פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

עצירות - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 16/12/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

עצירות מוגדרת כמעבר צואה איטי עד עצירות מוחלטת של הצואה במעי הגס.

עצירות יכולה להיות כרונית או אקוטית ומאופיינת בתדירות יציאות הנמוכה מ- 3 פעמים בשבוע, צואה קשה, ויציאה המלווה במאמץ ולעיתים אף כאב.

התופעה יכולה להופיע לבדה או כתסמין למחלות שונות ומשתנה בין אדם לאדם בהתאם להרגליו.

 

בגישה הנטורופתית בניגוד לקונבנציונאלית עצירות מוגדרת כשתדירות היציאות נמוכה מפעם אחת ביום.

בגישה הקונבנציונאלית עצירות מוגדרת רק כשאין יציאה פעם ביומיים.

 

תסמינים של עצירות:

תסמינים של עצירות כוללים: בטן קשה, קושי ואף כאב במתן צואה, יציאות קשות ויבשות,

תדירות יציאות מועטה, תחושת נפיחות, כאב בטן, אי נוחות, חולשה, עייפות, טחורים או פיסורות וירידה בתיאבון.

בעצירות מתמשכת, בשל הצטברות רמות רעלנים גבוהות, יכולים להופיע תסמינים כגון: עייפות, בעיות עור, חולשה חיסונית, כאבי ראש ועוד.

 

גורמים לעצירות:

עצירות יכולה להופיע כמצב ראשוני או משני לפתולוגיה אחרת. עצירות יכולה להיגרם כתוצאה מעודף טונוס במעי (כיווץ יתר) או כתוצאה מחוסר טונוס במעי (חוסר בתנועתיות המעיים).

  • תזונה - צריכה מועטת של סיבים, צריכה בלתי מספקת של נוזלים וצריכה מוגברת של ממריצים ומכילי קפאין, שימוש יתר במשלשלים ואי סבילות למזון.
  • פתולוגיות שונות - גידול במעי, הפרעות בפי הטבעת (טחורים, פיסורות), הדבקויות במעיים (למשל אחרי ניתוחים), בקע, דיברטיקוליטִיס, זיהומים שונים, מחלות נוירולוגיות (טרשת נפוצה, פרקינסון, פגיעות בעמוד השדרה), שיבוש מאזן הורמונלי (היפותירואידיזם, רמות גבוהות של אסטרוגן ו/או פרוגסטרון) ועוד.
  • תרופות - סותרי חומצה מבוססי אלומיניום, תרופות אנטי כולינרגיות, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון, שימוש כרוני במשלשלים, תוספי ברזל שונים ועוד.
  • הקשרים תרבותיים - התאפקות והתעלמות מהדחף ליציאה.
  • סיבות פסיכולוגיות - נע על ציר רחב של תופעות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות, בעיקר אם מטופלות בתרופות (דיכאון, מתח נפשי, OCD, קיבעונות ועוד).
  • אורח חיים - ישיבה מרובה, חוסר תנועה, פעילות גופנית מעטה וחוסר שינה.

 

אבחנה של עצירות:

יש לשלול עצירות הנובעת ממחלה או חסימה ולאבחן את סוג העצירות על פי התסמינים. לשם כך מתבצעות בדיקות שונות כגון: דם, צואה, שתן, סיגמואידוסקופיה, קולונוסקופיה וצילום רנטגן לאחר חוקן בריום.

בעצירות כרונית, על מנת לאתר את מיקום ההפרעה, ניתן לבצע בדיקות מיוחדות כגון מדידת לחץ ותנועה במעי הגס ובדיקת שרירי הסוגר.

 

טיפול קונבנציונאלי לעצירות:

הטיפול הקונבנציונאלי בעצירות מתמקד בסיבה הראשונית לעצירות.

אם אין סיבה או גורם לעצירות, הטיפול כולל שינוי ואימוץ הרגלי חיים ותזונה נכונה.

במקרים חמורים ניתנת המלצה לשימוש בתרופות משלשלות כגון Bisacodyl (Laxadin, Contalax), Lactulose (Avilac, Levolac), Parafin oil, Glycerin ו-Sodium Phosphate (Fleet Enema).


טיפול טבעי בעצירות

 

מערכת העיכול הינה אחת ממערכות הפינוי החשובות ביותר של הגוף.

עצירות ממושכת גורמת להצטברות פסולת ורעלים בגוף אשר עלולים לגרום לבעיות בריאותיות שונות רבות כגון טחורים, פיסורות, מחלת הסעיפים, תסמונת המעי הרגיז, תשישות, בעיות עור ועוד. 

בגישה הטבעית בניגוד לקונבנציונאלית, עצירות מוגדרת כשתדירות היציאות נמוכה מפעם אחת ביום.

ישנן דרכים רבות להקל על היציאות באופן טבעי, ללא נטילת תרופות או חומרים משלשלים אגרסיביים (אשר עלולים לגרום לתלות של המעי בהם).

אימוץ אורח חיים בריא והרגלי תזונה נכונים יכולים לפתור את הבעיה ואף למנוע את הישנות העצירות.

צריכה מספקת של סיבים תזונתיים (בין אם בתזונה או כתוסף) היא אחד המפתחות העיקריים לטיפול טבעי בעצירות, כמפורט בהמשך.

גם שתיית נוזלים בכמות מספקת (לפחות שמונה כוסות מים ביום) יכולה להיות מכרעת לקיום תקין של יציאות.

כמו כן, קיימות 'תרופות סבתא' שונות (מרככי צואה טבעיים) אשר יכולות לסייע לטיפול בעצירות. שיטות אלו מפורטות תחת סעיף התזונה.

צמחי מרפא יכולים לסייע בפתרון הבעיה, גם באופן מיידי וגם לטווח ארוך.

חלק מן הצמחים מותווים רק לשימוש מיידי שכן שימוש ארוך טווח בהם עלול לגרום לתלות ולעצלות של המעיים. חלקם יכולים לשמש גם לאורך זמן ללא כל תופעות לוואי או רעילות. רצוי להשתמש בצמחי המרפא לתקופת זמן מוגבלת כסיוע לאימון של המעיים ולא כפתרון חיצוני תמידי.

לפעילות גופנית קבועה חשיבות גדולה במתן מענה לעצירות כרונית. הפעילות הגופנית משפרת את תפקוד מערכת העיכול, מחזקת את שרירי הבטן, מגבירה את תנועתיות המעיים ומסייעת בהנעה של הסרעפת.

טיפולי מגע כגון עיסוי של הבטן בתנועות סיבוביות עם כיוון השעון וטיפול רפלקסולוגי המכוון להנעה והסדרה של פעילות המעיים יכולים להקל על היציאות.

כמו כן, בעת הישיבה בשירותים, מומלץ להרים מעט את הרגליים, על ידי שימוש בהדום קטן.

נקודה נוספת, עצירות פיזית מעידה לרוב גם על עצירות נפשית. מומלץ לבדוק עם המטופל את דפוסי התנהגותו, מחשבותיו והרגליו ולטפל גם באלו במידת הצורך.

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.

 

תזונה לטיפול בעצירות:

הטיפול התזונתי בעצירות הינו בעל חשיבות רבה שכן התרוקנות לא סדירה עלולה להצטברות של פסולת בגוף המובילה לבעיות בריאותיות שונות.

בעת עצירות אקוטית יש להגביר צריכת נוזלים וצריכת סיבים תזונתיים ואף ניתן להשתמש במרככי צואה טבעיים המסייעים להוצאת הפסולת מן הגוף.

כאשר העצירות כרונית חשוב להקפיד על הרגלי אכילה הכוללים אכילת ארוחות קטנות במרווחי זמן קטנים (כל שעתיים שלוש), לעיסה ממושכת של המזון, הימנעות מארוחות כבדות והפרדת פחמימות וחלבונים אשר עשויה להקל על תהליכי העיכול.

צריכת סיבים תזונתיים היא משמעותית לתהליך סילוק הצואה מן הגוף. תפריט אשר אינו מכיל כמות מספקת של סיבים עלול לגרום לעצירות. לכן, יש להקפיד על צריכת כ- 30-50 גרם סיבים ביום. מזונות עשירים בסיבים כוללים פירות וירקות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים. תפריט מאוזן ועשיר בסיבים יקל על תהליך העיכול, ישפר את פלורת המעיים ויתרום ליציאות תקינות ומסודרות.

במקביל, מומלץ להימנע מצריכת מזונות קשים לעיכול כגון מזונות מעובדים ושומנים רוויים ומחומרים אשר עלולים להחמיר או לגרום לעצירות, כגון קפאין.

בנוסף, ניתן לבצע דיאטת מיצים אשר מסייעת להפחתת העומס ולניקוי המעיים. את הדיאטה המבוססת על מיצי ירקות ופירות בלבד מבצעים לתקופה של כ- 3 ימים ומומלץ לעשותה תחת השגחה מקצועית בלבד.

להלן רשימת המלצות תזונתיות לטיפול בעצירות, מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

הגברת צריכה של:

  • נוזלים- שתייה של מים ו/או חליטות צמחי מרפא (8-10 כוסות מים ביום) מסייעת לעיכול תקין ויציאות סדירות ומשפרת את תהליך פינוי הרעלים מן הגוף.
  • סיבים תזונתיים (ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות) מסייעים לעיכול תקין ולהוצאת פסולת מן הגוף.
  • מרככי צואה טבעיים- שמן זית, פירות יבשים מושרים במים (שזיפים, דבלים, תמרים).
  • מזונות מותססים כגון מלפפון/כרוב חמוץ, מיסו, המספקים חומצה לקטית טבעית השוֹמרת על פלורה תקינה במעיים.

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

  • מזונות קשים לעיכול כגון: מטוגנים, חריפים, מזונות עשירים בשומן רווי ובשר.
  • ארוחות כבדות הגורמות לעומס על מערכת העיכול.
  • קפאין הגורם לעצבוב יתר של המעיים ועלול לגרום או להחמיר מצבי עצירות.
  • מזונות מעובדים ופחמימות פשוטות (קמח לבן, סוכרים וכד') אשר אינם מכילים סיבים ומקשים על פעילות העיכול.

 

צמחי מרפא לטיפול בעצירות:

הטיפול בצמחי מרפא לעצירות מתחלק בעיקרו לשניים:

 

טיפול אקוטי –

מטרת טיפול שכזה היא להביא ליציאה במהירות וביעילות. צמחי המרפא הטובים ביותר למטרה זו הם המשלשלים האקטיביים. טיפול זה מיועד לתקופת זמן קצרה בלבד משום ששימוש לאורך זמן בצמחי מרפא משלשלים אקטיביים עלול לגרום להתרגלות של המעיים ולעצירות כרונית. הסוגים השונים של צמחי המרפא המשלשלים מפורטים בהמשך.

 

טיפול מניעתי –

מטרת הטיפול היא לסייע להסדרה ולפעילות התקינה של מערכת העיכול. בטיפול זה משתמשים בדרך כלל בצמחי מרפא הממריצים את פעילות הכבד ואת ייצור והפרשת המרה (משלשלים מרתיים). ניתן להשתמש בצמחים אלו לתקופות ארוכות אולם מוטב שהטיפול הצמחי יהיה זמני וישמש כסיוע להחזרה של הפעילות התקינה של מערכת העיכול.

 

הטיפול הצמחי לא יצלח ללא אימוץ תזונה והרגלי חיים נכונים.

על פי הרפואה הטבעית המסורתית, מקובל להבחין בין עצירות שמקורה בעודף לבין עצירות הנגרמת מחוסר. הכוונה במושגים עודף וחוסר היא לטונוס המעיים ולמידת העצבוב שלהם.

באם יש עודף עצבוב וכיווץ במעיים נרצה לתת צמחי מרפא אשר ירגיעו את קצות העצבים במעיים ויאפשרו פעילות תקינה של המעי. באם יש חוסר של עצבוב וטונוס במעיים, נרצה לתת צמחי מרפא אשר מגבירים את תנועתיות המעיים.

איך נדע להבדיל בין עודף וחוסר ללא אפשרות מבט על המעיים באופן ישיר?

בדרך כלל למעיים לא יהיה אופי שונה מהאדם עצמו.

ולכן, אם למטופל סימני עודף (יתר לחץ דם, עצבנות, תחושת חום מוגברת, חוסר שקט וכד') הרי שסביר להניח כי העצירות נגרמת מעודף טונוס.

במידה דומה, מטופל אשר יפגין סימני חוסר (איטיות, תחושת קור, נטייה למצבי רוח ירודים, לחץ דם נמוך, תת פעילות בלוטת התריס וכד') יטופל בהנחה שהעצירות ממנה סובל נגרמת כתוצאה מחוסר טונוס.

 

להלן סוגי צמחי מרפא משלשלים:
 

צמחי מרפא משלשלים אקטיביים / Stimulant laxatives
צמחי מרפא אלו מכילים רכיבים פעילים בשם אנטרוקינונים, הגורמים להתכווצות חזקה של המעי.
למרות יעילותם של צמחי מרפא אלו, הם אינם מומלצים לשימוש, בוודאי שלא כרוני, שכן הם עלולים לגרום לעצלות של המעיים ולעצירות כרונית.
מבין צמחי מרפא אלו, שניים נחשבים לפעילים ביותר והשימוש בהם אסור ללא פיקוח מקצועי. אלו הם האלוורה (Aloe spp) והסנה (Cassia angustifolia).

השימוש בצמחים אלו אסור במגוון של מצבים (חסימה של המעיים, מחלות דלקתיות של המעיים וכד') ולכן יש צורך בזהירות ובפיקוח מקצועי בעת השימוש בהם.
במידה וקיים צורך מקצועי לשימוש באחד מהם, הדבר נעשה באופן הבא: נוטלים תמצית של הצמח לפני השינה (על מנת לעודד יציאה בבוקר), פעם ביומיים-שלושה. במקביל, יש לתת טיפול צמחי אשר יעודד את פעילות מערכת העיכול ותנועתיות המעי. דוגמא לטיפול כזה תינתן בהמשך.
קיימים שני צמחי מרפא נוספים אשר מכילים אנטרוקינונים אך פעילותם מתונה יותר וניתן להשתמש בהם בכמויות קטנות באופן סדיר. אלו הם האשחר (Rhamnus purshiana) והריבס (Rheum officinalis).

 

צמחי מרפא משלשלים מרתיים / מנקזי כבד /Aperients
צמחי מרפא אלו ממריצים את פעילות הכבד, גורמים להפרשה מוגברת של מיצי עיכול ומלחי מרה, ובכך מייעלים את פעילות מערכת העיכול.
בקבוצה זו ניתן למצוא צמחי מרפא רבים. הבחירה בצמחי המרפא הנכונים למטופל הבודד תלוייה באופי המטופל ובבעיותיו השונות, אל מול אופיים ופעילותם השונה של צמחי המרפא.

ניתן להשתמש בצמחי מרפא אלו באופני הכנה מגוונים כמו מרתחים, תמציות נוזליות או כמוסות.
צמחי המרפא ממריצי המרה העיקריים המשמשים לטיפול בעצירות הם: חומעה (Rumex crispus), מיני אגוז (Juglans nigra / Juglans cinerea), שורש שינן רפואי (Taraxacum officinalis Radix), קנרס (ארטישוק) תרבותי (Cynara scolymus), לפה גדולה (Arctium lappa), ג'נטיאנה (Gentiana lutea) ולפטנדרה (Leptandra virginica).

         

צמחי מרפא משלשלי נפח / Bulk Laxatives
צמחי מרפא אלו מכילים סיבים מסיסים רבים ולכן נוטים לספוח אליהם כמויות רבות של נוזלים. פעילות זו מגדילה את נפח הצואה, מרככת את הצואה ומקלה את היציאות.

השימוש בצמחי מרפא אלו נעשה על ידי ערבוב החומר הצמחי -

זרעי פשתן (Linum usitatissimum) או קליפת בוקיצה (Ulmus rubra / Ulmus fulva) עם מים עד ליצירת ג'ל נוזלי.

אפשרות נוספת היא שימוש בכמוסות פסיליום (Plantago psyllium) לצד שתיית כמויות גדולות של מים.

 

צמחי מרפא מרככים/ מגבירי לחות / Demulcents
צמחי מרפא אלו מסייעים ללחלוח וריכוך של צואה יבשה.

השימוש בהם נעשה בדרך כלל בתמציות נוזליות, כחלק מפורמולה.

צמחי מרפא כאלו הם: שוש קרח (Glycyrrhiza glabra), נטופית (Althea officinalis) ורמניה (Rehmania glutinosa).

 

פורמולות לדוגמא לטיפול בעצירות:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה בנוזל לעצירות קשה (יציאה כל כמה ימים) עם תסמיני חוסר טונוס:

 

30%

Leptandra virginica
25% Rumex crispus
20% Taraxacum officinalis Radix
10% Rhamnus purshiana
10% Glycyrrhiza glabra 1:1
5% Zingiber officinale

מינון: 5-12 מ"ל, 2-3 פעמים ביום

 

פורמולה בנוזל לעצירות על רקע של עודף טונוס:

 

30% Rehmania glutinosa
20% Taraxacum officinalis Radix
30% Cynara scolymus
15% Glycyrrhiza glabra 1:1
5% Zingiber officinale

 מינון: 5-12 מ"ל, 2-3 פעמים ביום

  

דוגמא נוספת לטיפול בעצירות כרונית, בכמוסות:

 

100mg Juglans nigra
80mg Rumex crispus
80mg Humulus lupulus
50mg Glycyrrhiza glabra
40mg Zingiber officinale

מינון: 1-3 כמוסות', 2-3 פעמים ביום

 

באם אין יציאות, ניתן להוסיף לטיפול כזה כמוסות אשר יילקחו לפני השינה, פעם ביומיים שלושה:

 

200mg Aloe spp
100mg Glycyrrhiza glabra
30mg Zingiber officinale

מינון: כמוסה אחת, לפני השינה, פעם ביומיים-שלושה

  

בנוסף, לכל סוגי העצירות, ניתן להשתמש בזרעי פשתן או באבקה של אולמוס (Ulmus rubra / Ulmus fulva), כפית עד כף לכוס מים, 3 פעמים ביום, על בטן ריקה.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בעצירות

עקב חשש לשיבוש במאזן האלקטרוליטי (מינרלי) בכלל ואיבוד אשלגן בפרט, יש להיזהר ממתן משולב של צמחי מרפא משלשלים ותרופות משלשלות. כמו כן, כדי להימנע משיבושים במאזן האלקטרוליטי הנגרם עקב איבוד אשלגן יש לצרוך כמות מוגברת של ירקות ופירות.

 

 

שמנים אתריים לטיפול בעצירות:

השימוש בשמנים אתריים לטיפול בעצירות הוא בעיקרו חיזוק ושיפור פעילות מערכת העיכול. השמנים שנבחר הם כאלו התומכים ומחזקים את מערכת העיכול, משפרים תנועתיות המעיים ותפקוד הכבד וכיס המרה. במידת הצורך, נבחר שמנים המשפרים ספיגת מזון וכן כאלו הסופחים גזים. 
שמנים אתריים לחיזוק ותמיכה בתנועתיות מערכת העיכול, למשל רוזמרין (Rosmarinus officinalis), מנטה (Mentha piperita), לימון (Citrus limonum), אקליפטוס (Eucalyptus globulus), אגוז מוסקט (Myristica fragrans), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), פלפל שחור (Piper nigrum), פטיטגריין (עלי הדרים- Citrus Aurantium Amara), קינמון (Cinnamomum zeylanicum), נענע (Mentha spicata).
שמנים מחזקי כבד, למשל אשכולית (Citrus paradise), זרעי גזר (Daucus carota), הליקריסום (Helichrysum Italicum), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), מנטה (Mentha piperita), לימון (Citrus limonum), ריחן מצוי (Ocimum basilicum) ומרווה רפואית (Salvia officianalis).
שמנים משפרי פעילות כיס מרה, למשל אשכולית (Citrus paradise), מנטה (Mentha piperita), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), אניס (Pimpinella anisum), קמומיל רומאי (Chamamelum nobilis), הליקריסום (Helichrysum Italicum).
שמנים המשפרים ספיגת רכיבי מזון, למשל זרעי גזר (Daucus carota), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol), קרדמון (Elettaria cardamomum), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis) ותפוז (Citrus aurantium sinensis)
שמנים סופחי גזים כגון מנטה (Mentha piperita), נענע (Mentha spicata), שומר (Foeniculum vulgare), אניס (Pimpinella anisum) או פלפל שחור (Piper nigrum).

המלצות לשימוש בשמנים אתריים לטיפול בעצירות:
שמן ג'ינג'ר (Zingiber officinalis) נחשב לשמן מחמם, המסייע לפעילות שרירי המעיים. השמן מומלץ בנטילה פנימית, 1 טיפה שמן ג'ינג'ר בכפית שמן זית, 3 פעמים ביום, למשך 3 חודשים. אין להשתמש בשמן זה לילדים ולנשים בהריון.
שמן פטיטגריין (Citrus Aurantium Amara) מסייע לשיפור התנועה הפריסטלטית ולהמרצת העיכול. השמן מומלץ בנטילה פנימית, 1 טיפה שמן פטיט גריין בכפית שמן זית, 3 פעמים ביום.
שמן נענע (Mentha spicata) נחשב לשמן עדין, המתאים לטיפול בילדים הסובלים מעצירות. ניתן להשתמש בו בעיסוי בטן, (מומלץ בשילוב לימון ורוזמרין), או בנטילה פנימית (מכינים תערובת של 10 טיפות שמן אתרי נענע ב-100 מ"ל שמן צמחי, ונוטלים 1 כפית מהתערובת 3 פעמים ביום).

 

דוגמא לתערובת לנטילה פנימית לטיפול בעצירות:

 

שמן צמחי (זית, שומשום, קוקוס וכד') - במ"ל 500
שמנים אתריים - בטיפות  
קרדמון (Elettaria cardamomum) 20 
מנטה (Mentha piperita) 20
פטיטגריין (Citrus Aurantium Amara) 20
אגוז מוסקט (Myristica fragrans) 20
זרעי גזר (Daucus carota) 20

 

אופן השימוש: יש לקחת 1 כפית מהתערובת, 3 פעמים ביום, למשך 3 חודשים. מומלץ לשתות לאחר מכן כוס מים. שמן זה אינו מתאים לשימוש לנשים בהריון ואינו מתאים לילדים.

 

דוגמא לתערובת ארומתרפית לעיסוי הבטן:

 

שמן צמחי (שמן זית, שמן שומשום) - במ"ל 30
שמנים אתריים - בטיפות  
רוזמרין (Rosmarinus officinalis)
מנטה (Mentha piperita) 6
לימון (Citrus limonum) 6
פטיטגריין (Citrus Aurantium Amara) 6
זרעי גזר (Daucus carota) 6
מיורן (Origanum marjorana) 4

 

אופן השימוש: יש למרוח את השמן על הבטן ולעסות בתנועות סיבוביות, בכיוון השעון. מומלץ לחזור על הפעולה בוקר וערב. טיפול זה אינו מתאים לנשים בהריון.

 

תוספי תזונה לטיפול בעצירות:

הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים.

מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.

 

  • פסיליום (זרעי לחך)- תוסף המכיל סיבים מסיסים. הפסיליום סופח נוזלים, גורם לריכוך הצואה ולהגדלת נפחה וגורם לגירוי עדין של המעי ולהגברת התנועתיות במעיים. חשוב לשלב את נטילת התוסף עם שתיית מים מוגברת על מנת למנוע עצירות.

מינון יומי מומלץ: כ- 5-15 גרם בכוס מים, מלווים בכוס מים נוספת, פעם או פעמיים ביום (המינון משתנה מאדם לאדם).

  • גלוקומנן (Glucumannan) - סוג נוסף של סיבים מסיסים אשר סופחים נוזלים, מרככים את הצואה ועוזרים בשיפור היציאות.

מינון יומי מומלץ: כ- 3-4 גרם, מלווים בשתייה מרובה.

  • פרוביוטיקה - תוסף המכיל חיידקים טובים המאזנים את אוכלוסיית החיידקים במעיים (פלורת המעי) ומסייעים לשיפור תפקוד מערכת העיכול ולהקלה בעצירות. יעילות הפרוביוטיקה לטיפול בעצירות טרם נחקרה מספיק וטרם הוכרה כקונצנזוס. דרושים מחקרים קליניים נוספים על מנת לאשש את השימוש בפרוביוטיקה לטיפול בעצירות. בנוסף, קיימים מספר סוגים של תוספים המכילים חיידקים פרוביוטיים השונים ביניהם בכמות ובהרכב. יש להתאים את התוסף לכל למטופל שכן ישנם תוספים אשר עלולים להחמיר את העצירות במקום לפתור אותה (משתנה מאדם לאדם).

מינון יומי מומלץ: 1-2 כמוסות המכילות כל אחת לפחות 7 מיליארד חיידקים.

  • מגנזיום - מנגנוני הפעולה המיוחסים למגנזיום לטיפול בעצירות כוללים: שימור אוסמוטי של נוזלי המעי הדק והגס; עידוד הפרשה של ההורמון CCK-Cholecystotinin במעי הדק, אשר מגרה את התכווצות כיס המרה ומעודד הפרשת מיצי מרה ונוזלים מהלבלב אל תוך חלל המעי; עידוד סינתזה של תחמוצת החנקן (NO) המובילה להרפייה ולהרגעה של שרירים חלקים בחלל הפנימי של המעי.

מינון יומי מומלץ, כפי שנמצא במחקרים קליניים, שונה בין התרכובות השונות:

מגנזְיום אוקסיד (Oxide) -י720-1400 מ"ג (שיפור תנועתיות המעיים לאחר 6 שעות ממועד הנטילה).
חלב מגנזְיה (Hydroxide)י- 1-3 מ"ל לכל 1 ק"ג משקל גוף ביום (כ-60 מ"ל ליום), למשך 6-12 חודשים (שיפור בתדירות היציאות, בפריסטלטיקת המעי והפחתת כאבי בטן).
מגנזְיום ציטראט (Citrate) -י300 מ"ג ביום, למשך 6 שבועות (במספר מחקרים נמצא כמשלשל כתופעה נלווית).

במידה ונוטלים תוסף מגנזיום, יש לשקול נטילת תוסף סידן משום שמינרלים אלו עובדים יחד. היחס המומלץ הוא 1:2 לטובת הסידן.

  • קומפלקס ויטמיני B משתתפים בתהליכים שונים של חילוף חומרים ומהווים חומרים חיוניים לתפקוד תקין של מערכות העיכול והעצבים.

מינון יומי מומלץ: תוסף המכיל כ- 50-100 מ"ג של כל ויטמין B למעט חומצה פולית (מינון של כ 400-800 מק"ג ביום), ביוטין (ויטמין B7 – מינון של כ 50 מק"ג ביום) וויטמין B12 הניטל במינון של כ- 1000 מק"ג ביום).

  • אנזימי עיכול- מסייעים בפירוק ועיבוד של אבות המזון ומשפרים את הספיגה ואת פעילות מערכת העיכול.

מינון יומי מומלץ: המינון היומי משתנה לפי סוג וכמות אנזימי העיכול.

  • כלורלה- אצה עשירה בסיבים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון המסייעת בשיפור תפקוד המעיים ובהמרצת חילוף החומרים.

מינון יומי מומלץ: לא נקבע מינון יומי מומלץ.

טיפים לשימוש ביתי לטיפול בעצירות:

  • השריית כף עד כפית זרעי פשתן טחונים במים פושרים למשך כחצי שעה לפני השתייה. ניתן לחזור על הליך זה גם מספר פעמים, רצוי לעשות כן לפני השינה (על מנת לאפשר יציאה בבוקר).

  • 2 שזיפים יבשים, 2 דבלים, 1 תמר, כף זרעי פשתן, כף סובין שיבולת שועל- להשרות במים מהלך הלילה ולאכול על הבוקר.

  • לערבב מיץ מלימון שלם בתוספת כף שמן זית בכוס מים ולשתות כל בוקר.

  • 2 כפיות מולסה מתוקה בכוס מים פושרים על קיבה ריקה.

 

היבטים של גוף נפש בעצירות:
לעצירות ישנם שני גורמים עיקריים; חולשה כרונית, ועצירת הרגשות.
עצירות מחולשה תהיה זו בה הצואה רכה ואף מיימית, ולרוב אינה מכאיבה ביציאתה, אך פשוט אינה קורית לעיתים קרובות מספיק. על פי הרפואה הסינית מצב זה באחריות עיקרית של הטחול, אשר הוא ספק האנרגיה לשרירים הטבעתיים המצויים סביב המעי ומייצרים את תנועת הפריסטלטיקה הדרושה להנעת הצואה במעי לכיוון חוץ.
חולשת טחול נובעת בבסיסה מערך עצמי נמוך, המוביל לניתוק מחוויית האחריות האישית לקיום הצרכים האנושיים; 
הטחול הוא האיבר הראשוני המקיים את גוף החומר שלנו. אם אלמנט האש, המצוי בראש מעגל חמשת האלמנטים, מייצג את ניצוץ החיים שהוא אנחנו, ומהווה חלק מהניצוץ האלוהי - באלמנט הבא, האדמה, אליו משויך הטחול, מוענקת לו הצורה (גוף) אשר הולכת איתנו בדרכי החיים. 
ניצוץ +גוף = תודעה בגוף חומר, וזו נקודת החיבור שיוצרת את החשיבה התפישתית (גם באחריות הטחול), הפרדיגמה הראשונה של הקיום על אדמות: אני הנני (I am). ומאחר ו"אני הנני", קיים "אני". ומיהו אני? אני הוא המימוש בגוף חומר של אותו הניצוץ האלוהי. 
כאשר אדם מזהה את עצמו, הוא מזהה את האלוהי שבו, את היכולות שבו, את התכונות הייחודיות לו, את הדרך שעליו ללכת בה והמתנה שיש בידו להעניק לעולם – כך בהגדרה הוא חווה עצמו כבעל ערך עצום. אך כאשר יש כשל בתפישה זו, עקב טראומות ילדות, עקב ראיית ההורים את הילד כ"בעל פגמי אישיות", עקב תפישות מנותקות מהמהות האלוהית שהפעוט לומד מסביבתו – האדם תופש עצמו באופן שלילי; כ"פגום", "דפוק", "לא שווה", "חלש", "שאין לו מה להעניק" ועוד. 
זוהי מהותו של ערך עצמי נמוך – היעדר זיהוי עצמי. מאחר שכל אדם הוא פועל יוצא של הניצוץ האלוהי, בכל אדם יש גאונות, ערך רב, יכולות, ייחודיות ועוצמות – היעדר ערך עצמי הוא בסך הכל תפישה לקויה של העצמי, המנותקת מהניצוץ האלוהי.
היעדר הזיהוי העצמי מוביל לחוויה של חולשה וחוסר אנרגיה, אשר אחד הביטויים שלה הוא בהחלשת האנרגיה ההישרדותית; היחלשות בדאגה לקיום הפיזי שלי. כשאנו צעירים, המנוע המניע את גלגלי הקיום הפיזי שלנו הוא הורינו – המאכילים אותנו, מלבישים אותנו ודואגים לצרכינו. כשאנו מתבגרים אנו אמורים להיות המנוע הזה בעצמנו. לשם כך דרושה לנו אנרגיה – המגיעה ממערכת העיכול, האנרגיה של לדאוג לעצמי. בראש ובראשונה זוהי האנרגיה בה אנו משתמשים על מנת לשים אוכל על שולחננו ומחסה מעל ראשנו – בטחון הישרדותי. 
על מנת לייצר בטחון זה, אנו משתמשים בכישורינו; אם יש לנו שכל חזק, נלמד מקצוע שיאפשר לנו לעבוד בעבודה שתנצל את כישוריו וכך נרוויח את לחמנו. אם יש לנו ידיים עובדות טוב, נשתלב במקצוע בו נשתמש ביכולותיהן על מנת להרוויח את לחמנו – כך ההישרדות הפיזית תלויה בזיהוי הכישורים והיכולות. אך כאשר אדם אינו מזהה את כישוריו, הוא עשוי לפעול שלא מתוכם, אלא משיקולים של מה שהוא מאמין שאפשרי עבורו. במצב זה אין אנרגיה אמיתית מאחורי העשייה שלו, הניצוץ האלוהי הדוחף את כולנו קדימה אינו עומד לשירותו, כי הוא מנותק ממנו – וכך נוצר חוסר באנרגיה לקיום העצמי.
חוסר אנרגיה זה הוא המקור לשלל רב של תופעות פיזיות ורגשיות, כולל חסר כלכלי ועוד – שהקלה בהן היא העצירות. במקרה זה העצירות משקפת אדם שהאנרגיה ההישרדותית שלו כה חלשה, עד שהשרירים אינם מסוגלים לבצע את הפעולה הבסיסית של דחיפת הצואה במעי, על מנת לקיים את אחד התפקודים הבסיסיים ביותר של הגוף: פינוי פסולת.


הסוג השני של עצירות נובע מתקיעות ושליטה על המציאות, ובפרט על הרגשות;
המעי הגס והפרשת הצואה משויכים לאלמנט המתכת, הבא בתור אחרי אלמנט האדמה מבחינת מחזור החיים - ועוסק בשמירה על העצמי במסלול הנכון לו, באמצעות גבולות (מה מתאים לי ומה לא), והגנה (פיזית ורגשית). 
אחד הפנים של נושא הגבולות הוא 'שחרור המיותר' - כפי שיש את הדברים שאנו רוצים להפנים לתוך חיינו, אנו גם מוותרים על דברים מסוימים מלהיכנס לחיינו (תפקיד המצוי באחריות הריאות), והן על דברים שכבר קיימים בחיינו, אך חדלו מלהתאים לנו. הדבר משול לעץ בשלכת – המשחרר את העלים הישנים על מנת לפנות מקום לעלים חדשים. מהות זו האחרונה, משויכת עם המעי הגס והפרשת הצואה – הפסולת הפיזית, המשולה גם לפסולת הרגשית והתודעתית.

מהי פסולת רגשית?
ראשית, רגשות וחוויות 'שליליים'; אלו הרגשות והחוויות הלא-נעימים שאנו חווים בחיים באופן נורמלי, כחלק מההתפתחות והגדילה הבלתי פוסקת שלנו. אנו נתקלים ברגשות ובחויות שליליים בכל פעם שהתודעה שלנו מודיעה לנו שהיא רוצה "יותר" מהקיים כבר בחיינו; כשאנו מוכנים פנימית לעבודה יותר מספקת, נתחיל לחוש חוסר סיפוק מהעבודה שלנו. כשאנו מוכנים למערכות יחסים יותר מספקות, נתחיל לחוש חוסר סיפוק ממערכות היחסים הקיימות כפי שהן. בכל מקום שבו התודעה שלנו מסוגלת ל"יותר" בחיינו, נהיה לא מרוצים מהמצב הקיים ונרגיש לגביו רגשות "שליליים" (למעשה אלו פשוט רגשות לא נעימים, אך כשמשתמשים בהם נכון הם חיוביים בהחלט).
כאשר אנו מוכנים לתת להם מקום, לשים לב אליהם, לתת להם להיחוות – הם יוצרים בתוכנו אדוות ומעבירים אותנו תהליך. למעשה הם יוצרים בנו את המוכנות לבקש לעצמנו יותר – מעצם העובדה שאנו מוכנים לחוות אותם, אנו בהדרגה מחפשים פתרון, מחפשים דרך לתת להם מענה, ובאופן זה יוצרים גדילה וצמיחה בלתי פוסקת בחיינו. 
כאשר איננו נותנים להם מקום, אנו בהכחשה. לא נהוג להתייחס לזה כך, אך למעשה ההכחשה של רגש היא בהכרח הסירוב לגדול; הסירוב לשחרר את המיותר על מנת להצמיח את החדש.
ניקח כדוגמא אדם אשר בחר לעסוק בתחום שאינו מרוצה ממנו, עקב הקלות היחסית להתפרנס בו, בעוד שמשאלת ליבו היא לעסוק בתחום אחר שהוא חושש שלא יצליח בו באותה המידה. או אדם שמשאלת ליבו היא לעבוד בדיוק באותו התחום, אך המקום הספציפי שבחר אינו משרת מטרותיו - ומצד שני יש לו ביקורת על עצמו ש'עוד לא מצא את מקומו בחיים';
אדם כזה עשוי להרגיש תסכול גדול והולך, או חוסר שביעות רצון מסוג אחר – הוא עשוי להרגיש שהמקום "קטן עליו", או להיות מתוסכל ממערכות היחסים שיש לו בו, אך יש לו אינטרס מובהק שלא לתת מקום לרגשות אלו, משום שהם מהווים איום: אם יתן להם דרור, הוא עשוי להצטרך להודות שהגיע הזמן להתקדם הלאה, שהגיע הזמן לשינוי. אך שינוי גורר חוסר וודאות, ומתנגש עם אותם דפוסים בנו שמבקשים לשמר את הקיים (אלמנט מתכת בחוסר איזון, מתקשה להיפרד), ושלא מאמינים שניתן לקיים "יותר" – לכן הובילו אותנו למקום בו היינו עד כה, ועל מנת להימנע מהשינוי, מהוויתור על המיותר והגדילה מרעיונות ישנים – ינסה להימנע מהרגשות.
דוגמא נוספת, מתחום מערכות היחסים; אדם אשר מרגיש חוסר סיפוק באחת ממערכות היחסים בחייו. להכיר ברגשות, פירושו בראש ובראשונה איום על מערכת היחסים – "אולי הגיע הזמן לעזוב?", אך באותה מידה עשוי לגרור אותו להיות צריך לשנות את עצמו / לקבל משהו שאינו רוצה לקבל / להביע אותם ואולי לא להתקבל באהדה – ועוד אפשרויות שונות. 
הכרה ברגשות = היפתחות לשינוי. לכן, כאשר אנו חוששים משינוי, יש לנו אינטרס מובהק שלא להקשיב לעצמנו ולרגשותינו. 
היבט אחרון לנושא הפסולת הרגשית: לעיתים קרובות מתבשלים בנו רגשות עמוקים וכואבים, אשר רק כאשר אנו מתקשרים אותם לזולת אנו יכולים להתבונן בהם ולהבין שהם למעשה "לא נכונים". הכוונה למצב בו אנו משחקים ברעיונות במחשבתנו, אשר רק בהבעתם אנו מבינים שהם מופרכים / קטנוניים / מבוססים על דברים שאיננו באמת מאמינים בהם. 
זו הסיבה העיקרית שלשתף ברגשות זו פעולה חשובה לשלווה הנפשית שלנו - היא מהווה חלק מתהליך העיבוד וההחלטה שלנו מה לעשות לגבי תחושותינו. 'לעשות' = מרמז על שינוי; או באופן בו אנו תופשים את הדברים – דבר המאלץ אותנו לוותר על רעיונות שאנו מחזיקים בהם, או בחיינו עצמם. 
לכן במצב של עצירות נגלה אדם שמפחד להקשיב לרגשותיו או לתקשר אותם, עקב פחד משינוי, מתנועה, מוויתור ומגדילה.

 

מחקרים בנושא עצירות ורפואה טבעית:

תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה

 

להלן חלוקות משנה שמקלות את ההתמצאות בין שלל המחקרים:

 

תזונה ואורח חיים:

כללי ומחקרים מעורבים | סיבים תזונתיים | שזיפים | עיסויים | רפלקסולוגיה

 

צמחי מרפא:

כללי ומחקרים מעורבים | סנה

 

תוספי תזונה:

מַגנזיום | פּרוביוטיקה

 


 

תזונה ואורח חיים

 

כללי ומחקרים מעורבים | סיבים תזונתיים | שזיפים | עיסויים | רפלקסולוגיה

 

כללי ומחקרים מעורבים

 

מחקר רנדומלי כפול סמיות עם הצלבה (פברואר 2007), שבדק את ההשפעה של יוגורט עם אוליגוסכרידים, שזיפים וזרעי פשתן על עצירות

המחקר נערך בקרב 43 משתתפים מבוגרים (בגילאי 61-92) אשר דיווחו על עצירות. 

לאחר תקופת ההתערבות בה אכלו המשתתפים או 260 ג' ליום יוגורט המכיל 12 ג' גלקטו-אוליגוסכרידים GOS, 12 ג' שזיפים מיובשים ו6 ג' ביום של זרעי פשתן, או קבוצת ביקורת אשר אכלה יוגורט ללא תוספת GOS.

המחקר הראה שיפור בתכיפות היציאות, קלות היציאה ונטייה ליציאות רכות יותר בקרב קבוצת ההתערבות. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17299467
מחקר (אוגוסט 2010) שנערך בספרד בדק את השפּעת צריכת חלב על עצירות.
במחקר השתתפו 69 ילדים עם עצירות כרונית. נמצא כי 51% מהם הראו שיפור כאשר נמנעו מצריכת חלב פרה.
39% חזרו לפתח עצירות ברגע שהחלב הוחזר לתפריטם, ושוב הראו שיפור כשנמנעו מהחלב. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20453672
מחקר רוחב (דצמבר 2006) בדק את הרגלי התזונה ומצב העצירות על 3,835 סטודנטיות לתזונה ביפן, בגילאי 18-20. במחקר נמצא כי צריכה נמוכה של נוזלים (מהמזון עצמו), וצריכה נמוכה של מגנזיום, קשורים לשכיחות גבוהה יותר של עצירויות באוכלוסייה שצורכת מעט סיבים
מחקר חתך (אוגוסט 2003) הנערך בקרב 3282 נבדקים, מצא כי יש קשר בין דרכי ההתמודדות עם חרדה ודיכאון לבין עצירות אדיופטיתעוד נמצא כי נשים נוטות לסבול מהתסמונות עקב הנזכר לעיל יותר מגברים. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12895216
מחקר מעקב בן שנתיים (אוגוסט 2003), הנערך בקרב אלפי נשים, בדק את הקשר בין עצירות לאורח חיים. המחקר מצא כי פעילות גופנית מתונה, המשולבת עם דיאטה עתירת סיבים תזונתיים, מפחיתה משמעותית את הסבירות לעצירות בקרב נשים

מחקר קליני כפול-סמיות (מאי 2015) מצא כי תוסף המבוסס על רכיבי פרי הקיווי עשוי לתרום לשיפור פעילות המעיים באוכלוסייה הבריאה.

http://www.nrjournal.com/article/S0271-5317(15)00071-8/abstract

סקירה מקיפה ועדכנית (מאי 2015) העוסקת ביעילות של חומרים משלשלים שונים להקלה על עצירות בחולים תחת טיפול פליאטיבי.

בסקירה נכללו 5 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה היעילות של החומרים הבאים:

לקטולוז (נגזרת סינתטית של מולקולת סוכר גדולה), הצמח סנה (Senna Cassia), תרופה למניעה ולטיפול בעצירות בחולים סופניים בלבד (Co-danthramer), פורמולה איורוודית הנקראת misrakasneham, התרופה docusate והתרכובת מגנזיום-הידרוקסיד עם פרפין נוזלי.

מהסקירה עולה כי כל החומרים היו בעלי יעילות דומה ולא ניתן להצביע על יתרון לחומר מסוים, הן מבחינת יעילות הטיפול והן מבחינת תופעות הלוואי.

החוקרים מציינים כי באף אחד מהמחקרים לא נבדק החומר פוליאתילן גליקול (נמכר בשם פגלקס או נורמלקס) או טיפול רקטלי מכל סוג.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25967924

מחקר שבוצע על 137 משתתפים בעלי תסמונת המעי הרגיש הסובלים מעצירות כרונית הראה כי השפּעת תזונה המכילה פחמימות מורכבות (שיבולת שועל וצנימים) משפר פעילות מעיים ומטבוליזם של שומנים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22888674

סקירה (אוקטובר 2016) אשר מציגה את העדויות לגבי התרומה של גישות משלימות לטיפול בהפרעות מעי תפקודיות, כולל פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה, סינביוטיקה, סיבים וצמחי מרפא.

הפרעות מעי תפקודיות (Functional bowel disorders - FBD) כוללות את תסמונת המעי הרגיש (IBS), עצירות תפקודית וכן מחלות מעי דלקתיות (IBD).

בהתייחס להקלה בתסמיני IBS, נמצאה תמיכה ליעילות של פרוביוטיקה (בעיקר Saccharomyces boulardii ו-Lactobacilli), סינביוטיקה, פסיליום, ומוצרים צמחיים שונים (בעיקר שמן מנטה). בהתייחס לעצירות תפקודית, נמצאה תמיכה ליעילות של סינביוטיקה וסיבים. במטופלים עם קוליטיס קל עד בינוני, נמצאה תמיכה יעילות של תוסף פרוביוטיקה הנקרא VSL#3 אשר מכיל 3 זנים של Bifidobacterium, 4 זנים של Lactobacillus ו- Streptococcus thermophiles. כמו כן, אחד הזנים הנחקרים ביותר, אי-קולי שאינו פתוגני (Escherichia coli Nissle 1917), נמצא בעל יעילות דומה לטיפול התרופתי מסלזין (שם מסחרי ידוע בארץ – פנטזה, מקבוצת ASA-5) לשמירה על הפוגה של המחלה.

על בסיס הממצאים הקיימים, החוקרים טוענים כי לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית בנוגע ליעילות של סיבים וצמחי מרפא לחולי IBD. החוקרים מציינים כי באופן כללי מרבית המחקרים הקיימים הינם באיכות מתודולוגית נמוכה והממצאים מבוססים על מחקרים עם מדגם קטן.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27696378

בסקירה (ינואר 2017) דנים החוקרים בביצוע הערכה קלינית ובאסטרטגיות הטיפול המבוססות מחקרית בעצירות כרונית על רקע מחלת הסוכרת. החוקרים מסבירים כי עצירות כרונית הינה תסמין שכיח בקרב חולי סוכרת, המופיע בתדירות גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה הבריאה. ההסבר לקשר בין שתי הפתולוגיות אינו מובן לגמרי. כן ידוע כי מערכת העצבים האוטונומית שולטת בתנועתיות המעי וברגישותו והפרעה במערכת זו (כגון, חוסר סינכרון בין השרירים והסוגרים) מעורבת בפתופיזיולוגיה של עצירות. כמו כן, רמות גבוהות של גלוקוז בדם עלולות להוביל לאובדן תאים במעי ולנוירופתיה סוכרתית. 
יעדי הטיפול בעצירות בקרב סוכרתיים כוללים שיפור התסמינים וחידוש והמרצת תנועתיות המעי. בהתבסס על ההנחיות והעדויות המחקריות הקיימות, השלב הראשון בטיפול הינו שינוי תזונתי וביצוע פעילות גופנית, כאשר עבור מטופלים שאינם מגיבים לשינויים אלה, שימוש במשלשלים הינו השלב השני בטיפול. ראשית יש לעשות שימוש במשלשלים המגדילים את נפח הצואה כגון פסיליום, סובין או מתיל-צלולוז ורק אם התגובה אינה טובה להשתמש במשלשלים אוסמוטיים (סופחי מים). המשלשלים האוסמוטיים השכיחים ביותר הם לקטולוז, פוליאתלן גליקול ולקטיטול. ללקטולוז השפעה פרה-ביוטית והשפעה משלשלת המתמשכת 6-7 ימים מהפסקת השימוש. במצבים בהם אין שיפור בעצירות בעקבות השימוש במשלשלים אוסמוטיים, ניתן להשתמש במשלשלים ממריצים כגון ביסקודיל, סודיום פיקוסולפאט או סנה. במצבים קשים עם תגובה נמוכה לטיפול ניתן לשקול שימוש בתכשירים מדור חדש, המשפעלים תעלות כלור ואגוניסטים לקולטן 5-HT4 .

החוקרים מסכמים כי המטרה העיקרית הינה לנהל טוב יותר את מחלת הסוכרת ואת העצירות ועל הרופא המטפל להסביר את מטרת השימוש במשלשלים תוך התייחסות להשפעות הכרוכות בשימוש ממושך בחומרים משלשלים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27987136

במאמר קליני (מרץ 2017) מפורטים הממצאים בנוגע לאסטרטגיות הטיפול בעצירות, תוך התייחסות לגורמים לעצירות ולתהליך האבחון. באופן כללי, עצירות הינה תלונה נפוצה בכל קבוצות הגיל, ואופיינית במיוחד למבוגרים ולנשים בהריון. הגורמים העיקריים לעצירות כוללים תזונה דלת סיבים, שינויים באורח החיים, טיפול תרופתי וצריכת נוזלים מועטה. ניתן לטפל בעצירות באמצעות שינויים בתזונה ובאורח החיים, אולם במקרים מסוימים נדרש גם טיפול תרופתי.

להלן אסטרטגיות הטיפול העיקריות:

  • תזונה מאוזנת, הכוללת דגנים, פירות וירקות. 
  • יש להעלות את צריכת הסיבים בתזונה באופן הדרגתי על מנת להימנע מחוסר נוחות במערכת העיכול. למבוגרים מומלץ להקפיד על צריכת 18-30 גרם סיבים ליום, כאשר צפויה הקלה על העצירות תוך ארבעה שבועות. 
  • הקפדה על צריכה מספקת של נוזלים, במיוחד בתזונה עשירה בסיבים.
  • פירות ומיצי פירות עשירים בסורביטול, כגון שזיפים ומשמשים, עשויים לתרום לטיפול בעצירות ולמניעתה.
  • עיסוי בטני.
  • במצבים מסוימים יש להתאים טיפול תרופתי (מצורפת במאמר טבלה המתארת את סוגי החומרים המשלשלים, מנגנון הפעולה שלהם ושיקולים והנחיות לשימוש).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28345979

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

סיבים תזונתיים


מטה אנליזה של חמישה מחקרים בהם נבדקו יעילות סיבים תזונתיים על פני פלסבו, העלתה כי צריכת סיבים תזונתיים מעלה באופן מובהק את תכיפות היציאות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23326148

בסקירה שיטתית (2018) הוערכו העדויות לגבי התפקיד של סיבים כחלק מהטיפול בהפרעות עיכול תפקודיות בילדים, כולל עצירות תפקודית ותסמונת המעי הרגיש. החוקרים מציינים כי מרבית הילדים הצעירים אינם צורכים כמות מספקת של סיבים, אולם עפ"י ההנחיות של הגופים המקצועיים אין תמיכה לשימוש בתוספי סיבים לטיפול בעצירות תפקודית בילדים ולא מומלץ להגביר את צריכת הסיבים בקרב ילדים עם תסמונת מעי רגיש. למרות זאת, ברפואה הכללית נהוג להמליץ לילדים, הסובלים מעצירות וממעי רגיש, להגביר את צריכת הסיבים בתזונה. בסקירה הנוכחית נכללו 13 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם סה"כ 723 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של סיבים במינונים שונים וממקורות שונים (כגון תירס, פסיליום, גואר-גאם) בקרב ילדים עם מעי רגיש וכן את ההשפעה של גלוקומנאן, קליפות קקאו, פוליסכרידים שונים, אינולין ועוד - בקרב ילדים עם עצירות תפקודית.

בשלושת המחקרים בהם השתתפו ילדים עם מעי רגיש נמצאה השפעה מיטיבה לצריכת סיבים. בנוסף, ב-9 מתוך 10 מחקרים נמצא כי לסיבים הייתה יעילות גבוהה יותר מפלסבו או יעילות דומה לטיפול בתרופות משלשלות, בקרב ילדים עם עצירות תפקודית. כלומר, ברוב המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לצריכת סיבים כחלק מהטיפול בעצירות תפקודית או מעי רגיש, אולם בשל הבדלים מתודולוגיים משמעותיים בין המחקרים החוקרים אינם יכולים לגבש המלצה חד משמעית לשימוש קליני. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30400292

מחקר רנדומלי כפול סמיות עם הצלבה שבדק את היעילות של תוסף סיבים על 31 ילדים בגילאי 4.5-11.7 הסובלים מעצירות, תוך שימוש בתוסף גלוקומנאן במינון של 100 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף עם 50 מ"ל שתיה, לעומת שימוש בפלסבו.

המחקר מצא שהשימוש בגלוקומנאן יעיל בטיפול בעצירות בילדים.

ילדים שכבר היו בטיפול של משלשלים, גם הם נהנו מההשפעות המטיבות של תוספת הסיבים. 
ttp://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14993586

מחקר שבדק את היעילות של תוסף גלוקומנן (קונז'אק) על עצירות. במחקר השתתפו 8 מבוגרים בריאים אשר ניזונו מתפריט תזונתי סיני דל סיבים במחזורים של 7 ימים, תקופת פלסבו של 21 יום, 7 ימים תקופת הסתגלות בהם צרכו גלוקומנן בהדרגה ו-21 יום של צריכת תוסף גלוקומנן במינון של- 1.5 גרם לארוחה סה"כ 4.5 גרם ליום. 

צואה נאספה בין הימים ה- 15-21. התוצאות הראו שתוסף הגלוקומנן שיפר משמעותית את תדירות הצואה, נפח הצואה ואת אוכלוסיית חיידקי המעי –קידום חיידקי חומצה לקטית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17027233
מחקר אשר השווה את ההשפעה של שזיפים מיובשים לעומת פסיליום על עצירות.

במחקר השתתפו 40 אנשים שסובלים מעצירות (3 זכרים, 37 נקבות) בגיל ממוצע של 38. המשתתפים חולקו ל- 2 קבוצות: האחת קיבלה 50 גרם שזיפים מיובשים (המכילים 6 גרם סיבים ליום), הקבוצה השנייה קיבלה 11 גרם פסיליום (המכילים 6 גרם סיבים ליום) למשך 3 שבועות.

התוצאות הראו כי יש יתרון לשזיפים מיובשים בשיפור בתנועת המעיים ובהקלה על עצירות קלה עד בינונית בהשוואה לפסיליום
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21323688

סקירה שבחנה 51 מחקרים מצא בטיחות ויעילות בשימוש של טיפולים שונים, בהם Cascara (Rhamnus purshiana), תזונה עשירה בסיבים, פסיליום וסנה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21418672
מחקר התערבותי מבוקר, בדק קשישים בגילאי 57-98, וגילה כי הוספת סובין שיבולת שועל (5.2 גר' ליום) לתזונה היומית של אוכלוסייה מבוגרת בבתי אבות, משפרת את תנועת המעיים, מקלה על עצירות, מפחיתה את השימוש במשלשלים באופן משמעותי ואף עוזרת לשמירה על רמות B12 בדם

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20191257
מחקר קליני מבוקר ואקראי, בדק את ההבדל בין גואר גאם למשלשלים, באוכלוסיית ילדים הסובלים מעצירות.

61 נבדקים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת (31 נבדקים) קיבלה את סיבי הגואר גאם, וקבוצה שניה (30 נבדקים) קיבלה משלשלים מסוג לקטלוז.

לאחר 4 שבועות מצאו כי סיבי הגואר גאם יכולים לשמש כאלטרנטיבה לשימוש במשלשלים (LACTULOSE), בטיפול בעצירות בילדים, לאחר שנמצאו כיעילים באותה מידה, וללא תופעות הלוואי הקיימות במשלשלים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21331988
מחקר שבוצע על 137 משתתפים בעלי תסמונת המעי הרגיש הסובלים מעצירות כרונית הראה כי השפּעת תזונה המכילה פחמימות מורכבות (
שיבולת שועל וצנימים) משפר פעילות מעיים ומטבוליזם של שומנים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22888674
מחקר קליני אקראי תלוי פלסבו כפול סמיות, מצא כי הוספת 15 גר' אינולין (סיב מצמח הצ'יקורי), 
משפר את תנועת המעיים ואת איכות החיים באוכלוסיה מבוגרת הסובלת מעצירות

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21091293

מחקר רוחב בדק את הרגלי התזונה ומצב העצירות על 3,835 סטודנטיות לתזונה ביפן, בגילאי 18-20. במחקר נמצא כי צריכה נמוכה של נוזלים (מהמזון עצמו), וצריכה נמוכה של מגנזיום, קשורים לשכיחות גבוהה יותר של עצירויות באוכלוסייה שצורכת מעט סיבים

במחקר כפול סמיות מבוקר (יולי 2016) הוערכה היעילות והסבילות של תוסף סיבים משולב לעומת תוסף פסיליום - לטיפול בעצירות כרונית. במחקר נכללו 72 מטופלים, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף המכיל תערובת סיבים מסיסים ובלתי מסיסים שמקורם בשזיפים (SupraFiber®), או תוסף פסיליום - שניהם במינון 5 גרם ליום מהול בנוזל, פעמיים ביום לאחר הארוחה למשך 4 שבועות. המשתתפים התבקשו לתעד מדי יום את התסמינים ודפוס היציאות.

בשתי הקבוצות שיעור המטופלים עם תגובה חיובית לטיפול, אשר נמדדה כשיפור בתנועתיות המעי, היה 75%. בהשוואה לנקודת ההתחלה, מספר היציאות הספונטניות הממוצע בשבוע עלה לטווחים נורמליים הן עם התוסף המשולב (מ-1.48± 1.77 ל-3.45± 2.86, p<0.0001) והן עם תוסף הפסיליום (מ-1.47± 1.78 ל-3.56± 3.24, p=0.0002) ולא היה הבדל מובהק סטטיסטית בין שתי הקבוצות (p=0.4). בנוסף, בשתי הקבוצות נמצא שיפור דומה בצורת הצואה ובמידת המאמץ וירידה במידת הנפיחות. עם זאת, המטופלים שנטלו את תוסף הסיבים דיווחו על תחושה טובה יותר ופחות גזים בהשוואה לתוסף פסיליום. לא נמצא הבדל בין הקבוצות ביחס לשיפור במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי תוסף הסיבים ותוסף פסיליום היו יעילים במידה דומה להקלה על עצירות ולשיפור איכות החיים, עם יתרון קל לתוסף הסיבים.
המחקר מומן על ידי ה-NIH וחברת Sunsweet Growers Inc. המייצרת את התוסף. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27125883

במחקר אקראי מבוקר פלסבו (דצמבר 2017), בו נכללו 97 משתתפים בריאים בעלי נטייה לעצירות על רקע תזונה דלה בסיבים, נמצא כי נטילת תוסף סיבים פרה-ביוטיים מסוג אוליגופרוקטוז המופק מעולש (Orafti®) הייתה בעלת השפעה לקסטיבית ללא הפרעה תופעות לוואי עיכוליות. 
המחקר מומן על ידי חברת BENEO המייצרת את התוסף. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29258261

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שזיפים 

 

סקירה הכוללת 4 מחקרים מבוקרים (אוקטובר 2014) אשר נועדה לבחון את ההשפעה של שזיפים מיובשים על תפקוד דרכי העיכול.

במשתתפים הסובלים מעצירות נמצא כי צריכה של 100 גרם שזיפים מיובשים ליום למשך 3 שבועות הובילה לשיפור מובהק
בתדירות ובהרכב היציאות בהשוואה לפסיליום (22 גרם ליום).
בקרב משתתפים שאינם סובלים מעצירות נמצא כי לשזיפים מיובשים תרומה לריכוך ולעלייה במשקל הצואה בהשוואה לקבוצת ביקורת. .

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25109788

מחקר רנדומלי כפול סמיות עם הצלבה (פברואר 2007), שבדק את ההשפעה של יוגורט עם אוליגוסכרידים, שזיפים וזרעי פשתן על עצירות

המחקר נערך בקרב 43 משתתפים מבוגרים (בגילאי 61-92) אשר דיווחו על עצירות. 

לאחר תקופת ההתערבות בה אכלו המשתתפים או 260 ג' ליום יוגורט המכיל 12 ג' גלקטו-אוליגוסכרידים GOS, 12 ג' שזיפים מיובשים ו6 ג' ביום של זרעי פשתן, או קבוצת ביקורת אשר אכלה יוגורט ללא תוספת GOS.

המחקר הראה שיפור בתכיפות היציאות, קלות היציאה ונטייה ליציאות רכות יותר בקרב קבוצת ההתערבות. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17299467

מחקר אשר השווה את ההשפעה של שזיפים מיובשים לעומת פסיליום על עצירות.

במחקר השתתפו 40 אנשים שסובלים מעצירות (3 זכרים, 37 נקבות) בגיל ממוצע של 38. המשתתפים חולקו ל- 2 קבוצות: האחת קיבלה 50 גרם שזיפים מיובשים (המכילים 6 גרם סיבים ליום), הקבוצה השנייה קיבלה 11 גרם פסיליום (המכילים 6 גרם סיבים ליום) למשך 3 שבועות.

