- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
אילו צמחי מרפא יעילים לטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן? והאם תוספי תזונה נוגדי חמצון מומלצים לחולות סרטן השד העוברות כימותרפיה או טיפולי קרינה? מענה לשאלות אלו בפתח הסקירה השבועית שלנו.
בנוסף, מחקרים הבודקים טיפול טבעי במחלות ומניעתן: הטיפול הטבעי בתסמונת הפה השורף, תוסף כורכומין לשיפור מדדי סיכון קרדיווסקולריים בקרב צעירים הסובלים משמנות, ארומתרפיה להקלה על חרדה לפני ניתוח ולהקלה על בחילות והקאות לאחר ניתוח וכן השימוש בצמחי מרפא סיניים לטיפול באנמיה.
בתחום המחקרים על תזונה ואורח חיים: האם המבורגר טבעוני משביע יותר? מה ההשלכות של דילוג על ארוחת הבוקר ושל תנודתיות במשקל? מה הקשר בין תזונה בכלל והסיכון לקטרקט ובין צריכת אומגה 3 בפרט והסיכון לשבץ איסכמי? האם פעילות גופנית מסייעת להפחתת השומן הבטני ולשיפור תפקודי המוח? מהי ההשפעה של נטילת ויטמין C לפני אימון?
בכותרות השבוע: צמחי מרפא ואופטימיות – נגד סוכרת, תופעת לוואי עורית בתגובה לשימוש בג'ינסנג, התרומה של חומצה אלגית לשיפור הבריאות המטבולית ופיתוח טיפולים טבעיים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות והבטיחות של צמחי מרפא סיניים לטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן. בסקירה נכללו 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,441 מטופלים הסובלים מדיכאון. במחקרים השונים נבדקו סה"כ 12 פורמולות שונות – 11 פורמולות בצורת מרתח ופורמולת פטנט אחת. בפורמולות השונות נכלל מגוון גדול של צמחי מרפא, ביניהם פטריית פוריה (Poria cocos), צלע השור (Bupleurum spp), אדמונית (Paeonia spp), אטרקטילודס (Atractylodes macrocephala), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), ושוש קירח (Glycyrrhiza glabra). השְפעת הטיפול בצמחי מרפא נבדקה בהשוואה להעדר טיפול (7 מחקרים), לטיפול תרופתי (7 מחקרים) ולטיפול פסיכולוגי (מחקר 1); במחקר אחד נבדק טיפול צמחי + טיפול תרופתי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד ובשני מחקרים נבדק טיפול צמחי + טיפול פסיכולוגי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי בלבד.
ברוב המחקרים נמצא כי הטיפול בצמחי מרפא היה בעל השפעה טיפולית מיטיבה והיה מלווה בשיעור תגובה גבוה יותר ב-65% בהשוואה להעדר טיפול, ב-15% בהשוואה לטיפול פסיכולוגי, ב-32% בטיפול צמחי + תרופתי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, וב-70% בטיפול צמחי + פסיכולוגי בהשוואה לפסיכולוגי בלבד. עוד נמצא כי שיעור התגובה לטיפול בצמחי מרפא בלבד היה מעט גבוה יותר (8%) בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד. בנוסף, הטיפול בצמחי מרפא היה מלווה בשיעור נמוך יותר של השפעות שליליות, כולל רעילות ללב, הפרעות במערכת העיכול, בעיות שינה, ראייה מטושטשת ועייפות, בהשוואה להעדר טיפול או לטיפול תרופתי בלבד. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של צמחי מרפא, לבד או בשילוב טיפול תרופתי או פסיכולוגי, להקלה על תסמיני דיכאון בקרב חולי סרטן, אולם בשל סיכון גבוה להטיות והטרוגניות גבוהה בין המחקרים, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר.
Li M, et al. Twelve Chinese herbal preparations for the treatment of depression or depressive symptoms in cancer patients: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. BMC Complement Altern Med. 2019 Jan 23;19(1):28.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30674300
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין נטילת תוספי תזונה, בדגש על נוגדי חמצון, לבין הפרוגנוזה (שיעור התמותה ושיעור ההישרדות ללא הישנות המחלה) בקרב חולות סרטן השד. במחקר נכללו הנתונים של 2,223 מטופלות לאחר גיל המעבר, אשר רואיינו בתחילת המחקר בין השנים 2002-2005 וב-2009, עם המשך מעקב עד שנת 2015. שיעור השימוש בתוספי תזונה לפני אבחון המחלה ואחרי אבחון המחלה היה 36% ו-45%, בהתאמה. בתקופת מעקב חציונית של כ-6 שנים מהריאיון השני, 240 מהנשים נפטרו (מהן 134 עקב סרטן השד) ואירעו 200 מקרים של הישנות המחלה. התוספים בהם השתמשו המטופלות (לפחות 3 פעמים בשבוע) כללו סלניום (כ-40%), מולטי-ויטמין (כ-36%), אבץ (כ-30%), ויטמין C (כ-16%), ויטמין E (כ-16%) וויטמין A (כ-3%).
מניתוח הנתונים עולה כי נטילת תוספים נוגדי חמצון במקביל לטיפולי כימותרפיה או טיפולי קרינה הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-64% לתמותה וב-84% להישנות המחלה. עם זאת, באופן כללי נטילת תוספים לאחר האבחון לא הייתה קשורה בפרוגנוזה. תוצאות אלה תומכות בהמלצות הקיימות לפיהן עדיף להימנע משימוש בנוגדי חמצון בעת טיפולי כימותרפיה או קרינה.
Jung AY, et al. Antioxidant supplementation and breast cancer prognosis in postmenopausal women undergoing chemotherapy and radiation therapy. Am J Clin Nutr. 2019 Jan 1;109(1):69-78.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30668630
בסקירה שיטתית בוחנים החוקרים את העדויות המחקריות בהתייחס לאסטרטגיות טיפול שונות בתסמונת הפה השורף (אוסף תסמינים כרוניים, המתבטאים בתחושת צריבה ושריפה באזור הפה והלשון). בסקירה נכללו 29 מחקרים, אשר סווגו לחמש קטגוריות בהתאם לסוג הטיפול הנחקר: תרופות נוגדות דִיכאון, חומצה אלפא-ליפואית, רכיבים צמחיים, תרופות משככות כאב ונוגדות דלקת וטיפולים שאינם תרופתיים. להלן ממצאי הסקירה: קרא עוד.
de Souza IF, Mármora BC, Rados PV, Visioli F. Treatment modalities for burning mouth syndrome: a systematic review. Clin Oral Investig. 2018 Jun;22(5):1893-1905.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף כורכומין בעל זמינות ביולוגית גבוהה (®CurQfen) על מדדי סיכון קרדיווסקולריים ועל תפקוד כלי הדם בקרב גברים צעירים עם שמנות. במחקר נכללו 22 גברים בגילאי 18-35 עם BMI גבוה מ-30, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף כורכומין או פלסבו - במינון 500 מ"ג ליום למשך 12 שבועות. תוסף הכורכומין הכיל 193 מ"ג כורכומינואידים בשילוב סיבי חילבה מסיסים לשיפור הזמינות הביולוגית וכמוסות הפלסבו הכילו סיבי חילבה מסיסים בלבד. בתקופת המחקר המשתתפים התבקשו להמשיך את דפוסי התזונה והפעילות הגופנית הרגילים שלהם.
נמצא כי קרא עוד.
Marilyn S, et al. Influence of enhanced bioavailable curcumin on obesity-associated cardiovascular disease risk factors and arterial function: a double-blind, randomized-controlled trial. Nutrition, 2019.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של ארומתרפיה להקלה על בחילות והקאות לאחר ניתוח. במחקר נכללו 184 מטופלים, הנמצאים בהתאוששות לאחר ניתוח. המטופלים חולקו אקראית ל-4 קבוצות: 1) קבוצה שמשתתפיה קיבלו על ידי האחות פד עליו שתי טיפות שמן ג'ינג'ר 2) פד ועליו שתי טיפות שמן ורד 3) פד ועליו שתי טיפות שמן לבנדר 4) פלסבו. המטופלים התבקשו להריח את הפד במשך 5 דקות, כאשר רמת הבחילות וההקאות הוערכה לאחר 15 ו-40 דקות מהטיפול. נמצא כי בקרב המטופלים שקיבלו להריח שמן ג'ינג'ר או שמן לבנדר, שיעור המטופלים שדיווחו על שיפור בתחושת הבחילות היה גבוה יותר ושיעור המטופלים שסבלו מהקאות היה נמוך יותר, כאשר בהתאמה לכך שיעור המטופלים שהשתמשו בתרופות היה נמוך יותר. להלן פירוט הנתונים: קרא עוד.
Karaman S, Karaman T, Tapar H, Dogru S, Suren M. A randomized placebo-controlled study of aromatherapy for the treatment of postoperative nausea and vomiting. Complement Ther Med. 2019 Feb;42:417-421.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של שמן אתרי ורד להקלה על חרדה בקרב מטופלים לקראת ניתוח מעקפים. במחקר נכללו 66 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להריח 3 טיפות שמן ורד בריכוז 4% למשך 10 דקות בלילה שלפני הניתוח ושעה לפני הניתוח, ללא כל התערבות בקבוצת הביקורת. רמת החרדה נמדדה לפני הניתוח ו-30 דקות אחריו באמצעות המדד Spielberger’s Anxiety Inventory.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Fazlollahpour-Rokni F, et al. The effect of inhalation aromatherapy with rose essential oil on the anxiety of patients undergoing coronary artery bypass graft surgery. Complement Ther Clin Pract. 2019 Feb;34:201-207.
במחקר תצפיתי, המבוסס על רשומות ביטוח הבריאות הלאומי בטאיוואן, בדקו החוקרים את דפוסי השימוש בצמחי מרפא סיניים לטיפול באנמיה. מתוך הנתונים של כ-40,000 מטופלים עם אנמיה, החוקרים בחרו באופן אקראי תת-מדגם של 3,841 מטופלים, אשר קיבלו טיפול בצמחי מרפא ואליהם הותאמה קבוצת השוואה של 3,841 מטופלים בעלי מאפיינים דומים, שלא קיבלו טיפול בצמחי מרפא.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Chen WD, et al. The characteristics and prescription patterns of Chinese herbal medicine in clinical practice for the treatment of anemia. Taiwan J Obstet Gynecol. 2018 Aug;57(4):570-577.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של הרכב הארוחה על הורמוני העיכול ועל תחושת השובע. החוקרים מסבירים כי תהליך עיכול המזון מעורר את הפרשת ההורמונים (GLP-1 (glucagon-like peptide-1 ו-(GIP (gastric inhibitory peptide שתפקידם להגביר את הפרשת האינסולין ולסייע בשמירה על איזון הגלוקוז. בנוסף, הורמוני השובע (GLP-1, PYY (peptide YY), PP (pancreatic polypeptide ועמילין מסייעים בוויסות רמת התיאבון ושמירה על איזון האנרגיה. הפרשת הורמוני שובע אלה תלויה בהרכב הארוחה ושונה בקרב אנשים עם רמות גלוקוז תקינות לעומת אלה עם הפרעה באיזון הגלוקוז.
במחקר נכללו שלוש קבוצות של 20 גברים כל אחת: עם סוכרת סוג 2, עם שמנות או גברים בריאים. המשתתפים בשלוש הקבוצות התבקשו לצרוך בשני מועדים שונים שתי ארוחות המבורגר, הזהות בערך הקלורי (כ-514 קלוריות) ובהרכב אבות המזון – ארוחה הכוללת בשר מעובד וגבינה או ארוחה טבעונית הכוללת טופו. רמות ההורמונים GLP-1, עמילין ו-PYY – הקשורים במטבוליזם של גלוקוז, הפרשת אינסולין, שובע ואיזון המשקל – נמדדו עד 180 דקות לאחר הארוחה. בנוסף, המשתתפים התבקשו לדרג את רמת השובע שלהם לאחר הארוחה.
נמצא כי קרא עוד.
Klementova M, et al. A Plant-Based Meal Increases Gastrointestinal Hormones and Satiety More Than an Energy- and Macronutrient-Matched Processed-Meat Meal in T2D, Obese, and Healthy Men: A Three-Group Randomized Crossover Study. Nutrients. 2019 Jan 12;11(1). Pii: E157. Doi: 10.3390/nu11010157.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרי עוקבה הוערך הקשר בין דילוג על ארוחת הבוקר לבין הסיכון לסוכרת סוג 2, תוך התייחסות להשְפעת ה-BMI. בסקירה נכללו 6 מחקרים, בהם 96,175 משתתפים, מתוכם 4,935 מקרים של סוכרת סוג 2. בניתוח כלל הנתונים נמצא כי בהשוואה למשתתפים הצורכים ארוחת בוקר באופן קבוע, אלה המדלגים באופן קבוע על ארוחת בוקר נמצאים בסיכון גבוה ב-33% לסוכרת סוג 2, או ב-22% לאחר התאמה ל-BMI.
החוקרים מראים כי קרא עוד.
Ballon A, Neuenschwander M, Schlesinger S. Breakfast Skipping Is Associated with Increased Risk of Type 2 Diabetes among Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis of Prospective Cohort Studies. J Nutr. 2019 Jan 1;149(1):106-113.
בהתבסס על נתונים ממחקר אקראי מבוקר ארוך טווח, בו נבדקו שתי אסטרטגיות טיפוליות בחולי סוכרת סוג 2 (ACCORD), במחקר הנוכחי הוערכה ההשפעה של השינויים במשקל הגוף על הסיכון לתחלואה ולתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 10,251 משתתפים, מהם 8.9% במשקל תקין, 29.1% עם עודף משקל ו-62% עם שמנות. החוקרים בדקו את משקל הבסיס של המשתתפים, את סך השינוי במשקל בכל תקופת המחקר (משקל סופי לעומת התחלתי) ואת התנודתיות במשקל (ההפרש הממוצע בין מדידות שנתיות לאורך תקופת המחקר). במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 3.5 שנים, ל-10.2% מהמשתתפים היה אירוע קרדיווסקולרי, ל-4.3% אי-ספיקת לב, 7% נפטרו (מכל גורם) ול-60% היה סיבוך מיקרו-וסקולרי.
במודל המותאם ל-BMI נמצא כי קרא עוד.
Yeboah P, Hsu FC, Bertoni AG, Yeboah J. Body Mass Index, Change in Weight, Body Weight Variability and Outcomes in Type 2 Diabetes Mellitus (from the ACCORD Trial). Am J Cardiol. 2019 Feb 15;123(4):576-581.
בסקירה מפורטות העדויות הקליניות בנוגע לקשר בין רכיבים תזונתיים שונים לבין התפתחות קטרקט. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי מולטי-ויטמינים, חומצות שומן וסטרולים, ויטמינים נוגדי חמצון (A, E, C) ויטמיני B (חומצה פולית, B6, B12), ויטמין D, ויטמין K1, תזונה ים-תיכונית וצריכת מוצרי חלב. למרות שבמחקרים תצפיתיים נמצאו קשרים חיוביים בין רכיבים תזונתיים מסוימים לבין הפחתת הסיכון לקטרקט, לא נמצאה לכך תמיכה במחקרים התערבותיים. עם זאת, קרא עוד.
Sella R, Afshari NA. Nutritional effect on age-related cataract formation and progression. Curr Opin Ophthalmol. 2019 Jan;30(1):63-69.
במחקר עוקבה, שנערך בדנמרק, הוערך הקשר בין צריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 בתזונה ורמתן ברקמת השומן לבין הסיכון לשבץ איסכמי. במחקר נכללו הנתונים של 57,053 משתתפים בגילאי 50-65. בתחילת המחקר נלקחה ביופסיה מרקמת השומן וכל המשתתפים מילאו שאלוני תזונה, כאשר הנתונים בנוגע למקרי השבץ נאספו מרשומות הבריאות הלאומיות. ניתוח הרכב חומצות השומן ברקמת השומן בוצע בקרב תת-מדגם של 3,203 משתתפים. במהלך תקופת מעקב של 13.5 שנה, 1,879 משתתפים עברו אירוע של שבץ איסכמי. נמצא כי קרא עוד.
Venø SK, et al. Marine n-3 Polyunsaturated Fatty Acids and the Risk of Ischemic Stroke. Stroke. 2019 Feb;50(2):274-282.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים ארוכי טווח, הוערכה היעילות של פעילות גופנית ושל טיפול תרופתי להפחתת רקמת השומן הבטני. בסקירה נכללו רק מחקרים בהם התערבויות נמשכו 6 חודשים לפחות, ובהם הירידה ברקמת השומן הבטני הוערכה באמצעות הדמיה (CT או MRI). בניתוח הנתונים נכללו 17 מחקרים, בהם סה"כ 3,602 משתתפים, כאשר ב-12 מחקרים נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית וב-6 מחקרים נבדקה ההשפעה של טיפול תרופתי (במחקר אחד נבדקה גם פעילות גופנית וגם טיפול תרופתי). במחקרי הפעילות הגופנית נכללו 2,094 משתתפים בני 54 בממוצע, ה-BMI הממוצע היה 31, משך המעקב היה 9 חודשים בממוצע ושיעור הפרישה מהמחקר היה 18%. במחקרי הטיפול התרופתי נכללו 1,508 משתתפים בני 51 בממוצע, ה-BMI הממוצע היה 34, משך המעקב היה 8 חודשים בממוצע ושיעור הפרישה מהמחקר היה 12%.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Rao S, et al. Effect of Exercise and Pharmacological Interventions on Visceral Adiposity: A Systematic Reviewand Meta-analysis of Long-term Randomized Controlled Trials. Mayo Clin Proc. 2019 Feb;94(2):211-224.
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית אירובית על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 132 משתתפים בגילאי 20-67 עם יכולת גופנית אירובית (נבחנה באמצעות מדד VO2 max) הנמוכה מהחציון.
המשתתפים חולקו אקראית ל: 1) קבוצת ההתערבות, שביצעה פעילות גופנית אירובית 2) קבוצת הביקורת, שביצעה אימוני מתיחות.
תדירות האימונים: ארבע פעמים בשבוע. משך האימונים והמחקר: 6 חודשים.
יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי ביכולת האירובית, התפקוד הקוגניטיבי בתחומים שונים, התפקוד היומיומי, BMI ועובי קליפת המוח (שנמדד באמצעות סריקת MRI).
נמצא כי קרא עוד.
Stern Y, et al. Effect of aerobic exercise on cognition in younger adults: A randomized clinical trial. Neurology. 2019 Jan 30. pii: 10.1212/WNL.0000000000007003.
במחקר קליני מוצלב נבדקה ההשפעה האקוטית של נטילת תוסף ויטמין C לפני אימון גופני על מדדים של עקה חמצונית ועל הפגיעה בשריר. במחקר נכללו 19 נשים בריאות, אשר ביצעו אימון רכיבה של חצי שעה בעצימות בינונית לאחר צריכה של 1 גרם ויטמין C או פלסבו - בשני מועדים שונים עם שבוע הפרדה ביניהם. בדיקות דם נלקחו לפני האימון, מיד לאחריו וחצי שעה מסיום האימון. להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Yimcharoen M, et al. Effects of ascorbic acid supplementation on oxidative stress markers in healthy women followinga single bout of exercise. J Int Soc Sports Nutr. 2019 Jan 21;16(1):2.
וכעת, עוד כותרות...
להלן שתי סקירות, העוסקות בפעילות נוגדת הסוכרת של צמחי מרפא.
בסקירה אחת מוצגים הממצאים הפרה-קליניים לגבי הפעילות נוגדת הסוכרת של שינן רפואי (Taraxacum officinale), כולל המבנה וההרכב הכימי וכן מנגנוני הפעולה שעשויים לתרום למניעת סוכרת סוג 2 ולטיפול בה.
בסקירה שניה מפורטים הממצאים הפרה-קליניים בהתייחס ל-30 צמחי מרפא בעלי פעילות היפוגליקמית, ומוצגת הפעילות נוגדת הסוכרת ומנגנוני הפעולה של קבוצות הרכיבים הצמחיים - פלבונואידים, טרפנים, קומרינים, אלקלואידים ותרכובות פנוליות.
Wirngo FE, Lambert MN, Jeppesen PB. The Physiological Effects of Dandelion (Taraxacum officinale) in Type 2 Diabetes. Rev Diabet Stud. 2016 Summer-Fall;13(2-3):113-131.
Gushiken LF, et al. Chemical and Biological Aspects of Extracts from Medicinal Plants with Antidiabetic Effects. Rev Diabet Stud. 2016 Summer-Fall;13(2-3):96-112.
במחקר עוקבה, בו נכללו כ-140,000 נשים בגילאי 50-79, אשר אחריהן נערך מעקב של 14 שנים בממוצע, נמצא כי נשים עם רמת האופטימיות הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-12% להתפתחות סוכרת סוג 2 ונשים עם הרמה הגבוהה ביותר של ביטוי רגשי שלילי ושל עוינות היו בסיכון גבוה ב-9% וב-17%, בהתאמה, להתפתחות סוכרת סוג 2.
הערת מערכת: סופסוף מחקר שמראה באופן ברור על קשרי גוף נפש של מחלת הסוּכרת. להרחבה בנושא ראו כאן.
Luo J, et al. Personality traits and diabetes incidence among postmenopausal women. Menopause. 2019 Jan 21.
במאמר מתואר מקרה של אישה בת 60, אשר סבלה באופן חוזר מפצעונים דלקתיים בלסת בעקבות שתיית תה ג'ינסנג (Panax ginseng) למטרת טיפול בזיהום במערכת הנשימה העליונה.
Chen SX, Cohen PR. The ginseng pimple: an inflammatory papule following ginseng consumption.Dermatol Online J. 2018 Sep 15;24(9). pii: 13030/qt7s87z6cc.
בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים לגבי הפעילות של חומצה אלגית (המצויה בדובדבנים, רימון, ענבים, אגוזי מלך ועוד) בוויסות המטבוליזם של שומנים והתרומה לטיפול במצבים רפואיים הקשורים בשמנות.
Kang I, Buckner T, Shay NF, Gu L, Chung S. Improvements in Metabolic Health with Consumption of Ellagic Acid and Subsequent Conversion into Urolithins: Evidence and Mechanisms. Adv Nutr. 2016 Sep 15;7(5):961-72.
במאמר דנים החוקרים בתרכובות המבוססות על רכיבים צמחיים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית, כאסטרטגיה להתמודדות עם העלייה בעמידות לאנטיביוטיקה. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי התרכובות האנטי-בקטריאליות Sanguiritrin, המבוססת על רכיבים פעילים מהצמח Macleaya cordata, ו-Eucalimin, המבוססת על רכיבים פעילים מהצמח Eucalyptus Viminalis, וכן מיצוי קערורית סינית (Scutellaria baicalensis) ועוד.
Enioutina EY, et al. Phytotherapy as an alternative to conventional antimicrobials: combating microbial resistance. Expert Rev Clin Pharmacol. 2017 Nov;10(11):1203-1214.
