הקדמה | בטיחות הדיאטה ותופעות לוואי | סיכום הממצאים | פירוט מחקרים
הדיאטה הקטוגנית תוכננה במקור על ידי ד"ר ראסל וילדר, במרפאת Mayo Clinic בארה"ב, לפני כמעט 100 שנים. הדיאטה הינה עתירת שומן, מספקת כמות חלבון מספקת ודלה בפחמימות. אם בתזונה אמריקנית סטנדרטית יש כ-45-65% פחמימות, הרי שבדיאטה קטוגנית יש רק כ-2-4% מהן. השילוב הזה משנה את הדרך בה האנרגיה בגוף מנוצלת. כאשר מזונות המכילים פחמימות מתעכלים, הם מתפרקים בגוף לסוכר. כאשר נמנעים מפחמימות ועיקר התזונה מגיע משומן וחלבון, המנגנונים הביוכימיים בגופנו משתנים, ומתחילים להשתמש בשומן כדלק במקום בסוכר. בדיאטה קטוגנית, שומן מומר בכבד לחומצות שומן ולגופי קטון. משמעות העלייה של רמות גופי הקטון בדם, מצב המכונה קטוזיס (חמצת), היא שהלב, השרירים והמוח מפסיקים לשרוף סוכר, ומשתמשים בגופי קטון כדלק חלופי. מרגע שמקור הדלק העיקרי בגוף הינו גופי קטון, ניתן לראות מגוון השפעות חיוביות, כגון הפחתה בהיארעות התקפים אפילפטיים, האטה של תהליך ההזדקנות, שיפור במצבי כבד שומני ובכאבי מפרקים. השפעה נוספת של התזונה היא הפחתת רמות הגלוקוז בדם, ושיפור העמידות לאינסולין. מחקרים חדשים יחסית מראים כי תזונה כזו טובה למגוון מצבים, כגון סוכרת, מחלות נוירולוגיות, אקנה, שחלות פוליציסטיות, סרטן, ומחלות לב וריאות. תזונה קטוגנית שימשה לטיפול עיקרי נגד אפילפסיה כמעט 20 שנה, עד שהומצאו תרופות נוגדות פרכוסים, ופופולאריות הדיאטה הקטוגנית ירדה. היא חזרה לשימוש בשנות ה-90, לאחר שנמצא כי ישנם ילדים הסובלים מאפילפסיה, ואינם מגיבים לתרופות. תרופות נוגדות פרכוסים יעילות עבור כ-70% מהסובלים מאפילפסיה, אך אם תרופה אחת נכשלה קיים רק סיכוי של 10-15% שתרופה אחרת תעבוד. עבור אלו שהתרופות לא עובדות, הדיאטה הקטוגנית מהווה אפשרות יעילה, למרות החששות שעלו (ובהמשך הופרכו) כי עשויה להיות פגיעה בצמיחה בקרב ילדים.
דגשים בדיאטה הקטוֹגנית:
הדיאטה הקטוגנית דורשת מעקב צמוד ומחמיר של כל מזון שנצרך. יש לשמור על צריכת פחמימות של 20-60 גרם ליום. צריכת החלבון הינה מתונה, אך משתנה לפי גובה, משקל, מין ומידת הפעילות הגופנית המתבצעת. דיאטה קטוגנית ממוצעת משמרת 70-75% מהקלוריות ממקור שומני, 20-25% ממקור חלבוני, וכ-5-10% ממקור פחמימתי, כאשר אין הגבלה קלורית. הדיאטה הקטוגנית מפחיתה רעב, לכן לרוב אינה כוללת ספירת קלוריות. כאשר צריכת הפחמימות קטנה, הכליות מתחילות לסלק מים הנאגרים בגוף בשל צריכת פחמימות גבוהה, לכן חשוב לשתות כמויות גבוהות יחסית של מים. חשוב מאוד לעשות דיאטה קטוגנית תחת פיקוח צמוד ולא ליישמה לבד. כאשר מתחילים בשינוי התזונתי ניתן פעמים רבות לראות הופעת כאבי ראש, ערפול מוחי, עייפות וייצור שתן מוגבר.
יש לציין כי קיים חוסר אחידות במחקרים השונים לגבי הגדרה של דיאטה קטוגנית ולגבי הרכב התזונה המשויך לדיאטה זו.
קיימות עדויות סותרות בנוגע לבטיחות הדיאטה. מחקרים רבים מצאו כי הדיאטה הינה בטוחה אך במקרים רבים הדיאטה לוותה בתופעות לוואי שונות שכללו הפרעות עיכוליות לרבות עצירות, שינויים מטבוליים, עיכוב גדילה בקרב ילדים, עליה ב-LDL, כאבי ראש ועייפות.
כמו כן, הדיאטה עשויה להגביר סיכון לתחלואה כרונית כגון מחלת כליות כרונית, מחלות קרדיווסקולריות, סרטן, סוכרת ואלצהיימר.
יש לנקוט משנה זהירות בקרב מבוגרים עם שומנים בדם, מחלת לב, סוכרת וצפיפות עצם נמוכה, וכן בקרב נשים בהריון (על פי סקירה הדיאטה הקטוגנית קשורה לסיכון מוגבר להופעה של מום בתעלה העצבית בקרב נשים בהריון, ללא קשר לנטילת חומצה פולית).
על פי מחקרים רבים שנערכו בקרב ילדים ומבוגרים חולי אפילפסיה, הדיאטה הקטוגנית הפחיתה משמעותית את תדירות ההתקפים (כולל במקרים חמורים של קרא עוד
יחד עם זאת, הדיאטה לוותה בתופעות לוואי רבות שכללו קרא עוד.
בנוסף, מחקרים רבים מצאו כי הדיאטה בטוחה לשימוש בקרב חולי קרא עוד.
כמו כן, על פי המחקרים הקיימים ניתן לומר כי דיאטה קטוגנית עשויה להועיל במצבים נוספים כגון עודף משקל ושמנות, כבד קרא עוד.
יחד עם זאת, התוצאות אינן עקביות בהקשר להשפּעת הדיאטה על גורמי סיכון ומאפיינים של התסמונת המטבולית ומחלות קרא עוד.
מהמחקרים עולה כי חוסר היענות לדיאטה מהווה מגבלה מרכזית.
אפילפסיה | סרְטן | מחלות לב וכלי דם | סוּכרת | תסמונת מטבולית | עודף משקל ושמנוּת | שומנים בדם | כבד שוּמני | תפקוּד קוגניטיבי | פרקִינסון | אלצְהיימר | דִיכאון וחרָדה | פִריון והִריון | פעילות גופנית וספורטאים | אקְנה | מִיגרנות | פסוֹריאזיס | מחקרים נוספים
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים ותצפיתיים (1-11) נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה משמעותית את קרא עוד.
כמו כן, בסקירה (1) נמצא כי הדיאטה שיפרה את התפקוד קרא עוד.
יחד עם זאת, בחלק מהמחקרים האלו ציינו כי לדיאטה הקטוגנית תופעות לוואי רבות, כשהשכיחות ביותר הן הפרעות עיכוליות, שינויים קרא עוד.
כמו כן מחקרים (4,5) ציינו כי חוסר היענות לדיאטה מהווה מגבלה מרכזית ביישומה.
סקירת מחקרים:
בסקירה (1) (2022) שכללה 255 מחקרים, סקירות ומטא-אנליזות, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית בקרב חולי אפילפסיה. חלק מהמחקרים שנערכו בקרב תינוקת, חלק בקרב ילדים ומתבגרים וחלק נערכו בטווח גילאים רחב. כלל תוצאות המחקרים הדגימו קרא עוד.
במחקר תצפיתי (2) (2020) הוערכה היעילות, ההשפעות השליליות וההשלכות ההתפתחותיות של טיפול ממושך בדיאטה הקטוגנית בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי דיאטה קטוגנית נמצאה יעילה לטיפול בילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, אולם הדיאטה עלולה גם לגרום להשפעות שליליות משמעותיות ובטווח הארוך לא ברורה השפּעתה על תהליכי הגדילה וההתפתחות. במחקר נערך מעקב במשך שנתיים אחר 26 ילדים חולי אפילפסיה המטופלים בדיאטה קטוגנית. בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים, 6 חודשים, שנה ושנתיים נבדקו מספר הפרכוסים, סוג הפרכוסים, שימוש בתרופות, מדדים אנתרופומטריים, השפעות שליליות ושינויים בבדיקות המעבדה. בכל אחד ממועדי ההערכה נמצא כי קרא עוד.
במטא-אנליזה (3) (2022) שכללה 12 מחקרים תצפיתיים, הוערכה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית בקרב 193 חולי אפילפסיה המקושרת למוטציה בגן CDKL5 עמידה לתרופות. 18% מהנבדקים חוו הפחתה של 50% לפחות בתדירות ההתקפים. עבור תוצאות המטה-אנליזה הכוללת את כל 12 המחקרים, שיעור ההפחתה הקליני היה קרא עוד.
במאמר (4) (2020) מוצגות המלצות ראשוניות ליישום הדיאטה הקטוגנית בקרב מבוגרים עם הפרעות נוירולוגיות, בהתבסס על הניסיון הקליני ועל העדויות המחקריות. למרות שישנן הנחיות מבוססות אודות דיאטה קטוגנית להפחתת פרכוסים בילדים, עד כה לא היו המלצות רשמיות במבוגרים. לצורך גיבוש ההמלצות, הועבר סקר למומחים בינלאומיים בתחום הנוירולוגיה והתזונה, ממוסדות רפואיים בהם נעשה שימוש בדיאטה קטוגנית לטיפול במבוגרים עם אפילפסיה והפרעות נוירולוגיות אחרות. צוות הכותבים ניתח את התגובות לסקר ובחן מהן אסטרטגיות היישום הדומות והשונות, והשווה אותן לאסטרטגיות היישום בקרב ילדים ולעדויות הקליניות הקיימות בספרות הרפואית. על הסקר השיבו מומחים מ-20 מוסדות רפואיים מעשר מדינות אשר מטפלים ביותר מ-2,000 מבוגרים באמצעות דיאטה קטוגנית. ההמלצה העיקרית הינה כי ניתן קרא עוד.
בסקירה (5) (2020) דנים החוקרים ביישום של הדיאטה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה וכן ביישום של הדיאטה בתחום הספורט. הנושאים בהם דנים החוקרים במסגרת הסקירה:
החוקרים מסכמים כי קרא עוד
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון. מהסקירה עולה כי: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (7) (2021) שכללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית במשך 3 חודשים בקרב ילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. התוצאות מדגימות כי קרא עוד.
במטא-אנליזה (8) (2022) שכללה 6 מחקרים שנערכו בקרב 397 ילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות. הוערכה היעילות של צריכת דיאטת אטקינס בהשוואה לצריכת הדיאטה הקטוגנית, במשך חצי שנה. התוצאות מדגימות קרא עוד.
בסקירה שיטתית (9) (2021) שכללה 30 מחקרים שבודקים את היעילות של קורפוס קלוסטומיה (CC) וצריכת דיאטה קטוגנית בקרב 436 ו-185 חולי LGS, שכן חלק ניכר מהחולים מפתחים אפילפסיה עמידה לתרופות. נמצא כי קרא עוד.
מחקר רטרוספקטיבי (10) (2015) שנערך בקרב 32 ילדים הסובלים מתסמונת דרווה (סוג של אפילפסיה), מצא כי קרא עוד.
מחקר תצפיתי רב מרכזים (11) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על 290 ילדים חולי אפילפסיה בין השנים 1999-2009. ממחקר זה עולה כי דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר אורך קליני (12) (2019) הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של דיאטה קטוגנית על ריכוזי הורמוני הרעב והשובע (לפטין וגרלין) בקרב ילדים ומבוגרים הסובלים מהתסמונת GLUT1-Deficiency Syndrome (תסמונת גנטית נדירה המאופיינת בחוסר של החלבון הנדרש למעבר של גלוקוז למוח, וכתוצאה מכך גורמת לאפילפסיה) או מאפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי. בנוסף, החוקרים בדקו את הקשרים בין המצב התזונתי, הרכב הגוף והשינויים ברמות הלפטין והגרלין. החוקרים מסבירים כי החשש הוא שדיאטה קטוגנית עלולה להתבטא בירידה בצריכה התזונתית ובירידה במשקל בקרב מבוגרים, או לעיכוב בגדילה בקרב ילדים. במחקר נכללו 30 משתתפים – 25 ילדים בני 8 בממוצע ו-5 מבוגרים בני 34 בממוצע.
להלן סיכום הממצאים לאחר צריכה של דיאטה קטוגנית במשך 12 חודשים: קרא עוד.
בסקר אינטרנטי (13) (2019) שהועבר במרכזי תזונה בבריטניה ואירלנד המיישמים את הדיאטה הקטוגנית לטיפול באפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, נבדקו מהם העקרונות העומדים בבסיס היישום הקליני של הדיאטה הקטוגנית המותאמת (MKD - modified ketogenic diet) וכיצד היא שונה מפרוטוקולים אחרים של הדיאטה הקטוגנית. הסקר שנערך על ידי קבוצת תזונאים מומחים בדיאטה הקטוגנית, כלל 35 שאלות והופץ ל-39 מרכזים. את הסקר השלימו 18 מהמרכזים: שלושה-עשר מרכזים לטיפול בילדים, שלושה מרכזים לטיפול במבוגרים ושני מרכזים משולבים. כל המרכזים שהשיבו על הסקר ביססו את הדיאטה בהתאם להערכה של צריכת האנרגיה הכוללת של המטופל, ובהתאם לכך הרכב התזונה הממוצע היה 75% שומן, 5% פחמימות, כאשר צריכת החלבון ללא הגבלה. יעדי הצריכה של חלבון ושומן הוגדרו בהתאם למשקל המנה ומדדים ביתיים אחרים. מבין 18 המרכזים, 17 דיווחו על התאמת ההרכב התזונתי לאורך זמן, בעיקר בהתאם לרמת הקטונים ולשיעורי הפרכוסים. בעשרה מהמרכזים נעשה שימוש במוצרי מזון קטוגניים, הניתנים במרשם בתחילת הדיאטה, כאשר בכל המרכזים נעשה שימוש במוצרים אלה לאורך הזמן. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
בסקירה (14) (2020) החוקרים מסבירים כיצד דיאטה קטוגנית עשויה לתרום לקרא עוד. הם מסבירים כי דיאטה קטוגנית הינה אסטרטגיה מוכרת ויעילה לטיפול בקרא עוד, כאשר השימוש בה הולך ומתרחב לטיפול גם בקרא עוד. במסגרת הסקירה מוצגים המאפיינים המשותפים לקרא עוד. בהמשך, מפורטים ממצאים פרה-קליניים וקליניים לגביי הפוטנציאל של דיאטה קטוגנית לטיפול במצבים אלה. הממצאים בהתייחס ליעילות של הדיאטה הקטוגנית עבור מחלות קרא עוד
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
סרְטן
במטא-אנליזות וסקירות שיטתיות ובמחקרים קליניים, תצפיתיים ופרה-קליניים נמצא כי דיאטה קטוגנית הינה בטוחה לחולי קרא עוד.
בסקירות נמצא כי קרא עוד. כמו כן, מחקרים מצאו כי דיאטות שונות וביניהן הדיאטה הקטוגנית, התורמות להפחתת רמות הגלוקוז והאינסולין בדם עשויות לסייע בעיכוב קרא עוד.
מחקרים נוספים שנערכו בקרב חולי סרטן מצאו כי הדיאטה הקטוגנית הדגימה הפחתה משמעותית בקרא עוד.
יחד עם זאת, באחד מהמחקרים הללו לא הודגמה השפעה משמעותית על מדדים קרא עוד.
בנוסף, במחקרים פרה קליניים הדיאטה הדגימה השפעה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במטא-אנליזה (15) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב חולי סרטן, צריכת דיאטה קטוגנית הדגימה הפחתה משמעותית בקרא עוד. יתרה מכך, ההפחתה נותרה משמעותית בקרבקרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (16) (2022) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ומדדים מטבוליים בקרב חולי סרטן, שכן בניגוד לתאים בריאים, תאים סרטניים מוגבלים בשימוש בגופי קטון. בסקירה נכללו 10 מחקרים מבוקרים בהם 495 משתתפים חולי סרטן מסוגים שונים. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו דיאטה קטוגנית שבה אחוז הקלוריות שמקורן בשומן היה לפחות 55% בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה דיאטה סטנדרטית. משך ההתערבות היה עד 20 שבועות. נמצא כי היענות לדיאטה קטוגנית הייתה קרא עוד. ניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בקרא עוד. באופן כללי לא נמצא קרא עוד. במספר מחקרים נמצא יתרון לדיאטה הקטוגנית בהתייחס לקרא עוד. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדיאטה קטוגנית הינה קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (17) (2023) שכללה מחקרים קליניים מבוקרים אקראיים שנערכו בקרב חולי סרטן. דיאטה קטוגנית שניתנה כחלק מטיפול משלים לתופעות קרדיו מטבוליות, הדגימה קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (18) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף בקרב מטופלים עם סרטן רקטלי לא גרורתי המקבלים טיפולי קרינה (רדיותרפיה). החוקרים מציינים כי נמצא קשר בין שמנות ומסת שריר נמוכה ובין פרוגנוזה גרועה יותר בקרב חולי סרטן קולורקטלי. במחקר נכללו 49 מטופלים אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה סטנדרטית במהלך תקופת טיפולי הקרינה. הרכב הגוף נמדד פעם בשבוע, בקרב מטופלים שעברו ניתוח נבדקה גם התגובה הפתולוגית. את המחקר השלימו 18 מטופלים שקיבלו דיאטה קטוגנית ו-23 מטופלים בקבוצת הביקורת. באופן כללי לא נצפו שינויים משמעותיים בהרכב הגוף בקרב המשתתפים בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, בקרב משתתפים שצרכו דיאטה קטוגנית נמצאה קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (19) (2021) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית בקרב חולות סרטן השד, המקבלות טיפולי כימותרפיה. במחקר נכללו 80 מטופלות, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה סטנדרטית למשך 12 שבועות. כל המשתתפות ביצעו בדיקות דם בתחילת תקופת ההתערבות, באמצעה ובסיומה, כאשר בתחילת ההתערבות ובסיומה מטופלות עם גידול מקומי מתקדם עברו בדיקת אולטרסאונד ומטופלות עם גידול גרורתי עברו בדיקת CT או MRI. בקרב הנשים בקבוצת הדיאטה הקטוגנית נצפתה קרא עוד.
סקירה (20) (2014) בחנה את ההיסטוריה והפוטנציאל הטיפולי של דיאטה קטוגנית בשילוב עם הטיפול בסרטן. סקירה זו מעלה כי תאי סרטן משגשגים בסביבת קרא עוד.
בסקירה שיטתית (21) (2019) מוצגות העדויות ממחקרים פרה קליניים וממחקרים קליניים ראשוניים לגבי ההשפעה של דיאטה קטוגנית או הגבלה קלורית לטיפול בגליומה. החוקרים מסבירים כי הפרוגנוזה למטופלים עם גליומה ממאירה הינה גרועה, כאשר משוער כי דיאטות התורמות להפחתת רמת הגלוקוז בדם עשויות לסייע בעיכוב התפשטות הגידול ולשפר את משך ההישרדות. בסקירה נכללו 24 מחקרים פרה-קליניים, שבעה מחקרים קליניים ומחקר אחד מעורב.
בסקירה (22) (2022) מוצגות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות המיועדות להפחתת רמת האינסולין לטיפול בסרטן גרורתי. החוקרים מסבירים כי היפראינסולינמיה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לתמותה מסרטן. אסטרטגיות להורדת רמת האינסולין, כמו הגבלה קלורית, דיאטה דלת פחמימות / דיאטה קטוגנית וצום לסירוגין, מסייעות לקרא עוד. בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 14 מחקרים פרה-קליניים ו-9 מחקרים קליניים. במחקרים הפרה-קליניים הודגם כי ההתערבות התזונתית הובילה קרא עוד.
סקירה (23) (2015) מצביעה על כך שדיאטה קטוגנית קרא עוד.
מחקר פרה-קליני (24) (דצמבר 2015), הכולל שימוש במודל של חיות מעבדה ודגימות תאים, בו נבדקה ההשפעה של תזונה עתירת-שומן דלת-פחמימות על גידול מוחי אגרסיבי מסוג גליובלסטומה. החוקרים מסבירים כי ממצאים קודמים מצביעים על היעילות של הימנעות מגלוקוז באמצעות דיאטה קטוגנית מחמירה, אולם דיאטה זו קשה ליישום ועלולה לגרום לתופעות לוואי. לכן, במחקר זה נבדקה ההשפעה של דיאטה עתירת-שומן ודלת-פחמימות שהינה מחמירה פחות אך דומה בהשפּעתה המטבולית והאנטי-סרטנית, יחד עם שמירה על הדרישות התזונתיות. מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
במחקר (25) שנערך במודלים של עכברים, מראים החוקרים כי שילוב של האנטיביוטיקה (DON (6-diazo-5-oxo-L-norleucine - שהינה אנטגוניסטית לגלוטמין - יחד עם תזונה קטוגנית מוגבלת קלורית, הובילקרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (26) של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה התרומה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות כחלק מהטיפול נוגד הסרטן. בסקירה נכללו שישה מחקרים בהם נבדקה השפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות בהשוואה לכל דיאטה אחרת בקרב חולי סרטן. בניתוח נכללו סה"כ 79 מטופלים שצרכו דיאטה קטוגנית דלת פחמימות ו-74 מטופלים שצרכו דיאטה כללית או דיאטה המותאמת להנחיות ארגון הסרטן האמריקאי. משך ההתערבות נע בין ארבעה ל-24 שבועות. באופן כללי קרא עוד.
מחקר פיילוט קליני (27) בחן את השפּעת דיאטה קטוגנית על גליובלסטומה חוזרת (גידולים ממאירים חוזרים). 20 המשתתפים התבקשו לעבור לדיאטה קטוגנית בין 2007-2010, סופקו להם מזונות התואמים את הדיאטה ולא הייתה הגבלה קלורית, אלא הנחייה לאכול לשובע. בוצעה הערכת קטונים בשתן 2-3 פעמים בשבוע באמצעות מקלוני בדיקות שתן. הדיאטה הקטוגנית לא היוותה תחליף לטיפולים הקונבנציונליים. 3 מטופלים קרא עוד. מתוך 17 המשתתפים הנותרים קרא עוד. 86% מהמטופלים הראו קרא עוד.
מחלות לב וכלי דם
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים (6,28-42) נמצאו עדויות קרא עוד. מחקרים רבים מצאו כי לדיאטה השפעה קרא עוד.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) מציינת כי הדיאטה נמצאה קרא עוד. בסקירה אחרת (36) נמצא כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לתופעות לוואי שונות כולל קרא עוד. יש לציין כי על פי סקירה זו לא נמצאו קרא עוד.
כמו כן, בסקירה נמצא כי לעליה בגופי הקטון השפעה קרא עוד.
במחקר קליני (43) שכלל צריכת דיאטה קטוגנית ים-תיכונית מוגבלת קלוריות (שהרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו-11% פחמימות, עם סך של 1,200 קק"ל) נצפתה קרא עוד. בנוסף נמצא כי נטילת תוסף אומגה 3 מגבירה את ההשפעה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
במטא-אנליזה (28) (2022) שכללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 606 חולי סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת במשך 6 חודשים, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה דלת פחמימות (≤50 גרם פחמימה או ≤10% פחמימה ליום) הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (29) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב חולים עם עודף משקל וסוכרת מסוג 2, נמצא שלצריכת דיאטה קטוגנית השפעות קרא עוד.
במטא-אנליזה (30) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב 648 חולי סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי רמות קרא עוד.
בסקירה שיטתית (31) (2019) מפורטים פרוטוקולים שונים, שנמצאו יעילים ובטוחים ליישום של דיאטות דלות פחמימות לטיפול בסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 41 מחקרים מבוקרים, בהם נבדקו דיאטות דלות פחמימות - עד 130 גרם פחמימות ליום או עד 26% מסך הצריכה הקלורית. דיאטה דלה מאוד בפחמימות (0-50 גרם ליום) נחשבת דיאטה קטוגנית ו/או מגדירה יעדים להשגת קטוזיס תזונתי, שנמדד באמצעות קטוגנים בדם. ראשית, החוקרים העריכו את יעילות הדיאטות, כאשר 40 מהמחקרים סווגו בטוחים ויעילים ונכללו בניתוח העיקרי. ב-34 מהמחקרים דווח על קרא עוד.
להלן פירוט הרכב הדיאטות ב-40 המחקרים שנכללו בניתוח העיקרי: קרא עוד
במסגרת הדיאטה הומלצו בעיקר מזונות מלאים (מזונות מן החי ומן הצומח, שעברו מינימום עיבוד) כמקור לפחמימות, שומנים וחלבונים. לרוב, הדיאטה נוהלה על ידי דיאטן ו/או רופא, במפגשים שנערכו בתדירות בינונית עד גבוהה (לפחות פגישה אחת בחודש) וכן באמצעות ניהול מעקב עצמאי של המטופל. החוקרים מסכמים כי נמצאו קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) (2021) שכללה 15 מחקרים נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות (600-800 קלוריות) במשך 3 שבועות עד שנתיים בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות. נמצא כי הדיאטה יעילה בהפחתת משקל גוף בטווח הקצר, בינוני וארוך, וכן בשיפור מדדי סוכר ושומנים בדם. הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (33) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים מטבוליים, בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. בניתוח נכללו 14 מחקרים, בהם קבוצת ההתערבות קיבלה דיאטות שונות דלות קלוריות או דלות פחמימות, בהשוואה לדיאטת ביקורת (בעיקר דיאטה דלת שומן). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה האקוטית של הדיאטה, או ההשפעה הממושכת שלה, בתקופת התערבות של ארבעה שבועות ועד שנתיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה קרא עוד.
המחקר מומן על ידי מענקי מחקר לאומיים בקוריאה.
הערת מערכת: המחברים מכלילים תחת ההגדרה של דיאטה קטוגנית כל דיאטה שיש בה הגבלת פחמימות, אך אין הגדרה ברורה של כמות חלבון, כמות שומן או יחסים ביניהם, וכן אין נתונים על הגעה למצב של קטוזיס.
במטה-אנליזה (34) (2021) שכללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות בשילוב עם פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה, 4 פעמים בשבוע) במשך 9.2 שבועות בקרב 278 מבוגרים שסובלים מעודף משקל ושמנות. צריכת הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (35) שכללה 18 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים, נבדקה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ועל מדדים אנתרופומטריים. תוצאות המחקרים הדגימו השפעות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (36) (2021) שכללה 10 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים הסובלים משמנות במשך 4 שבועות עד שנתיים. צריכת הדיאטה הקטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (37) (2019) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על התגובה לבדיקת העמסת גלוקוז. החוקרים מסבירים כי צריכה של תוסף קטונים עשויה לסייע להגיע למצב של קטוזיס ובכך לשפר את התגובה המטבולית. במחקר נכללו 15 מבוגרים עם שמנות (גיל ממוצע 47, BMI ממוצע 34). בשני ימים שונים, המשתתפים צרכו משקה קטונים או פלסבו לאחר צום הלילה. חצי שעה לאחר מכן כל המשתתפים ביצעו בדיקת העמסת גלוקוז (75 גרם). המשקה מכיל את הקטונים R)-3-hydroxybutyl, (R)-3-hydroxybutyrate); כאשר קטונים אלה נצרכים, הם מתפרקים על ידי האנזימים carboxylesterase ו-esterase, המצויים לאורך מערכת העיכול, הדם, הכבד ורקמות אחרות והופכים למטבוליטים D-βHB וR)-1,3-butanediol). אלה האחרונים נכנסים לזרם הדם ו-R)-1,3-butanediol) עובר חילוף חומרים נוסף בכבד על ידי אלכוהול ו- aldehyde dehydrogenase ליצירת D-βHB.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד
החוקרים מסכמים כי צריכת משקה קטונים לפני בדיקת העמסת גלוקוז הייתה מלווה בקרא עוד.
מחקר קליני (38) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מטופלים הסובלים משמנות ומסוכרת. המחקר נמשך 54 שבועות, ובתומם ניתן היה לראות קרא עוד.
מחקר קליני (39) השווה בין דיאטה דלת קלוריות לדיאטה קטוגנית, בהשפּעתן על סוכרת סוג 2. 363 משתפים בעלי עודף משקל ושמנות, 102 מתוכם הסובלים מסוכרת סוג 2 השתתפו במחקר שארך 24 שבועות. המחקר מצא כי דיאטה קטוגנית יקרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (40) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (41) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר מוצלב (42) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן על רמת הכולסטרול וגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב נשים בריאות, צעירות ובמשקל תקין. במחקר נכללו 24 נשים אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם 15 שבועות הפרדה ביניהן:
את המחקר השלימו 17 מבין המשתתפות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (43) (2015) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב משתתפים הצורכים דיאטה קטוגנית ים-תיכונית. הדיאטה כללה כ-1200 קק"ל והרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות וכן 4 סוגים מוגדרים של משקאות צמחים ותוסף מולטי-ויטמין מינרל. למשתתפים ניתנה רשימה של מזונות מותרים (בשר ודגים, ירקות ירוקים, נקניקים, גבינות קשות, חליטות תה, קפה מוקה ותה צמחים) ואסורים (אלכוהול, לחם, פסטה, אורז, חלב, יוגורט, תה עם מומסים וקפה דגנים). החוקרים מסבירים כי ישנם היבטים בהשפעה של דיאטה קטגונית על המטבוליזם ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, אשר דומה להשפעה של תוספי אומגה 3, ולכן משערים כי השילוב ביניהם עשוי להגביר את ההשפעה המיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים והמצב הדלקתי. במחקר נכללו 34 גברים בריאים עם עודף משקל בגילאי 25-65 אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 4 שבועות, עם או בלי תוסף אומגה 3 (2 כמוסות ליום ממקור של סרטני קריל במינון יומי של 57.5 מ"ג EPA ו-32.5 מ"ג DHA). בסיום תקופת המחקר נמצא כי קרא עוד.
בסקירה (44) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס לפוטנציאל של גופי קטון לטיפול בתחלואה קרדיווסקולרית, כאשר בנוסף להעלאת רמת האנרגיה, לגופי קטון נמצאה השפעה קרא עוד.
במטא-אנליזה (45) (2022) שכללה 10 מחקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית על רמות השומנים בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 2. התוצאות קרא עוד
סוּכרת
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים (6,28-42) נמצא כי הדיאטה הינה קרא עוד.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) מציינת כי הדיאטה נמצאה כקרא עוד. לעומת זאת, סקירה (36) ומספר מחקרים ציינו כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לקרא עוד.
יש לציין כי לא נמצאו קרא עוד.
במחקר קליני (43) שכלל צריכת דיאטה קטוגנית ים-תיכונית מוגבלת קלוריות (שהרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות, עם סך של 1,200 קק"ל) נצפתה קרא עוד. בנוסף נמצא כי נטילת תוסף אומגה 3 מגבירה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד
.
במטא-אנליזה (28) (2022) שכללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 606 חולי סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת במשך 6 חודשים, נמצא כי קרא עוד.
במטא-אנליזה (29) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב חולים עם עודף משקל וסוכרת מסוג 2, נמצא שלצריכת דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במטא-אנליזה (30) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב 648 חולי סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי קרא עוד.
בסקירה שיטתית (31) (2019) מפורטים פרוטוקולים שונים, שנמצאו יעילים ובטוחים ליישום של דיאטות דלות פחמימות לטיפול בסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 41 מחקרים מבוקרים, בהם נבדקו דיאטות דלות פחמימות - עד 130 גרם פחמימות ליום או עד 26% מסך הצריכה הקלורית. דיאטה דלה מאוד בפחמימות (0-50 גרם ליום) נחשבת דיאטה קטוגנית ו/או מגדירה יעדים להשגת קטוזיס תזונתי, שנמדד באמצעות קטוגנים בדם. ראשית, החוקרים העריכו את יעילות הדיאטות, כאשר 40 מהמחקרים סווגו בטוחים ויעילים ונכללו בניתוח העיקרי. ב-34 מהמחקרים דווח על קרא עוד.
להלן פירוט הרכב הדיאטות ב-40 המחקרים שנכללו בניתוח העיקרי: קרא עוד.
במסגרת הדיאטה הומלצו בעיקר מזונות מלאים (מזונות מן החי ומן הצומח, שעברו מינימום עיבוד) כמקור לפחמימות, שומנים וחלבונים. לרוב, הדיאטה נוהלה על ידי דיאטן ו/או רופא, במפגשים שנערכו בתדירות בינונית עד גבוהה (לפחות פגישה אחת בחודש) וכן באמצעות ניהול מעקב עצמאי של המטופל. החוקרים מסכמים כי נמצאו קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) (2021) שכללה 15 מחקרים נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות (600-800 קלוריות) במשך 3 שבועות עד שנתיים בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות. נמצא כי קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (33) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים מטבוליים, בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. בניתוח נכללו 14 מחקרים, בהם קבוצת ההתערבות קיבלה דיאטות שונות דלות קלוריות או דלות פחמימות, בהשוואה לדיאטת ביקורת (בעיקר דיאטה דלת שומן). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה האקוטית של הדיאטה, או ההשפעה הממושכת שלה, בתקופת התערבות של ארבעה שבועות ועד שנתיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במטה-אנליזה (34) (2021) שכללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות בשילוב עם פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה, 4 פעמים בשבוע) במשך 9.2 שבועות בקרב 278 מבוגרים שסובלים מעודף משקל ושמנות. צריכת הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (35) שכללה 18 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים, נבדקה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ועל מדדים אנתרופומטריים. תוצאות המחקרים הדגימו השפעות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (36) (2021) שכללה 10 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים הסובלים משמנות במשך 4 שבועות עד שנתיים. צריכת הדיאטה הקטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (37) (2019) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על התגובה לבדיקת העמסת גלוקוז. החוקרים מסבירים כי צריכה של תוסף קטונים עשויה לסייע להגיע למצב של קטוזיס ובכך לשפר את התגובה המטבולית. במחקר נכללו 15 מבוגרים עם שמנות (גיל ממוצע 47, BMI ממוצע 34). בשני ימים שונים, המשתתפים צרכו משקה קטונים או פלסבו לאחר צום הלילה. חצי שעה לאחר מכן כל המשתתפים ביצעו בדיקת העמסת גלוקוז (75 גרם). המשקה מכיל את הקטונים R)-3-hydroxybutyl, (R)-3-hydroxybutyrate); כאשר קטונים אלה נצרכים, הם מתפרקים על ידי האנזימים carboxylesterase ו-esterase, המצויים לאורך מערכת העיכול, הדם, הכבד ורקמות אחרות והופכים למטבוליטים D-βHB וR)-1,3-butanediol). אלה האחרונים נכנסים לזרם הדם ו-R)-1,3-butanediol) עובר חילוף חומרים נוסף בכבד על ידי אלכוהול ו- aldehyde dehydrogenase ליצירת D-βHB.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
מחקר קליני (38) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מטופלים הסובלים משמנות ומסוכרת. המחקר נמשך 54 שבועות, ובתומם ניתן היה לראות קרא עוד.
מחקר קליני (39) השווה בין דיאטה דלת קלוריות לדיאטה קטוגנית, בהשפּעתן על סוכרת סוג 2. 363 משתפים בעלי עודף משקל ושמנות, 102 מתוכם הסובלים מסוכרת סוג 2 השתתפו במחקר שארך 24 שבועות. המחקר מצא כי דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (40) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (41) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות: קרא עוד.
החוקרים מציינים כי התוצאות הסופיות הושפעו מסדר הצריכה של הדיאטות. באופן כללי צריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בקרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר מוצלב (42) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן על רמת הכולסטרול וגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב נשים בריאות, צעירות ובמשקל תקין. במחקר נכללו 24 נשים אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם 15 שבועות הפרדה ביניהן:
את המחקר השלימו 17 מבין המשתתפות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד
החוקרים מסכמים כי בקרב נשים צעירות ובריאות צריכת דיאטה קטוגנית במשך ארבעה שבועות הייתה מלווה בקרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (43) (2015) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב משתתפים הצורכים דיאטה קטוגנית ים-תיכונית. הדיאטה כללה כ-1200 קק"ל והרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות וכן 4 סוגים מוגדרים של משקאות צמחים ותוסף מולטי-ויטמין מינרל. למשתתפים ניתנה רשימה של מזונות מותרים (בשר ודגים, ירקות ירוקים, נקניקים, גבינות קשות, חליטות תה, קפה מוקה ותה צמחים) ואסורים (אלכוהול, לחם, פסטה, אורז, חלב, יוגורט, תה עם מומסים וקפה דגנים). החוקרים מסבירים כי ישנם היבטים בהשפעה של דיאטה קטגונית על קרא עוד. במחקר נכללו 34 גברים בריאים עם עודף משקל בגילאי 25-65 אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 4 שבועות, עם או בלי תוסף אומגה 3 (2 כמוסות ליום ממקור של סרטני קריל במינון יומי של 57.5 מ"ג EPA ו-32.5 מ"ג DHA). בסיום תקופת המחקר נמצא כי כל המשתתפים קרא עוד.
במטא-אנליזה (45) (2022) שכללה 10 מחקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית על רמות השומנים בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 2. התוצאות קרא עוד.
תסמונת מטבולית
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים (6,28-42) נמצאו עדויות סותרות לגבי ההשפעה של הדיאטה הקטוגנית על מגוון מאפיינים וגורמי סיכון של התסמונת המטבולית כולל קרא עוד.
מחקרים רבים מצאו כי לדיאטה השפעה קרא עוד אך מחקרים אחרים מצאו כי הדיאטה לא קרא עוד (6,41,42).
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) מציינת כי הדיאטה נמצאה כקרא עוד. לעומת זאת, בסקירה (36) נמצא כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לתופעות לוואי שונות כולל קרא עוד.
במחקר קליני (43) שכלל צריכת דיאטה קטוגנית ים-תיכונית מוגבלת קלוריות (שהרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות, עם סך של 1,200 קק"ל) נצפתה קרא עוד. בנוסף נמצא כי נטילת תוסף אומגה 3 קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
במטא-אנליזה (28) (2022) שכללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 606 חולי סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת במשך 6 חודשים, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה דלת פחמימות (≤50 גרם פחמימה או ≤10% פחמימה ליום) הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (29) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב חולים עם עודף משקל וסוכרת מסוג 2, נמצא שלצריכת דיאטה קטוגנית השפעות קרא עוד.
במטא-אנליזה (30) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב 648 חולי סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי קרא עוד.
בסקירה שיטתית (31) (2019) מפורטים פרוטוקולים שונים, שנמצאו יעילים ובטוחים ליישום של דיאטות דלות פחמימות לטיפול בסוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 41 מחקרים מבוקרים, בהם נבדקו דיאטות דלות פחמימות - עד 130 גרם פחמימות ליום או עד 26% מסך הצריכה הקלורית. דיאטה דלה מאוד בפחמימות (0-50 גרם ליום) נחשבת דיאטה קטוגנית ו/או מגדירה יעדים להשגת קטוזיס תזונתי, שנמדד באמצעות קטוגנים בדם. ראשית, החוקרים העריכו את יעילות הדיאטות, כאשר 40 מהמחקרים סווגו בטוחים ויעילים ונכללו בניתוח העיקרי. ב-34 מהמחקרים דווח על קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) (2021) שכללה 15 מחקרים נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות (600-800 קלוריות) במשך 3 שבועות עד שנתיים בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות. נמצא כי הדיאטה קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (33) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים מטבוליים, בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. בניתוח נכללו 14 מחקרים, בהם קבוצת ההתערבות קיבלה דיאטות שונות דלות קלוריות או דלות פחמימות, בהשוואה לדיאטת ביקורת (בעיקר דיאטה דלת שומן). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה האקוטית של הדיאטה, או ההשפעה הממושכת שלה, בתקופת התערבות של ארבעה שבועות ועד שנתיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במטה-אנליזה (34) (2021) שכללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות בשילוב עם פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה, 4 פעמים בשבוע) במשך 9.2 שבועות בקרב 278 מבוגרים שסובלים מעודף משקל ושמנות. צריכת הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (35) שכללה 18 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים, נבדקה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ועל מדדים אנתרופומטריים. תוצאות המחקרים הדגימו השפעות מועילות על מקרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (36) (2021) שכללה 10 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים הסובלים משמנות במשך 4 שבועות עד שנתיים. צריכת הדיאטה הקטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (37) (2019) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על התגובה לבדיקת העמסת גלוקוז. החוקרים מסבירים כי צריכה של תוסף קטונים עשויה לסייע להגיע למצב של קטוזיס ובכך לשפר את התגובה המטבולית. במחקר נכללו 15 מבוגרים עם שמנות (גיל ממוצע 47, BMI ממוצע 34). בשני ימים שונים, המשתתפים צרכו משקה קטונים או פלסבו לאחר צום הלילה. חצי שעה לאחר מכן כל המשתתפים ביצעו בדיקת העמסת גלוקוז (75 גרם). המשקה מכיל את הקטונים R)-3-hydroxybutyl, (R)-3-hydroxybutyrate); כאשר קטונים אלה נצרכים, הם מתפרקים על ידי האנזימים carboxylesterase ו-esterase, המצויים לאורך מערכת העיכול, הדם, הכבד ורקמות אחרות והופכים למטבוליטים D-βHB וR)-1,3-butanediol). אלה האחרונים נכנסים לזרם הדם ו-R)-1,3-butanediol) עובר חילוף חומרים נוסף בכבד על ידי אלכוהול ו- aldehyde dehydrogenase ליצירת D-βHB.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
מחקר קליני (38) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מטופלים הסובלים משמנות ומסוכרת. המחקר נמשך 54 שבועות, ובתומם ניתן היה לראות קרא עוד.
מחקר קליני (39) השווה בין דיאטה דלת קלוריות לדיאטה קטוגנית, בהשפּעתן על סוכרת סוג 2. 363 משתפים בעלי עודף משקל ושמנות, 102 מתוכם הסובלים מסוכרת סוג 2 השתתפו במחקר שארך 24 שבועות. המחקר מצא כי דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (40) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (41) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות:
החוקרים מציינים כי התוצאות הסופיות הושפעו מסדר הצריכה של הדיאטות. באופן כללי צריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בקרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר מוצלב (42) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן על רמת הכולסטרול וגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב נשים בריאות, צעירות ובמשקל תקין. במחקר נכללו 24 נשים אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם 15 שבועות הפרדה ביניהן:
את המחקר השלימו 17 מבין המשתתפות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (43) (2015) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב משתתפים הצורכים דיאטה קטוגנית ים-תיכונית. הדיאטה כללה כ-1200 קק"ל והרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות וכן 4 סוגים מוגדרים של משקאות צמחים ותוסף מולטי-ויטמין מינרל. למשתתפים ניתנה רשימה של מזונות מותרים (בשר ודגים, ירקות ירוקים, נקניקים, גבינות קשות, חליטות תה, קפה מוקה ותה צמחים) ואסורים (אלכוהול, לחם, פסטה, אורז, חלב, יוגורט, תה עם מומסים וקפה דגנים). החוקרים מסבירים כי ישנם היבטים בהשפעה של דיאטה קטגונית על המטבוליזם ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, אשר דומה להשפעה של תוספי אומגה 3, ולכן משערים כי השילוב ביניהם עשוי להגביר את ההשפעה המיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים והמצב הדלקתי. במחקר נכללו 34 גברים בריאים עם עודף משקל בגילאי 25-65 אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 4 שבועות, עם או בלי תוסף אומגה 3 (2 כמוסות ליום ממקור של סרטני קריל במינון יומי של 57.5 מ"ג EPA ו-32.5 מ"ג DHA). בסיום תקופת המחקר נמצא כי קרא עוד.
במטא-אנליזה (45) (2022) שכללה 10 מחקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית על רמות השומנים בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 2. התוצאות קרא עוד.
עודף משקל ושמנוּת
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים נמצא כי דיאטה קטוגנית קרא עוד.
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) מציינת כי הדיאטה נמצאה כקרא עוד. לעומת זאת, בסקירה (36) נמצא כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לתופעות לוואי שונות כולל קרא עוד.
מחקר קליני (47) מצא כי דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות הועילה לטיפול בקרא עוד.
כמו כן, במחקר קליני (43) שכלל צריכת דיאטה קטוגנית ים-תיכונית מוגבלת קלוריות (שהרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות, עם סך של 1,200 קק"ל) נצפתה ירידה במקרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
במטא-אנליזה (29) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב חולים עם עודף משקל וסוכרת מסוג 2, נמצא שלצריכת דיאטה קטוגנית השפעות מועילות ומובהקות על קרא עוד.
במטא-אנליזה (30) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב 648 חולי סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי קרא עוד. לאחר 6 חודשים נצפתה גם ירידה ברמות הקרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) (2021) שכללה 15 מחקרים נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות (600-800 קלוריות) במשך 3 שבועות עד שנתיים בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות. נמצא כי הדיאטה יעילה בהפחתת קרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (33) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים מטבוליים, בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. בניתוח נכללו 14 מחקרים, בהם קבוצת ההתערבות קיבלה דיאטות שונות דלות קלוריות או דלות פחמימות, בהשוואה לדיאטת ביקורת (בעיקר דיאטה דלת שומן). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה האקוטית של הדיאטה, או ההשפעה הממושכת שלה, בתקופת התערבות של ארבעה שבועות ועד שנתיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במטה-אנליזה (34) (2021) שכללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות בשילוב עם פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה, 4 פעמים בשבוע) במשך 9.2 שבועות בקרב 278 מבוגרים שסובלים מעודף משקל ושמנות. צריכת הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (35) שכללה 18 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים, נבדקה היעילות של צריכת דיאטה קטוגנית על הרכב הגוף ועל מדדים אנתרופומטריים. תוצאות המחקרים הדגימו השפעות מועילות על קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (36) (2021) שכללה 10 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים הסובלים משמנות במשך 4 שבועות עד שנתיים. צריכת הדיאטה הקטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (37) (2019) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על התגובה לבדיקת העמסת גלוקוז. החוקרים מסבירים כי צריכה של תוסף קטונים עשויה לסייע להגיע למצב של קטוזיס ובכך לשפר את התגובה המטבולית. במחקר נכללו 15 מבוגרים עם שמנות (גיל ממוצע 47, BMI ממוצע 34). בשני ימים שונים, המשתתפים צרכו משקה קטונים או פלסבו לאחר צום הלילה. חצי שעה לאחר מכן כל המשתתפים ביצעו בדיקת העמסת גלוקוז (75 גרם). המשקה מכיל את הקטונים R)-3-hydroxybutyl, (R)-3-hydroxybutyrate); כאשר קטונים אלה נצרכים, הם מתפרקים על ידי האנזימים carboxylesterase ו-esterase, המצויים לאורך מערכת העיכול, הדם, הכבד ורקמות אחרות והופכים למטבוליטים D-βHB וR)-1,3-butanediol). אלה האחרונים נכנסים לזרם הדם ו-R)-1,3-butanediol) עובר חילוף חומרים נוסף בכבד על ידי אלכוהול ו- aldehyde dehydrogenase ליצירת D-βHB.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
מחקר קליני (38) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מטופלים הסובלים משמנות ומסוכרת. המחקר נמשך 54 שבועות, ובתומם ניתן היה לראות קרא עוד.
מחקר קליני (39) השווה בין דיאטה דלת קלוריות לדיאטה קטוגנית, בהשפּעתן על סוכרת סוג 2. 363 משתפים בעלי עודף משקל ושמנות, 102 מתוכם הסובלים מסוכרת סוג 2 השתתפו במחקר שארך 24 שבועות. המחקר מצא כי דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (40) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (41) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות: קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (43) (2015) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב משתתפים הצורכים דיאטה קטוגנית ים-תיכונית. הדיאטה כללה כ-1200 קק"ל והרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות וכן 4 סוגים מוגדרים של משקאות צמחים ותוסף מולטי-ויטמין מינרל. למשתתפים ניתנה רשימה של מזונות מותרים (בשר ודגים, ירקות ירוקים, נקניקים, גבינות קשות, חליטות תה, קפה מוקה ותה צמחים) ואסורים (אלכוהול, לחם, פסטה, אורז, חלב, יוגורט, תה עם מומסים וקפה דגנים). החוקרים מסבירים כי ישנם היבטים בהשפעה של דיאטה קטגונית על המטבוליזם ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, אשר דומה להשפעה של תוספי אומגה 3, ולכן משערים כי השילוב ביניהם עשוי להגביר את ההשפעה המיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים והמצב הדלקתי. במחקר נכללו 34 גברים בריאים עם עודף משקל בגילאי 25-65 אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 4 שבועות, עם או בלי תוסף אומגה 3 (2 כמוסות ליום ממקור של סרטני קריל במינון יומי של 57.5 מ"ג EPA ו-32.5 מ"ג DHA). בסיום תקופת המחקר נמצא כי קרא עוד.
במטא-אנליזה (45) (2022) שכללה 10 מחקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית על רמות השומנים בדם בקרב חולי סוכרת מסוג 2. התוצאות קרא עוד.
במחקר קליני (46) (2020) נבדקו הבדלים מגדריים בהשפעה של דיאטה קטוגנית. המדדים הנבדקים היו ירידה במשקל ומדדי כבד שומני, בקרב משתתפים עם שמנות חמורה. במחקר נכללו 42 נשים ו-28 גברים בגילאי 18-65 עם BMI מעל 40, או מעל 35 בשילוב הפרעות הקשורות בשמנות. כל המשתתפים צרכו במשך 25 ימים דיאטה קטוגנית עם הגבלה קלורית חמורה של 800 קלוריות ליום. היא כללה עד 50 גרם פחמימות, 1.4 גרם/ק"ג חלבון (בחישוב ע"פ נוסחת לורנץ, שהיא נוסחה מבוססת גובה, לחישוב משקל אידיאלי) ועד 30 גרם שומן.
להלן פירוט הדיאטה היומית: קרא עוד.
החוקרים מציינים כי אף משתתף לא פרש מהמחקר בשל רעב או תסמינים גופניים. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (47) (2019) הוערכה ההשפעה של דיאטה דלה מאוד בקלוריות - קטוגנית או לא-קטוגנית - להקלה על מיגרנות, בקרב מטופלים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 35 מטופלים, אשר צרכו שתי דיאטות דלות מאוד בקלוריות (כ-800 קלוריות ליום) - כל אחת למשך חודש:
מדד המטרה העיקרי היה השינוי במספר ימי המיגרנה בחודש, בהשוואה לחודש שלפני תחילת המחקר, בו נצרכה דיאטה סטנדרטית חופשית. המדדים המשניים כללו את שיעור המשתתפים עם תגובה של 50% לפחות, מספר התקפי מיגרנה בחודש, שימוש בתרופות ושינוי ב-BMI.
להלן סיכום הממצאים העיקריים: קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי לדיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות עשויה להיות השפעה מניעתית, בקרב מטופלים עם עודף משקל או שמנות הסובלים ממיגרנות.
להלן הסברים למנגנוני הפעולה האפשריים: קרא עוד.
.
שוּמנים בדם
בסקירות שיטתיות ומטא-אנליזות ובמחקרים קליניים (28-30,32-34,37,38,41,42) נמצא כי הדיאטה הקטוגנית הובילה לשיפור ברמת השומנים בדם בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות ו/או סוכרת מסוג 2.
לעומת זאת, בסקירה מקיפה, סקירה שיטתית ומטא-אנליזה ובמחקרים קליניים (6,36,41,42) נמצא כי דיאטה קטוגנית לא הובילה לשיפור משמעותי בפרופיל השומנים (36), ואף הובילה לעלייה משמעותית ברמות ה-LDL, אשר נמצאה קשורה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (6,41,42).
סקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) מציינת כי הדיאטה נמצאה כבטוחה תחת פיקוח מקצועי וכי תופעות הלוואי לרוב היו קלות וניתנות לטיפול. לעומת זאת, בסקירה (36) נמצא כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לתופעות לוואי שונות כולל עצירות, כאבי ראש ועייפות. על פי סקירה זו לא נמצאו יתרונות לדיאטה הקטוגנית בהשוואה לדיאטה מאוזנת.
במחקר קליני (43) שכלל צריכת דיאטה קטוגנית ים-תיכונית מוגבלת קלוריות (שהרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות, עם סך של 1,200 קק"ל) נצפתה ירידה במשקל, באחוזי השומן, וברמת הגלוקוז, האינסולין והכולסטרול. בנוסף נמצא כי נטילת תוסף אומגה 3 מגבירה את ההשפעה המיטיבה של הדיאטה על גורמי סיכון קרדיווסקולריים ומדדים דלקתיים.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
במטא-אנליזה (28) (2022) שכללה 8 מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 606 חולי סוכרת סוג 2 או טרום סוכרת במשך 6 חודשים, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית או דיאטה דלת פחמימות (≤50 גרם פחמימה או ≤10% פחמימה ליום) הדגימה קרא עוד.
במטא-אנליזה (29) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב חולים עם עודף משקל וסוכרת מסוג 2, נמצא שלצריכת דיאטה קטוגנית השפעות מועילות ומובהקות על קרא עוד.
במטא-אנליזה (30) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים שנערכו בקרב 648 חולי סוכרת מסוג 2. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי קרא עוד. לאחר 6 חודשים נצפתה גם ירידה ברמות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (32) (2021) שכללה 15 מחקרים נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות (600-800 קלוריות) במשך 3 שבועות עד שנתיים בקרב מבוגרים הסובלים מעודף משקל ושמנות. נמצא כי הדיאטה יעילה בקרא עוד.
במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (33) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים מטבוליים, בקרב משתתפים עם עודף משקל או שמנות, עם או בלי סוכרת סוג 2. בניתוח נכללו 14 מחקרים, בהם קבוצת ההתערבות קיבלה דיאטות שונות דלות קלוריות או דלות פחמימות, בהשוואה לדיאטת ביקורת (בעיקר דיאטה דלת שומן). במחקרים אלה נבדקה ההשפעה האקוטית של הדיאטה, או ההשפעה הממושכת שלה, בתקופת התערבות של ארבעה שבועות ועד שנתיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במטה-אנליזה (34) (2021) שכללה 7 מחקרים אקראיים מבוקרים, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית דלת קלוריות בשילוב עם פעילות גופנית (בעצימות בינונית עד גבוהה, 4 פעמים בשבוע) במשך 9.2 שבועות בקרב 278 מבוגרים שסובלים מעודף משקל ושמנות. צריכת הדיאטה הקטוגנית הדגימה קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (36) (2021) שכללה 10 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב מבוגרים הסובלים משמנות במשך 4 שבועות עד שנתיים. צריכת הדיאטה הקטוגנית קרא עוד. כמו כן, נמצא כי הדיאטה הקטוגנית מקושרת לתופעות לוואי שונות כולל קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (37) (2019) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על התגובה לבדיקת העמסת גלוקוז. החוקרים מסבירים כי צריכה של תוסף קטונים עשויה לסייע להגיע למצב של קטוזיס ובכך לשפר את התגובה המטבולית. במחקר נכללו 15 מבוגרים עם שמנות (גיל ממוצע 47, BMI ממוצע 34). בשני ימים שונים, המשתתפים צרכו משקה קטונים או פלסבו לאחר צום הלילה. חצי שעה לאחר מכן כל המשתתפים ביצעו בדיקת העמסת גלוקוז (75 גרם). המשקה מכיל את הקטונים R)-3-hydroxybutyl, (R)-3-hydroxybutyrate); כאשר קטונים אלה נצרכים, הם מתפרקים על ידי האנזימים carboxylesterase ו-esterase, המצויים לאורך מערכת העיכול, הדם, הכבד ורקמות אחרות והופכים למטבוליטים D-βHB וR)-1,3-butanediol). אלה האחרונים נכנסים לזרם הדם ו-R)-1,3-butanediol) עובר חילוף חומרים נוסף בכבד על ידי אלכוהול ו- aldehyde dehydrogenase ליצירת D-βHB.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
מחקר קליני (38) בחן את ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מטופלים הסובלים משמנות ומסוכרת. המחקר נמשך 54 שבועות, ובתומם ניתן היה לראות קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב (41) (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית על רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב מטופלים עם טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2. ברקע למחקר מציינים החוקרים כי קיימת מחלוקת לגבי מהי הדיאטה המיטבית לטיפול בסוכרת, בעיקר בהתייחס לדיאטות דלות פחמימות. במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין שתי דיאטות להן שלושה מאפיינים מרכזיים דומים: התבססות על ירקות לא עמילניים והימנעות מסוכרים ומדגנים מלוטשים, וכן שלושה מאפיינים מרכזיים שונים: המלצה לצריכה רבה בדיאטה הים-תיכונית לעומת הימנעות או צמצום הצריכה בדיאטה הקטוגנית של קטניות, פירות ודגנים מלאים. במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה קטוגנית או דיאטה ים-תיכונית, כל אחת למשך 12 שבועות. שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית. לאחר 24 שבועות בוצע מעקב של 12 שבועות נוספים בהם המשתתפים יכלו לבחור אחת מהדיאטות בהתאם להעדפה האישית. להלן תוצאות ההשוואה בין הדיאטות לאחר 12 שבועות: קרא עוד.
החוקרים מציינים כי התוצאות הסופיות הושפעו מסדר הצריכה של הדיאטות. באופן כללי צריכה של דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בקרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר מוצלב (42) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן על רמת הכולסטרול וגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, בקרב נשים בריאות, צעירות ובמשקל תקין. במחקר נכללו 24 נשים אשר צרכו בסדר אקראי שתי דיאטות, כל אחת למשך ארבעה שבועות עם 15 שבועות הפרדה ביניהן:
את המחקר השלימו 17 מבין המשתתפות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי בקרב נשים צעירות ובריאות צריכת דיאטה קטוגנית במשך ארבעה שבועות הייתה מלווה בקרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (43) (2015) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב משתתפים הצורכים דיאטה קטוגנית ים-תיכונית. הדיאטה כללה כ-1200 קק"ל והרכבה הוא: 43% חלבון, 45% שומן ו- 11% פחמימות וכן 4 סוגים מוגדרים של משקאות צמחים ותוסף מולטי-ויטמין מינרל. למשתתפים ניתנה רשימה של מזונות מותרים (בשר ודגים, ירקות ירוקים, נקניקים, גבינות קשות, חליטות תה, קפה מוקה ותה צמחים) ואסורים (אלכוהול, לחם, פסטה, אורז, חלב, יוגורט, תה עם מומסים וקפה דגנים). החוקרים מסבירים כי ישנם היבטים בהשפעה של דיאטה קטגונית על המטבוליזם ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, אשר דומה להשפעה של תוספי אומגה 3, ולכן משערים כי השילוב ביניהם עשוי להגביר את ההשפעה המיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים והמצב הדלקתי. במחקר נכללו 34 גברים בריאים עם עודף משקל בגילאי 25-65 אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 4 שבועות, עם או בלי תוסף אומגה 3 (2 כמוסות ליום ממקור של סרטני קריל במינון יומי של 57.5 מ"ג EPA ו-32.5 מ"ג DHA). בסיום תקופת המחקר נמצא כי כל המשתתפים קרא עוד.
כבד שוּמני
מחקרים קליניים (46,48) מצאו כי דיאטה קטוגנית הובילה להפחתת קרא עוד. כמו כן, אחד מהמחקרים הללו (46) מצא כי היעילות גבוהה יותר בקרב קרא עוד.
יחד עם זאת, סקירה ומטא-אנליזה (49) מצאה כי לא היו הבדלים מובהקים בין ההשפעה של דיאטה קרא עוד לבין דיאטה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במחקר קליני (46) (2020) נבדקו הבדלים מגדריים בהשפעה של דיאטה קטוגנית. המדדים הנבדקים היו ירידה במשקל ומדדי כבד שומני, בקרב משתתפים עם שמנות חמורה. במחקר נכללו 42 נשים ו-28 גברים בגילאי 18-65 עם BMI מעל 40, או מעל 35 בשילוב הפרעות הקשורות בשמנות. כל המשתתפים צרכו במשך 25 ימים דיאטה קטוגנית עם הגבלה קלורית חמורה של 800 קלוריות ליום. היא כללה עד 50 גרם פחמימות, 1.4 גרם/ק"ג חלבון (בחישוב ע"פ נוסחת לורנץ, שהיא נוסחה מבוססת גובה, לחישוב משקל אידיאלי) ועד 30 גרם שומן.
להלן פירוט הדיאטה היומית:
החוקרים מציינים כי אף משתתף לא פרש מהמחקר בשל רעב או תסמינים גופניים. באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (48) (2021) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה דלת שומן על השומן הכבדי, בקרב מבוגרים עם עודף משקל. לרוב, דיאטה קטוגנית כוללת רמה גבוהה של שומן רווי ובכך עלולה להוביל לעלייה בהצטברות שומן בכבד, אולם לצריכת פחמימות הנמוכה עשויה להיות השפעה מנוגדת. במחקר נכללו 28 משתתפים, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה קטוגנית היפו-קלורית עם תוסף קטונים, או לדיאטה קטוגנית עם פלצבו. בנוסף, במחקר נכללו 12 משתתפים בעלי מאפייני BMI וגיל דומים אשר צרכו דיאטה דלת שומן עם רמה דומה של קלוריות וחלבון. הצטברות שומן בכבד נמדדה באמצעות MRI בתחילת המחקר, לאחר שישה שבועות. נמצא כי קרא עוד.
בסקירה ומטא-אנליזה (49) (2019) נבדקה היעילות של דיאטה דלת פחמימות לטיפול בכבד שומני לא אלכוהולי. החוקרים מסבירים כי ירידה במשקל באמצעות שינוי אורח החיים הינו הטיפול הבסיסי בכבד שומני, כאשר דיאטה דלת פחמימות נמצאה יעילה לירידה במשקל ולהפחתת השומן הכבדי. בסקירה נכללו 11 מחקרים קליניים, מהם 7 מחקרים אקראיים מבוקרים. עם זאת, מספר המשתתפים היה קטן, היו הבדלים בין המחקרים בהגדרת דיאטה דלת פחמימות, ולא נעשה שימוש במתודולוגיה אחידה למדידת ההשפעה. בחמישה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של דיאטה מופחתת פחמימות (26-45% מסך הצריכה הקלורית), בשני מחקרים נבדקה דיאטה דלת פחמימות (10-25% מסך הצריכה הקלורית) ארבעה מחקרים נבדקה דיאטה דלה מאוד בפחמימות (עד 10% מסך הצריכה הקלורית, מוגדרת גם כ״דיאטה קטוגנית״). ברוב המחקרים הדיאטה הושוותה לדיאטה עשירה בפחמימות ודלה בשומן. משך ההתערבות נע בין שבועיים ל-6 חודשים. במחקר אחד ההשפעה נבדקה באמצעות ביופסיה, בארבעה מחקרים נעשה שימוש ב-MRI, בשני מחקרים ב-CT ובארבעה מחקרים מדד המטרה העיקרי היה השינוי באנזימי הכבד. באופן כללי, החוקרים מראים כי קרא עוד.
תפקוד קוֹגניטיבי
במחקר קליני (50) נמצא כי דיאטה קטוגנית (שהרכבה 15% פחמימות, 60% שומן, ו-25% חלבון) קרא עוד. לעומת זאת, מחקר קליני (51) מצא כי קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במחקר אקראי מוצלב (50) (2019) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על התפקוד הקוגניטיבי, השינה ומצב הרוח בקרב מבוגרים בריאים במשקל תקין, לאור החשש כי דיאטה עשירה בשומן עשויה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 11 משתתפים בני 30 בממוצע, אשר צרכו שתי דיאטות בעלות ערך קלורי זהה, כל אחת למשך שלושה שבועות, עם שבוע הפרדה ביניהן:
מדדי β-hydroxybutyrate איששו שכל המשתתפים היו במצב של קטוזיס תזונתי בדיאטה הקטוגנית. נמצא כי בהשוואה בין שתי הדיאטות, צריכת דיאטה קטוגנית במשך 3 שבועות קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (51) (2021) נבדקה ההשפעה של משקה קטונים על הביצועים הקוגניטיביים בקרב משתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). את המחקר השלימו 83 משתתפים מעל גיל 55, שקיבלו פעמיים ביום משקה קטונים המכיל טריגליצרידים באורך בינוני (kMCT) או פלסבו, למשך שישה חודשים. כל מנה מהמשקה הכילה 15 גרם kMCT ב-125 מ"ל חלב דל-שומן נטול לקטוז. באופן כללי נמצא כי בהשוואה לפלצבו, צריכת משקה הקטונים קרא עוד.
פרקינְסון
סקירות (52,53) מצאו כי דיאטה קטוגנית עשויה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה (52) (2022) בוחנים החוקרים את הקשר בין דפוסי תזונה שונים ובין הסיכון להתפתחות פרקינסון, להתקדמות המחלה או ההשפעה על חומרת המחלה. החוקרים מציינים כי הממצאים בהתייחס לרכיבים או מזונות ספציפיים אינם עקביים ולכן עשויה להיות תועלת לבחינה של דפוס התזונה הכללי. במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים קליניים ותצפיתיים בהם נבדק דפוס כללי של תזונה בריאה, תזונה מוגבלת חלבון, דיאטה קטוגנית, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את עקרונות הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH). להלן סיכום היתרונות של דפוסי תזונה אלה: קרא עוד
החוקרים מסכמים כי באופן כללי הממצאים קרא עוד.
סקירה (53) (2014) בחנה את ההשפעה של דיאטה קטוגנית. מסקירה זו עולה כי מידע חדש מצביע על האפשרות שדיאטה קטוגנית תהיה יעילה לטיפול במחלות קרא עוד.
אלְצהיימר
במחקר קליני (54) נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית בקרב חולי אלצהיימר קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במחקר קליני (54) (2021) שנערך בקרב 26 חולי אלציימהר בגילאי 50-90, נבדקה ההשפעה של צריכת דיאטה קטוגנית במשך 12 שבועות על תפקוד קוגניטיבי, תפקוד יומיומי ואיכות החיים, בהשוואה לתזונה רגילה המשלבת הנחיות לאכילה בריאה ודלת שומן. תוצאות המחקר הדגימו קרא עוד.
דִיכאון וחָרדה
הממצאים לגבי צריכת דיאטה קטוגנית והשפּעתה על דיכאון וחרדה קרא עוד.
בעוד שבסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (55) לא נמצא קשר מובהק בין צריכת דיאטה דלת פחמימות (פחות מ-26% מהתזונה) לבין קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (55) (2022) שכללה 8 מחקרים קליניים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 590 מטופלים ללא הפרעות מצב רוח, לא נמצא קרא עוד.
בסקירה (56) (2021) מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים לרמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות ורגישויות למזון והרכב חיידקי המעי.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות לכך שתזונה בריאה קשורה ברמת חרדה קרא עוד.
פִריון והִריון
סקירה (6) מדווחת כי דיאטה קטוגנית קשורה לסיכון מוגבר להופעה של קרא עוד.
בסקירה נוספת נמצא כי העדויות לגבי ההשפעה של דיאטה קטוגנית על מדדים של פוריות קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה מקיפה (6) (2021) מוצגות עדויות ממחקרים תצפיתיים וקליניים, בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במגוון מצבים ומחלות כרוניות. החוקרים מציינים כי דיאטות קטוגניות מוכרות בעיקר לצמצום תדירות פרכוסים, כאשר לאחרונה דיאטות אלה הפכו פופולריות גם לשיפור מצבים בריאותיים שונים כגון שמנות, סוכרת, וכבד שומני. בטווח הקצר דיאטות אלה עשויות להוביל לשיפור והקלה על תסמינים שונים, אולם הן מובילות לשינוי באיכות התזונה אשר לרוב כולל עלייה בצריכת מזונות הקשורים בתחלואה כרונית (בעיקר מזונות מהחי), וירידה בצריכת מזונות שנמצאו בעלי השפעה מגינה במחקרים אפידמיולוגיים (כולל פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות), וכתוצאה מכך למחסור במרכיבים חיוניים כגון ויטמינים, מינרלים וסיבים. במסגרת הסקירה מפורטות העדויות בהתייחס להשפעה של דיאטות קטוגניות במצבים של פרכוסים, שמנות ועודף משקל, סוכרת סוג 1 וסוג 2, כבד שומני, סרטן, אלצהיימר, מחלות קרדיווסקולריות, מחלת כליות והריון.
מהסקירה עולה כי: קרא עוד.
בסקירה (57) (2022) מוצגות העדויות הקיימות לגבי התפקיד של דיאטה אנטי-דלקתית בפוריות האישה והגבר. החוקרים מסבירים כי שיפור התזונה בתקופה שלפני הכניסה להריון עשויה להוות אסטרטגיה קרא עוד. רמת דלקת גבוהה נמצאה קשורה בשיבוש היבטים שונים של פוריות כגון קרא עוד. בהתבסס על מחקרי מעבדה ועל מחקרים בבני אדם, החוקרים דנים בקשר בין דלקת ופוריות ובפוטנציאל של דיאטה אנטי-דלקתית לשיפור הפוריות דרך מנגנונים שונים, כולל הפחתת מתווכי דלקת, השפעה אפי-גנטית והשפעה על חיידקי המעי. במסגרת הסקירה מוצגות מגוון דיאטות אנטי-דלקתיות, כגון הדיאטה הים-תיכונית, דיאטה נורדית או דיאטת אוקינאווה שהתפתחו בתרבויות שונות, וכן דיאטה קטוגנית שהעדויות לגבי השְֹפעתה על מדדים של פוריות קרא עוד. באופן כללי דיאטות אנטי-דלקתיות מדגישות את החשיבות של קרא עוד. לעומת זאת, הדיאטה המערבית לרוב קשורה בקרא עוד. בהמשך הסקירה מוצגים ממצאים לגבי הקשר בין דיאטה אנטי-דלקתית והיבטים של פוריות האישה, כולל מחזור הווסת, אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות, ותוצאות של טיפולי פוריות. בנוסף, מוצגים הממצאים גם בהתייחס לפוריות הגבר, בדגש על איכות הזרע. החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על קרא עוד.
בסקירה (58) (2021) מציגים החוקרים את העדויות ממחקרים פרה-קליניים, תצפיתיים וקליניים הקשורות בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS) בקרב נערות עם שמנות, את הקשר לתנגודת לאינסולין ואת התפקיד של טיפול תזונתי. החוקרים מסבירים כי PCOS הינה ההפרעה האנדוקרינית השכיחה ביותר בקרב נשים בגיל הפוריות, כאשר במקרים רבים קיים קשר לשמנות ולפגיעה בפוריות. אחד הגורמים המרכזיים בהתפתחות PCOS הינו תנגודת לאינסולין, עם השפעה משמעותית יותר במצבים של שמנות. רמות גבוהות של אינסולין גורמות לייצור שחלתי מוגבר של הורמונים אנדרוגנים ובכך להתפתחות PCOS, בנוסף להשפעה של דלקת כרונית הקשורה בשמנות. טיפול הקו-הראשון בנערות עם PCOS כולל שינוי באורח החיים, התערבות תזונתית מותאמת אישית וירידה במשקל במידת הצורך. להתערבות תזונתית תפקיד בשיפור התסמינים והמדדים, כולל תנגודת לאינסולין, הפעילות המטבולית והפוריות. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי ההשפעה של מגוון גורמים תזונתיים: פחמימות וסיבים תזונתיים; מינרלים וויטמינים (כגון אבץ, מגנזיום, סלניום, ויטמין D וויטמיני B); דפוסי תזונה (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת פחמימות או דיאטה קטוגנית); תוספי תזונה (כגוןDHA , שמרי אורז אדום, ברברין, כורכומין, פרוביוטיקה מסוגים שונים) ושל מזונות פונקציונליים. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
פעִילות גופנית וספורטאים
הממצאים לגבי צריכת דיאטה קטוגנית והשפּעתה על פעילות גופנית והרכב הגוף בקרב ספורטאים אינם חד משמעיים. קיימות עדויות סותרות לגבי השפּעתה של הדיאטה על קרא עוד.
בעוד שבחלק מהסקירות השיטתיות והמחקרים הקליניים נמצא כי צריכת הדיאטה הובילה לירידה משמעותית קרא עוד, במחקרים אחרים (61,62) נמצא כי לא הייתה השפעה על קרא עוד.
כמו כן נמצא כי צריכת הדיאטה הובילה להשפעה על קרא עוד.
בנוסף, נמצא כי הדיאטה הקטוגנית עשויה לפגוע בתהליכי קרא עוד.
בנוסף צוין כי ספורטאים בעלי רמת כולסטרול גבוהה צריכים קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (59) (2022) שכללה 13 מחקרים אקראיים מבוקרים שנערכו בקרב 244 מתאמנים באימוני התנגדות, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה באופן משמעותי את מדד קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (60) (2021) שכללה 8 מחקרים שנערכו בקרב ספורטאים, נמצא שצריכת דיאטה קטוגנית הפחיתה את קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (61) (2022) שכללה 8 מחקרים שנערכו בקרב 170 מתאמנים, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית דלת פחמימות עתירת שומן יחד עם פעילות גופנית קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (62) (2022) שכללה 5 מחקרים שנערכו בקרב 111 ספורטאים או מתאמנים באימוני התנגדות (87 גברים ו-24 נשים), נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית ללא הגבלה קלורית במשך 8-12 שבועות יחד עם אימוני התנגדות קרא עוד. החוקרים ציינו כי צריכת דיאטה קטוגנית, תוך התחשבות בתופעות הלוואי האפשריות, יכולה להוות קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטא-אנליזה (63) (2021) שכללה 10 מחקרים שנערכו בקרב 139 מתאמנים באימוני סיבולת לב ריאה, נמצא שצריכת דיאטה קטוגנית דלת פחמימות ועתירת שומן קרא עוד. יחד עם זאת, נצפתה השפעה משמעותית על קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (64) (2021) בו נכללו 19 מפתחי גוף תחרותיים אשר צרכו דיאטה קטוגנית או דיאטה מערבית למשך חודשיים, מראים החוקרים כי דיאטה קטוגנית הובילה לירידה קרא עוד.
במחקר קליני מבוקר (65) (2020) הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על בריאות העצם בקרב ספורטאים מקצועיים. במחקר נכללו 30 ספורטאים בתחום ההליכה התחרותית (25 גברים ו-5 נשים), שהשתתפו במחנות אימונים לקראת המשחקים האולימפיים ואליפות העולם. בהתאם להעדפה אישית, הספורטאים הוקצו לשתי קבוצות דיאטה, כאשר הערך הקלורי של הדיאטות היה זהה (כ-52 קק"ל/ק"ג/יום) וגודל והרכב הארוחות הותאמו על ידי אנשי מקצוע לצרכים האישיים של כל ספורטאי:
המשתתפים צרכו את הדיאטות למשך 3.5 שבועות ולאחר מכן כל המשתתפים צרכו באופן אקוטי דיאטה עתירת פחמימות. מדדי בריאות העצם נמדדו במנוחה ולאחר אימון בתחילת המחקר, בסיום תקופת הדיאטה ולאחר צריכה אקוטית של פחמימות. באופן כללי, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר קליני מוצלב (66) (2018) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית קצרה על הביצועים האנאירוביים בקרב משתתפים מאומנים גופנית. החוקרים מסבירים כי דיאטה קטוגנית דלת פחמימות גורמת לחמצת מערכתית תת-קלינית, מצב הפוגע בביצועים האנאירוביים. במחקר נכללו 16 מתנדבים צעירים ובריאים, אשר צרכו דיאטה קטוגנית דלת פחמימות (עד 50 גרם פחמימות ליום ולא יותר מ-10% מסך הקלוריות) או דיאטה עשירה בפחמימות (6-10 גרם לק"ג משקל גוף), כאשר שתי הדיאטות היו בעלות ערך קלורי זהה. המשתתפים צרכו כל אחת מהדיאטות למשך ארבעה ימים ובסיומם נערך המבחן האנאירובי של וינגייט ומבחן כושר אירובי. נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (67) (2021) החוקרים השוו בין ההשפעות של שתי דיאטות דלות פחמימות על הרכב הגוף, חוזק השריר והפרופיל ההורמונלי בקרב גברים. במחקר נכללו 20 גברים באמצע החיים בעלי ניסיון באימוני התנגדות. בארבעת השבועות הראשונים כל המשתתפים צרכו דיאטה מערבית מבוקרת בשילוב תכנית אימוני התנגדות. לאחר מכן, המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות דיאטה למשך שמונה שבועות, דיאטה קטוגנית לעומת לא קטוגנית, שתיהן היפו-קלוריות דלות פחמימות ועתירות שומן עם כמות חלבונים זהה. הדיאטות כללו בעיקר בשר, דגים, חמאה, שמן קוקוס לבישול, גבינות שמנות, זרעי פשתן, שמן זית, ירקות ירוקים וביצים. הדיאטה הלא קטוגנית כללה מעט אורז מלא. הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 20% חלבון, 5% פחמימות ו-75% שומן, לעומת 20% חלבון, 15% פחמימות ו-65% שומן בדיאטה הלא קטוגנית. רמת גופי הקטון נמדדה באופן שבועי, רמת הטסטוסטרון והאינסולין פעם בשבועיים, חוזק השריר והרכב הגוף פעם בחודש, ופרופיל השומנים ורמת הגלוקוז נמדדו בתחילת המחקר ובסיומו. נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה במסת הגוף הרזה ורקמת השומן, תוך שמירה על חוזק השריר. כמו כן, בשתי הקבוצות נצפתה עלייה מובהקת בטסטוסטרון וירידה ברמות אינסולין. לא נמצאו קרא עוד.
אקְנה
בסקירה (68) נמצא כי דיאטה קטוגנית מפחיתה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
בסקירה (68) (2012) נמצא כי במצב קיטוזיס, שקורה בדיאטה קטוגנית, ישנה הפחתה קרא עוד. החוקרים טוענים כי צריכת הדיאטה לזמן מוגבל של 30-60 יום עשויה להועיל קרא עוד.
מִיגרנות
מחקרים קליניים מצאו כי פרוטוקולים שונים של דיאטה קטוגנית קרא עוד. בנוסף, נמצא כי הדיאטה הייתה יעילה להפחתת קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במחקר אקראי מוצלב (47) (2019) הוערכה ההשפעה של דיאטה דלה מאוד בקלוריות - קטוגנית או לא-קטוגנית - להקלה על מיגרנות, בקרב מטופלים עם עודף משקל או שמנות. במחקר נכללו 35 מטופלים, אשר צרכו שתי דיאטות דלות מאוד בקלוריות (כ-800 קלוריות ליום) - כל אחת למשך חודש:
מדד המטרה העיקרי היה השינוי במספר ימי המיגרנה בחודש, בהשוואה לחודש שלפני תחילת המחקר, בו נצרכה דיאטה סטנדרטית חופשית. המדדים המשניים כללו את שיעור המשתתפים עם תגובה של 50% לפחות, מספר התקפי מיגרנה בחודש, שימוש בתרופות ושינוי ב-BMI.
להלן סיכום הממצאים העיקריים: קרא עוד.
החוקרים מסכמים כי לדיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות עשויה להיות השפעה קרא עוד.
להלן הסברים למנגנוני הפעולה האפשריים: קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר (69) (2023) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית דלה מאוד בקלוריות בהשוואה לדיאטה מאוזנת עם הגבלה קלורית בקרב מטופלים הסובלים ממיגרנות. במחקר נכללו 57 מבוגרים עם מיגרנה אפיזודית בתדירות גבוהה ו-BMI בטווח 27-35. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר:
דיאטת VLCKD מבוססת על תוספי תזונה ותחליפי ארוחה המספקים עד 800 קלוריות ליום, עם תכולת חלבון של 75-105 גרם ליום, 30-50 גרם ליום פחמימות ו-20 גרם ליום שומנים שמקורם בעיקר בשמן זית.
בשלב של דיאטת LCD צריכת הפחמימות עלתה בהדרגה עד לדיאטת HBD שהכילה 1,500-1,600 קלוריות ליום, עם 30% שומנים, 55% פחמימות ובין 0.8 ל-1.5 גרם חלבון לק"ג משקל יעד. במהלך תקופת המחקר החוקרים עקבו אחר שינויים במדדים האנתרופומטריים, סמנים בדם ובשתן, תסמינים של מיגרנה, מדד להערכת ההשפעה של כאבי ראש על התפקוד ומדד להערכת איכות החיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
במחקר פיילוט רטרוספקטיבי (70) הוערכה היעילות של דיאטה קטוגנית לטיפול במיגרנה, בדגש על הפחתת חומרת העייפות. החוקרים מציינים כי השכיחות של עייפות פתולוגית בקרב הסובלים ממיגרנה הינה כ-60%, אולם ההתייחסות לכך בטיפול הקליני הינה מוגבלת. מעבר לכך, עייפות עשויה להוות טריגר למיגרנה ומטופלים הסובלים מעייפות מאופיינים בתדירות גבוהה יותר של התקפי מיגרנה. המחקר נערך במסגרת הטיפול במרפאה נוירולוגית באיטליה וניתן באופן מניעתי למטופלים שאובחנו עם מיגרנה כרונית או מיגרנה אפיזודית בתדירות גבוהה. במחקר נכללו 76 משתתפים אשר קיבלו דיאטה קטוגנית, כאשר בהתאם ל-BMI המשתתפים קיבלו שלושה פרוטוקולים שונים של הדיאטה:
בכל הפרוטוקולים כמות הפחמימות הייתה קבועה (30 גרם ליום) וכמות החלבון (לפחות 75 גרם ליום ולא יותר מ-2 גרם לק"ג) והשומן נקבעה בהתאם לפרוטוקול ולמדדים האנתרופומטריים, מסת השומן ורמת הפעילות הגופנית. משך הדיאטה היה לפחות 3 חודשים ולא יותר מ-6 חודשים. מדדי המטרה העיקריים היו חומרת העייפות (FSS), תדירות המיגרנה (ימים בחודש) ועוצמתה, מידת המגבלה התפקודית כתוצאה ממיגרנה (MIDAS) ומידת ההשפעה של כאבי הראש על איכות החיים (HIT-6).
לאחר 3 חודשים נמצא כי בקרא עוד.
פסוֹריאזיס
במחקר קליני (40) נמצא כי צריכה של דיאטה קטוגנית בקרב נבדקים עם פסוריאזיס ושמנות (BMI מעל 40) הייתה מלווה קרא עוד.
סקירת מחקרים:
במחקר אקראי מוצלב (40) (2024) נבדקה ההשפעה של דיאטה קטוגנית לעומת דיאטה ים-תיכונית בקרב מטופלים עם פסוריאזיס או דלקת מפרקים פסוריאטית. במחקר נכללו 26 משתתפים בני 53 בממוצע עם BMI ממוצע של 40. כל המשתתפים צרכו שתי דיאטות בסדר אקראי, כל אחת למשך 8 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות ביניהן. שתי הדיאטות כללו כ-1,550 קלוריות ליום, כאשר הרכב הדיאטה הקטוגנית היה 34% חלבון, 55% שומן ו-11% פחמימות והרכב הדיאטה הים-תיכונית היה 20% חלבון, 40% שומן ו-40% פחמימות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במדד פעילות המחלה, ובנוסף נבדקו מדדים אנתרופומטריים ודלקתיים. נמצא כי קרא עוד.
מחקרים נוספים
במחקר איכותני (71) (2020) המבוסס על ניתוח התוכן בפורומים אינטרנטיים, מאפיינים החוקרים את דפוס התסמינים, החומרה והמשך של "שפּעַת קטו" (keto flu), אחת מתופעות הלוואי הנפוצות של הדיאטה הקטוגנית. שפעת קטו הינה מקבץ של תסמינים, אשר מופיעים בשבועות הראשונים של הדיאטה ולרוב חולפים מעצמם. באמצעות חיפוש בגוגל, החוקרים זיהו פורומים המתייחסים לשפעת קטו, וסיווגו באופן ידני את הטקסטים המתארים את החוויה האישית בהתייחס לדפוס התסמינים, חומרה, משך וטיפולים פוטנציאליים. בניתוח נכללו 43 פורומים בהם 448 פוסטים המשויכים ל-300 משתמשים שונים. מבין המשתמשים שזוהו קרא עוד.
בהתבסס על נתונים ממחקר תצפיתי (72) (2023) הוערכה איכות התזונה וטביעת הרגל הפחמנית של מספר דיאטות פופולריות בארה"ב. החוקרים מסבירים כי במחקרים קודמים טביעת הרגל הפחמנית של דיאטות שונות הוערכה בעיקר באופן תיאורטי על בסיס הרכב הדיאטה המומלץ, אך לא בהתאם לצריכה התזונתית בפועל. במחקר זה נכללו הנתונים של 16,412 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2005-2010. נתוני התזונה סווגו ל-6 קבוצות דיאטה: טבעונית, צמחונית, אוכלי דגים, פליאו, קטוגנית ואוכלי-כל. לכל דיאטה חושבה הפליטה הממוצעת של גזי חממה ל-1,000 קלוריות, וכן איכות התזונה בהתאם למדד לאכילה בריאה (HEI). נמצא כי קרא עוד.
להלן טבלה המסכמת את הנתונים: קרא עוד
החוקרים מסכמים כי בממוצע דיאטה הכוללת דגים הינה הבריאה ביותר, כאשר דיאטות המבוססות על הצומח הינן בעלות טביעת רגל פחמנית נמוכה יותר, בעיקר בהשוואה לדיאטות פופולריות כגון פליאו או דיאטה קטוגנית. המחקר מומן על ידי מענק מחקר בלתי תלוי מהקרן Wellcome Trust.
מחקר (73) (2016) שנערך בחיות מעבדה עוסק בתרומה של "דיאטת צום" (FMD - Fasting mimicking diet) לשיפור תחלואה אוטואימונית ותסמינים של טרשת נפוצה.
בחלקו הראשון של המחקר עכברים עם מחלה אוטואימונית הועברו 3 מחזורים של דיאטת צום, כל מחזור כולל 3 ימי דיאטה ו-7 ימי הפסקה. ביום הראשון לדיאטה העכברים קיבלו כ-50% מסך הקלוריות וביום השני והשלישי לדיאטה קיבלו כ-10% מסך הקלוריות. בהשוואה לקבוצת ביקורת של עכברים שקיבלו דיאטה רגילה, בכל העכברים שקיבלו דיאטת צום חלה קרא עוד.
בהמשך ערכו החוקרים מחקר פיילוט קליני בקרב 60 חולים עם טרשת נפוצה (מסוג RRMS) חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות:
הממצאים מצביעים על קרא עוד.
בסקירה (74) (2017) מוצג היישום הקליני של דיאטה קטוגנית לטיפול בהפרעות אנדוקריניות כגון סוכרת ושמנות. במסגרת הסקירה מפורטת ההשפעה הפיזיולוגית של דיאטה קטוגנית, כולל ההשפעה המיטיבה על מערכת העצבים המרכזית, על הלב ועל מערכת הנשימה. בהמשך הסקירה מציגים החוקרים היבטים הקשורים ביישום הדיאטה הקטוגנית, כולל בחירת המשתתפים והערכה מקדימה, פירוט ההנחיות לדיאטה ותפריטים לדוגמא (צמחוני ולא-צמחוני) וכן תהליך הפסקת הדיאטה. החוקרים סוקרים את הממצאים העוסקים בדיאטה הקטוגנית בקרב מטופלים עם סוכרת, שמנות, תסמונת מטבולית ותסמונת השחלות הפוליציסטיות וכן מפרטים את הממצאים לגבי השפעות שליליות, אזהרות ותגובות הדדיות עבור מצבים רפואיים מסוימים. החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
במחקר תצפיתי המבוסס על התערבות קלינית (75) (2023) נבדקו התפיסות של מטופלים לגבי דיאטה קטוגנית כאסטרטגיה לטיפול בטרשת נפוצה והגורמים העשויים להשפיע על הנכונות להמשיך בדיאטה. במחקר נכללו 65 חולי טרשת נפוצה אשר צרכו דיאטה קטוגנית במשך 6 חודשים באופן מבוקר. לאחר 3 חודשים מסיום תקופת ההתערבות המשתתפים התבקשו להגיע למעקב במסגרתו נאספו נתונים קליניים תזונתיים ונלקחו בדיקות מעבדה. בנוסף, המשתתפים התבקשו לענות על שאלון העוסק בתועלת ההתערבות. מבין כלל המשתתפים, 52 משתתפים השלימו את המעקב לאחר 3 חודשים, מהם 21% דיווחו על המשך של דיאטה קטוגנית קפדנית ו-37% דיווחו על המשך של דיאטה קטוגנית פחות קפדנית. נמצא כי משתתפים עם שיפור גדול יותר ב-BMI ותחושת העייפות בסיום ההתערבות נטו במידה רבה יותר להמשיך את הדיאטה לאחר מכן. החוקרים מראים כי קרא עוד.
במחקר פרה-קליני (76) נבדקה ההשפעה המזיקה האפשרית של דיאטה קטוגנית על תהליכי חלוקת התא.
המונח cellular senescence מתייחס לאיבוד של יכולת חלוקת התא בתגובה לגירויים פנימיים או חיצוניים, בדגש על גורמי סטרס. תהליך זה עלול לפגוע בתהליכי התחדשות רקמות ובכך להאיץ תהליכי הזדקנות ותחלואה, אך מנגד גם לסייע במניעת השגשוג של תאים סרטניים. החוקרים מציינים כי בעוד שדיאטה קטוגנית נמצאה בעלת השפעות מיטיבות שונות על המצב הבריאותי, ישנם דיווחים גם על השפעות שליליות.
במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה של שתי דיאטות קטוגניות, השונות בהרכב חומצות השומן, על איבוד יכולת חלוקת התא באיברי מטרה שונים בקרב עכברים. נמצא כי קרא עוד.
מקורות:
לסקירה השבועית בוואטסאפ
לחצו כאן
