סוכרת - טיפול טבעי

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

סוכרת הינה הפרעה הנגרמת עקב חוסר הפרשת אינסולין מתאי בטא בלבלב או עמידות תאי הגוף לאינסולין המביאים לחילוף חומרים לקוי של פחמימות, חלבונים ושומנים ולעלייה ברמת הסוכר בדם.

כאשר רמות הסוכר בדם גבוהות הגוף ניזוק ותפקודיו התקינים נפגעים. 

 

קיימים 2 סוגים עיקריים של סוכרת:

סוכרת מסוג 1 (Type 1) - מכונה גם סוכרת נעורים ומאופיינת בהרס מוחלט של תאי בטא בלבלב על ידי נוגדנים לתאי בטא הנוצרים במערכת החיסון.

הפגיעה בתאי בטא גורמת לחוסר חלקי או מלא בייצור אינסולין ולפגם ביכולת התחדשות הרקמות. סוכרת מסוג 1 יכולה להופיע בכל גיל אך לרוב מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות והדעה הרווחת כיום היא כי מדובר במחלה אוטואימונית.

סוכרת מסוג 2 (Type 2) - מכונה גם סוכרת מבוגרים ומאופיינת לרוב ברמות אינסולין גבוהות בדם, המצביעות על עמידות התאים בגוף לאינסולין.

לקבוצה זו ניתן לשייך גם את הסוכרת ההריונית. סוכרת מסוג 2 הינה השכיחה ביותר ויכולה להופיע בכל גיל. במרבית המקרים היא ניתנת למניעה ואף לטיפול.

קיימת חשיבות רבה לניטור רמות הסוכר בדם. כאשר לא ניתן טיפול נאות יכולים להיווצר מצבים של תת סוכר (היפוגליקמיה) ויתר סוכר (היפרגליקמיה) המביאים לבעיות בריאותיות חמורות.

שכיחות מחלת הסוכרת נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות ומקושרת לאורח חיים הכולל תזונה לקויה, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ורמות מתח ולחץ גבוהים.

 

תסמינים של סוכרת:
תסמיני מחלת הסוכרת משתנים מחולה לחולה.

לרוב, התסמינים בסוכרת מסוג 1 ברורים ובולטים, לעומת סוכרת מסוג 2 בה התסמינים יכולים להתפתח באיטיות ולהתבטא בצורה מתונה. התסמינים הנפוצים בסוכרת כוללים:

• השתנה תכופה.
• צמא ותיאבון מוגברים.
• עייפות.
• ראייה מטושטשת.
• החלמה איטית של פצעים.
• זיהומים חוזרים ונשנים (בפה, נרתיק, עור וכד').
• אובדן משקל.

 

סיבוכים חמורים של סוכרת עלולים לכלול:

תת סוכר בדם (היפוגליקמיה): סחרחורות, חיוורון, בלבול, הזעה, דופק מואץ, איבוד הכרה, נזק לתאי המוח ועוד.

יתר סוכר בדם (היפרגליקמיה): קטואצידוזיס- רמה גבוהה של קטונים בדם ובשתן (קטונים הינם חומרים הנוצרים מפירוק לא מלא של שומנים בעת מחסור בגלוקוז.בקטואצידוזיס קיימת עלייה בחומרים אלו המביאה לחומציות גבוהה ומסוכנת בדם), עלייה בסיכון לזיהומים שונים והפרעה במאזן המינרלים שעלול לגרום להתייבשות חמורה.

 

סיבוכים כרוניים של סוכרת עלולים לכלול:

טרשת עורקים, רטינופתיה (נזק לכלי הדם הקטנים ברשתית העין. עלול להביא לעכירות העדשה בעין, עיוורון וכד'), אי ספיקת כליות, הפרעות נוירופתיות (פגיעה במערכת העצבים הכוללת נימולים, עקצוצים, אובדן תחושה וכד'), היווצרות פצעים וכיבים שאינם מחלימים, עלייה בשכיחות זיהומים שונים (בשל הפגיעה בתפקוד תאי מערכת החיסון), התקפי לב, אי אספקת חמצן לרקמות הגוף השונות, דיכאון, קשיים קוגנטיביים ועוד.

 

גורמים לסוכרת:

סוכרת נגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.

סוכרת מסוג 1 - הדעה הרווחת כיום היא כי סוכרת מסוג זה נגרמת כתוצאה ממחלה אוטואימונית בה תוקפת מערכת החיסון את תאי בטא (המצויים בלבלב) שאחראים לייצור אינסולין. לא ידועה סיבה ברורה לתקיפה האוטואימונית, אך נראה כי ברוב המקרים קיים קשר להיסטוריה משפחתית והיחשפות לזיהומים נגיפיים שונים.

סוכרת מסוג 2 - גורמי הסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 כוללים:

• עודף משקל.
• חוסר פעילות גופנית.
• רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם.
• שחלות פוליציסטיות.
• גיל מבוגר.
• מתח נפשי כרוני.
• טראומה.
• יתר לחץ דם.
• סוכרת הריונית - הורמונים הנוצרים בשלייה בעת ההריון ומופרשים בכמות מוגברת גורמים לעמידות תאי הגוף לאינסולין.

 

אבחנה של סוכרת:

אבחנה של סוכרת מתבצעת באמצעות מספר בדיקות המודדות את רמות הסוכר בדם. רמות גבוהות של גלוקוז נקבעות על פי התנאים הבאים:

הופעת תסמינים שכיחים הנלווים לתוצאות של בדיקות דם הנעשות באופן אקראי או כשעתיים לאחר ארוחה ומצביעות על רמות סוכר העולות על 200mg/dl.

בדיקת דם לאחר צום –רמות גבוהות מ- 126mg/dl בשני מקרים לפחות.

בדיקת העמסת סוכר (OGTT (Oral Glucose Tolerance Test – בדיקת העמסת סוכר נעשית על מנת לשלול או לאבחן סוכרת. בבדיקה שותה מטופל 75 גרם של גלוקוז מהול במים במשך רבע שעה. לאחר שעתיים נמדדות רמות הגלוקוז בדם. באם הרמות גבוהות מ-200mg/dl מוגדר האדם כסוכּרתי. באם הרמות הינן 140-200mg/dl מוגדר האדם כלוקה בסוכרת גבולית או אי סבילות לגלוקוז. במידה והרמות הינן 110-130mg/dl מוגדר המצב כטרום סוכּרתי.

בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) - בדיקה המצביעה על ממוצע רמות הסוכר בדם במשך שלושת החודשים שקדמו לבדיקה.

הבדיקה מודדת רמות של המוגלובין מסוכרר (מולקולה הנוצרת מחיבור של גלוקוז להמוגלובין בכדוריות הדם האדומות) מתוך סך כל ההמוגלובין בדם.

בדיקה זו הינה בעלת חשיבות רבה ומשמשת כמדד לחומרת הסוכרת ויעילות הטיפול במחלה.

 

לרוב, התסמינים, ההיסטוריה הרפואית והגיל מאפשרים להבחין בין סוכרת מסוג 1 לסוכרת מסוג 2.

עם זאת, יש צורך בביצוע בדיקת נוגדנים לתאי בטא בלבלב ובדיקת נוכחות חומצות בשתן, על מנת לאבחן באופן מדויק סוכרת מסוג 1.

 

טיפול קונבנציונאלי בסוכרת:

הטיפול הקונבנציונאלי בסוכרת משתנה מחולה לחולה בהתאם לצרכיו ולחומרת מצבו.

הטיפול מתבסס על איזון רמות הסוכר בדם וכולל:

• אורח חיים - המלצה לאורח חיים בריא הכולל הנחיות תזונתיות וביצוע פעילות גופנית קבועה - מהווים חלק עיקרי בטיפול בסוכרת. נמצא כי בסוכרת מסוג 2 ובמצב טרום סוכּרתי ניתן למנוע את התפרצות המחלה על ידי הורדה במשקל ושמירה על אורח החיים המופיע לעיל.
• אינסולין - מתן אינסולין הינו הכרחי לחולי סוכרת מסוג 1 בשל הליקוי בייצור הורמון האינסולין. בחולי סוכרת מסוג 2 ניתן אינסולין במצבים בהם קיימת עמידות לאינסולין, ייצור מופחת של אינסולין ובמצבים בהם תרופות אחרות אינן מצליחות להשיג איזון ברמות הסוכר בדם. האינסולין ניתן בעת עלייה של רמות סוכר בדם ובאמצעות הזרקה תת עורית או שימוש במשאבת אינסולין אשר מזרימה אינסולין בצורה איטית ומבוקרת דרך צינורית המחוברת אל השכבה התת עורית בבטן. במצבי חירום ניתן האינסולין בהזרקה אל תוך הווריד. כיום, קיימים פיתוחים חדשים של אינסולין שמטרתם לחקות את המנגנון הטבעי של הפרשת האינסולין בגוף. תרופות אלו מאפשרות שליטה ברמות הסוכר לטווח ארוך וקצר כדוגמת תערובת אינסולין, אשר מכילה אינסולין מהיר פעולה, המווסת את רמות הסוכר לאחר אכילה ואינסולין ארוך טווח המווסת את רמות הסוכר בין הארוחות ושומר על רמה בסיסית של אינסולין במהלך היום (בדומה לרמה הבסיסית הקיימת בגוף). דוגמא לאינסולין קצר טווח: Insulin Glulisine (Apidra) או Insulin Aspart (Novorapid). דוגמא לאינסולין ארוך טווח: Insulin Detemir (Levemir) או Insulin Glargine (Lantus)

 

טיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2:

• ביגואנידים - משפחה של תרופות המשמשת כקו ראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2 ויעילה גם בטיפול בסוכרת מסוג 1 בצירוף לאינסולין. תרופות מסוג זה מגבירות את רגישות הרקמות לאינסולין ומונעות פירוק של גליקוגן בכבד. דוגמאות לתרופות מסוג זה: Metformin (Glucophage, Glucomin)
• סולפניל אוריאה - משפחה של תרופות אשר מעוררות שחרור אינסולין מהלבלב ומגבירות את רגישות הגוף לאינסולין. דוגמא לתרופות מסוג זה: Glibenclamide (Gluben, Glibetic) ו- Glipizide (Gluco-rite)
• מגליטינידים - משפחה של תרופות בעלות טווח פעולה קצר, המעודדות הפרשת אינסולין מהלבלב. דוגמא לתרופות מסוג זה: Repaglinide (Novonorm)
• תיאזולידינדיום - משפחה של תרופות המשפיעות על גרעין התא וגורמת להפעלה של גנים שאחראים להגברת הרגישות לאינסולין בכבד וברקמות השריריות והשומניות. דוגמא לתרופות מסוג זה: Rosiglitazone (Avandia, Rossini)
• מעכבי אלפא גלוקוסידאז - משפחה של תרופות אשר מונעות הפיכת עמילן לגלוקוז במעי הדק ובכך גורמות לגלוקוז מהמזון להיספג בצורה איטית יותר אל זרם הדם. משתמשים בתרופות אלו בשלבים התחלתיים של עמידות לקויה לגלוקוז ובשילוב עם תרופות לסוכרת מסוג 2. דוגמא לתרופה ממשפחה זו: Acarbose (Prandase)
• הורמונים אינקרטינים - הורמונים אינקרטינים מיוצרים במעיים ומופרשים אל זרם הדם בעת אכילה. תפקידם של האינקרטינים הינו לגרום לשחרור של אינסולין מתאי בטא בלבלב ולעכב שחרור גלוקגון (חומר הגורם לשחרור של גלוקוז הנאגר בתאי הכבד ומעורר תהליך של ייצור גלוקוז מרב סוכר- גליקוגן). נמצא כי בחולי סוכרת קיים ייצור מופחת והשפעה פחותה של הורמונים אלו. תרופות מסוג זה מעלות הפרשת אינסולין מהלבלב ומעכבות שחרור גלוקגון ובכך מסייעות לאיזון רמות הסוכר בדם. התרופות ניתנות לחולים אשר נוטלים מטמורפין וסולפוניל אוריאה ומחולקות ל-2 קבוצות: מעכבי אנזים DPP4 - תרופות מסוג זה, כגון Sitagliptin (Januvia), ניתנות בנטילה דרך הפה. התרופות מעכבות את האנזים DPP4 אשר גורם לפירוק אחד מהורמוני אינקרטנינים. אגוניסטים לקולטן מסוג GLP1 - תרופות מסוג זה ניתנות בהזרקה תת עורית. התרופות Exenatide (Byetta) אוLiraglutide (Victoza)  מחקות את הפעילות של אחד מהורמוני האינקרטינים, אך משך פעילותם ארוך יותר.
• טיפול בכיבים – קיימות שתי משחות (GRano-Gel ו- NU-Gel) אשר מטרתן לעודד יצירת רמות קולגן אצל אנשים אשר סובלים מכיבים שלא נרפאים. בנוסף, ניתנות הנחיות לחבישות, שטיפות ומריחת קרמים עשירים בלחות ושמנים שמטרתם למנוע יובש וסדקים אשר עלולים להתפתח לכיבים.

 

קיימים טיפולים שונים הנמצאים במחקרים קליניים ומיועדים לצאת אל השוק בשנים הקרובות ביניהם ניתן למצוא:

• השתלת תאי בטא באיי לנגרהנס - השתלת תאים האחראים על ייצור אינסולין.
• לבלב מלאכותי - טיפול המשלב את משאבת האינסולין ביחד עם חיישנים הבודקים את רמות הסוכר. החיישנים והמשאבה מחוברים למחשב המעבד את המידע ומגדיר, באופן מבוקר וקבוע, את כמות האינסולין שיש לשחרר אל זרם הדם.

 

טיפול טבעי בסוכרת

 

הטיפול הטבעי בסוכרת הינו בעל חשיבות רבה במניעת התפרצות המחלה, בשליטה על חומרתה ובמניעת נזקים משניים של מחלת הסוכרת.

מטרות הטיפול הטבעי בסוכרת כוללות הפחתת רמות סוכר בדם, הפחתת רמות שומנים בדם והפחתת גורמי סיכון על ידי הורדה במשקל, איזון לחץ דם, הורדת נזקים חמצוניים ועוד. מטרות אלו נכונות לגבי שני סוגי הסוכרת.

הרכבת התפריט התזונתי הינה אישית ומותאמת לכל חולה בהתאם לחומרת מצבו.

בניית התפריט הינה מורכבת ולכן קיים צורך בייעוץ והדרכה הניתנים על ידי מטפל מוסמך.

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים רבים (ראה סקירת מחקרים בסוף הפרק) אשר הדגימו עדיפות לדיאטות צמחוניות או טבעוניות על פני הדיאטות הרגילות הניתנות לחולי סוכרת. 

כמו כן, אמונות קדומות כגון הימנעות מצריכת פירות אינן זוכות לתמיכה מחקרית.

בנוסף לתפריט מותאם אישית, בטיפול בחולי סוכרת ניתן לעשות שימוש בצמחי מרפא ותוספי תזונה המסייעים להורדת רמות הסוכר, משפרים את רגישות התאים לאינסולין ומונעים או מטפלים בנזקי המחלה.

 

מחקרים מצביעים על כך ששילוב נכון של צמחי מרפא (יחד עם הטיפול התרופתי) עשוי לשפר משמעותית את השליטה ברמת הסוכר ואת איכות החיים.

תגובות לחץ גורמות להפרשת הורמוני בלוטת יותרת הכליה. הורמונים אלו גורמים לעלייה ברמות הסוכר בדם ופוגמים בתפקוד מערכת החיסון. לכן, קיימת חשיבות רבה גם לטיפול בהיבט הנפשי באמצעות שיחות עם המטופל ושימוש בטכניקות הרפיה כגון מדיטציה, יוגה, תרגילי נשימות וכד', המסייעים בהורדת רמות לחץ ומתח. 

חשוב לציין כי אין להפסיק מתן תרופות וכי מומלץ לשלב את הטיפול הטבעי ביחד עם הטיפול הקונבנציונאלי תוך מעקב וניטור של ערכי רמות הסוכר בדם והתאמת המינון התרופתי בהתאם.

הטיפול הטבעי יכול להביא לצמצום בכמות התרופות הניתנות לחולי סוכרת מסוג 2 או לצמצום כמות ומינון הטיפול באינסולין. יחד עם זאת, על מנת להשיג הטבה לאורך זמן יש להקפיד על הטיפול לאורך זמן ואולי אף לכל החיים.

 

 

תזונה לטיפול בסוכרת:

טיפול תזונתי הינו מרכזי ומשמעותי בטיפול בסוכרת. תפריט המורכב בצורה נכונה ותואם לחומרת מצבו וטעמו האישי של המטופל עשוי במידה רבה למנוע או לעכב את התפרצות המחלה ולמנוע את נזקיה.

הטיפול התזונתי שם דגש על הפחתה של רמות סוכר ושומנים בדם ומתמקד בהפחתת גורמי הסיכון לסוכרת כגון: משקל עודף, בעיות לב וכלי דם, יתר לחץ דם ועוד.

בנטורופתיה מוגדר מצב טרום סוכּרתי כאשר רמות הסוכר גבוהות מ- 100mg/dl ולכן, יש לתת תשומת לב להנחיות התזונתיות במידה ובדיקות הדם מצביעות על רמות גבוהות מאלו. בנוסף,   למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.  למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול בסוכרת:

צמחי המרפא המרכזיים לטיפול בסוכרת (משני הסוגים) הם צמחי מרפא המורידים ומאזנים את רמת הסוכר בדם. בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים המאירים את מנגנוני הפעולה של צמחי המרפא ומאפשרים לנו שימוש מושכל בהם.

להלן פירוט קצר של צמחי המרפא העיקריים לצד מנגנוני הפעולה.

 

ג'ימנמה (Gymnema sylvestre) -    למידע השלם למנויים

קינמון (Cinnamomum zeylanicum) -    למידע השלם למנויים

ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) -    למידע השלם למנויים

ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) –    למידע השלם למנויים

חילבה / גרגרנית יוונית (Trigonella foenum graecum) -    למידע השלם למנויים

מלון מר (Momordica charantia) -    למידע השלם למנויים

פטריית ריישי (Ganoderma lucidum) - למידע השלם למנויים

ויתניה משכרת (Withania somnifera) - למידע השלם למנויים

קדד קרומי (Astragalus membranaceus) - למידע השלם למנויים

סטיביה (Stevia rebaudiana) –    למידע השלם למנויים

כורכום (Curcuma longa) -    למידע השלם למנויים

שום (Allium sativum) –    למידע השלם למנויים

בזיל קדוש (Ocimum sanctum) –    למידע השלם למנויים

גדילן מצוי (Silybum marianum) –    למידע השלם למנויים

עלי זית (Olea europaea) –    למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא נוספים בעלי פעילות הפחתת סוכר בדם כוללים   למידע השלם למנויים

בנוסף, ניתן לתת צמחי מרפא נוגדי חימצון אשר יגנו על רקמות הגוף מפני הנזקים המצטברים של רמות סוכר גבוהות לאורך זמן.

צמחי המרפא אשר יתאימו ביותר למטרה זו כוללים   למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בסוכרת:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לטיפול בסוכרת:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בסוכרת, בנוזל, למטופל חם (עצבני, אדום, יתר לחץ דם וכד'):

 

30%	Gymnema sylvestre
	הפורמולה המלאה זמינה למנויים

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בסוכרת, בנוזל, למטופל קר (חיוור, נטייה לחולשה, לחץ דם נמוך וכד'):

 

30%	Eleutherococcus senticosus
	הפורמולה המלאה זמינה למנויים

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בסוכרת, בכמוסות, למטופל נייטרלי:

 

120mg	Gymnema sylvestre
	הפורמולה המלאה זמינה למנויים

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות לטיפול בסוכרת:

ככלל, יש לנהוג זהירות בשילוב צמחי מרפא מורידי סוכר ותרופות מורידות סוכר.

שילוב זה עלול לגרום למיעוט סוכר בדם (היפוגלקמיה) ולכן יש לערוך מעקב וניטור קבועים על מנת לוודא את רמות הסוכר בדם ולהתאים אליהם את המינון הטיפולי, בין אם הצמחי או התרופתי.

רצוי לשלב צמחי מרפא ותרופות אשר עובדים במנגנונים שונים על מנת לקבל פעילות מקיפה ומאוזנת. 

 

שמנים אתריים לטיפול בסוכרת:
הטיפול בסוכרת בעזרת שמנים אתריים מסייע בשיפור וייעול תפקודי הלבלב, בהפחתת התשוקה למתוק, בהגנה על כלי הדם וכן שיפור תפקודי הכבד וכיס המרה.
בנוסף, לשמנים אתריים יש השפעה גם ברמה הרגשית, הם נחשבים למרוממים, משפרי מצב רוח, ויסייעו למטופל להתחבר לשמחת חיים ואופטימיות. 

השמנים העיקריים בהם נבחר להשתמש במצב של סוכרת, יהיו:
שמן אתרי אגוז מוסקט (Myristica fragrans) משפר את תפקוד הלבלב.
שמן אתרי קפסיקום (Capsicum frutescens) מסייע לשקם תאי בטא בלבלב, ומייעל את תפקוד הלבלב. 
שמן אתרי קרדמון (Elettaria cardamomum ) מאזן תיאבון ומפחית תשוקה למתוק.

שמנים אתריים נוספים שיתאימו לשימוש במצב של סוכרת:
שמנים אתריים המאזנים תאבון, בעיקר תבלינים או פירות הדר, למשל אגוז מוסקט (Myristica fragrans), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), וניל (Vanilla plaifolia), אשכולית (Citrus paradise), ברגמוט (Citrus bergamia), תפוז (Citrus aurantium sinensis), לימון (Citrus limonum).
שמנים נוגדי חמצון, למשל ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), ליטסאה קובבה (Litsea cubeba), מיורן (Origanum marjorana), ניאולי (Melaleuca viridiflora) או שומר (Foeniculum vulgare).
שמנים אתריים המגנים על כלי הדם הקטנים, כגון ג'וניפר (Juniperus communis), ברוש (Cupressus semperirens), אורן (Pinus sylvestris), הליקריסום (Helichrysum Italicum) או ורדים (Rosa damascene).
שמנים משפרי פעילות הכבד וכיס המרה, כגון קמומיל רומאי (Chamamelum nobilis), הליקריסום (Helichrysum Italicum), אשכולית (Citrus paradise), ברגמוט (Citrus bergamia), מנטה (Mentha piperita), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol).

דוגמאות לאופני השימוש השונים בשמנים אתריים לטיפול בסוכרת:

תערובת שמנים שיפור פעילות הלבלב והגברת רגישות התאים לאינסולין:

 

שמן זית - במ"ל	500
שמנים אתריים - בטיפות
קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol)	20
קפסיקום (Capsicum frutescens)	5
רוזמרין (Rosmarinus officinalis)	10

אופן השימוש: יש ליטול מהתערובת, 1 כפית, 3 פעמים ביום, למשך 3 חודשים לפחות.

שמנים אתריים המסייעים בתמיכה בתהליכי הרזייה, הפחתת תיאבון והפחתת השומנים בדם: 

1. שמן אשכולית (Citrus paradise), יש ליטול 1 טיפה בכוס מים, 3 פעמים ביום, למשך 3 חודשים ברצף.
2. שמן אתרי שומר (Foeniculum vulgare), יש ליטול 1 טיפה בכפית שמן זית, 3 פעמים ביום, למשך 3 חודשים.

 

תוספי תזונה לטיפול בסוכרת:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בסוכרת והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בסוכרת:

סוכרת במהותה היא מחלה העוסקת בקושי להכניס פנימה את מתיקות החיים.
הסוכר הוא המרכיב המבוקש והנחשק ביותר מכל מרכיבי המזון. הוא מייצג את הטוב שבחיים. 
הטעם המתוק נחשב למזין אולם   למידע השלם למנויים

 

מחקרים בנושא סוכרת ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בסוכרת.  למידע השלם למנויים

 

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים