עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
חזרה לראש הדף גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-2 (ריבופלאבין)

עודכן בתאריך 20/05/2025
כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד

כללי 

ויטמין B2 הינו ויטמין המשתייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין משתתף בתהליכים ביוכימיים רבים שביניהם ייצור של מוליכים עצביים והפקת אנרגיה בגוף על ידי פירוק וניצול של פחמימות, שומנים וחלבונים. בנוסף, ויטמין B2 חיוני לשמירה על בריאות העור, הציפורניים והשיער.

כמויות הויטמין הנדרשות לגוף אינן גדולות, אך משום שהוא משתתף בתהליכים רבים בגוף, הוא בעל חשיבות רבה. אגירתו של ויטמין B2 תלויה בכמות החלבונים ברקמות משום שהויטמין נקשר לחלבונים, בעיקר אנזימים. חוסר בויטמין B2 הינו נדיר ולרוב קשור בחוסרים תזונתיים נוספים (בעיקר מחסור בויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B), אשר עלולים להיווצר ממגוון רחב של גורמים הכוללים שימוש בתרופות, תזונה לקויה, מחלות ועוד. חוסרים אלו פוגעים בספיגה ובשפעול של ויטמין B2. מחסור בויטמין B2 שכיח בעיקר במצבים שונים של תת תזונה או תזונה דלה בחלבונים ובקרב אוכלוסיות המתבססות על מזון מעובד ומתועש.

מקורות תזונתיים לויטמין B2:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים ומוצריהם (קמח, לחם וכו'), שמרי בירה, קטניות, שקדים, אגוזים וזרעים, פטריות, עשב חיטה ועשב שעורה, ירקות ירוקים עליים, אצות אגם- ספירולינה, אצה כחולה-ירוקה וכלורלה (אצות אלה משמשות גם כמקור מצוין לחלבון, החיוני לספיגה ואגירה של ויטמין B2), עלי מנטה, נבט חיטה, אספרגוס.

מקורות מן החי: מוצרי חלב, בקר ועוף- בעיקר אברים פנימיים, דגים וחלמון ביצה.

תפקידיו של ויטמין B2:

  • משתתף (יחד עם ויטמיני B1 ו- B3) במסלולי הנשימה התאית אשר חיוניים בשרשרת חילוף החומרים ואספקת החמצן בגוף.

  • רכיב חיוני ביצירת חומצות גרעין (DNA ו-RNA שהן תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי).

  • משתתף בתהליך פירוק של חומצות גרעין (DNA ו-RNA - תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי) וחומצות שתן. תהליך הפירוק מתבצע על ידי אנזים (המכונה אוקסידאזה) אשר פועל רק כאשר הוא קשור לויטמין B2. 

  • משתתף בתהליכי חילוף החומרים של פחמימות, שומנים וחלבונים. הויטמין אחראי (יחד עם חומרים נוספים כגון: ויטמיני B) על פירוקן של אבות מזון אלו והפיכתם למקורות אנרגיה זמינים.

  • תפקידים נוספים פתוחים למנויים בלבד.

תכונות נוספות של ויטמין B2:

  •  מסיס במים.

  • עמיד יחסית לחום ובישול- עד 25% מתכולתו במזון נהרסת בחום.

  • עמיד לחומצה ורגיש לבסיס.

  • רגיש מאוד לאור (בעיקר אור השמש ואור פלורוסנטי)- למשל, בבקבוק חלב שקוף יורדת כמות הויטמין בכ- 33% לאחר חצי שעה, בכ- 66% לאחר שעה ובכ- 85% לאחר שעתיים.

  • למידע השלם למנויים


ספיגה והפרשה של ויטמין B2:

אתר הספיגה של ויטמין B2 הוא במעיים הדקים. לאחר ספיגתו מובל ויטמין B2 בסרום כשהוא קשור לחלבונים נשאים שונים (בעיקר אלבומין). צריכה של תפריט מאוזן מספקת לגוף 1-2 מ"ג של ויטמין B2 ביום. עם זאת, הויטמין עמיד לחומצה ונהרס בסביבה בסיסית. לכן, חוסר בחומצות קיבה (הגורם לבסיסיות יחסית של הקיבה) יפגע בספיגה של הויטמין. בנוסף, למידע השלם למנויים

גורמים לחוסר בויטמין B2:

תסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B2:

  • הפרעות עוריות - בעיות עור שונות כגון: כתמים שמנוניים או קשקשיים בין האף לשפתיים, קשקשת בקרקפת, אקזמות, אקנה, דלקות בעור, פצעים בזויות הפה, סדקים בשפתיים , נשירת שיער ועוד.

  • תשישות וחוסר אנרגיה - מתח ולחץ מתמשכים ההמתבטאים בתשישות וחוסר אנרגיה עקב חולשה של בלוטת יותרת הכליה.

  • הפרעות הורמונליות - הפרעות בפעילות בלוטת התריס, הפרעות במערכת המין כגון: חוסר פריון ועקרות.

  • אנמיה – ויטמיניB  פועלים יחדיו ומסייעים האחד לשני בספיגה ובפעילות. לכן, חוסר בויטמין B2 עלול להביא לחוסר בויטמיני B נוספים (בעיקר ויטמיני B3 ו- B6) ולגרום לאנמיה מגלובלסטית. אנמיה מסוג זה עלולה לפגוע בתפקוד מערכת העצבים ולגרום לתסמינים כגון: תחושת נימול או איבוד תחושה בכפות רגליים וידיים, בלבול דיכאון ותפקוד מוחי לוקה בחסר.

  • הפרעות במערכת העיכול – למידע השלם למנויים

  • הפרעות בעיניים - למידע השלם למנויים

  • הפרעות בשרירים - למידע השלם למנויים

  • הפרעות במערכת החיסון - למידע השלם למנויים

  • הפרעות במערכת העצבית - למידע השלם למנויים

  • תהליכים דלקתיים - למידע השלם למנויים

  • הפרעות נוספות - למידע השלם למנויים


עודף של ויטמין B2 (רעילות):

עודף של הויטמין בדם הינו מצב נדיר שכן הויטמין הינו מסיס במים ועודפיו נשטפים בשתן.

לא קיימים סימני רעילות בעת נטילה מוגברת של התוסף, אך נטילה של התוסף במינון מופרז העולה על 100 מ"ג עלולה לגרום לחוסר איזון בויטמינים אחרים מקבוצת ויטמיני B ובמקרים מסוימים גם לבחילות, הקאות, ותחושות של נימול, עקצוץ או צריבה בקצוות הגפיים.

נטילה של התוסף במינונים של 50-100 מ"ג או צריכה מוגברת מהמזון (שלרוב אינה מושגת) מתבטאת בשתן בעל פיגמנט צהוב זרחני (פלבינוריאה). עם זאת, מתן שתן בעל גוון צהוב זרחני הינו תקין ונורמאלי בעת נטילת תוסף של B2 במינונים תקינים ובנטילה של קומפלקס ויטמיני B.

לעיתים נדירות עלולות להופיע תגובות אלרגיות לתכשירים הניתנים בהזרקה המכילים ויטמין B2 (יש לציין כי האלרגיה היא לחומרים הנוספים הניתנים בזריקה ולא לויטמין B2 עצמו).

מינון יומי מומלץ של ויטמין B2 לפי ה- RDA (Recommended daily allowance):

  • מלידה עד גיל 6 חודשים - 0.3 מ"ג

  • מגיל 7 חודשים עד שנה – 0.4 מ"ג

  • גילאים 1-3 שנים- 0.5 מ"ג

  • גילאים 4-8 שנים- 0.6 מ"ג

  • גברים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • גברים מגיל 14 ומעלה- 1.3 מ"ג

  • נשים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • נשים בגילאים 14-18 שנים- 1 מ"ג

  • נשים מגיל 19 ומעלה- 1.1 מ"ג

  • נשים בהריון- 1.4 מ"ג

  • נשים מניקות- 1.6 מ"ג

 ** ההמלצה הכללית היא: על כל 1000 קלוריות במזון, יש לצרוך 1 מ"ג ויטמין B2.


טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B2:

 ויטמין B2 ניתן כתוסף בודד במקרים נדירים בלבד. לרוב ניתן הויטמין כחלק מקומפלקס ויטמיני B, היות וברוב המקרים יהיה חוסר בכל ויטמיני B.

טווחי המינון הנדרשים לטיפול בחוסר של ויטמין B2 נעים בד"כ בין 5-30 מ"ג ביום אך בתוספי מזון

הניתנים בכמוסות יש לצרוך כמוסה של 50 מ"ג או 100 מ"ג ביום, היות ובצורת מתן זו לא תיספג כל

הכמות.


תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין B2:

  • ויטמינים מקבוצת ויטמיני B- ויטמין B2 עובד בשילוב עם שאר ויטמיני B במגוון תהליכים גופניים. להלן מספר דוגמאות:

    • שילוב של B12 ביחד עם B2 חיוני להפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) לחומצת האמינו מתיונין2. ויטמין B2 חיוני ליצירת B3 מחומצת אמינו טריפטופאן1.

    • ויטמין B2 משמש כרכיב חיוני בהפיכת B6 לצורתו הפעילה3.

    • ויטמין B2 נחוץ לפעילות תקינה של חומצה פולית (B9)4.

 

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין B2:

 

התוויות נגד:

  • מלריה - מומלץ שלא לקחת תוסף של ויטמין B2 בזמן מחלת מלריה אקוטית או בזמן טיפול מניעתי במחלת המלריה (טיפול מניעתי ניתן בד"כ כאשר ידוע על סיכון גבוה להידבקות במחלה, למשל בנסיעות למדינות מסוימות, כגון: מדינות באפריקה הדרומית, יערות גשם וכו') משום שדווקא רמות נמוכות של ויטמין B2 הן גורם מגן מפני מלריה וכן עוזרות בהקלה בתסמינים של המחלה12.

  • אספירין - נטילה של תוסף ויטמין B2 ביחד עם (Aspirin (Cartia, Micropirin, Aspirin 500, עלולה לגרום לתסמונת המעי הרגיז באנשים מסוימים27.

  • כימותרפיה - למידע השלם למנויים.

 

 

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 267-280

www.naturaldatabase.com – Riboflavin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=957&ds=&name=Riboflavin+(RIBOFLAVIN+(VITAMIN+B2))&searchid=28107854

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Riboflavin. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/riboflavin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

NationalAcademy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board

DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at

http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 267-280.
  2. Fujii K, Golivan JH, Huennekens FM. Activation of methionine synthetase: further characterisation of the flavoprotein system. Arch Biochem Biophys 1977;178:662-670.
  3. Lowik MR, van den Berg H, Kistemaker C et al. Interrelationships between riboflavin and vitamin B 6 among elderly people (Dutch Nutrition Surveillance System). Int J Vitam Nutr Res 1994;64:198-203.
  4. Bates CJ, Fuller NJ. The effect of riboflavin deficiency on methylenetetrahydrofolate reductase (NADPH) (EC 1.5.1.20) and folate metabolism in the rat. Br J Nutr 1986;55(2):455-464. Erratum in: Br J Nutr 1986;56(3):following 683.
  5. Powers HJ. Riboflavin-iron interactions with particular emphasis on the gastrointestinal tract. Proc Nutr Soc 1995;54:509-517.
  6. Sugiyama S, Ozawa T. Protection of chlorpromazine-induced arrhythmia by flavin-adenine-dinucleotide in canine heart. Jpn Heart J 1979;20:657-665.
  7. Fouty B, Frerman F, Reves R. Riboflavin to treat nucleoside analogue-induced lactic acidosis. Lancet 1998;352:291-292.
  8. Levy G, Gibaldi M, Procknal JA. Effect of an anticholinergic agent on riboflavin absorption in man. J Pharm Sci 1972;61:798-799.
  9. Bell IR, Edman JS, Morrow FD et al. Brief communication: vitamin B 1 , B 2 , and B 6augmentation of tricyclic antidepressant treatment in geriatric depression with cognitive dysfunction. J Am Coll Nutr 1992;11:159-163.
  10. Sándor PS, Afra J, Ambrosini A, Schoenen J. Prophylactic treatment of migraine with beta-blockers and riboflavin: differential effects on the intensity dependence of auditory evoked cortical potentials. Headache 2000;40:30-35.
  11. Dutta P, Pinto J, Rivlin R. Antimalarial effects of riboflavin deficiency. Lancet 1985;2:1040-1043.
  12. Das BS, Das DB, Satpathy RN et al. Riboflavin deficiency and severity of malaria. Eur J Clin Nutr 1988;42:277-283.
  13. Pinto JT, Rivlin RS. Drugs that promote renal excretion of riboflavin. Drug Nutr Interact 1987;5:143-151.
  14. Helmick RA, Fletcher AE, Gardner AM et al. Imidazole antibiotics inhibit the nitric oxide dioxygenase function of microbial flavohemoglobin. Antimicrob Agents Chemother 2005;49:1837-1843.
  15. Campiglio A. [Inactivation of tetracycline solutions by riboflavin.] Farmaco [Prat] 1957;12:526-527.
  16. Hill MJ. Intestinal flora and endogenous vitamin synthesis. Eur J Cancer Prev 1997;6 Suppl 1:S43-S45.
  17. Galat A. Interaction of riboflavin binding protein with riboflavin, quinacrine, chlorpromazine and daunomycin. Int J Biochem 1988;20:1021-1029.
  18. Pinto J, Huang YP, Rivlin RS. Inhibition of riboflavin metabolism in rat tissues by chlorpromazine, imipramine, and amitriptyline. J Clin Invest 1981;67:1500-1506.
  19. Sugiyama S, Ozawa T. Protection of chlorpromazine-induced arrhythmia by flavin-adenine-dinucleotide in canine heart. Jpn Heart J 1979;20:657-665.
  20. Apeland T, Mansoor MA, Pentieva K et al. The effect of B-vitamins on hyperhomocysteinemia in patients on antiepileptic drugs. Epilepsy Res 2002;51:237-247.
  21. Lewis JA, Baer MT, Laufer MA. Urinary riboflavin and creatinine excretion in children treated with anticonvulsant drugs [letter]. Am J Dis Child 1975;129:394.
  22. Pinto J, Huang YP, Chaudhuri R, Rivlin RS. Disturbances in the formation of FAD and covalently bound flavins in Novikoff hepatoma from riboflavin-deficient rats. Nutr Cancer 1987;10:95-102.
  23. Ramu A, Mehta MM, Leaseburg T, Aleksic A. The enhancement of riboflavin-mediated photo-oxidation of doxorubicin by histidine and urocanic acid. Cancer Chemother Pharmacol 2001;47:338-346.
  24. Nimmo WS. Drugs, diseases and altered gastric emptying. Clin Pharmacokinet 1976;1:189-203.
  25. Lee SS, McCormick DB. Thyroid hormone regulation of flavocoenzyme biosynthesis. Arch Biochem Biophys 1985;237:197-201.
  26. Roe DA, Kalkwarf H, Stevens J. Effect of fiber supplements on the apparent absorption of pharmacological doses of riboflavin. J Am Diet Assoc 1988;88:211-213.
  27. Schoenen J, Lenaerts M, Bastings E. High-dose riboflavin as a prophylactic treatment of migraine: results of an open pilot study. Cephalalgia 1994;14:328-329.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם