- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
האם ניתן לזהות סיכון ללידה מוקדמת באמצעות חיידקי הנרתיק?
מטא-אנליזה מעניינת בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו.
כמו כן, מטה-אנליזה הבוחנת השפּעת צריכה של שקדים על לחץ הדם,
וסקירת מחקרים על תזונה מבוססת מזון מן הצומח למניעת אסתמה ולטיפול בה.
בנוסף, מגוון מחקרים קליניים:
תכנית התערבות לשיפור התפקוד הגופני בקרב חולי סרטן,
חומצה פולית בהריון לשיפור ההתפתחות הקוגניטיבית,
קליפת עץ אורן ניו-זילנדי לשיפור איזון הגלוקוז בדם,
אבוקדו לשיפור תפקודי הקשב,
תוסף פרה-ביוטיקה לטיפול בעצירות,
ומוזיקה ומיינדפולנס להתמודדות עם עייפות נפשית.
בנוסף, מחקרים נוספים על:
ההשפעה של FODMAPs בקרב חולי סרטן קולורקטלי המקבלים כימותרפיה,
דיאטה קטוגנית לילדים חולי אפילפסיה,
הקשר בין ביצים ושמן דגים לסיכון קרדיווסקולרי,
שיפור אורח החיים להפחתת הסיכון לשבץ בקרב נשים,
ודפוס הצריכה של החלבון בתזונה בקרב מבוגרים.
בכותרות השבוע:
העשרת התזונה בניטראטים לא נמצאה יעילה להורדת לחץ הדם,
הגבלה קלורית ופעילות גופנית לא תרמה לשיפור ריכוז הפוליאמינים בדם,
שילוב של תוספי תזונה לשיפור ההתאוששות לאחר פעילות גופנית מאומצת,
תזונה עשירה בסיבים קשורה בסיכון מופחת לתמותה,
גורמי הסיכון לסרקופניה,
וחשיבות רמת הברזל במוח להתפתחות הקוגניטיבית.
במטה-אנליזה בחנו החוקרים את הקשר בין הרכב חיידקי הנרתיק לבין הסיכון ללידה מוקדמת. במחקר נכללו הנתונים הגולמיים של הרכב חיידקי הנרתיק מחמישה מחקרי אורך, שכללו 3,201 דגימות, אשר נלקחו מיותר מ-400 נשים בהריון בנקודות זמן שונות – במהלך ההריון ואחרי הלידה.
מניתוח הנתונים עולה כי בקרב נשים שילדו לפני שבוע 37 להריון אוכלוסיית חיידקי הנרתיק הייתה מאופיינת במגוון גדול יותר, כאשר ההפרש המשמעותי ביותר היה בטרימסטר הראשון. בנוסף, ריכוז של זני חיידקים ספציפיים נמצאו קשורים בסיכון ללידה מוקדמת.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה עשויים להוות בסיס לפיתוח כלים אבחוניים לזיהוי נשים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ולפיתוח התערבויות טיפוליות חדשניות.
Kosti I, Lyalina S, Pollard KS, Butte AJ, Sirota M. Meta-Analysis of Vaginal Microbiome Data Provides New Insights Into Preterm Birth. Front Microbiol. 2020;11:476. Published 2020 Apr 8.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32322240/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של צריכת שקדים על לחץ הדם. בסקירה נכללו 16 מחקרים, בהם 1,128 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים - כגון עודף משקל או שמנות, יתר שומנים בדם וסוכרת סוג 2. במחקרים השונים קבוצת ההתערבות קיבלה תוספת שקדים במינון שנע בין 10 ל-73 גרם/יום למשך 3 עד 77 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי צריכת שקדים הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הדיאסטולי בהשוואה לקבוצת הביקורת (הפרש ממוצע של 1.30 מ"מ כספית), ללא השפעה מובהקת על לחץ הדם הסיסטולי. עם זאת, בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי לצריכת שקדים הייתה השפעה מיטיבה על לחץ הדם הסיסטולי, בקרב משתתפים עם רמת בסיס נמוכה יותר של לחץ דם סיסטולי (פחות מ-120 מ"מ כספית) ובמחקרים בהם מינון השקדים היה נמוך יותר (עד 45 גרם/יום).
החוקרים מסכמים כי לצריכת שקדים עשויה להיות השפעה מיטיבה על לחץ הדם, ובעיקר על לחץ הדם הדיאסטולי, אולם בשל הערך הקלורי הגבוה יש לשלב שקדים כחלק מדיאטה בריאה.
החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר או ניגודי אינטרסים.
Eslampour E, Asbaghi O, Hadi A, et al. The effect of almond intake on blood pressure: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020;50:102399.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32444059/
בסקירה מפורטות העדויות לגבי תפקיד התזונה במניעת אסתמה ובטיפול בה. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בהשפעה המיטיבה של פירות וירקות, כאשר ישנן עדויות המצביעות על כך שקרא עוד.
Alwarith J, Kahleova H, Crosby L, et al. The role of nutrition in asthma prevention and treatment [published online ahead of print, 2020 Mar 13]. Nutr Rev. 2020;nuaa005.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של התערבות - הכוללת תוסף לאוצין, תזונה ופעילות גופנית - לשיפור התפקוד הגופני בקרב חולי סרטן בשלבים מתקדמים. החוקרים מסבירים כי חומצות אמינו מסועפות שרשרת, ובעיקר לאוצין, תורמות להגברת סינתזת חלבון ובכך עשויות לתרום למטופלים הסובלים מתת-תזונה וירידה במשקל. במחקר נכללו 52 מטופלים בני 63 בממוצע ו-BMI ממוצע של 25.4, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד, למשך 12 שבועות.
להלן פירוט ההתערבות:
אימון גופני 3 פעמים בשבוע.
תוסף חלבון מי גבינה עשיר בלאוצין - בשלושת ימי האימון שתי מנות ביום (20 דקות לפני האימון ועד שעתיים אחרי האימון) ובשאר הימים מנה אחת בערב. כל מנה הכילה 15 גרם אבקה (5 גרם לאוצין) מהולה ב-150 מ"ל מים או מיץ פירות.
ייעוץ תזונתי, שכלל הערכה ראשונית מקיפה והתאמה תזונתית אישית, שמטרתה העיקרית הייתה צריכה קלורית מספקת וצריכת חלבון של 1.2 גרם/ק"ג.
מדד המטרה העיקרי היה השיפור בתפקוד קרא עוד.
Storck LJ, Ruehlin M, Gaeumann S, et al. Effect of a leucine-rich supplement in combination with nutrition and physical exercise in advanced cancer patients: A randomized controlled intervention trial [published online ahead of print, 2020 Apr 11]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30163-1.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף חומצה פולית בשלבים המתקדמים של ההריון על הביצועים הקוגניטיביים של הילד. החוקרים מסבירים כי נטילת חומצה פולית בתחילת ההריון חשובה למניעת פגיעה בתעלה העצבית, אולם לא ידוע האם לנטילה ממושכת תועלת להתפתחות העצבית.
במחקר נכללו 119 צמדי אמהות, אשר קיבלו 400 מק"ג חומצה פולית (folic acid) או פלסבו, החל מהשבוע ה-14 להריון ועד לסיומו. מבין כלל התינוקות, 39 השלימו את ההערכה הקוגניטיבית בגיל 3 ו-70 השלימו את ההערכה הקוגניטיבית בגיל 7.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
McNulty H, Rollins M, Cassidy T, et al. Effect of continued folic acid supplementation beyond the first trimester of pregnancy on cognitive performance in the child: a follow-up study from a randomized controlled trial (FASSTT Offspring Trial). BMC Med. 2019;17(1):196. Published 2019 Oct 31.
במחקר מוצלב מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תמצית קליפת עץ אורן ניו-זילנדי (®Enzogenol) על איזון הגלוקוז בדם, בקרב משתתפים בריאים. במחקר נכללו 25 משתתפים, אשר נטלו בשלושה מועדים שונים פלסבו ואת התוסף במינונים 50 ו-400 מ"ג - 20 דקות לפני ביצוע מבחן העמסת סוכר. בתחילת המחקר, המשתתפים סווגו לשתי קבוצות בהתאם לתגובה הגליקמית הבסיסית שלהם, שהוגדרה כחד-שלבית (monophasic) או כמורכבת. תגובה חד-שלבית מאופיינת בעיכוב העלייה ברמת הגלוקוז, בערכי שיא גבוהים יותר של גלוקוז, ובערכי גלוקוז גבוהים יותר שעתיים לאחר הארוחה, ולפיכך קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת בשל איזון גליקמי תת-אופטימאלי.
נמצא כי קרא עוד.
Lim WXJ, Chepulis L, von Hurst P, Gammon CS, Page RA. An Acute, Placebo-Controlled, Single-Blind, Crossover, Dose-Response, Exploratory Study to Assess the Effects of New Zealand Pine Bark Extract (Enzogenol®) on Glycaemic Responses in Healthy Participants. Nutrients. 2020;12(2):497. Published 2020 Feb 15.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של צריכת אבוקדו על הביצועים הקוגניטיביים, בקרב מבוגרים עם עודף משקל או שמנות. החוקרים מסבירים כי השמנה קשורה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי, כאשר צריכת אבוקדו, המהווה מקור ללוטאין, עשויה לתרום לשיפור הביצועים. במחקר נכללו 84 מבוגרים בגילאי 25-45, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. כל המשתתפים צרכו במשך 12 שבועות דיאטה בעלת הרכב וערך קלורי זהים, כאשר הדיאטה בקבוצת ההתערבות כללה אבוקדו טרי, כך שצריכת הלוטאין/זאקסנטין הייתה גבוהה פי 3 בהשוואה לקבוצת הביקורת. כמו כן, בשל ההרכב התזונתי של האבוקדו, הארוחות בקבוצות ההתערבות היו גבוהות פי 4 בסיבים תזונתיים, נמוכות יותר בשומן רווי ועשירות יותר בשומן חד בלתי רווי. השפּעת ההתערבות נבדקה באמצעות ריכוז הלוטאין בדם וצפיפות הפיגמנט ברשתית העין, ובנוסף נבדקו תפקודי הקשב באמצעות מטלות קוגניטיביות ו-EEG.
נמצא כי קרא עוד.
Edwards CG, Walk AM, Thompson SV, et al. Effects of 12-week avocado consumption on cognitive function among adults with overweight and obesity. Int J Psychophysiol. 2020;148:13-24.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף פרה-ביוטיקה, בקרב מטופלים הסובלים מעצירות. החוקרים מסבירים כי לחוסר איזון של חיידקי המעי תפקיד בהתפתחות עצירות, כאשר סיבים פרה-ביוטיים הינם מקור לייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת, אשר עשויות לסייע בהקלה על תסמיני עצירות. במחקר נכללו 40 משתתפים בגילאי 18-60, אשר חולקו אקראית לצריכת 13 גרם/יום מהתוסף UG1601 (מכיל 61.5% אינולין, 34.6% לקטיטול, 3.9% ג'ל אלוורה) או פלסבו - למשך 4 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Chu JR, Kang SY, Kim SE, Lee SJ, Lee YC, Sung MK. Prebiotic UG1601 mitigates constipation-related events in association with gut microbiota: A randomized placebo-controlled intervention study. World J Gastroenterol. 2019;25(40):6129–6144.
במחקר קליני מבוקר נבדק האם שתי התערבויות – מוזיקה ומיינדפולנס – עשויות להפחית את ההשפעה השלילית של עייפות נפשית על העיבוד הקוגניטיבי. החוקרים מסבירים כי עייפות נפשית הינה מצב פסיכו-ביולוגי, הנגרם כתוצאה מחשיפה ממושכת לפעילות קוגניטיבית מאומצת ומוביל להאטה בזמן התגובה ולהפרעה בקשב. במחקר נכללו ארבע קבוצות:
מיינדפולנס – 22 משתתפים ללא ניסיון
מיינדפולנס – 24 משתתפים עם ניסיון
מוזיקה – 23 משתתפים
ביקורת, שקיבלה זמן הירגעות למשך 12 דקות – 21 משתתפים
ישנן עדויות לכך שתרגול מיינדפולנס תורם לשיפור ההתמודדות עם סטרס והביצועים הקוגניטביים, וכי הקשבה לטונים דו-אוזניים (binaural beats – שיטה של אימון מוחי באמצעות צלילים) מסייעת לשמירה על קשב.
כל המשתתפים במחקר השלימו יום מבדק, שכלל חמישה שלבים:
שלב 1: הערכת מצב הרוח (מדד BRUMS) והערכת הקשב והתגובה (מדד SART).
שלב 2: יצירת מצב של עייפות נפשית באמצעות מבחן ביצועים סטנדרטי, הנמשך 90 דקות.
שלב 3: הערכת מצב הרוח (מדד BRUMS).
שלב 4: הקשבה למדיטציית מיינדפולנס / לטונים דו-אוזניים למשך 12 דקות בקבוצות ההתערבות או הירגעות למשך 12 דקות בקבוצת הביקורת.
שלב 5: הערכת הקשב והתגובה (מדד SART).
מהתוצאות עולה כי קרא עוד.
On-the-Spot Binaural Beats and Mindfulness Reduces the Effect of Mental Fatigue. Journal of Cognitive Enhancement, 2020; 4 (1): 31.
במחקר תצפיתי נבדק הקשר בין צריכת מזונות עשירים ב- FODMAPs לבין תסמינים במערכת העיכול, בקרב חולי סרטן קולורקטלי המקבלים כימותרפיה אדג'ובנטית (כמותרפיה לאחר ניתוח). החוקרים מסבירים כי הטיפול הכימותרפי פוגע ברירית המעי הדק וכתוצאה מכך משפיע על הפעילות של אנזימים ונשאים המעורבים בתהליכי ההידרוליזה והספיגה של פחמימות, ובכך עלול לגרום לשלשול, חוסר נוחות בטנית וכאב.
במחקר השתתפו 52 מטופלים, אשר מילאו יומן אכילה במשך ארבעה ימים בתחילת המחקר ובמהלך הטיפול, ותיעדו את התסמינים במערכת העיכול. החוקרים סיווגו את המשתתפים לשתי קבוצות בהתאם לרמת הצריכה של FODMAPs (גבוהה או נמוכה). נמצא כי קרא עוד.
Holma R, Laatikainen R, Orell H, Joensuu H, Peuhkuri K, Poussa T, Korpela R, Österlund P. Consumption of Lactose, Other FODMAPs and Diarrhoea during Adjuvant 5-Fluorouracil Chemotherapy for Colorectal Cancer. Nutrients. 2020; 12(2):407.
במחקר תצפיתי הוערכה היעילות, ההשפעות השליליות וההשלכות ההתפתחותיות של טיפול ממושך בדיאטה הקטוגנית בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי דיאטה קטוגנית נמצאה יעילה לטיפול בילדים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, אולם הדיאטה עלולה גם לגרום להשפעות שליליות משמעותיות ובטווח הארוך לא ברורה השפּעתה על תהליכי הגדילה וההתפתחות.
במחקר נערך מעקב במשך שנתיים אחר 26 ילדים חולי אפילפסיה המטופלים בדיאטה קטוגנית. בתחילת המחקר, לאחר 3 חודשים, 6 חודשים, שנה ושנתיים נבדקו מספר הפרכוסים, סוג הפרכוסים, שימוש בתרופות, מדדים אנתרופומטריים, השפעות שליליות ושינויים בבדיקות המעבדה. בכל אחד ממועדי ההערכה נמצא כי קרא עוד.
Ruiz Herrero J, Cañedo Villarroya E, García Peñas JJ, García Alcolea B, Gómez Fernández B, Puerta Macfarland LA, Pedrón Giner C. Safety and Effectiveness of the Prolonged Treatment of Children with a Ketogenic Diet. Nutrients. 2020; 12(2):306.
במחקר, המבוסס על נתונים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת ביצים לבין הסיכון הקרדיווסקולרי. במחקר נכללו הנתונים של 83,349 נשים ממחקר האחיות (1980-2012), 90,214 נשים ממחקר האחיות השני (1991-2013) ו-42,055 גברים ממחקר אנשי מקצועות הבריאות (1986-2012) – כולם ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית, סוכרת סוג 2 או סרטן.
לאחר כ-32 שנות מעקב אובחנו סה"כ 14,806 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית. מרבית המשתתפים צרכו בין 1 ל-5 ביצים בשבוע. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.
Drouin-Chartier JP, Chen S, Li Y, et al. Egg consumption and risk of cardiovascular disease: three large prospective US cohort studies, systematic review, and updated meta-analysis. BMJ. 2020;368:m513. Published 2020 Mar 4.
במחקר עוקבה, המבוסס על נתוני הביו-בנק הבריטי, נבדק הקשר בין צריכת תוספי שמן דגים לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה. במחקר נכללו הנתונים של 427,678 משתתפים בגילאי 40-69 ללא היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית או סרטן, אחריהם נערך מעקב במשך 8-12 שנים. בתחילת תקופת המעקב 31.2% מהמשתתפים דיווחו על שימוש שגרתי בתוספי שמן דגים.
נמצא כי קרא עוד.
Li ZH, Zhong WF, Liu S, et al. Associations of habitual fish oil supplementation with cardiovascular outcomes and all cause mortality: evidence from a large population based cohort study. BMJ. 2020;368:m456. Published 2020 Mar 4.
במחקר, המבוסס על הנתונים של כ-60,000 נשים ממחקר האחיות, פיתחו החוקרים מודל תיאורטי להערכת התועלת של שיפור אורח החיים להפחתת הסיכון לשבץ. במודל נבחנו אסטרטגיות שונות של שיפור אורח החיים, כולל 3 אסטרטגיות שאינן תזונתיות (הפסקת עישון, אימון גופני של לפחות 30 דקות/יום והפחתה הדרגתית במשקל) ומגוון אסטרטגיות תזונתיות (כגון אכילה של לפחות 3 מנות דגים בשבוע, צריכה של עד 3 מנות בשר לא מעובד בשבוע, הימנעות מצריכת בשר מעובד, צריכה של לפחות מנת אגוזים אחת ליום). במסגרת המודל החוקרים העריכו את השינוי בסיכון לשבץ במשך 26 שנה בהתייחס לאסטרטגיות אלה.
להלן התוצאות העיקריות: קרא עוד.
Jain P, Suemoto CK, Rexrode K, et al. Hypothetical Lifestyle Strategies in Middle-Aged Women and the Long-Term Risk of Stroke. Stroke. 2020;51(5):1381-1387. doi:10.1161/STROKEAHA.119.026761
במחקר חתך נבדק דפוס הצריכה של חלבונים בקרב מבוגרים בקבוצות גיל שונות. החוקרים מסבירים כי צריכה לא מספקת של חלבונים עלולה להוות גורם לאובדן מסת השריר ולבעיה בתפקוד השריר במהלך ההזדקנות, כאשר למינון, לתזמון, למקור ולפיזור לאורך היום של החלבון בתזונה עשויה להיות השפעה על תהליכי בניית השריר. במסגרת המחקר נבדק דפוס הצריכה של חלבונים באמצעות יומני אכילה של שלושה ימים, בקרב 40 משתתפים צעירים בני 24 בממוצע, 40 משתתפים בגיל הביניים בני 52 בממוצע ו-40 משתתפים קשישים בני 77 בממוצע.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Smeuninx B, Greig CA, Breen L. Amount, Source and Pattern of Dietary Protein Intake Across the Adult Lifespan: A Cross-Sectional Study. Front Nutr. 2020;7:25. Published 2020 Mar 16.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 243 משתתפים בגילאי 50-70 עם יתר לחץ דם, לא נמצאה השפעה מובהקת לצריכת עלים ירוקים עשירים בניטראטים או לתוסף ניטראטים, בהשוואה לפלסבו, על לחץ הדם.
Sundqvist ML, Larsen FJ, Carlström M, et al. A randomized clinical trial of the effects of leafy green vegetables and inorganic nitrate on blood pressure. Am J Clin Nutr. 2020;111(4):749-756.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 75 משתתפים בסיכון קרדיווסקולרי מוגבר, לא נמצא הבדל בין דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית בשילוב פעילות גופנית, לבין דיאטה ים-תיכונית סטנדרטית - בהתייחס לריכוז הפוליאמינים (מולקולות בעלות פוטנציאל להגנה קרדיווסקולרית).
Fernández-García JC, Martínez-Sánchez MA, Bernal-López MR, et al. Effect of a lifestyle intervention program with energy-restricted Mediterranean diet and exercise on the serum polyamine metabolome in individuals at high cardiovascular disease risk: a randomized clinical trial [published online ahead of print, 2020 Apr 4]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa064.
במחקר אקראי מבוקר, בו נכללו 57 משתתפים, נמצא כי נטילת של 140 מ"ג מיצוי עלי מנגו (®Zynamite) בשילוב 140 מ"ג קוורצטין - שעה לפני פעילות גופנית מאומצת ו-3 מנות נוספות כל 8 שעות - הייתה יעילה לשיפור התאוששות השריר בהשוואה לפלסבו.
המחקר מומן באופן חלקי על ידי חברת Nektium Pharma, שסיפקה את התוסף.
Martin-Rincon M, Gelabert-Rebato M, Galvan-Alvarez V, et al. Supplementation with a Mango Leaf Extract (Zynamite®) in Combination with Quercetin Attenuates Muscle Damage and Pain and Accelerates Recovery after Strenuous Damaging Exercise. Nutrients. 2020;12(3):E614. Published 2020 Feb 26.
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, שנערך ביפן ובו נכללו 92,924 משתתפים בגילאי 45-75 אחריהם נערך מעקב במשך כ-17 שנה, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של סיבים הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה מכל גורם, בדגש על סיבים שמקורם בפירות, שעועית וירקות.
Katagiri R, Goto A, Sawada N, et al. Dietary fiber intake and total and cause-specific mortality: the Japan Public Health Center-based prospective study. Am J Clin Nutr. 2020;111(5):1027-1035.
במחקר תצפיתי, בו נכללו הנתונים של 10,863 מבוגרים מעל גיל 40 שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי בקוריאה, נמצא כי גורמי הסיכון העיקריים ליחס נמוך של מסת גוף רזה ל-BMI (מדד לסרקופניה) כללו גיל, צריכה קלורית נמוכה, רמה נמוכה של פעילות גופנית ותחלואה כרונית.
Kwon YJ, Kim HS, Jung DH, Kim JK. Cluster analysis of nutritional factors associated with low muscle mass index in middle-aged and older adults [published online ahead of print, 2020 Mar 6]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30088-1.
במחקר אורך, בו נכללו 922 צעירים בגילאי 8-26, מדגימים החוקרים כי ריכוזי הברזל במוח עולים לאורך תהליך ההתבגרות, וכי ירידה בריכוז הברזל באזור מסוים במוח קשורה בפגיעה ביכולת הקוגניטיבית, ובכך מדגישים את חשיבות רמת הברזל במוח להתפתחות הקוגניטיבית.
Larsen B, Bourque J, Moore TM, et al. Longitudinal Development of Brain Iron Is Linked to Cognition in Youth. J Neurosci. 2020;40(9):1810–1818.
