יתר שומנים בדם - טיפול טבעי

במקרים חמורים עלולים הרובדים הטרשתיים להינתק מדופן העורק ולהיסחף באמצעות זרם הדם לאזור אחר בעורק עצמו או בעורק אחר ולגרום שם לחסימה (חלקית או מלאה) של עורקים (בדרך כלל עורקים צרים כמו העורקים הכליליים המובילים את הדם אל שרירי הלב). לכן, רמה גבוהה של שומנים בדם מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם.

כולסטרול – תרכובת אורגנית שומנית המצויה בזרם הדם ובכל קרומי התאים של כל בעלי החיים.

הכולסטרול בגוף מגיע ממקורות אנדוגניים (ייצור בכבד - 70%) ואקסוגניים (מזון מן החי - 30%), ומהווה מרכיב חיוני במבנה של תאים (תאי הגוף בכלל ותאי עצב בפרט) והורמונים שומניים. לכולסטרול תפקיד חיוני בייצור של מיצי מרה, וויטמינים מסיסי שומן מסוג A,D,E,K. יחד עם זאת, רמה גבוהה מדי של כולסטרול בדם היא אחד מגורמי הסיכון העיקריים למחלות לב, התקפי לב ושבץ מוחי. 

המונח המציין רמת כולסטרול גבוהה בדם הוא 'היפרכולסטרולמיה' (יתר כולסטרול בדם).

הכולסטרול אינו מסיס במים ולכן נישא בזרם הדם על ידי ליפופרוטאינים (חלבונים נשאי שומן) המתחלקים למספר סוגים:

ליפופרוטאינים בעלי דחיסות נמוכה - (LDL (Low Density Lipoprotein - "הכולסטרול הרע".

ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה, הנושא את הכולסטרול מהכבד אל תאי הגוף.

רמה גבוהה מדי של LDL (> מ-100 מ"ג/ דצ"ל) עלולה לגרום לשקיעת כולסטרול בדפנות העורקים ולהיווצרות רובד טרשתי היכול להביא למחלות לב וכלי דם שונות כגון: לחץ דם גבוה, התקפי לב ושבץ מוחי.

ליפופרוטאינים בעלי דחיסות מאוד נמוכה - (VLDL (Very Low Density Lipoprotein - ליפופרוטאין המוביל אף הוא שומנים מן הכבד אל רקמות הגוף.

ה-VLDL מכיל את הכמות הרבה ביותר של טריגליצרידים ולכן מהווה אף הוא גורם סיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

ליפופרוטאינים בעלי דחיסות גבוהה - (HDL (High Density Lipoprotein - "הכולסטרול הטוב".

ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה שתפקידו לאסוף את עודפי הכולסטרול מהתאים ומהדם בחזרה אל הכבד שם הם מפורקים, מופרשים מן הגוף או עוברים עיבוד מחדש.

רמות גבוהות של HDL מורידות את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

טריגליצרידים - (TG (Triglycerides - תרכובת אורגנית המכילה חומצות שומן ומשמשת כמחסן אנרגיה.

במצבי חסר או רעב, מתפרקת התרכובת ומועברת אל התאים, שם מפורקת על ידי פעילות אנזימתית המפיקה אנרגיה. סוג זה של שומנים מגיע אף הוא ממקורות אנדוגניים ואקסוגניים (בעיקר מזונות עתירי שומן אך גם פחמימות) ורמות גבוהות שלו לעיתים קרובות מקושרות עם רמות גבוהות של כולסטרול.

תסמינים של עודף שומנים בדם:

לרוב אין תסמינים להיפרליפדמיה או היפרכולוסטרולמיה. לעתים התסמין הראשון יהיה התקף לב או שבץ מוחי.

יחד עם זאת, במידה וישנן תופעות כגון: סחרחורות, בלבול, הפרעות בזרימת דם או קשיי נשימה לאחר מאמץ קל מומלץ לבצע בדיקות דם.

היפרכולסטרולמיה מתקדמת יכולה לגרום לתסמינים כגון כבד שומני, כאבי חזה, כאבי גב (הצטברות שומן בלבלב), הצטברות שומן על גבי העור או בעפעפיים וכתמים צהבהבים על פני העור ומסביב לעיניים.

גורמים לעודף שומנים בדם:

הגורם העיקרי לעליית שומנים בדם הינו תזונה לקויה המכילה מזונות מן החי אשר עתירים בכולסטרול, שומנים רווים, פחמימות מעובדות וצריכה מוגברת של אלכוהול.

בנוסף, קיימים גורמים אשר מעלים את הסיכון לעלייה ברמת השומנים בדם:

• אורח חיים - חוסר פעילות גופנית, מתח מוגבר.
• עישון.
• עודף משקל.
• מחלות שונות כגון סוכרת, אי ספיקת כליות, תת פעילות של בלוטת התריס, חסימות בדרכי מרה ועוד.
• נטייה תורשתית- פגם גנטי או היסטוריה משפחתית של מחלות לב וכלי דם.

אבחנה של עודף שומנים בדם:

אבחנה של עודף שומנים בדם נעשית על ידי בדיקת דם המבוצעת לאחר צום של 8 שעות. הבדיקה כוללת מדידת ערכים של רמות כולסטרול כללי, רמות LDL, VLDL ו-HDL ורמות טריגליצרידים.

להלן פירוש של ערכי הבדיקות:

כולסטרול כללי (Total Cholestrol) – רמה תקינה של כולסטרול כללי מוגדרת כאשר הערכים קטנים מ- 200 מ"ג/דצ"ל (רמות של 250-280 מ"ג/דצ"ל מוגדרות כרמות גבוהות).

LDL - רמה תקינה של LDL מוגדרת כאשר הערכים קטנים מ- 100 מ"ג/דצ"ל.

רמה של 100-130 מ"ג/דצ"ל נחשבת גבולית.

רמה של 130-160 מ"ג/דצ"ל נחשבת גבולית גבוהה.

רמה של 160-190 מ"ג/דצ"ל נחשבת לגבוהה.

רמה של 190 מ"ג/דצ"ל ומעלה נחשבת לגבוהה מאוד.

באנשים בריאים ללא מחלות או גורמי סיכון רצוי שהערכים יהיו נמוכים מ- 160 מ"ג/דצ"ל.

באנשים בעלי גורמי סיכון למחלות לב (השמנה, עישון, נטייה משפחתית) רצוי שהערכים יהיו נמוכים מ- 130 מ"ג/דצ"ל.

בחולי סוכרת או מחלות לב רצוי שערך ה- LDL יהיה נמוך מ-100 ואף נמוך מ-70.

HDL - רמות מומלצות: לנשים מעל 45 מ"ג/דצ"ל ולגברים מעל 40 מ"ג/דצ"ל.

רמות נמוכות מ- 40 מ"ג/דצ"ל עלולות להגביר סיכון למחלות לב וכלי דם.

VLDL - רמות תקינות של VLDL מוגדרות כאשר הערכים נמצאים בין 5-40 מ"ג/דצ"ל.

רמות גבוהות מ- 40 מ"ג/דצ"ל נחשבות כמעלות סיכון למחלות לב וכלי דם.

טריגליצרידים - (TG)- רמות תקינות של טריגליצרידים מוגדרות כאשר הערכים קטנים מ- 150 מ"ג/דצ"ל.

רמה של 150-200 מ"ג/דצ"ל נחשבת גבולית גבוהה.

רמה של 200-500 מ"ג/דצ"ל נחשבת לגבוהה.

רמה של מעל 500 מ"ג/דצ"ל נחשבת לגבוהה מאוד.

נהוג לחשב את היחס בין רמת הכולסטרול הכללי לבין רמת ה-HDL כמדד לתקינות ערכי הכולסטרול.

יחס זה אמור להיות נמוך מ-1:4. לדוגמא, אם רמת הכולסטרול הכללית עומדת על 220 מ"ג/דצ"ל (רמה הנחשבת גבוהה) אבל רמת ה-HDL עומדת על 70 מ"ג/דצ"ל, היחס ביניהם נותן תוצאה של 3.15 ולכן תמונת שומני הדם תהיה תקינה.

דוגמא נוספת, אם רמת הכולסטרול הכללית עומדת על 180 מ"ג/דצ"ל (רמה הנחשבת תקינה) אבל רמת ה-HDL עומדת על 40 מ"ג/דצ"ל, היחס ביניהם נותן תוצאה של 4.5 ולכן תמונת שומני הדם אינה תקינה.

טיפול קונבנציונאלי לעודף שומנים בדם:

הטיפול הקונבנציונאלי לעודף שומנים וכולסטרול בדם כולל המלצות לשינוי אורח חיים, שינוי בהרגלי תזונה והגברת הפעילות הגופנית.

בנוסף, קיימות תרופות שונות אשר משמשות להורדת שומני הדם:

חשוב לציין כי עקרונית, הטיפול התרופתי אמור להינתן רק אם שינוי אורח החיים לא הביא לירידה ברמת הכולסטרול אולם בפועל רופאים רבים נותנים את התרופות ללא נסיון קודם בשינוי הרגלי תזונה ופעילות.

• סטטינים - תרופות הגורמות לעיכוב ייצור הכולסטרול בכבד. סטטינים מעכבים את האנזיםHMG-CoA reductase  אשר מצוי בכבד ואחראי על ייצור הכולסטרול בגוף. סטטינים גורמים לירידה משמעותית ברמות ה- LDL ולחלקם קיימת גם השפעה חיובית על רמת ה-HDL והטריגליצרידים. סטטינים מומלצים כטיפול ראשוני להורדת רמות LDL. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Simvastatin (Simvacor, Simvaxon), Pravastatin (Lipidal), Atorvastatin (Lipitor

חשוב לציין כי מתן של סטטינים במינונים גבוהים יכול להיות קשור בתופעות לוואי כגון כאבי שרירים (התופעה השכיחה ביותר), עלייה באנזימי כבד, הפרעות בריכוז ובזיכרון ואפילו כשל לבבי. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר נגרמת ככל הנראה עקב הפרעה בייצור של קו אנזים Q10 (הסטטינים גורמים לעיכוב של אנזים אשר חיוני לייצור של CoQ10), במרבית המקרים נטילה של ויטמין קו אנזים Q10 במינון של 100-200 מ"ג ביום תעלים את תופעות הלוואי.

• תרופות קושרות חומצות מרה - תרופות אלו קושרות את חומצות המרה וגורמות להפרשה מוגברת שלהן בצואה. פעילות התרופות גורמת לגוף להשתמש בכמויות גדולות של כולסטרול (מהווה מרכיב בייצור חומצות מרה) ועל ידי כך מושגת ירידה ברמותיו.תרופות אלו עלולות לגרום לתופעות לוואי כגון הפרעות עיכול (גזים ו/או עצירות) ומחסור בויטמיני ADEK (מסיסי שומן) בעקבות קשירתם של הויטמינים על ידי התרופה והפרשתם בצואה. דוגמא לתרופות מסוג זה:  Colestyramine (Questran), Colestipol (Colestid), Colistin (Coliracin)
• פיבראטים – תרופות אלו מעכבות ייצור טריגליצרידים וגורמות לעלייה ב- HDL. יש להיזהר מנטילת פיבראטים ביחד עם סטטינים משום ששילוב זה עלול לגרום לתופעות לוואי קשות המתבטאות בשרירים. תופעות לוואי נפוצות של תרופות אלו כוללות בחילות וחוסר תיאבון. תופעות לוואי נדירות כוללות פגיעה אפשרית בכבד, בכליות וביצר המיני. דוגמא לתרופות מסוג זה: Ciprofibrate (Lipanor), Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip)
• אזטימיב – התרופה Ezetimibe (Ezetrol) מונעת את ספיגתו של הכולסטרול מהמעי ואת כניסתו אל זרם הדם. התרופה נרשמת בדרך כלל כאשר התוצאה המופקת מנטילת סטטינים אינה מספקת. התרופה ניתנת לבד או בשילוב עם סטטינים. השילוב בין שתי התרופות עלול לגרום לעלייה באנזימי הכבד.

טיפול טבעי בעודף שומנים בדם

הטיפול הטבעי ברמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם מתבסס על תזונה נכונה וביצוע פעילות גופנית סדירה. אורח החיים הבריא אשר מתווה להורדת השומנים בדם צריך להיות קבוע ואינו מאמץ חד פעמי.

הדגש בטיפול הטבעי ניתן לא רק על הורדה ברמות השומנים אלא גם על שמירה לאורך זמן של רמות שומנים תקינות והגנה בפני נזקים אפשריים של חמצון שומני דם.

הדגשים העיקריים בתזונה כוללים הגברת צריכת סיבים תזונתיים, חומצות שומן חיוניות ומזונות נוגדי חמצון במקביל לצמצום ואף הימנעות מצריכת שומנים רווים, מזונות מן החי, פחמימות פשוטות ומזון מתועש ומעובד.

בסקירת המחקרים המפורטת בסוף עמוד זה ניתן לראות הוכחות מחקריות רבות להמלצות אלו.

באם תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה אינם מספיקים להשגת רמה תקינה של שומנים בדם ניתן לשלב צמחי מרפא ו/או תוספי תזונה יעודיים אשר יסייעו להורדת רמת השומנים בדם.

המחקר המדעי אשר נערך בשנים האחרונות מגלה כי למרות חשיבות רמת השומנים בדם הרי שהגורם העיקרי לחמצון השומנים הינו דלקתיות גבוהה בכלי הדם הנגרמת בעיקר עקב רמות גבוהות של סוכר. לכן, למרות התפקיד החשוב של רמות השומנים במניעה של מחלות לב וכלי דם, שמירה על רמת סוכר תקינה חשובה לא פחות.

בנוסף קיימת חשיבות רבה להימנעות מעישון ולהפחתת סטרס אשר נפוץ אצל אנשים הסובלים מעודף שומנים וכולסטרול בדם. הפחתת סטרס נעשית באמצעות צמחי מרפא, שימוש בטכניקות הרפיה (כגון תרגילי נשימות, מדיטציה, יוגה, דמיון מודרך וכד') והמלצות לפעילות גופנית סדירה אשר משפרת את התחושה הכללית, מסייעת להפחתת שומנים וכולסטרול בדם (מעלה רמות HDL ומפחיתה רמות LDL), משפרת את זרימת הדם ותורמת לירידה במשקל.