בורון

כללי

בורון הינו מינרל חיוני אשר מצוי בטבע בתרכובות שונות כגון חומצה בורית.

הבורון נמצא חיוני לגוף האדם רק בשנות השמונים ודרושים עוד מחקרים על מנת לקבוע את תפקידיו ואת תהליכי ספיגתו בגוף.

עם זאת, נמצא כי בורון חיוני לספיגה והטמעה של מינרלים וויטמינים כגון סידן ומגנזיום אשר משמשים רכיבים עיקריים בבניית עצמות ורקמות חיבור. 

כמו כן הבורון משתתף בתהליכי ייצור ובנייה של הורמונים, מסייע בריפוי פצעים, חיוני לתפקוד מוחי תקין ועוד.

צריכת תזונה נכונה ומאוזנת מספקת לגוף את כמות הבורון הנדרשת וחוסר בו קיים בעיקר במקומות בהן האדמה אינה רוויה במינרל.

עודפים של המינרל מופרשים בקלות דרך השתן ולכן רעילות הינה נדירה ותתבטא רק במקרים בהם קיימת צריכה מוגברת של תוספים המכילים בורון.
 

מקורות תזונתיים לבורון:

מקורות תזונתיים מן הצומח: חומץ, יין, אגוזים וזרעים (שקדים, פקאן, בוטנים, לוז), פירות יבשים (צימוקים, שזיפים, תמרים) וקטניות.

בנוסף, בורון מצוי בירקות (גזר, תפוחי אדמה, ירקות ירוקים עליים ועוד)

ופירות (תפוחים, אבוקדו, אגסים, אפרסקים, ענבים ועוד) אך כמותו במזונות אלו תלויה בכמות המינרל באדמה בה גדלו.

מקורות מן החי: בורון מצוי בכמויות מזעריות בבשר, דגים וחלב.
 

תפקידיו של הבורון:

• משתתף בתהליכי חילוף החומרים של סידן, מגנזיום, זרחן, נחושת, אשלגן וויטמין D.
• חיוני להעברה של מינרלים, ויטמינים והורמונים שונים דרך מעטפת התאים.
• בעל תפקיד חיוני בבניה ובהרכב של העצמות ורקמות חיבור.
• מסייע בייצור ובנייה של הורמוני מין כגון אסטרוגן וטסטוסטרון.
• חיוני לפעילות מוחית תקינה.
• מסייע בבניית שרירים.
• מסייע בריפוי פצעים.
• מסייע במניעת היווצרות קרישי דם.
• מסייע למניעה וטיפול בקנדידה נרתיקית.
   

תכונות נוספות של הבורון:

• קיימת בתרכובות שונות כגון בורון, חומצה בורית או בורון אוקסיד.
• חומצה בורית מהולה משמשת כחומר מחטא וקוטל חיידקים בעיקר בעור, קרנית העין ובקרומים ריריים.
• אבקת חומצה בורית משמשת כחומר הדברה אשר קוטל חרקים ופטריות.
   

ספיגה והפרשה של בורון:

כמויות הבורון הנדרשות לגוף האדם הינן 3-5 מ"ג ביום. תהליך הספיגה של בורון אינו ברור לגמרי אך ידוע כי המינרל נספג בקלות במערכת העיכול

ומועבר אל רקמות הגוף השונות כאשר ריכוזים גבוהים שלו נמצאים בעצמות, שיניים, טחול ובבלוטת התריס.

הפרשה של בורון נעשית בעיקר דרך השתן אך בכמויות מסוימות גם באמצעות הזעה, הפרשת מיצי מרה אל הצואה ותהליך הנשימה.
 

גורמים לחוסר בבורון:

• תזונה דלה בבורון - תזונה דלה בבורון אשר עלולה להיגרם עקב צריכה מועטה של ירקות, פירות וקטניות המהווים מקור למינרל או עקב מחסור שלו באדמת הגידולים.
• הפרעות במערכת העיכול - צום ממושך, רעב, הקאות ושלשולים ממושכים או מחלות שונות הגורמות לבעיות ספיגה (כגון צליאק, מחלות מעיים דלקתיות וכד') עלולים לגרום לחוסר ספיגה של מינרלים שונים וביניהם בורון.
• גיל – ככל שקיימת עלייה בגיל רמת הספיגה של מינרלים וויטמינים רבים וביניהם בורון יורדת.
   

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בבורון:

הפרעות במאזן מינרלים – חוסר בבורון עלול לגרום להפרשה מוגברת של סידן ומגנזיום וכתוצאה להפרעות בתהליך חילוף החומרים בעצמות.

דלדול עצם – חוסר בבורון עלול להגביר את הסיכון לדלדול עצם (Osteoporosis) משום שהמינרל מפחית את ההפרשה של סידן, מגנזיום וויטמין D אשר משמשים רכיבים חיוניים בבניית עצמות.

הפרעות הורמונליות – חוסר בבורון עלול לגרום לירידה ברמות הורמונים (כגון אסטרוגן וטסטוסטרון) בגוף ולהביא להפרעות שונות כגון אי פריון אצל גברים ועלייה בתסמינים הקשורים לגיל המעבר.

מחלת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) – חוסר בבורון עלול להגביר את הסיכון למחלת מפרקים ניוונית עקב השפּעתו על מאזן המינרלים בגוף.

הפרעות במערכות השרירים והעצבים - חוסר בבורון עלול לגרום להפרעות בפעילות השכלית (כגון ריכוז וזיכרון) ולבעיות בתיאום (קורדינציה) עין-שריר.
 

עודף של בורון (רעילות):

עודף בורון הינו נדיר אך עלול להופיע עקב צריכה מוגברת (מעל המינון היומי המומלץ המפורט בהמשך) של המינרל ולגרום לתסמינים כגון בחילות, הקאות, כאבי בטן, שלשולים, כאבי ראש, אדישות ועוד.

בנוסף, בניסוי הנעשה על עכברושים זכרים נמצא כי כמויות גבוהות של בורון גרמו להפרעה בתנועתיות הזרע ולהפרעות בפריון.

רעילות של בורון גם כן נדירה אך עלולה להיגרם עקב חשיפה כרונית או צריכת כמויות מוגברות (200 מ"ג ומעלה) של בורון ולהתבטא בתסמינים כגון התקרחות, הפרעות עוריות שונות (גירוי, פריחה, התקלפות, דלקת ועוד). אנמיה, התייבשות, כשל כלייתי, כשל כבדי ועוד.

כמו כן, חשיפה לרמות גבוהות של חומצה בורית או אבקת בורון אוקסיד עלולה לגרום לתסמינים כגון גירוי בעיניים, יובש בפה, יובש באף ושיעול.
 

מינון יומי מומלץ של בורון לפי (UL (Tolerable Upper Intake Levels:

לא נקבע מינון יומי מומלץ לפי ה- (RDA (Recommended Daily Allowance שכן אין מספיק מידע לגבי בורון.

עם זאת, להלן רשימה לפי UL המספק מידע לגבי המינון היומי המומלץ (הכולל תוספי תזונה ותזונה) אשר לרוב אינו גורם לתופעות לוואי.

• מלידה ועד גיל 6 חודשים – לא ידוע.
• מגיל 6 חודשים ועד שנה – לא ידוע.
• גילאים 1-3 שנים – 3 מ"ג.
• גילאים 4-8 שנים – 6 מ"ג.
• גילאים 9-13 שנים – 11 מ"ג.
• גילאים 14-18 שנים– 17 מ"ג.
• גילאים 19 ומעלה – 20 מ"ג.
• נשים בהריון – 17-20 מ"ג.
• נשים מניקות – 17-20 מ"ג. 

טווח מינון לטיפול בחוסר בורון:

שימוש בבורון כתוסף עשוי להועיל במצבים רפואיים שונים כגון דלדול עצם (Osteoporosis),

הפרעות קוגנטיביות, תסמינים של גיל המעבר, דלקות מפרקים, קרישת דם מוגברת ועוד.

עם זאת, קיים צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש את היעילות הטיפולית ולקבוע את המינון הטיפולי. 

בנוסף, חומצה בורית משמשת לטיפול מקומי בהפרעות עוריות כגון גירויים ופצעים. להלן מספר דוגמאות למינון טיפולי בבורון:

טיפול בקנדידה נרתיקית – שימוש מקומי במינון של 600 מ"ג אבקת חומצה בורית 1-2 פעמים ביום נמצא כיעיל לטיפול בקנדידה נרתיקית.

מניעה של קנדידה נרתיקית – שימוש מקומי במינון של 600 מ"ג אבקת חומצה בורית פעמיים בשבוע נמצא כיעיל במניעה של קנדידה נרתיקית.

מחלת מפרקים ניוונית (Osteoarthritis) – נמצא כי מינון של 6 מ"ג בורון ביום משפר את התסמינים אצל אנשים הסובלים ממחלת מפרקים ניוונית.

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם בורון:

• סידן – בורון מגביר את הספיגה של סידן ומפחית את הפרשתו בשתן. כמו כן, בורון משפיע על פעילותו והטמעתו של סידן בתאים^1-2.
• מגנזיום – בורון מפחית את ההפרשה של מגנזיום בשתן ומעלה את ריכוזו בדם. כמו כן, בורון משפיע על פעילותו והטמעתו של מגנזיום בתאים³.
• ויטמין D – בורון מסייע להמרת ויטמין D לצורתו הפעילה⁴.

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם בורון:

• זרחן – נטילת תוסף בורון עלולה להפחית רמות זרחן בגוף³.
• ויטמין B2 – שימוש בחומצה בורית עלול לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין B2 בשתן ולגרום לחוסר בו⁵.

התוויות נגד לשימוש בבורון:

• אלרגיה – אין ליטול בורון באם ידועה רגישות או אי סבילות למינרל.
• הריון – בורון משפיע על מאזן האסטרוגן ולכן מומלץ שלא להשתמש בו בעת הריון. כמו כן, נמצא כי כן חשיפה לחומצה בורית בעת הריון עלולה לגרום לפגמים מולדים.
• הפרעות בכליות – עודפים של בורון מופרשים דרך הכליות. כשל כלייתי או בעיות אחרות בתפקוד הכליות עלולים למנוע את הפרשת המינרל ולגרום לעלייה שלו בגוף.
• הפרעות הורמונליות – בורון משפיע על מאזן ההורמונים בגוף ולכן, כאשר קיימות הפרעות הורמונליות הקשורות באסטרוגן (כגון סרטן שחלות, סרטן השד אנדומיטריוזיס ועוד) או קיים שימוש בתחליפים הורמונליים המכילים אסטרוגן (כמו HRT בגיל המעבר) מומלץ שלא ליטול תוסף בורון או להגביר את צריכתו במזון.
  דוגמאות לתחליפים הורמונים המכילים אסטרוגן: (HRT (Hormone Replacement Therpy) - Estradiol (Estrofem, Progynova
  גלולות למניעת הריון (Contraceptives) - Gestodene- Estrogen (Gynera, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily)

מקורות:

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 458-462.

 www.naturaldatabase.com – Boron. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=894&ds=&name=BORON&searchid=28668643

www. Naturalstandard.com – Boron. found at http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/boron.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

1. Nielsen FH. Studies on the relationship between boron and magnesium which possibly affects the formation and maintenance of bones. Magnes Trace Elem 1990;9:61-69.
2. Nielsen FH, Shuler TR, Gallagher SK. Effects of boron depletion and repletion on blood indicators of calcium status in humans fed a magnesium-low diet. J Trace Elem Exp Med 1990;3:45-54.
3. Meacham SL, Taper LJ, Volpe SL. Effects of boron supplementation on bone mineral density and dietary, blood, and urinary calcium, phosphorus, magnesium, and boron in female athletes. Environ Health Perspect 1994;102 Suppl 7:79-82.
4. Dupre JN, Keenan MJ, Hegsted M, Brudevold AM. Effects of dietary boron in rats fed a vitamin D–deficient diet. Environ Health Perspect 1994;102 Suppl 7:55-58.
5. Pinto J, Huang YP, McConnell RJ, Rivlin RS. Increased urinary riboflavin excretion resulting from boric acid ingestion. J Lab Clin Med 1978;92:126-134.