עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

הרפס / זיהומי שלבקת - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 23/11/2023

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

שלבקת/ הרפס היא מילה כוללת לקבוצה של נגיפים היוצרים מחלות שונות.

 

הסוגים העיקריים של הנגיפים בקבוצה זו הינם:

  • שלבקת פשוטה (הרפס סימפלקס) - זיהום בנגיף זה גורם לשלפוחיות קטנות וכואבות הנמצאות על פני העור או על פני רקמות ריריות. ישנם 2 סוגים של שלבקת פשוטה: HSV1 פוגע לרוב ברירית הפה ומועבר על ידי רסיסי רוק והפרשות נשימה, ו-HSV2 הפוגע לרוב באיברי המין ומועבר על ידי מגע ישיר עם הפצעים (בעיקר בעת קיום יחסי מין). הנגיף חודר ומתיישב על העצבים התחושתיים בצורה רדומה, ומתעורר כאשר המערכת החיסונית נחלשת (מחלה, טראומה, חום גבוה, מתח וכד').
  • שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) - זיהום בנגיף זה גורם לפריחה מכאיבה של שלפוחיות מלאות בנוזל על פני העור. הפריחה מופיעה בתצורה רוחבית, בדרך כלל על הגב ובצדדיו, ומכאן נגזר שם הנגיף (נגיף זה הוא גם הגורם לאבעבועות רוח). הידבקות בנגיף נעשית על ידי מגע ישיר עם השלפוחיות או הפרשות נשימתיות. הנגיף נודד דרך העצבים התחושתיים אל חוט השדרה או המוח ונשאר שם בצורה רדומה. במצב בו המערכת החיסונית נחלשת (מחלה, טראומה, חום גבוה, מתח וכד') הנגיף מתעורר וגורם להופעת הפצעים.
  • נגיף אפשטיין-באר (EBV) - זיהום בנגיף זה גורם ככל הנראה למחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס זיהומית), המאופיינת על ידי עייפות, חום גבוה, שקדים מוגדלים וגרון כואב. הנגיף מועבר באמצעות רסיסי רוק והפרשות נשימתיות, חודר לתאים המרפדים את האף והגרון ומתפשט אל תאים לימפוציטים מסוג B. ההתבטאות הקלינית של הנגיף יכולה להופיע לאחר 4-7 שבועות מזמן חדירת הנגיף ולעיתים אף לא מופיעה כלל.

 

נגיפים נוספים המשתייכים לקבוצת נגיפי השלבקת הינם ציטומגאלווירוס (CMV) הגורם למחלה זהה למחלת הנשיקה, נגיף שלבקת 6 (הרפס ווירוס 6) הגורם לאדמדמת אצל ילדים, נגיף שלבקת 7 (הרפס ווירוס 7) ונגיף שלבקת 8 (הרפס ווירוס 8) שכנראה מהווה את הגורם לסרטן רקמות החיבור (סרקומת קפוסי) אצל חולי איידס.

סיבוכים אפשריים לזיהומים בנגיפי השלבקת כוללים התפשטות לאיברים פנימיים, כולל המוח. במצבים אלו, במידה ואין אבחון או טיפול ראוי, יכול הזיהום לגרום אף למוות. במקרה של זיהום בנגיף האפשטיין- באר קיים סיבוך נוסף, בו התנפחות בלוטות הלימפה גורמות ללחץ על דרכי הנשימה ועקב כך נוצרת התנפחות חמורה של דרכי האוויר שעשויה לגרום לקוצר נשימה.

 

תסמינים של זיהומי שלבקת (הרפס):

תסמינים של שלבקת פשוטה (הרפס סימפלקס) - לפני הופעת הפצע ישנו גרד, תחושות עקצוץ, אי נוחות ולעיתים אף כאב המופיעים באזור הנגוע. כשהפצע מתפתח הוא יופיע על אזור השפתיים או איברי המין לאחר שעות או ימים אחדים מתחילת הופעת התסמינים. באם הנגיף נמצא על איברי המין יכולות להצטרף תחושות של כאב במתן שתן ואי נוחות כללית באיברי המין.

תסמינים של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר) - לפני הופעת השלפוחיות ישנן תחושות של גרד וגירוי באזור הנגוע. במקרים מסוימים מצטרפים תסמינים של חום, צמרמורות, בחילה, שלשול ותחושה כללית ירודה. השלפוחיות מופיעות לאחר הופעת התסמינים הראשונים ומממוקמות לרוב בפלג גוף עליון בצורה חד צידית. האזור הנגוע רגיש, וכל גירוי או מגע עלולים להכאיב בצורה חריפה.

תסמינים של מחלת הנשיקה (אפשטיין-באר) - חולשה ועייפות כללית, בלוטות לימפה (שקדים) נפוחים, חום גבוה או נמוך וגרון כואב. אצל אחוז גדול מהחולים מופיע טחול מוגדל ולעיתים מופיעה גם הגדלה של הכבד, אלו יכולים לבוא לידי ביטוי ברגישות וכאב בחלל הבטן.

 

גורמים לזיהומי שלבקת (הרפס):

הדבקות בנגיפי ההרפס השונים המתבצעת על ידי מגע ישיר עם הפצעים, מגע עם הפרשות רוק ונשימה, יחסי מין, ומגע בכלים או חפצים אחרים אשר היו במגע ישיר עם הפצעים.

הגורמים להתפרצויות אקוטיות של זיהומי שלבקת הינם היחלשות או דיכוי של מערכת החיסון (טראומה, מחלה, עייפות, מתח, חולשה ועוד).

 

אבחנה של זיהומי שלבקת (הרפס):

האבחנה לכלל סוגי הנגיפים מתבצעת לרוב באמצעות ההתבטאות הקלינית האופיינית לכל נגיף.

במידת הצורך, ניתן להשתמש בבדיקות מעמיקות יותר כגון: לקיחת דגימה מן הנגיף לבדיקה תחת מיקרוסקופ או בדיקות דם לזיהוי נוגדנים לנגיף.

בדיקות אלו משמשות לעיתים רחוקות בשלבקת פשוטה ושלבקת חוגרת, אך שכיחות בעת איבחון מחלת הנשיקה לזיהוי נוגדנים ל- EBV ו- CMV.

 

טיפול קונבנציונאלי לשלבקת (הרפס):

  • טיפול לשלבקת פשוטה - הטיפול כולל ניקוי האזור הנגוע במים וסבון וייבוש האזור למניעת התפתחות חיידקית (לעתים הפצע הנגיפי חשוף לזיהום חיידקי). במידה וישנה התפתחות חיידקית משנית כתוצאה מגרד יכול הרופא להמליץ על משחה אנטיביוטית. בנוסף, ניתנות משחות נוגדות נגיפים למריחה מקומית כגון Aciclovir (Zovirax, Cyclomed, Supra-Vir, V-Ral) או Penciclovir (Denavir)
  • טיפול לשלבקת חוגרת - הטיפול כולל שמירה על עור נקי ובמידת הצורך שימוש במשככי כאבים המונעים פעילות יתר של תאי עצב כגון PreGABAlin (Lyrica) המתווים לכאבים נוירופתיים. במידת הצורך טיפול זה משולב עם תרופות ממשפחת האופיואידים כגון Oxycodone (Oxycod, Oxycontin, Percocet) ועם משחות כגוןLidocaine (Esracaine)  המשמשות לאלחוש מקומי. בנוסף, נעשה שימוש בתרופות נוגדות נגיפים כגון Aciclovir (Zovirax, Acyclo-V) או Valaciclovir (Valtrex).
  • טיפול למחלת הנשיקה (אפשטיין- באר) - הטיפול כולל מנוחה מרובה עד להיעלמות התסמינים. בנוסף, ניתנת המלצה להימנעות מהרמת משאות כבדים ועיסוק בספורט בשל החשש מקרע בטחול, גם במקרים שאינו מוגדל. תרופות הניתנות למחלת הנשיקה מכוונות לתסמינים וכוללות משככי כאבים ומורידי חום כגון Paracetamol (Acamol, Dexamol) ו- Ibuprofen (Advil, Nurofen). בסיבוכים מסוימים כגון התנפחות (בצקת) בדרכי האוויר ניתן טיפול בסטרואידים כגון Prednisone, Prednisolone (Danalone). חשוב לציין כי התרופה Aciclovir (Zovirax, Acyclo-V) מפחיתה את ייצור נגיף האפשטין- באר אך אינה בעלת השפעה על מהלך המחלה ולא הוכחה כיעילה בזמן המחלה.

 

טיפול טבעי בזיהומי שלבקת

 

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן למצוא ראיות לחשיבות רכיבי התזונה ולאפשרות השימוש בצמחי מרפא ובתוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת.

 

טיפול טבעי לשלבקת פשוטה ולשלבקת חוגרת - הטיפול הטבעי מתמקד בחיזוק מערכת החיסון על מנת למנוע התפרצויות אקוטיות. חיזוק מערכת החיסון נעשה על ידי תזונה עשירה בנוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות וויטמינים ומינרלים חיוניים. כמו כן, מומלץ להשתמש בתוספי תזונה וצמחי מרפא המכוונים לחיזוק מערכת החיסון כמפורט בהמשך.

בעת התפרצות אקוטית (ואפילו לפני, כבר בשלב העקצוץ), ניתן למרוח מקומית שמנים אתריים ומיצויי צמחי מרפא אשר ימנעו את ההתפרצות או יביאו לריפויה המהיר. בנוסף, ניתן ליטול צמחי מרפא ממריצי חיסון ונוגדי זיהום על מנת לקצר את משך ההתפרצות.

 

טיפול טבעי למחלת הנשיקה (אפשטיין- באר) - הטיפול הטבעי למחלת הנשיקה מתחלק לשניים:

  1. טיפול בעת התפרצות המחלה והופעת התסמינים (השלב האקוטי) - הטיפול בשלב זה מתמקד בהמרצת מערכת החיסון וטיפול נוֹגד זִיהום המבוצע בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.
  2. טיפול לחיזוק מערכת החיסון לאחר סיום השלב האקוטי - בשלב זה הטיפול יתמקד בחיזוק מערכת החיסון והשבת פעילויות הגוף למצבן האופטימאלי. הטיפול ישלב צמחי מרפא, תוספי תזונה והמלצות תזונתיות.

חשוב לציין כי על מנת להימנע מהידבקות בנגיפי השלבקת מומלץ להימנע מקיום יחסי מין בעת התפרצות אקוטית (בעיקר פצעים חיצוניים) ולהקפיד שטיפת ידיים לאחר מגע בפצעים.

כמו כן, רצוי לשלב במערך הטיפולי שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') אשר מסייעות בהפחתת מתחים ולחצים ומשפרות תפקוד מערכות הגוף בכלל ומערכות החיסון והעצבים בפרט ולהקפיד על ביצוע פעילות גופנית קבועה אשר משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומסייעת להפגת מתחים ולחצים.

 

תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת:

הטיפול התזונתי בזיהומי שלבקת מכוון לחיזוק המערכת החיסונית ולתמיכה במערכת העצבים.

מטרת הטיפול התזונתי הינה למנוע את התפרצות הנגיף.

יחד עם זאת, הקווים המנחים של הטיפול התזונתי בזיהומי שלבקת מתאימים גם לטיפול בהתפרצויות חריפות. חשוב לציין כי במקרה של התפרצויות חריפות יש  למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.  למידע השלם למנויים

 

 

צמחי מרפא לטיפול בזיהומי שלבקת:

הטיפול בזיהומי שלבקת משתנה בהתאם למצב המחלה. 

בעת התפרצות אקוטית, רצוי להשתמש בצמחי מרפא ממריצי חיסון ובצמחי מרפא נוגדי זיהום כגון  למידע השלם למנויים

לעומת זאת, בשלב הכרוני הטיפול מתמקד ב  למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת, בנוזל:

 

30% Hypericum perforatum
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

 

 

 

מינון: 10-15 מ"ל, 3-5 פעמים ביום

(מכיוון שמדובר במצב אקוטי המינונים גבוהים מהרגיל) לשלב אקוטי של מחלת הנשיקה המלווה בחום גבוה, רצוי לתת פורמולה ללא Zingiber.

 

פורמולה לטיפול בשלב אקוטי של זיהומי שלבקת, בכמוסות:

 

100mg .Echinacea spp
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים 

 

 

מינון: 2-3 כמוסות, 3-5 פעמים ביום

(מכיוון שמדובר במצב אקוטי המינונים גבוהים מהרגיל)

 

צמחי מרפא לטיפול בתסמינים חיצוניים של שלבקת פשוטה ושלבקת חוגרת:

כאמור, ניתן להשתמש בתכשירים חיצוניים על מנת למנוע התפרצות אקוטית או על מנת להאיץ את תהליך הריפוי שלה.

האופן הפשוט ביותר הוא מריחה ישירה של  למידע השלם למנויים

 

דוגמא לקרם צמחי לטיפול בפצעי שלבקת:

 

40gr Base cream
 

 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים    

 

 

מריחה על הפצעים כמה שיותר פעמים ביום

 *שווה ערך ל- 6-8 טיפות.


אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת:

הפורמולות הבאות מתאימות לשימוש בתום התפרצות אקוטית ולמניעת התפרצויות אקוטיות נוספות.

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, בנוזל:

 

30% Astragalus membranaceus
 

 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים   

 

 

 מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, עם דגש על תמיכה בכבד, בנוזל:

 

30% Ganoderma lucidium
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

 

 

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, עם דגש על הרגעה, בנוזל:

 

30%

Centella asiatica

 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים    

 

 

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום


פורמולה כללית לטיפול בשלב כרוני של זיהומי שלבקת, בכמוסות:

 

100mg Astragalus membranaceus
 

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

 

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות לטיפול בזיהומי שלבקת:

תרופות נוגדות נגיפים (אנטי ויראליות) -  למידע השלם למנויים

אנטיביוטיקה -  למידע השלם למנויים

 

שמנים אתריים לטיפול בהרפס:
הטיפול בזיהומי שלבקת (הרפס) בעזרת שמנים אתריים יתמקד בשמנים נוגדי זיהום אנטי ויראליים, שמנים המרגיעים את מערכת העצבים, כאלו המסייעים לריפוי של הפצעים וכן שמנים לתמיכה במערכת החיסון.

השמן העיקרי שנשתמש בו יהיה מידע השלם למנויים

 

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול המשך (מניעת התפרצות חוזרת, ריפוי העור):

 

שמן צמחי (חמאת שיאה, שומשום, המפ, חמניות וכד)  28 מ"ל

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

 

אופן השימוש: יש למרוח את התערובת על מידע השלם למנויים

 

דוגמא לשמן ארומתרפי לבליעה לטיפול בנגיף אפשטיין-באר:

 

שמן שומשום 200 מ"ל

 

הפורמולה המלאה זמינה למנויים

 

 

 

אופן השימוש: יש למרוח את התערובת על מידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בזיהומי שלבקת והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש בהרפס:

בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.
כאשר באים לאבחן את מחלת ההרפס - לפני שמפרידים בין סוגי ההרפס השונים, ניתן דעתנו קודם על נושא הטפילות;
נגיף ההרפס הינו טפיל. טפיל הינו אורגניזם אשר אינו מסוגל לקיים את עצמו, והוא מספק את צרכיו על ידי "התעלקות" על גוף אחר. 
אנו למידע השלם למנויים

 

הרפס השפתיים
ראשית השפתיים הינן הפתח העליון של הטחול, וכאן כבר אנו רואים את הקשר בין הערך העצמי ובין נוכחות הטפיל. 
השפתיים הינן ההיבט הסופי של ביטוי למידע השלם למנויים

 

הרפס איברי המין
איברי המין מקושרים מבחינה רגשית ללמידע השלם למנויים

 

הרפס זוסטר
בעוד שההרפס סימפלקס 1ו-2 תוקפים את מערכות הביטוי החיצוני שלנו: במילים ובמין.
הרפס זוסטר תוקף בעיקר את חגורת צ'אקרת הלב האחורית.
גם כאן, עקב הקשר למערכת העצבים התחושתית, נכוון את תשומת ליבנו לקשרים עם למידע השלם למנויים

 

מחלת הנשיקה 
מכל הנזכרים לעיל, נגיף זה מקושר באופן הכי ישיר אל חולשת הטחול, חוסר הערך העצמי ונושא הטפילות;
המחלה תוקפת את הלימפוציטים מסוג B, אשר הם חלק ממערכת הלימפה, ומתבטאת בשקדים, גם הם חלק מהמערכת הלימפטית, ובהגדלת הטחול עצמו – שהוא האיבר הפנימי היחיד במערכת הלימפה. מכך אנו מסיקים שהמחלה תוקפת את למידע השלם למנויים

 

מחקרים על זיהומי שלבקת ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בזיהומי שלבקת.  למידע השלם למנויים

 


דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם