עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
חזרה לראש הדף גישה מהירה לדף הבית

אבץ

עודכן בתאריך 13/08/2025

 

מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | 
RDA | מינונים | אינטראקציות | התוויות נגד | מחקרים

 

אבץ הינו מינרל המהווה את אחד מיסודות הקורט, כלומר מינרל שאינו משמש כמרכיב מרכזי במבנה של רקמות הגוף אך נידרש לגוף בכמויות קטנות.

אבץ נמנה עם מרכיביהם ומשתתף בהפעלתם של למעלה מ-300 אנזימים בגוף אשר נחוצים לתהליכים ביולוגיים שונים כגון: בניית המטען הגנטי (DNA), בנייה ושפעול של תאי מערכת החיסון, בקרה וייצור של חלבונים בתאי הגוף, בלימת תהליכי חמצון, ייצור והפרשה של הורמונים (כגון: אינסולין והורמוני המין) ועוד.

חוסר באבץ עלול לגרום להפרעות שונות במערכות הגוף ובעיקר במערכת החיסון, העור, המערכת ההורמונלית ומערכת העצבים.

מקורות תזונתיים לאבץ:

מקורות מן הצומח: נבטי חיטה, אגוזים וזרעים (גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה, קאשיו, פקאן, פיסטוקים, צנוברים, שקדים) טחינה, קטניות (חומוס, עדשים, שעועית), שמרי בירה, מיסו, חיטה מלאה, שיפון, שיבולת שועל, דוחן, קינואה ועוד.

מקורות מן החי: ביצים, מוצרי חלב, צדפות, בשר רזה וכבד.
** אבץ אשר מגיע ממקורות מן החי נספג טוב יותר מאשר אבץ המגיע ממקורות מן הצומח.

 

 

תפקידיו של אבץ:


תכונות נוספות של אבץ:

  • אבץ הינו מינרל מסיס מים.
  • אבץ נהרס בתהליכי עיבוד תעשייתי של מזון.


ספיגה והפרשה של אבץ:

ספיגתו של האבץ נעשית במעי הדק. רק כמחצית מכמות האבץ הנצרכת במזון נספגת למידע השלם למנויים

 

 

גורמים לחוסר באבץ:

 

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר באבץ:

 דו"ח שפורסם על ידי ארגון בריאות העולמי בג'נבה בשנת 2002, הצביע על כך שחוסר באבץ, הנגרם על ידי תזונה לקויה, מהווה גורם סיכון מספר 11 בתחלואה העולמית, ואחראי ישירות ל-1.8 מיליון מקרי מוות בעולם מדי שנה.

 

עודף של אבץ (רעילות):

מקרים של עודף אבץ מהתזונה נדירים ביותר, מצבי רעילות עלולים להתרחש בלקיחת תוספי אבץ של מעל ל-150 מ"ג ליום לאורך זמן ממושך.

תסמינים של הרעלת אבץ יכולים לכלול:

 

מינון יומי מומלץ של אבץ על פי ה- (RDA (Recommended Daily Allowance:

  • מלידה עד גיל 6 חודשים - 2 מ"ג.
  • מגיל 7 חודשים עד 12 חודשים- 3 מ"ג.

  • גילאי 1-3 שנים - 3 מ"ג.

  • גילאי 4-8 שנים - 5 מ"ג.

  • נערים בגילאי 9-13 שנים - 8 מ"ג.

  • גברים מגיל 14 ומעלה – 11 מ"ג.

  • נשים מגיל 9 ומעלה – 8 מ"ג.

  • נשים בהריון - 11 מ"ג.

  • נשים מניקות - 12 מ"ג.


טווח מינון לטיפול בחוסר אבץ:

במקרים של מצבי חולי קשים, יש לשקול, בתיאום עם הרופא המטפל, נטילת אבץ במינונים גבוהים מהמומלץ, וזאת על אף שישנה סכנת הרעלה מאבץ במינונים הגבוהים מ-50 מ"ג ביום לאורך זמן או בנטילת מעל ל-150 מ"ג אבץ ליום, גם בנטילה קצרת טווח.

על מנת למנוע רעילות, יש ליטול אבץ לפרק זמן למידע השלם למנויים

** אבץ אינו נספג היטב בנוכחות דגנים מלאים ו/או מזון מעובד. מומלץ ליטול אבץ בהפרש של כשעתיים מאכילת מזונות אלו.

 

תגובות הדדיות:

 

חיוביות | שליליות

 

השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם אבץ:

 

השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם אבץ:

 

התוויות נגד לשימוש באבץ:

כאמור, אבץ יכול לעכב או למנוע את פעילותן של תרופות מסוימות ולכן בעת נטילתן יש להימנע מנטילת אבץ. 

בנוסף, אבץ עלול להפחית רמות של למידע השלם למנויים

 

מחקרים על אבץ:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על אבץ  למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 619-652.

www.naturaldatabase.com – Zinc. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=&s=ND&pt=100&id=982&ds=&name=ZINC&searchid=28304577

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com –Zinc. found at http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/zinc.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 619-652.

  2. Evans JR. Antioxidant vitamin and mineral supplements for slowing the progression of age-related macular degeneration. Cochrane Database Syst Rev 2006:CD000254.
  3. Dreno B, Moyse D, Alirezai M et al. Multicenter randomized comparative double-blind controlled clinical trial of the safety and efficacy of zinc gluconate versus minocycline hydrochloride in the treatment of inflammatory acne vulgaris. Dermatology 2001;203:135-140.
  4. Camacho FM, Garcia-Hernandez MJ. Zinc aspartate, biotin, and clobetasol propionate in the treatment of alopecia areata in childhood. Pediatr Dermatol 1999;16(4):336-338.
  5. Maes M, D’Haese PC, Scharpe S et al. Hypozincemia in depression. J Affect Disord 1994;31:135-140.
  6. Nowak G, Siwek M, Dudek D et al. Effect of zinc supplementation on antidepressant therapy in unipolar depression: a preliminary placebo-controlled study. Pol J Pharmacol 2003;55:1143-1147.
  7. Ripamonti C, Zecca E, Brunelli C et al. A randomized, controlled clinical trial to evaluate the effects of zinc sulfate on cancer patients with taste alterations caused by head and neck irradiation. Cancer 1998;82:1938-1945.
  8. Mocchegiani E, Veccia S, Ancarani F et al. Benefit of oral zinc supplementation as an adjunct to zidovudine (AZT) therapy against opportunistic infections in AIDS. Int J Immunopharmacol 1995;17:719-727.
  9. Bogden JD, Kemp FW, Han S et al. Status of selected nutrients and progression of human immunodeficiency virus type 1 infection. Am J Clin Nutr 2000;72:809-815.
  10. Tang AM, Graham NM, Kirby AJ et al. Dietary micronutrient intake and risk of progression to acquired immunodeficiency syndrome (AIDS) in human immunodeficiency virus type 1 (HIV-1)-infected homosexual men. Am J Epidemiol 1993;138:937-951.
  11. Akhondzadeh S, Mohammadi MR, Khademi M. Zinc sulfate as an adjunct to methylphenidate for the treatment of attention deficit hyperactivity disorder in children: a double blind and randomized trial [ISRCTN64132371]. BMC Psychiatry 2004;4:9.
  12. Takihara H, Cosentino MJ, Cockett AT. Effect of low-dose androgen and zinc sulfate on sperm motility and seminal zinc levels in infertile men. Urology 1983;22:160-164.
  13. Sanz M, Vallcorba N, Fabregues S et al. The effect of a dentifrice containing chlorhexidine and zinc on plaque, gingivitis, calculus and tooth staining. J Clin Periodontol 1994;21:431-437.
  14. Houang ET, Ahmet Z, Lawrence AG. Successful treatment of four patients with recalcitrant vaginal trichomoniasis with a combination of zinc sulfate douche and metronidazole therapy. Sex Transm Dis 1997;24:116-119.
  15. Southard GL, Parsons LG, Thomas LG Jr et al. The relationship of sanguinaria extract concentration and zinc ion to plaque and gingivitis. J Clin Periodontol 1987;14:315-319.
  16. Arnold LE, Pinkham SM, Votolato N. Does zinc moderate essential fatty acid and amphetamine treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder? J Child Adolesc Psychopharmacol 2000;10:111-117.
  17. Meadows NJ, Grainger SL, Ruse W et al. Oral iron and the bioavailability of zinc. Br Med J Clin Res Ed 1983;287:1013-1014.
  18. Spencer H, Norris C, Williams D. Inhibitory effects of zinc on magnesium balance and magnesium absorption in man. J Am Coll Nutr 1994;13:479-484.
  19. Argiratos V, Samman S. The effect of calcium carbonate and calcium citrate on the absorption of zinc in healthy female subjects. Eur J Clin Nutr 1994;48:198-204.
  20. Gyorffy EJ, Chan H. Copper deficiency and microcytic anemia resulting from prolonged ingestion of over-the-counter zinc. Am J Gastroenterol 1992;87:1054-1055.
  21. Bose A, Coles CL, Gunavathi et al. Efficacy of zinc in the treatment of severe pneumonia in hospitalized children <2 y old. Am J Clin Nutr 2006;83:1089-1096; quiz 1207.
  22. Brooks WA, Yunus M, Santosham M et al. Zinc for severe pneumonia in very young children: double-blind placebo-controlled trial. Lancet 2004;363:1683-1688.
  23. Mapp RK, McCarthy TJ. The effect of zinc sulphate and of bicitropeptide on tetracycline absorption. S Afr Med J 1976;50:1829-1830.
  24. Elling H, Kiilerich S, Sabro J, Elling P. Influence of a non-steroid antirheumatic drug on serum and urinary zinc in healthy volunteers. Scand J Rheumatol 1980;9:161-163.
  25. Dendrinou-Samara C, Tsotsou G, Ekateriniadou LV et al. Anti-inflammatory drugs interacting with Zn(II), Cd(II) and Pt(II) metal ions. J Inorg Biochem 1998;71:171-179.
  26. Brewer GJ, Dick RD, Johnson VD et al. Treatment of Wilson’s disease with zinc: XV long-term follow-up studies. J Lab Clin Med 1998;132:264-278.
  27. Lu JX, Combs GF, Jr. Penicillamine: pharmacokinetics and differential effects on zinc and copper status in chicks. J Nutr 1992;122:355-362.
  28. Dorea JG, Ferraz E, Queiroz EF. [Effects of anovulatory steroids on serum levels of zinc and copper]. Arch Latinoam Nutr 1982;32:101-110.
  29. Herzberg M, Lusky A, Blonder J, Frenkel Y. The effect of estrogen replacement therapy on zinc in serum and urine. Obstet Gynecol 1996;87:1035-1040.
  30. Golik A, Modai D, Averbukh Z et al. Zinc metabolism in patients treated with captopril versus enalapril. Metabolism 1990;39:665-667.
  31. Sturniolo GC, Montino MC, Rossetto L et al. Inhibition of gastric acid secretion reduces zinc absorption in man. J Am Coll Nutr 1991;10:372-375.
  32. Wester PO. Urinary zinc excretion during treatment with different diuretics. Acta Med Scand 1980;208:209-212.
  33. Sozuer DT, Barutcu UB, Karakoc Y et al. The effects of antiepileptic drugs on serum zinc and copper levels in children. J Basic Clin Physiol Pharmacol 1995;6:265-269.
  34. Karaivanova VD, Manolov I, Minassyan ML et al. Metal complexes of warfarin sodium. Pharmazie 1994;49:856-857.
  35. Adami S, Bhalla AK, Dorizzi R et al. The acute-phase response after bisphosphonate administration. Calcif Tissue Int 1987;41:326-331.
  36. Gur A, Colpan L, Cevik R et al. Comparison of zinc excretion and biochemical markers of bone remodelling in the assessment of the effects of alendronate and calcitonin on bone in postmenopausal osteoporosis. Clin Biochem 2005;38:66-72.
  37. Powanda MC, Blackburn BS, Bostian KA et al. Clofibrate-induced alterations in zinc, iron and copper metabolism. Biochem Pharmacol 1978;27:125-127.

 

 




דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם