ממצאים חדשים לגבי הקשר בין הרכב התזונה לבין הסיכון למחלות לב וכלי דם 

בשבוע האחרון התפרסמו בכתב העת היוקרתי "The Lancet" שלושה מאמרים המפרטים את הממצאים ממחקר עוקבה רחב היקף (PURE - Prospective Urban Rural Epidemiology) - שארך סה"כ 10 שנים, כאשר זמן המעקב הממוצע היה 7.4 שנים - בנוגע לקשר בין התזונה לבין תחלואה ותמותה. זהו מחקר גלובלי, הכולל כ-135,000 משתתפים בגילאי 35-70 מ-18 מדינות ביבשות שונות, אשר נועד לבחון את הקשר בין גורמים סביבתיים, חברתיים וביולוגיים על התפתחות שמנות ותחלואה כרונית כגון מחלות לב, סרטן וסוכרת. 
 

במאמר הראשון מפורטים הממצאים בנוגע לקשר בין הרכב התזונה לבין פרופיל השומנים ולחץ הדם, שהינם שני גורמי הסיכון העיקריים לתחלואת לב וכלי דם. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין רמת הרכיבים התזונתיים בדיאטה - כולל סך השומן, שומן רווי, שומן חד בלתי רווי, שומן רב בלתי רווי, פחמימות, חלבונים וכולסטרול - לבין מדדי סיכון קרדיווסקולריים. ניתוח נתוני התזונה של המשתתפים העלה כי הצריכה הממוצעת של אבות המזון היתה כדלהלן: 61.3% פחמימות, 23.4% שומן, 15.2% חלבון. מתוך השומן: 7.7% שומן רווי, 7.7% שומן חד בלתי רווי, 5% רב בלתי רווי, 3% אחר (כדוגמת גליצרול ואלדהידים אחרים) 
לצורך ניתוח סטטיסטי של הנתונים הללו, החוקרים חילקו את רמת הצריכה לחמישונים: 

• סך השומן – החמישון הנמוך ביותר היה 10.6% מהקלוריות והגבוה ביותר היה 35.3% מהקלוריות. צריכת שומן נמוכה הוגדרה כעד 25%, בינונית 25-30% וגבוהה מעל 30%. 
• שומן רווי – החמישון הנמוך ביותר 2.7% מהקלוריות והגבוה ביותר 14% מהקלוריות. צריכה נמוכה הוגדרה כעד 5%, בינונית 5-10% וגבוהה מעל 10%.
• פחמימות – החמישון הנמוך ביותר 45.1% מהקלוריות, הגבוה ביותר 77.6% מהקלוריות.
• חלבון – הנמוך 10.8% והגבוה 19.7%.

להלן הממצאים:

• צריכה גבוהה יותר של שומן באופן כללי ושל כל אחד מסוגי השומן הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של כולסטרול כללי ושל LDL, אך גם ברמה גבוהה יותר של HDL ושל ApoA1 וכן ברמה נמוכה יותר של טריגליצרידים. 
• צריכה גבוהה יותר של פחמימות הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של כולסטרול כללי, LDL ו-ApoB אך גם ברמה נמוכה יותר של HDL ו-ApoA1 וכן ברמה גבוהה יותר של טריגליצרידים. 
• צריכה גבוהה יותר של כל אחד ממרכיבי המזון הבאים: שומן כללי, של שומן רווי ושל פחמימות - הייתה קשורה בלחץ דם גבוה יותר. 
• צריכה גבוהה יותר של חלבונים הייתה קשורה בלחץ דם נמוך יותר.
• החלפה (במודל סטטיסטי) של 3% מסך הצריכה הקלורית משומן רווי בפחמימות היתה קשורה בירידה ברמות הכולסטרול הכללי, ה- LDL, ה-ApoB ולחץ דם, אך גם בירידה ברמות ה- HDL וה-ApoA1 ובעליה בטריגליצרידים, ביחס הכולסטרול הכללי ל-HDL וביחס הטריגליצרידים ל-HDL.
• החלפת השומן הרווי בשומן בלתי רווי הייתה בעלת השפעה מיטיבה על רמת LDL ולחץ הדם ובעלת השפעה שלילית על רמת HDL וטריגליצרידים.  

לסיכום, הנתונים אינם תומכים בהפחתת צריכה שומן רווי מתחת ל- 10% מסך הצריכה הקלורית היומית כדרך לשיפור פרופיל השומנים הכללי. החלפת חומצות שומן רוויות בחומצות שומן חד בלתי רוויות או רב בלתי רוויות או פחמימות קשורה ברמות גבוהות יותר של טריגליצרידים, ביחס גבוה של טריגליצרידים ל- HDL וברמות נמוכות של HDL. 
מסקנות המחקר הן: 

• ההמלצות הנוכחיות להפחתת השומן הכללי והשומן הרווי בכל האוכלוסיות, אשר גורמת לעליה בצריכת הפחמימות, אינן נתמכות על ידי נתוני המחקר הנוכחי. 

במאמר השני מפורטים הממצאים בנוגע לקשר בין צריכת שומן ופחמימות לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה. במהלך תקופת המעקב תועדו 5,796 מקרי תמותה ו-4,784 אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים. להלן הממצאים:

• בהשוואה לרמת צריכה נמוכה - רמה גבוהה יותר של צריכת פחמימות (מעל 60% מהקלוריות) הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר של עד 28% לתמותה מכל גורם, אך לא נמצא קשר לתחלואה או תמותה קרדיווסקולרית. 
• צריכת רמה גבוהה יותר של שומן באופן כללי, ושל כל אחד מסוגי השומן, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל גורם: נמוך ב-23% בהתייחס לצריכת השומן הכללית, 14% בהתייחס לצריכת שומן רווי, 19% בהתייחס לצריכת שומן חד בלתי רווי ו-20% בהתייחס לשומן רב בלתי רווי. 
• צריכה גבוהה יותר של שומן רווי הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-21% לשבץ.
• לא נמצא קשר בין צריכת שומן לבין הסיכון לאוטם שריר הלב או לתמותה קרדיווסקולרית. 

לסיכום, הנתונים ממחקר זה אינם תומכים בהמלצות הנוכחיות להגביל את צריכת השומן הכללי לפחות מ- 30% ואת השומן הרווי לפחות מ- 10% - מסך הקלוריות היומיות. כמו כן, אנשים הצורכים רמה גבוהה של פחמימות עשויים להרוויח מהפחתת צריכת הפחמימות והעלרת צריכת השומנים. 
 

במאמר השלישי מפורטים הממצאים בנוגע לקשר בין צריכת פירות, ירקות וקטניות לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה. להלן הממצאים: 

• צריכה גבוהה יותר של פירות, ירקות וקטניות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירוע קרדיווסקולרי באופן כללי, לאוטם שריר הלב ולתמותה מכל גורם ומגורם קרדיווסקולרי; הסיכון היה הנמוך ביותר (ב-22%) עבור צריכה של 3-4 מנות ליום (סה"כ פירות, ירקות וקטניות), כאשר לא נמצאה ירידה נוספת ברמת הסיכון עבור צריכה גבוהה יותר. 
• באופן ספציפי, צריכת פירות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה מכל גורם ומגורם קרדיווסקולרי, צריכת קטניות הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה שאינה מגורם קרדיווסקולרי.
• צריכת ירקות חיים הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה בעוד שהתרומה של צריכת ירקות מבושלים הייתה נמוכה יותר

בשונה מההנחיות התזונתיות המעודדות צריכה גבוהה של פירות וירקות, ממצאים אלה מצביעים על כך שצריכת 3-4 מנות בלבד עשויה להיות יעילה במידה דומה.  
 

הערת המערכת: ראשית, למרות הרעש הגדול שעלה בעקבות פרסום המאמר, אם נסתכל על התמונה הכללית, כנטורופתים, אנו מכירים את חשיבות השומנים לגופינו ונוטים לתגבר אותם בתזונת המטופל עד 30-35% (כפי שקורה בדיאטה ים תיכונית למשל), כאשר אחוזים נמוכים מכך נתמכים על ידי מחקרים אחרים ועל ידי אוכלוסיות מאריכות חיים בעולם.
החידוש כביכול העולה ממחקר זה הוא ההמלצה לא להוריד את צריכת השומן הרווי מתחת ל-10%, כאשר טענת החוקרים היא שהורדת השומן הרווי תוביל אוטומטית לעליה בצריכת הפחמימות (לא צוין מאיזה סוג) ולכן להשפעה שלילית על פרופיל השומנים. בפועל החלפה שכזו הוכחה במחקר זה כקשורה לירידה בכולסטרול כללי, LDL ולחץ דם לצד עליה בטריגליצרידים וירידה ב- HDL. לדעתינו, אם היתה התמקדות בסוג הפחמימות הנצרך, ייתכן והממצאים היו אחרים ומלמדים יותר. 
שנית, למחקר עצמו ולמאמרים שנכתבו עליו מספר מגבלות: 

• לא מצאנו התייחסות למקורות המזון ואיכותם (כדוגמת מזון מן החי לעומת מן הצומח, מזון מעובד אל מול לא מעובד, פחמימות בעלות מדד גליקמי נמוך לעומת גבוה, סיבים תזונתיים וכו'), אלא רק לאבות המזון, שלדעתינו פחות רלוונטיים כיום. 
• המחקר כלל רק שלוש מדינות מערביות, ו-88% מהמשתתפים נדגמו ממדינות אסיה, דרום אמריקה ואפריקה, כך שהרלוונטיות לאוכלוסיית העולם המערבי אינה ברורה, ואף שהממצאים מכלל המדינות היו דומים, חשוב לזכור כי ישנם נתונים אפידמיולוגיים המצביעים על כך שצריכת האורז במדינות אסיאתיות ירדה במהלך 35 השנים האחרונות וצריכת בשר ומוצרי חלב עלתה ובמקביל לתהליך זה היתה עליה בשמנות, מחלות לב וסוכרת. 
• לצד מחקר זה התפרסם מחקר אחר ב- New England Journal of Medicine (ראו בהמשך), שמצא כי שיפור התזונה לכיוון דיאטה ים תיכונית או DASH, אשר תכולת השומן הרווי בהן היא 6-8%, מפחיתה סיכון לתמותה מוקדמת. מכאן, שיש להמשיך ולעקוב אחר מחקרים גדולים ואיכותיים. 
• מדובר במחקר תצפיתי, המוערך פחות בעולם הרפואה, מאחר והוא נתון להטיות בשל גורמים נוספים המשפיעים על בריאות האדם. 
• המחקר מומן אמנם על ידי גופים ממשלתיים קנדיים ואחרים, אך גם קיבל מענקי מחקר בלתי מוגבלים מחברות תרופות רבות. 

מסקנתינו ממחקר זה היא שעלינו לשאוף תזונה מאוזנת ממגוון מקורות תזונתיים הקרובים ככל שניתן לטבע (גם אם הם בצורת מזון מן החי), להתאים את התזונה לאדם ולמצבו הבריאותי ולשמור את השימוש בדיאטות קיצוניות למצבים מסוימים שיש להם הצדקה לכך. 

מקור

•  Association of dietary nutrients with blood lipids and blood pressure in 18 countries: a cross-sectional analysis from the PURE study.
Mente A, et al.
Lancet Diabetes Endocrinol. 2017 Aug 28. pii: S2213-8587(17)30283-8. doi: 10.1016/S2213-8587(17)30283-8. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28864143
•  Associations of fats and carbohydrate intake with cardiovascular disease and mortality in 18 countries from five continents (PURE): a prospective cohort study.
Dehghan M, et al.
Lancet. 2017 Aug 28. pii: S0140-6736(17)32252-3. doi: 10.1016/S0140-6736(17)32252-3. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28864332
•  Fruit, vegetable, and legume intake, and cardiovascular disease and deaths in 18 countries (PURE): a prospective cohort study.
Miller V, et al.
Lancet. 2017 Aug 28. pii: S0140-6736(17)32253-5. doi: 10.1016/S0140-6736(17)32253-5. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28864331