התוצאות הראו כי יש יתרון לשזיפים מיובשים בשיפור בתנועת המעיים ובהקלה על עצירות קלה עד בינונית בהשוואה לפסיליום
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21323688

 

 

עיסויים 

 

מחקר מבוקר (פברואר 2009) בדק השפּעת עיסויים בטניים על עצירות.
החוקרים בחנו 60 נבדקים הסובלים מעצירות, אשר נחלקו באופן רנדומלי ל-2 קבוצות: בקבוצת הניסוי נעשו עיסויים חיצוניים על הבטן לאחר נטילת משלשלים ובקבוצת הביקורת ניתנו רק המשלשלים.
נלקחו מדדים בתחילת המחקר, לאחר 4 שבועות, ולאחר 8 שבועות.
הממצאים הראו כי קבוצת הניסוי דיווחה על פחות עצירויות, פחות תסמינים של אי נוחות ופחות כאב, כמו כן דיווחו על תנועת מעיים טובה יותר.
לא נרשמה ירידה בכמות המשלשלים שנטלו לאחר אותם 8 שבועות. לכן, העיסויים מומלצים כטיפול משלים לעצירות ולא כתחליף לטיפול נוסף. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=19217105
מחקר מבוקר אקראי תלוי פלסבו (פברואר 2005) בדק השפּעת עיסויים בטניים עם שמנים ארומתיים על עצירות בקרב מבוגרים הסובלים מעצירות
במחקר נבדקו תסמינים לפני ואחרי טיפול של עיסויים בטניים עם שמנים ארומתרפיים (רוזמרין, לימון ופלפל).
נמצא כי תסמיני העצירות פחתו ותנועות המעיים התגברו בקבוצת הניסוי. כמו כן, השיפור נמשך גם לאחר תום הטיפול לטווח ארוך יותר מקבוצת הפלסבו. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15778557
ניסוי אקראי מבוקר (פברואר 2011) בדק את ההשפעה של עיסויים להקלה על עצירות. 
החוקרים מצאו כי 15 דקות של עיסויי בבטן וביד, 5 ימים בשבוע למשך 8 שבועות, בנוסף לנטילת משלשלים מפחית את כאבי הבטן, מגביר את הפריסטלטיקה במעי, ומשפר את איכות החיים של הסובלים מעצירות.
לא נרשמה ירידה בכמויות המשלשלים שנלקחו לעומת אלה שלא קיבלו עיסויים. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=21366030

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

רפלקסולוגיה

 

מחקר פיילוט (ספטמבר 2009) בדק את אפקטיביות הרפלקסולוגיה כטיפול בעצירות אדיופטית בנשים.
במשך 6 שבועות, 19 נשים טופלו כל שבוע ברפלקסולוגיה ובסופם 94% דיווחו על שיפור בתסמינים.
בנוסף 53% דיווחו על שיפור בתחושות חרדה, 58% דיווחו על שיפור בתחושת דיכאון, ו-63% דיווחו על גישה חיובית יותר להמשך טיפול הוליסטי.
המחקר מצא כי הרפלקסולוגיה גרמה לתחושות פיזיות כלליות ומנטליות טובות יותר, והעלתה את רמת הויטליות באופן משמעותי.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20129409
מחקר התבוננות (אפריל 2003) שבדק ההשפעה של רפלקסולוגיה על ילדים שסובלים מעצירות כרונית.
במחקר השתתפו 50 ילדים, בגילאי 3-14, שאובחנו כסובלים מעצירות כרונית/ מתקשים לשלוט בפי הטבעת (מצב הגורם להכתמת בגדיהם). לאחר 6 טיפולים של 30 דק' נמצא כי תנועתיות המעיים השתפרה והכתמת הבגדים קטנה. בנוסף, ההורים דיווחו על שביעות רצונם מהטיפול בילדיהם. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12715585

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

צמחי מרפא

 

כללי ומחקרים מעורבים | סנה

 

כללי ומחקרים מעורבים

 

מחקר כפול סמיות שנערך במרכז רפואי סורוקה בבאר שבע בדק את השפּעת הצמחים אלוורה (Aloe spp) כלידוניום (Chelidonium majus) ופסיליום (psyllium) על עצירות.

35 משתתפים קיבלו קפסולות למשך 28 יום, קבוצה אחת קיבלה פלסבו וקבוצת הניסוי קיבלה את הצמחים, התוצאות נמדדו ב-14 הימים האחרונים והראו כי שימוש בצמחים אלו תרם ליציאות תכופות יותר, צואה רכה יותר והפחתת תלות במשלשלים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1800188
מחקר שבדק את השפּעת הצמחים סנה (Cassia angustifolia), אניס (Pimpinella anisum), שומר (Foeniculum vulgare), סמבוק שחור (Sambucus nigra) על עצירות כרונית.

במחקר השתתפו 20 מטופלים הסובלים מעצירות כרונית, חצי מהמשתתפים קיבלו 150 מ"ל חליטה, 3 פעמים ביום. החליטה הוכנה מתערובת הצמחים אשר הוכנה מ-15 גרם מהצמחים אשר נחלטו למשך 5 דקות ב-1500 מ"ל מים רותחים (שווה ערך ל-1 גרם של מוצר צמחי).

החצי השני של המשתתפים קיבל פלסבו באותה הצורה ללא הצמחים, למשך תקופות של 5 ימים עם הפסקה. 

תוצאות המחקר הראו כי מתן צמחי המרפא בצורת חליטה קיצר משמעותית את זמן המעבר במעי והגדיל את מספר היציאות ליום לעומת קבוצת הפלסבו. 

www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2874511

מחקר התערבותי, מבוקר, בדק את יעילות שתיית תה צמחים על עצירות כרונית

15 נבדקים הסובלים מעצירות כרונית, בגילאי 28-70, הונחו לשתות 3 כוסות תה צמחים ביום.

כל כוס הכילה 1000 מ"ג של הצמחים הבאים: .Mentha aruensis, Taraxacum officinalis, Foeniculum vulgare, Matricaria recutita, Stevia spp
לאחר 60 יום הנבדקים דיווחו על שיפור משמעותי בתנועות המעיים, הקלה בתסמיני העצירות (כאבי בטן, גזים, נפיחות)

והפחתה בשימוש בתרופות אחרות לטיפול בעצירות. 
http://gtisanes.com/Content/editor/GalileEase%20Completed%20Study.pdf

במחקר מבוקר אקראי, כפול סמיות תלוי פלסבו, נבדקה השפּעתם של צמחי מרפא סיניים מסורתיים (WEN-PI-TANG), על 90 נבדקים הסובלים מעצירות כרונית.

45 גברים ונשים קיבלו פורמולה (1CCH) המורכבת מצמחים שונים (Rheum palmatum, Panax ginseng, Zingiber officinale, Glycyrrhiza uralensis, Atractylodes macrocephala, Aconitum carmichaelii), ו-45 גברים ונשים קיבלו פלסבו.

המינונים ניתנו לפי חומרת העצירות (בין 1.5 גר' ל- 4.5 גר'). בנוסף, נעשה שימוש במשלשל (מגנזיום אוקסיד).

לאחר 8 שבועות, היה מעקב נוסף של 4 שבועות. בסוף המחקר מצאו החוקרים כי הפורמולה הגבירה את תנועת המעיים הספונטניות והפחיתה את השימוש במשלשלים, יותר מאשר בקבוצת הפלסבו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=constipation+and+herb
מחקר קליני, כפול סמיות תלוי פלסבו, בדק את אפקטיביות ובטיחות השימוש בזרעי המפ (HSP) לטיפול בעצירות
120 נבדקים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות.

60 משתתפים קיבלו HSP (קפסולות של 7.5גר'), ו-60 קיבלו פלסבו, למשך 8 שבועות, ועוד 8 שבועות מעקב לאחר תום הטיפול.

המחקר הראה שיפור בתנועות מעיים ספונטניות מלאות, ירידה בעוצמת התסמינים של העצירות, וירידה בשימוש בעזרים נוספים לטיפול בעצירות.

מכאן, זרעי ההמפ נמצאו כיעילים ובטוחים לשימוש כטיפול בעצירות. 
http://www.nature.com/ajg/journal/v106/n1/full/ajg2010305a.htmlהסקירה עוסקת בתרומה של ג'ינג'ר להפרעות שונות בעיכול תוך דיון בכיווני המחקר העתידיים.

הכותבים מפרטים כי המחקר המדעי מספק תמיכה לשימושים המסורתיים בג'ינג'ר למגוון הפרעות בדרכי העיכול כגון עצירות, חוסר נוחות בעיכול, גיהוקים ונפיחות, גסטריטיס, צרבת, כיבים, בחילות והקאות.

בנוסף, ג'ינג'ר נמצא יעיל למניעת כיב קיבה כתוצאה מטיפול תרופתי, אלכוהול, סטרס, חומציות והחיידק הליקובקטר פילורי. עם זאת, הם מציינים כי העדויות לגבי ההשפעה נוגדת ההקאה אינן חד משמעיות.

ההשפעה המגינה של הג'ינג'ר על דרכי העיכול עשויה להיות קשורה בתכונות נוגדות החמצון ובתרומתו לעיכוב בחמצון שומנים.

מאמר זה מדגיש כי ג'ינג'ר עשוי להוות טיפול יעיל, זמין ופשוט למגוון רחב מאוד של מצבים

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23612703

מחקר שנערך על עכברים אשר קיבלו תוסף עשוי זרעי פשתן (אשר הוצא מהם חלק מהשומן) למשך שבועיים מסיק שזרעי פשתן עשויים לעודד יציאות בעכברים אשר סבלו ועכברים אשר לא סבלו מעצירות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22400899

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2015) נבדקה היעילות של פורמולת צמחי מרפא סיניים להקלה על תסמיני מעי רגיש (IBS) המאופיין בעצירות.

במחקר השתתפו 125 מטופלים מ-13 מרפאות באוסטרליה אשר חולקו אקראית לנטילת הפורמולה או פלסבו במינון של 5 כמוסות פעמיים ביום למשך 8 שבועות עם תקופת מעקב של 8 שבועות נוספים. הפורמולה הכילה מיצוי יבש של שבעה צמחי מרפא, ביניהם: 

 Paeonia lactiflora, Citrus reticulata, Glycyrrhiza uralensis, Rheum palmatum, Magnolia officinalis

נמצא כי לאחר שמונה שבועות חל שיפור מובהק ובעל משמעות קלינית בקבוצת צמחי המרפא בהשוואה לפלסבו. שיעור גבוה יותר של מטופלים בקבוצת צמחי המרפא דיווח על תחושת הקלה (p=0.1), על שיפור בתנועתיות המעי, עם ירידה של 0.7 יחידות (p=0.031) בתדירות יציאות קשות, וציון תסמיני IBS נמוך יותר (p<0.001) ועל שיפור במאפייני היציאות. עם זאת, ההשפעה המיטיבה של הטיפול לא נמשכה בתקופת המעקב. לא נמצא הבדל בין הקבוצות בכאבי הבטן, נפיחות או איכות החיים הכללית.

החוקרים מדווחים כי השימוש בפורמולה לא היה מלווה בתופעות לוואי חריגות ונסבל היטב. הם מסכמים כי הפורמולה הינה בטוחה ותורמת לשיפור בתחושת ההקלה ובתסמיני העצירות.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26133902

במחקר קליני (דצמבר 2017) הוערכה ההשפעה של פורמולת צמחי מרפא חדשה (DA-9701), שפותחה בקוריאה, על זמן מעבר הצואה במעי הגס ועל תסמינים של עצירות תפקודית.

הפורמולה מכילה שני צמחי מרפא:

  • זרעי לפופית (Ipomoea/Pharbitis)
  • קורידלית (Corydalis ambigua).

במחקר נכללו 33 מטופלים עם אבחנה של עצירות תפקודית, אשר נטלו את הפורמולה במינון של 30 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 24 ימים.

נמצא כי נטילת הפורמולה הובילה לירידה מובהקת בזמן המעבר במעי בהשוואה לנתוני הבסיס, מ-35 ל-24 שעות.

כמו כן, המשתתפים דיווחו על שיפור בכל התסמינים הקשורים בעצירות, כולל תדירות תנועתיות המעי.

לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. החוקרים מסכמים כי נטילת הפורמולה הייתה בטוחה ויעילה להגברת קצב המעבר במעי ולהקלה על תסמיני עצירות.
 

הערת מערכת: המחקר ללא קבוצת ביקורת ועל כן יש להתייחס לתוצאות באופן מוגבל.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28431454

חזרה לתחילת המחקרים

 

סנה

 

סקירה שבחנה 51 מחקרים מצא בטיחות ויעילות בשימוש של טיפולים שונים, בהם Cascara (Rhamnus purshiana), תזונה עשירה בסיבים, פסיליום וסנה.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21418672
מחקר רנדומלי כפול סמיות עם פלסבו שנערך בקרב 96 משתתפים שעברו ניתוח שחזור אגן.

לאחר הניתוח המשתתפים חולקו לקבוצות בהן קיבלו פלסבו או 8.6 מ"ג סנה עם 50 מ"ג דוקוסאט, ונעשתה השוואה בין שתי הקבוצות מבחינת הזמן שעובר עד היציאה הראשונה וצורך בשימוש במגנזיום ציטראט לשם עידוד היציאה.

המחקר מצא כי שימוש בסנה עם דוקוסאט הפחיתה משמעותית את הזמן שעבר מהניתוח ועד היציאה הראשונה לעומת קבוצת הביקורת.

משתתפים אשר קיבלו את הסנה עם דוקוסאט הזדקקו פחות באופן מובהק למגנזיום ציטראט.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20207340
מחקר קליני שבדק יעילות בטיחות וקלות צריכה של חומרים משלשלים לפני בדיקת קולונוסקופיה.

סך הכל 258 משתתפים, אשר חולקו לשלוש קבוצות, קבוצה ראשונה קיבלה פוליאתילן גליקול בכמות נמוכה, קבוצה שניה קיבלה פוליאתילן גליקול בכמות סטנדרטית, וקבוצה שלישית אשר קיבלה מגנזיום ציטראט יחד עם סנה.

המחקר מראה ששילוב סנה עם מגנזיום ציטראט, הוביל לניקוי מעיים טוב באופן מובהק יותר מאשר פוליאתילן גליקול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22334219

מחקר שבדק את השפּעת הצמחים סנה (Cassia angustifolia), אניס (Pimpinella anisum), שומר (Foeniculum vulgare), סמבוק שחור (Sambucus nigra) על עצירות כרונית.

במחקר השתתפו 20 מטופלים הסובלים מעצירות כרונית, חצי מהמשתתפים קיבלו 150 מ"ל חליטה, 3 פעמים ביום. החליטה הוכנה מתערובת הצמחים אשר הוכנה מ-15 גרם מהצמחים אשר נחלטו למשך 5 דקות ב-1500 מ"ל מים רותחים (שווה ערך ל-1 גרם של מוצר צמחי).

החצי השני של המשתתפים קיבל פלסבו באותה הצורה ללא הצמחים, למשך תקופות של 5 ימים עם הפסקה. 

תוצאות המחקר הראו כי מתן צמחי המרפא בצורת חליטה קיצר משמעותית את זמן המעבר במעי והגדיל את מספר היציאות ליום לעומת קבוצת הפלסבו. 

www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2874511

סקירה (אוגוסט 2016) מקיפה שנועדה להעריך את היעילות והבטיחות של השימוש במשלשלים אוסמוטיים ומעוררים (stimulant) לטיפול בעצירות פונקציונאלית בקרב ילדים בגילאי 0-18. בסקירה נכללו 25 מחקרים אקראיים מבוקרים (2,310 משתתפים) בהם נבדקה ההשפעה של משלשלים אוסמוטיים או מעוררים לעומת פלסבו או התערבות אחרת. 

החוקרים ערכו 3 מטה-אנליזות בהן נמצא כי פוליאתלין גליקול (PEG) היה יעיל לשיפור תדירות היציאות יותר מאשר פלסבו (על בסיס 2 מחקרים בהם 101 משתתפים), יותר מאשר לקטולוז (על בסיס 6 מחקרים בהם 465 משתתפים) ויותר מאשר "חלב מגנזיה" (גנרי: מגנזיום הידרוקסיד) (על בסיס 3 מחקרים בהם 211 משתתפים). תופעות הלוואי השכיחות של פוליאתלין גליקול כוללות כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות, כאבי ראש וגירוי בפי הטבעת. 
כמו כן, נמצאה יעילות גבוהה יותר למגנזיום בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 50 משתתפים) ויעילות גבוהה יותר לפראפין נוזלי בהשוואה ללקטולוז (2 מחקרים בהם 287 משתתפים).
לא נמצא הבדל מובהק בתדירות היציאות בשימוש בפוליאתלין גליקול בהשוואה לחוקנים (מחקר אחד בו 90 משתתפים), בסיבים תזונתיים בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 125 משתתפים), בסנה (Senna) בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 21 משתתפים), בלקטיטול בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 51 משתתפים), בגואר-גאם בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 61 משתתפים), בפוליאתלין גליקול בהשוואה לדסקורניה (Descurainia sophia) (מחקר אחד בו 109 משתתפים), בפולאתלין גליקול בהשוואה לסיבים תזונתיים (מחקר אחד בו 83 משתתפים) ובפוליאתלין גליקול לבין פראפין נוזלי (2 מחקרים בהם 261 משתתפים). 
ניתן לסכם כי פוליאתלין גליקול נמצא יעיל יותר לשיפור תדירות היציאות לעומת פלסבו, לקטולוז ומגנזיום הידרוקסיד, אולם בעל יעילות דומה לסיבים תזונתיים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27531591

במחקר אקראי מוצלב (ינואר 2017) הוערכה היעילות של טיפול בסנה (Cassia) לעומת פוליאתלין גליקול להקלה על עצירות על רקע מומים אנורקטלים (מומים בפי הטבעת ובמעי) בקרב 14 ילדים.

הילדים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות קבוצה אחת קיבלה תוסף סנה (Senokot®) במינון 0.45-0.9 מ"ג/ק"ג/יום, עם התאמה שבועית של המינון בהתאם לתגובה עד למינון מקסימאלי של 38.7 מ"ג/יום. הקבוצה השניה קיבלה תוסף פוליאתלין גליקול (Contumax®), במינון 0.7-1.5 מ"ג/ק"ג/יום, עם התאמה שבועית של המינון בהתאם לתגובה, עד למינון מקסימאלי של 17 גרם/יום. כל טיפול ארך שלושה שבועות, עם שבוע הפסקה בין הטיפולים. יעילות הטיפול הוערכה על פי שלושה מדדים: יציאה יומית, היעדר הפרשת צואה לא רצונית והעדר שאריות צואה במעי ובפי הטבעת על פי בדיקת רנטגן.
החוקרים מציינים כי בניתוח התוצאות של 14 משתתפים נמצאה באופן ברור יעילות גבוהה יותר לטיפול בסנה על פני פוליאתלין גליקול (p=0.026), ולכן מסיבות אתיות המחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן (הופסק גיוס משתתפים נוספים לאחר ניתוח ביניים של התוצאות). באופן ספציפי, מבין 14 המשתתפים, ל-12 משתתפים הייתה תגובה טובה יותר לסנה, כאשר הטיפול בפוליאתלין גליקול היה מלווה בשיעור גבוה של משתתפים שסבלו מצואה נוזלית והפרשת צואה לא רצונית. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בטיפול. החוקרים מסכמים כי השימוש בסנה צריך להיות טיפול הבחירה בילדים עם עצירות על רקע מומים אנורקטלים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27836356
 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תוספי תזונה

 

כללימַגנזיום | פּרוביוטיקה

 

כללי 

מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אפריל 2016) הוערכה היעילות של פסיליום להקלה על עצירות בקרב מטופלים שעברו ניתוח STARR לטיפול בעצירות חסימתית (תסמונת הפרעת הצאייה). הניתוח מבוצע דרך פי הטבעת ובו כורתים עודפי רקמה המפריעים להתרוקנות תקינה. במחקר נכללו 65 מטופלים 48-72 שעות לאחר הניתוח.

המטופלים חולקו באופן אקראי לנטילת 3.5 גרם/יום תוסף סיבי פסיליום, או פלסבו למשך 6 חודשים. בסיום המחקר המשתתפים בקבוצת הפסיליום דיווחו על שיפור גדול יותר בתסמיני היציאות ועל תדירות נמוכה יותר של דחיפות ביציאות בהשוואה לקבוצת הפלסבו, כאשר ההשפעה המיטיבה של פסיליום נצפתה כבר לאחר שבוע. החוקרים מסכמים כי השימוש בפסיליום מיד לאחר ניתוח STARR היה יעיל לשיפור מצב המטופלים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26325116

 

מַגנזיום 

מחקרים | מנגנוני פעולה

 

מחקרים

במחקר קליני אקראי מבוקר (2017), נבחנה השפּעת נטילת תוסף מגנזיום אוקסיד על סיבוכים שכיחים במערכת העיכול כגון בחילות, הקאות ועצירות הנוצרים לאחר ניתוח בעורקי הלב. במחקר השתתפו 102 מטופלים טרום ניתוח השתלת עורקים כליליים. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות, כאשר בקבוצת ההתערבות קיבלו 800 מ"ג ביום מגנזיום אוקסיד בשתי מנות נפרדות ואילו המשתתפים בקבוצה השנייה שימשו כביקורת. ההתערבות החלה ביום אשפוז והסתיימה ביום שחרורם. עצירות נצפתה בקרב 21.6% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות לעומת 40.4% מהמטופלים בביקורת. כמו כן, 47 מטופלים בקבוצת הביקורת דיווחו על בחילות לאחר ניתוח ו-40 על הקאות, לעומת 13 מטופלים בקבוצת ההתערבות שדיווחו על בחילות ו-12 על הקאות (P<0.001 לכל הנתונים). יחד עם זאת, היפומגנזמיה נצפתה בשתי הקבוצות והחוקרים הסיקו כי יש צורך במינון גבוה יותר של תוסף מגנזיום.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28417897

מחקר אוכלוסיה רוחבי (2007), בחן את הקשר בין צריכה נמוכה של מגנזיום לבין עצירות באוכלוסייה הצורכת מעט סיבים ובדק את הרגלי התזונה ומצב היציאות בקרב 3,835 סטודנטיות לתזונה ביפן, בגילאי 18-20. צריכה נמוכה של נוזלים ומגנזיום במזון נקשרה עם שכיחות גבוהה יותר של עצירויות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17151587

מחקר קליני אקראי ומבוקר (2006), השווה בין היעילות הטיפולית ורמת הבטיחות בשימוש של פוליאתילן גליקול 3,350 במינון יומי של 0.7 מ"ל על כל 1 ק"'ג משקל גוף, לבין השימוש ב"חלב מגנזיה" (מגנזיום הידרוקסיד) במינון יומי של 2 מ"ל על כל 1 ק"ג משקל גוף, בקרב 79 ילדים הסובלים מעצירות כרונית, במשך 12 חודשים. לכל אורך המחקר, שתי הקבוצות הראו שיפור משמעותי בכאבי הבטן ובתדירות היציאות. מסקנת החוקרים הייתה כי פוליאתילן גליקול ו-"חלב מגנזיה" יעילים לטיפול בעצירות כרונית באותה מידה ונמצאו בטוחים לשימוש לטווח ארוך, אם כי פוליאתילן גליקול התקבל באהדה יחסית רבה יותר, ככל הנראה עקב טעם הלוואי של "חלב מגנזיה".

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16882804

מחקר קליני (1987), בחן את ההשפעה המשלשלת של מגנזיום הידרוקסיד במינון של 25 מ"ג ליום, לעומת משלשל נפח הניתן במינון של 8.7 גרם ליום, בקרב מטופלים גריאטריים בגיל 65 ומעלה ובקרב קשישים. בקבוצה שקיבלה מגנזיום הידרוקסיד נצפה שיפור במרקם הצואה ובתדירות היציאות ברמה שבועית ואף רמות המגנזיום בסרום עלו ב-1.25 מילימול/ליטר, מבלי לגרום להתפתחות תסמינים של היפרמגנזמיה. עקב היעדר גישה לפרטי המחקר המלא, חסרים נתונים כמו סוג משלשל הנפח שניתן ומספר הנבדקים במחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3126699

מחקר קליני שבדק יעילות בטיחות וקלות צריכה של חומרים משלשלים לפני בדיקת קולונוסקופיה.

סך הכל 258 משתתפים, אשר חולקו לשלוש קבוצות, קבוצה ראשונה קיבלה פוליאתילן גליקול בכמות נמוכה, קבוצה שניה קיבלה פוליאתילן גליקול בכמות סטנדרטית, וקבוצה שלישית אשר קיבלה מגנזיום ציטראט יחד עם סנה.

המחקר מראה ששילוב סנה עם מגנזיום ציטראט, הוביל לניקוי מעיים טוב באופן מובהק יותר מאשר פוליאתילן גליקול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22334219

סקירה (אוגוסט 2016) מקיפה שנועדה להעריך את היעילות והבטיחות של השימוש במשלשלים אוסמוטיים ומעוררים (stimulant) לטיפול בעצירות פונקציונאלית בקרב ילדים בגילאי 0-18. בסקירה נכללו 25 מחקרים אקראיים מבוקרים (2,310 משתתפים) בהם נבדקה ההשפעה של משלשלים אוסמוטיים או מעוררים לעומת פלסבו או התערבות אחרת. 

החוקרים ערכו 3 מטה-אנליזות בהן נמצא כי פוליאתלין גליקול (PEG) היה יעיל לשיפור תדירות היציאות יותר מאשר פלסבו (על בסיס 2 מחקרים בהם 101 משתתפים), יותר מאשר לקטולוז (על בסיס 6 מחקרים בהם 465 משתתפים) ויותר מאשר "חלב מגנזיה" (גנרי: מגנזיום הידרוקסיד) (על בסיס 3 מחקרים בהם 211 משתתפים). תופעות הלוואי השכיחות של פוליאתלין גליקול כוללות כאבי בטן, שלשולים, בחילות והקאות, כאבי ראש וגירוי בפי הטבעת. 
כמו כן, נמצאה יעילות גבוהה יותר למגנזיום בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 50 משתתפים) ויעילות גבוהה יותר לפראפין נוזלי בהשוואה ללקטולוז (2 מחקרים בהם 287 משתתפים).
לא נמצא הבדל מובהק בתדירות היציאות בשימוש בפוליאתלין גליקול בהשוואה לחוקנים (מחקר אחד בו 90 משתתפים), בסיבים תזונתיים בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 125 משתתפים), בסנה (Senna) בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 21 משתתפים), בלקטיטול בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 51 משתתפים), בגואר-גאם בהשוואה ללקטולוז (מחקר אחד בו 61 משתתפים), בפוליאתלין גליקול בהשוואה לדסקורניה (Descurainia sophia) (מחקר אחד בו 109 משתתפים), בפולאתלין גליקול בהשוואה לסיבים תזונתיים (מחקר אחד בו 83 משתתפים) ובפוליאתלין גליקול לבין פראפין נוזלי (2 מחקרים בהם 261 משתתפים). 
ניתן לסכם כי פוליאתלין גליקול נמצא יעיל יותר לשיפור תדירות היציאות לעומת פלסבו, לקטולוז ומגנזיום הידרוקסיד, אולם בעל יעילות דומה לסיבים תזונתיים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27531591

 

מנגנוני פעולה

ההשפעה המשלשלת של מלחי מגנזיום שונים נגרמת עקב שימור אוסמוטי של נוזלי המעי הדק והגס. הספיגה ויכולת הקליטה הנמוכה של יוני המגנזיום במעי הגס יוצרים לחץ אוסמוטי בחלל המעי באמצעות מפל ריכוזים וכך מכוונים את תנועת הנוזלים מהרקמות מחוץ לחלל המעי, לכיוון הלומן (החלל הפנימי של המעי הגס). פעולה זו מובילה לספיחה מוגברת של נוזלים בצואה ומגדילה בצורה זו את נפחה, דבר המעודד פעילות פריסטלטית מוגברת של המעיים.

מנגנון דומה להשפעה האוסמוטית המשלשלת של מלחי המגנזיום במעי הגס, הינו עידוד הפרשה של ההורמון ,CCK-Cholecystotinin במעי הדק. הורמון זה, מגרה את התכווצות כיס המרה ומעודד הפרשת מיצי מרה ונוזלים מהלבלב אל חלל המעי.

מנגנון נוסף התורם להשפעה המשלשלת של מלחי המגנזיום, הוא יצירה של תחמוצת החנקן (NO). במחקר שנערך בקרב בעלי חיים(165), נמצא כי מגנזיום סולפאט עודד סינתזה של NO במעי הגס ובאמצעות כך הוביל להרפייה ולהרגעה של השרירים החלקים בחלל הפנימי של המעי. פעילות נוגדת עווית שרירים זו, נמצאה כבעלת השפעה משלשלת, בעקבות פעילות פריסטלטית מוגברת של המעיים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1556404

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8878010

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7529110

 

פּרוביוטיקה


סקירה שמטרתה היתה הערכת בטיחות ויעילות שימוש בפרוביוטיקה כטיפול בעצירות בדקה חמישה מחקרים רנדומליים מבוקרים, מתוכם שלושה נערכו על מבוגרים ושניים על ילדים, עם סך הכל 377 משתתפים.
הסקירה הראתה ששימוש בפרוביוטיקה מסוג ביפידובקטריום לקטיס, לקטובצילוס קסאי ואסריכיה קולי במבוגרים משפרת את מרקם ותכיפות היציאות. בילדים השימוש פרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס קסאי הראה שיפור.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20039451/
מחקר רנדומלי כפול סמיות עם פלסבו בדקה 300 מטופלים הסובלים מעצירות כרונית, המטופלים חולקו לשלוש קבוצות: הראשונה קיבלה פלסבו, השנייה לקטובצילוס פלנטרום וביפידובקטריום ברווה והשלישית ביפידובקטריום אנמליס, לטיפול של 30 יום.
הקבוצות אשר קיבלו טיפול פרוביוטיקה הראו שיפור מובהק במרקם היציאות, קלות ותכיפות היציאותבנוסף קבוצות ההתערבות הראו שיפור בנפיחות, גירוד אנאלי, תחושות צריבה וכאב.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20697291/

מחקר פיילוט שבחן 8 משתתפים, למשך 15 ימים.

המשתתפים הוסיפו לתזונה הרגילה שלהם כל יום 180 ג' ארטישוק מועשר ב-20 ביליון לקטו-פרקסי חיידקים פרוביוטים. המחקר מצא כי שימוש בפרוביוטיקה תרם לירידה חדה בתחושת אי נוחות בטנית, ושיפור בתחושת ההתרוקנות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20495470

מחקר שבדק השפעה של ארטישוק (פרי) מועשר בפרוביוטיקה בהשוואה לארטישוק רגיל.
20 אנשים הסובלים מעצירות צרכו 180 גרם ארטישוק רגיל או מועשר בלקטובצילוס למשך 15 יום, 80% מהנבדקים העדיפו את הארטישוק המועשר בפרוביוטיקהבתקופת צריכת הארטישוק המועשר הייתה הקלה משמעותית בתסמינים והפחתה בעצירות. 

מחקר הבדק השפעות תזונה מועשרת בפרוביוטיקה על 40 חולי פרקינסון הסובלים מעצירות כרונית, הנסוי בוצע ב-2 תקופות זמן: בשבוע הראשון החולים טופלו רק על ידי טיפול תזונתי, ב-5 שבועות העוקבים החולים קיבלו בנוסף לטיפול התזונתי גם תוספת של 65 מ"ל משקה חלב מועשר בלקטובצילוס (6.5×109 CFU). 

החולים ניהלו יומן במשך 6 שבועות על תפקודי המעיים שלהם. לאחר צריכת הפרוביוטיקה הייתה עלייה מובהקת במספר היציאות ובמרקם הצואה, הפחתה בתחושת נפיחות, כאבי בטן ותחושת התרוקנות לא מלאה. 

מחקר אקראי ומבוקר עם סמיות כפולה, תלוי פלסבו, בדק 160 ילדים (בגילאי 3-16) עם עצירות כרונית.
במחקר נמצא כי לאחר 3 שבועות של אכילת מוצרי חלב מותססים המכילים ביפידובקטריות (DN 173 010), ישנה עליה בתדירות היציאות
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=pmc2662858
מחקר שהתבצע בסין, ובדק 135 נשים. קבוצת הניסוי קיבלה בתזונה מוצרי חלב מותססים המכילים ביפידובקטריות (DN 173 010), וקבוצת הביקורת קיבלה מוצרי חלב ללא חיידקים חיים. שאר התזונה היתה זהה. 
לאחר שבועיים מצאו החוקרים כי תדירות היציאות היו גבוהות יותר בקבוצה שצרכה חיידקים פרוביוטיים, מצב הצואה היה תקין יותר ונראתה עקביות רבה יותר ביציאות של אותה קבוצה לעומת קבוצת הביקורת

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=18985817

מחקר התערבותי, אקראי, עם סמיות כפולה, תלוי פלסבו, בדק את השפּעת משקה המכיל פרוביוטיקה (לקטובציליוסLCS )
על המעיים בחולים עם עצירות כרונית.
מתוך 70 נבדקים, מחצית קיבלו פרוביוטיקה ומחצית משקה פלסבו. כולם ענו על שאלונים בנוגע לתסמינים בעיכול, יציאות ואיכות חיים. בנוסף עברו בדיקות רפואיות כל שבוע, במשך 4 שבועות.
כבר מהשבוע השני קבוצת המטרה דיווחה על שיפור משמעותי בעצירות ויציאות מרובות יותר.
בתום המחקר, 89% מהקבוצה שנטלה פרוביוטיקה דיווחו על אפקט חיובי. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=14631461
מחקר בן 10 שבועות, שנערך בקרב 28 קשישים, אשר חולקו לשלוש קבוצות, מלמד כי מתן פרוביוטיקה עשוי להקל על עצירויות ותנועת המעייםקבוצת הניסוי הראתה עליה של 24% בביקורים בנוחיות. 
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12169860
מחקר קליני, כפול סמיות ותלוי פלסבו, בן 4 שבועות, (70 נבדקים, בגילאי 18-70) בדק את הקשר בין מתן משקאות פרו-ביוטיים (65 מ"ל ביום של לקטובסילוס קזאי -  (LcSלבין הקלה בתסמיני עצירות.
במחקר נמצא כי לאחר כשבועיים ניכר שיפור בתכיפות הביקורים בנוחיות, בקרב קבוצת הניסוי. משתתפי קבוצה זו אף דיווחו על שיפור כללי במצבם מעבר לשיפור במתן היציאות. 
http://www.rima.org/web/medline_pdf/can%20j%20gastroenterol_655.pdf
סקירת מחקרים קליניים, אשר בדקו את הקשר בין פרוביוטיקה (כמות מקסימאלית של 25 מיליארד חיידקים למנה), לבין הקלה בתסמיני עצירותמצאה כי הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים ניכרת הקלה בתסמינים מהלך טיפול אשר אורכו כ- 8 שבועות לערך.

המחקר כלל 377 נבדקים, מבוגרים וילדים; סה"כ 194 נבדקים בקבוצות הניסוי 183 נבדקים בקבוצות הביקורת. http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/pmc2799919/

מחקר ראשוני בן 4 שבועות, הנערך בקרב 20 הריוניות מעל גיל 18, מלמד כי מתן קוקטייל פרוביוטי יומי (כ–4 מיליארד חיידקים למנה), עשוי להקל על עצירויות בעת הריון 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23035837

מחקר קליני כפול-סמיות חדש המצטרף לשורת מחקרים ארוכה העוסקים ביתרונות הפרוביוטיקה, בוחן את ההשפעה של חיידק פרוביוטי מזן Lactobacillus casei הנפוץ בתעשיית החלב, על תסמיני עצירות.

המשתתפים במחקר, אשר אובחנו כסובלים מעצירות, חולקו רנדומאלית לקבוצת הניסוי ולקבוצת הביקורת כאשר מחציתם קיבלו חלב מועשר בפרוביוטיקה ומחציתם קיבלו פלסבו (חלב בלבד) למשך 4 שבועות.

בקבוצת הפרוביוטיקה חל שיפור בתסמיני העצירות בהשוואה לנתוני הבסיס אך השיפור בהשוואה לקבוצת הביקורת היה קטן וניכר רק לאחר 4 שבועות.

לדעתנו מחקר זה הינו חשוב שכן מהווה תמיכה לתפקיד של פרוביוטיקה בשיפור תסמיני עצירות מהם סובלת אוכלוסייה רחבה, יחד עם זאת מחקר זה אינו מראה יתרון מובהק באופן משמעותי לשימוש בפרוביוטיקה ונדרשים מחקרים נוספים ארוכי טווח על מנת לבסס את הממצאים באופן חד משמעי. יתרה מזו, מחקר זה אינו בודק את השפּעת החלב עצמו על היווצרות עצירות, נושא הראוי להיחקר בפני עצמו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23432408

מטה-אנליזה הכוללת 14 מחקרים מבוקרים מראה כי לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מצבי עצירות במבוגרים.

 http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25099542

מחקר אקראי מבוקר (ספטמבר 2016) שנועד לבחון את היעילות של תוסף סינביוטיקה להקלה על עצירות הנובעת מזמן מעבר איטי במעי (שנבדקה בבדיקה ייעודית).

במחקר השתתפו 100 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבוצת הסינביוטיקה או הפלסבו למשך 12 שבועות. נטילת סינביוטיקה כללה כמוסה המכילה 0.63 גרם פרוביוטיקה ו-8 גרם פקטין (סיב מסיס במים). יעילות הטיפול הוערכה לפי שיעור הנסיגה (Clinical remission rate) שהוגדר כשיעור המטופלים עם לפחות 3 יציאות מלאות בשבוע 4 ו-12 למחקר, ושיעור השיפור (Clinical improvement rate) שהוגדר כשיעור המטופלים עם עלייה של לפחות יציאה מלאה בשבוע 4 ו-12 למחקר בהשוואה לנתוני הבסיס. מדדי יעילות נוספים כללו מספר יציאות בשבוע, הרכב הצואה וזמן המעבר במעי. בנוסף העריכו החוקרים את רמת התסמינים, איכות החיים, שביעות הרצון והשפעות שליליות.

נמצא כי בקבוצת הסינביוטיקה שיעור הנסיגה היה 37.5% ו-45.8% בשבוע 4 ו-12 למחקר, בהתאמה, בהשוואה ל-13.3% ו-16.7% בקבוצת הפלסבו (p<0.01). כמו כן, שיעור השיפור לאחר 12 שבועות היה 64.6% בקבוצת הסינביוטיקה לעומת 29.2% בקבוצת הפלסבו (p<0.01). בתקופת המחקר נטילת סינביוטיקה הובילה לשיפור בתדירות ובהרכב הצואה ולקיצור זמן המעבר במעי. לא דווח על השפעות שליליות לטיפול.

החוקרים מסכמים כי סינביוטיקה עשויה לתרום להקלה על התסמינים ולשיפור התנועתיות במעי במטופלים הסובלים מעצירות על רקע זמן מעבר איטי במעי.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27690093

 

חזרה לתחילת המחקרים



חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם