הפרעות קשב וריכוז - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 03/08/2017

כללי | תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתרים | תוספי תזונה | גוף-נפש | ספריית מחקרים

 

הפרעת קשב וריכוז הינה הפרעה נוירולוגית בעלת השלכות התנהגותיות ורגשיות.

למעשה קיימות 2 הפרעות שונות: 


(ADD (Attention Deficit Disorder – הפרעת קשב וריכוז הנוצרת כתוצאה מחוסר איזון בהפרשה וספיגה חוזרת של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במערכת העצבים המרכזית.

 

(ADHD (Attention Deficit Hyperactivity Disorder - הפרעת קשב וריכוז הנוצרת כתוצאה מחוסר איזון בהפרשה וספיגה חוזרת של מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) במערכת בהעצבים המרכזית ומאופיינת בנוסף בהתנהגות היפראקטיבית ואימפולסיבית.

 

ההפרעה מתבטאת בעיקר במהירות התגובה בתחום הפיזי, המילולי, החשיבתי והרגשי.

בקרב אנשים הלוקים בהפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD) מתבטא הקושי בעיכוב התגובה (תגובה מהירה ולא שקולה), לעומת אנשים הלוקים בהפרעת קשב ריכוז ללא היפראקטיביות (ADD), אצלם מתבטא הקושי במהירות התגובה (תגובה איטית לסביבה).

מקור ההפרעה בעיקר גנטי תורשתי, כאשר כיום כבר ידוע כי הגן האחראי על ההפרעה נקרא DID4.

בנוסף, נמצא כי באוכלוסיה הבוגרת קיים חוסר איזון במעבירים עצביים כגון דופמין או סרוטונין אך עדיין לא ברור לגמרי האם חוסר האיזון נוצר עקב האצה בספיגה החוזרת או ייצור מופחת שלהם.

ההפרעות לרוב מתחילות כבר בגיל הינקות ויכולות להתבטא או בעודף פעילות מוטורית ורגישות יתר לגירויים או בחולשה, התפתחות איטית ושעות שינה מרובות.

עם הגיל, ההפרעות אינן נעלמות אלא משנות את אופיין ויכולות להתבטא בקשיים בחיים היומיומיים כגון השלמת עבודות ומטלות, ארגון, שמירה על סדר, עמידה בלוחות זמנים וכד'.

להפרעות קשב וריכוז יכולות להתלוות הפרעות נוספות כגון הפרעות התנהגות, ליקויי למידה, הפרעות במצב הרוח, חרדה ודיכאון.

 

תסמינים של הפרעות קשב וריכוז:

תסמינים של ADD - קושי בשמירת קשב, רגישות רבה לגירויים היוצרת הסחות דעת, התנהגות חולמנית ומרחפת, שיבוש בחשיבה, חוסר החלטיות, קושי במיומנויות חברתיות ולימודיות.

תסמינים של ADHD - קושי בשמירת קשב, אימפולסיביות, פעלתנות יתר, חוסר סבלנות, קשיי ריכוז, בעיות זיכרון, חוסר משמעת, חוסר ארגון, ליקויי למידה, קשיים רגשיים והתפרצויות זעם, שיטיון ונטייה להסחות דעת.

 

גורמים להפרעות קשב וריכוז:

ההערכות כיום טוענות כי הפרעות קשב וריכוז נגרמות משילוב של גורמים נפשיים, פיזיולוגיים וסביבתיים כגון:

  • תורשה.
  • חוסר איזון כימי במוח (בעיקר באונה הפרונטלית) של מוליכים עצביים (סרוטנין, נוראדרנלין ודופמין).
  • חילוף חומרים איטי של גלוקוז (חד סוכר) באונה הפרונטלית - גורם לפעילות מופחתת של יכולות מוטוריות וקשב.
  • אלרגיות ואי סבילות למזון.
  • מחסור ברכיבים תזונתיים עקב תזונה לקויה כגון רמות נמוכות של ויטמינים ומינרלים החיוניים לתפקוד המוח.
  • חסכים רגשיים כגון הזנחה או התעללות הגורמים להפרשה מרובה של הורמוני מתח למוח.
  • דרישות חברתיות גבוהות המלוות בנוקשות ותובענות (התקדמות הטכנולוגיה ועלייה בדרישות הכישורים הלימודיים).
  • הרעלת מתכות כבדות.
  • סיבוכים בהריון ולידה - בעיה באספקת חמצן למוח בזמן הלידה, פגים שנולדו טרם זמנם, הריון מרובה עוברים, הסתבכות חבל הטבור בלידה ועוד.
  • מחסור בגירויים אינטלקטואליים וקבלת טיפול בסיסי בינקות עלולים לגרום להופעת ההפרעה.
  • חוסר באספקת חמצן למוח במקרים של טביעה, חבלות ראש, שבץ מוחי, אפילפסיה, נטילת סמים, הפסקות נשימה וכד'.

הפרעות קשב וריכוז עלולות להחמיר בעקבות חשיפה לרעלים, חומרים כימיים, תרופות, צבעי מאכל, סמים ואלכוהול.

 

אבחנה של הפרעות קשב וריכוז:

אמצעי האבחון להפרעות קשב וריכוז כוללים:

  • שאלונים להורים ולמורים - שאלונים המעריכים התנהגות, לקויות למידה, וכד'.
  • מבחני (TOVA (Test Of Variables of Attention - מבחנים הנעשים לצורך אבחנת הפרעות קשב וריכוז עם או בלי פעלתנות יתר. הבדיקה מבוצעת באמצעות מבחנים ממחושבים אשר מעריכים את תפקודי הקשב.
  • הערכה רפואית - בדיקות רפואיות שונות הנעשות על מנת לשלול קיום מחלות או הפרעות אחרות כגון: בעיות ראייה או שמיעה, הרעלה ממתכות כבדות, שימוש בסמים, תפקוד לקוי של בלוטת תריס, הפרעות שינה, הפרעות נפשיות (חרדה/דיכאון), אוטיזם וכד'.
  • בדיקת EEG - בדיקה המאפשרת הסתכלות ורישום של גלי המוח. בדיקה זו נעשית במידה וקיים חשד למחלה מוחית או הפרעה אחרת.
  • אבחון על פי רשימה של קריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטרי – (DSM (Diagnostic and Statistical Manual of mental dosorders

 

קיים צורך באחד משני התנאים הבאים על מנת לאבחן הפרעות קשב וריכוז:
1. שישה תסמינים או יותר של חוסר קשב מתוך הרשימה הבאה. התסמינים צריכים להתקיים במשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תואמת את השלב ההתפתחותי:

  • אי תשומת לב לפרטים או ביצוע טעויות מתוך חוסר תשומת לב בלימודים, עבודה או כל פעילות אחרת.
  • קושי בקשב או ריכוז בזמן מטלה או משחק.
  • חוסר הקשבה בעת שיחה המכוונת לילד באופן ישיר.
  • קושי במעקב אחרי הוראות (או אי הבנתן) ואי השלמת מטלות כמו שיעורי בית או חובות במקום העבודה.
  • קושי בארגון פעילויות ומטלות.
  • הימנעות או סלידה בפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך (כגון עבודות בבית הספר או שיעורי בית).
  • איבוד חפצים הנחוצים לשם ביצוע פעולות או מטלות (כגון צעצועים, כלי כתיבה, ספרים וכד').
  • נטייה להסחות דעת עקב גירויים חיצוניים.
  • נטייה לשכחנות במהלך פעילויות יומיומיות.

 

2. שישה תסמינים או יותר של היפראקטיביות-אימפולסיביות. התסמינים צריכים להתקיים במשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ואינה תואמת את השלב ההתפתחותי:
  • נענוע ידיים ורגליים בעצבנות או התפתלות בכיסא.
  • קימה מהכיסא בלימודים או בכל פעילות בה ישנו צורך בישיבה.
  • התרוצצות מוגזמת שאינה הולמת את ההתנהגות המקובלת (אצל בוגרים ומתבגרים מתפרש כתחושות אישיות של אי שקט).
  • קושי בהשתתפות באופן רגוע במשחקים או פעילויות המתבצעים בשעות הפנאי.
  • קושי בהישארות במקום אחד, צורך בתנועה.
  • נטייה לדברנות יתר.

אימפולסיביות:

  • פליטת תשובה עוד לפני תום השאלה.
  • קושי בהמתנה בתורים.
  • התפרצויות או הפרעה לאחרים בעת משחק או שיחה.

 

התסמינים צריכים להופיע בשתי מסגרות לפחות (בית ספר, עבודה, בית וכד') ובעלי עדות קלינית ברורה לליקויים בתפקוד חברתי, לימודי או תעסוקתי.

בנוסף, יש לשלול כל הפרעה התפתחותית או פסיכוטית אחרת (חרדה, סכיזופרניה וכד').

  

טיפול קונבנציונאלי להפרעות קשב וריכוז:

הטיפול הקונבנציונאלי אינו פותר את ההפרעה, אך מסייע בהקלה על התסמינים ומקנה כלים להתמודדות עם הפרעות לימודיות וחברתיות.

הטיפול נעשה באמצעות שילוב של טיפול נפשי לצד טיפול תרופתי.

הצלחת הטיפול תלויה לרוב בשיתוף פעולה בין המורים, ההורים והמטפלים.

 

טיפול נפשי - הטיפול הנפשי יכול לכלול מגוון של שיטות כגון טיפול התנהגותי - חשיבתי, פסיכותרפיה, הקניית מיומנויות למידה ומיומנויות חברתיות, השתתפות בקבוצות תמיכה, טיפול נפשי ועוד.

 

טיפול תרופתי 

ריטלין (מתילפנידאט)- תרופה ממריצה אשר גורמת לאיזון רמות המוליכים העצביים במוח (סרוטנין, נוראדרנלין ודופמין). התרופה מסייעת בשיפור התסמינים ההיפראקטיביים והאימפולסיביים אך פועלת לזמן קצר. לכן, קיימות צורות נוספות של התרופה כגון (Methylphenidate (Ritalin, Ritalin SL/LA, Concerta אשר פועלות בשחרור מושהה ומאפשרות השפעה ארוכת טווח.

הטיפול בתרופה ריטלין הינו שנוי במחלוקת. ישנם מומחים רבים הטוענים כי השימוש בתרופה נפוץ מדי וניתן בקלות רבה מדי גם לאנשים אשר לא באמת זקוקים לה. לתרופה תופעות לוואי אשר עלולות לפגוע באיכות החיים כגון חוסר שינה, חוסר תיאבון, נעילה של השרירים והלסתות, שינויים בהתנהגות, דפיקות לב ואדישות. עם תום ההשפעה של התרופה מורגשת עייפות רבה ואדישות מוגברת. בנוסף, קיים ויכוח האם שימוש בתרופה זו (הדומה במובנים רבים לסמים) הינו אתי. ישנם מחקרים ומאמרים רבים בנושא ומומלץ לפני תחילת נטילת התרופה ללמוד עליה יותר.

 

לעתים, בנוסף לריטלין נעשה שימוש בתרופות נוגדות דיכאון אשר מסייעות באיזון המוליכים העצביים במוח. התרופות הנפוצות לשימוש כוללות בעיקר:

  • נוגדי דיכאון ממשפחת (NDRI (Norepinephrin-Dopamine Reuptake Inhibitor – תרופות אלו פועלות לעיכוב הספיגה החוזרת של המעבירים העצביים דופמין ונוראדרנלין במרווח בין סינפטי ובכך מעלות את רמתם בתאים. דוגמא לתרופה מסוג זה: (Bupropion (Wellbutrin
  • נוגדי דיכאון ממשפחת (SNRI (Serotonine-Norepinephrine Reuptake Inhibitor –תרופות אלו חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין ונוראפינפרין במרווח הבין סינפטי ובכך מעלות את רמתם בתאים. דוגמא לתרופה מסוג זה: (Venlafaxine (Efexor, Venla, Viepax.
  • נוגדי דיכאון טריציקליים ממשפחת (TCA (Tricyclic Antidepressant – תרופות מ"הדור הישן" של נוגדי הדיכאון. תרופות אלו מדכאות את המערכת העצבית, מונעות ספיגה מחודשת של סרוטנין ונוראדרנלין ומפחיתות פעילות של אצטיל- כולין (מוליך עצבי). תופעות הלוואי של תרופות אלו בעיתיות (הפרעות קצב לב, הגדלת לחץ תוך עיני, פרכוסים ועוד) ולכן השימוש בהם נעשה לעיתים רחוקות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Desipramine (Deprexan ו-(Nortriptyline (Nortylin.

 

טיפולים נוספים - קיימות היום שיטות טיפול כגון NLP, רכיבה טיפולית, שיטת אלבאום, ריפוי בעיסוק וכדומה, העשויות לסייע במידה רבה להפרעות קשב וריכוז.

 

טיפול טבעי בהפרעות קשב וריכוז

 

הטיפול הטבעי בהפרעות קשב וריכוז מתמקד ראשית בהרחקת כל הגורמים אשר עלולים לגרום לתופעה. הכוונה למזונות אלרגניים, צבעי מאכל, חומרים משמרים וצריכת יתר של פחמימות או סוכרים פשוטים.

נמצא כי רגישויות או אי סבילות למזונות מסויימים מהווים גורם עיקרי בהתפתחות ההפרעה ולכן דיאטת אלימינציה לזיהוי הרגישות הינה הכרחית.

התזונה המומלצת, אשר גם מגובה בראיות מחקריות כפי שניתן לראות בסקירת המחקרים בהמשך היא תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, תזמון ארוחות, מזון עשיר בפחמימות מורכבות, חלבונים מן הצומח, חומצות שומן חיוניות, ירקות ופירות רבים. על פי הראיות הקיימות רצוי להימנע לחלוטין מפחמימות מעובדות, סוכרים ומזון מעובד.

בנוסף, כפי שמתואר בהרחבה בפרק המתאים, לצמחי מרפא רבים השפעה חיובית על הקשב והזיכרון.

מחקרים קליניים רבים המראים את יעילותם של צמחי המרפא ושל תוספי התזונה לטיפול בהפרעות קשב נערכים בשנים האחרונות והם מפורטים תחת סקירת המחקרים בהמשך.

עקרונות הטיפול הטבעי מתמקדים בחיזוק מערכת העיכול (על מנת להפחית רגישויות למזון) והרגעה או המרצה של מערכת העצבים (בהתאם לאופי הבעייה) באמצעות צמחי מרפא ושימוש בתוספי תזונה כגון חוּמצות שומן מסוג אומגה 3 אשר עשויות לעזור במידה רבה לפתרון או הקלה באופי ההפרעה.

קיימים תוספי תזונה נוספים כגון ברְזל, אַבץ ופיקנוגנוֹל אשר הוכחו כיעילים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז. פירוט של המחקרים בנושא נמצא כאן.

בנוסף, מומלץ לבצע פעילות גופנית קבועה ומתונה אשר תורמת להזרמת דם תקינה למוח ועשויה לסייע בפריקת אגרסיות עודפות. פעילות גופנית גם משפרת את התחושה הכללית (פעילות גופנית מעלה רמות של אנדורפין- הורמון המשרה תחושת רגיעה ומשפר את מצב הרוח).

חשוב לומר, כמעט כל המחקרים הקליניים שנערכו בנושא כללו בדיקה של משתנה בודד. לא קיימים מחקרים אשר ניסו לעשות שילוב של כמה שיטות (whole system), אך בהחלט ניתן להניח, גם עקב נסיון קליני, ששילוב של תזונה יחד עם צמחי מרפא ו/או תוספים לצד טיפול נפשי רגשי יביאו לתוצאות הטיפוליות הטובות ביותר.

 

תזונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

הקפדה על תפריט מאוזן ובריא ושמירה על הרגלי אכילה נכונים הוכחו כמסייעים במניעה ובשיפור תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, בפרט אלו הכוללות היפראקטיביות.

כמו כן, יש לשים דגש על הרגלי אכילה נכונים כגון אכילת ארוחות קטנות במרווחי זמן קצרים (כל 2-3 שעות) אשר מונעת נפילות סוכר ומספקת אנרגיה זמינה.

בנוסף, באם קיים חשד לאי סבילות או רגישות למזון אשר עלולים לגרום או להחריף הפרעות קשב וריכוז מומלץ לבצע דיאטת אלימינציה (הימנעות ממזון מסוים ולאחר מכן החזרתו לתפריט) שבעזרתה ניתן לזהות את המזון האלרגני.

לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא שילוב של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית. במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים).

מזונות אלרגניים שכיחים כוללים: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.

מיד לאחר סיכום סקירות המחקרים תוכלו למצוא רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

העדויות שעולות ממחקרים קליניים שסקרנו (ספטמבר 2016), מובילות למסקנות הטיפוליות הבאות: 

  • העקרונות התזונתיים המומלצים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הם: תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, תזמון ארוחות, תזונה עשיר בפחמימות מורכבות, חלבונים מן הצומח וחומצות שומן, ירקות ופירות רבים והימנעות מפחמימות מזוקקות מזון מעובד.
  • הימנעות ממזונות המכילים תוספי מזון מלאכותיים ומזונות המכילים סליצילטים באופן טבעי עשויה להפחית תסמיני הפרעות קשב וריכוז. 
  • צריכת מזון מהיר קשורה בהישגים נמוכים יותר בלימודים. 
  • צריכה קלורית גבוהה קשורה לתסמיני הפרעות קשב וריכוז, במיוחד בקרב בנות. 
  • תזונה עשירה במזונות מעובדים בגיל צעיר מעלה סיכון להפרעות היפראקטיביות עד גיל 7.
  • חומרים משמרים במזון יכולים להחמיר תסמינים של הפרעות קשב וריכוז.
  • חוסרים של אבַץברְזל, מגנזיום ויוד כמו גם חסר תזונתי של חוּמצות שומן רב בלתי-רוויות, בעיקר מסוג אומגה 3, בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים, יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של הפרעות קשב וריכוז בילדים.
  • דיאטת אלימינציה יעילה להפחתת תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, כאשר המזונות האלרגנים העיקריים מהם צריך להמנע כוללים מוצרי חלב, חיטה, ביצים, סויה, אגוזים ופירות הדר. 

 

רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות:

 

הגברת צריכה של:

  • חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חומצות שומן אלו חשובות לשלמות ותקינות תאי הגוף ולתפקוד תקין של מערכת העצבים.
  • פחמימות מורכבות כגון דגנים מלאים אשר שומְרוֹת על אנרגיה זמינה ומונעות עלייה וירידה חדה ברמות הסוכר בגוף.
  • חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית (ללא קלייה) משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.
  • מזונות המכילים ויטמיני B כגון: דגנים מלאים (אורז מלא,שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד'), קטניות (עדשים, שעועית וכד'), ירקות (ירקות ירוקים עליים, נבטים, ירקות שורש וכד'), פירות (תפוחים, אגסים, פפאיה וכד') ושמרי בירה. ויטמיני B חיוניים לשמירה על בריאות מערכות הגוף ומסייעים בבנייה, שמירה ואיזון של המערכת העצבית.
  • ירקות ופירות המשמשים כנוגדי חמצון. נמצא כי בהפרעות קשב וריכוז קיים תפקוד לקוי בסילוק רעלים, נוגדי החמצון מסייעים בסילוק הרעלים מן הגוף.
  • מזונות המכילים אבץ (גרעיני חמנייה, דלעת, שקדים, קשיו, טחינה, עדשים, שעועית ועוד), אבץ מסייע להתפתחות ופעילות תקינה של המוח. רמות נמוכות של אבץ עלולות לגרום למחסור בסידן ומגנזיום המביאים לחשיפה מוגברת לעופרת.
  • סיבים תזונתיים (שיבולת שועל, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות) המאטים את קצב שחרור הסוכר לדם ולכן מונעים תנודות קיצוניות של רמת הסוכר בדם. בנוסף, הסיבים מסייעים בסילוק פסולת מן הגוף.
  • נוזלים (כ-8-10 כוסות מים ליום) אשר חיוניים לפעילות תקינה של תאי הגוף.

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

  • מזונות אלרגניים כגון חיטה, חלב ומוצריו, סויה, תירס, שוקולד, בוטנים, פירות הדר ובשר.
  • מזונות מעובדים, תעשייתיים ומלאכותיים המכילים חומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח. נמצא קיים קשר בין היפראקטיביות לצבעי מאכל וחומצה סליצילית הנמצאת בחומרים משמרים.
  • פחמימות פשוטות כגון סוכר, קמח לבן, עוגות ועוגיות. צריכת פחמימות פשוטות גורמת לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם המביאה לשחרור של הורמונים כגון אדרנלין ונור-אדרנלין אשר ממריצים את מערכת העצבים הסימפטטית וגורמים לחוסר איזון עצבי.
  • ממריצים - צריכת יתר של ממריצים כגון קפאין (תה, קפה), שוקולד ומשקאות קלים עלולה לגרום או להחמיר הפרעות שינה.
  • משקאות אלכוהוליים - האלכוהול עלול להפחית את רמות הסוכר בדם, לפגוע באיכות השינה ולמנוע ספיגה של ויטמיני B (בעיקר B6B1, וחומצה פולית) אשר חיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.
  • הימנעות מאכילת מזונות המכילים שומן רווי- בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שומנים מסוג זה פוגעים בפעילות של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3.
  • הימנעות ממזונות מהירים (ג'אנק פוד) ומטוגנים אשר מכילים שומנים מזיקים המעלים את רמות הרדיקלים החופשיים ופוגעים בפעילות תקינה של מערכת העצבים.

 

צמחי מרפא לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

הטיפול בצמחי מרפא אינו מכוון רק אל תסמיני ההפרעה אלא מתייחס למצבו הכללי של המטופל.
בכדי לתת את הטיפול הנכון בצמחי מרפא, עלינו להבחין בין 2 ההפרעות השונות, ADD או ADHD.
ישנם צמחי מרפא אשר מתאימים ל-2 סוגי ההפרעות, ואלו יהיו צמחי המרפא החשובים ביותר בטיפול. צמחים אלו בעיקרם הינם צמחים אדפטוגניים, אשר מסייעים להסתגל טוב יותר לשינויים, מזינים ומחזקים את פעילות מערכת העצבים ומווסתים את פעילות מערכת החיסון. צמחי מרפא אלו כוללים פִּשְטה שרועה (Bacopa monnieri), סַפָלִילה (Centella asiatica), גּינְקו בילובה (Ginkgo bilobaוְוִּיתַנְיה משכרת (Withania somnifera).

 

לסובלים מהפרעת הקשב "החסרה" (ADD) נוסיף צמחי מרפא בעלי אופי ממריץ כדי לסייע במיקוד הקשב. בין צמחים אלו נכללים גּ'ינְסֶנג קוריאני (Panax ginseng), ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), גּ'ינְסֶנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus), רודיולה (Rhodiola rosea) ורוזמרין (Rosmarinus officinalis). 

כך למשל, ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) שניטל חד פעמית או למשך מספר שבועות, לבדו או במשולב עם גינקו דו אונתי שיפר היבטים מסוימים של התפקוד הקוגניטיבי במבוגרים בריאים ובילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. עם זאת, השונות בתוצאות המחקרים גבוהה וקשורה ככל הנראה לאיכותם המתודולוגית הירודה. בחלק מהמחקרים שנסקרו סייע ג'ינסנג בהפחתת העייפות המנטלית של הנבדקים, בשיפור מצב רוחם ובשיפור ביצועיהם במטלות ספציפיות של זיכרון וקשב. לקריאה נוספת אודות יעילות ג'ינסנג קוריאני בשיפור התפקוד הקוגניטיבי ראו כאן.

נטילה חד פעמית של תמצית של ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) שיפרה את זיכרון הפעולה של צעירים ומבוגרים בריאים כאחד. בקרב הצעירים, הודגם שיפור בזמן התגובה במשימת ברירה, באחוז הדיוק בתשובות וברמת הרגיעה של הנבדקים במהלך המבדק. 
כמו כן, ישנה עדות מסוימת ליעילות הטיפול באמצעות ג'ינסנג אמריקאי בשילוב עם גינקו דו אונתי (Gingko biloba) בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אך לא ניתן ליחס את ההשפעה לפעולת הג'ינסנג לבדו. במחקר יחיד חל שיפור מובהק בתחום הקשיים החברתיים (חרדה-ביישנות) ובתסמיני ההיפראקטיביות-אימפולסיביות לפי דירוג ההורים בעקבות נטילת הצמחים במשך ארבעה שבועות. לקריאה נוספת אודות יעילות ג'ינסנג אמריקאי בטיפול בהפרעות זיכרון וקשב ראו כאן.
 

לסובלים מהפרעת הקשב "העודפת" (ADHD) נוסיף צמחי מרפא בעלי אופי ממתן ומרגיע, לטיפול בהיפר-אקטיביות. בין צמחים אלו נכללים קַמוֹמִיל (Matricaria recutita), כְּשוּתָנִית (Humulus lupulus), פֶּרַע מחורר (Hypericum perforatum), מליסה (Melissa officinalis), שַׁעֲוָנִית (Passiflora incarnata) וורבנה רפואית (Verbena officinalis).

 
לרובם של צמחי המרפא המוזכרים כבר קיימות ראיות מחקריות, כפי שניתן לראות בסקירת המחקרים (ספטמבר 2016) בהמשך.
 
בנוסף לטיפול הישיר בבעיה, יש לתת תשומת לב לתפקוד מערכת העיכול ולחזק אותה וזאת על מנת לשפר את ספיגת החומרים החיוניים למוח. לתזונה ולרכיביה השונים (או לחוסר בהם) ישנה השפעה משמעותית על תסמיני הפרעת קשב וריכוז. 
גיל, העורך הראשי של האתר מוסיף בעניין:
"מנסיון קליני אני יכול להעיד על חשיבות השימוש בצמחי מרפא המחזקים את מערכת העיכול ומפחיתים את חומציות הקיבה. כך למשל, טיפלתי בילד אשר כל חריגה מהתפריט המאוזן (ובפרט מזונות חומציים) היתה גורמת לו להתפרצויות זעם והפרעת קשב וריכוז חמורה. הילד החל ליטול את הצמח קדד קרומי (Astragalus membranaceus) כטיפול בודד במינון של 5 מ"ל, פעמים ביום. למה דווקא אסטרגלוס בטח תשאלו. אהה סיפור מעניין. פורמולות שניתנו לילד (גם פורמולת מדף וגם פורמולה בהתאמה אישית) לא ממש הועילו, בשיתוף עם אימו התחלנו ניסוי בו בדקנו כ-20 צמחים. כל אחד בנפרד למשך יומיים או שלושה כדי לנסות לבודד ולבחון ההשפעה. היו צמחים שמהרגע הראשון עבדו הפוך (מרירים וחמוצים) והיו כאלו שהיו בסדר. אסטרגלוס היה בינגו. פשוט שינה את הילד. שיפור עצום בהתנהגות, גם לאחר חריגות מן התפריט המומלץ. ההסבר, לדעתי, לשיפור הניכר, נעוץ בפעילויותיו של הקדד הקרומי. צמח זה מחזק את פעילות מערכת העיכול ומפחית את חומציות הקיבה. על פי הרפואה הסינית הצמח מחזק את צ'י הטחול, הבסיס לתהליך העיכולי. בנוסף הצמח מאזן את פעילות מערכת החיסון בצורה שמאפשרת הפחתה של התגובה החיסונית לחלבונים זרים בדם."

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (משני הסוגים):

  1. צמחי מרפא לשיפור יכולת חשיבה וזיכרון - Centella asiatica, Withania somnifera, Bacopa monnieri, Panax ginseng, Eleutherococcus senticosus, Ginkgo biloba, Rhodiola rosea, Rosmarinus officinalis
  2. צמחי מרפא אדפטוגנים -  Astragalus membranaceus, Glycyrrhiza glabra, Withania somnifera, Codonopsis pilosula, Eleutherococcus senticosus, Panax ginseng, Panax quinquefolium, Ganoderma lucidum, Centella asiatica, Schisandra chinensis, Rhodiola rosea
  3. צמחי מרפא מרגיעים - Chamaemelum nobile, Matricaria recutita, Melissa officinalis, Nepeta cataria, Passiflora incarnata, Tilia europea, Verbena officinalis, Scutellaria lateriflora, Humulus lupulus, Viburnum spp, Valeriana officinalis
  4. צמחי מרפא משקמי מערכת עצבים - Hypericum perforatum, Scutellaria lateriflora, Verbena officinalis
  5. צמחי מרפא מדכאי מערכת עצבים - Eschscholzia californica, Valeriana officinalis
  6. צמחי מרפא מגבירי זרימת דם – Rosmarinus officinalis, Crataegus spp, Panax ginseng, Zingiber officinale, Ginkgo biloba, Angelica sinensis, Angelica archangelica, Astragalus membranaceus, Cinnamomum zeylanicum, Eleutherococcus senticosus

פורמולות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות 

תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. 

מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול ב- ADD, בנוזל:

 

30% Rhodiola rosea
30% Bacopa monnieri
30% Centella asiatica
10% Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול ב- ADD, בכמוסות:

 

120mg Withania somnifera
100mg Eleutherococcus senticosus
80mg Ginkgo biloba
30mg Glycyrrhiza glabra
20mg Zingiber officinale

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

בנוסף ניתן להשתמש בחליטות של צמחי מרפא כגון רוזמרין (Rosmarinus officinalis) במינון של 1-2 כפות צמחי מרפא לכל כוס מים, 3-4 פעמים ביום.

 

פורמולה לטיפול ב- ADHD, בנוזל:

 

30% Withania somnifera
30% Verbena officinalis
30% Centella asiatica
10% Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול ב- ADHD, בכמוסות:

 

120mg Centella asiatica
100mg Matricaria recutita
80mg Ginkgo biloba
50mg Glycyrrhiza glabra

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

בנוסף ניתן להשתמש בחליטות של צמחי מרפא מרגיעים כגון קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), תרזה (Tilia europea), מליסה (Melissa officinalis) ולבנדר (Lavandula officinalis).

במינון של 1-2 כפות צמחי מרפא לכל כוס מים, 3-4 פעמים ביום.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

עקרונית אין מניעה לשילוב צמחי מרפא עם תרופות לטיפול בהפרעות קשב וריכוז.

יחד עם זאת, יש לזכור שהתרופה ריטלין ממריצה את מערכת העצבים ולכן יש לנקוט זהירות בשילובה עם צמחי מרפא אשר ימריצו אף הם את מערכת העצבים.

באם קיים שימוש בתרופות נוגדות דיכאון, יש לנקוט זהירות בשילוב עם צמחי מרפא נוגדי דיכאון, על מנת שלא לגרום לתסמונת סרוטנין.

 

שמנים אתרים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

הטיפול בשמנים אתרים בהפרעות קשב וריכוז עשוי לסייע רבות לחיזוק של מערכת העצבים ולשיפור פעילות מנטאלית קוגניטיבית. 

 

השמנים העיקריים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, משני הסוגים, ADD ו-ADHD הם:
וטיבר (Vetiveria zizanoids) נחשב כמחזק את מערכת העצבים ומרגיע מתח, משפר בעיות של קשב וריכוז וכן מרגיע היפראקטיביות, גם בילדים וגם במבוגרים. 
קמומיל גרמני (Chamomilla matricaria) מאזן את מערכת העצבים, מסייע להרגיע כעסים, משחרר את הצורך בשליטה, מאפשר סבלנות ומפחית תגובות היפר-אקטיביות.
תפוז מר (Citrus aurantium amara) נחשב כמשחרר מתחים, מפחית תגובות היפר-אקטיביות ואימפולסיביות, מביא להקשבה וסובלנות, מפחית אי שקט וכעסים, מסיר קונפליקטים עם עצמנו ועם סביבתנו ומאפשר תקשורת טובה יותר. 

 

השמן העיקרי המתאים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז (ADD) הוא קורנית לינלול (Thymus vulgaris ct. linalool) מסייע לשיפור חשיבה, ריכוז וזיכרון, וכן לפיתוח הקשבה, לטיפול בדיסלקציה ובלקויות למידה. בנוסף, שמן זה עוזר למנוע כעסים והתרגזויות, מאפשר יכולת ביטוי טובה יותר, ומסייע להפחית תסכולים. זהו שמן עדין המתאים גם לטיפול בילדים.
שמנים נוספים הם כאלו המחזקים את מערכת העצבים ומפחיתים מתח כגון ארז (Cedrus atlantica), ברוש (Cupressus semperirens), וורדים (Rosa damascene), לבונה (Boswellia carteri), נרולי (Citrus aurantium amara), רוזמרין (Rosmarinus officinalis) או רווינטסרה (Cinnamomum camphora), וכן שמנים המשפרים ריכוז וממריצים, כגון אורן (Pinus sylvestris), אקליפטוס לסוגיו (Eucalyptus globulus), ברוש (Cupressus semperirens), לימון (Citrus limonum), מנטה (Mentha piperita), עשב לימון (Cymbopogon citratus), ליטסאה קובבה (Litsea cubeba) או רוזמרין (Rosmarinus officinalis).

 

שמנים המתאימים לטיפול בהפרעת היפר-אקטיביות (ADHD) הם:
מיורן (Origanum majorana) הנחשב למרגיע מתחים וחרדות, יעיל לטיפול בטיקים ועוויתות, וכן עוזר להרגיע כעסים והתפרצויות זעם.
ברגמוט (Citrus bergamia) נחשב כמחזק וממריץ את מערכת העצבים, מסייע לטיפול בהיפר-אקטיביות, מרגיע אי שקט ועוויתות, חוסר סבלנות וכעסים. השמן מתאים לילדים ולמבוגרים.
קמומיל גרמני (Chamomilla matricaria) מאזן את מערכת העצבים, מסייע להרגיע כעסים, משחרר את הצורך בשליטה, מאפשר סבלנות ומפחית תגובות היפר-אקטיביות.
שמנים נוספים בהם ניתן להשתמש יהיו מרגיעים, כגון לבנדר (Lavandula officinalis), מליסה (Melissa officinalis), לבונה (Boswellia carteri), תפוז מתוק (Citrus aurantium sinensis), אורן (Pinus sylvestris), מרווה בהירה (Salvia sclaria), ילנג-ילנג (Cananga odorata), פטשולי (Pogostemon patchouli) או פלמרוזה (Cymbopogon martini).

 

קיימות מספר דרכים מומלצות לשימוש בשמנים אתרים:

  • מבער- הזלפת מספר טיפות שמנים אתרים לתוך מים המונחים על מבער.
  • עיסוי- עיסוי בצוואר, ברקות ובכפות הרגליים עשוי לסייע להרגעה ולאיזון היפראקטיביות. את העיסוי ניתן לבצע באמצעות שמן נשא (שמן זית, שמן שקדים וכד') והשמנים האתרים המופיעים לעיל. יש לדלל את השמנים האתרים לכדי 2% עד 5% מכלל התערובת.
  • הזלפת טיפה או שתיים על צווארון החולצה או בקצה המיטה.


הערה: שמן ברגמוט וכן שמן תפוז מר הינם פוטוסנסטיביים ואינם מומלצים לשימוש בשמן עיסוי במהלך שעות היום אלא בלילה בלבד או בהדפה במבער.

 

דוגמא לתערובת שמנים להדפה במבער לטיפול ב-ADD ו-ADHD:

 

שמנים אתרים:  
תפוז מר (Citrus aurantium amara)  2 טיפות
ברגמוט (Citrus bergamia) 2 טיפות
מיורן (Origanum majorana) 2 טיפות
קורנית לינלול (ct. linalool) 2 טיפות
ארז (Cedrus atlantica) 2 טיפות

 

אופן השימוש: להזליף את השמנים האתרים אל המים בקערת המבער ולנשום נשימות עמוקות. 
הערה: השימוש בקורנית לינלול אינו מומלץ בשעות הערב, כיוון שמגביר את הצורך לדבר ועלול להפריע לילדים בשעת ההירדמות.

 

תערובת שמנים לעיסוי לטיפול ב-ADD ו-ADHD:

 

שמן צמחי (קלנדוּלה, שקדים, שומשום וכד')  30 מ"ל
שמנים אתרים:  
קורנית לינלול (ct. linalool) 5 טיפות
ארז (Cedrus atlantica) 5 טיפות
אקליפטוס (Eucalyptus globulus) 5 טיפות
מיורן (Origanum majorana) 5 טיפות
וטיבר (Vetiveria zizanoids) 1 טיפה

 

אופן השימוש: מומלץ למרוח את השמן על כפות הרגליים, על בית החזה והגב, 2-3 פעמים ביום.

 

תוספי תזונה לטיפול בהפרעות קשב וריכוז:

הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים. הנה מאמר מורחב בנושא. 
מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.

 

מסקירת מחקרים עדכנית (ספטמבר 2016) עולות ראיות לגבי תוספי התזונה הבאים: 

  1. במחקרים קלינים מבוקרים, אשר הוכיחו את יעילות תוסף חוּמְצוֹת שוּמן אומגה 3 לילדים בגילאי 5-16, הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ניכר שיפור בתסמינים כגון ריכוז, קשב, התנהגות ועוד, באיכות השינה ובאיכות החיים. המינון שנבחן במחקרים החל בגרם אחד ליום אך מנסיון מצטבר ראוי יותר להמליץ על טווח של 1-4 גרם.
  2. לתוסף אָבַץ יכולת להפחית תסמיני הפרעות קשב, היפראקטיביות ואימופולסיביות ולשפר איכות שינה, התנהגות ובעיות רגשיות. טווח המינונים שנמצא יעיל ובטוח לשימוש הוא 15-30 מ״ג.
  3. תוסף פִּיקְנוֹגֶנוֹל לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז במינון 1 מ"ג לק"ג משקל גוף למשך ארבעה שבועות הפחית היפראקטיביות ושיפר ריכוז וקואורדינציה. 
  4. תוסף בַּרְזֵל במינון 80 מ"ג ליום לילדים בגילאי 5-8, הסובלים מחוסר בבַּרְזֵל ו/או פריטין בדם אך לא בהכרח סובלים מאנמיה, למשך 12 שבועות, שיפר יכולות למידה וזיכרון והפחית תסמיני הפרעת קשב וריכוז. עבור ילדים הסובלים מאנמיה נצפה שיפור גם בתפקוד הקוגניטיבי הכללי וב-IQ.
  5. ממחקרים שסקרנו עולה כי תוסף מולטי ויטמינים ומינרלים עשוי לספק תמיכה תזונתית למטופלים עם תזונה לא מאוזנת, בעיקר בשל חוסר תיאבון עקב טיפול תרופתי, אולם העדויות לגבי שיפור בתסמיני הפרעות קשב וריכוז אינן חד משמעיות, וכנראה שהשיפור משמעותי יותר בקרב הסובלים מדיכאון

היבטים של גוף נפש בהפרעות קשב וריכוז:

כפי שברפואה הקונבנציונלית "הפרעת קשב וריכוז" אינה מחלה, אלא תסמונת, שם גנרי המתאר תופעות דומות הנוטות להופיע יחד אצל פרטים רבים – כך גם ברפואה ההוליסטית, "הפרעת קשב וריכוז" אינה תופעה ברת-קיימה, אלא שם גנרי לתיאור של מספר תופעות דומות.

הילדים המוגדרים כסובלים מהתסמונת, הינם לרוב ילדים תקינים לחלוטין, אשר אופיים היצירתי והפראי הטבעי, מפריע להם להתאים את עצמם אל המסגרות הקיימות.
ברוב מקרי הפרעת קשב וריכוז נוכל לצפות בילדים המסוגלים להתרכז בעוצמה גבוהה מאוד ולאורך זמן רב בדברים המעניינים אותם, אולם כאשר עליהם לכפוף את עצמם למערכת חוקים ומוסכמות חיצונית, ובכלל זאת לשבת מול מורה שאינו מעניין אותם, או המעביר ידע שאינו מעניין אותם, או באופן לא מעניין – הם מתקשים לנתק את עצמם מהזרימה הפנימית הטבעית להם, אל עבר ה"צריך" והמצופה.
הקונפליקט האמיתי בהפרעת קשב וריכוז הינו של ההורה, הנקרע בין הרצון לספק את צרכיו האותנטיים והתקינים של ילדו, ובין הצורך החשוב להקנות לו ידע להמשך חייו. ההתנגשות בין העולמות האלו, היא שיוצרת את התופעות להן נהוג לקרוא "הפרעת קשב וריכוז".


למרות הנאמר, ניתן לחלק את הסובלים מהתופעה ל 4 קבוצות עיקריות:


"הפרעת" עודף יצירתיות
מאפיינת ילדים מוכשרים מאוד, מלאי חיוניות, סקרנים ופעלתנים, אשר להם כוח רצון חזק הדוחף אותם קדימה לגלות, לחקור ולכבוש עולמות. 
בטבעם, ילדים אלו הינם בעלי פוטנציאל יוצא-דופן והם מונעים מבפנים להגשים את עצמם ולרכוש כל ידע ומיומנות הנדרשים להם לשם כך – אך לעיתים רבות פוטנציאל זה יתגלה במלואו רק בבגרותם, כאשר יהיו חופשיים לגמרי ללכת אחר מושאי ליבם.
מפאת פעלתנותם והדחף היצירתי העז המניע אותם, ילדים אלו מתקשים מאוד להתאים את עצמם למסגרות שיצרה החברה, אף אם לטובתם, מאחר שבתוכם הם יודעים את הדרך המתאימה להם בעולם.


המלצות לטיפול: ילדים אלו זקוקים לכך שהמערכת תתאים את עצמה אליהם, ולא ההיפך. 
חשוב מאוד כי גם ההורים וגם הילד יבינו כי לא מדובר בבעיה של הילד, אלא בתכונה חיובית שיש למצוא דרך לשלב אותה עם הצורך ללמוד ולהקנות כלים לחיים. 
במידת האפשר מומלץ לשים את הילד במסגרת אלטרנטיבית, כגון בית ספר דמוקרטי / אנתרופוסופי / אקסטרני, המציעים מערכות מותאמות אישית לצרכי הילד.
כאשר לא ניתן הדבר, מומלץ לקבוע ביחד עם הצוות המקצועי החינוכי שיטות והקלות שיאפשרו לילד יותר מרחב במהלך יום הלימודים, כגון: לצייר תוך כדי השיעור – דבר המאפשר ריכוז וקליטה פאסיבית של החומר, לצאת לסיבוב בחצר כשאר הינו מרגיש לא מרוכז, ועוד. 
בנושאים אלו כדאי להתייעץ עם פסיכולוג או מומחה אחר בטיפול בילדים.


הפרעת חוסר אמונה ביכולת העצמית
תופעה זו מתרחשת אצל בוגרים ומתבגרים אשר כילדים חוו את עצמם כלא עומדים בדרישות המערכת וכלא מתאימים למערכת - ומתוך כך למדו לא להאמין בעצמם ולהתייחס אל עצמם כאל "חלשים", "פחות טובים", "לא כל כך חכמים" ועוד. 
מתבגרים ובוגרים אלו למדו להיבהל ממצבים המעמידים אותם בפני חומר עיוני וגורמים להם להרגיש כאילו הם במבחן. בהלה זו מתאפיינת במה שהם מתארים כ"בלק אאוט" – תחושת בלבול, חרדה, דפיקות לב וריצודים בראייה או "מסך שחור" מול העיניים – המבטאים את המתח שמעורר בהם מבחן מדומה זה.
פעמים רבות מדובר דווקא בילדים מוכשרים מאוד, אשר מפאת עודף יצירתיות, או אופי קליטת מידע שונה למדו כי הינם בלתי-מסוגלים, ומשחזרים ידיעה זו בכל פעם שנדרשות מהם יכולות עיבוד מידע עיוני. 
בוגרים אלו עשויים לעשות כפי יכולתם להתחמק ממסגרות הדורשות מהם יכולות עיוניות, לרבות בחירת אפיק פרנסה בהתאם. 
המצב שמופיע בעת החשיפה לחומר עיוני הוא למעשה ביטוי של החרדה העמוקה מלחוות את היותו לא-מסוגל, ואת מפח הנפש העמוק עקב התחושה שהינו פחות טוב ובעל ערך נמוך.


המלצות לטיפול: אדם זה צריך להגיע להבנה כי החוויות שחווה בשנים המוקדמות של בית הספר, אינן מעידות על פחיתות-יכולת, אלא על צרכים מיוחדים שלו שלא קיבלו מענה על ידי המערכת. עליו ללמוד שאין לו בעיה אמיתית, אלא דרך יחודית משלו ללמוד ולהפנים מידע, ועליו ללמוד מחדש לסמוך על היכולות שלו. טיפול רגשי הוא המומלץ בבעיה זו.


הפרעת חסר בקשב פנימי
הפרעה זו מתאפיינת בילדים ובבוגרים חסרי שקט, המצויים במרדף אחר גירויים חיצוניים ואינטראקציות עם הסביבה, עקב עומסים רגשיים המציפים אותם, שעימם אינם יודעם להתמודד.
ילדים ובוגרים אלו מצויים במצב של עומס רגשי מתמיד, אך מאחר שלא למדו כיצד ליצור עם עצמם דיאלוג בריא – הכולל הקשבה למה שמעיק עליהם, עיבוד חוויות ומציאת פתרון – הם אנוסים לברוח מהחוויה הפנימית ולייצר באופן בלתי פוסק מציאות חלופית על ידי פנייה אל החוץ.
בריחה זו יוצרת מעין חרדה עדינה ותמידית, חשש להיות לבד וחוסר שקט מתמשך, אשר הם הגורמים לחוסר הריכוז. דומה שהאדם שומע כל כך הרבה קולות בתוכו, עד שהינו מתקשה להתרכז באמת בקלט המגיע מבחוץ.


המלצות לטיפול: טיפול רגשי המלמד את הילד/בוגר להתמודד עם העומס הרגשי, קרי; לשים לב לעומס, להבין מה מעיק עליו, לעבד את המידע ולמצוא פתרון.

 

הפרעת חסר ביצירת הקשרים העצביים הדרושים להפנמת הלמידה

הפרעת ביצירת קשרים עצביים הדרושים להפנמת תהליך הלמידה מתאפיינת בילדים ובבוגרים המתקשים להפנים מידע כתוב ולהתכונן למבחנים, באופן היוצר כשלונות חוזרים ונשנים ומפח נפש עמוק.
כל מיומנות חדשה שאנו לומדים, דורשת יצירת קשרים עצביים בין נוירונים תואמים במוח. שבילים אלו מתחילים להיווצר כאשר אנו חוזרים על פעולה יותר מפעם אחת, וממשיכים להתחזק ולהתעבות ככל שאנו חוזרים עליה יותר פעמים. 
כך למשל כאשר אנו מתחילים ללמוד לנגן על כלי נגינה, בתחילה נתקשה בקימור הנכון של האצבע, ובמעבר החלק מתנועה לתנועה, אך ככל שנתמיד נוכל לעשות זאת ביתר קלות ובמהירות – זהו תהליך הלמידה של המוח.
הילדים והבוגרים החווים הפרעה זו, הינם כאלו אשר לא נוצרו אצלם הקשרים העצביים הנדרשים להפנמת מידע כתוב, שאינו חווייתי, לעיתים כתוצאה מהיותם בעלי יצירתיות גבוהה. הם קוראים את החומר בלקוניות, אך אינם יודעים כיצד להפוך אותו למידע הנקלט בתאי הזכרון.
אולם, כאשר עושים איתם תהליך נכון - קרי: יושבים עימם וקוראים עימם שורה אחר שורה, ולאחר כל שורה שואלים מה נאמר בה – הם מפתחים את הקשרים הנדרשים במהרה ויכולים להגיע להישגים עיוניים גבוהים בזמן קצר.


המלצות לטיפול: לתרגל קריאה מודעת – שורה אחר שורה, ולאחר כל שורה לשאול מה המשמעות של הנקרא. מומלץ לעשות זאת עם אדם סובלני בעל מיומנויות לימוד גבוהות. 


קושי בקשב וריכוז כהפרעה משנית
קושי בקשב וריכוז עשוי להופיע גם כתופעת לוואי של מצבים רפואיים ופסיכולוגיים שונים, בעיקר כאלו המערבים חוסר איזון חריף של מערכת העצבים, כגון הפרעת וויסות חושי, בולימיה, דכאון חריף, אלכוהוליזם ועוד. במצבים אלו האדם חווה רמת מוטרדות גבוהה ומתמדת, הגורמת לקושי להתרכז ולהפנים פרטים ומידע הנדרשים להפנמה כחלק מחיי היום יום.

 

המלצות לטיפול: הטיפול המומלץ במקרים אלו הוא הטיפול הרגשי והרפואי הרלוונטי למצב הראשוני ממנו סובל האדם.

 

בהתאם למידת החריפות של הקושי בקשב ובריכוז, אדם עשוי לסבול במקביל מכמה מסוגי הפרעות אלו. ברבים מהמקרים "הפרעת עודף יצירתיות" הנה הקושי הראשוני, אולם ככל שהילד חווה את עצמו כלא-מוצלח ולא מתאים, מתפתחות ההפרעות המשניות.
בעזרת זיהוי נכון של התופעה ממנה סובל הילד או הבוגר, ניתן ללמד אותו מיומנויות חדשות ולהשיב את יכולות הלמידה והריכוז. 

 

מחקרים על הפרעות קשב וריכוז ורפואה טבעית:

 

סקירות המחקרים ומסקנותיהם עודכנו (ספטמבר 2016) והורחבו.

שימו לב לחלוקות המשנה המקלות את ההתמצאות בין שלל המחקרים.

 

תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה

 

תזונה ואורח חיים:

השפּעת שינוי תזונתי על הפרעות קשב וריכוז | הקשר בין תזונה להפרעות קשב וריכוז | השפעה של חסרים תזונתיים | הקשר להַשמנה | פעילות גופנית | משקאות ממותקים | טיפולים אינטגרטיבים וטיפולים התנהגותיים |  שימוש בתרופות | הריוֹן וינקות | שונות

 

צמחי מרפא:

 

פִּשְטה שרועה | ספלִילה | גִינקו בילובה | ג'ינסנג קוריאני | גִ'ינסנג קוֹריאני וגִינקו בּילובה | גִ'ינסנג אמרִיקאי | גִ'ינסנג אמרִיקאי וגִינקו בִילובה | פּרע מחורר | וַלריאן | כְּשותנית | ג'ינסנג סיבירי | שעוֹנית | וִיתניה | קמוֹמיל | קוֹדונופסיס | כללי ומחקרים מעורבים

 

תוספי תזונה:

חוּמצות שומן | בּרזל | אבַץ | פיקנוגנול | מולטי ויטמינים ומינרלים | וִיטמין D | כללי ומחקרים מעורבים

 


 

תזונה ואורח חיים

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

העדויות שעולות ממחקרים קליניים שסקרנו, אודות השפּעת שינוי תזונתי על הפרעות קשב וריכוז, מובילות למסקנות הטיפוליות הבאות: 

  • העקרונות התזונתיים המומלצים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז הם: תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, תזמון ארוחות, תזונה עשיר בפחמימות מורכבות, חלבונים מן הצומח וחומצות שומן, ירקות ופירות רבים והימנעות מפחמימות מזוקקות מזון מעובד.
  • הימנעות ממזונות המכילים תוספי מזון מלאכותיים ומזונות המכילים סליצילטים באופן טבעי עשויה להפחית תסמיני הפרעות קשב וריכוז. 
  • דיאטת אלימינציה יעילה להפחתת תסמיני הפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים, כאשר המזונות האלרגנים העיקריים מהם צריך להמנע כוללים מוצרי חלב, חיטה, ביצים, סויה, אגוזים ופירות הדר. 

 

ממחקרים שסקרנו אודות הקשר בין תזונה להפרעות קשב וריכוז, עולים הנתונים הבאים: 

  • צריכת מזון מהיר קשורה בהישגים נמוכים יותר בלימודים. 
  • צריכה קלורית גבוהה קשורה לתסמיני הפרעות קשב וריכוז, במיוחד בקרב בנות. 
  • תזונה עשירה במזונות מעובדים בגיל צעיר מעלה סיכון להפרעות היפראקטיביות עד גיל 7.
  • חומרים משמרים במזון יכולים להחמיר תסמינים של הפרעות קשב וריכוז.

 

ממחקרים שסקרנו אודות ההשפעה של חסרים תזונתיים על תסמיני הפרעות קשב וריכוז, עולים הנתונים הבאים:

  • חוסרים של אבַץ, ברְזל, מגנזיום ויוד כמו גם חסר תזונתי של חומצות שומן רב בלתי-רוויות, בעיקר מסוג אומגה 3, בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים, יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של הפרעות קשב וריכוז בילדים.
  • חוסר בברְזל נפוץ בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, ורמות פריטין נמוכות יותר קשורות בהחמרת תסמיני הפרעות הקשב והריכוז.
  • ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עשויים לסבול גם מחוסר בוִיטמין D, בנחושת וביוד ונמצא קשר בין רמת היוד לבין מדד היפראקטיביות וקושי בריכוז. 

 

ממחקרים שסקרנו אודות הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין הַשמנה, עולים הנתונים הבאים: 

  • נמצא קשר מובהק בין הפרעות קשב וריכוז לבין השמנה, הן בקרב ילדים (סיכון גבוה בכ-20%) והן בקרב מבוגרים (סיכון גבוה בכ-55%), כאשר שיעור הסובלים מהשמנת יתר היה גבוה יותר באופן משמעותי בקרב משתתפים עם הפרעות קשב וריכוז.
  • נמצא שיעור גדול יותר של בנות (אך לא בנים) עם הפרעות קשב וריכוז שסבלו מהשמנת יתר לאחר גיל 20.
  • נטילת טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז כנראה לא מעלה סיכון להשמנה.

 

להלן פירוט המחקרים: 

 

השפּעת שינוי תזונתי על הפרעות קשב וריכוז | הקשר בין תזונה להפרעות קשב וריכוז | השפעה של חסרים תזונתיים | הקשר להַשמנה | פעילות גופנית | משקאות ממותקים | טיפולים אינטגרטיבים וטיפולים התנהגותיים |  שימוש בתרופות | הריוֹן וינקות | שונות

 

השפּעת שינוי תזונתי על הפרעות קשב וריכוז

 

מחקר אקראי מבוקר (2015) בדק את ההשפעה של שינוי דפוס התזונה הכולל בקרב ילדים עם ADHD.

המחקר התקיים במרפאה פסיכיאטרית באיראן וכלל 106 ילדים בגילאי 5-14. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות, כאשר כולם קיבלו טיפול תרופתי (מתילפנידאט, שמות מסחריים: ריטלין, קונצרטה) ורק קבוצה אחת קיבלה בנוסף הדרכה תזונתית. 

במסגרת ההדרכה, ההורים קיבלו רשימת מזונות המומלצים לאכילה, ביניהם מוצרי חלב, מיצי פירות ביתיים, ירקות ובשרים דלי שומן, ורשימת מזונות מהם מומלץ להימנע, ביניהם סוכר, משקאות קלים, מיצי פירות קנויים ורטבים. ההורים קיבלו הסבר לגבי הרשימות והונחו להקפיד כי ילדיהם יאכלו 3 ארוחות מסודרות ביום. החוקרים העריכו את רמת התסמינים (קשב והיפראקטיביות) בתחילת המחקר ולאחר חודש בהתאם לקריטריונים המקובלים (DSM-IV).

במשך כל חודש המחקר, ההורים התבקשו לדווח על דפוס התזונה של ילדיהם באמצעות שאלוני תזונה ועל מספר הארוחות ביום. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות חלה עלייה גדולה יותר בצריכת המזונות המומלצים (עלייה בציון ההיענות של 2.6 לעומת 0.2, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה p<0.001) וירידה גדולה יותר בצריכת המזונות שאינם מומלצים (ירידה בציון של 6.5 לעומת 1.2, עם מובהקות סטטיסטית גבוהה p<0.001).

אמנם, בשתי הקבוצות חל שיפור במדדי הקשב וההיפראקטיביות, ללא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות. אך יחד עם זאת, ככל שציון התזונה המומלצת היה גבוה יותר, מדד הקשב השתפר ( P < 0.03). החוקרים מסכמים כי צריכת מזונות שאינם מומלצים לא הייתה קשורה בשינוי בתסמיני ADHD, אולם העלאת הצריכה של מזונות מומלצים עשויה לתרום לשיפור מדד הקשב

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4357187/ 

מאמר (יוני 2016) אשר סוקר דיאטות שונות המתאימות למספר מצבים שכיחים בקרב ילדים, כולל ADHD, אקזמה, כאבי ראש ומיגרנה, רגישות לגלוטן ותסמונת המעי הרגיש.

בהקשר ל-ADHD, החוקרים מציינים כי ישנן 4 גישות תזונתיות שנחקרו רבות: 1) דיאטת פיינגולד ובכלל תזונה נטולת תוספי מזון כגון צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ועוד; 2) דיאטת אלימינציה; 3) הגבלת צריכת הסוכר בתזונה; 4) שימוש בתוספי תזונה כגון חומצוֹת שומן, אבַץ, ברְזל וויטמינים במינונים גבוהים מאוד, אולם המאמר הנוכחי אינו מתמקד בתוספי תזונה, אלא בנושא התזונתי. 
דיאטת פיינגולד, אשר קיימת מאז שנות ה-70, מציעה כי הימנעות מתוספי מזון מלאכותיים ומזונות המכילים סליצילטים באופן טבעי עשויה להפחית תסמיני ADHD. החוקרים מסבירים כי אמנם כיום לא נעשה שימוש נרחב בדיאטת פיינגולד, אך ישנה תמיכה מחקרית לכך שתוספי מזון מלאכותיים עלולים להגביר היפראקטיביות.

בנוסף, מספר עדויות תומכות ביעילות של דיאטת אלימינציה להפחתת תסמיני ADHD בקרב ילדים, כאשר המזונות האלרגנים העיקריים כוללים מוצרי חלב, חיטה, ביצים, סויה, אגוזים ופירות הדר. לגבי הגבלת צריכת הסוכר בתזונה, מציינים החוקרים שישנם לפחות 12 מחקרים המוכיחים כי סוכר אינו גורם ל-ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26832886

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מחקרים אודות הקשר בין תזונה להפרעות קשב וריכוז


מחקר מעניין (דצמבר 2014) אשר מבוסס על נתוני מדגם ארצי של ילדים בארה"ב מגיל הגן ועד לכיתה ח', בחן את הקשר בין צריכת מזון מהיר לבין ההישגים של 8,544 תלמידים. 
נמצא כי צריכת מזון מהיר בכיתה ה' קשורה בהישגים נמוכים יותר בכיתה ח' בשלושת הנושאים שנבדקו: קריאה, מתמטיקה ומדעים. ממצאים אלה היו תקפים גם לאחר התאמה סטטיסטית למגוון משתנים כגון הישגים בכיתה ה', מדדים סוציואקונומיים, פעילות גופנית וצפייה בטלוויזיה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25480321
סקירת מחקרים (דצמבר 2011) על הפרעות קשב וריכוז, מצאה כי ילדים אשר אוכלים תזונה עשירה במזונות מעובדים בגיל צעיר הינם בעלי סיכון גבוה יותר להראות סימני הפרעות היפראקטיביות עד גיל 7.
לילדים הסובלים מ-ADHD נראתה יעילות בטיפול בעזרת דיאטות אלימינציה. נראה כי חומרים משמרים במזון יכולים להחמיר תסמינים של ADHD.
התזונה המומלצת על פי סקירה זו היא תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, תזמון ארוחות, מזון עשיר בפחמימות מורכבות, חלבונים מן הצומח וחומצות שומן, ירקות ופירות רבים ועדיפים אורגניים. על פי הסקירה יש להימנע לחלוטין מפחמימות מזוקקות, סוכרים ומזון מעובד.
בנוסף, על פי הסקירה ניתן לראות כי פעילות גופנית קבועה משפרת את תפקודי המוח, משפרת זיכרון, ריכוז, יכולות למידה ומצב רוח. פעילות אירובית הראתה את היתרונות הרבים ביותר לשיפור תסמיני ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252
מחקר חתך (אוגוסט 2015) בו נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הביצועים במבחנים קוגניטיביים בקרב ילדים. במחקר השתתפו 428 ילדים בגילאי 6-8.
איכות התזונה הוערכה בהתאם למידת ההיענות לשני דפוסים תזונתיים, "דיאטת הים הבלטי" ודיאטת DASH כך שהיענות גבוהה יותר מעידה על איכות תזונה גבוהה יותר.
נמצא כי תזונה באיכות נמוכה יותר הייתה מלווה בביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר, כאשר מגמה זו הייתה משמעותית יותר בקרב בנים מאשר בבנות. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26270999
מחקר (נובמבר 2012) בחן קשר בין גורמים שונים באורח החיים לתסמיני ADD ו-ADHD. נאסף ונותח מידע לגבי 11,676 בני 6-17 בגרמניה.
נמצא כי תזונה לקויה וצריכה קלורית גבוהה, יחד עם שעות רבות מול הטלוויזיה, קשורים באופן בלתי תלוי לתסמיני ADHD. הקשר בין צריכה קלורית לתסמיני ADHD היה מובהק במיוחד בקרב בנות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23166770
במחקר (2105) שנערך על חיות מעבדה נמצא כי בהשוואה לדיאטת בקרה, דיאטה מערבית גרמה לעלייה בהיפראקטיביות, ללא השפעה על מדדי הקשב.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26192711

במחקר מקרה-בקרה (פברואר 2017) נבדק האם התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעור גבוה יותר של אבחנת ADHD בקרב ילדים ומתבגרים.

במחקר נכללו 60 משתתפים עם אבחנה חדשה של ADHD וקבוצת השוואה של 60 משתתפים ללא ADHD. נמצא כי התאמה נמוכה לתזונה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון גבוה פי 2.8 לאבחנה של ADHD. באופן ספציפי נמצא כי צריכה נמוכה של פירות, ירקות, פסטה ואורז, נטייה לדלג על ארוחת הבוקר ולאכול במסעדות מזון מהיר הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר ל-ADHD ברמת מובהקות של p<0.05. כמו כן, צריכה גבוהה יותר של סוכר, ממתקים ומשקאות קלים (p<0.01) וצריכה נמוכה יותר של דגים (p<0.05) הייתה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של ADHD.

ממצאי המחקר מדגישים, כי במניעת ADHD חשוב לבחון גם את דפוס התזונה הכולל ולא רק את ההשפעה של רכיבי מזון מסוימים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28138007

במחקר תצפיתי (מאי 2017), בו נכללו 56 ילדים בגילאי 8-9, נמצא כי צפיפות הפיגמנט ברשתית, המהווה מדד לרמת לוטאין וזאקסנטין במוח, הייתה קשורה ברמת ביצועים אקדמיים גבוהה יותר באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים ורמת IQ. 
במחקר נוסף, בו נכללו 49 ילדים בגילאי 8-10, נמצא כי צפיפות הפיגמנט ברשתית הייתה קשורה בשיפור התגובה ההתנהגותית והנוירולוגית למטלות קוגניטיביות, ממצא המצביע על התרומה של קרוטנואידים לפעילות העצבית בתקופת התפתחות המוח. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28535707
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28528704

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מחקרים אודות ההשפעה של חסרים תזונתיים על הפרעות קשב וריכוז

 

בסקירה (2012) נמצא כי חוסרים תזונתיים של אבץ, ברזל, מגנזיום ויוד כמו גם צריכה חסרה של חומצות שומן רב בלתי-רוויות בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של ADHD בילדים.
בנוסף, חוסר כרוני של חומצות שומן מסוג אומגה 3 בנשים הרות ומניקות כמו גם בילדים יכול להשפיע על התפתחות ADHD. עוד עולה מהסקירה כי הימנעות מתוספי מזון מלאכותיים כגון צבעי מאכל וחומרים משמרים משפיעה לטובה על תסמיני ADHD וכי תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך מסייעת לילדים להם יש תסמיני היפראקטיביות רבים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22928358
מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013) אבץ נמצא כבעל תפקיד בהפרעות קשב וריכוז, ונראה כי מתן תוסף אבץ יומי הפחית תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות. עוד עולה מהסקירה כי חוסר בברזל נפוץ בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD, וכי רמות פריטין נמוכות יותר קשורות בהחמרת תסמיני הפרעות הקשב והריכוז.
במתבגרים להם חוסר בברזל, תוספי ברזל תזונתיים שיפרו את יכולות הלמידה ואת הזיכרון. נמצא כי בקרב ילדים בגילאי 5-8 עם רמות נמוכות של פריטין בדם מתן תוסף 80 מ"ג יומי של ברזל הפחית תסמיני ADHD.
כמו כן מצויין כי על פי מחקר קנדי כ-23% מהילדים הסובלים מ-ADHD סובלים מחוסר בנחושת.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074
במחקר בו נכללו 89 ילדים עם אבחנה של ADHD (דצמבר 2015) נמצא כי כ-72% מהילדים סבלו ממחסור קל ביוד, כאשר נמצא קשר בין רמת היוד לבין מדד היפראקטיביות וקושי בריכוז
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26758811
מחקר (יוני 2014) בחן את רמות ויטמין D בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז.
60 משתתפים עם ADHD נבדקו, ו- 30 משתתפים בריאים היוו קבוצת ביקורת, כל המשתתפים בגילאי 7-18. נמצא כי בקרב הילדים שסובלים מ-ADHD רמות ויטמין D בדם נמוכות באופן מובהק.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24417979

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מחקרים אודות הקשר בין הפרעות קשב וריכוז לבין השמנה


סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (אוגוסט 2015) אשר נועדה להעריך את הקשר בין ADHD לבין השמנת יתר ועודף משקל תחת ההשערה כי אימפולסיביות והפרעות קשב הקשורות ב-ADHD יכולות להוביל לאכילת יתר ולעליה במשקל.
בסקירה נכללו 42 מחקרים בהם כ-48,000 מטופלים עם ADHD וקבוצת ביקורת של 680,000 משתתפים.
נמצא קשר מובהק בין ADHD לבין השמנה, הן בקרב ילדים (סיכון גבוה בכ-20%) והן בקרב מבוגרים (סיכון גבוה בכ-55%), כאשר שיעור הסובלים מהשמנת יתר היה גבוה יותר באופן משמעותי בקרב משתתפים עם ADHD (עפ"י הנתונים 28% לעומת 16% מהמבוגרים, 10% לעומת 7% מהילדים).
משתתפים אשר נטלו טיפול תרופתי ל-ADHD לא נמצאו בסיכון מוגבר להשמנה.
החוקרים מציעים כי יש להמשיך ולבחון מהם המנגנונים העומדים בבסיס קשר זה וכן ההשפעות ארוכות הטווח של הטיפול ב-ADHD על המשקל. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26315982
מחקרי חתך מצביעים על קשר בין הפרעות קשב וריכוז (ADHD) לבין השמנה.
המחקר הנוכחי (פברואר 2016) נועד להעריך את שיעור הצעירים הסובלים מהשמנה בקרב מדגם של מטופלים עם ADHD בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא ADHD.
מתוך מדגם מבוסס אוכלוסייה של ילדים שנולדו בין השנים 1976-1982, החוקרים התבססו על נתונים של 336 ילדים שאובחנו עם ADHD ו-665 ילדים בעלי מאפיינים דומים ללא ADHD.
בהתבסס על הרשומות הרפואיות החוקרים בדקו את נתוני הגובה, המשקל וטיפול תרופתי עד שנת 2010.
נמצא כי בתקופת המעקב (28-34 שנים, מגיל לידה) משתתפים עם ADHD היו בעלי סיכון של פי 1.23 להשמנה בהשוואה למשתתפים ללא ADHD (p<0.05).
עוד נמצא כי שיעור גדול יותר של בנות (אך לא בנים) עם ADHD סבלו מהשמנת יתר לאחר גיל 20 בהשוואה לקבוצת הביקורת (41.6% לעומת 19.2%).
לא נמצא הבדל בשיעור ההשמנה בין משתתפים עם ADHD אשר מטופלים תרופתית לבין אלו שאינם מטופלים תרופתית. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26853710

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

פעילות גופנית 

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

ממחקרים שסקרנו עולה כי פעילות גופנית אירובית משפיעה על מסלולים של קטכולאמינים, בדומה להשפּעת תרופות ממריצות, המשמשות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז. 

מחקרים קליניים הוכיחו כי פעילות גופנית קבועה, מסוגים שונים (אירובי, אנאירובי, אינטרוואלים, יוגה ואף משחק פינג פונג), לפרקי זמן שונים ובגילאים שונים, משפרת מדדים שונים של הפרעת קשב וריכוז הן בקרב מבוגרים והן בקרב ילדים. עוצמת ההשפעה מתוארת בחלק מהמחקרים כבינונית עד נמוכה, עם רמת מובהקות גבוהה (במחקרים בהם צוינה רמת המובהקות), כאשר ההשפעה נצפתה בעיקר על מדדי קשב, מדדים התנהגותיים, ביצוע מטלות לפרק זמן ממושך, השלמת מטלות פשוטות, תפקודים ניהוליים כלליים (כגון עיכוב התנהגות ותפקודי זיכרון), מיומנויות מוטוריות, הישגים בקריאה ובמתמטיקה, דיוק תגובה, עיבוד נתונים, מוטיבציה ותחושת היכולת. דווחה גם ירידה בדאגנות ובמחשבות טורדניות 
בהתייחס לילדים, אף נמצא כי פעילות אירובית הייתה יעילה לשיפור אקוטי של תפקודים ניהוליים (כגון אימפולסיביות), של זמן תגובה ושל מספר מדדים פיזיולוגיים כגון פעילות מוטורית וקצב לב. 

 

להלן פירוט המחקרים: 

סקירה ומטה-אנליזה (2016) נועדה להעריך את היעילות של התערבויות הכוללות פעילות גופנית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים וצעירים עם אוטיזם או עם ADHD.

במטה-האנליזה נכללו 22 מחקרים (6 על אוטיזם ו-16 על ADHD), בהם 579 משתתפים סה"כ (128 עם אוטיזם ו- 451 עם ADHD) בגילאי 3-25. מהתוצאות עולה כי לפעילות גופנית השפעה נמוכה עד בינונית, על הקוגניציה (r=0.235*). קשר זה היה בלתי תלוי בקבוצת הגיל, בסוג הפעילות הגופנית או במספר או משך המפגשים.

בסקירה הנוכחית המטלות הקוגניטיביות סווגו לשתי קטגוריות עיקריות, משך ביצוע המטלה ולמידה פשוטה או תפקודים ניהוליים כלליים (תפקודים קוגניטיביים גבוהים יותר שלרוב אינם מודעים ואינם ניתנים לשליטה רצונית).

נמצא כי פעילות גופנית משפיעה בעיקר על הקטגוריה הראשונה (ביצוע מטלה לפרק זמן ממושך יותר והשלמת מטלות פשוטות) ופחות על תפקודים ניהוליים כלליים.

השפעה זו נמצאה בעיקר בקרב משתתפים עם אוטיזם כאשר במשתתפים עם ADHD נצפה שיפור קל גם בתפקודים ניהוליים, ביניהם עיכוב התנהגות (r=0.174) ותפקודי זיכרון (r=0.286)
ממצאים אלה תומכים ביעילות של התערבויות הכוללות פעילות גופנית לשיפור היבטים מסוימים של התפקוד הקוגניטיבי באוכלוסייה עם אוטיזם או ADHD.

החוקרים מסכמים כי בדומה לממצאים באוכלוסייה הכללית, ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית הינה שונה עבור היבטים ותחומים שונים של התפקוד הקוגניטיבי, כך שישנם תחומים בהם חל שיפור משמעותי יותר ובתחומים אחרים לא נמצאה השפעה מיטיבה.  
*R מציינת את מקדם המתאם, כלומר את עוצמת הקשר בין שני המשתנים ואת כיוונו. עוצמת הקשר נעה על רצף בין 0.0 ל- 1, כך ש- R=0.9 מבטאת קשר חזק מאוד ו- R=0.1 מבטאת קשר חלש מאוד.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27412579

מטה-אנליזה (2016) המתמקדת בהשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על המיומנויות המוטוריות והתפקודים הניהוליים בילדים עם ADHD.

ניתוח הנתונים מבוסס על ממצאים מ-10 מחקרים מבוקרים הכוללים 300 משתתפים סה"כ בגיל 9.3 בממוצע, בהם נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית בהשוואה לקבוצת ביקורת.

נמצא כי פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה הייתה בעלת השפעה מיטיבה מובהקת בעלת עוצמה בינונית על התפקוד של ילדים עם ADHD (ברמת מובהקות: p=0.001), במיוחד בשיפור המיומנויות המוטוריות. ההשפעה הייתה משמעותית במיוחד כאשר משך הפעילות הגופנית היה ארוך יותר אך הייתה בלתי תלויה בעצימות הפעילות, בגיל או במין המשתתפים. עם זאת, עוצמת הממצאים נמוכה יחסית ואינה מאפשרת להצביע על המלצות קליניות עד לקיום מחקרים נוספים.  
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26861158 
סקירה שיטתית (2016) הבוחנת את ההשפעה של פעילות גופנית על התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי בקרב ילדים עם ADHD וכן בוחנת את הממצאים המתייחסים למבוגרים עם ADHD.

לצורך הסקירה החוקרים ביצעו אבחנה בין סוג הפעילות (סיבולת לב מול כזו שאינה מערבת סיבולת לב), סוג ההשפעה (אקוטית או כרונית) ומדדי המטרה (קוגניטיביים, התנהגותיים-רגשיים או פיזיולוגיים).

בהתייחס לילדים, נמצא כי פעילות אירובית הייתה יעילה לשיפור אקוטי של תפקודים ניהוליים, כגון אימפולסיביות, של זמן התגובה ושל מספר מדדים פיזיולוגיים כגון פעילות מוטורית וקצב לב. בנוסף, פעילות אירובית הייתה יעילה גם לשיפור ארוך טווח בתפקודים ניהוליים, מדדי קשב ומדדים התנהגותיים. התרומה של פעילות אנאירובית הייתה פחות חד-משמעית, אולם בעיקרה הייתה בעלת השפעה מיטיבה.

במספר קטן של מחקרים בהם נבדקה ההשפעה על מבוגרים עם ADHD, נמצא כי פעילות גופנית מסוגים שונים הייתה קשורה בשיפור מדדים קוגניטיביים והתנהגותיים, כולל קשב, עיכוב התנהגות, מוטיבציה ואימפולסיביות.

החוקרים מסכמים כי פעילות גופנית עשויה להוות אסטרטגיה טיפולית אלטרנטיבית או משלימה לילדים עם ADHD, במיוחד פעילות אירובית. עם זאת החוקרים קוראים לביצוע מחקרים מבוקרים נוספים בתחום זה על מנת לבסס את המסקנות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27400928

סקירה (2016) אשר בוחנת את העדויות לגבי היעילות של פעילות אירובית כטיפול תומך ב-ADHD. החוקרים מסבירים כי הן תרופות ממריצות, המשמשות לטיפול ב-ADHD, והן פעילות אירובית, משפיעות על מסלולים הורמונליים ממשפחת קטכולאמינים.

מהסקירה עולה כי פעילות אירובית נמצאה יעילה במחקרים על חיות מעבדה עם יתר לחץ דם וכן במודל של ADHD, ובמחקרים קליניים של ילדים עם ADHD כטיפול תומך יחד עם הטיפול התרופתי. בנוסף ישנם ממצאים המצביעים על התרומה של פעילות אירובית לתפקוד החברתי והנוירו-קוגניטיבי בילדים ובמבוגרים עם ADHD.

עם זאת, החוקרים מציינים כי לא נערכו מחקרים אקראיים מבוקרים להערכת ההשפעה במבוגרים עם ADHD. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27288905

במחקר אקראי מבוקר (2016) נמצא כי טיפול רב-תחומי הכולל אימוני אינטרוולים עצימים, בהשוואה לטיפול רב-תחומי סטנדרטי, תרם לשיפור הכושר הגופני, הכישורים המוטוריים, היבטים של איכות החיים, תחושת היכולת והקשב בקרב בנים בגילאי 8-13 עם ADHD, עם רמת מובהקות גבוהה (P<0.05) עבור מרבית המדדים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27013028

במחקר מוצלב (2016) בו השתתפו שתי קבוצות של 16 ילדים כל אחת נמצא כי אימוני פינג-פונג במשך 12 שבועות היו יעילים לשיפור התפקוד המוטורי וההתנהגותי בילדים עם ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27344348

מחקר אקראי מבוקר (2016) המדגיש את התרומה של עצם ההשתתפות במסגרת לאחר בית הספר, בין אם בתכנית הכוללת פעילות גופנית או בתכנית הכוללת פעילות יושבנית, לשיפור תסמיני ADHD או הפרעות התנהגות בילדים עירוניים ממצב סוציו-אקונומי נמוך
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26829000

מחקר (2013) בחן את ההשפעה של פעילות גופנית על 30 מבוגרים הסובלים מ- ADHD.

במחקר נבחנו שלושה מדדים של ADHD: התנהגות אימפולסיבית, מחשבות טורדניות ודאגנות.
30 מבוגרים מאובחנים עם ADHD חולקו לשתי קבוצות לפי דיווחיהם על פעילות גופנית- קבוצת פעילות גופנית רבה, וקבוצת פעילות גופנית מועטה.

נמצא כי חברי הקבוצה אשר עושים פעילות גופנית רבה מדווחים באופן מובהק על פחות התנהגות אימפולסיבית, פחות דאגנות ומחשבות טורדניות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24029111

מחקר (מרץ 2013) בחן את ההשפעה של פעילות גופנית אירובית למשך 20 דקות על ילדים עם ADHD.
לאחר 20 דקות פעילות גופנית, ילדים עם ADHD וקבוצת בקרה של ילדים ללא ADHD כולם הראו תגובות מדויקות ועיבוד מהיר יותר. הילדים הסובלים מ-ADHD הראו גם שיפור ביכולת הריכוז.

שיפור בהישגים בקריאה ומתמטיקה נראה בקרב שתי הקבוצות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23084704
מסקירת מחקרים (ינואר 2013) שנערכו על ההשפעות של יוגה, עולה כי ישנן ראיות לכך שיוגה מסייעת למצבים של דיכאון, פועלת יחד עם תרופות לסיוע בסכיזופרניה ומסייעת לילדים עם ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23355825

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

משקאות ממותקים

 

מחקר (אוגוסט 2013) שעוסק בקשר שבין שתיה קלה לבין התפתחות של הפרעות התנהגות בקרב ילדים בגילאי 5. המחקר הינו חלק ממחקר פרוספקטיבי גדול ומשמעותי בו בוצע מעקב אחר אימהות וילדים מ-20 ערים גדולות בארה"ב. 

נתוני המחקר הנוכחי מתבססים על מדגם של 2,929 ילדים אשר 43% מהם צרכו לפחות מנה אחת של שתיה קלה ביום ו-4% מהם צרכו לפחות 4 מנות ביום. 

הממצאים מראים כי צריכה גבוהה יותר של שתיה קלה הייתה קשורה להתנהגות אגרסיבית יותר ולהתנהגות מסתגרת ומכונסת יותר, בהשוואה לאלו שלא צרכו כלל שתיה קלה. מעבר לכך, צריכה של לפחות 4 מנות הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של הפרעות קשב.

החוקרים מסכמים כי קיים קשר מוכח בין צריכת משקאות קלים לבין התנהגות שלילית בקרב ילדים קטנים אך נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס מהו המנגנון העומד בבסיס קשר זה.

ניתן לשער כי הגורמים העיקריים הם כמויות הסוכר הגבוהות, חומרי שימור, צבע וטעם וחומרים הממריצים את מערכת העצבים (אספרטיים וכד') המצויים לרוב במשקאות אלו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23968739

מחקר חשוב (פברואר 2015) שנועד לבחון את הקשר בין צריכת משקאות ממותקים שונים לבין תסמיני היפראקטיביות והפרעות קשב בקרב בני נוער. במחקר השתתפו 1649 בני נוער בני 12 אשר דיווחו על סוג וכמות המשקאות שצרכו ב-24 השעות האחרונות וענו על שאלון דיווח עצמי להערכת התסמינים.

נמצא כי הסיכון לתסמיני היפראקטיביות והפרעות קשב עלה בכ-14% עם כל צריכת משקה ממותק נוסף. מעבר לכך, צריכת משקאות אנרגיה הייתה מלווה בסיכון גבוה בכ-66% לסבול מתסמינים אלו, ללא תלות במשתנים נוספים כמו מספר המשקאות.

מחקר זה מדגיש כי צריכת משקאות ממותקים בכלל, ומשקאות אנרגיה בפרט, עלולים לגרום לפגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי ואף לנזקים בריאותיים ארוכי טווח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25676784

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

טיפולים אינטגרטיבים וטיפולים התנהגותיים

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

משני מחקרים שסקרנו עולה כי בעוד שטיפול התנהגותי הממוקד בשיפור השינה הוביל לשיפור ההתנהגות של ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעומת טיפול סטנדרטי, תוכנית אינטגרטיבית, הכוללת אימון אינטגרטיבי ממוחשב, פעילות גופנית ואימון התנהגותי למשך 15 שבועות לא נמצאה יעילה יותר מהטיפול הסטנדרטי בהפרעת קשב וריכוז. 

 

להלן פירוט המחקרים:

במחקר אקראי מבוקר (2016) נבדקה היעילות של התכנית התערבות אינטגרטיבית המתייחסת להיבט המוחי, הגופני והחברתי עבור ילדים עם ADHD.

במחקר השתתפו 92 ילדים בגילאי 5-9 אשר חולקו באופן אקראי להשתתפות בתכנית הכוללת אימון קוגניטיבי ממוחשב, פעילות גופנית ואימון התנהגותי, או להמשך הטיפול הסטנדרטי אותו קיבל כל ילד. לאחר 15 שבועות העריכו החוקרים, שהיו עיוורים לקבוצת הטיפול אליה השתייכו הילדים, וכן ההורים והמורים את תסמיני ADHD והתפקוד הכללי, בנוסף לתפקוד במבחנים נוירו-קוגניטיביים.

בשתי הקבוצות נמצא שיפור, אולם לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות, כלומר התכנית האינטגרטיבית לא הייתה יעילה יותר מהטיפול הסטנדרטי. מכאן מסיקים החוקרים כי הרחבת האימון הקוגניטיבי לתחומים נוספים אינה תורמת לשיפור התסמינים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27178060

מחקר מבוקר (ינואר 2015) אשר נועד לבחון את התרומה של טיפול התנהגותי בבעיות שינה לשיפור התסמינים, ההתנהגות, התפקוד והזיכרון בילדים עם ADHD והבריאות הנפשית של ההורים.

במחקר נכללו 244 ילדים בגילאי 5-12 בעלי ADHD אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי או לקבוצת ההתערבות שקיבלה טיפול התנהגותי קצר מועד מותאם אישית וייעוץ טלפוני בהתאם לצורך.
במעקב של 6 חודשים נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר בתסמיני ADHD וזוהה שיעור נמוך יותר של בעיות שינה בינוניות-חמורות, כאשר החוקרים מעריכים כי ניתן לייחס חלק ניכר מהשיפור בתסמינים לשיפור באיכות השינה. מעבר לכך, נמצא שיפור בהיבט המשפחתי, בהתנהגות בביה"ס ובזיכרון של ילדים בקבוצת ההתערבות.
מכאן, טיפול התנהגותי הממוקד בשיפור השינה עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור השינה וההתנהגות בילדים עם ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25646809

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שימוש בתרופות

 

מחקר אורך ראשוני (מרץ 2014) נועד לבחון את הקשר בין ADHD והטיפול בתרופות ממריצות (ריטלין, קונצרטה וכד') לבין BMI במהלך הילדות.

במסגרת המחקר נערך ניתוח סטטיסטי של נתונים רפואיים של כ-164 אלף ילדים בגילאי 3-18 לבדיקת השינוי ב-BMI לאורך השנים ביחס לגיל אבחנת ADHD, לגיל התחלת הטיפול התרופתי ולמשך הטיפול. 

מניתוח הנתונים עולה כי ילדים בעלי ADHD שלא נטלו טיפול תרופתי היו בעלי BMI גבוה יותר במהלך הילדות בהשוואה לילדים ללא ADHD או לילדים שנטלו תרופות ממריצות.

כמו כן, שימוש בתרופות ממריצות מגיל צעיר או שימוש ממושך היו קשורים בעלייה נמוכה ב-BMI במהלך הילדות אך בעלייה חדה לערכי BMI גבוהים בגיל ההתבגרות.

מכאן, עולה השאלה האם העלייה ב-BMI קשורה בהפרעה עצמה ובאופן עיבוד הגירויים במוח או בטיפול התרופתי ולכן נדרשים מחקרים נוספים על מנת לחקור מהו המנגנון העומד בבסיס קשר זה. החוקרים מסכמים כי למחקר השלכות קליניות ונוירוביולוגיות חשובות ביחס למחקר ולטיפול בילדים עם ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24639278

בדיקה (אוגוסט 2014) מצאה כי חשיפה לתרופות אנטי-דיכאוניות בזמן הריון אינה קשורה באופן ישיר להתפתחות אוטיזם כפי ששוער בעבר, אולם כן עלולה להגביר סיכון להפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25155880

מטה-אנליזה (דצמבר 2015) הכוללת 9 מחקרים מצביעה על כך ששימוש בתרופות ממריצות לטיפול ב-ADHD עלול לפגוע באיכות השינה של ילדים

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26598454

במחקר בו בוצע ניתוח הרשומות הרפואיות של 1,224 ילדים עד גיל 17 עם ADHD (מאי 2016) נמצא כי שימוש בתרופות ממשפחת methylphenidate (לדוגמא, ריטלין) עלול להגביר את הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27245699

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

הריוֹן וינקות

 

במחקר (אוגוסט 2013) נבדק הקשר בין תזונת האם בהיריון ותזונת התינוק בינקות לבין הפרעות התנהגות בתקופת הילדות. במחקר עוקבה (cohort) גדול שנערך בנורבגיה נאספו נתונים על כ-23 אלף נשים הרות. בוצע מעקב אחר התינוקות עד גיל 5.

החוקרים פיתחו מודל להערכת הקשר בין תזונת האם בהיריון ותזונת התינוק בגיל שנה וחצי ושלוש לבין התפתחות התינוק בגילאי שנה וחצי עד חמש. 

החוקרים מסכמים כי ילדים שתזונתם בגיל הינקות סווגה כ"לא בריאה" נמצאו בסיכון מוגבר לסבול מהפרעות התנהגות או מהפרעות רגשיות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24074470

מחקר עוקבה גדול (יולי 2015) שהתקיים בהולנד בחן את הקשר בין רמות נמוכות של הורמוני התריס בתחילת ההיריון לבין תסמיני ADHD בגיל הילדות.

כחלק ממחקר אוכלוסייה נרחב, בו נערך מעקב אחר ילדים שנולדו בין השנים 2002-2006, נעשה שימוש בנתונים שנאספו עד שנת 2014 של 3,873 צמדי אמהות וילדים.

לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים הקשורים באם ובילד, נמצא כי ילדים בגיל 8 לאמהות שהיו עם רמות נמוכות של הורמוני התריס בהיריון היו בעלי רמה גבוהה יותר בכ-7% של תסמיני ADHD. 

ממצא זה מצביע על כך שחשיפה תוך-רחמית לרמה נמוכה של הורמוני התריס עשויה להשפיע על ההתפתחות העצבית של העובר. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26146876

בדיקה (אוגוסט 2014) מצאה כי חשיפה לתרופות אנטי-דיכאוניות בזמן הריון אינה קשורה באופן ישיר להתפתחות אוטיזם כפי ששוער בעבר, אולם כן עלולה להגביר סיכון להפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25155880

במחקר (אוגוסט 2016) בו השתתפו כ-160 ילדים נמצא כי לתזונת האם בהיריון עשוי תפקיד משמעותי בהפחתת הסיכון להפרעות התנהגות בגיל צעיר ולהתפתחות תסמיני ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27535767

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שונות

 

מחקר (2016) שנועד להשוות את מאפייני אורח החיים של ילדים בגילאי 7-11 עם ADHD לעומת ילדים ללא ADHD מאותו אזור גיאוגרפי.

במסגרת המחקר הורים ל-184 ילדים עם ADHD ו-104 ילדים ללא ADHD התבקשו למלא שאלון אורח חיים, הכולל התייחסות ל-7 תחומים: שתיית מים, צריכת משקאות ממותקים, נטילת תוספי תזונה ומולטי-ויטמין, הרגלי קריאה, זמן מסך, פעילות גופנית ושינה. בהתבסס על נתוני השאלון החוקרים חישבו מדד אורח חיים בריא ובדקו את הקשר בין מדד זה לבין ADHD. נמצא כי ילדים עם ADHD היו בעלי סיכון גבוה פי 2 לאורח חיים פחות בריא בהשוואה לילדים ללא ADHD. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27125993

במחקר (2015) שהשווה בין 10 ילדים בגילאי 10-15 עם ADHD לבין קבוצת בקרה של 22 ילדים, לא היה הבדל ברמת הסוכר בצום אולם רמות ההמוגלובין המסוכרר HbA1c וה-BMI היו גבוהות יותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25747679

מחקר (אפריל 2015) שכלל 79 ילדים מצא כי הסיכון להפרעת אכילה אימפולסיבית היה גבוה פי 12 בילדים עם ADHD בהשוואה לילדים ללא ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25855370
מנתונים של 460 ילדים בגילאי 8-15 שנכללו בסקר הבריאות האמריקאי משנים 2003-2004 עולה כי ילדים עם ADHD נוטים להיות בעלי ריכוז גבוה יותר של ביספינול A בשתן, כאשר קשר זה היה בולט במיוחד בקרב בנים. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27281688

מחקר (נובמבר 2013) בחן את הקשר בין הימצאות מטאבוליטים של פטאלאטים (תוצרי פלסטיק) בשתן והפרעות קשב וריכוז בילדים בגילאי 6-15. נמצא כי ישנו קשר בין פטאלאטים מסוימים וסיכון גבוה יותר לסבול מהפרעות קשב וריכוז או הפרעות למידה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24267794
מטה-אנליזה (יוני 2014) הכוללת 11 מחקרים אקראיים מבוקרים תלויי פלסבו אשר בודקת את ההשפעה של רכיבי התה, חומצת האמינו ל-תיאנין ו-EGCG, לבד או בשילוב קפאין, על התפקוד הקוגניטיבי ועל מצב הרוח.
נמצאה השפעה לשילוב של ל-תיאנין וקפאין להגברת רמת הדריכות והפניית הקשב בשעתיים שלאחר הצריכה ובמידה פחותה לעלייה במדדים של קשב תחושתי. ככל הנראה, השפעות אלה מיוחסות במידה רבה לצריכת הקפאין.
בשל מיעוט נתונים לא ניתן היה להעריך את ההשפעה של EGCG, אולם מהממצאים הקיימים עולה כי לצריכת EGCG השפעה מרגיעה בשעה שלאחר הצריכה.
חשוב לציין כי המחקרים שנכללו במטה-אנליזה הינם קטנים וישנה שונות גבוהה בין המחקרים ביחס למדדים שנבדקו ולכן קיים קושי בקביעת מסקנות חד משמעיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24946991

מחקר (2015) מקרה-בקרה (case-control) ראשוני בו נבדק האם יש הבדל בריכוז הספינגוליפידים בדם בקרב אוכלוסייה עם או בלי ADHD. ספינגוליפידים הינם שומנים, המצויים בעיקר בעצבים, בעלי תפקיד חיוני בהתפתחות המוח ובתפקוד העצבי. 

במחקר נכללו 77 משתתפים אשר חולקו ל-3 קבוצות: 28 משתתפים עם ADHD, 28 משתתפים עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם ADHD ו-21 משתתפים ללא ADHD וללא רקע משפחתי של ADHD.

נמצא כי בקרב משתתפים עם ADHD ריכוזי הספינגוליפידים היו נמוכים יותר בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, כאשר הבדיקה הייתה בעלת רגישות של 79% (כלומר, רק 79% מהסובלים מ- ADHD יאותרו בעזרת הבדיקה כבעלי ריכוז נמוך של ספינגוליפידים) וסגוליות של 78% (כלומר זוהי ההסתברות שהבדיקה הנ"ל תשלול ריכוז נמוך של ספינגוליפידים).

החוקרים מסכמים כי ממצא זה עשוי להוות מדד להתפתחות המוח ולהשפיע על מסלולי התפקוד העצבי המאפיינים ADHD. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26379487

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה (דצמבר 2016), שנערך בדנמרק, נבדק הקשר בין היסטוריה אישית או משפחתית של תחלואה אוטואימונית לבין הסיכון ל-ADHD.

במחקר נכללו כל התינוקות שנולדו בדנמרק בין השנים 1990-2007 (כמיליון תינוקות), אחריהם בוצע מעקב בין השנים 1995-2012. המידע אודות תחלואה אוטואימונית ו-ADHD נאסף מהרשומות הרפואיות הלאומיות.

נמצא כי תינוקות עם מחלה אוטואימונית היו בסיכון גבוה ב-24% להתפתחות ADHD, כאשר מחלה אוטואימונית של האם הייתה קשורה בסיכון מוגבר של 12% ל-ADHD בילדות, ולא נמצא קשר עם מחלה אוטואימונית של האב. בניתוח נוסף נמצא כי סיכון גבוה יותר ל-ADHD נמצא בקרב ילדים עם היסטוריה משפחתית של תירוטוקסיקוזיס (ריכוז יתר של הורמון התירוקסין), סוכרת סוג 1, דלקת כבד אוטואימונית, פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת (ankylosing spondylitis). 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28219489

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

צמחי מרפא

 

פִּשְטה שרועה | ספלִילה | גִינקו בילובה | ג'ינסנג קוריאני | גִ'ינסנג קוֹריאני וגִינקו בּילובה | גִ'ינסנג אמרִיקאי | גִ'ינסנג אמרִיקאי וגִינקו בִילובה | פּרע מחורר | וַלריאן | כְּשותנית | ג'ינסנג סיבירי | שעוֹנית | וִיתניה | קמוֹמיל | קוֹדונופסיס | כללי ומחקרים מעורבים

 

פּשטה שרועה

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

בשנים האחרונות מתבצעים יותר ויותר מחקרים אודות פשטה שרועה (Bacopa monnieri) העוסקים בהשפעה של הצמח על שיפור הפעילות הקוגניטיבית. ממחקרים קלינים שסקרנו, עולה כי מיצוי סטנדרטי של פשטה שרועה במינון 225 מ"ג ליום למשך 6 חודשים או כחלק מפורמולה למשך 4 חודשים הוביל לשיפור בתסמיני הפרעת קשב וריכוז, מלבד בעיות חברתיות.

מחקר שעסק בהשפעה המיידית של פשטה על התפקוד הקוגניטיבי מצא כי למינון של 320 מ"ג השפעה קלה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי אולם באופן כללי לא נמצא יתרון ברור וחד משמעי לבקופה על פני פלסבו. כמו כן, בניגוד למצופה לא נמצאה השפעה מרגיעה בנטילת פשטה בהשוואה לפלסבו. 

יתר המחקרים באיכות מתודולוגית נמוכה ולכן אינם משכנעים אך עדיין נצפו בהם תוצאות מרשימות.

 

להלן פירוט המחקרים:

סקירה נרחבת ומעמיקה (2013) לגבי העדויות העולות ממחקרי מעבדה, ממחקרים בבע"ח וממחקרים קליניים העוסקים בהשפּעת הבקופה על היבטים שונים בתפקוד הקוגניטיבי תוך התייחסות למנגנוני הפעולה וליעילות של מיצוי מיוחד של הצמח (CDRI 08). מיצוי זה הוא מיצוי איכותי המכיל 55% חומר פעיל (bacosides) ואשר נחקר באופן יסודי במכון המחקר המרכזי לתרופות של הודו (CDRI) בעשר השנים האחרונות.
החוקרים סוקרים את העדויות ממחקרי מעבדה וממחקרים בבע"ח, בעיקר ביחס להשפעה של בקופה על שיפור הזיכרון ודנים במנגנוני הפעולה כבסיס להבנת תהליכים העשויים לתרום לשיפור היכולת הקוגניטיבית בבני אדם. בהמשך, החוקרים מציגים עדויות העולות ממחקרים קליניים ודנים בהשוואת השימוש בבקופה לטיפול תרופתי ובהשפעה האקוטית של בקופה לעומת ההשפעה ארוכת הטווח.
לסיום, החוקרים מציגים מחקרים המבוצעים כיום העוסקים בשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקשישים, בחולי אלצהיימר ודמנציה ובצעירים בעלי הפרעות קשב. החוקרים מסכמים כי מ-10 שנות מחקר עולה כי המיצוי CDRI 08 הינו בטוח לשימוש ויעיל להגברת הפעילות הקוגניטיבית, בעיקר לטווח הארוך, אולם קיימות עדויות המראות גם השפעה אקוטית. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23958194?dopt=Abstract

מחקר קליני (אפריל 2014) שנערך בהודו נועד להעריך את היעילות של מיצוי סטנדרטי של בקופה (Bacopa monnieri) לשיפור חומרת תסמיני ADHD בילדים.

במחקר השתתפו 31 ילדים בגילאי 6-12 אשר נטלו מיצוי בקופה במינון של 225 מ"ג ליום למשך 6 חודשים.

מהתוצאות עולה כי בעקבות הטיפול חל שיפור בכל התסמינים, מלבד בעיות חברתיות, בקרב מרבית הילדים. מכאן, השימוש בבקופה עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לטיפול בילדים עם ADHD, אולם נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר על מנת לאשש את הממצאים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24682000
מחקר רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (מרץ 2010) בחן את ההשפעה של תרכובת צמחית לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. תרכובת הצמחים הכילה: אדמונית (Paeoniae alba), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), ספירולינה (Spirulina platensis), פשטה שרועה (Bacopa monnieri) ומליסה (Melissa officinalis).
במחקר השתתפו 120 ילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD שחולקו רנדומלית למשך ארבעה חודשים לקבוצת התערבות אשר קיבלה את התרכובת הצמחית או לקבוצת ביקורת אשר קיבלה פלסבו.

בתום 4 החודשים, לא נצפו שום שינויים בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות לעומת זאת, נראה שיפור מובהק ביכולת ריכוז, קוגניציה, שליטה ביצרים, כמו גם שיפור בתוצאות מבחן טובה TOVA.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20228219
בסקירה של מחקרים (דצמבר 2011) שבחנה את הטיפולים המשלימים ל-ADD ו-ADHD, נמצא כי פשטה שרועה (Bacopa monnieriמשמש כטוניק למוח ומשפר תפקוד קוגנטיבי, משפר זיכרון, למידה וריכוז בילדים הסובלים מ- ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

מתוך ארבעה מחקרים קלינים מבוקרי פלסבו שסקרנו ובדקו את ההשפעה ארוכת הטווח של פשתה שרועה (Bacopa monnieri) על תפקוד קוגניטיבי (ולא על ADHD באופן ספציפי) רק שניים מהמחקרים הדגימו שיפור בזכרון, עיבוד מידע, קצב למידה וכן בחרדה מצבית.

ייתכן כי ההבדל בתוצאות המחקרים קשור למשך זמן נטילה, מינון שניתן באופן שאינו מתאים למשקל גוף או לתיקנון. במחקרים שכן נמצא שיפור, נעשה שימוש תמצית פשתה שרועה יבשה במינון של 300 מ"ג לאדם השוקל מתחת ל- 90 ק"ג; 450 מ"ג לאדם השוקל מעל 90 ק"ג (מינונים המקבילים ל-6 ו-9 גרם צמח יבש בהתאמה) למשך 3 חודשים או בתמצית פשתה שרועה יבשה, המתוקננת לפי 55% טריטרפנואידים (bacosides) לפחות, במינון 300 מ"ג ליום (מינון המקביל לכ-6 גרם צמח יבש) למשך 12 שבועות. 
חיזוק להשפעה המיטיבה של פשטה שרועה על התפקוד הקוגניטיבי מתקבל ממטה-אנליזה (2014) הכוללת 9 מחקרים מבוקרים באיכות מתודולוגית גבוהה. אולם, החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים המשווים את הטיפול בפשטה לטיפול תרופתי מוכר על מנת להוכיח את יעילותה. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24252493

במחקר קליני אקראי מבוקר פלסבו (2002) נבחנה השפּעת פשטה שרועה על תפקודי זיכרון וחרדה של מבוגרים בריאים.

67 מבוגרים בגילאי 40-65 חולקו אקראית לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. קבוצת ההתערבות נטלה תמצית יבשה של פשטה שרועה (במינון של 300 מ"ג לאדם השוקל מתחת ל- 90 ק"ג; 450 מ"ג לאדם השוקל מעל 90 ק"ג, מינונים המקבילים ל-6 ו-9 גרם צמח יבש בהתאמה). משך ההתערבות היה שלושה חודשים.

תפקודי הזיכרון של הנבדקים נבחנו לפני ההתערבות, בתום תקופת התערבות של 3 חודשים ושישה שבועות לאחר תום ההתערבות.

במחקר זה נצפתה השפעה חיובית מובהקת של פשטה שרועה על יכולת השימור של מידע חדש בזיכרון. פשטה שרועה הפחיתה את שיעור השיכחה של מידע חדש אך לא השפיעה על קצב הלמידה. כמו כן, לא ניכרה השפעה של פשטה שרועה על שאר תפקודי הזיכרון והלמידה: מדדים של זיכרון לטווח קצר, זיכרון פעולה, קשב ואיחזור מידע מהזיכרון לטווח ארוך.

לבסוף, לא ניכרה השפעה של הצמח על רמות הדיכאון והחרדה המדווחות של הנבדקים ועל תפיסתם את תפקודי הזיכרון שלהם בשגרה. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12093601

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2001) נבחנה השפּעת פשטה שרועה על תפקודים קוגניטיביים במבוגרים בריאים. 46 נבדקים חולקו אקראית לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. קבוצת ההתערבות קיבלה תמצית פשטה שרועה יבשה, המתוקננת לפי 55% טריטרפנואידים (bacosides) לפחות, במינון 300 מ"ג ליום (מינון המקביל לכ-6 גרם צמח יבש). קבוצת הביקורת קיבלה מינון מקביל של פלסבו. משך ההתערבות היה 12 שבועות.

מבדקים נוירופסיכולוגיים נערכו לנבדקים לפני ההתערבות וכן 5 ו-12 שבועות לאחר תחילתה.

נמצא שנטילת פשטה שרועה שיפרה באופן מובהק את מהירות עיבוד המידע החזותי, את קצב הלמידה של מידע מילולי ואת תהליך גיבוש המידע בזיכרון. היא גם הפחיתה את החרדה המצבית* בהשוואה לפלסבו.

כל ההשפעות המובהקות של הצמח נצפו לאחר 12 שבועות ולא לפני כן.
*חרדה מצבית הינה חרדה הקשורה למצבים מסוימים כדוגמת מבחנים, ראיונות עבודה, מפגשים חברתיים ועוד. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11498727

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2004) נבחנה השפּעת גינקו דו אונתי ופשטה שרועה בנטילה ממושכת על תפקודים קוגניטיביים של נבדקים בריאים.

85 נבדקים חולקו לשתי קבוצות: קבוצת התערבות וקבוצת ביקורת. קבוצת ההתערבות נטלה תמציות יבשות מתוקננות של גינקו דו אונתי ופשטה שרועה במשך ארבעה שבועות.

תמצית הגינקו ניטלה במינון 120 מ"ג, המתוקנן להכיל 16 מ״ג ginkgo flavonglycosides ו-4 מ״ג ginkgolides ו-bilobalide. מינון זה מקביל לכ-3 גרם צמח יבש. תמצית הפשטה השרועה ניטלה בבמינון 300 מ"ג, המתוקנן להכיל 67.5 מ״ג bacosides. גם מינון זה מקביל לכ-3 גרם צמח יבש. מבחנים קוגניטיביים הועברו לנבדקים בתום השבוע השני והרביעי להתערבות.

במחקר זה לא נצפתה השפעה מובהקת של גינקו דו אונתי ופשטה שרועה במינון ובמשך נטילה אלו על התפקודים הקוגניטיביים השונים: קשב, זיכרון לטווח קצר וזיכרון פעולה, למידה מילולית, גיבוש המידע בזיכרון, תפקודים ניהוליים, תכנון ופתרון בעיות, מהירות עיבוד מידע, תגובתיות מוטורית וקבלת החלטות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14994318
מחקר קליני כפול-סמיות (2013) נועד לבחון את ההשפעה המיידית של מיצוי ספציפי של פשטה שרועה על התפקוד הקוגניטיבי, מצב הרוח והפעילות הקרדיווסקולרית.

במסגרת המחקר 24 משתתפים בריאים הוקצו באופן אקראי לקבלת פשטה במינון 320 מ"ג או 640 מ"ג או פלסבו בסדר אקראי בהפרש של שבוע אחד מהשני.

בכל ביקור המשתתפים ביצעו סדרת מבחנים קוגניטיביים לפני הטיפול וכן שעתיים אחריו, ולאחר מכן נמדד מצב הרוח ורמת הפעילות הקרדיווסקולרית.

מהתוצאות עולה כי למינון של 320 מ"ג השפעה קלה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי אולם באופן כללי לא נמצא יתרון ברור וחד משמעי לבקופה על פני פלסבו. כמו כן, בניגוד למצופה לא נמצאה השפעה מרגיעה בנטילת פשטה בהשוואה לפלסבו. ייתכן כי שינוי זמן המדידה או המדדים הקוגניטיביים יוביל להבנה משמעותית יותר לגבי ההשפעה המיידית של פשטה על התפקוד הקוגניטיבי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23281132

בסקירה שיטתית (דצמבר 2016) מסכמים החוקרים את הממצאים הקליניים בנוגע להשפעה של פשטה שרועה (Bacopa monnieri) על התפקוד הקוגניטיבי ועל ההתנהגות בקרב ילדים ומתבגרים
בסקירה נכללו חמישה מחקרים, בהם נעשה שימוש בפשטה שרועה כצמח בודד, שלושה מתוכם מחקרים אקראיים מבוקרים ושניים - מחקרים פתוחים. גיל המשתתפים בכלל המחקרים היה 4-18 והמינון שניתן היה 100-1,050 מ"ג ליום בצורת סירופ או כמוסות.

מהמחקרים עולה כי השימוש בפשטה שרועה תרם לשיפור בתחום השפה וכן במספר תת-תחומים של זיכרון. בנוסף, נצפה שיפור בתחומי ההיפראקטיביות והקשב, בקרב ילדים שסבלו מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות. השימוש בבקופה היה בטוח ונסבל היטב, כאשר רק 2.3% מהמשתתפים דיווחו על תופעות לוואי קלות, כדוגמת אי-נוחות בטנית.

סקירה זו מדגישה כי השימוש בבקופה הינו בטוח ויעיל לשיפור היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים בקרב ילדים ומתבגרים. עם זאת, החוקרים קוראים לקיום מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27912958

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

ספלִילה 

 

ממחקר קליני (2010) אשר בוצע על 120 ילדים בגילאי 6-12, עולה כי נטילת פורמולת צמחים המכילה ספלילה (Centella asiatica) למשך 4 חודשים הובילה לשיפור במבחן TOVA בהשוואה לקבוצת ביקורת שנטלה פלסבו. תופעות הלוואי שדווחו בעקבות נטילת הפורמולה היו בעיקר במערכת העיכול וחלפו כעבור שבועיים של שימוש. 

מחקר קליני אקראי כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו שנערך בבי״ח שיבא (תל השוֹמר) בשילוב הרבליסטים ישראלים. במחקר זה נבחנה יעילותה של פורמולת פטנט צמחית בשיפור הקשב, התפקוד הקוגנטיבי והשליטה בדחפים בקרב ילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). פורמולת הצמחים ® Nurture & Clarity, (מוכרת בארץ כ"ריכוזית") כללה תמציות אתנוליות של הצמחים הבאים: Peonia alba, Withania somnifera, Centella asiatica, Spirulina platensis, Bacopa monnieri, Melissa officinalis.
120 ילדים בגילאי 6-12 אובחנו כבעלי הפרעת קשב, וריכוז, והפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות לפי הקריטריונים הקבועים בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-IV). הנבדקים חולקו לקבוצת ההתערבות שקיבלה את פורמולת הצמחים במינון יומי של 9 מ"ל, ולקבוצת ביקורת שקיבלה מינון מקביל של פלסבו, במשך ארבעה חודשים. תפקודם הקוגנטיבי הוערך באמצעות מבחן TOVA – Test of Variables of Attention, בתחילת המחקר ובסופו. 73 (91%) ילדים בקבוצת ההתערבות ו-19 (48%) בקבוצת הביקורת סיימו את המחקר.

בתום המחקר נרשם שיפור מובהק בקרב הילדים בקבוצות ההתערבות בכל ארבעת המדדים של מבחן TOVA (השמטות, לחיצות סתמיות, זמן תגובה, יציבות זמן התגובה) ובציון הסופי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. בעקבות נטילת הפורמולה דווחו תופעות לוואי קלות בלבד (בעיקר במערכת העיכול), וכל התופעות המדווחות חלפו כעבור שבועיים מתחילת הנטילה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20228219

 

מנגנוני הפעולה של ספלילה:

עיקר הפעילות המגנה על מערכת העצבים של ספלילה מיוחסת ליכולתו להגביר פעילות נוגדת חמצון אנדוגנית (לדוגמא, באמצעות העלאת רמות האנזימים glutathione ו-catalase במוח)(28,48). בתנאי מעבדה(49,50), תמציות ספלילה ונגזרות asiaticoside הדגימו השפעה מגנה על נוירונים מפני השפעה רעילה של beta-amyloid. במחקרים שונים שנערכו בקרב מכרסמים, נטילה פומית של תמציות ספלילה הפחיתה היווצרות beta-amyloid, מנעה נזק חמצוני והופעת ליקוי קוגניטיבי(51,52). במחקרים נוספים שנערכו בקרב בע״ח, תמציות ספלילה והרכיב asiatic acid הדגימו השפעה מגנה על מערכת העצבים מפני נזק חמצוני ורעילות גלוטומט(53,54). נטילה פומית של תמצית ספלילה בקרב חולדות אף הדגימה יכולת שיקום והגברת קצב גדילה של תאי עצב פגועים (לרבות הארכת אקסונים ועליה במספר האקסונים מצופי-המיאלין), לעומת קבוצת ביקורת(55). במחקרים שונים שנערכו בקרב חולדות, שתיית תמצית ספלילה או מיץ מעלי ספלילה טריים הובילה להתארכות דנדריטים והסתעפות גדולה יותר של נוירונים בהיפוקמפוס (חלק במוח שמעורב בתהליכי למידה וזיכרון)(56-60). תוצאות אלו נצפו גם בחולדות צעירות וגם בחולדות בוגרות. ממצאים אלו עשויים להסביר את השפּעתו החיובית של הצמח על יכולות למידה וזיכרון.

להרחבה ולרשימת המקורות המופיעים כאן, יש לעיין במונוגרף המלא של ספלילה.

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

גִינקו בילובה

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016): 

מתוך ארבעה מחקרים קלינים שסקרנו, רק מחקר אחד עוצב במבנה של מחקר קליני עם קבוצת ביקורת. ממחקר זה עולה כי תמצית עלי גינקו בילובה במינון 20-30 מ"ג ליום למשך 6 שבועות, כטיפול הניתן במקביל לתרופה Methylphenidate, הובילה לשיפור משמעותי בתסמיני הקשב אך לא בתסמיני ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. 

יתר המחקרים באיכות מתודולוגית נמוכה ולכן אינם משכנעים אך עדיין נצפו בהם תוצאות מרשימות.

 

להלן פירוט המחקרים: 
במחקר אקראי מבוקר פלסבו (מאי 2015) רצו החוקרים להעריך את היעילות של גינקו בילובה כטיפול משלים לילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)
במסגרת המחקר, כל 66 המשתתפים קיבלו טיפול תרופתי Methylphenidate (שמות מסחריים: ריטלין, קונצרטה) במינון 20-30 מ"ג ליום (בהתאם למשקל גופם). בנוסף לתרופה, קיבלו הנבדקים תמצית עלי גינקו (מתוקננת להכיל 24% גליקוזידים פלבונואידיים ו-6% לקטונים טרפניים) במינון 80-120 מ"ג ליום או פלסבו, במשך 6 שבועות.
ההורים והמורים העריכו את התסמינים ההתנהגותיים באמצעות שאלון (ADHD-RS-IV) בתחילת המחקר, לאחר שבועיים ולאחר 6 שבועות. יעילות טיפולית הוגדרה כשיפור של לפחות 27% בהשוואה לנתוני הבסיס.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, משתתפים שנטלו תמצית גינקו הראו שיפור משמעותי יותר, הן עפ"י הערכת ההורים והן עפ"י הערכת המורים, בתסמיני הקשב אך לא בתסמיני ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.
החוקרים מסכמים כי גינקו בילובה עשוי להוות טיפול משלים יעיל ובטוח ב-ADHD, אולם נדרשים מחקרים נוספים בהם תיבדק ההשפעה ארוכת הטווח. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25925875
מחקר (ינואר 2010) בחן את ההשפעה של גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) לטיפול בסובלים מהפרעות קשב וריכוז. 6 מטופלים המאובחנים כסובלים מ- ADD קיבלו טיפול באמצעות גינקו דו אונתי, במהלכו נרשמו אצל כולם שיפור היפראקטיביות, ריכוז וחוסר בגרות.
הערת המערכת: חסרונות המחקר עומדים על היעדר קבוצת ביקורת ומדגם קטן מאוד. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19441138
מחקר פיילוט קליני (ספטמבר 2014) נועד לבחון את היעילות של מיצוי מסוים של גינקו בילובה (EGb 761®) לילדים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)
במחקר השתתפו 20 ילדים עם ADHD אשר קיבלו מינון של עד 240 מ"ג ליום בהתאם לתסמינים הקליניים למשך 3-5 שבועות.

מהתוצאות עולה כי למיצוי זה עשויה להיות תועלת בשיפור התסמינים ואיכות החיים של ילדים הסובלים מ-ADHD, עם סיכון נמוך מאוד לתופעות לוואי. עם זאת, נדרש מחקר מקיף עם קבוצת ביקורת על מנת לאשש את הממצאים ולגבש המלצות לשימוש קליני.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25163996
מחקר פיילוט פתוח (מאי 2001) בדק את ההשפעה של תרכובת צמחית המכילה ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) וגינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) על הפרעות קשב וריכוז.
36 ילדים בגילאי 3-17 המאובחנים עם ADHD השתתפו במחקר והתבקשו ליטול פעמיים ביום על קיבה ריקה כמוסות המכילות 200 מ"ג ג'ינסנג אמריקאי ו-50 מ"ג גינקו בילובה.
בתום 4 שבועות טיפול, נצפה שיפור בבעיות חברתיות ובתסמינים נוספים של בין 44-74%.
הערת המערכת: חסרון מחקר זה הוא בהיעדר קבוצת ביקורת 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11394191

מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב (מרץ 2016) אשר בדק את התגובתיות הקרדיוואסקולרית כמנגנון אפשרי המסביר את ההשפעה המטיבה של גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) על התפקוד הקוגניטיבי
במחקר השתתפו 24 מתנדבים אשר ביצעו מבחן להערכת התפקוד קוגניטיבי ב-3 ימים שונים עם הפסקה של 48 שעות ביניהם. בימי המבחן המשתתפים נטלו מינון בינוני וגבוה, 120 ו-240 מ"ג, של גינקו בילובה, או מינון בינוני וגבוה, 500 ו-1,000 מ"ג, של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וכן של פלסבו. במהלך כל יום מבחן, החוקרים עקבו אחר התגובתיות הקרדיווסקולרית (לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וקצב הלב).

נמצא כי גינקו תרם לשיפור בתפקודים ניהוליים מסוימים בקרב נשים אך לא בקרב גברים, כאשר ההשפעה המיטיבה הייתה קשורה באיזון התגובתיות הקרדיווסקולרית. כלומר, במטלות הגורמות לעליה בתגובת הסטרס, עשויה להיות תועלת לשימוש בגינקו לאיזון התגובתיות הקרדיווסקולרית וכתוצאה מכך לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. לג'ינסנג לא נמצאה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26938637

חזרה לתחילת המחקרים

 

ג'ינסנג קוריאני

 

סיכום עדכני של המחקרים (מאי 2017): 

מתוך שלושה מחקרים קלינים שסקרנו, אשר בדקו את השפעה ג'ינסנג קוריאני על תסמיני הפרעת קשב וריכוז, מצאנו רק מחקר אחד שבוצע ככפול סמיות ומבוקר פלסבו. במחקר נמצא כי מיצוי ג'ינסנג במינון של 1 גרם פעמיים ביום לילדים בגילאי 6-15 למשך 8 שבועות הוביל לשיפור בתסמיני הפרעת קשב וריכוז (חוסר קשב, היפראקטיביות) בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, בשתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים ביחס לרמת הקורטיזול או DHEA.

יתר המחקרים באיכות מתודולוגית נמוכה ולכן אינם משכנעים אך עדיין נצפו בהם תוצאות מרשימות.

 

בסדרת מחקרים, אשר בוצעה על ידי אותה קבוצת חוקרים, נבדקה השפּעת מתן אקוטי בנטילה חד פעמית של ג'ינסנג קוריאני לבד או במשולב עם צמחים אחרים על תפקוד קוגניטיבי , נמצא כי:

  • מתן אקוטי של תמצית ג'ינסנג קוריאני, במינון 400 מ"ג ליום הוביל לשיפור מובהק באיכות הזיכרון ובתפקודו.
  • מתן אקוטי של ג'ינסנג קוריאני וגינקו דו אונתי במשולב הוביל לשיפור מובהק באיכות הזיכרון במינונים 640 מ"ג ו- 960 מ"ג בטווח של שעה עד 4 שעות לאחר הנטילה. כמו כן, נשמרה מהירות התגובה במטלות קשב במינון 960 מ"ג, אך לא במינונים הנמוכים ממנו. לא נצפה שינוי מובהק במצב הרוח של הנבדקים בעקבות נטילת הצמחים.
  • מתן אקוטי של ג'ינסנג קוריאני וגינקו דו אונתי במשולב הוביל לשיפור מובהק בקשב ובמהירות התגובה במינון 320 מ"ג בכל הזמנים שנבדקו לאחר הנטילה. שיפור נוסף בדיוק בתגובות הנבדקים התקבל בעקבות נטילת מינונים גבוהים יותר של הטיפול המשולב (640 מ"ג ו- 960 מ"ג).
  • נטילה חד פעמית של ג'ינסנג קוריאני הובילה לשיפור במהירות התגובה, במטלות הזיכרון ובדיוק התגובות במטלות הקשב. 
  • נטילה חד פעמית גינקו דו אונתי – לבד או במשולב עם ג'ינסנג קוריאני הובילה לשיפור בקשב, בזיכרון ובדיוק התגובות, ללא שיפור במהירות התגובה. 
  • נטילה חד פעמית של גינקו דו אונתי הובילה לשיפור במצב הרוח של הנבדקים – יותר מאשר נטילה חד פעמית של גינקו וג'ינסנג במשולב. 

 

להלן פירוט המחקרים:

מחקר קליני (נובמבר 2014) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות הטיפול באמצעות ג'ינסנג קוריאני אדום בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). במחקר השתתפו 70 ילדים בגילאי 6-15 אשר קיבלו 1 גרם אבקת ג'ינסנג קוריאני אדום פעמיים ביום או פלסבו. לאחר 8 שבועות נמצא שיפור מובהק בתסמיני ה-ADHD בהשוואה לקבוצת הביקורת (במדד הקשב p=0.048, במדד ההיפראקטיביות p=0.047, ביחס גלי תטא/בטא באנצפלוגרפיה p=0.001). עם זאת, בשתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים ביחס לרמת הקורטיזול או DHEA.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25369174
שני המחקרים הבאים אמנם מצאו שיפור בתסמיני ADHD אולם מדובר במחקרים קטנים וללא קבוצת ביקורת. 
מחקר קליני (יוני 2011) בדק את ההשפעות של ג'ינסנג קוריאני על הפרעות קשב וריכוז בקרב 18 ילדים בגילאי 6-14 המאובחנים כסובלים מ-ADHD. במשך שמונה שבועות המשתתפים התבקשו לקחת 1000 מ"ג ג'ינסנג פעמיים ביום. בתום שמונה השבועות נראה שיפור משמעותי במצב הילדים בתסמינים שונים של ADHD (מדד טעויות השמטה p<0.023, מדד ADHD לפי דיווח ההורים והמורים p<0.042, מדד חרדה כמצב p<0.024, מדד ההתפתחות הפיסית p<0.017 ומדד חוסר התפקוד החברתי p<0.025) ללא שינוי מובהק במדדים התנהגותיים (Korean version of Child Behavior Checklist of ADHD) וללא שינוי מובהק בהפרעות הלמידה, במדד הדיכאון ובמדד החרדה כתכונה. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23717065
מחקר קטן היקף (2009) בחן את ההשפעה של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על 3 נערים המאובחנים כסובלים מ-ADHD. הנערים, בגילאי 14-17 הראו שיפור בתסמינים, בעיקר היפראקטיביות, חוסר ריכוז וילדותיות. 

הערת מערכת: מעבר להיותו מחקר קטן מאוד, אין קבוצת ביקורת ולכן יש להתייחס לתוצאות באופן מוגבל. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22435351


תפקוד קוגניטיבי כללי
מאמר סקירה שיטתית משנת 2010 בחן את השפּעת ג'ינסנג קוריאני על התפקוד הקוגניטיבי של נבדקים בריאים. חמישה מחקרים קליניים אקראיים כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו נכללו בסקירה. באחד המחקרים ניתנה לנבדקים פורמולת צמחים שהרכיב העיקרי בה היה ג'ינסנג קוריאני ובמחקרים האחרים ניתן מיצוי של ג'ינסנג קוריאני כצמח בודד. מן הסקירה עולה שג'ינסנג משפר היבטים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי, התנהגות ואיכות חיים. לא נרשמו תופעות לוואי חריגות בעקבות השימוש בצמח. אך קיים קושי בהסקת מסקנות מתוך התוצאות בשל האיכות המתודולוגית הנמוכה של המחקרים וכן השונות הגבוהה בתכנון המחקרים (במשך הנטילה ובמינון הצמח הניטל) ובתוצאותיהם. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21154383

מחקר קליני (נובמבר 2006) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מצולב בחן את השפּעת ג'ינסנג קוריאני בנטילה חד פעמית על התפקוד הקוגניטיבי של נבדקים בריאים. 27 נבדקים בריאים (גיל ממוצע) חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני מתוקננת להכיל 4% ג'ינסנוסיידים (G115) במינון 200 או 400 מ"ג ליום או פלסבו. 30 דקות לאחר מכן שתו הנבדקים משקה המכיל גלוקוז (25 גרם) או פלסבו. מטרת מבחן הסבילות לגלוקוז היתה לבחון האם השפּעת ג'ינסנג על התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים קשורה בשיפור התגובה הגליקמית שלהם. כעבור 30 דקות נוספות (60 דקות מזמן נטילת הצמח) השלימו הנבדקים שש סדרות רצופות של מטלה קוגניטיבית מאתגרת. בשני ביקורים נוספים הוצלבו הנבדקים כך שכל נבדק התנסה בכל סוגי הטיפולים. נמצא שהן ג'ינסנג קוריאני והן שתיית הגלוקוז שיפרו את תפקוד הנבדקים במטלת חישוב מנטלי והפחיתה את חוויית העייפות המנטלית של הנבדקים בשלבים האחרונים של המטלה הקוגניטיבית. רמת הדיוק במשימת עיבוד מידע חזותי מהיר (Rapid Visual Information processing task) השתפרה בעקבות שתיית הגלוקוז. לא נצפתה השפעה סינרגטית של ג'ינסנג והעמסת הגלוקוז על התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים. ג'ינסנג במינון 200 ו-400 מ"ג גרם להפחתה של 7-12% ברמות הגלוקוז בדם כשעה לאחר נטילתו כשניטל ללא העמסת הגלוקוז. החוקרים הסיקו שהשיפור בתפקוד הקוגניטיבי בעקבות נטילת ג'ינסנג אינו קשור לשיפור התגובה הגליקמית.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16401645

מחקר קליני (נובמבר 2006) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו במבנה מצולב בחן את השפּעת ג'ינסנג קוריאני בנטילה חד פעמית על התפקוד הקוגניטיבי של נבדקים בריאים. 30 נבדקים בריאים (גיל ממוצע 22.6) חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני מתוקננת להכיל 4% ג'ינסנוסיידים (G115) במינון 200 או 400 מ"ג ליום או פלסבו. 30 דקות לאחר מכן שתו הנבדקים משקה המכיל גלוקוז (25 גרם) או פלסבו. מטרת מבחן הסבילות לגלוקוז היתה לבחון האם השפּעת ג'ינסנג על התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים קשורה בשיפור התגובה הגליקמית שלהם. כעבור 30 דקות נוספות (60 דקות מזמן נטילת הצמח) השלימו הנבדקים שש סדרות רצופות של מטלה קוגניטיבית מאתגרת. בשני ביקורים נוספים הוצלבו הנבדקים כך שכל נבדק התנסה בכל סוגי הטיפולים. ג'ינסנג במינון 200 ו-400 מ"ג גרם להפחתה מובהקת ברמות הגלוקוז בדם הנבדקים (p=0.005 בכל המדידות). ג'ינסנג במינון 200 מ"ג היה היעיל ביותר בשיפור התפקוד הקוגניטיבי במטלת חישוב מנטלי של חיסור שבע (Serial Sevens subtraction task) ובהפחתת תחושת העייפות של הנבדקים לאורך המטלה הקוגניטיבית המאמצת (p=0.05). השערת החוקרים היתה שהשיפור בתפקוד הקוגנטיבי קשור בויסות התגובה הגליקמית בטווח הקצר.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20737519

מחקר קליני (יולי 2005) אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו במבנה מצולב בחן את השפּעת ג'ינסנג קוריאני בנטילה חד פעמית ובנטילה למשך שמונה ימים על מצב הרוח ועל התפקוד הקוגניטיבי של נבדקים בריאים. 300 נבדקים (גיל ממוצע 22.87) חולקו אקראית לקבלת פלסבו או ג'ינסנג קוריאני במינון 200 או 400 מ"ג במשך שמונה ימים. בשתי התערבויות נוספות בנות שמונה ימים עם שישה ימי הפסקה ביניהם, הוצלבו הנבדקים לקבלת הטיפולים הנותרים, כך שכל נבדק התנסה בכל סוגי הטיפול. נמצא שלג'ינסנג השפעה מובהקת על מצב הרוח של הנבדקים בשני המינונים (p<0.05) מינון של 200 מ"ג מיתן את הצניחה במצב הרוח לקראת סוף המבדקים ביום הראשון והשמיני של ההתערבות, ומינון של 400 מ"ג שיפר את הרגיעה. עוד נמצא שלג'ינסנג השפעה מורכבת ותלוית מינון על התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים: מינון של 200 מ"ג האט את מהירות התגובה במטלת החישוב המנטלי (menthal arithmetic task), ואילו מינון של 400 מ"ג שיפר התפקוד במטלת החישוב המנטלי ביום הראשון והשמיני. לא נרשם יתרון בנטילה חוזרת של ג'ינסנג על פני נטילה חד פעמית. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15982990

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2001) נבחנה השפּעת מתן אקוטי מנה בודדת של תמצית ג'ינסנג קוריאני על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים צעירים בריאים.

20 נבדקים קיבלו תמצית ג'ינסנג קוריאני יבשה (מתוקננת לפי 4% טריטרפנואידים) במינון 200, 400 או 600 מ"ג, או פלסבו. בהתאם למבנה מחקרי של התערבות צולבת-מאוזנת (balanced cross-over study) כל הנחקרים קיבלו את כל הטיפולים, עם הפסקה של 7 ימים בין טיפול לטיפול.
הנבדקים עברו שלושה מבחנים קוגניטיביים בהפרשים של שבוע אלה מאלה, כשבכל פעם הושם כל נבדק אקראית בקבוצת התערבות שונה. תפקוד הנבדקים הוערך לפני ואחרי הנטילה (שעה, שעתיים וחצי, 4 ו-6 שעות לאחר הנטילה).

השיפור המובהק ביותר באיכות הזיכרון (אחוז דיוק בתגובות במטלות זיכרון) ובתפקוד הזיכרון השניוני (זיהוי והיזכרות) בכל הזמנים נצפה בעקבות נטילת ג'ינסנג במינון 400 מ"ג. ירידה מובהקת במהירות התגובה במטלות קשב נצפתה בעקבות נטילת ג'ינסנג במינון 200 ו-600 מ"ג רק בזמנים הרחוקים מהנטילה. הנבדקים עצמם דיווחו על ירידה בעירנות כעבור שש שעות רק במינוני הנטילה הנמוכים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11842896

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2001) נבחנה השפּעת מתן אקוטי מנה בודדת של תמצית ג'ינסנג קוריאני על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי של מבוגרים צעירים בריאים.
20 נבדקים קיבלו תמצית ג'ינסנג קוריאני יבשה (מתוקננת לפי 4% טריטרפנואידים) במינון 200, 400 או 600 מ"ג, או פלסבו. בהתאם למבנה מחקרי של התערבות צולבת-מאוזנת (balanced cross-over study) כל הנחקרים קיבלו את כל הטיפולים, עם הפסקה של 7 ימים בין טיפול לטיפול. 
הנבדקים עברו שלושה מבחנים קוגניטיביים בהפרשים של שבוע אלה מאלה, כשבכל פעם הושם כל נבדק אקראית בקבוצת התערבות שונה. תפקוד הנבדקים הוערך לפני ואחרי הנטילה (שעה, שעתיים וחצי, 4 ו-6 שעות לאחר הנטילה).
השיפור המובהק ביותר באיכות הזיכרון (אחוז דיוק בתגובות במטלות זיכרון) ובתפקוד הזיכרון השניוני (זיהוי והיזכרות) בכל הזמנים נצפה בעקבות נטילת ג'ינסנג במינון 400 מ"ג. ירידה מובהקת במהירות התגובה במטלות קשב נצפתה בעקבות נטילת ג'ינסנג במינון 200 ו-600 מ"ג רק בזמנים הרחוקים מהנטילה. הנבדקים עצמם דיווחו על ירידה בעירנות כעבור שש שעות רק במינוני הנטילה הנמוכים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11842896

 

גִ'ינסנג קוֹריאני וגִינקו דוּ אונתי

 

במחקר דומה, במבנה אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו ומוצלב (2001), שבוצע על ידי אותה קבוצת חוקרים, נבחנה השפּעת מתן אקוטי של גינקו דו אונתי וג'ינסנג קוריאני במשולב, על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח של מבוגרים צעירים בריאים.
20 נבדקים קיבלו פורמולה צמחית (המשלבת תמציות תקניות גינקו דו אונתי וג'ינסנג קוריאני) במינון 320, 640, 960 מ"ג או פלסבו. בהתאם למבנה מחקרי של התערבות צולבת-מאוזנת (balanced cross-over study) כל הנחקרים קיבלו לאורך המחקר את כל הטיפולים, עם הפסקה של 7 ימים בין טיפול לטיפול.
תפקוד הנבדקים הוערך לפני ואחרי הנטילה (שעה, שעתיים וחצי, 4 ו-6 שעות לאחר הנטילה). נצפה שיפור תלוי מינון וזמן באיכות הזיכרון (אחוז הדיוק בתשובות במטלת זיכרון), איכות הזיכרון השתפרה במידה מובהקת במינונים הגבוהים (640 מ"ג בשעה הרביעית ו-960 מ"ג בשעה הראשונה).
החוקרים יחסו את השיפור לתפקוד הזיכרון השניוני (זיהוי והיזכרות) ולא לשיפור בזיכרון הפעולה. כמו כן, נצפה שמירה על מהירות התגובה במטלות הקשב במינון הנטילה הגבוה (960 מ"ג) אך לא במינונים הנמוכים ממנו, שם נצפתה דווקא האטה מובהקת במהירות התגובה בייחוד עם חלוף הזמן מן הנטילה. לא נצפה שינוי מובהק במצב הרוח של הנבדקים בעקבות נטילת הצמחים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11842916
במאמר שנכתב על ידי אותם החוקרים מהמחקרים שלעיל, מתוארים שלושה מחקרים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו (ינואר 2002), שבחנו את ההשפעה האקוטית של נטילה חד פעמית של הצמחים גינקו דו אונתי, ג'ינסנג קוריאני והשילוב שלהם על התפקוד הקוגניטיבי של 20 מבוגרים צעירים בריאים (10 נשים, 10 גברים, גיל ממוצע: 21).
בכל מחקר ניתנו שלושה מינונים טיפוליים שונים ופלסבו, באופן מוצלב-מאוזן (כלומר כל הנחקרים קיבלו את את כל הטיפולים), עם הפסקה של 7 ימים בין טיפול לטיפול. 
במחקר הראשון קיבלו הנבדקים בקבוצת ההתערבות תמצית גינקו דו אונתי (מתוקננת לפי 24% גינקופלבונים ו-6% טרפנואידים), במינון 120, 240 או 360 מ"ג, בהתאם לקבוצת ההתערבות אליה שובצו. 
במחקר השני קיבלו הנבדקים בקבוצת ההתערבות תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני (מתוקננת לפי 4% טריטרפנואידים), במינון 200, 400 או 600 מ"ג. 
במחקר השלישי קיבלו הנבדקים בקבוצת ההתערבות פורמולה של גינקו וג'ינסנג: כל טבליה הכילה 60 מ"ג תמצית גינקו תקנית ו-100 מ"ג תמצית ג'ינסנג תקנית. המינון שניטל מהפורמולה במחקר זה היה 320, 640 או 960 מ"ג. 
הנבדקים עברו שלושה מבחנים קוגניטיביים בהפרשים של שבוע אלה מאלה, כשבכל פעם הושם כל נבדק אקראית בקבוצת התערבות שונה. תפקוד הנבדקים הוערך לפני ואחרי הנטילה (שעה, שעתיים וחצי, 4 ו-6 שעות לאחר הנטילה).
נצפה שיפור תלוי מינון ותלוי זמן במהירות התגובה של הנבדקים בעקבות הנטילה של גינקו דו אונתי. מינונים שונים של הג'ינסנג הקוריאני שיפרו את הדיוק של הנבדקים בכל הזמנים. אולם, השיפור המובהק ביותר בקשב, בדיוק ובמהירות התגובה התקבל בעקבות נטילה של הטיפול המשולב במינון 320 מ"ג בכל הזמנים שלאחר הנטילה. שיפור נוסף בדיוק בתגובות הנבדקים התקבל בעקבות נטילת מינונים גבוהים יותר של הטיפול המשולב.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12404705

במחקר אחר על אותה קבוצת משתתפים, נבחנה ההשפעה של נטילה חד פעמית של גינקו דו אונתי, ג'ינסנג קוריאני ומוצר המשלב את שני הצמחים - על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח.
המחקר הינו רנדומלי, כפול סמיות, מבוקר פלסבו ומוצלב (אפריל 2002) באופן מאוזן (כלומר כל הנחקרים קיבלו את כל הטיפולים) עם הפסקה של 7 ימים בין טיפול לטיפול. 
20 הנבדקים קיבלו תמצית תקנית של גינקו דו אונתי (במינון 360 מ"ג), תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני (במינון 400 מ"ג), פורמולה משולבת של תמציות גינקו וג'ינסנג במשולב (במינון 960 מ"ג סה״כ יחד) או פלסבו. הנבדקים עברו שלושה מבחנים קוגניטיביים. תפקוד הנבדקים הוערך לפני ואחרי הנטילה (שעה, שעתיים וחצי, 4 ו-6 שעות לאחר הנטילה).
בכל קבוצות ההתערבות נצפה שיפור בתפקודי הזיכרון של הנבדקים. בקבוצת הג'ינסנג נצפה שיפור במהירות התגובה במטלות הזיכרון ובדיוק בתגובות במטלות הקשב. בקבוצות הגינקו והטיפול המשולב נצפה שיפור תלוי זמן בקשב, בזיכרון ובדיוק, ללא שיפור במהירות התגובה. לבסוף, שיפור במצב הרוח המדווח של הנבדקים נצפה בעקבות הטיפול באמצעות גינקו ופחות בעקבות הטיפול המשולב.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12020739

מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב (מרץ 2016) אשר בדק את התגובתיות הקרדיוואסקולרית כמנגנון אפשרי המסביר את ההשפעה המטיבה של גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) על התפקוד הקוגניטיבי
במחקר השתתפו 24 מתנדבים אשר ביצעו מבחן להערכת התפקוד קוגניטיבי ב-3 ימים שונים עם הפסקה של 48 שעות ביניהם. בימי המבחן המשתתפים נטלו מינון בינוני וגבוה, 120 ו-240 מ"ג, של גינקו בילובה, או מינון בינוני וגבוה, 500 ו-1,000 מ"ג, של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וכן של פלסבו. במהלך כל יום מבחן, החוקרים עקבו אחר התגובתיות הקרדיווסקולרית (לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי וקצב הלב).
נמצא כי גינקו תרם לשיפור בתפקודים ניהוליים מסוימים בקרב נשים אך לא בקרב גברים, כאשר ההשפעה המיטיבה הייתה קשורה באיזון התגובתיות הקרדיווסקולרית. כלומר, במטלות הגורמות לעליה בתגובת הסטרס, עשויה להיות תועלת לשימוש בגינקו לאיזון התגובתיות הקרדיווסקולרית וכתוצאה מכך לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. לג'ינסנג לא נמצאה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26938637

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

גִ'ינסנג אמרִיקאי 


מחקר קליני (אוקטובר 2010) אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו במבנה מצולב (Crossover trial) בחן את השפּעת נטילה חד פעמית של תכשיר צמחי המכיל ג'ינסנג אמריקאי על התפקוד הקוגנטיבי של נבדקים צעירים בריאים. Cereboost™ הוא תכשיר צמחי המכיל תמצית תקנית של ג'ינסנג אמריקאי מתוקננת להכיל 11.65% Ginsenosides. המחקר בדק 32 נבדקים אשר נטלו פלסבו אוCereboost™ במינון 100, 200 או 400 מ"ג וכל מינון ניטל בתזמון של שעה, שלוש שעות או שש שעות לפני מבדקים קוגנטיביים. המבדקים הקוגנטיביים נערכו בארבעה מפגשים שונים (בכל מפגש שלושה מבדקים), כל מפגש התקיים לאחר שבוע מקודמו כדי לבודד את השפּעת ההתערבות הספציפית. בתום המפגשים, כל הנבדקים שובצו בכל סוגי ההתערבות (פלסבו או מינוני הג'ינסנג השונים) ועברו מבדקים קוגנטיביים בכמה נקודות זמן שונות מזמן נטילת התכשיר הצמחי (שעה עד שש שעות). נמצא שנטילה חד פעמית של תמצית תקנית של ג'ינסנג אמריקאי בכל המינונים ובכל נקודות הזמן שיפרה במידה מובהקת את זיכרון הפעולה לטווח קצר (Short term working memory performance) של הנבדקים. כמו כן, נצפתה השפעה מובהקת של תמצית הצמח במינון 100 מ"ג על זמן התגובה של הנבדקים במשימת ברירה (choice reaction time), על אחוז הדיוק בתשובות ועל רמת הרגיעה שחוו על פי דיווחם בכל נקודות הזמן לאורך יום המבדק. לא נצפתה השפעה מובהקת על רמות הגלוקוז בדמם של הנבדקים ובכך נשללה ההשערה שההבדלים בתפקוד הקוגנטיבי נובעים מהשפעה על מנגנוני גלוקוז או אינסולין. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20676609

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (מרץ 2015) בחן את היעילות של ג'ינסנג אמריקאי לשיפור זיכרון העבודה (Working memory) בקרב מבוגרים בריאים בגיל הביניים, בהמשך למחקר קודם בו נמצאה השפעה מובהקת בקרב צעירים.
במחקר השתתפו 52 מתנדבים בריאים בגילאי 40-60 אשר נטלו פעם אחת 200 מ"ג ג'ינסנג אמריקאי ופעם אחת פלסבו. החוקרים העריכו את התפקוד הקוגניטיבי לפני הטיפול וכן 1, 3 ו-6 שעות לאחר מכן ועקבו באופן רציף אחר רמת הסוכר ומצב הרוח.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ג'ינסנג אמריקאי הובילה לשיפור זיכרון העבודה 3 שעות לאחר מכן. לא נמצאה השפעה על מצב הרוח או רמת הסוכר בדם. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25778987

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

גִ'ינסנג אמרִיקאי וגִינקו בִילובה 


מחקר קליני פתוח (2001) בחן את יעילות הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בילדים באמצעות תכשיר צמחי (AD-FX) המכיל תמציות יבשות של ג'ינסנג אמריקאי (200 מ"ג) וגינקו דו אונתי (50 מ"ג). 36 ילדים ובני נוער בני 3-17 שאובחנו ב-ADHD נטלו 2 כמוסות ליום מן התכשיר במשך ארבעה שבועות. הם הונחו לא לעשות שינויים בטיפול תרופתי במהלך ההתערבות. בעקבות ההתערבות חל שיפור מובהק בקרב 44% מהילדים בתחום הקשיים החברתיים (חרדה-ביישנות) ובקרב-74% מהילדים בתסמיני ההיפראקטיביות-אימפולסיביות לפי דירוג ההורים. חמישה נבדקים (14%) דווחו תופעות לוואי לא רצויות, אך רק בשניים מהמקרים ניתן היה ליחסן לתכשיר הצמחי. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11394191

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

פֶּרַע מחורר

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016): 

 

מתוך ארבעה מחקרים שסקרנו עולה כי העדויות לגבי יעילות של פרע מחורר (Hypericum perforatum) בטיפול בהפרעת קשב וריכוז הינן מעורבות. 
מחקר מבוקר פלסבו בסמיות כפולה הראה כי פרע מחורר, במינון 900 מ"ג ליום למשך 8 שבועות, לא נמצא יעיל לעומת פלסבו בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז שלא נוטלים תרופות. לעומת זאת, סקירת מחקרים הסיקה כי פרע מחורר מפחית חרדה, חוסר שקט, תזזיתיות ורגזנות ומשפר תסמיני הפרעת קשב וריכוז. 
שני המחקרים הנותרים הם באיכות מתודולוגית נמוכה ולכן אינם משכנעים, אך עדיין נצפו בהם תוצאות מרשימות.

 

להלן פירוט המחקרים:

במחקר אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2008) לא נמצא הבדל ביעילות הפרע המחורר לעומת פלסבו בטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD)
במחקר זה השתתפו 54 ילדים ובני נוער בגילאי 6-17 הסובלים מ-ADHD. בשלב ההרצה של המחקר (השבוע הראשון) טופלו המשתתפים באמצעות פלסבו בלבד. לאחר מכן חולקו הילדים והנערים אקראית לקבוצת התערבות שטופלה באמצעות תמצית פרע מחורר (מתוקננת לפי 0.3% היפריצין, במינון 900 מ"ג ליום) ולקבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו למשך שמונה שבועות. במשך תקופת ההתערבות לא נטלו הילדים תרופות נוספות לטיפול ב-ADHD.

נמצא כי הטיפול באמצעות פרע מחורר לא שיפר במידה מובהקת את מדדי הקשב וההיפראקטיביות לפי סולם ADHD Rating Scale IV. כמו כן, לא נמצא הבדל מובהק בשיפור תסמיני הקבוצות על פי התרשמות כללית של החוקרים. לבסוף, לא נמצא הבדל בין קבוצת הפרע המחורר לקבוצת הפלסבו בדיווח על תופעות לוואי (פריחה, בחילות והקאות, כאבי ראש, כוויות שמש).
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18544723 

מסקירה של מחקרים (דצמבר 2011), שבחנה את הטיפולים המשלימים ל-ADD ו-ADHD, עולה כי פרע מחורר (Hypericum perforatum) עשוי להפחית חרדה, חוסר שקט, תזזיתיות ועצבנות. מסקנה זו מבוססת על המלצת ה- ESCOP (European Scientific Cooperative on Phytotherapy). בסקירה גם מופיע המחקר הפתוח שמופיע בהמשך (2010), לפיו אמנם השימוש בהיפריקום שיפר תסמינים של ADHD, אולם איכותו המתודולוגית נמוכה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

במחקר פתוח (2010) נבחנה השפּעת פרע מחורר על תסמיני הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). שלושה נערים בני 14-16 עם ADHD, המטופלים במרפאת חוץ פסיכיאטרית נטלו פרע מחורר או פלסבו. נטילת הצמח שיפרה את מדדי ההיפראקטיביות, חוסר הקשב והאימפולסיביות של הנבדקים בהשוואה לפלסבו. עם זאת, גודל המדגם לא מאפשר לקבוע את יעילות הצמח בטיפול ב- ADHD. פרטים נוספים, לרבות מינון וריכוז התמצית או משך זמן הנטילה אינם ידועים, כיוון שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20140799 

מחקר תצפיתי פרוספקטיבי רב-מרכזי (2012) בחן את ההשפעה של מיצוי צמחי של פרע מחורר (Hypericum perforatum), שורש ולריאן (Valeriana officinalis) ופרחי פסיפלורה (Passiflora incarnate) על אימפולסיביות ועצבנות בילדים.

115 ילדים בגילאי 6-12 הסובלים מעצבנות ותזזיתיות, כמו גם דיכאון תזזיתי במשך כשנתיים, השתתפו במחקר.

הערכת ההורים מצאה שיפור ניכר בילדים שסבלו מבעיות ריכוז, בעיות חברתיות או שסבלו מדיכאון או חרדה. לפי דיווחי הרופאים בין 81.6-93.9% מהילדים לא הראו שום תופעות לוואי וניכר שיפור בתסמינים של דיכאון, חרדות והפרעות שינה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23179673

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

וָלֵריַאן

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

ממחקרים שסקרנו עולה כי אין מחקרים קלינים מבוקרים שבוחנים את השימוש בולריאן (Valeriana officinalis) בהפרעת קשב וריכוז, המחקרים הקיימים הינם תצפיתיים ואלה מצאו שולריאן כחלק מפורמולה הוביל לשיפור בקרב ילדים שסבלו מבעיות ריכוז, היפראקטיביות, אימפולסיביות, בעיות חברתיות או שסבלו מדיכאון או חרדה או הפרעות שינה, וזאת עם אחוז קטן של ילדים שסבלו מתופעות לוואי. 
מחקר קליני אחד שסקרנו בחן את השפּעת ולריאן רפואי על הפרעות שינה בקרב חמישה ילדים עם לקות שכלית, אשר חלקם סובלים מהיפראקטיביות, ומצא כי לאחר שמונה שבועות של שימוש, הפחית הטיפול באמצעות הולריאן במידה מובהקת את משך ההירדמות ואת זמן העירות הכולל במהלך שעות הלילה, האריך את משך השינה הכולל ושיפר את איכות השינה, כאשר הטיפול היה יעיל במיוחד בקרב ילדים הסובלים מהיפראקטיביות. 

 

להלן פירוט המחקרים: 
בסקירת מחקרים (2011), שבחנה את הטיפולים המשלימים ב -ADD ו-ADHD, מצוין כי לולריאן (Valeriana officinalis), השפעה מרגיעה ונוגדת עווית והוא משמש לטיפול בחרדה, באינסומניה וכן ב- ADHD.

החומצה הולריאנית שבו מעכבת פירוק GABA במערכת העצבים המרכזית ולכן הוא יעיל בטיפול באי שקט. הוא נחשב לבטוח לשימוש אך אין מחקרים שבוחנים את בטיחות השימוש בו ספציפית בקרב ילדים ואין מחקרים קליניים מבוקרים שבוחנים את השימוש בו ב- ADHD. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

מחקר תצפיתי פרוספקטיבי רב-מרכזי (2012) בחן את ההשפעה של מיצוי צמחי של פרע מחורר (Hypericum perforatum), שורש ולריאן (Valeriana officinalis) ופרחי פסיפלורה (Passiflora incarnate) על אימפולסיביות ועצבנות בילדים.
115 ילדים בגילאי 6-12 הסובלים מעצבנות ותזזיתיות, כמו גם דיכאון תזזיתי במשך כשנתיים, השתתפו במחקר. הערכת ההורים מצאה שיפור ניכר בילדים שסבלו מבעיות ריכוז, בעיות חברתיות או שסבלו מדיכאון או חרדה. לפי דיווחי הרופאים בין 81.6-93.9% מהילדים לא הראו שום תופעות לוואי וניכר שיפור בתסמינים של דיכאון, חרדות והפרעות שינה.
הערת המערכת: אמנם ממצאי המחקר נראים מבטיחים אך יש לקחת בחשבון כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו כולל קבוצת ביקורת, דבר העלול להשפיע על התוצאות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23179673

במחקר תצפיתי נוסף (2015) נבדקה היעילות של מיצוי ולריאן (Valerian) ומליסה (Melissa officinalis) להפחתת תסמיני ADHD בילדים.

במחקר השתתפו 169 ילדים הסובלים מתסמינים של היפראקטיביות וקשיי ריכוז מתחת לסף האבחון של הפרעת ADHD. כל הילדים נטלו 640 מ"ג מיצוי שורש ולריאן ו-320 מ"ג מיצוי מליסה ועברו הערכה ע"י רופא והוריהם בתחילת המחקר, לאחר שבועיים ולאחר 7 שבועות.
נמצא כי אחוז הילדים עם תסמינים קשים של חוסר ריכוז ירד מ-75% ל-14%, עם תסמיני היפראקטיביות מ-61% ל-13% ועם תסמיני אימפולסיביות מ-59% ל-22%. כמו כן ההורים דיווח על שיפור ניכר בהתנהגות החברתית, השינה וההתמודדות עם התסמינים.
הערת המערכת: אמנם ממצאי המחקר נראים מבטיחים אך יש לקחת בחשבון כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו כולל קבוצת ביקורת, דבר העלול להשפיע על התוצאות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24837472

במחקר קליני מבוקר (מאי 2002) נבחנה השפּעת ולריאן רפואי על הפרעות שינה בקרב ילדים עם לקות שכלית, אשר חלקם סובלים מהיפראקטיביות.

חמישה ילדים עם ליקויים שכליים בדרגות שונות הסובלים מבעיות שינה טופלו בולריאן או בפלסבו במשך שמונה שבועות. בהשוואה למצב ההתחלתי ובהשוואה לפלסבו, הפחית הטיפול באמצעות ולריאן במידה מובהקת את משך ההירדמות ואת זמן העירות הכולל במהלך שעות הלילה, האריך את משך השינה הכולל ושיפר את איכות השינה. הטיפול היה יעיל במיוחד בקרב ילדים הסובלים מהיפראקטיביות.

פרטים נוספים אינם זמינים כיוון שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12120807

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

כְּשוּתָנִית


בדיווח מקרה (2009) אודות נער בן 14 הלוקה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) נכתב כי לאחר טיפול בן ארבעה שבועות בכמוסות כשותנית (Humulus lupulus) במינון 300 מ"ג ליום, חל שיפור מובהק בהיפראקטיביות, ברמת הקשב ובאימפולסיביות של הנער.

לאחר ארבעה שבועות הפסקה, נטל הנער פלסבו למשך ארבעה שבועות נוספים (מבלי לדעת שמדובר בפלסבו) ונצפתה שוב הידרדרות מובהקת בכל המדדים. ריכוז התמצית אינו ידוע כיוון שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
https://www.thieme-connect.com/products/ejournals/abstract/10.1055/s-0029-1239336 

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

גִ׳ינְסֶנְג סיבירי

 

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2010) נבחנה השפּעת נטילה חד פעמית של הצמחים רודיולה (Rhodiola rosea), שכיזנדרה (Schisandra chinensis) וג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosusעל תפקודן המנטלי של נבדקות עייפות במשימות קוגניטיביות מלחיצות. 40 נבדקות בגילאי 20-68 שדיווחו על דחק ממושך חולקו אקראית לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות נטלה את התכשיר הצמחי ADAPT-232 במינון 270 מ"ג סה״כ, בעוד קבוצת הביקורת נטלה פלסבו. הפורמולה ADAPT-232 מכילה תמציות יבשות הצמחים רודיולה (ביחס 2.8:1), שכיזנדרה (ביחס 1.4:1) וג'ינסנג סיבירי (ביחס 10.5:1). 
להלן אחוז החומרים הפעילים:

rhodioloside (0.32%), rosavin (0.5%), tyrosol (0.05%), schizandrin (0.37%), g-schizandrin (0.24%) and eleutherosides B and E (0.15%)

להלן כמותם הסופית בכמוסה לאחר אנליזה:

221 nm (rhodioloside and tyrosol), 252 nm (rosavin), 220 nm (eleutheroside B), and 210 nm (eleutheroside E, schizandrin and g -schizandrin).

התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקות (ריכוז, זמן תגובה ודיוק) במשימות מלחיצות מוגבלות בזמן נבדק ארבע פעמים במשך שלושה ימים עוקבים בשעות הבוקר (במצב עירנות) ואחר הצהריים (מצב עייפות) כדי לבחון את השפּעת העייפות והלמידה. השפּעת הצמחים על תפקוד הנבדקות במבחן נבדקה שעתיים לאחר נטילת הצמחים בשעות אחר הצהריים של היום השלישי. במסגרת תוצאות המחקר נצפתה השפעה מובהקת של הרכב הצמחים על הקשב, מהירות התגובה והדיוק של הנבדקות במילוי המשימות הקוגניטיביות. לא דווחו תופעות לוואי בעקבות נטילת הצמחים.

קישור למחקר

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שַׁעֲוָנִית


במחקר קליני השוואתי אקראי וכפול סמיות (יולי 2005) נבחנה יעילות הטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בקרב ילדים באמצעות שעונית (Passiflora incarnate), בהשוואה לתרופה מתילפנידט (ריטלין).

34 ילדים הסובלים מ-ADHD חולקו אקראית לקבוצת התערבות שטופלה באמצעות תמצית יבשה של שעונית (תכשיר הנקרא Pasipay, במינון 0.08 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף ביום) ולקבוצת ביקורת שטופלה במתילפנידט (במינון 2 מ"ג לק"ג ליום). משך הטיפול היה שמונה שבועות.

הטיפול בשעונית נמצא יעיל באותה מידה כמו מתילפנידט (ריטלין) בהפחתת תסמיני ה-ADHD לפי מדרג ההורים והמורים (עם רמת מובהקות לא גבוהה p=0.94), עם פחות תופעות לוואי מדווחות (ירידה בתיאבון, חרדה ועצבנות).
http://www.futuremedicine.com/doi/abs/10.2217/14750708.2.4.609 

בדיווח מקרה (אוקטובר 2011) אודות נער בן 14 הלוקה בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) נכתב כי לאחר טיפול בן ארבעה שבועות בכמוסות שעונית (בריכוז 5-7:1 במינון 850 מ"ג ליום) חל שיפור מובהק בהיפראקטיביות, ברמת הקשב ובאימפולסיביות של הנער.

לאחר ארבעה שבועות הפסקה, נטל הנער פלסבו למשך ארבעה שבועות נוספים (מבלי לדעת שמדובר בפלסבו) ונצפתה שוב הידרדרות מובהקת בכל המדדים. 
http://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00608-011-0318-2?LI=true 

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

וִיתניה משכרת 
  
מחקר רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (מרץ 2010) בחן את ההשפעה של תרכובת צמחית לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. תרכובת הצמחים הכילה: אדמונית (Paeoniae alba), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), ספירולינה (Spirulina platensis), פשטה שרועה (Bacopa monnieri) ומליסה (Melissa officinalis).
במחקר השתתפו 120 ילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD שחולקו רנדומלית למשך ארבעה חודשים לקבוצת התערבות, אשר קיבלה את התרכובת הצמחית, או לקבוצת ביקורת אשר קיבלה פלסבו.

בתום 4 החודשים, לא נצפו שום שינויים בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות לעומת זאת, נראה שיפור מובהק ביכולת ריכוז, קוגניציה, שליטה ביצרים, כמו גם שיפור בתוצאות מבחן טובה TOVA.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20228219

סקירת מחקרים בחיות מעבדה (אפריל 2015) מצביעה על הפעילות נוגדת החמצון של ויתניה משכרת (Withania somnifera) התורמת להגנה על פעילות המוח ולמניעת הפרעות נוירו-התנהגותיות
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25828061

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

קָמוֹמִיל

 

בסקירה של מחקרים (דצמבר 2011) שבחנה את הטיפולים המשלימים ל-ADD ו-ADHD, נמצא כי קמומיל (Matricaria recutita) מרגיע ומסייע ל-ADHD
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252
מחקר קטן היקף (דצמבר 2008) בחן את ההשפעה של קמומיל (Matricaria recutita) על שלושה נערים בגילאי 14-16. הנערים קיבלו את הקמומיל כמעכב ספיגת נוראדרנלין חוזרת SNRI ונמצא כי השתפרו תסמיני ADHD, וכן חוסר תשומת הלב וחוסר הבגרות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19097772

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

קוֹדוֹנוֹפְּסִיס


במחקר קליני השוואתי אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (יולי 2004) נבחנה יעילות נטילת גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) וקודונופסיס (Codonopsis pilosula) לעומת גינקו דו אונתי לבדו בשיפור תפקודי הזיכרון והבריאות הכללית בקרב מבוגרים בריאים.

60 סטודנטים ומרצים באוניברסיטה (גיל ממוצע 28 שנים) השתתפו במחקר וחולקו לשתי קבוצות התערבות וקבוצת פלסבו. קבוצת התערבות אחת נטלה פורמולה המשלבת תמציות יבשות של קודונופסיס וגינקו דו אונתי (150 מ"ג של הנגזרת הגליקוזידית של קודונופסיס ו-80 מ"ג תמצית יבשה של גינקו דו אונתי בריכוז לא ידוע). קבוצת ההתערבות השניה נטלה תמצית יבשה של גינקו דו אונתי (במינון 80 מ"ג).

שני התכשירים הצמחיים היו יעילים בשיפור תפקודי הזיכרון (רכישה ושליפה) והבריאות הכללית של הנבדקים, אך התכשיר המשולב היה יעיל יותר מאשר נטילת תמצית הגינקו לבדה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15285274

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

כללי ומחקרים מעורבים

 

מסקירה של מחקרים (דצמבר 2011) שבחנה את הטיפולים המשלימים ל-ADD ו-ADHD, עולה כי קיימת יעילות למספר צמחי מרפא. רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה מסייעת כנוגדת חרדות ומעוררת, משפרת את יכולת הריכוז והתפקוד הקוגנטיבי. קמומיל (Matricaria recutita) מרגיע ומסייע ל-ADHD; פרע מחורר (Hypericum perforatum) מפחית חרדה, חוסר שקט, תזזיתיות ורגזנות ומשפר תסמיני ADHD; ולריאן (Valeriana officinalis) בעל השפעה על מערכת העצבים כמרגיע ונוגד עוית, משמש טיפול ב-ADHD; פשטה שרועה (Bacopa monnieri) משמשת כטוניק למוח ומשפרת תפקוד קוגנטיבי, משפרת זיכרון, למידה וריכוז בילדים הסובלים מ- ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252
בסקירה (2016) אשר מציגה את העדויות לגבי היעילות והבטיחות של צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול ב-ADHD וכן את העדויות לגבי השימוש בתוספים אלה כטיפול תומך, יחד עם טיפול טבעי אחר או עם טיפול תרופתי, נכללו 30 מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית. 
בהתייחס לצמחי מרפא, בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים קליניים לגבי פיקנוגנול המופק מקליפת עץ האורן הצרפתי (Pinus pinaster), פרע מחורר (Hypericum perforatum), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba), ולריאן (Valeriana officinalis), הפורמולה הסינית Ningdong, בקופה (Bacopa monnieri) ופסיפלורה (Passiflora incarnata). בנוסף מוצגים ממצאים ממחקרים פרה-קליניים לגבי צמחי המרפא והרכיבים הפעילים: Oroxylin A המופק מקערורית סינית (Scutellaria baicalensis), ו-YY162 פורמולה הכוללת רכיבים המופקים מגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) ומג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), הצמח הים-תיכוני Sideritis scardica ורודיולה (Rhodiola rosea). 
בהמשך מוצגות העדויות לגבי התפקיד וההשפעה של ויטמינים (כולל B6, C, (E, מינרלים (אבץ, ברזל, מגנזיום), חומצות אמינו (התמקדות בנגזרות של אצטיל-ל-קרניטין ותיאנין) וחומצות שומן חיוניות.

בנוסף, מוצגות העדויות לגבי השילוב של טיפולים שונים, טיפול טבעי וטיפול תרופתי כגון שילוב הפורמולה הסינית Yizhi או אבץ-סולפאט עם תרופות ממשפחת מתילפנידאט, וכן של שני טיפולים טבעיים כגון ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) יחד עם גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).

באופן כללי ישנם ממצאים מעורבים וממצאים שאינם חד משמעיים ביחס ליעילות הטיפולים השונים. עם זאת, טיפולים אלה נחשבים לרוב בטוחים יותר בהשוואה לטיפול התרופתי הקונבנציונאלי.

החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים נוספים על מנת לבסס את הממצאים הקיימים ולגבש המלצות לשימוש קליני. הם מדגישים כי צמחי מרפא לרוב מכילים מספר רכיבים פעילים ולכן יש לבחון היטב את ההשפעה ואת התגובות ההדדיות כאשר משולבים עם טיפול תרופתי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26966583
מחקר רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (מרץ 2010) בחן את ההשפעה של תרכובת צמחית לטיפול בילדים הסובלים מ-ADHD. תרכובת הצמחים הכילה: אדמונית (Paeoniae alba), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), ספירולינה (Spirulina platensis), פשטה שרועה (Bacopa monnieri) ומליסה (Melissa officinalis).
במחקר השתתפו 120 ילדים המאובחנים כסובלים מ-ADHD שחולקו רנדומלית למשך ארבעה חודשים לקבוצת התערבות, אשר קיבלה את התרכובת הצמחית, או לקבוצת ביקורת אשר קיבלה פלסבו.

בתום 4 החודשים, לא נצפו שום שינויים בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות לעומת זאת, נראה שיפור מובהק ביכולת ריכוז, קוגניציה, שליטה ביצרים, כמו גם שיפור בתוצאות מבחן טובה TOVA.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20228219
מחקר פיילוט פתוח (מאי 2001) בדק את ההשפעה של תרכובת צמחית המכילה ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolium) וגינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) על הפרעות קשב וריכוז.
36 ילדים בגילאי 3-17 המאובחנים ב ADHD השתתפו במחקר והתבקשו ליטול פעמיים ביום על קיבה ריקה כמוסות המכילות 200 מ"ג ג'ינסנג אמריקאי ו-50 מ"ג גינקו בילובה.
בתום 4 שבועות טיפול, נצפה שיפור בבעיות חברתיות ובתסמינים נוספים של בין 44-74%.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11394191
מחקר תצפיתי (מאי 2015) בו נבדקה היעילות של מיצוי ולריאן (Valerian) ומליסה (Melissa officinalis) להפחתת תסמיני ADHD בילדים.
במחקר השתתפו 169 ילדים הסובלים מתסמינים של היפראקטיביות וקשיי ריכוז מתחת לסף האבחון של הפרעת ADHD. כל הילדים קיבלו 640 מ"ג מיצוי שורש ולריאן ו-320 מ"ג מיצוי מליסה ועברו הערכה ע"י רופא והוריהם בתחילת המחקר, לאחר שבועיים ולאחר 7 שבועות.
נמצא כי אחוז הילדים עם תסמינים קשים של חוסר ריכוז ירד מ-75% ל-14%, עם תסמיני היפראקטיביות מ-61% ל-13% ועם תסמיני אימפולסיביות מ-59% ל-22%. כמו כן ההורים דיווח על שיפור ניכר בהתנהגות החברתית, השינה וההתמודדות עם התסמינים.
אומנם ממצאי המחקר מבטיחים אך יש לקחת בחשבון כי מדובר במחקר תצפיתי שאינו כולל קבוצת בקרה, דבר העלול להשפיע על התוצאות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24837472
סקירת מחקרים בחיות מעבדה (אפריל 2015) מצביעה על הפעילות נוגדת החמצון של ויתניה משכרת (Withania somnifera) התורמת להגנה על פעילות המוח ולמניעת הפרעות נוירו-התנהגותיות. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25828061

במחקר אקראי מבוקר (דצמבר 2106) נבדקה ההשפעה של מיצוי צמחי מרפא, המסייעים להפחתת העקה החמצונית במערכת הראייה (כתוצאה מחשיפה לאור כחול), על תפקודי הקשב בקרב 32 מתנדבים בריאים.

המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת טיפול, אשר התבקשה להרכיב משקפיים עם פדים המכילים מיצוי צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת חמצון ואנטי-דלקתית בזמן ביצוע מטלת קשב, או לקבוצת ביקורת, שהתבקשה להרכיב משקפיים ללא מיצוי צמחי מרפא. המשקפיים של קבוצת הטיפול כללו 4 צמחי מרפא: אנג'ליקה (Angelica dahurica), רמניה (Rehmannia glutinosa), סנה (Cassia tora), שיזונפטה (Schizonepeta tenuifolia). 
באמצעות ניטור הפעילות החשמלית במוח (EEG) ותנועות העיניים (EOG) מצאו החוקרים כי בקבוצת הטיפול מספר מצמוצי העיניים לשנייה היה נמוך יותר (מדד לעייפות פחותה של העין), התגובה למטלה הייתה מהירה ועקבית יותר ופעילות העיבוד הקוגניטיבי הייתה גבוהה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממצאי המחקר מצביעים על היעילות של צמחי המרפא לשיפור תפקודי הקשב כתוצאה מהפחתת העקה החמצונית במערכת הראייה.
הערת המערכת: זהו המחקר השני שאנו סוקרים בהקשר של משקפיים המכילות מיצוי צמחי מרפא. להלן קישור למחקר הבודקק יעילותן בטיפול ביובש בעיניים: http://www.naturopedia.com/article.asp?rId=1297 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28090203

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תוספי תזונה

 

מסקירת מחקרים עדכנית (ספטמבר 2016) עולות ראיות לגבי תוספי התזונה הבאים: 

  1. במחקרים קלינים מבוקרים, אשר הוכיחו את יעילות תוסף חוּמְצוֹת שוּמן אומגה 3 לילדים בגילאי 5-16, הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ניכר שיפור בתסמינים כגון ריכוז, קשב, התנהגות ועוד, באיכות השינה ובאיכות החיים. המינון שנבחן במחקרים החל בגרם אחד ליום אך מנסיון מצטבר ראוי יותר להמליץ על טווח של 1-4 גרם.
  2. לתוסף אָבַץ יכולת להפחית תסמיני הפרעות קשב, היפראקטיביות ואימופולסיביות ולשפר איכות שינה, התנהגות ובעיות רגשיות. טווח המינונים שנמצא יעיל ובטוח לשימוש הוא 15-30 מ״ג.
  3. תוסף פִּיקְנוֹגֶנוֹל לילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז במינון 1 מ"ג לק"ג משקל גוף למשך ארבעה שבועות הפחית היפראקטיביות ושיפר ריכוז וקואורדינציה. 
  4. תוסף בַּרְזֵל במינון 80 מ"ג ליום לילדים בגילאי 5-8, הסובלים מחוסר בבַּרְזֵל ו/או פריטין בדם אך לא בהכרח סובלים מאנמיה, למשך 12 שבועות, שיפר יכולות למידה וזיכרון והפחית תסמיני הפרעת קשב וריכוז. עבור ילדים הסובלים מאנמיה נצפה שיפור גם בתפקוד הקוגניטיבי הכללי וב-IQ.
  5. ממחקרים שסקרנו עולה כי תוסף מולטי ויטמינים ומינרלים עשוי לספק תמיכה תזונתית למטופלים עם תזונה לא מאוזנת, בעיקר בשל חוסר תיאבון עקב טיפול תרופתי, אולם העדויות לגבי שיפור בתסמיני הפרעות קשב וריכוז אינן חד משמעיות, וכנראה שהשיפור משמעותי יותר בקרב הסובלים מדיכאון

להלן פירוט המחקרים:

 

חוּמצות שומן | בּרזל | אבַץ | פיקנוגנול | מולטי ויטמינים ומינרלים | וִיטמין D | כללי ומחקרים מעורבים

 

חוּמצות שומן

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

ממחקרים עולה הקשר בין חסר באומגה 3 לבין התפתחות הפרעת קשב וריכוז וניכר כי ההשפעה הטיפולית של תוספי תזונה מסוג אומגה 3 על תסמיני הפרעת קשב וריכוז הינה מעורבת ותלויה כנראה ביחס שבין אומגה 3 לאומגה 6, בשלב ההתפתחותי ובהפרעה בפעילות המוחית. 

במחקרים קלינים מבוקרים, אשר הוכיחו את יעילות תוסף חומצות שומן לסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ניכר שיפור בתסמינים כגון ריכוז, קשב, התנהגות ועוד, באיכות השינה ובאיכות החיים. השיפור נצפה עבור: 

  1. ילדים בגילאי 8-14, אשר קיבלו 650 מ"ג EPA ו- 65- מ"ג DHA כתיסוף ל- 10 גרם מרגרינה, למשך 16 שבועות. 
  2. ילדים בגילאי 8-16, אשר קיבלו אומגה 3 במינון של 1 גרם ליום.
  3. ילדים בגילאי 9-12, הסובלים ממחסור בברזל והפרעות שינה הקשורות ל- ADHD, אשר קיבלו תרכובת של חומצות שומן רב בלתי רוויות למשך 10 שבועות.
  4. ילדים בגילאי 5-12 , אשר קיבלו תוסף חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 6 ואומגה 3), מגנזיום ואבץ למשך 3 חודשים לפחות. 

 

להלן פירוט המחקרים: 

כפי שעולה מסקירה (2012), מחסור תזונתי של חומצות שומן רב בלתי-רוויות בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של ADHD בילדים. בנוסף, חוסר כרוני של חומצות שומן מסוג אומגה 3 בנשים הרות ומניקות כמו גם בילדים יכול להשפיע על התפתחות ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22928358
מטה-אנליזה (2016), אשר נועדה להעריך את הקשר בין היחס אומגה 6 / אומגה 3 והיחס חומצה ארכידונית (AA / EPA) לתסמיני ADHD.

החוקרים מציינים כי ממחקרים קודמים עולה שמטופלים עם ADHD נוטים להיות בעלי רמות נמוכות יותר של אומגה 3 ואומגה 6 אולם במחקרים קליניים ההשפעה של תוספי אומגה 3 ואומגה 6 הייתה קטנה. מכאן, החוקרים מציעים כי היחס אומגה 6 / אומגה 3 עשוי להיות משמעותי יותר בהשוואה לרמה האבסולוטית של כל חומצת שומן בנפרד.

בניתוח הנתונים הנוכחי נכללו 5 מחקרים בהם נמדד היחס אומגה 6 / אומגה 3 בילדים וצעירים עם ADHD בהשוואה לקבוצת ביקורת ללא ADHD. 
נמצא כי משתתפים עם ADHD היו בעלי יחס אומגה 6 ל- אומגה 3 ויחס AA ל- EPA גבוה יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים ללא ADHD (הפרש הממוצע של היחס בין הסובלים מ- ADHD לבין אלה שאינם סובלים מ- ADHD היה 1.97 ו-8.25, בהתאמה). החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו בניתוח היו באיכות מתודולוגית גבוהה והטרוגניות נמוכה, דבר התומך בעוצמת הממצאים. הם מציעים כי יחסים אלה עשויים להוות מדדים המסייעים להגברת יעילות הטיפול ב-ADHD באמצעות תוספי חומצות שומן

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4879948/

במאמר (2015) מתואר מודל לפיו לויטמין D ולחומצות השומן EPA ו- DHA מסוג אומגה 3 תפקיד בסינתזה, בשחרור ובפעילות הסרוטונין.

מחקרים קודמים מראים כי סרוטונין מווסת תפקוד קוגניטיבי, תגובה סנסורית והתנהגות חברתית וכי פגיעה בתפקודים אלה הינה משותפת ל-ADHD, להפרעה דו-קוטבית, לסכיזופרניה ולהתנהגות אימפולסיבית.

לטענת החוקרים, ויטמין D משפעל את חומרי המוצא לסרוטונין ומכיוון ששיעור גבוה באוכלוסייה סובל מרמות נמוכות של ויטמין D ושל אומגה 3, ניתן להניח כי רמות הסרוטונין במוח אינן אופטימאליות.

עוד טוענים החוקרים כי חומצת השומן EPA מגבירה שחרור סרוטונין מנוירונים פרה-סינפטיים וחומצת השומן DHA משפיעה על פעילות הקולטן לסרוטונין. לכן, רמות נמוכות של ויטמין D, EPA ו-DHA, יחד עם גורמים גנטיים, עלולות בתקופות קריטיות במהלך התפתחות המוח לפגוע בפעילות הסרוטונין ובכך להוות מנגנון אחד העומד בבסיס הפרעות נוירו-פסיכיאטריות ודיכאון. העלאת הצריכה של ויטמין D ואומגה 3 עשויה לסייע במניעה ובצמצום החומרה של הפרעות בתפקוד המוחי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25713056

סקירה (2016) של עדויות מ-24 מחקרים לגבי ההשפעה של אומגה 3 על מבנה ותפקוד המוח.

ממחקרים תצפיתיים בהם נבדקה הצריכה ארוכת הטווח של אומגה 3 במהלך החיים וממחקרים קליניים בהם נבדקה ההשפעה בטווח הקצר של תוספי תזונה מסוג אומגה 3 במשתתפים בריאים, עולה כי צריכת אומגה 3 קשורה בעלייה בפעילות האזור המוחי הפרה-פרונטלי בילדים וברמה גבוהה יותר של נפח החומר האפור ותקינות החומר הלבן במהלך ההזדקנות.

עם זאת, מרבית המחקרים התצפיתיים היו מחקרי חתך או שלא מצאו השפעה על פעילות המוח ולכן ישנו קושי להעריך את מידת ההשפעה המיטיבה.

מעבר לכך, ישנן עדויות מועטות התומכות ביעילות של תוספי אומגה 3 כטיפול אלטרנטיבי או משלים בקרב משתתפים עם הפרעות פסיכיאטריות או נוירולוגיות, כולל אלצהיימר, ADHD, דיכאון וסכיזופרניה. באופן כללי מהסקירה עולה כי השפּעת תוספי אומגה 3 משתנה במהלך שלבי ההתפתחות וכתוצאה מהפרעות בפעילות המוח.

החוקרים מסכמים כי המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס השפעה מיטיבה כלשהי של אומגה 3 על המוח אינם ידועים ונדרשים מחקרים נוספים לבירור ההשפעה והפעילות של אומגה 3 על מבנה ותפקוד המוח.  
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26742901

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2015) נבדקה ההשפעה של תוספי אומגה 3 על תסמיני ADHD ושליטה קוגניטיבית בקרב בנים עם ובלי ADHD.

במחקר נכללו 40 בנים עם ADHD בגילאי 8-14, מרביתם נוטלים טיפול תרופתי (מתילפנידאט), להם הותאמה קבוצת בקרה של בנים באותם גילאים עם התפתחות תקינה ללא ADHD. המשתתפים בכל קבוצה חולקו אקראית לצריכת 10 גרם ליום מרגרינה עם 650 מ"ג EPA ו-650 מ"ג DHA, או פלסבו, למשך 16 שבועות.

בתקופת המחקר החוקרים העריכו תסמיני ADHD, שליטה קוגניטיבית ופעילות מוחית באמצעות הדמיית fMRI, חומצה הומוונילית בשתן (מדד להערכת הדופאמין במוח) וריכוז פוספוליפידים בתאי הלחי.

נמצא כי נטילת תוסף אומגה 3 הובילה לשיפור במדדי הקשב, כפי שדווח על ידי ההורים, בקרב שתי הקבוצות. לא נמצאה השפעה לאומגה 3 על מסלולי השליטה הקוגניטיבית הדופמינרגים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4538345/

סקירה של טיפולים משלימים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ADD ו-ADHD (דצמבר 2012) מצאה כי ישנן ראיות שתומכות ביעילות של תוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 ותוספי אבץ.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23762770
מחקר קליני (2011) מבוקר בחן את ההשפעה של חומצות שומן חיוניות על ילדים הסובלים ממחסור בברזל והפרעות שינה הקשורות ל-ADHD.

ילדים בגילאי 9-12 קיבלו למשך 10 שבועות תרכובת של חומצות שומן רב בלתי רוויות. בתום תקופת ההתערבות נראו שיפורים מובהקים באיכות חיים, יכולת ריכוז, איכות השינה ורמות המוגלובין.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21587279
סקירה (יוני 2009) הבוחנת את דרכי הטיפול השונות ב-ADHD, מגלה כי תוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות (שמן דגים), אצטיל-ל-קרנטין ותוספי ברזל, עשויים לשפר תסמיני ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19476419
מחקר קוהורט (ספטמבר 2010) בחן את ההשפעה של תוסף חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 6 ואומגה 3), מגנזיום ואבץ, בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות.
810 ילדים בגילאי 5-12 קיבלו את התוסף למשך תקופה של לפחות 3 חודשים.
בתום תקופת ההתערבות נראתה הפחתה מובהקת של תסמיני הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. בנוסף נראה שיפור בהפרעות שינה והקלה ביכולת להירדם. נראה שיפור מובהק ביכולות ריכוז, בהתנהגות ובבעיות רגשיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20868469
מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (מאי 2015) בו השתתפו 200 ילדים בגילאי 8-16 מצא כי אומגה 3 במינון של 1 גרם ליום הינה בעלת תרומה לטיפול בהפרעות התנהגות
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25146492
סקירה מקיפה (מאי 2013) עולה כי בין הטיפולים שנסקרו, תוסף של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 נמצא יעיל במידה מסוימת לטיפול ADHD
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23806311?dopt=Abstract
מסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שעסקה בהפרעות קשב וריכוז, עולה כי חומצות שומן חיוניות מסייעות להפחית חרדתיות, קשיי ריכוז ובעיות התנהגות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (אוגוסט 2016) נבחנה התרומה של תוסף המכיל חומצות שומן אומגה 3 ואומגה 6 לשיפור יכולת הקריאה בקרב ילדים שאינם סובלים מ- ADHD, אך חלקם סובלים מהפרעות קשב קלות.

במחקר השתתפו 154 ילדים בגילאי 9-10 אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת ההתערבות, שנטלה 3 כמוסות המכילות אומגה 3 ואומגה 6 פעמיים ביום (שווה ערך למינון יומי של 558 מ"ג EPA 174 מ"ג DHA ו-60 מ"ג חומצה גמא-לינולנית - GLA), או לקבוצה שקיבלה פלסבו. לאחר 3 חודשים כל הילדים קיבלו את התוסף למשך 3 חודשים נוספים. 
מבין 154 הילדים, 122 סיימו את 3 חודשי הטיפול הראשונים ו-105 השלימו את כל תקופת המחקר. נמצא כי לאחר 3 חודשים בקבוצת ההתערבות חל שיפור גדול יותר באופן מובהק במספר מדדים הקשורים ביכולת הקריאה (בעיקר זמן פענוח פונולוגי וזמן ניתוח ויזואלי) בהשוואה לקבוצת הפלסבו. 
בנוסף, למרות שבמחקר לא נכללו ילדים עם ADHD, נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף חומצות השומן גם בקרב ילדים עם הפרעות קשב קלות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27545509

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

בּרזל

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):

מחקרים רבים מעידים על כך שמחסור תזונתי של ברזל בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים וכן לפגוע בהתפתחות הקוגניטיבית. עוד עולה ממחקרים כי חוסר בברזל נפוץ בקרב ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, וכי רמות פריטין נמוכות קשורות בהחמרת תסמיני הפרעות הקשב והריכוז. 

ממחקרים קלינים שסקרנו עולה כי תוסף ברזל במינון 80 מ"ג ליום לילדים בגילאי 5-8, הסובלים מחוסר בברזל ו/או פריטין בדם אך לא בהכרח סובלים מאנמיה, למשך 12 שבועות, שיפר יכולות למידה וזיכרון והפחית תסמיני הפרעת קשב וריכוז. עבור ילדים הסובלים מאנמיה נצפה שיפור גם בתפקוד הקוגניטיבי הכללי וב-IQ.

 

להלן פירוט המחקרים: 

מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013) עולה כי חוסר בברזל נפוץ בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD, וכי רמות פריטין נמוכות יותר קשורות בהחמרת תסמיני הפרעות הקשב והריכוז.

במתבגרים להם חוסר בברזל, תוספי ברזל תזונתיים שיפרו את יכולות הלמידה ואת הזיכרון. נמצא כי בקרב ילדים בגילאי 5-8 עם רמות נמוכות של פריטין בדם מתן תוסף 80 מ"ג יומי של ברזל הפחית תסמיני ADHD.

כמו כן מצויין כי על פי מחקר קנדי כי כ-23% מהילדים הסובלים מ-ADHD סובלים מחוסר בנחושת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074

סקירה (2012) בחנה את ההשפעה של רכיבים תזונתיים על תסמיני ADHD בילדים.

נמצא כי מחסור תזונתי של ברזל בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של ADHD בילדים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22928358

סקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013) מעידה על כך כי בקרב מתבגרים עם חוסר בברזל, תוספי ברזל תזונתיים שיפרו את יכולות הלמידה ואת הזיכרון. נמצא כי בקרב ילדים בגילאי 5-8 עם רמות נמוכות של פריטין בדם מתן תוסף 80 מ"ג יומי של ברזל הפחית תסמיני ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074

סקירה (יוני 2009) הבוחנת את דרכי הטיפול השונות ב-ADHD, מגלה כי תוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות (שמן דגים, אצטיל-ל-קרנטין ותוספי ברזל, עשויים לשפר תסמיני ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19476419

מחקר קליני מבוקר ורנדומלי (ינואר 2008) ניסה לבחון את התפקיד של תוסף בברזל בטיפול בילדים הסובלים מ- ADHD. במחקר השתתפו 23 ילדים המאובחנים עםADHD ושאינם סובלים מאנמיה בגילאי 5-8 אשר חולקו רנדומלית לקבלת תוסף ברזל (פרוס סולפאט במינון 80 מ"ג ליום) או פלסבו, למשך 12 שבועות.

לאחר קבלת תוספי הברזל נראתה ירידה מתמשכת בתסמיני ADHD, ללא שינוי בקבוצת הפלסבו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18054688

מחקר (אוקטובר 2013) מבצע סקירה יסודית לגבי ההשפעה של נטילה יומית של תוסף ברזל על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים בגילאי 5-12

הסקירה כוללת 32 מחקרים בהם השתתפו מעל 7,000 ילדים אשר קיבלו תוספי ברזל שונים במינונים שונים. 

תוצאות המחקר הראו יתרונות משמעותיים לנטילת תוסף ברזל – שיפור בתפקוד הקוגניטיבי הכללי, עלייה ב-IQ בקרב ילדים אנמיים ושיפור במדדי קשב וריכוז. כמו כן, נמצא קשר בין עלייה בגובה ובמשקל לבין נטילת תוסף ברזל. הסיכון של ילדים אשר נטלו תוסף ברזל לסבול מאנמיה ירד ב-50% והסיכון למחסור בברזל ירד ב-79%. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24130243

מסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שעסקה בהפרעות קשב וריכוז, עולה כי ברזל ואבץ מומלצים רק לילדים אשר סובלים מחוסרים, ומסייעים להפחית היפראקטיביות, אימפולסיביות ובעיות חברתיות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

אָבץ

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016): 

מחקרים הוכיחו כי חוסר תזונתי של אבץ בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של הפרעת קשב וריכוז בילדים. 
ממחקרים קלינים שסקרנו עולה כי לתוסף אבץ יכולת להפחית תסמיני הפרעות קשב, היפראקטיביות ואימופולסיביות ולשפר איכות שינה, התנהגות ובעיות רגשיות. טווח המינונים שנמצא יעיל ובטוח לשימוש הוא 15-30 מ״ג. 

 

להלן פירוט המחקרים: 
סקירה (2012) בחנה את ההשפעה של רכיבים תזונתיים על תסמיני ADHD בילדים.
נמצא כי מחסור תזונתי של ברזל בקרב נשים הרות, נשים מניקות וילדים יכולים להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל התסמינים של ADHD בילדים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22928358
מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013) אבץ נמצא כבעל תפקיד בהפרעות קשב וריכוז, ונראה כי מתן תוסף אבץ יומי הפחית תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074
סקירה של טיפולים משלימים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז ADD ו-ADHD (דצמבר 2012) מצאה כי ישנן ראיות שתומכות ביעילות של תוספי חומצות שומן מסוג אומגה 3 ותוספי אבץ.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23762770
מחקר קוהורט (ספטמבר 2010) בחן את ההשפעה של תוסף חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 6 ואומגה 3), מגנזיום ואבץ, בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות.
810 ילדים בגילאי 5-12 קיבלו את התוסף למשך תקופה של לפחות 3 חודשים.
בתום תקופת ההתערבות נראתה הפחתה מובהקת של תסמיני הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. בנוסף נראה שיפור בהפרעות שינה והקלה ביכולת להירדם. נראה שיפור מובהק ביכולות ריכוז, בהתנהגות ובבעיות רגשיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20868469
מחקר מבוקר כפול סמיות (פברואר 2011) בחן את ההשפעה של תוסף אבץ על ADHD.
52 ילדים בגילאי 6-14, המאובחנים עם ADHD, חולקו רנדומלית לקבלת תוסף אבץ (15 מ"ג בבוקר, או 15 מ"ג פעמיים ביום) או פלסבו, למשך 13 שבועות, 8 שבועות כטיפול יחיד, ולאחר מכן בתוספת אמפטמינים.
נמצא כי המינון הנדרש של אמפטמינים פחת ב37% בקרב הילדים שקיבלו תוסף אבץ פעמיים ביום. האבץ נמצא כיעיל ובטוח לשימוש.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21309695
מסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שעסקה בהפרעות קשב וריכוז, עולה כי ברזל ואבץ מומלצים רק לילדים אשר סובלים מחוסרים, ומסייעים להפחית היפראקטיביות, אימפולסיביות ובעיות חברתיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

פִּיקנוגנול

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016): 

מחקרים קלינים מעידים על כך שתוסף פיקנוגנול מפחית היפראקטיביות ומשפר ריכוז וקואורדינציה בקרב הסובלים מהפרעת קשב וריכוז. המינון שניתן לילדים הוא 1 מ"ג לק"ג משקל גוף למשך ארבעה שבועות. 

המינון שניתן למבוגרים, ללא הפרעת קשב וריכוז, הוא 150 מ"ג ליום, כחלק מתוכנית בריאותית לשיפור בתפקוד הקוגניטיבי, שיפור מצב הרוח, שיפור ביצוע מטלות מקצועיות והפחתת עקה חמצונית. 

 

להלן פירוט המחקרים: 
מחקר קליני מבוקר וכפול סמיות (ספטמבר 2006) בדק את ההשפעה של פיקנוגנול, מיצוי של קליפת עץ אורן צרפתי, על ילדים הסובלים מ- ADHD. במחקר השתתפו 61 ילדים הסובלים מ- ADHD אשר קיבלו תוסף של 1 מ"ג לק"ג כל יום של פיקנוגנול או פלסבו, למשך ארבעה שבועות.
המחקר מראה כי מתן תוסף פיקנוגנול למשך חודש, הפחית באופן מובהק היפראקטיביות, שיפר את יכולות הריכוז והקואורדינציה. לא נראה כל שיפור בקרב קבוצת הפלסבו.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16699814
מחקר פיילוט (דצמבר 2014) שנועד להעריך את היעילות של התוסף המסחרי פיקנוגנול לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, הקשב והביצועים המנטליים בקרב עובדים מקצועיים בעלי רמת עקה חמצונית גבוהה.
במחקר נכללו 60 משתתפים בגילאי 35-55 שנטלו 150 מ"ג פיקנוגנול ליום, בשילוב תכנית בריאות המיועדת להגברת הביצועים המנטליים וצמצום העקה החמצונית.
לאחר 12 שבועות נמצא כי נטילת תוסף פיקנוגנול היתה יעיל להפחתת העקה החמצונית, לשיפור קל בתפקוד הקוגניטיבי, לשיפור מצב הרוח ולשיפור במטלות מקצועיות יומיומיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24675223
סקירה מקיפה (מאי 2013) של העדויות הקיימות לגבי השימוש ברפואה משלימה, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא, לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). 
החוקרים מציינים כי ביחס למרבית הטיפולים המשלימים העדויות אינן חד-משמעיות, אולם כן קיימים טיפולים בטוחים, זולים ונוחים לשימוש אותם ניתן לנסות. בין הטיפולים אותם החוקרים מציינים כבעלי יעילות מסוימת לטיפול ב- ADHD, נמצא תוסף של פיקנוגנול
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23806311?dopt=Abstract
מסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שעסקה בהפרעות קשב וריכוז, עולה כי פיקנוגנול, נוגד חמצון חזק, עשוי להפחית היפראקטיביות, לשפר ריכוז וקואורדינציה בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מולטי ויטמינים ומינרלים

 

סיכום עדכני של המחקרים (ספטמבר 2016):
ממחקרים שסקרנו עולה כי תוסף מולטי ויטמינים ומינרלים עשוי לספק תמיכה תזונתית למטופלים עם תזונה לא מאוזנת, בעיקר בשל חוסר תיאבון עקב טיפול תרופתי, אולם העדויות לגבי שיפור בתסמיני הפרעות קשב וריכוז אינן חד משמעיות, וכנראה שהשיפור משמעותי יותר בקרב הסובלים מדיכאון

 

להלן פירוט המחקרים: 
מסקירה מקיפה (מאי 2013) של העדויות הקיימות לגבי השימוש ברפואה משלימה, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא, לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), עולה כי למטופלים עם תזונה לא מאוזנת, בעיקר בשל חוסר תיאבון עקב טיפול תרופתי, שימוש במולטי-ויטמינים ומינרלים עשוי לספק תמיכה תזונתית אולם אינו מסייע לטיפול ב-ADHD
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23806311?dopt=Abstract
במחקר קליני כפול-סמיות (ינואר 2014) נבדקה היעילות והבטיחות של פורמולה חדשה המכילה מגוון ויטמינים ומינרלים, ללא אומגה 3, לטיפול ב-ADHD במבוגרים
במחקר השתתפו 80 מבוגרים שקיבלו את פורמולה או פלסבו למשך 8 שבועות. הפורמולה כללה 36 מרכיבים (14 ויטמינים, 16 מינרלים, 3 חומצות אמינו ו-3 נוגדי חמצון). 
עפ"י הערכת המטפלים, נמצאה תועלת לפורמולה לשיפור המצב הכללי של המשתתפים ולשיפור בתסמיני ADHD בהשוואה לפלסבו. שיפור זה היה משמעותי יותר בקרב משתתפים אשר סבלו מדיכאון בתחילת המחקר. החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות ביחס לתופעות הלוואי. הם מסכמים כי המחקר מספק תמיכה ראשונית ליעילות ובטיחות טיפול משולב של ויטמינים ומינרלים ל-ADHD במבוגרים. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24482441

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

וִיטמין D 


מחקר (יוני 2014) על 60 ילדים עם ADHD, ו- 30 ילדים בריאים שהיוו קבוצת ביקורת, כולם בגילאי 7-18, מצא כי בקרב הילדים שסובלים מ-ADHD רמות ויטמין D בדם נמוכות באופן מובהק.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24417979
במאמר (פברואר 2015) מתואר מודל לפיו לויטמין D ולחומצות השומן EPA ו- DHA מסוג אומגה 3 תפקיד בסינתזה, בשחרור ובפעילות הסרוטונין.

מחקרים קודמים מראים כי סרוטונין מווסת תפקוד קוגניטיבי, תגובה סנסורית והתנהגות חברתית וכי פגיעה בתפקודים אלה הינה משותפת ל-ADHD, להפרעה דו-קוטבית, לסכיזופרניה ולהתנהגות אימפולסיבית. לטענת החוקרים, ויטמין D משפעל את חומרי המוצא לסרוטונין ומכיוון ששיעור גבוה באוכלוסייה סובל מרמות נמוכות של ויטמין D ושל אומגה 3, ניתן להניח כי רמות הסרוטונין במוח אינן אופטימאליות.

עוד טוענים החוקרים כי חומצת השומן EPA מגבירה שחרור סרוטונין מנוירונים פרה-סינפטיים וחומצת השומן DHA משפיעה על פעילות הקולטן לסרוטונין. לכן, רמות נמוכות של ויטמין D, EPA ו-DHA, יחד עם גורמים גנטיים, עלולות בתקופות קריטיות במהלך התפתחות המוח לפגוע בפעילות הסרוטונין ובכך להוות מנגנון אחד העומד בבסיס הפרעות נוירו-פסיכיאטריות ודיכאון. העלאת הצריכה של ויטמין D ואומגה 3 עשויה לסייע במניעה ובצמצום החומרה של הפרעות בתפקוד המוחי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25713056
 

חזרה לתחילת המחקרים

 

כללי ומחקרים מעורבים

 

סקירה המציגה את העדויות לגבי ההשפעה של תוספי מינרלים, ובאופן ספציפי מגנזיום, ברזל ואבץ, למניעה ולטיפול ב-ADHD בקרב ילדים.

בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, ב-5 מהם נבדקה ההשפעה של תוספי מגנזיום (רק במחקר אחד כתוסף בודד), ב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי ברזל וב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של תוספי אבץ.

הממצאים במחקרים השונים היו מעורבים, כאשר בחלק מהמחקרים נמצא כי נטילת התוסף הייתה יעילה לשיפור התסמינים ובחלק מהמחקרים לא נמצאה השפעה ביחס לפלסבו. באופן כללי נמצאה תמיכה ליעילות של אבץ לשיפור תסמיני ADHD בילדים.

בנוסף נמצאה תמיכה ליעילות של תוסף משולב של מגנזיום וויטמין B6 לילדים עם ADHD בעלי רמות מגנזיום נמוכות ותוסף ברזל לילדים עם ADHD הסובלים מאנמיה. יחד עם זאת, מדובר במספר קטן של מחקרים ונדרשים מחקרים בהיקף גדול יותר על מנת לבחון את היעילות של מינרלים שונים. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26445630

מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013) אבץ נמצא כבעל תפקיד בהפרעות קשב וריכוז, ונראה כי מתן תוסף אבץ יומי הפחית תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות. עוד עולה מהסקירה כי חוסר בברזל נפוץ בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD, וכי רמות פריטין נמוכות יותר קשורות בהחמרת תסמיני הפרעות הקשב והריכוז.

במתבגרים להם חוסר בברזל, תוספי ברזל תזונתיים שיפרו את יכולות הלמידה ואת הזיכרון. נמצא כי בקרב ילדים בגילאי 5-8 עם רמות נמוכות של פריטין בדם מתן תוסף 80 מ"ג יומי של ברזל הפחית תסמיני ADHD.
כמו כן מצויין כי על פי מחקר קנדי כ-23% מהילדים הסובלים מ-ADHD סובלים מחוסר בנחושת.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074
סקירה (יוני 2009) הבוחנת את דרכי הטיפול השונות ב-ADHD, מגלה כי תוספי חומצות שומן רב בלתי רוויות (שמן דגים), אצטיל-ל-קרנטין ותוספי ברזל, עשויים לשפר תסמיני ADHD.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19476419
מסקירה מקיפה (מאי 2013) של העדויות הקיימות לגבי השימוש ברפואה משלימה, כולל תוספי תזונה וצמחי מרפא, לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), עולה כי ביחס למרבית הטיפולים המשלימים העדויות אינן חד-משמעיות, אולם כן קיימים טיפולים בטוחים, זולים ונוחים לשימוש אותם ניתן לנסות.
הטיפולים אותם החוקרים מציינים כבעלי יעילות מסוימת לטיפול ב-ADHD הם חומצות שומן מסוג אומגה 3 ותוסף פיקנוגנול. החוקרים מסכמים כי למטופלים עם תזונה לא מאוזנת, בעיקר בשל חוסר תיאבון עקב טיפול תרופתי, שימוש במולטי-ויטמינים ומינרלים עשוי לספק תמיכה תזונתית אולם אינו מסייע לטיפול ב-ADHD
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23806311?dopt=Abstract
במחקר קליני כפול-סמיות (ינואר 2014) נבדקה היעילות והבטיחות של פורמולה חדשה המכילה מגוון ויטמינים ומינרלים, ללא אומגה 3, לטיפול ב-ADHD במבוגרים
במחקר השתתפו 80 מבוגרים שקיבלו את פורמולה או פלסבו למשך 8 שבועות. הפורמולה כללה 36 מרכיבים (14 ויטמינים, 16 מינרלים, 3 חומצות אמינו ו-3 נוגדי חמצון). 
עפ"י הערכת המטפלים, נמצאה תועלת לפורמולה לשיפור המצב הכללי של המשתתפים ולשיפור בתסמיני ADHD בהשוואה לפלסבו. שיפור זה היה משמעותי יותר בקרב משתתפים אשר סבלו מדיכאון בתחילת המחקר. החוקרים לא זיהו הבדלים בין הקבוצות ביחס לתופעות הלוואי. הם מסכמים כי המחקר מספק תמיכה ראשונית ליעילות ובטיחות טיפול משולב של ויטמינים ומינרלים ל-ADHD במבוגרים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24482441
מחקר קוהורט (ספטמבר 2010) בחן את ההשפעה של תוסף חומצות שומן רב בלתי רוויות (אומגה 6 ואומגה 3), מגנזיום ואבץ, בילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז ו/או היפראקטיביות.
810 ילדים בגילאי 5-12 קיבלו את התוסף למשך תקופה של לפחות 3 חודשים.
בתום תקופת ההתערבות נראתה הפחתה מובהקת של תסמיני הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. בנוסף נראה שיפור בהפרעות שינה והקלה ביכולת להירדם. נראה שיפור מובהק ביכולות ריכוז, בהתנהגות ובבעיות רגשיות.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20868469
סקירת מחקרים (דצמבר 2011) שעסקה בהפרעות קשב וריכוז, מצאה כי ישנן ראיות ליעילות של התוספים הבאים
חומצות שומן חיוניות מסייעות להפחית חרדתיות, קשיי ריכוז ובעיות התנהגות.
ויטמין B6 ומגנזיום מפחיתים היפראקטיביות, אגרסיביות ומשפרים ריכוז.
ברזל ואבץ מומלצים רק לילדים אשר סובלים מחוסרים, ומסייעים להפחית היפראקטיביות, אימפולסיביות ובעיות חברתיות.
סידן ומגנזיום מפחיתים רגזנות, מרגיעים פעילות יתר ותזזיתיות, עוויתות שרירים וטיקים.
אצטיל ל-קרניטין מסייע לטיפול בהפרעות ריכוז ואגרסיביות.
GABA מסייעת להפחית חרדה וסטרס ומומלצת בעיקר לסובלים מ-ADHD.
גליצין יכול אף הוא להרגיע חרדה ואגרסיביות.
ל-טיאנין – חומצת אמינו המופיעה בין היתר בתה ירוק, יכולה לסייע להרגיע את המחשבה מבלי לגרום לעייפות.
ל-טירוזין נמצאה כמשפרת ריכוז בקרב מבוגרים הסובלים מ-ADHD.
טאורין פועלת באופן דומה ל-GABA, ומפחיתה חרדתיות במבוגרים.
5-HTP פועלת לשיפור מצב הרוח וכנוגדת דיכאון
SAMe נראה מבטיח לטיפול ב-ADHD.
מלטונין יכול לסייע לילדים הסובלים מ-ADHD המשלב הפרעות שינה.
פיקנוגנול, נוגד חמצון חזק, עשוי להפחית היפראקטיביות, לשפר ריכוז וקואורדינציה בקרב ילדים הסובלים מ-ADHD.
פרוביוטיקה יכולה לסייע לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז עם תסמינים אטופיים, צמיחת יתר של חיידקים פתוגניים במעי, או פרזיטים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22214252
בסקירה (2016) אשר מציגה את העדויות לגבי היעילות והבטיחות של צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול ב-ADHD וכן את העדויות לגבי השימוש בתוספים אלה כטיפול תומך, יחד עם טיפול טבעי אחר או עם טיפול תרופתי, נכללו 30 מחקרים שפורסמו בשפה האנגלית. 
בהתייחס לתוספי תזונה, מוצגות העדויות לגבי התפקיד וההשפעה של ויטמינים (כולל B6, C, (E, מינרלים (אבץ, ברזל, מגנזיום), חומצות אמינו (התמקדות בנגזרות של אצטיל-ל-קרניטין ותיאנין), חומצות שומן חיוניות ופיקנוגנול המופק מקליפת עץ האורן הצרפתי (Pinus pinaster). 
באופן כללי ישנם ממצאים מעורבים וממצאים שאינם חד משמעיים ביחס ליעילות הטיפולים השונים. עם זאת, טיפולים אלה נחשבים לרוב בטוחים יותר בהשוואה לטיפול התרופתי הקונבנציונאלי. החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים נוספים על מנת לבסס את הממצאים הקיימים ולגבש המלצות לשימוש קליני. הם מדגישים כי צמחי מרפא לרוב מכילים מספר רכיבים פעילים ולכן יש לבחון היטב את ההשפעה ואת התגובות ההדדיות כאשר משולבים עם טיפול תרופתי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26966583

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

 



חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם