דיכאון - טיפול טבעי

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31947912/

תזונה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים (2019) הוערך הקשר בין דיאטה נוגדת דלקת לבין הסיכון לדיכאון. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם 101,950 משתתפים בגילאי 16-72, מהם ארבעה מחקרי חתך ושבעה מחקרי אורך. ברוב המחקרים הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הוערך על פי המדד (DII (Dietary Inflammatory Index. כאשר בשניים מהמחקרים הפוטנציאל הדלקתי הוערך על בסיס רמת הציטוקינים הדלקתיים בדם. בשניים מהמחקרים דיכאון נקבע על פי דיווח עצמי או אבחנה רפואית וביתר המחקרים נמדדה רמת תסמיני דיכאון.

להלן סיכום הממצאים:

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של תזונה פרו-דלקתית היו בסיכון גבוה ב-40% לסבול מדיכאון או מתסמיני דיכאון, בהשוואה למשתתפים שצרכו תזונה המאופיינת בפוטנציאל אנטי-דלקתי גבוה.
יחד עם זאת, נמצאה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים הקשורה בעיקר למערך המחקר ולמדדים הסטטיסטיים בהם נעשה שימוש.
המנגנון העיקרי שבו תזונה דלקתית קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון הינו באמצעות צריכה גבוהה של רכיבים תזונתיים בעלי השפעה דלקתית, המפעילים את מערכת החיסון המולדת ובכך מגבירים דלקת כרונית ותחלואה.
מחקרים פרה-קליניים מראים כי לרכיבים תזונתיים השפעה על הפעילות העצבית והגמישות המוחית, מנגנונים הקשורים בהתפתחות דיכאון. לדוגמא, במחקר שנערך בקרב עכברים נמצא כי העשרת התזונה בפלבונואידים הייתה מלווה בעלייה בביטוי של גנים בעלי השפעה מיטיבה וירידה בביטוי של גנים בעלי השפעה מזיקה.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של תזונה נוגדת דלקת למניעה או לטיפול בדיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30502975/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) של מחקרים תצפיתיים הוערך הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון לדיכאון. בסקירה נכללו נתונים מ-20 מחקרי אורך ו-21 מחקרי חתך. במחקרים השונים איכות התזונה הוערכה באמצעות מדדים שונים, כולל המדד לדיאטה ים-תיכונית, מדדים לאכילה בריאה (HEI ו-AHEI), מדד לדיאטת DASH והמדד לתזונה דלקתית. התמיכה המשמעותית ביותר נמצאה עבור הדיאטה הים-תיכונית, כך שבהתבסס על נתונים מארבעה מחקרי אורך, משתתפים עם מידת ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-33% לדיכאון. עוד נמצא כי ציונים נמוכים במדד לתזונה דלקתית היו קשורים בסיכון נמוך ב-24% לדיכאון ונמצאה תמיכה מסוימת לכך שציונים גבוהים במדדים לאכילה בריאה היו קשורים בסיכון נמוך יותר לדיכאון. על בסיס ממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי הקפדה על תזונה בריאה ואיכותית, כגון הדיאטה הים-תיכונית או תזונה אנטי-דלקתית, עשויה לתרום למניעת דיכאון, ככל הנראה כתוצאה מהפחתת תהליכי דלקת, עקה חמצונית ותנגודת לאינסולין; תהליכים הפוגעים בתאי העצב ובפעילות המוליכים העצביים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30254236

במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים (2022) נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה ובין הסיכון לדיכאון ולחרדה. החוקרים מסבירים כי תזונה הינה גורם ניתן לשינוי אשר עשוי להשפיע על התפתחות של הפרעות נפשיות, כאשר השפעה על תהליכי דלקת הינה מנגנון אפשרי לכך. בניתוח נכללו 17 מחקרים בהם 157,409 משתתפים, מהם 8 מחקרי עוקבה ו-9 מחקרי חתך. במחקרים אלה הוערך הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה ובין הסיכון לדיכאון (17 מחקרים) וחרדה (4 מחקרים). ברוב המחקרים הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הוערך באמצעות המדד DII, כאשר בשני מחקרים תזונה דלקתית הוגדרה באמצעות רמת הציטוקינים הדלקתיים בדם. דיכאון וחרדה הוערכו באמצעות דיווח עצמי, אבחנה רפואית או שימוש בנוגדי דיכאון. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הנמוך ביותר, אלו עם הפוטנציאל הדלקתי הגבוה ביותר היו בעלי סיכוי גבוה ב-45% לדיכאון וב-66% לחרדה. קשר זה היה חזק יותר בקרב נשים, כאשר הסיכוי לדיכאון היה גבוה ב-49% בקרב נשים לעומת 27% בקרב גברים והסיכוי לחרדה היה גבוה ב-80% בקרב נשים לעומת 47% בקרב גברים. החוקרים מסכמים כי הקפדה ממושכת על תזונה אנטי-דלקתית עשויה לתרום למניעת התפתחות של דיכאון וחרדה ואילו תזונה פרו-דלקתית עשויה לעודד את התפתחותן. לפיכך, החוקרים ממליצים על הוספת דגים, שמן דגים, פירות טריים, אגוזי מלך ואורז מלא לתזונה השגרתית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35643518/

בסקירה שיטתית של מחקרים פרוספקטיביים (2019) נבדק הקשר בין צריכת ירקות לבין מדדים של בריאות נפשית ופסיכולוגית בקרב מבוגרים בריאים. בסקירה נכללו עשרה מחקרים התערבותיים ותצפיתיים, בהם סה"כ 33,645 משתתפים. להלן הממצאים העיקריים:

נמצאה השפעה מיטיבה לירקות, יותר מאשר לפירות, בהתייחס לתחושת הרווחה הפסיכולוגית.
צריכת פירות נמצאה קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמיני דיכאון.
הממצאים בהתייחס לבריאות הנפשית (דכאון, סטרס ומצוקה) לא היו עקביים.

באופן כללי, הממצאים מצביעים על כך שצריכת ירקות - בהתאם או מעבר להמלצות התזונתיות - עשויה לתרום לשיפור תחושת הרווחה הפסיכולוגית, כגון רמה גבוהה יותר של רגשות חיוביים ושל ויטאליות ורמה נמוכה יותר של רגשות שליליים. הממצאים לגבי מדדים של בריאות נפשית, כגון דיכאון, סטרס ומצוקה היו פחות ברורים ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה של פירות וירקות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31152539

בסקירה (2022) מציגים החוקרים את העדויות העדכניות הבוחנות את תפקיד התזונה במניעת הפרעת דיכאון ובתמיכה קלינית למטופלים, כולל התייחסות לרכיבים תזונתיים, מזונות ודפוסי תזונה. הסקירה מבוססת על מגוון ממצאים הן ממחקרים פרה-קליניים והן ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים בנני אדם. החוקרים מציעים כי התזונה הינה אחד מהיסודות המרכזיים של בריאות ומשפיעה על מגוון תהליכים ביולוגיים במוח ובגוף. ניכר כי קיים קשר דו-כיווני בין הפרעת דיכאון ותת-תזונה, כאשר מטופלים עם דיכאון במקרים רבים סובלים מחסרים תזונתיים ומדפוס תזונה לא מסודר.

במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס למספר קבוצות של גורמים תזונתיים, כולל:

דגים, זרעים ואגוזים אשר מהווים מקור לאומגה 3, ויטמין D, חלבון איכותי ואבץ.
פירות, ירקות ופירות יער אשר השְֹפעתם המיטיבה מיוחסת לתכולה הגבוהה של סיבים תזונתיים, ויטמינים ופוֹליפנוֹלים.
קפה ותה המהווים מקור לקפאין ולפוֹליפנוֹלים נוגדי חמצון.
פרוביוטיקה אשר עשויה להשפיע על פעילות מערכת העצבים וההתנהגות דרך ציר המעי-מוח, וספציפית על מנגנונים פסיכו-פתולוגיים הקשורים בהפרעת דיכאון.
תוספי תזונה, כאשר הנחקרים ביותר בהקשר של דיכאון הינם SAMe, 5-MTHF, אומגה 3 וויטמין D וכן אצטיל-קרניטין, קריאטין וחומצות אמינו.
צמחי מרפא כגון פרע מחורר (Hypericum perforatum) וגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).

בנוסף, מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה של דפוס התזונה הכולל, כגון הקשר בין תזונה עשירה במזון אולטרה-מעובד ובין דיכאון, לעומת דפוסי תזונה שעשויים להפחית תסמיני דיכאון כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת-פחמימות או דיאטה המבוססת על הצומח. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית עשויה לתרום למניעה ולטיפול בהפרעת דיכאון, אולם הערכת ההשפעה של התזונה הינה מורכבת ועיקר העדויות מבוססות על מחקרים פרה-קליניים או תצפיתיים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35956276/

בסקירה (2020) החוקרים מסבירים כיצד דיאטה קטוגנית עשויה לתרום לטיפול במחלות נפש, ומציגים את הממצאים הקליניים העדכניים. הם מסבירים כי דיאטה קטוגנית הינה אסטרטגיה מוכרת ויעילה לטיפול באפילפסיה בקרב ילדים, כאשר השימוש בה הולך ומתרחב לטיפול גם במצבים נוירולוגיים נוספים, כולל מחלות נפש. במסגרת הסקירה מוצגים המאפיינים המשותפים למחלות נוירולוגיות, כולל הפרעה במטבוליזם של גלוקוז במוח, חוסר איזון של GABA וגלוטמט, עקה חמצונית ותהליכי דלקת. בהמשך, מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים לגבי הפוטנציאל של הדיאטה הקטוגנית לטיפול במצבים אלה. הממצאים בהתייחס ליעילות של הדיאטה הקטוגנית עבור מחלות נוירולוגיות ומצבים בריאותיים שונים מסווגים לשלוש קטגוריות:

עדויות ממחקרים קליניים מבוקרים: אפילפסיה, טרשת נפוצה, אלצהיימר, אוטיזם, שמנות, סוכרת סוג 2.
עדויות ממחקרים קליניים לא מבוקרים: פרקינסון, סכיזופרניה.
עדויות מסדרת מקרים ומחקרים בחיות מעבדה: הפרעת דיכאון, הפרעת אכילה כפייתית, הפרעה דו-קוטבית, ADHD, מחלות קרדיווסקולריות.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מהווים עדויות לפוטנציאל הטיפולי שעשוי להיות לדיאטה הקטוגנית כטיפול למחלות נפש, ויש להמשיך ולבחון את יעילותה ובטיחותה במחקרים אקראיים מבוקרים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32773571/

בסקירה (2019) שנערכה על ידי צוות רב-מקצועי, העוסק בתפקיד חיידקי המעי בהתפתחות שמנות והפרעות התנהגות, מוצגות העדויות לגבי הקשר בין תזונה ומצב רוח, בדגש על דיכאון ותוך התייחסות להשפעה של חיידקי המעי. החוקרים מציגים את ציר המוח-מעי-חיידקים כפרדיגמה חדשה להבנת הבריאות הנפשית. ישנן עדויות רבות להשפעה של חיידקי המעי על מערכת העצבים המרכזית ועל ההתנהגות, ובמיוחד על הפרעות הקשורות בסטרס כגון דיכאון. מחקרים עדכניים מראים כי מטופלים המאובחנים עם דיכאון סובלים מדיסביוזיס של חיידקי המעי, אולם הגורם לכך אינו מובן במלואו. החוקרים מציינים כי בעשורים האחרונים מתרחש שינוי בהרכב התזונה, הכולל צריכה רבה יותר של בשר אדום, מזונות עתירי שומן וסוכרים מעובדים. צריכה של דיאטה ים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, כאשר ישנן עדויות להשפעה נוגדת הדיכאון של הדיאטה הים-תיכונית. הרכיבים בדיאטה, שעשויים להסביר השפעה זו, הינם הפוליפנוֹלים וחומצות שומן רב בלתי רוויות. בהתבסס על הממצאים הקיימים, החוקרים ממליצים למטופלים הסובלים מדיכאון או נוטים לדיכאון, לצרוך תזונה עשירה במזונות מן הצומח, הכוללת כמות גדולה של דגנים מלאים וסיבים תזונתיים, לצרוך באופן שגרתי דגים ומזונות מותססים, להפחית את צריכת הבשר האדום והמעובד, להגביל צריכת סוכרים מעובדים, וכן לבצע פעילות גופנית אירובית בהתאם לגיל ולמצב הגופני.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30497694/

במחקר אקראי מבוקר פתוח (2022) נבדקה ההשפעה של דיאטה ים-תיכונית על תסמיני דיכאון בקרב גברים צעירים. במחקר נכללו גברים בגיל 18-25 עם הפרעת דיכאון בחומרה בינונית עד גבוהה. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך 12 שבועות, קבוצה אחת קיבלה התערבות תזונתית בהתאם לעקרונות הדיאטה הים-תיכונית וקבוצת הביקורת קיבלה התערבות המיועדת לשיפור התמיכה החברתית והרגשית (Befriending therapy). בהתבסס על הנתונים של 72 משתתפים שהשלימו את תקופת ההתערבות, החוקרים מראים כי ציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת. נמצא כי השיפור במדד הדיכאון BDI-II היה גדול יותר בקבוצת הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם ירידה של 20.6 לעומת 6.2 נקודות (p<0.001). בנוסף, בקבוצת הדיאטה נמצא שיפור משמעותי יותר במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי בהשוואה להתערבות חברתית-רגשית, ההתערבות התזונתית אכן הובילה לשינוי דפוס התזונה ולשיפור במדדי הדיכאון ואיכות החיים ובכך ממצאי המחקר מצביעים על התפקיד החשוב של תזונה כטיפול בדיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35441666/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של משמרות לילה על הפרעה במצב הרוח כתלות בשעת האכילה. החוקרים מסבירים כי עובדי משמרות נמצאים בסיכון גבוה ב-25-40% לסבול מתסמיני דיכאון וחרדה, באופן חלקי כתוצאה מאי התאמה בין השעון הביולוגי ובין הסביבה ודפוסי ההתנהגות. במחקר נכללו 20 מתנדבים בריאים בני 26 בממוצע, ללא היסטוריה של הפרעות דיכאון וחרדה, שאינם מעשנים, שותים קפה או נוטלים תרופות. במשך 14 יום המשתתפים נמצאו בחדרים אישיים במעבדה ובזמנם החופשי ביצעו פעילות פנאי. ראשית, כל המשתתפים נכללו בסימולציה של משמרת יום עם אכילה רק בשעות היום להערכת נתוני הבסיס ולאחר מכן חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה (בדומה למצב האמיתי של עובדי משמרות) וקבוצה שניה ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה רק בשעות היום. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, משמרות לילה עם אכילה בשעות היום ובשעות הלילה הייתה מלווה בעלייה של 26% במצב רוח המאפיין דיכאון ובעלייה של 16% במצב רוח המאפיין חרדה. שינויים אלה במצב הרוח לא נצפו בקבוצה שביצעה משמרות לילה עם אכילה בשעות היום בלבד. עוד מציינים החוקרים כי מידה רבה של אי התאמה בשעון הביולוגי הייתה קשורה בעלייה גדולה יותר במצב רוח המאפיין דיכאון וחרדה. הם מסכמים כי ממצאי המחקר מדגימים כי תזמון האכילה עשוי לסייע במניעת הפרעה במצב הרוח בקרב עובדי משמרות לילה, ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה במחקרים נוספים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36095195/

במחקר אקראי מבוקר (2021), בוצעה הערכה מקדימה לתועלת של התערבות תזונתית המבוססת על צריכה גבוהה של אומגה 3 ונמוכה של אומגה 6, בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית, בדגש על איזון תסמיני מצב הרוח והפחתת המצוקה הפסיכולוגית. במחקר נכללו 82 מטופלים אשר בנוסף לטיפול הסטנדרטי ולייעוץ תזונתי, חולקו לשתי קבוצות הדיאטה למשך 12 שבועות. קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה הכוללת 1,500 מ"ג אומגה 3 וכ-2% מסך הצריכה הקלורית שמקורה באומגה 6, וקבוצת הביקורת צרכה 150 מ"ג אומגה 3 ו-7% מסך הצריכה הקלורית שמקורה באומגה 6, בהתאם לדיאטה האמריקאית הסטנדרטית. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק בתנודתיות של מצב הרוח, רמת האנרגיה, העצבנות והכאב. זאת למרות שלא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת תסמיני מצב הרוח או תסמינים אחרים. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה ראשונית לתרומה של ההתערבות התזונתית לאיזון תסמיני מצב הרוח בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית. המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34218509/

במחקר אקראי מבוקר (2020) שנערך בסין, נבדקה ההשפעה של צריכת שקדים כחלק מדיאטה מופחתת פחמימות - על המטבוליזם של פחמימות ועל תסמיני דיכאון בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 45 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך שלושה חודשים. קבוצת הביקורת השתתפה בתכנית דיאטה דלת שומן, וקבוצת ההתערבות צרכה דיאטה דומה שבה חלק מהפחמימות הוחלפו ב-56 גרם/יום שקדים. בסיום תקופת ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסך הצריכה הקלורית, כאשר הרכב התזונה בקבוצת ההתערבות היה 40% פחמימות, 38% שומן ו-22% חלבון, לעומת 59% פחמימות, 25% שומן ו-16% חלבון בקבוצת ההתערבות. נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת ברמת ההמוגלובין המסוכרר, אך בקבוצת ההתערבות הירידה היתה משמעותית יותר (ירידה מ- 7.67% ל- 6.85% בקבוצת ההתערבות ומ- 7.54% ל- 7.37% בקבוצת הביקורת). כמו כן בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בתסמיני הדיכאון וכן חלה עלייה בריכוז חיידקים מהסוג Roseburia, Ruminococcus ו-Eubacterium המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA). בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפתה רמה גבוהה יותר של ההורמון GLP-1 המעורב בהפרשת האינסולין ובשמירה על איזון הגלוקוז בדם. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מדגימים את ההשפעה המיטיבה של דיאטה מופחתת פחמימות בקרב חולי סוכרת סוג 2, ככל הנראה כתוצאה מעלייה בייצור SCFA ובהפרשה של GLP-1. המחקר מומן על ידי מענק מחקר בלתי תלוי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33022991/

במחקר אקראי מבוקר (2017) נבדקה התרומה של דיאטה ים-תיכונית עם תוסף שמן דגים לשיפור הבריאות הנפשית בקרב משתתפים עם דיכאון. במחקר נכללו 152 מבוגרים, שדיווחו על תסמיני דיכאון וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו כמוסות שמן דגים (900 מ"ג DHA ו-200 מ"ג EPA ליום מחולקים ל-2 מנות) למשך 6 חודשים וכן השתתפו במפגשים קבוצתיים פעם בשבועיים למשך 3 חודשים; המפגשים כללו הדרכה תזונתית וסדנאות בישול המיועדות ליישום עקרונות הדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, המשתתפים קיבלו סלי מצרכים שהכילו שמן זית, ירקות, פירות, שימורי קטניות, עגבניות וטונה וכן מגוון אגוזים (שקדים, אגוזי מלך ואגוזי לוז) וכן גישה לאתר אינטרנט בו מפורטים המתכונים. קבוצת הביקורת השתתפה במפגשים חברתיים בהם ניתן כיבוד כגון ביסקוויטים, גבינות, ממרחים ושתייה חמה וקרה. לאחר 3 חודשים נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה יעילה לשיפור איכות התזונה, כך שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות ציוני ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היו גבוהים יותר ונצפתה צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות וצריכה נמוכה יותר של חטיפים ושל בשר. בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בצריכת משקאות ממותקים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר במדדי הדיכאון ואיכות החיים, כאשר מדד הדיכאון השתפר ב-45% בקבוצת ההתערבות לעומת 27% בקבוצת הביקורת. החוקרים מראים כי השיפור בדיכאון נמצא במתאם חיובי לציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, לצריכת אגוזים ולצריכת מגוון גדול יותר של ירקות. ההשפעה המיטיבה של תכנית ההתערבות נמשכה גם בתקופת מעקב של 3 חודשים נוספים. עוד נמצא כי עלייה ברמת אומגה 3 וירידה ברמת אומגה 6 בדם הייתה קשורה בשיפור תחושת הסטרס והרגשות השליליים וכן במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית יעילה לשיפור איכות התזונה, וכי דיאטה ים-תיכונית בשילוב תוסף אומגה 3 עשויה להקל על תסמיני דיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29215971

במחקר אקראי מבוקר (2017) שנערך באוסטרליה נבדקה התרומה של תכנית לשיפור איכות התזונה כטיפול תומך במבוגרים עם דיכאון קליני ברמה בינונית-חמורה. המחקר ארך 12 שבועות ובו השתתפו 67 מטופלים, אשר חולקו אקראית לתכנית התזונה או לקבוצת הביקורת. תכנית התזונה כללה שבעה מפגשי ייעוץ אישיים עם תזונאי קליני והמפגשים בקבוצת הביקורת כללו רק תמיכה חברתית ללא ייעוץ תזונתי.
הייעוץ התזונתי נועד לשפר את איכות התזונה באמצעות הגברת הצריכה של 12 קבוצות מזון עיקריות: דגנים מלאים, ירקות, פירות, קטניות, מוצרי חלב דלי שומן לא ממותקים, אגוזים טבעיים לא קלויים, דגים, בשר אדום רזה, עוף, ביצים ושמן זית וכן באמצעות הפחתת צריכת מתוקים, דגנים מעובדים, מזון מטוגן, מזון מהיר, בשר מעובד ומשקאות ממותקים והגבלת האלכוהול לעד 2 כוסות יין ליום. תכנית התזונה לא התמקדה בירידה במשקל ולא הייתה מוגבלת קלורית. מהתוצאות עולה כי בקרב המשתתפים בקבוצת תכנית התזונה חל שיפור גדול יותר בתסמיני הדיכאון, עם הפרש של 7 נקודות (בסולם של 0-60) במדד MADRS הנקרא גם: Montgomery–Åsberg Depression Rating Scale, לעומת קבוצת הביקורת (p<0.001). עוד נמצא כי בקרב 32% מהמשתתפים בקבוצת התזונה חלה נסיגה בדיכאון, לעומת 8% בקבוצת הביקורת (p=0.028). החוקרים מסכמים כי שיפור איכות התזונה עשויה להוות אסטרטגיה יעילה להקלה על תסמיני דיכאון ובכך אף לתרום להפחתת תחלואה נלווית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28137247

מחקר קליני רנדומלי ומבוקר (2012) בחן השפעה של הגבלה תזונתית של צריכת בשר, דגים ועוף על מצב הרוח. נבחנו 39 אוכלי כל, אשר חולקו רנדומלית לשלוש קבוצות, אחת של אוכלי כל, שניה בה צרכו דגים 3-4 פעמים בשבוע ונמנעו מבשר ועוף, וקבוצה שלישית של תזונה צמחונית. בתום תקופת ההתערבות שארכה שבועיים, נראה כי בקרב חברי הקבוצה הצמחונית נראה שיפור מובהק במצב הרוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22333737

במחקר עוקבה (2023) שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין הסיכון להתפתחות דיכאון בקרב נשים. במחקר נכללו 31,712 נשים בגיל 42 עד 62 ממחקר האחיות השני שנערך בשנים 2003-2017. צריכת מזון אולטרה-מעובד הוערכה באמצעות שיטת NOVA המסווגת מזונות ל-4 קטגוריות בהתאם לרמת העיבוד שלהם. בנוסף, מזונות אולטרה-מעובדים סווגו לקטגוריות שונות, כולל מזונות המבוססים על דגנים, חטיפים מתוקים, ארוחות מוכנות לאכילה, שומנים ורטבים, מוצרי חלב מעובדים, חטיפים מלוחים, מוצרי בשר מעובדים, משקאות וממתיקים מלאכותיים. במהלך תקופת המעקב זוהו 2,122 מקרים של דיכאון בהתאם להגדרה מחמירה (דיווח עצמי על אבחנה רפואית + שימוש בתרופות נוגדות דיכאון) ו- 4840 מקרים בהתאם להגדרה רחבה יותר (דיווח עצמי על אבחנה רפואית ו/או שימוש בתרופות נוגדות דיכאון).נמצא כי בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר, נשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד היו בסיכון מוגבר להתפתחות דיכאון, עם סיכון גבוה ב-49% בהתאם להגדרה המחמירה או סיכון גבוה ב-34% בהתאם להגדרה הרחבה. בניתוח לפי תתי-קבוצות לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין נשים בקבוצות שונות של גיל, BMI, פעילות גופנית או עישון. באמצעות ניתוח סטטיסטי החוקרים שוללים הסבר של סיבתיות הפוכה שבו דיכאון עשוי להשפיע על הצריכה התזונתית. עוד מראים החוקרים כי הסיכון לדיכאון היה משמעותי בעיקר בקרב נשים שצרכו ממתיקים מלאכותיים, וכי הפחתה של לפחות 3 מנות מזון אולטרה-מעובד ליום הפחיתה את הסיכון לדיכאון ב-16% בהשוואה לנשים עם צריכה קבועה של מזון אולטרה-מעובד לאורך זמן. החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד, ובעיקר מזונות ומשקאות המכילים ממתיקים מלאכותיים, קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות של דיכאון בקרב נשים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37728928/

במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין מאפייני התזונה ובין תסמיני דיכאון וחרדה. במחקר נכללו 126,819 משתתפים מהביו-בנק הבריטי אשר השלימו לפחות שתי הערכות תזונתיות בתחילת המחקר בשנים 2006-2010 ובמהלך תקופת המעקב בשנים 2011-2012. תסמיני דיכאון וחרדה הוערכו בשנים 2016-2017. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 7.6 שנים תועדו 2,746 מקרים של דיכאון ו-2,202 מקרים של חרדה. בהתבסס על נתוני התזונה, החוקרים זיהו 3 דפוסי תזונה עיקריים שביטאו את ההבדלים בצריכה של סוכר, שומן וסיבים.

דפוס 1 היה מאופיין בצריכה גבוהה של שוקולד, ממתקים וחמאה ובצריכה נמוכה של פירות וירקות. משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר בדפוס זה היו בעלי סיכוי גבוה ב-17% לסבול מתסמיני דיכאון וב-18% לסבול מתסמיני חרדה.
דפוס 2 היה מאופיין בצריכה גבוהה של משקאות ממותקים וסוכר מוסף וצריכה נמוכה של חמאה וגבינה. לא נמצאו קשרים מובהקים בין רמת הצריכה בדפוס זה ובין תסמיני דיכאון וחרדה.
דפוס 3 היה מאופיין בצריכה גבוהה של חמאה ומעדני חלב ובצריכה נמוכה של אלכוהול ולחם. משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר בדפוס זה היו בעלי סיכוי גבוה ב-17% לסבול מתסמיני דיכאון וב-21% לסבול מתסמיני חרדה.

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שתזונה המאופיינת בצריכה גבוהה של שוקולד וממתקים, חמאה, גבינה עתירת שומן וסוכר מוסף ובצריכה נמוכה של פירות וירקות קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות תסמיני דיכאון וחרדה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37580669/

בהתבסס על הנתונים משני מחקרי עוקבה (2022) שנערכו בספרד נבדק הקשר בין תזונה דלקתית ובין תסמיני דיכאון בקרב קשישים. בשתי העוקבות נכללו 1,579 ו-1,627 משתתפים בני 71 בממוצע. בהתבסס על נתוני התזונה של המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון הפוטנציאל הדלקתי של התזונה (DII - Dietary Inflammatory Index). בתקופת מעקב ממוצעת של 3.2 ו-2.3 שנים תועדו 86 ו-140 מקרים של דיכאון, בהתאמה. בניתוח משולב של שתי העוקבות נמצא כי הסיכוי לסבול מדיכאון היה גבוה פי 2.07 בקרב המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של דיאטה פרו-דלקתית בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. מגמה זו הייתה דומה בכל קבוצות המין, הגיל, הפעילות הגופנית, הקשרים החברתיים והתחלואה הנלווית. החוקרים מסכמים כי דפוס של דיאטה דלקתית נמצא קשור בסיכון מוגבר לדיכאון בקרב קשישים, ויש להמשיך ולבחון האם צמצום הצריכה של רכיבים דלקתיים בתזונה עשוי לתרום להפחתת תסמיני דיכאון בקרב אוכלוסייה זו.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36306566/

במחקר עוקבה (2022) שנערך בצרפת נבדק הקשר בין הצריכה של פוֹליפנוֹלים בתזונה ובין הסיכון לתסמיני דיכאון בקרב קשישים. במחקר נכללו משתתפים מעל גיל 65 ללא דיכאון בתחילת המעקב. הצריכה של פוֹליפנוֹלים הוערכה על בסיס יומן אכילה של 24 שעות שהמשתתפים דיווחו בתחילת המחקר, ותסמיני דיכאון הוערכו כל 2-3 שנים במהלך תקופת מעקב של כ-15 שנה. בניתוח נכללו הנתונים של 1,074 משתתפים בני 75 בממוצע, מהם כ-40% אובחנו עם תסמיני דיכאון במהלך תקופת המעקב. החוקרים בדקו את הקשר בין דפוסים שונים של צריכת פוֹליפנוֹלים ובין הסיכון לתסמיני דיכאון. נמצא כי דפוס המאופיין בעיקר בצריכה גבוהה של פוֹליפנוֹלים המצויים בתה היה קשור בסיכוי נמוך ב-27% לסבול מתסמיני דיכאון. מכאן, הקפדה לאורך זמן על תזונה עשירה בפוֹליפנוֹלים, ובעיקר תה, נמצאה קשורה בסיכוי מופחת לסבול מתסמיני דיכאון בגיל מבוגר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36308981/

במחקר תצפיתי (2022) נבדק דפוס התזונה וההשפעה של טיפול בקטמין על הצריכה התזונתית בקרב מטופלים דיכאון עמיד (העדר יעילות של הטיפול התרופתי). קטמין משמש כחומר הרדמה וגם לטיפול בדיכאון עמיד בשל השְֹפעתו נוגדת הדיכאון. ברקע למחקר מוצגות העדויות המחקריות אשר מצביעות על התועלת של תזונה בריאה במניעת דיכאון ולתמיכה בטיפול הקונבנציונלי. במחקר נכללו 15 מטופלים עם דיכאון עמיד וקבוצת ביקורת של 15 משתתפים ללא דיכאון אשר מילאו יומני אכילה במשך 4 ימים וענו על שאלון תדירות צריכה תזונתית. נמצא כי משתתפים עם דיכאון היו מאופיינים בצריכה נמוכה יותר של חלב ומשקאות חלב, גבינה לבנה, לחם מלא, ירקות שונים, יין ומשקאות אחרים. לאחר התחלת השימוש בקטמין נמצא כי משתתפים עם דיכאון היו מאופיינים בצריכה נמוכה יותר של חלבון, סך שומנים ושומן חד ורב בלתי רווי, סיבים, טריפטופן, ויטמינים ומינרלים בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על הפרעה בדפוס האכילה בקרב מטופלים עם דיכאון עמיד, כאשר טיפול בקטמין עלול להגביר חסרים תזונתיים. הם מדגישים כי לתזונה לקויה ולחסר ברכיבים הנדרשים למערכת החיסון והעצבים עלולה להיות השפעה על יעילות הטיפול ולכן מדגישים את חשיבות הטיפול התזונתי למטופלים אלה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36145142/

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2021) שנערך בטאיוואן, נבדק הקשר בין דיאטה צמחונית ובין הסיכון לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 12,062 מתנדבים מארגון בודהיסטי העוסק בצדקה ובפעילות קהילתית. במסגרת הארגון, המתנדבים עוברים לפחות שנתיים של הכשרה ונדרשים להפסיק לעשן ולשתות אלכוהול, וכן להעדיף תזונה צמחונית. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים סיווגו 3,571 משתתפים כצמחוניים ו-7,006 משתתפים כלא-צמחוניים. מקרי דיכאון נקבעו בהתאם לרשומות הרפואיות, והוגדרו כלפחות שני ביקורים במרפאת חוץ פסיכיאטרית או אשפוז אחד ובהתאם לסיווג הקליני הבינלאומי. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של תשע שנים תועדו 78 מקרים של דיכאון בקבוצת הצמחוניים לעומת 206 מקרים של דיכאון בקבוצת הלא-צמחוניים. לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גורמים, נתונים אלה מבטאים סיכון נמוך ב-30% לדיכאון בקבוצת הצמחוניים. החוקרים מציינים כי ישנן שלוש השערות אטיולוגיות להתפתחות של דיכאון, וסקולרית, דלקתית ודגנרטיבית, כאשר בכולן לתזונה צמחונית עשויה להיות השפעה מיטיבה. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מדגישים את התפקיד המרכזי של התזונה במניעת דיכאון, אולם יש לבצע מחקרים נוספים על מנת שניתן יהיה להכליל את הממצאים לאוכלוסייה הכללית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33805124/

במחקר עוקבה (2021) מבוסס אוכלוסייה שנערך בהולנד, הוערך הקשר בין דפוס של תזונה בריאה והסיכון לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 2,646 משתתפים בני 60 בממוצע. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון התאמה לדפוסי התזונה הבאים: דיאטה הולנדית בריאה, דיאטה ים-תיכונית ודיאטת DASH. הציון של דיאטה הולנדית בריאה מבוסס על הצריכה של 15 קבוצות מזון ביחס להמלצות התזונתיות הלאומיות בדגש על צריכה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות, אגוזים, דגים ותה וצריכה מוגבלת של מוצרי חלב, שומנים ושמנים, קפה, בשר אדום ומעובד, משקאות ממותקים ומיצי פירות, אלכוהול ומלח. תסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר וכל שנה במהלך שבע שנות מעקב. נמצא כי לאחר התאמה סטטיסטית לגורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים וקרדיווסקולריים, התאמה גבוהה לדפוס של דיאטה הולנדית בריאה ולדיאטת DASH הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון (עלייה בסטיית תקן אחת בציון הדיאטה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-22% וב-13%, בהתאמה). לאחר התאמה נוספת לגורמי אורח חיים, רק התאמה גבוהה לדפוס של דיאטה הולנדית בריאה הייתה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון. החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה עשויה להוות אסטרטגיה מניעתית יעילה לצמצום היארעות של דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33806882

להלן הממצאים העיקריים:

מגמה של רמה גבוהה וקבועה של אינסולין בצום הייתה קשורה בסיכון גבוה פי חמש למצב מנטלי מסוכן, ובסיכון גבוה פי 3.2 להפרעה פסיכוטית, ללא סיכון מוגבר לדיכאון.
עלייה משמעותית ב-BMI בגיל ההתבגרות הייתה קשורה בסיכון גבוה פי 4.5 לדיכאון, אך לא לפסיכוזה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33439216/

במחקר עוקבה (2021) שנערך באוסטרליה, נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה ותסמיני דיכאון. החוקרים מסבירים כי דיכאון הינה מחלה רב-גורמית עם בסיס ביולוגי, פסיכולוגי, חברתי והתנהגותי, כאשר תזונה ודלקת הינם גורמים מנבאים מרכזיים להתפתחות דיכאון. בניתוח חתך נכללו הנתונים של 1,743 משתתפים בני 56 בממוצע שנאספו בין השנים 2008-2010, ובניתוח האורך נכללו 859 מהמשתתפים להם נאספו נתוני מעקב בשנת 2015. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו לכל משתתף את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה ביחס לצריכה הקלורית (E-DII™). תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד CES-D, לפיו ציון גבוה יותר, עד ציון מירבי של 60, מעיד על חומרת תסמינים גבוהה יותר. בניתוח החתך נמצא כי ציון גבוה יותר במדד E-DII, אשר מעיד על תזונה יותר פרו-דלקתית, היה קשור בעלייה של 79% בסיכון לדווח על תסמיני דיכאון, כאשר מגמה זאת הייתה משמעותית במיוחד בקרב גברים. ממצאים אלה היו עקביים גם בניתוח האורך. בהמשך, החוקרים ביצעו מטה-אנליזה שכללה סה"כ שישה מחקרי חתך ושישה מחקרי עוקבה. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה בין המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר במדד E-DII, תזונה פרו-דלקתית הייתה קשורה בעלייה של 45% בסיכון לדווח על תסמיני דיכאון, עם סיכון גבוה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים (53% לעומת 29%). מכאן, ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת לכך שתזונה פרו-דלקתית קשורה בסיכון מוגבר לסבול מתסמיני דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33485704/

כחלק ממחקר עוקבה (2021) שנערך בסין, נבדק הקשר בין דפוס התזונה ותסמיני דיכאון במהלך תקופת ההריון. במחקר נכללו 17,430 נשים בהריון. דפוס התזונה הוערך באמצעות שאלוני תזונה שמולאו באמצע ההריון ולכל משתתפת חושב ציון של תזונה בריאה. בנוסף, המשתתפות דיווחו על תסמיני דיכאון באמצע ובסוף ההריון. מניתוח נתוני התזונה החוקרים זיהו שישה דפוסים עיקריים שהיו מאופיינים בצריכה מגוונת, בצריכת ירקות, בצריכת בשר, בצריכת דגנים, בצריכת מוצרי חלב, או בצריכת פירות. תסמיני דיכאון דווחו על ידי 19.3% ו-15.7% מהנשים באמצע ובסוף ההריון, בהתאמה. באופן כללי נמצא כי דפוסי התזונה שהיו מאופיינים בצריכת ירקות או פירות היו קשורים בסיכון מופחת לתסמיני דיכאון בהשוואה לדפוס של תזונה מגוונת. עוד מראים החוקרים כי הציונים של תזונה בריאה היו גבוהים יותר בדפוסים המאופיינים בצריכה של ירקות, פירות ומוצרי חלב. החוקרים מסכמים, כי תזונה עשירה בירקות, פירות אגוזים ומוצרי חלב הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון במהלך ההריון, ובכך ממצאים אלה תומכים בהמלצות התזונתיות לפיהן לתזונה בריאה פוטנציאל לשיפור הבריאות הנפשית בהריון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33384181/

במחקר עוקבה (2020) נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין התפתחות דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי לאיכות התזונה עשוי להיות תפקיד מתווך בהשפעה של סטרס ונוירוטיות על הבריאות הנפשית, כך שאנשים הנוטים לסבול מסטרס ו/או מאפיינים נוירוטיים עלולים להיות בעלי הרגלי תזונה פחות בריאים, הרגלים אשר עלולים להגביר דיכאון וחרדה. במחקר נכללו הנתונים של 121,008 משתתפים בגילאי 18-93, אשר מילאו שאלוני תזונה ודיווחו על שני גורמי סיכון להפרעות נפשיות – חשיפה לסטרס בשנה האחרונה וארבעה מאפיינים נוירוטיים (כעס ועוינות, מודעות עצמית, אימפולסיביות ופגיעות). תסמיני דיכאון וחרדה נבדקו בתחילת המחקר ולאחר 3.6 שנות מעקב (65.342 מהמשתתפים נכללו במעקב). נמצא כי ציונים גבוהים במדד הסטרס ובמדד הנוירוטיות היו קשורים, באופן מובהק אך בקשר חלש, באיכות תזונה נמוכה. עם זאת, איכות תזונה נמוכה לא ניבאה באופן מובהק התפתחות של הפרעות נפשיות. החוקרים מראים כי באופן כללי איכות התזונה אינה מהווה גורם מתווך בקשר בין סטרס ונוירוטיות לבין התפתחות הפרעות נפשיות. הם מסכמים כי הממצאים מצביעים על כך שמשתתפים הסובלים מסטרס וממאפייני נוירוטיות נוטים לאיכות תזונה נמוכה יותר, ולפיכך עשויה להיות תרומה להתערבות תזונתית בקרב קבוצות אלה, אולם התערבות תזונתית לא צפויה למנוע התפתחות או הישנות של דיכאון וחרדה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32654840/

במחקר עוקבה,(2019) שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה לבין הסיכון לסבול מתסמיני דיכאון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות, המצביעות על התפקיד של דלקת כרונית בדרגה נמוכה בהתפתחות דיכאון, אולם לא ברור מהי השְפעת התזונה. במחקר נכללו הנתונים של 26,730 מבוגרים בגילאי 18-86. על פי שאלוני תזונה שהמשתתפים מילאו בתחילת תקופת המעקב, החוקרים חישבו לכל משתתף ציון המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה שלו בהתאם למדד (ADII (Alternate Dietary Inflammatory Index. דיכאון הוגדר כציון גבוה מ-17 בקרב גברים וגבוה מ-23 בקרב נשים, אשר תועד לפחות פעם אחת במהלך תקופת המעקב. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.4 שנים, זוהו 2,221 מקרים של דיכאון. לאחר התאמה סטטיסטית למגוון גדול של גורמים מתערבים, נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לתזונה דלקתית (רבעון 1) היו בסיכון גבוה ב-15% לסבול מתסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר (רבעון 4). מגמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב נשים, בקרב מבוגרים בגילאי הביניים ובקרב משתתפים עם BMI מעל 25. החוקרים מסכמים כי באופן כללי, תזונה פרו-דלקתית נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון, כאשר ממצאים אלה תומכים לעדויות הקיימות המצביעות על ההשפעה המשמעותית של תזונה פרו-דלקתית על מגוון מדדים בריאותיים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31152670

במחקר עוקבה (2018) נבדק הקשר ארוך הטווח בין דפוס התזונה לבין השמנה, תהליכים דלקתיים ובריאות הנפש (בדגש על תסמיני דיכאון) - בקרב מתבגרים. במחקר נכללו הנתונים של 843 מתבגרים מאוסטרליה, עם מעקב מגיל 14 ועד גיל 17. באמצעות מודלים סטטיסטיים, החוקרים בדקו את הקשר בין דפוס התזונה, סך צריכת הקלוריות ו-BMI בגיל 14 לבין BMI, רמת הלפטין (אדיפוקין פרו-דלקתי) והמדד הדלקתי CRP בגיל 17, וכן בין מדדים דלקתיים אלה לתסמיני דיכאון בגיל 17. בנוסף, נבדקה השערה הפוכה - האם בגיל 14 תסמיני דיכאון מהווים גורם המנבא את דפוס התזונה. נמצא כי:

דפוס של תזונה מערבית (צריכה גבוהה של בשר אדום, טייק-אווי, מזונות מזוקקים וממתקים) בגיל 14 היה קשור בצריכה קלורית וב-BMI גבוהים יותר בגיל 14 וכן ב-BMI ובמדדי דלקת בגיל 17.
דפוס של תזונה בריאה (צריכה גבוהה של פירות וירקות, דגים ודגנים מלאים) היה קשור ברמה נמוכה יותר של BMI ומדדי דלקת בגיל 17.
BMI גבוה יותר בגיל 14 היה קשור ברמה גבוהה יותר של BMI, לפטין, CRP, תסמיני דיכאון והפרעות נפשיות בגיל 17.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שדפוס של תזונה מערבית קשור בעלייה בסיכון להפרעות נפשיות ולתסמיני דיכאון דרך מסלולים ביולוגיים של השמנה ודלקתיות, כאשר דפוס של תזונה בריאה עשוי להגן על מסלולים אלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29339318

במחקר תצפיתי (2017), שנערך ביפן, הוערכה התרומה הבריאותית של התזונה היפנית המסורתית. במסגרת המחקר, 550 מבוגרים התבקשו לענות על שאלונים בהם נבדקו הרגלי התזונה, איכות החיים, איכות השינה, אימפולסיביות ודיכאון, כאשר בניתוח הסופי נכללו הנתונים של 278 משתתפים בריאים. נקבע כי אורז הינו אחד המאכלים העיקריים בתזונה היפנית המסורתית, והחוקרים בדקו את הקשר בין צריכת אורז לבין מדדי בריאות גופנית ונפשית. באופן ישיר, צריכה גבוהה של אורז הייתה קשורה בציונים גבוהים יותר של איכות החיים ושל איכות השינה. באמצעות מודל סטטיסטי, שנועד להסביר את הקשר בין צריכת אורז לבין מדדים של בריאות, מראים החוקרים כי הגורמים שהשפיעו על קשר זה כוללים מזונות נוספים המצויים בתזונה היפנית המסורתית כגון מרק מיסו (ממרח סויה), תה ירוק ונאטו (מאכל המופק מסויה מותססת). החוקרים מסכמים כי צריכת אורז, בשילוב עם מזונות יפניים מסורתיים נוספים, עשויה לתרום לשיפור הבריאות הגופנית והנפשית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28968452

מחקר עוקבה פרוספקטיבי (2015) שנועד לבחון את ההשערה כי תזונה המבוססת על מזונות עם אינדקס גליקמי גבוה מהווה גורם סיכון להתפתחות דיכאון. המחקר מבוסס על נתונים של כ-87,000 אלף נשים לאחר גיל המעבר אשר השתתפו במחקר בריאות רחב היקף. נמצא כי בהשוואה לנשים שצרכו מזונות עם אינדקס גליקמי נמוך, תזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה הייתה מלווה בסיכון גבוה בכ-22% לדיכאון. מגמה דומה נמצאה ביחס לצריכת סוכרים מוספים ודגנים מעובדים, בעוד שצריכה גבוהה של לקטוז, סיבים, פירות וירקות הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר לדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26109579

במחקר חתך (2023) שנערך באיראן נבדק הקשר בין איכות התזונה ובין דיכאון ואיכות חיים בקרב נערות. במחקר נכללו 733 נערות בגיל 12 עד 18. בהתאם לנתונים משאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את איכות התזונה באמצעות ציון בין 0 ל-49 במדד GDQS אשר מחושב על פי רמת הצריכה של 25 קבוצות מזון. בקרב המשתתפות עם איכות התזונה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר נמצא סיכוי קטן ב-41% לסבול מתסמיני דיכאון וסיכוי קטן ב-44% לאיכות חיים נמוכה. תוצאות אלה נותרו מובהקות גם לאחר תקנון לגורמים כמו גיל, צריכה קלורית, BMI, פעילות גופנית וקבלת מחזור. החוקרים מסכמים כי נמצא קשר חיובי בין איכות התזונה ובין דיכאון ואיכות חיים בקרב נערות, ויש להמשיך ולבחון קשרים אלה במחקרי עוקבה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38017405/

במחקר חתך (2023) שנערך בקוריאה נבדק הקשר בין דיאטה ים-תיכונית ובין דיכאון. החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים הראו שדיאטה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, אולם לא ידוע האם קשר זה מתקיים גם באוכלוסייה האסייתית. במחקר נכללו הנתונים של 5,849 משתתפים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה. בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, לכל משתתף חושב ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית באמצעות מדד שהותאם לדפוס התזונה בקוריאה. הציון ניתן על סולם של 0 עד 9 בחלוקה ל-4 קטגוריות. נמצא כי משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר של דיאטה ים-תיכונית היו בעלי סיכוי נמוך ב-42-73% לדווח על תסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. החוקרים מראים כי קשר זה היה מובהק גם בקרב נשים וגם בקרב גברים. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על התרומה של דיאטה ים-תיכונית לתמיכה בבריאות הנפשית גם באוכלוסייה האסייתית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37476401/

במחקר חתך (2023) שנערך באיטליה נבדק הקשר בין הצריכה של שומנים מסוגים שונים ובין תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 1,572 משתתפים אשר מילאו שאלוני תזונה וכן הערכה של תסמיני דיכאון. החוקרים סיווגו את המשתתפים לרבעונים בהתאם לסך הצריכה של שומנים, של שומן רווי, של שומן חד בלתי רווי (MUFA) ושל שומן רב בלתי רווי (PUFA).

להלן הממצאים העיקריים:

צריכה מתונה של PUFA (רבעון 2) הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-40% לתסמיני דיכאון בהשוואה לצריכה נמוכה (רבעון 1).
צריכה מתונה של שומן רווי (רבעון 3) הייתה קשורה בסיכוי גבוה ב-44% לתסמיני דיכאון בהשוואה לצריכה נמוכה (רבעון 1).
עם זאת, נמצא יתרון לצריכה מתונה של חומצות שומן רווי עם שרשרת קצרה או בינונית לעומת שרשרת ארוכה.
בהתייחס ל-MUFA, בהשוואה לצריכה נמוכה, צריכה גבוהה של חומצה מיריסטית הייתה קשורה בסיכוי גבוה יותר לדיכאון ואילו צריכה מתונה של חומצה ארוסית הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר.
בהתייחס ל-PUFA, בהשוואה לצריכה נמוכה, צריכה גבוהה יותר של חומצה ארכידונית, EPA ו-DHA הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר לדיכאון.

החוקרים מסכמים כי זוהו מספר קשרים בין הצריכה של חומצות שומן מסוגים שונים ובין תסמיני דיכאון, כאשר הממצאים מדגישים את החשיבות של PUFA וכן מצביעים על יתרון אפשרי לצריכה מתונה של חומצות שומן רווי קצרות שרשרת.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771380/

במחקר חתך (2023) שנערך באיטליה נבדק הקשר בין צריכת מזון אולטרה-מעובד ובין תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים צעירים. במחקר נכללו 596 משתתפים בגיל 18 עד 35. אחוז צריכת מזון אולטרה-מעובד מסך הצריכה הקלורית היומית הוערך באמצעות שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים ובהתאם לשיטת NOVA לסיווג דרגת העיבוד של המזון. הימצאות של תסמיני דיכאון הוערכה באמצעות שאלון לדיווח עצמי (CES-D-10). נמצא כי הסיכוי לסבול מתסמיני דיכאון היה גבוה ב-89% בקרב משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אולטרה-מעובד. קשר זה התחזק לאחר תקנון לדיאטה ים-תיכונית כמדד לאיכות התזונה. החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של מזון אולטרה-מעובד הייתה קשורה במידה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים צעירים. העובדה שהקשר התחזק לאחר תקנון לאיכות התזונה מצביע על מעורבות אפשרית של גורמים שאינם תזונתיים בקשר זה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771211/

במחקר חתך (ינואר 2018) נבדק הקשר בין דפוס התזונה לבין תסמיני דיכאון בקרב גברים מבריטניה. במחקר נכללו הנתונים שנאספו מ-9,668 גברים, בני זוג לנשים בהריון, אשר השתתפו במחקר אורך של הורים וילדים. על סמך דיווח עצמי של המשתתפים, החוקרים בדקו את הקשר בין תזונה צמחונית או טבעונית ונתוני התזונה לבין תסמיני דיכאון על פי המדד Edinburgh Post Natal Depression Scale (הידוע גם כ:EPDS) - תוך התאמה סטטיסטית לגורמים כמו גיל, מצב משפחתי, מצב תעסוקתי, דת, היסטוריה משפחתית של דיכאון, עישון וצריכת אלכוהול. נמצא כי משתתפים שדיווחו שהינם צמחוניים (3.6% מכלל המשתתפים, 350 גברים) נטו במידה רבה יותר לסבול מתסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים שאינם צמחוניים (ציון ממוצע של 5.26 לעומת 4.18 בסולם של 0-30, p<0.0001) והיו בסיכון גבוה ב-67% לציון הגבוה מ-10. החוקרים מסכמים כי גברים צמחוניים נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מתסמיני דיכאון, ייתכן שכתוצאה מחסרים תזונתיים כמו ויטמין B12 וברזל.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28777971

מחקר (2010) בחן את הקשר בין תזונה מערבית או מסורתית עם דיכאון וחרדה בקרב נשים. במחקר השתתפו 1046 נשים בגילאי 20-93, אשר מלאו שאלוני תזונה ושאלונים אשר בחנו את מצבן הנפשי ותסמינים פסיכולוגיים. כמו כן נערכו ראיונות אישיים על מנת להעריך רמות דיכאון וחרדה. נמצא כי תזונה מערבית המכילה מזונות מעובדים, מטוגנים, דגנים מעובדים, מזונות עתירי סוכר ובירה היתה קשורה למצב נפשי ירוד יותר, וכי תזונה מסורתית יותר הכוללת ירקות, פירות, דגים ודגנים מלאים היתה קשורה להפחתת הסיכון לדיכאון ולהפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20048020

בנייר עמדה שפורסם (2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש. עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

במחקר חתך (2018) נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות טריים, לעומת מעובדים (מבושלים או משוּמרים), לבין הבריאות הנפשית בקרב מבוגרים צעירים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לכך שצריכת פירות וירקות, העשירים ברכיבים תזונתיים, קשורה בבריאות נפשית טובה יותר, אולם עיבוד הפירות והירקות עלול להפחית את הזמינות הביולוגית של רכיבים תזונתיים חשובים. במחקר נכללו 422 משתתפים בגילאי 18-25, המתגוררים בניו-זילנד ובארה"ב. המשתתפים מילאו שאלון אינטרנטי, שנועד להעריך את רמת הצריכה של פירות וירקות טריים או מעובדים, הבריאות המנטלית (תסמיני דיכאון, חרדה, מצב רוח שלילי וחיובי, תחושת סיפוק והצלחה) וגורמי אורח חיים. מניתוח הנתונים עולה כי צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות טריים ניבאה רמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון ורמה גבוהה יותר של מצב רוח חיובי, תחושת סיפוק והצלחה, ואילו צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות מעובדים ניבאה רק רמה גבוהה יותר של מצב רוח חיובי. המזונות הטריים העיקריים שנמצאו קשורים בבריאות נפשית טובה יותר היו גזר, בננה, תפוח, תרד, אשכולית, חסה, פירות הדר, פירות יער, מלפפון וקיווי. החוקרים ממליצים על צריכה גבוהה של פירות וירקות טריים לשמירה על הבריאות הנפשית, אולם נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת לאשש את הממצאים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29692750

כחלק ממחקר חתך המתקיים בספרד, המחקר הנוכחי (2016) נועד לבחון את הקשר בין צריכת רכיבי תזונה לבין תסמיני דיכאון בקרב ילדים. במחקר נכללו 710 ילדים בגילאי 6-9 מ-11 בתי ספר יסודיים. צריכת רכיבי התזונה הוערכה על פי הדיווח התזונתי במשך 3 ימים ותסמיני הדיכאון הוערכו על פי שאלון המותאם לילדים. נמצא כי כ-20.7% מהילדים סבלו מתסמיני דיכאון. בהשוואה לילדים ללא תסמיני דיכאון, ילדים הסובלים מתסמיני דיכאון צרכו רמה גבוהה יותר של ויטמין B1, ויטמין K וברום ורמה נמוכה יותר של חלבונים ופחמימות, ויטמין B5, ביוטין, ויטמין B12, ויטמין E, אבץ, מגנזיום, קובלט ואלומיניום. מהתוצאות עולה כי רמה נמוכה של פחמימות הינה הגורם הקשור במידה הרבה ביותר לתסמיני דיכאון. החוקרים דנים בתפקיד הרכיבים התזונתיים העיקריים החשובים לשמירה על תפקוד גופני ונפשי תקין ומדגישים את החשיבות בשמירה על צריכה תזונתית מותאמת לצרכים התזונתיים של ילדים לפי ה- DRI. הערת מערכת: החסרון של מחקרי חתך היא שלא ניתן להסיק קשר של סיבה ותוצאה. כמו כן, ייתכן שחלק מהקשרים שנמצאו הם מקריים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27011198

מחקר חתך (2016) שנערך באיראן נועד לאשש ממצאים ממדינות מערביות, המצביעים על קשר בין הקפדה על אכילה בריאה לבין רמה נמוכה יותר של דיכאון וחרדה. בהתבסס על נתוני התזונה של 3,363 מבוגרים, החוקרים חישבו את מידת ההתאמה למדד לאכילה בריאה (Alternative Healthy Eating Index - מדד לאיכות התזונה המנבא את הסיכון לתחלואה כרונית המחושב על פי רמת הצריכה של ירקות ופירות, דגנים מלאים, סוכרים, קטניות ואגוזים, בשר אדום ומעובד, שומן טראנס וחומצות שומן מסוג אומגה 3, נתרן ואלכוהול). מבין כלל המשתתפים, כ-30% סבלו מדיכאון וכ-15% סבלו מחרדה, כאשר משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך בכ-49% לסבול מחרדה ו-45% לסבול מדיכאון בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. קשר זה היה מובהק סטטיסטית עבור נשים, אך לא עבור גברים, ובולט במיוחד עבור צעירים מתחת לגיל 40. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים דומים שנערכו במדינות מערביות ומצביעים על חשיבות התזונה לשמירה על בריאות הנפש.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27188471

מחקר חתך (2015) שנועד לבחון את הקשר בין האינדקס הגליקמי והעומס הגליקמי לבין הפרעות פסיכולוגיות שכיחות. במחקר נכללו 3,363 מתנדבים אשר התבקשו למלא שאלוני תזונה ושאלונים להערכת דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית. נמצא כי משתתפים שצרכו תזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה היו בסיכון גבוה יותר בכ-44% לדיכאון ובכ-52% לחרדה בהשוואה למשתתפים עם תזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך. אולם, אינדקס גליקמי גבוה היה קשור בסיכון גבוה יותר לדיכאון ולמצוקה פסיכולוגית בנשים, אך לא בגברים. עם זאת, עומס גליקמי גבוה היה מלווה דווקא בסיכון נמוך יותר להפרעות נפשיות, דיכאון ומצוקה פסיכולוגית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26607943

במחקר (2013) נמצא כי צריכה מוגברת של חומצה פולית כמו גם דפוסי תזונה בריאים הכוללים צריכת ירקות, פירות, פירות יער, דגנים מלאים ועוד מפחיתים את הסיכון לדיכאון. צריכת תזונה מעובדת ולא בריאה קשורה לסיכון גבוה יותר לדיכאון, כמו גם להחמרת תסמינים בדיכאון קיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23643105

במחקר (2015) שנערך בעכברים שקיבלו דיאטה עתירת שומן נמצא כי עלייה במשקל וברמת הסוכר קשורה בהופעת תסמיני חרדה ודיכאון, ככל הנראה כתוצאה משינויים בפעילות המוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26472268

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33220451/

צריכת רכיבים ספציפיים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים, (2020) נבדק הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין תסמיני דיכאון. בסקירה נכללו תשעה מחקרים, מהם ארבעה מחקרי מקרה-בקרה (673 משתתפים), וחמישה מחקרי חתך (97,023 משתתפים). בניתוח כולל של התוצאות ממחקרי המקרה-בקרה, נמצא כי צריכת הסיבים בקרב משתתפים עם דיכאון הייתה נמוכה באופן מובהק בהשוואה למשתתפים בריאים, עם הטרוגניות נמוכה בין המחקרים. בניתוח כולל של התוצאות ממחקרי החתך, נמצא כי צריכה גבוהה של סיבים הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-24% לדיכאון, עם הטרוגניות נמוכה ביו המחקרים. מוצעים מספר מנגנונים אפשריים לקשר בין צריכת סיבים ודיכאון: שינוי בהרכב חיידקי המעי המוביל לשינוי במתווכים עצביים כמו סרוטונין; שינויים בתגובת הסטרס; הפחתת תהליכי דלקת וויסות העקה החמצונית. בנוסף, הסיבים מהווים מקור לייצור של חומצות שומן קצרות שרשרת המפחיתות את תהליכי הדלקת. הם גם בעלי אינדקס גליקמי נמוך ומפחיתים היפרגליקמיה, ובכך מצמצים את הייצור של רדיקלים חופשיים וציטוקינים דלקתיים. החוקרים מסכמים, כי תזונה עשירה בסיבים קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמיני דיכאון, כאשר יש לאשש את הממצאים במחקרים אקראיים מבוקרים, וכן לבחון את הקשרים בין סיבים תזונתיים מסוגים שונים לבין דיכאון.

בסקירה שיטתית (2018) נבדק מהם מקורות המזון העשירים ביותר בערכים תזונתיים בעלי השפעה נוגדת דיכאון. החוקרים גיבשו רשימה של רכיבים נוגדי דיכאון בהתבסס על 34 רכיבים תזונתיים שנמצאו בספרות המדעית כחיוניים לגוף האדם. באמצעות מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי, החוקרים זיהו מזונות בעלי תכולה גבוהה של לפחות רכיב נוגד דיכאון אחד וחישבו עבור כל מזון ציון נוגד דיכאון (AFS - Antidepressant Food Score). הציון ניתן באחוזים בהתאם לצריכה היומית המומלצת של כל רכיב תזונתי, בחלוקה למזונות מן החי ולמזונות מן הצומח.

להלן הממצאים העיקריים:

זוהו 12 רכיבים תזונתיים בעלי תרומה לטיפול בהפרעות דיכאון ולמניעתן: חומצה פולית, ברזל, אומגה 3, מגנזיום, אשלגן, סלניום, תיאמין (ויטמין B1), ויטמין A, ויטמין B6, ויטמין B12, ויטמין C ואבץ.
המזונות בעלי ציון נוגד דיכאון הגבוהים ביותר היו:
מזונות מן החי: צדפות (56%), פירות ים שונים (28-30%) ואיברי פנים (18-38%).
מזונות מן הצומח: עלים ירוקים (תרד 97%), חסה מסוגים שונים (74-99%), פלפלים (39-56%) וירקות מצליבים (35-42%).

החוקרים מסכמים כי זוהי שיטת הסיווג הראשונה המאפשרת לגבש המלצות תזונתיות למניעה ולטיפול בדיכאון ולשלב מזונות מסוימים בהתאם להעדפות האישיות כחלק מדפוס תזונה בריא ומאוזן.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30254980

בסקירה שיטתית (2023) הוערך הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין מדדים של הידרדרות קוגניטיבית ומצב רוח. בסקירה נכללו 23 מחקרים, מהם 4 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-19 מחקרים תצפיתיים. מבין כלל המחקרים, ב-12 מחקרים נבדקו מדדים של הידרדרות קוגניטיבית, ב-9 מחקרים נבדקו מדדים של מצב רוח, דיכאון וחרדה וב-2 מחקרים נבדקו מדדים גם של תפקוד קוגניטיבי וגם של מצב רוח.

להלן הממצאים העיקריים:

במחקרים מבוקרים נמצא יתרון לצריכה של אורז מלא ושל חיטה מלאה בהתייחס למדדים מסוימים של תפקוד קוגניטיבי וכן למדדים של מצב רוח, כולל דיכאון, עייפות ואפתיה.
מבין 6 מחקרי עוקבה, ב-3 נמצא כי צריכה של דגנים מלאים הייתה קשורה בסיכון מופחת להידרדרות קוגניטיבית, ואילו ב-3 מחקרים לא נמצא קשר מובהק.
ב-3 מחקרי עוקבה נמצא יתרון לצריכת דגנים מלאים בהקשר לדיכאון ולמצוקה פסיכולוגית.
מבין מחקרי החתך, ב-4 נמצאו תוצאות מובהקות לגבי הקשר בין צריכת דגנים מלאים ומדדים קוגניטיביים, לעומת 2 מחקרים בהם לא נמצא קשר מובהק.
הממצאים ממחקרי חתך וממחקרי מקרה-ביקורת לגבי מדדים של דיכאון וחרדה לא היו עקביים.

החוקרים מסכמים כי באופן כללי העדויות לגבי הקשר בין צריכת דגנים מלאים למדדים קוגניטיביים אינן חד משמעיות. עם זאת, מרבית הממצאים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של דגנים מלאים קשורה בשיפור מדדים של מצב רוח, למרות שהעדויות ממחקרי חתך אינן עקביות. הם מציינים כי באופן כללי איכות העדויות נמוכה ומספר המחקרים המבוקרים נמוך.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37085091/

בסקירה,(2020) דנים החוקרים בהשפעה של קפאין על הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, תוך התייחסות להבדלים מגדריים. החוקרים מציינים, כי קפאין משמש כממריץ מתון, אולם צריכה עודפת (1-1.5 גרם ליום – שווה ערך למעל 10 כוסות קפה ביום) עלולה לגרום להרעלת קפאין, הכוללת תסמיני חרדה, עצבנות, הפרעות שינה והפרעות בדרכי העיכול. במסגרת הסקירה, מוצגים ממצאים בהתייחס להבדלים מגדריים בשיעור של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כולל שבץ, הפרעות שינה, דמנציה, פרקינסון, דיכאון, חרדה ומחלות עצב-שריר. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של קפאין על מצבים אלה. מהסקירה עולה כי ההשפעה של קפאין יכולה להיות חיובית או שלילית, ובמקרים מסוימים תלויה במגדר. באופן ספציפי, צריכת קפאין נמצאה בעלת השפעה מגינה מפני שבץ, דמנציה ודיכאון בקרב נשים, ופרקינסון בקרב גברים, אך גם בעלת השפעה שלילית על הסיכון להפרעות שינה ולחרדה בגיל ההתבגרות - בקרב נשים וגברים במידה דומה. החוקרים מסכמים, כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת ההבדלים המגדריים בהשפעה של קפאין, כבסיס לגיבוש המלצות לצריכת קפאין מותאמות מגדרית. המחקר מומן על ידי מענקים מגופים לאומיים בקוריאה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33050315/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה היעילות של מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים לטיפול בהפרעת דיכאון בקרב צעירים. במחקר נכללו 40 משתתפים בגיל 18 עד 29 עם אבחנה של הפרעת דיכאון. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת מיץ תפוזים עשיר או דל בפלבונואידים (158 לעומת 28 מ"ג ל-100 גרם מיץ, ללא הבדל ברכיבים התזונתיים האחרים). בשתי הקבוצות המשתתפים התבקשו לשתות שלושה בקבוקים ביום (190 מ"ל לבקבוק) למשך 8 שבועות. נמצא כי השיפור בתסמיני הדיכאון היה גדול יותר בקרב המשתתפים שקיבלו מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים. מעבר לכך, בקבוצת ההתערבות נמצאה עלייה בריכוז ה-BDNF (גורם נוירוטרופי מוחי המעורב בפעילות הנוירונים במוח), וכן בשיפור סמנים של בריאות המעי (zonulin, claudin-5, FABP2). החוקרים מציינים כי שיפור בסמנים של בריאות המעי היה קשור בעלייה בריכוז של חיידקים מהסוג Butyricicoccus pullicaecorum, כאשר ריכוזם היה גבוה יותר בקבוצת ההתערבות. מסקנת החוקרים היא כי מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים עשוי לתרום להקלה על תסמיני דיכאון בקרב צעירים, כאשר הריכוז של Butyricicoccus pullicaecorum עשוי לשמש כסמן לשיפור קליני באוכלוסייה זאת. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36615801/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של שמן זית כתית מעולה בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. החוקרים מציינים כי הפוטנציאל נוגד הדיכאון של שמן זית הודגם במחקרים תצפיתיים ועשוי לסייע למטופלים שנמנעים מטיפול תרופתי. במחקר נכללו 73 מטופלים אשר חולקו אקראית לצריכת 25 מ"ל/יום של שמן זית כתית מעולה או של שמן חמניות למשך 52 יום. החוקרים העריכו את ההתערבות על מדדי דיכאון, רמת הקורטיזול ברוק וריכוז גורם הגדילה המוחי בדם (BDNF). נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת במדד HAMD-7 להערכת דיכאון בהשוואה לנתוני הבסיס ולקבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים מראים כי לשמן זית כתית מעולה הייתה השפעה מובהקת רק בקרב משתתפים עם דיכאון ברמת חומרה גבוהה אך לא בקרב מטופלים עם דיכאון קל או בינוני. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת הקורטיזול וה-BDNF. החוקרים מסכמים כי לתיסוף של שמן זית כתית מעולה עשויה להיות תועלת מובהקת סטטיסטית ומשמעותית מבחינה קלינית למטופלים עם דיכאון ברמת חומרה גבוהה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34358723/

במחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של חומץ תפוחים על מצב הרוח ועל המטבוליזם בקרב צעירים בריאים. החוקרים מציינים כי צריכה יומית של חומץ תפוחים נמצאה קשורה בשיפור האיזון הגליקמי, כאשר עדויות עדכניות מצביעות על תרומה אפשרית לחומץ תפוחים גם לשיפור הבריאות הנפשית. במחקר נכללו 25 משתתפים אשר חולקו אקראית לצריכת חומץ תפוחים (שתי כפיות מהולות במים פעמיים ביום עם הארוחות) או פלסבו למשך ארבעה שבועות, ללא שינוי נוסף בתזונה או בפעילות הגופנית. בתחילת המחקר ובסיומו המשתתפים מילאו שאלונים להערכת מצב הרוח ותסמיני דיכאון, כאשר ההשפעה על המטבוליזם נבדקה באמצעות דגימות שתן. נמצא כי בקבוצת החומץ חל שיפור מובהק במדדים של מצב הרוח ותסמיני דיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. הניתוח המטבולי הצביע על שיפור בפעילות האנזימטית ובמטבוליזם של חומצות האמינו גליצין, סרין ותראונין. החוקרים מסכמים כי יש להמשיך ולחקור את הפוטנציאל של חומץ לשיפור מצב הרוח ולהפחתת תסמיני דיכאון. החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34836275/

במחקר משולב (2023) הוערך הקשר בין צריכת מזון מטוגן ובין חרדה ודיכאון, תוך בחינת מנגנוני הפעולה המעורבים. ראשית נערך מחקר עוקבה בו נכללו הנתונים של 140,728 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 11.3 שנים תועדו 8,294 מקרים של חרדה ו- 12,735 מקרים של דיכאון. נמצא כי צריכת מזון מטוגן (בדגש על מזון כמו שניצל וצ'יפס) הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה ודיכאון. ספציפית, צריכה של לפחות מנה אחת ליום של מזון מטוגן הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-12% לתסמיני חרדה ובסיכון גבוה ב-7% לתסמיני דיכאון בהשוואה למשתתפים שדיווחו שאינם צורכים כלל מזון מטוגן. קשר זה היה משמעותי יותר בקרב משתתפים צעירים יותר ובקרב גברים. החוקרים מציינים כי חשיפה לאקרילאמיד, תרכובת הנוצרת בעת ההשחמה של המזון, עשויה להוות הסבר אפשרי לקשר שנמצא בין מזון מטוגן ותסמיני חרדה ודיכאון. על מנת להמשיך ולבחון את מנגנון הפעולה בוצע מחקר במודל של דגים שנחשפו באופן כרוני לאקרילאמיד. נמצא כי חשיפה לאקרילאמיד הובילה להתנהגות המבטאת חרדה ודיכאון וכן השפיעה על הביטוי של גנים המעורבים בחדירות של מחסום הדם-מוח. בעקבות החשיפה זוהו הפרעות במטבוליזם של שומנים במוח והתפתחות של דלקת בתאי העצב, תהליכים הנובעים מחמצון של שומנים ומעלייה בעקה החמצונית. החוקרים מסכמים כי השילוב של ממצאים אפידמיולוגיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים מספק תמיכה משמעותית לכך שחשיפה לאקרילאמיד מעודדת תסמיני חרדה ודיכאון, כאשר הם מדגישים את החשיבות של הפחתת הצריכה של מזון מטוגן לשמירה על הבריאות המנטלית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37094155/

במאמר (2017) מוצגים שני מחקרים קליניים, העוסקים בהשפעה של אוכמניות, העשירות בפלבונואידים, על מצב הרוח. החוקרים מסבירים כי מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשר בין צריכת פלבונואידים לסיכון נמוך יותר לדיכאון, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא ההשפעה של פלבונואידים על תפקודים ניהוליים, שהינם בעלי תפקיד מרכזי בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי ועל מצב הרוח. במחקר מוצלב השתתפו 21 צעירים בגילאי 18-21, אשר צרכו משקה אוכמניות עשיר בפלבונואידים או פלסבו - משקה בעל ערכי ויטמין C וסוכר דומים, ללא אנתוציאנינים. במחקר אקראי מבוקר השתתפו 50 ילדים בגילאי 7-10, אשר חולקו אקראית לצריכת משקה אוכמניות עשיר בפלבונואידים או פלסבו. בשני המחקרים החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפים לפני צריכת המשקה ושעתיים אחרי צריכתו. מצב הרוח נמדד באמצעות שאלון של 20 היגדים, 10 מתארים מצב רוח חיובי (באיזו מידה אני מרגיש: מתעניין, מתלהב, חזק) ו-10 מתארים מצב רוח שלילי (באיזו מידה אני מרגיש מפחד, עצבני, מבויש). בשני המחקרים נמצא כי צריכת משקה האוכמניות הייתה מלווה בשיפור במצב הרוח החיובי, ללא השפעה על מצב הרוח השלילי החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה עשויים להיות בעלי משמעות קלינית לשיפור בריאות הציבור, אך נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון מהו המנגנון בו פלבונואידים משפרים את מצב הרוח החיובי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28230732

במחקר תצפיתי (2021) שנערך בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת פטריות בתזונה והסיכון לדיכאון בקרב מבוגרים. החוקרים מציינים כי פטריות מכילות רכיבים פעילים אשר נמצאו קשורים ברמת חרדה נמוכה יותר, כולל ויטמין B12, גורם גדילה עצבי, ורכיבים נוגדי חמצון ונוגדי דלקת. לפיכך, משוער כי צריכת פטריות תהיה קשורה בסיכון מופחת לדיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 24,699 משתתפים בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2005-2016. התדירות של צריכת פטריות הוערכה באמצעות דיווח הצריכה התזונתית ב-24 שעות, ודיכאון הוגדר בהתאם לשאלון בריאות שמילאו המשתתפים. שיעור ההימצאות של דיכאון היה 5.9%, ו-5.2% מהמשתתפים דיווחו על צריכת פטריות. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר (שליש תחתון), משתתפים עם צריכה בינונית (4.9 גרם/יום) היו בסיכון נמוך ב-69% לדיכאון, כאשר לא נמצא הבדל מובהק לעומת המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר (19.6 גרם/יום). החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על תרומה אפשרית לצריכה של פטריות בתזונה בהתייחס לתסמיני דיכאון, אולם הממצאים מוגבלים שכן מדובר בניתוח חתך עם מידע מוגבל לגבי הצריכה התזונתית של פטריות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34333177/

במחקר חתך (2023) שנערך בברזיל נבדק הקשר בין תזונה נטולת בשר ובין דיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 14,216 משתתפים בגיל 35 עד 74 אשר מילאו שאלוני תזונה וכן שאלון להערכת אפיזודות של דיכאון. החוקרים בדקו את הקשר בין תזונה נטולת בשר ובין אפיזודות של דיכאון תוך נטרול משתנים סוציו-דמוגרפיים, עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, מצב בריאותי, BMI ומדדים תזונתיים. באופן כללי נמצא כי השכיחות של אפיזודות דיכאון היה כפול בקרב משתתפים שאינם צורכים בשר בהשוואה למשתתפים אשר צורכים בשר. יחד עם זאת, מחקר זה אינו מאפשר להסיק על כך שהקשר הינו סיבתי. החוקרים מסכמים כי אפיזודות של דיכאון שכיחות יותר בקרב משתתפים שאינם צורכים בשר באופן בלתי תלוי במדדים סוציו-אקונומיים או במשתני אורח חיים, אולם הקשר אינו נובע מחסרים תזונתיים ויש להמשיך ולבחון האם קשר זה מתקיים גם במעקב לאורך זמן. הערת מערכת: מחקר חתך אינו מאפשר להסיק על קשר סיבתי. יש לציין כי המחקר נערך בברזיל, מדינה המאופיינת בצריכת בשר גבוהה, ולכן ייתכן כי לאוכלוסייה שאינה צורכת בשר מאפיינים ייחודיים המשפיעים על התוצאות שהתקבלו. רוב המחקרים מצביעים על התועלת של תזונה מהצומח לשמירה על בריאות גופנית ונפשית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36162679/

במחקר אקראי מבוקר (2020) הוערכה התרומה של תזונה עשירה בפוליפנוֹלים על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות רבות התומכות בהשפעה נוגדת חרדה ונוגדת דיכאון של התזונה, ובעיקר של פוליפנוֹלים. במחקר נכללו 99 משתתפים בגילאי 40-65, הסובלים מיתר לחץ דם קל. כל המשתתפים צרכו במשך ארבעה שבועות תזונה דלת פוליפנוֹלים, ולאחר מכן חולקו אקראית לתזונה דלה או עשירה בפוליפנוֹלים למשך שמונה שבועות. תזונה עשירה בפוליפנוֹלים כללה שש מנות ליום של פירות וירקות (לפחות מנה אחת של פירות יער) ו-50 גרם ליום שוקולד מריר 70% קקאו. בסיום תקופת ההתערבות, המשתתפים שצרכו תזונה עשירה בפוליפנוֹלים דיווחו על ירידה בתסמיני דיכאון ועל שיפור בהיבטים של תפקוד גופני ונפשי בשאלון איכות החיים. לא זוהו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לתסמיני חרדה, סטרס, הערכה עצמית, או דימוי גוף.החוקרים מסכמים כי לתזונה עשירה בפוליפנוֹלים פוטנציאל להוביל לירידה בתסמיני דיכאון ולשיפור בבריאות הגופנית והנפשית. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32823886/

במחקר אקראי מבוקר (2020) נבדקה ההשפעה של פלבונואידים על חיידקי המעי וכתוצאה מכך על תסמיני דיכאון, בקרב מבוגרים צעירים. במחקר נכללו 40 משתתפים בגילאי 20-30, אשר חולקו אקראית לצריכת 380 מ"ל/יום מיץ תפוזים עשיר או דל בפלבונואידים למשך 8 שבועות (600 לעומת 108 מ"ג/יום פלבונואידים). תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד CES-D והרכב חיידקי המעי נבדק באמצעות דגימות צואה. לפני ההתערבות נמצא קשר חיובי בין הרמה בדם של גורם נוירוטרופי מוחי (brain-derived neurotrophic factor - BDNF) לבין ריכוז החיידקים מהמשפחה Lachnospiraceae, כאשר לאחר ההתערבות חלה עלייה בריכוז חיידקים אלו בקרב המשתתפים שקיבלו מיץ עשיר בפלבונואידים בהשוואה למשתתפים שקיבלו מיץ דל בפלבונואידים. ל-BDNF מגוון תפקידים במערכת העצבים המרכזית ומעורבות במנגנוני הפעולה של נוגדי דיכאון, כאשר מחקרים קודמים מצאו רמה נמוכה יותר של BDNF בקרב משתתפים עם הפרעת דיכאון ועלייה לאחר טיפול בנוגדי דיכאון. עוד נמצא כי בשתי הקבוצות חלה ירידה במדד הדיכאון, עם ירידה משמעותית יותר בקבוצה שקיבלה מיץ עשיר בפלבונואידים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים לראשונה על כך ששינויים בהרכב חיידקי המעי כתוצאה מנטילת פלבונואידים עשויה להיות בעלת פוטנציאל לטיפול בדיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32570775/

מחקר קליני כפול סמיות (יוני 2013) מצא כי לצריכה קבועה של תה ירוק יתרון על פני פלסבו בלמידת תגמול ובהפחתת תסמינים דיכאוניים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23777561

במחקר אקראי מוצלב (2019) נבדקה ההשפעה של שיפון מלא על מטבוליטים שונים בדם. במחקר נכללו 15 מבוגרים בריאים, אשר התבקשו להמשיך בדפוס התזונה הרגיל שלהם למשך 3 תקופות של 4 שבועות כל אחת, במהלכן התבקשו לצרוך 6-10 פרוסות לחם ליום:

תקופת הכנה בה כל המשתתפים צרכו לחם חיטה מקמח לבן המכיל 3% סיבים.
שתי תקופות התערבות, בהן המשתתפים צרכו בסדר אקראי לחם מקמח שיפון מלא או לחם חיטה מקמח לבן + סובין שיפון מותסס; שני הלחמים מכילים 10% סיבים.

בסוף כל תקופה נלקחו בדיקות דם בצום ונערך ניתוח של פרופיל המטבוליטים בדם. בנוסף, מכיוון שסרוטונין פריפריאלי מיוצר בעיקר במעי, ההשפעה של השינוי בתכולת הסיבים בתזונה נבדקה בדגימות של מעי עכברים, אשר צרכו במשך תשעה שבועות דיאטה עתירת שומן עם מקורות שונים של סיבים. החוקרים זיהו חמישה מטבוליטים אנדוגניים ו-15 פיטוכימקלים - הקשורים בצריכת לחם שיפון מלא. ריכוז נמוך יותר של סרוטונין, טאורין ו-GPC glycerophosphocholine נמצא לאחר צריכת לחם שיפון מלא בהשוואה ללחם חיטה לבן. כמו כן, ריכוז הסרוטונין ברקמת המעי היה נמוך יותר בקרב עכברים שקיבלו סובין שיפון בהשוואה לתאית. החוקרים מסכמים כי ירידה בריכוז הסרוטונין הפריפריאלי עשויה להוות הסבר להשפעה הבריאותית המיטיבה של צריכת דגנים מלאים. הם מציעים שלסרוטונין השפעה מתווכת בין צריכת דגנים מלאים ורמת האינסולין לאחר הארוחה. הם מציינים מחקרים קודמים שנערכו בקרב חיות מעבדה המראים כי רמת סרוטונין גבוהה הייתה קשורה בפגיעה באיזון הגליקמי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31136658

במחקר חתך (2022) נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית ובין הבריאות הנפשית, כתלות בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 428 מבוגרים בריאים בני כ-40 בממוצע אשר מילאו שאלונים שונים הבוחנים את הצריכה התזונתית ואת הבריאות הנפשית. החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה של פירות (טריים או משוּמרים), ירקות (טריים, משוּמרים או קפואים ללא תפ"א), חטיפים מתוקים וחטיפים מלוחים, לבין מדדים שונים של בריאות נפשית, כולל תסמיני דיכאון וחרדה, סטרס ותחושת רווחה. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות שאלון דיווח עצמי (Cognitive Failures Questionnaire - CFQ) אשר מעריך את הכישלונות הקוגניטיביים בחיי היומיום ובאמצעות מטלה ממוחשבת בה נבדקת יכולת עיכוב התגובה. החוקרים שיערו כי צריכה גבוהה יותר של מזונות עשירים תזונתית תהיה קשורה בבריאות נפשית טובה יותר כתלות בתפקוד הקוגניטיבי, כך שצריכת פירות וירקות תמנע הפרעה קוגניטיבית וכתוצאה מכך תוביל לשיפור הבריאות הנפשית.

להלן הממצאים העיקריים:

תדירות גבוהה יותר של צריכת פירות הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון ובתחושת רווחה נפשית גבוהה יותר.
תדירות גבוהה יותר של צריכת חטיפים מלוחים הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה.
בהתייחס להשפעה המתווכת של התפקוד הקוגניטיבי, נמצא כי תדירות גבוהה יותר של צריכת חטיפים מלוחים הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה, דיכאון וסטרס ונמוכה יותר של תחושת רווחה כאשר הציונים במדד CFQ היו גבוהים יותר (יותר כישלונות קוגניטיביים).

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על קשרים בין גורמים תזונתיים ספציפיים ובין הבריאות הנפשית, כאשר התפקוד הקוגניטיבי עשוי להוות מנגנון המסביר קשרים אלה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35616008/

במחקר חתך (2021) שנערך באיראן, נבדק הקשר בין צריכת חומצות אמינו מסועפות שרשרת בתזונה (BCAAs) ובין הבריאות הפסיכולוגית, כולל תסמיני דיכאון, חרדה ותחושת מצוקה. במחקר נכללו 3,175 מבוגרים בגילאי 18-55 אשר מילאו שאלוני תזונה וכן שאלונים להערכת הבריאות הפסיכולוגית. מבין כלל המשתתפים, 26.4% אובחנו כסובלים מתסמיני דיכאון, 11.9% כסובלים מתסמיני חרדה, ו-20.9% כסובלים מתחושת מצוקה. באופן כללי נמצא כי המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של BCAAs, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-24% לסבול מתסמיני דיכאון וב-34% לסבול מתסמיני חרדה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לצריכה של כל אחת מחומצות האמינו ולין, לאוצין ואיזולאוצין בנפרד. לא נמצאו קשרים משמעותיים בהתייחס לתחושת מצוקה. ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה עשירה ב- BCAAs קשורה בסיכון מופחת לסבול מתסמיני דיכאון וחרדה. המנגנון העיקרי המוצע הוא ההשפעה של BCAAs על החלבון mTor המעורב בפעילות התא, בדומה להשפעה של תרופות נוגדות דיכאון כגון קטמין, סרטרלין ועוד.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33514378

במחקר חתך, (2020) המבוסס על נתוני סקר הבריאות והתזונה הלאומי בקוריאה, נבדק הקשר בין צריכת סיבים תזונתיים לבין דיכאון בקרב נשים לפני או אחרי גיל המעבר. במחקר נכללו 5,807 נשים, מהן 2,949 נשים לפני גיל המעבר ו-2,858 נשים לאחר גיל המעבר. דיכאון הוגדר כציון גבוה מ-10 במדד PHQ-9 (בסקאלה של 0 עד 27). לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הנשים הסובלות מתסמיני דיכאון (4.9% מהנשים לפני גיל המעבר לעומת 6.29% מהנשים לאחר גיל המעבר, p=0.054). נשים לפני גיל המעבר צרכו בממוצע יותר קלוריות (1,722 לעומת 1,593 קלוריות/יום), ופחות סיבים (12.35 לעומת 16.36 גרם/1,000 קלוריות/יום) בהשוואה לנשים לאחר גיל המעבר. נמצא כי באופן כללי צריכת הסיבים הייתה גבוהה יותר בקרב נשים ללא דיכאון בהשוואה לנשים הסובלות מדיכאון (14.07 לעומת 12.67 גרם/1,000 קלוריות/יום), אולם קשר זה היה מובהק רק עבור נשים לפני גיל המעבר ולא עבור נשים לאחר גיל המעבר. באופן ספציפי, בקרב נשים לפני גיל המעבר, עלייה של 1 גרם סיבים ל-1,000 קלוריות, הייתה קשורה בירידה של 5% בסיכון לדיכאון. החוקרים מסכמים, כי תזונה עשירה בסיבים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לדיכאון בקרב נשים לפני גיל המעבר, ממצא המוסבר על ידי יחסי הגומלין בין המוח והמעי, כך ששינויים בחיידקי המעי עשויים להתבטא בפעילות המוח דרך מסלולים עצביים, הורמונליים, מטבוליים וחיסוניים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350672/

במחקר חתך, (2020) שנערך באיראן, נבדק הקשר בין צריכת בשר אדום לבין תסמינים נפשיים בקרב נשים. במחקר נכללו 482 נשים בגילאי 20-50. על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות, החוקרים העריכו את צריכת הבשר, שכללה בשר אדום (בקר וכבש) ואיברים פנימיים. תסמינים נפשיים של דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית הוערכו באמצעות המדד (DASS (Depression, Anxiety, Stress Scales. נמצא כי השכיחות של תסמיני דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית הייתה 34%, 40% ו-42%, בהתאמה. בקרב נשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של בשר אדום (מעל 54 גרם/יום) הסיכון לסבול מתסמיני דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית היה גבוה פי 2.5, פי 1.82 ופי 3.47, בהתאמה, בהשוואה לנשים עם הצריכה הנמוכה ביותר (עד 21 גרם/יום). המנגנון המשוער הוא ההשפעה הדלקתית שעשויה להיות לשומן רווי ולחומצה ארכידונית על המוח. דלקתיות זו עלולה להעלות סיכון לדיכאון. החוקרים מסכמים כי צריכה גבוהה של בשר אדום הייתה קשורה בשכיחות גבוהה יותר של תסמיני דיכאון, חרדה ומצוקה פסיכולוגית בקרב נשים, ויש להמשיך ולבחון קשרים אלה במחקרים פרוספקטיביים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33197663/

במחקר חתך, (2018) המבוסס על נתוני סקר התזונה הלאומי האמריקאי, נבדק הקשר בין צריכת סיבים בתזונה לבין הסיכון לתסמיני דיכאון. במחקר נכללו הנתונים של כ-16,000 מבוגרים מעל גיל 20. באופן כללי, נמצא כי תזונה עשירה בסיבים, דגנים מלאים, ירקות ופירות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתסמיני דיכאון. ספציפית, בהשוואה לצריכת הסיבים הנמוכה ביותר, משתתפים שצרכו את רמת הסיבים הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך יותר לסבול מתסמיני דיכאון.

	רמת הצריכה הנמוכה ביותר (גרם ליום)	רמת הצריכה הגבוהה ביותר(גרם ליום)	הירידה בסיכון לתסמיני דיכאון
סך הסיבים בתזונה	<10.50	≥20.95	41%
סיבים שמקורם בדגנים	<3.70	≥9.60	10%
סיבים שמקורם בירקות	<1.20	≥ 4.60	42%
סיבים שמקורם בפירות	0	≥3.55	36%

ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה עשירה בסיבים ממקורות שונים עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסבול מתסמיני דיכאון. מוצעים מנגנונים שונים להסבר קשר זה והם:

1) סיבים תזונתיים יכולים לשנות את הרכב חיידקי המעי וחיידקי המעי בתורם עשויים לווסת דלקת, סטרס חמצוני, פעילות סרוטוגנית ותגובת סטרס; כלומר, סיבים תזונתיים מתקשרים עם מערכת העצבים ומשפיעים על תפקוד המוח.

2) חומצות שומן קצרות שרשרת, המיוצרות בתהליך תסיסת הסיבים התזונתיים במעי, עשויות לווסת תגובה דלקתית – מסלול מתווך העומד בבסיס הדיכאון.

3) היפרגליקמיה לאחר ארוחה עשויה לקדם ייצור מוגבר של סטרס חימצוני, וסיבים תזונתיים יכולים להוריד את רמת הגלוקוז בפלסמה לאחר ארוחה, תוצאה שעשויה לעכב את התהליך הדלקתי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29747090

במסגרת מחקר מבוקר (אפריל 2014), נבדקים בריאים צרכו למשך 8 ימים דיאטה עתירת אספרטיים (25 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום) ו-8 ימים נוספים של דיאטה דלת אספרטיים (10 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום) עם שבועיים הפסקה בין הדיאטות. לאחר כל דיאטה בוצעה הערכה לרמת התפקוד הקוגניטיבי, רמת הדיכאון, מצב הרוח ומידת כאבי הראש של המשתתפים. ממצאי המחקר מראים כי צריכה גבוהה של אספרטיים הובילה לעלייה ברמת העצבנות, לרמת דיכאון גבוהה יותר ולביצוע נמוך יותר במבחני תפיסה מרחבית, אולם לא נמצאה השפעה לצריכת אספרטיים על זיכרון העבודה. החוקרים מציינים כי המינון הגבוה של האספרטיים במחקר עדיין הינו נמוך מהמינונים המקובלים ונחשבים כבטוחים (40-50 מ"ג לק"ג משקל גוף ליום).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24700203

כחלק ממחקר עוקבה גדול (יולי 2017), במחקר זה נבדק הקשר בין תזונה עתירת סוכר לבין תסמיני דיכאון, וכן הוערכה האפשרות לכך שקשר זה נובע מסיבתיות הפוכה, כלומר שמצב נפשי מוביל לצריכת סוכר גבוהה. במחקר נכללו כ-10,000 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב משנת 1985-1988 ועד לשנת 2013. באופן כללי נמצא קשר בין צריכה גבוהה יותר של מזונות ומשקאות ממותקים (כולל עוגות, שוקולד, גלִידה, ריבות, סוכר מוסף, ממתקים, מיצים, משקאות קלים, שוקו וכדומה), לבין סיכון גבוה יותר לתסמיני דיכאון. באופן ספציפי, גברים עם רמת הצריכה הגבוהה ביותר, לעומת הנמוכה ביותר (מעל 67 גרם סוכר ליום לעומת עד 40 גרם סוכר ליום), היו בסיכון גבוה ב-23% לסבול מתסמיני דיכאון ב-5 השנים הבאות - באופן בלתי תלוי בגורמים בריאותיים, סוציו-דמוגרפיים או תזונתיים. לא נמצא קשר מובהק בהתייחס לנשים, אולם ייתכן כי הדבר נובע משיעור הנשים הנמוך יותר בקבוצת המחקר (כשליש). החוקרים שוללים את ההשערה לגבי סיבתיות הפוכה, שכן תסמיני דיכאון לא היוו גורם מנבא להגברת הצריכה של מזונות או משקאות עתירי סוכר ב-5 השנים הבאות. הם מסכמים כי ממצאי המחקר מספקים תמיכה נוספת לכך שלתזונה עתירת סוכר עלולה להיות השפעה שלילית על בריאות הנפש, כך שצריכה מועטה יותר של סוכר קשורה במצב נפשי טוב יותר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28751637

במסגרת מחקר עוקבה פרוספקטיבי (יולי 2016), העריכו החוקרים את הקשר בין צריכת פלבונואידים בתזונה לבין הסיכון לדיכאון בקרב נשים. במחקר נכללו נתונים של 82,643 נשים ממחקר האחיות הראשון והשני שהיו בגילאי 53-80 או 36-55 בתחילת המחקר. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפות כל 2-4 שנים בתקופת המעקב, החוקרים חישבו את סך צריכת הפלבונואידים ואת הצריכה של סוגי הפלבונואידים השונים. בתקופת מעקב של כ-10 שנים אובחנו 10,752 מקרים של דיכאון. נמצא כי צריכה גבוהה יותר של פלבונואידים מסוג flavonol, flavone ו- flavanone הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר בכ-7-10% לדיכאון בהשוואה לנשים שצרכו את הרמה הנמוכה ביותר. מניתוח מזונות עשירים בפלבונואידים עולה, לדוגמא, כי הסיכון לדיכאון היה נמוך בכ-18% בקרב נשים אשר צרכו לפחות 2 מנות של פירות הדר ליום בהשוואה לאלה שצרכו עד מנה אחת בשבוע. ממצאים לגבי ההשפעה המיטיבה של פלבונואידים נמצאו גם בניתוח שכלל רק נשים מעל גיל 65.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27413131

מחקר עוקבה (מאי 2015) אשר בדק האם צריכת דגים קשורה בירידה במספר אפיזודות דיכאון חדשות. במחקר שהתקיים באוסטרליה השתתפו 1,386 מבוגרים בגילאי 26-36 אשר מילאו שאלון תדירות צריכת פריטי מזון בתחילת המחקר ועברו אבחון לדיכאון לאחר 5 שנים. במהלך תקופת המעקב, 19% מהנשים ו-13% מהגברים חוו דיכאון. עבור נשים, צריכה של מעל 2 מנות דגים בשבוע הייתה מלווה בירידה של כ-25% בסיכון לדיכאון, לא נמצא קשר בין צריכת דגים ודיכאון בגברים. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת דגים עשויה להיות מועילה לבריאות הנפשית בקרב נשים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24737638

כחלק ממחקר עוקבה גדול (דצמבר 2015) בו נערך מעקב אחר 2,320 גברים בפינלנד נמצא כי תזונה עשירה במגנזיום קשורה בסיכון מופחת לדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26771950

במחקר חתך, (2019) המבוסס על נתונים שנאספו במסגרת סקר הבריאות האמריקאי, נבדק הקשר בין אכילת שוקולד לבין תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 13,626 משתתפים מעל גיל 20, אשר השיבו על הסקר בשנים 2007-2008 ו-2013-2014. המשתתפים התבקשו לדווח על הצריכה התזונתית בשני ימים שונים והחוקרים סיווגו את המשתתפים בהתאם לסוג השוקולד (ללא שוקולד, שוקולד שאינו מריר, או שוקולד מריר) ולארבע קבוצות בהתאם לכמות הצריכה בגרמים ליום. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות השאלון PHQ-9, כאשר ציון של 10 ומעלה העיד על תסמינים בעלי חשיבות קלינית.
להלן סיכום הממצאים:

מבין כלל המשתתפים, 11.1% דיווחו על צריכת שוקולד מכל סוג ו-1.4% על צריכת שוקולד מריר.
לא נמצא קשר מובהק בין צריכת שוקולד שאינו מריר לבין תסמינים קליניים של דיכאון, אולם בקרב משתתפים שדיווחו על צריכת שוקולד מריר הסיכון לתסמינים קליניים של דיכאון היה נמוך בכ-70%.
בניתוח הנתונים על פי כמות הצריכה של שוקולד, ולאחר התאמה סטטיסטית לצריכת שוקולד מריר, נמצא כי המשתתפים שדיווחו על צריכת הכמות הגבוהה ביותר (104-454 גרם/יום) היו בסיכון נמוך ב-57% לסבול מתסמיני דיכאון, בהשוואה למשתתפים שדיווחו שאינם צורכים שוקולד.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת שוקולד, ובמיוחד שוקולד מריר, עשויה להיות קשורה בסיכון מופחת לתסמיני דיכאון, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את התוצאות ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח ואת כיווניות הקשר.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31356717

במחקר חתך (אוקטובר 2016) בו נכללו כ-68,000 בני נוער מקוריאה, עולה כי צריכה גבוהה יותר של משקאות אנרגיה (מעל 5 בשבוע) הייתה קשורה באופן מובהק עם הפרעות שינה, סטרס, תסמיני דיכאון ונטיות אובדניות, במיוחד בקרב משתתפים עם צריכה גבוהה של ג'אנק פוד.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27737671

במחקר תצפיתי, (2020) הוערך הקשר בין תסמיני דיכאון, לבין הצריכה התזונתית והמטבוליזם של טריפטופן, בקרב קשישים בהשוואה לצעירים. במחקר נכללו 90 משתתפים, אשר סווגו לשלוש קבוצות שוות, בהתאם לגיל ולציון במדד המילטון להערכת דיכאון (HAM-D):

צעירים (גיל 36-52), ללא תסמיני דיכאון (ציון 0-7).
קשישים (גיל 65-82), ללא תסמיני דיכאון (ציון 0-7).
קשישים (גיל 69-85), עם תסמיני דיכאון קלים עד בינוניים (ציון 8-18).

צריכת הטריפטופן בתזונה, חושבה על בסיס יומני אכילה מפורטים, שהמשתתפים מילאו במשך 21 יום, ולאחר מכן נלקחו בדיקות דם ושתן.

נמצא כי צריכת הטריפטופן הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בקבוצת הקשישים עם תסמיני דיכאון בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. בנוסף, בקבוצה זאת נמצאה רמה גבוהה יותר של מטבוליטים של טריפטופן בשתן.

להלן פירוט הנתונים העיקריים:

	קבוצה 1	קבוצה 2	קבוצה 3
צריכת טריפטופן (מ"ג/יום)	1,446	1,370	826
ציון במדד המילטון	5.1	4.9	13.6

החוקרים מראים, כי לא היו הבדלים מובהקים בין שתי קבוצות הקשישים, בהתייחס לתחלואה כרונית או לנטילת תרופות. הם מסכמים כי נמצא קשר בין תסמיני דיכאון קל עד בינוני לבין צריכה נמוכה יותר של טריפטופן ושינויים במסלולים המטבוליים המעורבים, ממצא המצביע על הפוטנציאל של התערבות המבוססת על טריפטופן בקרב אוכלוסייה זאת. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה בפולין והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33081001/

במחקר (מאי 2013) נמצא כי צריכה מוגברת של חומצה פולית כמו גם דפוסי תזונה בריאים הכוללים צריכת ירקות, פירות, פירות יער, דגנים מלאים ועוד מפחיתים את הסיכון לדיכאון. צריכת תזונה מעובדת ולא בריאה קשורה לסיכון גבוה יותר לדיכאון, כמו גם להחמרת תסמינים בדיכאון קיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23643105

מחקר שבוצע בספרד (אוגוסט 2013) עקב במשך כ-7 שנים אחר כ-5,500 נשים וגברים בקבוצת סיכון להתפתחות דיכאון. מהמחקר עולה כי בעוד שתיה מרובה של אלכוהול הינה גורם סיכון משמעותי להתפתחות דיכאון, שתייה מתונה של עד כוס יין ליום עשויה להפחית את הסיכון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23988010

במחקר חדש ומעניין לדעתנו (ינואר 2013), נבדקה ההשפעה של פוליפנוֹלים המצויים בקקאו על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח. אומנם מדובר במדגם קטן, אך המחקר בוצע במערך כפול סמיות (double-blind) בו 72 המשתתפים התבקשו לשתות משקה שוקולד המכיל 500 מ"ג או 250 מ"ג פוליפנוֹלים, או משקה המכיל פלסבו ללא פוליפנוֹלים, פעם ביום למשך 30 יום. התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח נמדדו בתחילת הניסוי וכן שעה, 2.5 שעות ו-4 שעות לאחר שתיית המשקה, וכן לאחר 30 יום. התוצאות העיקריות מראות כי לאחר 30 יום הקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה של פוליפנוֹלים הפגינה רמה גבוהה יותר באופן מובהק של רוגע ושביעות רצון בהשוואה לקבוצת הפלסבו. לדעתנו לתוצאות המחקר עשויות להיות השלכות יישומיות בעתיד לטיפול בחרדה או בדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23364814?dopt=Abstract

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37369553/

פעילות גופנית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של פעילות גוף-נפש להקלה על תסמיני חרדה ודיכאון בקרב מטופלים עם הפרעות דיכאון או חרדה. בסקירה נכללו 23 מחקרים בהם 1,420 משתתפים אשר בחנו את ההשפעה של צ'י-קונג, טאי-צ'י או יוגה בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה התערבות, שהייתה ברשימת המתנה או שקיבלה התערבות אחרת כגון טיפול תרופתי, פעילות אירובית או טיפול פסיכולוגי. ספציפית, בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה בהפרעת חרדה, ובהתייחס להפרעת דיכאון ב-16 מחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה, ב-4 מחקרים נבדקה ההשפעה של טאי-צ'י וב-2 מחקרים נבדקה ההשפעה של צ'י-קונג. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי יוגה הייתה יעילה להקלה על תסמיני חרדה בקרב מטופלים עם הפרעת חרדה וכן להקלה על תסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. לא נמצאו הבדלים מובהקים נוספים בין הקבוצות. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי איכות העדויות נמוכה בשל מגבלות מתודולוגיות. הם מסכמים כי התערבויות המבוססות על יוגה נמצאו יעילות להקלה על תסמיני חרדה ודיכאון, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים באיכות מתודולוגית טובה יותר.

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (מאי 2018) הוערכה היעילות של אימוני התנגדות להפחתת תסמיני דיכאון. ניתוח הנתונים כלל 33 מחקרים, בהם 1,877 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת אימוני התנגדות או לקבוצת ביקורת, שלא כוללת פעילות גופנית. משך תכנית האימונים היה 16 שבועות בממוצע, כאשר ברוב המחקרים נערכו שלושה אימונים בשבוע. באופן כללי, נמצא כי בקרב משתתפים שביצעו אימוני התנגדות חל שיפור מתון בתסמיני הדיכאון, עם השפעה מיטיבה ל-1 מבין 4 משתתפים. השיפור בתסמיני הדיכאון לא היה תלוי בנפח הפעילות, במצב הבריאותי או במידת השיפור בכוח. החוקרים מסכמים כי אימוני התנגדות עשויים לתרום לטיפול בדיכאון, כטיפול אלטרנטיבי או כטיפול משלים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29800984

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה נוגדת דיכאון של פעילות אירובית בקרב מבוגרים בגילאי 18-65 המאובחנים עם דיכאון קליני. בסקירה נכללו 11 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 455 מטופלים סה"כ. במחקרים השונים נבדקה ההשפעה של פעילות אירובית למשך 45 דקות בממוצע בעצימות בינונית, 3 פעמים בשבוע, למשך 9.2 שבועות בממוצע. נמצא כי, באופן כללי, לפעילות גופנית אירובית הייתה השפעה נוגדת דיכאון משמעותית, כאשר התרומה הייתה הגדולה ביותר במחקרים קצרים (עד 4 שבועות) ובמחקרים בהם ניתנה העדפה לסוג הפעילות. בניתוח לפי תת-קבוצות החוקרים מראים כי ההשפעה של פעילות אירובית לא הייתה תלויה במאפיינים של המחקר, במאפייני המטופלים או בחומרת הדיכאון. מכאן, למרות מספר המחקרים המוגבל, נמצא כי פעילות אירובית הייתה בעלת השפעה נוגדת דיכאון משמעותית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30334597

ממטה אנליזה חדשה (ספטמבר 2013) שבחנה טיפול בדיכאון באמצעות פעילות גופנית, עולה כי פעילות גופנית בעלת השפעה חיובית על דיכאון, גם לאורך זמן. חלק מהמחקרים שנבדקו מצביעים על יעילות דומה לזו של טיפול פסיכולוגי ואף לטיפול תרופתי. יש לקחת בחשבון את העובדה כי במחקרים אשר בודקים פעילות גופנית אין אפשרות לערוך מחקרים עם סמיות כפולה ויש מחקרים שהסתמכו על דיווחים עצמיים של המשתתפים. עם כל זאת, נראה שההמלצה לפעילות גופנית לסובלים מדיכאון מגובה מחקרית ויכולה לסייע.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24026850

בסקירה שיטתית (2022) מוצגות העדויות בהתייחס לתרומה של אימון במים לשיפור הבריאות הנפשית, תוך בחינת ההתערבויות המחקריות הקיימות וגיבוש הצעות למחקרים עתידיים. בסקירה נכללו 23 מחקרים התערבותיים שנערכו ב-13 מדינות, מהם 12 מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה נכללו מבוגרים בריאים או משתתפים עם מאפיינים ייחודיים, כולל שחיינים תחרותיים, סטודנטים, חולי דמנציה, משתתפים עם דיכאון, קשישים, מורות ועוד. המחקרים כללו מגוון התערבויות, כגון אימון שחייה או אירובי מים, החל מאימון קצר של כמה דקות ועד לכמה שעות ביום במשך חמישה ימים עד שנה. השפעות ההתערבות במחקרים אלה נמדדה באמצעות סה"כ 18 מדדים שונים (כגון מדדים להערכת דיכאון, חרדה, מצב רוח, הערכה עצמית, תחושת רווחה פסיכולוגית ועוד). באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלאימון במים השפעה מיטיבה על מדדים של בריאות נפשית. החוקרים מסכמים כי אימוני שחייה מסוגים שונים או אירובי מים עשויים להוות אסטרטגיה מבטיחה לניהול הבריאות הנפשית, אולם יש לאשש את הממצאים ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של התערבויות אלה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35218906/

בסקירה שיטתית (2021) הוערכה ההיתכנות והיעילות של פעילות גופנית כהתערבות לטיפול בדיכאון, במטרה לספק בסיס לגיבוש תכנית טיפול מותאמת אישית. ראשית, החוקרים מציגים את העדויות בהתייחס למנגנונים בהם פעילות גופנית עשויה לתרום במצבי דיכאון, כולל השפעה על גורמים פסיכו-חברתיים וקוגניטיביים, על הפעילות נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון, ועל תהליכי נוירוגנזה (יצירת תאי עצב) וגמישות מוחית. בהמשך, מוצגות עדויות קליניות המדגימות את ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית על מדדים של דיכאון, וכן את התרומה של פעילות גופנית כטיפול יחיד או משולב במצבים של דיכאון בלבד או של תחלואה נלווית. החוקרים מסכמים כי מאז שנות ה-90 הולכות ומצטברות עדויות ברורות לגבי הקשר בין פעילות גופנית והבריאות הנפשית, אולם היישום הקליני הטיפולי אינו נפוץ בשל העדר תשתיות מתאימות, אמונות לגבי חוסר יעילות, הענות נמוכה של המטופלים, ומצב גופני ירוד של המטופלים. הם מציעים כי היישום הקליני צריך להיות מותאם הן למאפיינים של המטופל (גיל, מגדר, יכולת גופנית וכדומה) והן להעדפותיו. כמו כן, הפעילות הגופנית צריכה להיעשות תחת הדרכה או פיקוח של מטפל מקצועי. הממצאים הקיימים מצביעים על כך שפעילות גופנית יעילה בכל קבוצות הגיל, בעיקר בגילאי 18-65, כטיפול יחיד, כטיפול משלים או כטיפול משולב. ההשפעה המיטיבה הינה שוות ערך לטיפול הסטנדרטי בדיכאון (הכולל CBT, פסיכותרפיה, טיפול קוגניטיבי ונוגדי דיכאון). נמצא יתרון לפעילות גופנית ברמה גבוהה יותר, כאשר ההמלצה היא פעילות אירובית או פעילות גוף נפש שלוש עד חמש פעמים בשבוע בעצימות בינונית. פעילות קבוצתית תוך התאמה אישית נמצאה יעילה להעלאת ההיענות להתערבות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8602192/

סקירה (יולי-אוגוסט 2011) של טיפולים משלימים לסובלים מדיכאון קליני, מצאה כי יש יעילות רבה בטיפול בפרע מחורר (Hypericum perforatum) וב- SAMe (S-adenosyl methionine) כמו גם פעילות גופנית אירובית ואנאירובית. מהסקירה עולות בנוסף עדויות שאינן חותכות לגבי יעילות תוסף שמן דגים, וL-tryptophan.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe, וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

מסקירת מחקרים שנערכו על ההשפעות של יוגה (ינואר 2013), עולה כי ישנן ראיות לכך שיוגה מסייעת למצבים של דיכאון, פועלת יחד עם תרופות לסיוע בסכיזופרניה ומסייעת לילדים עם ADHD.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23355825

סקירה (דצמבר 2015) אשר נועדה לבחון מהי היעילות של יוגה לסובלים מדיכאון, חרדה או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות טראומה.החוקרים ערכו מטה-סקירה של 13 מאמרי סקירה אשר כוללים 185 מחקרים שונים. הממצאים לגבי השימוש ביוגה להקלה על השפּעת הטראומה, כולל ההיבטים הנפשיים, הינם מבטיחים אך ראשוניים בלבד. החוקרים מציינים כי המחקרים אינם קפדניים מספיק וכן אינם ממוקדים בטראומה באופן ספציפי. על בסיס העדויות הקיימות, החוקרים ממליצים על יוגה כטיפול משני או תומך בלבד.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26656487

ממחקר שנערך בקרב סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת מיזורי (2013), נמצא כי תרגול יוגה מסייע לתחושת דיכאון. המחקר כלל 66 סטודנטים בגילאי 18-56 אשר השתתפו בקורס יוגה-נידרה למשך 8 שבועות, ונבדקו נתוניהם בשבועות 4 ו-8 להתערבות. מהמחקר עולה כי תרגול יוגה מפחית תסמינים של סטרס, דאגנות ודיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24165520

במחקר אקראי מבוקר, (2020) אותו השלימו 28 מתנדבים, מראים החוקרים באמצעות שימוש בהדמיה מוחית כי הגברת הפעילות של GABA במוח הינה מנגנון אחד שבו יוגה תורמת לשיפור מצב הרוח.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31934793/

במחקר אקראי מבוקר, (2019) בו נכללו 32 משתתפים הסובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי, נמצא כי תרגול איינגאר יוגה ונשימות תרם לשיפור בתסמינים הפסיכולוגיים, אולם לא נמצאה השפעה מובהקת לתדירות התרגול.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31821220/

במחקר אקראי מבוקר (2019) נבדקה ההשפעה של תכניות התערבות שונות על מדדים פסיכולוגיים, בקרב ילדים עם עודף משקל ושמנות. במחקר נכללו 175 ילדים בני כ-10 בממוצע, 73% מהם עם שמנות, אשר חולקו אקראית להשתתפות באחת משתי תכנית לאחר שעות הלימודים למשך 8 חודשים:

פעילות אירובית למשך 40 דקות ביום.
משחקים ופעילויות יושבניות (כגון משחקי קופסה, פאזלים, אומנות, מוזיקה).

מדדי המטרה - כולל תסמיני דיכאון, ביטויי כעס, תחושת ערך עצמי ואיכות החיים - נמדדו בתחילת התכנית ובסיומה. נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות חל שיפור מובהק במדדים של איכות החיים, תסמיני דיכאון ותחושת ערך עצמי - ללא הבדלים בין הקבוצות. עוד נמצא כי בקרב בנים, השיפור בתסמיני דיכאון ובביטויי כעס היה גבוה יותר בקבוצת שביצעה פעילות יושבנית בהשוואה לקבוצת הפעילות האירובית. כלומר, תכנית התערבות, הכוללת פעילויות מובנות והזדמנות למפגש עם מבוגרים וילדים נוספים הינה בעלת תועלת דומה לתכנית פעילות גופנית לשיפור מדדים פסיכולוגיים בקרב ילדים עם עודף משקל, ועשויה להיות בעלת תרומה גדולה יותר לשיפור מצב הרוח בקרב בנים. החוקרים מייחסים את ההשפעה המיטיבה של פעילות גופנית שנמצאה במחקרים קודמים להיבטים אחרים של ההתערבות, כגון תשומת לב ויחס ממבוגרים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31094443

במחקר מבוקר (2023) נערכה השוואה בין ההשפעה של טיפול תרופתי לעומת ריצה בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי שתי האסטרטגיות יעילות להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה אולם ההשפעה הינה דרך מנגנונים פיזיולוגיים שונים ולכן עשויים להיות הבדלים במידת היעילות. במחקר נכללו 141 משתתפים עם הפרעת דיכאון ו/או חרדה אשר חולקו או באופן אקראי או בהתאם להעדפה אישית לשתי קבוצות ההתערבות למשך 16 שבועות:

טיפול תרופתי (אסציטלופרם או סרטרלין) – 45 משתתפים.
השתתפות בקבוצת ריצה לפחות פעמיים בשבוע – 96 משתתפים.

בהתחלת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות הוערך המצב הנפשי, כולל אבחנה קלינית וחומרת תסמינים, ומדדים של בריאות גופנית, כולל סמנים מטבוליים וחיסוניים, קצב לב, משקל, תפקוד ריאות, חוזק אחיזה וכושר). נמצא כי בסוף תקופת ההתערבות שיעורי הנסיגה היו דומים בשתי הקבוצות, 44.8% בקבוצת הטיפול התרופתי לעומת 43.3% בקבוצת הריצה. עם זאת, בקבוצת הריצה נמצא שיפור מובהק במדדים של בריאות גופנית, כולל משקל, היקף מותניים, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, לחץ דם וקצב לב. בקבוצת הטיפול התרופתי לרוב חלה החמרה קטנה במדדים אלה. החוקרים מסכמים כי שתי ההתערבויות היו דומות ביעילותן בהתייחס לבריאות הנפשית, אולם לריצה היה יתרון נוסף בשיפור הבריאות הגופנית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36828150/

במחקר עוקבה (פברואר 2017), שנערך בנורבגיה, נבדק הקשר בין ביצוע פעילות גופנית לבין הסיכון לדיכאון בקרב ילדים. במחקר נכללו 795 ילדים בני 6, אחריהם בוצע מעקב בגיל 8 (699 מהילדים) ובגיל 10 (702 מהילדים). נמצא כי ביצוע פעילות גופנית בעצימות בינונית-גבוהה בגילאי 6 ו-8 ניבאה רמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון שנתיים לאחר מכן. עם זאת, התנהגות יושבנית לא ניבאה דיכאון ודיכאון לא ניבא פעילות גופנית או התנהגות יושבנית. עוד נמצא כי באופן כללי, מספר תסמיני הדיכאון ירד מגיל 6 לגיל 8. החוקרים מציעים כי הקפדה על פעילות גופנית בגיל הילדות עשויה לתרום למניעת דיכאון בקרב ילדים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28069664

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, (2018) בו נכללו כ-18,000 משתתפים בני 50 בממוצע, נמצא כי רמת כושר גופני גבוהה במהלך החיים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדיכאון ולתמותה מגורמים קרדיווסקולריים כ-20 שנה מאוחר יותר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29955781

במחקר גנטי (2019) נבדק הקשר הדו-כיווני בין פעילות גופנית לבין דיכאון. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על כך שפעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת לדיכאון, אולם לא ברור האם פעילות גופנית מגינה מפני התפתחות דיכאון או שדיכאון מוביל להימנעות מפעילות גופנית. במחקר נעשה שימוש במספר מאגרי נתונים גנטיים ורפואיים גדולים באירופה, כולל מאפיינים גנטיים שנמצאו קשורים בפעילות גופנית, מדידה אובייקטיבית של פעילות גופנית באמצעות מד-תאוצה ונתונים לגבי הפרעת דיכאון קלינית. סך הכל נכללו במחקר הנתונים של כ-600,000 משתתפים. מניתוח כולל של הנתונים באמצעות שיטות של רנדומיזציה מנדליאנית נמצא כי רמה גבוהה יותר של פעילות גופנית (במדידה אובייקטיבית) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדיכאון (סיכון נמוך ב-26% עבור כל עלייה בסטיית תקן אחת בפעילות הגופנית הממוצעת), אולם לא נמצא קשר הפוך בין דיכאון ופעילות גופנית. בנוסף, לא נמצאו קשרים מובהקים בשני הכיוונים בין דיווח עצמי של פעילות גופנית לבין דיכאון. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים עדות מבוססת לכך שלפעילות גופנית השפעה מגינה מפני התפתחות דיכאון ומדגישים את החשיבות במדידה אובייקטיבית של הפעילות הגופנית במחקרים אפידמיולוגיים. כמו כן, ממצאים אלה תומכים בהשערה לפיה הגברת הפעילות הגופנית עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למניעת דיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30673066

במחקר קליני (2019) הוערכה ההשפעה של תכנית פעילות גופנית וייעוץ תזונתי בקרב מטופלים באשפוז פסיכיאטרי (על רקע הפרעת דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות מצב רוח, הפרעת חרדה מוכללת וסכיזופרניה), במטרה לפתח אסטרטגיות וכישורי התמודדות עם מצבים רגשיים ולשיפור איכות השינה, מצב הרוח והוויסות הרגשי. במחקר נכללו 100 מטופלים מעל גיל 18, אשר השתתפו בתכנית במשך שנה. התכנית כללה פעילות קבוצתית, הכוללת שעה אימון גופני ושעה של הדרכה תזונתית - ארבע פעמים בשבוע. החוקרים מציינים כי לא נערכה הערכה לרמת הכושר או היכולת הגופנית על מנת להימנע מהשפעה שלילית אפשרית של סטנדרטיזציה, תוך חיזוק הדימוי העצמי וההערכה העצמית. על מנת להעריך את יעילות התכנית, כל המשתתפים התבקשו למלא שאלונים בתחילת תקופת ההתערבות ובסיומה. באופן כללי, התכנית נמצאה כבעלת השפעה חיובית על התחושה הגופנית ומצב הרוח של המשתתפים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה החיובית של פעילות גופנית ושל אסטרטגיות גוף-נפש כחלק מהטיפול הפסיכותרפיסטי בקרב מאושפזים פסיכיאטריים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31192053

מחקר (נובמבר 2013) בחן את הקשר בין פעילות גופנית וצריכה תזונתית של הויטמינים B6, B9, ו-B12 לבין תסמינים של דיכאון בקרב סטודנטים. המחקר מצביע כי ייתכן ולצריכה תזונתית של חומצה פולית קשר לרמות הדיכאון ולתסמינים חברתיים של דיכאון. המחקר גם מצביע על כך שרמות בינוניות ועד גבוהות של פעילות גופנית מטיבות באופן מובהק תסמינים של דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24324965

מאמר (נובמבר 2015) העוסק בקשר הדו-כיווני בין דלקת מערכתית לבין דיכאון. בקרב הסובלים מדיכאון קליני נמצאה רמה גבוהה במיוחד של מדדי דלקת. כמו כן, דיכאון הקשור בדלקת כרונית נמצא עמיד יותר בפני שיטות הטיפול הקונבנציונאליות, בעוד דווקא יוגה, מדיטציה ופעילות גופנית עשויות להיות יעילות יותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26357876

מסקר מצומצם (דצמבר 2015) עולה כי בקרב מתאמנים, גם מקצוענים וגם חובבים, ביצוע פעילות גופנית באופן כפייתי עשויה להוות אמצעי להפחתת דיכאון וחרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26690627

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36011918/

טכניקות הרפייה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה היעילות של התערבות תנועתית המבוססת על מיינדפולנס לשיפור איכות השינה. בסקירה נכללו 61 מחקרים בהם 2,697 משתתפים בטווח הגיל 6 עד 78. מבין כלל המחקרים, ב-19 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, ב-28 מחקרים נכללו משתתפים עם תחלואה המלווה במצוקה ו/או הפרעה בתפקוד (כגון סוכרת, סרטן, מטופלי דיאליזה ועוד), וב-17 מחקרים נכללו משתתפים עם תסמינים נפשיים (כגון אינסומניה, דיכאון, גיל המעבר וחרדה). בהתייחס לסוג ההתערבות, ב-25 מחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה או פילאטיס, ב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של טאי-צ'י או צ'י-קונג, וב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של התערבויות שכללו תרגול מיינדפולנס או טכניקות הרגעה. משך ההתערבות נע בין שבוע לשנה, כאשר ברוב המחקרים תדירות ההתערבות הייתה פעם או פעמיים בשבוע. בכל המחקרים איכות השינה נמדדה באופן סובייקטיבי ובנוסף בחלק מהמחקרים נעשה שימוש במדדים פיזיולוגיים נוספים. בכל המחקרים לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה בשיפור מובהק באיכות השינה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בניתוח סטטיסטי נוסף החוקרים מראים כי ההתערבות הייתה יעילה יותר במחקרים בהם משך ההתערבות היה ארוך יותר וכאשר תדירות ההתערבות הייתה לפחות פעמיים בשבוע. בנוסף, השיפור באיכות השינה היה גדול יותר כאשר סך משך ההתערבות היה גבוה מ-24 שעות. עוד נמצא כי ההתערבות הייתה יעילה יותר עבור משתתפים בריאים בהשוואה לחולים ועבור קשישים בהשוואה לצעירים. החוקרים מסכמים כי התערבות תנועתית המבוססת על מיינדפולנס נמצאה יעילה לשיפור ההערכה הסובייקטיבית של איכות השינה, בעיקר כאשר תדירות ההתערבות הייתה לפחות פעמיים בשבוע, למשך יותר מ-3 חודשים וסך ההתערבות היה לפחות 24 שעות.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2023) של מחקרים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מדיטציה על מדדים של כאב, איכות חיים ודיכאון בקרב מבוגרים הסובלים מכאב כרוני בגב תחתון. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 1,005 משתתפים בגיל 40 עד 76, רובם עם כאב כרוני של למעלה מ-3 חודשים ועוצמת כאב של 4-5 מתוך 10. בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של מדיטציה. משך ההתערבות נע בין 90 ל-150 דקות פעם בשבוע למשך 8 שבועות, מלבד מחקר אחד שנמשך 4 שבועות. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד, הייתה ברשימת המתנה או שקיבלה התערבות אחרת כגון הדרכה, פעילות גופנית או פסיכותרפיה. מדדי המטרה כללו את עוצמת הכאב (11 מחקרים), הגבלה תפקודית (7 מחקרים), איכות חיים (6 מחקרים) ודיכאון (5 מחקרים). בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת מדיטציה הייתה יעילה יותר להפחתת עוצמת הכאב ולשיפור איכות החיים בסיום ההתערבות, אולם ההשפעה המיטיבה לא נמשכה בתקופת מעקב של 4 עד 52 שבועות. לא נמצא יתרון מובהק למדיטציה על מדדים של הגבלה תפקודית ודיכאון. החוקרים מסכמים כי תרגול מדיטציה עשוי לתרום להקלה על עוצמת הכאב בטווח הזמן הקצר בקרב מבוגרים עם כאב גב תחתון כרוני, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36709927/

מטה-אנליזה (אפריל 2016) אשר נועדה לבחון את היעילות של טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) למניעת הישנות של דיכאון. במחקר נכללו נתונים מ-9 מחקרים קליניים אקראיים בהם נבדקה היעילות של MBCT בהשוואה לטיפול המקובל ולטיפולים אחרים, כולל נוגדי דכאון. בחלק מהמחקרים MBCT היה טיפול יחידני ובחלק מהמחקרים נבדק בשילוב עם טיפול תרופתי. בהסתמך על הנתונים של 1,258 מטופלים בגיל 47 בממוצע, נמצא כי מטופלים שקיבלו טיפול מיינדפולנס היו בסיכון נמוך יותר בכ-30% לדיכאון חוזר בתקופת מעקב של 60 שבועות בהשוואה למשתתפים שקיבלו טיפולים אחרים. ההשפעה של טיפול מיינדפולנס לא הייתה תלויה בגורמים סוציודמוגרפיים או פסיכיאטריים, אולם נמצא כי הטיפול היה יעיל יותר במטופלים שסבלו מחומרה גבוהה יותר של תסמינים לפני הטיפול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27119968

מטה-אנליזה (נובמבר 2015) אשר בוחנת את היעילות של תכנית התערבות המבוססת על מיינדפולנס להפחתת חרדה ודיכאון בחולי סרטן. באנליזה נכללו 7 מחקרים בהם 469 משתתפים בקבוצות ההתערבות ו-419 משתתפים בקבוצות הביקורת. בהתבסס על כלל הנתונים נמצא כי לתרגול מיינדפולנס היה יתרון הן בהפחתת חרדה והן בהפחתת דיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים מדווחים כי היתה שונות גדולה בין המחקרים ביחס לשיטות המיינדפולנס או הביקורת בהן נעשה שימוש, וכן הבדלים בסוג הסרטן ממנו סבלו המשתתפים. החוקרים מסכמים כי תרגול מיינדפולנס עשוי להיות יעיל להפחתת חרדה ודיכאון בחולי סרטן, אולם היעילות תלויה בסוג ההתערבות וכי השפּעת ההתערבות עשויה להיות מוגבלת ל-12 שבועות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26559246

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2021) הוערכה לראשונה ההשפעה של מדיטציה, יוגה ומיינדפולנס על תסמינים כרוניים על רקע פגיעת ראש. בסקירה נכללו 20 מחקרים בהם 539 משתתפים, כאשר ב-18 מהמחקרים נכללו מבוגרים בלבד (בני 43 בממוצע), ובשני מחקרים נכללו מתבגרים וצעירים (בני 20 בממוצע). במחקרים אלה נכללו משתתפים עם פגיעת ראש או זעזוע מוח, אנשי צבא עם PTSD, ספורטאים, משתתפים שעברו שבץ או דלקת מוח, ומשתתפים עם תחלואה נלווית של דיכאון ושל התמכרויות. בעשרה מחקרים הייתה קבוצת ביקורת, כאשר בשלושה מחקרים נכללה ביקורת פעילה כולל פעילות גופנית, הליכה בחוץ ותכנית לעידוד הבריאות. ההתערבויות היו מגוונות מאוד בהתייחס למספר המשתתפים ולמשך ההתערבות, כאשר בעשרה מחקרים הוערכה ההשפעה של תכנית מיינדפולנס להפחתת מתח (MBSR), בחמישה מחקרים הוערכה ההשפעה של יוגה, ובמחקרים האחרים נערכו התערבויות אחרות המבוססות על מדיטציה וקשיבות. נמצא כי באופן כללי בקבוצות ההתערבות חל שיפור מובהק בתסמינים בהשוואה לקבוצת הביקורת. בהשוואה לנתוני הבסיס נמצא שיפור מובהק בבריאות הנפשית, בבריאות הגופנית, בביצועים הקוגניטיביים, באיכות החיים, ובתהליכי העיבוד הפנימיים. התסמינים בהם נצפה השיפור המשמעותי ביותר היו עייפות ודיכאון. החוקרים מציינים כי באופן כללי הממצאים היו עקביים לאורך המחקרים השונים, אולם איכות העדויות הינה מוגבלת בשל העדר רנדומיזציה, סמיות ותיעוד של השפעות שליליות. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של התערבויות גוף-נפש לטיפול בפגיעות ראש מסוגים שונים, אולם יש להמשיך ולבצע מחקרים מבוקרים באיכות גבוהה במטרה לקדם את היישום הקליני ולבחון את המנגנונים המעורבים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33136346/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה התועלת של מיינדפולנס לשיפור הבריאות הנפשית. החוקרים מציינים, כי ישנו צורך משמעותי בהתערבויות שאינן קליניות לשיפור הבריאות הנפשית, כאשר השימוש במיינדפולנס להפגת סטרס הינו נפוץ אך העדויות לא הוערכו בצורה מקיפה. בסקירה נכללו 11,605 משתתפים ב-136 מחקרים שנערכו ב-29 מדינות, 77% מהמשתתפים היו נשים וטווח הגילאים נע בין 18 ל-73.

להלן הממצאים העיקריים:

בהשוואה להעדר התערבות, במרבית המחקרים תכנית מיינדפולנס הייתה יעילה להקלה על מדדים של חרדה, דיכאון, תחושת מצוקה ותחושת רווחה כללית.
בהשוואה להתערבות פסיבית (התערבות שאינה טיפולית ואינה מיועדת ליצירת השפעה על המדדים המוערכים), תכנית מיינדפולנס הייתה יעילה יותר להקלה על דיכאון, ללא השפעה מובהקת על חרדה ועל תחושת מצוקה וללא עדויות בהתייחס לתחושת רווחה כללית.
באופן כללי בכל המדדים שנבדקו לא נמצא יתרון לתכנית מיינדפולנס בהשוואה להתערבות טיפולית אחרת.
ההשפעה של מיינדפולנס הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים בסיכון גבוה להתפתחות של בעיות נפשיות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
באופן כללי איכות העדויות נעה בין רמה בינונית לנמוכה מאוד, בעיקר בשל חוסר עקביות בממצאים וסיכון גבוה להטיה במחקרים רבים.

החוקרים מסכמים כי במצבים שאינם קליניים, למיינדפולנס עשויה להיות תרומה לשיפור הבריאות הנפשית לעומת העדר כל התערבות. אולם, בשל ההטרוגניות הגדולה בין הממצאים, לא ניתן להכליל את ההשפעה המיטיבה של מיינדפולנס לכלל המצבים ויש לבחון את התועלת בהתאם לתסמינים ולאפשרויות הטיפול הקיימות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33428616/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34995769/

בסקירת קוקרן (נובמבר 2017), המהווה עדכון לסקירה משנת 2008, הוערכה התרומה של טיפול במוסיקה מסוגים שונים להקלה על דיכאון, בהשוואה לטיפולים אחרים (בעיקר טיפול פסיכולוגי ותרופתי). בסקירה נכללו תשעה מחקרים קליניים מבוקרים, בהם סה"כ 421 מטופלים. בהתייחס למדד המטרה העיקרי, מניתוח כולל של הנתונים עולה כי הוספת טיפול במוסיקה לטיפול המקובל, בהשוואה לטיפול המקובל בלבד, הייתה מלווה בשיפור במדד לתסמיני דיכאון, על פי הערכת הרופא ועל פי הערכת המטופל, ללא הבדל בשיעור ההשפעות השליליות. בהתייחס למדדי מטרה משניים, בהשוואה לטיפול המקובל בלבד, טיפול משולב נמצא יעיל יותר לשיפור רמת החרדה והתפקוד, ללא הבדל בשיפור איכות החיים. לא נמצא הבדל בין הטיפולים בשיעור הנשירה מהטיפול. החוקרים מציינים כי לא ניתן להסיק לגבי ההשפעה של טיפול משולב לעומת טיפול פסיכולוגי בלבד כיוון שמספר המחקרים מצומצם מאוד ואיכות העדויות נמוכה. כמו כן, לא ניתן להסיק לגבי ההבדל ביעילות של סוגים שונים של טיפולים במוסיקה. באופן כללי הממצאים מצביעים על כך ששילוב טיפול במוסיקה לטיפול המקובל בדיכאון עשוי לתרום להקלה על התסמינים ולשיפור רמת החרדה והתפקוד, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את הממצאים ולהעריך את ההשפעה גם בקרב ילדים ומתבגרים וכן לבחון מהם מנגנוני הפעולה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29144545

במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה התועלת של מיינדפולנס לשיפור הבריאות הנפשית בקרב קשישים עם מוגבלויות המתגוררים במוסדות גריאטריים. במחקר נכללו 77 משתתפים מעל גיל 65 אשר חולקו אקראית להשתתפות בתכנית מיינדפולנס בת 8 שבועות המותאמת לקשישים, או לקבוצת הביקורת. תכנית המיינדפולנס כללה מפגש קבוצתי שבועי של שעה במהלכו המשתתפים קיבלו הדרכה וביצעו תרגול, וקבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי וכן שיחה שבועית של 10-15 דקות עם צוות המחקר בנושאים כלליים. מדדים של דיכאון (GDS-SF) חרדה (STAI) ותחושת רווחה נפשית (SWBS) נבדקו כל 4 שבועות – בתחילת המחקר, באמצע תקופת ההתערבות, בסיומה ולאחר 4 שבועות נוספים של מעקב. נמצא כי בקבוצת המיינדפולנס חל שיפור בבריאות הנפשית של המשתתפים בהשוואה לקבוצת הביקורת שהתבטאה ברמה נמוכה יותר של חרדה, בפחות תסמיני דיכאון ובשיפור תחושת הרווחה הנפשית. החוקרים מסכמים כי לתרגול מיינפולנס הייתה השפעה מיטיבה על הבריאות הנפשית בקרב קשישים עם מוגבלויות והם ממליצים על שילוב התכנית כחלק מהטיפול השגרתי במוסדות גריאטריים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37596549/

במחקר אקראי מבוקר (2023) נבדקה התרומה של מדיטציית מיינדפולנס לשיפור הבריאות הנפשית בקרב סטודנטים לסיעוד. החוקרים מציינים כי סטודנטים לסיעוד נוטים לסבול משיעור גבוה יותר של בעיות נפשיות בהשוואה לסטודנטים אחרים. המחקר נערך באופן ממוחשב בקרב 195 סטודנטים לסיעוד מרחבי ארה"ב אשר התנדבו למחקר, הגיל הממוצע היה 32 ו-180 מהמשתתפים היו נשים. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת והתבקשו להקשיב ל-10 דקות של מדיטציית מיינדפולנס (קבוצת הביקורת) או לתכנים הקשורים לסיעוד (קבוצת הביקורת) לפחות 3 פעמים בשבוע במשך 4 שבועות, כאשר בכל שבוע נשלחו למשתתפים תכנים חדשים. בסיום תקופת ההתערבות כל המשתתפים התבקשו לענות על שאלון להערכת תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקרב המשתתפים שהקשיבו למדיטציית מיינדפולנס חלה ירידה מובהקת בתסמינים של דיכאון, חרדה וסטרס. החוקרים מסכמים כי תכנית מיינדפולנס דיגיטלית בת 4 שבועות תרמה לשיפור הבריאות הנפשית בקרב סטודנטים לסיעוד, כאשר הם מדגישים כי ניתן לשלב אסטרטגיות של מיינדפולנס כחלק מתכנית הלימודים הרגילה ואף ללמד את הסטודנטים כיצד להעביר אסטרטגיות אלה למטופלים שלהם.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37561896/

במחקר אקראי מבוקר (2022) שנערך בהודו נבדקה ההשפעה של יוגה על מדדים של סטרס, חרדה ודיכאון בקרב חולי קורונה (COVID-19). החוקרים מציינים כי עם התפשטות מגפת הקורונה חלה עלייה בדיווחים של תסמיני מצב רוח, בעיקר בקרב אנשים עם בדיקת קורונה חיובית. במסגרת המחקר נבדקה התרומה של יוגה כטיפול משלים בקרב מטופלים הנמצאים בבידוד בבית החולים. במחקר נכללו 62 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הרפואי בלבד ולקבוצת ההתערבות שקיבלה בנוסף 50 דקות תרגול יוגה במהלך כל תקופת הבידוד. נמצא כי בקרב המטופלים שקיבלו יוגה בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי חל שיפור מובהק במדדים של סטרס, חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, נצפה שיפור מובהק בריווי החמצן ובקצב הלב רק בקרב המטופלים בקבוצת היוגה. החוקרים מסכמים כי השילוב של יוגה עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור הטיפול בחולי קורונה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35850136/

במחקר אקראי מבוקר, (2019) שנערך באיראן, נבדקה היעילות של רפלקסולוגיה לטיפול בדיכאון בקרב נשים בגיל המעבר. במחקר נכללו 90 נשים בגיל המעבר, הסובלות מדיכאון. הן חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. הנשים בקבוצת ההתערבות קיבלו טיפולי רפלקסולוגיה במשך 15 דקות בכל רגל - פעמיים בשבוע בשעות הערב, למשך 6 שבועות. הנשים בקבוצת הביקורת קיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד לגיל המעבר. מדד Beck להערכת דיכאון נבדק בתחילת המחקר, בסיום תקופת ההתערבות ולאחר חודשיים נוספים של מעקב. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת בציוני מדד הדיכאון בסיום ההתערבות ולאחר תקופת המעקב, ללא שינוי משמעותי בציוני הדיכאון בקבוצת הביקורת. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של רפלקסולוגיה להקלה על דיכאון בגיל המעבר, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את תוצאות המחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31780002

במחקר אקראי מבוקר (מרץ 2018), שנערך בהונג-קונג, הוערכה היעילות של תכנית התערבות פסיכולוגית מבוססת מיינדפולנס להקלה על דיכאון תת-קליני. במחקר נכללו 231 משתתפים מעל גיל 18, שהופנו מהמרפאה הראשונית וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. קבוצת ההתערבות השתתפה בשמונה מפגשים שבועיים, אשר נמשכו שעתיים כל אחד וכללו הנחייה פסיכולוגית לגבי הצבת יעדים אישיים, ויסות עצמי של התנהגויות ומצב רוח, שיפור המודעות בנוגע לתהליכי קבלת החלטות ועוד, וכן תרגול מיינדפולנס. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הרפואי הסטנדרטי (בעיקר מעקב וייעוץ כללי מהרופא המטפל) ללא התערבות פסיכולוגית יזומה. מדד המטרה העיקרי היה רמת הדיכאון לפי Beck Depression Inventory-II לאחר 12 חודשים. נמצא כי בקבוצת ההתערבות השיפור בתסמיני הדיכאון היה מעט גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת ושיעור המשתתפים שאובחנו עם דיכאון קליני היה נמוך יותר (10.8% לעומת 26.8%, p=0.01). לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדים נוספים, כגון איכות החיים, רמת התפקוד ורמת החרדה. החוקרים מסכמים כי תכנית ההתערבות נמצאה יעילה להקלה על תסמיני דיכאון ולהפחתת הסיכון להתפתחות דיכאון קליני בקרב משתתפים עם דיכאון תת-קליני.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29531101

במחקר אקראי מבוקר (פברואר 2017) נבדקה ההשפעה של תרגול איינגאר יוגה ותרגול נשימות בקצב עקבי (5 נשימות לדקה) על תסמיני דיכאון. במחקר נכללו 30 משתתפים, הסובלים מדיכאון קליני, אשר חולקו אקראית לשתי תכניות הכוללות שניים או שלושה שיעורים שבועיים של 90 דקות ותרגול בבית - למשך 12 שבועות. בשתי הקבוצות נמצאה ירידה מובהקת במדד להערכת דיכאון (Beck Depression Inventory-II) ללא הבדל מובהק בין הקבוצות (ירידה בציון של 18.6 לעומת 17.7 נקודות). כמו כן, לא נמצא הבדל בין הקבוצות ביחס לשיעור המשתתפים עם נסיגה של הדיכאון (ציון הנמוך מ-14 נקודות): 14 מבין 15 המשתתפים לעומת 13 מבין 15. החוקרים מסכמים כי יוגה ותרגול נשימות עשויה להיות אסטרטגיה יעילה להקלה על תסמיני דיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28296480

במחקר פיילוט אקראי מבוקר (2019) הוערכה ההשפעה של תרגול טאי צ'י על מדדי איכות החיים, בקרב מבוגרים עם שמנות, הסובלים מדיכאון. במחקר נכללו 213 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שהשתתפה בתכנית טאי צ'י, או לקבוצת הביקורת, שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד. תכנית הטאי צ'י כללה 3 תרגולים של 1.5 שעות בשבוע, למשך 24 שבועות. נמצא כי לאחר 12 ו-24 שבועות חל שיפור מובהק במדדי איכות החיים, המתייחסים לתפקוד גופני ורגשי, בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, בקבוצת הביקורת, אך לא בקבוצת ההתערבות, חל שיפור מובהק במדדים של כאב ושל בריאות כללית. החוקרים מסכמים כי תרגול טאי צ'י עשוי לתרום לשיפור איכות החיים הגופנית והרגשית בקרב מבוגרים עם שמנות הסובלים מדיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31448950

במחקר פיילוט אקראי מבוקר (מרץ 2017) נבדקה היעילות של יוגה כטיפול בלעדי בדיכאון קליני ברמה קלה עד בינונית. במחקר נכללו 38 מבוגרים בני 43 בממוצע, עם ציון ממוצע של 22.4 במדד בק להערכת דיכאון (בסקאלה של 1-63). המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת השתתפה בשיעורי יוגה של 90 דקות פעמיים בשבוע למשך שמונה שבועות והקבוצה השנייה השתתפה במפגשי הדרכה שנערכו על ידי מדריכי יוגה. נמצא כי בקרב המשתתפים בקבוצת היוגה חלה ירידה משמעותית יותר בציון הדיכאון. כמו כן, שיעור המשתתפים עם נסיגה בדיכאון (ציון הנמוך מ-9) היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס למדדי המסוגלות העצמית וההערכה העצמית. החוקרים מסכמים כי השתתפות בתכנית יוגה עשויה לתרום להקלה על חומרת הדיכאון בקרב מבוגרים עם דיכאון קל עד בינוני.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28301561

https://pubmed.ncbi.nlm.n /ih.gov/33212169/

מחקר פיילוט מבוקר (נובמבר 2016) נועד להעריך את היעילות של תכנית התערבותית בת 8 שבועות המבוססת על Sudarshan Kriya yoga -SKY, יוגה הכוללת מדיטציה ותרגילי נשימה, במטופלים עם הפרעת דיכאון ועמידות לטיפול התרופתי.במחקר נכללו 25 מטופלים שלא הראו שיפור בתסמיני דיכאון לאחר לפחות 8 שבועות של טיפול בנוגדי דיכאון. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שהייתה ברשימת המתנה לתכנית. החוקרים העריכו את יעילות התכנית באמצעות המדדים Hamilton Depression Rating Scale (HDRS-17), Beck Depression Inventory (BDI),(BAI) Beck Anxiety Inventory. נמצא כי בקבוצה שהשתתפה בתכנית חל שיפור מובהק במדד HDRS-17 בציון ממוצע (9.77- לעומת 0.50, p=0.0032) וכן במדדים BDI ו-BAI, בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי מממצאי המחקר מספקים תמיכה ראשונית ליעילות של SKY להקלה על תסמיני דיכאון במטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי ונדרשים מחקרים נוספים לאישוש הממצאים ולבחינת המנגנונים המעורבים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27898207

במחקר קליני (לא מבוקר) (2020) הוערכה ההשפעה של פילאטיס על מצב הרוח בקרב גברים צעירים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות התומכות בהשפעה אקוטית מיטיבה של פעילות גופנית על מצב הרוח, אולם העדויות לגבי צורות נוספות של פעילות, כגון פילאטיס, הינן מוגבלות. במחקר נכללו 87 משתתפים, אשר תרגלו פילאטיס מזרון במשך 30 דקות. מדדי מצב הרוח נבדקו לפני השיעור ואחריו, כולל תחושת חרדה, דאגה, מתח, דיכאון, כעס, אנרגיה ועייפות. נמצא כי באופן אקוטי, תרגול פילאטיס היה מלווה בשיפור מובהק בתחושת חרדה, עייפות, הפרעה כללית במצב הרוח, ובעלייה בתחושת האנרגיה. מגמה זו הייתה מובהקת בקרב משתתפים עם או בלי תסמינים של הפרעת חרדה כללית או של דיכאון. החוקרים מסכמים כי למרות מגבלות המחקר (העדר קבוצת ביקורת והעדר מעקב ארוך טווח), במחקר זה זוהה לראשונה הפוטנציאל של פילאטיס לשיפור מצב הרוח בקרב גברים צעירים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147061/

במחקר קליני (לא מבוקר) (2019) הוערכה ההשפעה של שיטת השחרור הרגשי (EFT (Emotional Freedom Technique על מדדים גופניים הקשורים בבריאות. שיטת ה-EFT משלבת ידע מתחום הרפואה הסינית בנושא חסימות אנרגטיות לבין הפסיכותרפיה המערבית ומאפשרת שחרור רגשי ואנרגטי באמצעות שחרור זרימת האנרגיה בגוף. החוקרים מציינים כי ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השיטה, אולם העדויות לגבי השְפעתה על מדדים גופניים הינן מוגבלות. במחקר זה בחנו החוקרים מהם המנגנונים המעורבים לאורך מערכת העצבים המרכזית באמצעות מדדים של קצב הלב, לחץ הדם, רמת הקורטיזול והפעילות החיסונית. בנוסף, הוערכה ההשפעה של התסמינים הפסיכולוגיים. במחקר נכללו 203 משתתפים בריאים, אשר נרשמו לסדנת הכשרה בת 4 ימים, כאשר בסדנה אחת, בה נכללו 31 משתתפים, הוערכו גם מדדים גופניים בתחילת הסדנה ובסיומה. נמצא כי לאחר השתתפות בסדנה נצפתה ירידה ברמת החרדה, הדיכאון, PTSD, כאב והשתוקקות למזונות. בנוסף, חל שיפור ברמת השמחה וכן ברמת ה-IgA ברוק, קצב הלב במנוחה, רמת הקורטיזול ולחץ הדם. החוקרים עקבו אחר המדדים הפסיכולוגיים במשך שנה מסיום הסדנה ומצאו כי באופן כללי מגמת השיפור נמשכה לאורך זמן. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של EFT על הבריאות הגופנית והפסיכולוגית. החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30777453

מחקר (יוני 2013) בחן את ההשפעה של כתיבה הבעתית על 40 אנשים המאובחנים כסובלים מדיכאון קליני. המשתתפים חולקו רנדומלית לשתי קבוצות. בקבוצת ההתערבות המשתתפים התבקשו לכתוב במשך 20 דקות שלושה ימים רצופים על המחשבות הכמוסות ביותר שלהם ועל רגשותיהם לגבי אירוע אישי שקרה להם. בקבוצת הביקורת התבקשו לכתוב על אירועים לא רגשיים שקרו להם במהלך היום-יום.המשתתפים בקבוצת ההתערבות הראו שיפור מובהק ברמות הדיכאון, גם במעקב אחרי 4 שבועות. המחקר מראה כי כתיבה הבעתית יכולה להוות כלי יעיל לטיפול בדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23790815

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26357876

תהליכים דלקתיים

מאמר (נובמבר 2015) העוסק בקשר הדו-כיווני בין דלקת מערכתית לבין דיכאון. בקרב הסובלים מדיכאון קליני נמצאה רמה גבוהה במיוחד של מדדי דלקת. כמו כן, דיכאון הקשור בדלקת כרונית נמצא עמיד יותר בפני שיטות הטיפול הקונבנציונאליות, בעוד דווקא יוגה, מדיטציה ופעילות גופנית עשויות להיות יעילות יותר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31152670

במחקר תצפיתי, (2019) המבוסס על נתונים ממאגר לאומי בריטי עבור כ-360,000 משתתפים, הסובלים משמנות (BMI מעל 30), נמצא כי עלייה בדרגת השמנות קשורה בסיכון מוגבר לדיכאון, כך שלדוגמא, משתתפים עם BMI 35-40 נמצאים בסיכון גבוה ב-20% לדיכאון בהשוואה למשתתפים עם BMI 30-35.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30838776

מחקר תצפיתי (נובמבר 2015) אשר נועד לבחון את הקשר בין תהליכי דלקת לבין תסמינים ספציפיים של דיכאון. המחקר מבוסס על ניתוח נתונים מ-3 מחקרי חתך גדולים שכללו כ-15,000 משתתפים.נמצא כי עלייה במדד הדלקת CRP הייתה קשורה בעלייה בסיכון לסבול מתסמיני דיכאון שונים, ובמיוחד: עייפות וחוסר אנרגיה (22%), שינויים בתיאבון (17%) והפרעות שינה (14%). מעבר לכך, נמצא קשר בין רמת CRP גבוהה לבין תסמינים קוגניטיביים ורגשיים של דיכאון, אולם קשרים אלה לא היו בלתי תלויים בתסמיני הדיכאון האחרים.

http://archpsyc.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2470679

ממעקב אחר כ-4500 ילדים (אוקטובר 2014) עולה כי רמות גבוהות של מדדים דלקתיים בילדות קשורים בסיכון מוגבר לדיכאון ופסיכוזה בגיל מבוגר יותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25133871

בהתבסס על עדויות ממחקרים קודמים וממחקרים בבעלי חיים, במחקר הנוכחי (אוגוסט 2015) נבדק האם תחושת עצב מלווה בעלייה במדד הדלקת IL-18. במחקר השתתפו 28 מתנדבים, חלקם בריאים וחלקם סובלים מדיכאון קליני, אשר עברו מניפולציה ליצירת מצב רוח עצוב או ניטרלי. נמצא כי תחושת עצב הובילה לעלייה במדד הדלקת בדם, ואילו במצב רוח ניטרלי, הרמה הייתה נמוכה יותר. שינויים אלה היו בולטים במיוחד במשתתפים עם דיכאון. החוקרים ביצעו גם הדמיה מוחית (PET) ומצאו כי השינויים במדד הדלקת היו קשורים בשינויים בהעברה העצבית של אופיואידים במערכת העצבים המרכזית. מכאן, משערים החוקרים כי תחושת עצב ודיכאון עלולות להגביר את הסיכון למחלות מסוימות הנובעות מעלייה בתהליכים הדלקתיים בגוף.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26283642

במחקר מקרה-בקרה (2021) נבדקו מסלולים שונים - גנטיים, סביבתיים, אורח חיים ורפואיים, אשר מובילים לדלקת בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. במחקר, המבוסס על נתוני הביו-בנק הבריטי, נכללו 26,894 משתתפים עם אבחנה של דיכאון וקבוצת ביקורת של 59,001 משתתפים ללא הפרעה נפשית ושאינם נוטלים תרופות נוגדות דיכאון. נמצא כי רמת המדד הדלקתי CRP הייתה גבוהה יותר באופן מובהק בקרב משתתפים עם דיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת, עם ממוצע של 2.4 לעומת 2.1 מ"ג/ליטר, ושיעור המשתתפים עם רמה הגבוהה מ-3 מ"ג/ליטר היה 21.2% לעומת 16.8% בקבוצת הביקורת. נתונים אלה מעידים על כך שדיכאון היה מלווה במצב של דלקת כרונית. קשר זה היה מובהק גם לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים קליניים וסוציו-דמוגרפיים. עוד נמצא קשר מובהק בין ציון הסיכון הגנטי לדיכאון ובין רמת ה-CRP, כאשר קשר זה היה תלוי ב-BMI ובעישון. בהתאם לממצאים אלה, החוקרים מסיקים כי ההשפעה של הגנטיקה על דלקת בדיכאון נובעת בעיקרה מהשפעה על הרגלי האכילה והעישון. מעבר לכך, העובדה שגם לאחר התאמה למגוון גורמים נותר קשר מובהק בין דיכאון ודלקת מעידה על השפעה של גורמים קליניים ופסיכו-חברתיים אחרים או על קיומו של קשר ביולוגי בסיסי ביניהם.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33985349/

http://www.psychiatrist.com/jcp/article/Pages/2015/aheadofprint/15m09961.aspx

תרופות

ב- 2015 במסגרת של 3 מחקרי מקרה-בקרה מקוננים (nested case-control) נבדק הקשר בין חשיפה לסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה לבין הסיכון לדיכאון, חרדה או פסיכוזה. המחקרים נערכו בין השנים 1995-2013 בהתבסס על רשומות רפואיות של הכוללות מדגם גדול ומייצג של האוכלוסייה בבריטניה. במחקר נכללו נתונים של כ-200,000 מקרי דיכאון, 14,000 מקרי חרדה וכ-2,700 מקרי פסיכוזה, להם הותאמו קבוצות בקרה בעלות מאפיינים דומים. נמצא כי טיפול של מחזור אנטיביוטי אחד היה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון בשיעור של 23-25% לכל קבוצות האנטיביוטיקה, עם עלייה בסיכון בחשיפה חוזרת לאנטיביוטיקה (עלייה של 56% בסיכון עבור מעל 5 מחזורי טיפול באמצעות פניצילין). מגמה דומה נמצאה בהקשר לסיכון לחרדה. לא נמצא קשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה מכל סוג לבין פסיכוזה. עוד נמצאה עלייה קלה בסיכון לדיכאון בטיפול אנטי-פטרייתי, ללא עלייה בסיכון עם חשיפות חוזרות.

מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (נובמבר 2015) בו השתתפו 122 מטופלים הסובלים מדיכאון שאינו עונתי נמצא כי טיפול באור בוהק, במיוחד בשילוב טיפול תרופתי, היה יעיל להקלה על תסמיני הדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26580307

מחקר (יולי 2015) שנועד לקבוע מהו הסיכון לדימום תוך-מוחי בקרב חולים הנוטלים נוגדי דיכאון וגם תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) בהתבסס על רישומי ביטוח הבריאות בקוריאה. מניתוח הנתונים של מעל 4 מיליון איש עולה כי הסיכון לדימום תוך-מוחי תוך 30 יום מתחילת הטיפול התרופתי היה גבוה יותר בכ-60% (!) בחולים הנוטלים נוגדי דיכאון + NSAIDs בהשוואה לאלו שאינם נוטלים NSAIDs. ממצא זה לא היה תלוי בסוג נוגדי הדיכאון שנטלו החולים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26173947

במחקר עוקבה (2023) נבדק הקשר בין שימוש בגלולות למניעת הריון ובין הסיכון לדיכאון. החוקרים מציינים כי ממצאים ממחקרים קודמים אינם עקביים, כאשר הסבר אפשרי לכך הוא הוצאה מהמחקר של נשים שהפסיקו את השימוש בשל השפעות שליליות על מצב הרוח. במחקר זה נכללו הנתונים של 264,557 נשים מהביו-בנק הבריטי שגויסו למחקר בשנים 2006-2010. נמצא כי בשנתיים הראשונות של השימוש בגלולות, הסיכון להתפתחות דיכאון היה גבוה ב-71% בהשוואה לנשים שמעולם לא השתמשו בגלולות. למרות שלאחר השנתיים הראשונות לא נמצא קשר משמעותי, באופן כללי שימוש אי פעם בגלולות היה קשור בסיכון גבוה ב-5% לדיכאון במהלך החיים. עוד נמצא כי שימוש בגלולות בעבר היה קשור בסיכון מוגבר לדיכאון, בעיקר בקרב נערות. מעבר לכך, תוצאות דומות התקבלו בניתוח תת-מדגם של 7,354 צמדי אחיות שנועד לנטרל השפעה אפשרית של גורמים משפחתיים וגנטיים, ובכך מחזק את ההשערה שהקשר הינו סיבתי. החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שהשימוש בגלולות למניעת הריון קשור בסיכון מוגבר לדיכאון, בעיקר בשנתיים הראשונות לשימוש, וכי שימוש בגיל ההתבגרות קשור בסיכון מוגבר לדיכאון בהמשך החיים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37303201/

מחקר עוקבה (2016) גדול שנערך בדנמרק נועד להעריך את הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים לבין דיכאון. במסגרת המחקר נערך מעקב אחר כלל הנשים בדנמרק בגילאי 15-34 בין השנים 2000-2013 שאינן מאובחנות עם דיכאון או הפרעות פסיכיאטריות אחרות, אינן נוטלות תרופות נוגדות-דיכאון, אינן סובלות מסרטן, פקקת ורידים ולא עוברות טיפולי פוריות. החוקרים עשו שימוש ברשומות הרפואיות הלאומיות על מנת לבדוק את הקשר בין שימוש באמצעי מניעה הורמונליים מסוגים שונים לבין התחלת שימוש בתרופות נוגדות-דיכאון ואבחון ראשון של דיכאון בבית חולים פסיכיאטרי. בניתוח הנתונים נכללו מעל למיליון נשים בנות 24 בממוצע עם תקופת מעקב ממוצעת של 6.4 שנים. בהשוואה לנשים שאינן עושות שימוש נוכחי באמצעי מניעה, הסיכון להתחלת שימוש בתרופות נוגדות-דיכאון היה גבוה יותר בקרב נשים שנטלו גלולות (סיכון גבוה בכ-23%), גלולות המכילות פרוגסטוגן בלבד (סיכון גבוה בכ-34%), מדבקה למניעת הריון (סיכון גבוה פי 2), טבעת וגינאלית (סיכון גבוה בכ-60%) והתקן תוך רחמי (סיכון גבוה בכ-40%). מגמה דומה נמצאה ביחס לאבחון של דיכאון.עוד נמצא כי הסיכון היה גבוה יותר בקרב צעירות, כאשר נערות בגילאי 15-19 שנטלו גלולות היו בסיכון גבוה בכ-80% ואלו שנטלו גלולות המכילות פרוגסטין בלבד היו בסיכון גבוה פי 2.2 לשימוש בתרופות נוגדות-דיכאון. רמת הסיכון הגבוהה ביותר הייתה כ-6 חודשים לאחר תחילת השימוש באמצעי מניעה הורמונליים.החוקרים מסכמים כי למרות מגבלות המחקר, הממצאים מצביעים על כך שדיכאון עלול להיות תופעת לוואי שכיחה לשימוש באמצעי מניעה הורמונליים, במיוחד בקרב מתבגרות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27680324

בדיקה (אוגוסט 2014) מצאה כי חשיפה לתרופות אנטי-דיכאוניות בזמן הריון אינה קשורה באופן ישיר להתפתחות אוטיזם כפי ששוער בעבר, אולם כן עלולה להגביר סיכון להפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית (ADHD).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25155880

תיאור מקרה (דצמבר 2014) של הרעלת סרוטונין ככל הנראה כתוצאה מנטילת תוסף גרסיניה-קמבוג'יה המיועד להרזיה במקביל לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24699886

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35311615/

צמחי מרפא

כללי ומחקרים מעורבים

במסמך מוצגות המלצות קליניות מבוססות ראיות (2022) לשימוש ברכיבים תזונתיים וצמחיים בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות. ההמלצות גובשו על ידי צוות מומחים בינלאומי מטעם ה- WFSBP (World Federation of Societies of Biological Psychiatry) וה- CANMAT (Canadian Network for Mood and Anxiety Disorders). המסמך כולל המלצות בהיבטים של בטיחות וסבילות ובהיבטים של השימוש הקליני, כולל התוויות ומינון, וכן התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות.

להלן סיכום ההמלצות העיקריות בהתבסס על העדויות הקיימות:

לטיפול בדיכאון: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של אומגה 3, ויטמין D, פרוביוטיקה, אבץ, חומצה פולית בנגזרת מתיל פולאט ו- SAMe כטיפול משלים. לא נמצאה תמיכה לשימוש באומגה 3 או ב- SAMe כטיפול יחיד, ולא לשימוש בחומצה פולית, ויטמין C, טריטופן, קריאטין, אינוזיטול, מגנזיום, ו-נ-אצטיל ציסטאין (NAC).
רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים פרע מחורר (Hypericum perforatum), זעפרן (Crocus sativus), כורכומין (Curcuma longa) ולבנדר (Lavandula angustifolia), כאשר לא נמצאה תמיכה לשימוש ברודיולה (Rhodiola rosea) בהפרעות מצב רוח.
לטיפול בהפרעה דו-קוטבית: נמצאה תמיכה מסוימת ליתרון של אומגה 3 בדיכאון על רקע הפרעה דו-קוטבית, אולם לא נמצאו עדויות התומכות ב-NAC.
לטיפול בהפרעות חרדה: נמצאו עדויות התומכות בשימוש ב-NAC בהפרעה הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), ללא עדויות מספיקות להערכת היעילות של רכיבים אחרים בהפרעות הקשורות בחרדה.
נמצאה תמיכה לטיפול בויתניה משכרת (Withania somnifera), גלפימיה (Galphimia glauca) ולבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, ללא תמיכה לשימוש בקווה-קווה (Piper methysticum) ובקמומיל בהפרעת חרדה מוכללת.
לטיפול בסכיזופרניה: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של ויטמין D, מתיל-פולאט ן- NAC לשיפור תסמינים שליליים, ללא תמיכה בתרומה של אומגה 3. עם זאת, אומגה 3 עשויה לתרום למניעת התפתחות ההפרעה בקרב צעירים בסיכון גבוה עם חסר בחומצות שומן חיוניות. לטיפול בתסמינים שליליים נמצאה תמיכה מסוימת גם לשימוש בגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
לטיפול ב-ADHD: נמצאה תמיכה מסוימת לתרומה של מיקרונוטריינטים באופן כללי ושל ויטמין D, ללא עדויות התומכות בתועלת של אומגה 3, אומגה 9, אצטיל-ל-קרניטין ואבץ או של גינקו דו-אונתי.

צוות המומחים מציין כי כל ההתערבויות נמצאו בעלות רמה סבירה של בטיחות וסבילות, כאשר לרוב נעשה שימוש במוצרי מדף. אחד הגורמים שהגבילו את יכולת קביעת המסקנות היו מדדי האיכות והסטנדרטיזציה של התוספים הצמחיים. הם ממליצים על שימוש ברכיבים שנתמכים מחקרית כטיפול משלים כחלק מהטיפול הסטנדרטי, במיוחד במקרים של הפרעות חמורות יותר. עוד הם מדגישים כי העדר מידע על תוסף מסוים אינו בהכרח מעיד על חוסר יעילות.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2021) הוערכה ההשפעה נוגדת הדיכאון של לבנדר (Lavandula angustifolia). בסקירה נכללו 17 מחקרים, בהם משתתפים המאובחנים עם הפרעת דיכאון, או משתתפים הסובלים מתסמיני דיכאון הנלווים למצב רפואי אחר. במרבית המחקרים נעשה שימוש בשמן אתרי לבנדר בהרחה, בעיסוי, בקרם או בבליעה (silexan), ובארבעה מחקרים נעשה שימוש בפרחי לבנדר בתה או בכמוסות. קבוצת הביקורת קיבלה פלסבו או לא קיבלה כל התערבות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי השימוש בלבנדר היה מלווה בשיפור בתסמיני דיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. עוד נמצא כי לבנדר בנטילה פומית היה בעל השפעה מיטיבה משמעותית יותר בהשוואה לצורות השימוש האחרות. החוקרים מסכמים, כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה נוגדת הדיכאון של לבנדר, אולם תוצאות אלה מוגבלות בשל הטרוגניות של אוכלוסיות המחקר ומספר משתתפים נמוך, ולכן נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה. המחקר מומן על ידי אוניברסיטאות באיראן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33549687/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה ההשפעה של מליסה (Melissa officinalis) על מדדי דיכאון וחרדה. בסקירה נכללו עשרה מחקרים בהם 632 משתתפים, מהם 105 סבלו מדיכאון, 263 סבלו מחרדה ו-264 סבלו גם מדיכאון וגם מחרדה, כאשר 65% סבלו ממצב אקוטי ו-35% ממצב כרוני. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו תוסף מליסה בצורת מיצוי או אבקה במינון שנע בין 300 ל-5,000 מ"ג/יום, כאשר ההשפעה נבדקה בנטילה חד פעמית או בנטילה ממושכת בטווח של עד 56 יום. במטה-אנליזה המבוססת על הנתונים של 375 משתתפים בחמישה מחקרים נמצאה ירידה מובהקת ברמת החרדה בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו, אולם ההשפעה הייתה מובהקת רק בשלושה מחקרים בהם נעשה שימוש חד פעמי במליסה אך לא בשני המחקרים בהם נבדקה ההשפעה הממושכת. במטה-אנליזה נוספת המבוססת על הנתונים של 233 משתתפים בשלושה מחקרים נמצאה ירידה מובהקת ברמת הדיכאון בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו, כאשר ההשפעה הייתה דומה עבור נטילה חד פעמית או ממושכת של מליסה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על השפעה מיטיבה למליסה בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה ללא השפעות שליליות משמעותיות, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34449930/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2019) הוערכה היעילות של צלע השור (Bupleurum spp), כצמח בודד או כחלק מפורמולה, להקלה על תסמיני דיכאון. בסקירה נכללו 55 מחקרים אקראיים מבוקרים, שנערכו בסין ובהם 5,572 משתתפים בגילאי 18-65, המאובחנים עם דיכאון בהתאם לקריטריונים המקובלים. ב-30 מהמחקרים נערכה השוואה בין הטיפול הצמחי בלבד לבין הטיפול ב-SSRIs, וב-25 מהמחקרים נבדק הטיפול הצמחי + SSRIs בהשוואה ל- SSRIs בלבד. משך הדיכאון נע בין חודש אחד ל-15 שנה, ומשך ההתערבות נע בין 2 ל-12 שבועות. במחקרים השונים נעשה שימוש ב-49 פורמולות שונות בהן 103 צמחי מרפא שונים, כולן ניתנו בצורה פומית במגוון צורות הכנה (מרתח, נוזל, טבליות, כמוסות, גרנולות). נמצא כי הטיפול הצמחי בלבד היה יעיל יותר לשיפור חומרת הדיכאון בהשוואה לטיפול התרופתי. כמו כן, גם הטיפול המשולב היה יעיל יותר בהשוואה לטיפול התרופתי בלבד. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים והאיכות המתודולוגית שלהם הייתה נמוכה. עוד נמצא כי שיעור ההשפעות השליליות ורמת חומרתן היו נמוכות יותר בקרב המטופלים שקיבלו טיפול צמחי לעומת טיפול תרופתי. החוקרים מסכמים כי טיפול בפורמולות צמחי מרפא, המבוססות על צלע השור - לבד או בשילוב טיפול תרופתי - היו יעילות יותר להפחתת חומרת הדיכאון בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, אולם נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה על מנת לתמוך בתוצאות אלה ולאשש את המסקנות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31328996

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2019) הוערכה היעילות והבטיחות של צמחי מרפא סיניים לטיפול בדיכאון בקרב חולי סרטן. בסקירה נכללו 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 1,441 מטופלים הסובלים מדיכאון. במחקרים השונים נבדקו סה"כ 12 פורמולות שונות – 11 פורמולות בצורת מרתח ופורמולת פטנט אחת. בפורמולות השונות נכלל מגוון גדול של צמחי מרפא, ביניהם פטריית פוריה (Poria cocos), צלע השור (Bupleurum spp), אדמונית (Paeonia spp), אטרקטילודס (Atractylodes macrocephala), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), ושוש קירח (Glycyrrhiza glabra). השְפעת הטיפול בצמחי מרפא נבדקה בהשוואה להעדר טיפול (7 מחקרים), לטיפול תרופתי (7 מחקרים) ולטיפול פסיכולוגי (מחקר 1); במחקר אחד נבדק טיפול צמחי + טיפול תרופתי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד ובשני מחקרים נבדק טיפול צמחי + טיפול פסיכולוגי בהשוואה לטיפול פסיכולוגי בלבד. ברוב המחקרים נמצא כי הטיפול בצמחי מרפא היה בעל השפעה טיפולית מיטיבה והיה מלווה בשיעור תגובה גבוה יותר ב-65% בהשוואה להעדר טיפול, ב-15% בהשוואה לטיפול פסיכולוגי, ב-32% בטיפול צמחי + תרופתי בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד, וב-70% בטיפול צמחי + פסיכולוגי בהשוואה לפסיכולוגי בלבד. עוד נמצא כי שיעור התגובה לטיפול בצמחי מרפא בלבד היה מעט גבוה יותר (8%) בהשוואה לטיפול תרופתי בלבד. בנוסף, הטיפול בצמחי מרפא היה מלווה בשיעור נמוך יותר של השפעות שליליות, כולל רעילות ללב, הפרעות במערכת העיכול, בעיות שינה, ראייה מטושטשת ועייפות, בהשוואה להעדר טיפול או לטיפול תרופתי בלבד. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של צמחי מרפא, לבד או בשילוב טיפול תרופתי או פסיכולוגי, להקלה על תסמיני דיכאון בקרב חולי סרטן, אולם בשל סיכון גבוה להטיות והטרוגניות גבוהה בין המחקרים, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30674300

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2017) הוערכה היעילות והבטיחות של פורמולת הצמחים הסינית Guipi Decoction כטיפול משלים בדיכאון. הפורמולה מכילה: ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), אטרקטילודס (Atractylodes macrocephala), פטריית פוריה (Poria cocos), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), לונגן (Dimocarpus longan), גרעיני תמר סיני (Ziziphus spinosa), פוליגלה (Polygala tenuifolia), אאוקלנדיה (Aucklandia), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), ג'ינג'ר (Zingiber officinale) ותמר סיני (Ziziphus jujube). בסקירה נכללו 9 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 620 מטופלים הסובלים מדיכאון. מניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון בלבד, טיפול משולב עם הפורמולה היה מלווה בשיפור מובהק בתסמיני הדיכאון וכן בשיפור בשיעור היעילות וההחלמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בשיעור ההשפעות השליליות. ממצאים אלה מצביעים על היעילות והבטיחות של הפורמולה לטיפול בדיכאון, אולם החוקרים מציינים כי איכות המחקרים שנכללו בסקירה הינה נמוכה ואינה מאפשרת לספק המלצה חד משמעית לשימוש קליני.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26453561

מטה-אנליזה (יוני 2015) לבדיקת היעילות של שלושה מוצרים צמחיים מסחריים, מוצר המבוסס על שמן לבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, מוצר המבוסס על מיצוי היפריקום לטיפול בדיכאון קליני ומוצר המבוסס על גינקו בילובה לטיפול בדמנציה ואלצהיימר. עבור כל מוצר בוצע ניתוח כולל של 4 מחקרים מבוקרים בהם השתתפו חולים מעל גיל 60. נמצא כי כל שלושת המוצרים היו יעילים יותר בהשוואה לפלסבו לטיפול בהתוויה אליה נועדו. החוקרים מסכמים כי שלושת המוצרים הינם יעילים ובטוחים לשימוש ומהווים אלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26092515

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2015) אשר נועדה להעריך את היעילות של רפואת צמחים סינית לעומת פלואוקסטין (פרוזאק) לטיפול בדיכאון. בסקירה נכללו 26 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 3,294 משתתפים. בכל המחקרים נעשה שימוש סה"כ ב-68 צמחי מרפא, כאשר העיקריים היו: Bupleurum chinense, Wolfiporia extensa, Curcuma longa, Glycyrrhiza, Paeonia lactiflora, Acorus gramineus, Atractylodes macrocephala, Angelica sinensis, Pinellia, Gardenia jasminoides. באופן כללי העדויות מראות כי השימוש בצמחי מרפא היה בעל יעילות דומה לטיפול התרופתי (במינון 20 מ"ג ליום) כפי שהוערך על ידי מדד המילטון לדיכאון. מעבר לכך, הטיפול בצמחי מרפא היה מלווה בשיעור נמוך יותר של כ-4-50% בתופעות הלוואי, למרות שבשני סוגי הטיפול לא דווח על תופעות לוואי חמורות.יחד עם זאת, החוקרים מסכמים כי בשל האיכות הנמוכה של המחקרים והסיכון הגבוה להטיה, לא ניתן לקבוע מסקנה חד משמעית לגבי היעילות והבטיחות של השימוש ברפואת צמחים סינית בהשוואה לפלואוקסטין.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26365447

בסקירה שיטתית (2022) הוערכה ההשפעה הנוטרופית (משפרת תפקוד קוגניטיבי) של רכיבים צמחיים בקרב בני אדם. במסגרת הסקירה נאספו הממצאים מ-256 מאמרים בהתייחס לכל תחום נוירו-קוגניטיבי, כפי שמוגדר ב-DSM-5: תפקוד תפיסתי-מוטורי, שפה, למידה וזיכרון, קוגניציה חברתית, קשב, ותפקודים ניהוליים. להלן סיכום הממצאים העיקריים:

גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) הינו הצמח הנחקר ביותר בהקשר לתפקוד תפיסתי-מוטורי שנמצא יעיל לשיפור התפקוד במצבים של הפרעה בתחום זה.
גינקו דו-אונתי תרם לשיפור ההשפעות הקוגניטיביות של טינטון כרוני, אולם הממצאים לא היו עקביים.
לפשטה שרועה (Bacopa monnieri) נמצא פוטנציאל גבוה לשיפור היבטים של שפה ולמידה בקרב צעירים.
פשטה שרועה נמצא כאחד הצמחים היעילים ביותר לתפקודי הזיכרון, הן בקרב משתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין, והן בקרב משתתפים עם הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי.
לויתניה משכרת (Withania somnifera) נמצאה ההשפעה המשמעותית ביותר בתחום הקוגניציה החברתית, כולל שיפור מדדים גופניים והתנהגותיים הקשורים בחרדה, וכן לטיפול במשתתפים עם הפרעות פסיכיאטריות.
למרות השימוש המוכר של פרע מחורר (Hypericum perforatum) לשיפור מצב הרוח, מספר מחקרים קליניים הדגימו השפעה שלילית במצבי דיכאון, ויש להמשיך ולבחון את יעילותו לטיפול בהפרעות מצב רוח.
לקפאין נמצאה תרומה לשיפור הקשב ותפקודים ניהוליים בטווח הקצר, אולם גם השפעות שליליות אותן ניתן לצמצם באמצעות השילוב עם הצמח Alpinia galangal.

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על ההשפעה הנוטרופית של מספר רכיבים צמחיים, לצד ממצאים שאינם עקביים ודורשים מחקר נוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34978226/

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה ההשפעה של פסיפלורה (Passiflora incarnata) על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים, כולל דיכאון, חרדה ותגובה לסטרס, ועל מדדים נוספים כגון אינסומניה וחוסר שקט. בסקירה נכללו תשעה מחקרים קליניים, בהם נעשה שימוש בתוספי פסיפלורה בצורת מיצוי אלכוהולי, כמוסות או תה למשך התערבות שנע בין יום אחד ל-30 יום. בארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של פסיפלורה על החרדה על רקע טיפול רפואי, כולל הרדמה בעמוד השדרה, טיפול שיניים או ניתוח. מהסקירה עולה כי השימוש בפסיפלורה תרם להפחתת רמת החרדה במידה דומה לטיפול תרופתי. עם זאת, ההשפעה הייתה פחות משמעותית בקרב משתתפים שסבלו מתסמיני חרדה קלים בלבד. השימוש בפסיפלורה לא היה מלווה בהשפעות שליליות, כגון הפרעה בזיכרון או בתפקודים הפסיכו-מוטוריים. החוקרים מסכמים כי פסיפלורה נמצאה יעילה ובטוחה להקלה על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים. המחקר מומן על ידי מענק ממשלתי פולני.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33352740/

בסקירה (2021) מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה הנוירו-פסיכיאטרית של ויתניה משכרת (Withania somnifera), בדגש על השימוש במצבי סטרס, דיכאון, חרדה, ואינסומניה. מהסקירה עולה כי מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם הדגימו את הפעילות נוגדת הסטרס והחרדה של מיצוי שורש ועלי ויתניה. כמו כן, הודגמה השפעה מיטיבה על תסמיני דיכאון ואינסומניה, אולם מספר העדויות הינו מוגבל. מחקרים שונים מציעים כי ההשפעה המיטיבה של ויתניה הינה דרך ציר ההיפותלמוס - היפופיזה – אדרנל וציר המערכת סימפטטית – אדרנל, וכן באמצעות מסלולי הפעילות של GABA וסרוטונין. החוקרים מציינים כי מחקרים מסוימים קושרים את ההשפעה שנמצאה לרכיב הפעיל withanolide, אולם ישנן עדויות למערובות של רכיבים פעילים נוספים שטרם זוהו. החוקרים מסכמים כי הממצאים הקיימים מצביעים על השפעה נוירו-פסיכיאטרית מיטיבה לויתניה, אולם בשל ההטרוגניות בין המחקרים לא ניתן לקבוע מהו המינון וצורת ההכנה המיטביים. עוד מציינים החוקרים כי באופן כללי ויתניה נמצאה בטוחה לשימוש בבני אדם, אולם יש להמשיך ולבחון אינטראקציות עם טיפול תרופתי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34254920/

בסקירה (2021) בוחנים החוקרים את העדויות הקליניות לגבי צמחי המרפא שנמצאו היעילים ביותר לטיפול בדיכאון, כאשר צמחי המרפא שנמצאו בעלי הפוטנציאל הפרמקולוגי הגדול ביותר הינם זעפרן (Crocus sativus), כורכום (Curcuma longa), פרע מחורר (Hypericum perforatum), קווה (Piper methysticum) ורודיולה (Rhodiola rosea).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28503571

בסקירה (2018) מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של רכיבים צמחיים (פיטוכימיקלים) ושל צמחי מרפא לטיפול בדיכאון. בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעילות של פיטוכימיקלים שונים, כולל קרבקרול (המצוי בצמחים ארומטיים כגון אורגנו ותימין), כורכומין (הרכיב הפעיל העיקרי בכורכום), חומצה פרולית (בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה), ל-תיאנין (חומצת אמינו המצויה בתה ירוק), פרואנתוציאנידינים (מצויים בצמחים שונים כגון תפוחים, פולי קקאו, ענבים ותה), קוורצטין (פלבונואיד המצוי במגוון גדול של פירות, ירקות וצמחי מרפא) ורזברטרול (פנול המצוי בעיקר בענבים ויין אדום). בחלקה השני של הסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים קליניים, לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעולה של מגוון צמחי מרפא.

להלן עיקרי הממצאים:

זעפרן (Crocus sativus): נמצא יעיל להקלה על דיכאון במינונים של 30 או 100 מ"ג ליום.
פרע מחורר (Hypericum perforatum): נמצא יעיל למניעת הישנות של דיכאון במינון של 300 מ"ג 3 פעמים ביום.
קאווה-קאווה (Piper methysticum): נמצא יעיל להקלה על תסמיני דיכאון במינון של 16 גרם ליום, המכילים 250 מ"ג מהחומר הפעיל kavalactones.
רודיולה (Rhodiola rosea): נמצא יעיל לשיפור תסמיני דיכאון, כולל היבטים של בעיות שינה ואי-יציבות רגשית במינון 340-680 מ"ג ליום.
לבנדר (Lavandula angustifolia): שימוש בשמן לבנדר נמצא יעיל להפחתת תסמיני דיכאון וכן שימוש בקרם לבנדר תרם להפחתת דיכאון, סטרס וחרדה בקרב נשים בהריון.
תה ירוק (Camellia sinensis): במחקרים שנערכו בקרב עכברים נמצא יעיל להפחתת התנהגויות של דיכאון ולהפחתת הורמוני סטרס.
לוטוס (Nelumbo nucifera): נמצא יעיל לשיפור מדדים שונים של סטרס ודיכאון במחקרים שנערכו בקרב חולדות וכלבים.

החוקרים מסכמים כי השימוש ברכיבים צמחיים וצמחי מרפא עשוי להיות יעיל לטיפול בדיכאון, במיוחד במקרים בהם לא ניתן להשתמש בטיפול התרופתי המקובל בשל תופעות לוואי, יעילות נמוכה או העדר נגישות. עם זאת, יש להמשיך ולבצע מחקרים קליניים נוספים על מנת לבסס את יעילות ובטיחות השימוש.

בסקירה (2021) מוצגים הממצאים לגבי השימוש בצמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה, תוך התייחסות להשפעות הדדיות אפשריות עם הטיפול התרופתי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33549281/

בסקירה (ספטמבר 2015), המתבססת על מודלים של חיות מעבדה, דנים החוקרים בממצאים לגבי ההשפעה של צמחי מרפא על הפרעות מצב רוח, במנגנוני הפעולה וברכיבים הפעילים העיקריים, תוך התמקדות בקשר בין דיכאון ואפילפסיה. החוקרים מסבירים כי ניתן לחלק את הפרעות מצב הרוח לשתי קבוצות עיקריות, הפרעות דו-קוטביות ודיכאון, כאשר דיכאון הינה התחלואה הפסיכיאטרית הנלווית השכיחה ביותר בהקשר לאפילפסיה. אולם, קשר זה לא נבדק במחקרים בהם נבדקה היעילות של צמחי מרפא להפרעות מצב רוח או במחקרים בהם נבדקה ההשפעה של צמחי מרפא על מערכת העצבים המרכזית ועל הטיפול בפרכוסים ובחרדה. החוקרים מפרטים מודלים להערכת ההשפעה של תרופות וצמחי מרפא בהפרעות מצב רוח, כולל מודלים להערכת התנהגויות דיכאון במצבי אפילפסיה. צמחי המרפא בעלי השפעה אנטי-דיכאונית ומרגיעה, המשפיעים גם על אפילפסיה (על בסיס מודלים בחיות מעבדה או שימוש מסורתי) כוללים: זנים שונים של פסיפלורה (Passiflora incarnata), אמלה (Emblica officinalis), ריחן (Ocimum tenuiflorum sanctum) ופרע מחורר Hypericum perforatum. לסיכום, מציגים החוקרים מנגנונים אפשריים לבסיס הנוירולוגי המשותף של הפרעות מצב רוח ואפילפסיה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26409901

סקירה (יוני 2014) הבוחנת את היעילות והבטיחות של צמחי מרפא סיניים לטיפול בדיכאון. מתוך 296 מחקרים שנמצאו, בסקירה נכללו 21 מחקרים מבוקרים שהיו באיכות מתודולוגית בינונית ומעלה. החוקרים מציינים מהן הפורמולות (,Xiao Yao Chaihu Shugan, Ganmai Dazao) או צמחי המרפא { Chaihu (Bupleurum chinense), Bai Shao (Paeonia lactiflora), Fu Ling (Poria cocos / Wolfiporia extensa)} העיקריים בהם נעשה שימוש ומראים כי באופן כללי השימוש ברפואת צמחים סינית היה יעיל יותר בהשוואה לפלסבו ובעל יעילות דומה בהשוואה לטיפול תרופתי בהפחתת תסמיני דיכאון. עוד נמצא כי הטיפול הצמחי היה מלווה בפחות תופעות לוואי בהשוואה לנוגדי דיכאון ושטיפול משולב גם כן תרם להפחתת תופעות הלוואי. החוקרים מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, קשה לקבוע מסקנה חד משמעית לגבי יעילות ובטיחות הטיפול הצמחי בדיכאון שכן מדובר במספר קטן של מחקרים באיכות בינונית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24974002

סקירה (2015) הבוחנת את העדויות לגבי השימוש בתמצית מתוקננת של עלי גינקו דו-אונתי (EGb761) לטיפול בהפרעות נפשיות (כולל חרדה, דיכאון וסכיזופרניה) וכן לטיפול בחולי דמנציה.במסגרת הסקירה מפרטים החוקרים מספר מנגנוני פעולה באמצעותם תמצית הגינקו תורמת להגנה על מערכת העצבים, ביניהם פעילות נוגדת חמצון, וויסות הפעילות של מוליכים עצביים, וויסות הפרשת ההורמונים במערכת העצבים והעלאת כמות הגורם הנוירוטרופי בתאים (חלבונים החיוניים לשמירה על תאי העצב). בהתבסס על הממצאים מ-9 מחקרים אקראיים מבוקרים, החוקרים מדווחים כי נטילת תמצית הגינקו יעילה להפחתת התגובה ההורמונלית כתוצאה מסטרס, האופיינית במצבי חרדה ודיכאון. בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים קליניים המצביעות על היעילות של נטילת גינקו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בחולי דמנציה וכן להפחתת תופעות הלוואי, בהשוואה לטיפול התרופתי. מתוך 4 מחקרים קליניים גדולים עולה כי נטילת תמצית גינקו יעיל לשיפור תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ובכך תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, התפקוד היומיומי ואיכות החיים. עוד דנים החוקרים בקצרה במחקרים התומכים בשימוש בגינקו בחולי סכיזופרניה (2 מחקרים) ולטיפול בהפרעות קשב (מחקר אחד). החוקרים מסכמים כי נטילת התמצית המתוקננת שנבדקה (המכילה 24% פלבונואידים ו-6% דיטרפנים) מלווה בשיעור נמוך של תופעות לוואי ומסייעת לטיפול בסובלים מהפרעות נפשיות וכן לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ותסמינים שאינם קוגניטיביים בסובלים מדמנציה. מעבר לכך נמצא כי השימוש בגינקו יעיל במיוחד במצבים של חולי דמנציה הסובלים גם מחרדה או דיכאון. מהסקירה עולה כי המינון הטיפולי האופטימלי הינו 120-240 מ"ג ליום, אולם ישנם גורמים שונים המשפיעים על יעילות הטיפול. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך האם השימוש בגינקו יעיל יותר לבדו או בשילוב טיפול תרופתי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25642989

סקירת מחקרים (מרץ 2011) ניסתה למצוא צמחי מרפא נוספים לפרע המחורר (Hypericum perforatum) המטפלים בדיכאון קל עד בינוני. נמצא כי זעפרן (Crocus sativus) הוא טיפול נוֹגד דִיכאון יעיל באותה מידה כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI. אזוביון רפואי (Lavandula officinalis) יעיל מעט פחות מאשר ה-SSRI, אך כאשר משלבים את הטיפול ב-SSRI עם אזוביון מתקבלות תוצאות חיוביות באופן מובהק יותר מאשר ה-SSRI לבד. בנוסף, רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה כמשפרת באופן משמעותי תסמינים דיכאוניים.

סקירת מחקרים (אוגוסט 2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי הפרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. ישנן ראיות שאינן מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

סקירת מחקרים (מאי 2011) נערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה. נמצא כי יש הוכחות נרחבות ליעילות של פרע מחורר (Hypericum perforatum) להפרעת דיכאון מג'ורי. בין היתר גם רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה כבעלת השפעה נוגדת דיכאון. כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incanata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

סקירה (2015) אשר בוחנת את מנגנוני הפעילות הנוירולוגיים של צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת-דיכאון. החוקרים מציגים את המנגנונים אשר עשויים לעמוד בבסיס ההשפעה של הצמחים והרכיבים הפעילים הבאים: פרע מחורר (Hypericum perforatum), הרכיבים הפעילים Liquiritin ו-isoliquiritin המצויים במין הסיני של שוש (Glycyrrhiza uralensis), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), כורכומין, הצמח ההודי Sida tiagii, לואיזה (Aloysia gratissima), רכיבים פעילים מהצמח Aconitum carmichaeli ומהצמח שרעול (Psoralea corylifolia), גליקוזידים המצויים באדמונית (Paeonia lactiflora) ורכיבים פעילים מהצמח פוליגלה (Polygala tenuifolia). החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים לבחינת הבטיחות, היעילות והזמינות הביולוגית על מנת להעריך את התרומה של השימוש בצמחי מרפא בהפרעות דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25719303

סקירה (מאי-יוני 2015) העוסקת ביעילות של רכיבים טבעיים שונים למניעה וטיפול בדיכאון. החוקרים מציגים את צמחי המרפא שנמצאו יעילים: Bacopa monnieri, Crocus sativus, Eleutherococcus senticosus, Griffonia simplicifolia, Hypericum perforatum, Sceletium tortuosum, Piper methysticum, Rhodiola rosea, Aspalathus linearis, Camellia sinensis, Ficus carica, Lycium chinense, Cuminum cyminum, Panax ginseng.עוד נמצא כי ישנם רכיבים נוספים המתקבלים מהתזונה אשר עשויים לתרום לשיפור המצב רוח.החוקרים מפרטים את העדויות לגבי ההשפעה של טריפטופן ו-5-הידרוקסי-טריפטופן, חומרי המוצא לסרוטונין, וכן של אומגה 3 וחומצה אנטרנילית (anthranilic acid).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26272123

בסקירה (ינואר 2017) מוערכת היעילות והבטיחות של צמחי מרפא סיניים, המיועדים לחיזוק צ'י הכבד (Liver-Qi regulation), כטיפול תומך בדיכאון על רקע שבץ. בסקירה נכללו 42 מחקרים אקראיים מבוקרים, עם סך הכל 3,612 משתתפים, בהם נבדקה ההשפעה של טיפול בצמחי מרפא בשילוב טיפול תרופתי (כדוגמת venlafaxine ו- fluoxertine), בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול תרופתי בלבד או יחד עם פלסבו.
במחקרים השונים נעשה שימוש בחמש פורמולות מוכרות לחיזוק צ'י הכבד. הצמחים הבולטים שנכללו בפורמולות כוללים: זנב השור (Bupleurum), אדמונית (Paeonia), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis), פטריית פוריה (Poria cocos), כורכום (Curcuma longa), מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza) ו-Ligusticum striatum.
באופן כללי, נמצא כי שיעור יעילות הטיפול המשולב היה גבוה בכ-23% בהשוואה לקבוצת הביקורת (הוגדר כמספר המשתתפים עם שיפור ותגובה לטיפול), וכי הטיפול המשולב היה מלווה בשיפור גדול יותר בציון מדד המילטון לדיכאון (HAMD). בנוסף, נמצאה השפעה מיטיבה לטיפול המשולב במדד NIHSS להערכת שבץ (National Institutes of Health Stroke Scale) ובמדדים משניים נוספים של דיווח עצמי. לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות הקשורות בטיפול.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27762458

בסקירה (אוגוסט 2015) מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים לגבי הפעילות והשימושים הרפואיים של זעפרן (Crocus sativus) ורכיביו הפעילים, ביניהם פעילות נוגדת חמצון, נוגדת גידולים, אנטי-סוּכרתית, אנטי-דלקתית ואנטי-טרשתית וכן מוצגות עדויות ממחקרים קליניים המצביעות על התרומה של זעפרן להקלה על תסמיני דיכאון ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי בקרב חולי אלצהיימר.

בסקירה (יוני 2016) דנים החוקרים בהפרעות חרדה ודיכאון - כולל שכיחות, בסיס נוירו-ביולוגי, טיפול תרופתי וממצאים (בעיקר ממחקרים פרה-קליניים) לגבי ההשפעה של צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת חרדה או דיכאון, ביניהם: פרע מחורר (Hypericum perforatum), שעונית (Passiflora incarnata), קווה קווה (Piper methysticum), ולריאן (Valeriana officinalis) וקוהוש שחור (Cimicifuga racemosa).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26851117

להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה נוגדת הדיכאון של פסילוציבין.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2022) נבדקה היעילות של פסילוציבין, הרכיב הפעיל בפטריות הזיה, לטיפול בהפרעת דיכאון, בנוסף לטיפול פסיכולוגי. במחקר, שנערך בבית חולים פסיכיאטרי בשוויץ, נכללו 52 משתתפים בגיל 20 עד 60 עם אבחנה של הפרעת דיכאון. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת מנה אחת של פסילוציבין במינון בינוני של 0.215 מ"ג/ק"ג משקל גוף או לקבלת פלסבו. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו תמיכה פסיכולוגית. השְֹפעת ההתערבות נבדקה לאחר 14 יום באמצעות המדדים MADRS ו- BDI להערכת חומרת תסמיני דיכאון. נמצא כי נטילת מנה אחת של פסילוציבין הייתה מלווה בירידה מובהקת בחומרת תסמיני הדיכאון לאחר 14 יום בהשוואה לנתוני הבסיס ובהשוואה לקבוצת הפלסבו. עוד נמצא כי בקרב כלל המשתתפים שיעור הנסיגה של דיכאון היה 54%, כאשר מספר המשתתפים עם נסיגה של דיכאון בקבוצת הפסילוציבין היה 14 מבין 26 משתתפים, לעומת 3 מבין 26 משתתפים בקבוצת הפלסבו. החוקרים מסכמים כי מנה אחת במינון בינוני של פסילוציבין הייתה יעילה לשיפור תסמיני הדיכאון במהלך תקופה של שבועיים לפחות, ללא דיווח על השפעות שליליות משמעותיות. יש להמשיך ולבחון את יעילות הטיפול במחקרים גדולים יותר ועם משך מעקב ממושך יותר.

במחקר אקראי מוצלב (2023) נבדקה ההשפעה של פסילוציבין, הרכיב הפעיל בפטריות הזיה, על הגמישות העצבית. מחקרים קודמים מראים כי מנה אחת של פסילוציבין הייתה מלווה בהשפעה נוגדת דיכאון, כאשר אחד המנגנונים האפשריים הינו שיפור הגמישות העצבית. החוקרים משערים כי מתן פסילוציבין יגביר גמישות עצבית הנמדדת באמצעות EEG ויפחית תסמיני דיכאון, כאשר מצופה למצוא קשר בין השינויים ב-EEG ובין השיפור בדיכאון. במחקר נכללו 19 משתתפים עם אבחנה של הפרעת דיכאון. כל המשתתפים קיבלו מנה אחת של פלסבו ואחריה מנה אחת של פסילוציבין במינון 0.3 מ"ג/ק"ג משקל גוף, עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים. בכל אחד מהתנאים הוערכו מדדים של גמישות עצבית ורמת הדיכאון 24 שעות ושבועיים לאחר ההתערבות. שבועיים לאחר נטילת פסילוציבין נצפה שיפור מובהק במדדי הגמישות העצבית, ללא שינוי משמעותי לאחר הפלסבו. אומנם בשתי הקבוצות חלה ירידה בחומרת הדיכאון, אולם לאחר נטילת פסילוציבין נמצא קשר מובהק בין הירידה בחומרת הדיכאון ובין השיפור במדדי הגמישות העצבית. החוקרים מסכמים כי השיפור בגמישות העצבית מעיד על שינוי ממושך במוח בעקבות נטילת פסילוציבין, ובכך מדד זה עשוי לשמש כסמן להשפעה של פסילוציבין וכן להסביר את ההשפעה נוגדת הדיכאון שנמצאה קשורה בפסילוציבין.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36636296/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37392016/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה ההשפעה של חילבה (Trigonella foenum-graecum) בקרב חולי אלצהיימר. המחקר נערך בבתי אבות באיראן וכלל 82 משתתפים עם פגיעה קלה עד בינונית בזיכרון. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה מיצוי חילבה במינון 5 מ"ל ליום למשך 4 חודשים או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות נבדקו תפקודי הזיכרון, מדדי דיכאון ואיכות חיים, לחץ הדם ורמת העקה החמצונית. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקרב המשתתפים שקיבלו חילבה חלה עלייה מובהקת בסך הפעילות נוגדת החמצון וירידה בסמן MDA לעקה חמצונית, וכן נמצא שיפור מובהק במדד הדמנציה ובלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. בשתי הקבוצות נמצא שיפור דומה במדדי הדיכאון ואיכות החיים. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף חילבה הייתה בעלת השפעה מיטיבה על הזיכרון, איכות החיים ולחץ הדם בקרב חולי אלצהיימר, ייתכן כתוצאה משיפור הפעילות נוגדת החמצון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36199177/

מחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (יוני 2001) בחן את השפּעת ג'ינסנג קוריאני (G115) על דווחי מצב הרוח של נבדקים בריאים. 83 נבדקים (גיל ממוצע 25.7) חולקו אקראית לקבלת פלסבו או תמצית תקנית של ג'ינסנג קוריאני (מתוקננת להכיל 4% ג'ינסנוסיידים) במינון 200 או 400 מ"ג ליום במשך שמונה שבועות. נמצא שלתוסף ג'ינסנג קוריאני לא היתה השפעה מובהקת על מצב הרוח החיובי,(positive affect) מצב הרוח השלילי (negative affect) ועל כלל הפרעות מצב הרוח של הנבדקים (total mood disturbance).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11424544

במחקר קליני (2023) נבדקה היעילות של טיפול פסיכולוגי קבוצתי בשילוב פסילוציבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה, להקלה על דיכאון בקרב חולי סרטן. החוקרים מסבירים כי כרבע מחולי הסרטן חווים דיכאון, אולם היעילות של ההתערבות הפסיכולוגית המקובלת הינה מוגבלת. במחקר קודם, החוקרים מראים יעילות גבוהה לשילוב של טיפול פסיכולוגי קבוצתי ופסילוציבין, כאשר לאחר 8 שבועות שיעור התגובה היה כ-80% ושיעור הנסיגה המלאה של תסמיני הדיכאון היה כ-50%. במחקר זה נכללו 30 מטופלים עם סרטן גרורתי הניתן לריפוי אשר אובחנו עם דיכאון. כל המטופלים קיבלו מנה אחת של 25 מ"ג פסילוציבין בשילוב עם טיפול פסיכולוגי קבוצתי ואישי במהלך תקופה של 8 שבועות. יעילות ההתערבות הוערכה לאחר 8 שבועות ולאחר 18 חודשים. תגובה לטיפול הוגדרה כירידה של 50% לפחות במדד הדיכאון. נמצא כי שיעור התגובה לטיפול היה 78.6% לאחר 8 שבועות, כאשר לאחר 18 חודשים שיעור התגובה היה 64.2% ובקרב 57.1% מהמטופלים נצפתה נסיגה מלאה של הדיכאון. עוד מראים החוקרים כי במהלך תקופת המעקב חלה ירידה מובהקת בציון הדיכאון הממוצע. החוקרים מסכמים כי במהלך תקופת מעקב ממושכת זוהתה תגובה קלינית ונסיגה של דיכאון בקרב חולי סרטן בעקבות טיפול יחיד בפסילוציבין בשילוב טיפול פסיכולוגי.

https://ascopubs.org/doi/abs/10.1200/JCO.2023.41.16_suppl.12021

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23777561

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) נבדקה ההשפעה של רוזמרין (Rosmarinus officinalis) על מדדים של זיכרון, חרדה, דיכאון ואיכות שינה בקרב סטודנטים מאיראן. במחקר נכללו 68 סטודנטים, אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסות רוזמרין במינון 500 מ"ג או פלסבו - פעמיים ביום למשך חודש. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נטילת רוזמרין הובילה לשיפור מובהק בכל המדדים, מלבד במדד של משך השינה.

להלן הציונים הממוצעים במדדים שנבדקו:

	נתוני הבסיס		בסיום ההתערבות
	רוזמרין	פלסבו	רוזמרין	פלסבו
זיכרון	35.53	35.5	30.65	35.59
חרדה	6.3	6.48	4.63	6.52
דיכאון	4.62	3.6	2.94	3.9
איכות שינה	6.13	6.57	4.34	6.2
זמן ההירדמות	1.16	1.47	0.63	1.2
משך השינה	0.97	0.9	0.94	1

החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף רוזמרין עשויה לתרום לשיפור תפקודי הזיכרון, להפחית חרדה ודיכאון ולשפר את איכות השינה בקרב סטודנטים, ובכך להוות תחליף לתרופות ולתוספים בעלי השפעה ממריצה בהם סטודנטים נוהגים להשתמש. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29389474

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אפריל 2015) בו נבדקה ההשפעה המיידית של נטילה חד-פעמית תוסף (MVMH) המכיל ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. במחקר השתתפו 76 נשים בריאות בגילאי 50-75. החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפות שעה לאחר נטילת התוסף וכעבור שעה נוספת לאחר מכן, לאחר סיום ההערכה הקוגניטיבית.נמצא כי באופן כללי חל שיפור במצב הרוח, בעיקר בהפחתת תחושת סטרס ושיפור בתחושת הרוגע. לא נמצאה השפעה לתוסף על מדד הדיכאון או על התפקוד הקוגניטיבי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25903286

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אוקטובר 2016) נבחנה ההשפעה של תוסף כורכומין, לבד או בשילוב עם זעפרן, להקלה על תסמיני דיכאון. החוקרים מציינים כי למרות שבמחקרים קודמים נבדקה ההשפעה האנטי-דיכאונית של כורכומין ושל זעפרן, איכותם המתודולוגית הייתה מוגבלת ולא נבדקה ההשפעה של שילוב שני התוספים. במחקר נכללו 123 משתתפים עם הפרעת דיכאון אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר: פלסבו, כורכומין בלבד במינון נמוך (250 מ"ג פעמיים ביום), כורכומין בלבד במינון גבוה (500 מ"ג פעמיים ביום), או כורכומין במינון נמוך בשילוב זעפרן (250 מ"ג ו-15 מ"ג, בהתאמה, פעמיים ביום). כל התוספים נלקחו למשך 12 שבועות והערכת היעילות להקלה על דיכאון וחרדה נמדדה באמצעות Inventory of Depressive Symptomatology self-rated version - IDS-SR30 ו-Spielberger StateTrait Anxiety STAI Inventory. נמצא כי חל שיפור מובהק סטטיסטית בתסמיני הדיכאון בהשוואת שלושת קבוצות הטיפול לעומת קבוצת הפלסבו (p=0.031) וכן שיפור מובהק במדדי החרדה. התגובה לטיפול הייתה טובה יותר בקרב משתתפים עם דיכאון אטיפי (דיכאון עם מאפיינים לא טיפוסיים) עם שיעור תגובה של 65% לעומת 35% בשאר המשתתפים (p=0.012). מידת השיפור הייתה דומה בכל 3 קבוצות הטיפול, ללא הבדל מובהק סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה להשפעה האנטי-דיכאונית של כורכומין וזעפרן אולם נדרשים מחקרים עם מספר משתתפים גדול יותר על מנת לזהות מהו המינון היעיל ומהי התרומה של השילוב עם זעפרן.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27723543

במחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (מרץ 2016), נבדקה ההשפעה של תוסף מיצוי קקאו כחלק מדיאטת הרזיה על המצב הפסיכולוגי ועל הפעילות הדופמינרגית בקרב מבוגרים עם עודף משקל או השמנת יתר. במחקר השתתפו 47 מתנדבים אשר צרכו דיאטה עם הגבלה קלורית, כאשר מחצית מהמשתתפים קיבלו עם הארוחות תוסף מיצוי קקאו במינון 1.4 גרם ליום. נמצא כי נטילת התוסף הובילה לעלייה ברמת החומצה ההומוונילית (HVA) שהינה תוצר פירוק של דופאמין. שינוי זה ברמת HVA היה מלווה בשיפור תסמיני הדיכאון, ממצא המצביע על התרומה האפשרית של קקאו לסובלים מדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26962189

במחקר אקראי מבוקר, (2020) שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של תה לבנדר על מדדים של חרדה ודיכאון בקרב קשישים. במחקר נכללו 60 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לשתות תה לבנדר (שקיק תה המכיל 2 גרם) פעמיים ביום - בבוקר ובערב - למשך שבועיים. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה בציון הדיכאון, והציון היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001). עוד נמצא כי ההפרש בין הקבוצות היה מובהק גם במדדים נוספים של חרדה ודיכאון. החוקרים מסכמים כי תה לבנדר עשוי לתרום לטיפול במצבים של חרדה ודיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32444033/

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה היעילות של הפורמולה הסינית Bu Xin Qi decoction, בקרב מטופלים הסובלים מתחלואה של דיכאון ומחלת לב כלילית באופן נלווה זו לזו (קומורבידיות). החוקרים מסבירים כי דיכאון מהווה גורם סיכון למחלת לב כלילית, כאשר מטופלים עם דיכאון ותחלואה נלווית נוטים לסבול משיעור גבוה יותר של תחלואה ותמותה. בנוסף, הטיפול בנוגדי דיכאון הינו בעל יעילות מוגבלת בקרב מטופלים אלה. הפורמולה BXQD מכילה שבעה צמחי מרפא: קודונופסיס (Codonopsis pilosula) במינון של 15 גרם, פטריית פוריה (Poria cocos) במינון של 15 גרם, אטרקטילודס (Atractylodes macrocephala) במינון של 15 גרם, אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) במינון של 12 גרם, אנג'ליקה סינית (Angelica sinensis) במינון של 12 גרם, קינמון סיני (Cinnamomum cassia) במינון של 10 גרם , שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) במינון של 18 גרם. במחקר נכללו 280 מטופלים, אשר חולקו אקראית לטיפול בפורמולה או לטיפול תרופתי נוגד דיכאון (אסציטלופרם)- למשך 8 שבועות, עם 4 שבועות מעקב לאחר סיום תקופת ההתערבות. מדדי המטרה העיקריים היו מספר ומשך אפיזודות של תעוקת חזה והציון במדד המילטון לדיכאון.

להלן סיכום הממצאים:

בשתי הקבוצות חלה ירידה במספר ובמשך האפיזודות של תעוקת חזה בהשוואה לנתוני הבסיס, עם ירידה גדולה יותר בקרב המטופלים שקיבלו את הפורמולה.
ציון הדיכאון ירד גם כן בשתי הקבוצות, עם ירידה גדולה יותר בקרב המטופלים שקיבלו נוגד דיכאון.
בקבוצת הפורמולה שיעור האירועים הלבביים היה נמוך יותר (11% לעומת 22%), חלה ירידה מובהקת במדדי הדלקת CRP ו-IL-6 וכן עלייה מובהקת ברמת האדרנלין והסרוטונין (5-HT).

ממצאים אלה מספקים תמיכה לתרומה של שילוב הפורמולה בטיפול הסטנדרטי עבור מטופלים עם תחלואה נלווית של דיכאון ומחלת לב כלילית.

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2210803319300508

מחקר קליני (דצמבר 2014) בו נבדקה היעילות והבטיחות של ג'ינסנג קוריאני אדום (Panax ginseng) כטיפול תומך בשאריות של תסמיני דיכאון. במחקר השתתפו 35 מטופלות בגילאי 18-65 הסובלות משאריות של תסמיני דיכאון לאחר נסיגת המחלה. כל המשתתפות קיבלו 3 גרם ליום מיצוי ג'ינסנג קוריאני אדום במשך 8 שבועות. נמצא כי נטילת ג'ינסנג הייתה מלווה בשיפור התסמינים, כפי שנמדד באמצעות 4 מדדים: Depression Residual Symptom Scale, Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale, Clinical Global Impressions Scale for Severity, Depression and Somatic Symptom Scale. הערת מערכת: במחקר אין קבוצת ביקורת וזהו חסרון גדול, לכן החוקרים קוראים לביצוע מחקרים מבוקרי פלסבו על מנת לאשש את ממצאי המחקר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25504813

מחקר פיילוט אקראי מבוקר (יוני 2015) בו נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף כלורלה כטיפול משלים לסובלים מדיכאון. במחקר נכללו 92 חולים עם אבחנה של דיכאון קליני (מג'ורי) אשר נוטלים טיפול תרופתי נוגד-דיכאון. בנוסף, מחצית מהמשתתפים נטלו מיצוי כלורלה במינון 1,800 מ"ג/יום למשך 6 שבועות. בשתי הקבוצות חל שיפור בתסמינים כפי שהוערכו באמצעות המדדים Hospital Anxiety and Depression Scale (HADS) ו- Beck Depression Inventory II. עם זאת, השיפור במדדים שנבדקו היה משמעותי יותר בקבוצת הכלורלה, מלבד ההיבט הרגשי בשאלון Beck, בו חל שיפור גדול יותר בקבוצת הטיפול הסטנדרטי. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות בעקבות נטילת הכלורלה. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על היעילות והבטיחות של כלורלה לשיפור ההיבטים הפיזיים והקוגניטיביים של דיכאון וכן תסמיני החרדה בקרב הנוטלים טיפול נוגד-דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26275653

מחקר קליני (מרץ 2010) בדק את אפשרות הטיפול בהפרעת חרדה כללית באמצעות ספלילה (Centella asiatica). המחקר נערך על 33 משתתפים בגיל ממוצע של 33 שנים. הנחקרים קיבלו קפסולות 500 מ"ג של ספלילה, פעמיים ביום לאחר ארוחות למשך חודשיים. נמצא כי הספלילה הפחיתה באופן מובהק את רמות החרדה ואף הפחיתה משמעותית תסמינים של סטרס ודיכאון נלווים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20677602

מחקר קליני (מרץ 2007) בחן את האפשרות של טיפול בהפרעות לחץ באמצעות ולריאנה (Valeriana wallichii) על 33 מטופלים בגיל ממוצע של 34 שנים טופלו באמצעות מיצוי בצמח פעמיים ביום במינון של 500 מ"ג שקיבלו כקפסולה לאחר ארוחות, במשך חודשיים. המחקר הראה כי ולריאנה הפחיתה משמעותית לחץ וחרדה, שיפרה דיכאון ועודדה את המטופלים לרצות להשתפר עוד.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17593676

נטילת מולטי-ויטמינים (עם או בלי צמח הגוארנה) עשויה להיות בעלי השפעה מיטיבה על תפקוד מוחי ועל מצב הרוח. מחקר ראשון (ספטמבר 2013) המדגים באמצעות fMRI השפּעת מולטי-ויטמינים על תפקוד מוחי, ביצוע משימות קוגניטיביות ועל מצב הרוח. הוספת גווארנה למולטי-ויטמין משפרת את התוצאות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24067387?dopt=Abstract

מחקר מבוקר רטרוספקטיבי (אוגוסט 2015) שנועד להעריך את היעילות ובטיחות השימוש בצמחי מרפא לטיפול באפיזודות של דיכאון חמור. במחקר נכללו 146 חולים עם דיכאון חמור שאושפזו במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים בסין. כל המשתתפים טופלו בתרופות נוגדות דיכאון כאשר 78 מהחולים קיבלו בנוסף פורמולת צמחי מרפא מותאמת אישית. בשתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים ביחס למשך האשפוז שעמד על כ-28 יום בממוצע וביחס לטיפול התרופתי.יחד עם זאת, חולים שנטלו צמחי מרפא היו בעלי סיכוי גבוה יותר לתגובה קלינית ולהפוגה ונטו פחות לתופעות לוואי הקשורות בטיפול התרופתי כגון עייפות פיזית, כאבי ראש, דפיקות לב, יובש בפה ועצירות אך יותר לתחושת חוסר נוחות בדרכי העיכול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25233242

במחקר אורך (2019) נמצא כי צריכה קבועה בתדירות גבוהה של תה הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון בקרב קשישים בסין.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31484503/

מחקר מבוסס-אוכלוסייה רטרוספקטיבי שנערך בטאיוואן (אוגוסט 2015) מציג את שיעור השימוש בתרופות מערביות לעומת תרופות סיניות לסובלים מהפרעות שינה ומדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26068429

במחקר מעבדה (2018) נמצא כי לצמחי המרפא שבר לבן (Peganum harmala) ופרע מחורר (Hypericum perforatum) פעילות נוגדת חמצון, הקשורה בעיכוב האנזים MAO-A, ובכך עשויים לתרום להקלה על דיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29568754

מחקר שנערך בחיות מעבדה (דצמבר 2015) מצביע על ההשפעה האנטי-דיכאונית ומנגנון הפעילות של הרכיב הפעיל בשורש צמח הפאוניה אשר נקרא Albiflorin.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26719283

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24699886

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26092515

פּרע מחורר (Hypericum perforatum)

מטה-אנליזה (יוני 2015) לבדיקת היעילות של שלושה מוצרים צמחיים מסחריים, מוצר המבוסס על שמן לבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, מוצר המבוסס על מיצוי היפריקום לטיפול בדיכאון קליני ומוצר המבוסס על גינקו בילובה לטיפול בדמנציה ואלצהיימר. עבור כל מוצר בוצע ניתוח כולל של 4 מחקרים מבוקרים בהם השתתפו חולים מעל גיל 60. נמצא כי כל שלושת המוצרים היו יעילים יותר בהשוואה לפלסבו לטיפול בהתוויה אליה נועדו. החוקרים מסכמים כי שלושת המוצרים הינם יעילים ובטוחים לשימוש ומהווים אלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל.

בסקירה ומטה-אנליזה (2017) הוערכו העדויות העדכניות לגבי יעילות ובטיחות השימוש בפרע מחורר (Hypericum perforatum) לטיפול בדיכאון. בסקירה נכללו 27 מחקרים קליניים, בהם 3,808 מטופלים. במחקרים השונים בוצעה השוואה בין ההשפעה של פרע מחורר - במינון של 300-1,800 מ"ג ליום לתקופה של עד 12 שבועות - לבין השְפעת הטיפול התרופתי המקובל (SSRIs). נמצא כי השימוש בפרע מחורר היה מלווה בשיעור תגובה ושיעור נסיגה דומים לטיפול התרופתי וכן היה מלווה בשיפור תסמיני הדיכאון בהשוואה לנתוני הבסיס. עוד נמצא כי בקבוצת הפרע המחורר שיעור הפרישה מהמחקר או הפסקת הטיפול היה נמוך יותר. החוקרים מסכמים כי עבור מטופלים עם דיכאון קל עד בינוני, השימוש בפרע מחורר נמצא בעל יעילות ובטיחות הדומה לטיפול התרופתי, כאשר נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים גם בשימוש ארוך טווח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28064110

בסקירה (2021) בוחנים החוקרים את העדויות הקליניות לגבי צמחי המרפא שנמצאו היעילים ביותר לטיפול בדיכאון, כאשר צמחי המרפא שנמצאו בעלי הפוטנציאל הפרמקולוגי הגדול ביותר הינם זעפרן (Crocus sativus), כורכום (Curcuma longa), פרע מחורר (Hypericum perforatum), קווה (Piper methysticum) ורודיולה (Rhodiola rosea).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

סקירה (יולי-אוגוסט 2011) של טיפולים משלימים לסובלים מדיכאון קליני, מצאה כי יש יעילות רבה בטיפול בפרע מחורר (Hypericum perforatum) וב- SAMe (S-adenosyl methionine) כמו גם פעילות גופנית אירובית ואנאירובית.מהסקירה עולות בנוסף עדויות שאינן חותכות לגבי יעילות תוסף שמן דגים, וL-tryptophan.

סקירת מחקרים (מרץ 2011) ניסתה למצוא צמחי מרפא נוספים לפרע המחורר (Hypericum perforatum) המטפלים בדיכאון קל עד בינוני. נמצא כי זעפרן (Crocus sativus) הוא טיפול נוֹגד דִיכאון יעיל באותה מידה כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI. אזוביון רפואי (Lavandula officinalis) יעיל מעט פחות מאשר ה-SSRI, אך כאשר משלבים את הטיפול ב-SSRI עם אזוביון מתקבלות תוצאות חיוביות באופן מובהק יותר מאשר ה-SSRI לבד. בנוסף, רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה כמשפרת באופן משמעותי תסמינים דיכאוניים.

סקירת מחקרים (אוגוסט 2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי הפרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. ישנן ראיות שאינן מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25719303

סקירה (2015) אשר בוחנת את מנגנוני הפעילות הנוירולוגיים של צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת-דיכאון. החוקרים מציגים את המנגנונים אשר עשויים לעמוד בבסיס ההשפעה של הצמחים והרכיבים הפעילים הבאים: פרע מחורר (Hypericum perforatum), הרכיבים הפעילים Liquiritin ו-isoliquiritin המצויים במין הסיני של שוש (Glycyrrhiza uralensis), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), כורכומין, הצמח ההודי Sida tiagii, לואיזה (Aloysia gratissima), רכיבים פעילים מהצמח Aconitum carmichaeli ומהצמח שרעול (Psoralea corylifolia), גליקוזידים המצויים באדמונית (Paeonia lactiflora) ורכיבים פעילים מהצמח פוליגלה (Polygala tenuifolia). החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים לבחינת הבטיחות, היעילות והזמינות הביולוגית על מנת להעריך את התרומה של השימוש בצמחי מרפא בהפרעות דיכאון.

סקירה (מאי-יוני 2015) העוסקת ביעילות של רכיבים טבעיים שונים למניעה וטיפול בדיכאון. החוקרים מציגים את צמחי המרפא שנמצאו יעילים: Bacopa monnieri, Crocus sativus, Eleutherococcus senticosus, Griffonia simplicifolia, Hypericum perforatum, Sceletium tortuosum, Piper methysticum, Rhodiola rosea, Aspalathus linearis, Camellia sinensis, Ficus carica, Lycium chinense, Cuminum cyminum, Panax ginseng. עוד נמצא כי ישנם רכיבים נוספים המתקבלים מהתזונה אשר עשויים לתרום לשיפור המצב רוח. החוקרים מפרטים את העדויות לגבי ההשפעה של טריפטופן ו-5-הידרוקסי-טריפטופן, חומרי המוצא לסרוטונין, וכן של אומגה 3 וחומצה אנטרנילית (anthranilic acid).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22592504

מחקר קליני רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (מאי 2012) בחן את השפּעת הפרע המחורר (Hypericum perforatum) במינון 900-1500 מ"ג ליום, לעומת תרופה ממשפחת ה-SSRI במינון של 50-100 מ"ג ליום, ופלסבו במינון דומה על הסובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי. 124 משתתפים חולקו רנדומלית לקבל אחד משלושת הטיפולים במשך 26 שבועות. בתום התקופה נמצא הפרע המחורר יעיל באותה המידה כמו SSRIלשיפור הדיכאון.

במחקר אקראי מבוקר, (2019) שנערך באיראן, נבדקה היעילות של פרע מחורר (Hypericum perforatum) להקלה על תסמיני גיל המעבר ודיכאון בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 80 נשים בגילאי 45-60, אשר חולקו אקראית לקבלת פרע מחורר במינון 270-330 מק"ג 3 פעמים ביום, או פלסבו - למשך חודשיים. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בתדירות גלי החום (ירידה מ-4.26 ל-0.6 פעמים ביממה לעומת ירידה מ-4.09 ל-3.97 פעמים ביממה, p<0.001) ובמדד Kupperman להערכת תסמיני גיל המעבר (ירידה מציון 26.09 ל-6.49 לעומת ירידה מציון 26.37 ל-26.06, p<0.001). בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק בחומרת תסמיני הדיכאון, כך שבסיום תקופת המחקר 80% מהנשים בקבוצת ההתערבות לא סבלו מדיכאון לעומת רק 5.7% מהנשים בקבוצת הפלסבו. החוקרים מסכמים כי הטיפול בפרע מחורר היה יעיל להקלה על תסמיני גיל המעבר ודיכאון בקרב נשים לאחר גיל המעבר. המחקר נערך כחלק מלימודים מתקדמים באוניברסיטה באיראן ומומן על ידי האוניברסיטה. הערת מערכת: המינון אשר נבדק במחקר זה הינו מזערי. ברפואת הצמחים המערבית נהוג מינון של 500-900 מ"ג תמצית יבשה ליום ואילו על פי נתוני המחקר ניתן בו מינון של 1 מ"ג בלבד.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31331546

מחקר (יולי 2015) בו נערכה השוואה בין הדיווח על תופעות לוואי לגוף ציבורי באוסטרליה כתוצאה מהשימוש בהיפריקום (פרע מחורר) בהשוואה לטיפול תרופתי אנטי-דיכאוןי המכיל SSRI סינתטי (פלואוקסטין). החוקרים ריכזו את הדיווחים בנוגע לתופעות הלוואי בין השנים 2000-2013 ובחנו את המאפיינים הדמוגרפיים, סוגי תופעות הלוואי, מידת החומרה ומערכות הגוף שנפגעו. נמצא כי מרבית הדיווחים התקבלו מנשים בגילאי 26-50 כאשר מרבית תופעות הלוואי היו קשורות במערכת העצבים המרכזית. החוקרים מסכמים כי לטיפול צמחי אין בהכרח יתרון על פני טיפול תרופתי בהקשר לתופעות הלוואי. יש לציין כי מחקרים קודמים הראו הבדלים גדולים בהיארעות תופעות לוואי בין הטיפול הצמחי לזה התרופתי. מחקרים אלו מפורטים כאן.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25988866

כחלק ממחקר (דצמבר 2014) הבוחן את השימוש בפרע מחורר (Hypericum perforatum) לטיפול בדיכאון, במחקר הנוכחי נבדק האם יש קשר בין התוצאות הקליניות לבין אמונת הרופא לגבי קבוצת הטיפול. במחקר השתתפו 340 מבוגרים הסובלים מדיכאון אשר חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות הטיפול: הראשונה קיבלה פרע מחורר במינון 900-1500 מ"ג ליום, השנייה קיבלה תרופה נוגדת-דיכאון ממשפחת SSRI (סרטרלין) במינון 50-100 מ"ג ליום, והשלישית קיבלה פלסבו. לאחר 8 שבועות הרופאים התבקשו לנחש לאיזה קבוצת טיפול שייך כל מטופל. נמצא כי רופאים נטו לנחש במדויק יותר טיפול פלסבו (38%) לעומת טיפול תרופתי (18%) או טיפול בפרע מחורר (19%). הרופאים נטו לנחש שמדובר באחת מקבוצות הטיפול בעיקר כאשר חל שיפור משמעותי יותר בתסמינים וכן כאשר המטופלים סבלו יותר מתופעות לוואי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25544195

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29568754

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31987241

זָעפרן (Crocus sativus)

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על הבריאות הנפשית ועל רמת ה-CRP. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,052 משתתפים, אשר רובם נערכו באיראן. במחקרים השונים נעשה שימוש בזעפרן במינון של 22-1,000 מ"ג/יום, למשך 4 עד 12 שבועות. בניתוח כולל של הממצאים עולה כי נטילת תוספי זעפרן הייתה מלווה בשיפור מובהק במדדים של דיכאון (Beck Depression Inventory), חרדה (Beck Anxiety Inventory) ואיכות שינה (Pittsburgh Sleep Quality Index). לא נמצאה השפעה מובהקת לזעפרן על מדדים אחרים של דיכאון וחרדה (Hamilton Depression Rating Scale, Hamilton Anxiety Rating Scale) ועל רמת ה-CRP. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של תוספי זעפרן להקלה במצבים של דיכאון וחרדה ולשיפור איכות השינה.

בסקירה ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) הוערכה היעילות של זעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם סה״כ 531 משתתפים, מהם 9 נכללו במטה-אנליזה. כל המחקרים נערכו באיראן, כל אחד מהם כלל 30-64 משתתפים. במחקרים השונים נעשה שימוש בזעפרן בצורות מיצוי שונות - מוצר מסחרי SaffroMood, מיצוי מיימי, מיצוי אלכוהולי או זעפרן מיובש - בהשוואה לפלסבו או לטיפול בנוגדי דיכאון. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי זעפרן היה יעיל יותר מפלסבו להקלה על דיכאון ברמה קלה עד בינונית. בנוסף, השימוש בזעפרן נמצא כבעל יעילות דומה לטיפול בתרופות ממשפחת ה-SSRIs. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בשימוש בזעפרן, והחוקרים מציינים כי השימוש בזעפרן נחשב כבטוח גם במינונים של עד 1.5 גרם ליום - מינון גבוה מהשימוש הסטנדרטי. עם זאת, במחקר אחד נמצא כי מינון של 200-400 מ"ג ליום עלול לגרום לשינויים שהינם בטווח הנורמה במדדים המטולוגיים וביוכימיים(לא מפורט), וכן ישנם דיווחים על תגובה אלרגית לזעפרן. החוקרים מסכמים כי ממצאי הסקירה מצביעים על היעילות של זעפרן לטיפול בדיכאון, אולם אין מידע ברור לגבי המינון האופטימאלי או משך השימוש המומלץ.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30036891

קיימים מספר מחקרים העוסקים בהשפעה של זעפרן (Crocus sativus L) על התסמינים של דיכאון מג'ורי (MDD). במאמר (נובמבר 2013) מוצגת מטה-אנליזה עדכנית ויסודית הכוללת חמישה מחקרים איכותיים, כולם מחקרים אקראיים מבוקרים בהם בוצעה השוואה של טיפול בזעפרן לפלסבו או לטיפול תרופתי. מניתוח כולל של הנתונים נמצא כי לתוספי זעפרן השפעה מיטיבה על תסמיני הדיכאון בהשוואה לפלסבו. כמו כן, הטיפול בזעפרן נמצא יעיל במידה דומה כמו הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון. החוקרים מסכמים כי קיימת תמיכה להשפעה המיטיבה של זעפרן לחולי דיכאון אולם מדגישים כי נדרשים מחקרים קליניים רחבים וארוכים יותר על מנת לבסס את היעילות והבטיחות של השימוש בזעפרן. מחקר זה הינו חשוב במיוחד לדעתנו בשל הצורך המשמעותי לבסס באופן מחקרי שיטות טיפול טבעי בדיכאון בשל השכיחות הגבוהה של תופעות הלוואי בטיפול התרופתי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24299602?dopt=Abstract

בסקירה (2021) בוחנים החוקרים את העדויות הקליניות לגבי צמחי המרפא שנמצאו היעילים ביותר לטיפול בדיכאון, כאשר צמחי המרפא שנמצאו בעלי הפוטנציאל הפרמקולוגי הגדול ביותר הינם זעפרן (Crocus sativus), כורכום (Curcuma longa), פרע מחורר (Hypericum perforatum), קווה (Piper methysticum) ורודיולה (Rhodiola rosea).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26165367

סקירה (יולי 2015) הכוללת 12 מחקרים קליניים מבוקרים מצביעה על כך שלצריכת זעפרן יעילות בשיפור תסמיני דיכאון,

תסמונת קדם-וסתית, תפקוד מיני, בעיות פריון ואכילת יתר.

סקירה (ספטמבר 2014) בחנה את השימוש בזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון. בסקירה זו נכללו 6 מחקרים, 2 מהם בחנו זעפרן מול פלסבו ו-4 מול תרופות נוגדות דיכאון. סך הכל 230 משתתפים בגילאי 18-55, כולם אובחנו ב-MDD Major depressive disorder. המינון המקובל בכל המחקרים היה 30 מ"ג ליום זעפרן, מחולק לפעמיים ביום (15 מ"ג כל פעם), ומשך ההתערבות נמשך 6-8 שבועות. סקירה זו מצאה כי לזעפרן השפעה חיובית מובהקת בטיפול במבוגרים הסובלים מהפרעת דיכאון קלה עד בינונית. ההשפעה החיובית של זעפרן גדולה מזו של פלסבו ויעילה בשיעור דומה לזה של תרופות נוגדות דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25384672

סקירת מחקרים (מרץ 2011) ניסתה למצוא צמחי מרפא נוספים לפרע המחורר (Hypericum perforatum) המטפלים בדיכאון קל עד בינוני. נמצא כי זעפרן (Crocus sativus) הוא טיפול נוֹגד דִיכאון יעיל באותה מידה כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI. אזוביון רפואי (Lavandula officinalis) יעיל מעט פחות מאשר ה-SSRI, אך כאשר משלבים את הטיפול ב-SSRI עם אזוביון מתקבלות תוצאות חיוביות באופן מובהק יותר מאשר ה-SSRI לבד. בנוסף, רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה כמשפרת באופן משמעותי תסמינים דיכאוניים.

סקירת מחקרים (אוגוסט 2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי הפרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. ישנן ראיות שאינן מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33598475/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2021) נבדקה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על המצב הרגשי ועל תגובה למצב סטרס בקרב מבוגרים בריאים. במחקר נכללו 56 משתתפים בגילאי 18-54 אשר חולקו אקראית לנטילת 30 מ"ג תמצית מתוקננת של זעפרן (™Safr'Inside), או פלסבו, למשך שמונה שבועות. החוקרים העריכו את ההשפעה המתמשכת על התחושה הסובייקטיבית של חרדה, סטרס ודיכאון באמצעות שאלונים, וכן את התגובה הפסיכולוגית והגופנית האקוטית למצב סטרס במסגרת ניסוי מבוקר. נמצא כי בסוף תקופת ההתערבות המשתתפים בקבוצת הזעפרן דיווחו רמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון ועל שיפור בקשרים החברתיים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו. בקרב משתתפים אלה נצפתה עלייה בריכוז הרכיב הפעיל crocetin בשתן, עלייה שהייתה קשורה בשיפור בתסמיני הדיכאון. בניסוי המבוקר נמצא כי נטילת זעפרן תרמה למיתון הירידה במדד השתנות קצב הלב (HRV) בתגובה למצב סטרס. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף זעפרן תרמה לשיפור תסמינים של דיכאון תת-קליני בקרב מבוגרים בריאים, ועשויה לתרום לשיפור החוסן הנפשי. המחקר מומן ונערך בשיתוף חברת Activ'Inside שסיפקה את התוסף.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה התרומה של תוסף זעפרן בשילוב עם נוגדי דיכאון, בקרב 139 מבוגרים, הסובלים מהפרעת דיכאון ונוטלים טיפול תרופתי. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף ®affron במינון 14 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו - למשך 8 שבועות.

להלן סיכום הממצאים:

בקבוצת ההתערבות חלה ירידה של 41% במדד (MADRS (Montgomery-Åsberg Depression Rating Scale, לעומת 21% בקבוצת הביקורת (p=0.001).
במדד MADRS-S, המבוסס על דיווח עצמי, נמצאה ירידה דומה בשתי הקבוצות (27% ו-26%).
נטילת תוסף זעפרן הייתה מלווה בהפחתת ההשפעות השליליות של הטיפול התרופתי, אולם מגמה זו לא הייתה מובהקת סטטיסטית לאחר התאמה לערכי הבסיס.
נצפה שיפור במדד איכות החיים, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות.

החוקרים מסכמים כי אומנם נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף, אולם בשל ההבדל בתוצאות המדדים השונים יש להמשיך ולבחון מהי היעילות הקלינית של התוסף בטיפול תומך בהפרעת דיכאון. המחקר מומן על ידי חברת Pharmactive Biotech Products SL, שסיפקה את התוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31475623/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, (2018) בו נכללו 80 צעירים בגילאי 12-16 הסובלים מתסמיני חרדה או דיכאון ברמה קלה עד בינונית, נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף ®affron, המכיל מיצוי זעפרן (Crocus sativus). המחקר מומן על ידי חברת Pharmactive Biotech Products שסיפקה את התוסף.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29510352

מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (יוני 2016) בו נבדקה היעילות של מיצוי זעפרן (Crocus sativus) להקלה על דיכאון וחרדה. במחקר השתתפו 60 מטופלים המאובחנים עם דיכאון וחרדה אשר חולקו באופן אקראי לנטילת כמוסת זעפרן במינון 50 מ"ג או פלסבו, פעמיים ביום במשך 12 שבועות. החוקרים העריכו את רמת הדיכאון והחרדה בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות ובסיום המחקר. הם מדווחים כי בסיום המחקר, לאחר 12 שבועות, חל שיפור במדדי הדיכאון והחרדה בקבוצת הזעפרן בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.001), כאשר תופעות הלוואי היו נדירות בהשוואה לתופעות הלוואי הכרוכות בטיפול התרופתי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27101556

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אוגוסט 2016), שנערך באיראן, בו נכללו 40 משתתפים המאובחנים עם דיכאון ונטלו טיפול תרופתי (פלואקסטין), לא נמצאה תרומה לנטילת 30 מ"ג/יום תוסף זעפרן (Crocus sativus) למשך 4 שבועות,לעומת פלסבו, בהתייחס לתסמיני הדיכאון או פרופיל השומנים בדם.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26611571

מחקר פיילוט קטן (נובמבר 2014) נועד להעריך את היעילות של הטיפול בקרוקין, הרכיב הפעיל בזעפרן, לטיפול בדיכאון מג'ורי. במחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו, 40 חולי דיכאון הנמצאים תחת טיפול רפואי קיבלו באופן אקראי 30 מ"ג ליום מיצוי קרוקין או פלסבו למשך 4 שבועות. נמצא כי בחולים שנטלו קרוקין חל שיפור במדד הדיכאון, החרדה והבריאות הכללית בהשוואה לפלסבו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25484177

רוֹדיולה (Rhodiola rosea)

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27013349

סקירה (פברואר 2016) אשר נועדה להעריך את העדויות בנוגע למנגנוני הפעילות, ליעילות ולבטיחות של רודיולה לטיפול והקלה על דיכאון. בנוגע למנגנוני הפעילות, ישנם מחקרים פרה-קליניים רבים המראים כי רודיולה והרכיב הפעיל העיקרי שלה, salidroside, מתווכים במספר מסלולים הורמונליים ועצביים אשר קשורים בדיכאון.הערכת היעילות של רודיולה מבוססת על שני מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו בהם 146 משתתפים ו-7 מחקרים פתוחים (open-label) בהם 714 משתתפים אשר מצביעים על ההשפעה האנטי-דכאונית של רודיולה במבוגרים. במחקרים קצרי טווח רודיולה נמצאה בטוחה לשימוש, זאת בניגוד לתרופות נוגדות דיכאון המקובלות אשר מלוות במקרים רבים בתופעות לוואי. החוקרים מסכמים כי לרודיולה השפעה על מנגנוני התגובה לסטרס וכתוצאה מכך עשויה לתרום לשיפור מצב הרוח.

מסקירת מחקרים שנערכו על צמחי מרפא (נובמבר 2011), נמצא כי לרודיולה (Rhodiola rosea) פעילות יעילה כנוֹגד דִיכאון ומפחית תשישות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22039930

סקירת מחקרים (מרץ 2011) ניסתה למצוא צמחי מרפא נוספים לפרע המחורר (Hypericum perforatum) המטפלים בדיכאון קל עד בינוני. נמצא כי זעפרן (Crocus sativus) הוא טיפול נוֹגד דִיכאון יעיל באותה מידה כמו תרופות ממשפחת ה-SSRI. אזוביון רפואי (Lavandula officinalis) יעיל מעט פחות מאשר ה-SSRI, אך כאשר משלבים את הטיפול ב-SSRI עם אזוביון מתקבלות תוצאות חיוביות באופן מובהק יותר מאשר ה-SSRI לבד. בנוסף, רודיולה (Rhodiola rosea) נמצאה כמשפרת באופן משמעותי תסמינים דיכאוניים.

סקירת מחקרים (אוגוסט 2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי הפרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. ישנן ראיות שאינן מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

סקירה (מאי-יוני 2015) העוסקת ביעילות של רכיבים טבעיים שונים למניעה וטיפול בדיכאון. החוקרים מציגים את צמחי המרפא שנמצאו יעילים: Bacopa monnieri, Crocus sativus, Eleutherococcus senticosus, Griffonia simplicifolia, Hypericum perforatum, Sceletium tortuosum, Piper methysticum, Rhodiola rosea, Aspalathus linearis, Camellia sinensis, Ficus carica, Lycium chinense, Cuminum cyminum, Panax ginseng. עוד נמצא כי ישנם רכיבים נוספים המתקבלים מהתזונה אשר עשויים לתרום לשיפור המצב רוח. החוקרים מפרטים את העדויות לגבי ההשפעה של טריפטופן ו-5-הידרוקסי-טריפטופן, חומרי המוצא לסרוטונין, וכן של אומגה 3 וחומצה אנטרנילית (anthranilic acid).

http://www.nursingcenter.com/lnc/JournalArticle?Article_ID=2435753

מאמר (מאי 2014) המתאר באופן מעמיק את ההיקף, התסמינים והמנגנונים הביולוגיים הקשורים בהפרעת דיכאון ואת ההשפעה של רודיולה על הטיפול בדיכאון קל עד בינוני.

במחקר קליני מבוקר (מרץ 2015) נבדקה היעילות של רודיולה לעומת התרופה Sertraline (נוֹגד דִיכאון מקבוצת SSRI, שם מסחרי לוסטרל או סרנדה) לסובלים מרמה קלה עד בינונית של דיכאון מג'ורי. במחקר השתתפו 57 מטופלים אשר חולקו לשימוש ברודיולה, Sertraline או פלסבו למשך 12 שבועות. מהתוצאות עולה כי אומנם ההשפעה האנטי-דיכאונית של התרופה היתה טובה יותר מאשר הרודיולה (השיפור במדד המילטון היה 8.2- בקבוצת התרופה לעומת 5.1- בקבוצת הרודיולה), אך שיעור הסובלים מתופעות לוואי היה גבוה יותר (63% בקבוצת התרופה לעומת 30% בקבוצת הרודיולה). במחקר נמדדו 2 מדדים נוספים [(Beck Depression Inventory (BDI), Clinical Global Impression Change (CGI/C)]. בסה"כ, בשקלול 3 המדדים, נמצא כי בשתי קבוצות המחקר הושגה הטבה מתונה, ללא הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25837277

דיווח (2015) אודות אישה בת 68 שסבלה מנזק מוחי (vegetative syndrome), חוסר שקט ורעד לאחר שהחלה ליטול רודיולה במקביל לתרופה Paroxetine (נוגדת דיכאון ממשפחת ה-SSRIs).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25413939

קָערורית (Scutellaria lateriflora)

סקירת מחקרים (אוגוסט 2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי הפרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. ישנן ראיות שאינן מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23878109

מחקר רנדומלי מבוקר פלסבו וכפול סמיות (יולי 2013) בדק את ההשפעה של קערורית (Scutellaria lateriflora) על מצב רוח. 43 מבוגרים בריאים חולקו רנדומלית לקבל מינון 350 מ"ג שלוש פעמים ביום של קערורית או פלסבו, למשך שבועיים. במחקר זה נמצא כי קערורית שיפרה באופן משמעותי את מצב הרוח הכללי, ללא הפחתה ברמות האנרגיה או בקוגניציה. המחקר הראה פוטנציאל מפחית חרדה, אך מאחר והמשתתפים לא סבלו מחרדות אין מסקנה ברורה בנושא.

כּורכּום וכּורכומין (Curcuma longa)

בסקירה (2021) בוחנים החוקרים את העדויות הקליניות לגבי צמחי המרפא שנמצאו היעילים ביותר לטיפול בדיכאון, כאשר צמחי המרפא שנמצאו בעלי הפוטנציאל הפרמקולוגי הגדול ביותר הינם זעפרן (Crocus sativus), כורכום (Curcuma longa), פרע מחורר (Hypericum perforatum), קווה (Piper methysticum) ורודיולה (Rhodiola rosea).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25719303

סקירה (2015) אשר בוחנת את מנגנוני הפעילות הנוירולוגיים של צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת-דיכאון. החוקרים מציגים את המנגנונים אשר עשויים לעמוד בבסיס ההשפעה של הצמחים והרכיבים הפעילים הבאים: פרע מחורר (Hypericum perforatum), הרכיבים הפעילים Liquiritin ו-isoliquiritin המצויים במין הסיני של שוש (Glycyrrhiza uralensis), רוזמרין (Rosmarinus officinalis), כורכומין, הצמח ההודי Sida tiagii, לואיזה (Aloysia gratissima), רכיבים פעילים מהצמח Aconitum carmichaeli ומהצמח שרעול(Psoralea corylifolia), גליקוזידים המצויים באדמונית (Paeonia lactiflora) ורכיבים פעילים מהצמח פוליגלה (Polygala tenuifolia). החוקרים קוראים לביצוע מחקרים נוספים לבחינת הבטיחות, היעילות והזמינות הביולוגית על מנת להעריך את התרומה של השימוש בצמחי מרפא בהפרעות דיכאון.

סקירה שיטתית (2015) בחנה את יעילות הטיפול בדיכאון קליני מג’ורי באמצעות כורכומין. שישה מחקרים קליניים (ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים, מחקר אחד פתוח ומחקר אחד במבנה מצולב) שכללו 342 נבדקים נכללו במטא אנליזה. כל הנבדקים קיבלו טיפול תרופתי אנטי דכאוני ובנוסף טופלו בכורכומין (בחמישה מחקרים המינון היה 1 גרם ליום ובמחקר אחד 500 מ"ג ליום) או פלסבו. נמצא כי כורכומין יעיל במובהק מפלסבו בהפחתת תסמיני דיכאון מג’ורי (p=0.002). ההשפעה המשמעותית ביותר של כורכומין נצפתה בקרב נבדקים בגיל העמידה (p=0.002), במשכי נטילה של למעלה משישה שבועות (p=0.001) ובמינון הנטילה הגבוה (p=0.002). החוקרים מסכמים כי ברוב המקרים העדויות המחקריות תומכות ביעילות כורכומין בטיפול בדיכאון, עם זאת, בשל הזמינות הביולוגית הנמוכה של כורכומין בנטילה פומית בבני אדם ובשל המספר המצומצם של המחקרים הקלינים לא ניתן לקבוע חד משמעית כי כורכומין הוא טיפול יעיל העומד בפני עצמו.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26610378

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה ההשפעה של תוסף ננו-כורכומין על מדדים של דיכאון וחרדה, בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית. במחקר נכללו 80 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת 80 מ"ג/יום תוסף ננו-כורכומין או פלסבו - למשך 8 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו מדדים אנתרופומטריים, צריכה תזונתית, פעילות גופנית, תגובה גליקמית וחומרת הנוירופתיה, וכן הוערכה רמת הדיכאון והחרדה באמצעות המדד DASS-21-items. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת במדדי הדיכאון והחרדה בהשוואה לפלסבו, ללא שינוי במדד הסטרס. החוקרים מציינים כי לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בצריכה התזונתית במהלך המחקר וכי באופן כללי התוסף נמצא בטוח ונסבל היטב. הם מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה בשימוש ממושך ושל מינונים שונים. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31788880/

מחקר קליני השוואתי אקראי ומבוקר (2014) בחן את יעילות ובטיחות כורכומין לטיפול בדיכאון קליני. 60 נבדקים (טווח גילאים 30-44) שאובחנו כסובלים מדיכאון קליני מאג'ורי חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של כורכומין (מתוקננת להכיל 88% כורכומנואידים) במינון 1 גרם ליום, התרופה Fluoxetine (המוכרת כפרוזק במינון 20 מ"ג ליום) או שילובם במשך שישה שבועות. 45 נבדקים סיימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נמצא כי השיפור במדדי הדיכאון (על פי מדד המילטון HAM-D) היה דומה בכל הקבוצות (p=0.77). הטיפול בכורכומין לא הוביל לתופעות לוואי לא רצויות והיה יעיל ובטוח ללא הפרעות פסיכוטיות או הגברת סיכון להתאבדות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23832433

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2014) בחן את יעילות כורכומין (BCM-95) בהפחתת תסמינידיכאון בקרב הסובלים מדיכאון קליני. 56 משתתפים (טווח גילאים 18-64) הסובלים מדיכאון קליני מג’ורי ומטופלים בתרופות נוגדות דיכאון (סוג לא צוין) חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של כורכומין (מתוקננת להכיל 86% כורכומנואידים ו-7% שמנים אתריים המופקים מצמח הכורכום) במינון 1 גרם ליום או פלסבו למשך 8 שבועות. החוקרים מציינים כי עד לשבוע הרביעי במחקר, בשתי הקבוצות נצפה שיפור דומה בתסמיני הדיכאון. אולם, החל מהשבוע הרביעי ועד לסיום המחקר, נמצא יתרון מובהק לטיפול בכורכומין על פני פלסבו בשיפור התסמינים על פי המדדים
IDS-SR30 – Inventory of Depressive Symptomatology self-rated versionי(p=0.045 ו-p=0.14 במדד הדיכאון הכללי ובמדד מצב הרוח בהתאמה). ההבדלים במדד החרדה STAI -Spielberger State-Trait Anxiety Inventory לא היו מובהקים p=0.097) בעיקר בקרב הסובלים מדיכאון לא טיפוסי (אטיפי), אשר לרוב קשה יותר לטיפול.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25046624

במחקר המשך למחקר הקודם (2015) נדגמו ונותחו סמנים ביולוגיים הקשורים בדיכאון מדגימות הרוק, הדם והשתן של הנבדקים במקביל לטיפול באמצעות כורכומין. דגימות של 50 נבדקים נכללו במחקר. בהשוואה לפלסבו, שמונה שבועות של טיפול באמצעות כורכומין נקשר לעליה (p<0.05) ברמות הטרומבוקסן B2 ו-(substance P (p<0.001 בשתן, ואילו טיפול באמצעות פלסבו נקשר בהפחתה ברמות האלדוסטרון והקורטיזול בשתן (p<0.05 בשניהם). כמו כן, נמצא מתאם בין רמות בסיס גבוהות יותר של אנדותלין 1 (p<0.01) ולפטין (p<0.05) בפלסמה ובין שיפור משמעותי יותר בתסמינים לפי מדד ה-IDS-SR30 לאחר שמונה שבועות של טיפול באמצעות כורכומין.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25046624

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2015) במבנה מצולב בחן את השְפעת תוסף כורכומנואידים (C3 Complex) על ביטויי חרדה ודיכאון בקרב נבדקים הסובלים משמנות (obesity).י35 נבדקים (83% נשים, גיל ממוצע 38.37) עם מדד מסת גוף BMI>30 המטופלים בתרופות (סוג לא צוין) חולקו אקראית לקבלת תמצית תקנית של כורכומנואידים (מתוקננת להכיל 95% כורכומנואידים לפחות) במינון 1 גרם ליום משולבת עם מיצוי פיפרין (bioperine) במינון 10 מ"ג ליום או פלסבו משולב עם מיצוי פיפרין (bioperine) במינון 10 מ"ג ליום במשך חודש. לאחר שבועיים הפסקה, הוצלבו הטיפולים למשך חודש נוסף, כך שכל הנבדקים התנסו בטיפול הנגדי. בתום ההתערבות נמצא כי לתוסף הכורכומנואידים יתרון מובהק על פני פלסבו בהשפעה על מדד החרדה (Beck Anxiety Inventory, p=0.03), אך לא בהשפעה על מדד הדיכאון (Beck Depression inventory,p=0.7).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25776839

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2013) בחן את יעילות הטיפול בדיכאון באמצעות תוסף המכיל כורכומין בשילוב עם הטיפול התרופתי (escitalopram או venlafaxine). ארבעים (40) נבדקים (טווח גילאים 20-60) שאובחנו כסובלים מדיכאון קליני מג’ורי וטופלו בתרופות נוגדות דיכאון חולקו אקראית לקבלת פלסבו או תוסף המכיל מיצוי כורכומין (בריכוז 97%) במינון 330 מ"ג ליום, מיצוי של חומצה אלג'ית מקליפות רימונים (בריכוז 70%) במינון 120 מ"ג ליום ופיפרין במינון 50 מ"ג ליום במשך חמישה שבועות. בתום ההתערבות לא נרשם יתרון לתוסף על פני הפלסבו בהפחתת תסמיני הדיכאון לפי המדדים MADRSי(Montgomery-Asberg Depression Rating Scale) ו-HAMDי(Hamilton Depression Rating Scale). אולם, הטיפול באמצעות כורכומין הדגים מגמת שיפור מהירה יותר בהשוואה לפלסבו.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23673908

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2016) בחן את יעילות תוסף כורכומין בהפחתת תסמיני דיכאון ואת מנגנוני פעולתו. 108 נבדקים גברים (טווח גילאים 31-59) שאובחנו כסובלים מדיכאון ונוטלים תרופות נוגדות דיכאון (סוג לא צוין), חולקו אקראית לנטילת כורכומין במינון 1000 מ"ג ליום או פלסבו במשך שישה שבועות. בתום ההתערבות, נמצא שתוסף כורכומין הפחית במובהק את תסמיני הדיכאון לפי סולם המילטון (HDRS-17) וסולם מונטגומרי-אסברג (MADRS). בנוסף, כורכומין הפחית את רמות הציטוקינים הפרו דלקתיים אינטרלוקין 1β ו-TNFΑ בפלסמה, העלה את רמת גורם הגדילה המוחי BDNFי(Brain derived neurotrophic factor) והפחית את רמות הקורטיזול בדגימת הרוק של הנבדקים בהשוואה לפלסבו.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27747459

מחקר קליני פתוח (2015) בחן את השְפעת תוסף כורכומנואידים ופיפרין בשילוב עם טיפול תרופתי על תסמינידיכאון וחרדה בקרב חולי דיכאון מג’ורי. 111 נבדקים הסובלים מדיכאון קליני מג’ורי חולקו אקראית לקבלת טיפול תרופתי (סוג לא צוין) בשילוב תוסף כורכומנואידים במינון 1000 מ"ג ליום ופיפרין במינון 10 מ"ג ליום (סוג מיצוי לא ידוע) או טיפול תרופתי לבדו במשך 6 שבועות. בתום ההתערבות, חל שיפור מובהק בדירוג החרדה והדיכאון (p<0.001) בייחוד בתסמינים הסומטיים והקוגניטיביים (p<0.001) בעקבות נטילת הטיפול המשולב בהשוואה לטיפול התרופתי לבדו.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25518050

כמו כן, מחקר נוסף מהשנה האחרונה שלא נכלל בסקירה:
מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2017) בחן את יעילות הטיפול בדיכאון קליני מג’ורי באמצעות שילוב תוסף כורכומין (BCM-95) וזעפרן. תוסף הכורכומין הכיל תמצית תקנית מתוקננת להכיל 88% כורכומנואידים ו-7% שמנים אתריים המופקים מצמח הכורכום. 123 נבדקים (טווח גילאים 18-65) אובחנו כסובלים מדיכאון מג’ורי לפי קריטריונים של ה-DSM-IV ועם ציון של 18 מעלה במדד IDS-SR30י(Inventory of Depressive Symptomatology self-rated version). הנבדקים חולקו אקראית לאחת מארבע זרועות: פלסבו, מיצוי כורכומין במינון נמוך (500 מ"ג), מיצוי כורכומין במינון גבוה (1000 מ"ג), או מיצוי כורכומין במינון נמוך בשילוב תמצית תקנית של זעפרן (מתוקננת להכיל מעל 3.5% Lepticrosalides) במינון 30 מ"ג ליום במשך 12 שבועות. בתום ההתערבות נמצא שהטיפול המשולב היה יעיל יותר במובהק בשיפור תסמיני הדיכאון לפי מדד IDS-SR30י(p=0.031) ובמדדי החרדה המצבית STAI-stateי(p<0.001) והתכונתית STAI-traitי(p=0.001) בהשוואה לפלסבו. השְפעת הטיפול המשולב היתה מובהקת יותר בקרב הסובלים מדיכאון לא טיפוסי (אטיפי) בהשוואה לשאר המטופלים (שיעורי היענות של 65% בהשוואה ל-35%, p=0.012). למינוני הכורכומין השונים לא היתה השפעה מובהקת על התוצאות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25339799

שכִיזנדרה (Schisandra chinensis)

בסקירה(2018) מפורטות העדויות הפרה-קליניות, העוסקות בהשפעה המגינה של פרי השכיזנדרה (Schisandra chinensis) ושל רכיביו הפעילים מפני מחלות נוירולוגיות, כולל מחלות צרברווסקולריות, מחלות נוירודגנרטיביות (כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון) ודיכאון. במסגרת הסקירה מוצגת הפעילות הרפואית של שכיזנדרה ושל רכיביה הפעילים. בהמשך מפורטים הממצאים בהתייחס לכל אחד ממנגנוני הפעולה העיקריים, הקשורים במחלות נוירולוגיות - כולל השפעה נוגדת חמצון, דיכוי תהליכי מוות תאי (אפופטוזיס), השפעה נוגדת דלקת, ויסות הפעילות של מתווכים עצביים והשפעה על מסלולים הקשורים בגורם נוירוטרופי מוחי (brain-derived neurotrophic factor - BDNF). החוקרים מסכמים כי לשכיזנדרה ולרכיביה הפעילים השפעה מגינה מפני מחלות נוירולוגיות באמצעות מספר מנגנונים, כאשר ממצאים אלה עשויים להוות בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים למניעה ולטיפול במחלות נוירולוגיות שונות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29986408

מחקרים נוספים אשר להם אין קישורים ברשת. ניתן להגיע אל הסקירות, כאן:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18515024
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28424569
המקורות למחקרים עצמם מפורטים בטקסט בהתאם.

במחקר קליני מבוקר שנערך בקרב 95 נבדקים הסובלים מחולשת עצבים (נוירוסתניה) נמצא שמיצוי זרעי שכיזנדרה בריכוז 10% ובמינון של 15 טיפות למשך 25-28 ימים העלים כמעט לחלוטין תסמינים של חולשה כללית, חוסר תאבון, נדודי שינה, עצבנות וכאבי ראש, בעוד שבקבוצת ביקורת הנבדקים הוסיפו לסבול מהתסמינים. כמו כן, בהשוואה לקבוצת הביקורת כוח שרירי היד של הנבדקים התעצם פי 2.5, הקיבולת החיונית של הריאות (נפח האוויר המרבי המנוצל על ידי הריאות לנשימה) עלתה ב-19% (בהשוואה ל-3% בקבוצת הביקורת) ורמת ההמוגלובין בדם עלתה ב-6% (בהשוואה ל-1.6% בקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול תרופתי סטנדרטי).

Farutina, M.V., "Clinical investigation of tonic effects of pantocrine, and Ginseng and Schizandra tinctures. In: Lazarev, N.V. (Ed.), Materials for the Study of Stimulants and Tonics from Ginseng Roots and Schizandra.," Far East Branch of USSR Academy of Sci.

במחקר שנערך בקרב 40 נבדקים הסובלים מחולשת עצבים ודיכאון ממקור פסיכוגני או סומטי (תשישות בעקבות נטייה לעצבנות יתר), נטילה של מיצוי אתנולי של שכיזנדרה בריכוז 1:5 במשך 16-40 ימים הובילה לעוררות של מערכת העצבים המרכזית בקרב כל הנבדקים. כמו כן, חל שיפור בראיית הלילה ובזרימת הדם אל העור והגפיים בקרב כמעט כל הנבדקים, וסבילות לקור השתפרה בקרב 26 מהם. 22 נבדקים הפכו חיוניים ופעילים יותר פיזית ודיווחו על תחושת חמימות נעימה בכל הגוף ועל שיפור במצב הרוח, העלמות תחושות של רעב ועייפות ושיפור דפוסי השינה בלילה. בקרב שבעה נבדקים נצפתה תגובה שלילית חזקה ל-2-3 מנות הנטילה הראשונות ממיצוי הצמח (הגברה של חרדה ופחד, האצה של זרם המחשבות, גלי חום לא נעימים בגוף ובפנים, אי שקט, אובדן תיאבון, נדודי שינה ונטיה להיסטריה), תגובה שנמשכה 8-24 שעות, ולאחר מכן נעלמה לחלוטין והנבדקים חוו שיפור כללי במצבם בדומה ליתר הנבדקים. מסקנת המחקר היתה ששכיזנדרה פועלת בטווח הארוך כמעוררת של הקורטקס במערכת העצבים המרכזית וקליפת המוח בתורה משרה דיכוי של פעילות אזורים מוחיים תת קורטיקלים. לעומת זאת, כאשר מדובר בדיכאון ראשוני, בחולשת עצבים, בנרקולפסיה או באמנזיה, שכיזנדרה פועלת באופן ישיר על ידי הגברת הפעילות המוחית הקורטיקלית.

Leman, M.F. Treatment of reactive and asthenic states of exogenous etiology using the Far East Schizandra. Journal of Neuropathology and Psychiatry, 1952, 52, 67–70.

במחקר נוסף עשרה נבדקים הסובלים מדיכאון וחולשת עצבים (Astheno depressive syndrome) המאופיינת בישנוניות, רפיון, חוסר פעילות, עייפות, ודכדוך, החלימו לחלוטין לאחר נטילת תמצית שכיזנדרה.

Zakharova, P.M. Experience of using Schizandra chinensis in psychiatric practise. In: Krasnushkin, E.K. (Ed.), Problems of Social and Clinical Psychiatry, vol. 9. Moscow District Neuropsychiatric Clinic, Moscow, 1948, pp. 271– 278.
Rossijskij, D.M. New tonics and stimulants produced from local medicinal herbs. Clinicheskaya Medicina, 1952a, 30, 66–69.
Rossijskij, D.M. Schizandra chinensis and the use of its preparations in practical medicine. Vrachebnoje Delo, 1952b, 10, 939–940.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35311615/

תוספי תזונה

כללי ומחקרים מעורבים

לטיפול בדיכאון: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של אומגה 3, ויטמין D, פרוביוטיקה, אבץ, חומצה פולית בנגזרת מתיל פולאט ו- SAMe כטיפול משלים. לא נמצאה תמיכה לשימוש באומגה 3 או ב- SAMe כטיפול יחיד, ולא לשימוש בחומצה פולית, ויטמין C, טריטופן, קריאטין, אינוזיטול, מגנזיום, ו-נ-אצטיל ציסטאין (NAC).
רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים פרע מחורר (Hypericum perforatum), זעפרן (Crocus sativus), כורכומין (Curcuma longa) ולבנדר (Lavandula angustifolia), כאשר לא נמצאה תמיכה לשימוש ברודיולה (Rhodiola rosea) בהפרעות מצב רוח.
לטיפול בהפרעה דו-קוטבית: נמצאה תמיכה מסוימת ליתרון של אומגה 3 בדיכאון על רקע הפרעה דו-קוטבית, אולם לא נמצאו עדויות התומכות ב-NAC.
לטיפול בהפרעות חרדה: נמצאו עדויות התומכות בשימוש ב-NAC בהפרעה הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), ללא עדויות מספיקות להערכת היעילות של רכיבים אחרים בהפרעות הקשורות בחרדה.
נמצאה תמיכה לטיפול בויתניה משכרת (Withania somnifera), גלפימיה (Galphimia glauca) ולבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, ללא תמיכה לשימוש בקווה-קווה (Piper methysticum) ובקמומיל בהפרעת חרדה מוכללת.
לטיפול בסכיזופרניה: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של ויטמין D, מתיל-פולאט ן- NAC לשיפור תסמינים שליליים, ללא תמיכה בתרומה של אומגה 3. עם זאת, אומגה 3 עשויה לתרום למניעת התפתחות ההפרעה בקרב צעירים בסיכון גבוה עם חסר בחומצות שומן חיוניות. לטיפול בתסמינים שליליים נמצאה תמיכה מסוימת גם לשימוש בגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
לטיפול ב-ADHD: נמצאה תמיכה מסוימת לתרומה של מיקרונוטריינטים באופן כללי ושל ויטמין D, ללא עדויות התומכות בתועלת של אומגה 3, אומגה 9, אצטיל-ל-קרניטין ואבץ או של גינקו דו-אונתי.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) הוערכה ההשפעה של ויטמין E על דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי למסלולים נוגדי חמצון ונוגדי דלקת תפקיד בדיכאון וחרדה, כאשר עשויה להיות מעורבות לרמה נמוכה של נוגדי חמצון, כגון ויטמין E. בסקירה נכללו 12 מחקרים אקראיים מבוקרים, ארבעה מחקרים כללו נשים בלבד ועסקו בדיכאון על רקע לידה, גיל המעבר או תסמונת השחלות הפוליציסטיות, שני מחקרים התמקדו בקשישים ובשאר המחקרים נכללו משתתפים עם מצבים בריאותיים שונים. בשלושה מחקרים נבדקה ההשפעה של ויטמין E בלבד ובמחקרים האחרים נבדק ויטמין E בשילוב רכיבים נוספים כגון אומגה 3. במחקרים אלה נעשה שימוש בויטמין E בצורות ובמינונים שונים בהשוואה לפלסבו או לטיפול אחר, כאשר ברוב המחקרים המינון היה גבוה משמעותית מהמינון המומלץ של 15 מ"ג/יום (1 מ"ג אלפא-טוקופרול שווה ערך ל-1.5 יחב"ל ויטמין E טבעי או 2.22 יחב"ל ויטמין E סינטטי). בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי בהשוואה לפלסבו נטילת ויטמין E הייתה מלווה בשיפור מובהק במדדים של דיכאון, כאשר היתרון בהתייחס למדדים של חרדה לא היה מובהק סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות המצביעות על היתרון של תיסוף ויטמין E להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה. עם זאת, זוהתה הטרוגניות גדולה בין המחקרים והחוקרים מציעים לאשש את הממצאים במחקרים נוספים תוך בחינת ההשפעה של ויטמין E בלבד ללא רכיבים נוספים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35277015/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה ההשפעה של תוסף נ-אצטיל-ציסטאין (NAC) כטיפול משלים בדיכאון בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית. בסקירה נכללו 6 מחקרים בהם 248 מטופלים אשר קיבלו תוספי NAC במינון שנע בין 1 ל-3 גרם/יום למשך 10 עד 24 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוסף NAC הייתה מלווה בשיפור מובהק במדדים להערכת דיכאון בהשוואה לפלסבו. החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות בינונית בין המחקרים, אולם לא זוהה גורם ספציפי, כגון חומרת התסמינים הבסיסית, מינון התוסף או משך המחקר, שעשוי להסביר את ההטרוגניות שנמצאה. החוקרים מסכמים כי נמצא יתרון לתיסוף NAC לשיפור תסמיני דיכאון דו-קוטבי ויש לאשש את הממצאים במחקרים גדולים יותר תוך בחינת הגורמים שעשויים להשפיע על יעילות ההתערבות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33354859/

בסקירה מקיפה של מטה-אנליזות, המבוססות על מחקרים אקראיים מבוקרים, (2019) מעריכים החוקרים את הבטיחות והיעילות של תוספי תזונה לטיפול בהפרעות נפשיות. בסקירה נכללו 33 מטה-אנליזות, בהן הנתונים של 10,951 משתתפים, הסובלים ממצבים פסיכיאטריים שונים: סכיזופרניה, סיכון לפסיכוזה, הפרעות דיכאון, מצבים הקשורים בחרדה וסטרס, הפרעות דו-קוטביות ו-ADHD. תוספי התזונה שנכללו בסקירה הוגדרו כויטמינים, מינרלים, מאקרונוטריאנטים, חומצות שומן או חומצות אמינו, ללא שינויים תזונתיים או צמחי מרפא. בכל מטה-האנליזות, תוסף התזונה ניתן במקביל לטיפול הסטנדרטי, מלבד במטה-אנליזה אחת בה נבדקה ההשפעה של אומגה 3 כטיפול יחיד לדיכאון. אף מטה-אנליזה לא בדקה את ההשפעה של תוסף תזונה בהשוואה ישירה לטיפול תרופתי. כל המחקרים היו מבוקרי פלסבו. להלן הממצאים העיקריים, בהתבסס על מטה-אנליזות בהן למעלה מ-400 משתתפים:

לטיפול בדיכאון:

אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית.
תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון.
נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום.

החוקרים מציינים כי כל תוספי התזונה נמצאו בעלי פרופיל בטיחות גבוה, ללא דיווחים על השפעות שליליות חמורות או על התוויות נגד עם תרופות פסיכיאטריות. החוקרים מסכמים כי ישנם תוספי תזונה בעלי יעילות מבוססת, כגון אומגה 3 לטיפול בדיכאון, אולם ישנם תוספים שיעילותם לא הוכחה בצורה חד-משמעית. המחקר נכתב על ידי מספר גדול של חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים במדינות שונות ולא דווח על מעורבות של חברות מסחריות במחקר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158241/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה היעילות של תוספי מולטי-ויטמינים (המכילים לפחות ארבעה ויטמינים ו/או מינרלים) לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,719 משתתפים, כאשר ההשפעה של תוספים שונים נבדקה בהתייחס לשישה מצבים פסיכיאטריים: דיכאון, סטרס בעקבות אסון, התנהגות אנטי-סוציאלית, היבטים התנהגותיים של דמנציה, ADHD, ואוטיזם. במחקרים הייתה הטרוגניות גדולה בהרכב ובמינון התוספים. כל התוספים הכילו ויטמין B6, ויטמין B9 וויטמין B12, כ-13 מהתוספים הכילו ויטמין D, וב-14 מהתוספים נכללו מגוון מינרלים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בחלוקה למצבים הפסיכיאטריים השונים שנבדקו. באופן כללי עולה מהסקירה כי בהשוואה לתוספים המכילים מספר רכיבים קטן שניטלו במינון נמוך, נטילת תוספים המכילים מספר רכיבים גדול יותר הייתה בעלת השפעה מיטיבה רחבה יותר על מגוון מצבים פסיכיאטריים. באופן ספציפי, נמצאה השפעה מיטיבה לתוספים המכילים ויטמיני B בשילוב מינרלים במצב של חרדה אקוטית ושל סטרס בעקבות אסון טבע, וכן השפעה מיטיבה לנטילת התוספים בקרב משתתפים עם ADHD. נמצאו עדויות מבטיחות גם בהתייחס לשימוש במולטי-ויטמינים לשיפור תסמיני אוטיזם, וכן היבטים התנהגותיים של דמנציה. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להמשיך ולהעריך את ההשפעה של מולטי-ויטמינים לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. המחקר מומן על ידי ה-NIH ומענקים בלתי תלויים.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. הסקירה מדגימה יעילות משמעותית של SAMe, מתיל-פולאט, אומגה 3 (בעיקר EPA) וויטמין D לסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות נוגדות דכאון. כמו כן, ישנם מחקרים בהם נמצאו תוצאות חיוביות בהתייחס לקראטין, חומצה פולינית ושילוב של חומצות אמינו. תוצאות שאינן חד משמעיות נמצאו ביחס לאבץ, חומצה פולית, ויטמין C וטריפטופאן ותוצאות שאינן מובהקות סטטיסטית ביחס לאינוזיטול. במטה-אנליזה נמצאה הקלה משמעותית יותר בתסמיני דיכאון כתוצאה מנטילת אומגה 3 בהשוואה לפלסבו במטופלים הנוטלים נוגדי-דיכאון, אולם לא נמצא הבדל בין נטילת חומצה פולית לעומת פלסבו. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות, מלבד הפרעות קלות בעיכול, כתוצאה משילוב התוספים והטיפול התרופתי.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

בסקירה (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש. מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.

מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013), עולה כי מחסור בוויטמין B6 הכפיל את הסיכון לסבול מדיכאון בקרב מבוגרים, בנוסף עולה כי ניתן לראות שיפור משמעותי בקרב הסובלים מסכיזופרניה ודיסקינזיה מאוחרת עם מתן מינון יומי של 1200 מ"ג. מחסור בויטמין D בתקופת התפתחות המוח נמצא קשור לאוטיזם וסכיזופרניה, רמות נמוכות של ויטמין D במבוגרים עשויה להעלות את הסיכון לדיכאון, אלצהיימר, פרקינסון והידרדרות קוגנטיבית. הרמה האופטימלית של הויטמין היא בין 30-80 ng/mL. אבץ במינון יומי של 7-25 מ"ג במשך 10-12 שבועות שיפר משמעותית תסמיני דיכאון. בנוסף, בסקירה עולה הטיפול ב-5HTP מומלץ במקום השימוש בטריפטופאן, מאחר ו-5HTP בטוח לשימוש. 5-HTP משמש לטיפול בדיכאון ונמצא כי במינון למבוגרים של 200-300 מ"ג ליום המחולקים לשלוש פעמים הוא משפר תגובה לתרופות נוגדות דיכאון כגון ניאלאמיד, קלומיפראמין ונומיפנסין. תוסף הנקרא פיקמילון ומכיל שילוב של GABA עם ויטמין B3 נמצא שיכול לטפל בסובלים מבעיות בערנות, בלבול, חרדה ודיכאון. כמו כן, על פי אותה הסקירה, נראה שבהפרעה דו קוטבית קיימת עקה חמצונית. עקה חמצונית קשורה עם מצבים מאניים, ועולה כי מינון יומי של 2000 מ"ג NAC בשילוב עם טיפול תרופתי שיפר באופן מובהק תסמינים דיכאוניים ותפקוד כללי. אינוזיטול במינון 12,000 מ"ג ליום נמצא כיעיל בהקלת דיכאון בקרב הסובלים מהפרעה דו קוטבית בשילוב עם תרופות מייצבות מצב רוח, הוא מסייע אף לסובלים מהפרעה דו קוטבית עם דיכאון אשר לא משתפר עם טיפול תרופתי. מהסקירה עולה כי אמנם לאינוזיטול עשויות להיות תופעות לוואי של אי נוחות בטנית וגזים, אך עדיין שווה לשלב אותו בטיפול בסובלים מהפרעה דו קוטבית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074

בסקירה (2016) דנים החוקרים בתפקיד של חומצות אמינו במחלות נוירולוגיות - כולל דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית-כפייתית, אלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון. החוקרים מסבירים כי לצריכת החלבון ולנטילת תוספי חומצות אמינו השפעה על תפקוד המוח והבריאות הנפשית וכן על הסינתזה של מתווכים עצביים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי התפקיד של רכיבים תזונתיים שונים במחלות נוירולוגיות - כולל גלוטתיון, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמיני B, קרניטין, כולין, נחושת, אינוזיטול, חומצה אולאית, ויטמין C, ויטמין E; וכן לגבי התפקיד של חומצות אמינו שונות -כולל סרין, גליצין, טריטופן וטירוזין. בהמשך, דנים החוקרים במקורות לחומצות אמינו ארומטיות (טירוזין, טריפטופן, פנילאלנין) ותהליך הפירוק והסינתזה שלהם בגוף וכן בדיאטה קטוגנית והגבלה קלורית כאסטרטגיות למניעה או לטיפול במחלות נוירולוגיות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27651266

סקירה (מאי-יוני 2015) העוסקת ביעילות של רכיבים טבעיים שונים למניעה וטיפול בדיכאון. החוקרים מציגים את צמחי המרפא שנמצאו יעילים: Bacopa monnieri, Crocus sativus, Eleutherococcus senticosus, Griffonia simplicifolia, Hypericum perforatum, Sceletium tortuosum, Piper methysticum, Rhodiola rosea, Aspalathus linearis, Camellia sinensis, Ficus carica, Lycium chinense, Cuminum cyminum, Panax ginseng. עוד נמצא כי ישנם רכיבים נוספים המתקבלים מהתזונה אשר עשויים לתרום לשיפור המצב רוח. החוקרים מפרטים את העדויות לגבי ההשפעה של טריפטופן ו-5-הידרוקסי-טריפטופן, חומרי המוצא לסרוטונין, וכן של אומגה 3 וחומצה אנטרנילית (anthranilic acid).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29849880

בסקירה (2018) מוצג ההרכב התזונתי של אבקת עשב שעורה, כתוסף תזונה פונקציונאלי, ופעילותו הרפואית כפוטנציאל לטיפול במצבים בריאותיים שונים ובמחלות כרוניות ולמניעתם. בין השפעותיו: עידוד שינה, השפעה נוגדת סוכרת, ויסות לחץ הדם, חיזוק הפעילות החיסונית, הגנה על הכבד, ניקוי רעלים, השפעה נוגדת דיכאון, שיפור פעילות העיכול, פעילות נוגדת סרטן, נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, נוגדת שומנים בדם, נוגדת גאוט ועוד.

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2022) הוערכה היעילות והבטיחות של פרופוליס כטיפול משלים בהפרעת דיכאון. במחקר נכללו 54 מטופלים בטווח הגיל 18-65 הנוטלים טיפול תרופתי ממשפחת SSRIs וללא הפרעות נפשיות נוספות. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1,000 מ"ג/יום פרופוליס או פלסבו למשך שישה שבועות. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות השינוי בשני מדדים להערכת דיכאון (Hamilton Rating Scale for Depression - HAMD, Beck Depression Inventory - BDI). בסיום תקופת ההתערבות נמצא שיפור מובהק בשני המדדים בקבוצת הפרופוליס בהשוואה לקבוצת הפלסבו. ספציפית, בקרב משתתפים שנטלו פרופוליס חלה ירידה מובהקת במדד HAMD מציון 20.92 ל-10.03 (ציון מעל 14 הוגדר כדיכאון בינוני עד חמור), וכן ירידה מובהקת במדד BDI מציון 29.25 ל-14.17 (בסקאלה של 0-63). לא דווח על השפעות שליליות חמורות הקשורות להתערבות ולא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהתייחס למספר ההשפעות השליליות. החוקרים מסכמים כי השימוש בפרופוליס כטיפול משלים עשוי לתרום להפחתת התסמינים בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון בינונית עד חמורה. ההשפעה המיטיבה של פרופוליס נובעת ממגוון פעילויות רפואיות, כגון פעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, מגינה עצבית, אנטי-מיקרוביאלית ועוד אשר מיוחסת לתרכובות הפנוליות, בדגש על פלבונואידים, המצויות בפרופוליס.המחקר מומן על ידי מענק אקדמי והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35072307/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2022) שנערך בסין נבדקה היעילות הקלינית והבטיחות של גוג'י ברי (Lycium barbarum) לטיפול בדיכאון תת-קליני בקרב מתבגרים. במחקר נכללו 29 משתתפים בגיל 12-18 עם ציון של 15-25 במדד Beck Depression Inventory, ציון המעיד על תסמיני דיכאון מתחת לסף של הפרעת דיכאון קלינית. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 300 מ"ג/יום תוסף מיצוי פוליסכרידים מגוג'י ברי או פלסבו למשך 6 שבועות. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר במדד להערכת דיכאון (Hamilton Depression Scale) וכן נמצא שיעור גבוה יותר של משתתפים עם נסיגה של תסמיני דיכאון (ציון נמוך מ-7). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים נוספים להערכת דיכאון, איכות השינה, מצוקה פסיכולוגית או הפרעות רגשיות. בשתי הקבוצות לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. החוקרים מסכמים כי יש לאשש את הפעילות נוגדת הדיכאון של מיצוי גוג'י ברי במחקרים מבוקרים גדולים יותר. המחקר מומן על ידי מענקי בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34916444/

במחקר קליני (2018) נבדקה הרמה של אצטיל-ל-קרניטין בדם בקרב מטופלים עם דיכאון מג'ורי. החוקרים מסבירים כי לאצטיל-ל-קרניטין תפקיד מרכזי בתפקוד ההיפוקמפוס ובהיבטים התנהגותיים שונים. במחקרים קודמים, שנערכו במודל של מכרסמים עם מאפייני דיכאון, נמצאה ירידה ברמת האצטיל-ל-קרניטין והפרעה בתפקודים העצביים, כאשר מתן תוספי אצטיל-ל-קרניטין הייתה מלווה בהשפעה נוגדת דיכאון, הקשורה במנגנונים אפיגנטיים. במחקר הקליני, שכלל 116 משתתפים, נמצא כי רמת אצטיל-ל-קרניטין, ולא רמת הקרניטין החופשי, הייתה נמוכה יותר בקרב משתתפים עם אבחנה של דיכאון בהשוואה למשתתפים בריאים בעלי מאפיינים דומים. עוד נמצא כי רמה נמוכה יותר של אצטיל-ל-קרניטין הייתה קשורה בדיכאון חמור יותר ובגיל התפרצות מוקדם יותר של המחלה. בנוסף, רמה נמוכה יותר אופיינה מטופלים עם היסטוריה של דיכאון שאינו מגיב לטיפול ועם רקע של הזנחה רגשית בילדות. ממצאים אלה מצביעים על כך שאצטיל-ל-קרניטין עשוי לשמש כמדד ביולוגי לדיכאון ולהוות בסיס לפיתוח גישות טיפוליות חדשניות, אולם בשלב זה לא ניתן להמליץ על שימוש קליני בתוספים כאסטרטגיה טיפולית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30061399

במחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 וויטמין D, על תחושת המצוקה הפסיכולוגית בקרב נשים בגיל הפוריות עם טרום-סוכרת (גלוקוז בצום 100-125 מ"ג/דצ"ל) ורמה נמוכה של ויטמין D (עד 32 ננוגרם/מ"ל). החוקרים מציינים כי בנוסף לטרום-סוכרת, גם תחושת מצוקה פסיכולוגית מהווה גורם סיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 168 נשים אשר חולקו אקראית לארבע קבוצות אשר קיבלו במשך שמונה שבועות:

פלסבו
אומגה 3 במינון שני גרם ליום
ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל פעם בשבועיים
אומגה 3 + ויטמין D

להלן השינוי בציון המדדים השונים בסיום ההתערבות בהשוואה לנתוני הבסיס:

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בנטילה משולבת של אומגה 3 וויטמין D לשיפור תחושת המצוקה הפסיכולוגית וכתוצאה מכך תורמים להפחתת הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34473420/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32570775/

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אפריל 2015) בו נבדקה ההשפעה המיידית של נטילה חד-פעמית תוסף (MVMH) המכיל ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. במחקר השתתפו 76 נשים בריאות בגילאי 50-75. החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפות שעה לאחר נטילת התוסף וכעבור שעה נוספת לאחר מכן, לאחר סיום ההערכה הקוגניטיבית. נמצא כי באופן כללי חל שיפור במצב הרוח, בעיקר בהפחתת תחושת סטרס ושיפור בתחושת הרוגע. לא נמצאה השפעה לתוסף על מדד הדיכאון או על התפקוד הקוגניטיבי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25903286

מחקר (יולי 2012) שנעשה על מנת לבחון האם מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית ודיכאון הם בעלי רמות נמוכות של ויטמין C, ויטמין E וויטמין A בדם לעומת קבוצת ביקורת בריאה, והאם מתן תוסף של נוגדי חמצון אלה ישפר את רמות החרדה והדיכאון. 80 מטופלים בגילאי 20-60 נכללו במחקר. נמצא כי בקרב הסובלים מהפרעת חרדה כללית ודיכאון רמות נוגדי החמצון נמוכה משמעותית מאשר בקבוצת ביקורת של אנשים בריאים בגילאים דומים, וכי מתן תוספי תזונה של ויטמין C, ויטמין E וויטמין A למשך שישה שבועות הביא להפחתה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון. נראתה עליה של רמות הויטמינים בדם, מלבד ויטמין E שלא עלה בקרב הסובלים מדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23226848

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש. עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230

מחקר (נובמבר 2014) שנועד לבחון את הקשר בין ריכוז הסלניום בדם לבין רמת דיכאון ומצב רוח בקרב צעירים בגילאי 17-25. מהתוצאות עולה כי בעיקר משתתפים עם רמות הסלניום הנמוכות ביותר (62 מק"ג לליטר), אך גם אלה עם הרמות הגבוהות ביותר (110 מק"ג לליטר), נטו לסבול יותר מתסמינים דיכאוניים בהשוואה למשתתפים עם רמות סלניות בינוניות, כאשר הרמה האופטימלית הייתה סביב 85 מק"ג לליטר. מגמה דומה נמצאה עבור מצב הרוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25378685

במחקר הנוכחי (מרץ 2015) נבדק הקשר בין צריכת מגנזיום לבין דיכאון במדגם אוכלוסייה של 8,894 מבוגרים בארה"ב. מהנתונים עולה כי צריכה נמוכה של מגנזיום (פחות מ-184 מ"ג ליום) הייתה קשורה בעלייה של 16% בסיכון לדיכאון. מגמה זו הייתה גבוהה יותר עבור מבוגרים עד גיל 65 ונמוכה יותר עבור קשישים. החוקרים מסכמים כי ההשפעה המגינה של רמות מגנזיום נמוכות בקשישים הינה מפתיעה ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לברר ממצא זה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25748766

במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי (ינואר 2018) נבדק האם חסר ברזל בשלבים מתקדמים של ההריון קשור בתסמיני דיכאון. לצורך המחקר נעשה שימוש ברשומות הרפואיות של 142 נשים, שטופלו במרפאת בריאות האישה בקנדה בין השנים 2009-2016. חסר ברזל נקבע כרמת פריטין הנמוכה מ-12 מק"ג/ליטר לאחר השבוע ה-20 להריון. נמצא כי בהשוואה לנשים עם רמת ברזל תקינה, נשים עם חסר ברזל היו בעלות ציוני דיכאון גבוהים יותר במדד Edinburgh Postnatal Depression Scale (ציון ממוצע של 10.14 לעומת 7.87, p=0.03) ובעלות נטייה גבוהה יותר לפתח דיכאון, שהוגדר כציון של מעל 12 (45% לעומת 25%, p=0.02). נתונים אלה מבטאים סיכון גבוה פי 2.5 לדיכאון בקרב נשים עם חסר ברזל. החוקרים מסכמים כי חסר ברזל עלול להוות גורם סיכון חשוב לדיכאון בתקופת ההריון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29307706

במחקר תצפיתי (מרץ 2018) הוערכה רמת הארגינין הזמינה בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון. במחקר נכללו 99 מטופלים עם דיכאון קליני וקבוצת ביקורת של 253 משתתפים ללא דיכאון - בגילאי 20-71. באמצעות בחינת רמת חומצות האמינו ארגינין, אורניתין וציטרולין בדם, העריכו החוקרים את יחס הארגינין הזמין GABR (ובשמו המלא: global arginine bioavailability ratio). נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקרב מטופלים עם דיכאון נצפתה רמה נמוכה יותר של ארגינין (נמוכה ב-2%) ושל GABR (נמוכה ב-87%). כמו כן, בניגוד למשוער, למרות עלייה גדולה יותר ב-GABR בקרב מטופלים בנסיגה לעומת מטופלים שאינם בנסיגה, ההבדלים לא היו מובהקים סטטיסטית. החוקרים מסכמים כי הזמינות של ארגינין יורדת באופן ניכר במצבי דיכאון קליני, ירידה אשר עלולה לפגוע בייצור של ניטריק אוקסיד וכתוצאה מכך להגביר את העקה החמצונית במערכת העצבים המרכזית. משוער כי תהליכים דלקתיים הקשורים בדיכאון מובילים לירידה ברמות הארגינין, אולם לא ידוע מהו בדיוק הגורם לירידה בזמינות הארגינין בקרב מטופלים עם דיכאון ויש לבחון מהי ההשפעה של נטילת תוספי ארגינין.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29310063

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35565800/

אוֹמגה 3

בסקירה שיטתית (2022) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה הבטיחות והיעילות של תיסוף אומגה 3 על תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים עם תחלואה קרדיו-מטבולית (כולל סוכרת ומחלות לב). בסקירה נכללו 7 מחקרים בהם 2,575 משתתפים בגיל 39-73. קבוצת ההתערבות קיבלה אומגה 3 במינון 1 עד 3 גרם ליום למשך 10 עד 48 שבועות. מדד המטרה העיקרי היה השינוי ברמת הדיכאון בקרב משתתפים שנטלו אומגה 3 לעומת פלסבו, ובנוסף נבדקו ההשפעות השליליות וההיענות לנטילת אומגה 3. נמצא כי מבין 7 המחקרים, ב-6 מחקרים לאומגה 3 לא הייתה השפעה מובהקת על רמת הדיכאון בהשוואה לפלסבו, ואילו במחקר אחד נמצאה ירידה של כ-48% בסיכון לאירועי דיכאון. עם זאת, בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצאה השפעה מיטיבה לאומגה 3 בקרב משתתפים שנטלו תרופות נוגדות דיכאון וכן בקרב משתתפים עם רמת דיכאון גבוהה. החוקרים מציינים כי ההשפעות השליליות היו דומות בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הפלסבו, וכי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה ברמת אומגה 3 בדם אולם לא ניתן לקבוע בביטחון את מידת ההיענות להתערבות שכן ברוב המחקרים לא הוגדר מהי מידת העלייה המצופה. החוקרים מסכמים כי השימוש באומגה 3 בקרב מבוגרים עם תחלואה קרדיו-מטבולית הינו בטוח, אולם לא נמצאה תמיכה ליעילות של אומגה 3 לשיפור תסמיני דיכאון.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) נבדקה התועלת של אומגה 3 לטיפול בתסמיני דיכאון בקרב מבוגרים עם הפרעה דו-קוטבית. החוקרים מסבירים כי ממצאים ממטה-אנליזות קודמות אינם עקביים, אולם מכיוון שלאחרונה פורסמו מחקרים נוספים הם מבצעים מטה-אנליזה עדכנית שבה, בנוסף לטיפול הסטנדרטי, נבדקת התועלת של אומגה 3 (EPA, DHA או שניהם) לעומת פלסבו. בסקירה נכללו שמונה מחקרים בהם 338 משתתפים עם חומרת דיכאון בינונית. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי מעבר להשפעה של הטיפול הסטנדרטי, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בשיפור תסמיני הדיכאון ובהפחתת הסיכון להפסקת הטיפול מכל סיבה בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התועלת של אומגה 3 כטיפול משלים בהפרעה דו-קוטבית, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים עם מספר משתתפים גדול יותר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34228881/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה ההשפעה של תוספי אומגה 3 למניעה ולטיפול בהפרעות דיכאון. בסקירה נכללו 25 מחקרים בהם 7,682 משתתפים, מהם ב-20 מחקרים נכללו רק משתתפים שסבלו מתסמיני דיכאון. המשתתפים קיבלו תוספים המכילים EPA ו/או DHA, לבד או בשילוב טיפולים נוספים (טיפול תרופתי, הדרכה, תכנית להפחתת סטרס, או תכנית התערבות רב תחומית) במינון של 600 עד 3,600 מ"ג ליום למשך 3 עד 160 שבועות. בניתוח כולל של 20 מהמחקרים נמצא כי נטילת תוספי אומגה 3 הייתה מלווה בהפחתת תסמיני דיכאון בהשוואה לפלסבו. בניתוח לפי תתי-קבוצות, לא נמצאו הבדלים מובהקים בחלוקה לפי משך ההתערבות, תחלואה נלווית או חומרת התסמינים, זאת למרות יתרון למחקרים ממושכים יותר ולמשתתפים ללא תסמיני דיכאון או תסמינים קלים בלבד. עוד נמצא יתרון למחקרים בהם ניתן EPA במינון נמוך (עד 1,000 מ"ג/יום). החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי אומגה 3 נמצאה בעלת השפעה מיטיבה קטנה על תסמיני דיכאון, אולם איכות העדויות אינה מספיק טובה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33806078/

להלן הממצאים העיקריים, בהתבסס על מטה-אנליזות בהן למעלה מ-400 משתתפים:

לטיפול בדיכאון:

אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית.
תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון.
נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26537796

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (נובמבר 2015) אשר נועדה להעריך את ההשפעה של תוסף חומצות שומן מסוג אומגה 3 לטיפול בדיכאון קליני חמור (מג'ורי) במבוגרים.בסקירה נכללו 26 מחקרים אקראיים מבוקרים, ב-25 מתוכם (1,438 משתתפים) נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 בהשוואה לפלסבו, ובמחקר נוסף (40 משתתפים) נבדקה ההשפעה של אומגה 3 בהשוואה לטיפול בנוגדי דיכאון.נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת אומגה 3 הייתה יעילה במידה מובהקת, אך נמוכה מאוד וככל הנראה אינה בעלת משמעות קלינית להפחתת תסמיני דיכאון.החוקרים מציינים כי האיכות המתודולוגית של המחקרים הינה נמוכה וישנה שונות גדולה בין המחקרים ולכן קובעים כי אין עדויות מספקות על מנת לקבוע מהי התרומה של תוסף אומגה 3 לטיפול בדיכאון. בהשוואה לטיפול בנוגדי דיכאון, נמצא כי טיפול באמצעות תוסף אומגה 3 היה בעל יעילות דומה, ממצא התומך בהמשך המחקר בנוגע להשפּעת תוסף אומגה 3 בקרב הסובלים מדיכאון.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. בין שאר התוספים שנבדקו בסקירה תוסף אומגה 3 (בעיקר EPA) הדגים יעילות משמעותית לסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות נוגדות דכאון. בנוסף, נמצאה הקלה משמעותית יותר בתסמיני דיכאון כתוצאה מנטילת אומגה 3 בהשוואה לפלסבו במטופלים הנוטלים נוגדי-דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37373992/

בסקירה (2023) דנים החוקרים בהופעה משולבת של דיכאון ושל שמנות ובפוטנציאל של אומגה 3 לטיפול במצבים אלה. החוקרים מסבירים כי הפרעה מטבולית המתבטאת בדלקתיות, בתנגודת לאינסולין וללפטין וביתר לחץ דם מהווה גורם סיכון לדיכאון. הפרעה מטבולית עלולה לגרום לשינויים מבניים ותפקודיים במוח וכתוצאה מכך לתרום להתפתחות של דיכאון. כמו כן, באופן בלתי תלוי שמנות ודיכאון מגבירים את הסיכון להתפתחות אחד של השני בכ-50-60% ולכן ישנו צורך בטיפול יעיל אשר נותן מענה לשני המצבים במקביל. במסגרת הסקירה דנים החוקרים בקשר בין דיכאון, סטרס והפעילות הדלקתית והחיסונית, ובין דיכאון ובין שמנות והפרעה מטבולית. כיום משוער כי הופעה משולבת של דיכאון עם שמנות והפרעה מטבולית נובעת מדלקת כרונית אשר מאופיינת בעלייה של ציטוקינים פרו-דלקתיים ושל CRP. בכ-30-40% מהמקרים של הפרעת דיכאון הטיפול התרופתי יעיל רק באופן חלקי ולכן לטיפול תזונתי עשויה להיות תרומה לשיפור יעילות הטיפול. ספציפית, השימוש באומגה 3 עשוי לתרום להפחתת סמני דלקת, בעיקר בקרב מטופלים עם רמת דלקת גבוהה כגון נשים עם סוכרת הריון, חולי סוכרת סוג 2 ומטופלים עם עודף משקל ושמנות. כטיפול תומך בדיכאון, ההמלצה היא מתן אומגה 3 במינון של 1-2 גרם ליום למשך 8 שבועות לפחות בנוסף לטיפול התרופתי, עם יתרון למינון יחסי גבוה יותר של EPA ביחס ל-DHA. יש להמשיך ולבחון את היישום הקליני של השימוש באומגה 3 והיעילות בקרב מטופלים עם הופעה משולבת של דיכאון ושמנות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

בסקירה (אפריל 2017) מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים ופרה-קליניים בנוגע ליעילות של מגוון רכיבים טבעיים לטיפול בדיכאון. מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים מצביעים על היעילות של קטכינים המצויים בתה ירוק להפחתת תסמיני דיכאון, באמצעות עיכוב האנזים MAO המווסת את תהליך הייצור של מוליכים עצביים. קקאו נמצא יעיל להפחת תסמיני דיכאון בחולדות ורזברטרול נמצא יעיל לעיכוב הספיגה החוזרת של נוראדרנלין וסרוטונין וכתוצאה מכך להפחתת תסמיני דיכאון וחרדה וכן נמצא בעל השפעה מעכבת על האנזים MAO באזורים שונים במוח. מחקרים קלינים תצפיתיים מצביעים על הפוטנציאל של אומגה 3 וויטמיני B לטיפול בדיכאון, אולם היעילות הקלינית לא הוכחה במחקרים מבוקרים.החוקרים מסכמים כי נאספות עדויות המעידות על כך ששימוש ברכיבים טבעיים עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לעיכוב ההתפתחות וההתקדמות של דיכאון, אולם נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים לאשש את הממצאים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26613119

בסקירה (2016) דנים החוקרים בהשפעה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 על מערכת העצבים המרכזית ותפקידן בשמירה על בריאות המוח. ראשית, מוצג ההרכב הכימי של חומצות השומן השונות - כולל ALA, EPA, DHA ו-DPA - והמקורות התזונתיים שלהן. בהמשך, דנים החוקרים בהשפעה נוגדת הדלקת של אומגה 3 מחוץ למערכת העצבים המרכזית - בדגש על מחלות לב, דלקת מפרקים שגרונית ופסוריאזיס - ובמנגנוני הפעולה הקשורים בכך. לאחר מכן, מפורטות העדויות לגבי התפקיד והפעילות של אומגה 3 במערכת העצבים המרכזית, תוך התייחסות להשפעה על התפתחות המוח ולהפרעות נוירולוגיות, שנמצאו במחקרים קליניים קשורות בחוסר איזון בחומצות השומן במוח. הפרעות אלה כוללות: דיכאון, חרדה, ADHD, הפרעה קוגניטיבית קלה, אלצהיימר וטראומה מוחית. בנוסף, החוקרים דנים כיצד נשמרת הרמה הנדרשת במוח של אומגה 3 תוך התייחסות לתהליך הסינתזה בגוף של אומגה 3 ובמעבר של מחסום הדם-מוח. בסיום הסקירה דנים החוקרים בהיבטים של בטיחות, הקשורים בנטילת תוספי אומגה 3. הם מסכמים כי קיימות עדויות מבוססות, התומכות בכך שנדרשות רמות גבוהות של אומגה 3 על מנת לשמור על התפתחות אופטימלית ובריאות - כללית ועצבית - במהלך החיים. רמה תקינה של אומגה 3 בגוף תורמת למניעת תחלואה כרונית ודלקתית, כאשר רמה תקינה במוח תורמת למניעה או לצמצום הפרעות שונות בפעילות העצבית, אולם הממצאים לגבי היעילות של נטילת תוספי אומגה 3 אינם עקביים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27651257

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe, וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

פאנל מומחים בינלאומי מטעם האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) פרסם לאחרונה הנחיות לשימוש קליני באומגה 3 במסגרת הטיפול בהפרעת דיכאון (Major depressive disorder - MDD) (2019). בהתבסס על סקירת ספרות שביצעו החוקרים, ההנחיות גובשו בתהליך דלפי* עד להשגת קונצנזוס בין המשתתפים בפאנל. ההנחיות מתייחסות לחמישה היבטים מרכזיים: מושגים כלליים, אסטרטגיות לטיפול אקוטי, מעקב ומניעה של הישנות הדיכאון, השימוש בקבוצות אוכלוסייה מיוחדות, והיבטים של בטיחות.

להלן ההנחיות המרכזיות:

למטפלים הממליצים על נטילת אומגה 3 לטיפול בהפרעת דיכאון, מומלץ לבצע ראיון קליני ולוודא את האבחנה הקלינית ומדדים פיזיולוגיים שונים.
בהתייחס להרכב ולמינון, תוסף EPA בלבד או תוסף משולב המכיל גם DHA ביחס EPA ל-DHA גדול מ-2, נחשב יעיל. המינון המומלץ הינו 1-2 גרם EPA ליום.
לאיכות האומגה 3 עשויה להיות השפעה על היעילות.
יש לעקוב אחר השפעות שליליות אפשריות, כגון הפרעות במערכת העיכול או תגובות עוריות, וכן אחר המדדים המטבוליים.
ישנה הסכמה כי ניתן לטפל באמצעות אומגה 3 בקרב נשים בהריון, ילדים וקשישים וכן לצורך מניעה בקרב אוכלוסיות בסיכון.
יש לבחון במחקרים עתידיים את השימוש הקליני באומגה 3 בהתאם למאפיינים של המטופלים עם הפרעת דיכאון, כגון אינדקס אומגה 3 נמוך (כפי שנבדק בבדיקת דם) או רמה גבוהה של מדדי דלקת.

*תהליך שדורש קבלת החלטות מורכבת של כלל המומחים, עד להגעה לקונצנזוס

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31480057

במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2014) נמצא כי תוספי אומגה 3 מסוג EPA הינם יעילים למניעת דיכאון כתופעת לוואי של הטיפול בהפטיטיס (C IFN-α therapy).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24602409

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (מרץ 2015) שהתקיים בקוריאה נועד לבחון את ההשפעה של נטילת תוסף אומגה 3 על חולים בעלי דיכאון קליני (מג'ורי). במחקר השתתפו 35 חולים אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת האומגה 3 (1,140 מ"ג EPA + 600 מ"ג DHA) או לקבוצת הפלסבו. מהממצאים עולה כי אומנם ניכר יתרון לנטילת אומגה 3 על פני פלסבו, אולם ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית או בעל משמעות קלינית. יש לציין כי במחקרים אחרים נעשה שימוש במינונים גבוהים יותר של אומגה 3 (3-5 גרם).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25824637

במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על מדדי דלקת ודיכאון בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית. החוקרים מסבירים כי דלקת מעודדת את ההחמרה של הפרעה דו-קוטבית ולכן לנטילת תוספים בעלי פעילות נוגדת דלקת עשויה להיות השפעה מיטיבה. במחקר נכללו 60 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 2 גרם ליום אומגה 3 או פלסבו למשך חודשיים. מדדי דלקת ותסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בירידה מובהקת במדדי הדלקת TNF-α, IL-6 ו-CRP וכן ברמת תסמיני הדיכאון. בנוסף, נמצא כי ירידה במדדי הדלקת הייתה קשורה באופן מובהק בירידה בתסמיני הדיכאון. החוקרים מסכמים כי אומגה 3 תורמת לירידה בפעילות הדלקתית ועשויה להוביל לירידה בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37213459/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של תוסף אומגה 3 על התפקוד והקשרים המוחיים בקרב מתבגרים עם דיכאון המוגדרים בסיכון להתפתחות הפרעה דו-קוטבית. במחקר נכללו 39 משתתפים בגיל 9 עד 21 עם אבחנה של הפרעה דיכאון שאינם מטופלים תרופתית להם הורה המאובחן עם הפרעה דו-קוטבית. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף שמן דגים במינון 2,250 מ"ג/יום אומגה 3, או פלסבו, למשך 12 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו כל המשתתפים עברו הדמיה תפקודית של המוח (fMRI) בזמן ביצוע מטלה עם הפרעה רגשית או ניטרלית. החוקרים מציינים כי ההתערבות הייתה מלווה בעלייה של 47% באומגה 3 בכדוריות הדם האדומות. תוצאות ההדמיה מצביעות על הבדלים בתגובה המוחית בין הקבוצות בהתייחס לקשרים בין קליפת המוח והמערכת הלימבית אשר מעורבת בתגובה הרגשית. החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי אומגה 3 הייתה מלווה בשינוי הקשרים המוחיים, כאשר שינוי זה היה קשור בירידה בחומרת תסמיני הדיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34214231/

במחקר אקראי מבוקר נבדקה (2021) ההשפעה של תוסף אומגה 3 על תסמיני דיכאון ועל מצב הרוח בקרב מבוגרים מעל גיל 50. כחלק ממחקר גדול העוסק בהשפעה של תוסף ויטמין D ואומגה 3 (VITAL), במחקר הנוכחי נכללו 18,353 משתתפים מעל גיל 50. במסגרת המחקר המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות שקיבלו 2,000 יחב"ל/יום ויטמין D או פלסבו, וגם 1 גרם/יום אומגה 3 (465 מ"ג EPA ו-375 מ"ג DHA) או פלסבו. כלומר, בניתוח הנוכחי נכללו 9,171 משתתפים שקיבלו אומגה 3 ו-9,182 תשעה משתתפים שקיבלו פלסבו, באופן בלתי תלוי בקבלת ויטמין D. ממוצע הגיל של המשתתפים היה 67 ומשך ההתערבות החציוני היה 5.3 שנים. נמצא כי הסיכון לדיכאון היה גבוה יותר ב-13% בקבוצת האומגה 3 לעומת הפלסבו (13.9 לעומת 12.3 מקרים ל-1,000 שנות אדם). עם זאת, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לשינוי בציוני מצב הרוח לאורך תקופת המעקב. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס לשיעור ההשפעות השליליות המשמעותיות. החוקרים מראים כי העלייה בתסמיני דיכאון הייתה משמעותית יותר בקרב נשים מבוגרות, ויש להמשיך ולבחון את ההבדלים המגדריים בתגובה לאומגה 3 ואת הגורמים הביולוגיים לכך, כגון הבדלים במנגנוני הוויסות הרגשיים. החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים מעל גיל 50 ללא תסמיני דיכאון משמעותיים נטילת תוסף אומגה 3 הייתה מלווה בעלייה קטנה בסיכון לתסמיני דיכאון, ללא השפעה משמעותית על מצב הרוח הכללי. מכאן, ממצאים אלה אינם תומכים ביעילות של תוסף אומגה 3 למניעת דיכאון בקרב מבוגרים. הערת מערכת: יש לפרש את הממצאים בזהירות שכן מחקרים קודמים הדגימו השפעה מיטיבה לאומגה 3.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34932079/

במחקר אקראי מבוקר (דצמבר 2017) נבדקה התרומה של דיאטה ים-תיכונית עם תוסף שמן דגים לשיפור הבריאות הנפשית בקרב משתתפים עם דיכאון. במחקר נכללו 152 מבוגרים, שדיווחו על תסמיני דיכאון וחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות ולקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו כמוסות שמן דגים (900 מ"ג DHA ו-200 מ"ג EPA ליום מחולקים ל-2 מנות) למשך 6 חודשים וכן השתתפו במפגשים קבוצתיים פעם בשבועיים למשך 3 חודשים; המפגשים כללו הדרכה תזונתית וסדנאות בישול המיועדות ליישום עקרונות הדיאטה הים-תיכונית. בנוסף, המשתתפים קיבלו סלי מצרכים שהכילו שמן זית, ירקות, פירות, שימורי קטניות, עגבניות וטונה וכן מגוון אגוזים (שקדים, אגוזי מלך ואגוזי לוז) וכן גישה לאתר אינטרנט בו מפורטים המתכונים. קבוצת הביקורת השתתפה במפגשים חברתיים בהם ניתן כיבוד כגון ביסקוויטים, גבינות, ממרחים ושתייה חמה וקרה. לאחר 3 חודשים נמצא כי ההתערבות התזונתית הייתה יעילה לשיפור איכות התזונה, כך שבהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות ציוני ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית היו גבוהים יותר ונצפתה צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים וקטניות וצריכה נמוכה יותר של חטיפים ושל בשר. בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בצריכת משקאות ממותקים. בנוסף, בקבוצת ההתערבות חל שיפור משמעותי יותר במדדי הדיכאון ואיכות החיים, כאשר מדד הדיכאון השתפר ב-45% בקבוצת ההתערבות לעומת 27% בקבוצת הביקורת. החוקרים מראים כי השיפור בדיכאון נמצא במתאם חיובי לציון ההתאמה לדיאטה הים-תיכונית, לצריכת אגוזים ולצריכת מגוון גדול יותר של ירקות. ההשפעה המיטיבה של תכנית ההתערבות נמשכה גם בתקופת מעקב של 3 חודשים נוספים. עוד נמצא כי עלייה ברמת אומגה 3 וירידה ברמת אומגה 6 בדם הייתה קשורה בשיפור תחושת הסטרס והרגשות השליליים וכן במדד איכות החיים. החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית יעילה לשיפור איכות התזונה, וכי דיאטה ים-תיכונית בשילוב תוסף אומגה 3 עשויה להקל על תסמיני דיכאון.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29215971

במחקר קליני רב-מרכזי (2022) נבדק הקשר בין פרופיל חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) ובין השינוי בתסמיני דיכאון והתגובה לטיפול בנוגדי דיכאון. במחקר נכללו 60 מטופלים עם הפרעת דיכאון אשר קיבלו סוגים שונים של תרופות נוגדות דיכאון. הערכה נוירופסיכיאטרית בוצעה בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-8 שבועות. בסיום תקופת המחקר המשתתפים סווגו בהתאם לתגובה לטיפול התרופתי (תגובה חיובית או ללא תגובה), כך שלאחר 4 ו-8 שבועות חומרת התסמינים הייתה גבוהה יותר בקרב המטופלים שלא הגיבו לטיפול התרופתי. באופן כללי נמצא כי רמת בסיס נמוכה של אומגה 3 הייתה קשורה בתסמינים חמורים יותר. עוד נמצא כי היו הבדלים בהרכב ה-PUFA בין המטופלים, כך שמטופלים שהגיבו לטיפול התרופתי היו מאופיינים ברמות גבוהות יותר של אומגה 3 וביחס אומגה 6 לאומגה 3 נמוך יותר בהשוואה למטופלים שלא הגיבו לטיפול התרופתי. החוקרים מראים כי מדדים אלה של אומגה 3 ניבאו את התגובה לטיפול התרופתי, כאשר אינדקס אומגה 3 גבוה יותר ניבא תגובה משמעותית יותר לטיפול התרופתי. הם מסכמים כי מטופלים שלא הגיבו לטיפול הסטנדרטי של נוגדי דיכאון היו מאופיינים ברמת בסיס נמוכה יותר של אומגה 3, ממצא אשר נמצא בהלימה לתפקיד של חומצות השומן בוויסות מצב הרוח.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35357051/

כחלק ממחקר עוקבה (2021) גדול שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הרמה בדם של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) והפרעות נפש בקרב צעירים. רמת ה-PUFA נבדקה בשתי דגימות דם שנלקחו בגיל 17 ו-24, כולל סך אומגה 6, סך אומגה 3, יחס אומגה 6 לאומגה 3 ואחוז ה-DHA מסך חומצות השומן. במסגרת המחקר נעשה גם ניתוח חתך וגם ניתוח אורך להערכת הקשר בין מדדי ה-PUFA ובין שלוש הפרעות נפש: הפרעות פסיכוטיות, הפרעת דיכאון בינונית/חמורה והפרעת חרדה מוכללת.
להלן סיכום הממצאים:

בניתוח חתך לא נמצא קשר משמעותי בין מדדי ה-PUFA ובין והפרעות נפש בגיל 17, כאשר בגיל 24 יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה יותר היה קשור בסיכוי גבוה יותר להיארעות של הפרעת נפש ואילו רמה גבוהה יותר של DHA הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר.
בניתוח אורך נמצא כי רמה גבוהה יותר של DHA בגיל 17 הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-66% להיארעות של הפרעות פסיכוטיות בגיל 24, אולם לא נמצאו עדויות משמעותיות בהתייחס להפרעת דיכאון או חרדה.
לא נמצא קשר משמעותי בין השינוי במדדי PUFA מגיל 17 ועד 24 והיארעות של הפרעות נפש בגיל 24.

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על קיומו של קשר בין רמת ה-PUFA והפרעות נפש בקרב צעירים, ומדגישים את החשיבות של DHA בגיל ההתבגרות למניעת פסיכוזה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34059620/

במחקר תצפיתי, (2020) נבדק הקשר בין ריכוז חומצות השומן DHA ו-EPA בכדוריות הדם האדומות ובין חומרת הדיכאון וביצועי זיכרון מילולי, בקרב ילדים ונוער הסובלים מדיכאון. החוקרים מציינים, כי מחקרים קודמים מראים קשר חיובי בין אומגה 3 ובין ביצועים קוגניטיביים, כאשר מטה-אנליזות עדכניות מצביעות על יעילות גבוהה יותר ל-EPA לעומת DHA. . במחקר נכללו 107 בני נוער, בני 15 בממוצע, אשר אובחנו עם דיכאון בינוני או חמור. נמצא כי הביצועים הקוגניטיביים היו גבוהים יותר בקרב משתתפים עם ריכוז גבוה של EPA בכדוריות הדם האדומות, בהשוואה למשתתפים עם ריכוז נמוך או בינוני. לא נמצאו קשרים מובהקים בין ריכוז ה-DHA ובין חומרת הדיכאון או הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים מסכמים, כי תוצאות אלה תומכות בממצאים קודמים שהצביעו על תפקיד משמעותי יותר ל-EPA לעומת DHA בהתייחס לתפקוד הקוגניטיבי. הם קוראים להמשיך ולבחון את היעילות של תוספי אומגה 3 כבסיס לגיבוש המלצה לשימוש קליני.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255819/

מחקר תצפיתי (נובמבר 2015) בו נבדק הריכוז של חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית, וכן הקשר בין ריכוזים אלה לבין חומרת התסמינים ויעילות הטיפול. נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית זמינות נמוכה יותר של חומצות שומן מסוג EPA. בנוסף נמצא קשר בין ריכוזי EPA לבין תסמינים כגון מאניה או נטיות אובדניות. עוד נמצא קשר להפרעת פאניקה ופסיכוזה. החוקרים משערים כי עשויים להיות הבדלים בין אנשים בריאים לבין אנשים עם הפרעה דו-קוטבית בתהליכים שחומצות השומן עוברות בגוף, אשר משפיעים על מהלך המחלה. החוקרים קוראים להמשיך ולבחון כיצד ניתן להקל על התסמינים של הפרעה דו-קוטבית באמצעות נטילת תוספי אומגה 3.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26424416

במחקר חתך שהתקיים ביפן (דצמבר 2015) בו השתתפו כ-2,000 מבוגרים מעל גיל 40 נמצא כי רמות גבוהות של אומגה 3 בדם היו קשורות ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26689657

סקירה (יולי-אוגוסט 2011) של טיפולים משלימים לסובלים מדיכאון קליני, מצאה כי יש יעילות רבה בטיפול בפרע מחורר (Hypericum perforatum) וב- SAMe (S-adenosyl methionine) כמו גם פעילות גופנית אירובית ואנאירובית. מהסקירה עולות בנוסף עדויות שאינן חותכות לגבי יעילות תוסף שמן דגים, וL-tryptophan.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33801688/

במאמר (2021) נוסף מציגים החוקרים ניתוח משני למחקר בו נבדקה השְפעת ההתערבות על רמת הטרומבוקסן (רכיב המעורב בתהליך קרישת הדם ומיוצר מחומצה ארכידונית), גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF), ורמות הומוציסטאין וויטמין D. מנתוני הבסיס עולה, כי משתתפים עם הפרעת דיכאון היו מאופיינים ברמות גבוהות של טרומבוקסן וברמות נמוכות של ויטמין D בהשוואה לקבוצת השוואה של ילדים בריאים. רמה גבוהה יותר של דיכאון ושל יחס אומגה 6 לאומגה 3 הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של טרומבוקסן וברמה נמוכה יותר של BDNF. בסיום ההתערבות נמצא כי בהשוואה לנטילת אומגה 6, נטילת אומגה 3 הייתה מלווה בירידה ברמת הטרומבוקסן ועלייה ברמת BDNF. לא נמצאו שינויים ברמת ההומוציסטאין או ויטמין D. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על תפקיד אפשרי לטרומבוקסן ול-BDNF בהתפתחות של הפרעה דיכאון ועל התרומה של תוסף אומגה 3. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים, התוספים סופקו על ידי חברת .Cultech Ltd.

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש. עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

במחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסייה (ספטמבר 2017), שנערך ביפן, נבדק הקשר בין צריכת דגים, אומגה 3 ואומגה 6 לבין הסיכון להתפתחות הפרעת דיכאון. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מצביעים על כך שצריכת דגים ואומגה 3 קשורה בסיכון נמוך יותר לדיכאון, אולם אין מספיק ממצאים מאוכלוסיות בהן צריכת הדגים גבוהה במיוחד ובמחקרים אלה דיכאון לא נקבע באמצעות אבחנה פסיכיאטרית. המחקר הנוכחי מבוסס על מדגם של 1,181 משתתפים (מתוך 12,219 משתתפים במחקר העוקבה) בגילאי 63-82, שמילאו שאלוני תזונה בשנת 1995 ובשנת 2000 ועברו הערכה פסיכיאטרית בשנת 2014-2015, כאשר 95 מהמשתתפים אובחנו עם הפרעת דיכאון. מניתוח נתוני התזונה של המשתתפים עולה כי צריכת הדגים נעה בין 57-153 גרם/יום, כאשר צריכה מתונה של דגים (111 גרם/יום) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-56% לדיכאון, בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (57 גרם/יום). מגמה דומה נמצאה ביחס לצריכה מתונה של חומצות השומן EPAו(307 מ"ג/יום מתוך טווח של 200-578 מ"ג/יום) ושל DPAן(123 מ"ג/יום מתוך טווח של 67-169 מ"ג/יום). קשרים אלה נשארו מובהקים גם לאחר התאמה סטטיסטית לתחלואה כרונית, כולל סרטן, מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של צריכה מתונה של דגים למניעת דיכאון בקרב קשישים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28949340

במחקר (2021) נכללו 60 ילדים בגילאי 7-18 המאובחנים עם הפרעת דיכאון או הפרעה משולבת של דיכאון וחרדה. בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי, המשתתפים חולקו אקראית לקבלת 20 מ"ל שמן דגים עשיר באומגה 3 (1,000 מ"ג EPA ו-750 מ"ג DHA) או שמן חמניות עשיר באומגה 6 (2,467 מ"ג חומצה לינולאית) למשך 12 שבועות. נמצא כי בקבוצת האומגה 3 חלה ירידה מובהקת במדד להערכת דיכאון החל מהשבוע השני להתערבות, בהשוואה לקבוצת האומגה 6 ובהשוואה לנתוני הבסיס, כאשר ציוני הדיכאון הנמוכים ביותר נצפו בשבוע העשירי להתערבות. עוד נמצא כי השיפור בציוני הדיכאון נשמר לאחר תקופת מעקב של חודש מסיום ההתערבות. בחלוקה לפי סוג ההפרעה נמצא כי נטילת אומגה 3 הייתה יעילה יותר למשתתפים עם הפרעת דיכאון לעומת הפרעה משולבת של דיכאון וחרדה. בקבוצת האומגה 6 לא חל שינוי מובהק בציוני הדיכאון במהלך תקופת המחקר. עוד נמצא כי יחס אומגה 6 לאומגה 3 ירד בקבוצת האומגה 3 בלבד לאחר שישה שבועות וכי יחס זה ורמת ה-EPA היו קשורים בחומרת התסמינים. מכאן, נטילת תוסף אומגה 3 כטיפול תומך עשויה להיות יעילה לילדים עם הפרעת דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32179212/

במחקר (2018) שנערך בקרב עכברים, נבדקה היעילות של תוסף חומצת שומן EPA בשילוב נשא פוספוליפידי לשיפור המעבר במחסום דם-מוח וכתוצאה מכך להעלאת ריכוזה במוח. החוקרים מסבירים כי חומצות שומן מסוג אומגה 3, EPA ו-DHA, מגנות מפני הפרעות מטבוליות ונוירולוגיות, כך ש-DHA נמצאה יעילה יותר כנגד תהליכי דלקת ואילו EPA עשויה לתרום למניעת דיכאון. עם זאת, רמת ה-EPA במוח נמוכה מאוד ואינה מושפּעת באופן משמעותי מתוספי תזונה. במחקר הנוכחי נבדקה ההשערה לפיה הגורם לכך הוא הספיגה של EPA כטריגליצריד, כאשר המעבר במחסום דם-מוח נעשה באמצעות נשא פוספוליפידי (ליזופוספטדילכוֹלין – LPC). החוקרים נתנו לעכברים תוסף EPA חופשי או בצורת LPC למשך 15 יום ובדקו את רמת הספיגה ברקמת המוח ואת הביטוי הגנטי. בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כלל EPA, נטילת EPA בצורת LPC הובילה לעלייה של פי 100 ברמת ה-EPA ברקמת המוח, כאשר ההשפעה של EPA חופשי הייתה מועטה מאוד. סה"כ ריכוז ה-EPA במוח היה 4.14% מסך חומצות השומן לעומת 0.56% לאחר צריכת EPA חופשי ו-0.04% בקבוצת הביקורת. בנוסף, נטילת EPA בצורת LPC הובילה לעלייה של פי 2 ברמת ה-DHA במוח. עוד נמצא כי נטילת EPA חופשי הובילה לעלייה ב-EPA ברקמת השומן ושתי הצורות הובילו לעלייה הן ב-EPA והן ב-DHA בלב ובכבד. רק נטילת EPA בצורת LPC הגבירה EPA ו-DHA ברשתית ואת הביטוי הגנטי במוח. תוצאות אלה מצביעות על הפוטנציאל של תוסף EPA בצורת LPC לטיפול הן בהפרעות דיכאון והן במחלות על רקע דלקתי, כמו אלצהיימר. המחקר מומן על ידי מענקי מחקר מטעם ה-NIH.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30530735

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158241/

וִיטמיני B

להלן הממצאים העיקריים, בהתבסס על מטה-אנליזות בהן למעלה מ-400 משתתפים:

לטיפול בדיכאון:

אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית.
תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון.
נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33809274/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2021) נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין B12 על התפקוד הקוגניטיבי, תסמיני דיכאון ועייפות. בסקירה נכללו 16 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 6,276 משתתפים ללא הפרעות נוירולוגיות חמורות או חסר קליני של ויטמין B12. בשלושה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B12 בלבד בהשוואה לפלסבו, ב-12 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של קומפלקס ויטמיני B בהשוואה לפלסבו, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של ויטמין B12 בלבד בהשוואה לקומפלקס ויטמיני B ובהשוואה לפלסבו. ב-15 מחקרים ניתן ויטמין B12 בנטילה פומית במינון 0.1 עד 1 מ"ג ליום, ובשני מחקרים התיסוף היה תוך-שרירי במינון 1 מ"ג פעם או פעמיים בשבוע. הגיל הממוצע של המשתתפים נע בין 66 ל-82, משך הטיפול נע בין 4 ל-117 שבועות, ורמת הבסיס של ויטמין B12 הייתה בטווח של 186 ל-385 pmol/L. בניתוח כולל של הנתונים לא נמצאה השפעה מובהקת לתוסף ויטמין B12 בלבד או לקומפלקס ויטמיני B על אף אחד מהמדדים של תפקוד קוגניטיבי. כמו כן, לא נמצאה השפעה מובהקת בהתייחס למדדים של דיכאון. רק במחקר אחד דווחו התוצאות בהתייחס לעייפות ולכן לא נערך ניתוח על מדד זה. החוקרים מסכמים, כי לא נמצאה תמיכה לתרומה של תיסוף ויטמין B12 לבד או בשילוב ויטמיני B נוספים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי או תסמיני דיכאון, בקרב מבוגרים ללא הפרעה נוירולוגית חמורות וללא חסר קליני של ויטמין B12.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013), עולה כי מחסור בוויטמין B6 הכפיל את הסיכון לסבול מדיכאון בקרב מבוגרים, בנוסף עולה כי ניתן לראות שיפור משמעותי בקרב הסובלים מסכיזופרניה ודיסקינזיה מאוחרת עם מתן מינון יומי של 1200 מ"ג. עוד מציגה הסקירה כי תוסף הנקרא פיקמילון ומכיל שילוב של GABA עם ויטמין B3 נמצא שיכול לטפל בסובלים מבעיות בערנות, בלבול, חרדה ודיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה בשילוב ביוטין (ויטמין B7), בקרב מטופלים הסובלים מהפרעת דיכאון. החוקרים מתבססים על עדויות לפיהן לחיידקי המעי השפעה על פעילות המוח וההתנהגות ועל הפעילות הדלקתית, ולכן משוער כי לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה במצבי דיכאון. במחקר נכללו 82 מטופלים, המאושפזים במחלקה פסיכיאטרית. הם חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 28 יום. תוסף הפרוביוטיקה OMNi-BiOTiC® Stress Repair מכיל תשעה זני חיידקים, במינון של לפחות 7.5 מיליארד חיידקים למנה של שלושה גרם. בנוסף, כל המשתתפים קיבלו 125 מ"ג ביוטין, 30 מ"ג שבטבט (Equisetum arvense), 30 מ"ג קולגן ו-30 מ"ג קרטין. נמצא, כי בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק בתסמינים הפסיכיאטריים, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, רק בקבוצת הפרוביוטיקה נמצא שיפור מובהק בהרכב החיידקים במעי ובריכוז של סוגי חיידקים מייטיבים מסוימים, וכן במסלולים הקשורים בשיפור הפעילות הדלקתית והמטבולית. ממצאים אלה מהווים בסיס לקשר בין איכות התזונה, הרכב חיידקי המעי והבריאות הנפשית, באמצעות ויסות תהליכים מטבוליים ופעילות נוגדת דלקת ונוגדת אפופטוזיס. החוקרים מסכמים, כי בקרב מטופלים הסובלים מהפרעת דיכאון, נמצאה השפעה מיטיבה לנטילת תוסף פרוביוטיקה בשילוב ביוטין, כאשר לפרוביוטיקה הייתה השפעה רק על פרופיל חיידקי המעי, ללא השפעה משמעותית על המדדים הקליניים. המחקר נתמך על ידי Institute AllergoSan, שסיפקה את התוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33171595/

מחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר (ינואר 2013) בחן את השפּעת מתן קומפלקס ויטמיני B על מבוגרים הסובלים מדיכאון וחרדה. 60 מבוגרים המאובחנים כסובלים מדיכאון חולקו רנדומלית לקבל קומפלקס ויטמיני B או פלסבו למשך חודשיים. המטופלים אשר קיבלו קומפלקס ויטמיני B הראו שיפור מובהק בתסמינים של דיכאון וחרדה, אל מול קבוצת הפלסבו. בנוסף נראה שיפור במדדי בריאות הנפש.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23738221

בניתוח משני של נתונים ממחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של תוסף מגנזיום, עם או בלי ויטמין B6, על הבריאות הנפשית. במחקר נכללו 264 משתתפים בריאים בגילאי 18-50 מארבעה מרכזים רפואיים בצרפת, אשר סבלו מרמת סטרס בינונית עד גבוהה ורמת מגנזיום נמוכה (0.66-0.84 מילימול/ליטר). המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף המכיל 300 מ"ג מגנזיום ו-30 מ"ג ויטמין B6 (Magne Bִ6®) או 300 מ"ג מגנזיום בלבד (®Magnespasmyl) למשך שמונה שבועות. במאמר קודם הראו החוקרים, כי בקרב המשתתפים שנטלו את התוסף המשולב חל שיפור גדול יותר ברמת הסטרס, בהשוואה למשתתפים שנטלו תוסף מגנזיום בלבד. בניתוח הנוכחי נבדקה ההשפעה של ההתערבות על מדדי דיכאון, חרדה ואיכות החיים. נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור במדדי הדיכאון והחרדה בהשוואה לנתוני הבסיס, בעיקר בארבעת השבועות הראשונים להתערבות. בנוסף, במהלך תקופת ההתערבות חל שיפור במדד איכות החיים בשתי הקבוצות. בקבוצת הטיפול המשולב בלבד נצפה שיפור בתפיסת המשתתפים לגבי יכולתם לבצע פעילות גופנית שגרתית. מסקנת החוקרים היא כי נטילת תוסף מגנזיום, עם או בלי ויטמין B6, עשויה לתרום לשיפור מצב הרוח ואיכות החיים בקרב הסובלים מרמת סטרס גבוהה וחסר מגנזיום. מכאן, ממצאי המחקר מצביעים על התרומה של מתן תוספי מגנזיום למבוגרים במצבי סטרס ועם רמות מגנזיום נמוכות בדם, לשיפור מצב הרוח ואיכות החיים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33864354/

במחקר אקראי מוצלב (2022) נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B6 על תסמיני דיכאון בקרב נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון. החוקרים מסבירים כי השימוש בגלולות למניעת הריון קשור בסיכון מוגבר לחסר בויטמין B6 המעורב בתהליכי וויסות מצב הרוח. במחקר נכללו שמונה נשים בריאות בגיל 18-25 שאינן נוטלות תוספי תזונה ונוטלות גלולות למניעת הריון במשך שנה לפחות. כל המשתתפות קיבלו בסדר אקראי 100 מ"ג/יום ויטמין B6 או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם 4 שבועות הפרדה בין התנאים. במהלך תקופת המחקר המשתתפות התבקשו לשמור על הרגלי התזונה והפעילות הגופנית שלהן. כצפוי, רמת ויטמין B6 בדם עלתה בעקבות ההתערבות בהשוואה לנתוני הבסיס ובהשוואה לפלסבו. נמצא כי נטילת התוסף הייתה מלווה בשיפור של 20% במדד BDI-II להערכת דיכאון בהשוואה לעלייה של 11% לאחר נטילת פלסבו. לא נמצאה השפעה משמעותית להתערבות במדד POMS להערכת מצב הרוח. החוקרים מסכמים כי נתונים ראשוניים אלה מצביעים על התועלת של תיסוף ויטמין B6 להפחתת תסמיני דיכאון בקרב נשים צעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35109763/

במחקר חתך (2020) שנערך ביפן, בו נכללו 289 נשים מעל גיל 40, נמצא כי צריכה נמוכה יותר של ויטמין B6, הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון. מזונות המכילים ויטמין B6 כוללים פלפל אדום, שום, אגוזים, דגים ובשר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33182514/

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24324965

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש. עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

במחקר מבוקר (פברואר 2016) בו השתתפו 48 קשישים עם הפרעה קוגניטיבית קלה נמצא כי נטילת ויטמיני B הייתה מלווה בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, בהפחתת רמת הומוציסטאין ותסמיני דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26878196

בסקירה (אפריל 2017) מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים ופרה-קליניים בנוגע ליעילות של מגוון רכיבים טבעיים לטיפול בדיכאון. מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים מצביעים על היעילות של קטכינים המצויים בתה ירוק להפחתת תסמיני דיכאון, באמצעות עיכוב האנזים MAO המווסת את תהליך הייצור של מוליכים עצביים. קקאו נמצא יעיל להפחת תסמיני דיכאון בחולדות ורזברטרול נמצא יעיל לעיכוב הספיגה החוזרת של נוראדרנלין וסרוטונין וכתוצאה מכך להפחתת תסמיני דיכאון וחרדה וכן נמצא בעל השפעה מעכבת על האנזים MAO באזורים שונים במוח. מחקרים קלינים תצפיתיים מצביעים על הפוטנציאל של אומגה 3 וויטמיני B לטיפול בדיכאון, אולם היעילות הקלינית לא הוכחה במחקרים מבוקרים. החוקרים מסכמים כי נאספות עדויות המעידות על כך ששימוש ברכיבים טבעיים עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לעיכוב ההתפתחות וההתקדמות של דיכאון, אולם נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים לאשש את הממצאים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26613119

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35979473/

וִיטמין D

במטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על הסיכון לדיכאון ועל מהלך המחלה. בניתוח נכללו 29 מחקרים בהם 4,504 משתתפים:

ב-18 מחקרים נבדק הקשר בין נטילת ויטמין D ובין רמת דיכאון בקרב משתתפים ללא דיכאון בתחילת המחקר. במחקרים אלה נכללו משתתפים בגיל 13 עד 85 מארבע יבשות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו ויטמין D במינון יומי ממוצע של 200 עד 10,000 יחב"ל לתקופה של 6 עד 144 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה מלווה בירידה מובהקת בציון הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת, ובכך עשויה להיות יעילה להפחתת הסיכון לדיכאון.

ב-11 מחקרים נבדק הקשר בין נטילת ויטמין D ובין התפתחות המחלה בקרב משתתפים עם דיכאון. במחקרים אלה נכללו משתתפים בגיל 18 עד 79 משתי יבשות. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו ויטמין D במינון יומי ממוצע של 1,500 עד 7,100 יחב"ל למשך 4 עד 52 שבועות.

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה מלווה בירידה מובהקת בציון הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת, ובכך עשויה להיות יעילה לטיפול בדיכאון. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי נטילת ויטמין D עשויה להיות יעילה הן למניעה והן לטיפול בעיקר בקרב משתתפים עם רמת ויטמין D נמוכה (פחות מ-50 ננומול/ליטר) ובקרב נשים. עוד נמצא יתרון למינונים גבוהים מ-2,800 יחב"ל ליום, כאשר לצורך מניעה משך התערבות של למעלה מ-8 שבועות היה יעיל יותר.החוקרים מסכמים כי לתיסוף ויטמין D עשויה להיות השפעה מיטיבה על הסיכון לדיכאון ועל הפרוגנוזה, בעיקר במצבים של חסר ויטמין D.

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה ההשפעה של תיסוף ויטמין D על תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. בסקירה נכללו 41 מחקרים בהם 53,235 משתתפים, כ-84% מהם נשים. קבוצת ההתערבות קיבלה ויטמין D במינון יומי ממוצע של 400 עד 14,000 יחב"ל למשך 5 ימים עד 5 שנים. במחקרים אלה רמת הדיכאון נמדדה באמצעות מגוון כלים, ב-10 מחקרים לא דווח על השימוש בתרופות נוגדות דיכאון וב-14 מחקרים נטילת תרופות הייתה מותרת או חלק מפרוטוקול המחקר. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת ויטמין D הייתה מלווה בירידה מובהקת בתסמיני הדיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים מציינים כי ההטרוגניות בין המחקרים הייתה גדולה ורמת הביטחון בתוצאה הוגדרה כנמוכה מאוד. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא יתרון למינון גבוה מ-2,000 יחב"ל ליום. החוקרים מסכמים כי נטילת תוספי ויטמין D עשויה לתרום להפחתת תסמיני דיכאון, ויש להמשיך ולבחון את התועלת האפשרית של מתן ויטמין D בנוסף לטיפול הסטנדרטי בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35816192/

בסקירה שיטתית (2021) הוערכה התרומה של תיסוף ויטמין D לשיפור הבריאות הנפשית בקרב חולי טרשת נפוצה. בסקירה נכללו שישה מחקרים, מהם שני מחקרים אקראיים מבוקרי פלסבו וארבעה מחקרים פרוספקטיביים התערבותיים או תצפיתיים. בארבעה מחקרים ניתנו תוספי ויטמין D במגוון מינונים למשך ארבעה שבועות עד 12 חודשים, ובשני מחקרים נערכה השוואה בין משתתפים שדיווחו על נטילת תוספי ויטמיני D לעומת אלה שלא בתקופת מעקב של 2.5 שנים. מדדי המטרה שהוערכו כללו איכות החיים, תסמיני דיכאון ועייפות. ברוב המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לנטילת תוספי ויטמין D על מדדי הבריאות הנפשית בקרב חולי טרשת נפוצה. ספציפית, בכל המחקרים בהם נבדקה איכות החיים נמצאה השפעה מיטיבה, אולם בחלק מהמחקרים לא נמצא יתרון בהתייחס לתסמיני דיכאון. החוקרים מסכמים כי אומנם מספר המחקרים קטן, אך ממצאי הסקירה מצביעים על השפעה מיטיבה לתוספי ויטמין D בקרב חולי טרשת נפוצה. הם מציינים כי בהינתן שבקרב חולים אלה נמצאה שכיחות גבוהה של חסר ויטמין D, נטילת תוספים הינה רצויה במינון של לא פחות מהקצובה היומית המומלצת.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959758/

לטיפול בדיכאון:

אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית.
תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון.
נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158241/

מטה אנליזה (2013) בחנה את הקשר בין הרמות בדם של ויטמין D והסיכון לדיכאון. מהמחקר עולה כי לבעלי רמות גבוהות של ויטמין D בדם יש סיכון נמוך באופן משמעותי לסבול מדיכאון. הסיכון לסבול מדיכאון יורד עם כל עליה של 10 נ"ג למ"ל של הויטמין בדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23636546

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. בין שאר התוספים שנבדקו בסקירה תוסף ויטמין D הדגים יעילות משמעותית לסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות נוגדות דכאון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33809478/

בסקירה שיטתית, מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים (2021) והתערבותיים בהתייחס לקשר בין ויטמין D ובין הבריאות הנפשית בקרב ילדים. ממצאים קודמים מציעים כי לויטמין D תפקיד בהיבטים מסוימים של הבריאות הנפשית בקרב מבוגרים, כאשר העדויות בהתייחס לילדים הינן מוגבלות. בסקירה נכללו 24 מחקרים אשר נערכו בקרב משתתפים בריאים או עם הפרעות נפשיות. במחקרים אלה נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם או רמת הצריכה ובין מגוון מדדים של בעיות והפרעות בתחום בריאות הנפש כגון בעיות אלימות, חרדה, דיכאון, תסמינים פסיכוטיים, הפרעות שינה ועוד. באופן כללי, במרבית המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לויטמין D על המדדים שהוערכו. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו בסקירה היו הטרוגניים מאוד בהתייחס למאפייני המשתתפים ולתוצאות שנבדקו. הם מסכמים, כי בהתבסס על הממצאים הקיימים ניתן להמליץ על צריכת ויטמין D, כחלק מדיאטה מאוזנת או כתוסף, לתמיכה בבריאות הנפשית בקרב ילדים על מנת להשיג את הרמה הנדרשת בדם במטרה למנוע התפתחות של בעיות נפשיות או להקלתן.

מסקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013), עולה כי מחסור בויטמין D בתקופת התפתחות המוח נמצא קשור לאוטיזם וסכיזופרניה, רמות נמוכות של ויטמין D במבוגרים עשויה להעלות את הסיכון לדיכאון, אלצהיימר, פרקינסון והידרדרות קוגנטיבית. הרמה האופטימלית של הויטמין היא בין 30-80 ng/mL.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23538074

בסקירה (2022) מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים וממחקרים אקראיים מבוקרים העוסקים בהשפעה הבריאותית של ויטמין D, מעבר להשפעה על בריאות העצם. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס למחלות אוטואימוניות, סרטן, מחלות קרדיווסקולריות, קורונה (COVID-19), סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, תמותה מכל גורם, זיהומים במערכת הנשימה, אלצהיימר ודמנציה, הפרעת דיכאון ותוצאות הריון ולידה. באופן כללי מחקרים תצפיתיים מצביעים בעקביות על הקשר בין ויטמין D ובין מגוון תוצאות בריאותיות חיוביות, תחת מגבלות מתודולוגיות בכל אחד מסוגי המחקרים. עם זאת, ברוב המחקרים האקראיים המבוקרים לא נמצאה תמיכה מובהקת להשפעה של ויטמין D על הפחתת הסיכון לתוצאות בריאותיות שליליות. ההסברים המרכזיים לכך הם שרק מיעוט מהמשתתפים במחקרים אלו היו עם חסר ויטמין D, השימוש במינון נמוך, צריכת ויטמין D ממקורות נוספים מחוץ למחקר והתייחסות למינון הניתן במחקר על פני הריכוז בדם, זאת בנוסף להעדר התייחסות להבדלים בין קבוצות שאינם חלק מהניתוח העיקרי של תוצאות המחקר. החוקרים מדגישים את החשיבות של מחקרים נוספים, כולל ממחקרי מעבדה, מחקרים אקולוגיים ומחקרים בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית להערכת ההשפעה הבריאותית של ויטמין D. הם מסכמים כי השימוש בממצאים תצפיתיים תוך ביסוס סיבתיות באמצעות קריטריונים מקובלים (Bradford Hill criteria) עשוי לתרום לפיתוח מדיניות בתחומי הטיפול הרפואי ובריאות הציבור וכבסיס למחקרים אקראיים מבוקרים בהם ישנה התייחסות לשינוי ברמת ויטמין D בדם כתוצאה מההתערבות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36145186/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) הוערכה ההשפעה ארוכת הטווח של נטילת תוסף ויטמין D על תסמיני דיכאון בקרב מבוגרים. כחלק ממחקר העוסק במניעת תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן, במחקר הנוכחי נכללו 18,353 משתתפים מעל גיל 50, מהם 16,657 משתתפים הוגדרו כבעלי סיכון לאירוע דיכאון (ללא היסטוריה של דיכאון) ו-1,696 משתתפים הוגדרו כבעלי סיכון להישנות של דיכאון (היסטוריה של דיכאון, ללא קבלת טיפול בשנתיים שקדמו למחקר). במחקר המקורי המשתתפים חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון 2,000 יחב"ל ליום ו/או שמן דגים במינון 1 גרם ליום - בהשוואה לפלסבו. במחקר הנוכחי החוקרים בדקו את ההשפעה בקרב סה"כ 9,181 משתתפים שקיבלו ויטמין D לעומת סה"כ 9,172 משתתפים שקיבלו פלסבו. משך ההתערבות החציוני היה 5.3 שנים וכ-90% מהמשתתפים השלימו את המחקר. לנטילת ויטמין D לא נמצאה השפעה על הסיכון לדיכאון או לתסמיני דיכאון בעלי משמעות קלינית בהשוואה לפלסבו, ולא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעור המקרים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בשינוי בציוני מצב הרוח לאורך הזמן ולא היה שינוי משמעותי במדד PHQ-8 להערכת דיכאון. החוקרים מסכמים כי בקרב מבוגרים מעל גיל 50 שאינם סובלים מתסמיני דיכאון, לא נמצאה תועלת לנטילת תוסף ויטמין D במינון גבוה להפחתת הסיכון לדיכאון או לשינוי במצב הרוח במהלך תקופה של מעל ל-5 שנים. ממצאים אלה אינם תומכים בשימוש בויטמין D כאסטרטגיה למניעת דיכאון בקרב מבוגרים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32749491/

במחקר אקראי מבוקר (2023) שנערך בפינלנד נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D עד גיל שנתיים על תסמינים פסיכיאטריים בגיל 6-8. במחקר נכללו 987 תינוקות שנולדו במועד אשר חולקו אקראית לקבלת ויטמין D במינון 400 או 1,200 יחב"ל ליום מגיל שבועיים ועד גיל שנתיים. בניתוח נכללו 346 מהילדים להם נאספו נתונים על תסמינים התנהגותיים בגיל 6-8 כפי שדווח על ידי ההורים. מדדי המטרה כללו שלושה ציונים: ציון של בעיות הפנמה (כגון דיכאון, חרדה, תלונות סומטיות), ציון של בעיות החצנה (כגון אגרסיביות, אימפולסיביות) וציון כללי.נמצא כי שיעור הילדים עם בעיות הפנמה בעלות משמעות קלינית היה 5.6% בקבוצת המינון הגבוה לעומת 11.8 בקבוצת המינון הנמוך, נתון המבטא סיכוי נמוך ב-60% לבעיות הפנמה בקבוצת המינון הגבוה. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס לבעיות של החצנה. החוקרים מסכמים כי תיסוף ויטמין D במינון גבוה בשנתיים הראשונות לחיים היה קשור בסיכון מופחת לסבול מבעיות הפנמה בגיל הילדות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37204794/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה היעילות והבטיחות של תיסוף ויטמין D להפחתת תסמיני דיכאון בקרב נשים עם סוכרת סוג 2. במחקר נכללו נשים מעל גיל 21 שאובחנו עם תסמיני דיכאון ורמת ויטמין D נמוכה מ-32 ננוגרם/מ"ל. סה"כ 129 נשים בנות 50 בממוצע, עם סוכרת במשך כ-8 שנים בממוצע, חולקו אקראית לנטילת ויטמין D במינון 50,000 או 5,000 יחב"ל/שבוע במשך 6 חודשים. בתחילת המחקר הרמה הממוצעת של ויטמין D בדם הייתה 20.8 ננוגרם/מ"ל ורמת ההמוגלובין המסוכרר הממוצעת הייתה 7.8%. בסוף תקופת ההתערבות העלייה ברמת ויטמין D בדם הייתה משמעותית יותר בקבוצת המינון הגבוה לעומת המינון הנמוך, עם עלייה ממוצעת של 34 לעומת 10 ננוגרם/מ"ל, בהתאמה. בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק לאורך זמן בתסמיני הדיכאון, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. יחד עם זאת, השיפור היה תלוי ברמת הדיכאון הבסיסית, כך שבקרב נשים עם חומרת תסמינים מתונה נמצא יתרון לויטמין D במינון נמוך לעומת גבוה ואילו בקרב נשים עם חומרת תסמינים גבוהה השיפור לא היה תלוי במינון. החוקרים מסכמים כי בקרב נשים עם סוכרת סוג 2 הסובלות מתסמיני דיכאון ורמה נמוכה של ויטמין D, תיסוף ויטמין D היה יעיל לשיפור מצב הרוח באופן בלתי תלוי במינון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35280228/

במחקר אקראי מבוקר, (2019) שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין D להקלה על דיכאון בקרב קשישים. במחקר נכללו 78 משתתפים מעל גיל 60, הסובלים מדיכאון ברמה בינונית עד קשה. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף ויטמין D במינון של 50,000 יחידות/שבוע או פלסבו - למשך 8 שבועות. נמצא כי נטילת התוסף הובילה לעלייה ברמת ויטמין D בדם:

בקבוצת ההתערבות הריכוז בדם עלה מ-22.57 ל-43.48 ננוגרם/מ"ל.
בקבוצת הפלסבו הריכוז בדם עלה מ-21.2 ל-25.9 ננוגרם/מ"ל.

בקבוצת ההתערבות ציון הדיכאון ירד באופן מובהק בהשוואה לנתוני הבסיס, כאשר בקבוצת הפלסבו חלה עלייה שאינה מובהקת סטטיסטית בציון הדיכאון. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף ויטמין D עשויה לתרום להקלה על תסמיני דיכאון בקרב קשישים.

המחקר מומן על יד מענק מטעם אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30316534/

במחקר אקראי מבוקר, (2019) שנערך בהולנד, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על מדדי דיכאון ותפקוד גופני בקרב קשישים, הסובלים מחסר ויטמין D. במחקר נכללו 155 משתתפים בגילאי 60-80, שאובחנו עם תסמיני דיכאון בעלי משמעות קלינית, מגבלה תפקודית ורמת ויטמין D של 15-50/70 ננומול/ליטר (בהתאם לעונת השנה). המשתתפים קיבלו באופן אקראי ויטמין D במינון 1,200 יחב"ל/יום או פלסבו - למשך 12 חודשים. נמצא כי לאחר שישה חודשים, נטילת התוסף הובילה לעלייה משמעותית ברמת ויטמין D בדם בהשוואה לפלסבו (ממוצע של 85 לעומת 43 ננומול/ליטר). יחד עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס למדדי הדיכאון והתפקוד הגופני, או בהתייחס למדדים המשניים שנבדקו כולל תסמיני חרדה, תפקוד קוגניטיבי, תנועה, חוזק ואיכות החיים. מכאן, לנטילת תוסף במינון 1,200 יחב"ל למשך שנה לא נמצאה השפעה מובהקת על מדדי דיכאון ותפקוד גופני בקרב קשישים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31340012

במחקר עוקבה,(2019) שנערך בקולומביה, נבדק הקשר בין חסר בויטמין D בתקופת הילדות לבין בעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. במחקר נכללו 273 ילדים בגילאי 5-12, כאשר רמת ויטמין D בדם נמדדה בתחילת המחקר, ולאחר שש שנות מעקב בוצעה הערכה של בעיות התנהגות באמצעות דיווח עצמי ושאלון להורים. נמצא כי שיעור הילדים עם חסר ויטמין D (עד 50 ננומול/ליטר) היה 10.3%.

להלן סיכום הממצאים:

חסר בויטמין D היה קשור בציונים גבוהים יותר של בעיות התנהגות, כולל בעיות עם ביטוי חיצוני, כגון התנהגות תוקפנית וגם בעיות עם ביטוי פנימי, כגון חרדה ודיכאון.
נמצא קשר בין ריכוז נמוך של חלבון קושר (DBP (Vitamin D Binding protein לבין בעיות התנהגות, באופן בלתי תלוי בחסר ויטמין D.

מסקנת החוקרים היא כי חסר ויטמין D וריכוז נמוך של חלבון קושר ויטמין D בגיל הילדות קשורים בעלייה בבעיות התנהגות בגיל ההתבגרות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31429909

במחקר חתך (2021) נבדק הקשר בין מטבוליטים של ויטמין D בדם, ובין תסמיני דיכאון בקרב נשים מהאוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של נשים שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי בשנים 2011-2014. תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות שאלון ובבדיקת דם נבדקה הרמה של 25(OH)D3 ו-25(OH)D2. בהתבסס על הנתונים של 4,893 נשים נמצא כי רמה גבוהה יותר של 25(OH)D3 הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון. מגמה זאת נמצאה בלי קשר למצב המשפחתי - בקרב רווקות, גרושות, פרודות ואלמנות. בהתבסס על הנתונים של 1,144 נשים לא נמצא קשר מובהק בין 25(OH)D2 ותסמיני דיכאון באופן כללי, אולם בניתוח מנה-תגובה נמצא יתרון לרמה גבוהה מ-56 ננומול/ליטר. ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה האפשרית של ויטמין D על מצב הרוח, אולם יש לבחון האם קיים קשר סיבתי במחקרים מבוקרים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34606802/

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים.מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש.
עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

במדגם (מרץ 2015) של 185 סטודנטיות בריאות נמצא כי רמות נמוכות של ויטמין D היו קשורות ברמה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון בעלי משמעות קלינית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25791903

וִיטמין C

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. מהסקירה עולות תוצאות שאינן חד משמעיות לגבי תוספי תזונה מסוימים ובינהם ויטמין C.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35464032/

במטה-אנליזה של מחקרים תצפיתיים (2022) נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של ויטמין C וויטמין E והסיכון לדיכאון. בניתוח נכללו נתונים מ-25 מחקרים בהם 91,966 משתתפים.

להלן הממצאים העיקריים:

משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של ויטמין C, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-28% לסבול מדיכאון.
בקרב משתתפים עם דיכאון הצריכה התזונתית הממוצעת של ויטמין C הייתה נמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה למשתתפים ללא דיכאון.
תוצאות דומות נמצאו עבור הצריכה של ויטמין E, כך שצריכה גבוהה הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-16% לדיכאון ומשתתפים עם דיכאון היו מאופיינים בצריכה נמוכה יותר של ויטמין E.

החוקרים מסכמים כי צריכה תזונתית גבוהה יותר של ויטמין C וויטמין E הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לדיכאון, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרי עוקבה נוספים. .

במחקר מבוקר וכפול סמיות (מרץ 2013) שנערך על ילדים הסובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי בדקו לאורך חצי שנה את השפּעת תוסף ויטמין C יחד עם תרופה ממשפחת ה-SSRI (פרוזאק). במחקר חולקו המשתתפים וקיבלו פרוזאק במינון 10-20 מ"ג ליום יחד עם 1000 מ"ג ליום של ויטמין C לקבוצת ההתערבות או פלסבו בקבוצת הביקורת. בקבוצת ההתערבות שקיבלו ויטמין C בנוסף לתרופת ה-SSRI, נצפה שיפור משמעותי בתסמינים הדיכאוןיים בהשוואה לקבוצת הביקורת, ללא תופעות לוואי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23510529

מחקר (יולי 2012) שנעשה על מנת לבחון האם מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית ודיכאון הם בעלי רמות נמוכות של ויטמין C, ויטמין E וויטמין A בדם לעומת קבוצת ביקורת בריאה, והאם מתן תוסף של נוגדי חמצון אלה ישפר את רמות החרדה והדיכאון. 80 מטופלים בגילאי 20-60 נכללו במחקר. נמצא כי בקרב הסובלים מהפרעת חרדה כללית ודיכאון רמות נוגדי החמצון נמוכה משמעותית מאשר בקבוצת ביקורת של אנשים בריאים בגילאים דומים, וכי מתן תוספי תזונה של ויטמין C, ויטמין E וויטמין A למשך שישה שבועות הביא להפחתה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון. נראתה עליה של רמות הויטמינים בדם, מלבד ויטמין E שלא עלה בקרב הסובלים מדיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23226848

מגנזְיום

מחקרים | מנגנוני פעולה

מחקרים

לטיפול בדיכאון:

אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית.
תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון.
נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32503201/

בסקירה שיטתית (2020) נבדק הקשר בין רמת המגנזיום לבין הפרעות נפשיות והוערכה היעילות הטיפולית של תוספי מגנזיום. החוקרים מסבירים כי למגנזיום מגוון תפקידים במערכת העצבים המרכזית, כאשר מחקרים שונים הדגימו את יעילותו בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות ומצאו רמות מגנזיום נמוכות יותר במצבים של הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון. בסקירה נכללו 32 מחקרים תצפיתיים או התערבותיים, בהם נבדק הקשר בין חשיפה למגנזיום לבין הפרעות דיכאון (18 מחקרים), הפרעות חרדה (4 מחקרים), ADHD (4 מחקרים), אוטיזם (4 מחקרים), OCD (מחקר אחד), סכיזופרניה (מחקר אחד) והפרעות אכילה (מחקר אחד).

להלן הממצאים העיקריים:

ב-12 מחקרים זוהו רמות מגנזיום נמוכות יותר בקרב משתתפים הסובלים מתסמיני דיכאון.
מבין 5 מחקרים בהם נבדקה היעילות של מגנזיום להקלה על דיכאון, ב-3 מחקרים נמצאו תוצאות חיוביות וב-2 מחקרים לא נמצאה השפעה מובהקת.
לא נמצאו קשרים משמעותיים בין רמת המגנזיום לבין הפרעות חרדה, אולם בשני מחקרים נמצא קשר בין רמת המגנזיום לבין שיפור בתסמיני חרדה וסטרס.
בשני מחקרים נמצא קשר בין רמות מגנזיום נמוכות לבין ADHD.
מבין 3 מחקרים, רק במחקר אחד נמצא קשר בין רמת מגנזיום נמוכה לבין אוטיזם.
לא נמצאו קשרים ברורים בין רמת המגנזיום וסכיזופרניה או הפרעות אכילה.

החוקרים מסכמים כי מהסקירה עולים ממצאים שאינם חד משמעיים, הן בהתייחס לקשר בין רמת המגנזיום לבין הפרעות נפשיות שונות, והן בהתייחס ליעילות הטיפולית של מגנזיום. יחד עם זאת, הממצאים כן מצביעים על הפוטנציאל להשפעה מיטיבה של תוספי מגנזיום ונדרשים מחקרים נוספים להערכת היעילות של מגנזיום - לבד או בשילוב טיפול תרופתי כגון נוגדי דיכאון.

במחקר אקראי מוצלב פתוח (יוני 2017) נבדקה התרומה של תוסף מגנזיום כלוריד (המאופיין בזמינות ביולוגית ובסבילות גבוהה) להקלה על תסמיני דיכאון. במחקר נכללו 126 מבוגרים בני 52 בממוצע, הסובלים מתסמיני דיכאון קלים עד בינוניים (ציון של 5-19 על סקאלה של 0-27 במדד PHQ-9). הנחקרים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: האחת קיבלה תוסף מגנזיום (2,000 מ"ג יום המכילים 248 מ"ג מגנזיום אלמנטלי) והשניה לא קיבלה טיפול - למשך 6 שבועות – ולאחר מכן הקבוצות התחלפו למשך 6 שבועות נוספים. נמצא כי נטילת תוסף מגנזיום הייתה מלווה בשיפור תסמיני הדיכאון, עם ירידה של 4.9 נקודות בממוצע במדד PHQ-9 לעומת עלייה של 1.1 נקודות בממוצע בתקופת הביקורת (p<0.001). כמו כן, נמצא כי נטילת מגנזיום הובילה להקלה ברמת החרדה עם ירידה של 3.6 נקודות בממוצע במדד GAD-7 (על סקאלה של 0-21), לעומת עלייה של 0.9 נקודות בממוצע בתקופת הביקורת (p<0.001). המשתתפים דיווחו כי התוסף נסבל היטב ו-61% מהמשתתפים ציינו כי ימשיכו להשתמש בתוסף. מגמה דומה נמצאה גם באופן בלתי תלוי בגורמים כמו גיל, מין, חומרת התסמינים, רמת המגנזיום הבסיסית ונטילת טיפול תרופתי.החוקרים מסכמים כי תוסף מגנזיום כלוריד הינו בטוח ויעיל להקלה תוך שבועיים על תסמיני דיכאון. המחקר מומן על ידי קרן אוניברסיטאית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28654669

בסקירה (2013) שבחנה את יעילות השימוש בתוספי מגנזיום לטיפול בדיכאון, נמצא כי חוסר מגנזיום נצפה בסוגים שונים של דיכאון וכי מינון כללי של 600-800 מ"ג ליום עשוי לשמש כאסטרטגיית מניעה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23950577

במחקר קליני אקראי ומבוקר (2017) שנערך בקרב 26 נבדקים מבוגרים בגיל ממוצע של 52 הסובלים מדיכאון ומתסמינים נלווים של חרדה, נמצא כי נטילת מגנזיום כלוריד במינון יומי של 248 מ"ג ליום למשך 6 שבועות הובילה לשיפור מובהק (P<0.001) עם ירידה של 56% (6 נקודות) במדד (PHQ-9 (Patient Health Questionnaire-9 - מדד להערכת דיכאון, ושיפור מובהק (P<0.001) עם ירידה של 52% (4.5 נקודות) במדד GAD-7) Generalized Anxiety Disorder-7 – מדד להערכת חרדה).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28654669

מחקר קליני אקראי ומבוקר (2008) שנערך בקרב 21 קשישים החולים בסוכרת סוג 2 ואשר סובלים מהיפומגנזמיה, בחן את היעילות של תוסף מגנזיום כלוריד הניתן במינון יומי של 2.5 גרם כתמיסה נוזלית (סה"כ 450 מ"ג מגנזיום), בהשוואה לתרופה Imipramine הניתנה במינון יומי ממוצע של 50 למשך 12 שבועות, בטיפול בדיכאון. בתום ההתערבות, 12 הנבדקים שנטלו מגנזיום בקבוצת ההתערבות הדגימו ירידה של 6.5 נקודות בממוצע בסולם Yasavage ו-Brink (מדד להערכת דיכאון), לעומת ירידה של 5.2 נקודות בממוצע בקרב 9 נבדקים שקיבלו Imipramine.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19271419

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33864354/

במחקר קליני (2006), נמצא כי בקרב 4 נבדקים ( 2 גברים ו-2 נשים) נטילת תוסף מגנזיום מסוג גליצינט או טאוראט במינון יומי מחולק של 600 מ"ג, למשך 7 ימים לפחות, סייעה לטיפול בדיכאון אחרי לידה ובדיכאון מאג'ורי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16542786

במחקר קליני (1991) שנערך בקרב 32 נשים, נטילה של מגנזיום אנאורגני pyrrolidone carboxylic acid, במינון של 360 מ"ג 3 פעמים ביום, מיום 15 למחזור החודשי ועד תחילת הוסת נמצאה יעילה לעומת פלסבו ,בהפחתת תסמיני דיכאון בקרב נשים בגילאי 24-39, הסובלות מתסמונת קדם וסתית והפרעות במצב רוח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2067759

במחקר עוקבה (2009) שנערך בקרב 5,708 משתתפים בגילאי 46-49 או 70-74, נמצא כי אנשים הסובלים מדיכאון נוטים לצרוך תזונה דלה במגנזיום וכי קיים קשר הפוך בין צריכת מגנזיום לבין תסמינים דיכאוניים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19085527

במחקר חתך (2023) שנערך בטאיוואן נבדק הקשר בין צריכת המגנזיום בתזונה ורמת המגנזיום בדם ובין תסמיני דיכאון. במחקר נכללו הנתונים של 2,193 מבוגרים בני 53 בממוצע שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה הלאומי. הבריאות הפסיכולוגית הוערכה באמצעות המדד BSRS-5 הכולל התייחסות לתסמיני חרדה, דיכאון, עוינות, רגישות חברתית ותסמינים נוספים כגון הפרעות שינה, כאשר הציון נע בין 0-20 כך שציון גבוה יותר מעיד על סיכון מוגבר להפרעה פסיכולוגית. בקרב כלל המשתתפים צריכת המגנזיום הממוצעת הייתה 278 מ"ג ליום ורמת המגנזיום הממוצעת בדם הייתה 2.14 מ"ג/דצ"ל. הציון הממוצע במדד BSRS-5 היה 1.86 נקודות.

להלן הממצאים העיקריים:

נמצא קשר חלש בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין רמת המגנזיום בדם.
רמה גבוהה של מגנזיום בדם הייתה קשורה בציון נמוך יותר של תסמיני דיכאון, ללא קשר מובהק בין הצריכה התזונתית של מגנזיום ובין תסמינים פסיכולוגיים.
נמצאו הבדלים מגדריים כך שהקשר בין רמת מגנזיום גבוהה וציונים נמוכים יותר של תסמינים פסיכולוגיים היה משמעותי בעיקר בקרב גברים.
בהשוואה למשתתפים עם רמת מגנזיום נמוכה (עד 0.75 מ"ג/דצ"ל), משתתפים עם רמה גבוהה יותר היו בעלי סיכוי נמוך ב-23-54% לסבול מתסמיני דיכאון.

החוקרים מסכמים כי רמת מגנזיום נמוכה בדם נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לסבול מתסמיני דיכאון, גם במצבים של חסר תת-קליני הנובע בעיקר מצריכה תזונתית נמוכה בעקבות תזונה עתירה במזונות מעובדים שהינם דלים במגנזיום.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36771478/

מנגנוני פעולה

מנגנוני הפעולה המיוחסים לפעילות של מגנזיום על דיכאון כוללים: פעילות הדדית של מגנזיום עם קולטנים מונואמינים כגון: סרוטונין (5-HT1A, 5-HT2A, 5-HT2C), נוראדרנרגים (אלפא 1 ו-2) ודופמין (D1, D2) וכן עיכוב של קולטני גלוטמט NMDA, המעכבים שחרור של נוראפינפרין; השפעה על רמות חלבונים הקשורים במערכת הגלוטמית באמיגדלה, היפוקמפוס ובקליפת המוח הפריפרונטלית ועלייה ברמות חלבון BDNF בהיפוקמפוס ובאמיגדלה. לקריאה בהרחבה אודות מנגנוני הפעולה של מגנזיום לטיפול בדיכאון ומחקרים בנושא - ראו כאן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36678192/

אָבץ

במחקר חתך (2023) שנערך בתאילנד נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית של אבץ וריכוז האבץ בדם ובין תחלואה בקרב מבוגרים מעל גיל 60. במסגרת המחקר נאספו נתונים באמצעות שאלונים לדיווח עצמי (נתונים דמוגרפיים, אורח חיים, מצב בריאותי וצריכה תזונתית) ובאמצעות ראיונות מובנים (תפקוד קוגניטיבי, מצב רוח ויכולת תפקודית), נאספו מדדים גופניים (לחץ דם, מדדים אנתרופומטריים) ונלקחו בדיקות מעבדה. במחקר נכללו 300 משתתפים בני 63 בממוצע. המחלות הכרונית השכיחות ביותר היו דיסליפידמיה (42.7%), יתר לחץ דם (35.7%) וסוכרת (14.7%). ריכוז האבץ הממוצע היה 80.5 מק"ג/דצ"ל, ונע בטווח של 49.13 עד 74.73 מק"ג/דצ"ל בקרב המשתתפים בשליש התחתון לעומת טווח של 83.18 עד 150.56מק"ג/דצ"ל בקרב המשתתפים בשליש העליון. הצריכה החציונית של אבץ בתזונה הייתה 4.5 מ"ג/יום בקרב גברים ו-4.1 מ"ג/יום בקרב נשים. החוקרים מראים כי הסיכוי לריכוז אבץ נמוך היה גבוה יותר עבור נשים ועבור משתתפים עם השכלה נמוכה. כמו כן, נמצא קשר מובהק בין רמת אבץ ודיכאון, כך שהסיכוי לסבול מדיכאון היה גבוה פי 2.24 בקרב משתתפים עם רמת האבץ הנמוכה ביותר לעומת הגבוהה ביותר (שליש תחתון לעומת שליש עליון). עוד נמצא כי ככל שרמת האלבומין בדם עלתה כך ריכוז האבץ היה גבוה יותר. החוקרים מסכמים כי זיהוי מוקדם של גורמי הסיכון וכן טיפול בתסמיני דיכאון וברמת אלבומין נמוכה עשויים לסייע במניעת חסר של אבץ.

מטה-אנליזה חשובה (יוני 2013) שזכתה לחשיפה תקשורתית רבה עוסקת בקשר בין אבץ ודיכאון. הסקירה כוללת 17 מחקרים בהם נמדדה רמת האבץ בדם בקרב 1643 איש הסובלים מדיכאון בהשוואה לקבוצת ביקורת של 804 איש. תוצאות מטה-האנליזה מראות כי באופן כללי רמות האבץ בקבוצת המחקר היו נמוכות ב-1.85 מיקרומול לליטר בממוצע בהשוואה לקבוצת הביקורת. במחקרים בהם נמדדו התסמינים הדיכאוןיים נמצא שדיכאון חמור יותר לווה ברמות אבץ נמוכות יותר. קשר זה היה בולט במיוחד בקרב חולים מאושפזים בהשוואה לחולים בקהילה ובמחקרים באיכות מתודולוגית גבוהה יותר. החוקרים מסכמים כי דיכאון קשור ברמות אבץ נמוכות יותר אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לברר מהו המנגנון לקשר זה והאם עשויה להיות תועלת במתן תוספי אבץ לאוכלוסייה זו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23806573

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. מהסקירה עולות תוצאות שאינן חד משמעיות לתוספי תזונה מסוימים ובינהם אבץ.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24130605

מחקר קליני רנדומלי וכפול סמיות (יוני 2013) בחן את ההשפעות של תוסף אבץ לסובלים מדיכאון מג'ורי. 40 מטופלים הסובלים מדיכאון מז'ורי חולקו רנדומלית לקבל במשך 12 שבועות תוסף אבץ 25 מ"ג או פלסבו, אשר ניתנו להם יחד עם תרופה מסוג SSRI. המחקר הראה כי שילוב תוסף אבץ יחד עם תרופה מסוג SSRI משפר את התסמינים יותר ביעילות מאשר SSRI לבד.

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש. עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147043/

פּרוביוטיקה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה על הבריאות הנפשית ומדדי דלקת ועקה חמצונית, בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות (כדוגמת דיכאון). בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 656 משתתפים. במחקרים השונים ניתנו מגוון תוספי פרוביוטיקה למשך 6 עד 12 שבועות, כאשר הזנים העיקריים היו Lactobacillus ו-Bifidobacter. מניתוח כולל של הנתונים עולה כי נטילת תוספי פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור בסולם המילטון להערכת דיכאון, במדדים הדלקתיים CRP ו-IL-10, ובמדד MDA לעקה חמצונית. לא נמצאה השפעה מובהקת על מדד בק להערכת דיכאון, TNF-α, IL-1B, IL-6, nitric oxide, גלוטטיון וסך הפעילות נוגדת החמצון. החוקרים מסכמים כי באופן כללי לנטילת תוספי פרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מדדים נוספים של דיכאון, דלקת ועקה חמצונית בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות.

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) הוערכה ההשפעה נוגדת הדיכאון של פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה. בסקירה נכללו 32 מחקרים: ב-22 מחקרים נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה, בשבעה מחקרים של פרה-ביוטיקה, בשני מחקרים של סינביוטיקה ובמחקר אחד שילוב של התוספים. בכל המחקרים בוצעה השוואה לקבוצת פלסבו.
להלן סיכום הממצאים:

באופן כללי, רק בשבעה מהמחקרים נמצאה השפעה מיטיבה על תסמיני דיכאון בהשוואה לפלסבו, בקרב משתתפים בריאים או משתתפים עם דיכאון, סוכרת או טרשת נפוצה.
בהתייחס לפרוביוטיקה, זני חיידקים מסוימים נמצאו בעלי השפעה מיטיבה, אולם הממצאים לא היו עקביים והיו תלויים בשילוב זנים ובמינון שלהם.
שילוב של L. helveticus R0052 ו-B. longum R0175, במינון גדול מ-10 ביליון נמצא יעיל באופן מובהק לשיפור בדיכאון. אולם, מינון נמוך יותר ונטילת זנים אלה בצורה מבודדת – לא הדגימו שיפור.
נטילת זן בודד:Bacillus coagulans (MTCC 5856) או C. butyricum (CBM588) הובילה להקלה בתסמיני דיכאון.
בשני מחקרים, נטילת תוסף משולב, המכיל את סוגי החיידקים:L. acidophilus , L. Casei ו- B. bifidum הדגימה השפעות מבטיחות על דיכאון, אולם זני החיידקים לא פורטו במחקרים אלה.
נטילת יוגורט פרוביוטי, המכיל L. acidophilus LA5 ו-B. lactis BB12, או קפסולה פרוביוטית – המכילה L. casei , L. Acidophilus, L. rhamnosus , L. bulgaricus , B. breve , B. longum ו- S. Thermophilus – הפחיתה דיכאון.
פורמולה סינביוטית – המכילה L. casei , ,L. acidophilus L. bulgaricus , L. rhamnosus , B. breve , B. longum ו- S. thermophilus - הובילה לירידה מובהקת בניקוד הדיכאון.
פורמולות רב-זניות אחרות, המכילות סוג אחד או יותר של החיידקים הפרוביוטיים הנ״ל – לא הדגימו שיפור בתסמיני דיכאון. גם לא נטילה של סוגי וזני החיידקים הבאים: L. casei Shirota (3 מחקרים), L. paracasei CNCM I-1572, L. rhamnosus JB-1, L. reuteri DSM 17938 או L. casei rhamnosus LCR35.
לא נמצאו תוצאות מבטיחות בהתייחס להשפעה של פרה-ביוטיקה או סינביוטיקה.

החוקרים מסכמים כי ההשפעה של פרוביוטיקה על הפעילות החיסונית ועל ציר המעי-מוח הינה תלוית זן, והעדויות הקיימות כוללות שימוש במגוון זנים ומינונים, שאינם מאפשרים לבחון באופן ברור את ההשפעה נוגדת הדיכאון. מכאן, נדרשים מחקרים נוספים בהם ניתן דגש על סוג הפרוביוטיקה, הבדלים בין-אישיים בפלורת המעי ומאפייני הדיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31307840

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים (פברואר 2017) הוערכה התרומה של פרוביוטיקה להקלה על תסמיני דיכאון, זאת על רקע גוף המחקר הנרחב התומך בקשר בין מערכת העיכול לבין מערכת העצבים, קשר המכונה "ציר מוח-מעי". בסקירה נכללו עשרה מחקרים קליניים, רובם אקראיים מבוקרים. במחקר אחד נכללו משתתפים המאובחנים עם דיכאון, בשני מחקרים משתתפים הסובלים מסטרס או מתסמונת העייפות הכרונית ובשבעה מחקרים נכללו משתתפים עם תסמיני דיכאון אך ללא אבחנה של דכאון. משך ההתערבות נע בין 3 שבועות ל-6 חודשים והזן העיקרי בו נעשה שימוש הינו Lactobacillus casei. באופן כללי, עולה מהמחקרים כי לנטילת תוספי פרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מצב הרוח ועל תסמיני דיכאון וחרדה וכן על התפקוד הקוגניטיבי. לא דווח על השפעות שליליות חריגות הקשורות בטיפול. החוקרים מציעים כי השפעות אלו קשורות בשני מנגנונים, אשר עשויים לפעול באופן משולב: הפחתת מתווכים דלקתיים והגברת זמינות הסרוטונין. החוקרים מציינים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך מהו משך הטיפול והמינון המיטבי, שכן המינון עשוי להיות תלוי בזן הספציפי וכן בהתוויה הקלינית, כך שהמינון הניתן לטיפול בהפרעות בעיכול אינו בהכרח זהה לטיפול בדיכאון. החוקרים מדווחים כי קיבלו מימון מחברת Lallemand Health Solution המייצרת תוספי פרוביוטיקה, אולם מצהירים כי החברה לא הייתה מעורבת באף אחד משלבי המחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28239408

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה היעילות של תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון. בסקירה נכללו שבעה מחקרים קליניים, בהם נכללו משתתפים שאובחנו עם הפרעת דיכאון. בשלושה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של זן פרוביוטי יחיד ובארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תערובת זנים. הזנים השכיחים ביותר היו Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus casaei, Bifidobacterium bifidium. כמו כן, באחד מהמחקרים נבדק השילוב של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה ובמחקר אחר פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה נבדקו בזרועות טיפול נפרדות. בכל המחקרים נמצא שיפור מובהק באחד או יותר מהמדדים שנבדקו (כגון מדדים להערכת דיכאון או חרדה, איכות חיים, מדדים ביוכימיים ועוד) בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת שקיבלו פלסבו או שלא קיבלו כל טיפול. החוקרים מסכמים כי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום כטיפול תומך בהפרעות דיכאון, כאשר היעילות עשויה להיות גבוהה יותר בקרב מטופלים עם תחלואה נלווית, כגון מעי רגיש. הם מציעים כי יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים עם מספר משתתפים גדול יותר, ולהעריך את יעילות הטיפול גם בטווח הארוך ולאחר סיום ההתערבות, וכן את המנגנונים המעורבים.

https://nutrition.bmj.com/content/early/2020/06/09/bmjnph-2019-000053

בסקירה (2018) דנים החוקרים בהשפעה של רכיבים תזונתיים ושל חיידקי המעי על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, תוך התמקדות בממצאים הקליניים בנוגע לתרומה של התערבויות תזונתיות שונות. להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:

לשיפור איכות התזונה, כגון צריכת דיאטה ים-תיכונית, עשיה להיות תרומה משמעותית לשיפור מצב הרוח.
צריכת סיבים פרה-ביוטיים (FOS ו-GOS) במינון גבוה מ-5 גרם ליום הייתה מלווה בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה וכן בעלייה בריכוז חיידקים פרוביוטיים מהזן bifidobacteria.
צריכת פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מדדים פסיכולוגיים וביולוגיים של דיכאון, חרדה או סטרס בקרב משתתפים עם נטייה להפרעות מצב רוח.
צריכת פרוביוטיקה הובילה לדיכוי מדדים ביולוגיים של סטרס באוכלוסייה הבריאה.

החוקרים מסכמים כי תזונה איכותית, עשירה בסיבים תזונתיים ובאומגה 3, וכן תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29985786

בסקירה (ינואר 2017) העוסקת בקשר בין חיידקי המעי, מערכת החיסון ומערכת העצבים, דנים החוקרים בתפקיד של מערכת החיסון בתקשורת בין חיידקי המעי והמוח במצבי בריאות וחולי. מחקרים רבים מצאו כי לחיידקי המעי תפקיד מרכזי בהתפתחות המוח ובהתנהגות, כאשר למערכת החיסון השפעה מרכזית בוויסות קשרים אלה בין חיידקי המעי והמוח. באופן ספציפי, לחיידקי המעי השפעה על ההתפתחות והתפקוד של תאים חיסוניים במערכת העצבים המרכזית וכן על שפעול תאים חיסוניים פריפריאליים הקשורים בתגובה לתהליכים דלקתיים במוח, לפגיעה מוחית, לתהליכים אוטואימוניים ולנוירוגנזה. לכן, חיידקי המעי ומערכת החיסון הינם בעלי תפקיד בהתפתחות המוחית ובמחלות פסיכיאטריות ונוירודגנרטיביות כגון אוטיזם, דיכאון ואלצהיימר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28092661

סקירה מעניינת (יוני י2013) בה החוקרים מציגים את העדויות הקיימות ביחס להשפעה של פרוביוטיקה על הפעילות המוחית ובכך לתרום לסובלים מהפרעות נפשיות. החוקרים מגדירים 'פסיכוביוטיקה' כאורגניזם חי אשר בתהליך העיכול יוצר השפעה מיטיבה בחולים הסובלים ממחלות נפשיות. באופן כללי חיידקים אלו הינם בעלי יכולת לשחרר נוירוטרנסמיטרים כגון GABA וסרוטונין ובכך תורמים לשיפור הקשר בין מערכת העיכול והמוח. ממחקרים שבוצעו במכרסמים עולה כי לפסיכוביוטיקה עשויה להיות השפעה נוגדת דיכאון ומרגיעה כאשר עיקר המחקר הקליני בוצע בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, שם נמצאה השפעה מיטיבה למספר סוגי חיידקים. כמו כן, החוקרים מציינים כי מתחילות להצטבר עדויות לגבי השפעה מיטיבה גם בקרב הסובלים מדיכאון ומתסמונת העייפות הכרונית, ייתכן שהשפעה זו קשורה בתכונות אנטי-דלקתיות ובהפחתת הפעילות בציר היפותלמוס-היפופיזה-אדרנל של סוגי חיידקים שונים. מחקרים אלו מהווים בסיס חשוב לטיפול טבעי בהפרעות נפש, אם כי נדרשים מחקרים קליניים רחבים יותר על מנת לאשש את הממצאים הקיימים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23759244

במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2023) נבדקה היעילות והסבילות של פרוביוטיקה כטיפול תומך בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. במחקר נכללו 50 מבוגרים בגיל 18 עד 55 שהגיבו באופן חלקי לתרופות נוגדות דיכאון. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה (Bio-Kult Advanced) או פלסבו למשך 8 שבועות, בנוסף לטיפול התרופתי. התוסף מכיל 14 זני חיידקים וניתן במינון יומי של 4 כמוסות ליום, כל כמוסה מכילה 2 מיליארד חיידקים. מטרת המחקר הייתה להעריך את ההיתכנות של ההתערבות ואת הסבילות והיעילות. באופן כללי ההיענות להתערבות הייתה גבוהה ולא דווח על השפעות שליליות חמורות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו בקבוצת הפרוביוטיקה חל שיפור גדול יותר בתסמיני דיכאון בהתאם למדדים HAMD-17 ו-IDS, וכן בתסמיני חרדה בהתאם למדד HAMA אך לא בהתאם למדד GAD-7. החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר לגבי ההיתכנות, הסבילות והיעילות של השימוש בפרוביוטיקה הינם מבטיחים ויש להמשיך ולחקור את היעילות הקלינית בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. החוקרים מדווחים על קבלת מימון מחברת ADM Protexin המייצרת את התוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37314797/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה על תהליכי עיבוד קוגניטיבי ורגשי בקרב משתתפים המאובחנים עם דיכאון בחומרה בינונית. במחקר נכללו 71 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 4 כמוסות פרוביוטיקה או פלסבו כל בוקר עם הארוחה למשך 4 שבועות. התוסף Bio-Kult® Advanced מכיל 14 זני חיידקים במינון של 2 מיליארד חיידקים לכמוסה. בנוסף להערכת ההשפעה על העיבוד הרגשי והקוגניטיבי, בתחילת המחקר ובסיומו נמדדו מצב הרוח, רמת חרדה, רגשות חיוביים ושליליים, שינה, רמת קורטיזול ברוק ו-CRP. נמצא כי נטילת התוסף הייתה מלווה בשיפור הדיוק בזיהוי רגשות לפי הבעות הפנים (עיבוד רגשי) וכן בשיפור תגובות קוגניטיביות הקשורות בלמידה. לא נמצאה השפעה משמעותית במדדים האחרים שנבדקו. יחד עם זאת, נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בירידה של כ-50% בציון הדיכאון ביחס לנתוני הבסיס, אולם לא נמצא קשר בין שיפור זה ובין השיפור בעיבוד הרגשי. החוקרים מסכמים, כי במחקר זה זוהתה השפעה מיטיבה לפרוביוטיקה על העיבוד הרגשי, ממצא שלא נמצא במחקרים קודמים בקרב מטופלים שקיבלו נוגדי דיכאון בלבד, ויש להמשיך ולבחון את משמעות הממצאים בהתייחס לשיפור תסמיני הדיכאון. המחקר מומן על ידי חברת ADM Protexin Ltd המייצרת את התוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35129111/

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33171595/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) נבדקה היעילות של תוסף SAMe בשילוב פרוביוטיקה לטיפול בדיכאון. במחקר נכללו 90 משתתפים בגילאי 18-60 עם דיכאון קל עד בינוני, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר למשך 6 שבועות. קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף, המכיל 200 מ"ג (SAMe (S-adenosylmethionine ו-1 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. נמצא כי בסיום המחקר בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בציון הכללי ובציון הדיכאון במדד (Z-SDS (Zung Self-Rating Depression Scale, בהשוואה לפלסבו. כמו כן, בשבוע 2 להתערבות נצפה שיפור מובהק גם בציון הכללי וגם בתת-תחומים של תסמינים קוגניטיביים ותסמיני חרדה. החוקרים מסכמים כי שילוב של SAMe ופרוביוטיקה נמצא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה, כולל תסמינים סומטיים וקוגניטיביים, באופן בלתי תלוי בחומרת התסמינים. המחקר נערך ומומן על ידי חברת Nutrilinea, המייצרת תוספי תזונה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32589828/

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2019) נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תחושת הרווחה הפסיכולוגית. במחקר נכללו 38 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הפלסבו ונטלו מנה אחת ליום למשך 6 שבועות. כל מנה של תוסף הפרוביוטיקה הכילה 4 מיליארד חיידקים מהזנים Lactobacillus fermentum, L. Rhamnosus, L. Plantarum, Bifidobacterium longum. תחושת הרווחה הפסיכולוגית - שהוערכה באמצעות מצב הרוח, מאפיינים אישיותיים ואיכות השינה - נמדדה בתחילת המחקר, לאחר 3 שבועות, בסיום תקופת ההתערבות ולאחר 3 שבועות מעקב. נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה חל שיפור במדדי מצב הרוח - הכוללים ירידה בתסמיני דיכאון, כעס ועייפות, וכן שיפור באיכות השינה. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהתייחס למאפיינים אישיותיים. החוקרים מסכמים כי לנטילת תוסף פרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה על מצב הרוח ועל איכות השינה ובכך לתרום לשיפור תחושת הרווחה הפסיכולוגית, כאשר המנגנון המופעל מקושר לציר מעי-מוח. המחקר מומן על ידי Probiotical S.p.A שסיפקה את התוסף.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30971965

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה רב-זני על הקשרים המבניים והתפקודיים במוח, בקרב משתתפים בריאים. ברקע למחקר נמצאות עדויות ממחקרים בחיות מעבדה, המדגימות את תפקיד הקשר בין חיידקי המעי והמוח בהתייחס לביטוי של מתווכים עצביים, התפתחות נוירולוגית והתנהגות, אולם העדויות הקליניות לכך הינן מוגבלות. במחקר זה נכללו 45 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:

קבוצת הפרוביוטיקה נטלה את התוסף ®OmniBiotic, בשקיות של 3 גרם המכילות תשעה זני חיידקים*, סה"כ 7.5 מיליון חיידקים לגרם.
קבוצת הפלסבו.
קבוצת הביקורת, שלא קיבלה כל תוסף.

התגובה המוחית הוערכה באמצעות הדמיית MRI בתחילת המחקר ולאחר ארבעה שבועות. בקבוצת הפרוביוטיקה נצפו שינויים בקשרים התפקודיים, כאשר באזורים מסוימים חלה ירידה ובאזורים אחרים חלה עלייה בקשרים התפקודיים, בהשוואה לקבוצת הפלסבו ולקבוצת הביקורת. לא נמצאו הבדלים מבניים בין שלוש הקבוצות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים תובנות חדשות לגבי ההשפעה של פרוביוטיקה על ההתנהגות, כפי שמתבטא בשינויים בקשרים התפקודיים בקרב משתתפים בריאים, ומהווה בסיס למחקרים נוספים להערכת התפקיד של פרוביוטיקה בדיכאון ובסטרס. המחקר מומן על ידי החברות המייצרות ומשווקות את המוצר, אולם החוקרים מדווחים על כך שהגופים המממנים לא היו מעורבים באף אחד משלבי המחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29850990/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בקרב משתתפים המאובחנים עם הפרעת דיכאון. במחקר נכללו 110 משתתפים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר שנטלו פעם ביום למשך 8 שבועות:

תוסף פרוביוטיקה, שהכיל את החיידקים Lactobacillus helveticus ו- Bifidobacterium longum במינון של 10 מיליארד חיידקים ליום.
תוסף פרה-ביוטיקה (גלקטואוליגוסכרידים).
פלסבו.

נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה חלה ירידה גדולה יותר בציון הממוצע בשאלון בק להערכת דיכאון (BDI) בהשוואה לפלסבו, כאשר הירידה בקבוצת הפרה-ביוטיקה לא הייתה מובהקת בהשוואה לקבוצת הפלסבו או לקבוצת הפרוביוטיקה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס ליחס קינורנין לטריפטופן וליחס טריפטופן לחומצות אמינו מסועפות שרשרת (מדדים של חומצות אמינו שנמצאו קשורים בדיכאון). עם זאת, לאחר התאמה לרמת האיזולאוצין בדם, בקבוצת הפרוביוטיקה נצפתה ירידה ביחס קינורנין לטריפטופן ועלייה ביחס טריפטופן לאיזולאוצין, בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי בסך הכול נטילת תוסף פרוביוטיקה נמצא יעיל להקלה על תסמיני דיכאון בקרב משתתפים עם הפרעת דיכאון ומסבירים את המנגנון המשוער באופן הבא: טריפטופאן עובר מטבוליזם בשני מסלולים עיקריים: סרוטונין וקינורנין. כשטריפטופאן מוסט לכיוון יייצור של קינורנין, נוצר חסר בסרוטונין. פרוביוטיקה מנווטת את הטריפטופאן לכיוון מסלול הסרוטונין על ידי הפחתת פעילות אנזימים האחראים להמרה של טריפטופאן לקינורנין. לכן, הירידה ביחס קינורנין/טריפטופאן בזרוע הטיפולית שקיבלה פרוביוטיקה עשויה להיות המנגנון שהשפיע על הדיכאון.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29731182

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ספטמבר 2015) בו נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה על תסמיני דיכאון ועל מדדים מטבוליים בקרב הסובלים מדיכאון קליני. במחקר השתתפו 40 חולים בגילאי 20-55 אשר נטלו תוסף פרוביוטיקה או פלסבו במשך 8 שבועות. נמצא כי בקרב חולים שנטלו פרוביוטיקה חל שיפור משמעותי בתסמיני הדיכאון (על פי מדד בק לדיכאון) בהשוואה לקבוצת הפלסבו. מעבר לכך, נטילת פרוביוטיקה תרמה לשיפור ברמות האינסולין ומדד הדלקת וכן לעלייה בפעילות נוגדת החמצון (גלוטתיון).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26706022

במחקר אקראי מבוקר (2022) הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על תסמיני דיכאון, חיידקי המעי והפעילות העצבית בקרב משתתפים עם דיכאון. במסגרת המחקר המטופלים המשיכו את הטיפול הרפואי הסטנדרטי, ובנוסף קיבלו באופן אקראי תוסף פרוביוטיקה (21 מטופלים) או פלסבו (26 מטופלים) למשך 31 יום. החוקרים מציינים כי אין עדויות ברורות לגבי סוג החיידקים המשפיעים על דיכאון ולכן נעשה שימוש בתוסף Vivomixx® המכיל 8 סוגי חיידקים וזמין באופן מסחרי. התוסף ניתן במינון יומי של 900 מיליארד חיידקים. השְֹפעת הפרוביוטיקה נבדקה בסיום תקופת ההתערבות ולאחר 4 שבועות נוספים של מעקב, כאשר מדד המטרה העיקרי היה מדד המילטון להערכת דיכאון, ובנוסף נבדק השינוי באוכלוסיית חיידקי המעי ובוצעה הדמיה לזיהוי שינויים עצביים. נמצא כי לאורך זמן חלה ירידה בתסמיני הדיכאון, עם ירידה משמעותית יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו. בנוסף, נטילת פרוביוטיקה תרמה לשימור מגוון חיידקי המעי והעלתה את הריכוז של חיידקים מהסוג Lactobacillus. שינוי זה היה קשור בירידה בתסמיני הדיכאון בקבוצת ההתערבות. בבדיקת ההדמיה נמצא כי נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בעלייה בנפח החומר האפור ובשינויים בעיבוד העצבי. החוקרים מסכמים כי נטילת פרוביוטיקה כטיפול משלים תרמה להפחתת תסמיני דיכאון כמו גם לשינויים באוכלוסיית חיידקי המעי ובפעילות המוח, ממצאים אשר מדגישים את התפקיד של ציר המעי-מוח בהפרעת דיכאון ואת הפוטנציאל של הטיפול בפרוביוטיקה. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35654766/

במחקר אקראי מוצלב (2022) נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מבנה ותפקוד המוח בקרב משתתפים בריאים, על רקע ההשפעה של פרוביוטיקה על ציר המעי-מוח.במחקר נכללו 22 משתתפים בריאים בני 24 בממוצע. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים. תוסף הפרוביוטיקה הכיל לפחות 3 מיליארד חיידקים מהסוגים Lactobacillus helveticus, Lactiplantibacillus plantarum ו- Bifidobacterium longum. בסיום כל תקופת התערבות בוצעה בדיקת MRI שכללה 4.5 דקות של סריקה מבנית ו-5 דקות של סריקה תפקודית במצב מנוחה. נמצא כי לנטילת פרוביוטיקה הייתה השפעה מובהקת על נפח החומר האפור ועל הקשרים העצביים באזורים שונים במוח. בנוסף, לאחר נטילת התוסף נמצא שיפור בתסמינים פסיכולוגיים של דיכאון וחרדה וכן זוהה שיפור בדפוסי השינה.החוקרים מסכמים כי השימוש בפרוביוטיקה הוביל לשינוי ברור במבנה המוח ובתפקודו במצב מנוחה, וכן לשיפור במדדים פסיכו-ביולוגיים באמצעות ציר המעי-מוח.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36139496/

מחקר עדכני (אפריל 2015) מראה לראשונה כי לחיידקי המעיים השפעה על רמת הסרוטונין בגוף. ידוע כי מרבית הסרוטונין בגוף מיוצר בדרכי העיכול ורמתו קשורה בהפרעות שונות כגון מעי רגיש, מחלות לב ואוסטאופורוזיס. במחקר הנוכחי, באמצעות שימוש במודל עכברים ודגימות תאים אנושיים, נמצא כי חיידק מסוים במעיים הינו בעל תפקיד מרכזי בוויסות ייצור הסרוטונין. מכאן, לשינוי פלורת המעיים עשויה להיות השפעה ניכרת על מגוון תהליכים ביולוגיים הקשורים בסרוטונין ובעיקר על דיכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25860609

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) הוערכה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להקלה על דיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). במחקר נכללו 40 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הפלסבו. המשתתפים בקבוצת הפרוביוטיקה נטלו את התוסף ®LactoSpore במינון של כמוסה אחת ליום לפני ארוחת הבוקר למשך 90 יום. כל כמוסה מכילה 2 מיליארד חיידקים מהזן Bacillus coagulans. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת הפרוביוטיקה חל שיפור מובהק ובעל משמעות קלינית בכל מדדי היעילות העיקריים להערכת תסמיני הדיכאון ותסמיני ה-IBS:

Hamilton Rating Scale for Depression, Montgomery-Asberg Depression Rating Scale, Center for Epidemiological Studies Depression Scale, Irritable bowel syndrome quality of life questionnaire.

החוקרים מדווחים כי כל מדדי הבטיחות נשארו בטווח התקין, ללא שינוי מובהק מנתוני הבסיס. החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח לטיפול במטופלים עם תסמונת המעי הרגיש המלווה בדיכאון. המחקר נערך על ידי חברת Sabinsa המייצרת את התוסף.

https://foodandnutritionresearch.net/index.php/fnr/article/view/1218

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מדדים פסיכולוגיים ועל הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים הסובלים מתחושת סטרס. במחקר נכללו 103 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הפלסבו. תוסף הפרוביוטיקה ניתן במינון יומי של 20 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum למשך 12 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מדדים של סטרס ושל חרדה, כאשר בקבוצת הפרוביוטיקה נמצאה רמה נמוכה יותר, שאינה מובהקת סטטיסטית, ברמת הקורטיזול בדם. עוד נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה חלה ירידה גדולה יותר באופן מובהק במדדי הדלקת (IFN-γ, TNF-α). בנוסף, נצפה שיפור במדדים של זיכרון ותפקוד קוגניטיבי בקבוצת הפרוביוטיקה, עם הבדלים מגדריים במדדים השונים. לדוגמא, בקרב נשים נצפה שיפור גדול יותר במדדים של תגובה חברתית-רגשית ואילו בקרב גברים נצפה שיפור גדול יותר במדדים של זיכרון. ממצאים אלה מספקים תמיכה לתרומה של התוסף להפחתת תסמיני סטרס וחרדה באמצעות מנגנונים נוגדי דלקת, תוך שיפור מדדים של זיכרון ושל תפקוד קוגניטיבי. המחקר מומן על ידי חברת Beijing Scitop Biotech Co והתוסף יוצר על ידי חברת הביוטכנולוגיה: JinHua YinHe Biological Technology Co. Ltd., China.

https://www.clinicalnutritionjournal.com/article/S0261-5614(18)32448-8/fulltext

במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אוגוסט 2017) נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה מהזן Bifidobacterium longum על רמת החרדה והדיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). במחקר נכללו 48 מטופלים עם IBS, המאובחנים עם רמת חרדה ו/או דיכאון קלה עד בינונית. המטופלים חולקו באופן אקראי לנטילת פרוביוטיקה (מנה יומית של 10 מיליארד חיידקים מהולים ב-100-200 חלב ללא לקטוז, משקה סויה או משקה אורז - המחוממים ל-20 מעלות) או פלסבו (מלטודקסטרין) - למשך 6 שבועות. רמת החרדה והדיכאון, התסמינים הסומטיים הנלווים, תסמיני IBS ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות של נטילת התוסף ולאחר 4 שבועות מעקב נוספים (סה"כ 10 שבועות). כמו כן בתחילת ובסיום המחקר נאספו דגימות צואה ושתן ובוצעה הדמיה מוחית (fMRI) להערכת דפוסי הפעילות המוחית. נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה שיעור המשתתפים עם שיפור בתסמיני הדיכאון היה גבוה יותר בהשוואה לפלסבו (14/22 לעומת 7/22, p=0.04). לא נמצאה השפעה לפרוביוטיקה על רמת החרדה או על תסמיני IBS, אולם בקבוצת הפרוביוטיקה חלה עלייה משמעותית יותר במדד איכות החיים. מההדמיה המוחית עולה כי נטילת הפרוביוטיקה תרמה להפחתת התגובה לגירוי רגשי שלילי במספר אזורים במוח, ממצא המצביע על כך שההשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה קשורה בוויסות הייצור של מוליכים עצביים הקשורים בתגובת דחק.
הערת המערכת: העובדה שלא חל שיפור בכל המדדים שנבדקו מדגימה שלא כל מחקר שנערך בשיתוף ובמימון חברה מסחרית בעלת אינטרסים (במקרה זה "נסטלה") הינו מחקר מוטה ובעייתי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28483500

במחקר אקראי מבוקר (2019) נבדקה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה על התיאבון, בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון. החוקרים מסבירים כי העדר תיאבון וירידה במשקל הינם מאפיינים של דיכאון, כאשר פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה עשויים להשפיע על התנהגות האכילה, התיאבון והמשקל, באמצעות השפעה על חיידקי המעי. במחקר נכללו 81 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או פלסבו - למשך 8 שבועות. התוסף ניתן בצורת אבקה בשקיות של 5 גרם אחת ליום. תוסף הפרוביוטיקה הכיל 10 מיליארד חיידקים מהזנים Lactobacillus helveticus ו-Bifidobacterium longum, ותוסף הפרה-ביוטיקה הכיל GOS. רמת התיאבון הוערכה בארבעה היבטים: רצון לאכול, רעב, שובע, ותחושת מלאות.

להלן סיכום הממצאים:

באופן כללי, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות, אולם נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה חלה לאורך זמן עלייה מובהקת ברצון לאכול, וכן עלייה שאינה מובהקת סטטיסטית ברמת הרעב.
בשלוש הקבוצות לא נמצאו שינויים משמעותיים בשובע ובתחושת המלאות.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהתייחס ל-BMI ולמשקל.
בקבוצת הפרוביוטיקה חלה עלייה מובהקת בצריכה הקלורית וברמת הלפטין בדם, בהשוואה לקבוצת הפרה-ביוטיקה.

החוקרים מסכמים כי לנטילת תוסף פרוביוטיקה הייתה השפעה מיטיבה על רמת התיאבון בקרב מטופלים עם הפרעת דיכאון, ללא השפעה משמעותית לתוסף פרה-ביוטיקה. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן, התוספים סופקו על ידי חברת Lallemand Health Solutions, שלא הייתה מעורבת במחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31338923

במחקר פיילוט פתוח (2021) שנערך בטאיוואן, נבדקה היעילות של תוסף פרוביוטיקה להקלה על תסמיני סטרס ומצב רוח, בקרב מומחי IT המצויים ברמת סטרס גבוהה. במחקר נכללו 36 משתתפים אשר נטלו במשך שמונה שבועות שתי כמוסות ליום מהתוסף ©PS128, מינון שווה ערך ל-20 מיליארד חיידקים מהסוג Lactobacillus plantarum. יעילות ההתערבות הוגדרה כירידה של 20% לפחות במדד PSS (Perceived Stress Scale). בנוסף, נאספו מדדים אובייקטיבים של סטרס ברוק ומבדק של ביצועי קשב. בהשוואה לנתוני הבסיס, בסיום ההתערבות נמצא שיפור מובהק בתחושת הסטרס הסובייקטיבית, בתחושת הסטרס הקשורה בעבודה ובנטל העבודה הנתפס, ברמת הקורטיזול ברוק, ברמת הבריאות הכללית והפסיכולוגית, ובמדדי חרדה, דיכאון, הפרעות שינה, איכות חיים ורגשות חיוביים ושליליים. החוקרים מציינים כי ההשפעה של פרוביוטיקה על מערכת העצבים המרכזית הינה ככל הנראה דרך המערכת הנוירו-אנדוקרינית, מערכת החיסון, עצב הואגוס, ומתווכים עצביים והקולטנים שלהם. בהתאם למחקרים בחיות מעבדה משוער כי השינוי הרגשי והתחושתי בתגובה לסטרס קשור בשינויים במסלולי התקשורת בעצב הואגוס או בשינויים מטבוליים הקשורים בחומצות אמינו ופוליסכרידים. הם מסכמים כי לתוסף תועלת ברורה להקלה על סטרס ועל הבריאות הנפשית, בקרב עובדים המצויים ברמת סטרס גבוהה, ויש לאשש את הממצאים במחקרים מבוקרי פלסבו וכן לבחון את מנגנוני הפעולה המעורבים. המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת .Bened Biomedical Co., Ltd המפתחת את התוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33842519

במחקר תצפיתי (2020) נבדק הקשר בין הרכב ומגוון חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים. החוקרים מסבירים כי מסלולים של תקשורת עצבית, חיסונית והורמונלית משפיעים על ציר המעי-מוח, כאשר עיקר המחקר נערך במודלים של חיות מעבדה ואילו מרבית המחקרים הקליניים התמקדו במצבים פסיכיאטריים. במסגרת המחקר נבדקו דגימות צואה מ-655 מבוגרים בני 42 בממוצע מ-20 מדינות; מרבית המשתתפים היו מארה"ב. באמצעות מודלים סטטיסטיים מדגימים החוקרים את הקשר בין חיידקי המעי לבין מאפיינים אישיותיים. הממצאים העיקריים מראים כי אנשים עם קשרים חברתיים רחבים יותר נוטים להיות בעלי מגוון גדול יותר של חיידקי מעי, כך שלקשרים חברתיים עשויה להיות השפעה על המיקרוביום. עוד נמצא כי חרדה וסטרס היו קשורים במגוון מצומצם יותר של חיידקי מעי ובפגיעה בהרכב המיקרוביום. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים היבטים חדשים בהבנה של מאפיינים אישיותיים ומראים כי לציר המעי-מוח עשוי להיות ביטוי בהבדלים התנהגותיים גם באוכלוסייה הכללית, כמו גם במקרים של הפרעות פסיכיאטריות. ממצאים אלה עשויים לתרום לפיתוח השימוש בפרוביוטיקה או בפרה-ביוטיקה לשיפור מצב הרוח ולטיפול במצבים כמו דיכאון וחרדה.

https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2452231719300181

במחקר, (2018) שנערך בקרב עכברים, נבדקה התרומה של תוסף חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) להקלה על סטרס כרוני. החוקרים מסבירים כי כיום ישנה הכרה בהשפעה של חיידקי המעי על התגובה הפיזיולוגית וההתנהגותית, והתפקיד המרכזי של המטבוליטים הנוצרים על ידי חיידקים אלו. אחד המטבוליטים הנחקר ביותר הוא SCFA, הנוצר כתוצאה מהתססה של סיבים תזונתיים והינו בעל השפעה על הפעילות המטבולית והחיסונית בגוף. במסגרת המחקר, העכברים קיבלו תוסף המכיל תערובת SCFA (אצטאט, פרופיונאט ובוטיראט). לאחר שבוע של נטילת התוסף, העכברים עברו 3 שבועות של סטרס פסיכו-חברתי מתמשך. נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת, נטילת התוסף הובילה להפחתה בשינויים ההתנהגותיים בתגובה לסטרס ולהשפעה נוגדת דיכאון וחרדה, וכן לצמצום התגובה לסטרס וחדירות של המעי. לא נמצאה השפעה לתוסף על העלייה במשקל בתגובה למצב סטרס, על רמת ה-SCFA בצואה ועל הביטוי הגנטי של קולטנים לחומצות שומן במעי. ממצאים אלה מתווספים לעדויות המצביעות על הקשר בין פעילות המעי והמוח ("ציר מעי-מוח") ועשויים לתרום לפיתוח טיפולים חדשניים כנגד סטרס המבוססים על פעילות חיידקי המעי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30066368

מאמר (מרץ 2015) המצביע על הקשר בין חיידקי המעיים לבין הפרעות נוירו-פסיכולוגיות כגון דיכאון ואוטיזם כמו גם להפרעות מטבוליות ולהפרעות בדרכי העיכול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25834446

SAMe

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. הסקירה מדגימה יעילות משמעותית של SAMe לסובלים מדיכאון הנוטלים תרופות נוגדות דכאון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe, וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

סקירה (יולי-אוגוסט 2011) של טיפולים משלימים לסובלים מדיכאון קליני, מצאה כי יש יעילות רבה בטיפול בפרע מחורר (Hypericum perforatum) וב- SAMe (S-adenosyl methionine) כמו גם פעילות גופנית אירובית ואנאירובית. מהסקירה עולות בנוסף עדויות שאינן חותכות לגבי יעילות תוסף שמן דגים, וL-tryptophan.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32589828/

בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה (2019) מבוסס אוכלוסייה בבלגיה, העוסק בפלורת המעי (Flemish Gut Flora Project), במחקר הנוכחי בדקו החוקרים לראשונה את הקשר בין מאפיינים של פלורת המעי לבין מדדים של איכות החיים ודיכאון בקרב מדגם של 1,054 משתתפים. החוקרים מסבירים כי הקשר בין פלורת המעי ובריאות הנפש הינו אחד הנושאים המסקרנים והשנויים במחלוקת, כאשר מרבית המחקרים העוסקים בקשר מעי-מוח נערכו במודלים של חיות מעבדה ולא בבני אדם. במחקר זה נמצא כי זני החיידקים Faecalibacterium ו-Coprococcus - המייצרים בוטיראט - היו קשורים ברמה גבוהה יותר של מדדי איכות חיים. בוטיראט הינה חומצת שומן קצרת שרשרת, בעלת תפקיד בשמירה על שלמות רירית המעי ובהפחתת תהליכי דלקת במעי. עוד נמצא כי דיכאון היה קשור בריכוז נמוך יותר של החיידקים Dialister ו-Coprococcus, גם לאחר התאמה סטטיסטית להשפעה של תרופות נוגדות דיכאון. בנוסף, החוקרים יצרו קטלוג, המגדיר את הפוטנציאל של מגוון חיידקי המעי להשפיע על הפעילות העצבית ולייצור מטבוליטים הקשורים בשיפור מדדים של בריאות הנפש. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים בסיס חשוב לקשר בין חיידקי המעי ובריאות הנפש, כאשר בהמשך יש להמשיך ולבחון מהי השְפעת התזונה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30718848

מאמר (אוגוסט 2014) הסוקר את העדויות לגבי מספר תוספים טבעיים המשמשים לטיפול בדיכאון ובהפרעות קוגניטיביות בקשישים. הכותבים מסבירים כי השימוש בתוספים הופך להיות יותר ויותר שכיח, אולם אין מספיק עדויות מחקריות התומכות ביעילות של תוספים אלה או בתופעות הלוואי והאינטראקציות הבין-תרופתיות האפשריות.בסקירה מוצגים הממצאים העיקריים לגבי תוספי אומגה 3, גינקו בילובה, SAMe, פרע מחורר (היפריקום), ויטמיני B ו-D, הופרזין, קפרילידן ושמן קוקוס. הכותבים מסכמים כי במקרים רבים הממצאים אינם חד-משמעיים או עקביים, ייתכן בשל שונות בתוספים שנבדקו בכל מחקר. באופן כללי הכותבים תומכים בשימוש בתוספים טבעיים המאפשרים להרחיב את סל הטיפולים המוצעים ולהימנע מטיפול תרופתי, אולם קוראים למטפלים לבחון את תופעות הלוואי והאינטראקציות הבין-תרופתיות ולשקול את היתרונות מול החסרונות בכל מקרה לגופו.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24912606

בנייר עמדה שפורסם (אוקטובר 2015) על ידי האגודה הבינלאומית למחקר תזונתי פסיכיאטרי (ISNPR) טוענים המומחים בהתבסס על עדויות מחקריות עדכניות, כי שינוי תזונתי הינו אמצעי יעיל ומשתלם לשיפור בריאות הנפש. ישנן עדויות מבוססות לכך שתזונה בריאה עשויה להגן מפני דיכאון וכי לתזונה שאינה בריאה עלולה לפגוע במצב הנפשי הן בקרב צעירים והן בקרב מבוגרים. מעבר לכך, המומחים מסכימים כי ישנן עדויות מוצקות ביחס לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים, כולל אומגה 3, ויטמין B12, חומצה פולית, כולין, ברזל, אבץ, מגנזיום, SAMe, ויטמין D וחומצות אמינו לבין בריאות ותפקוד המוח כך שעשויה להיות להם תועלת בטיפול בתחום בריאות הנפש.
עוד קוראים המומחים לבחון את פעילות תעשיית המזון ולגבש מדיניות להפחתת הנטל הגלובלי של הפגיעה בבריאות הגוף והנפש עקב תזונה לקויה.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/wps.20223/full

ארומתרפיה

כללי

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33549687/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) הוערכה היעילות של ארומתרפיה להקלה על תסמינים פסיכולוגיים בקרב נשים מבוגרות. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של עיסוי ארומתרפי (תערובות שונות של שמנים ארומטיים) בהשוואה לקבוצת ביקורת, שקיבלה עיסוי ללא שמנים ארומטיים או שלא קיבלה כל טיפול. ניתוח כולל של הממצאים מצביע על התרומה של עיסוי ארומתרפי להקלה על תסמינים פסיכולוגיים כגון חרדה ודיכאון, אולם במחקר אחד לא נמצאה השפעה על תסמיני עצבנות. החוקרים מסכמים כי עיסוי ארומתרפי עשוי להיות אסטרטגיה יעילה להקלה על חרדה ודיכאון בקרב נשים בגיל המעבר, אולם נדרשים מחקרים נוספים להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח, תוך הקפדה על האיכות המתודולוגית והימנעות מהטיות אפשריות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30202763

בסקירה (2020) מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בנוגע להשפעה של שמנים אתריים על מערכת העצבים המרכזית, במטרה לבחון את הפוטנציאל לטיפול בהפרעות נפשיות. החוקרים מדגישים כי לרכיבים הפעילים השפעה סינרגטית, ולכן בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של שמנים אתריים בלבד, ולא של רכיביהם הפעילים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי הפעילות הפרמקולוגית ומנגנוני הפעולה המולקולריים הקשורים בהשפעה הנוירולוגית של מגוון שמנים אתריים, כולל שמן לבונה (Boswellia), ילנג ילנג (Cananga odorata), קינמון (Cinnamomum verum), נרולי (Citrus aurantium), ברגמוט (Citrus bergamia), תפוז מתוק (Citrus sinensis), עשב לימון (Cymbopogon citratus), לבנדר (Lavandula angustifolia), אשכולית (Citrus paradisi), גרניום (Pelargonium graveolens), ורד (Rosa damascena), רוזמרין (Rosmarinus officinali), מרווה מרושתת (Salvia sclarea), קמומיל רומאי (Anthemis nobilis), פצ'ולי (Pogostemon cablin), מנטה (Mentha piperita), ומרווה רפואית (Salvia officinalis). מחקרים אלה הדגימו מגוון רחב של תגובות נוירולוגיות לשמנים אתריים, שהובילו להשפעה נוגדת חרדה, נוגדת דיכאון, מרגיעה ונוגדת פרכוסים. במודלים של חיות מעבדה זוהתה מעורבות של מוליכים עצביים בפעילות ובהשפעה על המוח של שמנים אתריים. במחקרים קליניים נמצאה השפעה לשמנים אתריים על מדדים פיזיולוגיים, כגון לחץ דם, קצב לב, קצב נשימה, דפוס גלי המוח ורמת קורטיזול, ובהתאמה לכך זוהתה השפעה על מדדים פסיכולוגיים. החוקרים מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, נדרשים מחקרים קליניים נוספים להערכת ההשפעה של שמנים אתריים על מערכת העצבים, כבסיס לפיתוח טיפולים חדשניים להפרעות כגון דיכאון, חרדה ודמנציה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860651/

בסקירה (2018) מוצגים הממצאים העדכניים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי ההשפעה של שמנים אתריים ורכיביהם הפעילים על פעילות ה-GABA ותעלות הנתרן במערכת העצבים המרכזית; השפעה זו עשויה לגרום להקלה על הפרעות נוירולוגיות, בדגש על כאב וחרדה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29724056

במחקר קליני מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של טיפול ארומתרפי על תחושות דיכאון ובדידות בקרב קשישים הסובלים משבריריות (frailty). שבריריות היא תסמונת גריאטרית, המתבטאת בהתדרדרות תפקודית, עקב ירידה רב-מערכתית במאגרים הפיזיולוגיים של האדם. החוקרים מסבירים כי במקרים רבים שבריריות יוצרת מעגל של תחושות דיכאון ובדידות, אשר מחמירות את המצב הגופני והנפשי. במחקר נכללו 82 משתתפים משישה מרכזי יום לקשיש בטאיוואן. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו טיפול ארומתרפי במשך 30 דקות פעמיים בשבוע למשך ארבעה שבועות. במסגרת הטיפול, המשתתפים קיבלו בקבוצות קטנות הדרכה לעיסוי עצמי של הפנים והידיים עם שמן לבנדר. המשתתפים בקבוצת הביקורת ביצעו עיסוי זהה עם שמן בסיס בלבד. באופן כללי נמצא כי רמת הדיכאון הייתה קשורה ברמת השבריריות. לאחר ההתערבות, חל שיפור מובהק בתחושות הדיכאון והבדידות בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות. לא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בשימוש בארומתרפיה לשיפור המצב הרגשי בקרב קשישים הסובלים משבריריות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34013506/

מחקר אקראי מבוקר (אפריל 2014) שנועד לבדוק את היעילות של עיסוי ארומתרפי בידיים כחלק מהטיפול הסיעודי בקשישים עם כאב כרוני. במחקר השתתפו 118 קשישים מ-7 בתי אבות אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות המחקר: עיסוי ידיים עם שמן לבנדר (בריכוז של 1% בתוך שמן נשא), עיסוי ללא ארומתרפיה או שיחה עם אחות. משך העיסוי או השיחה - 20 דקות, פעמיים בשבוע במשך 4 שבועות. נמצא כי בשתי קבוצות הטיפול, עיסוי עם שמן לבנדר ועיסוי בלבד, חל שיפור מובהק ברמת הכאב בהשוואה לקבוצת הביקורת (ממוצע כאב של 12.3 ו-12.4 לעומת 16.7, p=0.036). החוקרים מסכמים כי העיסוי הינה שיטה בטוחה, פשוטה ויעילה להקלה על כאב כרוני בקרב קשישים. מחקר נוסף (ספטמבר 2015) בוצע על 30 מטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ, אשר חולקו רנדומלית ובאופן שווה לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת. בני המשפחה של כל המטופלים שהשתתפו במחקר הונחו לבקר את המטופלים פעמיים ביום במשך 3 ימים רצופים כאשר בני המשפחה בקבוצת הטיפול קיבלו הנחיות לביצוע עיסוי באמצעות שמן ארומתרפי בידיים (5% שמן ברגמוט בנשא של שמן שקדים) במשך 5 דקות בכל ביקור. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, במטופלים שקיבלו עיסוי חל שיפור במדדים של דיכאון (ירידה בציון מ-9.2 ל-6.7, p=0.1) וחרדה (ירידה בציון מ-10.9 ל-7, p=0.002).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24733781
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26330438