ספלילה - Centella asiatica

מחקרים קליניים ומנגנוני פעולה

שיפור תפקוד קוגניטיבי – מחקרים קליניים

הגנה על מערכת העצבים ושיפור תפקוד קוגניטיבי – מנגנוני פעולה

אדפטציה – שיפור סיבולת גופנית – מחקרים קליניים

טיפול בחַרדה – מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

ריפוי פּצעים וכּיבים בעור:

שימוש פנימי – מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

שימוש חיצוני – מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

ריפוי כּיבים פפטיים – מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מניעה וריפוי צַלקות – מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים כלליים

שיפור תפקוד קוגניטיבי

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

הפרעוֹת קשב וריכוז | שיפור תפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים | טרום אלצהיימר | שיקום לאחר שבץ איסכמי

הפרעות קשב וריכוז

מחקר קליני אקראי כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו שנערך בבבי״ח שיבא (תל השוֹמר) בשילוב הרבליסטים ישראלים. במחקר זה נבחנה יעילותה של פורמולת פטנט צמחית בשיפור הקשב, התפקוד הקוגנטיבי והשליטה בדחפים בקרב ילדים שאובחנו כבעלי הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (ADHD). פורמולת הצמחים (® Nurture & Clarity, מוכרת בארץ כ"ריכוזית") כללה תמציות אתנוליות של הצמחים הבאים: Peonia alba, Withania somnifera, Centella asiatica, Spirulina platensis, Bacopa monnieri, Melissa officinalis.

120 ילדים בגילאי 6-12 אובחנו כבעלי הפרעת קשב, וריכוז, והפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות לפי הקריטריונים הקבועים בספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-IV). הנבדקים חולקו לקבוצת ההתערבות שקיבלה את פורמולת הצמחים במינון יומי של 9 מ"ל, ולקבוצת ביקורת שקיבלה מינון מקביל של פלסבו, במשך ארבעה חודשים. תפקודם הקוגנטיבי הוערך באמצעות מבחן TOVA – Test of Variables of Attention, בתחילת המחקר ובסופו. 73 (91%) ילדים בקבוצת ההתערבות ו-19 (48%) בקבוצת הביקורת סיימו את המחקר. בתום המחקר נרשם     למידע השלם למנויים

שיפור תפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים

במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו נבחנה השפּעת תמצית ספלילה יבשה (מתוקננת לפי 3% פוליפנוֹלים ו-5% טריטרפנים: asiaticoside ו-asiatic acid) על התפקוד הקוגניטיבי של 28 מבוגרים בריאים (גיל ממוצע 65). הנבדקים חולקו לארבע קבוצות ובמשך חודשיים נטלו מינון יומי של 250 / 500 / 750 מ"ג תמצית יבשה ליום או פלסבו. מצבם הקוגנטיבי של הנבדקים הוערך לפני ההתערבות, כשעה לאחר נטילת המנה הראשונה, כעבור חודש וכעבור חודשיים. נמצא שנטילה של ספלילה     למידע השלם למנויים

במחקר לא מבוקר נבחנה השפּעת תמצית ספלילה יבשה על התפקוד הקוגניטיבי של נבדקים בגיל העמידה. 41 נבדקים בריאים נטלו כמוסות של ספלילה במינונים של 3 עד 4 גרם ליום (בהתאם למשקל גוף), במשך חודשיים. ריכוז התמצית והמינונים המדוייקים אינם ידועים. התפקוד הקוגנטיבי הוערך במחקר זה באמצעות Woodcock-Johnson Cognitive Abilities test III בארבע נקודות זמן שונות: לפני תחילת תקופת ההתערבות, וכן לאחר תחילתה – כעבור 40, 60 ו-90 ימים (בתום ההתערבות). תוצאות המחקר הדגימו     למידע השלם למנויים

טרום אלצהיימר

במחקר לא מבוקר שנערך בהודו נבחנה השפּעת ספלילה על ליקוי קוגנטיבי קל (MCI – Mild Cognitive Impairment). ליקוי קוגנטיבי קל נחשב לשלב המקדים לפני הופעת מחלת האלצהיימר וההפרעות הרגשיות וההתנהגותיות הנלוות לה (דיכאון, עצבנות ותוקפנות). 60 נבדקים (בני 65 ומעלה) אובחנו כבעלי ליקוי קוגנטיבי קל באמצעות מבחן מיני מנטל (MMSE – Mini Mental State Examination). לאחר מכן נטלו הנבדקים כמוסות של ספלילה (צמח יבש טחון לאבקה במינון של 1 גרם ליום), למשך שישה חודשים. המחקר לא כלל קבוצת ביקורת בשל שכיחות נמוכה של מקרי MCI במרפאה שבה בוצע המחקר. תוצאות המחקר הדגימו     למידע השלם למנויים

שיקום לאחר שבץ איסכמי

במחקר קליני אינדונזי אקראי כפול סמיות מבוקר נבחנה השפּעת נטילת תמצית ספלילה יבשה לעומת נטילת חומצה פולית על התפקוד הקוגנטיבי של חולים הסובלים מליקוי וסקולרי קוגנטיבי (Vascular Cognitive Impairment). כל הנבדקים היו חולים מאושפזים לאחר השלב האקוטי של שבץ איסכמי שאובחן באמצעות CT ראש, ולא קיבלו תרופות נוספות, לרבות מדללי דם. 48 נבדקי המחקר חולקו לשלוש קבוצות התערבות, כאשר שתיים מהן נטלו את תמצית הצמח היבשה (בריכוז 10:1) במינון 1000 או 750 מ"ג ליום, והקבוצה השלישית נטלה תוסף תזונה של חומצה פולית במינון 3 מ"ג ליום למשך שישה שבועות. בתום המחקר, נמצא     למידע השלם למנויים

הגנה על מערכת העצבים ושיפור תפקוד קוגניטיבי – מנגנוני פעולה

עיקר הפעילות המגנה על מערכת העצבים של ספלילה מיוחסת ליכולתו להגביר פעילות נוגדת חמצון אנדוגנית (לדוגמא, באמצעות     למידע השלם למנויים

במחקרים שונים שנערכו בקרב מכרסמים, נטילה פומית של תמציות ספלילה הפחיתה היווצרות     למידע השלם למנויים

במחקרים נוספים שנערכו בקרב בע״ח, תמציות ספלילה והרכיב asiatic acid הדגימו השפעה מגנה על מערכת העצבים מפני נזק חמצוני ורעילות גלוטומט_(53,54).

נטילה פומית של תמצית ספלילה בקרב חולדות אף הדגימה יכולת שיקום והגברת קצב גדילה של תאי עצב פגועים (לרבות     למידע השלם למנויים

במחקרים שונים שנערכו בקרב חולדות, שתיית תמצית ספלילה או מיץ מעלי ספלילה טריים הובילה ל     למידע השלם למנויים

נטילת תמצית מימית של ספלילה נמצאה מפחיתה פרכוסים בקרב חולדות (במידה השווה לזו של התרופה Diazepam) וכן הדגימה שיפור בלקות הלמידה הנלווית למצב זה_(23,36,41). פעילות זו מיוחסת ל     למידע השלם למנויים

אדפטציה – שיפור סיבולת גופנית – מחקרים קליניים

במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו נבחנה השפּעת תמצית ספלילה יבשה (מתוקננת לפי 3% פוליפנוֹלים ו-5% טריטרפנים: asiaticoside ו-asiatic acid) על התפקוד הגופני של 80 מבוגרים בריאים (גיל ממוצע 65). הנבדקים חולקו לארבע קבוצות מחקר ונטלו פלסבו או תמצית ספלילה במינון של 250 / 500 / 750 מ"ג ליום, במשך שלושה חודשים. הערכת הביצועים הגופניים של הנבדקים כללה את מבדקי הכוח והסיבולת הבאים: עמידה על כיסא (חוזק רגליים), לחיצת יד (חוזק ידיים) והליכה (סיבולת אירובית). נמצא שנטילה של ספלילה במינון 500 או 750 מ"ג במשך חודשיים     למידע השלם למנויים

טיפול בחרדה

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

במחקר קליני לא מבוקר שנערך בהודו, נבחנה השפּעת הנטילה הפומית של התמצית היבשה של ספלילה על מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD). המחקר נערך בקרב 33 נבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה כללית בתחילת המחקר (על פי הערכת החוקרים, שהתבססה על מדד המילטון המקוצר לדירוג והערכה של הפרעות פסיכיאטריות). במשך 60 ימים קיבלו הנבדקים תמצית יבשה של ספלילה (בריכוז של 1.5-1.8% ursolic acid) במינון 1 גרם ליום (מינון השווה לכ-9 גרם צמח יבש ביום), ללא טיפול נוסף בתסמיני החרדה והדיכאון. תוצאות המחקר הראו     למידע השלם למנויים

במחקר קליני רנדומלי כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו נבחנה השפּעת הנטילה של ספלילה על תגובת בהלה אקוסטית, המקובלת כמדד לבחינת הפרעות חרדה ודחק; מדובר בתגובת בהלה רפלקסיבית אוניברסלית לגירוי שמיעתי עז ובלתי צפוי, הנמדדת כשורה של תגובות פזיולוגיות כדוגמת מצמוץ בעיניים. במחקר זה, 40 נבדקים בריאים חולקו רנדומלית לקבוצת התערבות (20 נבדקים) ולקבוצת ביקורת (20 נבדקים). הנבדקים בקבוצת ההתערבות נטלו פומית מנה חד פעמית של אבקת ספלילה (צמח יבש טחון לאבקה, מעורבב במיץ ענבים) במינון של 12 גרם. הנבדקים בקבוצת הביקורת קיבלו פלסבו, הדומה בצבע ובטעם לתמיסת הספלילה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, קבוצת ההתערבות הגיבה ב     למידע השלם למנויים

פעילות נוגדת חרדה – מנגנוני פעולה

במחקרים שנערכו בקרב מכרסמים, נטילה פומית של תמציות שונות של ספלילה ו-asiaticoside הדגימו השפעה נוגדת חרדה במידה השווה לזו של התרופה Diazepam (השייכת למשפחת הבנזודיאזפינים), מבלי לפגוע בעירנות_{(23,28,36,64,65)}.

מחקרים אלו מעידים על     למידע השלם למנויים

ריפוי פצעים וכיבים בעור:

שימוש פנימי | שימוש חיצוני

שימוש פנימי

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

במחקר קליני אקראי מבוקר וכפול סמיות, נבחנה השפּעתה של נטילת תמצית ספלילה יבשה על ריפוי כיבי רגליים בקרב חולי סוכרת. 200 חולי סוכרת הסובלים מכיבי רגליים חולקו אקראית לקבוצת התערבות שנטלה פומית את תמצית הצמח (במינון 300 מ"ג ליום, מינון המקביל ל-11.2 גרם צמח טרי) ולקבוצת בקרה שנטלה פלסבו. נמצא שמידת ההתכווצות של הכיבים בקרב קבוצת ההתערבות היתה     למידע השלם למנויים

במחקר קליני לא מבוקר נבחנה השפּעת המוצר Madecassol (תמצית טריטרפנים המופקת מספלילה – TECA) על תסמיני לייפת (סקלרודרמה) מערכתית ומקומית (מחלה דלקתית, הגורמת ליצור עודף של קולגן ברקמות החיבור. היא עלולה להתבטא כנגעים בעור כמקומית או בפגיעה בכלי הדם, באיברים פנימיים ובמפרקים כמערכתית). במחקר זה, המוצר נבדק בשלושה אופני נטילה: טבליות לנטילה פומית, משחה למריחה על העור ואבקה לנגעים בפות ובפי הטבעת. במחקר זה השתתפו 54 נבדקים, מתוכם 30 חולי לייפת מערכתית ו-24 חולי לייפת מקומית. במשך שישה חודשים, הנבדקים נטלו פומית טבליות (במינון של 30 מ"ג ליום), מרחו משחה / אבקה חיצונית או נטלו טבליות פומית וגם מרחו משחה חיצונית. אופן הנטילה נקבע לפי סוג וחומרת המחלה: טבליות שימשו לטיפול במקרים של לייפת מערכתית או מקומית מפושטת, משחה שימשה לטיפול במקרים של כיבים וצלקות על אצבעות ולפגיעות שטחיות בכלי דם, ואבקה שימשה לטיפול בנגעים בפות בפי הטבעת. שימוש בטבליות במשך שישה חודשים הביא ל     למידע השלם למנויים

במחקר קליני לא מבוקר נבחנה יעילות הנגזרת הטריטרפנואידית של ספלילה (TECA – Titrated extract of centella asiatica) בטיפול בפצעים בשלפוחית השתן שנגרמו בעקבות זיהום בילהרציה (מחלה זיהומית טפילית). 102 נבדקים טופלו במשך חודש עד שלושה חודשים בזריקה תוך שרירית שהכילה TECA בריכוז של 2% מהתמיסה. בעקבות הטיפול נצפה     למידע השלם למנויים

מנגנוני פעילות

פעילות ריפוי פצעים | פעילות נוגדת דלקת

פעילות ריפוי פצעים

במחקר פרמקולוגי בו השתתפו 15 נבדקים אנושיים שנטלו 10-20 מ״ג asiaticoside פומית ביום למשך 10 או 15 ימים, נצפה זירוז החלמת פצעים בעור ככל שהמינון ומשך זמן הנטילה היה ארוך יותר. התוצאות מיוחסות ל     למידע השלם למנויים

גם במחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים, נצפתה החלמה מהירה יותר של פצעים וחיזוק רקמות חיבור בעקבות נטילת תמציות ספלילה או רכיביו הפעילים, הודות ל     למידע השלם למנויים

במחקרים נוספים שנערכו בתנאים מעבדה, חשיפת פיברובלסטים (תאי רקמת חיבור) מעור אנושי לסאפונינים שונים שמוצו מספלילה (asiaticoside, TECA, TTF) הובילה ל     למידע השלם למנויים

פעילות נוגדת דלקת

במחקרים שנערכו בתנאי מעבדה, הרכיב asiatic acid הדגים פעילות נוגדת דלקת במספר מסלולים שונים, ביניהם     למידע השלם למנויים

גם הטריטרפן madecassic acid (ידוע גם כ-brahmic acid או madecassoside) הדגים פעילות דומה על מקרופאג׳ים מרוגשים₍₇₇₎.

תמציות מימיות של ספלילה שהוזרקו בטנית (במינון 4 או 10 מ״ג לכל ק״ג משקל גוף) לחולדות נמצאו     למידע השלם למנויים

במחקרים שונים שנערכו בקרב עכברים, נטילה פומית של הטריטרפן madecassoside מיתנה את התגובה הדלקתית ב     למידע השלם למנויים

שימוש חיצוני

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

פסוֹריאזיס | אטוֹפיק דרמטיטיס | כּיבים עוריים | מניעה וטיפול בסימני מתיחה

פסוריאזיס – ספחת

במחקר לא מבוקר מרחו שבעה נבדקים חולי פסוריאזיס קרם המכיל מיצוי מימי של עלי ספלילה, פעם ביום במשך שמונה שבועות. המיצוי המימי הוכן מ-100 גרם צמח יבש טחון לאבקה שנמהלה ב-500 מ"ל מים ועורבבה בקרם נשא. בקרב חמישה מהנבדקים נרשמה     למידע השלם למנויים

אטופיק דרמטיטיס – דלקת עור אטופית

במחקר אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו שנערך בגרְמניה נבחנה יעילות משחה שהכילה מיצויים משלושה צמחים בטיפול בדלקת עור אטופית. המשחה הכילה מיצויים של הצמחים מהוניה (Mahonia aquifolium), אמנון ותמר (Viola tricolor) וספלילה. 88 נבדקים שסבלו מדלקת עור אטופית קלה עד בינונית חולקו לשתי קבוצות: קבוצת התערבות בה הנבדקים מרחו את המשחה הצמחית וקבוצת ביקורת בה הנבדקים מרחו קרם נשא בלבד. בתום ארבעה שבועות נבחנו הנגעים על פי מדדים של אדמומיות, בצקתיות, הפרשה/יובש, גרד והתעבות של העור. כמו כן בוצעה הערכה כללית של יעילות הטיפול ונסבלותו בהשוואה לחלק של הנגע שלא טופל (half side comparison).     למידע השלם למנויים

כיבים עוריים

במחקר קליני פתוח אקראי ומבוקר שנערך בטיוואן השתתפו 24 נבדקים חולי סוכרת סוג 1 ו-2 שסבלו מכיבים ברגליים. הכיבים סווגו על-פי סולם ואגנר בדרגה 3 (כיב עמוק עם מעורבות עצם או מורסה), וכולם עברו הטריה ניתוחית (הסרה כירורגית של הרקמה הנמקית). הנבדקים חולקו אקראית לשתי קבוצות, בהם הנבדקים טופלו באמצעות מריחת קרם צמחי או באמצעות חבישות הידרוקולואידיות. בקבוצה הראשונה, הנבדקים מרחו את הקרם צמחי על הכיב פעמיים ביום, למשך שבועיים. החבישות ההידרוקולואידיות הוחלפו מדי שבעה ימים או בהתאם לצורך. הקרם הצמחי הכיל תמציות מהצמחים פלקטרנתוס (Plectranthus amboinicus) וספלילה ביחס של 1:4. המוצר המוגמר הכיל 1.25% חומרים פעילים בתוך קרם בסיס.     למידע השלם למנויים

מניעה וטיפול בסימני מתיחה

במחקר אקראי חד סמיות מבוקר שנערך בארצות הברית נבחנה השפּעת תכשיר צמחי על היווצרות סימני מתיחה ברום הירך של נשים. מיצויים של ספלילה ובצל עורבבו בקרם בסיס שהכיל חומצה היאלורונית, הידועה ביכולתה לשמר את הלחות בעור. 54 נשים בעלות סימני מתיחה דו צדדיים בירכיים מרחו את הקרם פעמיים ביום למשך 12 שבועות, על ירך ימין בלבד או על ירך שמאל בלבד, בהתאם לחלוקה אקראית לקבוצות המחקר. הירך השניה נותרה ללא טיפול ושימשה להשוואה ולביקורת. על פי הערכות הנבדקות והחוקרים, בשבוע ה-12 וכן לאורך כל תקופת הטיפול נצפו     למידע השלם למנויים

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו הוערך שימוש מקומי מניעתי בקרם לסימני מתיחה בקרב נשים הרות. במהלך המחקר נעשה שימוש בקרם לחות והזנה שהכיל hydroxyprolisilane-C, שמן רוז היפ, ויטמין E ונגזרת טריטרפנואידית של ספלילה, לעומת קרם פלסבו ללא רכיבים פעילים. בתום המחקר שכיחות הופעת סימני המתיחה בקבוצת הביקורת היתה     למידע השלם למנויים

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו הוערך שימוש מקומי מניעתי בקרם לסימני מתיחה בקרב נשים הרות. 80 נשים הרות שחולקו אקראית לקבוצת התערבות וקבוצת ביקורת מרחו על עורן קרם ייעודי לטיפול בסימני מתיחה או פלסבו, פעמיים ביום במשך 12 שבועות. הקרם הייעודי לטיפול בסימני המתיחה הכיל תמצית ספלילה, ויטמין E (אלפא-טוקופרל) וקולגן-אלסטין הידרוליזט. בתום תקופת ההתערבות, הופיעו סימני מתיחה על     למידע השלם למנויים

מנגנוני פעולה

במחקר שנערך בקרב חולדות, נבדקו תמציות מימיות של ספלילה דרך 3 אפליקציות שונות: משחה, קרם וג׳ל. שימוש בכל אחת מהפורמולות הגביר     למידע השלם למנויים

במחקר אחר, שימוש חיצוני בתמצית סאפונינים (TECA) שיפר את קצב התחדשות רקמת החיבור בחולדות₍₈₈₎. כמו כן גבר קצב יצירת     למידע השלם למנויים

במחקר נוסף שנערך בקרב חולדות נמצא שמריחה חיצונית של asiaticoside (בריכוז 0.2% מהאפליקציה), פעמיים ביום למשך שבעה ימים הובילה ל     למידע השלם למנויים

ריפוי כיבים פפטיים 

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

במחקר מבוקר פלסבו שנערך בקוריאה נבחנה יעילות המוצר Madecassol בטיפול בכיבים פפטיים. Madecassol הינה תמצית ספלילה (TECA – Titrated Extract of Centella asiatica) המורכבת מ-40% asiaticoside, לצד 30% asiatic acid ו-30% madecassic acid. במחקר זה, 41 נבדקים הסובלים מכיבים פפטיים מאובחנים בקיבה ובתריסריון חולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה Madecassol בנטילה פומית (11 נבדקים), קבוצה נוספת שכללה 20 נבדקים קיבלה Madecassol בשילוב תרופה סותרת החומצה Cimetidine וקבוצת פלסבו (10 נבדקים). מינון התמצית שניטלה אינו ידוע כיוון שהמאמר המקורי נכתב בקוריאנית ואינו נגיש לקריאה. בקבוצת הפלסבו דיווחו ארבעה נבדקים על     למידע השלם למנויים

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר שנערך בגרְמניה בחן את יעילות השימוש בשבבים מתכלים של ספלילה ורימון (punica granatum) במניעת הישנות כיבים בחניכיים לצד טיפול פריודנטלי מניעתי בדלקת מסב השן (gingivitis). חמישה עשר נבדקים סיימו טיפול קונבנציונלי בדלקת מסב השן ונותרו עם כיבים דו צדדיים בעומק 5-8 מ"מ. לאחר מכן, שבבים מיוחדים שהושרו בתמציות של ספלילה ורימון ויובשו (כך שכללו 1.9 מ"ג תמצית ספלילה ו-0.3 מ"ג תמצית רימון) הוחדרו לאחד משני כיבים בצד אחד של הפה שנבחר באקראי. כעבור שלושה ושישה חודשים נערכה עבור כל נבדק השוואה בין מצב הכיב שהוחדר לו שבב ובין מצב הכיב שלא הוחדר לו שבב. בשתי הבדיקות החוזרות ניכר     למידע השלם למנויים

ריפוי כיבים פפטיים – מנגנוני פעולה

במחקרים שנערכו בקרב חולדות, נטילה פומית של תמצית ספלילה מימית ו-asiaticoside הובילה להחלמת כיבים וכן למניעת היווצרותם (בעקבות צריכת אתנול)_(24,28,38). במחקרים אלו נצפתה     למידע השלם למנויים

מניעה וריפוי צלקות 

מחקרים קליניים  | מנגנוני פעולה

מחקרים קליניים

במחקר פתוח לא מבוקר שנערך בקנדה, נבחנה יעילות המוצר Madecassol בריפוי צלקות קלואידיות והיפרטרופיות בעקבות ניתוחים וכוויות. Madecassol הינה תמצית ספלילה (TECA – Titrated Extract of Centella asiatica) המורכבת מ-40% asiaticoside, לצד 30% asiatic acid ו-30% madecassic acid. צלקות היפרטרופיות הן צלקות שנוטות לגדול עם השנים ולהפוך בולטות יותר מעל פני העור. צלקות קלואידיות הן למעשה סוג של גידול שנובע מפעילות לא מבוקרת של תאים פיברובלסטים. במחקר זה, 139 נבדקים בעלי צלקות קלואידיות והיפרטרופיות (חלקן נוצרו לפני שנים והוגדרו כלא מגיבות לטיפול) נטלו כמוסות של הנגזרת הטריטרפנואידית של ספלילה במינון יומי של 60-90 מ"ג ליום, ועד 150 מ"ג ליום במקרים קשים. בתום תקופה של 2-18 חודשים, נצפתה תגובה     למידע השלם למנויים

בחלקו השני של המחקר אומץ מודל מחקרי כפול סמיות לא מבוקר לבחינת יעילות המוצר במניעת צלקות. 88 נבדקים שהיו מועמדים לניתוח לתיקון צלקות נטלו את התרופה או פלסבו כמה שבועות לפני הניתוח ועד שלושה חודשים לאחריו.     למידע השלם למנויים

במחקר קליני אקראי כפול סמיות נבחנה יעילותו של תכשיר צמחי בטיפול בצלקות היפרטרופיות בקרב נבדקים שעברו ביופסיות גילוח עוריות למטרות אבחון. התכשיר הצמחי שנועד למריחה מקומית הכיל את הצמחים ספלילה, בולבין שיחני (Bulbine frutescens) ו-oleuropein (מונוטרפן המופק מעלי זית). טיפול זה הושווה לטיפול הרפואי המקובל באמצעות ג'ל פטרוליום (וזלין). במשך שמונה שבועות מרחו הנבדקים פעמיים ביום את התכשיר הטבעי או ג'ל פטרוליום על הצלקות שלהם. שיפור במצב הצלקות התקבל     למידע השלם למנויים

מניעה וריפוי צלקות – מנגנוני פעולה

כאמור, הצמח ספלילה ורכיביו החישו היווצרות קולגן כאשר ניטלו במקרים של פצעים. עם זאת, במחקרים פרה קליניים נוספים נמצא שספלילה והרכיבים asiatic acid ו-asiaticoside      למידע השלם למנויים

מחקרים עדכניים כלליים נוספים

• מחקר מעבדה בו נמצא כי לפטריה היריסיום פיור (Hericium erinaceus), לצמח ספלילה (Centella asiatica) ולצמח Amomum villosum פעילות סינרגיסטית המגינה על  למידע השלם למנויים

• מחקר פיילוט מבוקר בו נבדקה ההשפעה של פיקנוגנול ורכיבים פעילים מצמח הספלילה (טריטרפנים) על התפתחות תהליכים טרשתיים במטופלים בסיכון נמוך עם טרשת עורקים תת-קלינית. 

במחקר נכללו 824 מטופלים בגילאי 45-60 ללא גורמי סיכון ידועים אשר חולקו ל-6 קבוצות המחקר. כל המשתתפים קיבלו ייעוץ והדרכה בנושאי פעילות גופנית ותזונה לשינוי אורח החיים. 

קבוצה 1 היוותה קבוצת ביקורת שקיבלה ייעוץ בלבד, קבוצות 2 ו-3 קיבלו פיקנוגנול במינון 50 או 100 מ"ג ליום, קבוצה 4 קיבלה תרופה נוגדת קרישה (100 מ"ג אספירין / 250 מ"ג טיקלופידין), קבוצה 5 קיבלה 100 מ"ג אספירין + 100 מ"ג פיקנוגנול וקבוצה 6 קיבלה 100 מ"ג פיקנוגנול + 100 מ"ג ספלילה. 

החוקרים ערכו מעקב במשך 42 חודשים אחר התפתחות תהליכים טרשתיים וכן אחר רמת העקה החמצונית בעורקים. 

מהתוצאות עולה כי ישנה השפעה מיטיבה לנטילת  למידע השלם למנויים

מקורות

1. Morisset R et al. Evaluation of the healing activity of Hydrocotyle tincture in the treatment of wounds. Phytotherapy research, 1987, 1:117. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.2650010305.
2. Gonzalo Garijo MA, Revenga Arranz F, Bobadilla Gonzalez P. Allergic contact dermatitis due to Centella asiatica: a new case. Allergol Immunopathol. 1996;24(3): 132–134. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8766746.
3. Vena GA, Angelini GA. Contact allergy to Centelase. Contact Dermatitis. 1986;15(2):108–109. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2946520.
4. Hausen BM. Centella asiatica (Indian pennywort), an effective therapeutic but a weak sensitizer. Cont. Derm., 29:175-179, 1993 Cont. Derm., 29:175-179, 1993. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8281778.
5. Danese P, Carnevali C, Bertazzoni MG. Allergic contact dermatitis due to Centella asiatica extract. Contact dermatitis, 1994, 31:201. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7821029.
6. Eun HC, Lee AY. Contact dermatitis due to madecassol. Contact Dermatitis. 1985;13(5):310–313. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2936544.
7. Huriez C, Martin P. Contact allergy to asiaticoside. Preliminary note. G Ital Dermatol Minerva Dermatol. 1969;44(9):463–464. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/5408943.
8. Santucci B, Picardo M, Cristaudo A. Contact dermatitis due to Centelase. Contact Dermatitis. 1985;13(1):39. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2931243.
9. Izu R, Aguirre A, Gil N, et al. Allergic contact dermatitis from a cream containing Centella asiatica extract. Cont. Derm., 26:192-193, 1992. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1387057.
10. Bosse JP, Papillon J, Frenette G, et al. Clinical study of a new antikeloid agent. Ann Plast Surg. 1979;3(1):13–21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/396846.
11. Mills. S, Bone K,. The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3.
12. Jorge OA, Jorge AD. Hepatotoxicity associated with the ingestion of Centella asiatica. Rev Esp Enferm Dig. 2005 Feb;97(2):115-24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15801887.
13. Goossens A, Beck MH, Haneke E, et al. Adverse cutaneous reactions to cosmetic allergens. Contact Dermatitis. 1999;40: 112–113. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10048660.
14. Dantuluri S, North-Lewis P, Karthik SV. Gotu Kola induced hepatotoxicity in a child - need for caution with alternative remedies. Dig Liver Dis. 2011. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21334992.
15. Savai J, Varghese A, Pandita N, Chintamaneni M. In vitro assessment of CYP1A2 and 2C9 inhibition potential of Withania somnifera and Centella asiatica in human liver microsomes. Drug Metabol Personal Ther. 2015 May 1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25938222.
16. Darnis F, Orcel L, de Saint-Maur PP, Mamou P. Use of a titrated extract of Centella asiatica in chronic hepatic disorders (author's transl). Sem Hop. 1979 Nov 8-15;55(37-38):1749-50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/230597.
17. Ming ZJ, Liu SZ, Cao L. Effect of total glucosides of Centella asiatica on antagonizing liver fibrosis induced by dimethylnitrosamine in rats. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2004 Aug;24(8):731-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15366600.
18. Li Y, Yang F, Yuan M, Jiang L, Yuan L, Zhang X, Li Y, Dong L, Bao X, Yin S. Synthesis and evaluation of asiatic acid derivatives as anti-fibrotic agents: structure/activity studies. Steroids. 2015 Apr;96:44-9. Epub 2014 Nov 20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25461275.
19. Zhang L, Li HZ, Gong X, Luo FL, Wang B, Hu N, Wang CD, Zhang Z, Wan JY. Protective effects of Asiaticoside on acute liver injury induced by lipopolysaccharide/D-galactosamine in mice. Phytomedicine. 2010 Aug;17(10):811-9. Epub 2010 Feb 18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20171071.
20. Flora SJ, Gupta R. Beneficial effects of Centella asiatica aqueous extract against arsenic-induced oxidative stress and essential metal status in rats. Phytother Res. 2007 Oct;21(10):980-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17600859.
21. Bagchi CD, Puri HS. Herba Hung. 1988;27(2–3):137–140. 
22. Dharma AP. Indonesian Medicinal Plants. Jakarta: Balai Pustaka; 1987. pp. 24–25. https://www.cabdirect.org/cabdirect/abstract/19896770892.
23. Van Wyk B-E, Gericke N. People’s Plants: A Guide to Useful Plants of Southern Africa. Arcadia: Briza Publications; 2000. pp. 68, 142. http://www.briza.co.za/catalog/product_info.php?products_id=324.
24. Kays, S.J., and J.C. Silva Dias. Common names of commercially cultivated vegetables of the world in 15 languages. Econ Bot. 1995;49(2):115–152. https://link.springer.com/article/10.1007/BF02862917.
25. Rattanapanone V, Sanpitak N, Phornphibul B. Chiang Mai Med Bull. 1971;10:17–23. 
26. Dede Lucia R, Sertie JAA. Fitoterapia. 1997;68(5):413–416. 
27. Pan Y, Abd-Rashid BA, Ismail Z, et al. In vitro modulatory effects on three major human cytochrome P450 enzymes by multiple active constituents and extracts of Centella asiatica. J Ethnopharmacol. 2010 Jul 20;130(2):275-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20457244.
28. Pan Y, Abd-Rashid BA, Ismail Z, et al. In vitro modulatory effects of Andrographis paniculata, Centella asiatica and Orthosiphon stamineus on cytochrome P450 2C19 (CYP2C19). J Ethnopharmacol. 2011 Jan 27;133(2):881-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21093571.
29. Diwan PV, Karwande I. Anti-anxiety profile of manduk parni (Centella asiatica) in animals. Fitoterapia, 62(3):253-257, 1991. https://www.researchgate.net/publication/292220400_Anti-anxiety_profile_of_manduk_parni_Centella_asiatica_in_animals.
30. Sakina MR, Dandiya PC. A psycho-neuropharmacological profile of Centella asiatica extract. Fitoterapia 1990;61: 291–296. https://www.cabdirect.org/cabdirect/abstract/19910302121.
31. Cho KH, Chung TJ, Kim SJ, Lee TH, Yoon CM,. Clinical experiences of Madecassol (Centella asiatica) in the treatment of Peptic Ulcer. The Korean Journal of Gastroenthrology, 1981,13(1): 49-56. http://indianmedicine.eldoc.ub.rug.nl/37098/.
32. Cheng CL, Koo MW. Effects of Centella asiatica on ethanol induced gastric mucosal lesions in rats. Life Sci. 2000;67(21):2647–2653. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11104366.
33. Cheng CL, Guo JS, Luk J, Koo MWL. The healing effects of Centella extract and asiaticoside on acetic acid–induced gastric ulcers in rats. Life Sci 2004;74:2237-2249. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14987949.
34. Chatterjee TK, Chakraborty A, Pathak M, Sengupta GC. Effects of plant extractCentella asiatica (Linn.) on cold restraint stress ulcer in rats. Indian J Exp Biol 1992;30:889-891. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1293014.
35. Sairam K, Rao CV, Goel RK. Effect of Centella asiatica Linn on physical and chemical factors induced gastric ulceration and secretion in rats. Indian J Exp Biol 2001;39:137-142. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11480209.
36. Shin HS et al. Clinical trials of madecassol (Centella asiatica) on gastrointestinal ulcer patients. Korean journal of gastroenterology, 1982, 14:49–56. 
37. Mills & Bone. Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013. https://www.elsevier.com/books/principles-and-practice-of-phytotherapy/9780443069925.
38. Shetty BS, Udupa SL, Udupa AL, Somayaji SN. Effect of Centella asiatica L (Umbelliferae) on normal and dexamethasone-suppressed wound healing in Wistar Albino rats. Int J Low Extrem Wounds. 2006;5(3):137–143. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16928669.
39. Velasco M, Romero E. Drug interaction between asiaticoside and some anti-inflammatory drugs in wound healing of the rat. Curr Ther Res Clin Exp. 1976 Jan;19(1):121-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/812656.
40. Gupta YK, Veerendra Kumar MH, Srivastava AK. Effect of Centella asiatica on pentylenetetrazole-induced kindling, cognition and oxidative stress in rats. Pharmacol Biochem Behav. 2003;74(3):579–585. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12543222.
41. Vattanajun A, Watanabe H, Tantisira MH, Tantisira B. Isobolographically additive anticonvulsant activity between Centella asiatica's ethyl acetate fraction and some antiepileptic drugs. J Med Assoc Thai. 2005 Nov;88 Suppl 3:S131-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16858951.
42. Shobi V, Goel HC. Protection against radiation-induced conditioned taste aversion by Centella asiatica. Physiol Behav. 2001 May;73(1-2):19-23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11399290.
43. Sharma J, Sharma R. Radioprotection of Swiss albino mouse by Centella asiatica extract. Phytother Res. 2002 Dec;16(8):785-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12458490.
44. Chen YJ, Dai YS, Chen BF, et al. The effect of tetrandrine and extracts of Centella asiatica on acute radiation dermatitis in rats. Biol Pharm Bull. 1999 Jul;22(7):703-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10443466.
45. Joy J, Nair CK. Protection of DNA and membranes from gamma-radiation induced damages by Centella asiatica. J Pharm Pharmacol. 2009 Jul;61(7):941-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19589237.
46. Huang YH, Zhang SH, Zhen RX, Xu XD, Zhen YS. Asiaticoside inducing apoptosis of tumor cells and enhancing anti-tumor activity of vincristine. Ai Zheng. 2004 Dec;23(12):1599-604. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15601545.
47. Cheng Q, Liao M, Hu H, Li H, Wu L. Asiatic Acid (AA) Sensitizes Multidrug-Resistant Human Lung Adenocarcinoma A549/DDP Cells to Cisplatin (DDP) via Downregulation of P-Glycoprotein (MDR1) and Its Targets. Cell Physiol Biochem. 2018;47(1):279-292. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29768255.
48. Kumar A, Dogra S, Prakash A. Neuroprotective Effects of Centella asiatica against Intracerebroventricular Colchicine-Induced Cognitive Impairment and Oxidative Stress. Int J Alzheimers Dis. 2009 Sep 13;2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20798885.
49. Dutta T, Basu UP. Crude extract of Centella Asiatica & Products Derived from Its Glycosides as Oral Antifertility Agents. Indian J Exp Biol. 1968;(6):181-182. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/5718539.
50. Gohil KJ, Patel JA, Gajjar AK. Pharmacological Review on Centella asiatica: A Potential Herbal Cure-all. Indian J Pharm Sci. 2010 Sep;72(5):546-56. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21694984.
51. Martinez-Zapata MJ, Vernooij RW, Uriona Tuma SM, et al. Phlebotonics for venous insufficiency. Cochrane Database Syst Rev. 2016 Apr 6;4:CD003229. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27048768.
52. Allegra C, Pollari G, Criscuolo A, et al. Centella asiatica extract in venous disorders of the lower limbs. Comparative clinico-instrumental studies with a placebo. Clin Ter 1981;99:507-513. [Article in Italian]. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7037273.
53. Pointel JP, Boccalon H, Cloarec M, Ledevehat C, Joubert M. Titrated extract of Centella asiatica (TECA) in the treatment of venous insufficiency of the lower limbs. Angiology. 1987 Jan;38(1 Pt 1):46-50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3544968.
54. Chong NJ, Aziz Z. A Systematic Review of the Efficacy of Centella asiatica for Improvement of the Signs and Symptoms of Chronic Venous Insufficiency. Evid Based Complement Alternat Med. 2013;2013:627182. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23533507.
55. Cesarone MR, Laurora G, De Sanctis MT, Belcaro G. Activity of Centella asiatica in venous insufficiency. Minerva Cardioangiol. 1992 Apr;40(4):137-43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1528498.
56. Cesarone MR, Belcaro G, Rulo A, et al. Microcirculatory effects of total triterpenic fraction of Centella asiatica in chronic venous hypertension: measurement by laser Doppler, TcPO2-CO2, and leg volumetry. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S45-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666123.
57. Incandela L, Belcaro G, De Sanctis MT, et al. Total triterpenic fraction of Centella asiatica in the treatment of venous hypertension: a clinical, prospective, randomized trial using a combined microcirculatory model. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S61-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666126.
58. De Sanctis MT, Belcaro G, Incandela L, et al. Treatment of edema and increased capillary filtration in venous hypertension with total triterpenic fraction of Centella asiatica: a clinical, prospective, placebo-controlled, randomized, dose-ranging trial. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S55-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666125.
59. Belcaro GV, Rulo A, Grimaldi R. Capillary filtration and ankle edema in patients with venous hypertension treated with TTFCA. Angiology. 1990 Jan;41(1):12-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2305995.
60. Cesarone MR, Laurora G, De Sanctis MT, et al. The microcirculatory activity of Centella asiatica in venous insufficiency. A double-blind study. Minerva Cardioangiol. 1994 Jun;42(6):299-304. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7936334.
61. Belcaro GV, Grimaldi R, Guidi G. Improvement of capillary permeability in patients with venous hypertension after treatment with TTFCA. Angiology. 1990 Jul;41(7):533-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2389834.
62. Cesarone MR, Belcaro G, De Sanctis MT, et al. Effects of the total triterpenic fraction of Centella asiatica in venous hypertensive microangiopathy: a prospective, placebo-controlled, randomized trial. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S15-18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666117.
63. Cesarone MR, Belcaro G, Rulo A, et al. Microcirculatory effects of total triterpenic fraction of Centella asiatica in chronic venous hypertension: measurement by laser Doppler, TcPO2-CO2, and leg volumetry. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S45-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666123.
64. De Sanctis MT, Incandela L, Cesarone MR, et al. Acute effects of TTFCA on capillary filtration in severe venous hypertension. Panminerva Med. 1994 Jun;36(2):87-90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7831065.
65. Cesarone MR, Incandela L, De Sanctis MT, et al. Flight microangiopathy in medium- to long-distance flights: prevention of edema and microcirculation alterations with total triterpenic fraction of Centella asiatica. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S33-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666121.
66. Cesarone MR, Incandela L, De Sanctis MT, et al. Evaluation of treatment of diabetic microangiopathy with total triterpenic fraction of Centella asiatica: a clinical prospective randomized trial with a microcirculatory model. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S49-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666124.
67. Incandela L, Belcaro G, Cesarone MR, et al. Treatment of diabetic microangiopathy and edema with total triterpenic fraction of Centella asiatica: a prospective, placebo-controlled randomized study. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S27-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666119.
68. Wollina U, Abdel-Naser MB, Mani R. A review of the microcirculation in skin in patients with chronic venous insufficiency: the problem and the evidence available for therapeutic options. Int J Low Extrem Wounds. 2006 Sep;5(3):169-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16928673.
69. Belcaro G, Cornelli U. Variations in Echogenicity in Carotid and Femoral Atherosclerotic Plaques with Pycnogenol + Centella Asiatica Supplementation. Int J Angiol. 2017 Jun;26(2):95-101. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28566935.
70. Belcaro G, Dugall M, Ippolito E, et al. Pycnogenol® and Centella asiatica to prevent asymptomatic atherosclerosis progression in clinical events. Minerva Cardioangiol. 2017 Feb;65(1):24-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26505327.
71. Belcaro G, Ippolito E, Dugall M, et al. Pycnogenol® and Centella asiatica in the management of asymptomatic atherosclerosis progression. Int Angiol. 2015 Apr;34(2):150-7. Epub 2014 Dec 18. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25519846.
72. Belcaro G, Dugall M, Hosoi M, et al. Pycnogenol® and Centella Asiatica for asymptomatic atherosclerosis progression. Int Angiol. 2014 Feb;33(1):20-6. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24452082.
73. Cesarone MR, Belcaro G, Nicolaides AN, et al. Increase in echogenicity of echolucent carotid plaques after treatment with total triterpenic fraction of Centella asiatica: a prospective, placebo-controlled, randomized trial. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S19-25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666118.
74. Incandela L, Belcaro G, Nicolaides AN,. Modification of the echogenicity of femoral plaques after treatment with total triterpenic fraction of Centella asiatica: a prospective, randomized, placebo-controlled trial. Angiology. 2001 Oct;52 Suppl 2:S69-73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11666127.
75. MacKay D. Hemorrhoids and varicose veins: a review of treatment options. Altern Med Rev. 2001 Apr;6(2):126-40. http://www.altmedrev.com/archive/publications/6/2/126.pdf.
76. Arpaia MR, Ferrone R, Amitrano M, et al. Effects of Centella asiatica extract on mucopolysaccharide metabolism in subjects with varicose veins. Int J Clin Pharmacol Res. 1990;10(4):229-33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2150405.
77. Guarerio F, Sansonetti G, Donzelli R, et al. Giorn Ital Angiol. 1986;6(1):46–52. 
78. Belcaro G, Maquart FX, Scoccianti M, et al. TECA (Titrated Extract of Centella Asiatica): new microcirculatory, biomolecular, and vascular application in preventive and clinical medicine. Panminerva Med. 2011 Sep;53(3 Suppl 1):105-18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22108486.
79. Shukla A, Rasik AM, Dhawan BN. Asiaticoside-induced elevation of antioxidant levels in healing wounds. Phytother Res. 1999 Feb;13(1):50-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10189951.
80. Gnanapragasam A, Ebenezar KK, Sathish V, Govindaraju P, Devaki T. Protective effect of Centella asiatica on antioxidant tissue defense system against adriamycin induced cardiomyopathy in rats. Life Sci. 2004 Dec 17;76(5):585-97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15556170.
81. Pragada RR, Veeravalli KK, Chowdary KP, Routhu KV. Cardioprotective activity of Hydrocotyle asiatica L. in ischemia-reperfusion induced myocardial infarction in rats. Journal of Ethnopharmacology, 2004;93(1), 105-108. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15182913.
82. Bian GX, Li GG, Yang Y, Liu RT, Ren JP, Wen LQ, Guo SM, Lu QJ. Madecassoside reduces ischemia-reperfusion injury on regional ischemia induced heart infarction in rat. Biol Pharm Bull. 2008 Mar;31(3):458-63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18310910.
83. Li GG, Bian GX, Ren JP, Wen LQ, Zhang M, Lü QJ. Protective effect of madecassoside against reperfusion injury after regional ischemia in rabbit heart in vivo. Yao Xue Xue Bao. 2007 May;42(5):475-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17703767.
84. Gnanapragasam A, Yogeeta S, Subhashini R, et al. Adriamycin induced myocardial failure in rats: protective role of Centella asiatica. Mol Cell Biochem. 2007 Jan;294(1-2):55-63. Epub 2006 Jun 20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16786185.
85. Wattanthorn, J., Mator L., Muchimapura S., et al. Positive modulation of cognition and mood in the healthy elderly volunteer following the administration of Centella asiatica.Journal of Ethnopharmacology, March 5, 116(2): 325-332, 2008. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18191355.
86. Dev RDO, Mohamed S, Hambali Z, Samah BA. Comparison on cognitive effects of Centella asiatica in healthy middle age female and male volunteers. European Journal of Scientific Research. 2009;31(4):553–565. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18191355.
87. Tiwari S, Singh S, Patwardhan K, Gehlot S, Gambhir IS. Effect of Centella asiatica on mild cognitive impairment (MCI) and other common age-related clinical problems. Digest Journal of Nanomaterials and Biostructures. 2008;3:215–220. https://www.researchgate.net/profile/Kishor_Patwardhan/publication/201910063
88. Farhana, KM., Malueka, RG., Wibowo, S., Gofir, A. Effectiveness of Gotu Kola extract 750 mg and 1000 mg compared with Folic acid 3 mg in improving vascular cognitive impairment after stroke. Evidenace Based Complementary Alternative Medicine, 2016. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27340413.
89. Katz, M., Levine, AA., Kol-Degani, H., Kav-Venaki, L. A compound herbal preperation (CHP) in the treatment of children with ADHD: a randomized controlled trial. Journal of Attention Disorders, Nov. 14(3): 281-291, 2010. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20228219.
90. Lokanathan Y, Omar N, Ahmad Puzi NN, Saim A, Hj Idrus R. Recent Updates in Neuroprotective and Neuroregenerative Potential of Centella asiatica. Malays J Med Sci. 2016 Jan;23(1):4-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27540320.
91. Puttarak P, Dilokthornsakul P, Saokaew S, et al. Effects of Centella asiatica (L.) Urb. on cognitive function and mood related outcomes: A Systematic Review and Meta-analysis. Sci Rep. 2017 Sep 6;7(1):10646. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28878245.
92. Orhan IE. Centella asiatica (L.) Urban: From Traditional Medicine to Modern Medicine with Neuroprotective Potential. Evid Based Complement Alternat Med. 2012: 946259. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22666298.
93. Veerendra Kumar MH, Gupta YK. Effect of different extracts of Centella asiatica on cognition and markers of oxidative stress in rats. J Ethnopharmacol. 2002;79(2):253–260. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11801389.
94. Jayashree G, Kurup Muraleedhara G, Sudarslal S, Jacob VB. Anti-oxidant activity of Centella asiatica on lymphoma-bearing mice. Fitoterapia. 2003 Jul; 74(5):431-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12837356.
95. Shinomol GK, Muralidhara. Effect of Centella asiatica leaf powder on oxidative markers in brain regions of prepubertal mice in vivo and its in vitro efficacy to ameliorate 3-NPA-induced oxidative stress in mitochondria. Phytomedicine. 2008 Nov; 15(11):971-84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18539017.
96. Defillipo PP, Raposo AH, Fedoce AG, et al. Inhibition of cPLA2 and sPLA2 activities in primary cultures of rat cortical neurons by Centella asiatica water extract. Nat Prod Commun. 2012 Jul; 7(7):841-3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22908561.
97. Ong WY, Farooqui T, Kokotos G, Farooqui AA. Synthetic and natural inhibitors of phospholipases A2: their importance for understanding and treatment of neurological disorders. ACS Chem Neurosci. 2015 Jun 17;6(6):814-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25891385.
98. Lee MK, Kim SR, Sung SH, et al. Asiatic acid derivatives protect cultured cortical neurons from glutamate-induced excitotoxicity. Res Commun Mol Pathol Pharmacol. 2000;108(1–2):75–86. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11758977.
99. Veerendra Kumar MH, Gupta YK. Effect of Centella asiatica on cognition and oxidative stress in an intracerebroventricular streptozotocin model of Alzheimer's disease in rats. Clin Exp Pharmacol Physiol. 2003 May-Jun;30(5-6):336-42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12859423.
100. Dhanasekaran M, Holcomb LA, Hitt AR, Tharakan B, et al. Centella asiatica extract selectively decreases amyloid beta levels in hippocampus of Alzheimer's disease animal model. Phytother Res. 2009 Jan;23(1):14-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19048607.
101. Mukherjee PK, Kumar V, Houghton PJ. Screening of Indian medicinal plants for acetylcholinesterase inhibitory activity. Phytother Res. 2007 Dec; 21(12):1142-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17639556.
102. Orhan G, Orhan I, Şener B. Recent developments in natural and synthetic drug research for Alzheimer’s Disease. Letters in Drug Design and Discovery. 2006;3(4):268–274. https://www.ingentaconnect.com/content/ben/lddd/2006/00000003/00000004/art00007.
103. Xu Y, Cao Z, Khan I, Luo Y. Gotu Kola (Centella Asiatica) extract enhances phosphorylation of cyclic AMP response element binding protein in neuroblastoma cells expressing amyloid beta peptide. J Alzheimers Dis. 2008 Apr; 13(3):341-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18431001.
104. Xu Y, Cao Z, Khan I, et al. Gotu Kola (Centella Asiatica) extract enhances phosphorylation of cyclic AMP response element binding protein in neuroblastoma cells expressing amyloid beta peptide. J Alzheimers Dis. 2008;13:341–349. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18431001.
105. Mook-Jung I, Shin JE, Yun SH, et al. Protective effects of asiaticoside derivatives against beta-amyloid neurotoxicity. J Neurosci Res. 1999 Nov 1;58(3):417-25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10518115.
106. Haleagrahara N, Ponnusamy K. Neuroprotective effect of Centella asiatica extract (CAE) on experimentally induced parkinsonism in aged Sprague-Dawley rats. Journal of Toxicological Sciences. 2010;35(1):41–47. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20118623.
107. Xu , Wang QZ, Sun LM, Li XM, et al. Asiaticoside: attenuation of neurotoxicity induced by MPTP in a rat model of Parkinsonism via maintaining redox balance and up-regulating the ratio of Bcl-2/Bax. Pharmacol Biochem Behav. 2012 Jan;100(3):413-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22001429.
108. Erdogan Orhan I, Atasu E, Senol FS, et al. High-throughput bioactivity screening of the Southeast Asian vegetable Centella asiatica (L.) Urban (gotu kola) and its phytochemical analysis. Food Chemistry. Under review. 
109. Ramanathan M, Sivakumar S, Anandvijayakumar PR, et al. Neuroprotective evaluation of standardized extract of Centella asciatica in monosodium glutamate treated rats. Indian J Exp Biol. 2007;45(5):425–431. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17569283.
110. Soumyanath A, Zhong YP, Gold SA, et al. Centella asiatica accelerates nerve regeneration upon oral administration and contains multiple active fractions increasing neurite elongation in-vitro. J Pharm Pharmacol. 2005;57(9):1221–1229. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16105244.
111. Mohandas Rao KG, Muddanna Rao S, Gurumadhva Rao S. Centella asiatica (L.) leaf extract treatment during the growth spurt period enhances hippocampal CA3 neuronal dendritic arborization in rats. Evid Based Complement Altern Med. 2006;3(3): 349–357. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16951719.
112. Mohandas Rao KG, Muddanna Rao S, Gurumadhva Rao S. Enhancement of Amygdaloid Neuronal Dendritic Arborization by Fresh Leaf Juice of Centella asiatica (Linn) During Growth Spurt Period in Rats. Evid Based Complement Altern Med. 2009;6(2): 203–210. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18955230.
113. Gadahad MR, Rao M, Rao G. Enhancement of hippocampal CA3 neuronal dendritic arborization by Centella asiatica (Linn) fresh leaf extract treatment in adult rats. J Chin Med Assoc. 2008;71(1):6–13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18218554.
114. Rao SB, Chetana M, Uma Devi P. Centella asiatica treatment during postnatal period enhances learning and memory in mice. Physiol Behav. 2005;86:449–457. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16214185.
115. Wanakhachornkrai O, Pongrakhananon V, Chunhacha P, Wanasuntronwong A, et al. Neuritogenic effect of standardized extract of Centella asiatica ECa233 on human neuroblastoma cells. BMC Complement Altern Med. 2013 Aug 4; 13():204. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23915016.
116. Awad, R.; Levac, D.; Cybulska, P.; Merali, Z.; Trudeau, V.L.; Arnason, J.T. Effects of traditionally used anxiolytic botanicals on enzymes of the gamma-aminobutyric acid (GABA) system. Can. J. Physiol. Pharmacol., 2007, 85, 933-42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18066140.
117. Ganachari MS, Babu V, Katare S. Neuropharmacology of an extract derived from Centella asiatica. Pharm Biol. 2004;42:246–52. https://www.tandfonline.com/doi/pdf/10.1080/13880200490514177.
118. Jana U, Sur TK, Maity LN, Debnath PK, Bhattacharyya D. A clinical study on the management of generalized anxiety disorder with Centella asiatica. Nepal Medical College Journal, Mar;12(1):8-11, 2010. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20677602.
119. Bradwejn J, Zhou Y, Koszycki D, Shlik J. A double-blind, placebo-controlled study on the effects of Gotu Kola (Centella asiatica) on acoustic startle response in healthy subjects. Journal of Clinical Psychopharmacology. Dec;20(6):680-4. 2000. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11106141.
120. Wijeweera P, Arnason JT, Koszycki D, et al. Evaluation of anxiolytic properties of Gotukola--(Centella asiatica) extracts and asiaticoside in rat behavioral models. Phytomedicine. 2006;13:668–676. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16488124.
121. Chen SW, Wang WJ, Li WJ, et al. Anxiolytic-like effect of asiaticoside in mice. Pharmacol Biochem Behav. 2006;85:339–344. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17059844.
122. Barreto GE, Avila-Rodriguez M, Foitzick M, Aliev G, Echeverria V. Advances in Medicinal Plants with Effects on Anxiety Behavior Associated to Mental and Health Conditions. Curr Med Chem. 2017;24(4):411-423. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869.
123. Wanasuntronwong A, Wanakhachornkrai O, Phongphanphanee P, et al. Modulation of Neuronal Activity on Intercalated Neurons of Amygdala Might Underlie Anxiolytic Activity of a Standardized Extract of Centella asiatica ECa233. Evid Based Complement Alternat Med. 2018 Apr 24;2018:3853147. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29849706.
124. Ceremuga TE, Valdivieso D, Kenner C, Lucia A, et al. Evaluation of the anxiolytic and antidepressant effects of asiatic acid, a compound from Gotu kola or Centella asiatica, in the male Sprague Dawley rat. AANA J. 2015 Apr;83(2):91-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26016167.
125. Xiao W, Jiang W, Li K, et al. Protective effect of asiatic acid in an experimental cerulein-induced model of acute pancreatitis in mice. Am J Transl Res. 2017 Aug 15;9(8):3842-3852. eCollection 2017. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28861174.
126. Chen Y, Han T, Qin L, Rui Y, Zheng H. Effect of total triterpenes from Centella asiatica on the depression behavior and concentration of amino acid in forced swimming mice. Zhong Yao Cai. 2003 Dec;26(12):870-3. 
127. Liang X, Yan Ni Huang, Si Wei Chen, et al. Antidepressant-like effect of asiaticoside in mice. Pharmacol Biochem Behav. 2008 May;89(3):444-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18325568.
128. Chen Y, Han T, Rui Y, Yin M, Qin L, Zheng H. Effects of total triterpenes of Centella asiatica on the corticosterone levels in serum and contents of monoamine in depression rat brain. Zhong Yao Cai. 2005 Jun;28(6):492-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16209267.
129. Mato. L., Wattanthorn, J., Muchinapura, S., Tongun, T., Piyawatkul N., Yimtae K., Thanawirattananit P., Sripanidkulchai B. Centella asiatica improves physical performance and health related quality of life in healthy elderly volunteer. Centella asiatica improves physical performance and health related quality of life in healthy elderly volunteer. Evidenced based complementary alternative medicine, 2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19880441.
130. Sharifi-Rad M, et al. Antiulcer Agents: From Plant Extracts to Phytochemicals in Healing Promotion. Molecules. 2018 Jul 17;23(7). pii: E1751. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30018251.
131. Guo JS, Cheng CL, Koo MW. Inhibitory effects of Centella asiatica water extract and asiaticoside on inducible nitric oxide synthase during gastric ulcer healing in rats. Planta Med. 2004 Dec;70(12):1150-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15643549.
132. Chiaretti M, Fegatelli DA, Ceccarelli G, et al. Comparison of Flavonoids and Centella asiatica for the treatment of chronic anal fissure. A randomized clinical trial. Ann Ital Chir. 2018;89:330-336. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29844250.
133. Paocharoen, V. The efficacy and side effects of oral Centella asiatica extract for wound healong promotion in diabetic wound patients. Journal of Medical Association Thailand. 2010 Dec:93 suppl 7:s166-170. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21298840.
134. Sastravaha G, Gassmann G, Sangtherapitikul P, Grimm WD. Adjunctive periodontal treatment with Centella asiatica and Punica granatum extracts in supportive periodontal therapy. Journal of International Academic Periodontology, 2005, Jul 7(3):70-79. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16022023.
135. Guseva NG , Starovoĭtova MN , Mach ES. Madecassol treatment of systemic and localized scleroderma. Terapevticheskii Arkhiv 1998, 70(5):58-61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9644746.
136. Fam A . Use of titrated extract of Centella asiatica (TECA) in bilharzial bladder lesions. Int Surg. 1973;58(7):451-452. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4717500.
137. Kuo YS, Chien HF, Lu W. Plectranthus amboinicus and Centella asiatica Cream for the Treatment of Diabetic Foot Ulcers. Evid Based Complement Alternat Med 2012;2012:418679. Epub 2012 May 30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22693530.
138. Tincani GP, Riva PC, Baldini E. CUTANEOUS ENZYMATIC ACTIVITY IN THE PROCESSES OF REGENERATION. I. EFFECT OF ASIATICOSIDE ON LEUCINE AMINOPEPTIDASE (LAP) AND THE SULFHYDRYL GROUPS IN NORMAL SUBJECTS. G Ital Dermatol. 1963;104:429–440. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14090677.
139. Poizot A, Dumez D. Modification of the kinetics of healing after iterative exeresis in the rat. Action of a triterpenoid and its derivatives on the duration of healing. C R Acad Sci. 1978;286:789–792. https://europepmc.org/abstract/med/417867.
140. Suguna L, Sivakumar P, Chandrakasan G. Effects of Centella asiatica extract on dermal wound healing in rats. Indian J Exp Biol. 1996;34(12):1208–1211. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9246912.
141. Liu M, Dai Y, Li Y, Luo Y, Huang F, Gong Z, Meng Q. Madecassoside isolated from Centella asiatica herbs facilitates burn wound healing in mice. Planta Med. 2008 Jun; 74(8):809-15. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18484522.
142. Wu F, Bian D, Xia Y, Gong Z, et al. Identification of Major Active Ingredients Responsible for Burn Wound Healing of Centella asiatica Herbs. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:848093. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23346217.
143. Somboonwong J, Kankaisre M, Tantisira B, Tantisira MH. Wound healing activities of different extracts of Centella asiatica in incision and burn wound models: an experimental animal study. BMC Complement Altern Med. 2012 Jul 20;12:103. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22817824.
144. Bylka W, Znajdek-Awiżeń P, Studzińska-Sroka E, et al. Centella asiatica in dermatology: an overview. Phytother Res. 2014 Aug;28(8):1117-24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24399761.
145. Shukla A, Rasik AM, Jain GK, Shankar R, Kulshrestha DK, Dhawan BN. In vitro and in vivo wound healing activity of asiaticoside isolated from Centella asiatica. J Ethnopharmacol. 1999 Apr; 65(1):1-11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10350364.
146. Bylka W, Znajdek-Awiżeń P, Studzińska-Sroka E, Brzezińska M. Centella asiatica in cosmetology. Postepy Dermatol Alergol. 2013 Feb;30(1):46-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24278045.
147. Sunilkumar Parameshwaraiah S, Shivakumar HG. Evaluation of topical formulations of aqueous extract of Centella asiatica on open wounds in rats. Indian J Exp Biol. 1998;36(6):569–572. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9731470.
148. Maquart FX, Chastang F, Simeon A, et al. Triterpenes from Centella asiatica stimulate extracellular matrix accumulation in rat experimental wounds. Eur J Dermatol. 1996;9(4):289–296. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10356407.
149. Marquart FX, Bellon G, Gillery P, et al. Stimulation of collagen synthesis in fibroblast cultures by a triterpene extracted from Centella asiatica. Connect Tissue Res. 1990;24:107–120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2354631.
150. Tenni R, Zanaboni G, De Agostini MP, et al. Effect of the triterpenoid fraction of Centella asiatica on macromolecules of the connective matrix in human skin fibroblast cultures. Ital J Biochem. 1988;37:69–77. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3042688.
151. Bonte F, Dumas M, Chaudagne C, et al. Comparative activity of asiaticoside and madecassoside on type I and III collagen synthesis by cultured human fibroblasts. Ann Pharm Fr. 1995;53(1):38–42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7741425.
152. Bonte F, Dumas M, Chaudagne C, et al. Influence of asiatic acid, madecassic acid, and asiaticoside on human collagen I synthesis. Planta Med. 1994;60(2):133–135. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8202564.
153. Dong MS, Jung SH, Kim HJ, et al. Structure-related cytotoxicity and anti-hepatofibric effect of asiatic acid derivatives in rat hepatic stellate cell-line, HSC-T6. Arch Pharm Res. 2004;27:512–517. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15202556.
154. Wojcikowski K, Wohlmuth H, Johnson DW, et al. An in vitro investigation of herbs traditionally used for kidney and urinary system disorders: potential therapeutic and toxic effects. Nephrology (Carlton). 2009;14(1):70–79. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18808387.
155. Ming ZJ, Liu SZ, Cao L. Effect of total glucosides of Centella asiatica on antagonizing liver fibrosis induced by dimethylnitrosamine in rats Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2004;24(8):731–734. [In Chinese]. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15366600.
156. Widgerow AD, Chait LA, Stals R, Stals PJ. New innovations in scar management. Aesthetic Plast Surg. 2000 May-Jun;24(3):227-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10890953.
157. Ju-Lin X, Shao-Hai Q, Tian-Zeng L, Bin H, et al. Effect of asiaticoside on hypertrophic scar in the rabbit ear model. J Cutan Pathol. 2009 Feb;36(2):234-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18715251.
158. Cotellese R, Hu S, Belcaro G, Ledda A, et al. Centella asiatica (Centellicum®) facilitates the regular healing of surgical scars in subjects at high risk of keloids. Minerva Chir. 2018 Apr;73(2):151-156. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29623705.
159. Bossé JP, Papillon J, Frenette G, Dansereau J, Cadotte M, Le Lorier J. Clinical study of a new antikeloid agent. Ann Plast Surg. 1979 Jul;3(1):13-21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/396846.
160. Hu S, Belcaro G, Hosoi M, et al. Postpartum stretchmarks: repairing activity of an oral Centella asiatica supplementation (Centellicum®). Minerva Ginecol. 2018 Oct;70(5):629-634. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30293400.
161. Rossi AB, Vergnanini AL. Cellulite: a review. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2000 Jul;14(4):251-62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11204512.
162. Hachem A & Borgoin JY. Étude anatomo – clinique des effets de l’extrait titré de centella asiatica dans la lipodystrophie localisée. La Méd Prat 1979; 12(4): 17–21. 
163. Natarajan S, Paily PP. Effect of topical Hydrocotyle asiatica in psoriasis. Indian J Dermatol. 1973;18(4):82-85. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4777768.
164. Klövekorn W, Tepe A, Danesch U. A randomized, double-blind, vehicle-controlled, half-side comparison with a herbal ointment containing Mahonia aquifolium, Viola tricolor and Centella asiatica for the treatment of mild-to-moderate atopic dermatitis. Int J Clin Pharmacol Ther. 2007 Nov;45(11):583-91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18077922.
165. García Hernández JÁ, et al. Use of a specific anti-stretch mark cream for preventing or reducing the severity of striae gravidarum. Randomized, double-blind, controlled trial . Int J Cosmet Sci. (2013). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23237514.
166. Draelos ZD, Gold MH, Kaur M, Olayinka B, Grundy SL, Pappert EJ, Hardas B. Evaluation of an onion extract, Centella asiatica, and hyaluronic acid cream in the appearance of striae rubra. Skinmed. 2010 Mar-Apr;8(2):80-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20527138.
167. Mallol J, et al. Prophylaxis of Striae gravidarum with a topical formulation. A double blind trial. Int J Cosmet Sci. (1991). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19291041.
168. Jenwitheesuk K, Rojsanga P, Chowchuen B, Surakunprapha P. A Prospective Randomized, Controlled, Double-Blind Trial of the Efficacy Using Centella Cream for Scar Improvement. Evid Based Complement Alternat Med. 2018 Sep 17;2018:9525624. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30310413.
169. Kircik LH,. Comparative study of the Efficacy and tolerability of a unique topical scar product vs. white petrolatum following shave biopsies. J Drugs Dermatol. 2013;12(1):86-90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23377333.
170. Haftek M, Mac-Mary S, Le Bitoux MA, et al. Clinical, biometric and structural evaluation of the long-term effects of a topical treatment with ascorbic acid and madecassoside in photoaged human skin. Exp Dermatol. 2008 Nov;17(11):946-52. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18503551.
171. Park JH, Choi JY, Son DJ, et al. Anti-Inflammatory Effect of Titrated Extract of Centella asiatica in Phthalic Anhydride-Induced Allergic Dermatitis Animal Model. Int J Mol Sci. 2017 Mar 30;18(4). pii: E738. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28358324.
172. Ju Ho P, Jun Sung J, Ki Cheon K, Jin Tae H. Anti-inflammatory effect of Centella asiatica phytosome in a mouse model of phthalic anhydride-induced atopic dermatitis. Phytomedicine. 2018 Apr 1;43:110-119. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29747743.
173. Qi S, Xie J, Li T. Effects of Asiaticoside on hypertrophic scars in a nude mice model. Zhonghua Shao Shang Za Zhi. 2000;16(1):53–56. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11876846.
174. Sampson JH, Raman A, Karlsen G, Navsaria H, Leigh IM. In vitro keratinocyte antiproliferant effect of Centella asiatica extract and triterpenoid saponins. Phytomedicine. 2001 May;8(3):230-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11417919.
175. OuYang Q, Pan Y, Luo H, et al. MAD ointment ameliorates Imiquimod-induced psoriasiform dermatitis by inhibiting the IL-23/IL-17 axis in mice. Int Immunopharmacol. 2016 Oct;39:369-376. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27540765.
176. Mutayabarwa C, Sayi J, Dande M. Hypoglycaemic activity of Centella asiatica (L) Urb. East and central African Journal of Pharmaceutical Sciences. 2005;6(2):30–35. https://www.ajol.info/index.php/ecajps/article/view/9696.
177. Chauhan P K, Pandev I P, Dhatwalia V K. Evaluation of the antidiabetic effect of ethanolic and methanolic extracts of Centella asiatica leaves extract on alloxan induced diabetic rats. Advances in Biological Research, 2010;4(1), 27-30. https://pdfs.semanticscholar.org/cf84/123456
178. Rao M. L. V. G, Mastan S. A. Antidiabetic effects of methanolic extract of Centella asiatica (Linn.) on induced hyperglycemic rats. Biosci Biotechnol Res Asia 2007;4(2). http://www.biotech-asia.org/vol4no2/antidiabetic-effects-of-methanolic-extract-of-centella-asiatica-linn-on-induced-hyperglycemic-rats/.
179. Kabir AU, Samad MB, D'Costa NM, et al. Anti-hyperglycemic activity of Centella asiatica is partly mediated by carbohydrase inhibition and glucose-fiber binding. BMC Complement Altern Med. 2014 Jan 18;14:31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24438380.
180. Gayathri V, Lekshmi P, Padmanabhan R. Anti-diabetes activity of ethanol extract of Centella asiatica (L.) Urban (whole plant) in Streptozotocin-induced diabetic rats, isolation of an active fraction and toxicity evaluation of the extract. International Journal of Medicinal and Aromatic Plants. 2011;1(3):278-286. https://pdfs.semanticscholar.org/3009/7c83859b87a15747c5041f8bca5a15d6ad7c.pdf.
181. Maulidiani, Abas F, Khatib A, et al. Metabolic alteration in obese diabetes rats upon treatment with Centella asiatica extract. J Ethnopharmacol. 2016 Mar 2;180:60-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26775274.
182. Masola B, Oguntibeju OO, Oyenihi AB. Centella asiatica ameliorates diabetes-induced stress in rat tissues via influences on antioxidants and inflammatory cytokines. Biomed Pharmacother. 2018 May;101:447-457. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29501767.
183. Oyenihi AB, Chegou NN, Oguntibeju OO, Masola B. Centella asiatica enhances hepatic antioxidant status and regulates hepatic inflammatory cytokines in type 2 diabetic rats. Pharm Biol. 2017 Dec;55(1):1671-1678. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28447512.
184. Giribabu N, Srinivasarao N, Swapna Rekha S, et al. Centella asiatica Attenuates Diabetes Induced Hippocampal Changes in Experimental Diabetic Rats. Evid Based Complement Alternat Med. 2014;2014:592062. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25161691.
185. Wang X, Lu Q, Yu DS, et al. Asiatic acid mitigates hyperglycemia and reduces islet fibrosis in Goto-Kakizaki rat, a spontaneous type 2 diabetic animal model. Chin J Nat Med. 2015 Jul;13(7):529-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26233843.
186. Ramachandran V, Saravanan R. Efficacy of asiatic acid, a pentacyclic triterpene on attenuating the key enzymes activities of carbohydrate metabolism in streptozotocin-induced diabetic rats. Phytomedicine. 2013 Feb 15;20(3-4):230-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23102509.
187. Ramachandran V, Saravanan R, Senthilraja P. Antidiabetic and antihyperlipidemic activity of asiatic acid in diabetic rats, role of HMG CoA: in vivo and in silico approaches. Phytomedicine. 2014 Feb 15;21(3):225-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24075211.
188. Pittella F, Dutra RC, Junior DD, Lopes MT, Barbosa NR. Antioxidant and cytotoxic activities of Centella asiatica (L) Urb. Int J Mol Sci. 2009 Aug 26;10(9):3713-21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19865514.
189. Yoshida M, Fuchigami M, Nagao T, et al. Antiproliferative constituents from Umbelliferae plants VII. Active triterpenes and rosmarinic acid from Centella asiatica. Biol Pharm Bull. 2005 Jan;28(1):173-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15635187.
190. Jayashree G, Kurup Muraleedhara G, Sudarslal S, Jacob VB. Anti-oxidant activity of Centella asiatica on lymphoma-bearing mice. Fitoterapia. 2003 Jul;74(5):431-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12837356.
191. Siddique AI, Mani V, Arivalagan S, et al. Asiatic acid attenuates pre-neoplastic lesions, oxidative stress, biotransforming enzymes and histopathological alterations in 1,2-dimethylhydrazine-induced experimental rat colon carcinogenesis. Toxicol Mech Methods. 2017 Feb;27(2):136-150. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28004603.
192. Babu TD, Kuttan G, Padikkala J. Cytotoxic and anti-tumour properties of certain taxa of Umbelliferae with special reference to Centella asiatica (L.) Urban. J Ethnopharmacol. 1995 Aug 11;48(1):53-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8569247.
193. Siddique YH, Ara G, Beg T, Faisal M, Ahmad M, Afzal M. Antigenotoxic role of Centella asiatica L. extract against cyproterone acetate induced genotoxic damage in cultured human lymphocytes. Toxicol In Vitro. 2008 Feb;22(1):10-7. Epub 2007 Jul 18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17719740.
194. Hussin F, Eshkoor SA, Rahmat A1, Othman F, Akim A. The centella asiatica juice effects on DNA damage, apoptosis and gene expression in hepatocellular carcinoma (HCC). BMC Complement Altern Med. 2014 Jan 20;14:32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24444147.
195. Babykutty S1, Padikkala J, Sathiadevan PP, et al. Apoptosis induction of Centella asiaica on human breast cancer cells. Afr J Tradit Complement Altern Med. 2008 Oct 25;6(1):9-16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20162036.
196. Al-Saeedi FJ. Study of the cytotoxicity of asiaticoside on rats and tumour cells. BMC Cancer. 2014 Mar 25;14:220. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24667059.
197. Bunpo P, Kataoka K, Arimochi H, et al. Inhibitory effects of Centella asiatica on azoxymethane-induced aberrant crypt focus formation and carcinogenesis in the intestines of F344 rats. Food Chem Toxicol. 2004 Dec;42(12):1987-97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15500935.
198. Naidoo DB, Phulukdaree A, Anand K, Sewram V, Chuturgoon AA. Centella asiatica Fraction-3 Suppresses the Nuclear Factor Erythroid 2-Related Factor 2 Anti-Oxidant Pathway and Enhances Reactive Oxygen Species-Mediated Cell Death in Cancerous Lung A549 Cells. J Med Food. 2017 Oct;20(10):959-968. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29040016.
199. Naidoo DB, Chuturgoon AA, Phulukdaree A, et al. Centella asiatica modulates cancer cachexia associated inflammatory cytokines and cell death in leukaemic THP-1 cells and peripheral blood mononuclear cells (PBMC's). BMC Complement Altern Med. 2017 Aug 1;17(1):377. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28764778.
200. Park BC, Bosire KO, Lee ES, Lee YS, Kim JA. Asiatic acid induces apoptosis in SK-MEL-2 human melanoma cells. Cancer Lett. 2005 Jan 31;218(1):81-90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15639343.
201. Ren L, Cao QX, Zhai FR, Yang SQ, Zhang HX. Asiatic acid exerts anticancer potential in human ovarian cancer cells via suppression of PI3K/Akt/mTOR signalling. Pharm Biol. 2016 Nov;54(11):2377-2382. . https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26984021.
202. Kim KB, Kim K, Bae S, et al. MicroRNA-1290 promotes asiatic acid induced apoptosis by decreasing BCL2 protein level in A549 non small cell lung carcinoma cells. Oncol Rep. 2014 Sep;32(3):1029-36. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25016979.
203. Wang L, Xu J, Zhao C, Zhao L, Feng B. Antiproliferative, cell-cycle dysregulation effects of novel asiatic acid derivatives on human non-small cell lung cancer cells. Chem Pharm Bull (Tokyo). 2013;61(10):1015-23. Epub 2013 Aug 6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23924616.
204. Wu T, Geng J, Guo W, Gao J, Zhu X. Asiatic acid inhibits lung cancer cell growth in vitro and in vivo by destroying mitochondria. Acta Pharm Sin B. 2017 Jan;7(1):65-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28119810.
205. Tang XL, Yang XY, Jung HJ, et al. Asiatic acid induces colon cancer cell growth inhibition and apoptosis through mitochondrial death cascade. Biol Pharm Bull. 2009 Aug;32(8):1399-405. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19652380.
206. Sakonsinsiri C, Kaewlert W, Armartmuntree N, et al. Anti-cancer activity of asiatic acid against human cholangiocarcinoma cells through inhibition of proliferation and induction of apoptosis. Cell Mol Biol (Noisy-le-grand). 2018 Jul 30;64(10):28-33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30084792.
207. Hao Y, Huang J, Ma Y, et al. Asiatic acid inhibits proliferation, migration and induces apoptosis by regulating Pdcd4 via the PI3K/Akt/mTOR/p70S6K signaling pathway in human colon carcinoma cells. Oncol Lett. 2018 Jun;15(6):8223-8230. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29805556.
208. Li Z, You K, Li J, et al. Madecassoside suppresses proliferation and invasiveness of HGF-induced human hepatocellular carcinoma cells via PKC-cMET-ERK1/2-COX-2-PGE2 pathway. Int Immunopharmacol. 2016 Apr;33:24-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26851630.
209. Punturee K, Wild CP, Kasinrerk W, Vinitketkumnuen U. Immunomodulatory activities of Centella asiatica and Rhinacanthus nasutus extracts. Asian Pac J Cancer Prev. 2005 Jul-Sep;6(3):396-400. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16236006.
210. Patil JS, Nagavi BG, Ramesh M, et al. A study on the immunostimulant activity of Centella asiatica Linn in rats. Ind Drugs. 1998 ;38:711–714. https://www.researchgate.net/publication/286738471
211. Jayathirtha MG, Mishra SH. Preliminary immunomodulatory activities of methanol extracts of Eclipta alba and Centella asiatica. Phytomedicine. 2004;11(4):361-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15185851.
212. George M, Joseph L, Ramaswamy. Anti-allergic, anti-pruritic and anti-inflammatory activities of Centella asiatica extracts. African J Tradit Complement Altern Med. 2009;6(4):554–559. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20606777.
213. Yun KJ, Kim JY, Kim JB, et al. Inhibition of LPS-induced NO and PGE2 production by asiatic acid via NF-kappa B inactivation in RAW 264.7 macrophages: possible involvement of the IKK and MAPK pathways. Int Immunopharmacol. 2008;8:431–441. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18279797.
214. Won JH, Shin JS, Park HJ, et al. Anti-inflammatory effects of madecassic acid via the suppression of NF-kappaB pathway in LPS-induced RAW 264.7 macrophage cells. Planta Med. 2010;76(3):251–257. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19774506.
215. Somchit MN, Sulaiman MR, Zuraini A, et al. Antinociceptive and antiinflammatory effects of Centella asiatica. Indian J Pharmacol. 2004;36(6): 377–380. http://medind.nic.in/ibi/t04/i6/ibit04i6p377.pdf.
216. Li H, Gong X, Zhang L, et al. Madecassoside attenuates inflammatory response on collagen-induced arthritis in DBA/1 mice. Phytomedicine. 2009;16(6–7):538–546. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19135346.
217. Liu M, Dai Y, Yao X, et al. Anti-rheumatoid arthritic effect of madecassoside on type II collagen-induced arthritis in mice. Int Immunopharmacol. 2008;8(11): 1561–1566. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18652917.
218. Hartog A, Smit HF, van der Kraan PM, Hoijer MA, Garssen J. In vitro and in vivo modulation of cartilage degradation by a standardized Centella asiatica fraction. Exp Biol Med (Maywood). 2009 Jun;234(6):617-23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19307458.
219. Xu X, Wang Y, Wei Z, et al. Madecassic acid, the contributor to the anti-colitis effect of madecassoside, enhances the shift of Th17 toward Treg cells via the PPARγ/AMPK/ACC1 pathway. Cell Death Dis. 2017 Mar 30;8(3):e2723. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28358365.
220. Huang SS, Chiu CS, Chen HJ, et al. Antinociceptive activities and the mechanisms of anti-inflammation of asiatic Acid in mice. Evid Based Complement Alternat Med. 2011;2011:895857. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21584194.
221. Chakraborty T, Sinha Babu SP, Sukul NC. Preliminary evidence of antifilarial effect of Centella asiatica on canine dirolfilariasis. Fitoterapia. 1995;57(2):110–112. 
222. Zheng MS. An experimental study of the anti-HSV-II action of 500 herbal drugs. J Tradit Chin Med. 1989 Jun;9(2):113-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2550706.
223. Yoosook C, Bunyapraphatsara N, Boonyakiat Y, Kantasuk C. Anti-herpes simplex virus activities of crude water extracts of Thai medicinal plants. Phytomedicine. 2000 Jan;6(6):411-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10715843.
224. Ferdous N., Rahman M., Alamgir A. Investigation on phytochemical, cytotoxic and antimicrobial properties of ethanolic extracts of Centella asiatica (L.) Urban Journal of Medicinal Plants Studies 2017; 5(2): 187-188. https://www.researchgate.net/publication/318645892
225. Degambada K D, Salim N. Screening endophytes from Centalla asiatica L. for antimicrobial compounds. In Sixty seventh annual session of Sri Lanka association for the advancement of science, December 5, 2001, Colombo. 
226. Seevaratnam V, Banumathi P, Premalatha MR, Sundaram SP, Arumugam T. Functional properties of Centella asiatica (L.). A review. International Journal of Pharmacy and Pharmaceutical Sciences, 2012;4(Suppl. 5), 8-14. https://www.researchgate.net/profile/Seevaratnam_Vasantharuba5/publication/286360480
227. Ullah MO, Sultana S, Haque A. Antimicrobial, cytotoxic and antioxidant activity of Centella asiatica. European Journal of Scientific Research, 2009;30(2), 260-264. https://www.researchgate.net/publication/236345828
228. Zheng C, Qin L. Chemical components of Centella asiatica and their bioactivities. Journal of Chinese Integrative Medicine, 2007;5(3), 348-351. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17498500.
229. Chandrika UG, Prasad Kumarab PA. Gotu Kola (Centella asiatica): Nutritional Properties and Plausible Health Benefits. Adv Food Nutr Res. 2015;76:125-57. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26602573.
230. Brewer CT, Chen T. Hepatotoxicity of Herbal Supplements Mediated by Modulation of Cytochrome P450. Int J Mol Sci. 2017 Nov 8;18(11). pii: E2353. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29117101
231. Yu C., Chai X., Yu L., Chen S., Zeng S. Identification of novel pregnane X receptor activators from traditional chinese medicines. J. Ethnopharmacol. 2011;136:137–143. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21524698
232. Awortwe C, Makiwane M, Reuter H, Muller C, Louw J, Rosenkranz B. Critical evaluation of causality assessment of herb-drug interactions in patients. Br J Clin Pharmacol. 2018 Apr;84(4):679-693. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29363155
233. Ferreira PG, Costa S, Dias N, Ferreira AJ, Franco F. Simultaneous interstitial pneumonitis and cardiomyopathy induced by venlafaxine. J Bras Pneumol, 2014. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25029655
234. Brinkhaus B, Lindner M, Schuppan D, Hahn EG. Chemical, pharmacological and clinical profile of the East Asian medical plant Centella asiatica. Phytomedicine. 2000 Oct;7(5):427-48. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11081995
235. Cauffield JS, Forbes HJ. Dietary supplements used in the treatment of depression, anxiety, and sleep disorders. Lippincotts Prim Care Pract. 1999 May-Jun;3(3):290-304. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10711131
236. Solimando DAJ. Drug Information Handbook for Oncology. 6th ed. 2007. https://www.researchgate.net/publication/237922593