הפרעות זיכרון - טיפול טבעי

תסמינים של הפרעות בזיכרון:

• נטייה לשכוח אירועים שקרו בשעות או ביממה האחרונה.
• הפחתה ביכולת הרטורית וקושי במציאת מילים בעת שיחה.
• קושי בפתרון בעיות יומיומיות.
• קושי בתכנון היום.
• קושי בביצוע תפקודים מוכרים.
• בלבול או חוסר התמצאות בזמן או במקום מוכר.
• שינויים באישיות - הופעת עצבנות, חוסר סבלנות ושאר התנהגויות אשר לא התקיימו בעבר.
• שינויים במצבי הרוח.
• הפחתה בפעילות חברתית.

גורמים להפרעות בזיכרון:

קיימים גורמים רבים פיזיים ונפשיים אשר עלולים לגרום להפרעות בזיכרון, להלן מספר דוגמאות:

• נטייה תורשתית.
• מצבים פסיכולוגיים כגון חרדה, דיכאון וכד'.
• מחלות נוירולוגיות (כגון טרשת נפוצה, אלצהיימר, פרקינסון, אפילפסיה וכד').
• גידולים במוח.
• תת פעילות של בלוטת התריס (מאטה תהליכים רבים וביניהם גם את פעילות המוח).
• חוסר גירוי של פעילות מוחית (כגון למידה).
• זיהומים במוח עקב סיבוכים של מחלות כגון הרפס, דלקת קרום המוח, איידס, אנצלופתיה (תפקודים לקויים במוח אשר עלולים להיווצר עקב גורמים שונים) ועוד.
• חבלות ראש.
• טרשת עורקי המוח היכולה להיגרם כתוצאה ממצבים רפואיים שונים כגון סוכרת, יתר לחץ דם, עודף כולסטרול, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית וכד'.
• שימוש באלכוהול וסמים.
• שימוש בתרופות מסוימות כגון כדורי שינה, תרופות כימותרפיות, סטרואידים, אנטיביוטיות, חוסמי בטא, נוגדי דיכאון ועוד.
• מחסור בשינה.
• ירידה ברמות סוכר.
• מחסור בויטמינים ומינרלים חיוניים כגון B1, B12, חומצה פולית, ברזל, אבץ ועוד (שכיח בעיקר בגיל המבוגר בשל קשיי העיכול והספיגה).
• הפרעות קשב וריכוז.
• טיפול במכות חשמל (ECT).
• חוסר אספקת חמצן למוח (עקב מחלת ריאות, ניתוח, פציעה וכד').

אבחנה של הפרעות זיכרון:

אבחון של הפרעות זיכרון נעשה באמצעות תשאול מקיף ובדיקות גופניות נוספות בעת הצורך.

• תשאול מקיף - תשאול זה נעשה על מנת לבדוק את חומרת הפגיעה בזיכרון ואת אופייה של ההפרעה. באבחון נבדקות יכולות החשיבה, השיפוט והזיכרון לטווח הקצר והארוך. בנוסף, נבדקים תסמינים נוספים הכוללים בלבול, קושי בדיבור, אוצר מילים וכד'.
• מבחני זיכרון - קיימים מספר מבחנים המסייעים לאבחנה של התפקוד הקוגנטיבי. המבחנים המקובלים ביותר הינם:

1. MMSE - Mini Mental State Examination - מבחן זה הינו הכלי המקובל ביותר לבדיקת הפרעות זיכרון. במבחן מוערכים יכולת התמצאות בזמן ובמקום, יכולת קשב וריכוז, יכולת כתיבת משפטים ומילוי הוראות.
2. LOTCA - Loewenstein Occupational Cognitive Assessment - מבחן שפותח בבית חולים לווינשטיין. המבחן בודק יכולות ארגון חזותי, תהליכי חשיבה, זיכרון לטווח קצר וארוך ותפיסה מרחבית.
3. מבחן השעון - מבחן הבודק ראיה מרחבית ויכולת חשיבה מופשטת. במהלך המבחן מתבקש הנבדק להשלים מספרים על שעון מצויר, לצייר מחוגים לפי שעה המתבקשת מן הבודק ולקרוא את השעה.
4. בדיקה נוירולוגית (עצבית) - בדיקה זו כוללת תגובות רצוניות, תגובות בלתי רצוניות (רפלקסים), שיווי משקל, תפקוד חושים, תפקודי מוח ותפקודי מערכת עצבית.
5. בדיקות דם - בדיקות הנעשות על מנת לזהות מדדי דלקת או חברים תזונתיים היכולים להשפיע על תפקודי המוח.
6. בדיקות נוספות – בדיקות כגון הדמיית תהודה מגנטית (MRI), טומוגרפיה ממחושבת (CT) או בדיקת הפעילות החשמלית במוח (EEG) נעשות במידה וקיים צורך לאבחון מעמיק יותר. מטרת בדיקות אלו היא לזהות חריגויות ולמדוד נזקים מוחיים או עצביים.

טיפול קונבנציונאלי בהפרעות זיכרון:

ככל שהאבחנה להפרעות זיכרון מוקדמת יותר כך קיים סיכוי גדול יותר לסייע בהפרעות זיכרון.

הטיפול המוצע כיום כולל שיטות שונות לריפוי בעיסוק ולימוד טכניקות שונות המסייעות לשיפור הזיכרון.

במקרים קשים יותר של הפרעות זיכרון כגון שיטיון (דמנציה) ואלצהיימר ניתן טיפול תרופתי אשר משפר את תפקודו של החולה ומאט את קצב הידרדרות המחלה, אך אינו עוצר את התקדמות המחלה.

התרופות העיקריות הניתנות במצבים אלו פועלות על מערכת העצבים המרכזית וגורמות לעיכוב אנזים שאחראי על פירוק אצטיל כוֹלין (מוליך עצבי שייצורו פוחת במקרים כגון אלצהיימר ושיטיון) ובכך מגבירות את רמתו במוח. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Asenta, Memorit) Donepezil, (Ebixa, Memox) Memantine ו-(Exelon) Rivastigmine.

השלמת חסרים - תוספים תזונתיים ניתנים במידה והפרעת הזיכרון נגרמת עקב חסרים המתגלים בבדיקות דם. חסרים שכיחים כוללים B1, B12, חומצה פולית, ברזל ועוד.

טיפול טבעי בהפרעות זיכרון

בשל המורכבות הרבה של תהליכי המוח לא ניתן לרפא באופן מוחלט הפרעות זיכרון.

עם זאת, קיימת חשיבות רבה במניעה של הפרעות אלו וכאן לטיפול הטבעי קיים תפקיד חשוב ועיקרי.

שמירה על אורח חיים נכון ומאוזן, הפחתת לחצים ומתחים, ביצוע פעילות גופנית קבועה והזנת הגוף במרכיבים חיוניים נפשיים ופיזיים הינם הכרחיים לשמירה על תפקוד תקין של המוח ומערכת העצבים.

מטרת הטיפול הטבעי הינה לסייע באיזון גוף ונפש תוך שימוש בתזונה נכונה המסייעת בשמירה על תקינות מערכת העצבים, תוספי תזונה להשלמת חוסרים וצמחי מרפא ממריצים אשר משפרים את זרימת הדם למוח ומעודדים ריכוז וערנות. 

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך תמצאו ראיות קליניות ליעילותם של צמחי המרפא ותוספי התזונה ולחשיבות הרכב התזונה.

כמו כן, קיימת חשיבות רבה לביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר תורמת לזרימת דם תקינה למוח, מונעת ניוון תאים ומשפרת את התחושה הכללית.

תזונה מיטבית להפרעות זיכרון:

הקדמה | המלצות צריכה מומלצת | תזונָה יָם תִיכונית | דיאטת MIND | צוֹם לסירוגִין ותִזמון אָרוחות | רכיבי תזונה מיטביים

הקדמה
מחלת אלצהיימר וירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל הן אתגרי בריאות מרכזיים בעשורים הקרובים, עם השלכות כבדות משקל על איכות החיים ועל מערכות הבריאות. לצד ההבנה ההולכת ומתרחבת של הגורמים הגנטיים והפתופיזיולוגיים למחלה, מתחדדת ההכרה למידע השלם למנויים

צריכה מומלצת
להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.
הגברת צריכה של:

• אימוץ דפוסי תזונה ים-תיכונית או MIND - עשירים בירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות, שמן זית ודגים, כבסיס להגנה קוגניטיבית.
• עלים ירוקים - צריכה יומית נקשרה ליכולות קוגניטיביות המקבילות להיות צעיר ב-11 שנים, זהו המזון בעל הקשר החזק ביותר לשימור קוגניטיבי _(30-35).
• פירות יער - לפחות שתי מנות בשבוע, מודגשים במיוחד במחקרי דיאטת MIND, כאשר לאוכמניות קיימת התמיכה המחקרית החזקה ביותר לשיפור הזיכרון _(36-42).
• דגים ומאכלי ים - 2-3 מנות בשבוע משמשות למידע השלם למנויים

מזונות שיש להגביל או להימנע מהם:

• מזון אולטרה-מעובד - הראיות החזקות ביותר לנזק, כל עלייה של 10% בצריכה נקשרה לעלייה של 25% בסיכון לדמנציה _(73-74).
• שומני טראנס - אפילו כמויות קטנות מאיצות באופן מובהק ירידה קוגניטיבית ומעלות סיכון לדמנציה, מומלץ להימנע לחלוטין _(80-81).
• בשר מעובד ובשר אדום - מומלץ להגביל לפחות ממנה אחת בשבוע, נקשר לירידה קוגניטיבית מואצת ולעלייה בסיכון למחלת אלצהיימר _(75-76).
• פחמימות מזוקקות וסוכרים מוספים - מזונות עתירי למידע השלם למנויים

תזונה יָם תִיכונית 
התזונה הים-תיכונית מציגה את הראיות החזקות והעקביות ביותר להגנה קוגניטיבית, כפי שעולה ממספר מטה-אנליזות ומחקרים קליניים מבוקרים אקראיים. מטה-אנליזה ₍₁₎ שכללה למעלה מ-300,000 משתתפים למידע השלם למנויים

דיאטת MIND
דיאטת MIND ‏(Mediterranean-DASH Intervention for Neurodegenerative Delay) היא תבנית תזונתית שפותחה במיוחד כדי להגן על המוח ולצמצם סיכון לדמנציה, והיא משלבת בין עקרונות התזונה הים-תיכונית (Mediterranean diet) לבין למידע השלם למנויים

צוֹם לסירוגִין ותזמון ארוחות
מחקרים עדכניים מצביעים על כך שצום לסירוגין ואסטרטגיות שונות של תזמון ארוחות עשויים לתרום לשימור התפקוד הקוגניטיבי בגיל המבוגר. מחקר קליני מבוקר אקראי ₍₆₈₎ שבחן 40 מבוגרים עם עמידות לאינסולין, הראה למידע השלם למנויים

רכיבי תזונה מומלצים

עלים ירוקים ותפקוד קוגניטיבי | פירות יער ופירות עשירים באָנתוציאנינים | דגים ומזונות עשירים באומגה-3 | קטניות וחלבון צמחי | דגנים מלאים ובריאות קוגניטיבית | 

אגוזים וזרעים | שמן זית ושומנים חד-בלתי רוויים | קפה ותה | מזונות שיש להימנע מהם

עלים ירוקים
עלים ירוקים מציגים את אחת מהאסוציאציות החזקות ביותר לשימור קוגניטיבי במחקרים אפידמיולוגיים. נמצא כי צריכה יומית של מנה אחת של עלים ירוקים נקשרה ליכולות קוגניטיביות השוות ערך להיות למידע השלם למנויים

פירות יער ופירות עשירים באָנתוציאנינים
צריכת פירות יער, ובייחוד אוכמניות ופירות אחרים העשירים באנתוציאנינים, נמצאה קשורה ליתרונות משמעותיים בתפקוד הקוגניטיבי. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה ₍₃₆₎ שכללה מחקרי התערבות מבוקרים הראתה כי למידע השלם למנויים

דגים ומזונות עשירים באומגה-3
מחקרים אפידמיולוגיים ומחקרים רחבי היקף מצביעים בעקביות על כך שצריכה קבועה של דגים קשורה בהגנה קוגניטיבית, כאשר ככל שהצריכה גבוהה יותר- כך עולה מידת ההשפעה המגנה. מטה-אנליזה מקיפה, שכללה 35 מחקרי למידע השלם למנויים

קטניות וחלבון צמחי
העדויות הקיימות מצביעות על כך שצריכת קטניות עשויה לתרום לשימור קוגניטיבי, במיוחד דרך מנגנונים הקשורים לחלבון צמחי. מחקר עוקבה פרוספקטיבי בקרב אוכלוסייה מבוגרת הראה כי צריכה גבוהה יותר של קטניות נקשרה לשיפור למידע השלם למנויים

דגנים מלאים
צריכת דגנים מלאים נמצאה קשורה בעקביות לשימור התפקוד הקוגניטיבי, ובמיוחד בקרב אוכלוסיות מגוונות. מחקר עוקבה פרוספקטיבי רחב ₍₄₃₎ היקף מצא כי רמות גבוהות יותר של צריכת דגנים מלאים נקשרו למידע השלם למנויים

אגוזים וזרעים
אגוזים הגדלים על עצים (כגון אגוזי מלך, שקדים ופקאן), ובייחוד אגוזי מלך, מציגים יתרונות משמעותיים לשימור תפקוד קוגניטיבי, כפי שעולה ממספר מחקרים תצפיתיים והתערבותיים. מחקר משנה קוגניטיבי מבוקר אקראי ₍₂₄₎ הראה כי למידע השלם למנויים

שמן זית ושומנים חד-בלתי רוויים
צריכה קבועה של שמן זית כתית מעולה נקשרה להשפעות נוירו-פרוטקטיביות משמעותיות במספר מחקרי עוקבה והתערבות. מחקר עוקבה פרוספקטיבי רחב היקף ₍₄₈₎ שבחן עשרות אלפי משתתפים במשך כמעט שלושה עשורים מצא למידע השלם למנויים

קפה ותה
צריכה מתונה של קפה ותה נמצאה קשורה בעקביות להשפעות נוירו-פרוטקטיביות במספר מחקרי עוקבה רחבי היקף. מחקר עוקבה פרוספקטיבי ₍₆₀₎, שכלל אלפי מבוגרים, הראה כי צריכה מתונה של קפה (1-3 כוסות ביום) וכן צריכה מתונה או גבוהה למידע השלם למנויים

מזונות שיש להגביל או להימנע מהם
מספר קבוצות מזון נקשרו באופן עקבי להאצה בירידה קוגניטיבית ולהגברת הסיכון לדמנציה. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה ₍₇₃₎ מצאה כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד קשורה לעלייה משמעותית בסיכון לדמנציה. בנוסף, מחקר עוקבה למידע השלם למנויים

צמחי מרפא לטיפול בהפרעות זיכרון:

הצמח הידוע ביותר בהקשר של בעיות זיכרון הוא הג'ינקו דו אונתי (Ginkgo biloba). 

מחקרים שנעשו על הצמח מאז שנות ה- 60, הראו למידע השלם למנויים

חשוב לציין כי כל המחקרים אשר מצאו יעילות נערכו בעזרת תמצית מתוקננת של הצמח. תמצית זו חזקה עשרות מונים מתמצית נוזלית של הצמח ולכן יש לעשות שימוש בתמצית התקנית בלבד.

תמצית זו מתוקננת לפי 24% פלבונים ו-6% ג'ינקולידים. 

צמחי מרפא ידועים נוספים הם  למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בהפרעות זיכרון:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לטיפול בהפרעות זיכרון:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

פורמולה לטיפול בהפרעות זיכרון, בנוזל:

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול בהפרעות זיכרון, בכמוסות:

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

ניתן בנוסף לשתות חליטות של רוזמרין במינון של 2-4 גרם, 3 פעמים ביום, בעיקר בשעות הבוקר (שתיית רוזמרין בערב עלולה להפריע לשינה).

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בהפרעות זיכרון:

אין מניעה בשילוב תרופות לשיפור זיכרון עם צמחי מרפא לשיפור הזיכרון.

יש לשים לב שהצמח ג'ינקו דו אונתי (Ginkgo biloba) אסור לשימוש משולב עם תרופות מדללות דם.

שמנים אתריים לטיפול בהפרעות זיכרון:
השימוש בשמנים אתריים יכול להקל במצב של הפרעות זיכרון ולסייע בטיפול בתסמינים הנובעים כתוצאה מכך. השמנים האתריים בהם נבחר להשתמש, יהיו למידע השלם למנויים

דוגמא לשמן ארומתרפי לטיפול בהפרעות זיכרון:

אופן השימוש: למרוח את השמן ב למידע השלם למנויים

תוספי תזונה לטיפול בהפרעות זיכרון:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בהפרעות זיכרון והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

טיפים לשימוש ביתי:

בחלק זה תמצאו טיפים ביתיים לטיפול בהפרעות זיכרון  למידע השלם למנויים

היבטים של גוף נפש בהפרעות זיכרון:

*הפרעת זכרון אשר הינה תופעה משנית למחלה אחרת, תאובחן לפי מחלה זו.
 

הפרעות זכרון בגיל צעיר - מעידות לרוב על מצב הוויתי של למידע השלם למנויים

הפרעות זכרון בגילאים בוגרים - הפרעות זכרון בגילאים בוגרים מעידות לרוב על  למידע השלם למנויים

הפרעות זכרון בגיל השלישי - עשויות מחד להעיד על מצב גופני ירוד, פעילות מוח ירודה וחוסר חיוניות – אך גם כאן נוכל לשים לב שקיים מצב תודעתי מסוים המאפשר זאת; 
לרוב נראה אדם מבוגר אשר למידע השלם למנויים

מחקרים על הפרעות בזיכרון ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בהפרעות זיכרון.  למידע השלם למנויים

מקורות:

1. Fekete M, Varga P, Ungvari Z, Fekete JT, Buda A, Szappanos Á, et al. The role of the Mediterranean diet in reducing the risk of cognitive impairement, dementia, and Alzheimer's disease: a meta-analysis. Geroscience. 2025;47(3):3111-3130. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/39797935
2. Nucci D, Sommariva A, Degoni LM, Gallo G, Mancarella M, Natarelli F, et al. Association between Mediterranean diet and dementia and Alzheimer disease: a systematic review with meta-analysis. Aging Clin Exp Res. 2024;36(1):77. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/38519775
3. Chen H, Dhana K, Huang Y, Huang L, Tao Y, Liu X, et al. Association of the Mediterranean Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay (MIND) Diet With the Risk of Dementia. JAMA Psychiatry. 2023;80(6):630-638. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37133875
4. Barnes LL, Dhana K, Liu X, Carey VJ, Ventrelle J, Johnson K, et al. Trial of the MIND Diet for Prevention of Cognitive Decline in Older Persons. N Engl J Med. 2023;389(7):602-611. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37466280
5. Hoscheidt S, Sanderlin AH, Baker LD, Jung Y, Lockhart S, Kellar D, et al. Mediterranean and Western diet effects on Alzheimer's disease biomarkers, cerebral perfusion, and cognition in mid-life: A randomized trial. Alzheimers Dement. 2022;18(3):457-468. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/34310044
6. Petersson SD, Philippou E. Mediterranean Diet, Cognitive Function, and Dementia: A Systematic Review of the Evidence. Adv Nutr. 2016;7(5):889-904. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27633105
7. Sofi F, Cesari F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: meta-analysis. BMJ. 2008;337:a1344. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18786971
8. Morris MC, Tangney CC, Wang Y, Sacks FM, Bennett DA, Aggarwal NT. MIND diet associated with reduced incidence of Alzheimer's disease. Alzheimers Dement. 2015;11(9):1007-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25681666
9. Coelho-Júnior HJ, Trichopoulou A, Panza F. Cross-sectional and longitudinal associations between adherence to Mediterranean diet with physical performance and cognitive function in older adults: A systematic review and meta-analysis. Ageing Res Rev. 2021;70:101395. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/34153553
10. Canudas S, Becerra-Tomás N, Hernández-Alonso P, Galié S, Leung C, Crous-Bou M, et al. Mediterranean Diet and Telomere Length: A Systematic Review and Meta-Analysis. Adv Nutr. 2020;11(6):1544-1554. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32730558
11. Chen X, Maguire B, Brodaty H, O'Leary F. Dietary Patterns and Cognitive Health in Older Adults: A Systematic Review. J Alzheimers Dis. 2019;67(2):583-619. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30689586
12. Solch RJ, Aigbogun JO, Voyiadjis AG, Talkington GM, Darensbourg RM, O'Connell S, et al. Mediterranean diet adherence, gut microbiota, and Alzheimer's or Parkinson's disease risk: A systematic review. J Neurol Sci. 2022;434:120166. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/35144237
13. Chen H, Dhana K, Huang Y, Huang L, Tao Y, Liu X, et al. Association of the Mediterranean Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay (MIND) Diet With the Risk of Dementia. JAMA Psychiatry. 2023;80(6):630-638. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37133875
14. Morris MC, Tangney CC, Wang Y, Sacks FM, Bennett DA, Aggarwal NT. MIND diet associated with reduced incidence of Alzheimer's disease. Alzheimers Dement. 2015;11(9):1007-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25681666
15. Huang L, Tao Y, Chen H, Chen X, Shen J, Zhao C, et al. Mediterranean-Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay (MIND) Diet and Cognitive Function and its Decline: A Prospective Study and Meta-analysis of Cohort Studies. Am J Clin Nutr. 2023;118(1):174-182. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37105521
16. van Soest AP, Beers S, van de Rest O, de Groot LC. The Mediterranean-Dietary Approaches to Stop Hypertension Intervention for Neurodegenerative Delay (MIND) Diet for the Aging Brain: A Systematic Review. Adv Nutr. 2024;15(3):100184. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/38311314
17. Kheirouri S, Alizadeh M. MIND diet and cognitive performance in older adults: a systematic review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2022;62(29):8059-8077. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/33989093
18. Godos J, Micek A, Currenti W, Franchi C, Poli A, Battino M, et al. Fish consumption, cognitive impairment and dementia: an updated dose-response meta-analysis of observational studies. Aging Clin Exp Res. 2024;36(1):171. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/39162889
19. Bakre AT, Chen R, Khutan R, Wei L, Smith T, Qin G, et al. Association between fish consumption and risk of dementia: a new study from China and a systematic literature review and meta-analysis. Public Health Nutr. 2018;21(10):1921-1932. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29551101
20. Zeng LF, Cao Y, Liang WX, Bao WH, Pan JK, Wang Q, et al. An exploration of the role of a fish-oriented diet in cognitive decline: a systematic review of the literature. Oncotarget. 2017;8(24):39877-39895. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28418899
21. Wu S, Ding Y, Wu F, Li R, Hou J, Mao P. Omega-3 fatty acids intake and risks of dementia and Alzheimer's disease: a meta-analysis. Neurosci Biobehav Rev. 2015;48:1-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25446949
22. Rangel-Huerta OD, Gil A. Effect of omega-3 fatty acids on cognition: an updated systematic review of randomized clinical trials. Nutr Rev. 2018;76(1):1-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29240924
23. Ghasemi Fard S, Wang F, Sinclair AJ, Elliott G, Turchini GM. How does high DHA fish oil affect health? A systematic review of evidence. Crit Rev Food Sci Nutr. 2019;59(11):1684-1727. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29494205
24. Valls-Pedret C, Sala-Vila A, Serra-Mir M, Corella D, de la Torre R, Martínez-González MÁ, et al. Mediterranean Diet and Age-Related Cognitive Decline: A Randomized Clinical Trial. JAMA Intern Med. 2015;175(7):1094-103. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961184
25. Cahoon D, Shertukde SP, Avendano EE, Tanprasertsuk J, Scott TM, Johnson EJ, et al. Walnut intake, cognitive outcomes and risk factors: a systematic review and meta-analysis. Ann Med. 2021;53(1):971-997. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/34132152
26. Nijssen KMR, Mensink RP, Plat J, Joris PJ. Longer-term mixed nut consumption improves brain vascular function and memory: A randomized, controlled crossover trial in older adults. Clin Nutr. 2023;42(7):1067-1075. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37296019
27. Theodore LE, Kellow NJ, McNeil EA, Close EO, Coad EG, Cardoso BR. Nut Consumption for Cognitive Performance: A Systematic Review. Adv Nutr. 2021;12(3):777-792. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/33330927
28. Shukitt-Hale B, Bielinski DF, Lau FC, Willis LM, Carey AN, Joseph JA. The beneficial effects of berries on cognition, motor behaviour and neuronal function in ageing. Br J Nutr. 2015;114(10):1542-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26392037
29. Chauhan A, Chauhan V. Beneficial Effects of Walnuts on Cognition and Brain Health. Nutrients. 2020;12(2):550. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32093220
30. Morris MC, Wang Y, Barnes LL, Bennett DA, Dawson-Hughes B, Booth SL. Nutrients and bioactives in green leafy vegetables and cognitive decline: Prospective study. Neurology. 2018;90(3):e214-e222. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29263222
31. Morris MC, Wang Y, Barnes LL, Bennett DA, Dawson-Hughes B, Booth SL. Nutrients and bioactives in green leafy vegetables and cognitive decline: Prospective study. Neurology. 2018;90(3):e214-e222. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29263222
32. Liu YH, Gao X, Na M, Kris-Etherton PM, Mitchell DC, Jensen GL. Association of Whole Grain Consumption and Cognitive Decline in Black and White Older Adults: A Prospective Cohort Study. J Nutr. 2023;153(4):1061-1071. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37993270/ 
33. Johnson EJ. Role of lutein and zeaxanthin in visual and cognitive function throughout the lifespan. Nutr Rev. 2014;72(9):605-12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25109868
34. Li J, Abdel-Aal EM. Dietary Lutein and Cognitive Function in Adults: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Molecules. 2021;26(19):5794. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34641336/ 
35. Crowe-White KM, Phillips TA, Ellis AC. Lycopene and cognitive function. J Nutr Sci. 2019;8:e20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31217968
36. Ahles S, Joris PJ, Plat J. Effects of Berry Anthocyanins on Cognitive Performance, Vascular Function and Cardiometabolic Risk Markers: A Systematic Review of Randomized Placebo-Controlled Intervention Studies in Humans. Int J Mol Sci. 2021;22(12):6482. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/34204250
37. Kent K, Yousefi M, do Rosario VA, Fitzgerald Z, Broyd S, Visentin D, et al. Anthocyanin intake is associated with improved memory in older adults with mild cognitive impairment. Nutr Res. 2022;104:36-43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/35597230
38. Devore EE, Kang JH, Breteler MM, Grodstein F. Dietary intakes of berries and flavonoids in relation to cognitive decline. Ann Neurol. 2012;72(1):135-43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22535616
39. Morris MC, Tangney CC, Wang Y, Sacks FM, Bennett DA, Aggarwal NT. MIND diet associated with reduced incidence of Alzheimer's disease. Alzheimers Dement. 2015;11(9):1007-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25681666
40. Shukitt-Hale B, Bielinski DF, Lau FC, Willis LM, Carey AN, Joseph JA. The beneficial effects of berries on cognition, motor behaviour and neuronal function in ageing. Br J Nutr. 2015;114(10):1542-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26392037
41. Vauzour D, Vafeiadou K, Rodriguez-Mateos A, Rendeiro C, Spencer JP. The neuroprotective potential of flavonoids: a multiplicity of effects. Genes Nutr. 2008;3(3-4):115-26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18937002
42. Williams RJ, Spencer JP. Flavonoids, cognition, and dementia: actions, mechanisms, and potential therapeutic utility for Alzheimer disease. Free Radic Biol Med. 2012;52(1):35-45. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21982844/
43. Liu YH, Gao X, Na M, Kris-Etherton PM, Mitchell DC, Jensen GL. Association of Whole Grain Consumption and Cognitive Decline in Black and White Older Adults: A Prospective Cohort Study. J Nutr. 2023;153(4):1061-1071. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37993270/ 
44. Akbaraly TN, Brunner EJ, Ferrie JE, Marmot MG, Kivimaki M, Singh-Manoux A. Dietary pattern and depressive symptoms in middle age. Br J Psychiatry. 2009;195(5):408-13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19880930
45. Ross AB, Shertukde SP, Livingston Staffier K, Chung M, Jacques PF, McKeown NM. The Relationship between Whole-Grain Intake and Measures of Cognitive Decline, Mood, and Anxiety-A Systematic Review. Adv Nutr. 2023;14(4):652-670. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37085091
46. Barbaresko J, Lellmann AW, Schmidt A, Lehmann A, Amini AM, Egert S, et al. Dietary Factors and Neurodegenerative Disorders: An Umbrella Review of Meta-Analyses of Prospective Studies. Adv Nutr. 2020;11(5):1161-1173. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32427314
47. van de Rest O, Berendsen AA, Haveman-Nies A, de Groot LC. Dietary patterns, cognitive decline, and dementia: a systematic review. Adv Nutr. 2015;6(2):154-68. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25770254
48. Guasch-Ferré M, Li Y, Willett WC, Sun Q, Sampson L, Salas-Salvadó J, et al. Consumption of Olive Oil and Risk of Total and Cause-Specific Mortality Among U.S. Adults. J Am Coll Cardiol. 2022;79(2):101-112. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35027106/ 
49. Martínez-Lapiscina EH, Clavero P, Toledo E, Estruch R, Salas-Salvadó J, San Julián B, et al. Mediterranean diet improves cognition: the PREDIMED-NAVARRA randomised trial. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2013;84(12):1318-25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23670794
50. Tsolaki M, Lazarou E, Kozori M, Petridou N, Tabakis I, Lazarou I, et al. A Randomized Clinical Trial of Greek High Phenolic Early Harvest Extra Virgin Olive Oil in Mild Cognitive Impairment: The MICOIL Pilot Study. J Alzheimers Dis. 2020;78(2):801-817. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/33044178
51. Fiore M, Carito V, Cervellati F, Sansone L, Colelli V, Diab-Caceres L, et al. The effects of olive oil consumption on cognitive performance. Curr Alzheimer Res. 2023;20(4):270-285. https://www.mdpi.com/2076-3921/13/7/762 
52. Qosa H, Mohamed LA, Batarseh YS, Alqahtani S, Ibrahim B, LeVine H 3rd, et al. Extra-virgin olive oil attenuates amyloid-β and tau pathologies in the brains of TgSwDI mice. J Nutr Biochem. 2015;26(12):1479-90. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26344778/ 
53. Kaddoumi A, Denney TS, Deshpande G, Robinson JL, Beyers RJ, Redden DT, et al. Extra-Virgin Olive Oil Enhances the Blood-Brain Barrier Function in Mild Cognitive Impairment: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2022;14(23):5102. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36501136/ 
54. Abuznait AH, Qosa H, Busnena BA, El Sayed KA, Kaddoumi A. Olive-oil-derived oleocanthal enhances β-amyloid clearance as a potential neuroprotective mechanism against Alzheimer's disease: in vitro and in vivo studies. ACS Chem Neurosci. 2013;4(6):973-82. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23414128
55. Tomasi T, Pricoli A, Millozzi F, Bosco M, Rizzitello E, Romano C, et al. Impact of legumes and plant proteins consumption on cognitive performances: A longitudinal study. Clin Nutr ESPEN. 2017;21:35-43. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28532453/ 
56. Yeh TS, Yuan C, Ascherio A, Rosner BA, Willett WC, Blacker D. Long-term dietary protein intake and subjective cognitive decline in US men and women. Am J Clin Nutr. 2022;115(1):199-210. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/34293099
57. Talebi S, Asoudeh F, Naeini F, Sadeghi E, Travica N, Mohammadi H. Association between animal protein sources and risk of neurodegenerative diseases: a systematic review and dose-response meta-analysis. Nutr Rev. 2023;81(9):1131-1143. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/36647769
58. Zhang H, Hardie L, Bawajeeh AO, Cade J. Meat Consumption, Cognitive Function and Disorders: A Systematic Review with Narrative Synthesis and Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(5):1528. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32456281
59. Cao GY, Li M, Han L, Tayie F, Yao SS, Huang Z, et al. Dietary Fat Intake and Cognitive Function among Older Populations: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Prev Alzheimers Dis. 2019;6(3):204-211. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31062836
60. Bradbury KE, Murphy N, Key TJ. Diet and colorectal cancer in UK Biobank: a prospective study. Int J Epidemiol. 2020;49(1):246-258. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30993317/ 
61. Wu L, Sun D, He Y. Coffee intake and the incident risk of cognitive disorders: A dose-response meta-analysis of nine prospective cohort studies. Clin Nutr. 2017;36(3):730-736. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27288328
62. Panza F, Solfrizzi V, Barulli MR, Bonfiglio C, Guerra V, Osella A, et al. Coffee, tea, and caffeine consumption and prevention of late-life cognitive decline and dementia: a systematic review. J Nutr Health Aging. 2015;19(3):313-28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25732217
63. Tomata Y, Sugiyama K, Kaiho Y, Honkura K, Watanabe T, Zhang S, et al. Green tea consumption and the risk of incident dementia in elderly Japanese: the Ohsaki Cohort 2006 Study. Am J Geriatr Psychiatry. 2016;24(10):881-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27594507/ 
64. Santos C, Costa J, Santos J, Vaz-Carneiro A, Lunet N. Caffeine intake and dementia: systematic review and meta-analysis. J Alzheimers Dis. 2010;20 Suppl 1:S187-204. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20182026
65. Mancini E, Beglinger C, Drewe J, Zanchi D, Lang UE, Borgwardt S. Green tea effects on cognition, mood and human brain function: A systematic review. Phytomedicine. 2017;34:26-37. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28899506
66. Arab L, Khan F, Lam H. Tea consumption and cardiovascular disease risk. Am J Clin Nutr. 2013;98(6 Suppl):1651S-1659S. http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24172310/ 
67. Nehlig A. Effects of coffee/caffeine on brain health and disease: What should I tell my patients? Pract Neurol. 2016;16(2):89-95. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26677204/
68. Kapogiannis D, Manolopoulos A, Mullins R, Avgerinos K, Delgado-Peraza F, Mustapic M, et al. Brain responses to intermittent fasting and the healthy living diet in older adults. Cell Metab. 2024;40(8):1668-1678.e5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/38901423
69. Elias A, Padinjakara N, Lautenschlager NT. Effects of intermittent fasting on cognitive health and Alzheimer's disease. Nutr Rev. 2023;81(9):1225-1233. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37043764/ 
70. Senderovich H, Farahneh O, Waicus S. The Role of Intermittent Fasting and Dieting on Cognition in Adult Population: A Systematic Review of the Randomized Controlled Trials. Med Princ Pract. 2023;32(2):99-109. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37263255
71. Chinna-Meyyappan A, Gomes FA, Koning E, Fabe J, Breda V, Brietzke E. Effects of the ketogenic diet on cognition: a systematic review. Nutr Neurosci. 2023;26(12):1258-1278. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/36354157
72. Grammatikopoulou MG, Goulis DG, Gkiouras K, Theodoridis X, Gkouskou KK, Evangeliou A, et al. To Keto or Not to Keto? A Systematic Review of Randomized Controlled Trials Assessing the Effects of Ketogenic Therapy on Alzheimer Disease. Adv Nutr. 2020;11(6):1583-1602. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32597927
73. Henney AE, Gillespie CS, Alam U, Hydes TJ, Mackay CE, Cuthbertson DJ. High intake of ultra-processed food is associated with dementia in adults: a systematic review and meta-analysis of observational studies. J Neurol. 2024;271(1):198-210. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37831127
74. Li H, Li S, Yang H, Zhang Y, Zhang S, Ma Y, et al. Association of Ultraprocessed Food Consumption With Risk of Dementia: A Prospective Cohort Study. Neurology. 2022;99(10):e1056-e1066. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36219796/
75. Zhang H, Hardie L, Bawajeeh AO, Cade J. Meat Consumption, Cognitive Function and Disorders: A Systematic Review with Narrative Synthesis and Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(5):1528. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32456281
76. Talebi S, Asoudeh F, Naeini F, Sadeghi E, Travica N, Mohammadi H. Association between animal protein sources and risk of neurodegenerative diseases: a systematic review and dose-response meta-analysis. Nutr Rev. 2023;81(9):1131-1143. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/36647769
77. Okereke OI, Rosner BA, Kim DH, Kang JH, Cook NR, Manson JE, et al. Dietary fat types and 4-year cognitive change in community-dwelling older women. Ann Neurol. 2012;72(1):124-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22605573
78. Taylor MK, Sullivan DK, Swerdlow RH, Vidoni ED, Morris JK, Mahnken JD, et al. A high-glycemic diet is associated with cerebral amyloid burden in cognitively normal older adults. Am J Clin Nutr. 2017;106(6):1463-1470. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29070566
79. Crane PK, Walker R, Hubbard RA, Li G, Nathan DM, Zheng H, et al. Glucose levels and risk of dementia. N Engl J Med. 2013;369(6):540-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23924004
80. Morris MC, Evans DA, Bienias JL, Tangney CC, Bennett DA, Aggarwal N, et al. Dietary fats and the risk of incident Alzheimer disease. Arch Neurol. 2003;60(2):194-200. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12580703
81. Ylilauri MP, Voutilainen S, Lönnroos E, Mursu J, Virtanen HE, Koskinen TT, et al. Association of dietary cholesterol and egg intakes with the risk of incident dementia or Alzheimer disease: the Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study. Am J Clin Nutr. 2017;105(2):476-484. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31360988/ 
82. Wu L, Sun D, Tan Y. Intake of Fruit and Vegetables and the Incident Risk of Cognitive Disorders: A Systematic Review and Meta-Analysis of Cohort Studies. J Nutr Health Aging. 2017;21(10):1284-1290. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29188891
83. Loef M, Walach H. Fruit, vegetables and prevention of cognitive decline or dementia: a systematic review of cohort studies. J Nutr Health Aging. 2012;16(7):626-30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22836704
84. Crichton GE, Bryan J, Murphy KJ. Dietary antioxidants, cognitive function and dementia--a systematic review. Plant Foods Hum Nutr. 2013;68(3):279-92. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23881465
85. Godos J, Micek A, Mena P, Del Rio D, Galvano F, Castellano S, et al. Dietary (Poly)phenols and Cognitive Decline: A Systematic Review and Meta-Analysis of Observational Studies. Mol Nutr Food Res. 2024;68(1):e2300472. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37888840
86. Karademir Y, Mackie A, Tuohy K, Dye L. Effects of Ferulic Acid on Cognitive Function: A Systematic Review. Mol Nutr Food Res. 2024;68(13):e2300526. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/38342596
87. Dong X, Zhou S, Nao J. Kaempferol as a therapeutic agent in Alzheimer's disease: Evidence from preclinical studies. Ageing Res Rev. 2023;87:101910. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/36924572
88. Kheirouri S, Alizadeh M. Dietary Inflammatory Potential and the Risk of Neurodegenerative Diseases in Adults. Epidemiol Rev. 2019;41(1):109-120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31565731
89. Topiwala A, Allan CL, Valkanova V, Zsoldos E, Filippini N, Sexton C, et al. Moderate alcohol consumption as risk factor for adverse brain outcomes and cognitive decline: longitudinal cohort study. BMJ. 2017;357:j2353. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28588063
90. Sabia S, Fayosse A, Dumurgier J, van Hees VT, Paquet C, Sommerlad A, et al. Alcohol consumption and risk of dementia: 23 year follow-up of Whitehall II cohort study. BMJ. 2018;362:k2927. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30068508/