עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

דיאטת צום לסירוגין

עודכן בתאריך 12/11/2024

הקדמה | דגשים | סיכום הראיות | פירוט המחקרים | מקורות


הקדמה

דיאטת צום לסירוגין הינה שיטת תזונה שבשנים האחרונות נעשתה פופולרית בקרב הציבור וגם זוכה ללא מעט מחקרים אשר מאשרים את השפעותיה המיטיבות על בריאות כללית, תחלואה והשמנה.

אספנו למענכם את המחקרים החדשים ביותר בנושא, אך תחילה, הנה כמה ממצאים מעניינים העולים מהמחקר בתחום:

  • אסטרטגיות של צום והגבלה קלורית מובילות לירידה מובהקת בריכוז הלפטין - כלומר משפרת את תחושת השובע שלנו.
  • לדיאטת צום לסירוגין השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ועל המשקל והרכב הגוף.
  • לשינוי חיידקי המעי באמצעות דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות השפעה מיטיבה על לחץ הדם.
  • דחיית הארוחה הראשונה ביום ב-4 שעות עלולה לגרום לעלייה ברמת הסוכר לאחר ארוחה בקרב נשים אך לא גברים.



דגשים בדיאטת צום לסירוגין

סוגי דיאטת צום לסירוגין:

  1. צום לילה 
    12 שעות צום בלילה, מתאים בדרך כלל למתחילים.
  2. צום 5:2 (5:2 Diet)
    2 ימי צום בשבוע עם הגבלה של 500-600 קלוריות, ו-5 ימי אכילה רגילים.
  3. צום יום כן יום לא (Alternate Day Fasting - ADF) 
    יום צום מלא או מוגבל מאוד, יום רגיל לסירוגין.
  4. דיאטה מחקה צום (Fasting Mimicking Diet - FMD)
    4-7 ימים של צריכה קלורית מופחתת, בעיקר ממקורות צמחיים ושומנים בריאים.
  5. אכילה מוגבלת זמן (Time-restricted eating TRE או time-restricted feeding - TRF) 
    חלון זמן קבוע במהלך היום, בו מותר לאכול (12-6 שעות), בעוד שביתר הזמן הגוף נמצא במצב של צום (12-18 שעות).
  6. אכילה מוגבלת זמן מוקדמת (Early time-restricted feeding eTRF) 
    חלון אכילה של 4-12 שעות מוקדם ביום (בדרך כלל עד 16:00).
  7. צום דתי (Religious fasting RF) 
    24 שעות של צום מוחלט, לעיתים עם שתיית מים כחלק מקיום מצוות דתיות או לזכר מאורע היסטורי דתי.
  8. רמדאן (Ramadan intermittent fasting RIF) 
    סוג של צום דתי מהאסלאם, אשר מתבצע מזריחת השמש ועד לשקיעתה, במשך 29-30 ימים.

 

השפעות שליליות

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה ובמחקר חתך (1,2) נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין [(TRE) חלון אכילה יומי של 12 שעות או פחות, צום 2:5, ימים לסירוגין או הגבלת זמן האכילה] על הפרעות אכילה בקרב מבוגרים ובני נוער. 
נמצא כי לדיאטת צום לסירוגין עשויה להיות השפעה שלילית על תיאבון או הפרעות אכילה (1,2) וכי הוא עלול להוביל לפחד מרעב, אכילה בהיעדר רעב, וגורמי לחץ הקשורים לאכילה (1), כמו כן, בקרב נשים צול לסירוגין היה קשור לאכילת יתר, אובדן שליטה, בולמוסי אכילה (binge eating), הקאות ושימוש במשלשלים, בנוסף, נמצא קשר בין דיאטת צום לסירוגין לפעילות גופנית כפייתית בקרב גברים ונשים, מה שמגביר את הסיכון להפרעות אכילה (2).

 

מחקרים על השפעות שליליות

בסקירה שיטתית ומטא אנליזה (1) שכללה 16 מחקרים, נבדקה ההשפעה של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) עם חלון אכילה יומי של 12 שעות או פחות על תחושות רעב, תיאבון והפרעות אכילה במבוגרים. נמצא כי TRE הגביר את התיאבון בזמן השינה, יחד עם זאת, קרא עוד. 

 

במחקר חתך (2022) (2) שנערך בקנדה הוערכה השכיחות של דיאטת צום לסירוגין והקשר להפרעות אכילה בקרב בני נוער וצעירים. במחקר נכללו 2,762 משתתפים בגיל 16-30 שגויסו דרך רשתות חברתיות בנובמבר-דצמבר 2021 לענות על סקר אינטרנטי. במסגרת הסקר המשתתפים נשאלו על ביצוע דיאטת צום לסירוגין בשנה האחרונה ובחודש האחרון, ועל סוג הצום (צום 2:5, ימים לסירוגין או הגבלת זמן האכילה). בנוסף, המשתתפים מילאו שאלון להערכת פסיכופתולוגיה של הפרעות אכילה (EDE-Q). שיעור המשתתפים שדיווחו על ביצוע דיאטת צום לסירוגין בשנה האחרונה היה 48% מהנשים, 38% מהגברים ו-52% מהטרנסג'נדרים/שאינם מזדהים מגדרית. הגבלת זמן האכילה הייתה האסטרטגיה השכיחה ביותר של דיאטת צום לסירוגין. משך הזמן הממוצע של דיאטת צום לסירוגין היה 100 ימים בשנה האחרונה או 15 ימים בחודש האחרון. בקרב כל קבוצות המגדר ביצוע דיאטת צום לסירוגין בשנה או בחודש האחרון היה קשור ברמה גבוהה יותר של קרא עוד.

 


 

סיכום הראיות

דיאטת הצום לסירוגין מציגה יתרונות בריאותיים מרשימים במגוון תחומים. 
מחקרים מראים ירידה משמעותית במשקל הגוף, במדד מסת הגוף ובמסת השומן (31-41,51,55,56,58,59,68,99). מעבר לשינויים החיצוניים, הדיאטה משפרת מדדים מטבוליים חשובים, כולל רמות גלוקוז, המוגלובין מסוכרר ורגישות לאינסולין (9,10,31-41,45,47,48,51), פרופיל השומנים בדם משתפר (9,10,23,33,34,38,39,40,41,51,54), מה שמוביל להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ושיפור בתסמונת המטבולית (11,15,28,29,31,36,38,49,50,54). בנוסף, נצפתה השפעה חיובית על כבד שומני (84-89) ועל הרכב המיקרוביום במעי (93-98). 
מפתיע לגלות שהדיאטה עשויה גם לשפר את הבריאות הנפשית (דיכאון, מתח וכעס) והתפקוד הקוגניטיבי (74-79).
חשוב לציין כי שילוב הדיאטה עם פעילות גופנית מעצים את היתרונות הבריאותיים (18,38,39,52,65-68,81,82,92).
מחקרים מראים תוצאות מבטיחות גם במצבים רפואיים מורכבים כמו טרשת נפוצה (18,37,79,98), תסמונת השחלות הפוליציסטיות (83), ואפילו בקרב חולי סרטן (3-8).
למרות התוצאות המרשימות, יש צורך במחקרי המשך לבחינת ההשפעות ארוכות הטווח והשוואה לגישות תזונתיות אחרות. עם זאת, הממצאים עד כה מציגים את דיאטת הצום לסירוגין כאפשרות מבטיחה לשיפור הבריאות הכללית.


 

פירוט המחקרים

שמנוּת וירידה במשקל | הורמוני רעב ושובע | סוּכרת | שומנים בדם | תסמונת מטבולית | כבד שוּמני | מחלות לב וכלי דם | דיכּאון וחרדָה | תפקוד קוגניטיבי | מיקרוביום של המעי | טרשת נְפוצה | ריפלוקס | סרְטן | פעילות גופנית וספורטאים | שחלות פּוליציסטיות | פוריות 

 


 

שמנוּת וירידה במשקל

מחקרים רבים, כולל סקירות שיטתיות (9-11,18,31,33-41,45-48,51,55,56,58,59,60,65,68,73,82,83), סקירות כלליות (23,25,52), ניירות עמדה (14,15,32), מחקרים קליניים (16,17,19-22,24,27,50,53,99) ומחקרים תצפיתיים (26,28) בדקו את ההשפעה של צום לסירוגין על שמנות וירידה במשקל. 
בסקירות שיטתיות נמצא כי דיאטת צום לסירוגין הובילה לירידה משמעותית בקרא עוד.

 במחקרים קליניים אקראיים מבוקרים נצפתה ירידה במשקל של קרא עוד.
יתרה מכך, נמצא כי השילוב של דיאטת צום לסירוגין עם פעילות גופנית, הוביל לשיפור משמעותי בקרא עוד. 

במחקר אקראי מבוקר (100) לא נמצאה תמיכה ליעילות של הגבלת זמן האכילה ביחס לקרא עוד.
לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות אסטרטגיה יעילה לירידה במשקל ולשיפור הרכב הגוף, במיוחד כאשר הדיאטה משולבת עם קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (9) (2023) בחנה את ההשפעות של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) על מדדים אנתרופומטריים ובריאות קרדיומטבולית במבוגרים עם עודף משקל ושמנות, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו 15 מחקרים אשר מצאו כי צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן שיפר באופן משמעותי את משקל הגוף, היקף המותניים, מסת השומן, מסת הגוף הרזה, רמות גלוקוז בצום, אינסולין וטריגליצרידים. יחד עם זאת , לא נמצאו שינויים משמעותיים בהמוגלובין A1C, HOMA-IR, כולסטרול כללי, HDL, LDL, קצב הלב ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (10) שכללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הרכב הגוף והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב 1,101 מבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוגים שונים (כולל הגבלת זמן האכילה; יום כן יום לא; 5:2; 3:4) בהשוואה לדיאטת ביקורת או להגבלה קלורית קבועה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לדיאטת ביקורת, דיאטת צום לסירוגין הדגימה שיפור מובהק במשקל, BMI, המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן, אינסולין, LDL, HDL או לחץ דם. בהשוואה להגבלה קלורית קבועה נמצא יתרון מובהק לדיאטת צום לסירוגין בהתייחס למשקל ול-BMI, ללא השפעה מובהקת על מדדים של הרכב הגוף, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים או לחץ דם. החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה לירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים מסוימים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

הורמוני רעב ושובע

בסקירות שיטתיות (1,18,25,37,39,63-65,73), נבדקה ההשפעה של צום לסירוגין על הורמוני ותחושת רעב ושובע. שלוש סקירות שיטתיות (64,65,73) מצאו שדיאטת צום לסירוגין הביאה לירידה ברמות הקרא עוד. בשתי סקירת שיטתיות (39,65) נמצא כי השילוב של צום לסירוגין עם פעילות גופנית מפחית את רמות הקרא עוד. סקירה שיטתית אחת (1) מצאה כי אכילה מוגבלת בזמן (TRE) עשויה להעלות את התיאבון במהלך הקרא עוד. לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להשפיע על הורמוני רעב ושובע ולתרום לקרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית ומטא אנליזה (1) שכללה 16 מחקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן (TRE) (חלון אכילה יומי של 12 שעות או פחות) על תחושות רעב, תיאבון והפרעות אכילה במבוגרים. נמצא כי TRE הגביר את התיאבון בזמן השינה, יחד עם זאת, הפחית או לא שינה את התיאבון בבוקר לאחר הצום. בנוסף, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בשאלוני הפרעות אכילה בין TRE לקבצות הביקורת, למעט מחקר אחד שמצא כי TRE קשור לרעב נמוך יותר. הניתוח האיכותני העלה תמונה של פחד מרעב, אכילה בהיעדר רעב, וגורמי לחץ הקשורים לאכילה. החוקרים מסכמים כי ל-TRE עשויה להיות השפעה שלילית על תיאבון או הפרעות אכילה, ואף עשויה להגביר את תחושת הרעב בזמן השינה. 

 

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים (18) (2021) הוערכה ההשפעה המיטיבה של דיאטת צום לסירוגין במצבים בריאותיים שונים, בדגש על שמנות, סוכרת וטרשת נפוצה. 
להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • מניעת תחלואה - בשלושה מחקרים נמצאו קשרים חיוביים בין דיאטת צום לסירוגין ושיפור המצב הבריאותי. המחקרים היו הטרוגניים וכללו 23 עד 60 משתתפים כל אחד. במחקר אחד נבדקה ההשפעה האקוטית של צום על רכיבים ומטבוליטים שונים, כאשר שני מחקרים נוספים נמשכו ארבעה שבועות והדגימו את ההשפעה על מדדים קרדיווסקולריים ומטבוליים ועל מדדי דלקת ועקה חמצונית. 
  • שמנות וסוכרת סוג 2 - בעשרה מחקרים נבדק התפקיד של דיאטת צום לסירוגין במצבים של שמנות ו/או סוכרת סוג 2, מהם 3 מחקרים נמשכו 3-7 ימים, 6 מחקרים נמשכו 4-12 שבועות ומחקר אחד נערך במשך שנה. בכל המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על הפעילות המטבולית, בעיקר על רמת האינסולין ועל מדדים קרדיו-מטבוליים. 
  • בנוסף, מוצגות 16 סקירות של מחקרים שונים (מחקרים אקראיים מבוקרים וסדרת תיאורי מקרים) המציגות את התועלת של דיאטת צום לסירוגין בהתייחס לירידה במשקל או עלייה במסת השריר, לפעילות המטבולית, ולרמת הלפטין והאדיפונקטין. 
  • טרשת נפוצה - בשני מחקרים הודגמה ההיתכנות והבטיחות של דיאטת צום לסירוגין בקרב חולי טרשת נפוצה, כאשר בנוסף במחקר אחד נמצא שיפור ברמת האדיפוקינים בדם ובאוכלוסיית חיידקי המעי, ובמחקר השני נמצא שיפור במשקל ובתחושת הרווחה הרגשית. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטת צום לסירוגין השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ועל המשקל והרכב הגוף בקרב משתתפים עם שמנות וסוכרת סוג 2. ניכר כי דיאטת צום לסירוגין הינה התערבות אפשרית ובטוחה בחולי טרשת נפוצה, אולם לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה בשל העדויות המוגבלות. הם מציינים כי יש להמשיך ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטת צום לסירוגין גם במחקרים גדולים יותר.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

סוּכרת

בסקירות שיטתיות (9-11,18,31-41,45-48,51,68,83,90), סקירות כלליות (6,23), ניירות עמדה (15,32), מחקרים קליניים (16,17,19-22,24,27,42-44,50,62), מחקרים תצפיתיים (26,28) ומחקר חתך (49), נבדקה ההשפעה של צום לסירוגין על משק הסוכר וסוכרת סוג 2. בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות נמצא כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להוביל לשיפור במדדים קרא עוד.
יחד עם זאת, חלק מהסקירות השיטתיות (33,46,48) לא מצאו הבדלים משמעותיים בהשוואה לדיאטות אחרות או קבוצות ביקורת, ובמחקר קליני אחד (29) אף נמצאה השפעה שלילית על רמות הגלוקוז בנשים. לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות אסטרטגיה מועילה לשיפור קרא עוד.

להשפעה על משק הסוכר ישנה חשיבות מיוחדת בטיפול בסרטן (6). להרחבה ראו כאן.

 

פירוט המחקרים

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (9) (2023) בחנה את ההשפעות של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) על מדדים אנתרופומטריים ובריאות קרדיומטבולית במבוגרים עם עודף משקל ושמנות, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו 15 מחקרים אשר מצאו כי צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן שיפר באופן משמעותי את משקל הגוף, היקף המותניים, מסת השומן, מסת הגוף הרזה, רמות גלוקוז בצום, אינסולין וטריגליצרידים. יחד עם זאת , לא נמצאו שינויים משמעותיים בהמוגלובין A1C, HOMA-IR, כולסטרול כללי, LDL, HDL, קצב הלב ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (10) שכללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הרכב הגוף והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב 1,101 מבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוגים שונים (כולל הגבלת זמן האכילה; יום כן יום לא; 5:2; 3:4) בהשוואה לדיאטת ביקורת או להגבלה קלורית קבועה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לדיאטת ביקורת, דיאטת צום לסירוגין הדגימה שיפור מובהק במשקל, BMI, המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן, אינסולין, HDL, LDL או לחץ דם. בהשוואה להגבלה קלורית קבועה נמצא יתרון מובהק לדיאטת צום לסירוגין בהתייחס למשקל ול-BMI, ללא השפעה מובהקת על מדדים של הרכב הגוף, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים או לחץ דם. החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה לירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים מסוימים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

שומנים בדם

קיימים בנושא השפּעת דיאטת צום לסירוגין על רמות השומנים בדם עשרות מחקרים קליניים אשר רובם נכללו בסקירות שיטתיות (9,10,23,33,34,36,38-41,47,51,54,56,58,83). מספר סקירות (9,10,23,33,34,38,39,40,41,51,54) הראו שיפורים בקרא עוד.

נמצא כי שילוב פעילות גופנית עם צום לסירוגין הוביל לירידה ברמות הקרא עוד.

 

פירוט המחקרים
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (9) (2023) בחנה את ההשפעות של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) על מדדים אנתרופומטריים ובריאות קרדיומטבולית במבוגרים עם עודף משקל ושמנות, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו 15 מחקרים אשר מצאו כי צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן שיפר באופן משמעותי את משקל הגוף, היקף המותניים, מסת השומן, מסת הגוף הרזה, רמות גלוקוז בצום, אינסולין וטריגליצרידים. יחד עם זאת, לא נמצאו שינויים משמעותיים בהמוגלובין A1C, HOMA-IR, כולסטרול כללי, HDL, LDL, קצב הלב ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (10) שכללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הרכב הגוף והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב 1,101 מבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוגים שונים (כולל הגבלת זמן האכילה; יום כן יום לא; 5:2; 3:4) בהשוואה לדיאטת ביקורת או להגבלה קלורית קבועה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לדיאטת ביקורת, דיאטת צום לסירוגין הדגימה שיפור מובהק במשקל, BMI, המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן, אינסולין, LDL, HDL או לחץ דם. בהשוואה להגבלה קלורית קבועה נמצא יתרון מובהק לדיאטת צום לסירוגין בהתייחס למשקל ול-BMI, ללא השפעה מובהקת על מדדים של הרכב הגוף, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים או לחץ דם. החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה לירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים מסוימים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

תסמונת מטבולית
 

בסקירות שיטתיות (9,10,11,18,23,31,33-36,38-41,45-48,51,55,56,68,83), סקירות כלליות (23,25,52,54), ניירות עמדה (15,32), מחקרים קליניים (16,17,19-22,24,26-29,50,53) ומחקרי חתך/תצפיתיים (26,28,49) נבדקה ההשפעה של צום לסירוגין על תסמונת מטבולית. 
נמצא כי דיאטת צום לסירוגין הביאה לשיפור בקרא עוד. 
יש לציין כי בחלק מהסקירות השיטתיות (33,46,48) לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין דיאטת צום לסירוגין לקרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (9) (2023) בחנה את ההשפעות של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) על מדדים אנתרופומטריים ובריאות קרדיומטבולית במבוגרים עם עודף משקל ושמנות, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו 15 מחקרים אשר מצאו כי צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן שיפר באופן משמעותי את משקל הגוף, היקף המותניים, מסת השומן, מסת הגוף הרזה, רמות גלוקוז בצום, אינסולין וטריגליצרידים. יחד עם זאת , לא נמצאו שינויים משמעותיים בהמוגלובין HOMA-IR, A1C, כולסטרול כללי, HDL, LDL, קצב הלב ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (10) שכללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הרכב הגוף והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב 1,101 מבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוגים שונים (כולל הגבלת זמן האכילה; יום כן יום לא; 5:2; 3:4) בהשוואה לדיאטת ביקורת או להגבלה קלורית קבועה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לדיאטת ביקורת, דיאטת צום לסירוגין הדגימה שיפור מובהק במשקל, BMI, המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן, אינסולין, LDL, HDL או לחץ דם. בהשוואה להגבלה קלורית קבועה נמצא יתרון מובהק לדיאטת צום לסירוגין בהתייחס למשקל ול-BMI, ללא השפעה מובהקת על מדדים של הרכב הגוף, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים או לחץ דם. החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה לירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים מסוימים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

כבד שוּמני

בסקירות שיטתיות (84,85,86,87,88,89) וסקירה כללית (69) נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על כבד שומני. בסקירות השיטתיות נמצא כי דיאטות צום לסירוגין עשויות לשפר מדדים קרא עוד. 
בסקירה שיטתית אחת (87) נמצא כי צום הרמדאן שיפר מדדי תפקוד כבד כגון קרא עוד. 
סקירה כללית (69) מדווחת על השפּעת דיאטת צום לסירוגין על מנגנוני הפעולה המעורבים הכוללים בין השאר ויסות קרא עוד. 
לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה בטיפול במחלת כבד שומני קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (84) שכללה 14 מחקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטות צום לסירוגין (IF) על 840 משתתפים (גיל ממוצע 41.72) עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (NAFLD) למשך 4-52 שבועות. 
פרוטוקולי דיאטת צום לסירוגין כללו:

  • דיאטת 5:2 - צום במשך יומיים לא רצופים בשבוע, עם צריכה של כ-500 קלוריות ביום הצום.
  • Modern Alternate-Day Fasting) MADF) - יום צום (0-25% מצריכת האנרגיה היומית) מתחלף עם יום של אכילה חופשית.
  • (Time-Restricted Feeding) - הגבלת חלון האכילה היומי ל-4-10 שעות, עם צום בשאר שעות היממה.
  • רמדאן - צום במשך שעות האור, בדרך כלל כ-16 שעות ביום.

נמצא כי דיאטות צום לסירוגין (פרט לצום הרמדאן) שיפרו את משקל הגוף (p<0.001), מסת הגוף (BMI) (p<0.001), רמות ה-ALT ב (p=0.03), רמות ה-AST (p<0.001), סטאטוזיס כבדי (p=0.03), קשיחות הכבד (p<0.01), רמות הטריגליצרידים (p<0.01) וה-p<0.01) LDL) בהשוואה לקבוצות הביקורת. עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת ברמות כולסטרול כללי (p=0.13) וה-HDL ב (p=1.00). החוקרים מסכמים כי דיאטות צום לסירוגין, עשויות לשפר משמעותית מדדים הפטיים ואנטרופומטריים, ולהוות אפשרות טיפולית יעילה ובטוחה למחלת כבד שומני לא אלכוהולי.

 

בסקירה (2022) (69) דנים החוקרים בתועלת של דיאטת צום לסירוגין במצבים של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) ובמנגנוני הפעולה המעורבים. במסגרת הסקירה מוצגים פרוטוקולים שונים של דיאטת צום לסירוגין והמלצות ליישום. בהמשך מוצגים ממצאים פרה-קליניים וקליניים העוסקים במנגנונים המעורבים בהשפעה המיטיבה של דיאטת צום לסירוגין, כולל וויסות המקצב הביולוגי, הפיכה של שומן לבן לשומן חום, השפעה על פעילות האדיפוקינים, השפעה על הקשר בין רקמת השומן וחיידקי המעי והשפעה על תהליכי ניקיון התא (אוטופגיה). בחלקה השני של הסקירה מוצגים מחקרים פרה-קליניים, אפידמיולוגיים וקליניים העוסקים בדיאטת צום לסירוגין במצבי כבד שומני. מחקרים בבני אדם מצביעים על תועלת בהתייחס למדדים מטבוליים ודלקתיים, אולם העדויות בהתייחס לכבד שומני הינן מוגבלות ונדרשים מחקרים נוספים להערכת מנגנוני הפעולה, היעילות והבטיחות באוכלוסייה זאת. בהתייחס לסיכונים האפשריים, החוקרים מציעים כי יש להיזהר עם דיאטת צום לסירוגין בהריון, בעת נטילת תרופות להורדת גלוקוז ומדגישים כי יש להיות מודעים להשפעות גופניות ומנטליות כגון ירידה ברמות האנרגיה, כאבי ראש, הפרעה בריכוז, תנודות במצב הרח, תחושת קור, עצירות ועוד.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.



מחלות לב וכלי דם

השפּעת צום לסירוגין על מחלות לב וכלי דם נבדקה ביסודיות על ידי סקירות שיטתיות (9-11,23,31,33,36,38,40,41,54), סקירות כלליות (12,13) וניירות עמדה (14,15,32) אשר סקרו עשרות מחקרים קליניים.
חלק מהסקירות מצאו כי דיאטת צום לסירוגין הובילה לשיפור במדדים קרא עוד.
חלק מהמחקרים לא מצאו הבדלים משמעותיים בהשוואה לדיאטות אחרות בחלק מהמדדים (12,32,33).

 

פירוט המחקרים

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (9) (2023) בחנה את ההשפעות של אכילה מוגבלת בזמן (TRE) על מדדים אנתרופומטריים ובריאות קרדיומטבולית במבוגרים עם עודף משקל ושמנות, סוכרת מסוג 2 ותסמונת מטבולית. בסקירה נכללו 15 מחקרים אשר מצאו כי צום לסירוגין מסוג אכילה מוגבלת בזמן שיפר באופן משמעותי את משקל הגוף, היקף המותניים, מסת השומן, מסת הגוף הרזה, רמות גלוקוז בצום, אינסולין וטריגליצרידים. יחד עם זאת, לא נמצאו שינויים משמעותיים בהמוגלובין A1C, ו HOMA-IR, כולסטרול כללי, HDL, LDL, קצב הלב ולחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי.

 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (10) שכללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הרכב הגוף והבריאות הקרדיו-מטבולית בקרב 1,101 מבוגרים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין מסוגים שונים (כולל הגבלת זמן האכילה; יום כן יום לא; 5:2; 3:4) בהשוואה לדיאטת ביקורת או להגבלה קלורית קבועה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לדיאטת ביקורת, דיאטת צום לסירוגין הדגימה שיפור מובהק במשקל, BMI, המוגלובין מסוכרר, גלוקוז בצום, כולסטרול כללי וטריגליצרידים, ללא השפעה מובהקת על מסת השומן, אינסולין, LDL, HDL או לחץ דם. בהשוואה להגבלה קלורית קבועה נמצא יתרון מובהק לדיאטת צום לסירוגין בהתייחס למשקל ול-BMI, ללא השפעה מובהקת על מדדים של הרכב הגוף, המוגלובין מסוכרר, פרופיל השומנים או לחץ דם. החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להיות יעילה לירידה במשקל ולשיפור מדדים קרדיו-מטבוליים מסוימים בקרב משתתפים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

דיכּאון/חרדָה

סקירות שיטתיות (79,78,77) ומחקר קליני (80) בחנו את השפּעת דיאטת צום לסירוגין (IF) על דיכאון וחרדה. סקירה אחת (79) מצאה כי דיאטת צום לסירוגין משפרת תסמיני קרא עוד. בסקירה אחרת (77) ובמחקר קליני (80) נמצאה ירידה מובהקת ברמות קרא עוד. לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין עשויה להציע יתרונות בהפחתת תסמיני קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים:

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (79) שכללה 23 מחקרים (מתוכם 15 מחקרים קליניים ו-8 מחקרים פרה-קליניים) נבדקו פרוטוקולים של דיאטת צום לסירוגין והגבלה קלורית על דיכאון מז'ורי (MDD), בקרב 1,572 אנשים אשר חלקם בריאים וחלקם במצבים רפואיים שונים כגון: MDD, טרשת נפוצה, טרום סוכרת וסוכרת סוג 2, ובקרב עכברים וחולדות עם עמידות לאינסולין, חרדה ודיכאון. 
הפרוטוקולים השונים כללו: 

  • Alternate-Day Fasting) - ADF) - צום יום כן יום לא.
  • Time-Restricted Eating) - TRE) – צום לסירוגין 16/8.
  • 5:2Fasting Method – מודל של יומיים בשבוע צום
  • הגבלה קלורית (CR) – תזונה עם הפחתת צריכת הקלוריות לאורך זמן.
  • Ramadan Intermittent Fasting) - RIF) - צום לפי המודל של רמדאן. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • בפרוטוקול ADF – נצפתה ירידה מובהקת בתסמיני דיכאון ושיפור במצב הרוח בקרב חולים עם דיכאון מג'ורי וטרשת נפוצה. כמו כן, נרשמו שיפורים במדדים מטבוליים כמו ירידה במשקל, ירידה ב-BMI ושיפור ברמות האינסולין p<0.05)). בקרב בעלי חיים, נצפו שיפורים בהתנהגויות הקשורות לדיכאון ועלייה ברמות ה-BDNF במוח (גורם נוירוטרופי שמשפיע על תפקוד נוירולוגי ושיפור במצב הרוח), לצד שיפור בתפקוד המטבולי (p<0.05).
  • בפרוטוקול TRE – נצפתה ירידה במשקל ושיפור ברמות האינסולין, במיוחד בקרב אנשים עם טרום סוכרת וסוכרת סוג 2 p<0.05)). עם זאת, בקרב מתנדבים בריאים התוצאות היו מגוונות, כאשר חלק מהמחקרים לא הראו שיפור מובהק בתסמיני דיכאון (p>0.05).
  • בפרוטוקול 5:2 - נצפה שיפור בתסמיני דיכאון ובמצב הרוח בקרב חולים עם דיכאון מג'ורי וסוכרת סוג 2, כאשר פרוטוקול הצום נמשך מספר חודשים (p<0.05).
  • בפרוטוקול RIF- נצפו שיפורים בהתנהגויות הקשורות לדיכאון ועלייה ברמות הBDNF - במוח בקרב בעלי חיים. עם זאת, אצל בני אדם, לא נרשם שיפור מובהק בתפקודים קוגניטיביים או במצב הבריאות הכללי (p>0.05).
  • באופן כללי, לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין יעילות צום לסירוגין לבין הגבלה קלורית בשיפור התפקודים הקוגניטיביים. שתי הדיאטות הובילו לתוצאות דומות בתפקודים אלו (p>0.05). יחד עם זאת, במחקרים מסוימים על בני אדם, במיוחד בקבוצות שבהן שולב צום לסירוגין עם הגבלה קלורית, נרשמה ירידה מובהקת בביצועי הזיכרון, במיוחד בקבוצות עם צריכה קלורית נמוכה לאורך זמן (p=0.007).

החוקרים מסכמים כי לדיאטת צום לסירוגין יש פוטנציאל לשפר את מצב הרוח ותסמיני דיכאון, במיוחד בקרב אנשים עם מצבים רפואיים כמו דיכאון מג'ורי, טרשת נפוצה, וכן בקרב אנשים עם BMI גבוה ועמידות לאינסולין. כמו כן, יש צורך במחקרים נוספים עם מדגמים גדולים יותר על מנת להבין את ההשפעות ארוכות הטווח של צום לסירוגין, בעיקר בהקשר של השפעות שליליות על תפקוד הזיכרון וההשפעה על אוכלוסיות בריאות.

 

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (78), אשר כללה 14 מחקרים (8 מחקרים אקראיים ו-6 מחקרים לא אקראיים), נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על הפרעות נפשיות כגון: דיכאון, חרדה, ומצב רוח בקרב 562 משתתפים באוכלוסייה הכללית. תוצאות המחקרים הראו שיפור מובהק בתסמיני הדיכאון בקבוצת צום לסירוגין (p<0.05). יחד עם זאת, לא נרשמה השפעה משמעותית על תסמיני חרדה ועל מצב הרוח (p>0.05). החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין הראתה השפעה חיובית בהפחתת תסמיני דיכאון על האוכלוסייה הכללית, אך לא שיפרה או החמירה באופן משמעותי את רמות החרדה או מצב הרוח הכללי. 

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

תפקוד קוגניטיבי

בסקירות שיטתיות (74,75,76,77), בסקירה (61) ובמחקר עוקבה (71), נמצא כי דיאטת צום לסירוגין עשויה לשפר את הקרא עוד. 
יש לציין כי סקירה אחת (76) מצאה ירידה מובהקת בביצועי הקרא עוד. 
כמו כן, השפּעת צום לסירוגין על רמות BDNF (חלבון התורם להישרדות וגדילה של נוירונים חדשים) הציגה תוצאות קרא עוד.

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (74) שכללה 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של הגבלת קלוריות וצום לסירוגין על תפקוד קוגניטיבי בקרב משתתפים עם משקל תקין או משקל עודף ו\או בעלי הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). הסקירה הראתה שיפור מובהק בהשפעה הכוללת על התפקוד הקוגניטיבי, בעיקר בקבוצת MCI (p<0.05) כמו כן, בקרב משתתפים עם עודף משקל נצפה גם כן שיפור מובהק (p<0.01) אך גודל האפקט היה קטן יותר בהשוואה לקבוצת MCI. בנוסף, נראה שיפור משמעותי ביכולות חשיבה ופתרון בעיות בכלל הקבוצות (p<0.05). תפקוד הזיכרון השתפר גם הוא, אך במידה פחותה (p=0.05). החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין בשילוב הגבלה קלורית בעלות השפעות חיוביות בדרגות שונות על התפקוד הקוגניטיבי בקרב אנשים עם עודף משקל/משקל תקין ובאנשים עם הפרעה קוגניטיבית קלה. עם זאת, יש לנקוט זהירות בעת הכללת הממצאים לאוכלוסיות אחרות ודרושים מחקרים נוספים. 

 

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (75) שכללה 16 מחקרים (9 מחקרים מבוקרים ו7 מחקרים תצפיתיים) בחנה את השפּעת הפרוטוקולים של צום לסירוגין: (ADF – צום יום כן, TRF – 8\16 וצום רמדאן) בשילוב הגבלה קלורית (CR) על התפקוד הקוגניטיבי ורמות BDNF (חלבון התורם להישרדות וגדילה של נוירונים חדשים), בקרב משתתפים עם מצבים מטבוליים שונים כגון: תסמונת מטבולית ו/או השמנת יתר, סכיזופרניה ואנשים בריאים. משך ההתערבות נע בין 4 ל-50 שבועות. 
להלן הממצאים העיקריים:

  • בצום ADF - נצפתה עלייה מובהקת ברמות הBDNF- בהשוואה לנקודת ההתחלה (מ-25% ל-47%, p<0.05) במטופלים עם השמנת יתר.
  • בצום TRE – נצפתה עליה קלה ברמות BDNF, אך תוצאה זו לא הייתה מובהקת (p=0.09).
  • בצום רמדאן – נצפתה עלייה מובהקת ברמות הBDNF- ב2 מתוך 5 מחקרים בהשוואה לנקודת ההתחלה (מ-25% ל-47%, p<0.05) במטופלים עם השמנת יתר. יחד עם זאת, חלה ירידה מובהקת לאחר הצום ב3 מתוך 5 מחקרים (p<0.05) ולא נצפה שיפור במצב הבריאותי הכללי ובתפקוד הקוגניטיבי. 
  • באופן כללי, ב-6 מתוך 16 מחקרים לא נצפה שינוי מובהק ברמות ה-BDNF לאחר ההתערבות, אך גם לא נמצאה החמרה בתפקוד הקוגניטיבי או במדדים בריאותיים נוספים. 

החוקרים מסכמים כי בחלק מהמחקרים הייתה עלייה מובהקת, באחרים ירידה, ובחלק מהמקרים לא נצפה שינוי מובהק וכי יש צורך במחקרים נוספים עם מדגמים גדולים יותר בכדי לקבוע השפעות מדויקות ואחידות של דיאטת צום לסירוגין.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

מיקרובים של המעיים

בסקירות שיטתיות (93,94,95,96,97,98) נמצא כי דיאטת צום לסירוגין משפיעה קרא עוד.
על פי הסקירות, במחקרים קליניים נמצאה עלייה במגוון האלפא, אך לא בקרב קרא עוד.
לסיכום, נראה כי דיאטת צום לסירוגין משפיעה על הרכב והמגוון של המיקרוביום במעי באופן שעשוי קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית (93) שכללה 13 מחקרים אקראיים, מבוקרים והתערבותיים, נבדקה ההשפעה של פרוטוקולי דיאטות צום לסירוגין: ADF (צום יום כן יום לא בשילוב דיאטת DASH), TRF (צום 16/8), RF (צום רמדאן), וצום Buchinger (צום מים למשך 10 ימים) על מגוון המינים במיקרוביום המעי, בקרב משתתפים בגילאי 18 עד 70. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות עיקריות: בריאים, בעלי עודף משקל, ואנשים הסובלים מתסמונת מטבולית. 
תוצאות עיקריות:

  • בביצוע דיאטת צום לסירוגין וצום הרמדאן - בקבוצת הבריאים ובקבוצת בעלי עודף המשקל נמצאה עליה בחיידקים מסוג Akkermansia muciniphila ו-Faecalibacterium prausnitzii התורמים לבריאות המעי והמטבוליזם (p<0.05). לעומת זאת, לא נמצא שינוי מובהק בקבוצת התסמונת המטבולית (p>0.05).
  • בביצוע צום הרמדאן - נמצאו מספר השפעות מועילות על בריאות המעי (p<0.05):
    • ירידה בחיידקים ממשפחת Firmicutes בעלי השפעה מזיקה.
    • עלייה בחיידקים בעלי השפעה מיטיבה מסוגButyricicoccus pullicaecorum ו-Roseburia.
    • עלייה בחיידקים מסוג Bacteroides התורמים בפירוק מזון, ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת, ושמירה על בריאות המעי והמטבוליזם הכללי.
  • בביצוע צום Buchinger - בקבוצת הבריאים נצפתה עלייה בחיידקים מסוג Bacteroidetes. יחד עם זאת, נצפתה ירידה משמעותית בחיידקים מסוג Lachnospiraceae ו-Ruminococcaceae התורמים לבריאות המעי ולהפחתת דלקתיות (p<0.05). 
  • בכלל הפרוטוקולים - נמצאה השפעה מיטיבה מובהקת בהרכב המיקרוביום הכללי ב-3 הקבוצות (p<0.01) ובמגוון הביתא (מגוון מינים ביותר מדגימה אחת) (p<0.05). עם זאת, לא נצפתה עלייה במגוון האלפא (מגוון מינים בדגימה אחת) במיוחד בקבוצת התסמונת המטבולית (p>0.05). 

החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין תורמת לשינוי חיובי במיקרוביום במעי בקרב אנשים בריאים ובעלי עודף משקל, אך השפּעתה על אנשים עם תסמונת מטבולית מוגבלת ודורשת מחקר נוסף.

 

בסקירה שיטתית (94) אשר כללה 9 מחקרים, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על מיקרוביום המעי במבוגרים. נמצאה עלייה בחיידקים בעלי השפעה מיטיבה על בריאות המעי מסוג Firmicutes ו- Bacteroidetes בנוסף ל-16 סוגי חיידקים נוספים (חלקם אף נמצאו משפרים משקל גוף, היקף בטן ומדדים מטבוליים). החוקרים מסכמים כי דיאטת צום לסירוגין משפיעה לטובה על מגוון המינים במיקרוביום המעי. יחד עם זאת, נראה כי השינויים שדווחו נחקרו בתקופות קצרות, וחלקם חזרו למצב הבסיסי לאחר סיום ההתערבות, ולכן נדרשים מחקרים נוספים.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

טרשת נְפוצה
 

בסקירות שיטתיות (18,37,79,98) נבחנה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על חולי טרשת נפוצה. סקירה אחת (18) הצביעה על קשרים חיוביים בין דיאטת צום לסירוגין לבין שיפור במצב הקרא עוד. יחד עם זאת, נמצא ששילוב דיאטה קטוגנית עם צום לסירוגין הביא לירידה של 36% במגוון החיידקים הקרא עוד.

לסיכום, דיאטת צום לסירוגין עשויה לשמש כאסטרטגיה יעילה לשיפור איכות קרא עוד.

 

פירוט המחקרים:

בסקירה שיטתית (18) שכללו מחקרים קליניים מבוקרים ותיאורי מקרה, נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על מצבים בריאותיים שונים, בדגש על שמנות, סוכרת וטרשת נפוצה. 
להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • טרשת נפוצה - בשני מחקרים הודגמה ההיתכנות והבטיחות של דיאטת צום לסירוגין בקרב חולי טרשת נפוצה, כאשר בנוסף במחקר אחד נמצא שיפור ברמת האדיפוקינים בדם ובאוכלוסיית חיידקי המעי, ובמחקר השני נמצא שיפור במשקל ובתחושת הרווחה הרגשית. 
  • מניעת תחלואה - בשלושה מחקרים נמצאו קשרים חיוביים בין דיאטת צום לסירוגין ושיפור המצב הבריאותי. המחקרים היו הטרוגניים וכללו 23 עד 60 משתתפים כל אחד. במחקר אחד נבדקה ההשפעה האקוטית של צום על רכיבים ומטבוליטים שונים, כאשר שני מחקרים נוספים נמשכו ארבעה שבועות והדגימו את ההשפעה על מדדים קרדיווסקולריים ומטבוליים ועל מדדי דלקת ועקה חמצונית. 
  • שמנות וסוכרת סוג 2 - בעשרה מחקרים נבדק התפקיד של דיאטת צום לסירוגין במצבים של שמנות ו/או סוכרת סוג 2, מהם 3 מחקרים נמשכו 3-7 ימים, 6 מחקרים נמשכו 4-12 שבועות ומחקר אחד נערך במשך שנה. בכל המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על הפעילות המטבולית, בעיקר על רמת האינסולין ועל מדדים קרדיו-מטבוליים. 
  • בנוסף, מוצגות 16 סקירות של מחקרים שונים (מחקרים אקראיים מבוקרים וסדרת תיאורי מקרים) המציגות את התועלת של דיאטת צום לסירוגין בהתייחס לירידה במשקל או עלייה במסת השריר, לפעילות המטבולית, ולרמת הלפטין והאדיפונקטין. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטת צום לסירוגין השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ועל המשקל והרכב הגוף בקרב משתתפים עם שמנות וסוכרת סוג 2. ניכר כי דיאטת צום לסירוגין הינה התערבות אפשרית ובטוחה בחולי טרשת נפוצה, אולם לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה בשל העדויות המוגבלות. הם מציינים כי יש להמשיך ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטת צום לסירוגין גם במחקרים גדולים יותר.

 

סקירה שיטתית (37) (2024) אשר כוללת חמישה מחקרים ו-150 משתתפים (בגילאי 37-46 שנים, מתוכם 75-82% נשים) בחנה את ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין (סוגי הצום שנבדקו כללו ADF: צום יום-יומי לסירוגין, דיאטת 5:2 ו-TRE: צום מוגבל בזמן) על טרשת נפוצה. הסקירה מצאה שדיאטת צום לסירוגין היתה יעילה בשיפור איכות החיים של חולי טרשת נפוצה, וכן, סייע לירידה במשקל ולשיפור מדדים מטבוליים. מחקר אחד מצא שדיאטת צום לסירוגין הורידה באופן משמעותי את רמות הלפטין (p<0.05) והגביר את מגוון המיקרוביום במעי. מחקרים נוספים מצאו כי דיאטת צום לסירוגין שיפרה את מדדים קונטיביים כגון שיפור באיכות השינה ובתחושת הרווחה הכללית והרגשית ושיפור מובהק בציוני דיכאון (p<0.05). יחד עם זאת, נמצא כי האתגר המרכזי היה שמירה על המשטר התזונתי לאורך זמן, עם שיעורי נשירה גבוהים בחלק מהמחקרים. החוקרים מסכמים שדיאטת צום לסירוגין יכולה לשמש כאסטרטגיה תזונתית יעילה לשיפור איכות החיים וניהול הסימפטומים של חולי טרשת נפוצה.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

ריפלוקס

במחקר קליני (72) הוערכה ההשפעה קצרת הטווח של דיאטת צום לסירוגין על תסמינים של רפלוקס קיבתי-ושטי (GERD). במחקר נכללו 25 מטופלים אשר עברו ניטור רציף של רמת החומציות במהלך 96 שעות (4 ימים), ללא טיפול בסותרי חומצה. ביומיים הראשונים המשתתפים התבקשו לשמור על התזונה הרגילה שלהם וביומיים לאחר מכן לעבור לחלון אכילה של 8 שעות ו-16 שעות צום. מבין כלל המשתתפים, היענות חלקית/מלאה להתערבות נצפתה בקרב 21 משתתפים (84%), כאשר היענות מלאה להתערבות נצפתה בקרב 9 משתתפים (36%). נמצא כי זמן החשיפה הממוצע לחומציות בוושט היה 3.5% בימי דיאטת הצום לסירוגין לעומת 4.3% בימי התזונה הרגילה, אולם ההפרש אינו מובהק סטטיסטית. בנוסף, נמצא שיפור מובהק בתסמינים של צרבת ושל רגורגיטציה (החזר) בימי דיאטת הצום לסירוגין בהשוואה לימי התזונה הרגילה (ירידה מציון של 14.9 ל-9.9). החוקרים מסכמים כי היענות לדיאטת צום לסירוגין עשויה להיות קשה לחלק מהמטופלים, אולם נמצאו עדויות מוגבלות לתועלת שלה בהתייחס להפחתת החשיפה לחומציות ולשיפור התסמינים.


 

סרְטן

במטא אנליזות, סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים נמצא כי דיאטת צום לסירוגין (IF) הינה קרא עוד. 
היפראינסולינמיה ותנגודת לאינסולין הינם גורמי סיכון עיקרי לסרטן (בפרט סרטן שד). בסקירות ובמחקרים השונים נמצא כי אסטרטגיות להורדת רמת האינסולין, כמו הגבלה קלורית, דיאטה דלת פחמימות / דיאטה קטוגנית ודיאטת צום לסירוגין, עשויות להפחית גורמי קרא עוד. 
לצד השפעות חיוביות אלו, נמצא כי דחיית ארוחת הבוקר מעלה את הסיכון לקרא עוד.
באשר להשפעה על תופעות הלוואי הממצאים חלוקים. במחקר אחד במהלך טיפולי הכימותרפיה, בקבוצת ביצוע דיאטת הצום לסירוגין נראו תופעות לוואי קרא עוד.

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית (3) (2023) אשר כללה 468 מאמרים (מתוכם 10 מחקרים נכללו בסקירה) נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין (IF) על נשים (בטווח גילאים של 27-78) אשר חולות בסרטן השד בשלבים שונים (I, II, III, IV). להלן הממצאים העיקריים:

  • איכות חיים ותופעות לוואי: ארבעה מתוך עשרה מחקרים מצאו כי דיאטת צום לסירוגין במהלך כימותרפיה היה בטוחה ושיפרה את איכות החיים של חולות סרטן השד שעברו כימותרפיה. בנוסף, הדיאטה נמצאה כיעילה בהפחתת תופעות לוואי כמו עייפות, בחילה וכאבי ראש.
  • רעילות הכימותרפיה: ארבעה מתוך עשרה מחקרים מצאו כי דיאטת צום לסירוגין משפיעה באופן חיובי על הפחתת רעילות הנגרמת מכימותרפיה. מחקרים אלו מצאו שדיאטת צום לסירוגין מפחיתה את רעילות הכימותרפיה, כפי שנמדד על פי מדדי נזק ל-DNA ונזקים בתאי דם לבנים.
  • תגובה כימותרפית או רדיולוגית/הישנות הסרטן: שני מחקרים דיווחו על תוצאות טיפוליות והישנות הגידול, כאשר באחד מהם נמצא כי בקבוצת דיאטת הצום לסירוגין הייתה תגובה רדיולוגית מלאה או חלקית בתדירות גבוהה יותר.
  • מדדים ביוכימיים: דיאטת צום לסירוגין תרמה לשיפור ברמות הסוכר, האינסולין ו-IGF-1 בדם.
  • תופעות לוואי קלות כמו כאבי ראש, עייפות, סחרחורת, רעב ובחילה דווחו בארבעה מחקרים, אך לא היו תופעות לוואי חמורות.

לסיכום, החוקרים מסכמים של דיאטת צום לסירוגין יכולה להיות גישה מבטיחה לשיפור איכות החיים והפחתת רעילות הכימותרפיה בקרב נשים שחולות בסרטן השד, אך יש צורך במחקרים נוספים כדי להעריך את ההשפעות בטווח הארוך ואת המנגנונים המדויקים של השפעות אלו.

 

במחקר מקרה-ביקורת (4) (2022) רב-מרכזי שנערך בספרד נבדק הקשר בין תזמון ארוחת הבוקר ומשך צום הלילה ובין הסיכון לסרטן שד. במחקר נכללו נתונים שנאספו בין השנים 2008-2013 של 1,181 נשים עם סרטן שד וקבוצת ביקורת של 1,326 נשים בריאות. במסגרת המחקר נערכו ראיונות טלפוניים בהם המשתתפות דיווחו על ההתנהגות התזונתית שלהן במהלך היום ונבדק הקשר בין תזמון ארוחת הבוקר ומשך צום הלילה ובין הסיכון לסרטן שד בחלוקה לנשים לפני או אחרי גיל המעבר. כל הניתוחים הסטטיסטיים תוקננו למגוון גורמים, כגון גיל, השכלה, היסטוריה משפחתית של סרטן שד, BMI, שימוש בגלולות או טיפול הורמונלי חליפי ועוד. נמצא כי אכילת ארוחת בוקר מאוחרת הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לסרטן שד, עם עלייה של 5% בסיכון עבור כל שעה נוספת, אולם הקשר לא היה מובהק סטטיסטית. עם זאת, הקשר היה מובהק בקרב נשים לפני גיל המעבר כך שכל שעה של דחיית ארוחת הבוקר הייתה קשורה בעלייה של 18% בסיכון לסרטן שד, ללא קשר מובהק בקרב נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים מציעים כי דחייה של ארוחת הבוקר עלולה להיות קשורה בפגיעה באיזון הגליקמי, בפרופיל השומנים, במדדי הדלקת ובפעילות המחזורית של קורטיזול וכתוצאה מכך להגביר את הסיכון לסרטן שד. כמו כן, הם מציינים כי להפרעות במקצב הביולוגי עשויה להיות השפעה משמעותית יותר בגיל צעיר ולכן נמצא קשר מובהק רק בקרב נשים לפני גיל המעבר. לאחר תקנון לתזמון ארוחת הבוקר לא נמצא קשר מובהק בין משך צום הלילה והסיכון לסרטן שד. החוקרים מסכמים כי אכילת ארוחת בוקר מאוחרת קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן, בעיקר בקרב נשים לפני גיל המעבר.

 

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.


 

פעילות גופנית וספורטאים
 

סקירות שיטתיות (18,38,39,52,65,66,67,68,81,82,92) אשר סקרו עשרות מחקרים קליניים מצאו כי שילוב של צום לסירוגין ופעילות גופנית הוביל לירידה משמעותית בקרא עוד.
בנוסף, נמצא כי שילוב של צום לסירוגין ואימוני התנגדות שיפר את הרכב הקרא עוד. 
בנוסף, סקירה שיטתית אחת (102) של ספורטאים בזמן צום רמדאן הראתה כי ניתן לשמר קרא עוד.
לסיכום, נראה כי שילוב דיאטת צום לסירוגין עם פעילות גופנית עשוי להיות יעיל בהפחתת קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים מבוקרים (18) (2021) הוערכה ההשפעה המיטיבה של דיאטת צום לסירוגין במצבים בריאותיים שונים, בדגש על שמנות, סוכרת וטרשת נפוצה. 
להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • מניעת תחלואה - בשלושה מחקרים נמצאו קשרים חיוביים בין דיאטת צום לסירוגין ושיפור המצב הבריאותי. המחקרים היו הטרוגניים וכללו 23 עד 60 משתתפים כל אחד. במחקר אחד נבדקה ההשפעה האקוטית של צום על רכיבים ומטבוליטים שונים, כאשר שני מחקרים נוספים נמשכו ארבעה שבועות והדגימו את ההשפעה על מדדים קרדיווסקולריים ומטבוליים ועל מדדי דלקת ועקה חמצונית. 
  • שמנות וסוכרת סוג 2 - בעשרה מחקרים נבדק התפקיד של דיאטת צום לסירוגין במצבים של שמנות ו/או סוכרת סוג 2, מהם 3 מחקרים נמשכו 3-7 ימים, 6 מחקרים נמשכו 4-12 שבועות ומחקר אחד נערך במשך שנה. בכל המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על הפעילות המטבולית, בעיקר על רמת האינסולין ועל מדדים קרדיו-מטבוליים. 
  • בנוסף, מוצגות 16 סקירות של מחקרים שונים (מחקרים אקראיים מבוקרים וסדרת תיאורי מקרים) המציגות את התועלת של דיאטת צום לסירוגין בהתייחס לירידה במשקל או עלייה במסת השריר, לפעילות המטבולית, ולרמת הלפטין והאדיפונקטין. 
  • טרשת נפוצה - בשני מחקרים הודגמה ההיתכנות והבטיחות של דיאטת צום לסירוגין בקרב חולי טרשת נפוצה, כאשר בנוסף במחקר אחד נמצא שיפור ברמת האדיפוקינים בדם ובאוכלוסיית חיידקי המעי, ובמחקר השני נמצא שיפור במשקל ובתחושת הרווחה הרגשית. 

החוקרים מסכמים כי לדיאטת צום לסירוגין השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים, האיזון הגליקמי ועל המשקל והרכב הגוף בקרב משתתפים עם שמנות וסוכרת סוג 2. ניכר כי דיאטת צום לסירוגין הינה התערבות אפשרית ובטוחה בחולי טרשת נפוצה, אולם לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה בשל העדויות המוגבלות. הם מציינים כי יש להמשיך ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטת צום לסירוגין גם במחקרים גדולים יותר.

 

בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (38), אשר כללה 11 מחקרים, נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה (MVPA) לבד או בשילוב עם דיאטת צום לסירוגין (IF) על 372 משתתפים עם גורמי סיכון לתסמונת מטבולית למשך 4-48 שבועות. 
פרוטוקולי הצום אשר נבדקו במחקר כללו:

  • TRF - צום מוגבל זמן - הגבלת זמני האכילה לשעות מסוימות בכל יום, עם זמני צום של יותר מ-12 שעות.
  • ADF - צום יום כן יום לא - 36 שעות של צום מוחלט ואחריהן 12 שעות של אכילה חופשית.

נמצא כי שילוב של דיאטת צום לסירוגין ו-MVPA בהשוואה ל-MVPA לבד, הפחית את מסת הגוף (p=0.009), את רמות הגלוקוז בצום (p=0.000) והעלה את רמות ה- p=0.000) HDL-C), בנוסף, בקרב משתתפים בריאים, נראתה ירידה גם בטריגליצרידים (p=0.037). עם זאת, לא נמצא הבדל מובהק בקרב הסובלים מגורמי סיכון לתסמונת מטבולית בלחץ הדם הסיסטולי (p=0.718) או הדיאסטולי (p=0.783) וברמות הטריגליצרידים (p=0.068). החוקרים מסכמים כי לשילוב דיאטת צום לסירוגין עם MVPA ישנה השפעה משמעותית על משתתפים עם גורמי הסיכון לתסמונת מטבולית בהשוואה ל-MVPA בלבד פרט ליתר לחץ דם, ובפרט בצום מוגבל זמן ולמשך יותר מ-8 שבועות.

שאר המחקרים זמינים למנויים בלבד.



שחלות פּוליציסטיות

בסקירה שיטתית (83) שכללה 3 מחקרים (2 אקראיים, 1 מחקר חתך) נמצא כי בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות ועודף משקל, דיאטת צום לסירוגין הובילה לירידה ברמות קרא עוד. 

 

פירוט המחקרים

בסקירה שיטתית (83) שכללה 3 מחקרים (2 אקראיים, 1 מחקר חתך), נבדקה ההשפעה של דיאטות שונות של צום לסירוגין (16/8 - TRF, צום רמדאן והגבלה קלורית) על 75 נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) בגיל ממוצע של 18-40 שנים, במשך 8-12 שבועות. כל המחקרים הראו ירידה מובהקת במדדים המטבוליים כמו BMI, משקל גוף, אחוזי שומן, מסת שומן ויסרלית (p≤0.001), רמות אינסולין בצום, ברמות p<0.05) LDL), עלייה ברמות HDL ובסמנים דלקתיים (CRP ו- קלפרוטקטין) (p≤0.05). בנוסף, מחקר אחד הראה ירידה מובהקת ב-HbA1c. יחד עם זאת, לא נצפו שינויים מובהק בפרמטרים מטבוליים אחרים בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי דיאטות צום לסירוגין עשויות לשפר פרמטרים מטבוליים והורמונליים המשפיעים על PCOS.



 

פוריות

סקירה של מחקרים התערבותיים (70) מצאה כי דיאטת צום לסירוגין בקרב נשים בגיל הפוריות הסובלות משמנות קשורה בירידה ברמות קרא עוד.
בקרב גברים נמצאה עדות לכך שהגבלת זמן האכילה קשורה בירידה ברמת הקרא עוד.

 

פירוט המחקרים

בסקירה של מחקרים התערבותיים (70) נבדקה ההשפעה של דיאטת צום לסירוגין על רמת ההורמונים הקשורים לפוריות בקרב נשים וגברים. החוקרים מציינים כי דיאטת צום לסירוגין הינה דיאטה פופולרית לירידה במשקל, אולם הועלו חששות לגבי השְֹפעתה על הפוריות. בסקירה נכללו 3 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה בקרב נשים ו-4 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה בקרב גברים. במחקרים אלה נבדקו דיאטות שונות של דיאטת צום לסירוגין, כגון דיאטת 5:2 או הגבלת זמן האכילה.
להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • בקרב נשים הממצאים הקיימים מצביעים על כך שדיאטת צום לסירוגין קשורה בירידה ברמות הורמונים אנדרוגנים ובעלייה ברמת SHBG בקרב נשים בגיל הפוריות הסובלות משמנות, ולכן עשוי לתרום לטיפול במצבים כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות.

החוקרים מציינים כי תוצאות אלה נצפו בעיקר כאשר זמן האכילה הוגבל לשעות הבוקר (עד 16) וכי לא נמצאה השפעה על רמת הורמונים אחרים כמו אסטרוגן.

  • בקרב גברים נמצאה עדות לכך שהגבלת זמן האכילה קשורה בירידה ברמת הטסטוסטרון הכללי וברמת הטסטוסטרון החופשי בקרב גברים צעירים, רזים ופעילים גופנית. למרות העדויות המוגבלות, לא ניכרת השפעה על רמת SHBG. כמו כן, למרות הירידה ברמת הטסטוסטרון לא נמצאה השפעה על מסת וחוזק השריר.
  • שינויים באוכלוסיית חיידקי המעי עשויים להשפיע על הפעילות ההורמונלית, כאשר שיפור במיקרוביום שאינו מאוזן באמצעות דיאטת צום לסירוגין יכול להוביל לשיפור הבריאות של מערכת המין והרבייה גם בקרב נשים בגיל הפוריות וגם בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
  • מוצע כי דיאטת צום לסירוגין, בעיקר הגבלת זמן האכילה, משפיעה לחיוב על הורמוני המין באמצעות סנכרון עם המקצב הביולוגי.

החוקרים מסכמים כי בהתאם לעדויות המוגבלות הקיימות, ייתכן כי דיאטת צום לסירוגין מובילה לירידה בהורמונים אנדרוגנים גם בקרב נשים וגם בקרב גברים. במידה וממצא זה אכן נכון יש לכך השלכות בריאותיות שונות, שכן עשויה להיות לכך תועלת לשיפור הפוריות בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אך גם להשפיע באופן שלילי על הבריאות המטבולית והליבידו בקרב גברים.



מקורות:

  1. Vizthum D, Katz SE, Pacanowski CR. The impact of time restricted eating on appetite and disordered eating in adults: A mixed methods systematic review. Appetite. 2023 Apr 1;183:106452.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36610542/
  2. Ganson KT, Cuccolo K, Hallward L, Nagata JM. Intermittent fasting: Describing engagement and associations with eating disorder behaviors and psychopathology among Canadian adolescents and young adults. Eat Behav. 2022 Dec;47:101681. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36368052/
  3. Anemoulis M, Vlastos A, Kachtsidis V, Karras SN. Intermittent Fasting in Breast Cancer: A Systematic Review and Critical Update of Available Studies. Nutrients. 2023 Jan 19;15(3):532.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771239/
  4. Palomar-Cros A, Harding BN, Espinosa A, Papantoniou K, Pérez-Gómez B, Straif K, Ardanaz E, Fernández Villa T, Amiano P, Gómez-Acebo I, Moreno V, Alguacil J, Fernández-Tardón G, Molina-Barceló A, Marcos-Gragera R, Aragonés N, Castaño-Vinyals G, Guevara M, Marcos Delgado A, Pollán M, Romaguera D, Kogevinas M. Association of time of breakfast and nighttime fasting duration with breast cancer risk in the multicase-control study in Spain. Front Nutr. 2022 Aug 11;9:941477.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36034928/
  5. Schembre SM, Jospe MR, Giles ED, Sears DD, Liao Y, Basen-Engquist KM, Thomson CA. A Low-Glucose Eating Pattern Improves Biomarkers of Postmenopausal Breast Cancer Risk: An Exploratory Secondary Analysis of a Randomized Feasibility Trial. Nutrients. 2021 Dec 16;13(12):4508.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34960058/
  6. Shen S, Iyengar NM. Insulin-Lowering Diets in Metastatic Cancer. Nutrients. 2022 Aug 27;14(17):3542. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36079800/
  7. Lu Z, Xie J, Wu G, Shen J, Collins R, Chen W, Kang X, Luo M, Zou Y, Huang LJ, Amatruda JF, Slone T, Winick N, Scherer PE, Zhang CC. Fasting selectively blocks development of acute lymphoblastic leukemia via leptin-receptor upregulation. Nat Med. 2017 Jan;23(1):79-90.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27941793/
  8. Ferro Y, Maurotti S, Tarsitano MG, Lodari O, Pujia R, Mazza E, Lascala L, Russo R, Pujia A, Montalcini T. Therapeutic Fasting in Reducing Chemotherapy Side Effects in Cancer Patients: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2023 Jun 8;15(12):2666.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37375570/
  9. Kamarul Zaman M, Teng NIMF, Kasim SS, Juliana N, Alshawsh MA. Effects of time-restricted eating with different eating duration on anthropometrics and cardiometabolic health: A systematic review and meta-analysis. World J Cardiol. 2023 Jul 26;15(7):354-374.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37576544/
  10. Khalafi M, Habibi Maleki A, Symonds ME, Rosenkranz SK, Rohani H, Ehsanifar M. The effects of intermittent fasting on body composition and cardiometabolic health in adults with prediabetes or type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis. Diabetes Obes Metab. 2024 Sep;26(9):3830-3841.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38956175/
  11. Hailu KT, Salib K, Savithri Nandeesha S, Kasagga A, Hawrami C, Ricci E, Hamid P. The Effect of Fasting on Cardiovascular Diseases: A Systematic Review. Cureus. 2024 Jan 30;16(1):e53221.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38425626/
  12. Allaf M, Elghazaly H, Mohamed OG, Fareen MFK, Zaman S, Salmasi AM, Tsilidis K, Dehghan A. Intermittent fasting for the prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2021 Jan 29;1(1):CD013496. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33512717/
  13. O'Keefe JH, Torres-Acosta N, O'Keefe EL, Saeed IM, Lavie CJ, Smith SE, Ros E. A Pesco-Mediterranean Diet With Intermittent Fasting: JACC Review Topic of the Week. J Am Coll Cardiol. 2020 Sep 22;76(12):1484-1493. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32943166/ 
  14. Cardiovascular diseases position paper. Israel Ministry of Health.
    https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne171_CardiovascularNutrition.pdf
  15. St-Onge MP, Ard J, Baskin ML, Chiuve SE, Johnson HM, Kris-Etherton P, Varady K; American Heart Association Obesity Committee of the Council on Lifestyle and Cardiometabolic Health; Council on Cardiovascular Disease in the Young; Council on Clinical Cardiology; and Stroke Council. Meal Timing and Frequency: Implications for Cardiovascular Disease Prevention: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 2017 Feb 28;135(9):e96-e121. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28137935/
  16. Haganes KL, Silva CP, Eyjólfsdóttir SK, Steen S, Grindberg M, Lydersen S, Hawley JA, Moholdt T. Time-restricted eating and exercise training improve HbA1c and body composition in women with overweight/obesity: A randomized controlled trial. Cell Metab. 2022 Oct 4;34(10):1457-1471.e4.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36198292/
  17. Cienfuegos S, Gabel K, Kalam F, Ezpeleta M, Wiseman E, Pavlou V, Lin S, Oliveira ML, Varady KA. Effects of 4- and 6-h Time-Restricted Feeding on Weight and Cardiometabolic Health: A Randomized Controlled Trial in Adults with Obesity. Cell Metab. 2020 Sep 1;32(3):366-378.e3.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32673591/
  18. Morales-Suarez-Varela M, Collado Sánchez E, Peraita-Costa I, Llopis-Morales A, Soriano JM. Intermittent Fasting and the Possible Benefits in Obesity, Diabetes, and Multiple Sclerosis: A Systematic Review of Randomized Clinical Trials. Nutrients. 2021 Sep 13;13(9):3179.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34579056/
  19. Che T, Yan C, Tian D, Zhang X, Liu X, Wu Z. Time-restricted feeding improves blood glucose and insulin sensitivity in overweight patients with type 2 diabetes: a randomised controlled trial. Nutr Metab (Lond). 2021 Oct 7;18(1):88. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34620199/
  20. He M, Wang J, Liang Q, Li M, Guo H, Wang Y, Deji C, Sui J, Wang YW, Liu Y, Zheng Y, Qian B, Chen H, Ma M, Su S, Geng H, Zhou WX, Guo X, Zhu WZ, Zhang M, Chen Z, Rensen PCN, Hui CC, Wang Y, Shi B. Time-restricted eating with or without low-carbohydrate diet reduces visceral fat and improves metabolic syndrome: A randomized trial. Cell Rep Med. 2022 Oct 18;3(10):100777.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36220069/
  21. Kunduraci YE, Ozbek H. Does the Energy Restriction Intermittent Fasting Diet Alleviate Metabolic Syndrome Biomarkers? A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Oct 21;12(10):3213.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33096684/
  22. Hutchison AT, Liu B, Wood RE, Vincent AD, Thompson CH, O'Callaghan NJ, Wittert GA, Heilbronn LK. Effects of Intermittent Versus Continuous Energy Intakes on Insulin Sensitivity and Metabolic Risk in Women with Overweight. Obesity (Silver Spring). 2019 Jan;27(1):50-58.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30569640/
  23. Patikorn C, Roubal K, Veettil SK, Chandran V, Pham T, Lee YY, Giovannucci EL, Varady KA, Chaiyakunapruk N. Intermittent Fasting and Obesity-Related Health Outcomes: An Umbrella Review of Meta-analyses of Randomized Clinical Trials. JAMA Netw Open. 2021 Dec 1;4(12):e2139558.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34919135/ 
  24. Hajek P, Przulj D, Pesola F, McRobbie H, Peerbux S, Phillips-Waller A, Bisal N, Myers Smith K. A randomised controlled trial of the 5:2 diet. PLoS One. 2021 Nov 17;16(11):e0258853.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34788298/
  25. Seimon RV, Roekenes JA, Zibellini J, Zhu B, GIBSon AA, Hills AP, Wood RE, King NA, Byrne NM, Sainsbury A. Do intermittent diets provide physiological benefits over continuous diets for weight loss? A systematic review of clinical trials. Mol Cell Endocrinol. 2015 Dec 15;418 Pt 2:153-72.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26384657/
  26. Scholtens EL, Krebs JD, Corley BT, Hall RM. Intermittent fasting 5:2 diet: What is the macronutrient and micronutrient intake and composition? Clin Nutr. 2020 Nov;39(11):3354-3360.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32199696/
  27. Keenan S, Cooke MB, Chen WS, Wu S, Belski R. The Effects of Intermittent Fasting and Continuous Energy Restriction with Exercise on Cardiometabolic Biomarkers, Dietary Compliance, and Perceived Hunger and Mood: Secondary Outcomes of a Randomised, Controlled Trial. Nutrients. 2022 Jul 26;14(15):3071. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35893925/
  28. Jospe MR, Roy M, Brown RC, Haszard JJ, Meredith-Jones K, Fangupo LJ, Osborne H, Fleming EA, Taylor RW. Intermittent fasting, Paleolithic, or Mediterranean diets in the real world: exploratory secondary analyses of a weight-loss trial that included choice of diet and exercise. Am J Clin Nutr. 2020 Mar 1;111(3):503-514. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31879752/
  29. S Atkinson F, A Heruc G, M H Tan V, Petocz P, C Brand-Miller J. Extending the Overnight Fast: Sex Differences in Acute Metabolic Responses to Breakfast. Nutrients. 2020 Jul 22;12(8):2173.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32707917/
  30. Shi H, Zhang B, Abo-Hamzy T, Nelson JW, Ambati CSR, Petrosino JF, Bryan RM Jr, Durgan DJ. Restructuring the Gut Microbiota by Intermittent Fasting Lowers Blood Pressure. Circ Res. 2021 Apr 30;128(9):1240-1254. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33596669/
  31. Jaramillo AP, Castells J, Ibrahimli S, Jaramillo L, Briones Andriuoli RR, Moncada D, Revilla JC. Time-Restricted Feeding and Intermittent Fasting as Preventive Therapeutics: A Systematic Review of the Literature. Cureus. 2023 Jul 22;15(7):e42300.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37609101/
  32. Choi JH, Cho YJ, Kim HJ, Ko SH, Chon S, Kang JH, Kim KK, Kim EM, Kim HJ, Song KH, Nam GE, Kim KI; Committee of Clinical Practice Guidelines; Korean Society for the Study of Obesity (KSSO); Committee of Clinical Practice Guidelines and Committee of Food and Nutrition, Korean Diabetes Association (KDA); Policy Committee of Korean Society of Hypertension (KSH); Policy Development Committee of National Academy of Medicine of Korea (NAMOK). Effect of Carbohydrate-Restricted Diets and Intermittent Fasting on Obesity, Type 2 Diabetes Mellitus, and Hypertension Management: Consensus Statement of the Korean Society for the Study of Obesity, Korean Diabetes Association, and Korean Society of Hypertension. Diabetes Metab J. 2022 May;46(3):355-376.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35656560/
  33. Borgundvaag E, Mak J, Kramer CK. Metabolic Impact of Intermittent Fasting in Patients With Type 2 Diabetes Mellitus: A Systematic Review and Meta-analysis of Interventional Studies. J Clin Endocrinol Metab. 2021 Mar 8;106(3):902-911. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33319233/
  34. Silva AI, Direito M, Pinto-Ribeiro F, Ludovico P, Sampaio-Marques B. Effects of Intermittent Fasting on Regulation of Metabolic Homeostasis: A Systematic Review and Meta-Analysis in Health and Metabolic-Related Disorders. J Clin Med. 2023 May 26;12(11):3699.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37297894/
  35. van den Burg EL, van Peet PG, Schoonakker MP, van de Haar DE, Numans ME, Pijl H. Metabolic impact of intermittent energy restriction and periodic fasting in patients with type 2 diabetes: a systematic review. Nutr Rev. 2023 Sep 11;81(10):1329-1350.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36888890/
  36. Zeng L, Li HR, Liu MW, Rao WM, He QQ. Effects of intermittent fasting on cardiometabolic risk factors in patients with metabolic syndrome: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Asia Pac J Clin Nutr. 2022;31(4):642-659.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36576283/
  37. Lin X, Wang S, Gao Y. The effects of intermittent fasting for patients with multiple sclerosis (MS): a systematic review. Front Nutr. 2024 Jan 17;10:1328426.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38303903/
  38. Wang H, Dai Y, Huang S, Rong S, Qi Y, Li B. A new perspective on special effective interventions for metabolic syndrome risk factors: a systematic review and meta-analysis. Front Public Health. 2023 Jul 14;11:1133614.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37521969/
  39. Dai Z, Wan K, Miyashita M, Ho RS, Zheng C, Poon ET, Wong SH. The Effect of Time-Restricted Eating Combined with Exercise on Body Composition and Metabolic Health: A Systematic Review and Meta-Analysis. Adv Nutr. 2024 Jun 17:100262.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38897385/
  40. Xu R, Cao Y, Wang PY, Chen XL, Tao D. Intermittent energy restriction vs. continuous energy restriction on cardiometabolic risk factors in patients with metabolic syndrome: a meta-analysis and systematic review. Front Nutr. 2023 May 9;10:1090792.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37229479/
  41. Liu L, Chen W, Wu D, Hu F. Metabolic Efficacy of Time-Restricted Eating in Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. J Clin Endocrinol Metab. 2022 Nov 25;107(12):3428-3441.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36190980/
  42. Yang X, Zhou J, Shao H, Huang B, Kang X, Wu R, Bian F, Hu M, Liu D. Effect of an Intermittent Calorie-restricted Diet on Type 2 Diabetes Remission: A Randomized Controlled Trial. J Clin Endocrinol Metab. 2023 May 17;108(6):1415-1424.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36515429/
  43. Teong XT, Liu K, Vincent AD, Bensalem J, Liu B, Hattersley KJ, Zhao L, Feinle-Bisset C, Sargeant TJ, Wittert GA, Hutchison AT, Heilbronn LK. Intermittent fasting plus early time-restricted eating versus calorie restriction and standard care in adults at risk of type 2 diabetes: a randomized controlled trial. Nat Med. 2023 Apr;29(4):963-972.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37024596/
  44. Pavlou V, Cienfuegos S, Lin S, Ezpeleta M, Ready K, Corapi S, Wu J, Lopez J, Gabel K, Tussing-Humphreys L, Oddo VM, Alexandria SJ, Sanchez J, Unterman T, Chow LS, Vidmar AP, Varady KA. Effect of Time-Restricted Eating on Weight Loss in Adults With Type 2 Diabetes: A Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2023 Oct 2;6(10):e2339337.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37889487/
  45. Rovira-Llopis S, Luna-Marco C, Perea-Galera L, Bañuls C, Morillas C, Victor VM. Circadian alignment of food intake and glycaemic control by time-restricted eating: A systematic review and meta-analysis. Rev Endocr Metab Disord. 2024 Apr;25(2):325-337.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37993559/
  46. Wang X, Li Q, Liu Y, Jiang H, Chen W. Intermittent fasting versus continuous energy-restricted diet for patients with type 2 diabetes mellitus and metabolic syndrome for glycemic control: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Diabetes Res Clin Pract. 2021 Sep;179:109003. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34391831/
  47. Pureza IROM, Macena ML, da Silva Junior AE, Praxedes DRS, Vasconcelos LGL, Bueno NB. Effect of early time-restricted feeding on the metabolic profile of adults with excess weight: A systematic review with meta-analysis. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1788-1799.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33139084/
  48. Sharma SK, Mudgal SK, Kalra S, Gaur R, Thakur K, Agarwal R. Effect of Intermittent Fasting on Glycaemic Control in Patients With Type 2 Diabetes Mellitus: A Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. touchREV Endocrinol. 2023 May;19(1):25-32.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37313231/
  49. Ali M, Reutrakul S, Petersen G, Knutson KL. Associations between Timing and Duration of Eating and Glucose Metabolism: A Nationally Representative Study in the U.S. Nutrients. 2023 Feb 1;15(3):729.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771435/
  50. Tripolt NJ, Hofer SJ, Pferschy PN, Aziz F, Durand S, Aprahamian F, Nirmalathasan N, Waltenstorfer M, Eisenberg T, Obermayer AMA, Riedl R, Kojzar H, Moser O, Sourij C, Bugger H, Oulhaj A, Pieber TR, Zanker M, Kroemer G, Madeo F, Sourij H. Glucose Metabolism and Metabolomic Changes in Response to Prolonged Fasting in Individuals with Obesity, Type 2 Diabetes and Non-Obese People-A Cohort Trial. Nutrients. 2023 Jan 18;15(3):511.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771218/
  51. Enríquez Guerrero A, San Mauro Martín I, Garicano Vilar E, Camina Martín MA. Effectiveness of an intermittent fasting diet versus continuous energy restriction on anthropometric measurements, body composition and lipid profile in overweight and obese adults: a meta-analysis. Eur J Clin Nutr. 2021 Jul;75(7):1024-1039. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33293678/
  52. Aragon AA, Schoenfeld BJ. Does Timing Matter? A Narrative Review of Intermittent Fasting Variants and Their Effects on Bodyweight and Body Composition. Nutrients. 2022 Nov 25;14(23):5022.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36501050/
  53. Lin S, Cienfuegos S, Ezpeleta M, Gabel K, Pavlou V, Mulas A, Chakos K, McStay M, Wu J, Tussing-Humphreys L, Alexandria SJ, Sanchez J, Unterman T, Varady KA. Time-Restricted Eating Without Calorie Counting for Weight Loss in a Racially Diverse Population: A Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2023 Jul;176(7):885-895.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37364268/
  54. Jahrami HA, Faris ME, I Janahi A, I Janahi M, Abdelrahim DN, Madkour MI, Sater MS, Hassan AB, Bahammam AS. Does four-week consecutive, dawn-to-sunset intermittent fasting during Ramadan affect cardiometabolic risk factors in healthy adults? A systematic review, meta-analysis, and meta-regression. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2021 Jul 22;31(8):2273-2301. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34167865/
  55. Ma Y, Sun L, Mu Z. Network meta-analysis of three different forms of intermittent energy restrictions for overweight or obese adults. Int J Obes (Lond). 2024 Jan;48(1):55-64.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37980382/
  56. Zhang Q, Zhang C, Wang H, Ma Z, Liu D, Guan X, Liu Y, Fu Y, Cui M, Dong J. Intermittent Fasting versus Continuous Calorie Restriction: Which Is Better for Weight Loss? Nutrients. 2022 Apr 24;14(9):1781. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35565749/
  57. Zhao J, Duan X, Zhang L, Zhao X, Yang J, Sun N, Zhao W. Comparative efficacy of energy-restricted dietary interventions in overweight and obese populations: A systematic review and network meta-analysis. Nurs Health Sci. 2024 Mar;26(1):e13083.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38356103/
  58. Yao K, Su H, Cui K, Gao Y, Xu D, Wang Q, Ha Z, Zhang T, Chen S, Liu T. Effectiveness of an intermittent fasting diet versus regular diet on fat loss in overweight and obese middle-aged and elderly people without metabolic disease: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. J Nutr Health Aging. 2024 Mar;28(3):100165.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38308923/
  59. Elortegui Pascual P, Rolands MR, Eldridge AL, Kassis A, Mainardi F, Lê KA, Karagounis LG, Gut P, Varady KA. A meta-analysis comparing the effectiveness of alternate day fasting, the 5:2 diet, and time-restricted eating for weight loss. Obesity (Silver Spring). 2023 Feb;31 Suppl 1:9-21. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36349432/
  60. Schroor MM, Joris PJ, Plat J, Mensink RP. Effects of Intermittent Energy Restriction Compared with Those of Continuous Energy Restriction on Body Composition and Cardiometabolic Risk Markers - A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials in Adults. Adv Nutr. 2024 Jan;15(1):100130.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37827491/
  61. de Cabo R, Mattson MP. Effects of Intermittent Fasting on Health, Aging, and Disease. N Engl J Med. 2019 Dec 26;381(26):2541-2551. doi: 10.1056/NEJMra1905136. Erratum in: N Engl J Med. 2020 Jan 16;382(3):298.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31881139/
  62. Wegman MP, Guo MH, Bennion DM, Shankar MN, Chrzanowski SM, Goldberg LA, Xu J, Williams TA, Lu X, Hsu SI, Anton SD, Leeuwenburgh C, Brantly ML. Practicality of intermittent fasting in humans and its effect on oxidative stress and genes related to aging and metabolism. Rejuvenation Res. 2015 Apr;18(2):162-72.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25546413/
  63. Elsworth RL, Monge A, Perry R, Hinton EC, Flynn AN, Whitmarsh A, Hamilton-Shield JP, Lawrence NS, Brunstrom JM. The Effect of Intermittent Fasting on Appetite: A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2023 Jun 1;15(11):2604.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37299567/
  64. Varkaneh Kord H, M Tinsley G, O Santos H, Zand H, Nazary A, Fatahi S, Mokhtari Z, Salehi-Sahlabadi A, Tan SC, Rahmani J, Gaman MA, Sathian B, Sadeghi A, Hatami B, Soltanieh S, Aghamiri S, Bawadi H, Hekmatdoost A. The influence of fasting and energy-restricted diets on leptin and adiponectin levels in humans: A systematic review and meta-analysis. Clin Nutr. 2021 Apr;40(4):1811-1821.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158587/
  65. Kazeminasab F, Behzadnejad N, Cerqueira HS, Santos HO, Rosenkranz SK. Effects of intermittent fasting combined with exercise on serum leptin and adiponectin in adults with or without obesity: a systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials. Front Nutr. 2024 Jun 12;11:1362731.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38933888/
  66. Kazeminasab F, Baharlooie M, Karimi B, Mokhtari K, Rosenkranz SK, Santos HO. Effects of intermittent fasting combined with physical exercise on cardiometabolic outcomes: systematic review and meta-analysis of clinical studies. Nutr Rev. 2023 Dec 15:nuad155.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38102800/
  67. Keenan S, Cooke MB, Belski R. The Effects of Intermittent Fasting Combined with Resistance Training on Lean Body Mass: A Systematic Review of Human Studies. Nutrients. 2020 Aug 6;12(8):2349.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32781538/
  68. Khalafi M, Symonds ME, Maleki AH, Sakhaei MH, Ehsanifar M, Rosenkranz SK. Combined versus independent effects of exercise training and intermittent fasting on body composition and cardiometabolic health in adults: a systematic review and meta-analysis. Nutr J. 2024 Jan 6;23(1):7.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38183054/
  69. Lavallee CM, Bruno A, Ma C, Raman M. The Role of Intermittent Fasting in the Management of Nonalcoholic Fatty Liver Disease: A Narrative Review. Nutrients. 2022 Nov 3;14(21):4655. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364915/
  70. Cienfuegos S, Corapi S, Gabel K, Ezpeleta M, Kalam F, Lin S, Pavlou V, Varady KA. Effect of Intermittent Fasting on Reproductive Hormone Levels in Females and Males: A Review of Human Trials. Nutrients. 2022 Jun 3;14(11):2343.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35684143/
  71. Ooi TC, Meramat A, Rajab NF, Shahar S, Ismail IS, Azam AA, Sharif R. Intermittent Fasting Enhanced the Cognitive Function in Older Adults with Mild Cognitive Impairment by Inducing Biochemical and Metabolic changes: A 3-Year Progressive Study. Nutrients. 2020 Aug 30;12(9):2644.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32872655/
  72. Jiang Y, Sonu I, Garcia P, Fernandez-Becker NQ, Kamal AN, Zikos TA, Singh S, Neshatian L, Triadafilopoulos G, Goodman SN, Clarke JO. The Impact of Intermittent Fasting on Patients With Suspected Gastroesophageal Reflux Disease. J Clin Gastroenterol. 2023 Nov-Dec 01;57(10):1001-1006.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36730832/
  73. Gaeini Z, Mirmiran P, Bahadoran Z. Effects of Ramadan intermittent fasting on leptin and adiponectin: a systematic review and meta-analysis. Hormones (Athens). 2021 Jun;20(2):237-246. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33786736/
  74. Lü W, Yu T, Kuang W. Effects of dietary restriction on cognitive function: a systematic review and meta-analysis. Nutr Neurosci. 2023 Jun;26(6):540-550.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35469542/
  75. Alkurd R, Mahrous L, Zeb F, Khan MA, Alhaj H, Khraiwesh HM, Faris ME. Effect of Calorie Restriction and Intermittent Fasting Regimens on Brain-Derived Neurotrophic Factor Levels and Cognitive Function in Humans: A Systematic Review. Medicina (Kaunas). 2024 Jan 22;60(1):191.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38276070/
  76. Senderovich H, Farahneh O, Waicus S. The Role of Intermittent Fasting and Dieting on Cognition in Adult Population: A Systematic Review of the Randomized Controlled Trials. Med Princ Pract. 2023;32(2):99-109.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37263255/
  77. Sharifi S, Rostami F, Babaei Khorzoughi K, Rahmati M. Effect of time-restricted eating and intermittent fasting on cognitive function and mental health in older adults: A systematic review. Prev Med Rep. 2024 May 9;42:102757.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38774517/
  78. Fernández-Rodríguez R, Martínez-Vizcaíno V, Mesas AE, Notario-Pacheco B, Medrano M, Heilbronn LK. Does intermittent fasting impact mental disorders? A systematic review with meta-analysis. Crit Rev Food Sci Nutr. 2023;63(32):11169-11184.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35713641/
  79. Murta L, Seixas D, Harada L, Damiano RF, Zanetti M. Intermittent Fasting as a Potential Therapeutic Instrument for Major Depression Disorder: A Systematic Review of Clinical and Preclinical Studies. Int J Mol Sci. 2023 Oct 25;24(21):15551.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37958535/
  80. Hussin NM, Shahar S, Teng NI, Ngah WZ, Das SK. Efficacy of fasting and calorie restriction (FCR) on mood and depression among ageing men. J Nutr Health Aging. 2013;17(8):674-80.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24097021/
  81. Ashtary-Larky D, Bagheri R, Tinsley GM, Asbaghi O, Paoli A, Moro T. Effects of intermittent fasting combined with resistance training on body composition: a systematic review and meta-analysis. Physiol Behav. 2021 Aug 1;237:113453. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33984329/
  82. Conde-Pipó J, Mora-Fernandez A, Martinez-Bebia M, Gimenez-Blasi N, Lopez-Moro A, Latorre JA, Almendros-Ruiz A, Requena B, Mariscal-Arcas M. Intermittent Fasting: Does It Affect Sports Performance? A Systematic Review. Nutrients. 2024 Jan 4;16(1):168.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38201996/
  83. Kalsekar AS, Abdelrahim DN, Faris ME. Effect of calorie restriction and intermittent fasting on glucose homeostasis, lipid profile, inflammatory, and hormonal markers in patients with polycystic ovary syndrome: a systematic review. Front Nutr. 2024 Apr 5;11:1362226.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38646104/
  84. Lange M, Nadkarni D, Martin L, Newberry C, Kumar S, Kushner T. Intermittent fasting improves hepatic end points in nonalcoholic fatty liver disease: A systematic review and meta-analysis. Hepatol Commun. 2023 Aug 3;7(8):e0212.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37534936/
  85. Ranjbar M, Shab-Bidar S, Mohammadi H, Djafarian K. Effect of Intermittent Fasting on Liver Function Tests: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. Nutr Rev. 2024 Jun 25:nuae070.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38917447/
  86. Saleh SAK, Santos HO, Găman MA, Cerqueira HS, Zaher EA, Alromaih WR, Arafat NS, Adi AR, Adly HM, Alyoubi R, Alyahyawi N, Kord-Varkaneh H. Effects of intermittent fasting regimens on glycemic, hepatic, anthropometric, and clinical markers in patients with non-alcoholic fatty liver disease: Systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr ESPEN. 2024 Feb;59:70-80.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38220409/
  87. Faris M, Jahrami H, Abdelrahim D, Bragazzi N, BaHammam A. The effects of Ramadan intermittent fasting on liver function in healthy adults: A systematic review, meta-analysis, and meta-regression. Diabetes Res Clin Pract. 2021 Aug;178:108951. 
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34273453/
  88. Abuelazm MT, Mohamed I, Naeem A, Khlidj Y, Tanashat M, Katamesh BE, Abusuilik H, Altobaishat O, Abdelnabi M, Abdelazeem B. Intermittent fasting regimens for metabolic dysfunction-associated steatotic liver disease: a systematic review and network meta-analysis of randomized controlled trials. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2024 Apr 1;36(4):371-381.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38407890/
  89. Castillo MF, Salgado-Canales D, Arrese M, Barrera F, Mikhailidis DP. Effect of Intermittent Fasting on Lipid Profile, Anthropometric and Hepatic Markers in Non-Alcoholic Fatty Liver Disease (NAFLD): A Systematic Review. Curr Vasc Pharmacol. 2024 Jan 19.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38321893/
  90. Elmajnoun HK, Faris ME, Abdelrahim DN, Haris PI, Abu-Median AB. Effects of Ramadan Fasting on Glycaemic Control Among Patients with Type 2 Diabetes: Systematic Review and Meta-analysis of Observational Studies. Diabetes Ther. 2023 Mar;14(3):479-496.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36725794/
  91. Abdelrahim DN, Rachida R, Krami AM, Nadia A, Faris ME. Sex as a biological determinant in anthropometric, biochemical, and dietary changes during Ramadan intermittent fasting in healthy people: A systematic review. Diabetes Metab Syndr. 2023 May;17(5):102762.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37141819/
  92. Trabelsi K, Ammar A, Boukhris O, Glenn JM, Clark CCT, Stannard SR, Slater G, Żmijewski P, Driss T, Ben Saad H, Chamari K, Chtourou H. Dietary Intake and Body Composition During Ramadan in Athletes: A Systematic Review and Meta-Analysis With Meta-Regression. J Am Nutr Assoc. 2023 Jan;42(1):101-122.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35512756/
  93. Pramono A, Ardiaria M, Limijadi EKS, Noer ER, Lestari ES, Siswanto FM. Intermittent fasting modulates human gut microbiota diversity in a phenotype-dependent manner: a systematic review. Biosci Microbiota Food Health. 2024;43(3):170-182.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38966051/
  94. Pérez-Gerdel T, Camargo M, Alvarado M, Ramírez JD. Impact of Intermittent Fasting on the Gut Microbiota: A Systematic Review. Adv Biol (Weinh). 2023 Aug;7(8):e2200337.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36950759/
  95. Paukkonen I, Törrönen EN, Lok J, Schwab U, El-Nezami H. The impact of intermittent fasting on gut microbiota: a systematic review of human studies. Front Nutr. 2024 Feb 12;11:1342787.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38410639/
  96. Tsogka A, Kitsos DK, Stavrogianni K, Giannopapas V, Chasiotis A, Christouli N, Tsivgoulis G, Tzartos JS, Giannopoulos S. Modulating the Gut Microbiome in Multiple Sclerosis Management: A Systematic Review of Current Interventions. J Clin Med. 2023 Dec 11;12(24):7610.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38137679/
  97. Pieczyńska-Zając JM, Malinowska A, Łagowska K, Leciejewska N, Bajerska J. The effects of time-restricted eating and Ramadan fasting on gut microbiota composition: a systematic review of human and animal studies. Nutr Rev. 2024 May 10;82(6):777-793.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37528052/
  98. Kaviyarasan S, Chung Sia EL, Retinasamy T, Arulsamy A, Shaikh MF. Regulation of gut microbiome by ketogenic diet in neurodegenerative diseases: A molecular crosstalk. Front Aging Neurosci. 2022 Oct 14;14:1015837.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36313018/
  99. Arciero PJ, Poe M, Mohr AE, Ives SJ, Arciero A, Sweazea KL, Gumpricht E, Arciero KM. Intermittent fasting and protein pacing are superior to caloric restriction for weight and visceral fat loss. Obesity (Silver Spring). 2023 Feb;31 Suppl 1(Suppl 1):139-149.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36575144/
  100. Maruthur NM, Pilla SJ, White K, Wu B, Maw MTT, Duan D, Turkson-Ocran RA, Zhao D, Charleston J, Peterson CM, Dougherty RJ, Schrack JA, Appel LJ, Guallar E, Clark JM. Effect of Isocaloric, Time-Restricted Eating on Body Weight in Adults With Obesity : A Randomized Controlled Trial. Ann Intern Med. 2024 May;177(5):549-558.
    https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38639542

 

 




דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם