פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

חולשה חיסונית - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 23/07/2017

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתרים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

הפרעות חסר חיסוני הינן קבוצה של מחלות הנגרמות עקב פגיעות שונות במערכת החיסון אשר גורמות לנטייה מוגברת לזיהומים. 

הפרעות מסוימות של מערכת החיסון עשויות לגרום להתפתחות סוגי סרטן נדירים או לזיהומים בלתי שגרתיים של נגיפים, חיידקים ופטריות.
תגובה איטית או חוסר תגובה לתרופות אנטיביוטיות יכולות להצביע על בעיה במערכת החיסון.
 

חסר חיסוני מולד - מצב נדיר יחסית אשר במרבית המקרים נוצר על רקע תורשתי.

חסר מולד יכול להתבטא במספר אופנים:

  • ירידה בכמות תאי הדם הלבנים (לויקופניה).
  • כמות נורמאלית של תאי דם לבנים אך ליקוי בתפקודם.
  • היעדרות של רכיבים נוספים (שונים מתאי הדם הלבנים) במערכת החיסון.

 

חסר חיסוני נרכש - נגרם לרוב עקב זיהומים שונים.

זיהומים כרוניים עלולים לפגוע ביעילות מערכת החיסון.

בנוסף, קיימות מחלות אשר משבשות את תפקוד מערכת החיסון.

 

תסמינים של הפרעות חסר חיסוני:

מחלות זיהומיות חיידקיות, נגיפיות ופטרייתיות הנמשכות לאורך זמן או מופיעות לעיתים תכופות.

רשימת הזיהומים ארוכה ולכן יכולים להופיע תסמינים שונים במערכות שונות בגוף. להלן רשימה חלקית:

  • מערכת הנשימה- דלקות גרון, דלקות אוזניים, סינוסיטיס, דלקת סמפונות ועוד.
  • פה- פטרת הפה, דלקות חניכיים, אפטות ועוד.
  • דלקות עיניים.
  • עור ושיער- פטריות, אקזמה, פריחות, כתמים על העור, נשירת שיער ועוד.
  • מערכת העיכול- שלשולים, גזים מרובים, ירידה במשקל, קנדידה ועוד.
  • מערכת הלימפה- טחול מוגדל, בלוטות מוגדלות ועוד.
  • מערכת הרבייה- פטרת בנרתיק, מחלות מין שונות ועוד.
  • תינוקות - בתינוקות מתחת לגיל חצי שנה לרוב יהיה קיים ליקוי בתפקוד לימפוציטים מסוג T.
  • ילדים - בקרב ילדים בוגרים יותר תתבטא ההפרעה בחוסר ייצור של נוגדנים ולימפוציטים מסוג B.

 

גורמים להפרעות חסר חיסוני:

חסר חיסוני מולד נגרם לרוב עקב תורשה.

לעומת זאת, רשימת הגורמים לחסר חיסוני נרכש ארוכה וכוללת:

  • זיהומים – זיהומים כגון נגיף האיידס (HIV), מחלות ילדים (אדמת, אבעבועות רוח, חצבת), מחלת הנשיקה (נגיף אפשטיין באר), זיהום פטרייתי חמור, זיהום חיידקי חמור ועוד.
  • מחלות דם וסרטןמחלות דם וסרטן כגון אנמיה אפלסטית, לוקמיה (סרטן של הדם), לימפומה (סרטן של הלימפה), מיאלומה (סרטן מח עצם), אגרנולוציטוזיס (מחסור בנויטרופילים) ועוד.
  • מחלות תורשתיות ומטבוליות – מחלות תורשתיות או מחלות הקשורות לחילוף חומרים כגון סוכרת, תת תזונה, אי ספיקת כליות, תסמונת דאון, אנמיה חרמשית ועוד.
  • תרופות או כימיקלים – נטילת תרופות או חשיפה לכימיקלים אשר המדכאים את מערכת החיסון כגון סטרואידים, כימותרפיה, תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, הקרנות וכד'.
  • ניתוחים וטראומות – ניתוחים או טראומות כגון כריתת טחול, כוויות נרחבות.
  • גורמים נוספים – גורמים נוספים הכוללים תזונה לקויה, תת תזונה, בעיות כבד שונות, גיל (הזדקנות), מחלות אוטואימוניות (זאבת) ועוד.

 

אבחנה של הפרעות חסר חיסוני:

ישנו קושי באבחון חסר חיסוני, בעיקר אם הוא על רקע תורשתי.

האבחנה הראשונית מתבצעת באמצעות תשאול מעמיק הכולל: היסטוריה של זיהומים חוזרים ונשנים, היסטוריה משפחתית, חשיפה לחומרים רעילים, ניתוחים (שקדים, טחול), היסטוריה מינית (מחשש למחלות מין זיהומיות, איידס וכד') ועוד.

האבחנה מתבצעת גם באמצעות בדיקות מעבדה הכוללות:

ספירת דם (הכוללת כמות תאי דם לבנים כללית ופרטנית, כמות תאי דם אדומים וטסיות) ובדיקת רמות נוגדנים. לעיתים נבדקות גם רמות חלבוני מערכת המשלים.

לאבחנה מדויקת יותר נבדקים תאי הדם הלבנים תחת מיקרוסקופ לזיהוי אנורמאליות בצורתם במידה וקיימת.

בדיקת מעבדה נוספת של תפקוד תאי הדם הלבנים נעשית בתרבית, בעזרת גירויים כימיים שונים, הבודקים את יכולתם לגדול ולהתרבות.

אצל ילדים גדולים משנתיים, קיימת אפשרות לבדוק את תפקוד לימפוציטים מסוג T גם בבדיקת עור על ידי הזרקת פתוגנים בכמויות זעירות ובדיקת תגובת הגוף אליהם. (במצב תקין לימפוציטים מסוג T נמשכים מיד למקום וגורמים לנפיחות ואודם). אם תוצאותיה של אחת הבדיקות אינה יוצאת תקינה נעשות בדיקות נוספות ומעמיקות יותר לבירור הבעיה.

**לעיתים סוג הזיהום עשוי לספק את המידע לגבי החסר החיסוני. לדוגמא: חוסר בייצור נוגדנים על ידי לימפוציטים מסוג B עלול להיגרם כתוצאה מזיהום על ידי נגיף הסטרפטוקוקוס.

 

טיפול קונבנציונאלי בהפרעות חסר חיסוני:

הטיפול הקונבנציונאלי ניתן פרטנית לכל מחלה.

חלק מן המחלות, בעיקר בחסר חיסוני נרכש, ניתן למנוע ואף לטפל בהן על ידי תזונה מאוזנת, היגיינה אישית, הימנעות ממגע עם אנשים הנושאים מחלות מדבקות, הימנעות מעישון, הימנעות מצריכת סמים, שמירה על רמת סוכר מאוזנת (בחולי סוכרת) ועוד.

תרופות ניתנות בהתאם לצורך וכוללות:

  • אנטיביוטיקה- תרופות אנטיביוטיות שונות הניתנות ניתנת מיד עם תחילת הזיהום בהתאם לגורם המזהם. במקרים מסוימים (חוסר בטחול ודיכוי חיסוני) האנטיביוטיקה ניתנת כמניעה.
  • אימונוגלובלינים (Immunoglobulins IV Human) - העלאת רמות נוגדנים בעזרת עירויים או זריקות חודשיות במקרים המטולוגיים של חסר חיסוני ראשוני או משני (לדוגמא על רקע טיפולים כימותרפיים או סרטן) ובמקרים נוירולוגיים שונים (כגון מחלת מיאסטניה גרביס, תסמונת אוונס ועוד). דוגמא לתרופות מסוג זה (Immunoglobulins IV Human (Gammagard, Gammaplex, Sandoglobulin, Intratec
  • השתלת מח עצם - בטיפול במחלות כגון לוקמיה (סרטן הדם) או לימפומה (סרטן של הלימפה) נשקל צורך בהשתלת מח עצם.

 

טיפול טבעי בהפרעות חסר חיסוני

 

הטיפול הטבעי בהפרעות חסר חיסוני מתמקד בחיזוק מערכת החיסון ושיפור ניקוז פסולת מהגוף.

הטיפול נעשה על ידי הרכבת תפריט מאוזן המכיל מזונות טריים ומלאים, השלמת חסרים תזונתיים באמצעות תוספי תזונה ושימוש בצמחי מרפא המסייעים לאיזון וחיזוק המערכת החיסונית, לסיוע בניקוז פסולת מן הגוף ולחיזוק מערכות הגוף להתמודדות עם המחלה.

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לראות ראיות לחשיבות צריכת רכיבים תזונתיים רבים וליעילות של צמחי המרפא בחיזוק המערכת החיסונית. 

חשוב לציין כי במקרים מסוימים חולשה חיסונית נובעת כתוצאה מחשיפה לסטרס מתמשך ולכן יש לנסות למזער את מידת הסטרס ולסייע לגוף להתמודד עם סטרס בלתי נמנע. חשוב לשלב במערך הטיפולי שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') אשר מסייעות בהפחתת מתחים ולחצים ומשפרות את תפקוד מערכות הגוף.

כמו כן, מומלץ להקפיד על ביצוע פעילות גופנית קבועה ומתונה אשר משפרת את תפקוד מערכת החיסון, שוֹמרת על תקינות מערכות הגוף, משפרת את התחושה הכללית, שוֹמרת על תקינות מערכות הגוף, תורמת לעלייה במצב הרוח, מסייעת להגברת זרימת דם ומשחררת מתחים ולחצים. 

 

תזונה לטיפול בהפרעות חסר חיסוני:

הטיפול התזונתי בהפרעות חסר חיסוני מתמקד בחיזוק פעילות מערכת החיסון ושיפור ניקוז פסולת ורעלים מן הגוף. תזונה מאוזנת ונכונה תספק את כל הרכיבים הדרושים לתפקוד תקין של מערכות הגוף בכלל ומערכת החיסון בפרט.

הטיפול נעשה באמצעות הגברת מזונות אשר מסייעים לחיזוק פעילות מערכת חיסון כגון מזונות עשירים בנוגדי חמצון, סיבים תזונתיים, חומצות שומן חיוניות וויטמינים ומינרלים חיוניים, במקביל להפחתת מזונות אשר מעודדים תהליכים דלקתיים ומחלישים את מערכת החיסון כגון סוכרים פשוטים, שומנים רווים ומזונות מעובדים.

כמו כן, גם אם לא קיימת רגישות למזון מסוים, מומלץ להימנע מצריכת מזונות אלרגניים אשר עלולים להחליש את פעילות מערכת החיסון.

בנוסף, חשוב להקפיד על הרגלי אכילה נכונים הכוללים אכילת ארוחות קטנות במרווחי זמן קטנים (כל שעתיים שלוש), לעיסה ממושכת של המזון והימנעות מארוחות כבדות, אשר משפרים עיכול וספיגה של חומרים חיוניים ותורמים לחיזוק המערכת החיסונית.

מחקרים מראים כי חוסרים תזונתיים עלולים לגרום לפעילות לא תקינה ולחולשה של מערכת החיסון. חשוב לשמור על רמות תקינות של ויטמינים (בעיקר -ויטמין A, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין E), מינרלים (בעיקר - אבץ, סלניום וברזל) נוגדי חמצון וחומצות שומן חיוניות, אשר יסייעו בשמירה על תקינות התאים בגוף, יפחיתו עקה חמצונית ויסייעו לחיזוק המערכת החיסונית. 

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

הגברת צריכה של:

  • ארוחות מבושלות יומיומיות – מזון מבושל תורם לחיזוק הטחול (אשר מחזק את פעילות מערכת החיסון).
  • פירות וירקות כמקור לנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים חיוניים אשר משפרים את פעילות מערכת החיסון.
  • מזונות טריים ומלאים – אשר מספקים לגוף מרכיבים חיוניים (ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון וכד') ומפחיתים רעלים.
  • חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים (מי ים עמוקים, ים צפוני) כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חומצות שומן אלו מפחיתות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת וכתוצאה מחזקות את פעילות מערכת החיסון.
  • חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית (ללא קלייה) משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.
  • מזונות עשירים בסיבים- דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות, שיבולת שועל, סובין, זרעי פשתן ועוד. הסיבים מסייעים לפינוי פסולת ורעלים מן הגוף ובכך מפחיתים את העומס על מערכת החיסון.
  • מזונות עשירים באבץ כגון קטניות, נבטים, שקדים וכד'. האבץ משתתף בתהליכים אנזימתים רבים ומהווה מרכיב חיוני לפעילות תקינה של מערכת החיסון.
  • אוכל אורגני – הפחתת כמות הרעלים הנכנסים אל הגוף.
  • נוזלים - שתיית מים מוגברת ומיצי פירות וירקות אשר מסייעים לגוף להיפטר מרעלים.

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

  • פחמימות פשוטות (קמח לבן, סוכר), חלב ומוצרי חלב, שומנים רווים וחלבון מן החי (כגון בשר אדום, עוף, ביצים) המחלישים את מערכת העיכול ומערכת החיסון ומעודדים תהליכים דלקתיים (שומן וחלבון מן החי מכילים חומצה ארכידונית התורמת לתהליך היווצרות דלקתיות ופוגעת בפעילות של אומגה 3).
  • מזונות תעשייתיים, מעובדים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את פעילות מערכת החיסון.
  • מזונות אלרגניים (תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל) אשר עלולים להחליש את פעילות מערכת החיסון.
  • אלכוהול ועישון הגורמים לעומס רעלים ומחלישים את המערכת החיסונית.

 

צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חסר חיסוני:

צמחי המרפא המשמשים לחיזוק מערכת החיסון כוללים בעיקר צמחי מרפא אדפטוגנים (צמחי מרפא אשר מסייעים לגוף להתמודד עם מצבי סטרס ממושכים על ידי השפעה מאזנת של בלוטת יותרת הכליה).

בחירת צמחי המרפא הנכונים למטופל הבודד תעשה בשקלול הנטיות הפיזיות והנפשיות של המטופל לעומת האיכויות השונות של צמחי המרפא.

לדוגמא, מטופל אשר הינו קריר יותר באופיו (מאופיין למשל על ידי דיכאון, תחושת קור, תת פעילות בלוטת תריס וכד'), יטופל באמצעות צמחי מרפא חמים וממריצים כגון רודיולה (Rhodiola rosea), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus) ובמידת המרצה וחום פחותה יותר - ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius).

לעומת זאת, מטופל אשר מראה סימנים של חום ועודף (עצבנות, יתר לחץ דם, חום וכד') יטופל באמצעות צמחי מרפא נייטרלים כגון פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), קודונופסיס (Codonopsis pilosula) ווויתניה משכרת (Withania somnifera).

בכל מקרה, הצמח החשוב ביותר לטיפול בחולשה חיסונית הינו קדד קרומי (Astragalus membranaceus).

במקרים בהם קיימת מעורבות של מערכת העצבים (חרדה, עצבנות יתר, דיכאון וכד'), ניתן להשתמש גם בצמחי מרפא מרגיעים כגון ורבנה רפואית (Verbena officinalis), מליסה (Melissa officinalis) וכד'.

פעמים רבות אנו נתקלים במצבים של עודף לחות וליחה אצל אנשים עם הפרעות חסר חיסוני. לחות זו מהווה מצע נוח להתפתחות ושגשוג פתוגנים שונים. במקרה זה יש להשתמש גם בצמחי מרפא מייבשי לחות כגון קליפת מנדרינה (Citri reticulata) על מנת להחזיר את הרקמות הריריות לאיזון.

חשוב לציין כי צמחי מרפא אלו אינם מתאימים לטיפול במקרים של זיהומים אקוטיים. במידה ומטופל לוקה בזיהום אקוטי יש לתת את הטיפול המופיע תחת הערך זיהומים אקוטיים. לאחר סיום המחלה יש לחזור ולטפל בצמחי מרפא המחזקים את מערכת החיסון, כפי שמפורט בהמשך.

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בהפרעות חסר חיסוני:

  1. צמחי מרפא אדפטוגנים -  Astragalus membranaceus, Glycyrrhiza glabra, Withania somnifera, Codonopsis pilosula, Eleutherococcus senticosus, Panax ginseng, Panax quinquefolium, Ganoderma lucidum, Centella asiatica, Schisandra chinensisAtractylodes macrocephala, Lepidium meyenii, Rhodiola rosea
  2. צמחי מרפא מרגיעים - Chamaemelum nobile, Matricaria recutita, Melissa officinalis, Nepeta cataria, Passiflora incarnata, Tilia europea, Verbena officinalis, scutellaria laterifolia, Humulus lupulus, Viburnum spp., Valeriana officinalis
  3. צמחי מרפא מייבשים ומסלקי ליחהThymus vulgaris, Citri reticulata, Cinnamomum zeylanicum, Zingiber officinale, Astragalus membranaceus

פורמולות לטיפול בהפרעות חסר חיסוני:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בהפרעות חסר חיסוני, לטיפוס חם, בנוזל:

 

40% Astragalus membranaceus
25% Ganoderma lucidum
25% Withania somnifera
10% Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום
 

פורמולה לטיפול בהפרעות חסר חיסוני, לטיפוס קר ולח, בנוזל:

 

40% Astragalus membranaceus
30% Eleutherococcus senticosus
20% Citri reticulata
5% Zingiber officinale
5% Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בחסר חיסוני, בכמוסות:

 

100mg Astragalus membranaceus
100mg Ganoderma lucidum
100mg Schisandra chinensis
50mg Glycyrrhiza glabra

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

שילוב של צמחי מרפא ותרופות בטיפול בחסר חיסוני:

אין מניעה לשילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בהפרעות חסר חיסוני.

 

שמנים אתרים לטיפול בחולשה חיסונית:
במצב של חולשה חיסונית, השימוש בשמנים אתרים יתמוך בחיזוק מערכת החיסון ומערכת העצבים, וכן, יסייע בפינוי פסולת ורעלים מן הגוף. בנוסף, ניתן להשתמש בשמנים האתרים לטיפול ספציפי בזיהומים מסוגים שונים (חיידקים, נגיפים או פטריות) בהתאם לתסמינים השונים.
שמנים אתרים תומכי מערכת החיסון, למשל לימון (Citrus limonum), עשב לימון (Cymbopogon citratus), קורנית אדומה (Thymus vulgaris ct thymol), אקליפטוס גלובולוס (Eucalyptus globulus), רווינטסרה (Cinnamomum camphora), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), ניאולי (Melaleuca viridiflora) או פלפל שחור (Piper nigrum).
שמנים אתרים מניעים ומשפרי סירקולציה, כגון קוריאנדר (Coriandrum sativum), אורן (Pinus sylvestris), גרניום (Pelargonium Graveolens) ואשכולית (Citrus paradise). 
שמנים אתרים מרגיעים ותומכי מערכת העצבים, למשל מליסה (Melissa officinalis), לבנדר (Lavandula officinalis), לבונה (Boswellia carteri), רווינטסרה (Cinnamomum camphora), אורן (Pinus sylvestris) או ילנג ילנג (Cananga odorata)

 

דוגמא לשמן לתמיכה במערכת החיסון, בנטילה פנימית:

 

שמן צמחי (זית, שומשום, המפ וכד') - במ"ל 200
שמנים אתרים - בטיפות  
לימון (Citrus limonum)
פלפל שחור (Piper nigrum) 8
רווינטסרה (Cinnamomum camphora)  8
ניאולי (Melaleuca viridiflora) 6
ג'ינג'ר (Zingiber officinalis) 5
קוריאנדר (Coriandrum sativum)

 

אופן השימוש: יש ליטול מהתערובת 2-3 כפיות ביום למשך כשלושה חודשים.
השמן מתאים לשימוש לילדים (מעל גיל 5). השמן אינו מתאים לנשים בהריון.
לנשים בהריון יש להוציא מהתערובת את הג'ינג'ר ואת הקוריאנדר. ניתן להחליפם בשמן אורן ובשמן אקליפטוס מסוג רדיאטה. 


דוגמא לשמן ארומתרפי להרגעת מתח:

 

שמן צמחי (שקדים, מקדמיה, חוחובה וכד')- במ"ל 50
שמנים אתרים - בטיפות  
לבנדר (Lavandula officinalis)
לבונה (Boswellia carteri) 4
אורן (Pinus sylvestris) 4
רווינטסרה (Cinnamomum camphora) 4


8-10 טיפות שמן אתרי לפי בחירת המטופל

 

אופן השימוש: למרוח את השמן על שורשי כפות הידיים, על הבטן התחתונה ועל כפות הרגליים, לפחות פעמיים ביום. להשתמש בשמן לפי הצורך.
השמן מתאים לשימוש לילדים (מעל גיל 5). השמן אינו מתאים לנשים בהריון.

 

תוספי תזונה לטיפול בהפרעות חסר חיסוני:

הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים.

מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר. 
 

  • אבץ – מינרל המשתתף בתהליכים אנזימתים רבים, מסייע לתפקוד תקין של מערכת החיסון ומזרז ריפוי פצעים ורקמות.

מינון יומי מומלץ: כ-25-50 מ"ג. עדיף להשתמש באבץ מסוג פיקולינט כי סוג זה נספג באופן הטוב ביותר.

מינון יומי מומלץ: ויטמין C- כ-1200-3000 מ"ג, ויטמין E- כ-400 יחב"ל, סלניום- כ-100-200 מק"ג (לא מומלץ לחרוג מעבר ל- 400 מק"ג בשל חשש לרעילות), קו אנזים Q10- כ-60-120 מ"ג, קוורצטין- כ-1000 מ"ג פעמיים ביום, פיקנוגנול- כ-150-360 מ"ג. 

  • פרוביוטיקה - תוסף המכיל חיידקים טובים המאזנים את אוכלוסיית החיידקים במעיים (פלורת המעי) ומסייעים לשיפור תפקוד מערכות העיכול והחיסון. במידה ונוטלים אנטיביוטיקה יש צורך במינון מוגבר, 1-2 כמוסות, כשעתיים לאחר נטילת האנטיביוטיקה. יש להמשיך בטיפול זה גם כמה ימים לאחר תום נטילת האנטיביוטיקה.

מינון יומי מומלץ: כ-1-2 כמוסות המכילות כל אחת לפחות 7 מיליארד חיידקים.

  • מולטי ויטמין/מינרל - תוסף המשמש לאספקת חסרים תזונתיים לחיזוק ולשמירה על תפקוד תקין של מערכות הגוף בכלל ומערכת החיסון בפרט. 

מינון יומי מומלץ: המינון היומי לא נקבע ותלוי בסוג התוסף.

  • פולן דבורים- אבקנים של פרחים הנאספים על ידי הדבורים. הפולן משמש כמקור עשיר למרכיבים חיוניים (ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו חיוניות, אנזימים, חלבונים ופחמימות) ומסייע לחיזוק הגוף ולשיפור תפקוד המערכת החיסונית.

מינון יומי מומלץ: המינון היומי אינו ידוע אך לפי מקורות שונים בספרות המינון נע בין 0.5 גרם ליום ועד 30 גרם ליום.

 

היבטים של גוף נפש בחולשה חיסונית: 

מבחינת רגשית, תפקידה של מערכת החיסון להגן עלינו מפני חדירה לגבולותינו. 
גבולות הינם המרחב האישי שאנו קובעים סביב עצמנו. הם מגדירים את המרחב בו אנו מרשים לעצמנו לנוע בחופשיות, על ידי הגדרת החוויות שאיננו מעוניינים לחוות. 
הגבולות הראשונים נקבעים עבורנו על ידי הורינו, המלמדים אותנו מי מותר לנו להיות ומה מותר לנו לעשות וכן, מה אסור, או לא כדאי, ממה יש להיזהר, מה בהישג ידינו ומה אינו בהישג ידינו.


ישנם ארבעה סוגי גבולות: 
גבולות המיועדים להישרדות, כגון: לא לרוץ לכביש, לא להתקרב לאש ואפילו הגיינת הגוף.
גבולות התנהלות תקינה בבית (על פי ההורים) כגון: לא להתלכלך, איפה מותר ואסור לשחק.
גבולות המסמנים את המרחב האישי שלנו בהתייחס לחברה סביבנו – איך מותר או אסור להתנהג? לדבר? שידברו אלינו? איך מתנהגים במצבים חברתיים שונים.
והגבולות המהווים את המרחב האישי שלנו מול עצמנו- מה אנחנו מרשים לעצמנו לעשות, לנסות, לבטא, לומר? מי אנחנו מרשים לעצמנו להיות, ומי אנחנו לא מרשים לעצמנו להיות? מה אנחנו חושבים שאנחנו יכולים ומה לדעתנו נמצא מעבר להישג-ידינו?


גבולות המרחב האישי הם תוצאה של הגדרת העצמי: כשאני יודע מי אני, אני יודע מי אני לא.
לדוגמה: אם אדם תופש עצמו כרב יכולת, הוא ימנע פחות מלקיחת סיכונים ויאפשר לעצמו לחקור גם אפשרויות שזולתו, המאמין פחות בעצמו, יעדיף לוותר עליהן. אם אדם תופס עצמו כחסר ערך, יתכן שיהיה יותר סביל לאנשים שמדברים אליו בצורה לא מכבדת.
נושא הגבולות משויך בפילוסופיה הסינית לאלמנט המתכת, שתפקידו העיקרי הוא הגנה. אלמנט המתכת טומן בחובו את האיברים: ריאות, עור, מעי גס ואת מערכת החיסון, שתפקידם להגן עלינו מחדירת מזיקים (רגשיים, תזונתיים, או פיזיים), וכן למנוע מאיתנו להתנהג באופן העשוי לסכן אותנו (החל מלא לרוץ לכביש, ועד להתנהגות לא-מקובלת מבחינה חברתית).
גבולות הם עניין אינדיבידואלי. כל אדם לומד גבולות אחרים בביתו ובסביבתו וכן כל 'עצמי' הינו יחודי ובעל צרכים רגשיים ופיזיולוגיים משלו. 
כאשר הגדרת-העצמי שלנו בריאה, גבולות המרחב האישי שנבחר יהיו כאלו המשרתים את טובתנו העליונה. כאשר האופן בו אנו תופשים את עצמנו ואת העולם אינו מיטיב, נצפה בחסר בגבולות או בעודף גבולות:
אנו עשויים להפוך 'כמסננת שיש בה יותר מדי חורים' ובכך לאפשר לחיינו גם חוויות ואנשים אשר אינם מיטיבים ואף מזיקים לנו, לאפשר לעצמנו להתנהג באופן חסר אחריות, זהירות ו'משולח כל רסן'. 
או לחלופין, לכלוא את עצמנו בכלוב של הגנות בו אין יוצא ואין בא וכך גם הטוב שבחיים אינו מצליח לחדור פנימה, איננו מאפשרים לעצמנו לפעול בעקבות הדחפים והרצונות שלנו ואיננו מסוגלים לשחרר את המיותר מחיינו.


פתולוגיות של מערכת החיסון מעידות על נושאים של גבולות ושל הגנה
אדם שמערכת החיסון שלו חלשה עשוי להיות אדם "פרוץ", אדם שלמד שאסור לו להחזיק גבולות אל מול הסביבה וש"אינו בסדר" אם הוא מציב גבול. יתכן שכילד למד במישרין או בעקיפין שזה לא בסדר להגיד "לא", או שאין לו זכות להגדיר את עצמו. 
מסרים אלו יכולים לעבור דרך תת המודע גם בבתים האוהבים ביותר: לדוגמה כשאנו פולשים למרחב האישי הגופני של הילד ביותר מדי חיבוקים גם כשהוא מתנגד, כשאנו פולשים לרצונות שלו בזמן שהוא עסוק במשחק ואנו דורשים שיסדר את השולחן לארוחה – ובכל מקרה בו ההוויה הטבעית של הילד מופרעת לעיתים קרובות על ידי הרצון של הסובבים אותו. למעשה אלו מקרים בהם הגדרת העצמי של המבוגר וההגדרה שלו את הילד – עולות על הגדרת הילד את עצמו.
אדם "פרוץ" עשוי גם להיות אדם אשר למד כי אינו יכול לסוך על עצמו וכי הוא אינו "יודע" את האמת או התשובה 'הנכונה' לגבי עצמו. במצב זה הטלת ספק תמידית בנכונות תשובותיו לגבי עצמו, ברצונותיו, העדפותיו וכו', יוצרת חורים בסינון הטבעי של "מה כן ומה לא".
בהיותו "פרוץ", האדם חשוף למזיקים חיצוניים: מאחר שאינו יודע לעמוד על דעתו, אינו יודע את מי להכניס פנימה לחייו ואת מי לנפות. אינו בטוח איך מותר להתייחס אליו ואיך אסור. אינו בטוח האם מה שנכנס למרחב שלו הוא מזיק או ידיד ולכן משתהה לטפל בו. בהקבלה למישור הפיזי, נקבל מערכת חיסון אשר אינה משתלטת על פלישת חיידקים לפני שכבר גרמו מחלה. 
עוד טיפוס העשוי לסבול מחולשת מערכת החיסון הינו אדם החווה עצמו כחלש ובלתי מסוגל. מאחר שהגדרת העצמי שלו חלשה, הוא נותר חשוף למזיקים ואינו מסוגל לפתח גבולות תקינים. 
אנשים אלו לעיתים קרובות מחפשים את ההגנה מחוץ להם – אצל הסובבים אותם ובמקרים רבים תחת כנפיהם של בני זוג, מאחר שאינם מספקים אותה לעצמם. גם זו עילה למערכת חיסון חלשה.
גם אדם הסובל מתחושת חוסר ערך, אשר אינו סומך על דעתו, עשוי בהחלט לסבול מחולשת מערכת החיסון. אדם זה הינו עלה נידף – אינו יודע במה לבחור ומה להשאיר בחוץ, למה לומר "כן" ולמה לומר "לא" וכך לעיתים מוצא עצמו גורם נזק לעצמו. במקרים קיצוניים יותר, אף נהיה חולה בעקבות הפלישה שאפשר לתוך המרחב שלו.
*חשוב לציין בנושא של חולשת מערכת החיסון המתבטאת ברגישות-יתר למחלות חורף, שהנה גם במידה משמעותית תוצר של תזונה לקויה ושל חסר בחיידקים טובים (פרו-ביוטיקה), ועבור טיפול יעיל במחלות חורף יש להתייחס גם לגורמים אלו.
מאידך, מערכת חיסון חזקה מדי, היא אותה מערכת חיסון הגורמת למחלות אוטו-אימוניות ולאלרגיות: מערכת חיסון זו נמצאת במגננה גבוהה מדי. המתח בה כה גבוה עד שהחלה לראות גם בחלקים של הגוף עצמו, או בחלקיקים יומיומיים כגון אבק ואבקנים, כמאיימים. 
מקרה כזה הינו מה שנקרא ברפואה הסינית "עודף על חוסר" – המופע שאנו רואים הוא של פעילות יתר, אולם בשורש העניין מצויה חולשה של הגדרת העצמי מול הסביבה, הגורמת למגננת-יתר.
(למידע נוסף על - היבטי גוף נפש באלרגיות- לחץ כאן. למידע נוסף על היבטי גוף נפש במחלות אוטואימוניותלחץ כאן).

 

 

מחקרים על הפרעות חסר חיסוני ורפואה טבעית:

 

תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה

 

תזונה ואורח חיים

 

סקירה (נובמבר 2002) בחנה את תפקודי מערכת החיסון והגורמים המשפיעים עליה.

נמצא כי גורמים שונים באורח החיים כגון גנטיקה, גיל, מגדר, הרגלי עישון, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, תזונה, שלב המחזור בנשים, סטרס, היסטוריה של זיהומים וחיסונים עשויים כולם להשפיע על מערכת החיסון.

מחסורים תזונתיים עשויים להפריע לתפקוד תקין של מערכת החיסון והגורמים התזונתיים שנמצאו חיוניים לשם פעילות חיסונית תקינה הם חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן חיוניות, ויטמין A, חומצה פולית, ויטמין B6, ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין E, אבץ, נחושת, ברזל וסלניום.

הסקירה מגלה כי מחקרים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם הוכיחו כי השלמת חוסר תזונתי יכולה לשקם את פעילות מערכת החיסון. כמו כן, שמירה על פלורת מעיים תקינה יכולה גם היא לסייע לתפקוד תקין של מערכת החיסון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12495459

סקירה (ספטמבר 2003) בחנה את השינויים במערכת החיסון הנובעים מתזונה.

הסקירה מראה כי חוסרים תזונתיים נקודתיים עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על מערכת החיסון. החוסרים המשמעותיים ביותר כוללים ויטמין A, בטא-קרוטן, חומצה פוליתB6B12, ויטמין C, ויטמין E, ברזל, B2, אבץ וסלניום.

עוד נמצא כי צריכת נוגדי חמצון חשובה לשמירה על איזון תאי החיסון, שמירה על תפקודם התקין והגנתם מפני עקה חמצונית. השלמה תזונתית של מחסורים אלו עשויה לשקם את פעילות מערכת החיסון.

עם זאת, יש לשים לב כי עודף בנוטריינטים מסוימים יכול אף הוא לפגוע בתפקוד מערכת החיסון.

בנוסף, צריכת שומנים גם היא בעלת השפעה מכרעת על מערכת החיסון. חומצות שומן מרכיבות תאי לימפוציטים ותאים נוספים של מערכת החיסון, ותאים אלו ישתנו בהתאם לצריכת חומצות השומן התזונתית. זאת הסיבה שחומצות שומן חיוניות בעלות השפעה על מהלך מחלות אוטואימוניות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12947457

סקירה (מרץ-אפריל 2010) בחנה את התפקיד של ויטמין C ואבץ על תפקוד חיסוני ובריאות ילדים.

המחקר מראה כי תזונה חשובה מאוד לבריאות טובה לאורך חייו של האדם, ובעיקר בשנים המוקדמות וכי לויטמין C ולאבץ השפעה מהותית על התפתחות ילדים ושמירה על הבריאות.

נמצא כי מחסור בנוטריינטים אלו משפיע לרעה על צמיחה פיסית ומנטאלית של ילדים ועשוי להשפיע לרעה על מערכת החיסון. לכן, יש לוודא צריכה תזונתית מספקת של ויטמין C ואבץ ובמקרה שלא ניתן לוודא צריכה תזונתית מספקת יש להשלים דרך תוספי תזונה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20515554

סקירה שבדקה טיפולים שונים למניעת הצטננות ושפעת (נובמבר-דצמבר 2009) מצאה כי הפחתה ברקמות השומן הויסצרלי (הבטני) משפר את תגובת מערכת החיסון. כמו כן, נמצא כי גרגור מים ושטיפות יעילים למניעת שגשוג חיידקים ווירוסים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20088240

סקירה על הפעילות הרפואית של ספירולינה (אוקטובר 2005). בסקירה נמצא כי אכילת ספירולינה מחזקת את מערכת החיסון, ומשפיעה על משק השומנים בגוף.

נראה כי לספירולינה פעילות כנגד וירוסים שונים בהם הרפס, נגיף השפּעת ונגיף ה- HIV. עוד נמצא כי לספירולינה קיימת פעילות נוגדת חמצון בגוף, ויכולת להפחית רעילות בכבד, בכליות ובאשכים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16248810

מחקר (נובמבר 2013) בחן את ההשפעה של פעילות גופנית על מדדים שונים בקרב חולי איידס ונשאי HIV.

במחקר השתתפו 10 מטופלים החיים עם HIV או איידס, מדדיהם נבדקו בתחילת המחקר ובסופו.

במשך 20 שבועות הם נתבקשו להשתתף באימון משולב אימוני התנגדות וכן פעילות אירובית, כל אימון נמשך שעה, שלוש פעמים בשבוע.

המחקר הראה כי בתום תקופת ההתערבות נמצא שיפור מובהק בפעילות החמצונית, וכן נראה שיפור מובהק במסת השריר, חוזק שרירים, מסת גוף רזה, רמות השומנים בדם ופעילות נוגדי חמצון. הפעילות הגופנית הראתה שיפור של פעילות מערכת החיסון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24289219

סקירת מחקרים (ינואר 2010) בחנה את ההשפעה של טיפולי עיסוי על נשאי HIV וחולי איידס.

מסקירה זו עולה כי עיסוי משפר איכות חיים של נשאי HIV וחולי איידס, בעיקר אם הוא משולב עם טכניקות של מדיטציה והפחתת סטרס. מחקר אחד שנסקר מצביע על כך שעיסוי תורם לפעילות החיסונית, מעלה ספירת תאי CD4 וספירות תאי NK. לא נראו תופעות לוואי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20091636

מחקר קליני מבוקר (אפריל 2015) נועד לבחון את היעילות של פטריות שיטאקי שלמות מיובשות לחיזוק מערכת החיסון. במסגרת המחקר 52 משתתפים בריאים בגילאי 21-41 צרכו 5 או 10 גרם ליום פטריות שיטאקי מיובשות ומבושלות למשך 4 שבועות.
בקרב כל המשתתפים חל שיפור בפעילות החיסונית של תאי מערכת החיסון ושל פעילות חיידקי המעיים. בנוסף נמצאה ירידה ברמת מדדי הדלקת בגוף.
החוקרים מסכמים כי פטריות שיטאקי עשויות לשפר את הפעילות החיסונית באוכלוסייה הבריאה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25866155

מחקר קליני מבוקר (אוגוסט 2015) אשר בדק ההשפעה של החלפת שמנים בתזונה האמריקאית הטיפוסית בשמן זית כתית מעולה למשך 3 חודשים על מדדים חיסוניים וקרדיו-מטבוליים במבוגרים הסובלים מהשמנה

המחקר כלל 41 משתתפים מעל גיל 65 אשר צרכו תזונה אמריקאית טיפוסית, כאשר מחציתם התבקשו להחליף את השומן בשמן זית כתית מעולה ומחציתם בתערובת של שמנים שונים (תירס, סויה וחמאה). 

נמצא כי בקבוצה שצרכה שמן זית חלה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי, מגמה של עלייה ברמת ה-HDL ושיפור בתפקוד מערכת החיסון. 

מחקר זה מצטרף לשורת מחקרים ארוכה המצביעה על היתרונות הבריאותיים של שמן זית כתית מעולה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26251666

מחקר מעבדה (פברואר 2014) בו נבדקה הפעילות של 6 פירות עשירים בפוליפנוֹלים: פרי הורד (Rosehip), ארוניה (Aronia / chokeberry ), פירות עוזרר (Crataegus spp), ענבי שועל (Ribes nigrum / blackcurrant), אוכמניות (Vaccinium / Blueberries), ו- (Rowanberry Sorbus).

החוקרים בדקו את הפעילות נוגדת החמצון של הפירות והשפּעתם על ייצור רדיקלים חופשיים בגוף, את הפעילות האנטי-מיקרוביאלית כנגד 11 פתוגנים אנושיים ואת ההשפעה על חלוקת תאי דם לבנים בטחול.

נמצא כי לפרי הורד הפעילות נוגדת החמצון הגבוהה ביותר וכי אוכמניות הינן היעילות ביותר כנגד חמצון שומן.

כל הפירות תרמו לעיכוב יצירת רדיקלים חופשיים ואילו ארוניה, ענבי שועל ו- rowanberryהיו בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית רחבה וכן תרמו לפעילות החיסונית בטחול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24679749

מחקר פיילוט מבוקר (נובמבר 2015) אשר נועד להעריך את ההשפעה של השימוש בשמנים שונים על עור התינוק. במחקר נכללו 115 יילודים אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות: שמן זית, שמן חמניות או ללא שמן.

התינוקות בקבוצת שמן הזית ושמן החמניות נמרחו בכמה טיפות שמן פעמיים ביום מהלידה למשך 4 שבועות.

נמצא כי בהשוואה לתינוקות שלא טופלו בשמן, שימוש בשמן על עור התינוק אומנם שמר על לחות העור, אך פגע בהתפתחות המבנה אשר אחראי להגנה הטבעית של העור מפני אלרגנים וזיהומים, דבר העלול להיות קשור בסיכון גבוה יותר לאקזמה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26551528

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

צמחי מרפא

כללי ומחקרים מעורבים | גִ'ינסנג אמרִיקאי

 

כללי ומחקרים מעורבים

 

סקירה (ינואר-מרץ 2012) בחנה את ההשפעה של צמחי המרפא קיפודנית (Echinacea spp), רודיולה(Rhodiola rosea) וג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על מערכת החיסון בהקשר פעילות גופנית. נמצא כי ההשפעה האדפטוגנית משפרת את סיבולת הגוף לסטרס הנגרם עקב פעילות גופנית, מחזקת את מערכת החיסון ומפחיתה את נזקי החמצון.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22652161
מחקר קליני (אוקטובר 2008) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את השְפעת הטיפול באמצעות פטריית ריישי על התפקוד החיסוני של כדורגלנים בתנאי גובה לאחר שאומנו במישור.
40 נבדקים, שחקני כדורגל מקצוענים, חולקו אקראית לארבע קבוצות: קבוצת ביקורת (בגובה פני הים), ושלוש קבוצות שאומנו בגובה פני הים אך שהו 10 שעות מדי לילה (מתשע בערב ועד שבע בבוקר) בחדרים עשירים בחנקן המדמים שהייה בגובה של 250 מטרים בתנאים של אחוזי חמצן מופחתים (15.4%). קבוצה אחת מתוך הקבוצות ששהו בתנאי גובה מדומים נטלה פלסבו והשאר נטלו תמצית מימית תקנית של נבגי פטרייית ריישי שתוקנה להכיל 10% פוליסכרידים לפחות במינון 2500 מ"ג או 5000 מ"ג ליום במשך שבועיים. נטילת תמצית הצמח החלה שבועיים לפני האימונים ובמהלכם (28 ימי אימונים). משך הנטילה הכולל היה 42 ימים (שישה שבועות).
בתום ההתערבות, נצפתה ירידה מובהקת בהשוואה למצב הבסיס ביחס ה-CD4/CD8 (המציין את חוזק התגובה החיסונית) בקרב הנבדקים שאומנו בתנאי גובה ונטלו פלסבו. לעומת קבוצת הפלסבו בקבוצות הטיפול השינוי ביחס ה-CD4/CD8 היה נמוך במידה מובהקת (p<0.05) ולמעשה שני המינונים צמצמו את הירידה החיסונית שחלה בעקבות האימונים ותנאי הגובה המדומים. עם זאת, רק מינון הנטילה הגבוה העלה במידה מובהקת בהשוואה לקבוצות הביקורת את תפקוד ה-T לימפוציטים מסוג CD3 (ברמת מובהקות של p<0.01)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18048435

במחקר קליני לא מבוקר (אפריל 2009), חמישה נבדקים נטלו תמצית מימית של שורש ויתניה (בריכוז 3:1) במינון 12 מ"ל ליום מומסת בחלב במשך ארבעה ימים. בהשוואה למצב הבסיס, נצפתה עליה מובהקת בשגשוג ובהפעלה של תאי T ותאי NK בדגימות הדם הפריפריות שלהם.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19388865

מחקר קליני כפול-סמיות (פברואר 2015) מצביע על כך שתוסף המבוסס על גינקו בילובה (Ginkgo biloba) וכולין עשוי להיות יעיל לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והחיסוני בקשישים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24495355
מחקר שנערך על עכברים (ספטמבר 2012) בחן את ההשפעה כנגד שפעת של מיץ פירות סמבוק שחור (Sambucus nigra). המחקר מצא השפעה חזקה כנגד נגיף שפעת A בעכברים, וכן חיזוק של מערכת החיסון של העכברים.
המחקר מסכם כי למיץ מרוכז מפירות הסמבוק השחור השפעה מטיבה על ידי עידוד פעילות מערכת החיסון ומניעת הידבקות בנגיף שפעת A.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22972323
מחקר (יוני 2012) שבחן את ההשפעה של תמצית קדד קרומי (Astragalus membranaceus) על התגובה החיסונית מצא כי שימוש בקדד קרומי משפר את פעילות תאי החיסון, את נדידת התאים והפרשת נוגדי דלקת דקך מערכת החיסון. המחקר מראה כי ייתכן והשימוש בקדד קרומי מחזק את התגובה החיסונית של המקרופאג'ים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22695229
מחקר מעבדה (ינואר 1997) בחן את ההשפעה של קיפודנית ארגמנית (Echinacea purpurea) וג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) על פעילות תאי NK ותאי מערכת חיסון על מטופלים בריאים ועל מטופלים הסובלים מתסמונת העייפות הכרונית CFS או מכשל חיסוני.
המחקר העלה כי מתן צמחי המרפא שיפר את תפקוד מערכת החיסון בכל המשתתפים.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9043936
מחקר מעבדה (מרץ 2015) המצביע על ההשפעה המיטיבה על הפעילות החיסונית של פוליסכרידים המופקים מההצמח הסיני Atractylodis macrocephalae.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25933527

 

גִ'ינסנג אמרִיקאי


סקירה שיטתית (פברואר 2011) בחנה את יעילות הטיפול באמצעות ג'ינסנג קוריאני ואמריקאי במניעת שפעת והצטננות במבוגרים בריאים. חמישה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו על 747 נבדקים נכללו בסקירה. כל המחקרים עסקו בג'ינסנג אמריקאי. מחקר אחד מצא שהטיפול באמצעות ג'ינסנג אמריקאי הפחית במובהק את המספר הכולל של ההצטננויות (הפחתה של 25% בהשוואה לפלסבו). בחמישה מחקרים שיעור הנבדקים שדיווחו על הצטננות אחת לפחות בקבוצת הג'ינסנג פחת ביחס לקבוצת הפלסבו אך לא במידה מובהקת. בשני מחקרים הטיפול באמצעות ג'ינסנג אמריקאי קיצר במובהק את משך המחלה (קיצור של 6.2 ימים). החוקרים סיכמו כי האיכות המתודולוגית של המחקרים היתה נמוכה וכי לא ניתן לקבוע על סמך העדויות כי ג'ינסנג אמריקאי יעיל בהפחתת היארעות או חומרת המחלה. עם זאת, נראה כי ג'ינסנג אמריקאי יעיל בקיצור משך המחלה בקרב נבדקים בריאים בתנאי שניטל למשך 8-16 שבועות לפחות לפני ההדבקה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19592479

סקירת שבחנה טיפולים שונים למניעת הצטננות ולטיפול בה (ינואר 2011) העלתה כי מחקרים אקראיים מבוקרים לא מצאו עדויות חד משמעיות בנוגע לשימוש בג'ינסנג למניעת הצטננות. כמו כן, לא נמצאו מחקרים בהם נבדק מתן ג'ינסנג לטיפול בהצטננות. ב-3 מחקרים (564 משתתפים) נבדק התוסף המסחרי COld-fX המכיל ג׳ינסנג אמריקאי במינון 200 מ"ג ליום או פלסבו למשך 2-4 חודשים. כל המחקרים מומנו על ידי היצרן של התוסף ונערכו בקרב דיירים בבית אבות, קשישים או מבוגרים שלא חוסנו ונמצאו בסיכון מוגבר להצטננות. מחברי הסקירה מסכמים כי הממצאים במחקרים אלה לא היו עקביים ואיכות הנתונים נמוכה כך שקיים קושי לקבוע מסקנה ברורה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21322286


להלן פירוט המחקרים שנכללו בסקירות:

שני מחקרים קליניים אקראיים כפולי סמיות ומבוקרי פלסבו (ינואר 2004) בחנו את יעילות התכשיר הצמחי (CVT-E002שם מסחרי COLD-fx®) במניעת הדבקה במחלות נשימתיות חריפות (Acute respiratory illness) בקרב קשישים. CVT-E002 הוא תכשיר המכיל תמצית תקנית של שורש ג'ינסנג אמריקאי מתוקננת להכיל 80-90% פוליסכרידים. 89 נבדקים במחקר הראשון ו- 109 נבדקים במחקר השני (ממוצעי הגילאים: 81 ו- 83.5 בהתאמה) השתתפו במחקרים. 90% מהנבדקים בשני המחקרים קיבלו חיסון נגד שפעת. נבדקי המחקרים חולקו אקראית לקבלת CVT-E002 במינון 200 מ"ג ליום או פלסבו. משך ההתערבות במחקר הראשון היה 8 שבועות ובשני 12 שבועות בתקופת התפרצות מחלת השפּעת. בתום ההתערבות נמצא שג'ינסנג אמריקאי יעיל יותר במובהק מפלסבו במניעת הדבקות בשפעת (p=0.033) ובמחלות נשימתיות ויראליות אחרות (p=0.009). סוגי הזיהום אושרו על ידי תרביות בבדיקות מעבדה. בקבוצת הטיפול הצמחי שיעור ההפחתה הכולל בסיכון לפתח תסמינים נשימתיים היה 89%.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14687309

מחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (מרץ 2006) נוסף בחן את יעילות התכשיר CVT-E002 (שם מסחרי COLD-fx®) בקרב 43 קשישים (בני 65 ומעלה) שקיבלו חיסון נגד שפעת. הנבדקים חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של שורש ג'ינסנג אמריקאי (מתוקננת להכיל 80% פוליסכרידים ו- 10% אוליגוסכרידים) במינון 400 מ"ג ליום או פלסבו במשך 4 חודשים. בחודשיים הראשונים להתערבות לא נצפה הבדל בין הקבוצות בתדירות התסמינים הנשימתיים או במשכם, אך בחודשיים הנותרים נרשם יתרון מובהק לג'ינסנג האמריקאי בהפחתת שיעור המדווחים על התסמינים (32% בקבוצת הג'ינסנג האמריקאי לעומת 62% בקבוצת הפלסבו, p=0.05) ובמשך התסמינים (5.6 ימים בקבוצת הג'ינסנג האמריקאי לעומת 12.6 ימים בקבוצת הפלסבו, p=0.04). החוקרים מסכמים כי בעקבות הטיפול בג'ינסנג האמריקאי חלה הפחתה של 48% בסיכון להדבקה במחלות נשימתיות והפחתה של 55% במשך התסמינים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16566675

מחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (אוקטובר 2005) בחן את יעילות הטיפול באמצעות ג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefoilum) במניעת הצטננות ושפעת. 323 נבדקים בגילאי 18-65 שחלו לפחות פעמיים במחלות דרכי הנשימה העליונות בעונה הקודמת השתתפו במחקר. אף לא אחד מהם קיבל חיסון לשפעת. הנבדקים חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של שורש ג'ינסנג אמריקאי (מתוקננת להכיל 80% פוליסכרידים ו- 10% אוליגוסכרידים) במינון 400 מ"ג ליום או פלסבו במשך ארבעה חודשים בתקופת עונת השפּעת. 279 נבדקים השלימו את המחקר (130 בקבוצת ההתערבות ו-149 בקבוצת הביקורת). בתום ההתערבות נמצא שג'ינסנג אמריקאי הפחית ב-0.25% את שיעור ההצטננויות לאדם (p=0.017). לא חל שינוי מובהק בשיעור החולים פעם אחת, אך שיעור הנבדקים שחלו פעמיים או יותר פחת ב- 12.8% (p=0.004), דירוג חומרת התסמינים ירד ב- 1.5% (p=0.002), ומספר ימי המחלה המדווחים פחת ב- 1.6% (p<0.001).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16247099

מחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2012) בחן את יעילות התכשיר הצמחי CVT-E002 (שם מסחרי COLD-fx®) במניעת הדבקה במחלות נשימתיות חריפות (Acute respiratory illness) בקרב חולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (הידוע גם בשם: CLL- Chronic Lymphocytic Leulemia). התכשיר המכיל תמצית תקנית של שורש ג'ינסנג אמריקאי מתוקננת הוא CVT-E002 המכיל 80-90% פוליסכרידים ואוליגוסכרידים. 293 נבדקים בשלבים מוקדמים של לוקמיה לימפוציטית כרונית (גיל 18 ומעלה) חולקו אקראית לקבלת CVT-E002 במינון 400 מ"ג ליום או פלסבו במשך שלושה חודשים. 280 נבדקים השלימו את המחקר (137 בקבוצת ההתערבות ו-143 בקבוצת הפלסבו). בתום ההתערבות לא נצפה יתרון לטיפול בג'ינסנג אמריקאי על פני פלסבו במשך המחלה (8.5 ימים לעומת 6.8 ימים, p=0.23), ובמשך הופעת התסמינים החמורים (2.9 ימים לעומת 2.6 ימים, p=0.78) ולא חלה הפחתה בימי השימוש באנטיביוטיקה (1.8 לעומת 2.3, p=0.37). עם זאת, נצפתה מגמת ירידה של - 16% בשיעור הנבדקים שחלו פעם אחת לפחות בעקבות הטיפול בג'ינסנג האמריקאי, ומגמת ירידה של 7% בשיעור הנבדקים שחלו במחלה חמורה. כמו כן, שיעור המדווחים על כאב גרון ירד במידה מובהקת (p=0.004) וכך גם שיעור המדווחים על תסמינים בינוניים עד חמורים (p=0.02). נטילת הצמח העלתה פי ארבע את כמות הנוגדנים בדם הנבדקים כנגד 9 סוגי וירוסים (p=0.04).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22266154

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (אוגוסט 2008) שנערך בקרב 46 ילדים בני 3-12 בתוך 48 שעות מהדבקה בזיהום חריף בדרכי הנשימה העליונות, הראה שנטילת תמצית ג'ינסנג אמריקאי (מתוקננת להכיל 80% פוליסכרידים) במינון 13-26 מ"ג/ק"ג משקל גוף ביום הראשון, 8.5-17 מ"ג/ק"ג משקל גוף ביום השני ו- 4.5-9 מ"ג/ק"ג ביום השלישי לא הפחיתה במובהק את חומרת התסמינים או את משכם בהשוואה לפלסבו. השימוש בצמח נסבל היטב ולא נרשמו תופעות לוואי חריגות.
הערת המערכת: הצמח מיועד לחיזוק ומניעה ולא לטיפול אקוטי ולפיכך אין זה מפתיע שנטילת הצמח לא הועילה לשיפור התסמינים של זיהום חריף בדרכי הנשימה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18676527

מחקר קליני (אוקטובר 2008) אקראי מבוקר פלסבו במבנה מצולב (Crossover design) בחן את השפּעת הנטילה של ג'ינסנג אמריקאי על שינויים בתפקוד מערכת החיסון בתגובה לפעילות גופנית מתונה בקרב גברים בריאים המנהלים אורח חיים יושבני. עשרה גברים חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של ג'ינסנג אמריקאי (מתוקננת להכיל 8% ג'ינסנוסיידים) במינון 1125 מ"ג ליום או פלסבו במשך 35 ימים. לאחר תקופת המתנה של שלושה חודשים חזרו על ההתערבות במצולב (כך שכל נבדק קיבל את הטיפול המנוגד לזה שקיבל בפעם הראשונה). בתום ההתערבות נמצא שלג'ינסנג לא היתה השפעה מובהקת על תפקוד מערכת החיסון (על הספירה הכוללת של תאי הדם הלבנים, על ריכוז הנויטרופילים, המונוציטים והלימפוציטים, על שגשוג הלימפוציטים ועל ייצור הרדיקלים החופשיים על ידי נויטרופילים). כמו כן, לא נרשמה השפעה מובהקת על השינויים שחלו בגוף הנבדקים בעקבות הפעילות הגופנית (ריכוז הלקטט, האינסולין, הקורטיזול, והורמון הגדילה בפלסמה).
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18923572

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תוספי תזונה

 

סקירה (2003) בחנה את ההשפעה של סלניום ואבץ על מערכת החיסון. סלניום מהווה רכיב חיוני לתפקוד תאים חיסוניים רבים, ומשמש כנוגד חמצון ונוגד דלקת. אבץ חיוני בשל השפּעתו על פעילות אנזימים וחלבונים ובשל תפקודו במנגנוני הומיאוסטזיס כמו במערכת החיסון.

מהסקירה עולה כי תוסף אבץ למשך 1-2 חודשים משקם את תגובות מערכת החיסון, מפחית זיהומים ומשפר שרידות- אם כי יש להתאים את המינון באופן אישי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12879758

מחקר קליני כפול-סמיות (פברואר 2015) מצביע על כך שתוסף המבוסס על גינקו בילובה (Ginkgo biloba) וכולין עשוי להיות יעיל לשיפור התפקוד הקוגניטיבי והחיסוני בקשישים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24495355

סקירה (נובמבר 2002) בחנה את תפקודי מערכת החיסון והגורמים המשפיעים עליה.

נמצא כי גורמים שונים באורח החיים כגון גנטיקה, גיל, מגדר, הרגלי עישון, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, תזונה, שלב המחזור בנשים, סטרס, היסטוריה של זיהומים וחיסונים עשויים כולם להשפיע על מערכת החיסון.

מחסורים תזונתיים עשויים להפריע לתפקוד תקין של מערכת החיסון והגורמים התזונתיים שנמצאו חיוניים לשם פעילות חיסונית תקינה הם חומצות אמינו חיוניות, חומצות שומן חיוניות, ויטמין A, חומצה פולית, ויטמין B6, ויטמין B12, ויטמין C, ויטמין E, אבץ, נחושת, ברזל וסלניום.

הסקירה מגלה כי מחקרים רבים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם הוכיחו כי השלמת חוסר תזונתי יכולה לשקם את פעילות מערכת החיסון. כמו כן, שמירה על פלורת מעיים תקינה יכולה גם היא לסייע לתפקוד תקין של מערכת החיסון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12495459

סקירה (מרץ-אפריל 2010) בחנה את התפקיד של ויטמין C ואבץ על תפקוד חיסוני ובריאות ילדים.

המחקר מראה כי תזונה חשובה מאוד לבריאות טובה לאורך חייו של האדם, ובעיקר בשנים המוקדמות וכי לויטמין C ולאבץ השפעה מהותית על התפתחות ילדים ושמירה על הבריאות.

נמצא כי מחסור בנוטריינטים אלו משפיע לרעה על צמיחה פיסית ומנטאלית של ילדים ועשוי להשפיע לרעה על מערכת החיסון. לכן, יש לוודא צריכה תזונתית מספקת של ויטמין C ואבץ ובמקרה שלא ניתן לוודא צריכה תזונתית מספקת יש להשלים דרך תוספי תזונה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20515554

סקירה (ספטמבר 2003) בחנה את השינויים במערכת החיסון הנובעים מתזונה

הסקירה מראה כי חוסרים תזונתיים נקודתיים עשויים להיות בעלי השפעה מהותית על מערכת החיסון. החוסרים המשמעותיים ביותר כוללים ויטמין A, בטא-קרוטן, חומצה פוליתB6B12, ויטמין C, ויטמין E, ברזל, B2, אבץ וסלניום.

עוד נמצא כי צריכת נוגדי חמצון חשובה לשמירה על איזון תאי החיסון, שמירה על תפקודם התקין והגנתם מפני עקה חמצונית. השלמה תזונתית של מחסורים אלו עשויה לשקם את פעילות מערכת החיסון.

עם זאת, יש לשים לב כי עודף בנוטריינטים מסוימים יכול אף הוא לפגוע בתפקוד מערכת החיסון.

בנוסף, צריכת שומנים גם היא בעלת השפעה מכרעת על מערכת החיסון. חומצות שומן מרכיבות תאי לימפוציטים ותאים נוספים של מערכת החיסון, ותאים אלו ישתנו בהתאם לצריכת חומצות השומן התזונתית. זאת הסיבה שחומצות שומן חיוניות בעלות השפעה על מהלך מחלות אוטואימוניות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12947457

מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב (יולי 2016) בו נבדקה הזמינות הביולוגית של ויטמין C בדם ובלויקוציטים לאחר שימוש בתוסף ויטמין C בצורת Ester- C®.

החוקרים מסבירים כי הזמינות הביולוגית של ויטמין C בדם הינה מדד לצריכה המיידית ואילו הזמינות הביולוגית של ויטמין C בלויקוציטים הינה מדד לרמת האחסון ברקמה ולהשפעה על הפעילות החיסונית.

במחקר השתתפו 36 מתנדבים בריאים שאינם מעשנים בגילאי 18-60, אשר נטלו באפן חד פעמי, בשלבים שונים של המחקר, כל אחד מ-3 הטיפולים: פלסבו, 1,000 מ"ג ויטמין C בצורת חומצה אסקורבית ו-1,000 מ"ג ויטמין C בצורת אסטר-C. לאחר כל טיפול בוצע מעקב של 24 שעות והיתה הפוגה של 7 ימים בין הטיפולים, בה המשתתפים התבקשו להקפיד על תזונה דלת ויטמין C.

מתוצאות המחקר עולה כי ריכוז ויטמין C ואחוז השינוי מנתוני הבסיס היו גבוהים יותר לאורך כל זמן המעקב לאחר נטילת אסטר-C בהשוואה לפלסבו.

לא נמצא הבדל באחוז השינוי של ויטמין C בדם בין שתי הצורות של ויטמין C, אולם הריכוז המקסימלי בדם היה גבוה יותר באופן מובהק לאחר אסטר-C לעומת חומצה אסקורבית (P = 0.039) ולעומת פלסבו (P < 0.001). עוד נמצא כי ריכוז ויטמין C בלויקוציטים עלה באופן מובהק בהשוואה לנתוני הבסיס רק לאחר נטילת ויטמין C בצורת אסטר (P = 0.036) אך לא לאחר נטילת חומצה אסקורבית או פלסבו, כאשר אחוז השינוי לאחר 8 ו-24 שעות היה גבוה יותר באופן מובהק באסטר-C לעומת חומצה אסקורבית וכן לעומת פלסבו.

ממצאים אלה מצביעים על היתרון של אסטר-C, בהשוואה לחומצה אסקורבית, לשיפור הזמינות הביולוגית של ויטמין C בלויקוציטים וכתוצאה מכך לשיפור הפעילות החיסונית. 

הערת המערכת: המחקר נכתב ומומן על ידי חברת .NBTY, Inc, אשר מייצרת ומשווקת Ester-C(®).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4960105/

 

חזרה לתחילת המחקרים



חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם