דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארטריטיס) - טיפול טבעי

דלקת מפרקים ניוונית מתבטאת בניוון ופירוק של רקמת הסחוס העוטף את המפרקים. 

ההפרה במאזן בין תהליכי הבנייה והפירוק של מרכיבי הסחוס ובעיקר קולגן (לרוב כתוצאה מעלייה בגיל והאטה בחילוף החומרים), גורמת לאיבוד נוזלים בסחוסים המביאים להתייבשות ושבירה של הסחוס. 

הסחוס, הנמצא בין המפרקים, מגן על קצות העצמות, משמש כבולם זעזועים ומאפשר תנועה חלקה במפרקים. לכן, כאשר רקמת הסחוס נהרסת העצמות נותרות ללא הגנה, קטן המרווח ביניהן והן מתחככות זו בזו. 

החיכוך גורם לכאב בדרגות חומרה שונות ולגדילה של זיזים על קצות העצמות של המפרק. כמו כן, מתפתחים בהדרגה הגבלה בתנועה, ניוון של השרירים הסמוכים למפרק ושינוי בצורת המפרק הפגוע.

דלקת מפרקים ניוונית נפוצה בגיל המבוגר אך גם צעירים יכולים ללקות בה. 

המחלה יכולה לפגוע במספר מפרקים או במפרק בודד ובמרבית המקרים מופיעה במפרקים אשר נושאים עומס רב כגון ברכיים, כתפיים, חוליות עמוד השדרה, ירכיים ומפרקי כפות הידיים. 

תסמינים של דלקת מפרקים ניוונית:

תסמינים נוספים של המחלה יופיעו עם התקדמות המחלה ויתבטאו בנוקשות, מוגבלות בתנועה וחריקות או רעשים במפרקים הפגועים. בנוסף, לאורך זמן יכול להופיע גם שינוי צורה (דפורמציה) של המפרקים.

בשל התהליכים השונים הנוצרים במפרק הפגוע עלולה להתפתח דלקת אשר תתבטא בנוסף לתסמינים לעיל גם באודם, נפיחות וחום מקומי.

כאשר הפגיעה מתבטאת במפרקים שבין החוליות בעמוד השדרה ייתכן לחץ על העצבים הגורם לכאב מקרין ותחושות נימול. כאשר המחלה מתבטאת באצבעות כפות הידיים עלולות להופיע גם נפיחויות משני צידי המפרק המכונות קשריות על שם הברדן (Heberden Nodes).

גורמים לדלקת מפרקים ניוונית:

הגורם העיקרי לדלקת מפרקים ניוונית הינו תהליך ההזדקנות הטבעי בו קיימת האטה בתהליכים שונים בגוף (חילוף החומרים ותהליכי הרס ובנייה).

עם זאת, קיימים גורמי סיכון רבים אשר תורמים להתפתחות המחלה:

• מין – נשים נוטות לסבול מהמחלה יותר מגברים.
• גנטיקה.
• עודף משקל.
• תזונה לקויה.
• שימוש עודף במפרקים (כגון עבודה או פעילות ספורטיבית מאומצת).
• טראומה, שבר, פציעות, ניתוחים וכד'.
• מחלות קודמות במפרקים או בעצמות (כגון שברים, דלקת מפרקים, פריקת מפרק וכד').
• מחלות הורמונליות.
• מחלות מטאבוליות (הפרעות בחילוף חומרים).

אבחנה של דלקת מפרקים ניוונית:

האבחנה של דלקת מפרקים ניוונית נעשית על ידי הימצאות תסמינים אופיינים למחלה ובדיקה פיזיקלית של המטופל המצביעה על חומרת הפגיעה במפרק לפי קריטריונים שונים כגון נפיחות, רגישות, נוקשות, גמישות וטווח תנועה.

בנוסף נעשים צילום רנטגן או טומוגרפיה ממוחשבת (CT) המאפשרים הדגמה של הסחוס והעצם. בבדיקות ניתן לאבחן את מידת היצרות המרווח בין העצמות וחומרת הפגיעה במפרק.

את המחלה נהוג לחלק לדרגות חומרה 1-4 אשר נקבעות לפי היצרות המרווח בין עצמות המפרק. ככל שהמרווח צר יותר כך הדרגה חמורה יותר.

לא קיימות בדיקות מעבדה ספציפיות לדלקת מפרקים ניוונית אך במקרים מסויימים נלקחות דגימות דם או דגימות מהנוזל המפרקי על מנת לשלול מחלות אחרות (כגון דלקת מפרקים שגרונית) או לזיהוי הגורם למחלה.

טיפול קונבנציונאלי בדלקת מפרקים ניוונית:

הטיפול הקונבנציונאלי בדלקת מפרקים ניוונית מתמקד בהפחתת הכאבים, שיפור תפקוד המפרקים והימנעות או טיפול בגורמי סיכון העלולים להביא להחמרה של המחלה.

קיימים מספר אמצעים להשגת מטרות אלו:

• תרופות משככות כאבים בנטילה פנימית – בחירת התרופה תהיה בהתאם לחומרת הכאבים. באם הכאבים קלים עד בינוניים נעשה שימוש בתרופות משככות כאבים כגון Paracetamol (Acamol, Dexamol) . באם הכאבים קשים נעשה שימוש בתרופות משככות כאבים נרקוטיות ממשפחת האופיואידים כגון Tramadol (Tramadex, Tramal).
• משחות לטיפול מקומי – השימוש במשחות אלו מסייע במניעת הכאב ולעתים אף במניעת התהליכים הדלקתיים. מרבית המשחות מבוססות על בסיס פלפל חריף (קפסיקום) כגון או Capsaicin (Zostrix) רכיבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) כגון Voltaren gel (Diclofenac) ו- Piroxicam (Feldene gel).

• תרופות נוגדות דלקת ללא סטרואידים (NSAID)- תרופות מקבוצה זו כגון  Ibuprofen (Advil, Nurofen),Naproxenי(Naxyn, Narocin, Point) ו-Diclofenacי(Abitren, Voltaren, Cataflam) מפחיתות את תחושת הכאב והתגובה הדלקתית ותורמות לשיפור בנוקשות ונפיחות של המפרק הפגוע, אך אינן מאטות את התקדמות המחלה והרס המפרקים. תרופות מסוג זה גורמות לגירוי של הקיבה ולתופעות לוואי לא נעימות במערכת העיכול. כיום, קיימת קבוצה נוספת מסוג COXIBS המשמשת כנוגדת דלקת סלקטיבית ל- COX2 (מתווך דלקת) בעלת השפעה פחותה על הקיבה. דוגמא לתרופה מקבוצה זו הינה Etoricoxib (Arcoxia).
• סטרואידים – תרופות מסוג זה ניתנות בהזרקה למפרק הפגוע. הסטרואידים מסייעים להפחתת התגובה הדלקתית ובכך מקלים על הכאב והנפיחות. טיפול מסוג זה נמצא יעיל אך לאורך זמן עלול לגרום נזק (הרס סחוס כתוצאה מהזרקות חוזרות) ולכן יש הגבלה על מספר הטיפולים והתדירות. דוגמא לתרופות מסוג זה: Triamcinolone (Adcortyl)ו- Methylprednisolone (Solu-Medrol,Depo-Medrol)
• הזרקת חומצה היאלורונית – חומצה היאלורונית נמצאית באופן טבעי בנוזל הסינוביאלי במפרקים ומשמשת לסיכוך המפרק ולדיכוי פעילות של אנזימים אשר פוגעים ברקמת הסחוס. הזרקת החומר הטבעי למפרק הפגוע מסייעת להקלה בכאב ושיפור תפקוד המפרק. טיפול זה נעשה רק במפרקי הברכיים.
• דיאצרין (Diacerein) – Diacerein (Art,Diatrim) הינה תרופה המעכבת חומר מעורר דלקת (אינטרלוקין 1) ובכך מסייעת בהפחתת כאב והאטה בתהליכי ההרס של הסחוס.
• ארתרוסקופיה – טיפול המבוצע באמצעות החדרת צינור זעיר המסייע לשאיבה של הנוזל הסינוביאלי ולניקוי חלקיקי סחוס חופשיים אשר עלולים לגרום להתפתחות תהליכים דלקתיים. הטיפול מסייע בהפחתת הלחץ על המפרקים ובהקלה על הכאב.
• אולטרא סאונד – טיפול זה נעשה באמצעות שימוש במכשיר אולטרא סאונד אשר מחמם את הרקמות הפנימיות במפרקים בעזרת גלי קול.
• ניתוחים – במקרים בהם הטיפולים המניעתיים אינם יעילים נעשים ניתוחים להחלפת המפרקים במפרקים מלאכותיים העשויים מפולי תלאן ומתכת אל חלד. ניתוחים נוספים כוללים הסרת זיזי עצם, קיבוע מפרקים, הסרה חלקית או מלאה של הסחוס וכד'.
• פיזיותרפיה – הטיפול הפיזיותרפי מסייע להפחתת הנוקשות במפרק, שיפור טווח התנועה וחיזוק שרירי המפרק.
• הורדה במשקל – המלצות תזונתיות בנוסף לפעילות גופנית מותאמת ניתנות על מנת למנוע החמרה של המחלה ולהקל את העומס על המפרקים.
• רטיות חמות/קרות – שימוש בקומפרסים חמים וקרים מסייע להמרצת הדם למפרקים הפגועים ובכך להפחתת הכאב והדלקתיות.
• פעילות גופנית – פעילות גופנית מתאימה המשולבת בתרגילי גמישות מסייעת בהקלה על נוקשות המפרקים, משפרת את טווח התנועה ומחזקת את השרירים.
• שימוש בעזרים חיצוניים – במקרים מסוימים נעשה שימוש בעזרים כגון הליכון, קביים או מקל הליכה על מנת להקל את העומס על המפרק הפגוע. בנוסף, קיימים סדים אשר מקבעים את המפרק ובכך מפחיתים את תנועותו ומסייעים בהקלה על הכאב.
• מרחצאות חמים – שהייה במרחצאות חמים המכילים מינרלים (כגון ים המלח או חמת גדר) מסייעת בהקלה על הכאב.
• טיפולים במים (הידרותרפיה) – מסייעים בשיפור היכולות התפקודיות. ביצוע פעילות גופנית במים, אשר צפיפותם גבוהה מאוויר, תורמת למאמץ רב יותר של השרירים ובכך לחיזוקם. בנוסף, השהייה במים מקלה על הכאבים ומפחיתה את המתח בשרירים והעומס על המפרקים.

טיפול טבעי בדלקת מפרקים ניוונית

הטיפול הטבעי בדלקת מפרקים ניוונית נועד להפחית את מופע התסמינים וחומרתם ולמנוע את הידרדרות המחלה. הטיפול הטבעי נעשה באמצעות שינויים תזונתיים, שימוש בצמחי מרפא, מתן תוספי תזונה ספציפיים ושימוש בטכניקות הרפייה שונות אשר יכולים להועיל רבות בהקלה על התסמינים ובשיפור איכות החיים של המטופל. חשוב כי הטיפול יהיה מותאם למטופל הבודד בהתאם לתסמינים הפרטניים ולמצבו הרפואי הכללי.

מבחינה תזונתית חשוב להקפיד על צריכת מזונות עשירים ברכיבים תזונתיים כגון חומצות שומן חיוניות, מינרלים וויטמינים לצד צמצום צריכת מזונות מעודדי דלקת כגון חלבונים ושומנים מהחי או ירקות ממשפחת הסולניים. שאר ההנחיות התזונתיות מפורטות בהמשך.

בנוסף, למשקל הגוף השפעה רבה על העומס הנוצר על המפרקים ולכן לירידה במשקל יכולה להיות השפעה משמעותית על מופע התסמינים. חשוב לציין כי ירידה במשקל צריכה להיעשות באופן הדרגתי תוך כדי הרכבת תפריט מאוזן המכיל רכיבים תזונתיים חיוניים. מרכיב נוסף וחשוב בהורדת משקל הוא ביצוע פעילות גופנית.

קיימים מספר תוספי תזונה אשר יכולים להקל באופן משמעותי על התסמינים. הידועים שבהם כוללים את הגלוקוזאמין והכונדרויטין אשר מסייעים לשיקום הסחוסים הפגועים.

שימוש בצמחי מרפא יכול לסייע רבות בהפחתת התהליך הדלקתי, בהגברת זרימת הדם למפרק הפגוע ואף לסייע בתהליך הורדת המשקל. כמו כן, צמחי המרפא יכולים לסייע בהתמודדות עם לחץ ובאיזון המצב הנפשי.

דרך נוספת להתמודדות עם שחרור העווית הנוצרת באזור המפרק הפגוע הינה ביצוע תרגילי גמישות אשר משפרים את זרימת הדם למקום ומזרזים את תהליך הריפוי. ניתן לשחרר את העווית בעזרת תרגילי מתיחות, עיסויים, דיקור, שחייה, יוגה (עדינה), פלדנקרייז וכד'.