שחלות פוליציסטיות - טיפול טבעי

תסמונת שחלות פוליציסטיות מאופיינת בשחלות מורחבות, כשעליהן ריבוי (לפחות 12) כיסים מלאים בנוזל (ציסטות). הציסטות נוצרות עקב שיבוש במערך ההורמונלי הגורם לעלייה בייצור הורמוני המין הזכריים (אנדרוגנים).

קיום של ציסטות (פחות מ-12) על פני השחלה אינו מחייב את קיומה של התסמונת ואילו קיומה של התסמונת (על פי הקליניקה והתסמינים) אינו מחייב כלל הימצאות ציסטות על פני השחלה.

באופן נורמאלי מייצרות השחלות בכל חודש זקיקים. רק זקיק אחד מבין הזקיקים המתפתחים מגיע לבשלות מלאה ויוצא כבליטה על דופן השחלה.

באמצע המחזור (סביבות יום 12) מגיע האסטרוגן לשיאו ובלוטת יותרת המוח מקבלת משוב אשר גורם לה להפריש הורמון LH. הורמון זה גורם לביצית לצאת אל מחוץ לזקיק (ביוץ) ולהיקלט בחצוצרה.

בתסמונת השחלה הפוליציסטית לא מתקיימת בקיעת הביצית מן הזקיק והוא הופך לציסטה.

הציסטות אינן מזיקות אך גורמות להפרת האיזון ההורמונלי, מצב הגורם להפרעות בביוץ ולליקויים בפוריות.

ציסטות יכולות לעתים להיעלם מעצמן. יחד עם זאת, רמה גבוהה באופן כרוני של הורמונים אנדרוגניים עלולה להגביר את הסיכון לממאירויות במערכת הרבייה. לכן, אישה הסובלת מתסמונת שחלה פוליציסטית צריכה להיות תחת מעקב קבוע.

תסמינים של שחלות פוליציסטיות:

• שינוי במבנה השחלות - שחלות מורחבות ומרובות ציסטות.
• היעדר וסת או וסת שאינה סדירה.
• עודף משקל וקושי בהורדת משקל. השמנת "תפוח" (מותניים ובטן) הינה השמנה טיפוסית בשחלה פוליציסטית.
• שיעור יתר.
• אקנה.
• בעיות פוריות.
• שינויים במצבי רוח, דיכאון.
• כאבים באגן.

נשים הסובלות משחלות פוליציסטיות הינן בעלות סיכון מוגבר לתופעות שונות כגון יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול, סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם וגידולים ממאירים במערכת הרבייה.

יש לציין כי מרבית התסמינים המפורטים לעיל יכולים להופיע גם במקרה של הימצאות גידול ממאיר בשחלה. יש לשלול הימצאות גידול שכזה לפני תחילת כל טיפול.

גורמים לשחלות פוליציסטיות:

הגורמים לשחלות פוליציסטיות אינם ברורים. נראה כי קיים קשר בין עודף משקל או תזונה לא מאוזנת ועתירת סוכרים או תזונה עשירה בשומנים רווים (כל אלו מעלים את תנגודת התאים לאינסולין ואת רמתו בדם) לבין תסמונת השחלה הפוליציסטית.

רמות גבוהות של אינסולין בדם גורמות לפגיעה בפעילות הורמוני המין הנשיים ולייצור מוגבר של הורמוני מין זכריים (אנדרוגניים) אשר גורמים ככל הנראה לתסמונת.

כיום נעשים מחקרים המנסים לבסס את הקשר הגנטי בין הגורמים השונים, זאת על מנת לפתח טיפולים יעילים לבעיה.

אבחנה של שחלות פוליציסטיות:

אבחנה של שחלות פוליציסטיות נעשית באמצעות בדיקות דם (פרופיל הורמונלי) המודדות רמות של הורמוני המין הזכריים (טסטוסטרון), הורמוני מין נשיים (פרוגסטרון ואסטרוגן/אסטרדיול) הורמון מבשיל זקיק (LH), הורמון מגרה זקיק (FSH), אינסולין וסוכר בדם.

בדרך כלל, בדיקות דם של אישה הסובלת משחלות פוליציסטיות יראו רמה גבוהה של הורמוני מין זכריים, רמה גבוהה של אינסולין ורמה גבוהה של ההורמון LH לעומת רמת ההורמון FSH.

בנוסף על מנת לאבחן את התסמונת באופן מדויק נעשית בדיקה וגינאלית באמצעות אולטרא סאונד פנימי המאפשר הסתכלות על דופן השחלה.

התסמונת מוגדרת כאשר קיימות לפחות 12 ציסטות על שחלה אחת או על שתיהן, בקוטר של 2-9 מ"מ או כאשר נפח השחלה גדול מ-10 מ"ל (בדיקה זו אינה תקפה בעת הביוץ שכן זקיק בשל לפני בקיעתו עשוי לגדול לממדים כאלו).

טיפול קונבנציונאלי בשחלות פוליציסטיות:

הטיפול הקונבנציונאלי מתמקד בהפחתת התסמינים. במקרים בהם האישה מעוניינת להרות וקיימת הפרעה בפוריות ניתנות תרופות המסייעות לביוץ. כמו כן, ניתנות המלצות לשינוי אורח חיים, פעילות גופנית ותזונה מופחתת סוכרים פשוטים ושומנים רווים.

• איקאקלומין (Clomiphene (Ikaclomin)) - תרופה הגורמת לביוץ ומשמשת כקו ראשון לטיפול בנשים אשר מעוניינות להיכנס להריון.
• תרופות להשראת ביוץ - תרופות מסוג זה מכילות הורמון מגרה זקיק (FSH). התרופות מסייעות בהבשלת הזקיק בשחלה. קיימת חשיבות רבה למינון התרופתי על מנת למנוע גירוי יתר של השחלה המוביל להריונות מרובי עוברים והפלות. תרופות המשתייכות לקבוצה זו: (Menotrophin (Menogon), Follitropin (Gonal F ו- (Choriogonadotropin (Ovittrel.
• מטמורפין (Metformin (Glucomin, Glucophage)) - תרופה המשמשת כקו ראשון לטיפול בסוכרת מסוג 2 ויעילה גם במקרים של שחלה פוליציסטית. מטמורפין מגבירה את רגישות הרקמות לאינסולין ומונעת פירוק של גליקוגן בכבד ובכך מסייעת להורדת רמות הסוכר בדם ולהורדת רמת ההורמונים האנדרוגניים.
• תרופות נוספות ניתנות לפי תסמינים פרטניים ויכולות לכלול תרופות להורדת לחץ דם, הפחתת כולסטרול וכד'.

טיפול טבעי בשחלות פוליציסטיות

הטיפול הטבעי בשחלות פוליציסטיות נועד לאזן את המערכת ההורמונלית, להפחית את מופע התסמינים וחומרתם ולמנוע היווצרות של ציסטות נוספות על פני השחלה.

הטיפול הטבעי מפחית את גורמי הסיכון המובילים לקיום התסמונת (רמה גבוהה של סוכר ושומנים בדם) מחד ומסייע בהפחתת גורמי סיכון להתפתחות מחלות נוספות בשל קיום התסמונת (לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, ממאירויות במערכת הרבייה) מאידך.

הטיפול כולל שינויים תזונתיים, שימוש בצמחי מרפא ובמידת הצורך מתן תוספי תזונה.

חשוב לציין כי מחקרים רבים מראים כי השמנת יתר עלולה להוות גורם ואף להחמיר תסמינים של שחלות פוליציסטיות. לכן, לשמירה על משקל גוף תקין והפחתת משקל עודף תפקיד חשוב ומשמעותי בטיפול בתסמונת שחלות פוליציסטיות. בנוסף, שמירה על משקל גוף תקין והפחתה במשקל יסייעו למניעת מחלות נוספות הקשורות לתסומנת כגון מחלות קרדיווסקולריות, סוכרת, עודף שומנים בדם ועוד. 

מלבד האיזון ההורמונלי הטיפול הטבעי מכוון להורדת רמות הסוכר והשומנים בדם, שיפור של רגישות התאים לאינסולין ומניעה של נזקי המחלה.

בנוסף, לסטרס תפקיד משמעותי בהתפתחות התסמונת. תגובות לחץ גורמות להפרשת הורמוני בלוטת יותרת הכליה. הורמונים אלו גורמים לעלייה ברמות הסוכר בדם ופוגמים בתפקוד מערכת החיסון. לכן, שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') אשר מסייעות בהפחתת מתחים ולחצים וטיפול בהיבטים הנפשיים של המטופלת הינם בעלי ערך רב.

חשיבות רבה ניתנת גם לביצוע פעילות גופנית קבועה אשר מגבירה את רגישות התאים לאינסולין, מסייעת בשליטה על רמות הסוכר בדם, מורידה את רמות השומנים בדם ומפחיתה תסמינים פסיכולוגיים (כגון דיכאון וחרדה).

חשוב לציין כי הטיפול הטבעי יכול להשתלב יחד עם טיפול תרופתי קונבנציונאלי. למשל, טיפול תרופתי הורמונלי יכול להשתלב עם טיפול טבעי שמטרתו הפחתת מופע תסמינים ואיזון רמת הסוכר בדם. באופן דומה, טיפול תרופתי להורדת רמת הסוכר יכול להיות משולב בטיפול טבעי שמטרתו איזון הורמונלי והפחתה של תסמינים. טיפול משולב צריך להיות מלווה במעקב אחר רמת הסוכר בדם בכדי להימנע ממצב של מיעוט סוכר בדם (היפוגליקמיה). 

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.