כרום

כללי

כרום הינו מינרל אולטרה - קורט, כלומר, מינרל הדרוש לגוף בכמות קטנה מאוד (פחות ממ"ג אחד ביום). עם זאת, בשנים האחרונות נעשים מחקרים רבים על המינרל המצביעים על חשיבותו הרבה בתהליכים שונים של חילוף חומרים בגוף. כרום משפר את רגישות הקולטנים לאינסולין ומגביר את פעילותו של האינסולין בהכנסת גלוקוז לתאי הגוף ולכן נמצא יעיל בוויסות רמות סוכר בעיקר אצל אנשים חולי סוכרת. כמו כן, משמש כרום כרכיב חיוני לחילוף חומרים תקין של שומנים וכולסטרול ושימוש בו נמצא כמפחית את רמתם בדם. בנוסף לשני תפקידים עיקריים אלו כרום מסייע בהכנסת חומצות אמינו אל רקמות השריר ובכך מזרז את תהליך בנייתו.
 

מקורות תזונתיים לכרום:

מקורות מן החי - בשר, כבד, גבינות קשות, חלמון ביצה, מאכלי ים,

מקורות מן הצומח - דגנים מלאים, שיבולת שועל, שמרים, מולסה, פטריות, צדפות, נבט חיטה, ענבים, דבש, תפוחי אדמה עם קליפתם, שזיפים מיובשים, סלק, יין, בירה, ברוקולי וסיבים תזונתיים.

** מקור נוסף לכרום הוא מי השתייה.
 

תפקידיו של כרום:

תפקידו העיקרי של הכרום הוא וויסות רמות הסוכר בדם. פעולה זו נעשית על ידי הגברת קשירת הורמון האינסולין אל הקולטנים בתאים והגברת פעילותו בהכנסת גלוקוז לתאי הגוף. כמו כן, משמש כרום כמרכיב חיוני בחילוף חומרים של שומנים וכולסטרול ונמצא כמוריד רמות כולסטרול מהסוג ה"רע" (LDL) ומעלה רמות כולסטרול מהסוג ה"טוב" (HDL). תפקיד נוסף של הכרום הוא הגברת בניית חומצות אמינו ועידוד כניסתן אל תאי השריר, פעולה אשר משפיעה על צמיחת רקמת שריר ובמקביל מצמצמת רקמת שומן. משום כך, מסייע כרום גם להורדה במשקל.
 

תכונות נוספות של כרום:

• הכרום נאגר בכבד, טחול, עור, שומן, שרירים, כליות, אשכים ועצמות.
• בגוף של אדם מבוגר יש 0.4-6 מ"ג כרום.
• חלק מהכרום נאגר בשיער ולכן בדיקה מיוחדת הבודקת את כמות הכרום בשיער יכולה להעיד על מצב מאגרי הכרום אצל הנבדק.
   

ספיגה והפרשה של כרום:

כרום המגיע מן המזון נספג בצורה מועטה (רק כ- 0.4-2.5%) במעי הדק. שאריות כרום שלא נספגו דרך המזון מופרשות בצואה.

לאחר ספיגתו מובל הכרום בדם כאשר הוא קשור לחלבונים נשאים טראנספרין ואלבומין, אל רקמות הגוף. הריכוזים הגבוהים ביותר של המינרל נמצאים בעצמות, כבד, טחול וכליות.

לאחר ספיגתו מופרש הכרום בעיקר דרך דרכי השתן ובכמויות מועטות בזיעה ובצואה.

חשוב לציין כי מומלץ ליטול תוסף של כרום בין ארוחות וכי נוכחות של ויטמין C וויטמין B3 (ניאצין) נחוצה לספיגה יעילה של המינרל. בנוסף, הכרום מצוי בתוספים בצורות שונות ומומלץ ליטול אותו בצורת כרום פיקולינאט אשר משפרת את יעילות ספיגתו.
 

גורמים לחוסר בכרום:

• מזון מעובד ומזוקק - צריכה מוגברת של מזונות מעובדים ומזוקקים (כמו קמח לבן, סוכר לבן, משקאות קלים, ממתקים וכד') דלים בכרום. בנוסף, צריכת מזונות אלו גורמת להגברת פעילות הכרום בפירוק הסוכרים והטמעתם בתאים ולכן עלולה לגרום לחוסר במינרל.
• גיל- קליטה וספיגה יעילה של כרום, כמו מינרלים אחרים, יורדת ככל שקיימת עלייה בגיל. קיימת השערה כי ספיגה נמוכה של כרום בגיל המבוגר מהווה את אחד הגורמים למחלות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם ומחלות לב המאפיינות גילאים אלו.
• צריכת אלכוהול - צריכת מופרזת של אלכוהול מגבירה את הפרשתו של הכרום בשתן ופוגעת בספיגתו.
• תרופות נוגדות חומצה - תרופות נוגדות חומצה המכילות סידן פחמתי (קלציום קרבונט) גורמות לירידה בספיגת כרום.
• סטרואידים - תרופות הסטרואידיות עלולות לגרום להפרשה מוגברת של כרום בשתן.
   

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בכרום:

• רמות סוכר לא יציבות בדם - לכרום תפקיד חשוב בתפקוד ההורמון אינסולין המכניס את הגלוקוז (סוכר) מהדם לתאים. חוסר בכרום פוגם בפעילותו של האינסולין וכתוצאה מכך רמות הסוכר אינן יציבות. במקרים חמורים מחסור בכרום עלול להגביר את הסיכוי לסוכרת מסוג 2.
• עמידות לאינסולין - חוסר בכרום עלו לגרום לעמידות להורמון האינסולין ולהגברת סיכון לסוכרת מסוג 2.
• רמות כולסטרול גבוהות - כרום משמש כמרכיב חיוני בחילוף חומרים של שומנים ולכן חוסר בו עלול לגרום לפירוק לקוי של שומנים וכתוצאה לעודף של כולסטרול בדם. עם זאת, חוסר בכרום כגורם לעודף כולסטרול הינו נדיר.
• מחלות לב וכלי דם- כרום מסייע להורדת כמות שומנים וכולסטרול בדם ולכן חוסר בו עלול להעלות סיכון למחלות לב וכלי דם.
   

עודף של כרום (רעילות):

בשל מיעוט המחקרים על כרום, לא נקבע חד משמעית מהו מינון רעיל. על פי מספר מועט של מחקרים שנעשו בבעלי חיים, יחד עם מספר דיווחים על מינונים שונים שגרמו לנזק במקרים בודדים, ההמלצה הינה לא לחרוג ממינון של 400 מק"ג ליום לאדם בוגר. אולם גם המלצה זו אינה חד משמעית וישנם מקרים בהם מטפלים בכרום במינונים של 1000 מק"ג. בכל מקרה של נטילת כרום לטווח ארוך יש להיוועץ במטפל מוסמך.

** חשוב לציין כי הכרום התעשייתי (CR+6) הינו חומר רעיל ביותר ששאיפתו או מגע ממושך איתו עלול לגרום לסרטן.
 

מינון יומי מומלץ של כרום לפי ה-IA(Adequate Intake) :

המינרל כרום לא נחקר לעומק ועל כן לא הוגדרה מהי המנה היומית המומלצת (RDA) כפי שהוגדר במינרלים ובויטמינים אחרים.

עם זאת, נקבעו ערכים המגדירים את המנה היומית המספקת (IA ) של כרום ליום.

• מלידה עד גיל 6 חודשים- 0.2 מק"ג.
• מגיל 7 חודשים עד 12 חודשים- 5.5 מק"ג.
• גילאי 1-3 שנים – 11 מק"ג.
• גילאי 4-8 שנים – 15 מק"ג.
• גברים בגילאי 9-13 שנים - 25 מק"ג.
• גברים בגילאי 14-50 שנים - 35 מק"ג. 
• גברים מגיל 50 ומעלה - 30 מק"ג. 
• נשים בגילאי 9-13 שנים - 21 מק"ג. 
• נשים בגילאי 14-18 שנים - 24 מק"ג. 
• נשים בגילאי 19-50 שנים - 25 מק"ג. 
• נשים מגיל 50 ומעלה - 20 מק"ג. 
• נשים בהריון- 30 מק"ג.
• נשים מניקות- 45 מק"ג.

טווח מינון לטיפול בחוסר כרום:

כרום הינו מינרל שלא נחקר בצורה מספקת ועל כן לא נקבעו מינונים מרביים לנטילתו או מינונים טיפוליים למצבי חולי שונים. עם זאת, ישנם מספר מחקרים שהראו תוצאות חיוביות בנטילת תוסף כרום במינונים שונים (בין 400-1000 מק"ג) לטיפול בסוכרת מסוג 2. במחקרים נראה כי נטילת תוסף של כרום ביחד עם תרופות מסוג סולפניל-אוריאה המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2, מגבירה את רגישות התאים לאינסולין, מייצבת את רמות הגלוקוז בדם, מונעת עלייה במשקל ומפחיתה רמות שומנים בדם.

• ביוטין - נטילת ביוטין (ויטמין מקבוצת ויטמיני B ) ביחד עם כרום עשויה לשפר את הספיגה של גלוקוז בתאי השלד והשריר ולשפר חילוף חומרים של שומנים בדם אצל חולי סוכרת².
• ויטמין C - ויטמין C עשוי לשפר את הספיגה של כרום³. באופן תיאורטי נטילה משולבת של השניים עשויה למנוע או לסייע בטיפול בסוכרת, עודף שומנים בדם והפרעות לב וכלי דם¹. 
• ונדיום - נטילה משולבת של כרום וונדיום (מינרל אשר מסייע להורדת רמות סוכר בדם) עשויה להגביר את היעילות הטיפולית בחולי סוכרת מסוג 2. יחד עם זאת, יש לבצע מעקב צמוד אחר רמות הסוכר בדם על מנת למנוע ירידה חדה של סוכר בדם (היפוגליקמיה)⁴.
• ויטמין B3 וצמח המרפא ג'ימנמה (Gymnema sylvestre) - צמח המרפא ג'ימנמה מסייע להורדת רמות סוכר בדם. נמצא כי שימוש בצמח ביחד עם כרום וויטמין B3 מגביר את ההשפעה הטיפולית בהורדת רמות סוכר ושומנים בדם⁵. בשל ההשפעה הדומה של שני המרכיבים יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם על מנת למנוע ירידה מהירה של סוכר בדם (היפוגליקמיה).
• תרופות לטיפול בסוכרת - מחקרים רבים הראו כי שילוב של כרום ביחד עם תרופות לטיפול בסוכרת עשוי להגביר את ההשפעה הטיפולית של התרופות⁶ ולסייע בהפחתת גורמי סיכון (כגון הפחתת משקל והורדה של שומנים בדם) לסיבוכים של מחלת הסוכרת (הפרעות לב וכלי דם, נוירופתיה וכד'). חשוב לציין כי בשל הפעילות הזהה של השניים יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם על מנת למנוע ירידה מהירה של סוכר בדם (היפוגליקמיה)¹.
  דוגמאות לתרופות המשמשות לטיפול בסוכרת:
  ביגואנידים – Metformin (Glucophage, Glucomin)
  סולפניל- אוריאה - (Glibenclamide (Gluben, Glibetic,
  אינסולינים – Insulin Aspart (Apidra), Insulin Glulisine (Novorapid), Insulin Detemir (Levemir), Insulin Glargine (Lantus). 
• תרופות נוגדות דיכאון - שילוב של כרום ותרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- (SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor כגון (Fluoxetine (Flutine, Prozac, Prizma), Paroxetine (Seroxate, Paxxet ו-(Citalopram (Cipramil, Recital עשוי להגביר את היעילות הטיפולית בדיכאון. כרום פועל להגברת פעילות הורמון האינסולין אשר משפיע על מעבירים עצביים (כגון נואפינפרין, דופמין וסרוטונין). למשל, פעילותו של האינסולין על המעביר העצבי נוראפינפרין מסייעת להכנסת חומצת האמינו טריפטופאן (משמשת כחומר מוצא לסרוטונין) למוח⁷.
• חוסמי בטא - שילוב של כרום ביחד עם תרופות מקבוצת חוסמי בטא כגון:
  (Atenolol (Normiten, Normalol), Bisoprolol (Cardiloc, ו-(Carvedilol (Carvedexxon, Dimitone המסייעות לטיפול בהפרעות קצב לב וביתר לחץ דם, הראה עלייה בכולסטרול מהסוג ה"טוב" HDL)⁸).
   

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם כרום:

• אבץ - נטילה של אבץ ביחד עם כרום עלולה לפגוע בספיגתו של האבץ במעיים בעיקר במקרים של מחסור באבץ⁹. לכן, מומלץ ליטול מינרלים אלו בהפרש של כשעתיים זה מזה.
• סידן קרבונט - נטילה של תוסף סידן ביחד עם כרום עלולה לפגוע ביעילות הספיגה של שני המינרלים¹⁰. לכן, מומלץ ליטול מינרלים אלו בהפרש של כשעתיים זה מזה¹.
• סטרואידים - טיפול בסטרואידים כגון (Dexamethasone (Dexacort), Prednisone (Prednisone ו-Prednisolone (Danalone) הניתן לדיכוי מערכת החיסון במצבי דלקת או מחלות אוטואימוניות עלול לגרום להשתנה מוגברת של כרום ולגרום למצב של "סוכרת סמויה" (מצב בו תאי הגוף מתקשים לקלוט גלוקוז ורמת הגלוקוז בדם עולה בשל חוסר בכרום). נטילת תוסף כרום בעת טיפול בסטרואידים עשויה למנוע מצב זה¹¹.

• תרופות נוגדות חומצה - תרופות נוגדות חומצה מסוג חוסמי היסטמין (H2) כגון (Ranitidine (Zantac, Zanidex ו-Famotidine (Famo, Gastro) או חוסמי משאבות מימן (PPI) כגון (Omeprazole (Omepradex, Losec ו-(Lantoprazole (Lanton עלולות להפחית את הספיגה של כרום ולגרום לחוסר בו¹².
• ליתיום (Lithium) - שילוב של כרום ביחד עם התרופה (Lithium (Licarbium אשר נמצאה כמפחיתת רמות גלוקוז בדם אצל חולי סוכרת עלול להגביר סיכון לירידה חדה של סוכר בדם¹³. שילוב של השניים יכול להיות יעיל בטיפול בסוכרת אך דורש מעקב צמוד אחר רמות הגלוקוז בדם¹.

• תרופות מעכבות מונאמין אוקסידאז (MAOI) - יש להימנע משילוב של תוספי כרום המופקים משמרים ביחד עם תרופות מעכבות מונאמין אוקסידאז (MAO-I Monoamine Oxidase Inhibitors) כגון (Selegiline (Jumex המשמשות לטיפול בדיכאון ובמחלת פרקינסון. תרופות אלו מעכבות תהליכי פרוק וספיגה חוזרת של דופמין ובכך תורמות להעלאת רמתו בתאים. עם זאת, האנזימים משפיעים גם על חילוף חומרים של חומר הקרוי טירמין (אשר קיים בשמרים/ תוסף כרום המופק משמרים), השפעה שיכולה לגרום לתופעות לוואי קטלניות¹⁴.

התוויות נגד לשימוש בכרום:

• קיימים תוספי כרום אשר מופקים משמרים. במקרים בהם יש רגישות ידועה לשמרים יש להימנע מנטילת תוספים אלו¹.
• במקרים של סוכרת המטופלת באמצעות תרופות או אצל אנשים בעלי נטייה להיפוגליקמיה יש ליטול תוסף כרום בפיקוח רפואי בלבד על מנת לעקוב אחר רמות הסוכר בדם ולמנוע ירידה חמורה של סוכר בדם¹.
• יש להימנע משילוב של תוספי כרום המופקים משמרים ביחד עם תרופות מעכבות מונאמין אוקסידאז (MAO-I Monoamine Oxidase Inhibitors) המשמשות לטיפול בדיכאון ובמחלת פרקינסון. תרופות אלו מעכבות תהליכי פרוק וספיגה חוזרת של דופמין ובכך תורמות להעלאת רמתו בתאים. עם זאת, האנזימים משפיעים גם על חילוף חומרים של חומר הקרוי טירמין (אשר קיים בשמרים/ תוסף כרום המופק משמרים), השפעה שיכולה לגרום לתופעות לוואי קטלניות¹⁴.
• יש לנקוט זהירות בשימוש תוסף כרום פיקולינאט אצל אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות כגון דיכאון, הפרעה דו קוטבית וכד', בשל השפּעתו של על חילוף החומרים של סרוטונין במוח¹.
• יש להימנע משימוש בכרום אצל אנשים הסובלים מאי ספיקת כבד ואי ספיקת כליות¹.

מחקרים על כרום:

מקורות:

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 499-510.

2. Singer GM, Geohas J. The effect of chromium picolinate and biotin supplementation on glycemic control in poorly controlled patients with type 2 diabetes mellitus: a placebo-controlled, double-blinded, randomized trial. Diabetes Technol Ther 2006;8(6):636-643.
3. Offenbacher EG. Promotion of chromium absorption by ascorbic acid. Trace Elem Electrolytes 1994;11:178-181.
4. Goldfine AB, Patti ME, Zuberi L et al. Metabolic effects of vanadyl sulfate in humans with non-insulin-dependent diabetes mellitus: in vivo and in vitro studies. Metabolism 2000;49:400-410.
5. Preuss HG, Bagchi D, Bagchi M et al. Effects of a natural extract of (–)-hydroxycitric acid (HCA-SX) and a combination of HCA-SX plus niacin-bound chromium and Gymnema sylvestre extract on weight loss. Diabetes Obes Metab 2004;6:171-180.
6. Martin J, Wang ZQ, Shang XH et al. Chromium picolinate supplementation attenuates body weight gain and increases insulin sensitivity in subjects with type 2 diabetes. Diabetes Care 2006;29(8):1826-1832.
7. McLeod MN, Gaynes BN, Golden RN. Chromium Potentiation of antidepressant pharmacotherapy for dysthymic disorder in 5 patients. J Clin Psychiatry 1999;60(4):237-240.
8. Roeback JR Jr, Hla KM, Chambless LE, Fletcher RH. Effects of chromium supplementation on serum high-density lipoprotein cholesterol levels in men taking beta-blockers: a randomized, controlled trial. Ann Intern Med 1991;115:917-924.
9. Hahn CJ, Evans GW. Absorption of trace metals in the zinc-deficient rat. Am J Physiol 1975;228:1020-1023.
10. Stoecker BJ. Chromium. In: Shils M, Olson JA, Shike M, Ross AC, eds. Nutrition in Health and Disease. Baltimore: Williams & Wilkins; 1999:277-282.
11. Ravina A, Slezak L, Mirsky N et al. Reversal of corticosteroid-induced diabetes mellitus with supplemental chromium. Diabet Med 1999;16:164-167.
12. Seaborn CD, Stoecker BJ. Effects of antacid or ascorbic acid on tissue accumulation and urinary excretion of 51-chromium. Nutr Res 1990;10:1401-1407.
13. Davis ML, Seaborn CD, Stoecker BJ. Effects of over-the counter drugs on 51-chromium retention and urinary excretion in rats. Nutr Res 1995;15:201-210.
14. Sullivan EA, Shulman KI. Diet and monoamine oxidase inhibitors: a re-examination. Can J Psychiatry 1984;29:707-711.