דיאטה ים תיכונית

 

הקדמה | דגשים

מחקרים על דיאטה ים תיכונית: 

כללי | מחלות לב וכלי דם | סוּכרת | תפקודי מוח | השׁמנת יתר | פסוֹריאזיס | הריוֹן | דלקת מִפרקים | סרְטן | הזדקנות | שברִים ודלְדול עצם

 

הקדמה:

בשנים האחרונות דובר רבות על היתרונות של הדיאטה הים תיכונית, זאת בשל העובדה כי תוחלת החיים של יושבי האגן התיכון היא מהגבוהות בעולם, וכי שיעור מחלות הלב וסוגי סרטן שונים הם מהנמוכים שבעולם.

המושג "דיאטה ים תיכונית" הוצג לראשונה בשנת 1993, אז חוקרים מאוניברסיטת הרווארד והנציגות האירופאית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) התוו כללי זהב לדיאטה בריאה שתוביל לתוחלת חיים גבוהה יותר ולהפחתת שיעור החולי₍₁₎.

כללים אלו התבססו על מחקר שהחל בשנות ה-60 ובחן הרגלי דיאטה מסורתיים באגן הים התיכון.

בדיאטה הים תיכונית נראה כי הדגש הוא על שימוש במזון מהטבע ורכיבים טריים, כפי שנמצאים באגן הים התיכון, תוך הימנעות מעיבוד רב של המזון.

הדיאטה הים תיכונית מבוססת על מספר מנהגים בסיסיים, בהם פעילות גופנית בשפע ואכילת מגוון מזונות על בסיס צמחי - פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים. בנוסף, נעשה שימוש בשמנים בלתי רוויים כגון שמן זית במקום שימוש בשמנים רוויים ושומני טראנס. 

השימוש במזונות מן החי מוגבל וישנה עדיפות לדגים ועוף על פני בשר אדום.

רוב התיבול נעשה בעזרת עשבי תבלין טריים. פעמים רבות קיימת גם צריכת כמויות קטנות של יין אדום.

בנוסף, חלק מהדיאטה הים תיכונית קשור להתנהגות סביב האכילה. בקהילות בהן נפוצה דיאטה זו נהוג לאכול ארוחות בחברה ולא לבד.

עד כה, מחקרים מצאו כי דיאטה ים תיכונית מסייעת למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם, בין היתר על ידי הפחתת רמות הכולסטרול LDL, הפחתת לחץ דם, והפחתת הסיכון לטרשת עורקים.

נצפה שיפור גם בסיכון למחלות אחרות, כפי שניתן לראות בהפחתת הסיכון לסוכרת סוג 2, הפחתת משקל, הפחתת הסיכון לסינדרום המטאבולי, הפחתת נזקי עישון, הפחתת הסיכון לסוגי סרטן שונים, הפחתת הסיכון לניוון מקולרי, וסיוע לשמירה על בריאות המוח והפחתת הסיכון למחלות פרקינסון ואלצהיימר.

 

דגשים בדיאטה הים תיכונית:

הדיאטה הים תיכונית המסורתית כוללת מגוון רחב של פירות, ירקות ודגנים.

תושבי יוון לדוגמא, צורכים בממוצע לפחות 6 מנות פרי וירק ביום.

הדגש העיקרי הוא על צריכת מגוון רחב של פירות וירקות בעונתם, ושילובם בכל ארוחה.

ירקות אופייניים בתפריט כוללים ארטישוק, סלק, ברוקולי, כרוב, גזר, סלרי ועוד, וכן ריבוי של ירקות עליים ירוקים כגון רוקט, חסה, סרפד ריג'לה ועוד.

הפירות האופייניים כוללים תפוח, משמש, אבוקדו, דובדבן, תאנה, רימון, פירות הדר ועוד.

הדגנים המצויים בדיאטה הים תיכונית הם דגנים מלאים, אשר לרוב עברו עיבוד חלקי בלבד, ונאכלים במידה מתונה.

הדגנים האופיינים לדיאטה זו כוללים שעורה, כוסמת, בורגול, כוסמין, דוחן, שיבולת שועל, תירס, אורז ועוד.

הדיאטה הים תיכונית עשירה בקטניות, המהווות מקור טוב לחלבון, שומן וסיבים.

ברחבי הים התיכון ניתן לראות שימוש נרחב בסוגי שעועית שונים, חומוס, עדשים, וכן נפוצה צריכת חופן אגוזים וזרעים ביום, שאינם קלויים ומומלחים.

ניתן לראות שימוש נרחב בעשבי תיבול טריים כגון בזיליקום, עלי דפנה, אניס, פלפל צ'ילי, ציפורן, שומר, שום, מיורן, רוזמרין ועוד. בדיאטה הים תיכונית אין הגבלה על צריכת שומנים כללית, אלא דגש על איכות השומנים הנצרכים, כאשר המקור העיקרי הוא שמן זית כתית (שמן המורכב ברובו מחומצות שומן חד בלתי רוויות, ואינו מעובד מאוד).

בדיאטה זו נכללת צריכה קבועה ומתונה של מוצרי חלב, המופיעה בצורת יוגורט או גבינות (לרוב דווקא בעלות אחוזי שומן גבוהים ולא גבינות רזות), ובכמויות קטנות מאוד. ישנה גם צריכת ביצים די קבועה, אם כי בדיאטה הים תיכונית המסורתית ביצים אלו מגיעות מתרנגולות המלקטות חופשי, ולכן הן עשירות בחומצות שומן מסוג אומגה 3.

ברחבי אגן הים התיכון ניתן לראות כי צריכת דגים (כגון מקרל, הרינג, סרדינים, טונה וסלמון) ופירות ים מהווה חלק חשוב בדיאטה, ולעומת זאת יש מיעוט בצריכת בשר אדום, שאינה נהוגה יותר ממספר פעמים בחודש.

ישנה הימנעות ממוצרי בשר מעובדים כגון נקניקים, בייקון ודומיהם.

בנוסף, נפוצה שתיית מים קבועה כחלק מהדיאטה הים תיכונית. 

הדיאטה הים תיכונית אינה רק דיאטה, אלא דרך חיים, הכוללת אלמנטים נוספים מעבר למזון הנצרך, כדוגמת מנהגי האכילה: גודל המנה הטיפוסית המוגשת אינו גדול; המזון נאכל לאט, סביב שולחן ויחד עם המשפחה, תוך שיחה ושיתוף בחיים.

בין הקווים המנחים לדיאטה ניתן לראות כי באופן מסורתי תושבי אגן הים התיכון היו מאוד פעילים פיסית, ועד היום זוהי תכונה המומלצת לכל המעוניינים ליישם את הדיאטה הים תיכונית.   

 

פירוט נוסף על תכולת דיאטה ים תיכונית ניתן למצוא בקישור הבא:

Walter C Willet, Frank Sacks, Antonia Trichopulou et al. Mediterranean diet pyramid: a cultural model for healthy eating. Am J Nutr  http://ajcn.nutrition.org/content/61/6/1402S.full.pdf

 

מחקרים על דיאטה ים תיכונית:

כללי | מחלות לב וכלי דם | סוּכרת | תפקודי מוח | השׁמנת יתר | פסוֹריאזיס | הריוֹן | דלקת מִפרקים | סרְטן | הזדקנות | שברִים ודלְדול עצם

 

כללי

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, (2020) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על הבריאות המטבולית. בסקירה נכללו 84 מאמרים בהם מוצגים 57 מחקרים מבוקרים וסה"כ 36,983 משתתפים בגילאי 21-71. ב-13 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, וביתר המחקרים משתתפים עם מגוון מצבים בריאותיים. משך ההתערבות נע בין עשרה ימים לשבע שנים, כאשר קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית מסוגים שונים (כגון דלת קלוריות, דלת פחמימות), וקבוצת הביקורת לרוב קיבלה דיאטת ביקורת מסוגים שונים. 

להלן הממצאים העיקריים:

• דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בשינויים חיוביים ב-18 מבין 28 המאפיינים וגורמי הסיכון של התסמונת המטבולית, כולל משקל, BMI, היקף מותניים, לחץ דם, גלוקוז, אינסולין, תנגודת לאינסולין, פרופיל השומנים, תפקודי הכבד, ומדדי דלקת. 

• דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-39% לתחלואה קרדיווסקולרית וב-33% לשבץ. 

• בהתבסס על הממצאים משישה מחקרים, לא נמצא הבדל בין הקבוצות בהתייחס לשימוש בתרופות. 

• נמצאה הטרוגניות גבוהה בחלק מהתוצאות, בעיקר בשל הבדלים במאפייני המחקרים, אולם באופן כללי ניתן להצביע על מגמה עקבית של השפעה מיטיבה לדיאטה הים-תיכונית. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה ולשיפור הבריאות המטבולית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33143083/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון לדיכאון. בסקירה נכללו נתונים מ-20 מחקרי אורך ו-21 מחקרי חתך. במחקרים השונים איכות התזונה הוערכה באמצעות מדדים שונים, כולל המדד לדיאטה ים-תיכונית, מדדים לאכילה בריאה (HEI ו-AHEI), מדד לדיאטת DASH והמדד לתזונה דלקתית. התמיכה המשמעותית ביותר נמצאה עבור הדיאטה הים-תיכונית, כך שבהתבסס על נתונים מארבעה מחקרי אורך, משתתפים עם מידת ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-33% לדיכאון. עוד נמצא כי ציונים נמוכים במדד לתזונה דלקתית היו קשורים בסיכון נמוך ב-24% לדיכאון ונמצאה תמיכה מסוימת לכך שציונים גבוהים במדדים לאכילה בריאה היו קשורים בסיכון נמוך יותר לדיכאון.

על בסיס ממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה בריאה ואיכותית, כגון הדיאטה הים-תיכונית או תזונה אנטי-דלקתית, עשויה לתרום למניעת דיכאון, ככל הנראה כתוצאה מהפחתת תהליכי דלקת, עקה חמצונית ותנגודת לאינסולין; תהליכים הפוגעים בתאי העצב ובפעילות המוליכים העצביים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30254236

בסקירה של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים, (2021) מסוכמות העדויות הקיימות בהתייחס לתזונה במחלת כליות כרונית, בדגש על תזונה דלת חלבון והקשר בין דפוסי תזונה שונים ומחלת כליות כרונית. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להגבלת החלבון בלבד, וכן לשימוש בתוספים אנלוגיים של חומצות אמינו דלות חנקן. בהמשך, החוקרים דנים בהיבטים התזונתיים הנלווים להחמרת המחלה ולשימוש בדיאליזה. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה שונים, כגון דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית, והסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית, להתקדמות המחלה ולתמותה. 

באופן כללי, מהסקירה עולה כי לדפוסי תזונה בריאים הכוללים צריכה גבוהה של פירות וירקות וצריכה מוגבלת של חלבון מהחי עשויה להיות תרומה להאטת ההתקדמות של מחלת כליות כרונית ולהפחתת הסיכון לתמותה. בנוסף, הגבלת החלבון בתזונה מסייעת להפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה בלחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלה מתקדמת. 

החוקרים מציינים ארבעה מנגנונים באמצעותם התזונה יכולה להשפיע על פעילות הכליות: השפעה על עומס החומצה, עומס הזרחן, חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, ופעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. יחד עם זאת, בטווח הארוך קשה להפריד בין ההשפעה המיטיבה של התזונה לבין זו של מאפייני אורח החיים, כגון פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון וצריכה מתונה של אלכוהול. 

החוקרים מסכמים ומדגישים את החשיבות של התאמה אישית להעדפות ולצרכי המטופל, על מנת להגביר את ההיענות לטיפול התזונתי, תוך ייעוץ ומעקב קבוע. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33809492/

בסקירה, (2020) מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA), מפורטות העדויות העדכניות בהתייחס להתערבויות לשינוי אורח החיים לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וכן המלצות ליישום קליני. 

צוות המומחים מציג עשר המלצות, מבוססות מחקר, ליישום קליני:

1. שינוי אורח חיים הכולל תזונה ופעילות גופנית בליווי ירידה במשקל, הינו בעל השפעה מיטיבה לכל המטופלים עם מחלת כבד שומני (NAFLD).  

2. בקרב מטופלים עם NASH (הסננה שומנית עם דלקת), ירידה במשקל של לפחות 5% ממשקל הגוף יכולה להפחית את הצטברות השומן בכבד, ירידה של לפחות 7% יכולה להוביל לנסיגת המחלה, וירידה של לפחות 10% יכולה להוביל לנסיגה או לייצוב מצב ההצטלקות הכבדית. 

3. ירידה במשקל בעלת משמעות קלינית לרוב מחייבת הפחתה קלורית, באמצעות דיאטה של 1,200-1,500 קלוריות ליום או הפחתה של 500-1,000 קלוריות מהדיאטה הקיימת. 

4. למבוגרים עם NAFLD, מומלצת דיאטה ים-תיכונית וצמצום השומן הרווי, ובעיקר בשר אדום ומעובד, וכן הגבלה או הימנעות מצריכת פרוקטוז שמקורו במזונות מתועשים. 

5. דיאטה מופחתת קלוריות, מומלצת גם למטופלים ללא עודף משקל משמעותי עם יעד מתון של 3-5% ירידה במשקל, שכן גם למטופלים אלה צפויה להיות תועלת במדדים ההיסטולוגיים בדומה למטופלים עם עודף משקל או שמנות.  

6. אין מספיק עדויות המאפשרות להצביע על תועלת לדיאטות מופחתות קלוריות אחרות, כגון דיאטה דלת פחמימות ועתירת חלבון, פרוטוקולים של החלפת ארוחות, צום לסירוגין, ותוספי ויטמינים. 

7. מומלצת פעילות גופנית קבועה עם יעד שבועי של 150-300 דקות. פעילות אירובית בעצימות בינונית או 75-100 דקות פעילות אירובית בעצימות גבוהה, בנוסף לאימוני התנגדות להם השפעה בלתי תלויה. 

8. יש לאבחן ולטפל בתחלואה נלווית, כולל שמנות, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ותחלואה קרדיווסקולרית. 

9. מומלץ להגביל או להימנע מצריכת אלכוהול.

10. מטופלים עם שחמת הכבד נוטים לסבול מסרקופניה, ולכן נדרשת התערבות מותאמת של תזונה ופעילות גופנית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33307021/

בסקירה (2020) מפורטות העדויות לגבי תפקיד התזונה במניעת אסתמה ובטיפול בה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של פירות וירקות, כאשר ישנן עדויות המצביעות על כך שתזונה עשירה בפירות וירקות קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אסתמה בקרב ילדים ומבוגרים וכן תורמת לניהול המחלה ולהקלה על התסמינים. לעומת זאת, צריכת מוצרי חלב נמצאה קשורה בסיכון מוגבר ובירידה בתפקודי הריאות. בהתייחס לדפוסי תזונה, צריכת דיאטה מערבית עלולה להגביר את הסיכון לאסתמה בעוד שדיאטה המבוססת על הצומח, כגון הדיאטה הים-תיכונית, קשורה בסיכון מופחת באמצעות ההשפעה על תהליכי דלקת, על העקה החמצונית ועל הרכב חיידקי המעי.

לרכיבים תזונתיים כגון נוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, חומצות שומן וויטמין D ככל הנראה השפעה על המסלולים החיסוניים המעורבים בהתפתחות אסתמה, ושמנות מהווה גורם סיכון להתפתחות אסתמה וכן לשליטה נמוכה יותר במחלה. 

החוקרים מסכמים כי תזונה המבוססת על הצומח, אשר עשירה בפירות וירקות, דגנים מלאים וקטניות, עשויה לתרום למניעת אסתמה ולשיפור ניהול המחלה.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32167552/

בסקירה (2019) מוצגים היתרונות של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות מן הצומח עבור מטופלים עם מחלת כליות כרונית. בסקירה מוצגים המאפיינים העיקריים של דיאטת DASH ושל הדיאטה הים-תיכונית - דיאטות שנמצאו במחקרים רבים בעלי תרומה למניעת תחלואה, כולל עיכוב ההתקדמות של מחלת כליות. החוקרים מפרטים את הממצאים הקליניים התומכים בהשפעה המיטיבה של תזונה המבוססת מזונות מן הצומח על תפקוד הכליות.

הם מסבירים כי בניגוד לתזונה המבוססת על מזונות מן החי, אשר כוללת מוצרי חלב עתירי שומן וכמות גבוהה של חומצות אמינו גופרתיות ופוספטים, תזונה המבוססת מזונות מן הצומח מכילה רמה נמוכה יותר של חומצות אמינו אלה ושל זרחן וכתוצאה מכך נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולמחלת כליות כרונית. בהמשך הסקירה, החוקרים דנים בשני היבטים הקשורים בצריכת תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית - הגבלת הזרחן והאשלגן. הם מסבירים כי למרות הצורך בהגבלת אשלגן, המצוי בכמות רבה במזונות מן הצומח, עבור חולים אלה, למזונות מן הצומח יתרונות בריאותיים העשויים לנטרל את הבעייתיות שבצריכת האשלגן הגבוהה כשלעצמה, כפי שנצפה במספר מחקרים:

• מזונות מן הצומח העשירים באשלגן מעלים את רמת הבסיסיות בדם, דבר אשר עשוי להסביר את הירידה שנצפתה בחמצת מטבולית ובהתקדמות של מחלת הכליות בקרב חולים שאינם סוּכרתיים. 
• במחקר נמצא כי צריכת דיאטת DASH במשך שבועיים לא גרמה להיפרקלמיה. 
• עבור מטופלים עם תפקודי כליות נמוכים מאוד (eGFR <30 ml/min per 1.73 m2), שימוש בתרופות קושרות אשלגן עשוי לתרום לאיזון רמת האשלגן שתגיע מהדיאטה הצמחית. 

החוקרים מסכמים כי הולכות ומצטברות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, לכך שבקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח, בדגש על דיאטת DASH, עשויה לתרום לעיכוב התקדמות המחלה והצורך בדיאליזה ואף לשפר את סיכויי ההישרדות.      

https://cjasn.asnjournals.org/content/14/1/141

מחקר קליני מבוקר (מאי 2015)  מצביע על כך שבאופן כללי אין הבדלים בין נשים וגברים בהשפּעת דיאטה ים תיכונית על מדדים דלקתיים. עם זאת, רק בגברים ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על רמת הדלקתיות הינה תלויה במצב הדלקת הבסיסי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25962728

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.     

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

בסקירה, (מאי 2018) שפורסמה על ידי צוות מקצועי מטעם האיגוד הנפרולוגי האירופי, מסכמים החוקרים את העדויות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של הדיאטה הים-תיכונית כדפוס תזונה ואורח חיים כללי בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.

החוקרים מסבירים כי הטיפול התזונתי המקובל במחלת כליות כרונית מתמקד בכמות הקלוריות והחלבון בתזונה ובהגבלה של רכיבי תזונה מסוימים, תוך התייחסות מועטה לאיכות התזונה הכוללת.

עם זאת, כיום ישנה תמיכה מחקרית רחבה להשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית במחלות כרוניות.

במסגרת הסקירה משתמשים החוקרים במודל של מניעה קרדיווסקולרית על מנת להעריך את היתרונות והחסרונות של הדיאטה הים-תיכונית במצבים של מחלת כליות כרונית.

החוקרים מסכמים כי ישנם מספר מחקרים קטנים, המצביעים על התרומה של הדיאטה הים-תיכונית לשמירה על בריאות הכליות, כאשר נדרשות התאמות מסוימות למטופלים עם מחלת כליות כרונית בשל סיכון לעלייה ברמת האשלגן כתוצאה מצריכה גבוהה של ירקות ופירות. באופן כללי, צריכת דיאטה ים-תיכונית, המאופיינת בהורדת רמת החומציות האנדוגנית ובתכולת סיבים גבוהה עשויה לתרום למניעת חמצת מטבולית. 

בנוסף, ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על תפקוד כלי הדם, תהליכי דלקת, פרופיל השומנים ולחץ הדם עשויה להסביר את התוצאות החיוביות של הדיאטה הים-תיכונית בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית.     

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29106612

בסקירה (יולי 2017), שנערכה על ידי חוקרות ישראליות, מוצגות העדויות האפידמיולוגיות והמנגנונים המולקולריים התומכים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית במצבים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD). מחלת כבד שומני מובילה לסיכון מוגבר לשחמת הכבד, סרטן כבד, סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית.

הטיפול העיקרי בכבד שומני הינו שינוי אורח החיים בדגש על ירידה במשקל, זאת למרות שגם שינויים בהרכב התזונה ללא ירידה במשקל עשויים לתרום לשיפור הפעילות המטבולית. הדיאטה הים-תיכונית מומלצת כדיאטת הבחירה להשגת מטרות אלה, שכן נמצאה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן לירידה במשקל בטווח הארוך וכן לשיפור הפעילות המטבולית ולהפחתת הצטברות שומן בכבד גם ללא ירידה במשקל.

במחקרים אקראיים מבוקרים הוכחה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. עם זאת, ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על תהליכי דלקת ופיברוזיס בכבד נמצאה רק בכמה מחקרים תצפיתיים. בהתייחס לרכיבי הדיאטה הים-תיכונית, ישנן עדויות לכך שלצריכת שמן זית, דגים, אגוזים, דגנים מלאים, פירות וירקות השפעה מיטיבה בהתייחס לכבד שומני, בעוד שלצריכת מזונות המאפיינים דיאטה מערבית - כגון משקאות קלים, פרוקטוז, בשר ושומן רווי - עלולה להיות השפעה מזיקה.    
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28371239

במחקר אקראי מבוקר (2020) הוערכה התועלת של דיאטת הרזיה ים-תיכונית ואורח חיים בריא לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים, בקרב מטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה (OSA). הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה לבין בראות קרדיו-מטבולית עדיין בחקירה, עם עדויות התומכות בקשר הדו-כיווני של שני המשתנים הללו. החוקרים מסבירים כי טיפול הקו הראשון ב-OSA הינו בלחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP), אולם התועלת הקרדיו-מטבולית של טיפול זה נטולה בספק. 

במחקר נכללו 187 מטופלים עם OSA ברמה בינונית עד חמורה, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:

• הטיפול הסטנדרטי בלבד.

• דיאטה ים-תיכונית.

• דיאטה ים-תיכונית + אורח חיים בריא.

כל המשתתפים טופלו בלחץ אוויר חיובי מתמשך, כאשר המשתתפים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי קיבלו המלצות כתובות לאורח חיים בריא והמשתתפים בקבוצות ההתערבות צרכו במשך 6 חודשים דיאטת הרזיה ים-תיכונית. המשתתפים בקבוצת הדיאטה + אורח חיים בריא קיבלו בנוסף גם המלצות לפעילות גופנית ולשיפור הרגלי השינה. 

נמצא כי חל שיפור מובהק במדדי הגלוקוז, השומנים בדם, אנזימי הכבד ולחץ הדם בשתי קבוצות ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד. הסיכון לתסמונת המטבולית היה נמוך ב-42% בקבוצת הדיאטה בלבד ונמוך ב-70% בקבוצת הדיאטה + אורח חיים בריא, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד. 

מסקנת החוקרים היא כי השילוב של הטיפול בלחץ אוויר חיובי מתמשך עם דיאטת הרזיה ים-תיכונית ואורח חיים בריא נמצא יעיל לשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים בקרב מטופלים עם OSA, בהשוואה לטיפול בלחץ אוויר חיובי מתמשך בלבד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32481487/

כחלק ממחקר אקראי מבוקר (2020) גדול שנערך בספרד ועוסק בדיאטה הים-תיכונית, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדים של עין יבשה. במחקר נכללו משתתפים עם תסמונת מטבולית, כאשר במחקר הנוכחי משתתפים שדיווחו על חוסר נוחות בעיניים חולקו אקראית לשתי זרועות הטיפול:

1. התערבות סטנדרטית, הכוללת דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה ובאגוזים (13 משתתפים).

2. התערבות אינטנסיבית, הכוללת דיאטה ים-תיכונית היפו-קלורית ועידוד לאורח חיים בריא, בדגש על פעילות גופנית ויעדי ירידה במשקל (21 משתתפים).

בשתי הקבוצות מדדים של עין יבשה נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק, עם שיפור משמעותי יותר בקבוצת ההתערבות האינטנסיבית, ככל הנראה בשל הפחתת תהליכי דלקת. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם התסמונת המטבולית הסובלים מתסמינים של עין יבשה, עם יתרון לשילוב פעילות גופנית וירידה במשקל. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32369989/

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה היעילות של תכנית הדרכה בנושא תזונה ופעילות גופנית, בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במאמר זה מוצג ניתוח של התוצאות הראשוניות לאחר שנה, כאשר המחקר טרם הסתיים. המחקר, אשר נערך ב-23 מרכזים בספרד, כלל 6,874 משתתפים בגילאי 55-75, הסובלים מהתסמונת המטבולית ללא מחלות קרדיווסקולריות. 

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות המחקר:

קבוצת ההתערבות - דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית + ביצוע פעילות גופנית. 

קבוצת הביקורת - דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית. 

כל המשתתפים קיבלו בחינם שמן זית ואגוזים. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית לאחר 12 חודשים. 

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה של 4.7 נקודות בציון ההיענות לדיאטה, לעומת 2.5 נקודות בקבוצת הביקורת, p<0.001. ממצאי המחקר מעידים כי התערבות המעודדת דיאטה ים-תיכונית דלת-קלוריות עם פעילות גופנית, בהשוואה להמלצה להקפיד על דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית, הובילה לעליה גדולה יותר משמעותית בהיענות להמלצות התזונתיות לאחר שנה אחת. החוקרים מסבירים שהסיבה לכך נעוצה באינטנסיביות הגבוהה של ההתערבות בקבוצת הניסוי, לעומת הביקורת. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31613346/

במחקר אקראי מוצלב (2019) הוערכה ההשפעה הארגוגנית (שיפור הביצועים הגופניים) של הדיאטה הים-תיכונית. במחקר נכללו 11 משתתפים פעילים גופנית, בני 28 בממוצע ועם BMI של 25 בממוצע. הביצועים הגופניים של כל המשתתפים הוערכו לאחר צריכה של שתי דיאטות – דיאטה ים-תיכונית או דיאטה מערבית. כל דיאטה נצרכה למשך 4 ימים עם הפסקה של 9-16 יום ביניהן. הביצועים האירוביים הוערכו באמצעות זמן ריצה של 5 ק"מ והביצועים האנאירוביים הוערכו באמצעות מבחן רכיבה, מבחן קפיצה וחוזק האחיזה.

נמצא כי זמן הריצה היה קצר יותר ב-6% לאחר צריכת דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה מערבית, למרות שקצב הלב היה דומה והתפיסה הסובייקטיבית של המאמץ הייתה דומה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס לביצועים האנאירוביים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תורמים להרחבת העדויות לגבי התועלת הבריאותית של הדיאטה הים-תיכונית ומדגימים כי הדיאטה הים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור אקוטי ביכולת האירובית, אולם יש להמשיך ולבחון האם ההשפעה הינה משמעותית גם בטווח הארוך.    

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30758261

כחלק ממחקר אקראי מבוקר, (2019) שנועד להעריך את היעילות של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית, נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה, ללא הגבלה קלורית, הייתה קשורה בסיכון מופחת להצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס) בקרב מבוגרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31334554

מחקר אקראי מבוקר (יוני 2016) בו נבדקה היעילות של תכנית התערבות אינטרנטית מותאמת אישית (Food4Me) לשיפור דפוס האכילה בהתאם לדיאטה הים-תיכונית.

במחקר נכללו 1,607 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת שקיבלה ייעוץ תזונתי כללי (רמה 0) או לקבוצת ההתערבות שקיבלה ייעוץ מותאם אישית בהתאם לשלוש רמות: על בסיס התזונה הנוכחית (רמה 1), על בסיס התזונה הנוכחית והביטוי הגנטי (רמה 2) ועל בסיס התזונה הנוכחית, הביטוי הגנטי והפרופיל הגנטי (רמה 3).

בהתבסס על שאלוני תזונה בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים, כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

בתחילת המחקר מצאו החוקרים כי משתתפים עם ציון גבוה יותר היו בעלי BMI נמוך יותר ורמת פעילות גופנית גבוהה יותר. בסיום המחקר, משתתפים בתכנית ההתערבות האישית היו בעלי ציונים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (5.38 לעומת 5.20 עם רמת מובהקות גבוהה p=0.002), כאשר ברמה 3 הציונים היו גבוהים מאשר ברמה 2 (5.63 לעומת 5.38 עם רמת מובהקות p=0.029).

ממצאים אלה תומכים בתרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על אורח חיים בריא וכן של ייעוץ מותאם אישית, הכולל התייחסות לפרופיל הגנטי, לשיפור הבריאות ולהפחתת השמנה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27357094

במחקר התערבותי פתוח (לא אקראי), (2019) בו נכללו 44 מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית, נמצאה השפעה מיטיבה לצריכת דיאטה ים-תיכונית על המדדים הקליניים, הביוכימיים והדלקתיים.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31290733

במחקר קליני (לא אקראי) (2020) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות. החוקרים מציינים כי מצבים של מחלות מעי דלקתיות לרוב מלוות בתת-תזונה, הצטברות של שומן והתפתחות כבד שומני, כאשר דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור מדדים של השמנה ושל כבד שומני. במחקר נכללו 142 מטופלים (84 חולי קוליטיס ו-58 חולי קרוהן), אשר צרכו דיאטה ים-תיכונית למשך 6 חודשים, עם תיקונים ספציפיים של צריכה עודפת של חלבונים, שומנים ומתוקים ועם המלצות מבוססות הספרות הרפואית הקיימת: 

• ירקות: 2 מנות או יותר בכל ארוחה  

• פירות: 1-2 מנות בכל ארוחה 

• לחמים ודגנים: 1-2 מנות בכל ארוחה

• שמן זית בכל ארוחה 

• קטניות: 2 מנות או יותר בכל שבוע

• דג/מאכלי ים: 2 מנות או יותר בשבוע

• ביצים: 2-4 מנות בשבוע

• עוף:  2 מנות בשבוע

• מוצרי חלב: 2 מנות ביום

• בשר אדום: עד 2 מנות בשבוע

• מתוקים: עד 2 מנות בשבוע

לאחר ההתערבות נצפה שיפור מובהק ב-BMI, בהיקף המותניים, בהצטברות השומן בכבד ובפעילות המחלה (Crohn’s disease activity index, partial Mayo score). הנתונים המספריים מפורטים בטבלה וכל התוצאות מובהקות סטטיסטית. בנוסף, נמצא שיפור במדד איכות החיים, אולם לא נצפה שינוי בפרופיל השומנים או בתפקודי הכבד. 

 

מדד	חולי קוֹליטיס - 84	חולי קרוֹהן - 58
BMI	0.42-	0.48-
היקף מותניים (ס"מ)	1.25-	1.37-
מספר המטופלים עם הצטברות שומן בכבד	ירידה מ-31 (36.9%) ל-18 (21.4%) מבין 84 מטופלים	ירידה מ-27 (46.6%) ל- 18 (31%) מבין 58 מטופלים
מספר מטופלים עם מחלה פעילה (מבין המטופלים שקיבלו טיפול קבוע)	ירידה מ-14 (23.7%) ל-4 (6.8%) מבין 59 מטופלים	ירידה מ-9 (17.6%) ל-2 (3.0%) מבין 51 מטופלים

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית, בקרב מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות. 

הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות לסיבים ולשארית שבדיאטה שכזו, אשר במקורות ספרותיים אחרים מודגשות באופן מיוחד עבור אוכלוסייה חולה זו דיאטות דלות סיבים ודלות שארית (כל מה שאינו מתעכל במערכת העיכול, כולל קליפות, זרעים שלמים וכדומה).

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32440680/

במחקר קליני מבוקר (2020) נבדקו השינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות צריכת דיאטה ים-תיכונית בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי תהליך ההזדקנות מלווה בהידרדרות בתפקודים גופניים ובעלייה בתהליכי דלקת, אשר מהווים גורמי סיכון לשבריריות (frailty). מעבר לכך, ישנן עדויות המצביעות על קשר בין שבריריות לבין שינויים בחיידקי המעי, ולכן במחקר זה בודקים החוקרים האם דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור הרכב חיידקי המעי ולהפחתת הסיכון לשבריריות. 

במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הרכב חיידקי המעי של 612 קשישים בגילאי 65-79 מחמש מדינות אירופאיות, אשר צרכו במשך שנה דיאטה ים-תיכונית מותאמת לקשישים או את הדיאטה הרגילה שלהם. נמצא כי היענות לדיאטה הים-תיכונית הייתה מלווה בשינויים ספציפיים באוכלוסיית חיידקי המעי. באופן ספציפי, נמצאה עלייה בריכוז של חיידקים אשר קשורים בשיפור מדדים של שבריריות, בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וכן בירידה במדדי דלקת (CRP ו-IL-17). החוקרים מראים כי השינוי במיקרוביום בעקבות הדיאטה היה מלווה בעלייה בייצור של חומצות שומן קצרות ומסועפות שרשרת לעומת ירידה בייצור של חומצות מרה מסוימות, אשר בייצור יתר קשורות בסיכון מוגבר לסרטן המעי, תנגודת לאינסולין וכבד שומני. לטענתם, השינוי נובע בעיקר מעלייה בצריכת הסיבים וויטמינים ומינרלים. הם מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה לשיפור התזונה השפעה על המיקרוביום, אשר עשויה לתרום להזדקנות בריאה יותר.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32066625/

מחקר מבוקר (מאי 2015) שנועד להעריך את ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית ודיאטה ים תיכונית על רמת נוגדי החמצון בדם באוכלוסייה הסובלת מהשמנת יתר.

במחקר השתתפו 124 מטופלים אשר צרכו דיאטה ים תיכונית או דיאטה דלת-שומן בשילוב עם פעילות גופנית.

נמצא כי צריכת דיאטה ים תיכונית הובילה לרמה גבוהה יותר של נוגדי חמצון בדם, השפעה זו הייתה משמעותית יותר לאחר 12 חודשים.

החוקרים מסכמים כי דיאטה הכוללת שמן זית, אגוזים ודגים, במיוחד יחד עם פעילות גופנית, הינה יעילה להגברת הפעילות נוגדת-החמצון בגוף.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25989426

במחקר, (2020) המבוסס על הנתונים משלושה מחקרי עוקבה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות אבני כליה. במחקר נכללו הנתונים של 42,902 גברים ממחקר אנשים מקצועות הבריאות (1986-2012), 59,994 נשים ממחקר האחיות (1986-2012) ו-90,631 נשים ממחקר האחיות השני (1991-2011). המשתתפים מילאו שאלוני תזונה כל ארבע שנים במהלך תקופת המעקב, והחוקרים חישבו לכל משתתף ציון המבטא את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, נבדקו ההפרשות בשתן בדגימות שנלקחו מ-6,077 מהמשתתפים. 

במהלך תקופת המעקב אובחנו 6,576 מקרים של אבני כליה. המשתתפים עם ציוני ההתאמה הגבוהים ביותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך ב-13-41% להתפתחות אבניה כליה, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. בניתוח דגימות השתן נמצא כי ציונים גבוהים יותר היו קשורים ברמה גבוהה יותר של הפרשת ציטראט, מגנזיום, אוקסלאט, פוספט, חומצה אורית, נפח שתן ורמת חומציות, וכן ברמה נמוכה יותר של הפרשת נתרן, וכתוצאה מכך ברוויית יתר (supersaturation) נמוכה יותר של סידן-אוקסלאט, סידן-פוספאט וחומצה אורית. 

החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אבני כליה.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32271884/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, (2020) שנערך ביוון, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין בריאות הכבד והתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 3,042 מבוגרים בריאים, ללא מחלה כרונית וללא אבחנה של כבד שומני. 

בתחילת תקופת המעקב חושב לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, ונבדקו מדדים של כבד שומני. לאחר עשר שנות מעקב, בוצעה הערכה קרדיווסקולרית ל-2,020 מהמשתתפים ובדיקת מצב סוכרת ל-1,485 מהמשתתפים. 

נמצא, כי ציון גבוה יותר של דיאטה ים-תיכונית היה קשור ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס) והצטלקות (פיברוזיס), כך שמשתתפים עם ציון הדיאטה הגבוה ביותר היו בסיכון נמוך ב-47% לסטאטוזיס בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עוד נמצא, כי אבחנה של כבד שומני ניבאה התפתחות של סוכרת סוג 2 ושל תחלואה קרדיווסקולרית בטווח של עשר שנים, אולם קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עם ציון נמוך של דיאטה ים-תיכונית. כלומר, בקרב משתתפים עם ציון גבוה של דיאטה ים-תיכונית, לכבד שומני, לא הייתה השפעה משמעותית על הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 או תחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח סטטיסטי, מראים החוקרים כי גורמים משמעותיים בקשר זה היו רמת האדיפונקטין ויחס אדיפונקטין ללפטין. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שקיים קשר שלילי בין הדיאטה הים-תיכונית וכבד שומני, וכי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית, עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת ותחלואה קרדיווסקולרית בקרב הסובלים מכבד שומני.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33234342/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, (מרץ 2018) המבוסס על הנתונים שנאספו במסגרת מחקר פרמינגהם (דור שני ושלישי), נבדק הקשר בין שיפור איכות התזונה לבין הצטברות שומן בכבד, וכן האם קשר זה תלוי בציון הסיכון הגנטי למחלת כבד שומני לא אלכוהולית.

במחקר נכללו 1,521 משתתפים, אשר מילאו שאלוני תזונה ועברו שתי בדיקות הדמיה להערכת הצטברות השומן בכבד בין השנים 2002-2005 ו- 2008-2011. השיפור באיכות התזונה הוערך בהתאם לשני מדדים - ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית (MDS) וציון התאמה למדד לאכילה בריאה (AHEI).

נמצא כי שיפור בציונים בשני מדדי התזונה, MDS ו- AHEI, היה קשור ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד ובסיכון נמוך יותר לכבד שומני. עוד נמצא כי ציון סיכון גנטי גבוה היה קשור בעלייה בהצטברות השומן בכבד רק בקרב משתתפים עם ירידה בשני מדדי התזונה, אך לא בקרב משתתפים שאיכות התזונה שלהם נשארה דומה או השתפרה.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך ששיפור איכות התזונה עשויה לתרום לירידה בהצטברות השומן בכבד ולהפחתת הסיכון להתפתחות של כבד שומני, במיוחד בקרב אוכלוסייה בסיכון גנטי גבוה.        

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29604292

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (ינואר 2018), שנערך ביוון, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין שיעור ההצלחה של טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF). החוקרים מסבירים כי ידוע שלתזונה ולרכיבים תזונתיים מסוימים השפעה על הפוריות, אולם יש רק מעט עדויות לגבי התפקיד של דפוסי תזונה מסוימים על הצלחת טיפולי פוריות.

במחקר הנוכחי נכללו 244 נשים בטווח הגילאים 22-41 עם BMI עד 30, אשר עברו טיפול IVF ראשון בין השנים 2013-2016. המשתתפות התבקשו למלא שאלוני תזונה לפני תחילת הטיפול והחוקרים חישבו עבור כל משתתפת ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. תוצאות הטיפול וההריון נאספו על בסיס הרשומות הרפואיות.

לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין תוצאות הביניים של הטיפול (שאיבת ביציות, שיעורי ההפריה ומדדי איכות של העובר) והצלחת החזרת העובר לרחם. עם זאת, בהשוואה לנשים עם ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית, בקרב נשים עם ציון התאמה נמוך שיעורי ההריון הקליני ולידת עובר חי היו נמוכים יותר באופן מובהק (29.1% לעומת 50.0% ו-26.6% לעומת 48.8%, בהתאמה). נתונים אלה מבטאים סיכוי נמוך יותר ב-65% להריון קליני וב-68% ללידת עובר חי. קשרים אלה היו תלויים בגיל האישה, כך שהקשר בין התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית לבין שיעורי הצלחה גבוהים יותר נמצא רק עבור נשים עד גיל 35. ממצאים אלה מעידים על כך שלשינויים תזונתיים בהתאם לדיאטה הים-תיכונית עשויה להיות תרומה לשיפור ההצלחה של טיפולי פוריות.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29390148

במחקר עוקבה (2021) מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, הוערך הקשר בין דפוס של תזונה בריאה והסיכון לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 2,646 משתתפים בני 60 בממוצע. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדפוסי התזונה הבאים: דיאטה הולנדית בריאה, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH. הציון של דיאטה הולנדית בריאה מבוסס על הצריכה של 15 קבוצות מזון ביחס להמלצות התזונתיות הלאומיות בדגש על צריכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים ותה וצריכה מוגבלת של מוצרי חלב, שומנים ושמנים, קפה, בשר אדום ומעובד, משקאות ממותקים ומיצי פירות, אלכוהול ומלח. 

תסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר וכל שנה במהלך שבע שנות מעקב. נמצא כי לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים וקרדיווסקולריים, התאמה גבוהה לדפוס של דיאטה הולנדית בריאה ולדיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון (עלייה בסטיית תקן אחת בציון הדיאטה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% וב-13%, בהתאמה). לאחר התאמה נוספת לגורמי אורח חיים, רק התאמה גבוהה לדפוס של דיאטה הולנדית בריאה הייתה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון. 

החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה עשויה להוות אסטרטגיה מניעתית יעילה לצמצום היארעות של דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33806882

כחלק ממחקר עוקבה גדול,(2019)  שנערך בארה"ב, במחקר זה נבדק הקשר בין הקפדה על דפוס של תזונה בריאה לבין הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית. במחקר נכללו הנתונים של 12,155 משתתפים בגילאי 45-64. עבור כל משתתף, חושב ציון היענות לשלושה דפוסים של תזונה בריאה: 

• (HEI (Healthy Eating Index– מדד המתייחס להיענות להמלצות התזונתיות האמריקאיות, בדגש על צריכה גבוהה של פירות, ירקות, עלים ירוקים, שעועית, דגנים מלאים, מוצרי חלב, חלבון וחלבון מהצומח, מאכלי ים, ויחס גבוה של שומן בלתי רווי לשומן רווי, והגבלה בדגנים מלוטשים, שומן רווי, נתרן, וסוכר מוסף.
• (AHEI (Alternative Healthy Eating Index – מדד המתייחס למזונות ורכיבים תזונתיים הקשורים בתחלואה כרונית, בדגש על צריכה גבוהה של פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים, חומצות שומן ארוכות שרשרת ושומן רב בלתי רווי, צריכה מתונה של אלכוהול והגבלת הצריכה של בשר אדום ומעובד, שומן טרנס, נתרן, משקאות ממותקים ומיצי פירות. 
• (aMed (alternate Mediterranean diet – מדד לתזונה ים-תיכונית המותאמת לאוכלוסייה האמריקאית, בדגש על צריכה של פירות, ירקות, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים, דגים, ויחס גבוה של שומן חד בלתי רווי לשומן רווי, צריכה מתונה של אלכוהול וצריכה נמוכה של בשר אדום או מעובד. 
• במהלך תקופת מעקב חציונית של 24 שנה אובחנו 3,980 מקרים של מחלת כליות כרונית. 

נמצא כי ציוני היענות גבוהים יותר לשלושת דפוסי התזונה היו קשורים בסיכון נמוך יותר למחלת כליות כרונית. באופן ספציפי, משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר (חמישון עליון לעומת תחתון) במדד HEI, AHEI ו- aMedהיו בסיכון נמוך ב-17%, 20% ו-13%, בהתאמה. 

החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה בגיל הביניים עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית בגיל מבוגר יותר.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31386145

במחקר עוקבה (מאי 2018) נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון להידרדרות בשמיעה בקרב נשים.

החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים לבין מדדים של שמיעה, אולם לא נערכה הערכה פרוספקטיבית לגבי התרומה של דפוס התזונה הכולל.

במחקר נכללו 81,818 נשים ממחקר האחיות השני בגילאי 27-44 בתחילת המחקר, אחריהן נערך מעקב בין השנים 1991-2013. על בסיס שאלוני תזונה, שנאספו כל ארבע שנים, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים של דפוסי תזונה בריאה: המדד לדיאטה ים תיכונית, המדד לדיאטת DASH והמדד לאכילה בריאה (AHEI-2010). ההידרדרות בשמיעה נבדקה באמצעות דיווח עצמי של המשתתפות.

במהלך תקופת המעקב דווח על 2,306 מקרים של הידרדרות מתונה או חמורה בשמיעה.

באופן כללי, נמצא כי ציונים גבוהים יותר לאורך כל תקופת המחקר של הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה- DASH היו קשורים בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה.

בהשוואה בין הנשים עם הציונים הגבוהים ביותר לנמוכים ביותר (חמישון עליון לעומת חמישון תחתון), נמצא כי הסיכון היה נמוך ב-30% עבור דיאטה ים-תיכונית וב-29% עבור דיאטת DASH. כמו כן, ציונים גבוהים יותר במדד AHEI-2010 בסוף תקופת המעקב היו קשורים בסיכון נמוך יותר ב-21% להידרדרות בשמיעה.

החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס תזונה כולל בריא יותר קשורה בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה בקרב נשים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29757402

במחקר חתך (2019) הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין מדדי איכות הזרע. במחקר נכללו 106 גברים בריאים בגילאי 18-35, אשר דיווחו על צריכת תזונה מערבית. בקרב רוב הגברים לפחות מדד אחד של איכות הזרע היה נמוך מערך הייחוס שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי. היענות לדיאטה הים-תיכונית הוערכה על בסיס המדד Trichopoulou, בו ניתן ציון בין 0 (היענות נמוכה) ל-9 (היענות גבוהה). 

נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר של הדיאטה הים-תיכונית (ציון נמוך מ-3), משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר (6 ומעלה) היו מאופיינים ב-BMI ובהיקף מותניים גבוהים יותר, בצריכת קלוריות גבוהה יותר וכן במדדים גבוהים יותר של איכות הזרע, כולל pH גבוה יותר, שיעור תנועתיות גבוה יותר ושיעור אי-תנועתיות נמוך יותר. מעבר לכך, מדדי התנועתיות היו גבוהים יותר באופן מובהק גם בהשוואה למשתתפים עם היענות בינונית לדיאטה הים-תיכונית. 

החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של מדדי תנועתיות הזרע. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30833599

במחקר חתך (2018) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין איכות השינה בקרב קשישים. כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך ביוון, במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 1,639 משתתפים מעל גיל 65. בהתבסס על שאלוני תזונה, שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

בנוסף, המשתתפים התבקשו למלא שאלון להערכת איכות ומשך השינה. מהתוצאות עולה כי קיים קשר חיובי בין איכות השינה, אך לא משך השינה, לבין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, גם לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים ולגורמים נוספים כגון דיכאון, BMI, פעילות גופנית וסך הצריכה הקלורית. עם זאת, בניתוח לפי גיל נמצא כי קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עד גיל 75, כאשר תזונה ים-תיכונית לא הייתה קשורה בשיפור איכות השינה בקרב משתתפים מעל גיל 75. לא נמצא הבדל בין נשים וגברים. החוקרים מציעים כי יש לשקול שינוי באיכות התזונה כחלק מהטיפול בבעיות שינה בקרב קשישים.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30187649

מחקר חתך אפידמיולוגי (נובמבר 2016) מבוסס אוכלוסייה נועד להעריך את הקשר בין הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לניוון מקולרי תלוי-גיל (AMD) בקרב האוכלוסייה באירופה (נורבגיה, אסטוניה, בריטניה, צרפת, איטליה, יוון וספרד).

במחקר נכללו הנתונים של 4,753 משתתפים עם נתונים תזונתיים מלאים מתוך מדגם אקראי של 5,060 משתתפים מעל גיל 65 (גיל ממוצע של 73.2). החוקרים העריכו את דפוס התזונה של המשתתפים בשנה שקדמה לבדיקת העיניים באמצעות שאלוני תדירות צריכת מזונות וקבעו ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית עבור כל משתתף.

נמצא כי ציונים גבוהים יותר של דיאטה ים תיכונית היו קשורים בירידה בסיכון ל-AMD. בהשוואה להתאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית (ציון התאמה של עד 4), משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר (מעל 6) היו בסיכון נמוך בכ-46% ל-AMD. בניגוד לממצאים קודמים, קשר זה היה בלתי תלוי בנוכחות גורם הסיכון הגנטי ל-AMD (Y204H). לא נמצא קשר בין ציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין שלבים מוקדמים של AMD. מחקר זה תומך בממצאים קודמים, המצביעים על תרומה אפשרית של דיאטה ים-תיכונית במצבים של ניוון מקולרי מתקדם.     
הערת המערכת: החסרון של מחקרי חתך הוא שלא ניתן להסיק קשר של סיבה ותוצאה וייתכן כי חלק מהקשרים שנמצאו הם מקריים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27825655

במחקר רטרוספקטיבי (2017), המבוסס על רשומות רפואיות, נבדקה התרומה של טיפול תזונתי לעומת טיפול תרופתי לשיפור תסמיני ריפלוקס בקרב מטופלים עם מחלת החזר ושטי-גרוני (Laryngopharyngeal Reflux).

במחקר נכללו 85 מטופלים שטופלו בטיפול תרופתי (חוסמי משאבות פרוטונים PPIs) ו-99 מטופלים שטופלו באמצעות מים בסיסיים (pH>8) ותזונה ים תיכונית - 90-95% צמחונית, הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים ואגוזים ופחות מ-5-10% ממזונות מן החי (מה שהוביל ל-2-3 מנות שבועיות, הכוללות 85-113 גרם בשר וצריכה מינימלית של מוצרי חלב). בנוסף, כל המשתתפים הודרכו בנוגע לצעדים הסטנדרטיים למניעת ריפלוקס - הכוללים הימנעות מקפה, תה, שוקולד, סודה, מזונות שומניים, מטוגנים ומתובלים ואלכוהול. יעילות הטיפול נמדדה באמצעות השינוי מבחינה קלינית ובאמצעות מדד תסמיני הריפלוקס (Reflux Symptom Index) לאחר 6 שבועות.

נמצא כי שיעור המטופלים, שהשיגו ירידה משמעותית מבחינה קלינית (6 נקודות או יותר), היה 54.1% בקבוצת הטיפול התרופתי לעומת 62.6% בקבוצת הטיפול התזונתי, עם ירידה מובהקת בממוצע תסמיני הריפלוקס של 27.2% לעומת 39.8%, בהתאמה. 
החוקרים מסכמים כי יש לשקול את השימוש במים בסיסיים ותזונה ים תיכונית צמחונית כגישה לטיפול בהחזר ושטי-גרוני, במטרה להקל על התסמינים ואף לצמצם את העלויות ותופעות הלוואי הכרוכות בטיפול התרופתי המקובל, זאת בנוסף ליתרונות של תזונה צמחונית ובריאה.  
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28880991

במחקר תצפיתי, (2020) המבוסס על נתוני סקר הבריאות האמריקאי, נבדק הקשר בין רמת הטסטוסטרון בדם בקרב גברים לבין שלוש דיאטות פופולריות: דיאטה דלת-שומן, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה דלת פחמימות. במחקר נכללו הנתונים של 3,128 גברים בגילאי 18-80, מהם 14.6% צרכו דיאטה דלת שומן ו-24.4% צרכו דיאטה ים-תיכונית. רק שניים מהמשתתפים צרכו דיאטה דלת-פחמימות, ודיאטה זו לא נכללה בניתוח.  

להלן סיכום הממצאים: 

• רמת הטסטוסטרון הממוצעת של כלל המשתתפים הייתה 435.5 ננוגרם/דצ"ל. 
• הרמה הייתה נמוכה יותר בקרב משתתפים שצרכו דיאטה דלת שומן (410.8 ננוגרם/דצ"ל) או דיאטה ים-תיכונית (412.9 ננוגרם/דצ"ל). 
• רמת הטסטוסטרון הייתה גבוהה יותר בקרב משתתפים שצרכו תזונה שאינה מוגבלת לעומת משתתפים שצרכו דיאטה דלת שומן - באופן בלתי תלוי בגורמים כמו גיל, BMI, פעילות גופנית, או תחלואה. 

החוקרים מסכמים כי ההבדל ברמת הטסטוסטרון בין הדיאטות הינו קטן יחסית ויש לשקול את החסרונות של דיאטה דלת-שומן לעומת היתרונות באופן אינדיבידואלי.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31393814/

מחקר (אוגוסט 2015) שנועד לבחון את היעילות של תכנית רב-תחומית לשיפור הרגלי התזונה בקרב משפחות עם תינוקות בגיל שנה-שנתיים.

המחקר נערך ב-12 מעונות יום בספרד כאשר המשפחות השתתפו בתכנית הכוללת 4-5 סדנאות בנושא תזונה או בקבוצת ביקורת שלא קיבלה שום הדרכה.

נמצא כי לאחר 8 חודשים חל שיפור במידת ההיענות לדיאטה ים-תיכונית בקרב משתתפי התכנית בהשוואה לקבוצת הביקורת. הנחת הבסיס הינה שהיענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הינה בעלת תרומה לשיפור מדדים בריאותיים שונים, הן במבוגרים והן בפעוטות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26258462

מחקר חתך (דצמבר 2015) אשר נועד לבחון את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית לבין מדדים של הומוציסטאין, חומצה פולית וויטמין B�12 בקרב נשים. במחקר נכללו 237 נשים בריאות בגילאי 25-93.

הקפדה על תזונה ים-תיכונית נקבעה על סמך שאלוני תזונה בהתאם למדד MDQI – Mediterranean diet quality index. עוצמת הקשר למדדים שנבדקו היתה הטובה ביותר בהתייחס למרכיבים עיקריים בתזונה הים-תיכונית: שמן זית, דגים, פירות וירקות, דגנים ובשר (בסדר יורד). החוקרים מדגימים כי הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין רמת הומוציסטאין הינו בולט יותר בהשוואה לחומצה פולית או ויטמין B�12 בקרב נשים הצורכות תזונה ים-תיכונית ברמה בינונית-נמוכה.

הערת מערכת: למרות שהדבר אינו כתוב במפורש בתקציר המאמר (אין גישה למאמר המלא), הנחת העבודה שלנו היא כי צריכת הרכיבים המפורטים מביאה לירידה ברמת ההומוציסטאין בדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26780397

במחקר חתך תצפיתי (ספטמבר 2015), שנועד להעריך את הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין אוכלוסיית חיידקי המעי, נכללו נתוני התזונה של 153 משתתפים מאיטליה, אשר צרכו תזונה אומניבורית ("אוכלי כל"), צמחונית או טבעונית.

החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של תזונת המשתתפים לתזונה הים-תיכונית וניתחו את דגימות הצואה והשתן של המשתתפים.

נמצא כי דפוס תזונה המתאים לתזונה ים תיכונית, כלומר עשיר בפירות, ירקות וקטניות היה מלווה בהרכב חיידקי ומטבוליטי בעל השפעה בריאותית מיטיבה, לעומת התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית שהייתה מלווה בעלייה ברמת המטבוליט trimethylamine oxide בשתן, אשר מהווה גורם סיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.

החוקרים מסכמים כי לדפוס התזונה עשויה להיות השפעה מיטיבה על חיידקי המעי ובכך לתרום לשיפור הבריאות ולהפחתת הסיכון לתחלואה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26416813

במחקר מקרה-בקרה, (2019) שנערך באוסטרליה, הוערך הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לדמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית (התפרקות המיאלין העוטף את תאי העצב), המהווה גורם מקדים לטרשת נפוצה. במחקר נכללו הנתונים של 282 מטופלים בגילאי 18-59, המאובחנים עם דמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית ואליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 558 משתתפים בריאים. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית ,הכוללת גם בשר אדום לא מעובד (מנה אחת של כ-65 גרם ליום). החוקרים מסבירים את כמות הבשר שכללו בדיאטה בכך שארגון הדיאטה הים-תיכונית אמנם ממליץ על הגבלת צריכת בשר לשתי מנות בשבוע מקסימום, עד מנה אחת של בשר מעובד בשבוע ושתי מנות של בשר לבן בשבוע, אולם, גודל המנה מותאם להרגלים המקומיים. לכן, החוקרים התאימו את כמות הבשר לגודל המנה הנחשבת באוסטרליה. 

לא נמצא קשר מובהק בין ציון הדיאטה הים-תיכונית הסטנדרטי לבין דמיאלינציה, אולם נמצא קשר שאינו לינארי בין ציון הדיאטה הים-תיכונית הכוללת בשר אדום לא מעובד לבין דמיאלינציה. באופן ספציפי, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר בדיאטה, אלו עם ציונים גבוהים יותר (רבעון 2, 3 ו-4) היו בסיכון נמוך יותר ב-37%, 52% ו-42% לדמיאלינציה, בהתאמה. 

החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית הכוללת בשר אדום לא מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדמיאלינציה במערכת העצבים המרכזית, ולכן עשויה לתרום בעיקר לאוכלוסייה בסיכון גבוה לטרשת נפוצה.    

המחקר מומן על ידי גורמים ממשלתיים העוסקים בטרשת נפוצה – בארה"ב ובאוסטרליה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31131415

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מחלות לב וכלי דם

 

בנייר עמדה (2021) מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד, מציגים צוות המומחים את העדויות העדכניות בהתייחס לקשר בין תזונה למחלות קרדיווסקולריות, ואת ההמלצות התזונתיות למבוגרים בריאים עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיווסקולרית. במסמך שלושה חלקים עיקריים בהם מפורטות העדויות וההמלצות בהתייחס למגוון דפוסי תזונה (כגון דיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית, צום לסירוגין ועוד), למגוון קבוצות מזון ומזונות ספציפיים (כגון מזון מעובד, דגנים מלאים, ירקות ופירות, אלכוהול, שום ועוד), ולמגוון תוספים (כגון מלח, מגנזיום, סידן, שמן דגים, פיטוסטרוֹלים ועוד). 

להלן עיקרי ההמלצות:

מזונות ודפוסי תזונה:

• מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות, ולהשתמש בשיטות בישול שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (אידוי, הקפצה וכדומה). 

• רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי (כגון שמן זית), 3-2 מוצרי חלב (רצוי מותססים), לפחות חמישה ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 3-2 מנות דגי ים שומניים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. 

• ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. 

• מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

• מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכונית ודיאטת DASH, כאשר גם דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, או דיאטה המבוססת על מזון מהצומח יכולות להתאים למניעה קרדיווסקולרית. 

• דיאטה קטוגנית לזמן קצר ודיאטה דלת פחמימות, מתאימות בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטבולית. 

• צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, עשוי לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון.

• הועדה לא ממליצה לאמץ דפוס אכילה קטוגני או פליאוליתי לטווח ארוך, וממליצה להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.

שתיה:

• מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות ממותקים בסוכר ומתחליפי סוכר.

• עדויות תצפיתיות מראות ששתיית תה ירוק, קפה וכמות מתונה של אלכוהול קשורה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיווסקולריות. 

תוספי תזונה:

• פיטוסטרוֹלים: ניתן לשקול תוספת 1.5-2 גרם/יום להפחתה מתונה של רמות LDL. 

• אומגה 3: תוצאות המחקרים עדיין שנויות במחלוקת, אך נראה כי לאנשים עם או בלי סוכרת, הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה ויציבה ניתן לשקול תוספת 1-2 גרם ליום אומגה 3, ולאנשים עם גורמי סיכון ורמות טריגליצרידים מעל 500 מ"ג/דצ"ל, ניתן לשקול תוספת DHA+EPA במינון של 4-3 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. 

• מגנזיום: רצוי לשקול צריכת מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת, ולהשלים במידת הצורך בתוסף עד 600 מ"ג ליום.

• לא מומלץ לקחת תוספי סידן, ויטמין D או שמרי אורז אדום.

• קו-אנזים Q10: לחולי אי ספיקת לב מתקדמת, רצוי לשקול מתן תוסף של 300 מ"ג ליום. תוסף זה לא הוכח כמועיל למניעה וטיפול בכל מצב קרדיווסקולרי אחר.

https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne171_CardiovascularNutrition.pdf

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על לחץ הדם. החוקרים העריכו את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, או בהשוואה להתערבות תזונתית אחרת, כגון דיאטה דלת שומן או דיאטה דלת פחמימות, בקרב משתתפים עם או בלי יתר לחץ דם. 

בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם 13,943 משתתפים, בני 61 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.4.  רמת הבסיס של לחץ הדם הייתה 140/81 מ"מ כספית, כאשר לאחר תקופת התערבות שנעה בין 6 ל-192 שבועות לחץ הדם הממוצע היה 126/73 מ"מ כספית. 

להלן הממצאים העיקריים:

• בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם בהשוואה לקבוצת הביקורת (הפרש ממוצע של 1.5 ו-0.9 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בהתאמה). 

• עם זאת, נמצא כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה בלחץ הדם רק בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, אך לא בהשוואה להתערבויות תזונתיות אחרות. 

• הירידה בלחץ הדם הדיאסטולי הייתה משמעותית יותר במחקרים בהם רמת לחץ הדם הסיסטולי הממוצעת הייתה גבוהה מ-130 מ"מ כספית

• הירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הייתה משמעותית יותר במחקרים שנמשכו 16 שבועות לפחות. 

החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה קטנה, אך מובהקת, בלחץ הדם, עם השפעה משמעותית יותר ברמות לחץ דם גבוהות ולאורך תקופה ממושכת יותר.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33581952/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים (2020) הוערכה ההשפעה של דפוסי תזונה המבוססים על מזון מן הצומח על לחץ הדם. החוקרים מציינים כי תזונה שאיננה כוללת רכיבים מן החי נמצאה קשורה בלחץ דם נמוך יותר, אולם לא ידוע האם יש השפעה דומה גם לדפוסי תזונה פחות מגבילים, הכוללים צריכה מוגבלת של מזונות מהחי. 

בסקירה נכללו 41 מחקרים קליניים, בהם 8,416 משתתפים בני כ-50 בממוצע. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דפוסי תזונה המבוססים על הצומח היו קשורים בלחץ דם נמוך יותר: דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה של 5.53 מ"מ כספית, דיאטה ים-תיכונית ב-0.95 מ"מ כספית, דיאטה טבעונית ב-1.30 מ"מ כספית, דיאטה צמחונית הכוללת צריכת מוצרי חלב וביצים (לקטו-אובו) ב-5.47 מ"מ כספית, דיאטה נורדית ב-4.47 מ"מ כספית, דיאטה עתירת סיבים ב-0.65 מ"מ כספית, ודיאטה עתירת פירות וירקות ב-0.57 מ"מ כספית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. רמת הביטחון של הממצאים הינה גבוהה עבור דיאטה צמחונית לקטו-אובו ודיאטת DASH, בינונית עבור דיאטה ים-תיכונית ונורדית, נמוכה עבור דיאטה טבעונית, ומאוד נמוכה עבור דיאטות עתירות סיבים או פירות וירקות. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדפוסי תזונה המבוססים על הצומח קשורים בלחץ דם נמוך יותר, באופן בלתי תלוי במגדר וב-BMI. 

https://journals.lww.com/jhypertension/Abstract/9000/The_effect_of_plant_based_dietary_patterns_on.96871.aspx

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים (2020) הוערכה היעילות של דפוסי תזונה ושל דיאטות מוכרות לירידה במשקל ולשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולריים, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. בסקירה נכללו 121 מחקרים, בהם 21,941 משתתפים ו-14 דפוסי תזונה/דיאטות, כאשר החוקרים סיווגו אותן ל-3 קטגוריות בהתאם להרכב אבות המזון:

קטגוריה	דיאטות לדוגמא	% פחמימות	% חלבון	% שומן
דלת פחמימות	Atkins, South Beach, Zone	עד 40	כ-30	30-55
מתונה	Biggest Loser, DASH, Jenny Craig, Mediterranean, Portfolio, Slimming World, Volumetrics, Weight Watchers	55-60	כ-15	21-30
דלת שומן	Ornish, Rosemary Conley	כ-60	כ-10-15	עד 20

 

להלן הממצאים העיקריים:

• בהשוואה לתזונה הרגילה, לדיאטה דלת פחמימות ולדיאטה דלת שומן הייתה השפעה דומה לאחר 6 חודשים על הירידה במשקל (4.63 לעומת 4.37 ק"ג), ועל הירידה בלחץ הדם הסיסטולי (5.14 לעומת 5.05 מ"מ כספית) והדיאסטולי (3.21 לעומת 2.85 מ"מ כספית). ההשפעה של הדיאטה המתונה הייתה קטנה יותר.  

• לדיאטה דלת פחמימות הייתה השפעה פחותה בהשוואה לדיאטה דלת שומן ולדיאטה מתונה על הירידה ברמת ה-LDL (כ-1.01 לעומת 7.08 ו-5.22 מ"ג/דצ"ל).

• דיאטה דלת פחמימות, אך לא דיאטה דלת שומן או דיאטה מתונה, הייתה מלווה בעלייה ברמת ה-HDL (כ-2.31 מ"ג/דצ"ל). 

• הדיאטות עם ההשפעה הגדולה ביותר על הירידה במשקל ולחץ הדם לאחר 6 חודשים, בהשוואה לתזונה הרגילה, היו דיאטת אטקינס, דיאטת DASH ודיאטת הזון. 

• באף דיאטה לא נמצא שיפור מובהק ברמת ה-HDL או CRP לאחר 6 חודשים. 

• בכל הדיאטות השיפור במשקל התבטל לאחר 12 חודשים, וכך גם השיפור בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים – מלבד בדיאטה הים-תיכונית. 

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שבטווח של 6 חודשים מרבית הדיאטות מובילות לירידה מתונה במשקל ולשיפור ניכר בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, ובעיקר לחץ הדם, אולם באופן כללי ההשפעה המיטיבה אינה נשמרת בטווח של שנה. לפיכך, החוקרים מציעים לא להתמקד בדפוס הדיאטה אלא באסטרטגיות לשמירה על הירידה במשקל לאורך זמן. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32238384/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2019) הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ותמותה. בסקירה נכללו 41 מחקרים, מהם 3 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-38 מחקרי עוקבה. 

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך ב-38% לאירוע קרדיווסקולרי, ובאופן ספציפי בסיכון נמוך ב-25% לאוטם שריר הלב. 

במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה להתאמה הנמוכה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, משתתפים עם ההתאמה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך יותר ב-13-27% לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטה ים-תיכונית עשוי להיות תפקיד במניעת תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, ובכך עשויה לתרום לאוכלוסיות בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, כגון חולי סוכרת.   

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30676058

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.     

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

מטה-אנליזה (ספטמבר 2014) שנועדה להעריך את ההשפעה של צריכת תה ירוק על לחץ הדם.

בהתבסס על נתונים מ-13 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם סה"כ 1,367 משתתפים, נמצא כי צריכת תה ירוק גורמת לירידה של כ-2 מ״מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי וכן בלחץ הדם הדיאסטולי.

מניתוח נוסף של הנתונים עולה כי ההשפעה של תה ירוק על לחץ הדם נמצאה רק במחקרים בהם נעשה שימוש בתה ירוק אשר ניתן במינון נמוך (פחות מ-582.8 מ"ג ביום) לתקופה ארוכה (≥12 שבועות), או כאשר השפּעת הקפאין נוטרלה.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25176280

מטה אנליזה (2011) שבחנה את הנתונים של 50 מחקרים שכללו 534,906 משתתפים, מצאה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמונת מטאבולית.

בנוסף, מהמידע שעלה ממחקרים קליניים מצא כי דיאטה ים תיכונית עשויה להגן מפני רכיבים שונים של התסמונת המטאבולית כגון היקף מותניים, רמות כולסטרול HDL, רמות טריגליצרידים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וכן רמות גלוקוז בדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21392646

סקירה שיטתית (דצמבר 2015) שנועדה לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית על ירידה במשקל ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. במחקר נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נערך מעקב של מעל 12 חודשים אחר משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, דיאטה דלת-פחמימות ולדיאטה של האגודה האמריקאית לסוכרת.

נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן ובעלת השפעה דומה לשאר הדיאטות על הירידה במשקל. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות ביחס לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על הבריאות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26721635

בסקירה,(2020) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס לתפקיד של חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, בהתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים. החוקרים מסבירים, כי דלקת כרונית מהווה גורם להתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים, כאשר חיידקי המעי יכולים לגרום לדלקת מערכתית באופן ישיר, וגם להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולרי באופן עקיף, באמצעות מטבוליטים כגון חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) ו-TMAO. במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים העוסקים בהרכב ופעילות חיידקי המעי, בהקשר ליתר לחץ דם ובהקשר לטרשת עורקים. 

בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם, נצפה מגוון חיידקים נמוך יותר, וריכוז נמוך יותר של חיידקים המייצרים SCFA, וכן ריכוז גבוה יותר של חיידקים גראם-שליליים, המהווים מקור לליפופולִיסכרידים (LPS). מחקרים בחיות מעבדה מראים כי ל-SCFA תפקיד ישיר בוויסות לחץ הדם, ול-LPS השפעה פרו-דלקתית, כאשר כניסה של LPS למחזור הדם הינה תוצאה של עלייה בחדירות המעי. 

טרשת עורקים מושפעת מחיידקי המעי דרך מסלולים שונים, כולל ההשפעה של TMAO ושל חומצות המרה.  

בהמשך הסקירה, מוצגות אסטרטגיות טיפול אפשריות, כולל פרוביוטיקה, בדגש על תוספים המכילים חיידקים המייצרים SCFA, השתלת צואה, וכן התערבות עקיפה באמצעות פרה-ביוטיקה והתערבות תזונתית, כגון דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית. 

החוקרים מסכמים, כי לחיידקי המעי השפעה על התפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים באמצעות מסלולים שונים. המנגנונים המעורבים נבדקו בעיקר במחקרים פרה-קליניים, ונדרשים מחקרי אורך בבני אדם, על מנת לזהות את המאפיינים המיטיבים והמזיקים של מבנה ופעילות חיידקי המעי, על מנת להתאים את אסטרטגיות הטיפול באופן מיטבי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003455/

בסקירה (2020) בוחנים החוקרים מהו דפוס התזונה המומלץ לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית, בהתבסס על העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים. לטענתם, בני האדם עברו תהליכים אבולוציוניים המאפשרים צריכת מזונות גם מהחי וגם מהצומח, אולם כיום ישנה צריכת יתר של מזונות מהחי ובעיקר של בשר מעובד המכיל תוספי מזון ושומן רווי. מנגד, טבעונות עלולה לגרום לחסרים תזונתיים ולהגביר את הנטייה לאוסטאופניה, סרקופניה ואנמיה. 

לטענתם, פתרון אפשרי לדילמה זאת הינו תזונה עשירה ברכיבים מן הצומח, בשילוב דגים כמקור עיקרי למזון מן החי. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות ממחקרים קליניים העוסקים בתזונה ים-תיכונית והנחיות תזונתיות רשמיות במטרה לתמוך בטענתם שדיאטה ים-תיכונית הכוללת דגים (Pesco-Mediterranean diet) הינה התזונה המיטבית לשמירה על הבריאות הקרדיווסקולרית. הבסיס לתזונה זאת הינו ירקות, פירות, זרעים, אגוזים, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית כתית מעולה, בשילוב דגים או מאכלי ים ומוצרי חלב מותססים. השתייה מבוססת על מים, קפה ותה. בנוסף, החוקרים מציגים עדויות לפיהן ישנו יתרון להגבלת זמן האכילה עם צום לסירוגין של 12 עד 16 שעות ביום. 

החוקרים מציינים כי הדיאטה המוצעת הינה היפותטית, ונדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים על מנת לבחון את יעילותה לצמצום הסיכון הקרדיווסקולרי.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32943166/

במחקר אקראי מבוקר,(2020) בו נכללו 75 משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, לא נמצא הבדל בין דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית בשילוב פעילות גופנית, לבין דיאטה ים-תיכונית סטנדרטית - בהתייחס לריכוז הפוליאמינים (מולקולות בעלות פוטנציאל להגנה קרדיווסקולרית). 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32246717/

במאמר עמדה (2020) מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מציגים המומחים המלצות עדכניות מבוססות ראיות בהתייחס לצריכת כולסטרול. הם מציינים כי ביטול ההנחיה על ידי ה-AHA בשנת 2013 לגבי הגבלה ספציפית של כולסטרול בהנחיות התזונתיות העדכניות, בשל חוסר ראיות, העלה שאלות בהתייחס לתפקיד הכולסטרול בתחלואה קרדיווסקולרית. על מנת להעריך את הרלבנטיות של הגבלת הכולסטרול בתזונה לשמירה על בריאות הלב, צוות המומחים ביצע סקירה של מחקרים בבני אדם, בהם נבחנו הקשרים בין הכולסטרול בתזונה לבין רמת השומנים בדם, הליפופרוטאינים והסיכון הקרדיווסקולרי. 

באופן כללי, העדויות ממחקרים תצפיתיים, שנערכו במדינות שונות, אינן מצביעות על קשר מובהק בין הכולסטרול בתזונה והסיכון הקרדיווסקולרי. למרות ממצאים אחרים שעולים ממטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים, במרביתם צריכת כולסטרול מעבר לרמה הממוצעת הייתה קשורה בעלייה בריכוז הכולסטרול הכללי או ה-LDL. 

לטענת צוות המומחים, ההנחיות התזונתיות צריכות להתבסס על דפוס של תזונה בריאה, כגון הדיאטה הים-תיכונית או דיאטת DASH, המאופיינות בצריכת כולסטרול מתונה. בדפוסי תזונה אלה הדגש הינו על פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, מקורות ״חלבון רזה״ (כגון עוף ודגים), אגוזים, זרעים ושמנים צמחיים. להערכתם ישנו קושי בהטמעת הגבלה ספציפית על הכולסטרול, כחלק מהנחיות תזונתיות המבוססות על קבוצות מזון. לפיכך, הנחיות תזונתיות הממוקדות בדפוסי תזונה עשויות במידה רבה יותר לתרום לשיפור איכות התזונה והבריאות הקרדיווסקולרית; כך למשל החלפת שומן רווי בשומן בלתי רווי צפויה לגרום לירידות משמעותיות יותר ב-LDL, מאשר הפחתת צריכה הכולסטרול לבדה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31838890/

במחקר אקראי מבוקר, (2020) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

1. הנחיות לתזונה בריאה.

2. תזונה ים-תיכונית.

3. תזונה ים-תיכונית ירוקה. תזונה זו כללה: הפחתה בצריכת הבשר, 3-4 כוסות/יום תה ירוק, ושייק חלבון צמחי, המבוסס על 100 גרם/יום מנקאי (Wolffia globosa). שייק זה היווה חלופה חלקית לצריכת החלבון מהחי.

בשתי הדיאטות הים-תיכוניות היתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית. 

נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג). 

בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים:

• ירידה גדולה יותר בהיקף המותניים, בהשוואה לדיאטה ים-תיכונית או בהשוואה להנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 8.6 ס"מ לעומת 6.8 ו-4.3 ס"מ, בהתאמה). ההבדלים אלו היו מובהקים סטטיסטית רק בקרב גברים. 

• ירידה גדולה יותר ב-LDL (ירידה של 3.7% לעומת 0.8% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית ועלייה של 1.8% בקבוצת ההנחיות התזונתיות)

• ירידה גדולה יותר בלחץ הדם הדיאסטולי (ירידה של 7.2 לעומת 5.2 ו-3.4 מ"מ כספית, בהתאמה)

• ירידות משמעותיות יותר בתנגודת לאינסולין, ביחס HDL ל-LDL, ובמדד הדלקת CRP. 

• השיפור בציון פרמינגהם לסיכון קרדיווסקולרי היה גדול יותר (ירידה של 3.7% בסיכון האבסולוטי לעומת 2.3% ו-1.4%, בהתאמה). 

החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית ירוקה, אשר מועשרת באגוזי מלך, תה ירוק ומנקאי, עשויה להגדיל עוד יותר את ההשפעות הקרדיו-מטבוליות המיטיבות של הדיאטה הים-תיכונית. 

החוקרים מדווחים על מעורבות בחברת Hinoman המייצרת תוספי מנקאי

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33234670/

במחקר קליני (לא מבוקר) (2019) הוערכה השְפעתה של תכנית לשיפור אורח החיים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו משתתפים בתוכנית MetFit של אוניברסיטת מישיגן ומטרותיו היו לבחון את השכיחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית בקרב משתתפי התוכנית ולבחון את ההשפעה של התוכנית על משקל הגוף ועל מדדים מטבוליים ופעילות הכבד. משך התוכנית היה 12 או 24 שבועות והיא כללה: 

• מפגש שבועי, שכלל 45 דקות הדרכה קבוצתית - בנושאים כגון תזונה, ההשפעה של סטרס ושינוי התנהגותי, פעילות גופנית וכן ההשפעה הקלינית של התסמונת המטבולית - ו-45 דקות אימון גופני.
• המלצות תזונתיות, שהתבססו על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית והותאמו ליעד ירידה במשקל של 5% ב-12 שבועות או 10% ב-24 שבועות.
• המלצה לבצע פעילות גופנית למשך 150-300 דקות בשבוע, בעצימות מתונה עד בינונית. 
• המלצה לבצע לפחות פעמיים בשבוע אימון מתיחות. 

במחקר נכללו 403 מטופלים שהשתתפו בתוכנית בין השנים 2008-2016, מהם 253 מטופלים השלימו 12 שבועות ו-150 מטופלים השלימו 24 שבועות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 54 וה-BMI החציוני היה 37.4. מבין כלל המשתתפים, 47.6% אובחנו עם כבד שומני, כאשר משתתפים אלה היו מאופיינים בגיל צעיר יותר, במשקל גבוה יותר ובמדדים מטבוליים גבוהים יותר. 

להלן סיכום הממצאים בסיום התוכנית: 

• 30% מהמשתתפים ירדו מעל ל-5% ממשקלם, כאשר משתתפים שהשלימו 24 שבועות ומשתתפים לבנים היו בעלי סיכוי גבוה יותר פי 6.7 ופי 3.8, בהתאמה, להשיג ירידה של מעל 5% במשקלם.
• בקרב 62% מסך המשתתפים הטריגליצרידים ירדו לרמת הנורמה.
• בקרב 33% מסך המשתתפים רמת ה-HDL עלתה לרמת הנורמה. 
• בקרב 27% מסך המשתתפים נצפה איזון ברמת הגלוקוז בצום.
• בקרב 43% מסך המשתתפים חל איזון ברמת האנזים ALT, כאשר מגמת השיפור הייתה בלתי תלויה באבחנה של כבד שומני. 

לסיכום, כמחצית מהמטופלים שהופנו לתוכנית סבלו גם מכבד שומני, אולם למרות שמטופלים אלה היו בעלי מדדים מטבוליים גבוהים יותר, לא הייתה לכך השפעה על יעילות התוכנית בהקשר של ירידה במשקל ושיפור המדדים המטבוליים. הגורם שניבא בצורה הטובה ביותר את התגובה היה משך ההשתתפות.   

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30561027

במחקר אקראי מוצלב (2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית, בשילוב מוצרי חלב, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה מוכחת לבריאות הקרדיווסקולרית, אולם אינה בהכרח מספיקה על מנת לעמוד בהמלצות לצריכת סידן ומוצרי חלב. במחקר נכללו 41 מתנדבים בגילאי 45-75, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי (עם יתר לחץ דם סיסטולי ולפחות שני גורמי סיכון קרדיו-מטבוליים נוספים). כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות: דיאטה ים-תיכונית בשילוב 3-4 מנות ליום של מוצרי חלב ודיאטה דלת שומן. המשתתפים שקיבלו את הדיאטה דלת השומן הונחו להמשיך בדיאטה הרגילה שלהם, תוך הפחתת צריכת השומן הכללית - בין השאר מהמקורות הבאים: שמן, חמאה, מרגרניה, מוצרי חלב מלא, בשרים מעובדים ועתירי שומן, אגוזים, שוקולד, עוגות, ביסקוויטים, מאפים וגלידות – והחלפתם בלחם, דגנים, קטניות, אורז, ירקות, פירות, בשרים רזים ומוצרי חלב דלי שומן; באופן ספציפי, הם הונחו לצרוך עד 20 מ"ל שמן ועד 2 כפיות חמאה או מרגרינה – ביום, וכן להוציא שומן נראה מבשרים ומדגים – לפני הבישול. כל דיאטה ארכה 8 שבועות עם הפסקה של 8 שבועות ביניהן. מדד המטרה העיקרי היה השינוי בלחץ הדם הסיסטולי, שנבדק באופן עצמאי 3 פעמים ביום. מדדי המטרה המשניים כללו: הרכב גוף, פרופיל שומנים, מדדי גלוקוז ואינסולין, CRP וציון בסולם פרמינגהם.

נמצא כי בהשוואה לדיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית בשילוב מוצרי חלב הובילה לשיפור מובהק במדדי הסיכון, כולל לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוך יותר בבוקר (הפרש של 1.6 ו-1 מ"מ כספית, בהתאמה), HDL גבוה יותר (הפרש של 1.5 מ"ג/דצ"ל), רמת טריגליצרידים נמוכה יותר (הפרש של 4.4 מ"ג/דצ"ל) ויחס נמוך יותר של כולסטרול כללי ל-HDL. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות בהתייחס למדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית בתוספת מוצרי חלב עשויה לתרום לשיפור מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב אוכלוסייה בסיכון. 

המחקר מומן על ידי גופים ממשלתיים אוסטרליים ועל ידי ארגון החלב האוסטרלי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30351388

במחקר מבוקר רב-מרכזי, (2018) שנערך בספרד, הוערכה התרומה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.

במחקר נכללו 7,447 משתתפים בריאים בגילאי 55-80, המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, אשר חולקו לשלוש קבוצות דיאטה: דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת ביקורת, במסגרתה הומלץ על הגבלת השומנים בתזונה. לאחר תקופת מעקב חציונית של 4.8 שנים, המחקר הופסק על רקע אתי; בניתוח ראשוני נמצאו תוצאות מיטיבות באופן ברור לדיאטה הים-תיכונית והומלץ לכל המשתתפים על צריכת דיאטה ים-תיכונית. תוצאות מחקר זה פורסמו בשנת 2013. 

במאמר הנוכחי מפורסם ניתוח מחודש של הממצאים, שכן, בניגוד להנחה הקודמת, נמצא שלא כל המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצות המחקר. במהלך תקופת המעקב 288 מהמשתתפים סבלו מאירוע קרדיווסקולרי משמעותי; משתתפים אלה מהווים 3.8% מקבוצת הדיאטה הים-תיכונית המועשרת בשמן זית, 3.4% מקבוצת הדיאטה הים-תיכונית המועשרת באגוזים ו-4.4% מדיאטת הביקורת. לאחר התאמה סטטיסטית למאפייני המשתתפים, נמצא כי בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת, הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי היה נמוך ב-31% וב-28% בקרב משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית או באגוזים, בהתאמה. ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת לתרומה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולרית. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29897866

במחקר אקראי מבוקר (2018) הוערכה ההשפעה של דפוס התזונה על רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול לאחר הארוחה, המאפיינות חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 241 משתתפים עם סוכרת סוג 2 ו-316 משתתפים ללא סוכרת סוג 2, אשר חולקו אקראית לשני דפוסי תזונה: 1) דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית (35% מהקלוריות מקורן בשומן), 2) דיאטה מופחתת שומן (עד 30% מהקלוריות מקורן בשומן). 

המשתתפים עברו מבחן העמסת שומן* בתחילת המחקר ולאחר 3 שנים, כאשר רמות השומנים והכולסטרול בדם נמדדו עד 4 שעות לאחר העמסת השומן. בקרב חולי סוכרת סוג 2, נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית, אך לא דיאטה מופחתת שומן, הייתה מלווה בשיפור ברמת השומנים והכולסטרול בדם. עם זאת, לשתי הדיאטות לא הייתה השפעה בקרב משתתפים ללא סוכרת סוג 2. החוקרים מסכמים כי הקפדה ממושכת על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לאיזון רמות השומנים לאחר הארוחה ולהפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, בעיקר בקרב חולי סוכרת סוג 2. 

*מבחן להעמסת שומן התבצע באופן הבא: המטופלים צמו (ולא עישנו) למשך 12 שעות ונמנעו ממשקאות אלכוהוליים למשך שבעת הימים הקודמים לבדיקה. הם התבקשו גם להמנע מפעילות פיזית מאומצת ביום שלפני הבדיקה. בבוקר הבדיקה נמדדו משקל, גובה, היקפים, BMI ולחץ דם ונלקחה דגימת דם בצום. לאחר מכן, תחת פיקוח של איש צוות מחקר, המטופלים צרכו ארוחה עתירת שומן ולאחריה שמרו על רמת פעילות פיזית נמוכה ולא צרכו שום מזון אחר למשך 5 שעות. דגימות דם לביוכימיה נלקחו בכל שעה במהלך ארבע השעות הבאות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30475968

במחקר אקראי מבוקר (פברואר 2017) נחקרה ההשפעה של תזונה ים-תיכונית, העשירה בנוגדי חמצון, על פעילות כולסטרול מסוג HDL.

החוקרים מסבירים כי בכמה מחקרים קטנים נמצאה תמיכה לתרומה של רכיב נוֹגד חִמצון בודד לשיפור פעילות ה-HDL, אולם השפעה זו לא נבדקה כחלק מדפוס תזונה כולל במחקרים מבוקרים בהיקף גדול. המחקר הנוכחי מבוסס על הנתונים של 296 משתתפים, שנאספו במסגרת מחקר מבוקר גדול העוסק בהשפעות התזונה הים-תיכונית. החוקרים השוו את ההשפעה של שני דפוסי דיאטה ים-תיכונית – מועשרת בשמן זית או באגוזים, לעומת דיאטת ביקורת דלת-שומן.

נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, שני דפוסי הדיאטה הים-תיכונית הובילו לשיפור מובהק בפעילות ה-HDL לסילוק הכולסטרול מהתאים (cholesterol efflux), כאשר הדיאטה המועשרת בשמן זית הייתה מלווה בשיפור פעילויות נוספות של HDL. החוקרים מראים כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית הינה כתוצאה משיפור ההרכב והמצב החמצוני של רכיבי ה-HDL. הם מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית, במיוחד המועשרת בשמן זית, יעילה לשיפור הפעילות המגינה של HDL מפני התפתחות טרשת עורקים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28193797

במחקר אקראי מבוקר (יוני 2017), שנערך באוסטרליה, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על לחץ הדם ועל תפקוד כלי הדם.

במחקר נכללו 166 מבוגרים מעל גיל 65, עם ערכי לחץ דם עד 160/100 מ"מ כספית, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית - שכללה בעיקר מזונות מהצומח, רמה גבוהה של שמן זית וצריכה מוגבלת של בשר אדום ומזונות מעובדים - או להמשך צריכת הדיאטה הרגילה שלהם למשך 6 חודשים.

בסיום תקופת המחקר נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה קטנה בלחץ הדם הסיסטולי (1.1 מ"מ כספית, p=0.03) ובשיפור של 1.3% בתפקוד כלי הדם (flow-meditated dilatation - FMD), ברמת מובהקות של- p=0.026. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28424187

מחקר המבוסס על נתונים משני מחקרים אקראיים מבוקרים (אוגוסט 2016), עוסק בהורמון אדרופין ומציע כיצד צריכת פחמימות גורמת להשמנה. מטרתו של המחקר היא להעריך את ההשפעה של ירידה במשקל ושיפור הרגישות לאינסולין על ריכוזי ההורמון אדרופין (באנגלית: adropin ) בדם ואת הקשר בין ריכוז האדרופין בדם לבין הצריכה של רכיבי התזונה העיקריים.

בנוסף מציגים החוקרים נתונים ממטה-אנליזה להערכת ערכי הנורמה של אדרופין בצום. החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים אדרופין נמצא קשור לוויסות המטבוליזם של שומנים ולהפרעות מטבוליות, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר את השפּעת האדרופין על התפקוד המטבולי בבני אדם.

מהממצאים עולה כי ירידה במשקל אינה קשורה באופן ישיר בריכוז האדרופין, אולם בקרב משתתפים עם רמות אדרופין גבוהות, ירידה במשקל הייתה מלווה בירידה בריכוז האדרופין.

עוד נמצא כי משתתפים עם רמות אדרופין נמוכות היו בעלי נטייה גבוהה יותר לצריכת פחמימות וכן לרמות שומנים גבוהות בדם. כלומר, לדפוס התזונה עשויה להיות השפעה על רמת האדרופין כאשר תזונה עתירת פחמימות קשורה בריכוז אדרופין נמוך יותר וכתוצאה מכך עלולה לגרום להפרעה במטבוליזם של שומנים. מהנתונים עולה כי ריכוז האדרופין השכיח בדם הינו עד 5 ננוגרם/מ"ל (ממוצע 3.30, חציון 2.73 ננוגרם/מ"ל). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27460714

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אפריל 2015) אשר נועד לבחון את ההשפעה של מיצוי ענבים על לחץ הדם.

במחקר נכללו 60 משתתפים עם יתר לחץ דם קל שאינם מטופלים אשר נטלו 2 סוגים של מיצוי ענבים, יין אדום ומיצוי ענבים בלבד, במשך 4 שבועות. בשני המיצויים היה ריכוז גבוה של אנתוציאנינים ופלבונואידים אולם ריכוז הקטכינים והפרוציאנידינים במיצוי הענבים היה נמוך יחסית.

נמצא כי בהשוואה לפלסבו יין אדום, אך לא מיצוי ענבים, היה יעיל להורדת לחץ הדם ולשיפור תפקוד כלי הדם. החוקרים מסכמים כי ככל הנראה לקטכינים ולפרוציאנידינים תפקיד באיזון לחץ הדם ולכן מהווים גורם חשוב בדיאטה הים-תיכונית. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25942487

כחלק ממחקר מבוקר נרחב העוסק בדיאטה ים-תיכונית, המחקר הנוכחי (2014) מראה כי דיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך יותר למחלת עורקים היקפית בהשוואה לדיאטת ביקורת דלת-שומן.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24449321

במחקר קליני רנדומלי מבוקר שנערך ב-2010, נמצא כי מעבר לדיאטה ים תיכונית משפר את רמות השומנים בדם, מפחית כולסטרול LDL, מעלה רמות כולסטרול HDL וכן משפר את היחסים בין הכולסטרול הכללי וכולסטרול HDL.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19692213

בסקירה (2019) דן החוקר בקשר בין תזונה לבין הסיכון לשבץ ומציג את הממצאים לגבי הגורמים התזונתיים שנמצאו בעלי תפקיד במניעת שבץ. לטענת החוקר, לתזונה השפעה ניכרת על הסיכון לשבץ, כאשר הקפדה על אורח חיים בריא קשורה בסיכון נמוך בכ-80% לשבץ והגורם שמגביר באופן המשמעותי ביותר את הסיכון לשבץ בארה"ב הוא תזונה לא בריאה. כמו כן, תזונה לא בריאה מהווה גורם סיכון רק במדינות שאינן מערביות, לדוגמא, השינוי התזונתי בסין ב-20 השנים האחרונות (עלייה בצריכת הבשר והביצים והפחתת הצריכה של פירות וירקות) נמצא קשור בעלייה של 26% בסיכון לתמותה משבץ ובעלייה של 213% בסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית. 

במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי התפקיד של הגורמים הבאים בהפחתת הסיכון לשבץ: 

• דגש על תזונה ים תיכונית שהינה עשירה בשמן זית, דגנים מלאים, פירות, ירקות וקטניות ודלה בכולסטרול ובשומן רווי. 
• הגבלת צריכת הבשר ובמיוחד צריכת הבשר האדום. 
• הגבלת צריכת הכולסטרול וביצים, תוך הימנעות מצריכת חלמון ביצה. 
• הגבלת צריכת המלח ל-2-3 גרם ליום. 
• שמירה על משקל גוף תקין. 
• יש לטפל ברמות גבוהות של הומוציסטאין בדם, תוך שמירה על רמה גבוהה של ויטמיני B ובעיקר ויטמין B12 (לפחות ~400 pmol/L). במידה ונדרש שימוש בתוספים יש עדיפות לתוסף בצורת מתיל-קובלאמין). 

החוקר מדווח כי מחקר זה נערך ללא מימון חיצוני, אולם הוא משמש כיועץ לחברה המפתחת תוסף להפחתת רמות הומוציסטאין. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30884883

במחקר התערבותי (לא אקראי) (2021) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:

• 50-55% פחמימות ועד 12% סוכר, 16-17% חלבון, 28-32% שומן ועד 10% שומן רווי.

• 8.5 גרם סיבים ל-1,000 קלוריות.

• לפחות שתי מנות בשבוע של דגים ושל קטניות וחמש מנות ליום ירקות ופירות טריים או מבושלים.

• אגוזים ושמן זית על בסיס יומי.

• הימנעות או צמצום של צריכת מזונות מעובדים, מאפים, ממתקים, שומן טראנס וסוכר. 

בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה. 

מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה. 

ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר 12 חודשים בקרב 28 מהמשתתפים. בקרב משתתפים אלה נצפה שיפור מובהק במגוון מדדים מטבוליים וקרדיווסקולריים, כולל צמצום המאפיינים של התסמונת המטבולית, שיפור הפעילות הדיאסטולית, וירידה בלחץ הדם. ממצאים אלה מדגימים כי התערבות לאורח חיים בריא עשויה לסייע בשיפור הפרעות בתפקודים קרדיווסקולריים בקרב ילדים ומתבגרים על שמנות. 

החוקרים מציינים, כי מצד אחד מניעה או הפחתה של עודף משקל ושמנות צריכה להיות מטרה מרכזית של רופאי הילדים, שכן גיל זה מהווה חלון הזדמנויות לשיפור בריאות הציבור, אולם במקביל יש לכלול הערכה קרדיווסקולרית כחלק מהטיפול השגרתי בילדים עם שמנות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33920831/  

במחקר עוקבה (פברואר 2018), המבוסס על מחקר מבוקר העוסק בהשפּעת הדיאטה הים-תיכונית, זוהו מדדי שומן בפלסמה הקשורים בסיכון הקרדיווסקולרי:

• מדדים הקשורים בסיכון מופחת: polyunsaturated phosphatidylcholines, polyunsaturated cholesterol esters.
• מדדים הקשורים בסיכון מוגבר: monoacylglycerols ,diacylglycerols , triacylglycerols, phosphatidylethanolamines.

לא נמצאה השפעה לדיאטה הים-תיכונית על מדדים אלה. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29306452

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2018) נבדק מהם הגורמים העומדים בבסיס התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים. במחקר נכללו כ-26,000 נשים בריאות, אחריהן נערך מעקב במשך 12 שנה. במסגרת המחקר נבדקה התרומה של 40 גורמים - כולל שומנים, ליפופרוטאינים, אפוליפופרוטאינים, מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז, תנגודת לאינסולין, חומצות אמינו מסועפות, מטבוליטים וגורמים קליניים. בנוסף, המשתתפות סווגו ל-3 קבוצות בהתאם למידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. 

להלן שיעור הנשים בכל קבוצה ושיעור הנשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי בתקופת המעקב: 

 

מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכוֹנית:	נמוכה	בינונית	גבוהה
	39.0%	36.2%	24.8%
נשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי:	4.2%	3.8%	3.8%

 

נמצא כי בהשוואה לנשים עם התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית, התאמה בינונית או גבוהה הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-23% וב-28%, בהתאמה, לאירוע קרדיווסקולרי. הגורמים המשמעותיים ביותר שעמדו בבסיס קשר זה היו (בסדר יורד): מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז ותנגודת לאינסולין, BMI, לחץ דם ושומנים (בעיקר HDL). כלומר, צריכת דיאטה ים-תיכונית עשויה להפחית ברבע את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, ככל הנראה כתוצאה משיפור בגורמים אלה.   

https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2717565

כחלק ממחקר עוקבה (2018) אירופאי גדול, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לשבץ. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 23,232 משתתפים מבריטניה בגילאי 40-77. החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות יומני אכילה של שבוע. בתקופת מעקב של כ-17 שנה תועדו 2,009 מקרי שבץ. נמצא כי בקרב משתתפים עם ציון ההתאמה הגבוה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, הסיכון לשבץ היה נמוך ב-17% בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עם זאת, מגמה זו הייתה מובהקת רק בקרב נשים (סיכון נמוך ב-22%), אך לא בקרב גברים. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להגנה מפני שבץ בקרב נשים מעל גיל 40, באופן בלתי תלוי בגיל המעבר או בשימוש בטיפול הורמונלי חליפי. החוקרים מסכמים כי אמנם התוצאות הושפעו באופן ניכר מקבוצת הנשים במחקר, אך עדיין לדיאטה הים-תיכונית עשוי להיות יתרון בהגנה מפני שבץ ותחלואה קרדיווסקולרית באופן כללי, הן בקרב נשים והן בקרב גברים בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה או נמוך. 

https://www.ahajournals.org/doi/full/10.1161/STROKEAHA.117.020258

בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, במחקר הנוכחי (יולי 2017) נבדק הקשר בין שיפור באיכות התזונה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת.

במחקר נכללו הנתונים של כ-48,000 נשים וכ-25,000 גברים עם מעקב אחר נתוני התמותה בין השנים 1998-2010. החוקרים העריכו את השינויים באיכות התזונה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב (1986-1998) באמצעות השינוי בציון במדדים לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לדיאטה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet score) ולדיאטת DASH. 
נמצא כי הסיכון לתמותה, בקרב משתתפים עם השיפור המשמעותי ביותר באיכות התזונה (שינוי של 13-33%) בהשוואה למשתתפים שדפוסי התזונה שלהם היו עקביים לאורך השנים (שינוי של 0-3%), היה נמוך ב-9% בהתייחס למדד של אכילה בריאה, נמוך ב-16% בהתייחס למדד של דיאטה ים-תיכונית ונמוך ב-11% בהתייחס למדד של דיאטת DASH. החוקרים מראים כי עלייה של 20 נקודות האחוז באיכות התזונה הכללית הייתה קשורה בירידה של 8-17% בסיכון לתמותה. עוד נמצא כי עבור משתתפים ששמרו על איכות תזונה גבוהה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב, לעומת משתתפים ששמרו על איכות תזונה נמוכה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-14% על פי המדד לאכילה בריאה, ב-11% על פי המדד לדיאטה ים-תיכונית וב-9% על פי המדד לדיאטת DASH. החוקרים מסכמים כי לשיפור איכות התזונה עשויה להיות תרומה ניכרת להפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28700845

כחלק ממחקר עוקבה פרוספקטיבי (אוגוסט 2017), שנערך באיטליה, במחקר הנוכחי נבדק האם התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי תלויה במצב הסוציואקונומי.

במחקר נכללו כ-19,000 משתתפים מעל גיל 35, כאשר בתקופת מעקב של 4.3 שנים התרחשו 252 אירועים קרדיווסקולריים. באופן כללי, נמצא כי עלייה של שתי נקודות בציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון קרדיווסקולרי נמוך ב-15%. עם זאת, קשר זה נמצא עבור משתתפים עם רמת השכלה ורמת הכנסה גבוהה, אך לא נמוכה. החוקרים מראים כי עבור משתתפים עם אותה רמת התאמה לדיאטה הים-תיכונית, נמצאו הבדלים בהרכב התזונה ובשיטות הבישול כתלות במצב הסוציואקונומי, כולל ברמת הרכיבים נוגדי החמצון והפוליפנוֹלים, בהרכב חומצות השומן, ברמת הויטמינים והמינרלים, במגוון המזונות ובצריכת ירקות אורגניים ולחם מדגנים מלאים.

החוקרים מסבירים כי הבדלים אלה עשויים להסביר מדוע התרומה של הדיאטה הים-תיכונית תלויה במצב סוציואקונומי ומדגישים את החשיבות של איכות התזונה כחלק מדפוס התזונה הכולל.    
https://academic.oup.com/ije/article-abstract/doi/10.1093/ije/dyx145/4056503/High-adherence-to-the-Mediterranean-diet-is?redirectedFrom=fulltext

במחקר עוקבה (אוקטובר 2017), שהתקיים בספרד, נבדק הקשר בין צריכת תפוחי אדמה לבין השינוי בלחץ הדם והסיכון ליתר לחץ דם בקרב מבוגרים. במחקר נכללו משתתפים משתי קבוצות מחקר שונות: 

1. כ-7,000 מבוגרים בגילאי 55-80, המשתתפים במחקר מבוקר הבוחן את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית, אחריהם נערך מעקב של 4 שנים (PREDIMED trial).  
2. כ-22,000 בוגרי אוניברסיטה בגילאי 35-42 בממוצע, אחריהם נערך מעקב של 6.7 שנים בממוצע (SUN project). 

בקרב המשתתפים במחקר PREDIMED, הצריכה הממוצעת של תפוחי אדמה הייתה כ-82 גרם/יום, כאשר לא נמצא קשר מובהק בין רמת צריכת תפוחי אדמה לבין השינוי בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי (הפרש של 0.9 ושל 0.02 מ"מ כספית, בהתאמה, בין המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר והנמוכה ביותר). בקרב המשתתפים במחקר SUN, הצריכה הממוצעת של תפוחי אדמה הייתה 53 גרם/יום, כאשר לא נמצא קשר מובהק בין רמת צריכת תפוחי אדמה לבין הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם (סיכון נמוך ב-2% בקרב המשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר והגבוהה ביותר).

לסיכום, לא נמצאה תמיכה לכך שצריכת תפוחי אדמה (בכל צורות ההכנה) קשורה בעלייה בלחץ הדם או בסיכון מוגבר ליתר לחץ דם בקרב מבוגרים והחוקרים מדגישים את החשיבות של דפוס התזונה הכולל על פני ההשפעה של רכיב תזונתי אחד. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29046405

מחקר עוקבה (אפריל 2016) שנועד לבחון האם יש קשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי חמור בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה עם מחלת לב כלילית יציבה.

כחלק ממחקר נרחב, במחקר הנוכחי כ-15,000 חולים מילאו שאלון תזונה והרגלי חיים.

עבור כל אחד מהמשתתפים, החוקרים חישבו ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית על בסיס רמת הצריכה של דגנים מלאים, פירות וירקות, קטניות, דגים ואלכוהול וצריכה נמוכה של בשר, וכן ציון התאמה לדיאטה מערבית על בסיס רמת הצריכה של דגנים מעובדים, ממתקים ומשקאות ממותקים ומזונות מטוגנים.

בתקופת מעקב של כ-3.7 שנים נמצא כי ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה ים-תיכונית היה מלווה בסיכון נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולרי (כולל תמותה, התקף לב או שבץ), אולם לא נמצא קשר בין הציון של הדיאטה המערבית לבין הסיכון הקרדיווסקולרי.

החוקרים מסיקים כי הצריכה של מזונות בריאים הינה חשובה יותר מהימנעות ממזונות שאינם בריאים למניעה משנית של מחלות לב. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27109584

במחקר הנוכחי (פברואר 2015) נבדק האם גם דיאטה הכוללת מספר שינויים תהיה יעילה להרזיה בקרב אוכלוסייה בגרְמניה הסובלת מהשמנה.

השינויים בדיאטה כוללים החלפת השומנים בשמן קנולה, אגוזי מלך ושמן אגוזי מלך והוספת שתי מנות חטיפים מתוקים ליום. לאחר 12 שבועות של דיאטה, בקבוצת המחקר חלה ירידה ממוצעת של 5.2 ק"ג לעומת 0.4 בקבוצת הביקורת.

מגמה דומה נמצאה ביחס למדדי הגוף ופרופיל השומנים בדם. 

גם לאחר שנת מעקב נמצאה ירידה במשקל ושיפור בפרופיל השומנים בקבוצת הדיאטה לעומת הביקורת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25690866

מחקר אוכלוסייה עדכני (פברואר 2015) מצביע על כך שהיענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית קשורה במסה נמוכה יותר של חדר שמאל, ממצא אשר עשוי להסביר את הקשר בין תזונה ים-תיכונית למניעת תחלואה קרדיווסקולית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25542392

במחקר עוקבה פרוספקטיבי נבדק מהם הגורמים העומדים בבסיס התרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים. במחקר נכללו כ-26,000 נשים בריאות, אחריהן נערך מעקב במשך 12 שנה. במסגרת המחקר נבדקה התרומה של 40 גורמים - כולל שומנים, ליפופרוטאינים, אפוליפופרוטאינים, מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז, תנגודת לאינסולין, חומצות אמינו מסועפות, מטבוליטים וגורמים קליניים. בנוסף, המשתתפות סווגו ל-3 קבוצות בהתאם למידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. 

להלן שיעור הנשים בכל קבוצה ושיעור הנשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי בתקופת המעקב: 

 

מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכוֹנית:	נמוכה	בינונית	גבוהה
	39.0%	36.2%	24.8%
נשים שעברו אירוע קרדיווסקולרי:	4.2%	3.8%	3.8%

 

נמצא כי בהשוואה לנשים עם התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית, התאמה בינונית או גבוהה הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-23% וב-28%, בהתאמה, לאירוע קרדיווסקולרי. הגורמים המשמעותיים ביותר שעמדו בבסיס קשר זה היו (בסדר יורד): מדדי דלקת, מטבוליזם של גלוקוז ותנגודת לאינסולין, BMI, לחץ דם ושומנים (בעיקר HDL). כלומר, צריכת דיאטה ים-תיכונית עשויה להפחית ברבע את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, ככל הנראה כתוצאה משיפור בגורמים אלה.   

https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/271756

מחקר עוקבה (cohort) שבוצע על כבאים בארה"ב (2014) מראה כי הדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון קרדיווסקולרי נמוך יותר גם בקרב אוכלוסייה אמריקאית צעירה, ולא רק בקרב אוכלוסייה ים-תיכונית מבוגרת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24503596

במחקר תצפיתי פרוספקטיבי (2020) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תכנית הכוללת דיאטה ים-תיכונית מותאמת אישית יחד עם פעילות גופנית, בקרב נשים בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו נשים מעל גיל 18 שהגיעו לבדיקה תזונתית-בריאותית, אשר סובלות ממצב פתולוגי אחד לפחות ללא טיפול תרופתי (כולל שמנות, טרום-סוכרת, סוכרת, תסמונת מטבולית, אוסטאופניה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב כלילית, כבד שומני, היפראוריצמיה, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלת כליות כרונית). 

בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים בוצעה הערכה שכללה בדיקה רפואית, מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ובדיקות מעבדה. בהתאם להערכה הראשונית, לכל משתתפת הותאמה תכנית דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית, כאשר לנשים עם עודף משקל או שמנות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-20% מההוצאה האנרגטית הצפויה. את המחקר השלימו 52 נשים בנות 47 בממוצע, 94% מהן סבלו משמנות בתחילת המחקר. 

נמצא כי לאחר שישה חודשים חלה ירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים ובמסת השומן, וכן במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל המדדים AIP (Atherogenic Index of Plasma) ו-LAP (Lipid Accumulation Product). השיפור במדדי הסיכון היה קשור בירידה במשקל ובמסת השומן. החוקרים מסכמים כי התערבות מותאמת אישית הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית עשויה לתרום לשיפור במדדים האנתרופומטריים, במסת השומן ובמדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, גם בהעדר טיפול תרופתי.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33187188/

במחקר תצפיתי, (2020) המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר, הוערכה ההשפעה של דיאטות שונות על המשקל ועל מדדים מטבוליים. במחקר, שנערך במשך 12 חודשים, המשתתפים יכלו לבחור בין דיאטה ים-תיכונית, צום לסירוגין, או דיאטה פליאוליתית וכן בין תכנית פעילות גופנית סטנדרטית או תכנית אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT). במחקר נכללו 250 מבוגרים בריאים עם עודף משקל, אשר קיבלו ייעוץ תזונתי חד פעמי מותאם אישית, בהתאם לדיאטה שבחרו. במהלך תקופת המחקר נבדקה הצריכה התזונתית, המשקל, הרכב הגוף, לחץ הדם, הפעילות הגופנית, ובדיקות דם. 

נמצא כי הדיאטה המועדפת על המשתתפים הייתה צום לסירוגין. שיעור המשתתפים שהשלימו את תקופת המחקר היה דומה בדיאטת צום לסירוגין ובדיאטה הים-תיכונית, וגבוה לעומת הדיאטה הפליאוליתית. בכל הדיאטות זוהתה מגמה של ירידה במשקל, ובדיאטה הים-תיכונית וצום לסירוגין חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי. 

להלן טבלה המסכמת את הממצאים:  

 

	ים-תיכונית	צום לסירוגין	פליאוליתית
שיעור המשתתפים שבחרו בדיאטה	27.2%	54.4%	18.4%
שיעור המשתתפים בכל דיאטה שהשלימו את תקופת המחקר	57%	54%	35%
שינוי במשקל (ק"ג)	2.8-	4-	1.8-
שינוי בלחץ דם סיסטולי (מ"מ כספית)	5.9-	4.9-	לא נמצא שינוי מובהק
שינוי בהמוגלובין מסוכרר (מילימול/מול)	0.8-	לא נמצא שינוי מובהק	לא נמצא שינוי מובהק

 

עם זאת, החוקרים מציינים כי ההבדלים בין הקבוצות לרוב לא היו מובהקים סטטיסטית, ויש קושי להשוות בין הדיאטות, מכיוון שהחלוקה לקבוצות לא נערכה באופן אקראי. הם מסכמים כי גם ללא תמיכה תזונתית קבועה ניתן להבחין בשיפור במדדים מטבוליים מסוימים בהתאם לדיאטה שהמשתתפים בחרו. עם זאת, יש לפרש את הממצאים בזהירות בשל אופיו התצפיתי של המחקר. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31879752/

במחקר תצפיתי (לא מבוקר) (2019) הוערכה הבטיחות, הסבילות והיעילות של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית, בשילוב תוספי תזונה, לשיפור מגוון מדדי סיכון בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 50 משתתפים, הסובלים מגורמי סיכון קרדיו-מטבוליים ואשר התבקשו לצרוך דיאטה ים-תיכונית מותאמת, הכוללת שייק חלבון פעמיים ביום (כל אחד מכיל 20 גרם חלבון, 2 גרם פיטוסטרוֹלים) וכן את כל תוספי התזונה הבאים: 2 כמוסות נוגדי חמצון, 2 כמוסות פרוביוטיקה מהזן Bacillus coagulans במינון 3 מיליארד חיידקים, 2 גרם שמן דגים, כמוסות קינמון במינון 1,000 מ"ג ומשקה סיבים, המכיל 6 גרם סיבים, פעמיים ביום. הדיאטה סיפקה כ-68-76% מהצריכה הקלורית הנדרשת ונמשכה 13 שבועות. החוקרים מציינים כי באופן כללי ההיענות לדיאטה הייתה טובה והיא נסבלה היטב. 

נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נצפתה ירידה מובהקת של 12% במשקל הגוף, 18% במסת השומן ו-8.8% בהיקף המותניים. בנוסף חלה ירידה מובהקת בכולסטרול הכללי, ב-LDL ובטריגליצרידים ב-19%, 22% ו-40%, בהתאמה. בנוסף, נמצאה ירידה ברמת הכולסטרול המחומצן, במדד הדלקת CRP, בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, וכן עלייה ברמת ה-(NO (nitric oxide. השתתפות בתכנית הדיאטה הובילה לירידה של 50% בשיעור המשתתפים המוגדרים בסיכון קרדיו-מטבולי ולירידה של 38% במדד פרמינגהם לסיכון הקרדיווסקולרי ל-10 שנים. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מחזקים ממצאים קודמים בהתייחס לתרומה של דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית ובשילוב עם תוספי תזונה - לשיפור מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. 

המחקר נערך על ידי חברת תוספי התזונה Nature’s Sunshine Products.        

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31084538

מחקר (ינואר 2015) שנועד לברר מהם דפוסי התזונה בקרב אוכלוסייה בספרד ולבחון את הקשר בין דפוסים אלה לפרופיל השומנים בדם.

ממעקב אחר 1,290 משתתפים זוהו שני דפוסים תזונתיים: תזונה ים-תיכונית ותזונה מערבית.

באופן כללי נמצא כי תזונה ים-תיכונית הייתה מלווה בפרופיל שומנים מאוזן יותר בעוד שתזונה מערבית הייתה מלווה בסיכון גבוה יותר לפרופיל שומנים לא מאוזן, בדגש על רמות HDL נמוכות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25600180

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

סוּכרת

 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.     

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

בסקירה (דצמבר 2017) דנים החוקרים בהשפעה הפיזיולוגית של צריכת מזונות פונקציונליים, בנפרד או כחלק מדפוס תזונה כולל, לטיפול בסוכרת סוג 2 ולמניעתה. מזונות פונקציונליים מכילים רכיבים פעילים ביולוגית הקשורים בהשפעה מיטיבה על הבריאות - כגון הגברת הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת, שיפור הרגישות לאינסולין והשפעה נוגדת כולסטרול - ובכך תורמים לטיפול במחלות כרוניות כגון סוכרת סוג 2 ולמניעתן. 
רכיבי הדיאטה הים-תיכונית – כגון פירות, ירקות, דגים שומניים, שמן זית ואגוזים - משמשים כמודל להערכת ההשפעה של מזונות פונקציונליים בשל התכולה הגבוהה של רכיבים פעילים, הכוללים פוליפנוֹלים, טרפנואידים, פלבונואידים, אלקלואידים, סטרולים, פיגמנטים וחומצות שומן בלתי רוויות. לדוגמא, ישנן עדויות מבטיחות להשפעה נוגדת הסוכרת של רכיבים פוליפנוֹלים בדיאטה הים-תיכונית, וכן להשפעה מיטיבה - ישירה ועקיפה - של צריכת תה (תה ירוק, תה שחור ותה מאטה) וקפה על סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית. אומנם לרכיבים שונים בדיאטה הים-תיכונית השפעה מגינה, אולם העדויות מצביעות על כך שלמניעת סוכרת סוג 2 נדרשת גישה הוליסטית, המטמיעה את השימוש ברכיבים אלה כחלק מאורח חיים הכולל גם פעילות גופנית. במסגרת הסקירה דנים החוקרים גם בתרומה של אורח חיים מותאם אישית, בהתבסס על הפרופיל המולקולרי האישי, הכולל מאפיינים גנטיים ואפי-גנטיים, ביטוי גנטי, תוצרים חלבוניים, מטבוליטים וההרכב החיידקי ברקמות הגוף.

החוקרים מסכמים כי מזונות פונקציונליים עשויים לתרום כחלק מגישה מותאמת אישית למניעה ולטיפול בסוכרת סוג 2, המבוססת על מודלים ביולוגיים והתנהגותיים ועל תזונה ופעילות גופנית כחלק מאורח חיים בריא.    
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29194424

סקירה שבדקה מחקרים קליניים ומטא-אנליזות אשר בחנו האם דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית אכן מטיבה ועוזרת למנוע השמנת יתר, סוכרת ובעיות מטבוליות.

הסקירה מצאה כי הדיאטה העשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות מפחיתה את רמת הכולסטרול (LDL), מפחיתה דלקת, משפרת את מטבוליזם הגלוקוז, עוזרת לסובלים מבעיות עיכול, משפרת לחץ דם וטובה לחולים בסוכרת סוג 2 על ידי שיפור הרגישות לאינסולין;

בנוסף הדיאטה אף תומכת בירידה במשקל בקרב הסובלים מהשמנת יתר חמורה (Obesity).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21443484

סקירה מקיפה (2014) של מחקרים קליניים ותצפיתיים מסכמת את הרכיבים התזונתיים, המזונות והדפוסים התזונתיים שנמצאו יעילים למניעה וטיפול בסוכרת סוג 2.

באשר לרכיבי התזונה, הכותבים מסיקים מהממצאים כי ישנה חשיבות גבוהה יותר לאיכות השומנים והפחמימות בדיאטה מאשר לכמותם הנצרכת.

בהתייחס למזונות ספציפיים, נצפה כי צריכה גבוהה של דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות ואגוזים, צריכה מתונה של אלכוהול וצריכה נמוכה של דגנים מעובדים, בשר אדום ובשר מעובד ומשקאות ממותקים קשורה בסיכון מופחת לפתח סוכרת, ותורמת לאיזון רמות הסוכר והשומנים בדם בקרב חולי סוכרת.

בהתייחס לדפוסים תזונתיים, מן המחקרים עולה כי דיאטה ים-תיכונית (בין היתר) עשויה לסייע לשמירה על המשקל ולמניעה וטיפול בסוכרת, כאשר הן מותאמות לצרכיו האישיים של כל מטופל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24910231

סקירה בחנה את הידע המדעי הקיים (2014) הבוחן את הקשר בין הדיאטה הים תיכונית לבין סוכרת.

מסקירה זו עולה כי לדיאטה הים תיכונית השפעה מטיבה על סוכרת מסוג 2, במניעה ובטיפול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4011042

בדוח (מאי 2017), שנערך על ידי קבוצת מומחים בינלאומית, מוצגות המלצות למניעת התסמונת המטבולית ולטיפול בה - בהתבסס על ממצאים מחקריים בנוגע לקשר בין שינוי אורח החיים לבין הסיכון לתסמונת המטבולית.

מהדוח עולה כי ירידה במשקל, באמצעות הגבלה קלורית וביצוע פעילות גופנית, תורמת לטיפול בתסמונת המטבולית ולמניעתה. החוקרים מדגישים את יעילות הדיאטה הים-תיכונית, גם ללא הגבלה קלורית, המבוססת על צריכת שומנים בלתי רוויים (בעיקר שמן זית), קטניות, דגנים מלאים, פירות, ירקות, אגוזים, דגים, מוצרי חלב מופחתי שומן וצריכה מתונה של אלכוהול. נמצאה תמיכה גם ליעילות של דפוסי דיאטה נוספים כגון דיאטת DASH, דיאטה נורדית ודיאטה צמחונית. היבטי אורח חיים נוספים שהינם הכרחיים במניעת התסמונת המטבולית כוללים גמילה מעישון, הפחתת צריכת משקאות ממותקים והגבלת צריכת בשר. 
החוקרים מסכמים כי להקפדה על אורח חיים בריא חשיבות גבוהה למניעת התסמונת המטבולית בקרב אוכלוסייה בסיכון, וכן למניעת סיבוכים קרדיווסקולריים וסוכרת סוג 2 באוכלוסייה הסובלת מהתסמונת המטבולית.      
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28521334

איגוד הסוכרת האמריקאי פרסם (אוקטובר 2013) המלצות תזונתיות עדכניות מבוססות מחקר למבוגרים חולי סוכרת.

הדגש העיקרי בנייר העמדה הינו על ביסוס הרגלי אכילה בריאים, ולא על דיאטה, המותאמים אישית לכל מטופל מתוך ההבנה כי אין דפוס אחיד אשר מתאים לכלל חולי הסוכרת.

החוקרים סוקרים מספר דפוסי תזונה מוכרים וביניהם תזונה ים-תיכונית, אולם אינם ממליצים על דפוס מסוים.

הם מדגישים כי יש להתאים את דפוס התזונה להעדפות האישיות וליעדים הבריאותיים והטיפוליים של כל חולה.

בנוסף, החוקרים סוקרים את העדויות המחקריות הקיימות לגבי רכיבי התזונה השונים ומסכמים בהמלצות העיקריות לטיפול בחולי סוכרת.

http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/10/07/dc13-2042.full.pdf+html

מחקר קליני מבוקר (אוקטובר 2015) בו נבדק האם ההשפעה הממושכת של תזונה ים-תיכונית או דלת שומן על העמידות לאינסולין תלויה בביטוי הגנטי של עמידות לאינסולין בכבד או בשריר.

כחלק ממחקר גדול יותר העוסק בהשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הסיכון לסוכרת, במחקר זה 642 משתתפים חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לדיאטה דלת שומן. החוקרים סיווגו את המשתתפים ל-4 קבוצות בהתאם לסוג העמידות לאינסולין: ללא עמידות לאינסולין, עמידות לאינסולין בשריר בלבד, עמידות לאינסולין בכבד בלבד, עמידות לאינסולין בשריר ובכבד.

לאחר שנתיים החוקרים מראים כי אומנם שתי הדיאטות תרמו לשיפור הרגישות לאינסולין, אך ההשפעה הייתה תלויה בביטוי הגנטי לרגישות לאינסולין.

דיאטה דלת שומן עשויה להיות יעילה יותר למשתתפים עם עמידות לאינסולין בכבד ואילו דיאטה ים-תיכונית עשויה להיות יעילה יותר למשתתפים עם עמידות לאינסולין בשריר או בשריר ובכבד. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26474775

מחקר השוואתי רנדומאלי (2011) בדק אפקטיביות של דיאטה הים תיכונית לעומת דיאטה דלת שומן במניעה של מחלת סוכרת סוג 2. המחקר כלל 418 משתתפים אשר חולקו לשלוש קבוצות, 2 קבוצות לקחו חלק בדיאטה היום תיכונית אשר כללה תוספות של שמן זית (כליטר לשבוע) או אגוזים (כ-30 גרם ליום), בעוד קבוצת הביקורת צרכה דיאטה דלת שומן.

משתתפי המחקר נעו בין גיל 55 ל- 80 וללא מחלות קארדיו-ואסקיולריות. המחקר מצא כי דיאטה ים תיכונית, עשירה בחומצות שומן חד בלתי רוויות (אגוזים או שמן זית) עדיפה על דיאטה דלת שומן במניעת סוכרת סוג 2 והביאה לירידה בשיעור 52% בהיארעות סוכרת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20929998

כחלק ממחקר נרחב אשר התקיים בספרד (2014), במחקר הנוכחי הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית למניעת סוכרת סוג 2. במחקר השתתפו 3541 איש בגילאי 55-80 הנמצאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. 

המשתתפים חולקו באופן אקראי לאחת משלוש דיאטות: דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית כתית מעולה, דיאטה ים-תיכונית עשירה באגוזים או לקבוצת ביקורת בה ניתנה הדרכה לגבי דיאטה דלת שומן. 

בכל הקבוצות לא בוצעה התערבות הקשורה בביצוע פעילות גופנית או הרזייה. 

לאחר תקופת מעקב של כ-4 שנים דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית, בהשוואה לקבוצת הביקורת, לוותה בסיכון מופחת ב-40% להתפתחות סוכרת סוג 2 כאשר דיאטה ים-תיכונית עשירה באגוזים הייתה קשורה בסיכון מופחת ב-18%. 

מכאן, דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית, גם ללא הגבלה קלורית, עשויה להיות בעלת תרומה משמעותית למניעת סוכרת. אומנם נדרשים מחקרים קליניים נוספים על מנת לאושש את הממצאים, אולם לדעתנו מחקר זה הינו משמעותי מאוד בגיבוש ההמלצות התזונתיות לאוכלוסייה הנמצאת בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת. 

http://annals.org/article.aspx?articleid=1811025

במחקר (2013) נבחנו שתי גישות, דיאטה ים-תיכונית ועומס גליקמי, בהקשר להתפתחות סוכרת סוג 2. המחקר התבסס על נתונים שנאספו במחקר אירופאי רחב היקף וכלל מעקב אחר כ-22 אלף איש ביוון לתקופה של כ-11 שנים. במהלך תקופה זו אובחנו 2,330 מקרים של סוכרת סוג 2. 

מתוך שאלונים על דפוס הדיאטה חושב ציון התאמה לדיאטה ים-תיכונית וציון של עומס גליקמי. 

סה"כ החוקרים מעריכים כי דיאטה ים-תיכונית בעלת עומס גליקמי נמוך עשויה להפחית את הסיכון לסוכרת בכ-20%. בכך מצטרף מחקר זה לשורה ארוכה של מחקרים העוסקים ביתרונות הדיאטה הים-תיכונית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23975324

במחקר עוקבה, (2020) נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית, לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. מחקר זה נעשה כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, שבו נכללו 25,317 נשים בריאות, בנות 53 בממוצע. נשים אלה גויסו למחקר בין השנים 1992-1995, והמעקב נערך עד שנת 2017 (תקופת מעקב ממוצעת של 19.8 שנים). בהתבסס על שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 9. 

נמצא כי בהשוואה לנשים עם ציון 3 ומטה, נשים עם ציון של 6 ומעלה היו בסיכון נמוך ב-30% להתפתחות סוכרת סוג 2 לאחר התאמה סטטיסטית לגיל ולצריכה קלורית. לאחר התאמה נוספת ל-BMI, הסיכון היה נמוך ב-15%. 

בנוסף, נבדקו המנגנונים הביולוגיים המעורבים, באמצעות 40 סמנים ביולוגיים המייצגים את המסלולים הפיזיולוגיים השונים. במודלים סטטיסטיים נמצא כי:

• הסמן שתרם במידה המשמעותית ביותר לירידה בסיכון, היה תנגודת לאינסולין, ואחריו BMI, HDL ומדדי דלקת. 

• סמנים נוספים שתרמו לירידה בסיכון, כוללים חומצות אמינו מסועפות שרשרת, LDL, לחץ דם ואפוליפופרוטאינים. 

• להמוגלובין מסוכרר הייתה רק תרומה מועטה להפחתת הסיכון. 

• בניתוח לפי תתי-קבוצות, נמצא כי ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית, היה קשור בירידה משמעותית יותר בסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 בקרב נשים עם BMI מעל 25. 

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מעידים כי במהלך תקופה של 20 שנים, הקפדה על דיאטה ים תיכונית הייתה מלווה בירידה של כ-30% בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33211107/

כחלק ממחקר עוקבה, (2019) במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין השינוי בתפקוד הקוגניטיבי במשך שנתיים, כתלות בסוכרת סוג 2 ובאיזון הגליקמי. במחקר נכללו הנתונים של 913 משתתפים בני כ-57 בממוצע, כאשר שיעור חולי סוכרת סוג 2 היה 39.5% בתחילת המחקר ו-42.6% לאחר שנתיים. כל המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לאיזון הגליקמי בתחילת המחקר: מאוזן או לא מאוזן (המוגלובין מסוכרר גבוה או נמוך מ-7%) וכן בהתאם לשינוי בתקופה של שנתיים (יציב/עולה או נמוך/יורד). בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו ציון התאמה למספר דפוסי תזונה: תזונה ים-תיכונית, מדדים לאכילה בריאה ודיאטת DASH. 

להלן ממצאי המחקר: 

• ציון התאמה גבוה יותר לתזונה ים-תיכונית היה קשור בציונים גבוהים יותר בתפקוד הקוגניטיבי לאחר שנתיים בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, אך לא בקרב משתתפים בריאים. מגמה זו נמצאה עבור משתתפים שהיו מאוזנים גליקמית בתחילת המחקר ובקרב משתתפים עם דפוס שינוי יציב/עולה. 
• ציונים גבוהים יותר בכל דפוסי התזונה היו קשורים בתפקודי זיכרון טובים יותר בקרב משתתפים ללא סוכרת סוג 2. 

החוקרים מסכמים כי הן תזונה ים-תיכונית והן ניהול יעיל של מחלת הסוכרת עשויים לתמוך בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי, כאשר תזונה בריאה באופן כללי עשויה לתרום לשיפור תפקודי הזיכרון בקרב מבוגרים ללא סוכרת סוג 2. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31123154

במחקר תצפיתי פרוספקטיבי (2020) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תכנית הכוללת דיאטה ים-תיכונית מותאמת אישית יחד עם פעילות גופנית, בקרב נשים בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו נשים מעל גיל 18 שהגיעו לבדיקה תזונתית-בריאותית, אשר סובלות ממצב פתולוגי אחד לפחות ללא טיפול תרופתי (כולל שמנות, טרום-סוכרת, סוכרת, תסמונת מטבולית, אוסטאופניה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב כלילית, כבד שומני, היפראוריצמיה, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלת כליות כרונית). 

בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים בוצעה הערכה שכללה בדיקה רפואית, מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ובדיקות מעבדה. בהתאם להערכה הראשונית, לכל משתתפת הותאמה תכנית דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית, כאשר לנשים עם עודף משקל או שמנות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-20% מההוצאה האנרגטית הצפויה. את המחקר השלימו 52 נשים בנות 47 בממוצע, 94% מהן סבלו משמנות בתחילת המחקר. 

נמצא כי לאחר שישה חודשים חלה ירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים ובמסת השומן, וכן במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל המדדים AIP (Atherogenic Index of Plasma) ו-LAP (Lipid Accumulation Product). השיפור במדדי הסיכון היה קשור בירידה במשקל ובמסת השומן. החוקרים מסכמים כי התערבות מותאמת אישית הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית עשויה לתרום לשיפור במדדים האנתרופומטריים, במסת השומן ובמדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, גם בהעדר טיפול תרופתי.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33187188/

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תפקודי מוח

מטה-אנליזה מקיפה ויסודית (2013) שנועדה להעריך את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית למחלות הקשורות בפגיעה בתפקוד המוחי, כולל שבץ, דיכאון, הפרעה קוגניטיבית ומחלת פרקינסון. 

בסקירה נכללו 22 מחקרים, 11 מהם עוסקים בשבץ, 9 בדיכאון, 8 בהפרעה קוגניטיבית ו-1 במחלת פרקינסון. 

מניתוח כלל הנתונים עולה כי הקפדה גבוהה על דיאטה ים-תיכונית נמצאה באופן עקבי כמפחיתה סיכון לשבץ, לדיכאון ולהפרעה קוגניטיבית בכ-30-40%. 

מניתוח של תת-קבוצות נמצאה כי באופן ספציפי לדיאטה ים תיכונית תפקיד בהפחתת הסיכון לשבץ איסכמי, להפרעה קוגניטיבית קלה ולדמנציה, בעיקר בהקשר למחלת האלצהיימר. 

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה אשר עוסקת ביתרונות הדיאטה הים-תיכונית ועשויות להיות לו השלכות חשובות לטיפול ולמניעה בקרב מבוגרים אשר נמצאים בסיכון מוגבר לפגיעה בתפקוד המוח. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23720230?dopt=Abstract

בסקירה (2018) דנים החוקרים בממצאים העדכניים לגבי תפקיד התזונה במניעת הידרדרות קוגניטיבית. החוקרים מסבירים כי תזונה הינה גורם אורח חיים חשוב, שעשוי להשפיע על הסיכון העתידי להתפתחות הפרעה קוגניטיבית ודמנציה. ישנן עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים אך גם ממחקרים מבוקרים, לכך שתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בקרב קשישים קשור ברכיבי מזון מסוימים - כגון חומצה פולית, פלבונואידים, ויטמין D וחומצות שומן מסוימות (בעיקר אומגה 3) - וכן בקבוצות מזון כגון דגים, ירקות, פירות וצריכה מתונה של אלכוהול וקפאין. ההשפעה המגינה של מזונות אלה עשויה להיות משמעותית יותר בקרב אנשים עם חסרים תזונתיים או עם נטייה גנטית להתפתחות הפרעה קוגניטיבית.

עם זאת, כיום העדויות מצביעות על התרומה של דפוס תזונתי כולל, כגון תזונה ים-תיכונית - הכוללת מגוון רחב של רכיבים תזונתיים בעלי השפעה מיטיבה - על פני רכיבי מזון בודדים. עוד מציינים החוקרים, כי במחקרים שונים נמצאה תמיכה מסוימת לתכניות רב-תחומיות – הכוללות את ההיבט התזונתי – למניעת התפתחות הפרעה קוגניטיבית ודמנציה, אולם יעילותן לא הוכחה באופן ודאי. שימוש בטכנולוגיות חדשות להערכת הצריכה התזונתית ובסמנים ביולוגיים לתזונה ולתוצאות נוירו-ביולוגיות עשוי לתרום לשיפור המחקר בתחום.     

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30244829

בסקירה שיטתית (מרץ 2018) של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על הקוגניציה ועל מבנה ותפקוד המוח.

בסקירה נכללו חמישה מחקרים, הכוללים 1,888 משתתפים, בהם נערכו סה"כ 66 מבדקים קוגניטיביים ומבדק אחד להערכת תפקוד המוח. החוקרים מציינים כי במחקרים השונים היו הבדלים בדיאטות שניתנו למשתתפים, במיוחד בהתייחס להמלצות הכמותיות.

מניתוח התוצאות עולה כי רק ב-12% מכלל המבדקים הקוגניטיביים שנערכו נמצא יתרון מובהק לדיאטה הים-תיכונית, כאשר במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים מהמחקרים בהם נמצאה השפעה מיטיבה. לא נמצאה תמיכה לתרומה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הידרדרות קוגניטיבית או דמנציה. החוקרים מסכמים כי רוב הממצאים אינם משמעותיים, אולם יש להמשיך ולבחון את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על התחומים הקוגניטיביים בהם נמצא שיפור מובהק. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29566197

סקירה שיטתית הכוללת 18 מחקרים תצפיתיים (יולי 2016) בדקה את התרומה של התזונה הים-תיכונית לשמירה על תפקוד המוח. נמצא כי התאמה גבוהה יותר לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בהאטת תהליכי ההידרדרות הקוגניטיבית והתפתחות מחלת האלצהיימר וכן בשיפור התפקוד הקוגניטיבי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27500135

בסקירה (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש.

מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לתרומה של תזונה ורכיבים תזונתיים להגנה על המוח בתהליכי ההזדקנות.

במסגרת הסקירה, מוצגות העדויות בנוגע להשפעה של חומצות שומן (במיוחד אומגה 3), חלבונים, פחמימות, פוליפנוֹלים וויטמינים (באופן ספציפי וויטמיני B). באופן כללי, החוקרים מסכמים כי מחקרים אפידמיולוגיים תומכים בתפקיד המגן של תזונה ים-תיכונית ושל רכיבים מסוימים כמו אומגה 3, פוליפנוֹלים וויטמיני B - על התפקוד הקוגניטיבי והנפשי.

הממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים באופן כללי אינם עקביים, אולם ישנה תמיכה לתרומה של חומצה פולית וויטמיני B להאטת תהליכי הידרדרות קוגניטיבית ולתפקיד אפשרי בהפחתת הסיכון לדיכאון הקשור בהזדקנות. שימוש בטכנולוגיות מחקר חדשניות, בדגש על שיטות הדמיה מוחית (בשונה מהשיטות המקובלות של שאלונים) עשוי לתרום לפיתוח אסטרטגיות תזונתיות יעילות להפחתת הסיכון להפרעות נפשיות וקוגניטיביות ולשיפור איכות החיים בקרב קשישים.
http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/nbu.12250/full

בסקירה, (2019) שנערכה על ידי צוות רב-מקצועי, העוסק בתפקיד חיידקי המעי בהתפתחות שמנות והפרעות התנהגות, מוצגות העדויות לגבי הקשר בין תזונה ומצב רוח, בדגש על דיכאון ותוך התייחסות להשפעה של חיידקי המעי. החוקרים מציגים את ציר המוח-מעי-חיידקים כפרדיגמה חדשה להבנת הבריאות הנפשית. ישנן עדויות רבות להשפעה של חיידקי המעי על מערכת העצבים המרכזית ועל ההתנהגות, ובמיוחד על הפרעות הקשורות בסטרס כגון דיכאון. מחקרים עדכניים מראים כי מטופלים המאובחנים עם דיכאון סובלים מדיסביוזיס של חיידקי המעי, אולם הגורם לכך אינו מובן במלואו.

החוקרים מציינים כי בעשורים האחרונים מתרחש שינוי בהרכב התזונה, הכולל צריכה רבה יותר של בשר אדום, מזונות עתירי שומן וסוכרים מעובדים. צריכה של דיאטה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, כאשר ישנן עדויות להשפעה נוגדת הדיכאון של הדיאטה הים-תיכונית. הרכיבים בדיאטה, שעשויים להסביר השפעה זו, הינם הפוליפנוֹלים וחומצות שומן רב בלתי רוויות. בהתבסס על הממצאים הקיימים, החוקרים ממליצים למטופלים הסובלים מדיכאון או נוטים לדיכאון, לצרוך תזונה עשירה במזונות מן הצומח, הכוללת כמות גדולה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים, לצרוך באופן שגרתי דגים ומזונות מותססים, להפחית את צריכת הבשר האדום והמעובד, להגביל צריכת סוכרים מעובדים, וכן לבצע פעילות גופנית אירובית בהתאם לגיל ולמצב הגופני. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30497694/

במחקר אקראי מבוקר (2020) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון. במחקר נכללו 80 מטופלים בני כ-59 בממוצע, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת למשך 10 שבועות. הדיאטה בקבוצת ההתערבות הותאמה אישית וכללה צריכה גבוהה של פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ושמן זית, צריכה נמוכה עד בינונית של דגים, עוף, בשר ומוצרי חלב, וצריכה נמוכה של שומן רווי. המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו המלצות לתזונה בריאה, שהדגישו הגברת הצריכה של פירות וירקות וצמצום צריכת דגנים מלוטשים ובשר אדום. התפקוד הקוגניטיבי הוערך בתחילת המחקר ובסיומו באמצעות המדד MoCA. 

נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות חל שיפור מובהק בתפקוד הקוגניטיבי בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, כולל שיפור בתחומים של תפקודים ניהוליים, שפה, קשב, ריכוז וזיכרון. עם זאת, לא זוהה הבדל מובהק בין הקבוצות בתחומים אחרים, כולל יכולת ויזואלית מרחבית, למידה והתמצאות במרחב. למרות שהמנגנונים אינם לגמרי ידועים, משוער כי ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית על התפקוד הקוגניטיבי קשורה בשיפור פרופיל השומנים בדם, המוביל לעלייה בזרימת הדם למוח, בהפחתת עקה חמצונית, בהשפעה נוגדת דלקת, בהפחתת רמת הגלוקוז בדם וכן באמצעות השפעה מיטיבה על חיידקי המעי, התורמת לשיפור התפקוד העצבי דרך ציר המעי-מוח. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטה הים-תיכונית תרומה משמעותית לשיפור היבטים שונים של התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי פרקינסון, ויש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32444045/

במחקר אקראי מבוקר (דצמבר 2017) נבדקה התרומה של דיאטה ים-תיכונית עם תוסף שמן דגים לשיפור הבריאות הנפשית בקרב משתתפים עם דיכאון. במחקר נכללו 152 מבוגרים, שדיווחו על תסמיני דיכאון וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו כמוסות שמן דגים (900 מ"ג DHA ו-200 מ"ג EPA ליום מחולקים ל-2 מנות) למשך 6 חודשים וכן השתתפו במפגשים קבוצתיים פעם בשבועיים למשך 3 חודשים; המפגשים כללו הדרכה תזונתית וסדנאות בישול המיועדות ליישום עקרונות הדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, המשתתפים קיבלו סלי מצרכים שהכילו שמן זית, ירקות, פירות, שימורי קטניות, עגבניות וטונה וכן מגוון אגוזים (שקדים, אגוזי מלך ואגוזי לוז) וכן גישה לאתר אינטרנט בו מפורטים המתכונים. קבוצת הביקורת השתתפה במפגשים חברתיים בהם ניתן כיבוד כגון ביסקוויטים, גבינות, ממרחים ושתייה חמה וקרה.

לאחר 3 חודשים נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה יעילה לשיפור איכות התזונה, כך שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות ציוני ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היו גבוהים יותר ונצפתה צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות וצריכה נמוכה יותר של חטיפים ושל בשר. בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בצריכת משקאות ממותקים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר במדדי הדיכאון ואיכות החיים, כאשר מדד הדיכאון השתפר ב-45% בקבוצת ההתערבות לעומת 27% בקבוצת הביקורת.

החוקרים מראים כי השיפור בדיכאון נמצא במתאם חיובי לציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, לצריכת אגוזים ולצריכת מגוון גדול יותר של ירקות. ההשפעה המיטיבה של תכנית ההתערבות נמשכה גם בתקופת מעקב של 3 חודשים נוספים. עוד נמצא כי עלייה ברמת אומגה 3 וירידה ברמת אומגה 6 בדם הייתה קשורה בשיפור תחושת הסטרס והרגשות השליליים וכן במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית יעילה לשיפור איכות התזונה, וכי דיאטה ים-תיכונית בשילוב תוסף אומגה 3 עשויה להקל על תסמיני דיכאון.  
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29215971

במחקר קליני (יולי 2016) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין עובי קליפת המוח. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות המצביעות על קשר בין תזונה ים-תיכונית לבין ירידה בסיכון להידרדרות קוגניטיבית, אולם לא ידוע האם קשר זה בא לידי ביטוי בעובי קליפת המוח. במחקר נכללו 672 משתתפים בני כ-80 בממוצע עם תפקוד קוגניטיבי תקין אשר עברו הדמית MRI בה נמדדה עובי קליפת המוח הממוצעת ועובי הקליפה של כל אחת מ-4 האונות בנפרד. על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בהתייחס לשנה האחרונה, החוקרים חישבו ציון התאמה לתזונה הים-תיכונית עבור כל משתתף.

נמצא כי ציון גבוה יותר היה קשור בעלייה בעובי קליפת המוח הממוצעת ובעובי קליפת המוח של האונה המצחית (פרונטלית), האונה הקודקודית (פריאטלית) והאונה העורפית (אוקסיפיטלית). באופן ספציפי, צריכה גבוהה יותר של קטניות ודגים הייתה קשורה בעובי גדול יותר של קליפת המוח במספר אזורים ואילו צריכה גבוהה יותר של פחמימות וסוכרים הייתה קשורה בעובי קטן יותר של קליפת המוח באזור האנטורינל (אזור באונה הרקתית הקשור בזיכרון ובניווט). ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תזונה ים-תיכונית לשמירה על עובי קליפת המוח, מדד אשר עשוי להעיד על התפקוד הקוגניטיבי.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27461490

מחקר קליני (מאי 2015) אשר בדק האם דיאטה ים-תיכונית מועשרת במזונות נוגדי-חמצון הינה בעלת השפעה גדולה יותר על התפקוד הקוגניטיבי בהשוואה לדיאטת בקרה.

במחקר נכללו 447 משתתפים בריאים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר צרכו אחת משלוש דיאטות במשך כ-4 שנים: דיאטה ים תיכונית מועשרת בשמן זית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת בקרה דלת-שומן.

נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הינה בעלת תרומה לשמירה ואף לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, בעוד שבקבוצת הבקרה חלה הידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961184

במחקר עוקבה (2021) נבדק האם צריכת מזונות שאינם בריאים פוגעת בתרומה של תזונה ים-תיכונית למיתון ההידרדרות הקוגניטיבית. כחלק ממחקר העוסק בבריאות וזקנה, במחקר זה נכללו הנתונים של 5,001 משתתפים בני 74 בממוצע, מהם 63% אפרו-אמריקאים. המשתתפים מילאו שאלוני תזונה ועברו לפחות שתי הערכות קוגניטיביות במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 6.3 שנים. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית ולדיאטה מערבית. 

נמצא כי התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה במיתון ההידרדרות הקוגניטיבית רק בקרב משתתפים עם ציוני התאמה נמוכים לדיאטה מערבית, אך לא בקרב משתתפים עם ציון התאמה גבוה. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת מזונות שאינם בריאים, כגון מזון מעובד, מזון מטוגן וממתקים, עלולה להפחית את ההשפעה המיטיבה של תזונה ים-תיכונית על ההידרדרות הקוגניטיבית.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33410584/

במחקר עוקבה (2021) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית והסיכון לדמנציה ולאלצהיימר. כחלק ממחקר גדול שנערך באירופה בתחום הסרטן והתזונה, במחקר זה נכללו הנתונים של 16,160 משתתפים בריאים מספרד אשר גויסו למחקר בשנים 1992-1996. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 21.6 שנה תועדו 459 מקרים של דמנציה. החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בסקאלה של 0 עד 18, ובדקו את הסיכון לדמנציה ביחס למידת התאמה נמוכה, בינונית או גבוהה. 

נמצא כי בהשוואה להתאמה נמוכה, התאמה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-20% להתפתחות דמנציה, וכי כל עלייה של 2 נקודות בציון הייתה קשורה בירידה של 8% בסיכון. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי לתזונה ים-תיכונית היה יתרון משמעותי יותר בקרב נשים בהתייחס לסיכון מופחת לדמנציה שאינה אלצהיימר, וכן למשתתפים עם רמת השכלה נמוכה יותר. החוקרים מסכמים כי תזונה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות דמנציה, באופן בלתי תלוי בגורמי הסיכון הידועים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33671575/

במחקר עוקבה (2019) הוערך הקשר בין שלושה דפוסי תזונה במהלך החיים – דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ו-APDQS (מדד לאיכות התזונה) - לבין התפקוד הקוגניטיבי. להלן מאפייני הדיאטות שנבדקו: 

1. בדיאטה ים-תיכונית הדגש הוא על צריכת דגנים מלאים, פירות וירקות, שומנים בריאים לא רוויים, אגוזים, קטניות ודגים והגבלת בשר אדום, עוף ומוצרי חלב עתירי שומן. 
2. תזונה על פי המדד APDQS (A Priori Diet Quality Score) מדגישה צריכת פירות וירקות, קטניות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים וצריכה מתונה של אלכוהול והגבלת מזונות מטוגנים, חטיפים מלוחים, מתוקים, מוצרי חלב עתירי שומן ומשקאות ממותקים. 
3. דיאטת DASH מדגישה צריכת דגנים, פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, קטניות ואגוזים והגבלת הצריכה של בשר, דגים ועוף, שומנים ושומן רווי, מתוקים ונתרן. 

במחקר זה נכללו 2,621 משתתפים בני 25 בממוצע בתחילת המחקר. ציון התאמה לכל אחד מדפוסי התזונה חושב בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, לאחר 7 שנות מעקב ולאחר 20 שנות מעקב. התפקוד הקוגניטיבי הוערך לאחר 25 ו-30 שנות מעקב (גיל 50 ו-55 בממוצע).

נמצא כי הציונים בדיאטת DASH לא היו קשורים בשינוי בתפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן. עם זאת, ציונים גבוהים יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית ובמדד APDQS היו קשורים בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר. באופן ספציפי, בהשוואה בין המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר, הסיכון להידרדרות משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי היה נמוך ב-46% עבור דיאטה ים-תיכונית, ב-52% עבור המדד APDQS וב-11% עבור דיאטת DASH.

החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית או ל-APDQS במהלך החיים הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להגדיר מהם המזונות ורכיבי התזונה היעילים ביותר לשמירה על בריאות המוח לאורך שלבי החיים.    

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30842290

כחלק ממחקר עוקבה אירופאי גדול, (2019) העוסק בסרטן ותזונה, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים מבריטניה. ישנן עדויות לכך שבמדינות הים התיכון היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר ובסיכון מופחת לדמנציה. עם זאת, לא ידוע האם קשרים אלה מתקיימים גם באזורים אחרים. במחקר נכללו הנתונים של 8,009 משתתפים, עבורם נאספו נתונים תזונתיים במעקב הראשון (בשנים 1993-1997) ונתוני תפקוד קוגניטיבי במעקב השלישי (בשנים 2006-2011). היענות לדיאטה הים-תיכונית חושבה בהתאם לשלושה מדדים שונים.

להלן סיכום הממצאים: 

• עפ"י המדד Pyramid MedDiet score, בו הציון המרבי הינו 15 בהתאם לצריכה של קבוצות המזון השונות, נמצא כי היענות טובה יותר לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה ביכולת קוגניטיבית כללית טובה יותר, וכן ביתרון בתחומים של זיכרון אפיזודי מילולי, זיכרון פרוספקטיבי ומהירות עיבוד. 
• ההשפעה של עלייה בנקודה אחת בציון הדיאטה על היכולת הקוגניטיבית הייתה שוות ערך להזדקנות קוגניטיבית איטית ב-1.7 שנים. מגמה דומה נמצאה גם כאשר ההיענות לדיאטה חושבה עפ"י המדד MEDAS (Mediterranean Diet Adherence Screener). 
• בניתוח התוצאות לפי הסיכון הקרדיווסקולרי, היתרון של הדיאטה הים-תיכונית נמצא מובהק רק עבור משתתפים המוגדרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה. 

תוצאות אלה מצביעות על הצורך לפיתוח התערבויות, שמטרתן שיפור ההיענות לדיאטה הים-תיכונית, במיוחד בקרב אוכלוסייה בסיכון קרדיווסקולרי גבוה, על מנת לצמצם את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים.   

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31204785

בניתוח חתך (2021) המבוסס על מחקר עוקבה שנערך בקנדה, נבדק האם היענות לדיאטת MIND עשויה לתרום לעיכוב ההופעה של מחלת פרקינסון, בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית. דיאטת MIND דומה בעיקרה לדיאטה הים-תיכונית, אולם כוללת דגש על צריכת עלים ירוקים, פירות יער ועוף, וצמצום הצריכה של מזונות מטוגנים ומתוקים וכן של חלב, תפוחי אדמה ופירות. החוקרים מסבירים, כי דיאטת MIND נמצאה קשורה במניעת אלצהיימר והידרדרות קוגניטיבית, אולם העדויות בהתייחס לתפקידה במחלת הפרקינסון הינן מוגבלות. 

במחקר נכללו הנתונים של 167 חולי פרקינסון וקבוצת השוואה של 119 משתתפים ללא פרקינסון. בהתאם לשאלוני תזונה, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטת MIND (ציון מירבי של 15 נקודות), לדיאטה הים-תיכונית המקורית (ציון מירבי של 9 נקודות), ולדיאטה ים-תיכונית יוונית (ציון מירבי של 53 נקודות), אשר בעיקרה דומה לדיאטה הים-תיכונית מלבד הכללת תפוחי אדמה והגבלת הצריכה של עוף. גיל ההופעה של פרקינסון הוגדר כגיל בו הופיעו לראשונה תסמינים מוטוריים. באופן כללי נמצא כי ההיענות לדיאטת MIND הייתה גבוהה יותר בקרב נשים, לעומת גברים, ללא הבדל מובהק בציוני הדיאטות בין קבוצת החולים וקבוצת ההשוואה. 

בקרב נשים, היענות גבוהה לדיאטת MIND הייתה קשורה בהופעה מאוחרת יותר של פרקינסון עם הפרש של עד 17.4 שנים בין הנשים עם ההיענות הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר. בקרב גברים, היענות לדיאטה ים-תיכונית יוונית הייתה קשורה בהופעה מאוחרת יותר של פרקינסון עם הפרש של עד 8.4 שנים. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על קשר משמעותי בין הרגלי התזונה וההופעה של פרקינסון, ויש להמשיך ולבחון את המנגנונים המעורבים תוך התייחסות להבדלים מגדריים.      

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33404118/

במחקר חתך (2020) נבדק הקשר בין דפוס התזונה ובריאות המוח בקרב קשישים בריאים. במחקר נכללו 511 משתתפים בני 80 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה. החוקרים ביצעו הערכה של התפקוד הקוגניטיבי וכן של נפח המוח ומבנה החומר הלבן באמצעות MRI. בהתבסס על שאלוני התזונה, זוהו שני דפוסי תזונה עיקריים, דפוס תזונה ים תיכונית ודפוס של תזונה מעובדת.

נמצא כי דפוס של תזונה ים תיכונית היה קשור ביכולת מילולית גבוהה יותר, ואילו דפוס של תזונה מעובדת היה קשור ביכולת מילולית נמוכה יותר. לא נמצאו תוצאות מובהקות בהתייחס למדדים אחרים של התפקוד הקוגניטיבי. לא נמצא קשר מובהק בין דפוסי התזונה ובין נפח המוח או מבנה החומר הלבן. עוד נמצא כי כחלק מדפוס של תזונה ים תיכונית, צריכה גבוהה של עלים ירוקים וצריכה נמוכה של בשר אדום הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שהקפדה על דפוס תזונה ים תיכוני קשור בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בקרב קשישים, אולם לא נצפה יתרון בהתייחס למבנה המוח.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33075462/

במחקר חתך (ינואר 2017) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין מידת השינויים במדדים מבניים של המוח בקרב קשישים.

במסגרת המחקר, החוקרים חישבו לקבוצת משתתפים בני 70, בעלי יכולת קוגניטיבית ורמת השכלה דומה, ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית על בסיס שאלוני תדירות צריכת פריטי מזון. התאמה לדיאטה הים-תיכונית חושבה על בסיס צריכה גבוהה של ירקות ופירות, קטניות, דגנים, אגוזים, דגים ושמן זית וצריכה נמוכה של מוצרי חלב ובשר.

לאחר 3 שנים (בגיל 73) המשתתפים עברו סריקת MRI ראשונית, בה הוערכו שלושה מדדים מבניים של המוח (נפח כללי, נפח החומר האפור ועובי קליפת המוח), כאשר מדדים אלה הוערכו שוב לאחר שלוש שנים נוספות (בגיל 76). על בסיס הנתונים של כ-400 מהמשתתפים שעברו את שתי הסריקות, נמצא כי מידת התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בירידה גדולה יותר באופן מובהק סטטיסטית בנפח המוח. השפעה זאת הוערכה כמחצית ממידת ההשפעה של הגיל על נפח המוח. לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין נתוני הבסיס של מדדי המוח. כמו כן, בניגוד לממצאים קודמים החוקרים לא מצאו קשר בין צריכת בשר או דגים לבין נפח המוח. החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית תורמת לניבוי אטרופיה מוחית בקרב קשישים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28053008

במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה (אוגוסט 2017) נבדק הקשר בין הקפדה על שני סוגי דיאטות - דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH ומיועדת לעיכוב הידרדרות קוגניטיבית) - לבין התפקוד הקוגניטיבי, בקרב מדגם לאומי מייצג של אוכלוסיית הקשישים בארה"ב.

במחקר נכללו 5,907 קשישים המתגוררים בקהילה, בני 68 בממוצע. באמצעות נתונים שנאספו משאלוני תזונה, החוקרים קבעו את מידת ההתאמה לכל אחת מהדיאטות.

נמצא כי התאמה בינונית או גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-15% וב-29%, בהתאמה, לתפקוד קוגניטיבי נמוך, בהשוואה להתאמה נמוכה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לדיאטת MIND. כמו כן, ככל שציוני ההתאמה היו גבוהים יותר בכל אחת מהדיאטות, כך התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה יותר, באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או גורמי אורח חיים ובריאות. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28440854

מחקר עדכני (פברואר 2015) הבוחן את הקשר בין הקפדה על דיאטת MIND, דיאטה המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH להורדת לחץ הדם, לבין הסיכון לאלצהיימר.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי בוצע מעקב של כ-4.5 שנים בממוצע אחר 923 משתתפים בגילאי 58-98.

בהסתמך על שאלוני תדירות צריכת פריטי מזון, נמצא כי התאמה גבוהה לשלושת הדיאטות הייתה מלווה בסיכון מופחת לאלצהיימר
(39% לדיאטת DASH, 54% לדיאטה ים-תיכונית, 53% לדיאטת MIND) בהשוואה להתאמה נמוכה, אולם בהתייחס לדיאטת MIND גם התאמה בינונית הייתה מלווה בירידה מובהקת (35%) בסיכון לאלצהיימר.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25681666

מחקרים קודמים מצביעים על קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הירידה בסיכון לאלצהיימר, כאשר המחקר הנוכחי (יולי 2015) נועד לבחון מהו המנגנון העומד בבסיס קשר זה.

החוקרים משערים כי במידה ודיאטה ים-תיכונית תורמת להגנה מפני תמותת נוירונים, נפח החומר האפור יהיה גדול יותר ואילו שמירה על מבנה החומר הלבן יעיד על מנגנון פעילות שונה.

המחקר כלל 146 משתתפים אשר מילאו שאלון תזונתי ועברו הדמיה מוחית 9 שנים לאחר מכן.

בקרב משתתפים עם היענות גבוהה יותר לדיאטה ים-תיכונית זוהה שימור טוב יותר של החומר הלבן באזורים נרחבים במוח התורם לקישוריות מבנית טובה יותר שהינה חשובה לשמירת התפקוד הקוגניטיבי.

לא נמצא קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין נפח החומר האפור במוח.

החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשימור הקשרים בין הנוירונים הנפגעים עם הגיל ובכך להגן מפני מחלות נוירודגנרטיביות.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26190494

במחקר חתך (אוקטובר 2015) בו תועד מבנה המוח של 674 קשישים באמצעות הדמיית MRI נמצא כי הקפדה על דיאטה ים תיכונית, ובמיוחד צריכה רבה של דגים וצריכה מועטה של בשר, מלווה בירידה פחותה בניוון תאי המוח, השפעה השווה למוח הצעיר יותר בכ-5 שנים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26491085

מחקר קוהורט (2014) בחן את ההשפעה של דיאטות שונות לדפוסים של הידרדרות קוגנטיבית במבוגרים.

ממחקר זה עולה כי דיאטה ים תיכונית קשורה בהאטת הידרדרות קוגנטיבית במבוגרים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25230996

במחקר מקרה-בקרה (פברואר 2017) נבדק האם התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעור גבוה יותר של אבחנת ADHD בקרב ילדים ומתבגרים.

במחקר נכללו 60 משתתפים עם אבחנה חדשה של ADHD וקבוצת השוואה של 60 משתתפים ללא ADHD. נמצא כי התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון גבוה פי 2.8 לאבחנה של ADHD. באופן ספציפי נמצא כי צריכה נמוכה של פירות, ירקות, פסטה ואורז, נטייה לדלג על ארוחת הבוקר ולאכול במסעדות מזון מהיר הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר ל-ADHD ברמת מובהקות של p<0.05. כמו כן, צריכה גבוהה יותר של סוכר, ממתקים ומשקאות קלים (p<0.01) וצריכה נמוכה יותר של דגים (p<0.05) הייתה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של ADHD.

ממצאי המחקר מדגישים, כי במניעת ADHD חשוב לבחון גם את דפוס התזונה הכולל ולא רק את ההשפעה של רכיבי מזון מסוימים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28138007

במחקר תצפיתי (אוקטובר 2017) נבדקה ההשפעה של נטילת תרופות על הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי. החוקרים מציינים כי שימוש בתרופות עשוי לשמור על התפקוד הקוגניטיבי. לדוגמא, מחקרים קודמים מצאו כי תרופות להורדת לחץ דם עשויות במידה מסוימת להגן על התפקוד הקוגניטיבי, וכי רמת כולסטרול גבוהה קשורה בפגיעה בתפקוד הקוגניטיבי ובעלייה בסיכון לאלצהיימר ולכן מצופה כי שימוש בסטטינים יתרום לשמירה על התפקוד הקוגניטיבי. 

במחקר הנוכחי נכללו 93 קשישים בני 78 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה ועברו מבדק להערכת התפקוד הקוגניטיבי. על סמך שאלוני התזונה החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. 
באמצעות מודלים סטטיסטיים מראים החוקרים כי משתתפים עם התאמה גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בעלי תגובה קוגניטיבית טובה יותר, רק כאשר נלקח בחשבון השימוש בתרופות. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על מנת להמשיך ולבחון את ההשערה לגבי ההשפעה המגינה של תרופות על הבריאות ועל התפקוד הקוגניטיבי. 
החוקרים מדווחים כי המחקר לא מומן מעבר למשאבי המחקר של האוניברסיטה.  

הערת המערכת: חשוב לציין כי ישנם דיווחים על בעיות בתפקוד הקוגניטיבי (כגון ירידה בזיכרון, שיכחה ובלבול), המקושרות עם נטילת סטטינים. כמו כן, אין להתעלם ממספר רב של מחקרים, המעידים על שמירה ואף שיפור בתפקוד הקוגניטיבי בהצמדות לדיאטה ים תיכונית, לקריאה נרחבת בנושא - לחצו כאן. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29217146

במחקר תצפיתי (מאי 2018) נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין שינויים במדדים מוחיים לאלצהיימר, אשר הוערכו באמצעות הדמיה לאורך תקופה של 3 שנים.

במחקר נכללו 70 משתתפים בגילאי 30-60 עם תפקוד קוגניטיבי תקין, אשר עברו הערכה קלינית, נוירו-פסיכולוגית ותזונתית וכן בדיקות הדמיה מוחית (PET, MRI) בהפרש של שנתיים לפחות.

מבין המשתתפים, 34 משתתפים היו בעלי ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית ו-36 משתתפים עם ציון התאמה נמוך. בסריקת PET בתחילת המחקר נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם ציון התאמה גבוה לדיאטה הים-תיכונית, בקרב משתתפים עם ציון התאמה נמוך נמצאה רמה גבוהה יותר של סמנים ביולוגים הקשורים באלצהיימר (ירידה במטבוליזם של גלוקוז במוח והצטברות של משקעי בטא-עמילואידים).

במעקב לאורך זמן, בקרב משתתפים אלה חלה החמרה גדולה יותר באותם מדדים. לא נמצאו הבדלים בין המשתתפים בהדמיה מבנית של המוח באמצעות MRI. החוקרים מעריכים כי הקפדה גבוהה על הדיאטה הים-תיכונית במהלך החיים עשויה לדחות הופעת אלצהיימר ב-1.5-3.5 שנים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29653991

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

השׁמנת יתר

סקירה שיטתית (דצמבר 2015) שנועדה לבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית על ירידה במשקל ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. במחקר נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נערך מעקב של מעל 12 חודשים אחר משתתפים שצרכו דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה דלת-שומן, דיאטה דלת-פחמימות ולדיאטה של האגודה האמריקאית לסוכרת.

נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר מדיאטה דלת-שומן ובעלת השפעה דומה לשאר הדיאטות על הירידה במשקל. בנוסף, לא נמצאו הבדלים בין הדיאטות ביחס לגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. עם זאת, חשוב לציין כי ישנם מחקרים רבים ומשמעותיים המצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על הבריאות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26721635

בסקירה (2020) דנים החוקרים בפוטנציאל של גישות תזונתיות שונות למניעה ולטיפול בתסמונת מטבולית ובסיבוכים הנלווים לה. החוקרים מציינים, כי שינויים באורח החיים, ובעיקר בתזונה, הינם האסטרטגיה העיקרית לטיפול בתסמונת מטבולית, אולם לא ידוע מהי הגישה התזונתית היעילה ביותר. 

במסגרת הסקירה, מפורטות העדויות ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים בהתייחס להשְפעת הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH, דיאטה המבוססת על הצומח, דיאטות דלות ודלות מאוד בפחמימות, דיאטה דלת שומן, דיאטה עתירת חלבון, דיאטה נורדית וצום לסירוגין. 

באופן כללי, לשינויים תזונתיים, כגון שיפור איכות המזון או שינוי הרכב אבות המזון, נמצאה השפעה מיטיבה על מדדי התסמונת מטבולית. החוקרים מדגישים, כי ההשפעה המגינה של דפוסי התזונה השונים, נובעת מהמכלול של שינויים תזונתיים קטנים ולא כתוצאה מהגבלה מסוימת. 

העדויות הקיימות תומכות בשימוש בדיאטה הים-תיכונית כאסטרטגיה המובילה למניעה ולטיפול בתסמונת מטבולית, כאשר הדיאטה כוללת הנחיות תזונתיות פשוטות ליישום ללא הגבלות תזונתיות משמעותיות. יחד עם זאת, במטופלים עם התסמונת מטבולית נדרשת גם הגבלה קלורית והקפדה על פעילות גופנית על מנת לשפר את האיזון המטבולי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003472/

בסקירה, (2020) מטעם האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה (AGA), מפורטות העדויות העדכניות בהתייחס להתערבויות לשינוי אורח החיים לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית, וכן המלצות ליישום קליני. 

צוות המומחים מציג עשר המלצות, מבוססות מחקר, ליישום קליני:

1. שינוי אורח חיים הכולל תזונה ופעילות גופנית בליווי ירידה במשקל, הינו בעל השפעה מיטיבה לכל המטופלים עם מחלת כבד שומני (NAFLD).  

2. בקרב מטופלים עם NASH (הסננה שומנית עם דלקת), ירידה במשקל של לפחות 5% ממשקל הגוף יכולה להפחית את הצטברות השומן בכבד, ירידה של לפחות 7% יכולה להוביל לנסיגת המחלה, וירידה של לפחות 10% יכולה להוביל לנסיגה או לייצוב מצב ההצטלקות הכבדית. 

3. ירידה במשקל בעלת משמעות קלינית לרוב מחייבת הפחתה קלורית, באמצעות דיאטה של 1,200-1,500 קלוריות ליום או הפחתה של 500-1,000 קלוריות מהדיאטה הקיימת. 

4. למבוגרים עם NAFLD, מומלצת דיאטה ים-תיכונית וצמצום השומן הרווי, ובעיקר בשר אדום ומעובד, וכן הגבלה או הימנעות מצריכת פרוקטוז שמקורו במזונות מתועשים. 

5. דיאטה מופחתת קלוריות, מומלצת גם למטופלים ללא עודף משקל משמעותי עם יעד מתון של 3-5% ירידה במשקל, שכן גם למטופלים אלה צפויה להיות תועלת במדדים ההיסטולוגיים בדומה למטופלים עם עודף משקל או שמנות.  

6. אין מספיק עדויות המאפשרות להצביע על תועלת לדיאטות מופחתות קלוריות אחרות, כגון דיאטה דלת פחמימות ועתירת חלבון, פרוטוקולים של החלפת ארוחות, צום לסירוגין, ותוספי ויטמינים. 

7. מומלצת פעילות גופנית קבועה עם יעד שבועי של 150-300 דקות. פעילות אירובית בעצימות בינונית או 75-100 דקות פעילות אירובית בעצימות גבוהה, בנוסף לאימוני התנגדות להם השפעה בלתי תלויה. 

8. יש לאבחן ולטפל בתחלואה נלווית, כולל שמנות, סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ותחלואה קרדיווסקולרית. 

9. מומלץ להגביל או להימנע מצריכת אלכוהול.

10. מטופלים עם שחמת הכבד נוטים לסבול מסרקופניה, ולכן נדרשת התערבות מותאמת של תזונה ופעילות גופנית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33307021/

בסקירה,(2019) שנערכה על ידי חוקרים מאיטליה, דנים החוקרים בדיאטה הים-תיכונית כתכנית המתאימה ביותר לניהול אורח חיים בריא ולמניעת תחלואה, בדגש על שמנות. החוקרים קוראים לקידום מדיניות המעודדת היענות לדיאטה הים-תיכונית כאסטרטגיה להתמודדות עם מגפת ההשמנה, בעיקר בגילאי הילדות.

במסגרת הסקירה דנים החוקרים בשמנות כמחלה גלובלית ומציגים את היתרונות של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לתזונה המערבית. בהמשך דנים החוקרים בהיבטים הקשורים במדיניות הציבורית ואסטרטגיות לשינוי באמצעות רגולציה, תמריצים כלכליים, מיסוי, איסור על פרסום מזיק לילדים וקביעת נורמות תזונתיות, תוך התייחסות לתפקיד של תעשיות המזון והמשקאות. לבסוף דנים החוקרים במכשולים העומדים בפני היישום של הדיאטה הים-תיכונית ומציעים כי יש לבנות מודל תזונתי, אשר מבוסס על אבני היסוד של הדיאטה הים-תיכונית, תוך התאמה לאוכלוסיות אחרות מחוץ לאזור הים התיכון. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31181836

במחקר אקראי מבוקר (2021) שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הירידה בשומן התוך-כבדי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה-BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. מבין כלל המשתתפים, 62% אובחנו עם כבד שומני, עם שיעור שומן תוך-כבדי חציוני של 6.6% / ממוצע של 10.2%.

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:

1. הנחיות לתזונה בריאה.

2. תזונה ים-תיכונית.

3. תזונה ים-תיכונית ירוקה. תזונה זו כללה: הפחתה בצריכת הבשר, 3-4 כוסות/יום תה ירוק, ושייק חלבון צמחי, המבוסס על 100 גרם/יום מנקאי (Wolffia globosa). שייק זה היווה חלופה חלקית לצריכת החלבון מהחי.

בשתי הדיאטות הים-תיכוניות היתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה.

במהלך 18 חודשים נבדקה הירידה בשומן התוך-כבדי באמצעות בדיקת MRS (תהודה מגנטית ספקטרוסקופית). 

להלן סיכום הממצאים:

• באופן כללי נמצא כי שיעור המשתתפים עם כבד שומני ירד ל-54.8% בקבוצה שקיבלה הנחיות לתזונה בריאה, ל-47.9% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית, ול-31.5% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית הירוקה. 

• למרות שבשתי קבוצות הדיאטה הים-תיכונית נמצאה ירידה דומה ומתונה במשקל, הירידה בשומן התוך-כבדי הייתה כמעט כפולה בדיאטה הים-תיכונית הירוקה בהשוואה לדיאטה הים-תיכונית הסטנדרטית. 

• לאחר 18 חודשים בשתי קבוצות הדיאטה הים-תיכונית נצפו רמות גבוהות יותר של פוליפנוֹלים בדם בהשוואה לקבוצה שקיבלה הנחיות לתזונה בריאה. 

• ירידה גדולה יותר בשומן התוך-כבדי הייתה קשורה בצריכה גבוהה יותר של מנקאי ושל אגוזי מלך, בירידה בצריכת הבשר האדום והמעובד, בשיפור רמת החומצה הפולית ומדדי השומנים בדם ובשיפור הרכב ומגוון חיידקי המעי. 

החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית הירוקה המוצעת עשויה להביא לירידה גדולה יותר בשומן התוך-כבדי, בהשוואה לדפוסי תזונה מומלצים אחרים, ובכך לצמצם את השכיחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. 

סקירה נוספת על מחקר זה ניתן לקרוא כאן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33461965/

במחקר פיילוט אקראי מבוקר, (2020) נבדקה היעילות של דיאטה נוגדת דלקת עם הגבלה קלורית, בקרב מבוגרים בגילאי 18-50 עם BMI 30 ומעלה. במחקר נכללו 81 משתתפים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה, למשך 24 שבועות:

• דיאטה נוגדת דלקת – המשתתפים הונחו לצרוך דיאטה עם הגבלה קלורית, המבוססת על מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות, אגוזים וזרעים, דגים, שמן זית, תה ירוק ושחור, ומגוון תבלינים וצמחי תבלין. 

• דיאטת ביקורת – המשתתפים הונחו לצרוך דיאטה מאוזנת, בעלת ערך קלורי זהה המבוססת על פרוטוקול לירידה במשקל. 

שתי הדיאטות כללו מאפיינים של הדיאטה הים-תיכונית, כאשר בקבוצת ההתערבות ניתן דגש על צריכה גבוהה יותר של מזונות נוגדי דלקת, ביניהם שמן זית, אגוזים וזרעים, שום ובצל. 

בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, חושב ציון במדד DII, המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה בתחילת המחקר ובסיומו, כאשר ציון חיובי מבטא תזונה פרו-דלקתית וציון שלילי מבטא תזונה אנטי-דלקתית. 

להלן סיכום הממצאים:

• בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת במשקל, במסת השומן ובשומן הבטני, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. 

• בקבוצת ההתערבות נמצאה עלייה משמעותית יותר ברמת ה-HDL, ללא שינוי משמעותי במדדי השומן האחרים או במדדי הסוכר. 

• בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק במדדי הדלקת. 

• בשתי הקבוצות השינוי בציון ה-DII היה קשור בשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים. 

החוקרים מסכמים, כי שתי הדיאטות, הכוללות הגבלה קלורית ומאפיינים של הדיאטה הים-תיכונית, היו יעילות לשיפור המשקל, הרכב הגוף וגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים בקרב מבוגרים עם שמנות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33266499/

במחקר אקראי מוצלב (2021) הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית בהשוואה לדיאטה טבעונית דלת שומן, לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. במחקר נכללו 62 מבוגרים עם BMI של 28-40, אשר צרכו בסדר אקראי את שתי הדיאטות, כל אחת למשך 16 שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהן.  

הדיאטה הים-תיכונית תאמה לפרוטוקול מחקר PREDIMED, הכולל: 

• לפחות שתי מנות/יום של ירקות, לפחות 2-3 מנות/יום של פירות, לפחות שלוש מנות/שבוע של קטניות, לפחות שלוש מנות/שבוע של דגים או פירות ים, ולפחות שלוש מנות לשבוע של אגוזים וזרעים. 

• החלפה של בשר אדום בעוף, הימנעות או צמצום של שמנת, חמאה, מרגרינה, בשר מעובד, משקאות ממותקים, מאפים וחטיפים. 

• ללא הגבלה על הצריכה של אגוזים, ביצים, דגים, גבינות רזות, שוקולד מריר ודגנים מלאים. 

• בשרים וגבינות שמנות הוגבלו לעד מנה אחת בשבוע; 50 גרם ליום שמן זית ללא שמנים נוספים. 

הדיאטה הטבעונית דלת השומן כללה – פחמימות כמקור לכ-75% מהקלוריות, חלבון כמקור ל 15% מהקלוריות, ושומן כמקור ל -10% מהקלוריות, והייתה מבוססת על ירקות, דגנים, קטניות ופירות. המשתתפים הונחו להימנע ממזונות שמקורם מן החי ומשומנים מוספים, וקיבלו תוסף של 500 מק"ג/יום ויטמין B12. 

שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. משקאות אלכוהוליים הוגבלו לאחד ליום לנשים ושניים לגברים, וכל המשתפים הונחו לא לבצע שינוי בפעילות הגופנית שלהם או בשימוש בתרופות. 

להלן הממצאים העיקריים:

• בדיאטה הים-תיכונית לא חל שינוי במשקל, לעומת ירידה של שישה ק"ג בממוצע בדיאטה הטבעונית. 

• בדיאטה הטבעונית נצפה שיפור בתנגודת לאינסולין וברגישות לאינסולין, ללא שינוי מובהק בדיאטה הים-תיכונית. 

• לאחר הדיאטה הטבעונית חלה ירידה מובהקת ברמת הכולסטרול הכללי וה-LDL, ללא שינוי מובהק בדיאטה הים-תיכונית (הפרש ממוצע של 15.6 ו-14.8 מ"ג/דצ"ל, בהתאמה). 

• בשתי הקבוצות חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, כאשר השיפור היה משמעותי יותר בדיאטה הים-תיכונית (הפרש ממוצע של 5.9 ו-1.8 מ"מ כספית, בהתאמה).

החוקרים מסכמים כי דיאטה טבעונית דלת שומן שיפרה את משקל הגוף, פרופיל השומנים והרגישות לאינסולין, הן בהשוואה לנתוני הבסיס והן בהשוואה לדיאטה ים-תיכונית, כאשר דיאטה ים-תיכונית הייתה יעילה יותר להורדת לחץ הדם.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33544066/

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה היעילות של תכנית הדרכה בנושא תזונה ופעילות גופנית, בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במאמר זה מוצג ניתוח של התוצאות הראשוניות לאחר שנה, כאשר המחקר טרם הסתיים. המחקר, אשר נערך ב-23 מרכזים בספרד, כלל 6,874 משתתפים בגילאי 55-75, הסובלים מהתסמונת המטבולית ללא מחלות קרדיווסקולריות. 

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות המחקר:

קבוצת ההתערבות - דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית + ביצוע פעילות גופנית. 

קבוצת הביקורת - דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית. 

כל המשתתפים קיבלו בחינם שמן זית ואגוזים. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית לאחר 12 חודשים. 

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה של 4.7 נקודות בציון ההיענות לדיאטה, לעומת 2.5 נקודות בקבוצת הביקורת, p<0.001. ממצאי המחקר מעידים כי התערבות המעודדת דיאטה ים-תיכונית דלת-קלוריות עם פעילות גופנית, בהשוואה להמלצה להקפיד על דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית, הובילה לעליה גדולה יותר משמעותית בהיענות להמלצות התזונתיות לאחר שנה אחת. החוקרים מסבירים שהסיבה לכך נעוצה באינטנסיביות הגבוהה של ההתערבות בקבוצת הניסוי, לעומת הביקורת. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31613346/

במחקר אקראי מבוקר (אוגוסט 2017) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית - עם או בלי תוסף נוגדי-חמצון - בקרב מטופלים עם עודף משקל, הסובלים ממחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD). מחקרים קודמים הוכיחו כי להרגלי התזונה תפקיד בהתפתחות ובהתקדמות המחלה, עם השפעה מיטיבה לדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, ידוע כי רדיקלים חופשיים ועקה חמצונית עלולים לפגוע בפעילות הכבד, כאשר ישנם ממצאים התומכים ביעילות של טיפול המשלב נטילת תוספים נוגדי-חמצון.

במחקר זה נכללו 50 מטופלים, אשר חולקו אקראית ל-3 קבוצות: שתי קבוצות קיבלו דיאטה ים-תיכונית היפו-קלורית מותאמת אישית - עם או בלי תוסף נוגדי-חמצון - למשך 6 חודשים. הקבוצה השלישית היוותה קבוצת ביקורת שלא קיבלה טיפול כלל. 
הדיאטה כללה 1400-1600 קלוריות - מתוכן 50-60% פחמימות, 15-20% חלבון (מחציתו מהצומח), עד 30% שומן בלתי רווי, עד 10% שומן רווי, עד 300 מ"ג כולסטרול ו-25-30 גרם סיבים. כל כמוסה של התוסף, המשווק תחת השם המסחרי Bilirel, מכילה: 120 מ"ג סילימרין, 7.5 מ"ג חומצה כולרגנית, 0.04 פרוטופין, 150 מ"ג ל-מתיונין ו-150 מ"ג ל-גלוטתיון. הנחקרים הונחו לקחת 2 כמוסות ביום. 
נמצא כי בשתי הקבוצות שקיבלו דיאטה ים-תיכונית חל שיפור במדדים אנתרופומטריים, בפרופיל השומנים בדם, בהצטברות שומן בכבד ובנוקשות של הכבד. עם זאת, שילוב של הדיאטה עם תוסף נוגדי-חמצון הייתה מלווה בשיפור הרגישות לאינסולין ובירידה משמעותית יותר במדדים האנתרופומטריים בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את התוסף. ממצאי המחקר תומכים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית, במיוחד בשילוב עם תוסף נוגדי חמצון. החוקרים הצהירו על כך שאין להם ניגוד אינטרסים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28805669

במחקר אקראי מבוקר (נובמבר 2017), שנערך בישראל, נבדקה ההשפעה של התערבויות שונות לאורח חיים בריא על מאגרי השומן באיברים שונים בגוף, באמצעות הדמיית MRI.

במחקר השתתפו 278 עובדי הקריה למחקר גרעיני בנגב, המאופיינים באורח חיים יושבני וסובלים מהשמנה בטנית או יתר שומנים בדם. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת אחת משתי דיאטות למשך 18 חודשים – דיאטה דלת שומן או דיאטה ים-תיכונית דלת פחמימות מועשרת באגוזי מלך. 
בנוסף, מחצית מהמשתתפים בכל קבוצה ביצעו פעילות גופנית, בעיקרה אירובית. במהלך המחקר כל המשתתפים עברו 3 הדמיות MRI על מנת להעריך את השינויים ברקמות השומן באיברי הגוף. החוקרים מציינים כי 86% מהמשתתפים השלימו את המחקר וההיענות לדיאטה הייתה גבוהה, כך שהמשתתפים בקבוצת הדיאטה דלת השומן אכן הפחיתו באופן מובהק את צריכת השומן שלהם בדיאטה (הפחתה של 21% בקבוצת הדיאטה דלת השומן לעומת הפחתה של 11.5% בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית) והמשתתפים בקבוצת הדיאטה הים תיכונית-דלת פחמימות הפחיתו משמעותית בצריכת הפחמימות (הפחתה של 39.5% לעומת הפחתה של 21.3% בקבוצת הדיאטה דלת-שומן), כאשר הירידה בצריכת הקלוריות הייתה דומה. להלן הממצאים העיקריים:

• באופן כללי, בקרב כלל המדגם נמצאה ירידה משמעותית יותר ברקמת השומן הבטני (22%), בכבד (29%), וסביב הלב (11%), מאשר במאגרי השומן בלבלב וברקמת השריר (1-2%). 
• בעוד שלא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביחס לירידה במשקל, בקרב משתתפים שביצעו פעילות גופנית חלה ירידה גדולה יותר בהיקף המותניים וברקמת השומן הבטני, עם השפעה גדולה יותר לדיאטה הים-תיכונית. 
• צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה גדולה יותר בשומן בכבד, סביב הלב ובלבלב בהשוואה לדיאטה דלת שומן. 
• הירידה במאגרי השומן בכליות ובשריר הייתה תלויה במידת הירידה במשקל, ללא השפעה לסוג הדיאטה. 
• ירידה בשומן הבטני והכבדי הייתה קשורה בשיפור בפרופיל השומנים בדם.
• ירידה בשומן התת-עורי העמוק הייתה קשורה בשיפור הרגישות לאינסולין.
• לא נמצאה השפעה משמעותית לירידה בשומן התת-עורי השטחי, מלבד ירידה ברמת הלפטין. 

החוקרים מסכמים כי ירידה מתונה במשקל אינה משקפת את מלוא השינוי הפיזיולוגי על מאגרי השומן בגוף, כאשר לדיאטה ים-תיכונית תרומה ניכרת לצמצום מאגרי השומן הקשורים בהתפתחות סוכרת סוג 2 ותחלואה קרדיווסקולרית ולפעילות גופנית תרומה בלתי תלויה לירידה בשומן הבטני.     
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29142011

מחקר המבוסס על נתונים משני מחקרים אקראיים מבוקרים (אוגוסט 2016), עוסק בהורמון אדרופין ומציע כיצד צריכת פחמימות גורמת להשמנה. מטרתו של המחקר היא להעריך את ההשפעה של ירידה במשקל ושיפור הרגישות לאינסולין על ריכוזי ההורמון אדרופין (באנגלית: adropin ) בדם ואת הקשר בין ריכוז האדרופין בדם לבין הצריכה של רכיבי התזונה העיקריים.

בנוסף מציגים החוקרים נתונים ממטה-אנליזה להערכת ערכי הנורמה של אדרופין בצום. החוקרים מציינים כי במחקרים פרה-קליניים אדרופין נמצא קשור לוויסות המטבוליזם של שומנים ולהפרעות מטבוליות, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר את השפּעת האדרופין על התפקוד המטבולי בבני אדם.

מהממצאים עולה כי ירידה במשקל אינה קשורה באופן ישיר בריכוז האדרופין, אולם בקרב משתתפים עם רמות אדרופין גבוהות, ירידה במשקל הייתה מלווה בירידה בריכוז האדרופין.

עוד נמצא כי משתתפים עם רמות אדרופין נמוכות היו בעלי נטייה גבוהה יותר לצריכת פחמימות וכן לרמות שומנים גבוהות בדם. כלומר, לדפוס התזונה עשויה להיות השפעה על רמת האדרופין כאשר תזונה עתירת פחמימות קשורה בריכוז אדרופין נמוך יותר וכתוצאה מכך עלולה לגרום להפרעה במטבוליזם של שומנים. מהנתונים עולה כי ריכוז האדרופין השכיח בדם הינו עד 5 ננוגרם/מ"ל (ממוצע 3.30, חציון 2.73 ננוגרם/מ"ל). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27460714

מחקר אקראי מבוקר (יוני 2016) בו נבדקה היעילות של תכנית התערבות אינטרנטית מותאמת אישית (Food4Me) לשיפור דפוס האכילה בהתאם לדיאטה הים-תיכונית.

במחקר נכללו 1,607 משתתפים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת שקיבלה ייעוץ תזונתי כללי (רמה 0) או לקבוצת ההתערבות שקיבלה ייעוץ מותאם אישית בהתאם לשלוש רמות: על בסיס התזונה הנוכחית (רמה 1), על בסיס התזונה הנוכחית והביטוי הגנטי (רמה 2) ועל בסיס התזונה הנוכחית, הביטוי הגנטי והפרופיל הגנטי (רמה 3).

בהתבסס על שאלוני תזונה בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים, כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

בתחילת המחקר מצאו החוקרים כי משתתפים עם ציון גבוה יותר היו בעלי BMI נמוך יותר ורמת פעילות גופנית גבוהה יותר. בסיום המחקר, משתתפים בתכנית ההתערבות האישית היו בעלי ציונים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת (5.38 לעומת 5.20 עם רמת מובהקות גבוהה p=0.002), כאשר ברמה 3 הציונים היו גבוהים מאשר ברמה 2 (5.63 לעומת 5.38 עם רמת מובהקות p=0.029).

ממצאים אלה תומכים בתרומה של דיאטה ים-תיכונית לשמירה על אורח חיים בריא וכן של ייעוץ מותאם אישית, הכולל התייחסות לפרופיל הגנטי, לשיפור הבריאות ולהפחתת השמנה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27357094

כחלק ממחקר אקראי מבוקר רב-מרכזי אשר עוסק בהשפעות הדיאטה הים-תיכונית ונערך בספרד, במחקר הנוכחי (יוני 2016) נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית ועשירה בשומן על מדדים אנתרופומטריים, בקרב מבוגרים בסיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר סובלים מהשמנה.

במחקר נכללו 7,447 משתתפים בגילאי 55-80 עם סוכרת סוג 2 או לפחות 3 גורמי סיכון קרדיווסקולריים, אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות מחקר: דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים, ודיאטת ביקורת מופחתת שומן. בכל הקבוצות המשתתפים לא הוגבלו בצריכת הקלוריות ולא עודדו לבצע פעילות גופנית. 

החוקרים עקבו אחר המשקל והיקף המותניים פעם בשנה למשך 5 שנים. בסיום תקופת המעקב נמצא כי בכל הקבוצות חלה ירידה קלה במשקל ועלייה בהיקף המותניים.

הירידה במשקל של המשתתפים בדיאטה המועשרת בשמן זית היתה גדולה ב- 0.43 ק"ג מקבוצת הביקורת (הבדל מובהק סטטיסטית, p=0.04). כל המשתתפים עלו בהיקף המותניים, כאשר העליה של המשתתפים בדיאטה המועשרת בשמן זית היתה פחותה ב- 0.55 ס"מ בהשוואה לדיאטת הביקורת (הבדל מובהק סטטיסטית, p=0.05). 
הירידה במשקל של המשתתפים בדיאטה המועשרת באגוזים היתה גדולה ב- 0.08 ק"ג מקבוצת הביקורת (הבדל שאינו מובהק סטטיסטית, p=0.7). כל המשתתפים עלו בהיקף המותניים, כאשר העליה של המשתתפים בדיאטה המועשרת באגוזים היתה פחותה ב- 0.94 ס"מ בהשוואה לדיאטת הביקורת (הבדל מובהק סטטיסטית, p=0.05).
המשתתפים בדיאטה המועשרת באגוזים ירדו במשקל 0.08 ק"ג יותר (הבדל שאינו מובהק סטטיסטית, p=0.006), בהשוואה לדיאטת הביקורת.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהמלצות שאין להגביל את צריכת השומנים הבריאים בתזונה, גם בקרב אוכלוסייה הסובלת מהשמנה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27283479

במחקר מוצלב (מרץ 2018) הוערכה ההשפעה של דיאטה הרזיה צמחונית לעומת דיאטת הרזיה ים-תיכונית בקרב משתתפים אוכלי-כל הסובלים מעודף משקל ובעלי רמת סיכון קרדיווסקולרית נמוכה עד בינונית.

במחקר נכללו 118 משתתפים בני 51 בממוצע, אשר צרכו כל אחת מהדיאטות למשך 3 חודשים. שתי הדיאטות כללו הפחתה קלורית והכילו 50-55% פחמימות, 25-30% שומן ו-15-20% חלבון. כל המשתתפים קיבלו הצעה לתפריט שבועי וכן מידע וטיפים על המזונות המומלצים וקבוצות המזון שיש להכליל או להימנע בדיאטה. הם הונחו לשמור על הרגלי החיים והפעילות הגופנית בתקופת המחקר ולא הוצב יעד לירידה במשקל.

נמצא כי שתי הדיאטות הובילו לירידה דומה במשקל, ירידה של 1.88 ק"ג בדיאטה הצמחונית ו-1.77 ק"ג בדיאטה הים-תיכונית. מגמה דומה נמצאה ביחס ל- BMI ולמסת השומן. עם זאת, רק בדיאטה הצמחונית חלה ירידה מובהקת ברמת ה-LDL (ירידה של 5.44%), ברמת ויטמין B12 (ירידה של 5.06%) וברמת החומצה האורית (2.89%) ואילו רק בדיאטה הים תיכונית חלה ירידה מובהקת ברמת הטריגליצרידים (5.91%). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות ביחס למרבית המדדים של עקה חמצונית ומדדי הדלקת.

החוקרים מסכמים כי שתי הדיאטות היו יעילות במידה דומה לירידה במשקל ובמסת השומן, אולם הדיאטה הצמחונית הייתה יעילה יותר להפחתת רמת הכולסטרול ואילו הדיאטה הים-תיכונית הייתה יעילה יותר להפחתת רמת הטריגליצרידים.  

 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29483085

במחקר התערבותי (לא אקראי) (2021) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של התערבות לאורח חיים בריא על הבריאות הקרדיווסקולרית בקרב ילדים ומתבגרים עם שמנות. במחקר נכללו 55 משתתפים בגילאי 6-16 עם שמנות, אשר השתתפו בתכנית התנהגותית בת 12 חודשים, המבוססת על דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית. הרכב הדיאטה היה:

• 50-55% פחמימות ועד 12% סוכר, 16-17% חלבון, 28-32% שומן ועד 10% שומן רווי.

• 8.5 גרם סיבים ל-1,000 קלוריות.

• לפחות שתי מנות בשבוע של דגים ושל קטניות וחמש מנות ליום ירקות ופירות טריים או מבושלים.

• אגוזים ושמן זית על בסיס יומי.

• הימנעות או צמצום של צריכת מזונות מעובדים, מאפים, ממתקים, שומן טראנס וסוכר. 

בנוסף, המשתתפים הונחו לבצע אימון אירובי יומי במשך 45-60 דקות, כולל הליכה מהירה, ריצה, משחקי כדור או שחייה. 

מדדים אנתרופומטריים, ביוכימיים וקרדיווסקולריים נבדקו בתחילת ההתערבות ובסיומה. 

ירידה במשקל הוגדרה כירידה של 10% לפחות ב-BMI. ירידה כזו הושגה לאחר 12 חודשים בקרב 28 מהמשתתפים. בקרב משתתפים אלה נצפה שיפור מובהק במגוון מדדים מטבוליים וקרדיווסקולריים, כולל צמצום המאפיינים של התסמונת המטבולית, שיפור הפעילות הדיאסטולית, וירידה בלחץ הדם. ממצאים אלה מדגימים כי התערבות לאורח חיים בריא עשויה לסייע בשיפור הפרעות בתפקודים קרדיווסקולריים בקרב ילדים ומתבגרים על שמנות. 

החוקרים מציינים, כי מצד אחד מניעה או הפחתה של עודף משקל ושמנות צריכה להיות מטרה מרכזית של רופאי הילדים, שכן גיל זה מהווה חלון הזדמנויות לשיפור בריאות הציבור, אולם במקביל יש לכלול הערכה קרדיווסקולרית כחלק מהטיפול השגרתי בילדים עם שמנות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33920831/  

במחקר קליני (לא מבוקר) (2019) הוערכה השְפעתה של תכנית לשיפור אורח החיים בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו משתתפים בתוכנית MetFit של אוניברסיטת מישיגן ומטרותיו היו לבחון את השכיחות של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית בקרב משתתפי התוכנית ולבחון את ההשפעה של התוכנית על משקל הגוף ועל מדדים מטבוליים ופעילות הכבד. משך התוכנית היה 12 או 24 שבועות והיא כללה: 

• מפגש שבועי, שכלל 45 דקות הדרכה קבוצתית - בנושאים כגון תזונה, ההשפעה של סטרס ושינוי התנהגותי, פעילות גופנית וכן ההשפעה הקלינית של התסמונת המטבולית - ו-45 דקות אימון גופני.
• המלצות תזונתיות, שהתבססו על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית והותאמו ליעד ירידה במשקל של 5% ב-12 שבועות או 10% ב-24 שבועות.
• המלצה לבצע פעילות גופנית למשך 150-300 דקות בשבוע, בעצימות מתונה עד בינונית. 
• המלצה לבצע לפחות פעמיים בשבוע אימון מתיחות. 

במחקר נכללו 403 מטופלים שהשתתפו בתוכנית בין השנים 2008-2016, מהם 253 מטופלים השלימו 12 שבועות ו-150 מטופלים השלימו 24 שבועות. הגיל החציוני של המשתתפים היה 54 וה-BMI החציוני היה 37.4. מבין כלל המשתתפים, 47.6% אובחנו עם כבד שומני, כאשר משתתפים אלה היו מאופיינים בגיל צעיר יותר, במשקל גבוה יותר ובמדדים מטבוליים גבוהים יותר. 

להלן סיכום הממצאים בסיום התוכנית: 

• 30% מהמשתתפים ירדו מעל ל-5% ממשקלם, כאשר משתתפים שהשלימו 24 שבועות ומשתתפים לבנים היו בעלי סיכוי גבוה יותר פי 6.7 ופי 3.8, בהתאמה, להשיג ירידה של מעל 5% במשקלם.
• בקרב 62% מסך המשתתפים הטריגליצרידים ירדו לרמת הנורמה.
• בקרב 33% מסך המשתתפים רמת ה-HDL עלתה לרמת הנורמה. 
• בקרב 27% מסך המשתתפים נצפה איזון ברמת הגלוקוז בצום.
• בקרב 43% מסך המשתתפים חל איזון ברמת האנזים ALT, כאשר מגמת השיפור הייתה בלתי תלויה באבחנה של כבד שומני. 

לסיכום, כמחצית מהמטופלים שהופנו לתוכנית סבלו גם מכבד שומני, אולם למרות שמטופלים אלה היו בעלי מדדים מטבוליים גבוהים יותר, לא הייתה לכך השפעה על יעילות התוכנית בהקשר של ירידה במשקל ושיפור המדדים המטבוליים. הגורם שניבא בצורה הטובה ביותר את התגובה היה משך ההשתתפות.   

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30561027במחקר עוקבה פרוספקטיבי, (2020) שנערך ביוון, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין בריאות הכבד והתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 3,042 מבוגרים בריאים, ללא מחלה כרונית וללא אבחנה של כבד שומני. 

בתחילת תקופת המעקב חושב לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, ונבדקו מדדים של כבד שומני. לאחר עשר שנות מעקב, בוצעה הערכה קרדיווסקולרית ל-2,020 מהמשתתפים ובדיקת מצב סוכרת ל-1,485 מהמשתתפים. 

נמצא, כי ציון גבוה יותר של דיאטה ים-תיכונית היה קשור ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס) והצטלקות (פיברוזיס), כך שמשתתפים עם ציון הדיאטה הגבוה ביותר היו בסיכון נמוך ב-47% לסטאטוזיס בהשוואה למשתתפים עם הציון הנמוך ביותר. עוד נמצא, כי אבחנה של כבד שומני ניבאה התפתחות של סוכרת סוג 2 ושל תחלואה קרדיווסקולרית בטווח של עשר שנים, אולם קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עם ציון נמוך של דיאטה ים-תיכונית. כלומר, בקרב משתתפים עם ציון גבוה של דיאטה ים-תיכונית, לכבד שומני, לא הייתה השפעה משמעותית על הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2 או תחלואה קרדיווסקולרית. בניתוח סטטיסטי, מראים החוקרים כי גורמים משמעותיים בקשר זה היו רמת האדיפונקטין ויחס אדיפונקטין ללפטין. 

החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על כך שקיים קשר שלילי בין הדיאטה הים-תיכונית וכבד שומני, וכי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית, עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת ותחלואה קרדיווסקולרית בקרב הסובלים מכבד שומני.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33234342/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (ינואר 2018) נבדק כיצד תזונה בריאה משפיעה על הנטייה הגנטית להשמנה, בהתייחס לשינוי לאורך זמן במשקל וב-BMI.

המחקר מבוסס על הנתונים של 8,828 נשים ממחקר האחיות ושל 5,218 גברים ממחקר העובדים במקצועות הבריאות. הנטייה הגנטית להשמנה הוערכה על סמך נשאות של 77 מאפיינים גנטיים הקשורים ב-BMI, ותזונה בריאה הוערכה על סמך ציון ההתאמה לשלושה דפוסים תזונתיים: המדד לאכילה בריאה AHEI-2010 (המשקף צריכה גבוהה של ירקות ופירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות, חומצות שומן רב"ר וחומצות שומן ארוכות שרשרת מסוג אומגה 3 וכן צריכה מתונה של אלכוהול וצריכה נמוכה של ומשקאות ממותקים בסוכר, בשר אדום או מעובד, שומן טראנס ונתרן), דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית. המשקל וה-BMI נמדדו 5 פעמים, כל 4 שנים בתקופת מעקב של 20 שנה.

בשתי קבוצות המחקר נמצא כי חוזק הקשר - בין הנטייה הגנטית להשמנה והשינויים במדדי הגוף לאורך הזמן - ירד ככל שציון ההתאמה למדד לאכילה בריאה ולדיאטת DASH היה גבוה יותר. לא נמצאה השפעה לדיאטה הים-תיכונית על הקשר בין הנטייה הגנטית לבין עלייה במשקל. מכאן, ממצאים אלה מצביעים על כך שהקפדה על תזונה בריאה יותר יכולה למתן את הנטייה הגנטית להשמנה. מעבר לכך, ההשפעה המיטיבה של תזונה בריאה על המשקל הייתה בולטת במיוחד בקרב אוכלוסייה הנמצאת בסיכון גנטי גבוה להשמנה.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29321156

במחקר עוקבה, (2020) שנערך בספרד, נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין שמנות בקרב ילדים. החוקרים מציינים כי הקפדה רבה יותר על תזונה ים-תיכונית נמצאה כגורם מגן נגד השמנה במבוגרים, אך העדויות עדיין אינן חד משמעיות לגבי ילדים בגילאים צעירים יותר. 

במחקר נכללו הנתונים של 1,801 ילדים בגיל 4, מהם 1,527 ילדים שנכללו במעקב בגיל 8. בהתאם לשאלוני תזונה, החוקרים חישבו לכל ילד ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, אשר סווג לשלוש קטגוריות: התאמה נמוכה, בינונית או גבוהה. עודף משקל ושמנות נקבעו בהתאם לקטגוריות BMI מותאמות לגיל ומין, והשמנה בטנית נקבעה כהיקף מותניים מעל לאחוזון ה-90. 

בניתוח חתך בגיל 4 לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין עודף משקל, שמנות או השמנה בטנית. עם זאת, בניתוח אורך (מדידת התזונה בגיל 4 והתוצאות לאחר זמן) נמצא כי התאמה גבוהה לדיאטה הים-תיכונית בגיל 4 הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-62% לעודף משקל, ב-84% לשמנות וב-70% להשמנה בטנית בגיל 8. החוקרים מסכמים כי מחקר זה מצביע על כך שהקפדה רבה על תזונה ים-תיכונית בגיל 4 קשורה לסיכון נמוך יותר לפתח עודף משקל, שמנות והשמנה בטנית בגיל 8. אם תוצאות אלו יאוששו ע"י מחקרים נוספים, ניתן יהיה להמליץ על תזונה ים-תיכונית לצורך הפחתת היארעות השמנת יתר בגילאים מוקדמים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32152497/

בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, במחקר הנוכחי (יולי 2017) נבדק הקשר בין שיפור באיכות התזונה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת.

במחקר נכללו הנתונים של כ-48,000 נשים וכ-25,000 גברים עם מעקב אחר נתוני התמותה בין השנים 1998-2010. החוקרים העריכו את השינויים באיכות התזונה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב (1986-1998) באמצעות השינוי בציון במדדים לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לדיאטה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet score) ולדיאטת DASH. 
נמצא כי הסיכון לתמותה, בקרב משתתפים עם השיפור המשמעותי ביותר באיכות התזונה (שינוי של 13-33%) בהשוואה למשתתפים שדפוסי התזונה שלהם היו עקביים לאורך השנים (שינוי של 0-3%), היה נמוך ב-9% בהתייחס למדד של אכילה בריאה, נמוך ב-16% בהתייחס למדד של דיאטה ים-תיכונית ונמוך ב-11% בהתייחס למדד של דיאטת DASH. החוקרים מראים כי עלייה של 20 נקודות האחוז באיכות התזונה הכללית הייתה קשורה בירידה של 8-17% בסיכון לתמותה. עוד נמצא כי עבור משתתפים ששמרו על איכות תזונה גבוהה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב, לעומת משתתפים ששמרו על איכות תזונה נמוכה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-14% על פי המדד לאכילה בריאה, ב-11% על פי המדד לדיאטה ים-תיכונית וב-9% על פי המדד לדיאטת DASH. החוקרים מסכמים כי לשיפור איכות התזונה עשויה להיות תרומה ניכרת להפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28700845

במאמר (מרץ 2018) מטעם האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מסוכמות העדויות המחקריות המהוות בסיס לטיפול המערכתי בשמנות. במסגרת המאמר, החוקרים מגדירים מהי שמנות, דנים באסטרטגיות למניעת שמנות בקרב מבוגרים וילדים, בתחלואה הנלווית, בטיפול בשמנות באמצעות שינויים באורח החיים - כולל ההשפעה של סוגי דיאטות שונות ופעילות גופנית, גישות טיפול התנהגותיות - וכן באסטרטגיות טיפול תרופתיות וכירורגיות.

מהסקירה עולה כי ישנם גורמים רבים המשפיעים על התפתחות שמנות, כולל גורמים גנטיים, סביבתיים והתנהגותיים. לשמנות השלכות בריאותיות רבות, כאשר ירידה במשקל תורמת לשיפור בתחלואה הנלווית, כך שככל שהירידה במשקל גדולה יותר כך השיפור במצב הבריאותי משמעותי יותר. החוקרים מציינים כי המצב של שמנות, הנחשבת בטווח הבריא מבחינה רפואית, הינה מצב מעבר בלבד, המתפתח לאורך זמן למצב של תחלואה, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים. לסוגי דיאטות שונות נמצאו מגוון יתרונות ובכל סוג דיאטה ניתן להשיג לאורך זמן ירידה מתונה במשקל, כאשר לדוגמא דיאטה ים-תיכונית או דיאטת DASH נמצאו יעילות להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ובשילוב הפחתה קלורית הובילו גם לירידה במשקל. יחד עם זאת, שמירה על המשקל לאורך זמן הינה מאתגרת ובכל אסטרטגיות הטיפול צפויה עלייה במשקל, במיוחד לאחר הפסקת ההתערבות. עוד מציינים החוקרים כי למרות השימוש הרחב בתוספי תזונה שונים, יעילותם או אפילו בטיחותם לרוב אינה מוכחת מחקרית. הגישה הטיפולית צריכה להיות מותאמת אישית, בהתבסס על המידע הגנטי, המצב הגופני והבריאותי והיכולת להקפיד על אורח חיים מסוים.     
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29518206

במחקר פיילוט אקראי מבוקר (2019) הוערכו ההיתכנות והיעילות של התערבות המשלבת הגבלה קלורית לסירוגין ודיאטה ים תיכונית להפחתת השמנה בטנית, בקרב משתתפים ממוצא אסיאתי, החיים בהוואי. במחקר נכללו 60 משתתפים בגילאי 35-55 ו-BMI 25-40 עם השמנה בטנית. 

המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר, למשך 12 שבועות:

1. קבוצת ההתערבות - צרכה במשך יומיים רצופים 70% מסך הקלוריות וחמישה ימים של דיאטה ים-תיכונית עם צריכה קלורית המותאמת לצרכי הגוף. 
2. קבוצת הביקורת  - צרכה דיאטת DASH, עם צריכה קלורית המותאמת לצרכי הגוף. 

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר ברקמת השומן הבטני ובסך מסת השומן, כפי שנמדד באמצעות DEXA. עם זאת, לאחר התאמה סטטיסטית למסת השומן, ההבדל בין הקבוצות בשומן הבטני לא היה מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק ברמת ה-ALT בהשוואה לקבוצת הביקורת. באופן כללי, ההיענות לדיאטות הייתה טובה ולא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. 

החוקרים מסכמים כי דיאטה המשלבת הגבלה קלורית לסירוגין ודיאטה ים תיכונית הינה ישימה, ועשויה לתרום להפחתת השמנה בטנית ולשיפור תפקודי הכבד.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31226790

במחקר תצפיתי פרוספקטיבי (2020) שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תכנית הכוללת דיאטה ים-תיכונית מותאמת אישית יחד עם פעילות גופנית, בקרב נשים בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו נשים מעל גיל 18 שהגיעו לבדיקה תזונתית-בריאותית, אשר סובלות ממצב פתולוגי אחד לפחות ללא טיפול תרופתי (כולל שמנות, טרום-סוכרת, סוכרת, תסמונת מטבולית, אוסטאופניה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב כלילית, כבד שומני, היפראוריצמיה, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלת כליות כרונית). 

בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים בוצעה הערכה שכללה בדיקה רפואית, מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ובדיקות מעבדה. בהתאם להערכה הראשונית, לכל משתתפת הותאמה תכנית דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית, כאשר לנשים עם עודף משקל או שמנות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-20% מההוצאה האנרגטית הצפויה. את המחקר השלימו 52 נשים בנות 47 בממוצע, 94% מהן סבלו משמנות בתחילת המחקר. 

נמצא כי לאחר שישה חודשים חלה ירידה מובהקת במדדים האנתרופומטריים ובמסת השומן, וכן במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל המדדים AIP (Atherogenic Index of Plasma) ו-LAP (Lipid Accumulation Product). השיפור במדדי הסיכון היה קשור בירידה במשקל ובמסת השומן. החוקרים מסכמים כי התערבות מותאמת אישית הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית עשויה לתרום לשיפור במדדים האנתרופומטריים, במסת השומן ובמדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, גם בהעדר טיפול תרופתי.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33187188/

במחקר תצפיתי, (2020) המבוסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר, הוערכה ההשפעה של דיאטות שונות על המשקל ועל מדדים מטבוליים. במחקר, שנערך במשך 12 חודשים, המשתתפים יכלו לבחור בין דיאטה ים-תיכונית, צום לסירוגין, או דיאטה פליאוליתית וכן בין תכנית פעילות גופנית סטנדרטית או תכנית אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה (HIIT). במחקר נכללו 250 מבוגרים בריאים עם עודף משקל, אשר קיבלו ייעוץ תזונתי חד פעמי מותאם אישית, בהתאם לדיאטה שבחרו. במהלך תקופת המחקר נבדקה הצריכה התזונתית, המשקל, הרכב הגוף, לחץ הדם, הפעילות הגופנית, ובדיקות דם. 

נמצא כי הדיאטה המועדפת על המשתתפים הייתה צום לסירוגין. שיעור המשתתפים שהשלימו את תקופת המחקר היה דומה בדיאטת צום לסירוגין ובדיאטה הים-תיכונית, וגבוה לעומת הדיאטה הפליאוליתית. בכל הדיאטות זוהתה מגמה של ירידה במשקל, ובדיאטה הים-תיכונית וצום לסירוגין חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי. 

להלן טבלה המסכמת את הממצאים:  

 

	ים-תיכונית	צום לסירוגין	פליאוליתית
שיעור המשתתפים שבחרו בדיאטה	27.2%	54.4%	18.4%
שיעור המשתתפים בכל דיאטה שהשלימו את תקופת המחקר	57%	54%	35%
שינוי במשקל (ק"ג)	2.8-	4-	1.8-
שינוי בלחץ דם סיסטולי (מ"מ כספית)	5.9-	4.9-	לא נמצא שינוי מובהק
שינוי בהמוגלובין מסוכרר (מילימול/מול)	0.8-	לא נמצא שינוי מובהק	לא נמצא שינוי מובהק

 

עם זאת, החוקרים מציינים כי ההבדלים בין הקבוצות לרוב לא היו מובהקים סטטיסטית, ויש קושי להשוות בין הדיאטות, מכיוון שהחלוקה לקבוצות לא נערכה באופן אקראי. הם מסכמים כי גם ללא תמיכה תזונתית קבועה ניתן להבחין בשיפור במדדים מטבוליים מסוימים בהתאם לדיאטה שהמשתתפים בחרו. עם זאת, יש לפרש את הממצאים בזהירות בשל אופיו התצפיתי של המחקר. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31879752/

חזרה לתחילת המחקרים

 

פסוֹריאזיס

בסקירה (2018) מפורטות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של אסטרטגיות תזונתיות שונות לטיפול בפסוריאזיס. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בקשר הדו-כיווני בין שמנות לבין פסוריאזיס, כאשר ישנה תמיכה קלינית לכך שייעוץ תזונתי לחולי פסוריאזיס עשוי לתרום להקלה על חומרת המחלה וכן להפחית תחלואה הקשורה בשמנות. בהמשך, החוקרים דנים בהרחבה בהשפעה של דיאטה היפו-קלורית ומסכמים כי ישנה חשיבות גבוהה לניהול התזונה, המשקל והפעילות הגופנית למניעה ולטיפול בפסוריאזיס, וזהו טיפול הקו הראשון המיועד לשיפור הפרוגנוזה. דפוס תזונה נוסף שעשוי לתרום לחולי פסוריאזיס הינו דיאטה ים-תיכונית בהתאמה אישית, כולל צריכה גבוהה של שומנים בלתי רווים (MUFA ואומגה 3), ירקות, פירות וסיבים והפחתת הצריכה של שומן רווי, פחמימות פשוטות וסוכרים.

עוד דנים החוקרים בתפקיד ובחשיבות של ויטמין D בפסוריאזיס, אך מדגישים כי אין המלצה לנטילת תוספים למטרת מניעה או טיפול בקרב מבוגרים עם רמות ויטמין D תקינות, אך נטילת תוספים בקרב מטופלים במצבי חסר חשובה למניעת תחלואה הנלווית לפסוריאזיס. היבט נוסף בו דנים החוקרים הינו התפקיד של פלורת המעי בהתפתחות פסוריאזיס והקשר לאוכלוסיית החיידקים בעור. בסיום הסקירה מוצגים תוספי תזונה וצמחי מרפא המשמשים לטיפול בפסוריאזיס, כאשר אחד התוספים השכיחים ביותר שנמצא בעל השפעה מיטיבה הוא שמן דגים (במינון של כ-4 גרם EPA וכ-2.6 גרם DHA ליום). תוספים שכיחים נוספים הינם אבץ וסלניום, אולם העדויות לגבי יעילותם מוגבלות ואינן חד משמעיות. צמחי מרפא שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים אצות (מסוג Dunaliella bardawil), אזדרכת הודית (Azadirachta indica), כורכום (Curcuma longa) והתוסף HESA-A המופק מרכיבים ימיים עשירים במינרלים (שרימפס), סלרי (Apium graveolens) וקימל (Carum carvi). 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30556896

מחקר מעניין (ינואר 2015) שנועד לבחון את הקשר בין הקפדה על תזונה ים-תיכונית וחומרת המחלה בקרב חולי ספחת (פסוריאזיס) שאינם מטופלים.

במחקר השתתפו 62 חולי פסוריאזיס וקבוצת השוואה של 62 משתתפים בריאים.

התוצאה המרכזית במחקר הייתה הקשר בין חומרת הפסוריאזיס, רמת הדלקתיות בגוף (CRP) והקפדה על תזונה ים-תיכונית.

כלומר, ככל שההקפדה על התזונה הים-תיכונית הייתה נמוכה יותר, כך רמת CRP הייתה גבוהה יותר והמחלה הייתה חמורה יותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25622660

חזרה לתחילת המחקרים

 

הריוֹן

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על תוצאות ההריון והלידה בקרב נשים בהריון בסיכון גבוה. המחקר נערך בחמישה מרכזי לידה באנגליה, במסגרתו 1,252 נשים עירוניות בהריון - בעלות גורמי סיכון מטבוליים כגון שמנות, יתר לחץ דם או רמת טריגליצרידים גבוהה - חולקו אקראית לצריכת דיאטה ים-תיכונית או לקבוצת ביקורת, שקיבלה את ההנחיות התזונתיות הסטנדרטיות לנשים בהריון.

הדיאטה הים-תיכונית כללה צריכה גבוהה של אגוזים, שמן זית, פירות, ירקות, דגנים לא מלוטשים, קטניות ודגים, צריכה נמוכה עד מתונה של עוף ומוצרי חלב, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד, והימנעות ממשקאות ממותקים, מזון מהיר ומזונות עשירים בשומן מהחי. כל המשתתפות קיבלו ייעוץ תזונתי אישי בשבוע 18, 20 ו-28 להריון. 

להלן סיכום הממצאים: 

• באופן כללי, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתוצאות הכוללות לאם (סוכרת הריון, רעלת הריון) או לתינוק (לידת עובר מת, תינוק קטן לגיל ההריון, אשפוז היילוד).
• צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה של 35% בסיכון לסוכרת הריון.
• האמהות בקבוצת ההתערבות עלו פחות במשקל בהשוואה לקבוצת הביקורת (6.8 לעומת 8.3 ק"ג בממוצע). 

החוקרים מסכמים כי תזונה מותאמת אישית, המבוססת על הדיאטה הים-תיכונית במהלך ההריון, לא תרמה להפחתת הסיכון הכללי לאם ולתינוק, אולם הייתה מלווה בעלייה פחותה במשקל ובסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת הריון.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31335871/

במחקר אקראי מבוקר (2018) הוערכה התרומה של דיאטה ים תיכונית, מועשרת בשמן זית ובפיסטוקים, למניעת תוצאות שליליות לאם ולעובר במהלך ההריון, בקרב נשים ללא סוכרת הריון. כחלק ממחקר גדול העוסק במניעת סוכרת הריון, במחקר הנוכחי נכללו 697 נשים ללא סוכרת הריון, אשר בשבוע 8-12 להריון חולקו אקראית לקבוצת הטיפול הסטנדרטי - שבה הוגבלה צריכת השומן לכ-30% מסך הצריכה הקלורי - או לקבוצת ההתערבות, שצרכה דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית ופיסטוקים, כאשר צריכת השומן הייתה כ-40% מסך הצריכה הקלורית. השְפעת ההתערבות נבדקה באמצעות שיעור הנשים שעברו אירוע שלילי אחד לפחות - כולל ניתוח חירום קיסרי, טראומה פרינאלית, יתר לחץ דם או רעלת הריון, לידה מוקדמת או עובר גדול או קטן לגיל ההריון. 

נמצא כי צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בירידה של 52% בסיכון הכללי לתוצאה שלילית, עם השפעה מיטיבה לאחת מכל 5 נשים. באופן ספציפי, צריכת דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בירידה בסיכון לזיהומים בדרכי השתן, ניתוח חירום קיסרי, טראומה פרינאלית ולעובר גדול או קטן לגיל ההריון. מכאן, לדיאטה ים-תיכונית עשויה להיות תרומה לשיפור תוצאות ההריון בקרב נשים ללא סוכרת הריון.    

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30554220

במחקר עוקבה (2021) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס התזונה של האם בתחילת ההריון ותוצאות הלידה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לפיהן לתזונת האם השפעה על התפתחות העובר ועל הסיכון ללידה מוקדמת, אולם במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב תזונתי ספציפי ולא של דפוס התזונה הכולל. 

במחקר נכללו 1,948 נשים בהריון, כאשר דפוס התזונה בשלושת החודשים האחרונים הוערך באמצעות שאלוני תזונה בשבוע 8-13 להריון. לכל משתתפת נקבע ציון איכות התזונה בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה בריאה (AHEI-2010), המדד לדיאטה ים-תיכונית (aMed) והמדד לדיאטת DASH. 

נמצא כי ציון גבוה יותר בכל שלושת המדדים היה קשור במשקל לידה בריא יותר. בנוסף, ציון גבוה יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית היה קשור בסיכון מופחת למשקל לידה נמוך וציונים גבוהים יותר במדדים של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH היו קשורים בעלייה במדדי האורך של התינוק. 

החוקרים מסכמים כי בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך, דפוס של תזונה בריאה לפני ובתחילת ההריון, בעיקר דיאטה ים-תיכונית, היה קשור בלידת תינוק בגודל בריא יותר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33742192/

במחקר עוקבה, (2018) שנערך בספרד, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית בהריון לבין דפוס גדילת התינוק והסיכון הקרדיו-מטבולי עד גיל 4. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו האימהות בהריון, החוקרים חישבו ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. עבור 2,195 צמדי אם-ילד נבדק הקשר בין תזונת האם בהריון לבין דפוס העלייה ב-BMI מהלידה ועד גיל 4, ועבור 697 צמדי אם-ילד נבדק גם הקשר לציון הסיכון הקרדיו-מטבולי (המבוסס על מדדי לחץ דם, היקף מותניים ורמות השומנים והסוכר בדם).

נמצא כי אימהות עם ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך יותר ללידת תינוק גדול ולדפוס של גדילה מואצת עד גיל 4. לא נמצא קשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון הקרדיו-מטבולי עד גיל 4. ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה תזונה בריאה במהלך ההריון עשויה להיות בעלת תרומה להתפתחות העובר והיילוד, ייתכן שכתוצאה ממנגנונים אפיגנטיים או כתוצאה מדפוסי אכילה משותפים לאם ולתינוק. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30429079

במחקר קליני, (2019) שנערך בקרב נשים בהריון מספרד, נבדקה היעילות של מתן המלצות תזונתיות, המבוססות על הדיאטה הים-תיכונית, להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון. במחקר נכללו 932 נשים בריאות מעל גיל 18 עם רמת גלוקוז בצום בטווח הנורמה (עד 92 מ"ג/דצ"ל), הנמצאות בשבוע 8-12 להריון. במהלך המחקר נערכו ארבעה מעקבים: בשבוע 8-12 להריון, בשבוע 24-28 להריון, בשבוע 34-36 להריון ובשבוע 12-14 לאחר הלידה. שבוע לאחר המעקב הראשון, בו גם גויסו הנשים למחקר, נערך ראיון אורח חיים מוטיבציוני עם דיאטן, הכולל חמש המלצות בסיסיות לתזונה ים-תיכונית: צריכת שתי מנות ליום של ירקות, שלושה פירות שלמים (ללא מיצים), שימוש בלעדי בשמן זית כתית מעולה (טרי ולבישול), וצריכה של חופן אגוזים ליום. המלצות נוספות כללו צריכת שלוש מנות ליום של מוצרי חלב רזה, דגנים מלאים, שתיים-שלוש מנות קטניות לשבוע, צריכה בינונית עד גבוהה של דגים, צריכה נמוכה של בשר אדום ומעובד והימנעות מדגנים לא מלאים, מאפים מעובדים, לחם פרוס, משקאות קלים, מזון מהיר וארוחות מוכנות. הנשים קיבלו הסבר לגבי היתרונות הבריאותיים של תזונה זו להן ולעובר, וכן קיבלו דוגמאות לתפריטים אפשריים. 

החוקרים ביצעו השוואה בין הנתונים שנאספו במחקר זה לבין נתונים ממחקר אקראי מבוקר קודם, בו נמצא כי דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה ובפיסטוקים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת הריון ולשפר את תוצאות ההריון לאם ולתינוק, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה דיאטה סטנדרטית מוגבלת בשומן. את תקציר המחקר הקודם ניתן לקרוא כאן. 

להלן סיכום הממצאים: 

• במחקר הנוכחי 13.9% מהנשים אובחנו עם סוכרת הריון, שיעור דומה לקבוצת ההתערבות במחקר הקודם (17.1%) ונמוך באופן מובהק מקבוצת הביקורת (23.4%). 
• במחקר הנוכחי, בקרב נשים עם סוכרת הריון העלייה במשקל במהלך ההריון הייתה נמוכה יותר (10.88 לעומת 12.30 ק"ג), ושיעור הנשים עם עלייה עודפת במשקל היה נמוך יותר, בהשוואה לנשים עם רמת גלוקוז תקינה.
• במחקר הנוכחי שיעור התינוקות הגדולים לגיל ההריון היה נמוך יותר (0.8% תינוקות מעל אחוזון 90 בקרב הסוכּרתיות לעומת 3.9% בקרב הלא-סוכּרתיות; 0.8% תינוקות שנולדו מעל 4.5 ק״ג בקרב סוכּרתיות, משמע תינוק אחד מתוך 130 תינוקות, לעומת 0.4% בקרב הלא -סוכּרתיות), ללא הבדל בשיעור התינוקות הקטנים לגיל ההריון. לציין כי קבוצת הסוכּרתיות היתה קטנה יותר מבחינה מספרית ועל כן ההשוואה הינה מוגבלת. 
• במחקר הנוכחי לא נמצאו הבדלים נוספים בהתייחס לתוצאות אחרות לאם או לתינוק. 

הסבר החוקרים לממצאים הנ״ל הוא בעובדה כי אבחון סוכרת גורר היענות גבוהה יותר להמלצות על אורח חיים בריא יותר ותזונה בריאה יותר. 

החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית בשלבים מוקדמים של ההריון, המבוססת על עקרונות הדיאטה הים-תיכונית, עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת הריון ויש ליישם המלצות אלה כטיפול קו ראשון. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31141972

חזרה לתחילת המחקרים

 

דלקת מִפרקים

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות או תוספי תזונה, לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל ההשפעה של דפוסי תזונה (דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית חיה, דיאטה אנטי-דלקתית), של מזונות ספציפיים (כגון מיץ חמוציות), של אומגה 3, של מיקרונוטריאנטים ספציפיים (כגון ויטמין D), של תוספים נוגדי חמצון (כגון חומצה אלפא-ליפואית), ושל תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטקה. 

מהסקירה עולה כי התערבויות שנמצאו יעילות לשיפור חומרת המחלה כללו: דיאטה ים-תיכונית, שימוש בתבלינים כגון ג'ינג'ר, קינמון וזעפרן, שימוש בנוגדי חמצון כגון קוורצטין וקו-אנזים Q10, ותוספי פרוביוטיקה המכילים Lactobacillus Casei. 

החוקרים מסכמים, כי למרות העדויות המוגבלות, נמצאה תמיכה לכך שלהתערבויות תזונתיות ולשימוש בתוספי תזונה עשוי להיות פוטנציאל לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית.   

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003645

בסקירה (אפריל 2017) מציגים החוקרים את הטיפולים השכיחים מתחום הרפואה המשלימה בהם משתמשים מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית. החוקרים מסבירים כי למרות השימוש הרחב ברפואה משלימה בקרב מטופלים אלה, הטיפול אינו נעשה בשיתוף הרופא המטפל ועלולות להיות לכך השפעות על הטיפול הרפואי והתרופתי. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים סוגים שונים של טיפולים משלימים שכיחים כולל:

• שמן דגים ושמנים צמחיים.
• צמחי מרפא, כולל אונקריה (Uncaria tomentosa), פרי הורד (Rosehip), אנדרוגרפיס (Andrographis paniculata) וערבה לבנה (Salix alba).
• תוספים, כולל ויטמין E, סלניום, גלוקוזאמין. 
• דפוסי תזונה, כולל צום, תזונה צמחונית ודיאטה ים-תיכונית.

באופן כללי החוקרים מציינים כי ישנן עדויות התומכות בשימוש בתוספי שמן דגים וויטמין D. בנוסף, החוקרים מזהירים מפני הסיכון בשימוש במוצרים מזוהמים או מהולים. במסגרת הסקירה החוקרים אינם דנים בפירוט ביעילות הטיפולים השונים, אלא מספקים מקורות נוספים להרחבה. הם קוראים לרופא המטפל להכיר את הטיפולים המשלימים הקיימים ואת העדויות המחקריות ולהימנע מטיפולים שנמצאו לא יעילים או מסוכנים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28224284

סקירה (מאי 2016) הבוחנת את העדויות לגבי הקשר בין צריכת רכיבים תזונתיים שונים לבין התסמינים וההתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית. הכותבים מציגים את מנגנוני הפעילות האפשריים בהם גורמים תזונתיים עשויים להשפיע על מהלך המחלה ומציגים את העדויות ביחס ליעילות של גורמים תזונתיים מסוימים.

מהסקירה עולה כי נטילת תוסף אומגה 3 במינון 3 גרם ליום (EPA + DHA) עשויה להקל על חלק מהתסמינים.

ויטמין D במינון שבועי גבוה לא נמצא יעיל ואין עדויות לגבי ההשפעה של מינונים יומיים נמוכים יותר.

ממחקרים תצפיתיים עולה כי צריכה מתונה של אלכוהול מלווה במהלך מחלה קל יותר, אולם אין מספיק עדויות לגבי ההשפעה של אלכוהול בחולים הנוטלים תרופות באופן קבוע.

מנתונים שנאספו בסקנדינביה נמצא כי הקפדה על תזונה ים תיכונית תורמת להקלה על מהלך המחלה וחומרת התסמינים. בהמשך דנים החוקרים באתגרים בביצוע מחקרים העוסקים בקשר בין תזונה ודלקת מפרקים שגרונית ומציעים כיווני מחקר עתידיים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27032786

במחקר עוקבה (2018) הוערכה התרומה של דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. במחקר נכללו 4,330 משתתפים בני 61 בממוצע, עם סיכון גבוה או אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית בברך, אחריהם נערך מעקב של כ-4 שנים בממוצע. נמצא כי משתתפים עם ציון ההתאמה הגבוה ביותר, לעומת הנמוך ביותר, לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך ב-4% לסבול מהחמרה ברמת הכאב. עוד נמצא, כי מבין 2,994 המשתתפים שבתחילת המחקר לא סבלו מתסמינים (נמצאו בסיכון או אובחנו עם שינויים רדיוגרפיים במפרק), התאמה גבוהה יותר לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-9% להתפתחות תסמינים במהלך תקופת המעקב.

לא נמצא קשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין לאבחון של שינויים רדיוגרפיים במפרק. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום למניעת ההחמרה בכאב והתפתחות תסמינים בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30553579

במחקר מקרה-בקרה מבוסס אוכלוסייה,(2018) שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית. במחקר נכללו 1,721 מטופלים עם דלקת מפרקים שגרונית, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 3,667 משתתפים בריאים בעלי מאפיינים דומים. לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בטווח של 0-9, אשר מבוסס על שאלון תזונה שמילאו המשתתפים.

נמצא כי ל-24% מהמטופלים ול-28% מקבוצת הביקורת הייתה התאמה גבוהה לדיאטה הים תיכונית עם ציונים של 6-9. משתתפים אלה היו בסיכון נמוך ב-21% להתפתחות של דלקת מפרקים שגרונית, בהשוואה למשתתפים עם ציונים נמוכים של 0-2. קשר זה היה משמעותי במיוחד בקרב גברים, עם סיכון נמוך ב-51%, אך הסיכון בקרב נשים היה נמוך ב-6% בלבד ולא היה מובהק סטטיסטית. עוד נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר במצבים של גורם שגרוני חיובי (rheumatoid factor) אך לא שלילי. החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות דלקת מפרקים שגרונית, אך רק בקרב גברים ורק במחלה בהן נמצא גורם שגרוני חיובי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30092814

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

סרְטן

 

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.     

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

במטה-אנליזה (2020) נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לתחלואה או לתמותה מסרטן קולורקטלי. בניתוח נכללו 13 מחקרי עוקבה, מהם בתשעה מחקרים נבדק הקשר לתחלואה ובחמישה מחקרים נבדק הקשר לתמותה. 

בהשוואה בין המשתתפים עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, נמצא כי:

• הסיכון לתחלואה בסרטן קולורקטלי היה נמוך ב-10%.

• הסיכון לגידול רקטלי היה נמוך ב-18%.

• הסיכון לגידול במעי הפרוקסימלי היה נמוך ב-6%.

• הסיכון לגידול במעי הדיסטלי היה נמוך ב-9%.

• לא נמצאה מגמה מובהקת בהתייחס לסיכון לתמותה. 

החוקרים מסכמים כי צריכת תזונה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי מסוגים שונים, אך לא בסיכון לתמותה.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32359135/

בסקירה (2019) מוצגות העדויות העדכניות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה, מזונות ספציפיים ורכיבים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד, להישנות המחלה ולשיעור ההישרדות. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס לקשר בין מגוון גורמים תזונתיים לבין הסיכון לסרטן השד:

• באופן כללי - היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת לסרט השד, ותזונה לקויה עם אורח חיים יושבני עלולה להגביר את הסיכון. 
• פירות וירקות – ישנן עדויות מוגבלות לכך שצריכת ירקות שאינם עמילניים קשורה בסיכון מופחת, אולם לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית בהתבסס על הממצאים הקיימים. 
• בשר אדום – למרות שהעדויות אינן חד משמעיות, ההמלצות הנוכחיות הינן להגביל את הצריכה לעד 3 מנות בשבוע (350-500 גרם בשר מבושל), אך לא להימנע לגמרי מצריכת בשר אדום, המהווה מקור לרכיבים תזונתיים כגון חלבון, ברזל, אבץ, וויטמין B12. 
• שומנים – תזונה עתירת שומן, כולסטרול וטריגליצרידים נמצאה קשורה בסיכון מוגבר, אולם העדויות הן מוגבלות. 
• מוצרי חלב – ישנן עדויות מעורבות לגבי מוצרי חלב, ככל הנראה בשל שונות גדולה בהרכב התזונתי של מוצרי חלב שונים. 
• פחמימות ואינדקס גליקמי – ישנם ממצאים סותרים ולא עקביים, אולם גם בהעדר עדויות ברורות מומלץ להקפיד על שמירת האיזון הגליקמי. 
• אלכוהול – ישנן עדויות חזקות לקשר בין צריכת אלכוהול וסיכון מוגבר לסרטן השד, באופן תלוי מינון. 
• סויה ואיזופלבונים – לצריכה גבוהה של סויה נמצאה השפעה מגינה בקרב נשים אסייתיות, בעיקר לאחר גיל המעבר.  

בהמשך, דנים החוקרים בהשפּעת הטיפול נוגד הסרטן על המצב התזונתי ובהתערבויות תזונתיות במהלך הטיפול - כולל אומגה 3, תה ירוק, ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון וצום לסירוגין - וכן בהתערבויות תזונתיות שמטרתן הפחתת שיעור ההישנות והתמותה. מהסקירה עולה כי דפוס של תזונה בריאה - המאופיין בצריכה גבוהה של דגנים מלאים, ירקות, פירות, אגוזים ושמן זית, וצריכה מוגבלת של שומן רווי ובשר אדום - עשויה לתרום לשיפור שיעור ההישרדות לאחר אבחנה של סרטן השד. קבלת ייעוץ תזונתי ונטילת תוספים, כגון אומגה 3, עשויות לתרום להפחתת תופעות הלוואי הקשורות בטיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה. החוקרים מסכמים כי לשילוב של התערבות תזונתית עשויה להיות תרומה כחלק מגישה טיפולית כוללת ורב-תחומית בחולות סרטן השד, אולם נדרשים מחקרים קליניים נוספים על מנת לבסס פרוטוקול להתערבויות יעילות לשיפור ההישרדות ואיכות החיים של המטופלות. 
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31277273/

כחלק ממחקר אקראי מבוקר, (2020) הכולל התערבות לאורח חיים בריא בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, נבדק השיפור באיכות החיים לאחרך 12 חודשים. 

במחקר נכללו 227 נשים אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות:

• קבוצת ההתערבות: דיאטה ים-תיכונית בעלת אינדקס גליקמי נמוך + פעילות גופנית מתונה (הליכה נמרצת לפחות 30 דקות ביום) + תוסף ויטמין D במינון עד 4,000 יחב"ל/יום במטרה להשיג רמה בדם של 60-80 ננוגרם/מ"ל. 

• קבוצת הביקורת: המלצה כללית לדיאטה ים-תיכונית + פעילות גופנית בסיסית (המלצה כללית להימנע מחוסר פעילות גופנית) + תוסף ויטמין D רק במצבי חסר במטרה להשיג רמה בדם של 30 ננוגרם/מ"ל. 

בניתוח הנוכחי נכללו כל הנתונים של המשתתפות, ללא השוואה בין שתי הקבוצות. באופן כללי נמצא כי לאחר 12 חודשים, ההיענות לתכנית הייתה גבוהה, ונצפתה עלייה בצריכה של דיאטה ים-תיכונית, בצריכת הסיבים וחומצות שומן חד בלתי רוויות, וירידה בצריכת שומן רווי. בנוסף, חלה עלייה ברמת הפעילות הגופנית ו-70% מהמשתתפות השיגו רמה תקינה של ויטמין D (מעל 30 ננוגרם/מ"ל). 

כמו כן, חל שיפור במגוון רחב של מדדי איכות החיים, כולל מצב בריאות כללי, מצב גופני, מצב חברתי, דימוי גוף, תפיסת העתיד, תחושת רווחה, עייפות, בחילות והקאות, קוצר נשימה, עצירות, מצב פיננסי, תפקוד מיני, טיפול מערכתי בתופעות הלוואי ותסמינים הקשורים במחלה. עוד נמצא כי ירידה במשקל הייתה קשורה בעלייה במצב הבריאות הכללי, ועלייה ברמת ויטמין D הייתה קשורה בירידה בתסמיני המחלה. 

החוקרים מסכמים כי תכנית אורח חיים בריא, הכוללת דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית, עשויה לתרום לשיפור איכות החיים בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, ייתכן שכתוצאה מירידה במשקל ומשיפור רמת ויטמין D. ממצאים אלה עשויים לתרום לנשים שחוות איכות חיים נמוכה הפוגעת בהיענות לטיפול ובתוצאות המחלה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33396551/

מניתוח כולל של 3 מחקרי מקרה-בקרה עולה כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית מלווה בסיכון מופחת של עד 57% לסרטן הרחם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26010500

במחקר עוקבה פרוספקטיבי, (2019) שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן העור. במחקר נכללו הנתונים של 67,332 נשים בגילאי 45-60 בתחילת המחקר בשנת 1990. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בשנת 1993, החוקרים חישבו עבור כל משתתפת את מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית. בתקופת המעקב בין השנים 1993-2008 אובחנו 2,003 מקרים של סרטן העור, מהם 404 מקרים של מלנומה, 1,367 מקרים של קרצינומה של תאים בזאליים, ו-232 מקרים של קרצינומה של תאי קשקש.

נמצא כי ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היה קשור בסיכון נמוך יותר לסרטן העור, כאשר המשתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך ב-17% בהשוואה למשתתפות עם הציונים הנמוכים ביותר. בנוסף, נמצא קשר שלילי וליניארי בין ציון הדיאטה לבין מלנומה (סיכון נמוך ב-28%) וקרצינומה של תאים בזאליים (סיכון נמוך ב-23%), אך לא נמצא קשר מובהק לסיכון לקרצינומה של תאי קשקש.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן העור, ועשויה להיות לממצאים אלה השלכה יישומית חשובה במניעת סרטן העור.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31380561

במחקר עוקבה ובמטה-אנליזה של מחקרי עוקבה (מרץ 2017) קודמים נבדק הקשר בין הקפדה על דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן השד לאחר גיל המעבר.

במחקר העוקבה נכללו הנתונים של כ-62,000 נשים מהולנד בגילאי 55-69, אשר דיווחו בשנת 1986 על הרגלי האכילה ואורח החיים שלהן ובוצע אחריהן מעקב במשך כ-20 שנה. לכל משתתפת חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

על בסיס הנתונים של 2,321 מהמשתתפות שאובחנו עם סרטן השד וקבוצת השוואה של 1,665 נשים בריאות, נמצא כי נשים עם ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בסיכון נמוך יותר של עד 40% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן (ER-). הקשר לסרטן השד באופן כללי או לסרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן (ER+) לא היה מובהק סטטיסטית. 
בנוסף, החוקרים ערכו מטה-אנליזה של תוצאות המחקר הנוכחי יחד עם מחקרי עוקבה קודמים. נמצא כי התאמה גבוהה לדיאטה הים תיכונית, לעומת התאמה נמוכה, הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-6% לסרטן השד באופן כללי, ב-2% לסרטן שד חיובי לקולטני אסטרוגן, ב-27% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן וב-23% לסרטן שד שלילי לקולטני אסטרוגן או פרוגסטרון. החוקרים מציינים כי ברוב המקרים לסרטן שד השלילי לקולטנים הורמונליים פרוגנוזה פחות טובה ולכן הקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה להוות אסטרטגיית מניעה חשובה. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28260236

במחקר עוקבה (2021) שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין התזונה ופעילות גופנית לפני אבחנת הסרטן, לבין שיעור ההישרדות בקרב גברים עם סרטן הערמונית. החוקרים מציינים, כי למרות שבמחקרים רבים הוערך התפקיד של דיאטה ים-תיכונית באטיולוגיה של סרטן הערמונית, רק מעטים התמקדו בשיעור ההישרדות. 

במחקר נכללו 777 גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בין השנים 1995-2002, ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. במהלך עשר שנות מעקב 208 משתתפים נפטרו, מהם 75 כתוצאה מסרטן הערמונית. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם ציון של דיאטה ים-תיכונית נמוך מ-5 (בסולם של 0 עד 9), משתתפים עם ציון גבוה מ-5 היו בסיכון נמוך ב-26% לתמותה מכל גורם. למרות שרמה גבוהה של פעילות גופנית לא הייתה קשורה באופן מובהק בסיכון נמוך יותר לתמותה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-42% בקרב גברים עם ציון דיאטה גבוה מ-5 וגם רמה גבוהה של פעילות גופנית בהשוואה לגברים עם ציון דיאטה נמוך מ-5 ורמה נמוכה עד מתונה של פעילות גופנית. לא נמצאו קשרים מובהקים בהתייחס לתמותה כתוצאה מסרטן הערמונית באופן ספציפי. ממצאים אלה מראים, כי הקפדה על הדיאטה הים-תיכונית ועל רמה גבוהה של פעילות גופנית לפני אבחנה של סרטן הערמונית קשורה בשיפור שיעור ההישרדות, בעיקר כתוצאה מהפחתת הסיכון לתמותה שאינה קשורה במחלה ישירות.      

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33467042/

במחקר עוקבה (2021) שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין התזונה ופעילות גופנית לפני אבחנת הסרטן, לבין שיעור ההישרדות בקרב גברים עם סרטן הערמונית. החוקרים מציינים, כי למרות שבמחקרים רבים הוערך התפקיד של דיאטה ים-תיכונית באטיולוגיה של סרטן הערמונית, רק מעטים התמקדו בשיעור ההישרדות. 

במחקר נכללו 777 גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בין השנים 1995-2002, ולכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. במהלך עשר שנות מעקב 208 משתתפים נפטרו, מהם 75 כתוצאה מסרטן הערמונית. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם ציון של דיאטה ים-תיכונית נמוך מ-5 (בסולם של 0 עד 9), משתתפים עם ציון גבוה מ-5 היו בסיכון נמוך ב-26% לתמותה מכל גורם. למרות שרמה גבוהה של פעילות גופנית לא הייתה קשורה באופן מובהק בסיכון נמוך יותר לתמותה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-42% בקרב גברים עם ציון דיאטה גבוה מ-5 וגם רמה גבוהה של פעילות גופנית בהשוואה לגברים עם ציון דיאטה נמוך מ-5 ורמה נמוכה עד מתונה של פעילות גופנית. לא נמצאו קשרים מובהקים בהתייחס לתמותה כתוצאה מסרטן הערמונית באופן ספציפי. ממצאים אלה מראים, כי הקפדה על הדיאטה הים-תיכונית ועל רמה גבוהה של פעילות גופנית לפני אבחנה של סרטן הערמונית קשורה בשיפור שיעור ההישרדות, בעיקר כתוצאה מהפחתת הסיכון לתמותה שאינה קשורה במחלה ישירות.      

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33467042/

במחקר עוקבה (2020) שנערך באיטליה, נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין הסיכון לתמותה בקרב נשים שאובחנו עם סרטן השד. החוקרים מציינים, כי עדויות רבות מראות על כך שהיענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לתמותה באוכלוסייה הכללית, אולם הממצאים בהתייחס לחולות סרטן השד הינם מוגבלים. במחקר נכללו 1,453 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 1991-1994, אחריהן נערך מעקב במשך 15 שנה לאחר האבחנה. 

בתחילת המחקר, המשתתפות התבקשו לדווח על הרגלי התזונה שלהם לפני אבחנת הסרטן. נשים עם היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית, בהשוואה להיענות נמוכה, דיווחו על צריכה גבוהה יותר של פחמימות, שומן חד ורב בלתי רווי, ויטמינים, חומצה פולית וקרוטנואידים, ועל צריכה נמוכה יותר של כולסטרול וחלבון מהחי. 

נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בפרוגנוזה טובה יותר בהשוואה להיענות נמוכה:

• שיעור ההישרדות במשך 15 שנה היה 63.1% לעומת 53.6% (p=0.013). 

• הסיכון לתמותה מכל גורם היה נמוך ב-28%. 

• הסיכון לתמותה כתוצאה מסרטן השד היה נמוך ב-35% בקרב נשים מעל גיל 55, אולם בקרב כלל המשתתפות לא נמצא קשר מובהק.  

החוקרים מסכמים, כי למרות שהרגלי התזונה השתנו לאחר אבחנת הסרטן, ממצאים אלה מצביעים על כך שלנשים שצרכו דיאטה ים-תיכונית היה סיכוי גבוה יותר לפרוגנוזה טובה יותר לאחר אבחנה של סרטן השד. 

המחקר מומן על ידי משרד הבריאות האיטלקי והארגון האיטלקי לחקר הסרטן. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33260906/

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.     

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

סקירה (ספטמבר 2015) המסכמת את העדויות לגבי הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הסיכון לסרטן כפי שעולה ממחקרים קליניים, מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ומחקרי מקרה-בקרה. בנוסף, דנים החוקרים בהגדרות השונות של תזונה ים-תיכונית במטרה להעריך את יעילותן.

מחקרים תצפיתיים עדכניים תומכים בכך שהקפדה גבוהה על תזונה ים תיכונית קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מסרטן וכן לסיכון נמוך יותר לסוגים מסוימים של סרטן, ביניהם סרטן קולורקטלי, שד, קיבה, ערמונית, כבד וראש וצוואר.

בהמשך מציגים החוקרים את העדויות ביחס לקבוצות המזון הספציפיות בתזונה הים תיכונית, כולל פירות וירקות, דגים, דגנים מלאים, שמן זית, אלכוהול ויין אדום, בשר ומוצרי חלב.

הם מסכמים כי ככל הנראה ההשפעה המיטיבה של התזונה הים-תיכונית אינה קשורה ברכיב תזונתי מסוים אלא דווקא בדפוס התזונה הכולל. למרות המגבלות המתודולוגיות, כיום ישנה תמיכה רחבה לתפקיד של תזונה ים-תיכונית בהגנה מפני תחלואה ותמותה ובהפחתת הסיכון לסרטן.       

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27014505

במחקר פיילוט אקראי מבוקר (2020) הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן הערמונית. החוקרים מסבירים כי תשישות הינה מאפיין שכיח של טיפול להפחתת אנדרוגן (ADT) בחולי סרטן הערמונית, כאשר דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום להקלה על תשישות באמצעות הפחתת רמת הדלקת ושיפור הרכב הגוף. 

במחקר נכללו 23 גברים בני 66 בממוצע ו-BMI ממוצע של 29.6, אשר קיבלו טיפול ADT 34 חודשים בממוצע. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה למשך 12 שבועות, קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית בנוסף ל-6 מפגשי ייעוץ תזונתי אישי, וקבוצת הביקורת המשיכה לקבל את הטיפול הסטנדרטי. 

נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, ההתערבות הייתה יעילה להקלה על התשישות וכן לשיפור איכות החיים ולירידה במשקל, אך גם הייתה מלווה בירידה קטנה במסת הגוף הרזה. לא נמצאו שינויים מובהקים במדדי הדלקת, ההיענות להתערבות הייתה גבוהה ולא דווח על השפעות שליליות.

החוקרים מסכמים כי דיאטה ים-תיכונית מהווה התערבות אפשרית ובטוחה, ובעלת פוטנציאל להקלה על תשישות ולשיפור איכות החיים, בקרב חולי סרטן הערמונית המקבלים טיפול ADT. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32534948/

כחלק ממחקר קליני מבוקר רחב היקף שנערך בספרד (נובמבר 2015), נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה ים-תיכונית הכוללת שמן זית או אגוזים, לעומת צריכת דיאטה דלת-שומן, על הסיכון לחלות בסרטן שד.

במחקר השתתפו 4,282 נשים בגילאי 60-80, הנמצאות בסיכון קרדיווסקולרי גבוה.
בתקופת מעקב של כ-4.8 שנים, 35 מהנשים אובחנו עם סרטן שד.
מניתוח סטטיסטי נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, הסיכון לסרטן השד היה נמוך ב-68% וב-41% בקרב נשים שצרכו דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית ובאגוזים, בהתאמה.

החוקרים מסכמים כי להקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשירה בשמן זית כתית מעולה תרומה למניעת סרטן השד, עם זאת יש לאושש את הממצאים במדגם גדול יותר. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/26365989/

כחלק ממחקר מבוקר גדול רב-מרכזי ומבוסס אוכלוסייה (אוגוסט 2017), שנערך בספרד, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן ערמונית, לפי מידת האגרסיביות וההתפשטות של הסרטן. במסגרת המחקר נעשה שימוש בנתונים אנתרופומטריים, אפידמיולוגיים ותזונתיים, שנאספו מ-754 חולי סרטן הערמונית ומקבוצת ביקורת של 1,277 משתתפים בריאים - בגילאי 38-85. במאמר קודם, החוקרים דיווחו כי ניתן לסווג את דפוסי התזונה של המשתתפים לשלוש קבוצות: תזונה ים-תיכונית, תזונה שקולה (prudent) ותזונה מערבית.
נמצא כי בהשוואה להתאמה נמוכה, התאמה גבוהה לתזונה ים-תיכונית - העשירה בפירות וירקות, דגים, קטניות ושמן זית - הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-34% לגידול אגרסיבי (ציון גליסון גבוה מ-6) ולסיכון נמוך ב-51% לשלב קליני מתקדם (cT2b-T4). לא נמצאו קשרים מובהקים עבור דפוסים של תזונה שקולה ושל תזונה מערבית. החוקרים מסכמים כי ההנחיות התזונתיות למניעת סרטן הערמונית צריכות לכלול התייחסות לדפוס התזונה הכולל על פני רכיבי מזון מסוימים, שכן נמצאו הבדלים משמעותיים ברמת הסיכון בין דפוסי התזונה השונים.     
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28842246

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2019) הוערך הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד. במחקר נכללו הנתונים של כ-50,000 נשים, להן אחות שחלתה בסרטן השד. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית והמדד לאכילה בריאה AHEI-2010. בתקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 1,700 מקרים של סרטן שד פולשני. 

להלן הממצאים העיקריים:

• משתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר בדיאטת DASH היו בסיכון נמוך ב-22% לסרטן שד פולשני בהשוואה למשתתפות עם הציונים הנמוכים ביותר, כאשר הקשר היה המשמעותי ביותר עבור סרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים.
• בהתייחס לדיאטה הים-תיכונית ולמדד לאכילה בריאה, הקשר היה חלש ולא מובהק סטטיסטית (סיכון נמוך ב-10% עבור הציונים הגבוהים בכל אחד מדפוסי התזונה בהשוואה לציונים הנמוכים). 
• לאחר נטרול צריכת האלכוהול בתזונה, משתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך ב-36% לסרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים. 
• התוצאות לא הושפעו מגיל המעבר או ממאפיינים אחרים של המשתתפות. 

מכאן, הקפדה על דיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, עם יתרון מסוים גם להקפדה על דפוס של אכילה בריאה בהתאם למדד AHEI-2010. 

הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות במאמר להבחנה בין נשאיות גנטיות לבין אלו שלא; רק כך יכולנו לאמוד בצורה טובה יותר את ההשפעה האפיגנטית. החוקרים מסתפקים ביציאה מנקודת הנחה שמאחר ואחיות חולקות את אותה סביבה, אותם גנים ואותן חוויות, הן מהוות מושא מיטבי לחקר גורמי סיכון לסרטן שד ומניעת סרטן שד. לא ברור מדוע דווקא כיום, כאשר בדיקות גנטיות זמינות, אין התייחסות להיבט חשוב זה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30968114

במחקר מקרה-בקרה (2020) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין הסיכון להתפתחות גליומה (גידול סרטני במערכת העצבים המרכזית). במחקר נכללו הנתונים של 128 מטופלים שאובחנו עם גליומה, וקבוצת ביקורת של 256 מטופלים ללא גליומה (אשר הופנו למחלקות אחרות בבית החולים, כגון אורתופדיה). בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. ציון התאמה גבוה מבטא צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות, דגים, אגוזים, קטניות ודגנים מלאים, וכן צריכה גבוהה יותר של סך הקלוריות, שומן חד בלתי רווי, ויטמין B6, חומצה פולית ומגנזיום, וצריכה נמוכה יותר של מוצרי חלב. מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לא הייתה קשורה בהבדל בצריכת הבשר, תה וקפה, חלבון, סך השומן, פחמימות, כולסטרול, שומן רווי, סיבים תזונתיים, ויטמין B1, וסידן. 

לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים מתערבים, נמצא כי בקרב המשתתפים עם ציוני ההתאמה הגבוהים ביותר לדיאטה הים-תיכונית (שליש עליון), הסיכון להתפתחות גליומה היה נמוך ב-74% בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר (שליש תחתון). 

החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות גליומה, ונדרשים מחקרי עוקבה נוספים לאישוש הממצאים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32507514/

 

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

הזדקנות

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (ינואר 2018) נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון לחולשה בקרב קשישים. חולשה (frailty) מאופיינת בתחושת אנרגיה נמוכה וירידה במשקל ובחוזק השריר וכן בנטייה גבוהה יותר לנפילות ושברים, אשפוז, נכות, דמנציה ותמותה מוקדמת.

בסקירה נכללו ארבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, בהם 5,789 משתתפים מעל גיל 60 - אחריהם בוצע מעקב של כ-4 שנים בממוצע. מניתוח כולל של הנתונים עולה כי מידת התאמה בינונית / גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-38% וב-56%, בהתאמה, לחולשה בהשוואה למידת התאמה נמוכה. החוקרים מציינים כי דיאטה ים-תיכונית עשויה לסייע בשמירה על מסת השריר והמשקל ועל רמת הפעילות והאנרגיה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולהעריך את המידה בה דיאטה ים-תיכונית תורמת למניעת חולשה בקרב קשישים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29322507

לאחרונה פורסם גיליון מיוחד בכתב העת The Journals of Gerontology, העוסק בתרומה הבריאותית של הדיאטה הים-תיכונית, בדגש על הגיל השלישי. להלן מוצגים ארבעה מהמחקרים:   

בסקירה (2019) מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין שלושה דפוסי תזונה - הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND* - לבין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר. בסקירה נכללו 50 מחקרים תצפיתיים וארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. להלן הממצאים העיקריים:

• היענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בתשעה מבין שנים עשר מחקרי חתך, בשבעה עשר מבין עשרים וחמישה מחקרי אורך ובמחקר אחד מבין שלושה מחקרים מבוקרים.
• היענות גבוהה יותר לדיאטת DASH הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר במחקר חתך אחד, בשניים מבין חמישה מחקרי אורך ובמחקר מבוקר אחד. 
• היענות גבוהה יותר לדיאטת MIND הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר במחקר חתך אחד ובשניים מבין שלושה מחקרי אורך. 
• העדויות לגבי הקשר בין דיאטות אלה לבין הסיכון לדמנציה באופן כללי הינן מוגבלות, אולם ישנן עדויות לכך שהיענות גבוהה יותר לשלוש הדיאטות קשורה בסיכון מופחת לאלצהיימר. 
• בהתייחס לרכיבים הספציפיים של הדיאטות, ישנה תמיכה לכך שצריכת שמן זית קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר. 

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בכך שהיענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH או דיאטת MIND קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר, כאשר העדויות החזקות ביותר הן עבור דיאטת MIND. 

*דיאטת ה- MIND משלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה-DASH, בדגש על צריכת מזונות מהצומח, עם דגש על פירות יער ועלים ירוקים, והגבלת הצריכה של מזונות מן החי ושומן רווי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31209456

בסקירה (מרץ 2018), המבוססת על עדויות קליניות, מסכמים החוקרים את המנגנונים המטבוליים והמולקולריים הקשורים בהשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית למניעת תחלואה כרונית ולהארכת תוחלת החיים. אומנם המנגנונים המדויקים אינם ידועים לגמרי, אך ישנן עדויות לכך שהדיאטה הים-תיכונית משפיעה בחמישה היבטים מרכזיים: (1) הפחתת רמות השומנים בדם; (2) הגנה מפני עקה חמצונית, תהליכים דלקתיים והיצמדות טסיות; (3) ויסות הפעילות של הורמונים וגורמי גדילה, המעורבים בהתפתחות תהליכים סרטניים; (4) השפעה מולקולרית מיטיבה, הקשורה בצריכת חלבון נמוכה יותר וברמה גבוהה יותר של חלבון מהצומח; (5) השפעה מיטיבה על פלורת המעי. החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים לבחון כיצד צריכת דיאטה ים-תיכונית משפיעה על הצריכה הקלורית, על ההוצאה האנרגטית ועל המיקרוביום וכתוצאה מכך על המנגנונים העיקריים השוֹמרים על הבריאות במהלך ההזדקנות. 

במחקר קליני מבוקר (2020) נבדקו השינויים בהרכב חיידקי המעי בעקבות צריכת דיאטה ים-תיכונית בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי תהליך ההזדקנות מלווה בהידרדרות בתפקודים גופניים ובעלייה בתהליכי דלקת, אשר מהווים גורמי סיכון לשבריריות (frailty). מעבר לכך, ישנן עדויות המצביעות על קשר בין שבריריות לבין שינויים בחיידקי המעי, ולכן במחקר זה בודקים החוקרים האם דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום לשיפור הרכב חיידקי המעי ולהפחתת הסיכון לשבריריות. 

במסגרת המחקר ניתחו החוקרים את הרכב חיידקי המעי של 612 קשישים בגילאי 65-79 מחמש מדינות אירופאיות, אשר צרכו במשך שנה דיאטה ים-תיכונית מותאמת לקשישים או את הדיאטה הרגילה שלהם. נמצא כי היענות לדיאטה הים-תיכונית הייתה מלווה בשינויים ספציפיים באוכלוסיית חיידקי המעי. באופן ספציפי, נמצאה עלייה בריכוז של חיידקים אשר קשורים בשיפור מדדים של שבריריות, בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, וכן בירידה במדדי דלקת (CRP ו-IL-17). החוקרים מראים כי השינוי במיקרוביום בעקבות הדיאטה היה מלווה בעלייה בייצור של חומצות שומן קצרות ומסועפות שרשרת לעומת ירידה בייצור של חומצות מרה מסוימות, אשר בייצור יתר קשורות בסיכון מוגבר לסרטן המעי, תנגודת לאינסולין וכבד שומני. לטענתם, השינוי נובע בעיקר מעלייה בצריכת הסיבים וויטמינים ומינרלים. הם מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה לשיפור התזונה השפעה על המיקרוביום, אשר עשויה לתרום להזדקנות בריאה יותר.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32066625/

במחקר עוקבה (מרץ 2018), שנערך בספרד, נבדק הקשר בין צריכת דיאטה ים-תיכונית לבין הסיכון להפרעה בתפקוד הגופני בקרב קשישים. במחקר נכללו הנתונים של 1,630 משתתפים מעל גיל 60. בהתבסס על שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו בתחילת המחקר, החוקרים קבעו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית על פי המדדים MDS (ובשמו המלא: Mediterranean Diet Score) ו-MEDAS (ובשמו המלא: Mediterranean Diet Adherence Screener). בתקופת מעקב של כ-3.5 שנים אובחנו 343 מקרים של הגבלה בתנועה, 212 מקרים של הגבלה בניידות ו-457 מקרים של ירידה כללית בתפקוד הגופני. לא נמצא קשר בין המדד MDS לבין הסיכון להפרעה בתפקוד הגופני. עם זאת, בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר במדד MEDAS, המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר היו בסיכון נמוך ב-33% להגבלה בתנועה, ב-31% להגבלה בניידות וב-40% לירידה כללית בתפקוד הגופני. החוקרים מסכמים כי ציון התאמה גבוה, במיוחד על פי המדד MEDAS, היה קשור בסיכון נמוך יותר להפרעה בתפקוד הגופני בקרב קשישים. 

במחקר עוקבה, (2020) בו נכללו הנתונים של 71,941 נשים מעל גיל 60, נמצא כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה - כפי שהוערכה על ידי המדדים של דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH או המדד לאכילה בריאה AHEI-2010 - הייתה קשורה בסיכון מופחת לשבריריות (frailty). 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32091575/

במחקר עוקבה (מרץ 2018), שנערך בצרפת, בו נכללו כ-3,000 משתתפים בגילאי 45-60, אחריהם בוצע מעקב של 12-15 שנה, נמצא כי משתתפים עם ציון התאמה גבוה יותר לדיאטה הים-תיכונית היו בעלי סיכוי גבוה יותר להזדקנות בריאה, שאופיינה בהעדר מחלות כרוניות, תפקוד גופני וקוגניטיבי טוב, תפקוד עצמאי, העדר תסמיני דיכאון, תפקוד חברתי טוב, תפיסה עצמית של מצב בריאותי טוב והעדר כאב המגביל את התפקוד.   
במחקר מוצלב (מרץ 2018) נחקרה התרומה של תזונה ים-תיכונית מועשרת בתוסף קו-אנזים Q10 להפחתת רמת תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs). החוקרים מסבירים כי עם העלייה בגיל וכתוצאה מחוסר איזון מטבולי ישנה עלייה ברמת העקה החמצונית וברמת ה-AGEs, כאשר הדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה בהפחתת העקה החמצונית ורמת AGEs בדם, וכן בהפחתת הביטוי של גנים הקשורים במטבוליזם של AGEs. במחקר הנוכחי נכללו 20 משתתפים מעל גיל 65, אשר כל אחד מהם צרך שלוש דיאטות בעלות ערך קלורי זהה: דיאטה ים-תיכונית, דיאטה ים-תיכונית מועשרת בקו-אנזים Q10 ודיאטה מערבית עם רמה גבוהה של שומן רווי. כל דיאטה ארכה ארבעה שבועות. נמצא כי בהשוואה לדיאטה המערבית, הדיאטה הים-תיכונית הייתה מלווה בהפחתת מדדי עקה חמצונית ו-AGEs, כאשר ההשפעה המיטיבה הוגברה באמצעות נטילת תוסף קו-אנזים Q10. החוקרים מסכמים כי מחקר זה מהווה בסיס לתרומה של דיאטה ים-תיכונית המועשרת בקו-אנזים Q10 למניעת תחלואה בגיל השלישי כתוצאה מהפחתת העקה החמצונית ורמת AGEs.       
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29244059
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28329809
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28460137
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28329789

במחקר אקראי מבוקר (2018) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדי דלקת ועל מדדים של דלדול עצם בקרב קשישים. במחקר נכללו 1,294 משתתפים מחמישה מרכזים באירופה, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות צרכה למשך שנה דפוס של דיאטה ים-תיכונית המותאם לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, דיאטה הנקראת NU-AGE ובשמה המלא - New Dietary Strategies Addressing the Specific Needs of the Elderly Population for Healthy Aging in Europe. ההתערבות כללה ייעוץ תזונתי מותאם אישית ואספקה של רכיבי מזון כגון פסטה מדגנים מלאים, שמן זית ותוסף ויטמין D3 במינון 10 מק"ג/יום. קבוצת הביקורת קיבלה עלוני מידע בנושא אכילה בריאה. בסיום המחקר, לא נמצאה השפעה לדיאטה על מדדים של צפיפות העצם או על מדדים של פירוק עצם בשתן.

עם זאת, בקרב משתתפים עם אוסטאופורוזיס נמצא כי הדיאטה הובילה להאטת הירידה הצפויה בצפיפות עצם צוואר הירך, ללא השפעה על צפיפות העצם הכללית או צפיפות החוליות המותניות. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית בשילוב ויטמין D למטופלים עם אוסטאופורוזיס. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30007343

במחקר חתך (2019) נבדק הקשר בין מידת ההיענות לדיאטה ים-תיכונית לבין חוזק אחיזת היד בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי חולשה הינה אחד מהתסמינים הגריאטריים העיקריים, המאופיינת בחוזק שריר נמוך, כאשר המדד השכיח ביותר להערכה קלינית של תפקודי השרירים הוא חוזק אחיזת היד. במחקר נכללו 84 נשים בגילאי 60-85, עבורן חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית בהתאם לשאלון תזונה ויומן אכילה של שבוע. רמת היענות ממוצעת לדיאטה הים-תיכונית נמצאה בקרב 52.4% מהמשתתפות, כאשר רק 21.4% מהמשתתפות הוגדרו עם רמת היענות נמוכה. כמו כן, 51.2% מהמשתתפות היו בעלות חוזק אחיזת יד גבוה מנקודת חתך של 20 ק"ג.

באופן כללי, נמצא כי בקרב המשתתפות עם חוזק אחיזת יד מעל לנקודת החתך, ציון ההיענות לדיאטה הים-תיכונית היה גבוה יותר לעומת הציון בקרב המשתתפות עם חוזק אחיזת יד מתחת לנקודת החתך. לא נמצא קשר מובהק בין חוזק אחיזת היד לבין גיל, אולם חוזק אחיזת יד גבוה יותר היה קשור בהיקף מותניים וב-BMI נמוכים יותר ובציון גבוה יותר של היענות לדיאטה הים-תיכונית. מכאן, הקפדה על דיאטה ים-תיכונית עשויה לסייע בשמירה על חוזק השריר בקרב קשישים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29643004

במחקר חתך (2018) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין איכות השינה בקרב קשישים. כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך ביוון, במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 1,639 משתתפים מעל גיל 65. בהתבסס על שאלוני תזונה, שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

בנוסף, המשתתפים התבקשו למלא שאלון להערכת איכות ומשך השינה. מהתוצאות עולה כי קיים קשר חיובי בין איכות השינה, אך לא משך השינה, לבין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, גם לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים ולגורמים נוספים כגון דיכאון, BMI, פעילות גופנית וסך הצריכה הקלורית. עם זאת, בניתוח לפי גיל נמצא כי קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עד גיל 75, כאשר תזונה ים-תיכונית לא הייתה קשורה בשיפור איכות השינה בקרב משתתפים מעל גיל 75. לא נמצא הבדל בין נשים וגברים. החוקרים מציעים כי יש לשקול שינוי באיכות התזונה כחלק מהטיפול בבעיות שינה בקרב קשישים.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30187649

במחקר חתך (2018) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין איכות השינה בקרב קשישים. כחלק ממחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך ביוון, במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 1,639 משתתפים מעל גיל 65. בהתבסס על שאלוני תזונה, שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית.

בנוסף, המשתתפים התבקשו למלא שאלון להערכת איכות ומשך השינה. מהתוצאות עולה כי קיים קשר חיובי בין איכות השינה, אך לא משך השינה, לבין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, גם לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים ולגורמים נוספים כגון דיכאון, BMI, פעילות גופנית וסך הצריכה הקלורית. עם זאת, בניתוח לפי גיל נמצא כי קשר זה היה מובהק רק עבור משתתפים עד גיל 75, כאשר תזונה ים-תיכונית לא הייתה קשורה בשיפור איכות השינה בקרב משתתפים מעל גיל 75. לא נמצא הבדל בין נשים וגברים. החוקרים מציעים כי יש לשקול שינוי באיכות התזונה כחלק מהטיפול בבעיות שינה בקרב קשישים.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30187649

במחקר חתך (ינואר 2017) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין מידת השינויים במדדים מבניים של המוח בקרב קשישים.

במסגרת המחקר, החוקרים חישבו לקבוצת משתתפים בני 70, בעלי יכולת קוגניטיבית ורמת השכלה דומה, ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית על בסיס שאלוני תדירות צריכת פריטי מזון. התאמה לדיאטה הים-תיכונית חושבה על בסיס צריכה גבוהה של ירקות ופירות, קטניות, דגנים, אגוזים, דגים ושמן זית וצריכה נמוכה של מוצרי חלב ובשר.

לאחר 3 שנים (בגיל 73) המשתתפים עברו סריקת MRI ראשונית, בה הוערכו שלושה מדדים מבניים של המוח (נפח כללי, נפח החומר האפור ועובי קליפת המוח), כאשר מדדים אלה הוערכו שוב לאחר שלוש שנים נוספות (בגיל 76). על בסיס הנתונים של כ-400 מהמשתתפים שעברו את שתי הסריקות, נמצא כי מידת התאמה נמוכה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בירידה גדולה יותר באופן מובהק סטטיסטית בנפח המוח. השפעה זאת הוערכה כמחצית ממידת ההשפעה של הגיל על נפח המוח. לא נמצא קשר בין מידת ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית לבין נתוני הבסיס של מדדי המוח. כמו כן, בניגוד לממצאים קודמים החוקרים לא מצאו קשר בין צריכת בשר או דגים לבין נפח המוח. החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה ים-תיכונית תורמת לניבוי אטרופיה מוחית בקרב קשישים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28053008

במחקר תצפיתי (2020) נבדק הקשר בין תזונה ים-תיכונית לבין התפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו הנתונים של 7,756 מבוגרים בני כ-70 בממוצע, אשר השתתפו בשני מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה על הניוון המקולרי. במסגרת המחקר, המשתתפים ביצעו מגוון מבחנים קוגניטיביים, עם בדיקה חוזרת לאחר 5 ו-10 שנים. בהתאם לשאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית. 

להלן סיכום הממצאים: 

• בקרב המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר (שליש עליון), הסיכון לפגיעה קוגניטיבית היה נמוך באופן מובהק בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר (שליש תחתון).

• צריכה גבוהה יותר של דגים הייתה קשורה בציונים גבוהים יותר של תפקוד קוגניטיבי. 

• לא נמצא קשר בין קצב ההידרדרות הקוגניטיבית במהלך 5 ו-10 שנים לבין צריכת תזונה ים-תיכונית באופן כללי, אולם צריכה גבוהה יותר של דגים הייתה קשורה בירידה מתונה יותר בהידרדרות הקוגניטיבית. 

• תוצאות המחקר היו בלתי תלויות בנשאות גנטית של APOE. 

החוקרים מסכמים כי תזונה ים תיכונית קשורה בסיכון מופחת לפגיעה קוגניטיבית, אך לא בהאטת תהליכי הידרדרות קוגניטיבית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32285590/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (מאי 2017), בו נכללו 560 קשישים מעל גיל 75, נמצא כי לאורך תקופת מעקב של שנתיים צריכת דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לחולשה, כולל מדדים של איטיות, חולשת שרירים ופעילות גופנית נמוכה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28629899

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שברִים ודלדוּל עצם

 

במחקר אקראי מבוקר (2018) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על מדדי דלקת ועל מדדים של דלדול עצם בקרב קשישים. במחקר נכללו 1,294 משתתפים מחמישה מרכזים באירופה, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות צרכה למשך שנה דפוס של דיאטה ים-תיכונית המותאם לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, דיאטה הנקראת NU-AGE ובשמה המלא - New Dietary Strategies Addressing the Specific Needs of the Elderly Population for Healthy Aging in Europe. ההתערבות כללה ייעוץ תזונתי מותאם אישית ואספקה של רכיבי מזון כגון פסטה מדגנים מלאים, שמן זית ותוסף ויטמין D3 במינון 10 מק"ג/יום. קבוצת הביקורת קיבלה עלוני מידע בנושא אכילה בריאה. בסיום המחקר, לא נמצאה השפעה לדיאטה על מדדים של צפיפות העצם או על מדדים של פירוק עצם בשתן.

עם זאת, בקרב משתתפים עם אוסטאופורוזיס נמצא כי הדיאטה הובילה להאטת הירידה הצפויה בצפיפות עצם צוואר הירך, ללא השפעה על צפיפות העצם הכללית או צפיפות החוליות המותניות. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית בשילוב ויטמין D למטופלים עם אוסטאופורוזיס. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30007343 

כחלק ממחקר אקראי מבוקר גדול (ינואר 2017), שבחן את השפעות הדיאטה הים-תיכונית, במחקר הנוכחי נבדק הקשר בין צריכת שמן זית לבין הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים (שברים כתוצאה מחבלה מינימלית על רקע אוסטאופורוזיס).

במחקר נכללו 870 משתתפים מספרד בגילאי 55-80 בעלי סיכון קרדיווסקולרי גבוה, אשר הוקצו באופן אקראי ל-3 דיאטות: דיאטה ים-תיכונית מועשרת בשמן זית כתית מעולה, דיאטה ים-תיכונית מועשרת באגוזים או דיאטת ביקורת דלת שומן. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 9 שנים תועדו 114 מקרים של שברים אוסטאופורוטיים בקרב כלל המשתתפים.

נמצא כי המשתתפים שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר של שמן זית כתית מעולה (אך לא שמן זית באיכות ירודה) היו בעלי סיכון כפול לסבול משברים בהשוואה לאלה שצרכו את הרמה הגבוהה ביותר.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28143667

במחקר עוקבה (2021) שנערך בשבדיה, נבדק האם הקשר בין צריכת הסידן בתזונה והסיכון לשבר בירך מושפע מדפוס התזונה. במחקר נכללו 82,092 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה בהפרש של 12 שנה, כאשר תזונה בריאה נמדדה בהתאם למדד לדיאטה ים תיכונית. מידע על שבר בירך נאסף באמצעות רשומות הבריאות הלאומיות. צריכת הסידן בתזונה והציון במדד של דיאטה ים תיכונית חולקו לשלוש קטגוריות כל אחד (נמוך, בינוני, גבוה), כך שכלל המשתתפים סווגו לתשע קבוצות. במהלך תקופת מעקב של 20 שנה תועדו 5,938 מקרים של שבר בירך. 

באופן כללי נמצא קשר שאינו ליניארי בין צריכת הסידן והסיכון לשבר בירך, כאשר היענות גבוהה לדיאטה הים תיכונית תרמה להפחתת שיעור השברים בירך באופן תלוי מינון. ספציפית, השיעור הנמוך ביותר של שבר בירך נצפה בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת סידן של לפחות 800 מ"ג/יום וגם היענות גבוהה לדיאטה הים תיכונית. מעבר לכך, בכל רמה של צריכת סידן, הסיכון לשבר בירך עלה ככל שההיענות לדיאטה הים תיכונית הייתה נמוכה יותר. משתתפים עם צריכת סידן נמוכה מ-800 מ"ג/יום או גבוהה מ-1,200 מ"ג/יום וגם היענות נמוכה לדיאטה הים תיכונית היו בסיכון גבוה ב-54% וב-50% לשבר בירך, בהתאמה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין גברים ונשים. 

מסקנת החוקרים היא כי צריכה תזונתית בינונית עד גבוהה של סידן כחלק מדפוס של תזונה בריאה הייתה קשורה בסיכון מופחת לשבר בירך.       

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33610424/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (פברואר 2018) נבדק הקשר בין מספר מדדים לתזונה בריאה לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, בהם 74,446 נשים לאחר גיל המעבר ו- 36,602 גברים מעל גיל 50. לאורך תקופת מעקב של 26-32 שנה, המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מדי 4 שנים. עבור כל משתתף, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים לתזונה בריאה: המדד לתזונה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet), המדד לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לפיו צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות וחומצות שומן רב בלתי רוויות נחשבת אידיאלית, והמדד לדיאטת DASH. בתקופת המעקב דווח על 1,143 מקרים של שבר בצוואר הירך בקרב נשים ו-603 מקרים בקרב גברים.

נמצא כי נשים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך יותר ב-13% לשבר בירך בהשוואה לנשים עם הציונים הנמוכים ביותר. בנוסף, ציונים גבוהים בכל המדדים היו קשורים בסיכון נמוך יותר לשבר בירך בקרב נשים מתחת לגיל 75, אך לא בקרב נשים מבוגרות יותר. לא נמצא קשר בין מדדי התזונה לבין הסיכון לשבר בירך בקרב גברים.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29398568

מחקר (מרץ 2016) שנועד להעריך את הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לשבר בירך בנשים לאחר גיל המעבר.

כחלק ממחקר גדול העוסק בבריאות האישה, החוקרים ניתחו נתונים של כ-90,000 נשים בגילאי 50-79 שנאספו ב-40 מרכזים רפואיים בארה"ב. בהתאם לנתונים שנאספו משאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים דרגו את מידת ההתאמה לדפוסי תזונה שונים: 

•    תזונה ים-תיכונית
•    מדד אכילה בריאה:  2010 HEI-Healthy Eating Index, או  2010 Alternate Healthy Eating Index.

•    דיאטת DASH

במהלך תקופת מעקב של כ- 16 שנים נצפו 2,121 מקרים של שבר בירך ו-28,718 מקרים של שברים באופן כללי.

בהתאם לשאלוני תזונה שניתנו למשתתפות, חושב ציון התאמה לדיאטות השונות (כלומר, נבדק לאיזו מבין הדיאטות השונות דומה הצריכה התזונתית של כל נחקרת) ובוצעה השוואה של חמישונים.

נמצא כי נשים בעלות מידת ההתאמה הגבוהה ביותר, לתזונה ים תיכונית (חמישון עליון במדד alternate Mediterranean Diet) היו בעלות סיכון נמוך בכ-20% לשבר בירך. לא נמצא קשר בין תזונה ים תיכונית לסיכון הכללי לשברים. התאמה גבוהה יותר למדד אכילה בריאה ולדיאטת DASH הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר, שאינו מובהק סטטיסטית ,לשבר בירך. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27019044

 

חזרה לתחילת המחקרים