דיאטת DASH

 

דיאטת DASH מורכבת בעיקרה מתפריט עשיר בפירות, ירקות, דגנים מלאים, מזונות דלי שומן (גם חלב), אגוזים, קטניות, ומזונות מן החי (דגים ועוף), כאשר התפריט היומי כולל 1600-3000 קלוריות (בהתאם לגיל, מין וביצוע פעילות גופנית) ומחייב שילוב של מזונות מכל הקטגוריות.

דיאטת DASH אינה מוגדרת כדיאטה להרזייה אך בשילוב עם פעילות גופנית גורמת לירידה במשקל.

 

מחקרים רבים בחנו את דיאטת DASH בעיקר בנושא הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם).

אספנו עבורכם מספר מחקרים בהקשר זה ובהקשרים חשובים נוספים בהם הדיאטה נמצאה יעילה ובטוחה. 

 

מחקרים על דיאטת DASH:

בסקירה (2022) מעריכים החוקרים את העדויות ממחקרים מסוגים שונים העוסקים בפוטנציאל של תזונה למניעת אלצהיימר. ראשית, מוצגים המאפיינים של מחלת האלצהיימר והגורמים המעורבים בהתפתחות המחלה, וכן גורמים תזונתיים אשר עשויים להיות בעלי השפעה על אלצהיימר כולל תזונה דלה בנוגדי חמצון, תזונה עתירת שומן ושומן רווי, רמת כולסטרול גבוהה והצטברות של מתכות כבדות. בהמשך, דנים החוקרים בהיבטים תזונתיים שונים אשר עשויים לתרום למניעת אלצהיימר, כולל דרישת האנרגיה הכוללת והרכב אבות המזון בתזונה. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי רכיבים תזונתיים בעלי פוטנציאל להגנה עצבית ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי, כולל ויטמינים נוגדי חמצון, ויטמיני B, סידן ומגנזיום, חומצות שומן רב בלתי רוויות ופוֹליפנוֹלים. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות העדויות לגבי דפוסי תזונה שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה על התפקוד הקוגניטיבי ועל הסיכון להתפתחות אלצהיימר, כולל דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND. בהתבסס על הממצאים הקיימים, להלן טבלה המסכמת את ההמלצות העיקריות של החוקרים למניעת אלצהיימר:

החוקרים מסכמים כי לתזונה בכל שלב בחיים יש השפעה על הסיכון להתפתחות אלצהיימר. למבוגרים מומלץ ליישם את ההמלצות התזונתיות לגיל השלישי תוך העשרת התזונה ברכיבים נוגדי חמצון ונוגדי דלקת.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364826/

במאמר עמדה (2020) מטעם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מציגים המומחים המלצות עדכניות מבוססות ראיות בהתייחס לצריכת כולסטרול. הם מציינים כי ביטול ההנחיה על ידי ה-AHA בשנת 2013 לגבי הגבלה ספציפית של כולסטרול בהנחיות התזונתיות העדכניות, בשל חוסר ראיות, העלה שאלות בהתייחס לתפקיד הכולסטרול בתחלואה קרדיווסקולרית. על מנת להעריך את הרלבנטיות של הגבלת הכולסטרול בתזונה לשמירה על בריאות הלב, צוות המומחים ביצע סקירה של מחקרים בבני אדם, בהם נבחנו הקשרים בין הכולסטרול בתזונה לבין רמת השומנים בדם, הליפופרוטאינים והסיכון הקרדיווסקולרי. באופן כללי, העדויות ממחקרים תצפיתיים, שנערכו במדינות שונות, אינן מצביעות על קשר מובהק בין הכולסטרול בתזונה והסיכון הקרדיווסקולרי. למרות ממצאים אחרים שעולים ממטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים, במרביתם צריכת כולסטרול מעבר לרמה הממוצעת הייתה קשורה בעלייה בריכוז הכולסטרול הכללי או ה-LDL. לטענת צוות המומחים, ההנחיות התזונתיות צריכות להתבסס על דפוס של תזונה בריאה, כגון הדיאטה הים-תיכונית או דיאטת DASH, המאופיינות בצריכת כולסטרול מתונה. בדפוסי תזונה אלה הדגש הינו על פירות, ירקות, דגנים מלאים, מוצרי חלב רזים, מקורות ״חלבון רזה״ (כגון עוף ודגים), אגוזים, זרעים ושמנים צמחיים. להערכתם ישנו קושי בהטמעת הגבלה ספציפית על הכולסטרול, כחלק מהנחיות תזונתיות המבוססות על קבוצות מזון. לפיכך, הנחיות תזונתיות הממוקדות בדפוסי תזונה עשויות במידה רבה יותר לתרום לשיפור איכות התזונה והבריאות הקרדיווסקולרית; כך למשל החלפת שומן רווי בשומן בלתי רווי צפויה לגרום לירידות משמעותיות יותר ב-LDL, מאשר הפחתת צריכה הכולסטרול לבדה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31838890/

בנייר עמדה (2021) מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד, מציגים צוות המומחים את העדויות העדכניות בהתייחס לקשר בין תזונה למחלות קרדיווסקולריות, ואת ההמלצות התזונתיות למבוגרים בריאים עם גורמי סיכון או עם תחלואה קרדיווסקולרית. במסמך שלושה חלקים עיקריים בהם מפורטות העדויות וההמלצות בהתייחס למגוון דפוסי תזונה (כגון דיאטה דלת שומן, דיאטה ים תיכונית, צום לסירוגין ועוד), למגוון קבוצות מזון ומזונות ספציפיים (כגון מזון מעובד, דגנים מלאים, ירקות ופירות, אלכוהול, שום ועוד), ולמגוון תוספים (כגון מלח, מגנזיום, סידן, שמן דגים, פיטוסטרוֹלים ועוד). 

להלן עיקרי ההמלצות:

מזונות ודפוסי תזונה:

• מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות, ולהשתמש בשיטות בישול שמשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (אידוי, הקפצה וכדומה). 

• רצוי לכלול בתזונה דגנים מלאים, קטניות, שומן מהצומח עם עדיפות לשומן חד בלתי רווי (כגון שמן זית), 3-2 מוצרי חלב (רצוי מותססים), לפחות חמישה ירקות ופירות מסוגים שונים ביום, 3-2 מנות דגי ים שומניים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירים בסידן. 

• ניתן להוסיף אגוזים ושקדים, שום, קינמון ומזונות עשירים בליקופן, סידן, ויטמין D ומגנזיום, כחלק מהתזונה היומית המאוזנת. 

• מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר בשרים מעובדים שהם גם עתירי נתרן, מזונות המכילים שומן טרנס ו/או מלח ו/או תוספת סוכר.

• מאפיינים אלה מרכיבים את דפוסי האכילה הים תיכונית ודיאטת DASH, כאשר גם דיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, או דיאטה המבוססת על מזון מהצומח יכולות להתאים למניעה קרדיווסקולרית. 

• דיאטה קטוגנית לזמן קצר ודיאטה דלת פחמימות, מתאימות בעיקר לאנשים עם משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטבולית. 

• צום לסירוגין, בשילוב אחת מאסטרטגיות התזונה שלמעלה, עשוי לעזור לירידה במשקל ולשיפור גורמי הסיכון.

• הועדה לא ממליצה לאמץ דפוס אכילה קטוגני או פליאוליתי לטווח ארוך, וממליצה להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.

שתיה:

• מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות ממותקים בסוכר ומתחליפי סוכר.

• עדויות תצפיתיות מראות ששתיית תה ירוק, קפה וכמות מתונה של אלכוהול קשורה בהיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיווסקולריות. 

תוספי תזונה:

• פיטוסטרוֹלים: ניתן לשקול תוספת 1.5-2 גרם/יום להפחתה מתונה של רמות LDL. 

• אומגה 3: תוצאות המחקרים עדיין שנויות במחלוקת, אך נראה כי לאנשים עם או בלי סוכרת, הסובלים ממחלת לב כלילית ידועה ויציבה ניתן לשקול תוספת 1-2 גרם ליום אומגה 3, ולאנשים עם גורמי סיכון ורמות טריגליצרידים מעל 500 מ"ג/דצ"ל, ניתן לשקול תוספת DHA+EPA במינון של 4-3 גרם ביום, תחת מעקב רפואי. 

• מגנזיום: רצוי לשקול צריכת מגנזיום ממקורות תזונתיים לקבלת צריכה יומית מספקת, ולהשלים במידת הצורך בתוסף עד 600 מ"ג ליום.

• לא מומלץ לקחת תוספי סידן, ויטמין D או שמרי אורז אדום.

• קו-אנזים Q10: לחולי אי ספיקת לב מתקדמת, רצוי לשקול מתן תוסף של 300 מ"ג ליום. תוסף זה לא הוכח כמועיל למניעה וטיפול בכל מצב קרדיווסקולרי אחר.

https://ima-contentfiles.s3.amazonaws.com/Ne171_CardiovascularNutrition.pdf

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטת DASH בקרב נשים בהריון, בדגש על האיזון הגליקמי ועל תוצאות ההריון והלידה. בסקירה נכללו שישה מחקרים, בהם 569 משתתפות עם סוכרת הריון, עודף משקל או שמנות, או הפרעות בלחץ הדם. המשתתפות קיבלו דיאטת DASH או דיאטה סטנדרטית למשך 4 עד 20 שבועות. 

להלן סיכום הממצאים:

• לדיאטת DASH הייתה השפעה מיטיבה על רמת הגלוקוז בצום, ללא השפעה מובהקת על תנגודת לאינסולין. 

• צריכת דיאטת DASH במהלך ההריון הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-33% לרעלת הריון, סיכון נמוך ב-70% למקרוזומיה, ובסיכון נמוך ב-55% לתינוק גדול לגיל ההריון. 

• לא נמצא קשר בין דיאטת DASH לבין הסיכון לניתוח קיסרי, ריבוי מי שפיר, לידה מוקדמת או לתינוק קטן לגיל ההריון. 

• תינוקות לנשים שצרכו דיאטת DASH היו בעלי היקף ראש ואינדקס פונדרל (ponderal index, מדד להערכת יחס המשקל לגובה) נמוכים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. 

מסקנת החוקרים היא כי לצריכת דיאטת DASH בקרב נשים בהריון עם הפרעות קרדיו-מטבוליות השפעה מיטיבה על האיזון הגליקמי ותוצאות ההריון והלידה. 

http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0965229920318185

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים (2020)הוערכה ההשפעה של דפוסי תזונה המבוססים על מזון מן הצומח על לחץ הדם. החוקרים מציינים כי תזונה שאיננה כוללת רכיבים מן החי נמצאה קשורה בלחץ דם נמוך יותר, אולם לא ידוע האם יש השפעה דומה גם לדפוסי תזונה פחות מגבילים, הכוללים צריכה מוגבלת של מזונות מהחי. בסקירה נכללו 41 מחקרים קליניים, בהם 8,416 משתתפים בני כ-50 בממוצע. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי דפוסי תזונה המבוססים על הצומח היו קשורים בלחץ דם נמוך יותר: דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה של 5.53 מ"מ כספית, דיאטה ים-תיכונית ב-0.95 מ"מ כספית, דיאטה טבעונית ב-1.30 מ"מ כספית, דיאטה צמחונית הכוללת צריכת מוצרי חלב וביצים (לקטו-אובו) ב-5.47 מ"מ כספית, דיאטה נורדית ב-4.47 מ"מ כספית, דיאטה עתירת סיבים ב-0.65 מ"מ כספית, ודיאטה עתירת פירות וירקות ב-0.57 מ"מ כספית. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לירידה בלחץ הדם הדיאסטולי. רמת הביטחון של הממצאים הינה גבוהה עבור דיאטה צמחונית לקטו-אובו ודיאטת DASH, בינונית עבור דיאטה ים-תיכונית ונורדית, נמוכה עבור דיאטה טבעונית, ומאוד נמוכה עבור דיאטות עתירות סיבים או פירות וירקות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדפוסי תזונה המבוססים על הצומח קשורים בלחץ דם נמוך יותר, באופן בלתי תלוי במגדר וב-BMI. 

https://journals.lww.com/jhypertension/Abstract/9000/The_effect_of_plant_based_dietary_patterns_on.96871.aspx

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים (2020) הוערכה היעילות של דפוסי תזונה ושל דיאטות מוכרות לירידה במשקל ולשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולריים, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. בסקירה נכללו 121 מחקרים, בהם 21,941 משתתפים ו-14 דפוסי תזונה/דיאטות, כאשר החוקרים סיווגו אותן ל-3 קטגוריות בהתאם להרכב אבות המזון:

קטגוריה	דיאטות לדוגמא	% פחמימות	% חלבון	% שומן
דלת פחמימות	Atkins, South Beach, Zone	עד 40	כ-30	30-55
מתונה	Biggest Loser, DASH, Jenny Craig, Mediterranean, Portfolio, Slimming World, Volumetrics, Weight Watchers	55-60	כ-15	21-30
דלת שומן	Ornish, Rosemary Conley	כ-60	כ-10-15	עד 20

 

להלן הממצאים העיקריים:

• בהשוואה לתזונה הרגילה, לדיאטה דלת פחמימות ולדיאטה דלת שומן הייתה השפעה דומה לאחר 6 חודשים על הירידה במשקל (4.63 לעומת 4.37 ק"ג), ועל הירידה בלחץ הדם הסיסטולי (5.14 לעומת 5.05 מ"מ כספית) והדיאסטולי (3.21 לעומת 2.85 מ"מ כספית). ההשפעה של הדיאטה המתונה הייתה קטנה יותר.  

• לדיאטה דלת פחמימות הייתה השפעה פחותה בהשוואה לדיאטה דלת שומן ולדיאטה מתונה על הירידה ברמת ה-LDL (כ-1.01 לעומת 7.08 ו-5.22 מ"ג/דצ"ל).

• דיאטה דלת פחמימות, אך לא דיאטה דלת שומן או דיאטה מתונה, הייתה מלווה בעלייה ברמת ה-HDL (כ-2.31 מ"ג/דצ"ל). 

• הדיאטות עם ההשפעה הגדולה ביותר על הירידה במשקל ולחץ הדם לאחר 6 חודשים, בהשוואה לתזונה הרגילה, היו דיאטת אטקינס, דיאטת DASH ודיאטת הזון. 

• באף דיאטה לא נמצא שיפור מובהק ברמת ה-HDL או CRP לאחר 6 חודשים. 

• בכל הדיאטות השיפור במשקל התבטל לאחר 12 חודשים, וכך גם השיפור בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים – מלבד בדיאטה הים-תיכונית. 

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על כך שבטווח של 6 חודשים מרבית הדיאטות מובילות לירידה מתונה במשקל ולשיפור ניכר בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, ובעיקר לחץ הדם, אולם באופן כללי ההשפעה המיטיבה אינה נשמרת בטווח של שנה. לפיכך, החוקרים מציעים לא להתמקד בדפוס הדיאטה אלא באסטרטגיות לשמירה על הירידה במשקל לאורך זמן. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32238384/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2020) חקר הקשר בין דיאטת DASH לבין הסיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי. בסקירה נכללו 8 מחקרים: 2 מחקרי מקרה-בקרה, מחקר חתך אחד, ו-5 מחקרי עוקבה. מטה-אנליזה בוצעה על הנתונים מחמשת מחקרי העוקבה, אשר כללו 819,949 משתתפים מעל גיל 30, מהם 15,961 משתתפים אובחנו עם סרטן קולורקטלי במהלך תקופת מעקב של 10 עד 26 שנה. בניתוח כולל של נתונים אלה נמצא כי התאמה גבוהה יותר לדיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-20% להתפתחות סרטן קולורקטלי. באופן ספציפי, הסיכון עבור גברים היה נמוך ב-26% ועבור נשים ב-15%. ההשערה היא כי דיאטת DASH, הכוללת צריכה גבוהה של פירות וירקות וצריכה נמוכה של בשר אדום, עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסרטן קולורקטלי באמצעות שינוי הרכב אוכלוסיית החיידקים במעי. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של דיאטת DASH להפחתת הסיכון לסרטן קולורקטלי, ומציעים להמשיך ולבחון זאת במגוון אזורים גיאוגרפיים.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32063407/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים (2019) הוערכה התרומה של דיאטת DASH למניעת מחלת כליות כרונית. בסקירה נכללו שבעה מחקרים - מהם שישה נכללו במטה-אנליזה (2 מחקרי חתך ו-4 מחקרי עוקבה) - ובהם סה"כ 568,213 משתתפים ו-16,694 מקרים של מחלת כליות כרונית. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת דפוס של דיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-23% להתפתחות מחלת כליות כרונית. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי הקשר היה מובהק רק במחקרי העוקבה אך לא במחקרי החתך. כמו כן, הקשר היה מובהק במחקרים בהם ניתוח התזונה היה מבוסס על הצריכה של רכיבים תזונתיים לעומת מחקרים בהם הניתוח היה מבוסס על קבוצות מזון. מסקנת החוקרים היא כי צריכת דיאטת DASH עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות והחמרה של מחלת כליות כרונית, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31669002/

בסקירה של מחקרים מבוקרים ותצפיתיים, (2021) מסוכמות העדויות הקיימות בהתייחס לתזונה במחלת כליות כרונית, בדגש על תזונה דלת חלבון והקשר בין דפוסי תזונה שונים ומחלת כליות כרונית. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות בהתייחס להגבלת החלבון בלבד, וכן לשימוש בתוספים אנלוגיים של חומצות אמינו דלות חנקן. בהמשך, החוקרים דנים בהיבטים התזונתיים הנלווים להחמרת המחלה ולשימוש בדיאליזה. בחלקה האחרון של הסקירה מוצגות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, בהתייחס לקשר בין דפוסי תזונה שונים, כגון דיאטת DASH ודיאטה ים-תיכונית, והסיכון להתפתחות מחלת כליות כרונית, להתקדמות המחלה ולתמותה. באופן כללי, מהסקירה עולה כי לדפוסי תזונה בריאים הכוללים צריכה גבוהה של פירות וירקות וצריכה מוגבלת של חלבון מהחי עשויה להיות תרומה להאטת ההתקדמות של מחלת כליות כרונית ולהפחתת הסיכון לתמותה. בנוסף, הגבלת החלבון בתזונה מסייעת להפחתת צריכת הנתרן ולשיפור השליטה בלחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלה מתקדמת. החוקרים מציינים ארבעה מנגנונים באמצעותם התזונה יכולה להשפיע על פעילות הכליות: השפעה על עומס החומצה, עומס הזרחן, חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, ופעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. יחד עם זאת, בטווח הארוך קשה להפריד בין ההשפעה המיטיבה של התזונה לבין זו של מאפייני אורח החיים, כגון פעילות גופנית קבועה, הימנעות מעישון וצריכה מתונה של אלכוהול. החוקרים מסכמים ומדגישים את החשיבות של התאמה אישית להעדפות ולצרכי המטופל, על מנת להגביר את ההיענות לטיפול התזונתי, תוך ייעוץ ומעקב קבוע. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33809492/

בסקירה מקיפה, (2020) הוערכה היעילות של דפוסי תזונה שונים להורדת לחץ הדם. בסקירה נכללו 50 סקירות שיטתיות ומטה-אנליזות של מחקרים אקראיים מבוקרים בהן הוערכו 12 דיאטות: DASH, ים-תיכונית, נורדית*, צמחונית, דלת מלח, דלת פחמימות, דלת שומן, עתירת חלבון, אינדקס גליקמי נמוך, פורטפוליו**, קטניות ופליאוליתית. להלן הממצאים העיקריים:

• דיאטת DASH הייתה קשורה בירידה המשמעותית ביותר בלחץ הדם, עם הפרש ממוצע של 3.20-7.62 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ו-2.50-4.22 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

• ירידה מובהקת בלחץ הדם נמצאה גם בהתייחס לדיאטות: נורדית, פורטפוליו ודלת מלח.

• הממצאים לגבי היעילות של הדיאטות הנוספות שהוערכו לא היו עקביים. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על היעילות של דיאטת DASH, דיאטה נורדית ודיאטת פורטופליו להפחתת לחץ הדם, וכן של דיאטה דלת מלח בקרב אוכלוסיות מסוימות.  *דיאטה נורדית מדגישה צריכה גבוהה של דגנים מלאים, ירקות שורש, קטניות, פירות יער ודגים שומניים, וצריכה נמוכה של מתוקים ובשר אדום. **דיאטת פורטפוליו הינה דיאטה המבוססת על הצומח הכוללת מזונות מפחיתי כולסטרול, כגון אגוזים, חלבון מהצומח, סיבים מסיסים ופיטוסטרוֹלים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33022695/

בסקירה (2022) בוחנים החוקרים את הקשר בין דפוסי תזונה שונים ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון, להתקדמות המחלה או ההשפעה על חומרת המחלה. החוקרים מציינים כי הממצאים בהתייחס לרכיבים או מזונות ספציפיים אינם עקביים ולכן עשויה להיות תועלת לבחינה של דפוס התזונה הכללי. במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים קליניים ותצפיתיים בהם נבדק דפוס כללי של תזונה בריאה, תזונה מוגבלת חלבון, דיאטה קטוגנית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH). להלן סיכום היתרונות של דפוסי תזונה אלה:

החוקרים מסכמים כי באופן כללי הממצאים תומכים בתרומה של דפוס התזונה להפחתת הסיכון להתפתחות פרקינסון ולהתקדמות המחלה, אולם נדרשים מחקרים נוספים ובירור של תוצאות שאינן עקביות וכן הערכה של סיכונים אפשריים לפני גיבוש המלצות תזונתיות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36364733/

בסקירה (2020) דנים החוקרים בפוטנציאל של גישות תזונתיות שונות למניעה ולטיפול בתסמונת מטבולית ובסיבוכים הנלווים לה. החוקרים מציינים, כי שינויים באורח החיים, ובעיקר בתזונה, הינם האסטרטגיה העיקרית לטיפול בתסמונת מטבולית, אולם לא ידוע מהי הגישה התזונתית היעילה ביותר. במסגרת הסקירה, מפורטות העדויות ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים בהתייחס להשְפעת הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH, דיאטה המבוססת על הצומח, דיאטות דלות ודלות מאוד בפחמימות, דיאטה דלת שומן, דיאטה עתירת חלבון, דיאטה נורדית וצום לסירוגין. באופן כללי, לשינויים תזונתיים, כגון שיפור איכות המזון או שינוי הרכב אבות המזון, נמצאה השפעה מיטיבה על מדדי התסמונת מטבולית. החוקרים מדגישים, כי ההשפעה המגינה של דפוסי התזונה השונים, נובעת מהמכלול של שינויים תזונתיים קטנים ולא כתוצאה מהגבלה מסוימת. העדויות הקיימות תומכות בשימוש בדיאטה הים-תיכונית כאסטרטגיה המובילה למניעה ולטיפול בתסמונת מטבולית, כאשר הדיאטה כוללת הנחיות תזונתיות פשוטות ליישום ללא הגבלות תזונתיות משמעותיות. יחד עם זאת, במטופלים עם התסמונת מטבולית נדרשת גם הגבלה קלורית והקפדה על פעילות גופנית על מנת לשפר את האיזון המטבולי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003472/

בסקירה,(2020) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס לתפקיד של חיידקי המעי והמטבוליטים שלהם, בהתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים. החוקרים מסבירים, כי דלקת כרונית מהווה גורם להתפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים, כאשר חיידקי המעי יכולים לגרום לדלקת מערכתית באופן ישיר, וגם להשפיע על הסיכון הקרדיווסקולרי באופן עקיף, באמצעות מטבוליטים כגון חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) ו-TMAO. במסגרת הסקירה, מפורטים הממצאים העוסקים בהרכב ופעילות חיידקי המעי, בהקשר ליתר לחץ דם ובהקשר לטרשת עורקים. בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם, נצפה מגוון חיידקים נמוך יותר, וריכוז נמוך יותר של חיידקים המייצרים SCFA, וכן ריכוז גבוה יותר של חיידקים גראם-שליליים, המהווים מקור לליפופולִיסכרידים (LPS). מחקרים בחיות מעבדה מראים כי ל-SCFA תפקיד ישיר בוויסות לחץ הדם, ול-LPS השפעה פרו-דלקתית, כאשר כניסה של LPS למחזור הדם הינה תוצאה של עלייה בחדירות המעי. טרשת עורקים מושפעת מחיידקי המעי דרך מסלולים שונים, כולל ההשפעה של TMAO ושל חומצות המרה. בהמשך הסקירה, מוצגות אסטרטגיות טיפול אפשריות, כולל פרוביוטיקה, בדגש על תוספים המכילים חיידקים המייצרים SCFA, השתלת צואה, וכן התערבות עקיפה באמצעות פרה-ביוטיקה והתערבות תזונתית, כגון דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית. החוקרים מסכמים, כי לחיידקי המעי השפעה על התפתחות יתר לחץ דם וטרשת עורקים באמצעות מסלולים שונים. המנגנונים המעורבים נבדקו בעיקר במחקרים פרה-קליניים, ונדרשים מחקרי אורך בבני אדם, על מנת לזהות את המאפיינים המיטיבים והמזיקים של מבנה ופעילות חיידקי המעי, על מנת להתאים את אסטרטגיות הטיפול באופן מיטבי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33003455/

בסקירה (2019) מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין שלושה דפוסי תזונה - הדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH ודיאטת MIND* - לבין הסיכון להידרדרות קוגניטיבית, דמנציה ואלצהיימר. בסקירה נכללו 50 מחקרים תצפיתיים וארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים. להלן הממצאים העיקריים:

• היענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר בתשעה מבין שנים עשר מחקרי חתך, בשבעה עשר מבין עשרים וחמישה מחקרי אורך ובמחקר אחד מבין שלושה מחקרים מבוקרים.
• היענות גבוהה יותר לדיאטת DASH הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר במחקר חתך אחד, בשניים מבין חמישה מחקרי אורך ובמחקר מבוקר אחד. 
• היענות גבוהה יותר לדיאטת MIND הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר במחקר חתך אחד ובשניים מבין שלושה מחקרי אורך. 
• העדויות לגבי הקשר בין דיאטות אלה לבין הסיכון לדמנציה באופן כללי הינן מוגבלות, אולם ישנן עדויות לכך שהיענות גבוהה יותר לשלוש הדיאטות קשורה בסיכון מופחת לאלצהיימר. 
• בהתייחס לרכיבים הספציפיים של הדיאטות, ישנה תמיכה לכך שצריכת שמן זית קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר. 

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות תומכות בכך שהיענות גבוהה יותר לדיאטה הים-תיכונית, דיאטת DASH או דיאטת MIND קשורה בהידרדרות קוגניטיבית מתונה יותר ובסיכון מופחת לאלצהיימר, כאשר העדויות החזקות ביותר הן עבור דיאטת MIND. 

*דיאטת ה- MIND משלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה-DASH, בדגש על צריכת מזונות מהצומח, עם דגש על פירות יער ועלים ירוקים, והגבלת הצריכה של מזונות מן החי ושומן רווי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31209456

בסקירה (2019) מוצגים היתרונות של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות מן הצומח עבור מטופלים עם מחלת כליות כרונית. בסקירה מוצגים המאפיינים העיקריים של דיאטת DASH ושל הדיאטה הים-תיכונית - דיאטות שנמצאו במחקרים רבים בעלי תרומה למניעת תחלואה, כולל עיכוב ההתקדמות של מחלת כליות. החוקרים מפרטים את הממצאים הקליניים התומכים בהשפעה המיטיבה של תזונה המבוססת מזונות מן הצומח על תפקוד הכליות. הם מסבירים כי בניגוד לתזונה המבוססת על מזונות מן החי, אשר כוללת מוצרי חלב עתירי שומן וכמות גבוהה של חומצות אמינו גופרתיות ופוספטים, תזונה המבוססת מזונות מן הצומח מכילה רמה נמוכה יותר של חומצות אמינו אלה ושל זרחן וכתוצאה מכך נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולמחלת כליות כרונית. בהמשך הסקירה, החוקרים דנים בשני היבטים הקשורים בצריכת תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית - הגבלת הזרחן והאשלגן. הם מסבירים כי למרות הצורך בהגבלת אשלגן, המצוי בכמות רבה במזונות מן הצומח, עבור חולים אלה, למזונות מן הצומח יתרונות בריאותיים העשויים לנטרל את הבעייתיות שבצריכת האשלגן הגבוהה כשלעצמה, כפי שנצפה במספר מחקרים:

• מזונות מן הצומח העשירים באשלגן מעלים את רמת הבסיסיות בדם, דבר אשר עשוי להסביר את הירידה שנצפתה בחמצת מטבולית ובהתקדמות של מחלת הכליות בקרב חולים שאינם סוּכרתיים. 
• במחקר נמצא כי צריכת דיאטת DASH במשך שבועיים לא גרמה להיפרקלמיה. 
• עבור מטופלים עם תפקודי כליות נמוכים מאוד (eGFR <30 ml/min per 1.73 m2), שימוש בתרופות קושרות אשלגן עשוי לתרום לאיזון רמת האשלגן שתגיע מהדיאטה הצמחית. 

החוקרים מסכמים כי הולכות ומצטברות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, לכך שבקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח, בדגש על דיאטת DASH, עשויה לתרום לעיכוב התקדמות המחלה והצורך בדיאליזה ואף לשפר את סיכויי ההישרדות.      

https://cjasn.asnjournals.org/content/14/1/141

בסקירה (2019) בת שני חלקים בוחנים החוקרים את תפקיד התזונה ורכיבים טבעיים בטיפול ביתר לחץ דם. בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הנתונים האפידמיולוגיים והפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם, וכן ההשפעה של עקה חמצונית, פעילות דלקתית ופגיעה בתפקוד בפעילות החיסונית של כלי הדם. החוקרים מסבירים כי ישנם רכיבים תזונתיים וטבעיים הגורמים להשפעה פיזיולוגית הדומה לטיפול תרופתי, וניתן לסווג אותם בהתאם לקבוצות התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם:

• מעכבי ACE: רכיבים תזונתיים כמו חלמון ביצה, דגים (כגון סרדינים וטונה), שום, פירות עוזרר, איזופלבונים ופלבונואידים, קזאין וחלבון מי גבינה, חלבונים, אצות כמו קלפ ווואקמה, שומשום, נבט חיטה וחלבון תירס, וכן רכיבים ותוספים כמו מלטונין, אומגה 3, מיצוי רימונים, פרוביוטיקה, פיקנוגנול, קוורצטין ואבץ. 
• חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין: רכיבים תזונתיים כמו סלרי, סיבים תזונתיים, שום, MUFA, וכן רכיבים ותוספים כמו  GLA, NAC, חומצה אולאית, רזברטרול, אשלגן, טאורין, ויטמין C, ויטמין B6 וקו-אנזים Q10. 
• חוסמי בטא: פירות עוזרר.
• חוסמי תעלות סידן: רכיבים תזונתיים כמו סלרי, שום, פירות עוזרר, MUFA, וכן רכיבים ותוספים כמו חומצה אלפא ליפואית, סידן, מגנזיום, NAC, חומצה אולאית, אומגה 3, טאורין, ויטמין B6. 
• חוסמי אלפא: רכיבים תזונתיים כמו סלרי, שום, סיבים תזונתיים וחלבונים, וכן רכיבים ותוספים כמו GLA, אשלגן, פרוביוטיקה, הגבלת נתרן, טאורין, ויטמין C, ויטמין B6, אבץ וקו-אנזים Q10. 
• מעכבי רנין ישירים: ויטמין D.
• מרחיבי כלי דם ישירים: רכיבים תזונתיים כמו סלק, סלרי, קקאו, שמנים חד בלתי רווים, סיבים תזונתיים, שום, הספרידין ומיץ תפוזים, ליקופן, MUFA, סויה, תה ירוק ושחור, וכן רכיבים ותוספים כמו חומצה אלפא ליפואית, ארגינין, סידן, קרניטין, פלבונואידים, מיצוי זרעי ענבים, ליקופן, מגנזיום, מלטונין, אומגה 3, אשלגן, טאורין, ויטמין C, ויטמין E. 
• משתנים: רכיבים תזונתיים כמו סלרי, סיבים תזונתיים, פירות עוזרר, חלבונים, וכן רכיבים ותוספים כמו סידן, קו-אנזים Q10, סיבים תזונתיים, GLA, ל-קרניטין, מגנזיום, אשלגן, טאורין, ויטמין B6, ויטמין C, ויטמין E. 

בהמשך, דנים החוקרים באופן ספציפי בהשפעות על לחץ הדם של נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, אבץ, חלבונים, ל-ארגינין, טאורין, חומצות שומן רב בלתי רוויות, חומצות שומן חד בלתי רוויות בדגש על שמן ועלי זית, ויטמין C וויטמין E.  בחלקה השני של הסקירה ממשיכים החוקרים לפרט את הממצאים לגבי ההשפעות על לחץ הדם של רכיבים נוספים: ויטמין D, ויטמין B6, הפלבונואידים שברימון, רזברטרול, ליקופן, קו-אנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית, פיקנוגנול, שום, אצות, קקאו, מלטונין, מיצוי זרעי ענבים, סלק, תה, ל-קרניטין ואצטיל ל-קרניטין, סיבים תזונתיים, שומשום, הספרידין, NAC, עוזרר (Crataegus), קוורצטין ופרוביוטיקה. להלן טבלה המסכמת את גישת הטיפול האינטגרטיבית ביתר לחץ דם:

קטגוריה	התערבות	מינון יומי
תזונה	דפוס תזונה כגון דיאטת DASH
	הגבלת נתרן	1,500 מ"ג
	אשלגן	5,000-10,000 מ"ג
	יחס אשלגן לנתרן	לפחות 4 ל-1
	מגנזיום	1,000 מ"ג
	אבץ	50 מ"ג
אבות המזון	סך החלבון חלבון מי גבינה חלבון סויה (עדיפות למותסס) מיצוי סרדינים חלבוני חלב	30% מסך הקלוריות, 1.5-1.8 גרם לק"ג 30 גרם 30 גרם 3 גרם 30-60 מ"ג
	שומנים אומגה 3 אומגה 6 אומגה 9 שומן רווי מבשר דל שומן יחס PUFA ל-שומן רווי יחס אומגה 3 לאומגה 6 שומן טראנס מגוון אגוזים	30% מסך הקלוריות 2-3 גרם 1 גרם 40 גרם שמן זית כתית מעולה או אגוזים עד 10% מסך הקלוריות מעל 2 1.1-1.2 להימנע לחלוטין 4 מנות
	פחמימות – בעיקר דגנים מלאים וסיבים תזונתיים שיבולת שועל / סובין שיבולת שועל / בטא גלוקן / פסיליום	40% מסך הקלוריות   60 גרם / 40 גרם / 3 גרם / 7 גרם
מזונות ספציפיים	שום טרי / תמצית שום מיושן אצות וואקמה מיובשות ליקופן שוקולד מריר מיץ או גרגירי רימונים שומשום מיץ סלק תה ירוק / EGCG קרניטין	4 שיניים / 600 מ"ג פעמיים ביום 3-3.5 גרם 10-20 מ"ג 100 גרם כוס 2.5 גרם טחון 500 גרם 8 כוסות / 500 מ"ג פעמיים ביום 2-6 גרם
פעילות גופנית	אירובית התנגדות	20 דקות ליום 40 דקות ליום
ירידה במשקל	BMI עד 25 היקף מותניים עד 88 לנשים ו-100 לגברים אחוז שומן של עד 22% לנשים ו-16% לגברים	ירידה של 0.5-1 ק"ג לשבוע
אורח חיים	הגבלת אלכוהול הגבלת קפאין הימנעות מעישון צמצום שימוש בתרופות המגבירות לחץ דם	עד 20 גרם ליום, עדיפות ליין אדום עד 100 מ"ג ליום
תוספים	חומצה אלפא ליפואית עם ביוטין: 100-200 מ"ג פעמיים ביום ארגינין: 2 גרם פעמיים ביום קרניטין: 1-2 גרם פעמיים ביום טאורין: 1-3 גרם פעמיים ביום חומצה כלורוגנית: 150-200 מ"ג קו-אנזים Q10: במינון 100מ"ג פעם או פעמיים ביום מיצוי זרעי ענבים: 300 מ"ג מיצוי עוזרר: 500 מ"ג פעמיים ביום מלטונין: 3 מ"ג NAC:במינון 500 מ"ג פעמיים ביום מיצוי עלי זית: 500 מ"ג פעמיים ביום פיקנוגנול: 200 מ"ג קוורצטין: 500 מ"ג פעמיים ביום פרוביוטיקה: במינון גבוה רזברטרול: 250 מ"ג ויטמין B6: במינון 100 מ"ג פעם או פעמיים ביום ויטמין C: במינון 250-500 מ"ג פעמיים ביום ויטמין D3: עד לרמה בדם של 60 ננוגרם/מ"ל ויטמין E: במינון 400 יחב"ל

https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/act.2018.29191.mho

https://www.liebertpub.com/doi/full/10.1089/act.2018.29197.mho

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של צריכת פירות וירקות על לחץ הדם. 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) נבדק האם תזונה עשירה בפירות וירקות תורמת להורדת לחץ הדם בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 6,862 משתתפים בגילאי 40-65 בממוצע. במחקרים אלה נערכה התערבות הכוללת העלאת הצריכה של פירות וירקות, כאשר בשישה מחקרים ההתערבות הייתה תזונתית בלבד ובארבעה מחקרים ההתערבות כללה גם פעילות גופנית. בקבוצת הביקורת נערכה התערבות תזונתית אחרת (כגון הגבלה קלורית בלבד או העלאת הצריכה של דגנים מלאים), ניתנה הדרכה תזונתית או לא נערכה כל התערבות.  בניתוח כולל של הנתונים נצפתה ירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 2.16 מ"מ כספית), ללא הבדל מובהק סטטיסטית בלחץ הדם הדיאסטולי. ההשפעה הייתה משמעותית יותר במחקרים בהם ניתנה דיאטת DASH. עוד מראים החוקרים כי ההשפעה של פירות וירקות הייתה תלויית מינון, עם ירידה גדולה יותר בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ככל שצריכת הפירות והירקות הייתה גדולה יותר. החוקרים מסכמים כי תוצאות אלה מספקות תמיכה לכך שצריכה גבוהה של פירות וירקות עשויה לתרום להורדת לחץ הדם, אולם הממצאים מוגבלים בשל מספר המחקרים הקטן, ההטרוגניות והאיכות המתודולוגית. 

במחקר אקראי מבוקר (2021)  הוערכה ההשפעה של צריכת ירקות עשירים בניטראטים על לחץ הדם בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם. החוקרים מציינים כי עדויות עדכניות מצביעות על כך שהגברת הצריכה התזונתית של ניטראטים עשויה להיות יעילה לשיפור הבריאות הקרדיווסקולרית. במחקר נכללו 77 מטופלים בני 65 בממוצע עם קדם יל"ד או יל"ד (לחץ הדם הממוצע היה 144/87 מ"מ כספית) אשר חולקו לשלוש קבוצות המחקר למשך 12 שבועות: צריכה של 250-300 גרם/יום ירקות עשירים בניטראטים (כ-350-400 מ"ג ניטראטים), כגון סלק ועלים ירוקים.  צריכת תוסף מיץ סלק המכיל 400 מ"ג ניטראטים. קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות. באופן כללי נמצא כי בקבוצת הביקורת חלה עלייה בלחץ הדם הסיסטולי, לעומת ירידה בקרב המשתתפים שצרכו ירקות עשירים בניטראטים. בקרב המשתתפים שקיבלו תוסף מיץ סלק לא חל שינוי משמעותי בלחץ הדם הסיסטולי, ובכל הקבוצות לא נצפה שינוי מובהק בלחץ הדם הדיאסטולי. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית ממושכת הכוללת צריכת ירקות עשירים בניטראטים עשויה להוות אסטרטגיה יעילה להורדת לחץ הדם הסיסטולי בקרב מבוגרים עם יתר לחץ דם קל. 

https://doi.org/10.1016/j.clnu.2021.06.003

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34236392/

במחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה היעילות של התערבות לשינוי אורח החיים לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי. במחקר נכללו 140 מטופלים בני 63 בממוצע אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המטופלים בקבוצת ההתערבות השתתפו בתוכנית בת ארבעה חודשים לשינוי אורח החיים שנערכה במרכז שיקום לב. התוכנית כללה: ייעוץ תזונתי בהתאם לדיאטת DASH עם הגבלה קלורית והגבלת נתרן (עד 2,300 מ"ג/יום). מפגש קבוצתי שבועי עם פסיכולוג קליני שמטרתו תמיכה בשינוי התנהגותי בהרגלי האכילה. אימון גופני שלוש פעמים בשבוע למשך 30-45 דקות בעצימות מותאמת אישית. המטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו הדרכה חד פעמית לגבי ניהול יתר לחץ דם והנחיות מותאמות אישית לתזונה בהתאם לדיאטת DASH ולפעילות גופנית. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות מדדי לחץ הדם וסמנים קרדיווסקולריים. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה משמעותית יותר בלחץ הדם הסיסטולי וכן נמצא שיפור מובהק במספר מדדים קרדיווסקולריים - resting baroreflex sensitivity, high-frequency heart rate variability ו-flow-mediated dilation. מסקנת החוקרים היא כי שינויים בתזונה ובפעילות הגופנית עשויים לתרום לירידה בלחץ הדם בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול תרופתי, כאשר ישנו יתרון לתוכנית רב-מקצועית מובנית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34565172/

במחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של הגבלת הנתרן ודיאטת DASH, בנפרד או במשולב, על סמנים של נזק לבבי. במחקר נכללו מבוגרים עם לחץ דם סיסטולי בטווח של 120-159 מ"מ כספית  ולחץ דם דיאסטולי בטווח של 80-95 מ"מ כספית, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה DASH או דיאטת ביקורת. בכל אחת מהקבוצות, המשתתפים צרכו את אותה דיאטה בשלוש רמות נתרן בסדר אקראי: גבוהה (1.6 מ"ג נתרן לקק"ל), בינונית (1.1 מ"ג נתרן לקק"ל) ונמוכה (0.5 מ"ג לקק"ל), כל רמת נתרן למשך 30 יום עם חמישה ימים הפרדה ביניהן. השְפעת הדיאטה הוערכה באמצעות שלושה מדדים: טרופונין לבבי (hs-cTnI), מתח לבבי (NT-proBNP) ודלקת (hs-CRP). 

להלן הממצאים המרכזיים:

• בהשוואה לדיאטת הביקורת, דיאטת DASH הייתה מלווה בירידה של 18% ברמת הטרופונין הלבבי ובירידה של 13% ברמת מדד הדלקת CRP, ללא השפעה מובהקת על המדד למתח לבבי. 

• צריכת רמת נתרן נמוכה, לעומת גבוהה, הייתה מלווה בירידה של 19% במדד למתח לבבי באופן בלתי תלוי בקבוצת הדיאטה, ללא השפעה מובהקת על רמת הטרופונין הלבבי ועם עלייה קלה ברמת ה-CRP. 

• שילוב של דיאטת DASH עם רמת נתרן נמוכה הייתה מלווה בירידה של 20% ברמת הטרופונין ושל 23% ברמת המתח הלבבי, ללא השפעה על רמת ה-CRP. 

החוקרים מסכמים כי דיאטת DASH בשילוב הגבלת הצריכה של נתרן עשויה לתרום לשיפור בשני מנגנונים נפרדים של נזק לבבי תת-קליני, בעוד שדיאטת DASH בלבד עשויה לתרום להפחתת רמת הדלקת.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34045018/

בהתבסס על התוצאות ממחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה ההשפעה של צריכת נתרן ושל צריכת סיבים תזונתיים על תסמיני נפיחות. במחקר, שנערך בין השנים 1998-1999, נכללו 412 מבוגרים בריאים בני 48 בממוצע, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: 

1. קבוצת ההתערבות, שצרכה דיאטת DASH עתירת סיבים תזונתיים (32 גרם/יום).
2. קבוצת הביקורת, שצרכה דיאטה מערבית דלת סיבים (11 גרם/יום). 

בכל אחת מהדיאטות המשתתפים צרכו נתרן בשלוש רמות שונות - 50, 100 ו-150 מילימול/יום עבור דיאטה של 2,100 קלוריות - כל אחת למשך 30 יום עם חמישה ימי הפרדה ביניהן. להלן סיכום הממצאים: 

• מבין כלל המשתתפים, 36.7% דיווחו על תסמיני נפיחות בתחילת המחקר. 
• באופן בלתי תלוי בקבוצת הדיאטה, צריכה גבוהה של נתרן הייתה קשורה בסיכון מוגבר לסבול מנפיחות. 
• צריכה גבוהה של סיבים תזונתיים הייתה קשורה אף היא בסיכון מוגבר לסבול מנפיחות, בכל רמות הנתרן.
• השְפעת הסיבים הייתה משמעותית יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים. 

כלומר, הן צריכה גבוהה של נתרן והן צריכה גבוהה של סיבים נמצאה קשורה בתסמיני נפיחות, כאשר הפחתת הנתרן בתזונה עשויה לתרום גם בצמצום ההשפעה של הסיבים. מכאן, הפחתת הנתרן בתזונה מסייעת לשמור על דיאטה בריאה עשירה בסיבים תזונתיים.   

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31206400

מחקר מעניין (יוני 2015) הבוחן את הקשר בין מספר דפוסים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית. החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של 6,851 צעירים בריאים בספרד ל-13 דפוסים תזונתיים מוכרים  ועקבו אחר התפתחות מאפיינים של התסמונת המטבולית עד 8 שנים לאחר מכן. שני דפוסים תזונתיים נמצאו קשורים בסיכון מופחת להתפתחות התסמונת המטבולית, דיאטה פרו-צמחונית (יחס גבוה יותר למזונות מהצומח ביחס למזונות מהחי) ודיאטת DASH (המיועדת להורדת לחץ הדם). התאמה בינונית לדיאטה פרו-צמחונית הייתה מלווה בירידה של 25% בסיכון והתאמה גבוהה לדיאטת DASH הייתה מלווה בירידה של 59% בסיכון, אולם רק בקרב משתתפים שצרכו כמות נמוכה של אלכוהול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24975512

במחקר פיילוט אקראי מוצלב (2021) נבדקה ההשפעה של צריכת מזונות בהתאם לדיאטת DASH בקרב חולי גאוט. החוקרים מסבירים כי דיאטת DASH נמצאה יעילה להפחתת חומצת השתן בדם, אולם השְפעתה בקרב חולי גאוט אינה ידועה. במחקר השתתפו 43 מטופלים בני 59 בממוצע, אשר קיבלו תקציב שבועי לרכישת מצרכי מזון. בתנאי אחד המשתתפים רכשו מצרכי מזון בהתאם לדיאטת DASH בליווי דיאטן, ובתנאי השני המשתתפים רכשו את המצרכים בהתאם לתזונה הרגילה שלהם. המשתתפים חולקו לאחד משני התנאים באופן אקראי, ולאחר ארבעה שבועות נערכה החלפה בין התנאים למשך ארבעה שבועות נוספים. במהלך תקופת ההתערבות הראשונה, נמצא כי בקרב המשתתפים שקיבלו ליווי תזונתי חלה ירידה של 0.55 מ"ג/דצ"ל בחומצת השתן בדם, כאשר בקרב המשתתפים שלא קיבלו ליווי תזונתי לא חל שינוי ברמת חומצת השתן בדם. עם זאת, בתקופת ההתערבות השנייה נצפתה ירידה משמעותית יותר בחומצת השתן בדם בקרב המשתתפים שלא קיבלו ליווי תזונתי, ככל הנראה כתוצאה מהשפעה נמשכת של תקופת ההתערבות הראשונה (carryover effects). החוקרים מציינים, כי הליווי התזונתי תרם לשיפור הצריכה של פירות וירקות, ולירידה בהפרשת הנתרן בשתן. החוקרים מסכמים, כי ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של דיאטת DASH להפחתת רמת חומצת השתן בדם בקרב חולי גאוט, אולם יש להמשיך ולבחון את השְפעת הדיאטה במחקר אקראי מבוקר.           

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33562216/

במחקר אקראי מבוקר,(2019) שנערך בסין, הוערכה היעילות של דיאטה DASH עבור נשים בהריון הסובלות מיתר לחץ דם הריוני או כרוני. במחקר נכללו 85 נשים עד שבוע 28 להריון אשר הוקצו אקראית לקבוצת ההתערבות שצרכה דיאטת DASH או לקבוצת הביקורת שצרכה דיאטה מאוזנת בעלת הרכב תזונתי דומה. המעקב אחר המשתתפות נערך עד ללידה, כאשר התוצאות הקליניות שהוערכו כללו את שבוע ההריון בלידה, אופן הלידה, דימום לאחר הלידה ולחץ הדם וכן השיעור של הנשים עם רעלת הריון בטרימסטר השני והשלישי. בנוסף הוערכו מדדי הלידה של התינוק, כולל לידה מוקדמת, משקל ואורך התינוק וציון אפגר. נמצא כי בקרב נשים שצרכו דיאטת DASH היה שיעור נמוך יותר באופן מובהק של רעלת הריון (43% לעומת 66%), לידה מוקדמת (0% לעומת 20%) ותינוקות במשקל לידה נמוך (2% לעומת 20%). בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים בשבוע ההריון בלידה (שבוע 38.95 לעומת 37.74) ובאורך התינוק (49.83 לעומת 49.07 ס"מ). לא נמצאו הבדלים מובהקים במדדים הנוספים שהוערכו. החוקרים מסכמים כי דיאטת DASH עשויה להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב נשים בהריון הסובלות מיתר לחץ דם. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30941817

מחקר מבוקר (ספטמבר 2015) בו נערכה השוואה בין השפּעתן של 3 דיאטות הנבדלות זו מזו במקור החלבון (מהצומח או מהחי) ובכמות החלבון על מדדי התסמונת המטבולית. במחקר השתתפו 62 מבוגרים עם השמנת יתר ותסמונת מטבולית אשר צרכו במשך שבועיים דיאטה אמריקאית בריאה ולאחר מכן חולקו באופן אקראי לדיאטת DASH עשירה בחלבון מהצומח (18% חלבון, שני-שליש מהצומח) או בחלבון מהחי (18% חלבון, שני-שליש מהחי) או לדיאטת חלבונים מתונה (27% חלבון, שני-שליש מהחי). ההשוואה בין הדיאטות נערכה תחת שלושה מצבים: 5 שבועות של איזון קלורי, 6 שבועות של הפחתה קלורית ו-12 שבועות של תכנית הרזיה. בכל הקבוצות חלה ירידה של כ-5% ממשקל הגוף וחל שיפור בכל מדדי התסמונת המטבולית, ללא הבדל בין קבוצות הדיאטה. החוקרים מסכמים כי הירידה במשקל הינה משמעותית לשיפור מדדי התסמונת המטבולית, ללא תלות בכמות ובסוג החלבון בתזונה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26354540

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2022) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס של אכילה בריאה ובין הסיכון להתפתחות גאוט בקרב נשים. החוקרים מציינים, כי המידע לגבי הסיכון לגאוט בקרב נשים הינו מוגבל, למרות שידועים הבדלים מגדריים. ההנחיות התזונתיות לאמריקאים לשנים 2020-2025 כוללות המלצה על דפוס אכילה בריא כאסטרטגיה למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ומטבולית, ועשויות לתרום גם למניעת גאוט. במחקר נכללו הנתונים של 80,039 נשים ממחקר האחיות אחריהן נערך מעקב פעם בשנתיים החל משנת 1984. החוקרים בחנו את מידת ההתאמה של כל אישה לארבעה דפוסים של תזונה בריאה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית, המדד לאכילה בריאה (AHEI – ציון המחושב בהתאם לרמת הצריכה של מזונות ספציפיים, בריאים ולא בריאים), ותזונה שקולה (Prudent – דפוס תזונה המבוסס במידה רבה על מזונות מהצומח ושומנים בריאים), וכן לתזונה מערבית לצורך השוואה. במהלך תקופת מעקב של 34 שנה תועדו 3,890 מקרי גאוט.

להלן הממצאים העיקריים:

• בהשוואה לנשים עם מידת ההתאמה הנמוכה ביותר, נשים עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדפוסים של תזונה בריאה היו בסיכון מופחת להתפתחות גאוט.
• ספציפית, התאמה גבוהה לדיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-32%, דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22%, המדד לאכילה בריאה היה קשור בסיכון נמוך ב-21% ותזונה שקולה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-25%.
• בניגוד לכך, התאמה גבוהה לתזונה מערבית הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-49% להתפתחות גאוט.
• בניתוח משולב של הנתונים החוקרים מראים כי נשים המקפידות על דיאטת DASH וגם BMI בטווח הנורמה היו בסיכון נמוך ב-68%, והקפדה על דיאטת DASH וגם אי-שימוש בתרופות משתנות הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-65%.

החוקרים מסכמים כי ממצאי מעקב אלה מצביעים על כך שלהקפדה על דפוס של תזונה בריאה עשויה להיות תועלת במניעת גאוט בקרב נשים, תוך התאמה של התזונה להעדפות ולמאפיינים האישיים.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35099520/

במחקר תצפיתי (2022) נבדק הקשר בין דיאטת DASH ולחץ הדם, תוך התייחסות לרמת הנתרן והאשלגן ולמסלולים המטבוליים המעורבים. כחלק ממחקר חתך רב-לאומי, במחקר זה נכללו הנתונים של 2,164 משתתפים מארה"ב ו-496 משתתפים מבריטניה בטווח הגיל 40-59. נמצא כי היענות גבוהה יותר לדיאטת DASH הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של אשלגן, בהתאם למדידת האשלגן בשתן. כמו כן, כל עלייה של 5 נקודות בציון ההיענות לדיאטת DASH (בסקאלה של 7 עד 35) הייתה קשורה בלחץ דם סיסטולי נמוך ב-1.35 מ"מ כספית, כאשר קשר זה היה תלוי ברמת האשלגן אך לא ברמת הנתרן. החוקרים זיהו מספר מטבוליטים ספציפיים שהיו מעורבים בקשרים בין אשלגן, לחץ הדם ודיאטת DASH. בהתאם לממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטת DASH הייתה קשורה בירידה בלחץ הדם ובעלייה ברמת האשלגן, באופן בלתי תלוי ברמת הנתרן. דיאטת DASH מבוססת על צריכה גבוהה של פירות, ירקות ומזונות נוספים עשירים באשלגן,  והפחתת הצריכה של מזונות מעובדים עשירים בנתרן, ובכך משפיעה על לחץ הדם דרך כמה מסלולים מטבוליים, אולם יש לאשש את ההשפעה של דיאטת DASH על המסלולים שזוהו במחקרים נוספים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35285859/

במחקר עוקבה (2020) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין דפוס התזונה של האם בתחילת ההריון ותוצאות הלידה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לפיהן לתזונת האם השפעה על התפתחות העובר ועל הסיכון ללידה מוקדמת, אולם במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב תזונתי ספציפי ולא של דפוס התזונה הכולל. במחקר נכללו 1,948 נשים בהריון, כאשר דפוס התזונה בשלושת החודשים האחרונים הוערך באמצעות שאלוני תזונה בשבוע 8-13 להריון. לכל משתתפת נקבע ציון איכות התזונה בהתאם לשלושה מדדים: המדד לתזונה בריאה (AHEI-2010), המדד לדיאטה ים-תיכונית (aMed) והמדד לדיאטת DASH. נמצא כי ציון גבוה יותר בכל שלושת המדדים היה קשור במשקל לידה בריא יותר. בנוסף, ציון גבוה יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית היה קשור בסיכון מופחת למשקל לידה נמוך וציונים גבוהים יותר במדדים של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH היו קשורים בעלייה במדדי האורך של התינוק. החוקרים מסכמים כי בקרב נשים בהריון בסיכון נמוך, דפוס של תזונה בריאה לפני ובתחילת ההריון, בעיקר דיאטה ים-תיכונית, היה קשור בלידת תינוק בגודל בריא יותר. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33742192/

במחקר עוקבה, (2020) בו נכללו הנתונים של 71,941 נשים מעל גיל 60, נמצא כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה - כפי שהוערכה על ידי המדדים של דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH או המדד לאכילה בריאה AHEI-2010 - הייתה קשורה בסיכון מופחת לשבריריות (frailty). 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32091575/

בנייר עמדה (2022) מעדכן איגוד הלב האמריקאי (AHA) את ההנחיות לבריאות קרדיווסקולרית. בשנת 2010 נקבעו לראשונה הנחיות לבריאות קרדיווסקולרית אשר מבטאות מעבר מגישה המתמקדת בטיפול במחלה לגישה המעודדת שמירה על בריאות במהלך החיים הן ברמת אוכלוסייה והן ברמת הפרט, הנחיות שנקראו " Life's Simple 7". לאור עדויות עדכניות המספקות תובנות לגבי החוזקות והמגבלות של הנחיות אלה, הוקם צוות מקצועי להערכה מחודשת ולעדכון ההנחיות. בתהליך זה נלקחו בחשבון מדדים חדשים והורחב טווח הגיל לילדים החל מגיל שנתיים, וכן ניתן משקל משמעותי לגורמים חברתיים ופסיכולוגיים בשמירה על בריאות קרדיווסקולרית. ההנחיות העדכניות נקראות "Life's Essential 8" וכוללות התייחסות לשמונה תחומים: תזונה (בהתבסס על עקרונות דיאטת DASH), פעילות גופנית, חשיפה לעישון, שינה, BMI, פרופיל שומנים, רמת גלוקוז ולחץ דם. בכל תחום ניתן ציון בין 0 ל-100 ובהתאם מחושב ציון כללי של בריאות קרדיווסקולרית בין 0 ל-100. משך השינה נכלל לראשונה בהנחיות המעודכנות, שכן עדויות רבות מצביעות על קשר בין משך שינה קצר או ארוך ובין מחלת לב כלילית. מעבר לכך, דפוס בריא של שינה נמצא קשור באיזון טוב יותר של גורמי סיכון נוספים כגון משקל, לחץ דם או סיכון לסוכרת סוג 2. לפיכך, נקבעה רמה מיטבית של 7 עד 9 שעות שינה למבוגרים ומשך שינה מיטבי לילדים בהתאם לגיל. עדכונים נוספים כוללים התייחסות לעישון פאסיבי וסיגריה אלקטרונית, בחינת כולסטרול שאינו HDL במקום סך הכולסטרול, והכללת רמת ההמוגלובין המסוכרר כמדד מרכזי להערכת הסיכון לסוכרת. החוקרים מסכמים כי הנחיות אלה מאפשרות להעריך את רמת הבריאות הקרדיווסקולרית ברמת האוכלוסייה וברמת הפרט, בכל שלבי החיים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35766027/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2019) הוערך הקשר בין דפוס התזונה לבין הסיכון לסרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד. במחקר נכללו הנתונים של כ-50,000 נשים, להן אחות שחלתה בסרטן השד. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות בתחילת המחקר, החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון התאמה לשלושה דפוסי תזונה: דיאטת DASH, דיאטה ים-תיכונית והמדד לאכילה בריאה AHEI-2010. בתקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 1,700 מקרים של סרטן שד פולשני. 

להלן הממצאים העיקריים:

• משתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר בדיאטת DASH היו בסיכון נמוך ב-22% לסרטן שד פולשני בהשוואה למשתתפות עם הציונים הנמוכים ביותר, כאשר הקשר היה המשמעותי ביותר עבור סרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים.
• בהתייחס לדיאטה הים-תיכונית ולמדד לאכילה בריאה, הקשר היה חלש ולא מובהק סטטיסטית (סיכון נמוך ב-10% עבור הציונים הגבוהים בכל אחד מדפוסי התזונה בהשוואה לציונים הנמוכים). 
• לאחר נטרול צריכת האלכוהול בתזונה, משתתפות עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך ב-36% לסרטן שד שלילי לקולטנים הורמונליים. 
• התוצאות לא הושפעו מגיל המעבר או ממאפיינים אחרים של המשתתפות. 

מכאן, הקפדה על דיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן שד פולשני בקרב נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן שד, עם יתרון מסוים גם להקפדה על דפוס של אכילה בריאה בהתאם למדד AHEI-2010.  הערת מערכת: לא ברור מדוע אין התייחסות במאמר להבחנה בין נשאיות גנטיות לבין אלו שלא; רק כך יכולנו לאמוד בצורה טובה יותר את ההשפעה האפיגנטית. החוקרים מסתפקים ביציאה מנקודת הנחה שמאחר ואחיות חולקות את אותה סביבה, אותם גנים ואותן חוויות, הן מהוות מושא מיטבי לחקר גורמי סיכון לסרטן שד ומניעת סרטן שד. לא ברור מדוע דווקא כיום, כאשר בדיקות גנטיות זמינות, אין התייחסות להיבט חשוב זה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30968114

מחקר עוקבה אמריקאי (ספטמבר 2014) בדק האם תזונה בהתאם לעקרונות דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית קשורה בהאטת קצב ההידרדרות הקוגניטיבית בקשישים. במחקר בוצע מעקב אחר מדגם של 826 קשישים בשנות ה-80 לחייהם, באמצעות שאלון תדירות צריכת פריטי מזון ומספר הערכות קוגניטיביות לאורך 4 שנות המעקב. החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של תזונת המשתתפים לכל אחת משתי הדיאטות, כאשר כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה (אחד לכל דיאטה). החוקרים מצאו כי ביחס לשתי הדיאטות, כל עלייה של נקודה בציון ההתאמה הייתה קשורה בירידה מובהקת בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית. מכאן, צריכת דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית הינה מומלצת במיוחד למבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידרדרות קוגניטיבית. נזכיר כי ישנם מחקרים רבים אשר עוסקים בהשפעות הרכיבים התזונתיים המאפיינים את הדיאטות הללו ותפקידם בשמירה על הבריאות (פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים העשירים בנוגדי חמצון שונים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים; אגוזים, דגים ושמן זית – עשירים בחומצות שומן החיוניות להרכב המוח).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25230996

איגוד הסוכרת האמריקאי פרסם (אוקטובר 2013) המלצות תזונתיות עדכניות מבוססות מחקר למבוגרים חולי סוכרת. הדגש העיקרי בנייר העמדה הינו על ביסוס הרגלי אכילה בריאים, ולא על דיאטה, המותאמים אישית לכל מטופל מתוך ההבנה כי אין דפוס אחיד אשר מתאים לכלל חולי הסוכרת. החוקרים סוקרים מספר דפוסי תזונה מוכרים - תזונה ים-תיכונית, תזונה צמחונית, תזונה דלת שומן, תזונה דלת פחמימות ודיאטת DASH לטיפול ביתר לחץ דם, אולם אינם ממליצים על דפוס מסוים.הם מדגישים כי יש להתאים את דפוס התזונה להעדפות האישיות וליעדים הבריאותיים והטיפוליים של כל חולה. בנוסף, החוקרים סוקרים את העדויות המחקריות הקיימות לגבי רכיבי התזונה השונים ומסכמים בהמלצות העיקריות לטיפול בחולי סוכרת.

http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/10/07/dc13-2042.full.pdf+html

מחקרים רבים עוסקים ביתרונות של דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, עם זאת במחקר הנוכחי (דצמבר 2014) נמצא כי תחת תנאים של דיאטה בריאה ומאוזנת אין השפעה לאינדקס הגליקמי על גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ולסוכרת. במחקר השתתפו 163 מבוגרים בעלי השמנת יתר אשר צרכו לפחות 2 מתוך 4 הדיאטות שנבדקו במחקר בן 5 שבועות: דיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה / נמוך ואחוז פחמימות גבוה (58% מהקלוריות) / נמוך (40% מהקלוריות). כל הדיאטות היו מבוססות על עקרונות דיאטת DASH. מהשוואת שני המצבים הקיצוניים, אינדקס גליקמי גבוה ואחוז פחמימות גבוה לעומת אינדקס גליקמי נמוך ואחוז פחמימות נמוך, לא נמצא הבדל ברגישות לאינסולין, לחץ דם סיסטולי, כולסטרול LDL ו-HDL, אולם כן נמצאה ירידה של כ-23% ברמות הטריגליצרידים.