תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) - טיפול טבעי

תעוקת חזה הינה התחושה אותה חווה המטופל עקב היצרות בעורקים הכליליים האחראים על אספקת הדם אל הלב. כאשר קיימת היצרות או חסימה בעורקים הכליליים, נפגמת זרימת הדם והלב סובל ממחסור באספקת חמצן (איסכמיה). כתוצאה מכך שולח הלב מסרים עצביים למוח המפרש את האיסכמיה ככאב.

קיימות דרגות שונות של היצרות העורקים הכליליים. ככל שההיצרות חמורה יותר כך תעוקת החזה תתבטא במאמץ נמוך יותר ואף במנוחה. בנוסף, ככל שמתקיימות היצרויות בעורקים נוספים כך גדל הסיכון לתעוקת חזה.

קיימים 3 סוגים של תעוקת חזה:

• תעוקת חזה יציבה - תחושה של כאב המתבטאת בעת מאמץ או מתח רב. סוג זה מהווה גורם סיכון לתעוקת לב בלתי יציבה ולאוטם שריר הלב.
• תעוקת חזה בלתי יציבה - תחושה של כאב המתבטאת בכאבים חמורים וקשים יותר המתרחשים בתדירות הולכת וגוברת. הכאבים יכולים להופיע בעת מאמץ קל ואף בעת מנוחה ויכולים להוביל לאוטם שריר הלב ולמוות פתאומי.
• תעוקת חזה משתנה (פרינצמטל) - תעוקה הנגרמת עקב התכווצויות או עוויתות של השרירים החלקים הנמצאים בדופנות העורקים הכליליים. תעוקת חזה מסוג זה מופיעה בדרך כלל ללא סימנים מוקדמים ועלולה להתרחש גם בעת מנוחה או שינה.

תסמינים של תעוקת חזה:

תסמינים של תעוקת חזה עשויים להשתנות בחומרתם ותדירותם בהתאם לסוג תעוקת החזה.

ההתקפים נמשכים בין 5-10 דקות ומופיעים לעיתים לאחר מאמץ, התרגשות, ארוחה כבדה, עישון וחשיפה לקור.

התסמין העיקרי של תעוקת חזה הינו כאב או אי נוחות במרכז בית החזה המוגדרים על ידי המטופל כתחושת לחץ, בעירה או כובד. לעיתים הכאב מקרין לזרוע שמאל, כתפיים, גב, לסת וצוואר.

תסמינים נוספים שנוטים להתלוות להתקף תעוקת חזה כוללים בחילה, הזעה, קשיים בנשימה, סחרחורת ועייפות.

גורמים לתעוקת חזה:

הגורם העיקרי לתעוקת חזה הינו טרשת עורקים. גורמי הסיכון לטרשת עורקים ולתעוקת חזה כוללים:

• עישון.
• רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם הנגרמות עקב תזונה עתירת סוכרים ושומנים רווים ומוקשים.
• חוסר פעילות גופנית.
• לחץ דם גבוה.
• גנטיקה.
• עודף משקל.
• מתח ולחץ מוגברים.
• אי ספיקת כליות.
• סוכרת.
• רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם (תוצר לוואי של חילוף חומרים של חלבונים. רמות גבוהות של הומוציסטאין גורמות להתפתחות תהליכים דלקתיים ומגבירות את הסיכון לטרשת עורקים).
• רמות סידן גבוהות

אבחנה של תעוקת חזה:

אבחנה של תעוקת חזה נעשית על ידי תשאול מעמיק לגבי חומרתם ותדירותם של התסמינים וקבלת היסטוריה רפואית ומידע על אורח חיי המטופל.

לאחר התשאול ובהתאם לממצאיו מבוצעות בדיקות שונות הכוללות:

• בדיקות דם – מסייעות למדידת רמות כולסטרול וסוכרים ולזיהוי אנמיה.
• אק"ג (אלקטרוקרדיוגרם) - בדיקה זו מבוצעת באמצעות אלקטרודות המונחות על החזה ומחוברות למכשיר המכונה קרדיוגרף. המכשיר מקבל את המידע דרך האלקטרודות ופולט על נייר רישום של הפעילות החשמלית של הלב. הבדיקה מספקת מידע לגבי פעילות הלב ומסייעת בזיהוי אי סדירויות בזרימת הדם וחסימות או היצרויות בכלי הדם.
• ארגומטריה - בדיקת מאמץ תוך ניטור אק"ג. בדיקה זו מסייעת להעריך את חומרת הטרשות בעורקי הלב. את הבדיקה מבצעים בזמן מאמץ (הליכה על סרט נע או רכיבה על אופני כושר) כאשר הנבדק מחובר למכשיר אק"ג באמצעות אלקטרודות. את המאמץ מגבירים בהדרגה עד שמגיעים לדופק מטרה הנקבע לפי גיל ומין הנבדק. התגובות המתקבלות בעת הבדיקה משקפות את חומרת הטרשת ואת מצב הלב.
• מיפוי לב - בדיקה זו מבוצעת בזמן מאמץ. במהלך הבדיקה מוזרקים חומרים רדיואקטיבים (תליום, טכנציום) הפולטים קרינת גמא המזוהה על ידי מצלמת גמא. החומרים מוזרקים אל הוריד ועוברים דרך העורקים הכליליים אל הלב שם הם נקלטים. הסמנים הרדיואקטיבים מזוהים על ידי מצלמה המספקת מידע לגבי מיקום חסימות או היצרויות בעורקים הכליליים.
• אקוקרדיוגרפיה - בדיקה זו נעשית באמצעות מכשיר אולטרא-סאונד המאפשר קבלת תמונה של הלב וכלי הדם. באמצעות בדיקה זו ניתן להעריך את תפקוד כלי הדם וטיב הזרימה בהם, ולקבל מידע על מבנה ותפקוד שריר הלב, מסתמי הלב וחלל הלב.
• אנגיוגרפיה - בדיקה זו מבוצעת באמצעות צילום רנטגן. במהלך הבדיקה מזריקים בעזרת צנתר (צינורית דקה וגמישה) חומרי ניגוד אשר מאפשרים הדמייה של כלי הדם בעת הצילום. הבדיקה מסייעת בזיהוי שינויים בכלי הדם היכולים להשפיע על הלב ועל איברים נוספים המוזנים על ידי כלי הדם.
• צנתור וירטואלי - בדיקת טומוגרפיה ממחושבת (CT) חדשנית ומהירה. הבדיקה מאפשרת הדמייה מדוייקת של הלב והעורקים הכליליים ומספקת מידע לגבי הרובד הטרשתי, היצרויות עורקים, חדרי הלב, שריר הלב, ותפקוד הלב והמסתמים בלב.

טיפול קונבנציונאלי בתעוקת חזה:

מטרת הטיפול הקונבנציונאלי בתעוקת חזה הינה מניעת התקפים. באמצעות שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי מסייע הטיפול הקונבנציונאלי בהגברת אספקת חמצן לשרירי הלב ומניעת התקדמות תהליכים טרשתיים המהווים גורם סיכון מוגבר לתעוקת חזה.

טיפול לא תרופתי:

איזון אורח החיים באמצעות צריכת תזונה נכונה, ביצוע פעילות גופנית, הפסקת עישון והורדה במשקל.

טיפול תרופתי:

הטיפול התרופתי נעשה בהתאם לאבחנה ותלוי בתמונה הקלינית ובממצאי הבדיקות. מטרת הטיפול הינה להגביר את אספקת החמצן לשריר הלב ולהפחית את גורמי הסיכון המובילים להתפתחות התהליך הטרשתי.

• ניטרטים - תרופות אלו גורמות לשחרור חומר (NO- nitric oxide) המביא להרפיית שריר חלק בכלי הדם ותורם להתרחבותם. תרופות מסוג זה ניתנות לרוב כעזרה ראשונה ומתאימות לטיפול בתעוקת חזה יציבה. קיימות שתי צורות של ניטרטים:
  • ניטרטים בעלי טווח פעולה קצר - מתאימים לטיפול בהתקף אקוטי או כמניעה במצבי מאמץ. הטיפול בתרופות אלו פועל במהירות ותחושת ההקלה מורגשת תוך מספר דקות. ניתן ליטול את התרופה באמצעות תרסיס או טבלית תת לשונית. דוגמא לתרופות מסוג זה: Isosorbide Dinitrate (Isoket spray, Cordil)
  • ניטרטים בעלי טווח פעולה ארוך - תורמים להפחתת התקפים של תעוקת חזה יציבה ופועלים באמצעות שחרור מושהה. נמצאו כפחות יעילים מניטרטים קצרי טווח בשל התפתחות סבילות מהירה. דוגמא לתרופות מסוג זה: Isosorbide Dinitrate (Isolong), Isosorbide Mononitrate (Mononit, Monolong, Monocord) 
• חוסמי תעלות סִידן – תרופות אלו מורידות את צריכת החמצן של הלב על ידי הרחבת כלי דם וירידה בדופק הלב ועוצמת כיווץ שריר הלב. התרופות גורמות לחסימת התעלות המובילות סידן אל השרירים ובכך מונעות את כיווץ השרירים ומאפשרות את התרחבותם. דוגמא לתרופות מסוג זה: Verapamil (Ikacor, Veracor)
• חוסמי בטא – תרופות אלו פועלות להאטת פעילות הלב ויכולת התכווצותו ובכך מורידות את דרישת החמצן של הלב. התרופות חוסמות את קולטני בטא (הנמצאים בעיקר על פני תאי הלב וכלי הדם) דוגמא לתרופות מסוג זה: Atenolol (Normiten, Normalol), Bisoprolol (Cardiloc), Carvedilol (Carvedexxon, Dimitone)
• מדללי דם -
  • תרופות המעכבות היצמדות טסיות - קלופידוגרל – התרופה Clopidogrel (Plavix) ניתנת במקרים בהם קיימת רגישות לאספירין. התרופה גורמת לעיכוב קולטן, הנמצא על טסיות הדם, אליו נקשר חומר המכונה פיברין הגורם ליצירת קרישי דם. 
  • תרופות המשפיעות על תהליך הקרישה - מעכבות מנגנונים שונים בתהליך קרישת הדם. דוגמא לתרופות מסוג זה: Enoxaparin (Clexan), Warfarin (Coumadin)
• תרופות להורדת רמות כולסטרול - כגון סטטינים, פיבראטים וקושרי חומצות מרה. תרופות מסוג זה מסייעות בהפחתת רמות שומנים וכולסטרול בדם, מונעות את שקיעתם בדפנות העורקים ותורמות למניעת היווצרות רבדים טרשתיים. דוגמא לתרופות מסוג זה: Simvastatin (Simvacor, Simvaxon), Pravastatin (Lipidal), Atorvastatin (Lipitor)

הליכים ניתוחיים:

• צנתור אנגיוגרפי - טיפול זה נעשה באמצעות צנתר (צינורית דקה וגמישה) המוחדר אל תוך כלי הדם. בקצה הצנתר מחובר בלון זעיר עטוף ברשת מתכתית דקה (תומכן). כאשר מגיעים עם הצנתר אל החסימה מנפחים את הבלון ומרחיבים את כלי הדם הפגוע. על מנת למנוע הישנות של חסימה מחודשת בכלי הדם נצמד התומכן אל דופנות העורק ונשאר שם. כיום קיימים תומכנים המכילים חומרים אשר מאטים היווצרות רובדים טרשתיים.
• ניתוח מעקפים - בניתוח זה משתילים כלי דם אשר עוקפים את מקום ההיצרות או החסימה בעורק. את המעקף מבצעים באמצעות ורידים מלאכותיים או באמצעות ורידים הנלקחים בדרך כלל מהרגליים או מבית החזה.

טיפול טבעי בתעוקת חזה

הגורם העיקרי לתעוקת חזה הינו טרשת עורקים. טרשת עורקים הינה מחלה שכיחה בעולם המערבי.

אורח חיים המכיל לחץ ומתח מוגברים, מחסור בפעילות גופנית ותזונה לקויה עתירה בשומנים רווים, סוכרים ומזון מתועש מהווים זרז להיווצרות מחלה זו ולעלייה בשכיחותה.

לכן, בדומה לטיפול הקונבנציונאלי, עיקר הטיפול הטבעי הוא איזון אורח החיים באמצעות צריכת תזונה נכונה, ביצוע פעילות גופנית, הפסקת עישון והורדה במשקל. 

הטיפול הטבעי צריך להיות מותאם למטופל הבודד בהתאם לתסמינים הפרטניים ולמצב הרפואי הכללי.

הטיפול התזונתי כולל הפחתה בצריכת נתרן, שומן ומזונות מן החי והגברת צריכת סיבים תזונתיים וחומצות שומן חיוניות. שימוש בצמחי מרפא מרחיבי כלי דם יכול לסייע רבות במניעת התסמינים, שיפור באיכות החיים והפחתת סיכון להתקף לב. כמו כן, שימוש בצמחי מרפא נוגדי עווית, מחזקי כלי דם, נוגדי קרישה ומפחיתי רמות שומן, כולסטרול וסוכרים 

יכול לסייע בעיכוב התפתחות טרשת העורקים ובעקבותיה התפתחות תעוקת החזה. ניתן גם לשלב נטילה של תוספי תזונה להגברת הפעילות נוגדת החמצון והדלקת.

לסטרס תפקיד משמעותי בהתפתחות תעוקת חזה. לכן, שימוש בטכניקות הרפייה שונות (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') וטיפול בהיבטים הנפשיים של המטופלת הינם בעלי ערך רב.

חשוב לציין כי הטיפול הטבעי יכול להשתלב יחד עם טיפול תרופתי קונבנציונאלי. למשל, טיפול תרופתי להורדת כולסטרול יכול להשתלב עם טיפול טבעי שמטרתו דומה.

לטיפול המשולב יעילות רבה וניתן אף להפחית את המינון התרופתי ולהימנע מתופעות הלוואי של התרופות. טיפול משולב צריך להיות מלווה במעקב רופא. 

חשיבות רבה ניתנת גם לביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר מאזנת ומפחיתה לחץ דם, מסייעת בהפחתת משקל ומשחררת מתחים.

בסקירת המחקרים בהמשך ניתן לקרוא על מחקרים קליניים רבים המראים את חשיבות התזונה ואפשרויות הטיפול בעזרת צמחי מרפא ותוספי תזונה.