- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח הסקירה השבועית מספר מחקרים על ירידה במשקל:
ההבדלים המגדריים בהשפעה של דיאטה קטוגנית על שמנות,
ספירולינה לירידה במשקל,
ושמן צנובר להפחתת התיאבון.
בהמשך נתמקד במחלות לב ומחלות מטבוליות:
דיאטה ים-תיכונית ירוקה להפחתת הסיכון הקרדיו-מטבולי,
קינואה לשיפור גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים,
ההשפעה הקרדיו-מטבולית המיטיבה של יוגה,
והשְפעת ל-קרניטין לשיפור מדדי התסמונת המטבולית.
נציג שני מחקרים על השפעותיו של ויטמין D:
מהי רמת ויטמין D המומלצת בהריון?
ומהי ההשפעה של חסר ויטמין D בקרב חולי דלקת ריאות?
ושני מחקרים על סלניום:
תוסף סלניום וויטמין E לטיפול באי-ספיקה שחלתית מוקדמת,
והשְפעת תוספים נוגדי חמצון הכוללים סלניום על הסיכון לתמותה.
בתחום מערכת העצבים:
נבדוק מהי השְפעת צום לסירוגין על ההזדקנות הקוגניטיבית,
ונביא סקירה מקיפה על צמחי מרפא לטיפול במיגרנות.
נסכם במחקר הבודק ההשפעה של פרוביוטיקה על תסמיני אוטיזם בקרב ילדים.
ובכותרות השבוע:
קקאו לשמירה על הלב,
השפעה נוגדת יתר לחץ דם של פירות יער,
האם יש קשר בין הפרעה קוגניטיבית בחולי COPD להפרעות מטבוליות,
הפעילות נוגדת החמצון והאנטי-בקטריאלית של כלורלה,
וההשפעה של פוליפנוֹלים מענבים על חיידקי המעי.
במחקר קליני נבדקו הבדלים מגדריים בהשפעה של דיאטה קטוגנית. המדדים הנבדקים היו ירידה במשקל ומדדי כבד שומני, בקרב משתתפים עם שמנות חמורה. במחקר נכללו 42 נשים ו-28 גברים בגילאי 18-65 עם BMI מעל 40, או מעל 35 בשילוב הפרעות הקשורות בשמנות. כל המשתתפים צרכו במשך 25 ימים דיאטה קטוגנית עם הגבלה קלורית חמורה של 800 קלוריות ליום. היא כללה עד 50 גרם פחמימות, 1.4 גרם/ק"ג חלבון (בחישוב ע"פ נוסחת לורנץ, שהיא נוסחה מבוססת גובה, לחישוב משקל אידיאלי) ועד 30 גרם שומן.
להלן פירוט הדיאטה היומית:
בוקר: 2 כפות תוסף קטונים (כל כף 7.5 גרם: 0.3 גרם פחמימות, 6.6 גרם חלבון ו-0.2 גרם שומן), טבליה אחת של ויטמינים וטבליה אחת של מינרלים יוצרי בסיס.
צהרים: 150 גרם בשר רזה או 200 גרם דג + 200-250 גרם ירקות.
ערב: 4 כפות תוסף קטונים, 2 טבליות מינרלים יוצרי בסיס + 200-250 גרם ירקות.
לפחות 2 ליטר מים ליום.
עד 20 גרם ליום שמן זית כתית מעולה.
החוקרים מציינים כי אף משתתף לא פרש מהמחקר בשל רעב או תסמינים גופניים.
באופן כללי נמצא כי בקרב גברים הירידה במשקל הגוף העודף (ירידה של 14.5%) ובאנזים γGT (המשמש כמדד לכבד שומני) הייתה גדולה יותר בהשוואה לנשים, בעיקר בהתייחס לנשים לפני גיל המעבר (ירידה של 10.8% ושל 12.7% בקרב נשים לפני ואחרי גיל המעבר, בהתאמה). לא נמצאו הבדלים בהתייחס למדד Edmonton לקביעת חומרת השמנות או בחומרת הצטברות השומן בכבד.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שיעילות הדיאטה מושְפעת מהבדלים מגדריים, וכן מגיל המעבר בקרב נשים. באופן ספציפי, היעילות גבוהה יותר בקרב גברים כאשר ההבדלים המגדריים מצטמצמים לאחר גיל המעבר, ככל הנראה כתוצאה משינויים בפרופיל ההורמונלי ובהרכב הגוף.
המחקר מומן על ידי מענק מחקר בלתי תלוי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
D'Abbondanza M, Ministrini S, Pucci G, et al. Very Low-Carbohydrate Ketogenic Diet for the Treatment of Severe Obesity and Associated Non-Alcoholic Fatty Liver Disease: The Role of Sex Differences. Nutrients. 2020;12(9):2748. Published 2020 Sep 9.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32916989/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי ספירולינה על מדדים אנתרופומטריים. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 653 משתתפים הסובלים משמנות, מאורח חיים יושבני או נשאי HIV. במחקרים אלה ניתנו תוספי ספירולינה בטווח מינונים של 500 מ"ג עד 10 גרם ליום, למשך שישה עד 38 שבועות.
בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי נטילת תוספי ספירולינה הייתה מלווה בירידה מובהקת במשקל (הפרש ממוצע של 1.85 ק"ג) ובהיקף המותניים (הפרש ממוצע של 1.09 ס"מ). לא נמצאה השפעה מובהקת על ה-BMI, אולם בניתוח לפי תתי-קבוצות נצפתה ירידה ב-BMI במחקרים שנמשכו 12 שבועות לפחות.
החוקרים מסכמים כי תוספי ספירולינה עשויים לתרום לירידה במדדים האנתרופומטריים.
Zarezadeh M, Faghfouri AH, Radkhah N, et al. Spirulina supplementation and anthropometric indices: A systematic review and meta-analysis of controlled clinical trials [published online ahead of print, 2020 Sep 23]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6834.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32967062/
במחקר הכולל שני ניסויים מוצלבים נבדקה ההשפעה האקוטית של כמוסות שמן צנובר בשחרור מושהה על תגובת הגלוקוז והאינסולין, הפרשת הורמוני הרעב והשובע ועל רמת התיאבון. החוקרים מסבירים כי לרכיב הפעיל העיקרי בשמן צנובר, חומצה פינולנית, השפעה אגוניסטית על הקולטנים של חומצות שומן חופשיות, ובכך הוא עשוי להשפיע על הפרשת אינקרטינים וגרלין במעי.
בניסוי הראשון נכללו שמונה משתתפים בריאים, אשר נטלו 3 גרם שמן צנובר - שעבר או לא עבר הידרוליזה - בהשוואה לתנאי ביקורת, בו לא ניתן כל תוסף. בשמן שעבר הידרוליזה חומצות השומן הינן חופשיות וכתוצאה מכך מצופה השפעה משמעותית יותר להתערבות.
בניסוי השני נכללו 10 משתתפים עם עודף משקל או שמנות, אשר נטלו 3 או 6 גרם שמן צנובר שעבר הידרוליזה, בהשוואה לתנאי ביקורת בו לא ניתן כל תוסף. בשני הניסויים המשתתפים קיבלו את השמן בכמוסות בשחרור מושהה, חצי שעה לפני בדיקת העמסת סוכר.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Sørensen KV, Korfitzen SS, Kaspersen MH, et al. Acute effects of delayed-release hydrolyzed pine nut oil on glucose tolerance, incretins, ghrelin and appetite in healthy humans [published online ahead of print, 2020 Oct 2]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30515-X.
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בארץ על ידי חוקרים ישראליים, נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית ירוקה על הסיכון הקרדיו-מטבולי. במחקר נכללו 294 משתתפים עם השמנה בטנית או יתר שומנים בדם, 88% מהם גברים, בני 51 בממוצע. ה BMI הממוצע היה 31.3, והיקף המותניים הממוצע 109.7 ס"מ. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות:
הנחיות לתזונה בריאה.
תזונה ים-תיכונית.
תזונה ים-תיכונית ירוקה. תזונה זו כללה: הפחתה בצריכת הבשר, 3-4 כוסות/יום תה ירוק, ושייק חלבון צמחי, המבוסס על 100 גרם/יום מנקאי (Wolffia globosa). שייק זה היווה חלופה חלקית לצריכת החלבון מהחי.
בשתי הדיאטות הים-תיכוניות היתה הגבלה קלורית זהה ושתיהן הכילו גם 28 גרם/יום אגוזי מלך. כל המשתתפים במחקר הונחו לבצע פעילות גופנית קבועה. לאחר 6 חודשים, נבדקה ההשפעה של הירידה במשקל בעקבות השינוי התזונתי על הבריאות הקרדיו-מטבולית.
נמצא כי שתי הדיאטות הים-תיכוניות הובילו לירידה דומה במשקל הגוף (6.2 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית ירוקה ו-5.4 ק"ג עם דיאטה ים-תיכונית), בהשוואה למשתתפים שקיבלו הנחיות לתזונה בריאה (ירידה של 1.5 ק"ג).
בקבוצת הדיאטה הים תיכונית הירוקה נצפו בנוסף ההבדלים הבאים: קרא עוד.
Tsaban G, Yaskolka Meir A, Rinott E, et al. The effect of green Mediterranean diet on cardiometabolic risk; a randomised controlled trial [published online ahead of print, 2020 Nov 23]. Heart. 2020;heartjnl-2020-317802.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של זרעי קינואה (Chenopodium quinoa) על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו חמישה מחקרים בהם 206 משתתפים עם טרום-סוכרת, עודף משקל או שמנות, ונשים לאחר גיל המעבר. במחקרים אלה נערכה השוואה בין צריכת קינואה במינון של 20 עד 65 גרם ליום לעומת צריכת לחם חיטה לבן, דוחן, פתיתי תירס (קורנפלקס) או פלסבו - למשך ארבעה עד 12 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת קינואה הייתה מלווה בירידה מובהקת במשקל (הפרש ממוצע של 1.26 ק"ג), בהיקף המותניים (הפרש ממוצע של 1.15 ס"מ), במסת השומן (הפרש ממוצע של 0.59%), ברמת האינסולין (הפרש ממוצע של 0.86 פיקומול/ליטר), הטריגליצרידים (הפרש ממוצע של 7.20 מ"ג/דצ"ל), הכולסטרול הכללי (הפרש ממוצע של 6.86 מ"ג/דצ"ל), וה-LDL (הפרש ממוצע של 3.08 מ"ג/דצ"ל).
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של קינואה להפחתת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. בהתבסס על ממצאים קודמים, הם מייחסים את ההשפעה נוגדת השמנות של קינואה למספר מנגנונים: קרא עוד.
Karimian J, Abedi S, Shirinbakhshmasoleh M, Moodi F, Moodi V, Ghavami A. The effects of quinoa seed supplementation on cardiovascular risk factors: A systematic review and meta-analysis of controlled clinical trials [published online ahead of print, 2020 Oct 9]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6901.
במחקר קליני, הוערכה ההשפעה האקוטית של ויניאסה יוגה, על מדדים קרדיו-מטבוליים. החוקרים מציינים כי בעוד שבמחקרים רבים הוערכה ההשפעה הקרדיו-מטבולית של יוגה לאורך זמן, העדויות לגבי ההשפעה האקוטית הינן מוגבלות.
במחקר נכללו 30 משתתפים עם ניסיון קודם ביוגה. החוקרים העריכו את תפקוד כלי הדם, פרופיל השומנים, רמת הגלוקוז ומצב הרוח בתחילת המחקר ולאחר שעה של תרגול ויניאסה יוגה.
נמצא כי קרא עוד.
Piña AA, Shadiow J, Tobi Fadeyi A, Chavez A, Hunter SD. The acute effects of vinyasa flow yoga on vascular function, lipid and glucose concentrations, and mood [published online ahead of print, 2020 Oct 7]. Complement Ther Med. 2020;56:102585.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של תוספי ל-קרניטין על מדדי התסמונת המטבולית. ל-קרניטין הוא בעל תפקיד מרכזי במטבוליזם של שומנים, בכך שהוא מסייע בנשיאת חומצות שומן ארוכות שרשרת למיטוכונדריה וכתוצאה מכך תורם להגברת חמצון בטא. בסקירה נכללו תשעה מחקרים בהם 508 משתתפים עם סוכרת, כבד שומני, דלקת מפרקים ניוונית בברך, או מטופלי דיאליזה.
משך ההתערבות נע בין שמונה ל-24 שבועות, כאשר בשישה מחקרים נעשה שימוש בתוספי ל-קרניטין בלבד, במחקר אחד ניתן תוסף ל-קרניטין בשילוב הגבלה קלורית, ובשני מחקרים שולבו ל-קרניטין, הגבלה קלורית ופעילות גופנית. מינון התוסף נע בין 0.75 לשלושה גרם ליום, כאשר המינון השכיח היה שני גרם ליום.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Choi M, Park S, Lee M. L-Carnitine's Effect on the Biomarkers of Metabolic Syndrome: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;12(9):2795. Published 2020 Sep 12.
במחקר תצפיתי אנליטי, הוערך מהי רמת הסף של ויטמין D בדם בתקופת ההריון, אשר קשורה בתוצאות שליליות לאם ולעובר. תוצאות אלה כללו לידה מוקדמת, רעלת הריון וסוכרת הריון. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים הצביעו על חסר ויטמין D כגורם סיכון הניתן לשינוי בהתייחס לתוצאות שליליות של ההריון, אולם לא הוגדר מהו הסף המאפשר לזהות נשים בסיכון מוגבר. המחקר מבוסס על הנתונים ממחקר חתך, בו נכללו 1,800 נשים בהריון שהופנו למרכזי בריאות באיראן, בקרב 1,763 נבדקה רמת ויטמין D בטרימסטר השלישי להריון.
באמצעות מודל ממוחשב החוקרים העריכו את רמת ויטמין D בדם (ng/mL) הקשורה בסיכון לתוצאות ההריון: קרא עוד.
Rostami M, Simbar M, Amiri M, Bidhendi-Yarandi R, Hosseinpanah F, Ramezani Tehrani F. The optimal cut-off point of vitamin D for pregnancy outcomes using a generalized additive model [published online ahead of print, 2020 Oct 2]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30511-2.
במחקר תצפיתי, נבדקה השכיחות של חסר ויטמין D בקרב מטופלים עם דלקת ריאות, ונבדק הקשר בין רמת ויטמין D לתוצאות המחלה. במחקר נכללו 100 מטופלים עם דלקת ריאות מבית חולים אוניברסיטאי במצרים. במסגרת המחקר נאספו נתונים אודות ההיסטוריה הרפואית של המטופלים, בוצעה בדיקה גופנית ונלקחו בדיקות דם.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Sarhan TS, Elrifai A. Serum level of vitamin D as a predictor for severity and outcome of pneumonia [published online ahead of print, 2020 Oct 23]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30578-1.
במחקר אקראי מבוקר, נבדקה ההשפעה של תוספי סלניום וויטמין E, על הפעילות השחלתית בקרב נשים עם אי-ספיקה שחלתית מוקדמת. החוקרים מסבירים כי הצטברות של רדיקלים חופשיים הינו אחד הגורמים העיקריים לאי-ספיקה שחלתית ולירידה ברזרבה השחלתית, כאשר לסלניום ולויטמין E תפקיד חשוב בנטרול רדיקלים חופשיים בשחלות.
במחקר נכללו 70 מטופלות, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: 1) קבוצת ההתערבות, שקיבלה 200 מ"ג סלניום ו-400 יחב"ל ויטמין E למשך 90 יום, 2) קבוצת הביקורת, שקיבלה פלסבו. לאחר שנה מסיום ההתערבות נבדק השינוי במדדים AMH (הורמון אנטימילריאני), AFC (ספירת זקיקים) ו-MOV (נפח שחלה ממוצע).
נמצא כי קרא עוד.
Safiyeh FD, Mojgan M, Parviz S, Sakineh MA, Behnaz SO. The effect of selenium and Vitamin E supplementation on anti-Mullerian hormone and antral follicle count in infertile women with occult premature ovarian insufficiency: A randomized controlled clinical trial [published online ahead of print, 2020 Oct 23]. Complement Ther Med. 2020;56:102533.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של סלניום בלבד, או בשילוב נוגדי חמצון אחרים, על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, סרטן ותמותה. מחקרים ראשוניים שנערכו על ידי החוקרים הצביעו על כך שנטילת תוספים נוגדי חמצון הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה רק כאשר כללו סלניום.
בסקירה נכללו 43 מחקרים שנמשכו 24 שבועות לפחות ובהם נעשה שימוש במגוון רחב של תוספים נוגדי חמצון עם או בלי סלניום, או תוספי סלניום בלבד במינון 100 עד 400 מק"ג.
באופן כללי, קרא עוד.
Jenkins DJA, Kitts D, Giovannucci EL, et al. Selenium, antioxidants, cardiovascular disease, and all-cause mortality: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials [published online ahead of print, 2020 Oct 14]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa245.
כחלק ממחקר עוקבה, שנערך במלזיה, נבדק הקשר בין צום לסירוגין לבין התפקוד הקוגניטיבי, בקרב קשישים הסובלים מהפרעה קוגניטיבית קלה (MCI). במחקר נכללו 99 משתתפים, אשר סווגו לשלוש קבוצות: משתתפים אשר מבצעים צום לסירוגין באופן קבוע (37 משתתפים), באופן שאינו קבוע (35 משתתפים) או שאינם מבצעים כלל צום לסירוגין (27 משתתפים).
לאחר תקופת מעקב של שלוש שנים, המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם להזדקנות הקוגניטיבית: הזדקנות בריאה (מצב בריאותי, נפשי וקוגניטיבי טוב), הזדקנות סטנדרטית (ללא דמנציה, ללא ירידה משמעותית בתפקוד הגופני ומצב קוגניטיבי תקין) או MCI.
נמצא כי קרא עוד.
Ooi TC, Meramat A, Rajab NF, et al. Intermittent Fasting Enhanced the Cognitive Function in Older Adults with Mild Cognitive Impairment by Inducing Biochemical and Metabolic changes: A 3-Year Progressive Study. Nutrients. 2020;12(9):2644. Published 2020 Aug 30.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של הטיפול הצמחי במיגרנות, כטיפול אקוטי או מניעתי. בסקירה נכללו 19 מחקרים, בהם נעשה שימוש במגוון רכיבים ותוספים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס לצמחי המרפא הבאים: בן חרצית ריחנית (Tanacetum parthenium), פטסיטס (Petasites hybridus), כורכום, כוסברה (Coriandrum sativum), אתרוג (Citrus medica), שמן ורד (Rosa damascena), מנטה, קמומיל (Matricaria recutita), ולבנדר (Lavandula angustifolia).
באופן כללי קרא עוד.
Lopresti AL, Smith SJ, Drummond PD. Herbal treatments for migraine: A systematic review of randomised-controlled studies. Phytother Res. 2020;34(10):2493-2517.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על תסמיני אוטיזם בקרב ילדי גן. החוקרים מציינים כי לציר המעי-מוח תפקיד מרכזי בבריאות הנוירו-פסיכיאטרית, כאשר לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה על פעילות ותפקוד המוח ולהוביל לשיפור בתסמיני אוטיזם.
במחקר נכללו 85 ילדים בני 4.2 בממוצע, 85% מהם בנים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו למשך 6 חודשים. הילדים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף פרוביוטיקה (משווק תחת השמות המסחריים ®Vivomixx או ®Visbiome), כל מנה מכילה 450 מיליארד חיידקים משמונה זנים: Streptococcus thermophilus, Bifidobacterium breve, Bifidobacterium longum, Bifidobacterium infantis, Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus plantarum, Lactobacillus para-casei, Lactobacillus delbrueckii subsp. Bulgaricus. הילדים נטלו שתי מנות ליום בחודש הראשון ומנה אחת ליום ב-5 החודשים לאחר מכן. החוקרים מדווחים כי 74% מהילדים השלימו את תקופת ההתערבות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Santocchi E, Guiducci L, Prosperi M, et al. Effects of Probiotic Supplementation on Gastrointestinal, Sensory and Core Symptoms in Autism Spectrum Disorders: A Randomized Controlled Trial. Front Psychiatry. 2020;11:550593. Published 2020 Sep 25.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה של מחקרים קליניים, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של קקאו על לחץ הדם, תחלואה קרדיווסקולרית ורמת ה-HDL, כאשר החוקרים ממליצים על צריכה של 20-40 גרם ליום אבקת קקאו פעמיים בשבוע לפחות.
Santos HO, Macedo RCO. Cocoa-induced (Theobroma cacao) effects on cardiovascular system: HDL modulation pathways. Clin Nutr ESPEN. 2018;27:10-15.
בסקירה מסוכמים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, בהתייחס להשפעה המיטיבה של פירות יער על לחץ הדם והמנגנונים המעורבים, בנוסף לפעילותם נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת.
Yousefi M, Shadnoush M, Khorshidian N, Mortazavian AM. Insights to potential antihypertensive activity of berry fruits [published online ahead of print, 2020 Sep 22]. Phytother Res. 2020;10.1002/ptr.6877.
במחקר תצפיתי, בו נכללו 170 מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), לא נמצאו הבדלים בשיעור הסובלים מהפרעה קוגניטיבית בין המטופלים שאובחנו בנוסף עם תסמונת מטבולית (57%) לעומת המטופלים שאובחנו עם סרקופניה (30%).
van Beers M, Gosker HR, Janssen DJA, et al. Cognitive performance in relation to metabolic disturbances in patients with COPD [published online ahead of print, 2020 Oct 1]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30501-X.
במחקר מעבדה, מדגימים החוקרים את הפעילות נוגדת החמצון והאנטי-בקטריאלית של אצת כלורלה, כבסיס לפיתוח מוצרים בתעשייה הפרמצבטית ובתעשיית המזון.
Santhosh S, Manivannan N, Ragavendran C, et al. Growth optimization, free radical scavenging and antibacterial potential of Chlorella sp. SRD3 extracts against clinical isolates. J Appl Microbiol. 2019;127(2):481-494.
בסקירה שיטתית, מוצגות העדויות העדכניות ממחקרים קליניים, בהתייחס להשפעה המיטיבה של פוליפנוֹלים מענבים ומיין אדום על אוכלוסיית חיידקי המעי, וכתוצאה מכך תרומתם לשיפור המצב הבריאותי.
Nash V, Ranadheera CS, Georgousopoulou EN, et al. The effects of grape and red wine polyphenols on gut microbiota - A systematic review. Food Res Int. 2018;113:277-287.
