פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין C

עודכן בתאריך 20/11/2022

 

כללי  | מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | סוגי תוספים | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות | התוויות נגד |  מחקרים | מקורות

 

ערך זה נתמך על ידי חברת אקוסאפ, המשלבת ידע מבוסס מחקר עם חומרי הגלם האיכותיים ביותר.

 

כללי

ויטמין C הינו ויטמין מסיס במים אשר יש לצרוך אותו במזון או כתוסף שכן הגוף אינו יודע לייצרו. הויטמין משתתף בלמעלה מ- 300 תהליכים ביולוגיים שונים והינו בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה המגנה על הגוף בפני רדיקלים חופשיים.

נוכחות הויטמין ברקמות הגוף השונות חיונית לבריאות רקמות החיבור בגוף, לחיזוק פעילות מערכת החיסון, להורדת רמות כולסטרול בדם, לויסות פעילות הורמונלית, לייצור מעבירים עצביים ועוד.

כמויות הויטמין הנדרשות לגוף אינן גדולות אך בשל השתתפותו בתהליכים רבים הינו בעל חשיבות רבה ויש לצרוך כמויות קטנות שלו באופן יומיומי. חוסר בויטמין C שכיח בעיקר אצל אנשים אשר לא צורכים כמויות נאותות של פירות וירקות ועשוי לגרום לתופעות לוואי שונות. מקרי חוסר חמורים של ויטמין C מזוהים עם מחלת צפדינה, מחלה המתבטאת בתופעות עוריות שונות, דימומים תת עוריים, אובדן שיניים, דלקות חניכיים ועוד.

עודף בויטמין הינו נדיר אך עלול להיגרם עקב צריכת כמויות מוגברות של הויטמין ולהתבטא בתסמיני רעילות בעיקר במערכת העיכול. 


מקורות תזונתיים לויטמין C:

ויטמין C מצוי בירקות ופירות טריים כאשר כמויות הויטמין תלויות בזמן ההבשלה, תנאי הגידול, ההובלה והאחסון. כמויות גבוהות של הויטמין מצויות בפירות וירקות כגון בפלפלים, פירות הדר, כרובית, כרוב, ברוקולי, תרד, תות שדה, בננה, תפוח- אדמה, קיווי, דובדבנים, עגבניות, גויאבה ועוד.
 

תפקידו של ויטמין C:

  • משתתף בכ- 300 תהליכים ביולוגיים שונים בגוף.
  • משתתף בתהליכי חמצון חיזור ומשמש כנוֹגד חִמצון חזק המגן על תאי הגוף בפני רדיקלים חופשיים.
  • חיוני לחיזוק הפעילות ולתפקוד תקין של מערכת החיסון (מגביר פעילות וייצור של נוגדנים ותאים במערכת החיסון כגון מאקרופאג'ים ולימפוציטים) ומסייע בהגנה על הגוף בפני מזהמים חיצוניים.
  • חיוני לבריאות ושלמות של רקמות חיבור (עור, שרירים, עצמות, גידים). ויטמין C חיוני לייצור קולגן. הויטמין מעניק אלקטרונים לאנזימים המשתתפים בתהליך הייצור של קולגן המשמש כחלבון עיקרי במבנה רקמות החיבור בגוף.
  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של פחמימות, חלבונים ושומנים.
  • חיוני ליצירת אנרגיה בתאי הגוף.
  • חיוני לבריאות מערכת הלב וכלי הדם - ויטמין C מסייע בייצור מלחי מרה מכולסטרול וחיוני להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ולהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). בנוסף, הויטמין מונע הידבקות טסיות, חמצון של כולסטרול ושקיעת כולסטרול בדפנות כלי הדם ובכך מונע היווצרות רבדים טרשתיים ומפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
  • חיוני לייצור הורמונים סטרואידים בבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל). הורמונים אלו מופרשים בעת מצבי לחץ נפשיים או גופניים.
  • משתתף ביצירת מוליכים עצביים כגון נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין.
  • חיוני ליצירת הורמון בלוטת התריס תירוקסין (T4).
  • חיוני לתהליך פירוק של רעלים ותרופות בכבד.
  • חיוני לשלמות ותקינות רשתית העיניים (מונע עכירות של עדשת העין/ קטרקט).
  • מסייע במניעת סרטן.
  • חיוני לשלמות התאים בכלי הדם (אנדותל).
  • בעל פעילות אנטי היסטמינית ולכן חיוני במצבי אלרגיה.
  • משתתף בחילוף החומרים של חומצות אמינו כגון:
    • טירוזין – חיוני בתהליך ייצור חומצת האמינו טירוזין מחומצת האמינו פנילאלנין.
    • קרניטין אשר תפקידה להעביר חומצות שומן אל תוך התאים (למיטוכונדריה) לצורך הפקת אנרגיה (ATP).
    • טריפטופאן המשמשת בעיקר להרפיית מתח והשריית שינה אך חיונית גם לתפקוד עצבי תקין ולבריאות מערכת הלב וכלי הדם.
  • חיוני לחילוף חומרים של המינרל ברזל. ויטמין C משפר את הספיגה של ברזל ומונע את חמצונו.
  • חיוני להפיכת חומצה פולית לצורתה הפעילה (Folinic acid).
     

תכונות נוספות של ויטמין C:

  • מסיס במים.
  • מתחמצן בקלות.
  • נהרס במזונות שאינם טריים.
  • נהרס בבישול ממושך בטמפרטורות גבוהות. עם זאת, חלק מהויטמין מצוי במי הבישול כאשר הבישול קצר ובטמפרטורות נמוכות.
  • נהרס בחומרים משמרים, מזונות מעובדים ומלאכותיים.
  • רגיש לאור.
  • קיים בטבע בשתי תצורות; צורה פעילה הנמצאת במצב מחוזר (Ascorbic acid) וצורה לא פעילה הנמצאת במצב מחומצן (Dehydroascorbic acid).
     

ספיגה והפרשה של ויטמין C:

ויטמין C אינו נאגר בכמויות גדולות בגוף ולכן יש לצרוך אותו באופן יומיומי. הויטמין נספג בקלות לכל אורך המעי הדק בספיגה פעילה באמצעות נשאים ובספיגה סבילה באמצעות דיפוזיה פשוטה (פעפוע). תהליך הספיגה הפעיל נעשה באמצעות שני סוגי נשאים:SVCT  (Sodium-ascorbat co-transporter) ו-GLUT (Glucose transporter) כאשר לכל אחד מהם שני תתי סוגים: SVCT1, SVCT2, GLUT1 ו- GLUT2. הקבוצה הראשונה (SVCT) נושאת את הצורה הפעילה של הויטמין (חומצה אסקורבית) הנמצאת בצורה מחוזרת. הקבוצה השנייה (GLUT) משמשת כנשאית של גלוקוז ושל הצורה הלא פעילה של הויטמין (Dehydroascorbic acid) בצורתו המחומצנת. הצורה הלא פעילה של הויטמין מועברת לתוך התאים בשיעור גבוה יותר מן הצורה הפעילה אך נמצאת ברקמות הגוף בשיעור נמוך שכן בתוך התאים היא עוברת תהליך חיזור ומומרת לצורה הפעילה של הויטמין.
אחוזי הספיגה של הויטמין המגיע ממזון או מתוסף תזונה מווסתים על ידי הכליות ותלויים בכמות הנצרכת; צריכה של עד 400 מ"ג ביום תביא לספיגה של כ-70-95% של הויטמין אולם צריכה מוגברת (מעל 1 גרם) תוריד את שיעור הספיגה עד לכדי 50%.
לאחר ספיגתו במעי מועבר הויטמין באופן חופשי בדם (לא קשור לחלבון נשא) ומצוי בריכוז גבוה בתאי הדם הלבנים ובריכוז נמוך יותר בתאי הדם האדומים ובנוזל הדם (פלסמה). הויטמין נכנס לתאי הגוף במנגנון העברה פעיל אשר קשור בכניסת הגלוקוז לתאים, כך שאינסולין מעודד את תהליך כניסתו של הויטמין לתאים. כמו כן, רמות גלוקוז גבוהות בדם מורידות את שיעור כניסת הויטמין לתאי הגוף שכן גלוקוז מהווה תחרות לויטמין.
ויטמין C נאגר ברקמות הגוף עד 3 חודשים כאשר ריכוזים גבוהים שלו מצויים בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל). בנוסף, ריכוזו של הויטמין גבוה פי 100 מריכוזו בדם בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטת התימוס, רשתית העין ובגופיף הצהוב בשחלה ופי 50 במוח, טחול, ריאות, בלוטות הלימפה, אשכים, בלוטת התריס, כבד, לבלב, ותאי דם לבנים.
עודפים של הויטמין, כמו גם תוצרי פירוק שלו (כגון אוקסלאטים) מופרשים בקלות בשתן. בנוסף, כאשר נוטלים כמויות מוגברות של הויטמין חלקו עשוי שלא להיספג ולהיות מופרש בצואה.


סוגים של תוספי ויטמין C

ויטמין C (L-ascorbic acid) בין שמקורו במזון וברכיבים צמחיים טבעיים ובין שמקורו בתוספים סינתטיים זהה מבחינה כימית. על פי סקירה(427) ומחקר קליני(428) לא נמצאה עדות לשוני משמעותי ביניהם בזמינות הביולוגית או ביעילות ההשפעה.
יתרה מזאת, על פי סקירה(425) שכללה עשרה מחקרים קליניים, מרבית המחקרים לא מצאו יתרון בזמינות הביולוגית בין תוספים המשלבים ויטמין C עם תרכובות ביופלבונואידיות בהשוואה לויטמין C לבדו.

 

בשוק תוספי התזונה ניתן למצוא ויטמין C בצורות שונות, כגון:


ויטמין C ליפוזומלי - ליפוזומים הם בועיות מיקרוסקופיות עגולות עם חלל במרכזן אשר מיוצרות בטכנולוגיית ננו(429). המעטפת של הבועיות מורכבת מפוספוליפידים – אותם רכיבים טבעיים שמרכיבים את כל קרומי התאים של היצורים החיים. הטכנולוגיה הליפוזומלית מאפשרת לעשות שימוש בליפוזומים כנשאים של רכיבי תזונה (ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן חיוניות, רכיבים צמחיים ועוד), באופן שיאפשר להוביל את רכיבי התזונה לאורך מערכת העיכול, עד לספיגתם – וזאת מבלי שהספיגה תהיה תלויה בזמינות של החלבונים הנשאים(430). כלומר הליפוזומים משמשים כנשאים בפני עצמם, ובכך מספקים אלטרנטיבה להגדלת יכולת הספיגה של נוטריינטים כגון ויטמין C ממערכת העיכול אל הדם(431).

 

שיפור הספיגה של ויטמין C באמצעות טכנולוגיה ליפוזומלית 
כאמור, רמת ויטמין C ברקמות ובתאים תלויה בספיגה שלו ממערכת העיכול, אך כמות הוויטמין אותה הנשאים יכולים להעביר בכל רגע נתון ממערכת העיכול אל הדם היא מוגבלת. 
סקירה(426) מדווחת כי על פי מחקרים(432-433) שנערכו בנושא ספיגת ויטמין C ככל שמינון הוויטמין גבוה יותר כך ספיגתו פחותה יותר. למעשה, מתוך 30 מ”ג יספגו כ-87%, מתוך 100 מ״ג יספגו כ-80%, מתוך 500 מ”ג יספגו 63%, מתוך 1250 מ״ג יספגו פחות מ-50%, וכן הלאה. 
מסיבה זו, כשעולה צורך לספק לגוף תוספת משמעותית של ויטמין C עושים זאת באמצעות מתן ויטמין C ישירות לדם בעירוי(434)
אולם דרך זו אינה פרקטית ליישום ביומיום ולכן בשנים האחרונות היה ניסיון לפתח דרכים אלטרנטיביות לאספקה יעילה של ויטמין C באמצעות תוספי תזונה ייעודיים. אחת מהטכנולוגיות שפותחו לשם כך היא הטכנולוגיה הליפוזומלית(430). סקירה שיטתית הכוללת מחקרים שונים בתחום הטכנולוגיה הליפוזומלית בתחום המזון ותוספי התזונה מלמדת על שיפור משמעותי בספיגה של נוטריינטים שונים ורכיבים צמחיים(435)
מחקר קליני אקראי מבוקר(436) הדגים יעילות ספיגה משופרת של ויטמין C ליפוזומלי לעומת ויטמין C שאינו ליפוזומלי, וזאת גם כשמדובר בנטילת מינונים גבוהים של ויטמין C. במחקר הושוותה נטילת 4 גרם ויטמין C ליפוזומלי לנטילת 4 גרם ויטמין C שאינו ליפוזומלי, וכן למתן 4 גרם ויטמין C בעירוי ורידי, ובנוסף לפלסבו – בארבע פעמים שונות ובהפרשים של שבוע. תוצאות המחקר הראו כי נטילת ויטמין C ליפוזומלי תרמה לריכוז ויטמין C בדם שהיה גבוה באופן מובהק מריכוז ויטמין C בדם לאחר נטילת תוסף שאינו ליפוזומלי שניטל פומית ולפלסבו (p<0.001). יחד עם זאת, הריכוז הגבוה ביותר של ויטמין C בדם הושג באמצעות עירוי ורידי של הוויטמין (p<0.001) כמו כן, נבחנה יעילותו של התוסף הליפוזומלי בהשוואה לתוספים האחרים במניעת עקה חמצונית (חמצון שומנים, TBARS) כתוצאה מנזקי זילוח מחודש לאחר איסכמיה יזומה, אך התוצאות שהתקבלו לא הצביעו על יעילות קלינית מוספת לתוסף הליפוזומלי בהשוואה לתוספים האחרים במתן פומי ובעירוי. מסקנת החוקרים היתה כי יעילות הספיגה של ויטמין C ליפוזומלי הינה גבוהה משל ויטמין C לא ליפוזומלי בנטילה פומית, וכי יעילותו הקלינית במניעת נזקי זילוח מחדש אינה נופלת מיעילותם של תוספי ויטמין C בנטילה פומית ובעירוי.
בהקשר של ויטמין C ליפוזומלי CureSupport שמשווק בישראל על ידי חברת אקוסאפ, מחקר קליני פתוח, אקראי במבנה מוצלב(437) השווה את הזמינות הביולוגית של ויטמין C ליפוזומלי לזו של ויטמין C שאינו-ליפוזומלי, בקרב 24 נבדקים בוגרים בריאים במצב של צום. הליפוזומים זוהו ואופיינו באופן מובהק, לרבות באמצעות במיקרוסקופ אלקטרונים. תוצאות המחקר הראו כי הזמינות הביולוגית של ויטמין C ליפוזומלי היתה גבוהה פי 1.77 מזו של הויטמין הלא-ליפוזומלי, ובנוסף ערכי ה-Cmax, AUC0-t ו-∞-AUC0 של הויטמין הליפוזומלי היו גבוהים יותר במובהק מאילו של הויטמין הלא-ליפוזומלי (p<0.0001).

בנוסף, בהשוואה לממצאי מחקרים קודמים נמצא כי ספיגת הויטמין היתה פי 6.6 גבוהה יותר מאשר ויטמין C רגיל. כמו כן, משתתפי המחקר לא דיווחו על תופעות לוואי כלשהן. החוקרים הסיקו כי ויטמין C ליפוזומלי הדגים דפוס מורפולוגי מאורגן היטב, גודל חלקיקים אחיד ואינקפסולציה יעילה מאוד ופקטורים אלו תרמו לזמינות ביולוגית משופרת בהשוואה לויטמין C שאינו ליפוזומלי. 

 

ויטמין C מינרלי – זוהי צורה לא חומצית של הויטמין בה המולקולה קשורה למינרל מסוים (כגון סידן, נתרן, מגנזיום, אבץ, אשלגן, מוליבדנום, כרום, מנגן) ולא למימן אשר מקנה לה חומציות. הניסיון הקליני מלמד שויטמין C מינרלי מונע חומציות יתר בקיבה ואת תופעות הלוואי הנלוות לכך כגון כאבי בטן ושלשולים, אך אין לכך תמיכה מחקרית. בעת הנטילה הן ויטמין C והן המינרל נספגים היטב, ולכן מומלץ להחשיב את מינון המינרל בתוסף, בייחוד בעת נטילת התוסף במינון גבוה, וכן להתחשב בפעילותו הרפואית. 

 

אסטר ® C – תוסף המבוסס ברובו על סידן אסקורבאט, מלח סידן של חומצה אסקורבית (ויטמין C שאינו חומצי), אך הוא מכיל בנוסף גם אחוז קטן של הצורה המחומצנת של הויטמין (dehydroascorbic acid), וכמויות קטנות של המטבוליטים threonate ,xylonate ו-lyxonate האמורים לכאורה להגביר את ספיגת הוויטמין במעי. עם זאת, במחקר פיילוט קטן (בהשתתפות 8 נשים וגבר אחד)(438) לא נמצא כל הבדל בין נטילת אסטר C לבין נטילת טבליות חומצה אסקורבית ביחס לספיגה של ויטמין C ממערכת העיכול ולהפרשתו בשתן. 

 

אסקורביל פאלמיטט – אסטר של נגזרת של ויטמין C עם חומצת שומן רוויה, חומצה פלמיטית. צורה זו של ויטמין C היא בעלת מסיסות אמפיפטית (בשמן ובמים), ומשמשת כנוגד חמצון בתעשיית המזון והקוסמטיקה. מחקרי מעבדה(439-440) הראו כי המסיסות הדואלית מאפשרת למולקולה לחדור את מעטפת התאים ולהקנות הגנה נוגדת חמצון. אולם בגוף האדם, רוב המולוקולה עוברת פירוק במערכת העיכול עוד לפני הספיגה בתאים, ולחומצה האסקורבית שמשתחררת יש זמינות ביולוגית המשתווה לזו של כלל המולקולות מסוג חומצה אסקורבית, ללא יתרון מובהק כלשהו(441). בשימוש חיצוני משמש אסקורביל פאלמיטט לטיפול מקומי במפגעי עור על ידי הגברת סינתזת קולאגן, הודות ליציבותו היחסית בתמיסה(442).
 

גורמים לחוסר בויטמין C:

  • תזונה דלה בויטמין – תזונה דלה בויטמין C שכיחה אצל אנשים אשר צורכים כמויות מועטות של פירות וירקות או כאשר הפירות והירקות אינם טריים או מבושלים בטמפרטורות גבוהות ולזמן ממושך. כמו כן, חוסר בויטמין עלול להיווצר אצל אנשים אשר ניזונים בעיקר ממזונות מעובדים ומשוּמרים בהם נהרס הויטמין.
  • מתח ולחץ – מתח ולחץ גורמים לניצול מוגבר של ויטמין C שכן הויטמין משתתף בייצור הורמונים סטרואידים (הורמוני סטרס) בבלוטת יותרת הכליה.
  • טראומות – טראומות גופניות כגון פציעות, ניתוחים, כוויות וכד' גורמות לניצול מוגבר של הויטמין ועלולות לגרום לחוסר בו.
  • גיל מבוגר – ככל שקיימת עלייה בגיל ישנה ירידה ביכולת הספיגה של ויטמינים ומינרלים וביניהם ויטמין C.
  • עישון וחשיפה לזיהום סביבתי (פחמן חד חמצני) – היות שויטמין C משמש כנוֹגד חִמצון חזק, חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי או עישון גורמים לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
  • תרופות – תהליכי פירוק של תרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון, אספירין, סטרואידים ועוד מתבצעים בכבד בנוכחות ויטמין C ולכן נטילה שלהן עלולה לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ואף לחוסר בו. דוגמא לתרופות מסוגים אלו:
    (Harmonet,Gynera,Minulet,Meliane,Emily) Gestodene- Estrogen, Aspirin (Cartia,Micropirin),
    Prednisolone (Danalone), Prednisone (Prednisone), Dexamethasone (Dexacort).
  •  אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת עלולה לגרום לניצול מוגבר של ויטמין C ולהגברת הפרשתו בשתן.
  • הפרעות נפשיות הפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה עלולות לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
  • קפאין – צריכה מוגברת של קפאין (קפה, תה, משקאות קלים מסוימים ועוד) גורמת לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
     

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין C:

חוסר של ויטמין C מתבטא בחולשה של מערכת החיסון ובנטייה לזיהומים. שאר התסמינים נובעים כתוצאה מפגיעה בייצור קולגן ומתבטאים ברקמות הגוף השונות. במרבית המקרים חוסר בויטמין יתבטא תחילה בדימומים ודלקות בחניכיים, דימומים תת עוריים ועיכוב בריפוי ואיחוי פצעים. לאחר מכן עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון עייפות, הפרות בקצב הלב, אבני מרה, קוצר נשימה ועוד. חסר כרוני בויטמין מזוהה עם "מחלת צפדינה" אשר תסמיניה כוללים עייפות, תשישות, דלקות חניכיים, נשירת שיניים, דימומים (כגון שטפי דם, דימומים מהאף, דימומים מהחניכיים ועוד), הפרעות עוריות (עור יבש וסדוק, כתמי עור, חוסר גמישות של העור ועוד), הגלדה איטית של פצעים, חולשה חיסונית, דיכאון, כאבי מפרקים, נשירת שיער, יובש בפה ובעיניים, נטייה לשברים ועוד. חוסר כרוני שאינו מטופל עלול אף לגרום למוות.
 

עודף של ויטמין C (רעילות):

עודף של ויטמין C הינו נדיר שכן הגוף אינו מאחסן את הויטמין, כמותו בגוף מווסתת על ידי הכליות ועודפיו מופרשים בקלות בשתן. עם זאת, צריכה מוגברת הגבוהה מ- 2000 מ"ג ביום עלולה לגרום לרעילות ולתופעות כגון שלשולים, בחילות, הקאות, כאבי בטן, צרבות, כיב קיבה, גירויים בפה, גזים, עייפות, סחרחורות ועוד. שתן בעל גוון צהוב וחומציות מוגברת בשתן גם כן מהווים תסמין לעודף של הויטמין.

צריכה ממושכת של הויטמין עלולה לגרום לספיגה מוגברת של ברזל ולעלייה ברמתו בגוף, דילול מאגרי הנחושת והפרשה מוגברת שלו בשתן, פגיעה בפעילות של ויטמין B12 והרס תאי דם אדומים אצל אנשים הסובלים מחסר באנזים G6PD.

עוד נמצא כי צריכה ממושכת העולה מ- 500 מ"ג ביום יכולה לגרום לסרטן ודלקות פרקים.

מינון יומי מומלץ של ויטמין C לפי ה-(RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE) RDA:

  • מלידה ועד גיל 6 חודשים – 40 מ"ג.
  • מגיל 6 חודשים ועד שנה – 50 מ"ג.
  • גילאים 1-3 שנים – 15 מ"ג.
  • גילאים 4-8 שנים – 25 מ"ג.
  • גילאים 9-13 שנים – 45 מ"ג.
  • גברים בגילאי 14-18 שנים – 75 מ"ג.
  • גברים בגילאי 19 ומעלה – 90 מ"ג.
  • נשים בגילאי 14-18 שנים – 65 מ"ג.
  • נשים בגילאי 19 ומעלה – 90 מ"ג.
  • נשים בהריון – 80-85 מ"ג.
  • נשים מניקות – 115-120 מ"ג.  

 

טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין C:

 

הדעות לגבי המינונים הטיפוליים והיעילות של ויטמין C חלוקות. עם זאת להלן מספר דוגמאות:

  • מחלת צפדינה (מחסור חריף של ויטמין C) – מינון של 100-250 מ"ג, 1-2 פעמים ביום למשך שבוע משפר את התסמינים ומסייע במילוי מאגרי הויטמין.
  • יתר לחץ דם מינון של 500 מ"ג ביום למשך 4 שבועות הראה ירידה משמעותית בלחץ הסיסטולי אך לא בלחץ הדיאסטולי. 
  • שיגדון מינון של 500-1500 מ"ג ביום בצורת תוסף ותזונה עשויים למנוע התפרצות שיגדון במקרים בהם קיים סיכון מוגבר.
  • כולסטרול גבוה מינון של 500-1000 מ"ג ביום עשוי לסייע בהפחתת רמות כולסטרול (LDL) בדם ולהעלות רמות כולסטרול "טוב" (HDL) בדם.
  • שפעת מינון של 1000-3000 מ"ג ביום בעת שפעת עשוי לקצר את זמן המחלה ולשפר את התסמינים האופייניים לה. כמו כן, מינון של 600-2000 מ"ג ביום עשוי למנוע שפעת במיוחד אצל אנשים שחיים במתחים ולחצים (סטרס).
  • חוסר בברזל מינון של 200 מ"ג ויטמין C ביחד עם תוסף ברזל במינון של 30 מ"ג מגביר את הספיגה של ברזל.
  • עישון – מינון של 100 מ"ג ביום עשוי למנוע נזקים חמצוניים אצל אנשים מעשנים.

 

כיום קיימים תוספי תזונה של ויטמין C מסוג אסטר.

תוספים אלו מכילים חומצת שומן אשר מעלה את הזמינות הביולוגית של חומצה אסקורבית ומסייע לה לחדור בצורה קלה יותר אל התאים.

 

תרופות למחלת הסרְטן

Cisplatin | Carboplatin | Oxaliplatin | Paclitaxel | Docetaxel | Doxorubicin  | Gemcitabine | Topotecan | Fluorouracil (5-FU) | Tamoxifen | Vincristine (Oncovin) | Vinblastine | Leucovorin | Erlotinib | Asparaginase | Procarbazine | Cyclophosphamide | Rituximab | Bevacizumab | Trastuzumab | Etoposide | Bleomycin |  Imatinib | Epirubicin | Aclarubicin | Cytarabine | Decitabine | Capecitabine | Methotrexate | Cetuximab | Temozolomide | Everolimus, Barasertib, Lonafarnib | MG-132 | Bortezomib | Melphalan | Lomustine, ABT-737, MLN-2238, Palbociclib, PI-103, BEZ-235 | Carfilzomib | רדיותרפיה

 

המידע על האינטראקציות זמין למנויי האתר בלבד. לרכישת מנוי לחצו כאן.

 

התוויות נגד לשימוש ב ויטמין C:

  • הפרעות בתפקודי כליות – מומלץ שלא ליטול תוסף של ויטמין C אצל אנשים אשר סובלים מהפרעות בתפקודי כליה. במידת הצורך יש ליטול את התוסף בפיקוח רפואי.
  • אבנים בכליות אוקסלאטים, המהווים חלק מתוצרי הפירוק של ויטמין C, עלולים לגרום להיווצרות אבנים בכליות ולכן, מומלץ שלא לצרוך ויטמין C בכמויות הגבוהות מ- 1000 מ"ג ביום אצל אנשים אשר סובלים מאבנים בכליות או בעלי היסטוריה רפואית של אבנים בכליות
  • המוכרומוטוזיס (Hemochromatosis) – פגם גנטי המתבטא בספיגה עודפת ואגירה של ברזל. ויטמין C משפר ספיגה של ברזל ולכן בעודף ברזל בדם אין ליטול תוסף של הויטמין.
  • המוסידרוזיס (Hemosiderosis) - עודף שקיעה של ברזל בגוף הנוצר לרוב כתוצאה מעירויי דם רבים. ויטמין C משפר ספיגה של ברזל ולכן בעודף ברזל בדם אין ליטול תוסף של הויטמין.
  • חוסר באנזים G6PD פגם גנטי אשר מתבטא בחוסר באנזים (G6PD (Glucose-6 Phosphate Dehydrogenase אשר תפקידו להגן על תאי הגוף בפני נזקי החמצון הנוצרים בעת תהליכי חילוף החומרים בתא. נטילת ויטמין C עלולה לגרום להרס תאי דם אדומים אצל אנשים הסובלים ממחסור באנזים זה.
  • כימותרפיה והקרנות – מומלץ שלא לצרוך ויטמין C בכמויות הגבוהות מ- 1000 מ"ג ביום בעת טיפולים בתרופות כימותרפיות ובהקרנות.
  • סוכרת ויטמין C עלול להעלות רמות גלוקוז בדם. לכן, נטילת תוסף ויטמין C בעת סוכרת צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי. אצל אנשים הסובלים מסוכרת (במיוחד אצל נשים בגיל המעבר) מומלץ שלא לצרוך יותר מ- 300 מ"ג ויטמין C ליום.

מחקרים על ויטמין C:

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה היעילות של התערבויות תזונתיות לטיפול באנמיה של חסר ברזל בקרב נשים בגיל הפוריות. בסקירה נכללו 14 מחקרים בהם נבדקו התערבויות תזונתיות שונות שנועדו להעלות את צריכת הברזל ו/או להגביר את הספיגה (בעיקר ע"י הגברת הצריכה של ויטמין C והפחתה בצריכת פיטאטים), כולל שימוש בתוספים. במחקרים נכללו התערבויות מגוונות כגון הוספת מיץ פירות עשיר בויטמין C לארוחה, הפרדה של קפה, תה וחלב מהארוחה, צריכה של מזונות מועשרים בברזל כגון לחם, דגני בוקר ומיץ, דיאטה מבוססת בשר, דיאטה דלת פיטאטים, ונטילת תוספי ברזל. משך ההתערבות נע בין 45 יום ועד 8 חודשים.מהסקירה עולה כי ברוב המחקרים ההתערבות הייתה יעילה לשיפור מדדי הברזל, כאשר ניכר שהעלאת הצריכה התזונתית של ברזל ושל ויטמין C במקביל הייתה בעלת ההשפעה המשמעותית ביותר.החוקרים מסכמים כי התערבות תזונתית נמצאה יעילה לשיפור מדדי הברזל בקרב נשים בגיל הפוריות, כאשר מומלץ להעלות את הצריכה של ברזל בשילוב ויטמין C להגברת הספיגה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35807904/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2021) הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמין C על האיזון הגליקמי ועל גורמי סיכון קרדיווסקולריים בקרב חולי סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו 28 מחקרים בהם 1,574 מטופלים, ברובם משך ההתערבות היה קצר משישה חודשים. מדדי המטרה העיקריים היו רמת המוגלובין מסוכרר, גלוקוז, כולסטרול כללי, טריגליצרידים ולחץ דם. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי נטילת תוסף ויטמין C הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי (הפרש ממוצע של 6.27 מ"מ כספית), כאשר רמת הביטחון בעדויות הוגדרה כבינונית. בנוסף, נמצאה ירידה מובהקת ברמת ההמוגלובין המסוכרר (הפרש ממוצע של 0.54%) ובלחץ הדם הדיאסטולי (הפרש ממוצע של 3.27 מ"מ כספית), ברמת ביטחון נמוכה מאוד. החוקרים מסכמים, כי תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של תוסף ויטמין C לשיפור האיזון הגליקמי ולחץ הדם בקרב חולי סוכרת סוג 2, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים גדולים וממושכים יותר לפני גיבוש המלצה קלינית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33472962/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) נבדקה ההשפעה של מתן ויטמין C על התוצאות הקליניות בקרב מטופלים לקראת ניתוח לב. החוקרים מסבירים כי ניתוח לב קשור ברמה גבוהה של עקה חמצונית ודלקתיות, וכתוצאה מכך עלול לפגוע בתפקוד האיברים לאחר הניתוח. בסקירה נכללו 19 מחקרים, בהם 2,008 מטופלים, אשר בדקו את ההשפעה של ויטמין C בהשוואה לפלסבו או לטיפול הסטנדרטי בלבד. במחקרים השונים ויטמין C ניתן בעירוי או באופן פומי במינונים שונים סמוך לניתוח (בעיקר ניתוח מעקפים) – כמה ימים לפני, במהלך הניתוח ובימים שלאחר הניתוח. בניתוח כולל של הממצאים נמצא כי מתן ויטמין C היה מלווה בירידה בשיעור המקרים של פרפור עליות, בזמן החיבור למכונת הנשמה, במשך האשפוז בטיפול נמרץ ובמשך האשפוז הכולל. עם זאת, לא נמצאה השפעה על שיעור מקרי התמותה בזמן האשפוז או על מקרי השבץ. החוקרים מסכמים כי מתן ויטמין C למטופלים לקראת ניתוח לב נמצא בעל השפעה משמעותית על תוצאות קליניות וכלכליות חשובות. יחד עם זאת, בהתבסס על העדויות הקיימות, מחקר זה אינו יכול לענות על השאלה האם ויטמין C יכול לשפר את התפקוד של איבר אחד או יותר לאחר ניתוח לב.

הסקירה נתמכה על ידי תכנית קלינית מדעית של הפקולטה לרפואה באוניברסיטה ידועה בגרמנְיה, אך לא התקבל מימון עבור כתיבת הסקירה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31487905

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2022) הוערכה החשיבות הקלינית של תוספי מיקרונוטרינטים בקרב חולי קורונה (COVID-19). בסקירה נכללו 26 מחקרים, מהם 10 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-16 מחקרים תצפיתיים, בהם סה"כ 5,633 חולי קורונה. במחקרים אלה הוערכה התועלת של שלושה תוספים בהשוואה לטיפול הסטנדרטי בלבד:

  • ויטמין C נבדק ב-9 מחקרים בהם 1,488 מטופלים. באופן כללי לא נמצא קשר בין נטילת ויטמין C ובין הסיכון לתמותה, שיעור המטופלים המונשמים או משך האשפוז.
  • ויטמין D נבדק ב-14 מחקרים בהם 3,497 מטופלים. נטילת ויטמין D לא הייתה קשורה בסיכון לתמותה, אולם הייתה קשורה בשיעור נמוך ב-45 של מטופלים מונשמים ובמשך אשפוז קצר ב-1.26 ימים.
  • אבץ נבדק ב-5 מחקרים בהם 738 מטופלים. במחקרים אלה נטילת אבץ לא הייתה קשורה בסיכון לתמותה.

החוקרים מסכמים כי השימוש בתוספי ויטמין C, ויטמין D או אבץ לא נמצא קשור בהפחתת הסיכון לתמותה בקרב חולי קורונה, אולם נמצאו עדויות המצביעות על תועלת לויטמין D בהפחתת שיעור המטופלים המונשמים ובקיצור משך האשפוז

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35331487/

במטה-אנליזה (2021) הוערכה ההשפעה של צריכת ויטמין C וויטמין E בתזונה על הסיכון להתפתחות פרקינסון. החוקרים מסבירים כי אחד הגורמים העיקריים לניוון עצבי הינו עקה חמצונית, כאשר מחקרים שונים בחנו את ההשפעה של ויטמין C וויטמין E להם פעילות נוגדת חמצון משמעותית. במחקרים פרה-קליניים הודגמה הגנה עצבית, אולם במחקרים בבני אדם הממצאים לא היו עקביים. בניתוח זה נכללו 12 מחקרים, מהם ארבעה מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ושמונה מחקרי מקרה-בקרה. בעשרה מהמחקרים נבדקה הצריכה של שני הויטמינים, ובשניים נוספים נבדקה הצריכה של ויטמין C בלבד וויטמין E בלבד. בסך הכול בניתוח על ויטמין C נכללו 58,894 משתתפים עם צריכה נמוכה ו-59,181 משתתפים עם צריכה גבוהה, ובניתוח על ויטמין E נכללו 58,091 ו-58,466 משתתפים עם צריכה נמוכה וגבוהה, בהתאמה. 
בניתוח כולל של הנתונים לא נמצאה ירידה בסיכון לפרקינסון בקרב המשתתפים עם צריכה גבוהה של ויטמין C לעומת נמוכה. יחד עם זאת, בקרב משתתפים עם צריכה גבוהה לעומת נמוכה של ויטמין E נמצא סיכון נמוך בכ-20% להתפתחות פרקינסון
החוקרים מסכמים, כי לויטמין E בתזונה, אך לא לויטמין C, עשויה להיות השפעה מגינה מפני התפתחות פרקינסון. יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים ולבחון את המנגנון המעורב בנשיאה ובוויסות של ויטמין E במערכת העצבים המרכזית. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34139465/

במטה-אנליזה (2019) נבדק מהי ההשפעה של תוסף ויטמין C על משך האשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ועל משך הזמן בו נדרשה הנשמה מלאכותית. בניתוח הנתונים נכללו 18 מחקרים מבוקרים, בהם 2,004 מטופלים, כאשר ב-13 מהמחקרים נכללו מטופלים העוברים ניתוח לב מתוכנן. בשבעה מחקרים ניתן ויטמין C באופן פומי במינון של 1-3 גרם/יום, וב-11 מחקרים ניתן ויטמין C בעירוי במינונים דומים או במינונים גבוהים של עד 14, 17 או 110 מ"ג/יום. משך הנטילה היה יום אחד ועד 5 ימים. להלן הממצאים העיקריים:

  • בהתבסס על שנים עשר מחקרים, נטילת ויטמין C הייתה מלווה בקיצור משך השהות בטיפול המרץ ב-7.8%. 
  • בהתבסס על שישה מחקרים, נטילה פומית של ויטמין C במינון 1-3 גרם/יום הייתה מלווה בקיצור משך השהות בטיפול נמרץ ב-8.6%.
  • בהתבסס על שלושה מחקרים, בהם נדרשה הנשמה מלאכותית ליותר מ-24 שעות, ויטמין C היה מלווה בקיצור משך ההנשמה המלאכותית ב-18.2%. 

החוקרים מסכמים כי לאור העלויות הנמוכות של ויטמין C, גם לשיפור קטן במשך האשפוז או משך ההנשמה המלאכותית ישנו ערך משמעותי ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה של ויטמין C בקרב מטופלבים בטיפול נמרץ. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30934660

במטה-אנליזה (2019) הוערך הקשר בין צריכת ויטמינים וקרוטנואידים בתזונה ומתוספים לבין הסיכון להתפתחות קטרקט. בניתוח הנתונים נכללו 8 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-12 מחקרי עוקבה.

במחקרים המבוקרים נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין E במינון של 50 מ"ג ליום ועד 400 מ"ג פעם ביומיים ו/או תוספי בטא קרוטן במינון של 20 מ"ג ליום ועד 50 מ"ג פעם ביומיים – לעומת פלסבו. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • במחקרי עוקבה מרבית הויטמינים והקרוטנואידים היו קשורים בסיכון מופחת לקטרקט: הצריכה הגבוהה ביותר, לעומת הנמוכה ביותר, הייתה מלווה בסיכון נמוך ב-19% עבור ויטמין A, ב-20% עבור ויטמין C, ב-10% עבור ויטמין E, ב-10% עבור בטא-קרוטן, וב-19% עבור לוטאין וזאקסנטין. 
  • בניתוח יחס המינון-תגובה נמצא כי הסיכון לקטרקט ירד באופן מובהק ב-26% עבור כל עלייה של 10 מ"ג/יום בצריכת לוטאין או זאקסנטין, ב-18% עבור כל עלייה של 500 מ"ג/יום בצריכת ויטמין C, ב-8% עבור כל עלייה של 5 מ"ג/יום בצריכת בטא-קרוטן, וב-6% עבור כל עלייה של 5 מ"ג/יום בצריכת ויטמין A.
  • במחקרים אקראיים מבוקרים נטילת תוספי ויטמין E ו/או בטא-קרוטן לא השפיעה על הסיכון להתפתחות קטרקט. 

החוקרים מסכמים כי על בסיס הממצאים ממחקרי עוקבה, צריכה גבוהה יותר של ויטמינים וקרוטנואידים קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות קטרקט, ללא ממצאים ברורים במחקרים מבוקרים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30624584

בסקירה שיטתית (2021)נבדק לראשונה הקשר בין הצריכה התזונתית ובין מדדי דלקת בקרב ילדים ונוער. החוקרים מציינים, כי איכות התזונה מהווה מנגנון אפשרי להגברה או להפחתה של דלקת כרונית, וכתוצאה מכך עשויה להשפיע על הבריאות הנפשית. 

בסקירה נכללו 53 מחקרים, מהם שמונה מחקרים התערבותיים ו-45 מחקרים תצפיתיים בהם נכללו ילדים בגילאי 2 עד 19. המחקרים סווגו לשלוש קטגוריות: דפוס התזונה (26 מחקרים), קבוצות מזון (15 מחקרים) ומאקרו ומיקרו נוטריינטים (19 ו-7 מחקרים, בהתאמה). 

באופן כללי עולה מהסקירה כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה, כמו הדיאטה הים-תיכונית, צריכת קבוצות מזון כגון ירקות ופירות, וצריכת מאקרו ומיקרו נוטריינטים כגון סיבים, ויטמין C וויטמין E הייתה קשורה בירידה במדדים הפרו-דלקתיים CRP, IL-6 ו-TNF-α. בניגוד לכך, צריכה של דפוס תזונה מערבי, מזונות עתירי סוכר מוסף, שומן רווי ומזונות מעובדים הייתה קשורה בעלייה במדדים פרו-דלקתיים אלה. 

החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס של תזונה בריאה מהווה גישה מבטיחה לטיפול ולמניעת תחלואה על רקע דלקתי בקרב ילדים ונוער. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33503979/

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה ההשפעה של מיקרונוטריאנטים שונים בסרטן השד. החוקרים מציינים, כי מחקרים אפידמיולוגיים מצאו כי למיקרונוטריאנטים בתזונה השפעה מגינה מפני התפתחות והתקדמות סרטן מסוגים שונים, כאשר לתוספים נמצאה השפעה נוגדת סרטן

במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים שונים לגבי ההשפעה של ויטמין D, נחושת, ברזל, סלניום, אבץ, חומצה פולית, ויטמין C, פוליפנוֹלים, חומצות שומן, ויטמין E, ויוד. העדויות ממחקרי מעבדה מצביעות על כך שלרוב המיקרונוטריאנטים השפעה נוגדת שגשוג (אנטי-פרוליפרטיבית), עצירת תהליכי חלוקת התא, והשפעה נוגדת גרורות. עם זאת, לא נמצאה תמיכה משמעותית להשפעה מיטיבה זאת במחקרים שנערכו בקרב חיות מעבדה או במחקרים קליניים, מלבד שני מחקרים קליניים בהם נמצא כי נטילת ויטמין D במינון נמוך (10 מק"ג/יום) הייתה מלווה בירידה של 20% בשיעור התמותה, ונטילת תוסף יוד במהלך חמש שנים הייתה מלווה בשיפור משך ההישרדות ללא מחלה, בצמצום הגידול, והגברת הפעילות החיסונית. החוקרים מציינים, כי כי למיקרונוטריאנטים בנטילה פומית זמינות ביולוגית נמוכה, והגורמים העיקריים לפער בין מחקרי מעבדה למחקרים קליניים הם התאמת מינון בטוח ויעיל, וכן הטרוגניות גדולה בין סוגי הגידולים והתגובה שלהם. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33255538/

בסקירה שיטתית (2020) הוערכו העדויות בהתייחס לשימוש במגוון תוספי תזונה לטיפול בנזלת אלרגית. בסקירה נכללו 48 מחקרים אקראיים מבוקרים ועשרה מחקרים תצפיתיים. במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב בודד, כאשר הטיפול השכיח ביותר היה פרוביוטיקה ממגוון גדול של סוגים (33 מחקרים), וכן ויטמין C (בסה"כ 5 מחקרים), ויטמין D (בסה"כ 5 מחקרים), דבש (3 מחקרים), פוליפנוֹלים מתפוח (שני מחקרים), ויטמין E (שני מחקרים), MSM (שני מחקרים), קוורצטין (שני מחקרים), תמצית עגבניות, ספירולינה, כלורופיל, וחומצה לינולאית מצומדת (מחקר אחד על כל רכיב). מהסקירה עולה כי לכל הרכיבים שנבדקו היה פוטנציאל להשפעה מיטיבה כרכיב בודד. בנוסף, גם כמה שילובים נמצאו יעילים, כולל שילובים שונים של פרוביוטיקה; תערובת של ויטמין D, קוורצטין ופרילה (Perilla frutescens); וויטמין D ו-Lactobacillus reuteri. יחד עם זאת, בשל מיעוט עדויות באיכות טובה, יש להעריך בקפידה את השימוש בתוספים לטיפול בנזלת אלרגית תוך התייחסות לשיקולים של יעילות, בטיחות ועלות.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32507438/

בסקירה (2021) מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים ברמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות או רגישויות למזון והרכב חיידקי המעי.

להלן הממצאים העיקריים:

  • גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה נמוכה יותר: פירות וירקות; חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה אלפא ליפואית, אומגה 9; אגוזים וזרעים; דפוסי תזונה בריאים הכוללים דיאטה ים-תיכונית, מסורתית ואנטי-דלקתית; הגבלה קלורית; צום לסירוגין; צריכת ארוחת בוקר; צריכת מולטי-ויטמינים וכן אבץ, מגנזיום, סלניום ויטמין C, ויטמין E וכולין; תזונה טבעונית; תזונה קטוגנית; מזונות המהווים מקור לחיידקים פרוביוטיים מהסוג Lactobacillus ו-Bifidobacterium; רכיבים צמחיים כולל כורכום, זעפרן, סויה, תה ירוק, קוורצטין, רזברטרול ופיטוכימיקלים נוספים.
  • גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה גבוהה יותר: תזונה עתירת שומן, כולסטרול ושומן טראנס; צריכה לא מספקת של חלבון ושל טריפטופן; צריכה גבוהה של סוכר, פחמימות מלוטשות וממתיקים מלאכותיים; דפוסי תזונה לא בריאים המאופיינים בצריכת שומנים לא בריאים וסוכרים; צריכה גבוהה של חטיפים וארוחות לא מסודרות.

החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות לכך שתזונה בריאה קשורה ברמת חרדה נמוכה יותר, כך שבהעדר התוויות נגד כגון אלרגיה או מצב רפואי ספציפי, התערבות תזונתית הינה בעלת עלות תועלת גבוהה וסיכון נמוך ועשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959972/

בסקירה (2021) מפורטות העדויות הפרה-קליניות והקליניות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C למניעה ולטיפול בגאוט, בדגש על תפקידו במטבוליזם של פורינים. במסגרת הסקירה, מוצגים הממצאים לגבי הפעילות המולקולרית של ויטמין C הקשורה בהתפתחות של גאוט, ובהמשך מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים והתערבותיים הקשורים בהשפעה של ויטמין C. מרבית המחקרים האפידמיולוגיים מצביעים על כך שצריכה גבוהה של ויטמין C קשורה ברמה נמוכה יותר של חומצת שתן בדם. בנוסף, במטה-אנליזה בה נכללו 13 מחקרים מבוקרים, נמצא כי ויטמין C במינון חציוני של 500 מ"ג/יום למשך 30 יום בממוצע היה מלווה בירידה של 0.35 מ"ג/דצ"ל בחומצת השתן בדם. יחד עם זאת, אין תמיכה ליעילות של נטילת תוספי ויטמין C למניעה או לטיפול בגאוט. לפיכך, החוקרים מציינים כי למניעה ולטיפול בגאוט ההמלצה הינה להקפיד על תזונה מאוזנת עשירה בירקות, פירות ודגנים, להגביל את צריכת הבשר, לשמור על משקל תקין, לבצע פעילות גופנית ולהימנע מעישון.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33671646/

בסקירה (2021) הוערכה התמיכה המחקרית לפרקטיקה השכיחה של מתן תוך-ורידי של ויטמין C במינון גבוה לחולי סרטן, במטרה להגביר את ההשפעה נוגדת הסרטן ולהפחית את ההשפעות השליליות של הכימותרפיה. במסגרת הסקירה החוקרים מפרטים את הממצאים ההיסטוריים בהתייחס לפעילות נוגדת הסרטן של ויטמין C, דנים בהבדלים בין שימוש תוך-ורידי לעומת נטילה פומית, מתארים את המאפיינים הביולוגיים של ויטמין C, ואת רמות ויטמין C שנמצאו בקרב חולי סרטן סופניים. בהמשך הם דנים בפוטנציאל הטיפולי של ויטמין C תוך התייחסות לפעילות נוגדת הסרטן, לשיפור יעילות הכימותרפיה, הפחתת ההשפעות השליליות של הטיפול, שיפור איכות החיים, הקלה על תחושת העייפות והכאב, וכן דנים בהיבטים של בטיחות. 

מהסקירה עולה כי:

  • למרות התוצאות החיוביות שנמצאו במחקרים פרה-קליניים בהתייחס להשפעה נוגדת הסרטן, עיכוב התפתחות הגידול ושיפור ההישרדות, לא נמצאה תמיכה לכך במחקרים קליניים. 

  • לא נמצאה תמיכה קלינית להגברת היעילות של הכימותרפיה ולהפחתת ההשפעות השליליות של הטיפול. 

  • יחד עם זאת, בטיפול פליאטיבי ניתן לשקול מתן תוך-ורידי של ויטמין C במינון גבוה לשיפור איכות החיים ולהקלה על תסמינים כמו עייפות וכאבים בעצמות. למרות זאת, בהעדר מחקרים מבוקרי פלסבו, לא ניתן לקבוע כי ההתערבות יעילה מעבר לאפקט הפלסבו. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים.        

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33652579/

בסקירה (2021) נרטיבית מוצגות העדויות בהתייחס לקשר בין צפיפות העצם וויטמין C בבני אדם. החוקרים מסבירים כי במודלים של בעלי חיים הודגם התפקיד של ויטמין C כקו-פקטור בסינתזה של קולגן, אולם אין עדויות ברורות לגבי תפקידו בשמירה על בריאות העצם בבני אדם. בסקירה נכללו 25 מחקרים, מרביתם תצפיתיים. 

להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:

  • ב-15 מחקרים בהם נבדקה צריכת ויטמין C בתזונה, נמצא כי תזונה עשירה בויטמין C הייתה קשורה בצפיפות עצם גבוהה יותר בקרב נשים לאחר גיל המעבר, כאשר מגמה חיובית נצפתה כבר מגיל ההתבגרות. 

  • בארבעה מחקרים בהם נבדקה רמת ויטמין C בדם, נמצא כי רמה גבוהה יותר הייתה קשורה בצפיפות עצם גבוהה יותר ובסיכון מופחת לשברים. 

  • בשישה מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של תוספי ויטמין C נמצא כי בקרב נשים שנטלו תוספים המכילים ויטמין C צפיפות העצם הייתה גבוהה בכ-3%. 

החוקרים מסכמים, כי בהתבסס על העדויות הקיימות, ניכר כי תזונה עשירה בויטמין C חשובה למטבוליזם של העצם, אולם הקשר בין ויטמין C וצפיפות העצם הינו מורכב ומושפע מגורמים נוספים, כגון עישון, טיפול הורמונלי חלופי, וצריכת סידן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33801019/

בסקירה (2020) מוצגות העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים, לגבי היעילות של השימוש בנוגדי חמצון לטיפול בבעיות פוריות בקרב נשים. החוקרים מסבירים, כי ההערכה היא שבקרב 40-50% מהזוגות בעיות הפוריות נובעות מגורמים המשפיעים על פוריות האישה, כאשר לנוגדי חמצון עשויה להיות השפעה מיטיבה על גורמים אלה. גורמי אורח חיים, כגון עישון, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה, תחלואה, זיהום אוויר, סטרס ואלרגיות מובילים לעלייה ברדיקלים חופשיים אשר עלולים להגביר בעיות פוריות, ולפיכך משוער כי לנוגדי חמצון תהיה השפעה מיטיבה במצבים אלה. 

בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של נוגדי חמצון בנטילה פומית מכל סוג ובכל מינון, בהשוואה לפלסבו, להעדר טיפול או לטיפול בנוגד חמצון אחר בקרב מטופלות במרפאת פוריות. לא נכללו מחקרים בהם נערכה השוואה בין נוגדי חמצון וטיפול תרופתי בלבד, או מחקרים בהם נכללו נשים ללא בעיות פוריות. בהתאם להגדרות אלה, נמצאו 63 מחקרים בהם 7,760 נשים אשר בדקו את ההשפעה של מגוון נוגדי חמצון ושילובים שונים, ביניהם: נ-אצטיל ציסטאין, מלטונין, ל-ארגינין, מיו-אינוזיטול, קרניטין, סלניום, ויטמין E, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין D + סידן, קו-אנזים Q10 ואומגה 3

להלן הממצאים העיקריים:

  • רק ב-27 מהמחקרים דווח על מקור המימון. 

  • נטילת נוגדי חמצון הייתה מלווה בשיעור גבוה ב-81% של לידת תינוק חי בהשוואה לקבוצת הביקורת, כך שהשיעור של לידת תינוק חי צפוי לעלות מכ-19% ל-24-36%. 

  • נטילת נוגדי חמצון הייתה מלווה בשיעור גבוה ב-65% של כניסה להריון בהשוואה לקבוצת הביקורת, כך שהשיעור של הריון קליני צפוי לעלות מכ-19% ל-25-30%. 

  • ב-28 מהמחקרים דווח על השפעות שליליות, כאשר בהתאם לעדויות לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת ההתערבות והפלסבו בהתייחס לשיעור ההפלות, הריונות מרובי עוברים, הפרעות בדרכי העיכול והריון חוץ-רחמי. 

  • בהשוואה בין נוגדי חמצון, לא נמצא הבדל מובהק במדדי המטרה בין מלטונין במינון גבוה לעומת נמוך ולא דווח על השפעות שליליות משמעותיות. כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים במחקר אחד בו נערכה השוואה בין נ-אצטיל ציסטאין ול-קרניטין.  

  • רמת הבטחון בעדויות נקבעה כנמוכה מאוד בשל איכות מתודולוגית נמוכה וחוסר דיוק ועקביות בדיווח.

לסיכום, בסקירה נמצאו עדויות ברמת בטחון נמוכה עד נמוכה מאוד המצביעות על כך ששימוש בתוספים נוגדי חמצון עשוי לתרום לנשים הסובלות מבעיות פוריות ללא סיכון מוגבר להשפעות שליליות. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32851663/

בסקירה (2020) מוצגות העדויות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C בזיהומים נשימתיים, כולל במחלת הקורונה (COVID-19). במסגרת הסקירה דנים החוקרים במנגנוני הפעולה של ויטמין C במחלות זיהומיות, כולל תמיכה בתגובת הסטרס, בתרומתו למניעה ולטיפול בהצטננות ובדלקת ריאות, ובתפקידו בטיפול באלח דם (ספסיס) ובמחלת הקורונה. 

מהעדויות הקליניות הקיימות עולה כי במצבי חסר

  • ויטמין C בנטילה פומית במינון 2-8 גרם/יום עשוי לתרום להפחתת ההתפתחות או המשך של זיהומים נשימתיים.

  • ויטמין C בעירוי במינון 6-24 גרם/יום נמצא יעיל להפחתת תמותה, אשפוז, שהייה בטיפול נמרץ, משך הזמן תחת הנשמה מלאכותית וזיהומים נשימתיים חמורים. 

החוקרים מציינים, כי בהינתן פרופיל הבטיחות הגבוה, העלות הנמוכה והשכיחות הגבוהה של חסר ויטמין C במצבים של זיהומים נשימתיים, עשויה להיות תרומה משמעותית לבירור מצב ויטמין C בקרב המטופלים ומתן טיפול בהתאם לכך באמצעות עירוי למטופלים בטיפול נמרץ או באמצעות נטילה פומית למטופלים המאושפזים בבית החולים. 

החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר ועל העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33297491/

בסקירה,(2020) מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וממחקרים אפידמיולוגיים, העוסקים בפוטנציאל של ויטמין C לעיכוב תהליכי קטרקט. החוקרים מציינים, כי בעשורים האחרונים ישנה עלייה ניכרת בשכיחות קטרקט, כתוצאה מעלייה בתוחלת החיים ומעלייה באוכלוסיית חולי הסוכרת. במסגרת הסקירה, דנים החוקרים בתפקידים של ויטמין C במערכת הראייה, ובתהליך הכניסה של ויטמין C לעדשת העין. הם מסבירים, כי מכיוון שלנזק חמצוני תפקיד מרכזי באטיולוגיה של קטרקט, משוער כי הטיפול בנוגדי חמצון עשוי להיות יעיל לעיכוב ו/או למניעת קטרקט. עם זאת, למרות ממצאים מבטיחים ממחקרים בחיות מעבדה, באופן כללי לא נמצאה תמיכה במחקרים קליניים להשפעה מיטיבה של תוספי ויטמין C, מלבד במקרים בהם רמת הבסיס של ויטמין C הייתה נמוכה. עוד הם מציינים, כי מינון גבוה של מעל 250 מ"ג/יום, אינו יעיל שכן הוא מופרש בשתן, וניכר כי תזונה בריאה עשירה בפירות וירקות עשויה לתרום להפחתת גורמי הסיכון הקשורים בהתפתחות קטרקט על רקע הזדקנות, כמו גם צמצום גורמי הסיכון, כולל סוכרת, חשיפה לשמש ושימוש בסטרואידים. עוד דנים החוקרים במחקרים עדכניים, העוסקים בפיזיולוגיה של העדשה ובמנגנונים המעורבים בפעילות נוגדי החמצון בעדשה, כבסיס לפיתוח טיפולים עתידיים להפחתת הסיכון להתפתחות קטרקט, ולשיפור איכות החיים של מבוגרים ושל חולי סוכרת

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33066702/

בסקירה (2020) מסכמים החוקרים את העדויות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C בהתפתחות, מניעה וטיפול באוסטאופורוזיס. החוקרים מסבירים כי היבט אחד במניעת התפתחות אוסטאופורוזיס הינו צריכה מספקת של סידן ורמת ויטמין D תקינה ובנוסף ישנן עדויות המצביעות על תפקיד של ויטמין C במטבוליזם של העצם. במסגרת הסקירה מוצגים מחקרים פרה-קליניים, אשר מדגימים את ההשפעה המיטיבה של ויטמין C על פעילות תאי העצם. מחקרים אפידמיולוגיים גם כן מצביעים על כך שתזונה עשירה בויטמין C עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על צפיפות העצם. הממצאים ממחקרים התערבותיים הינם מוגבלים ואינם עקביים ולפיכך מקשים על הערכת מידת היעילות של נטילת תוספי ויטמין C לטיפול באוסטאופורוזיס ולמניעתה. החוקרים מסכמים כי למרות העדר עדויות קליניות ברורות, ניכר כי ישנה תרומה לתזונה עשירה בויטמין C וההמלצה הינה להקפיד על תזונה מאוזנת ובריאה, הכוללת לפחות 5 מנות ירקות ופירות ליום.      

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32785080/

בסקירה שיטתית (2019) הוערכו העדויות לגבי התפקיד של מיקרונוטריאנטים בהתפתחות אטופיק דרמטיטיס ובהשפּעתם על חומרת התסמינים. במסגרת הסקירה מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של ויטמיני C, E, ו-D וכן המינרלים אבץ, ברזל, סלניום, סטרונציום, מגנזיום ונחושת

  • באופן כללי, ישנן עדויות מוגבלות המצביעות על כך שלויטמין C ולויטמין E עשוי להיות תפקיד מגן. 
  • ישנן עדויות, גם ממחקרים אקראיים מבוקרים, התומכות בהשפעה המיטיבה של תוספי ויטמין D להקלה על התסמינים או למניעתם. 
  • חסר בסלניום או באבץ עלול להגביר את הסיכון להתפתחות אטופיק דרמטיטיס, כאשר נטילת תוספי אבץ עשויה לתרום להקלה בחומרת המחלה. 
  • אין עדויות מספיקות בהתייחס להשפעה של ויטמינים או מינרלים נוספים. 

החוקרים מסכמים כי למיקרונוטריאנטים עשוי להיות תפקיד באטופיק דרמטיטיס, אולם העדויות המחקריות הינן מוגבלות ונדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים על מנת להעריך את השפּעתם.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30912673

בסקירה שיטתית (2018) נבדק מהם מקורות המזון העשירים ביותר בערכים תזונתיים בעלי השפעה נוגדת דיכאון. החוקרים גיבשו רשימה של רכיבים נוגדי דיכאון בהתבסס על 34 רכיבים תזונתיים שנמצאו בספרות המדעית כחיוניים לגוף האדם. באמצעות מאגר הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי, החוקרים זיהו מזונות בעלי תכולה גבוהה של לפחות רכיב נוגד דיכאון אחד וחישבו עבור כל מזון ציון נוגד דיכאון (AFS - Antidepressant Food Score). הציון ניתן באחוזים בהתאם לצריכה היומית המומלצת של כל רכיב תזונתי, בחלוקה למזונות מן החי ולמזונות מן הצומח. 

להלן הממצאים העיקריים:

החוקרים מסכמים כי זוהי שיטת הסיווג הראשונה המאפשרת לגבש המלצות תזונתיות למניעה ולטיפול בדיכאון ולשלב מזונות מסוימים בהתאם להעדפות האישיות כחלק מדפוס תזונה בריא ומאוזן. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30254980

בסקירה (2018) מוצגים ממצאים ממחקרים פרה-קליניים, בהם זוהו 27 צמחי מרפא ו-27 רכיבים טבעיים, שנמצאו יעילים להפחתת רעילות כספית - ביניהם ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), פשטה שרועה (Bacopa monnieri), שום (Allium sativum), ויטמין C, ויטמין E, שמן רימון, שמן מורינגה ועוד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31762676/

בסקירה (2019) בת שני חלקים בוחנים החוקרים את תפקיד התזונה ורכיבים טבעיים בטיפול ביתר לחץ דם

בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הנתונים האפידמיולוגיים והפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם, וכן ההשפעה של עקה חמצונית, פעילות דלקתית ופגיעה בתפקוד בפעילות החיסונית של כלי הדם. החוקרים מסבירים כי ישנם רכיבים תזונתיים וטבעיים הגורמים להשפעה פיזיולוגית הדומה לטיפול תרופתי, וניתן לסווג אותם בהתאם לקבוצות התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם:

בהמשך, דנים החוקרים באופן ספציפי בהשפעות על לחץ הדם של נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, אבץ, חלבונים, ל-ארגינין, טאורין, חומצות שומן רב בלתי רוויות, חומצות שומן חד בלתי רוויות בדגש על שמן ועלי זית, ויטמין C וויטמין E.

בחלקה השני של הסקירה ממשיכים החוקרים לפרט את הממצאים לגבי ההשפעות על לחץ הדם של רכיבים נוספים: ויטמין D, ויטמין B6, הפלבונואידים שברימון, רזברטרול, ליקופן, קו-אנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית, פיקנוגנול, שום, אצות, קקאו, מלטונין, מיצוי זרעי ענבים, סלק, תה, ל-קרניטין ואצטיל ל-קרניטין, סיבים תזונתיים, שומשום, הספרידין, NAC, עוזרר (Crataegus), קוורצטין ופרוביוטיקה

המינון היומי המומלץ לתוסף ויטמין C הוא 250-500 מ"ג פעמיים ביום.

https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/act.2018.29191.mho

https://www.liebertpub.com/doi/full/10.1089/act.2018.29197.mho

בסקירה (2019) דנים החוקרים בהשפעה המזיקה של ארסן ובאסטרטגיות הטיפוליות הקיימות להפחתת רעילות. החוקרים מסבירים כי זיהומים סביבתיים עלולים להוביל להשפעות שליליות משמעותיות גם לבני אדם וגם לבעלי החיים והצמחים, כאשר אחד מהזיהומים הרעילים ביותר הוא ארסן, שעלול לגרום למגוון הפרעות בתפקוד הגוף גם במינונים קטנים. במסגרת הסקירה, מוצגים המנגנונים המולקולריים של רעילות ארסן, כולל הפרעה להפקת האנרגיה בתא ולתהליכים המטבוליים התקינים והגברת העקה החמצונית. בהמשך, מפורטת ההשפעה של רעילות ארסן על תפקוד הכבד, בדגש על הפרעה לתהליכי המתילציה וכתוצאה מכך להצטברות ארסן בגוף. בחלקה השני של הסקירה מפורטות אסטרטגיות הטיפול, כאשר האסטרטגיה העיקרית היא כלציה/קלאציה באמצעות מספר רכיבים סינתטיים כמו Dimercaprol, d-penicillamine, DMSA ועוד (חומרים שנקשרים לארסן ומפנים אותו ממערכות הגוף) . עם זאת, השימוש ברכיבים אלה מוגבל בעיקר בשל השפעות שליליות חמורות, כולל רעילות כבדית ועצבית. 

במטרה לשפר את יעילות הטיפול ולהפחית את תופעות הלוואי, נבדק השימוש במגוון רכיבים טבעיים. ישנן עדויות להשפעה המיטיבה של שילוב פלבונואידים בטיפול כלציה, אשר תורמים לנטרול רדיקלים חופשיים ולהפחתת העקה החמצונית הקשורה ברעילות ארסן. מחקרים פרה-קליניים מצביעים על יעילות של שילוב רכיבים טבעיים בעלי פעילות נוגדת חמצון: קוורצטין, נ-אצטיל ציסטאין, חומצה אלפא-ליפואית, רוטין, רכיבים המצויים בשום, סיליבינין, רכיבים המצויים בפירות הדר ובאננס, אצות כגון כלורלה, מורינגה, כורכום וג'ינג'ר. בנוסף לטיפולי כלציה, מפורטים הממצאים לגבי טיפול נוגד-חמצון, שנועד להפחית את הרעילות והנזק החמצוני כתוצאה מרעילות ארסן. רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי יעילות במחקרים פרה-קליניים כוללים: רכיבים המצויים בשום, מלטונין, כורכום, ויטמינים נוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E), ספירולינה, אובליפיחה, מיצוי זרעי ענבים, ויתניה משכרת, נענע חריפה ועוד. החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות לתרומה של רכיבים טבעיים לטיפול ברעילות ארסן אולם נדרשים מחקרים נוספים לביסוס טיפולים צמחיים התורמים להגנה ולביטול ההשפעות המזיקות של רעילות ארסן. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30551538

בסקירה (2018) דנים החוקרים בהשערה לפיה חסר בויטמין C מגביר אנדוטוקסמיה (רעלנים בדם) ובכך מוביל להפרעה בפעילות המטבולית ולפגיעה במסלולים של ויטמין E, באמצעות מנגנונים הקשורים בציר המעי-כבד. החוקרים מסבירים כי אחת התוצאות של תזונת יתר, האופיינית למטופלים עם התסמונת המטבולית, הינה עלייה בריכוז חיידקים גראם שליליים במעי, אשר מגבירים תהליכי דלקת, פוגעים בתפקוד המעי וגורמים לאנדוטוקסמיה, ובכך פוגעים עוד יותר בפעילות הויטמינים נוגדי החמצון.

השערה זו עשויה לסייע להסבר מדוע מטופלים עם התסמונת המטבולית, אשר סובלים מרמת ויטמין C נמוכה, נמצאים גם בסיכון מוגבר לפגיעה בפעילות הכבד. כלומר, שיפור רמת ויטמין C בקרב מטופלים אלה עשויה לתרום להפחתת אנדוטוקסמיה ובכך למיתון התגובה הדלקתית המעודדת תנגודת לאינסולין והפרעות מטבוליות אחרות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30640128

בסקירה (2019) מפורטות העדויות הקליניות בנוגע לקשר בין רכיבים תזונתיים שונים לבין התפתחות קטרקט. במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים לגבי מולטי-ויטמינים, חומצות שומן וסטרולים, ויטמינים נוגדי חמצון (A, E, C) ויטמיני B (חומצה פולית, B6, B12), ויטמין D, ויטמין K1, תזונה ים-תיכונית וצריכת מוצרי חלב. למרות שבמחקרים תצפיתיים נמצאו קשרים חיוביים בין רכיבים תזונתיים מסוימים לבין הפחתת הסיכון לקטרקט, לא נמצאה לכך תמיכה במחקרים התערבותיים. עם זאת, שלוש מטה-אנליזות מצביעות על השפעה מיטיבה של צריכת מינונים גבוהים של ויטמינים נוגדי חמצון. בנוסף, במחקרים עדכניים נמצאה השפעה מיטיבה לצריכה גבוהה של ויטמין K1 וויטמין D, אולם לא נמצאה השפעה לדיאטה ים-תיכונית או לצריכת מוצרי חלב על התקדמות המחלה. על סמך הממצאים הקיימים החוקרים מסכמים כי תזונה עשירה בפירות וירקות וצריכה גבוהה של ויטמיני A, C, D, E, K1 עשויה לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות קטרקט, אולם נדרשים מחקרים גדולים יותר וארוכי טווח על מנת לבסס את הממצאים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30320615

במחקר שנערך בשבדיה החוקרים עקבו אחר 23,000 גברים בגילאי 45-79 משנת 1997 ועד 2009. כל המשתתפים במחקר לא סבלו בעבר מאבנים בכליות. תוצאות המחקר מעידות כי גברים שנטלו מינונים גבוהים של ויטמין C (כ- 1000 מ"ג) היו בסיכון כפול להיווצרות אבנים בכליות לעומת גברים שלא נטלו ויטמין C. החוקרים מציינים כי ויטמין C שמקורו בתזונה או נטילת מולטי-ויטמין המכיל כמות מתונה של ויטמין C לא נמצאו כגורמי סיכון. מומחים מעידים כי למרבית האוכלוסייה אין צורך בנטילת תוספי ויטמין C במינון גבוה, אולם מומלץ לאנשים אשר סבלו בעבר מאבנים בכליות להתייעץ עם רופא לפני נטילת תוספי ויטמין C. 

http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1568519

במחקר אקראי מבוקר (2021) שנערך בהודו, נבדקה ההשפעה של תוסף תזונה על מדדי העצם בקרב נשים לפני גיל המעבר. החוקרים מסבירים כי בשל תת-תזונה, נשים צעירות בהודו עלולות לסבול מבריאות עצם נמוכה. במחקר נכללו 114 נשים בגילאי 25-44 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שקיבלה משקה עשיר בחלבון מועשר במיקרונוטריאנטים (ויטמין A, ויטמין D2, ויטמין E, ויטמיני B, ויטמין C, סידן, מגנזיום, יוד, אבץ וסלניום), או לקבוצת הביקורת שקיבלה משקה בעל ערך קלורי זהה, למשך חצי שנה. 

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק במדדי שחלוף העצם ובאיזון הסידן. ידוע כי שינויים אלה קשורים במיתון פירוק העצם ובירידה בסיכון לשברים. לדוגמא, ריכוז ה-CTX (cross-linked C-telopeptide of type I collagen) ירד בכ-30% וה- PINP (procollagen type I N propeptide) בכ-20%, וכן נמצא שיפור בריכוז האוסטאוקלצין שעבר קרבוקסילציה, שינויים הנובעים מעלייה בצריכת הסידן וויטמין K. עוד נמצא כי בעקבות צריכת ויטמיני B חלה ירידה ברמת ההומוציסטאין, אולם לא ברורה ההשפעה של כך על הסיכון לשברים. החוקרים מציינים כי באופן כללי התוסף נסבל היטב. 

החוקרים מסכמים כי השימוש בתוסף עשוי להיות יעיל לשיפור בריאות העצם בקרב נשים הודיות לפני גיל המעבר

המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת Hindustan Unilever Limited והחוקרים מדווחים על קבלת מענקים מטעם חברות שונות בתחום הפארמה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33530298/

במחקר אקראי מבוקר (2021) נבדק האם שימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה היה יעיל להפחתת חומרת או משך התסמינים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, בקרב מטופלים עם זיהום SARS-CoV-2 (הגורם למחלת הקורונה). במחקר נכללו 214 מטופלים משני אזורים בארה"ב, אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות מחקר, שקיבלו במשך עשרה ימים 50 מ"ג אבץ גלוקונט, 8 גרם ויטמין C, שניהם יחד, או את הטיפול הסטנדרטי בלבד. מדד המטרה העיקרי היה מספר הימים הנדרש לירידה של 50% בחומרת התסמינים, כולל חום, שיעול, קוצר נשימה ועייפות. בנוסף הוערכו מספר הימים להקלה מלאה בתסמינים, אשפוז, תמותה, שימוש בתרופות והשפעות שליליות של ההתערבות. בהתייחס למדד המטרה העיקרי, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות והמחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן. ירידה של 50% בתסמינים הושגה לאחר 6.7 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד, לעומת 5.5, 5.9 ו-5.5 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין C, אבץ, ושניהם, בהתאמה. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לשימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה בקרב חולי קורונה. החוקרים מדווחים על קשרים עם חברות בתחום הפארמה מחוץ לתחום מחקר זה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) הוערכה היעילות של תוספים נוגדי חמצון לטיפול בגברים עם בעיות פוריות. במחקר נכללו 174 גברים מתשעה מרכזים לטיפול בבעיות פוריות בארה"ב, בעלי מדדי פוריות נמוכים. הגברים חולקו אקראית לקבלת פלסבו או תוסף נוגדי חמצון המכיל ויטמין C במינון יומי של 500 מ"ג, ויטמין E במינון של 400 מ"ג, סלניום במינון של  0.20 מ"ג, ל-קרניטין במינון של 1,000 מ"ג, אבץ במינון של  20 מ"ג, חומצה פולית במינון של 1,000 מק"ג ו-ליקופן במינון של 10 מ"ג. המשתתפים נטלו את התוסף למשך 3 חודשים לפחות ולא יותר מ-6 חודשים, כאשר בשלושת החודשים הראשונים הזוגות ניסו להיכנס להריון באופן טבעי ובשלושת החודשים לאחר מכן באמצעות שימוש בקלומיפן ציטראט (תרופה משרה ביוץ) והזרעה תוך-רחמית. מדד המטרה העיקרי היה לידת תינוק חי, ובנוסף נבדק שיעור הכניסה להריון במהלך 6 חודשים וכן מדדי הזרע ושבירות DNA בשלושת החודשים הראשונים להתערבות.

להלן הממצאים העיקריים:

  • לאחר 3 חודשים זוהה שיפור מובהק בריכוז הזרע בקבוצת ההתערבות, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות במורפולוגיה, בתנועתיות או בשבירות DNA.

  • לא נמצא הבדל מובהק בשיעור הלידות של תינוק חי (15% בקבוצת ההתערבות ו-24% בקבוצת הביקורת, p=0.14).

  • לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור ההריונות בשלושת החודשים הראשונים בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת (9%, ו-9%, p=0.98), או לאחר הזרעה תוך-רחמית (12% ו-21%, p=0.11) ולא נמצא הבדל בשיעור ההפלות בטרימסטר הראשון (22% ו-19%, p=1.0). 

החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה ליעילות של נוגדי חמצון לשיפור פוריות הגבר ושיעורי ההריון והלידה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32111479/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) הוערכה ההשפעה של ויטמין C בחודש ההריון האחרון על רמת הבילירובין של היילוד. מחקרים קודמים מראים כי בקרב יילודים עם רמות בילירובין גבוהות נמצאו רמות נמוכות של ויטמין C ו-E, וכי רמת נמוכה של פעילות נוגדת חמצון קשורה בעלייה בעקה החמצונית וברמת בילירובין גבוהה. 
במחקר נכללו 144 נשים בריאות בשבוע 34 להריון, אשר חולקו אקראית לצריכת 500 מ"ג ויטמין C או פלסבו - עד לסוף ההריון. רמת הבילירובין של היילוד נמדדה ביום החמישי לאחר הלידה. לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות במדדים האנתרופומטריים וכן בצריכת ויטמין C בתזונה. 
נמצא כי רמת הבילירובין בקרב תינוקות לאימהות שנטלו ויטמין C הייתה נמוכה בהשוואה לפלסבו (7.95 לעומת 10.00 מ"ג/דצ"ל, p=0.022). החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף ויטמין C בסוף ההריון הייתה מלווה בהפחתת רמת הבילירובין של היילוד ועשויה לסייע במניעת צהבת יילודים.

  
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32444041/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, (2020) שבוצע בסלובניה, הוערכה ההשפעה של תוסף טבעי בנטילה פומית על עור הפנים. במחקר נכללו 34 נשים בריאות בגילאי 40-65, אשר חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו למשך 12 שבועות. המשתתפות נטלו את התוסף בצורת סירופ, במינון 10 מ"ל ליום; כל מנה מכילה 4 גרם קולגן דגים, 50 מ"ג קו-אנזים Q10 מסיס במים לשיפור הספיגה, ויטמין C במינון של 80 מ"ג,ויטמין A במינון של 920 מק"ג ו- ביוטין במינון של 150 מק"ג. המחקר נערך בתקופת החורף בה הטמפרטורה והחשיפה לשמש הייתה נמוכה. נמצא כי נטילת התוסף תרמה לשיפור צפיפות הדרמיס, להפחתת קמטים ולעור חלק יותר, ללא השפעה מובהקת על לחות העור, עובי הדרמיס, אובדן מים מהעור וגמישות העור. מכאן, שלנטילת התוסף הייתה תרומה לשיפור מדדים מסוימים של עור הפנים. המחקר מומן על יד מענקי מחקר בלתי תלויים ובתמיכת חברת Valens Int. d.o.o., שסיפקה את התוסף. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32120787/

במחקר אקראי מוצלב,(2020)  נבדקה ההשפעה של שילוב תוסף ויטמין C וניטראטים, על כלי הדם, העקה החמצונית ופרופיל השומנים בקרב מבוגרים עם יתר שומנים בדם. החוקרים מסבירים כי ויטמין C תורם להגברת הייצור של (NO (nitric oxide בתהליך ההמרה של ניטראטים בתזונה (NO3) לניטריטים (NO2) ומהם ל-NO, אולם קיימות עדויות מוגבלות בהתייחס להשפעה המשולבת של ויטמין C וניטראטים במצבים של יתר כולסטרול. את המחקר השלימו 18 משתתפים בגילאי 50-70 עם רמת LDL מעל 130 מ"ג/דצ"ל. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי 70 מ"ל/יום מיץ סלק בשילוב 1 גרם ויטמין C, או מיץ סלק בשילוב פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם שבועיים הפרדה בין התנאים. 

להלן סיכום הממצאים:

  • לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בהתייחס לשינוי בתפקוד כלי הדם, אשר הוערך באמצעות המדד RHI (reactive hyperemia index)

  • נמצא יתרון לטיפול המשולב בקרב משתתפים עם רמת בסיס נמוכה במדד RHI. 

  • בהשוואה למיץ סלק בלבד, השילוב עם ויטמין C היה מלווה בעלייה במטבוליטים של NO (NO2 + NO3) בדם. הטיפול המשולב הוביל לירידה מובהקת ברמת ה-LDL והטריגליצרידים, ללא שינוי ברמת ה-HDL בהשוואה למיץ סלק בלבד, וכן לירידה מובהקת ב-LDL המחומצן בהשוואה לתנאי הבסיס. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על כך שלשילוב של תוסף ויטמין C וניטראטים יש פוטנציאל השפעה על מיתון ההתקדמות של תהליכי טרשת עורקים, ויש להמשיך ולבחון את השְפעתם במחקרים נוספים העוסקים בתפקוד כלי הדם. 

המחקר מומן על ידי מענקי מחקר בלתי תלויים והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33115598/

במחקר אקראי מבוקר (2022) הוערכה התועלת של תמיכה תזונתית לשיפור ההישרדות בקרב חולי קורונה במצב קשה. החוקרים מציינים כי במקסיקו שיעור התמותה גבוה באופן ניכר מהממוצע העולמי, כאשר ישנם מספר פרוטוקולים לטיפול, אולם אין בהם התייחסות לטיפול תזונתי. במחקר נכללו 80 חולים בגיל 30-75 שחולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. כל המטופלים קיבלו את התזונה הרגילה של בית החולים ואת הטיפול הרפואי הסטנדרטי, כאשר המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו בנוסף תוספי תזונה:

  • קומפלקס ויטמיני B: ויטמין B12 במינון 10 מ"ג, ויטמין B1 במינון 100 מ"ג ו- 100 מ"ג ויטמין B6 במתן תוך-שרירי פעם ביום למשך 5 ימים.
  • אבקה מהולה ב-400 מ"ג מים לנטילה לאחר ארוחת הבוקר והערב למשך תקופה מירבית של 21 יום. הרכב התוסף: 2.5 גרם ספירולינה, 5 מ"ג חומצה פולית, 5 גרם גלוטמין, 10 גרם חלבון מהצומח (משמרים ואמרנט), ויטמין C במינון 1 גרם, 20 מ"ג אבץ, 100 מק"ג סלניום, 2,000 יחב"ל ויטמין D, 200 מ"ג רזברטרול, 1 גרם אומגה 3, 750 מ"ג ל-ארגינין, 20 גרם אינולין, ו-400 מ"ג מגנזיום.
  • פרוביוטיקה מהסוג Saccharomyces boulardii במינון 500 מ"ג ליום למשך 6 ימים.

להלן הממצאים העיקריים:

  • בקבוצת הביקורת שיעור התמותה היה 17.5% ומשך ההישרדות החציוני היה 36.22 ימים, לעומת שיעור תמותה של 2.5% ומשך הישרדות חציוני של 39.31 ימים בקבוצת ההתערבות.
  • שיעור המטופלים המונשמים בקבוצת ההתערבות היה נמוך ב-10%, משך ההנשמה היה קצר ב-15 יום ושיעור ההישרדות בקרב המטופלים המונשמים היה גבוה ב-38%.
  • בקבוצת ההתערבות השימוש בחמצן היה נמוך יותר והמדדים הקליניים טובים יותר.

החוקרים מסכמים כי התמיכה התזונתית בחולי קורונה במצב קשה תרמה לשיפור ההישרדות ולהפחתת התמותה

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35162195/

במחקר אקראי מבוקר, (2020) הוערכה ההשפעה של צריכת ויטמין C על תחושת הויטאליות. במחקר נכללו 167 משתתפים בגילאי 18-35, עם רמה נמוכה של ויטמין C בדם (פחות מ-40 מיקרומול/ליטר). המשתתפים חולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצה אחת צרכה 2 פירות קיווי ליום (כ-250 מ"ג/יום ויטמין C), שניה צרכה תוסף ויטמין C במינון 250 מ"ג/יום, ושלישית פלסבו - למשך ארבעה שבועות. תחושת ויטאליות נמדדה באמצעות שאלונים, בהתבסס על מדדים של הפרעה במצב הרוח, עייפות ותחושת רווחה. רמת ויטמין C בדם ותחושת ויטאליות הוערכו פעמיים בשבוע, ואיכות השינה ופעילות גופנית הוערכו כל יומיים. בנוסף, בוצעה הערכה תזונתית באמצעות יומן אכילה של שלושה ימים. נמצא, כי תוך שבועיים, רמת ויטמין C בדם הגיעה לרוויה (מעל 60 מיקרומול/ליטר) בשתי קבוצות ההתערבות. בקרב המשתתפים שצרכו קיווי, נצפתה עלייה גדולה יותר במצב הרוח ובתחושת הרווחה, שיפור שנשמר גם במהלך תקופת מעקב של שבועיים לאחר ההתערבות. בקרב המשתתפים שנטלו תוסף ויטמין C, נצפתה ירידה בעייפות ועלייה בתחושת הרווחה, אולם השפעה זאת הייתה מוגבלת רק למשתתפים עם רמת ויטמין C נמוכה בתחילת המחקר. עוד נמצא, כי צריכת קיווי הייתה מלווה בירידה בצריכת השומן במהלך תקופת ההתערבות. החוקרים מסכמים, כי צריכת קיווי תרמה לשיפור תחושת הויטאליות בקרב מבוגרים עם רמת ויטמין C נמוכה, מעבר להשפעה של נטילת תוסף ויטמין C, ככל הנראה בשל הרכיבים הנוספים המצויים בפרי, ביניהם סיבים, חומצה פולית ואשלגן

המחקר מומן על ידי חברת .Zespri International Ltd המשווקת פירות קיווי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32971991/

בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה (2021) גדול שנערך באירופה העוסק בקשר בין תזונה, אורח חיים וגורמים סביבתיים ובין הסיכון להתפתחות סרטן (EPIC), החוקרים העריכו את התפקיד של גורמי תזונה ואורח חיים בהתייחס לתמותה מסרטן
בהתבסס על הממצאים מ-45 פרסומים החוקרים בחנו את הקשרים בין גורמי החשיפה ובין הסיכון לתמותה מסרטן באופן כללי ולפי סוג הסרטן. גורמי החשיפה נבדקו בחלוקה לארבע קבוצות:

  1. מזונות: פירות וירקות, ירקות טריים, פירות משוּמרים, ביצים, קטניות, דגים, שמן זית, מוצרי חלב, בשר אדום ומעובד ומשקאות ממותקים. 
  2. רכיבים תזונתיים: סיבים, חומצות שומן, ויטמין C, ויטמין K, ויטמין D, סידן, מגנזיום, פלבונואידים, ליגננים, תוספי מינרלים וויטמינים. 
  3. מדדי תזונה ואורח חיים: מדדים שונים כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלקתית, פליטת גזי חממה של הצריכה התזונתית ועוד. 
  4. גורמים נוספים: פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, BMI והשמנה בטנית.

להלן סיכום הממצאים העיקריים:

  • הגורמים התזונתיים שהיו קשורים בסיכון מופחת לתמותה מסרטן כללו צריכת ירקות טריים, צריכת סיבים, דיאטה ים-תיכונית ודפוסי תזונה נוספים כגון צריכה נמוכה של בשר או טבעונות וצמחונות, רמה גבוהה של ויטמינים (כולל ויטמין C, ויטמין D וויטמין K2), וצריכת קטניות. 
  • פעילות גופנית והקפדה על אורח חיים בריא היו קשורים בסיכון מופחת לתמותה מסרטן
  • הגורמים התזונתיים שהיו קשורים בסיכון הגבוה ביותר לתמותה מסרטן כללו איכות תזונה נמוכה, צריכת אלכוהול ומשקאות מתוקים ובמידה פחותה מכך צריכה של חומצות שומן מסוימות (כגון חומצה איקוסנואית בהקשר לסרטן הערמונית).
  • עודף משקל ושמנות היו קשורים בסיכון מוגבר לתמותה מסרטן

החוקרים מסכמים כי הנתונים ממחקר EPIC מאפשרים לזהות מהם הגורמים התזונתיים המרכזיים אשר עשויים לסייע במניעת התמותה מסרטן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959845/

במחקר רטרוספקטיבי (2020) של סדרת מקרים הוערכה היעילות של שימוש בויטמינים ובקו-אנזים Q10 לטיפול בפגיעה ברשתית העין על רקע מחלות חסימתיות של כלי הדם. במחקר נכללו 48 מטופלים, אשר קיבלו טיפול מערכתי באמצעות מגוון תוספי המכילים ויטמינים וקו-אנזים Q10, כגון Active complex® Q10 Gold המכיל 100 מ"ג קו-אנזים Q10 ו- ויטמין C במינון של 25 מ"ג, ®Hidroxil (קומפלקס ויטמיני B) תוסף Acfol (המכיל 5 מ"ג חומצה פולית); תוסף Cebrolux 800 (המכיל כולין, ויטמין C, ויטמין E, ויטמין B6, ויטמין A), תוסף בשם Visan (קומפלקס מינרלים, ויטמינים, קסנטופילים, גלוטתיון ופלבונואידים) ועוד. מספר הבדיקות ומשך המעקב היה שונה בין המטופלים, כתלות בחומרת המחלה, כאשר משך המעקב הממוצע היה 43 חודשים. 

בכל המטופלים זוהה שיפור בשדה הראייה, עם שיעור שיפור שנתי שנע בין 9-22%. במקרה אחד הפסקת השימוש בקו-אנזים Q10 הובילה לירידה משמעותית בשדה הראייה, עם שיפור לאחר החזרת השימוש בתוסף. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של קו-אנזים Q10 לטיפול בפגיעה ברשתית על רקע מחלות חסימתיות של כלי הדם.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32182869

במחקר, (2019) שנערך על ידי חוקרים מאוסטרליה, בוצע ניתוח תוכן של מקורות מסורתיים ועדכניים, העוסקים בהמלצות של הרפואה הנטורופתית לטיפול באנדומטריוזיס, כאבי מחזור (דיסמנוריאה) ודימום ווסתי מוגבר (מנורגיה). ניתוח התוכן כלל 37 מקורות מסורתיים, 47 מקורות עדכניים ו-83 מאמרים מכתבי עת נטורופתיים. בניתוח כלל המקורות נמצאה התייחסות לטיפול הנטורופתי במספר תחומים: צמחי מרפא, מינרלים, תזונה, הומאופתיה, הידרותרפיה ותרכובות כימיות שונות. 

המלצות תזונתיות היו שכיחות יותר בהתייחס לאנדומטריוזיס, כאשר עיקר ההמלצות עסקו בויטמין E וכן באומגה 3, ויטמין C, ויטמיני B, בטא קרוטן, אצידופולוס, כולין, ציסטאין, GLA, ומיצוי זרעי ענבים. ההמלצה התזונתית העיקרית שנמצאה לטיפול בדיסמנוריאה כללה ויטמין E וכן אומגה 3, GLA, ויטמיני B, ויטמין C, ברומלין, חומצה פולית ופרוביוטיקה. ההמלצות התזונתיות לטיפול במנורגיה היו פחות שכיחות וכללו ויטמין A, ויטמין C, ויטמין K, פלבונואידים, ויטמין E ואומגה 3.

  • העדויות שנמצאו לגבי הטיפול בהומאופתיה והידרותרפיה היו מוגבלות. 
  • במקורות מסורתיים עד לשנת 1922 נמצאו אזכורים לגבי השימוש בתרכובות כימיות שונות, כגון קינין סולפאט ואמוניום אצטט לטיפול בדיסמנוריאה, וכן חומצה גאלית וחומצה טאנית לטיפול במנורגיה.

החוקרים מסכמים כי הממצאים מספקים תובנה לגבי התפתחות הטיפול הנטורופתי באנדומטריוזיס ובבעיות מחזור ובשינויים שחלו בשיטות הטיפול, תוך שמירה על העקרונות הפילוסופיים של הנטורופתיה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30383387

מחקר נועד לבחון את ההשפעה של מתן ויטמין C על ריכוז חומצת שתן בקרב חולי גאוט.

המחקר כלל 40 חולי גאוט בעלי ריכוז גבוה של חומצת שתן, 20 משתתפים אשר היו תחת טיפול תרופתי של אלופורינול

קיבלו מינון תרופתי מוגבר או 500 מ"ג ויטמין C ואילו 20 משתתפים נוספים שלא היות תחת טיפול תרופתי החלו בטיפול של אלופורינול או 500 מ"ג ויטמין C.

ריכוז ויטמין C, קריאטינין וחומצת שתן נמדדו בתחילת הניסוי ולאחר 8 שבועות.

החוקרים מסכמים כי למינון 500 מ"ג ויטמין C למשך 8 שבועות לא הייתה השפעה על ריכוז חומצת השתן,

למרות שנצפתה עלייה ברמות הוויטמין בדם, בקרב חולי גאוט.

http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/art.37925/abstract

מחקר חדש ורציני מראה כי ויטמין C יעיל כנגד חיידקי השחפת ומאיר את היתרונות בהוספת ויטמין C לטיפול המקובל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=Mycobacterium+tuberculosis+is+extraordinarily+sensitive+to+killing+by+a+vitamin+C-induced+Fenton+reaction

מחקר חשוב שפורסם לאחרונה מראה כי מתן ויטמין C שלא בבליעה מגביר את היעילות של טיפולי כימותרפיה בחיסול תאי סרטן השחלות ותורם להפחתת הרעילות של הטיפולים. החוקרים מסבירים כי בעבר ויטמין C היה ידוע כאסטרטגיה טיפולית יעילה ובטוחה לסרטן, אולם השימוש בו במסגרת הרפואה הקונבנציונלית נזנח בעקבות מחקרים שלא מצאו יעילות לנטילת ויטמין C בבליעה. החוקרים מציגים במאמר מהם המנגנונים והמסלולים הביוכימיים בהם ויטמין C פועל בחיסול תאי הסרטן ברקמות כאשר אינו עובר דרך מערכת העיכול. הם מראים כי שילוב של ויטמין C ותרופות כימותרפיות מעכב התפתחות סרטן השחלות במודל עכברים ומפחית רעילות כתוצאה מהטיפול בקרב חולות סרטן השחלות. החוקרים מסכמים כי בשל היעילות והבטיחות הגבוהה שנמצאה, מחקר זה עשוי להוות בסיס למחקרים קליניים רחבים העוסקים בשילוב ויטמין C ותרופות כימותרפיות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24500406

במעקב שבוצע 4 שנים לאחר סיום מחקר קליני במסגרתו כ-14 אלף גברים נטלו תוספי ויטמין E, ויטמין C או פלסבו, לא נמצאה השפעה מגנה (קצרת טווח או ארוכת טווח) מפני הסיכון לחלות בסרטן באופן כללי, או בסרטן הערמונית וסוגי סרטן אחרים באופן ספציפי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25008853

מחקר חשוב, במיוחד לקראת החורף, בוחן את היעילות של מתן פרוביוטיקה וויטמין C למניעת זיהומים בדרכי הנשימה בקרב ילדים. במחקר פיילוט כפול-סמיות מצומצם השתתפו 57 ילדים בגילאי 3-6, שקיבלו תוסף פרוביוטיקה המכיל 4 זני חיידקים עם ויטמין C במינון של 50 מ"ג, או פלסבו, במשך 6 חודשים. בקרב קבוצת הטיפול, בהשוואה לפלסבו, נצפתה ירידה מובהקת בשיעור הזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, במספר ימי המחלה ובשיעור ההיעדרות מהמסגרת החינוכית. כמו כן, השימוש באנטיביוטיקה, משככי כאבים, תרופות נגד שיעול ותכשירים נגד נזלת היה במגמת ירידה בהשוואה לפלסבו, אם כי לא כל ההבדלים היו מובהקים סטטיסטית. לא נמצאו הבדלים בין קבוצות המחקר ביחס לזיהומים בדרכי הנשימה התחתונות או במדדים חיסוניים בדם ובשתן. תוצאות המחקר תומכות בשילוב פרוביוטיקה עם ויטמין C כאסטרטגיה יעילה למניעת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25205320

מחקר מבוקר כפול-סמיות הבודק את ההשפעה של נטילת תוספי ויטמין C לנשים המעשנות בהריון על מערכת הנשימה של התינוק עד גיל שנה. במחקר נכללו 159 תינוקות לנשים מעשנות אשר חולקו באופן אקראי לנטילת 500 מ"ג ליום ויטמין C או פלסבו, ו-79 תינוקות לנשים לא מעשנות שהיוו קבוצת בקרה. החוקרים מראים כי לנטילת תוספי ויטמין C בנשים המעשנות בהריון תועלת לשיפור תפקודי הנשימה ולהפחתת צפצופים בתינוקות עד גיל שנה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24838476

מחקר קליני כפול-סמית מבוקר פלסבו נועד לבחון את ההשפעה של תוספי תזונה שונים על מדדי סיכון קרדיווסקולרים בנשים לאחר גיל המעבר עם סוכרת סוג 2. במסגרת המחקר, 75 נשים חולקו אקראית לשלוש קבוצות:

קבוצה א' קיבלה 1.8 גרם אומגה 3 יחד עם 400 מ"ג ויטמין E

קבוצה ב' קיבלה 5 מ"ג אבץ יחד עם 300 מ"ג ויטמין C

קבוצה ג' היתה ביקורת וקיבלה פלסבו.

לאחר 12 שבועות נצפתה ירידה במדדי המחקר אולם באופן כללי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות הטיפול וקבוצת הביקורת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25343022

סקירה הבוחנת מהם תוספי התזונה אשר עשויים לסייע לטיפול בסוגים שונים של פצעים, מתוך התפיסה שלרכיבים תזונתיים שונים ישנו תפקיד בתהליכים פיזיולוגיים הקשורים בהחלמה וריפוי פצעים. מהמחקרים עולה כי פורמולות עשירות באנרגיה, חלבון, ארגינין, ויטמין C ואבץ מסייעות לטיפול בכיבי לחץ. מינון גבוה של ויטמין C, אבץ וויטמין B5 נמצא יעיל לטיפול בפצעים ניתוחיים. ארגינין נמצא יעיל להפחתת הסיכון לפיסטולות בחולי סרטן המעי העוברים ניתוח, ואף יעיל יותר למניעת סיבוכים של פצעים שונים בשילוב עם חומצות שומן מסוג אומגה 3 ו-RNA. השילוב של גלוטמין ונוגדי-חמצון נמצא יעיל לריפוי פצעים ניתוחיים, פצעי טראומה או כוויות. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על מנת לגבש המלצות ברורות לשימוש קליני, תוך בחינת המינונים האופטימליים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25371852

מחקר שנועד לבחון את ההשפעה של ירידה במשקל על אנזימים נוגדי-חמצון והקשר לצריכת ויטמין A, ויטמין C, וויטמין E. המחקר כלל התערבות תזונתית בת 3 חודשים, ב-30 נשים הסובלות מהשמנת יתר. מהמחקר עולה כי ירידה של כ-10% במשקל הגוף הינה משמעותית בהגברת הפעילות נוגדת החמצון. החוקרים מדגישים כי בדיאטה הכוללת הגבלה קלורית יש להקפיד על רמת הצריכה של רכיבים תזונתיים חשובים, כמו ויטמינים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25372584

סקירה מקיפה העוסקת בהשפעה של ויטמין C על הקלת קשיי נשימה לאחר פעילות גופנית מאומצת. החוקר מסביר כי נטילת ויטמין C, שהינו נוֹגד חִמצון, יעילה להקלה על קשיי נשימה שהינם תוצאה של עלייה בעקה החמצונית בעקבות פעילות גופנית מאומצת. מעבר לכך, ויטמין C מעורב בתהליך המטבולי של חומרים שונים כמו היסטמין, המעורבים בהתכווצות דרכי האוויר כתוצאה מפעילות גופנית. מכאן, נטילת ויטמין C עשויה להוות אסטרטגיה פשוטה וזולה לסובלים מתסמינים כמו שיעול או כאבי גרון לאחר פעילות גופנית.

http://www.aacijournal.com/content/10/1/58

בסקירה זו הכותבים מציגים עדויות לקשר בין ויטמין C לבין אוסטאופורוזיס ושברים. הסוקרים דנים במנגנונים אשר עשויים להסביר את התרומה של ויטמין C לבריאות העצם. למרות הממצאים המבטיחים ממחקרים בבע"ח ומחקרים תצפיתים, נדרשים מחקרים קליניים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולבחון מהם המינונים המתאימים למניעת אוסטאופורוזיס ושברים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25412684

מחקר קליני כפול-סמיות בו נבדקה ההשפעה של תוספי ברזל, לבד או עם ויטמין C, על רמת האבץ וויטמין C בקרב צעירות הסובלות מחוסר ברזל. במסגרת המחקר 60 בנות קיבלו 50 מ"ג תוסף ברזל או 50 מ"ג תוסף ברזל + 500 מ"ג ויטמין C. מהתוצאות עולה ריכוזי האבץ ירדו בשתי הקבוצות ב-6 השבועות הראשונים, אולם לאחר מילוי מאגרי הברזל, רמת האבץ עלתה חזרה לרמת הבסיס. מכאן, נטילת תוספי ברזל אינה פוגעת ברמת האבץ או ויטמין C.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25489453

מחקר (ינואר 2015) שנערך בחיות מעבדה מצביע על כך שמינון גבוה לטווח ארוך של ויטמין C עשוי לסייע בהגנה מפני שינויים בבלוטת התימוס הקשורים בגיל מבוגר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25608928

במחקר גנטי (יוני 2015) שנערך על כ-97,000 איש נמצא כי רמה גבוהה של ויטמין c בדם כתוצאה מדיאטה עשירה בירקות ופירות קשורה בסיכון מופחת למחלת לב איסכמית ולתמותה מוקדמת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25948669

סקירה שפורסמה (אפריל 2014) בחנה את השימוש בתוספי תזונה לטיפול בסוכרת וביתר לחץ דם. הסקירה בחנה את השימוש בתוספים ליתר לחץ דם, ונמצא כי תזונה עשירה בחומצה פולית וחומצה אסקורבית קשורה בהפחתת לחץ דם, אך מחקרים שכללו תוסף ויטמין C מדגימים תוצאות מעורבות. חומצה פולית נמצאה במחקרים יעילה להפחתת לחץ דם. CoQ10 ושמן דגים הודגמו במחקרים כמפחית לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בשילוב עם תרופות מפחיתות לחץ דם קונבנציונליות. מסקנות הסקירה בנוגע לטיפול בתוספים לסוכרת מעלה כי חומצה אלפא ליפואית מגנה מפני נזק תאי, ונחקרת בקשר להשפעה על רגישות לאינסולין, מטבוליזם של גלוקוז ונוירופתיה סוכּרתִית. תוסף כרום נמצא כשנוי במחלוקת כאשר למחקרים תוצאות שונות. ALA, כרום, קינמון (Cinnamomum zeylanicum) ותוספים שונים נמצאו יעילים לטיפול בנוירופתיה סוכּרתִית. מסקנות החוקרים מסקירה זו היא שהשימוש בתוספים מהווה אפשרות תחליף יעילה ובטוחה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25371590

בסקירה (ספטמבר 2015) הכוללת 29 מחקרים לא נמצאה תמיכה לתרומה של נטילת תוספי ויטמין C, לבד או בשילוב תוסף אחר, על מהלך ותוצאות ההריון.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26415762

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2015) אשר נועד לבחון את היעילות של תוסף ויטמין C להפחתת חרדה. במחקר השתתפו 42 תלמידי תיכון אשר נטלו באופן אקראי 500 מ"ג ליום ויטמין C או פלסבו במשך שבועיים. מהתוצאות עולה כי נטילת ויטמין C הובילה לעלייה ברמת ויטמין C בדם ולירידה ברמת החרדה וקצב הלב בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי דיאטה עשירה בויטמין C עשויה להיות יעילה כתמיכה לטיפול תרופתי ופסיכולוגי בחרדה ולשיפור הביצועים בלימודים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26353411

סקירה (נובמבר 2015) הבוחנת את ההשפעה של ויטמיני ACDE, ו-K בטיפול בסרטן הלבלב. בסקירה מוצגים מחקרים פרה-קליניים ומחקרים קליניים העוסקים בהשפעה של כל ויטמין על סרטן הלבלב. ויטמין A נמצא כמפחית את הסיכון לסרטן הלבלב וכן יעיל כאשר משולב עם אימונותרפיה. מחקרים נוספים מראים כי ויטמין C תורם להפחתת התפשטות הגידול, לשיפור שיעור ההישרדות ושיפור התפקוד. לויטמין D נמצאה השפעה אנטי-פרוליפרטיבית וכן תרומה להפחתת הפלישה של תאים סרטניים ושליחת גרורות. ויטמין E נמצא יעיל לעיכוב הגידול של תאים סרטניים ולהגברת השפּעת הטיפול הכימותרפי. ויטמין K נמצא יעיל להגברת מוות תאים סרטניים ולעיכוב הגידול של תאים סרטניים. החוקרים מסכמים כי הממצאים הם מבטיחים אולם נדרשים מחקרים קליניים מבוקרים על מנת להעריך את התרומה הקלינית של השימוש בויטמינים לטיפול בחולי סרטן הלבלב.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26567201

מחקר מבוקר (נובמבר 2015) המצביע על כך שספיגת הברזל בנשים הסובלות מהשמנה הינה שני-שליש בהשוואה לנשים במשקל תקין, כאשר התרומה של ויטמין C לספיגת ברזל הינה מחצית בהשוואה לנשים במשקל תקין

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26561622

מחקר שנערך בבעלי חיים (מרץ 2016) מראה כי נטילת תוסף תזונה המכיל בטא-קרוטן, ויטמין C, ויטמין E ומגנזיום עשויה להאט את ההתקדמות של אובדן שמיעה על רקע גנטי

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26965868

מאמר עמדה (יוני 2015) אשר דן בתפקיד של רכיבים תזונתיים למניעת תחלואה קרדיווסקולרית. הכותב מציין כי לאור שיעור התחלואה הגבוה, יש לבחון גישות חדשניות במטרה למצוא דרכים יעילות יותר למניעה ולהפחתת התחלואה הקרדיווסקולרית. ידוע שהפחתת גורמי הסיכון, ביניהם חוסר איזון ברמות השומנים, אי סבילות לגלוקוז, תסמונת מטבולית ורמות גבוהות של טריגליצרידים הינן יעד מרכזי במניעה וטיפול במחלות קרדיווסקולריות. כיום מתקיים מחקר נרחב לגבי היעילות של מזונות פונקציונאליים, תוספי תזונה ורכיבים תזונתיים לשיפור גורמי הסיכון ומדדים קרדיווסקולריים, בעיקר תנגודת לאינסולין, תפקוד כלי הדם, רמת דלקתיות והיווצרות קרישי דם, עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול תרופתי, בעיקר סטטינים. הכותב מציין כי הרכיבים שנמצאו במחקרים בעלי פוטנציאל כוללים חומצה אלפא-ליפואית, ברברין, קו-אנזים Q10, סיבים תזונתיים, שום, ל-ארגיניןכרום, מגנזיום, שמרי אורז אדום, שמן זית, אומגה 3, פיטוסטרוֹלים, פוליקוסנול, פוליפנוֹלים, חלבון סויה, ויטמין C וויטמין E. כדוגמא למחקרים העוסקים בהשפּעת רכיבים תזונתיים על מדדים קרדיו-מטבוליים, באותו כתב העת פורסם מחקר כפול-סמיות בו נמצא כי תוסף חדש המכיל שמרי אורז אדום, ברברין ומיצוי עלי תות לבן (Morus alba) הינו יעיל יותר לאיזון רמות השומנים והסוכר בהשוואה לתוסף מסחרי דומה המכיל פוליקוסנול, שמרי אורז אדום, ברברין, אסטקסנטין, חומצה פולית וקו-אנזים Q10 (תוסף המשווק תחת השם Armolipid Plus). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25895559
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25870124

במחקר עוקבה (2021) שנערך בשבדיה, נבדק הקשר בין צריכת נוגדי חמצון בתזונה, לבין הסיכון להתפתחות פרקינסון. במחקר נכללו הנתונים של 43,865 משתתפים בגילאי 18-94, אחריהם נערך מעקב באמצעות הרשומות הרפואיות הלאומיות משנת 1997 עד 2016. הצריכה של ויטמין E, ויטמין C, בטא-קרוטן וסך היכולת נוגדת החמצון, הוערכה על פי שאלוני תזונה שמולאו בתחילת תקופת המעקב, והותאמה לסך הצריכה הקלורית. 

להלן פירוט הצריכה הנמוכה ביותר (Q1) והגבוהה ביותר (Q3) בחלוקה לנשים וגברים (מ"ג/יום):

 

וִיטמין E

וִיטמין C

בטא קרוטן

 

Q1

Q3

Q1

Q3

Q1

Q3

נשים

4.9>

5.9-15.2

80.5>

115.5-618.0

2.1>

3.8-26.0

גברים

4.3>

5.1-12.1

64.9>

96.2-320.8

1.6>

2.7-19.1

 

לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 17.6 שנה, אובחנו 465 מקרים של פרקינסון. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם הצריכה הנמוכה ביותר, המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של ויטמין E ושל ויטמין C היו בסיכון נמוך ב-32% להתפתחות פרקינסון. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת בטא קרוטן וסך היכולת נוגדת החמצון לבין הסיכון לפרקינסון. ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה עשירה בויטמין E ובויטמין C עשויה להיות השפעה מגינה מפני התפתחות פרקינסון.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33408141/

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה, (2020) נבדק הקשר בין צריכת ברזל וויטמינים בתזונה, לבין הסיכון לתמותה. החוקרים מציינים, כי הפרעות במטבוליזם של ברזל הינן שכיחות מאוד באוכלוסייה, כאשר לצריכה של ויטמין A, ויטמין B2, ויטמין B6, ויטמין C, ויטמין E וחומצה פולית השפעה על תהליכי הספיגה והחמצון של ברזל. במחקר נכללו הנתונים של 14,826 מבוגרים, שהשתתפו בסקר הבריאות והתזונה האמריקאי. בהתבסס על שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים, החוקרים חישבו ציון המבטא את צריכת הוויטמינים הנ"ל. הם בדקו את הקשר בין צריכת הברזל והוויטמינים, לבין הסיכון לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים, סרטן או מכל גורם. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.3 שנים תועדו 2,154 מקרי תמותה. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • צריכה גבוהה יותר של ברזל בצורת הם (שמקורו בעיקר בבשר אדום וגם בעוף ובדגים) הייתה קשורה בסיכון גבוה ב-42% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים.

  • באופן כללי ציון ויטמינים גבוה יותר היה קשור בסיכון מופחת לתמותה. 

  • לצריכת ויטמינים ולצריכת ברזל הייתה השפעה הדדית:

  • צריכת ויטמינים גבוהה בשילוב צריכה נמוכה של ברזל בצורת הם הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-20% לתמותה מכל גורם וב-45% לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים. 

  • צריכת ויטמינים גבוהה בשילוב צריכה גבוהה של סך הברזל או ברזל שאינו בצורת הם הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-29% וב-30%, בהתאמה, לתמותה מגורמים קרדיווסקולריים. 

  • התוצאות היו מובהקות גם לאחר הוצאה מהניתוח של משתתפים הנוטלים תוספי ברזל

החוקרים מציינים כי יתכן שלדפוס התזונה היתה השפעה על התוצאות. צריכה גבוהה יותר של ירקות, פירות, חלב, יוגורט, עוף פירות ים ואגוזים ביחד עם צריכה נמוכה יותר של בשר מעובד, בשר אדום גבינה וקטניות עשויות להיות בעלי השפעה רבה על הורדת הסיכון לתמותה מסיבות קרדיווסקולריות או מכל גורם.

החוקרים מסכמים כי לצריכת ברזל וויטמינים בתזונה השפעה הדדית אשר עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתמותה. הם משערים כי תזונה עשירה בויטמינים תורמת להגברת הפעילות נוגדת החמצוון ולירידה בפעילות הפרו-חמצונית של הברזל, וכתוצאה מכך מסייעת להפחתת הסיכון לתמותה. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים לאישוש הממצאים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33143929

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (2019) נבדק האם יש קשר בין הצריכה התזונתית של רכיבים נוגדי חמצון בקרב גברים, לבין תוצאות טיפולי פוריות. ברקע למחקר נמצאים ממצאים ממחקרים אקראיים מבוקרים, אשר מצאו כי עשויה להיות השפעה מיטיבה על התוצאות הקליניות, בקרב זוגות בהם הגברים נטלו תוספים נוגדי חמצון במהלך טיפולי הפוריות. אולם, בשל מגבלות של מערך המחקר ישנו קושי לקבוע מסקנות חד-משמעיות. במחקר הנוכחי נערך מעקב אחר 171 זוגות, שעברו טיפולי פוריות בין השנים 2007-2017. מדד המטרה העיקרי היה הסיכוי ללידת תינוק חי כתוצאה מטיפולי הפוריות ביחס לצריכה של ויטמין A, C, E, קרוטנואידים ורטינול. בנוסף הוערכו מדדים משניים, כולל שיעורי ההפריה, ההשרשה וההריון. 

להלן סיכום הממצאים

  • הצריכה של ויטמין C הייתה קשורה בשיעור ההפריה, כך שעבור זוגות בהם הגברים צרכו את הרמה הגבוהה ביותר של ויטמין C (יותר מ-186 מ"ג/יום) שיעור ההפריה היה 81% בהשוואה ל-69% עבור הצריכה הנמוכה ביותר של ויטמין C (פחות מ-84 מ"ג/יום).
  • צריכה גבוהה יותר של בטא-קרוטן הייתה קשורה בשיפור שיעורי ההפריה רק בשיטה של ICSI (הזרקת זרע בודד לציטופלזמה של הביצית), אך לא ב-IVF סטנדרטי. עם זאת, צריכה גבוהה יותר של אלפא-קרוטן נמצאה קשורה בסיכוי נמוך יותר ללידת תינוק חי – 22% עבור הצריכה הגבוהה ביותר (יותר מ-704 מק"ג/יום) לעומת 43% עבור הצריכה הנמוכה ביותר (פחות מ-251 מק"ג/יום). מכיוון שלא נמצא קשר דומה עבור שאר הויטמינים והקודמנים לויטמין A, החוקרים משערים כי קשר זה הינו מקרי ויש להמשיך ולבחון זאת במחקרים נוספים. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שצריכה גבוהה יותר של ויטמין C ובטא-קרוטן עשויה לתרום לשיפור שיעורי ההפריה בטיפולי פוריות, אולם לא נמצאה עדות לכך שיש לכך תרומה על שיעורי ההריון או הסיכוי ללידת תינוק חי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31287143

במחקר עוקבה, (2020) שנערך בקרב צאצאי מחקר פרמינגהם, בו נכללו כ-2,400 משתתפים אחריהם נערך מעקב במשך כ-12 שנה, נמצא קשר חיובי בין צריכה של ויטמינים נוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E וקרוטנואידים), לבין חוזק שריר היד ויכולת ההליכה כמדדים למסת השריר הרזה ולתפקוד הגופני. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33181830/

כחלק ממחקר עוקבה,(2019) העוסק בבריאות האם והילד, במחקר זה נבדק הקשר בין צריכת ויטמין C בתקופת ההריון לבין הסיכון להתפתחות סוכרת הריונית. במחקר נכללו הנתונים של כ-3,000 נשים ללא היסטוריה של סוכרת. בדיקת סבילות לגלוקוז, המיועדת לאיתור סוכרת הריונית, נערכה בשבוע 24-28 להריון, וצריכת ויטמין C בתזונה ובתוספים הוערכה באמצעות שאלונים. נמצא כי 11.4% מהמשתתפות אובחנו עם סוכרת הריונית, כאשר צריכה גבוהה יותר של ויטמין C בתזונה הייתה קשורה בסיכון מופחת לסוכרת הריונית. באופן ספציפי, צריכה גבוהה (יותר מ-200 מ"ג/יום) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-32% בהשוואה לצריכה ברמה הנדרשת (adequate intake) שהיא 115-200 מ"ג/יום (לעומת ה-RDA בהריון שהוא 85 מ"ג). לא נמצא קשר בין סך הצריכה של ויטמין C (תזונה ותוספים) לבין הסיכון לסוכרת הריונית. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתזונה עשירה בויטמין C בתקופת ההריון עשויה לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת הריונית ויש להמליץ לנשים בהריון על צריכת ירקות ופירות עשירים בויטמין C, כגון פלפל אדום וקיווי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30773371

במחקר עוקבה שנערך על תאומים (מרץ 2016) נמצא כי גורמים גנטיים מסבירים כ-35% מהסיכון לקטרקט וכ-65% מהסיכון קשור בגורמים סביבתיים, כאשר באופן ספציפי צריכת ויטמין C היוותה גורם מגן מפני התפתחות קטרקט 10 שנים מאוחר יותר. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27016950

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (אפריל 2016) בהם נבדקה ההשפעה של תוספי תזונה כתמיכה לטיפול תרופתי בקרב הסובלים מדיכאון. מהסקירה עולות תוצאות שאינן חד משמעיות לגבי תוספי תזונה מסוימים ובינהם ויטמין C.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27113121

סקירה (אפריל 2015) המציגה את הממצאים הקליניים ביחס לתרומה של רכיבים טבעיים בשילובים שונים, בשימוש חיצוני או פנימי, להגנה מפני קרינת השמש, כולל מיצויים צמחיים שונים (כגון קקאו, תה ירוק, פיקנוגנול, עגבניות, אלוורה, עולש, תפוז אדום, פרע מחורר/ היפריקום ומרווה רפואית) וכן ויטמינים (בטא-קרוטן, ניקוטינאמיד, נ-אצטיל-ציסטאין, ויטמין E וויטמין C). החוקרים מסכמים כי העדויות מבטיחות אולם מכיוון שמדובר במחקרים קטנים קשה לקבוע את מידת היעילות ולגבש המלצות לשימוש קליני.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25865615

סקירה (ספטמבר 2015) המסכמת את הממצאים ממחקרים קליניים ומטה-אנליזות לגבי היעילות של רכיבים תזונתיים שונים להורדת לחץ הדם. מרבית הרכיבים שנמצאו יעילים הינם רכיבים בעלי פעילות נוגדת חמצון ובעלי רמת סבילות ובטיחות גבוהה. מהסקירה עולה כי ישנה תמיכה רחבה ליעילות של מספר רכיבים שונים, בינהם ויטמין C. יחד עם זאת, החוקרים קוראים לעריכת מחקרים נוספים לבחינת הבטיחות בשימוש ארוך טווח של רכיבים אלה וכן לזהות מהם הרכיבים היעילים ביותר לשימוש באוכלוסייה הכללית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25788027

במחקר קליני מוצלב (2019) נבדקה ההשפעה האקוטית של נטילת תוסף ויטמין C לפני אימון גופני על מדדים של עקה חמצונית ועל הפגיעה בשריר. במחקר נכללו 19 נשים בריאות, אשר ביצעו אימון רכיבה של חצי שעה בעצימות בינונית לאחר צריכה של 1 גרם ויטמין C או פלסבו - בשני מועדים שונים עם שבוע הפרדה ביניהם. בדיקות דם נלקחו לפני האימון, מיד לאחריו וחצי שעה מסיום האימון. להלן הממצאים העיקריים:

  • לאחר צריכת פלסבו, אך לא ויטמין C, חלה עלייה ברמת האלבומין והחלבון וירידה קלה ברמת הגלוקוז בדם. 
  • לאחר צריכת ויטמין C נצפתה עלייה בפעילות נוגדת החמצון (Ferric reducing ability), רמת ה-SOD (אנזים בעל פעילות נוגדת חמצון) עלתה מעט לאחר צריכת פלסבו בלבד ורמת ה-MDA (המהווה מדד לעקה חמצונית) ירדה לאחר צריכת ויטמין C. 
  • בשני התנאים נצפתה פגיעה דומה בשריר שהתבטאה בעלייה ברמת האנזים קריאטין קינאז אך ללא שינוי ברמת ה-CRP והאנזים LDH המעורב בתהליך הפקת האנרגיה. 

על בסיס ממצאים אלה, החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף ויטמין C לפני אימון עשויה לתרום לשיפור היכולת נוגדת החמצון, ללא תרומה להפחתת הפגיעה בשריר. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30665439

מחקר קליני מבוקר (יוני 2016) בו נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף מבוסס זאקסנטין ופורמולה למריחה חיצונית על לחות וגמישות העור. החוקרים משערים כי לזאקסנטין תרומה לשמירה על העור שכן זהו חומר נוֹגד חִמצון המצוי בעין ומעכב היווצרות רדיקלים חופשיים כתוצאה מחשיפה לשמש. במחקר נכללו 31 משתתפים אשר חולקו ל-3 קבוצות: תוסף בלבד בנטילה פומית, נטילת התוסף + תכשיר לשימוש חיצוני או פלסבו. התוסף כלל זאקסנטין, שמן אובליפיחה, סרמידים*, חומצה אלפא-ליפואית, תה ירוק, עלי תלתן אדום, זרעי ספלילה, קליפת עץ אורן, וויטמינים C, E ו-D. הפורמולה כללה זאקסנטין, מיצוי אצות, פפטידים וחומצה היאלורונית. במשך 12 שבועות עקבו החוקרים אחר מדדים הקשורים בלחות וגמישות העור, כאשר בשתי קבוצות הטיפול נמצא שיפור במדדי לחות העור והקמטים לעומת נתוני הבסיס, זאת בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי שימוש משולב בתוסף ובפורמולה היו יעילים יותר מפלסבו להגנה על העור ובמיוחד לשיפור קווי הפנים והקמטים, אולם נטילת התוסף בלבד הייתה היעילה ביותר להפחתת מספר הקמטים וחומרתם.

*סרמידים הינם מולקולות שומן המצויות בממברנות התאים ושומְרוֹת על אחידות הרקמה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27312122

סקירה (יולי 2016) המציגה את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי התרומה של רכיבים תזונתיים שונים למניעה וטיפול בטרשת עורקים. החוקרים מסבירים בהרחבה כיצד מתפתחת טרשת עורקים ומראים כיצד רכיבים תזונתיים שונים עשויים לסייע במניעה וטיפול בשלבים השונים של התהליך. בהמשך מציגים החוקרים את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים ביחס להשפעה של רכיבי התזונה, כולל חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצות שומן מסוג אומגה 6, הידרוקסיטירוזול המצוי בשמן זית, אליצין, פיטוסטרוֹלים, פלאבנולים המצויים בתה ירוק ובקקאו, ויטמין C ו-E, סיבים תזונתיים. בנוסף מוצגים בקצרה הממצאים לגבי רכיבים תזונתיים שהשפּעתם על טרשת עורקים נחקרה בהיקף מצומצם יותר, ביניהם נוגד החימצון קרנוזין, קואנזים Q10, כורכומין, ליקופן, רזברטרול וברברין. החוקרים מציינים כי אחד האתגרים המשמעותיים במחקרים מסוג זה הוא לבדוק האם ההשפעה המיטיבה הינה כתוצאה מצריכה של רכיב ספציפי או מהשילוב של מספר רכיבים, ולכן כאשר ישנם ממצאים המצביעים על הפוטנציאל של רכיב מסוים יש להמשיך ולבחון את היעילות במחקרים אקראיים מבוקרים וכן את ההשפעה הסינרגיסטית לפני שניתן לגבש המלצות לשימוש קליני. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27383080

מחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב (יולי 2016) בו נבדקה הזמינות הביולוגית של ויטמין C בדם ובלויקוציטים לאחר שימוש בתוסף ויטמין C בצורת Ester- C®. החוקרים מסבירים כי הזמינות הביולוגית של ויטמין C בדם הינה מדד לצריכה המיידית ואילו הזמינות הביולוגית של ויטמין C בלויקוציטים הינה מדד לרמת האחסון ברקמה ולהשפעה על הפעילות החיסונית. במחקר השתתפו 36 מתנדבים בריאים שאינם מעשנים בגילאי 18-60, אשר נטלו באפן חד פעמי, בשלבים שונים של המחקר, כל אחד מ-3 הטיפולים: פלסבו, 1,000 מ"ג ויטמין C בצורת חומצה אסקורבית ו-1,000 מ"ג ויטמין C בצורת אסטר-C. לאחר כל טיפול בוצע מעקב של 24 שעות והיתה הפוגה של 7 ימים בין הטיפולים, בה המשתתפים התבקשו להקפיד על תזונה דלת ויטמין C. מתוצאות המחקר עולה כי ריכוז ויטמין C ואחוז השינוי מנתוני הבסיס היו גבוהים יותר לאורך כל זמן המעקב לאחר נטילת אסטר-C בהשוואה לפלסבו. לא נמצא הבדל באחוז השינוי של ויטמין C בדם בין שתי הצורות של ויטמין C, אולם הריכוז המקסימלי בדם היה גבוה יותר באופן מובהק לאחר אסטר-C לעומת חומצה אסקורבית (P = 0.039) ולעומת פלסבו (P < 0.001). עוד נמצא כי ריכוז ויטמין C בלויקוציטים עלה באופן מובהק בהשוואה לנתוני הבסיס רק לאחר נטילת ויטמין C בצורת אסטר (P = 0.036) אך לא לאחר נטילת חומצה אסקורבית או פלסבו, כאשר אחוז השינוי לאחר 8 ו-24 שעות היה גבוה יותר באופן מובהק באסטר-C לעומת חומצה אסקורבית וכן לעומת פלסבו. ממצאים אלה מצביעים על היתרון של אסטר-C, בהשוואה לחומצה אסקורבית, לשיפור הזמינות הביולוגית של ויטמין C בלויקוציטים וכתוצאה מכך לשיפור הפעילות החיסונית. הערת המערכת: המחקר נכתב ומומן על ידי חברת .NBTY, Inc, אשר מייצרת ומשווקת Ester-C(®).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4960105/

סקירה (ינואר 2016) אשר מציגה את היעילות והבטיחות של טיפולים טבעיים שונים המיועדים לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ויתר לחץ דם. בנוסף, החוקר דן בהיבט הכלכלי של השימוש בתוספים טבעיים אשר לרוב אינו מכוסה על ידי ביטוח הבריאות בארה"ב. במסגרת הסקירה מציג החוקר מהן הסיבות שאנשים נוטים להשתמש ברפואה משלימה ואת חלוקת העלויות של רפואה משלימה בארה"ב בשנת 2007. בהמשך מוצגים הטיפולים השכיחים ביותר בחלוקה לצמחי מרפא ולתוספי תזונה. הצמחים המוזכרים בסקירה הם:

Panax quinquefolius, Hypericum perforatum, Leorunus heterophylus, Ginkgo biloba, Allium sativum, Crataegus oxycantha, Seranoa repens, Salvia miltiorrhyza, Glycyrrhiza glabra.
תוספי התזונה המוזכרים בסקירה: קואנזים Q10, מולטי-ויטמינים, ויטמין E, ויטמין C, קומפלקס ויטמיני B, שמן דגים, ל-ארגינין, ל-קראטינין, קראטין וטאורין.
החוקר מסכם כי השימוש בטיפולים טבעיים נפוץ מאוד בארה"ב וכרוך בהוצאה כלכלית ניכרת, זאת למרות שבמרבית המקרים אין עדויות מוכחות ליעילות ובטיחות מוצרים אלה והם אינם נמצאים תחת בקרה ופיקוח הולמים של הרשויות אלא מקודמים ומפורסמים דרך המדיה. בשל העדר פיקוח ישנם מוצרים אשר עלולים לגרום לנזקים בריאותיים כתוצאה מזיהומי מתכות וחומרים אסורים לשימוש או לגרום לתגובות הדדיות עם תרופות או תוספים אחרים. החוקר מציין כי השימוש במוצרים כמו שום, CoQ10, שמן דגים או מולטי-ויטמין עשוי שלא להיות יעיל אך הינו בטוח יחסית לשימוש, אולם מוצרים כמו ג'ינסנג, היפריקום, גינקו, עוזרר, דקל ננסי, מרווה אדומה או שוש קירח עלולים לגרום לתופעות לוואי או לתגובות הדדיות משמעותיות ולכן על המטפלים להכיר היטב את המוצרים ולהתאים את הטיפול באופן אינדיבידואלי. הערת המערכת: למרות האמור לעיל, ישנן עדויות מוצקות בנוגע ליעילות של מרבית מהתוספים והצמחים המוזכרים בסקירה. מוזמנים להכנס לכל אחד מהקישורים המופיעים בטקסט ולהתרשם מהמחקרים הקיימים. 
כמו כן, הערותיו של הכותב בדבר הזהירות בשימוש עקב תופעות לוואי אפשריות, אינטראקציות עם תרופות ותוספים וצמחים אחרים וכן התאמת טיפול אישית, הינם אבני יסוד של טיפול נכון, מקצועי ואחראי. 

http://www.nature.com/jhh/journal/v30/n1/pdf/jhh201542a.pdf

במחקר אורך השתתפו 1,958 קוריאנים בגילאי 40-69, אחריהם בוצע מעקב של 10 שנים. מניתוח שאלוני תזונה עולה כי צריכת ויטמין C, חומצה פולית ואשלגן הייתה קשורה באורך טלומרים של לויקוציטים גדול יותר, מדד המצביע על תהליכי הזדקנות איטיים יותר

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27550625

במחקר תצפיתי (יוני 2016) נבחן השינוי לאורך זמן ברמת הסטרס הקשור בשימוש בתוסף תזונה הכולל פרוביוטיקה (3 זני חיידקים Lactobacillus gasseri, Bifidobacterium bifidum, Bifidobacterium longum), ויטמינים (ויטמין A, ויטמיני B, ויטמין C) ומינרלים (מגנזיום במינון 100 מ"ג ומינרלים נוספים – אבץ, ברזל וסלניום). במחקר השתתפו 242 מתנדבים בריאים, מרביתם נשים, עם רמת סטרס נתפסת של 21 ומעלה במדד להערכת סטרס (Perceived Stress Scale, סולם של 0-40). נמצא כי בעקבות השימוש בתוסף למשך חודש, רמת הסטרס הממוצעת ירדה בכ-22% מ- 34.1 ל-26.2 (p<0.0001) ורמת התשישות ירדה בכ-45% מ-16.8 ל-8.7 (p<0.0001). עוד נמצא כי רמת הסטרס שבתום המחקר נותרה ללא שינוי כחודש לאחר הפסקת השימוש בתוסף, ממצא העשוי להעיד על השְפעתו המתמשכת של התוסף. המחקר מומן על ידי חברת התרופות מרק וחברת המחקר CEN Nutriment.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27309258

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו מוצלב (נובמבר 2016), בו השתתפו 8 גברים בריאים, נמצא כי נטילת תוסף ג'לטין מועשר בויטמין C, במינון 5 או 15 גרם, במהלך תכנית אימון לא-רציף הייתה יעילה להגברת ייצור קולגן, ובכך עשויה לתרום למניעת פציעות ולשיקום הרקמות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27852613

במחקר עוקבה (אוקטובר 2016) הוערך האם השימוש בתוספי ויטמין E וויטמין C קשור בירידה בסיכון להידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים מעל גיל 65. המחקר מבוסס על נתונים של 5,269 משתתפים במחקר עוקבה שנערך בקנדה בין השנים 1991-2002 במהלכו בוצעו 3 הערכות בהפרש של 5 שנים. נמצא כי בהשוואה למשתתפים שלא נטלו תוספים, נטילת ויטמין E ו/או ויטמין C הייתה קשורה בסיכון מופחת להידרדרות קוגניטיבית שאינה דמנציה (סיכון נמוך ב-23%), לאלצהיימר (סיכון נמוך ב-40%) ולדמנציה מכל גורם (סיכון נמוך ב-38%) לאחר התאמה סטטיסטית לגיל, מין ורמת השכלה. הממצאים היו דומים גם עבור כל ויטמין בנפרד. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של ויטמין E וויטמין C להפחתת הסיכון להידרדרות קוגניטיבית. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27708183

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (פברואר 2017) נבדקה היעילות של תוסף ויטמין C למניעת פרפור פרוזדורים בקרב מטופלים בסיכון גבוה. החוקרים מסבירים כי פרפור פרוזדורים קשור בעקה חמצונית גבוהה ולכן לויטמין C, שהינו נוֹגד חִמצון, עשויה להיות השפעה מיטיבה. בסקירה נכללו 15 מחקרים קליניים בהם 2,050 משתתפים, כאשר ב-14 מהמחקרים נבדקה היעילות של ויטמין C למניעת פרפור פרוזדורים במטופלים לאחר ניתוח לב. ברוב המחקרים ניתן מינון של 2 גרם ויטמין C כ-12 שעות לפני הניתוח ו-1-2 גרם ליום ויטמין C בחמשת הימים שלאחר הניתוח בצורת טבליות ובחמישה מחקרים ניתן ויטמין C באופן תוך-ורידי. באופן כללי, החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות גבוהה בין המחקרים. בחמישה מהמחקרים שנערכו בארה"ב נטילת ויטמין C לא תרמה למניעת פרפור פרוזדורים, לעומת תשעת המחקרים שנערכו מחוץ לארה"ב, בהם נמצאה ירידה של 64% בסיכון לפרפור פרוזדורים במטופלים שנטלו ויטמין C. במחקרים אלה נמצא כי נטילת ויטמין C הייתה מלווה בירידה של 12.6% במשך האשפוז בבית החולים וב-8% במשך האשפוז בטיפול נמרץ. בכל המחקרים לא דווח על השפעות שליליות לטיפול בויטמין C. ממצאים אלה מצביעים על תרומה אפשרית של ויטמין C למניעת פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח לב במטופלים מסוימים, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאפיין מטופלים אלה ולבחון מהו המינון האופטימאלי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28143406

בסקירה (ינואר 2016) מציגים החוקרים את העדויות העדכניות בנוגע לשימוש ברפואה משלימה לטיפול באסתמה בקרב ילדים. 
במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים המחקריים העוסקים בהשפּעת תזונה, תוספי תזונה, צמחי מרפא ואורח החיים.
בהתייחס לתוספי תזונה, החוקרים מסכמים: 

  • ישנה תמיכה לשימוש באומגה 3 למניעת אסתמה ולטיפול בה. 
  • צריכת ויטמין C בתזונה עשויה לתרום להפחתת התסמינים אולם אין עדויות מספיקות על מנת להמליץ על נטילת תוסף. 
  • ישנן עדויות רבות המצביעות על התפקיד של ויטמין D בהתפתחות אסתמה ולכן יש בסיס לנטילת תוסף ויטמין D במינונים מתונים, במיוחד לצורך שמירה על בריאות העצם ובעיקר בקרב מטופלים הנוטלים סטרואידים. 
  • למגנזיום עשוי להיות תפקיד במחלת האסתמה, וניתן להמליץ על נטילת תוסף בהתאם לרמת המגנזיום בכדוריות הדם האדומות. 
  • ישנן עדויות בנוגע להשפעה של ל-קרניטין ושל פרוביוטיקה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לקבוע המלצות קליניות.

החוקרים מסכמים כי באופן כללי קיימת תמיכה לתרומה של שמירה על תזונה בריאה (בדגש על רמות תקינות של ויטמין D, מגנזיום ואומגה 3) הקפדה על פעילות גופנית, טיפולי גוף-נפש לניהול מתחים, עיסוי ודיקור. נדרשים מחקרים נוספים להערכת היעילות של צמחי מרפא, תוספי תזונה, תרגילי נשימה, איורוודה וכירופרקטיקה. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26832885

במחקר מעבדה (2018) מראים החוקרים כי מיצוי פירות העשירים בויטמין C (כגון אסרולה, גוג'י ברי ועוד) הינם מקור טוב לנוגדי חמצון ולפוליפנוֹלים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30044505

במחקר מעבדה (פברואר 2017) נמצאה יעילותו של ויטמין C כנגד תאי גזע סרטניים. באופן ספציפי, נמצא כי ויטמין C תרם לעיכוב תהליכי הגליקוליזה בתאים הסרטניים וכתוצאה מכך למניעת גדילת התא, ולכן מהווה רכיב מבטיח להמשך מחקר קליני. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28223550

בסקירה (מרץ 2017) רחבה מפורטים הממצאים בנוגע לתרומה של ויטמין C להפחתת זיהומים שונים, או למניעתם, בדגש על הצטננות. על בסיס ממצאים מ-148 מחקרים פרה-קליניים עולה כי ויטמין C מסייע בהפחתת זיהומים שמקורם בחיידקים, נגיפים ופרוטוזואות (מזהמים חד-תאיים), או במניעתם. בהתייחס להצטננות, הממצאים הקליניים מצביעים על כך שנטילת ויטמין C אינה מפחיתה את שיעור ההצטננויות באוכלוסייה הכללית, אלא רק תחת תנאים מסוימים של פעילות גופנית מאומצת. ישנן עדויות כי נטילה קבועה של ויטמין C תורמת להפחתת משך ההצטננות, אולם לא נמצאה תמיכה ליעילות של ויטמין C כטיפול בהצטננות. עם זאת, שני מחקרים אקראיים מבוקרים מראים כי הטיפול המניעתי הינו תלוי מינון עד ל-6-8 גרם ליום. מכאן, ייתכן והעדר ממצאים לגבי יעילות הטיפול קשורה בשימוש במינונים נמוכים של 3-4 גרם ליום. עוד עולה מהסקירה כי בשלושה מחקרים מבוקרים ויטמין C נמצא יעיל למניעת דלקת ריאות ובשני מחקרים מבוקרים נמצאה השפעה מיטיבה לטיפול בויטמין C בקרב חולים עם דלקת ריאות. מחקר מבוקר נוסף מצביע על השפעה מיטיבה לטיפול בחולי טטנוס. עם זאת חשוב לציין כי מחקרים אלה הינם ישנים מאוד (שנות ה-40 ועד שנות ה-90) ונערכו בקרב קבוצות אוכלוסייה ייחודיות (כגון תלמידים או חיילים).  
החוקר מסכם כי ויטמין C הינו טיפול בטוח, זול ופשוט ולכן גם אם מדובר בתרומה בריאותית קטנה יחסית יש להמשיך ולחקור מהי יעילותו להפחתת או מניעת זיהומים שונים. הערת המערכת: מסקנות סקירה זו זהות למסקנות של מחקרים וסקירות קודמות. לקריאה נרחבת ולמסקנות פרקטיות מכלל המחקרים שבוצעו על ויטמין C לטיפול או למניעת הצטננות, לחצו כאן>
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28353648

בסקירה שיטתית (מרץ 2017) בוצעה הערכה לגבי צריכת רכיבים תזונתיים והמצב התזונתי והבריאותי של תינוקות, ילדים ומתבגרים הצורכים דיאטה צמחונית. בסקירה נכללו 16 מחקרים, שפורסמו בין השנים 1988-2013 ובהם נכללו ילדים בגילאי 0-18, כאשר חמישה מהמחקרים לא כללו קבוצת ביקורת. החוקרים מסכמים כי במחקרים השונים נמצאה שונות גבוהה ביחס למדדים ביולוגיים ואנתרופומטריים וביחס להרכב התזונה. באופן כללי, נמצא כי נתוני הגדילה ומשקל הגוף של הילדים נטו להיות בטווח הנמוך בהשוואה לקבוצת הייחוס. עוד נמצא כי צריכת חומצה פולית, ויטמין C וסיבים תזונתיים הייתה גבוהה ביחס לערכי הייחוס ו/או לקבוצת הביקורת. במחקר אחד דווח על רמה נמוכה של ויטמין B12 ובשני מחקרים על רמה נמוכה של ויטמין D. החוקרים מסכמים כי על סמך הנתונים הקיימים לא ניתן לקבוע מסקנה ברורה לגבי התרומה או הסיכון של דיאטה צמחונית למצב התזונתי והבריאותי של ילדים במדינות מפותחות. 
הערכת המערכת: כמו בכל דיאטה צמחונית, יש לבחון לעומק את סוג הדיאטה ורכיביה. לא כל דיאטה צמחונית מושתתת על רכיבים בריאים. 


https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28299420

במחקר, המבוסס על נתונים ממחקר מקרה-בקרה (פברואר 2017), נבדק הקשר בין צריכת קרוטנואידים מסוגים שונים וויטמין C לבין הסיכון לסרטן הריאות. באמצעות ראיונות נאספו הנתונים אודות הצריכה התזונתית של 49 פירות וירקות בשנתיים האחרונות מ-1,105 חולי סרטן ריאות וקבוצת ביקורת של 1,449 משתתפים בריאים. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם צריכת הקרוטנואידים הנמוכה ביותר, משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך יותר לסרטן ריאות, עם סיכון נמוך ב-34% בהתייחס לבטא-קרוטן, 30% לאלפא-קרוטן, 35% לבטא-קריפטוקסנטין, 25% לליקופן ו-26% לויטמין C. בהתייחס למעשנים כבדים, לצריכה גבוהה של קרוטנואידים נמצאה השפעה מגינה בקרב גברים ואילו לצריכה גבוהה של ויטמין C נמצאה השפעה מגינה בקרב נשים. ממצאי המחקר מצביעים על התרומה של רכיבים נוגדי חמצון המצויים בפירות וירקות להגנה מפני התפתחות סרטן הריאות, אפילו בקרב מעשנים כבדים.


https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28293540

בסקירה (2017) מוצגות העדויות ממחקרים תצפיתיים ומבוקרים בנוגע לקשר בין צריכת רכיבים תזונתיים שונים - בתזונה או בתוספים - לבין הסיכון להתפתחות מחלות עיניים: קטרקט, ניוון מקולרי תלוי-גיל וגלאוקומה. במסגרת הסקירה נבדקה הצריכה של פירות וירקות, בשר, ויטמינים נוגדי חמצון (ויטמיני A, C ו-E), סידן, חומצה פולית וברזל. מהסקירה עולה כי קיימת תמיכה לכך שצריכת פירות וירקות וכן ויטמין C קשורה בסיכון נמוך יותר לקטרקט ולניוון מקולרי. יחד עם זאת, ישנן עדויות לכך שצריכת תוספים נוגדי חמצון, בעיקר ויטמין C, במינונים גבוהים עלולה להגביר את הסיכון למחלות עיניים. עוד נמצא כי תזונה עשירה בוויטמין A עשויה לשמור על בריאות העין, אך נטילת תוסף ויטמין A לרוב לא תרמה להפחתת הסיכון. בנוסף, קיימות עדויות לכך שצריכה גבוהה של בשר קשורה בסיכון גבוה יותר לקטרקט ולניוון מקולרי וכי תזונה עשירה בסידן ובברזל, אך לא תוספים, תרמה להגנה מפני גלאוקומה. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה לכך שתזונה עשירה בפירות וירקות ורכיבים נוגדי חמצון עשויה לתרום לשמירה על בריאות העין, אולם מומלץ להיזהר בשימוש בתוספי נוגדי חמצון בקרב מטופלים עם מחלות עיניים. 


https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28582804

בדוח עדכני (2017), שפורסם במשותף על ידי הקרן העולמית לחקר הסרטן (AICR) והמכון האמריקאי לחקר הסרטן (WCRF), מסכמים צוות החוקרים את העדויות המחקריות בנוגע לקשר בין תזונה ופעילות גופנית לבין סרטן קולורקטלי. דוח זה, המהווה עדכון לדוח שפורסם בשנת 2007, כולל 99 מחקרים (שנערכו בכל העולם) - בהם כ-29 מיליון משתתפים וכ-250,000 מקרים של סרטן קולורקטלי. על סמך הממצאים שנאספו, החוקרים מסכמים כי קיימות עדויות מבוססות לכך שצריכת דגנים מלאים (כשלוש מנות ליום), סיבים תזונתיים, מוצרי חלב (כ-500 גר'/יום), נטילת תוספי סידן וביצוע פעילות גופנית תורמים להפחתת הסיכון לסרטן קולורקטלי, בעוד שצריכת בשר אדום ובשר מעובד, צריכה של יותר משני משקאות אלכוהוליים ליום, עודף משקל, שמנות וקומה גבוהה מהווים גורמי סיכון להתפתחות סרטן קולורקטלי. בנוסף, החוקרים מסכמים כי קיימות עדויות מסוימות לגורמי סיכון נוספים, אשר קשורים בסיכון נמוך יותר - כולל צריכת מזונות עשירים בויטמין C, צריכת דגים, ויטמין D ונטילת מולטי-ויטמינים, כאשר צריכה נמוכה (פחות מ-100 גרם ליום) של פירות וירקות לא עמילניים וצריכת מזונות המכילים ברזל מסוג הם (שמקורו בחי) קשורה בסיכון גבוה יותר לסרטן קולורקטלי. 
לא נמצאו עדויות חד-משמעיות בהתייחס לגורמים תזונתיים נוספים כגון דגנים, תפוחי אדמה, שומן מהחי, עוף, פירות ים, הרכב חומצות השומן, כולסטרול, אומגה 3 שמקורה בדגים, קטניות, שום, סוכר מוסף, קפה, תה, פחמימות, עמילנים, עומס גליקמי, חומצה פולית, ויטמין A, ויטמין B6, ויטמין E, סלניום, מתיונין, בטא-קרוטן, ליקופן, סך הצריכה הקלורית, תדירות הארוחות או דפוס התזונה. 
להערכת החוקרים כ-47% ממקרי הסרטן הקולורקטלי ניתנים למניעה באמצעות הקפדה על תזונה בריאה, ביצוע פעילות גופנית ושמירה על משקל תקין.


http://www.aicr.org/continuous-update-project/colorectal-cancer.html

בסקירה (פברואר 2016) מסוכמים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לשימוש במגוון תוספי תזונה טבעיים למניעת התפתחות סרטן הפה וכטיפול תומך בשילוב הטיפול האנטי-סרטני המקובל (ניתוח, הקרנות או כימותרפיה). 
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בנוגע להשפעה האנטי-סרטנית של רכיבים אנתוציאנינים, אספרגוס, תה ירוק, ויטמין C במינונים גבוהים, ליקופן, חלבון המצוי בסויה (Bowman-Birk inhibitor) וקנבינואידים. ממצאים אלה מצביעים על כך שביצוע שינוי תזונתי (בעיקר הגברת הצריכה של פירות וירקות), נטילת תוספים נוגדי חמצון, ויטמין C במינונים גבוהים ושימוש בקנבינואידים עשויים לתרום להפחתת השכפול של תאים סרטניים ולהגברת הסיכוי לשיפור מהלך המחלה. החוקרים מסכמים כי כיום עיקר העדויות מתייחסות למניעה ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה ואת מנגנוני הפעולה של רכיבים אלה ואחרים - הן למניעה והן לטיפול.


https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26863913

במחקר חתך, (2020) נבדק הקשר בין צריכת ויטמין C, ויטמין E, ויטמין A וויטמין D מהתזונה או מתוספים, לבין השכיחות של תסמינים נשימתיים בקרב האוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של 6,115 מבוגרים מעל גיל 19 שהשתתפו בסקר התזונה הלאומי בבריטניה. מבין כלל המשתתפים, 33 דיווחו על תסמינים נשימתיים. נמצא כי צריכה גבוהה יותר של ויטמין A וויטמין E מהתזונה או מתוספים, וכן של ויטמין D מתוספים אך לא מהתזונה, הייתה קשורה בשכיחות נמוכה יותר של תסמינים נשימתיים. לא נמצא קשר בין ויטמין C לבין תסמינים נשימתיים. מכאן, רמה גבוהה של ויטמין E, ויטמין A וויטמין D נמצאה קשורה בבריאות טובה יותר של מערכת הנשימה בקרב האוכלוסייה הכללית בבריטניה. החוקרים מדווחים על העדר מימון חיצוני למחקר.   

https://nutrition.bmj.com/content/early/2020/10/05/bmjnph-2020-000150

במחקר חתך,(2019) אשר נערך על ידי חוקרים ישראלים, נבדק הקשר בין צריכת ויטמיני E ו-C בתזונה לבין התפתחות של כבד שומני. במחקר השתתפו 789 גברים ונשים ישראלים בגילאי 70-40, כאשר 38.7% מהם אובחנו עם כבד שומני. צריכת הוויטמינים הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והצטברות השומן בכבד נבדקה באמצעות אולטרסאונד. 

להלן סיכום הממצאים: 

  • לאחר התאמה סטטיסטית ל-BMI ולגורמי תזונה ואורח חיים, נמצא כי משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של ויטמין E (מעל 5.45 מ"ג/1,000 קק"ל) היו בסיכון נמוך ב-36% לדלקת כבד (סטאטוהפטיטיס), כאשר משתתפים שצרכו ויטמין E בהתאם לקצובה היומית המומלצת היו בסיכון נמוך ב-52% לדלקת כבד
  • משתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של ויטמין C (מעל 91 מ"ג/1,000 קק"ל) היו בסיכון נמוך ב-32% למחלת כבד שומני לא אלכוהולית ובסיכון נמוך ב-43% לדלקת כבד
  • צריכה גבוהה יותר של שני הוויטמינים הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של הצטברות שומן בכבד (סטאטוזיס). 

המחקר הנוכחי מדגיש את חשיבות הצריכה של ויטמיני E ו-C במסגרת דיאטה בריאה, ומראה כי צריכה לפי ההמלצות קשורה בהפחתת הסיכוי להתפתחות כבד שומני ובהפחתת הסיכוי לשלב המתקדם יותר של המחלה - כבד שומני דלקתי.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31281067

במחקר חתך (אוגוסט 2017) הוערכה הצריכה התזונתית של מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת
החוקרים העריכו את הצריכה הממוצעת של מיקרונוטריאנטים ושל קבוצות המזון העיקריות באמצעות שאלוני תזונה בקרב 480 מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם בהשוואה לקבוצת ביקורת של 518 מבוגרים, הדומים במאפייני הגיל והמין, ללא תסמיני ניוון מקולרי. לעומת קבוצת הביקורת, בקרב קבוצת המטופלים נמצאה צריכה נמוכה יותר באופן מובהק של ויטמין E (בכמות של: 7.4 לעומת 9.8 מ"ג/יום), בטא-קרוטן (6,232 לעומת 7,738 מק"ג/יום), ויטמין C (בכמות של: 161 לעומת 184 מ"ג/יום) וחומצה פולית (498 לעומת 602 מק"ג/יום) וצריכה גבוהה יותר של אבץ (13 לעומת 12 מ"ג/יום). בהתייחס לצריכה של קבוצות מזון עיקריות, נמצא כי רק 53% מהמטופלים צרכו את כמות הירקות המומלצת (5 מנות ליום), לעומת 65% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת (p=0.0002). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ביחס לצריכת פירות או דגים. החוקרים מסכמים כי המידע אודות הצריכה התזונתית בקרב מטופלים עם ניוון מקולרי מתקדם עשויה לתרום לזיהוי התנהגויות תזונתיות העלולות להגביר את הסיכון להחמרת המחלה ולגיבוש המלצות תזונתיות כחלק מאסטרטגיית הטיפול והמניעה של ניוון מקולרי. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27899367

במחקר אקראי מבוקר (2018) הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי ויטמין D וויטמין C בשילוב פעילות גופנית בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במחקר נכללו 180 משתתפים בגילאי 30-50, אשר חולקו אקראית לשש קבוצות המחקר למשך 12 שבועות:

  1. ויטמין C במינון 500 מ"ג/יום
  2. ויטמין C במינון 500 מ"ג /יום + חצי שעה פעילות אירובית
  3. ויטמין D במינון 2,000 יחב"ל/יום
  4. ויטמין D במינון 2,000 יחב"ל/יום + חצי שעה פעילות אירובית
  5. פלסבו + חצי שעה של פעילות אירובית
  6. פלסבו

נמצא כי לנטילת ויטמין D הייתה השפעה מיטיבה משמעותית יותר מויטמין C על מדדים של רמת גלוקוז בצום, כולסטרול כללי, LDL ולחץ דם, כאשר לויטמין C היה יתרון בהתייחס לשיפור בהיקף המותניים ורמת הטריגליצרידים וה-HDL. עם זאת, לנטילת שני הויטמינים בלבד לא הייתה השפעה על המשקל, ללא שילוב עם פעילות גופנית. החוקרים מסכמים כי לנטילת ויטמין D או C עשויה להיות תרומה לשיפור מדדים הקשורים בתסמונת המטבולית, אולם ההשפעה המיטיבה גבוהה יותר באופן ניכר כאשר נטילת התוספים משולבת עם פעילות גופנית. 

הערת מערכת: אין בהירות לגבי נתונים שהתקבלו מניתוח ישיר מול קבוצות הפלסבו. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30455745

במחקר אקראי מבוקר (אוקטובר 2017) נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף נוגדי חמצון, עם או בלי מזו-זאקסנטין, על מדדי הראייה בקרב משתתפים עם ניוון מקולרי תלוי גיל שאינם במצב מתקדם. במחקר נכללו 121 מטופלים, אשר נטלו תוסף תזונה, המכיל מגוון נוגדי חמצון, למשך שנתיים. התוסף כלל מינון יומי של 10 מ"ג לוטאין, 2 מ"ג זאקסנטין, 500 מ"ג ויטמין C, 400 יחב"ל ויטמין E, 25 מ"ג אבץ ו-2 מ"ג נחושת, כאשר רק עבור מחצית מהמשתתפים התוסף כלל גם 10 מ"ג מזו-זאקסנטין. נמצא כי בקרב כלל המשתתפים חל שיפור מובהק במדדי הראייה העיקריים והמשניים שנבדקו (כגון רגישות לקונטרסט), ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. בנוסף, נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק ברמת הפיגמנט ברשתית וכן ברמת הקרוטנואידים בדם. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף קרוטנואידים עם או בלי מזו-זאקסנטין, בשילוב ויטמינים ומינרלים נוגדי חמצון, הייתה מלווה בשיפור במדדי הראייה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29053808

בסקירה (אוקטובר 2017) מוצגות העדויות העדכניות בהתייחס לתרומה של אורח חיים בריא למניעת סרטן הערמונית, תוך זיהוי כיווני מחקר עתידיים. מהסקירה עולה כי ישנם מחקרים פרה-קליניים ותצפיתיים המראים כי לגורמי אורח חיים שונים, כולל תזונה ופעילות גופנית, עשוי להיות תפקיד בהאטת התקדמות המחלה, בצמצום שיעור התמותה ובהפחתת נטל המחלה באופן כללי, בקרב חולי סרטן ערמונית במצב מתקדם. באופן ספציפי, צריכה גבוהה של ירקות ופירות, הפחתת הצריכה של בשר אדום ושומן רווי והגברת הפעילות הגופנית נמצאו קשורים בסיכון נמוך יותר להתפתחות סרטן הערמונית, לעצירת התקדמות המחלה ולעלייה בשיעור ההישרדות. במחקרים אקראיים מבוקרים נמצא כי תוספי סלניום וויטמין C לא היו יעילים למניעת התפתחות סרטן הערמונית, וכי תוספי ויטמין E עלולים אף להגביר את הסיכון. החוקרים מציינים כי כיום נערך מחקר גדול, הבוחן את ההשפעה של תזונה עשירה בירקות בקרב חולי סרטן הערמונית, ומחקר נוסף, הבוחן את ההשפעה של פעילות גופנית בקרב חולים עם סרטן ערמונית גרורתי. החוקרים מסכמים כי קיימת תמיכה לתרומה של אורח חיים בריא למניעת סרטן הערמונית, אולם נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים על מנת להעריך את היעילות הקלינית של גורמים אלה. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29049045

במחקר אקראי מבוקר (ינואר-מרץ 2017), בו נכללו 87 מטופלים העוברים ניתוח מעקפים, נמצא כי הן למיצוי זרעי ענבים (100 מ"ג כל 6 שעות יממה לפני הניתוח) והן לויטמין C (בכמות של 25 מ"ג/ק"ג משקל גוף במהלך הניתוח) השפעה נוגדת חמצון ותרומה להפחתת ההשפעה המזיקה של השימוש במכונת לב ריאה במהלך הניתוח.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28074795

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (נובמבר 2017) נבדק ההיקף של חסרים תזונתיים בקרב אנשים שחוו אפיזודה ראשונה של פסיכוזה. בסקירה נכללו 28 מחקרים (כנראה שמדובר במחקרי מקרה-בקרה), בהם סה"כ 2,612 משתתפים - מהם 1,221 מטופלים שחוו אפיזודה ראשונה של פסיכוזה וקבוצת ביקורת של 1,391 משתתפים בריאים. במחקרים השונים נבדקו ההבדלים בין הקבוצות ביחס לרמה בדם של 6 ויטמינים (A, B12, C, D, E וחומצה פולית) ו-10 מינרלים (אבץ, מגנזיום, נתרן, אשלגן, סידן, נחושת, כרום, ברזל, מנגן וסלניום). מהתוצאות עולה כי בקבוצת המטופלים נמצאה רמה נמוכה יותר של חומצה פולית ושל ויטמין D בהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר רמות נמוכות יותר היו קשורות ברמה גבוהה יותר של תסמינים פסיכוטיים. עוד נמצאו עדויות מוגבלות לכך שבקבוצת המטופלים רמת ויטמין C הייתה נמוכה יותר, ללא הבדלים נוספים בין הקבוצות. החוקרים מסכמים כי במחקרים קודמים נמצאו חסרים בחומצה פולית ובויטמין D בקרב חולי סכיזופרניה, כאשר ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שחסרים אלה קיימים כבר עם הופעת הסימנים הראשונים למחלה וקשורים ברמה גבוהה יותר של תסמינים. נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת להעריך את ההשפעה של התערבות תזונתית ושל נטילת תוספים לשיפור המצב הקליני.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29206972

בסקירה (פברואר 2018) מפורטות העדויות העדכניות בנוגע לתפקיד של שמנות, רכיבים תזונתיים מסוימים ותוספי תזונה לטיפול בגלאוקומה.

להלן הממצאים העיקריים:

  • שמנות - מספר מחקרים תצפיתיים מצאו קשר בין שמנות לבין עלייה בלחץ התוך-עיני, אולם הממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים לגבי הקשר בין BMI וגלאוקומה לא היו עקביים. עם זאת, מחקרים שונים מצאו קשר בין מאפייני התסמונת המטבולית לבין עלייה בלחץ התוך-עיני ובסיכון לגלאוקומה. 
  • אלכוהול – הממצאים אינם עקביים; ישנם מחקרים המראים כי צריכת אלכוהול אקוטית הייתה מלווה בירידה בלחץ התוך-עיני, מחקרים שלא מצאו קשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לגלאוקומה ומחקר אחד שמצא כי צריכת אלכוהול דווקא הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לגלאוקומה.
  • קפה – כמה מחקרים מראים כי צריכת קפה הייתה מלווה בעלייה אקוטית בלחץ התוך-עיני, אולם ברוב המחקרים לא נמצא קשר בין צריכת קפה לבין הסיכון להתפתחות גלאוקומה. 
  •  תה – במחקר חתך אחד נמצא כי משתתפים שצרכו תה באופן קבוע היו בסיכון נמוך יותר להתפתחות גלאוקומה. 
  • גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) – רוב המחקרים הצביעו על השפעה מיטיבה של גינקו על זרימת הדם ושיפור הנזק לשדה הראייה.  
  • תזונה עשירה בפירות וירקות נמצאה קשורה בסיכון מופחת לגלאוקומה, בדגש על צריכת ויטמין A, C, קרוטנואידים ועלים ירוקים. 
  • שוקולד מריר – במחקר אקראי מבוקר קטן נמצא כי צריכת שוקולד מריר הובילה להרחבת כלי הדם בעין בקרב משתתפים בריאים אך לא בקרב חולי גלאוקומה. 
  • זעפרן (Crocus sativus) - במחקר אקראי מבוקר קטן נמצא כי צריכת זעפרן הובילה לירידה בלחץ התוך עיני. 
  • ויטמינים נוגדי חמצון – על פי נתוני סקר הבריאות הלאומי האמריקאי לא נמצא קשר בין גלאוקומה לבין נטילת תוספי ויטמין A או ויטמין E, או בין רמתם בדם. צריכת תוסף ויטמין C, אך לא רמתו בדם, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לגלאוקומה. במחקר אקראי מבוקר ארוך טווח לא נמצאה השפעה לנטילת פורמולת נוגדי חמצון על התקדמות המחלה.  
  • חומצות שומן רב בלתי רוויות – ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על כך שחוסר איזון בין אומגה 3 לאומגה 6 קשור בסיכון מוגבר להתפתחות גלאוקומה, אולם במחקר אקראי מבוקר לא נמצאה השפעה מיטיבה לנטילת תוסף אומגה 3 על התקדמות המחלה. 
  • החוקרים מסכמים כי אומנם מדובר בעיקר במחקרים תצפיתיים, אך על סמך העדויות הקיימות ניתן להמליץ לחולי גלאוקומה לשמור על משקל תקין, להימנע מצריכה גבוהה של קפה ולהגביר את צריכת הפירות והירקות, כטיפול משלים לטיפול הרפואי הסטנדרטי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29423897

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יוני 2018) הוערכו העדויות העדכניות לגבי היעילות של תוספי ויטמינים ומינרלים למניעת תחלואה קרדיווסקולרית ולטיפול בה.

בסקירה נכללו 179 מחקרים אקראיים מבוקרים ולהלן פירוט הממצאים:

  • לאף אחד מארבעת התוספים השכיחים - מולטי-ויטמינים, ויטמין D, סידן או ויטמין C - לא הייתה השפעה חיובית מובהקת על הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית או על הסיכון לתמותה מכל גורם. 
  • התוסף הנחקר ביותר היה ויטמין D, כאשר מבין 43 מחקרים 16 מחקרים הצביעו על יעילות גבוהה יותר של ויטמין D, 17 על יעילות גבוהה יותר של טיפול הביקורת ו-10 על יעילות דומה בשתי הקבוצות. 
  • נמצאה תמיכה מסוימת, בעיקר ממחקרים שנערכו בסין, להשפעה מיטיבה של חומצה פולית ושל קומפלקס ויטמיני B להפחתת הסיכון לשבץ. 
  • נטילת ניאצין (ויטמין B3) במינונים של 1-3 גרם ליום בשילוב עם סטטינים הייתה קשורה בעלייה של 10% בסיכון לתמותה מכל גורם. 
  • נטילת תוספים נוגדי חמצון (כגון שילוב של ויטמין C ו-E) הייתה קשורה בעלייה קלה בסיכון לתמותה מכל גורם. 
  • לא נמצאה השפעה לנטילת ויטמיני A, B6 ו-E, בטא-קרוטן, אבץ, ברזל, מגנזיום וסלניום
     

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת להמלצות הקיימות, המציעות להתמקד בצריכת תזונה בריאה, המבוססת על מזונות מן הצומח; דפוס תזונה כזה מספק כמות גדולה של ויטמינים ומינרלים, הנדרשים לשמירה על הבריאות.

הערת מערכת: סקירה זו ממשיכה את המגמה העולה לאורך השנים, כי צריכת ויטמינים ומינרלים מהמזון הינה יעילה ומשמעותית יותר מצריכת תוספי תזונה, וכי הסיכון בצריכת תוספי תזונה, בעיקר כויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון בודדים, הינו גבוה ומעלה סיכון לתחלואה ולתמותה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29852980

בניתוח סטטיסטי (2021)עדכני בוחנים החוקרים את הנתונים ההיסטוריים עליהם מבוססות ההמלצות לצריכת ויטמין C עד היום. ויטמין C חשוב לייצור קולגן, חלבון שבונה רקמת צלקת ומאפשר לפצעים להחלים, בנוסף לתפקידו בשמירה על בריאות הלב על ידי הגנה על דפנות כלי הדם. הממצאים ממחקר שנערך בשנת 1944 הראו שנדרשים 10 מ"ג ויטמין C ליום לריפוי פצעים, ובהתאם לכך גם למחלות אחרות הקשורות בקולגן כגון מחלות לב ושבץ. על פי נתונים אלה, ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי הצריכה המומלצת של ויטמין C הינה 45 מ"ג/יום. כעת, בוצע ניתוח של אותם נתונים באמצעות שיטות סטטיסטיות מתקדמות יותר. החוקרים מראים כי המינון הנדרש למניעת פתולוגיות הקשורות בקולגן הינו בטווח המינון המומלץ על ידי ארגוני בריאות אמריקאיים ואירופאיים של 75 עד 110 מ"ג/יום, ולא זה המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. מעבר לכך, גם מינון של 65 מ"ג/יום, שהינו גבוה בכ-50% מההלצה של ב-WHO לא נמצא מספיק לריפוי פצעים במצב של חסר ויטמין C ברקמות. הם מסכמים כי השימוש בכלים סטטיסטיים מיושנים במחקר מוביל, הוביל להמלצות שגויות לצריכת ויטמין C בהתייחס למניעה או לטיפול בפתולוגיות הקשורות בקולגן.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34396385/

במחקר מקרה-בקרה (2019) נבדק האם תזונה, העשירה בויטמין C או בויטמין E, משפיעה על הקשר בין חשיפה לחומרים מוטגנים (mutagen) שמקורם בבשר (חומרים הגורמים לשינוי במידע הגנטי וכתוצאה מכך מגבירים סיכון להתפתחות סרטן) לבין הסיכון לסרטן הלבלב. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מצאו כי חשיפה למוטגנים שמקורם בבשר קשורה בסיכון מוגבר לסרטן הלבלב, ואילו צריכת ויטמין C וויטמין E קשורה בהפחתת הסיכון. במחקר זה נכללו 1,321 מטופלים, המאובחנים עם סרטן לבלב מסוג (PDAC (pancreatic ductal adenocarcinoma, אליהם הותאמה קבוצת ביקורת של 1,061 משתתפים בריאים. להלן ממצאי המחקר:

  • באופן כללי, הסיכון לסרטן הלבלב לא היה קשור בצריכת הבשר הכללית, אולם נמצא סיכון גבוה ב-57% עבור צריכה של עוף צלוי היטב בגריל. 
  • באופן ספציפי, נמצא כי הרכיב המוטגני (PhIP (2-amino-3,8-dimethylimidazo[4,5-f]quinoxaline היה קשור בסיכון מוגבר לסרטן הלבלב, כך שהמשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של רכיב זה, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בסיכון גבוה ב-38%. 
  • צריכה גבוהה יותר של ויטמין C או ויטמין E מהתזונה או מתוספים הייתה קשורה בסיכון מופחת לסרטן הלבלב. 
  • הקשר בין צריכת PhIP לבין הסיכון לסרטן הלבלב הושפע מצריכת ויטמין C או ויטמין E, כך שהסיכון היה נמוך יותר עבור משתתפים עם צריכה גבוהה יותר של ויטמינים אלו. 

החוקרים מסכמים כי בהתאם למשוער, צריכה גבוהה של ויטמין C או ויטמין E תורמת להפחתת הסיכון לסרטן הלבלב, הקשור בצריכת חומרים מוטגנים, שמקורם בבשר. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31100111

 

מקורות

  1. Pirat B, Korkmaz ME, Eroğlu S, et al. The effects of simvastatin combined with different antioxidant vitamin regimens on serum lipid profile in patients with low HDL cholesterol levels. Anadolu Kardiyol Derg. 2004 Dec;4(4):318-22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15590360/
  2. Bjarnason NH, Riis BJ, Christiansen C. The effect of fluvastatin on parameters of bone remodeling. Osteoporos Int. 2001;12(5):380-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11444086/
  3. Ivanov V, Ivanova S, Niedzwiecki A, et al. Vitamin C inhibits the calcification process in human vascular smooth muscle cells. Am J Cardiovasc Dis. 2020 Jun 15;10(2):108-116. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32685268/
  4. Cash WJ, O'Neill S, O'Donnell ME, et al. Randomized controlled trial assessing the effect of simvastatin in primary biliary cirrhosis. Liver Int. 2013 Sep;33(8):1166-74. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23672463/
  5. Skrha J, Stulc T, Hilgertová J, et al. Effect of simvastatin and fenofibrate on endothelium in Type 2 diabetes. Eur J Pharmacol. 2004 Jun 16;493(1-3):183-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15189781/
  6. Skelin M, Lucijanić T, Amidžić Klarić D, et al. Factors Affecting Gastrointestinal Absorption of Levothyroxine: A Review. Clin Ther. 2017 Feb;39(2):378-403. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28153426/
  7. Jubiz W, Ramirez M. Effect of vitamin C on the absorption of levothyroxine in patients with hypothyroidism and gastritis. J Clin Endocrinol Metab. 2014 Jun;99(6):E1031-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24601693/
  8. Antúnez PB, LichtSD. Vitamin C improves the apparent absorption of levothyroxine in a subset of patients receiving this hormone for primary hypothyroidism. Rev Argent EnvdocrinolMetab. 2011;48: 16–24. https://www.researchgate.net/publication/286462478
  9. Stamp LK, O'Donnell JL, Frampton C, et al. Clinically insignificant effect of supplemental vitamin C on serum urate in patients with gout: a pilot randomized controlled trial. Arthritis Rheum. 2013 Jun;65(6):1636-42. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23681955/
  10. Huang HY, Appel LJ, Choi MJ, et al. The effects of vitamin C supplementation on serum concentrations of uric acid: results of a randomized controlled trial. Arthritis Rheum. 2005 Jun;52(6):1843-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15934094/
  11. Zadrozniak M, Szymanski M, Luszczki JJ. Vitamin C alleviates ototoxic effect caused by coadministration of amikacin and furosemide. Pharmacol Rep. 2019 Apr;71(2):351-356. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30831441/
  12. Mydlík M, Derzsiová K, Zemberová E. Influence of water and sodium diuresis and furosemide on urinary excretion of vitamin B(6), oxalic acid and vitamin C in chronic renal failure. Miner Electrolyte Metab. 1999 Jul-Dec;25(4-6):352-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10681666/
  13. Erkut B, Özyazıcıoğlu A, Karapolat BS, et al. Effects of ascorbic Acid, alpha-tocopherol and allopurinol on ischemia-reperfusion injury in rabbit skeletal muscle: an experimental study. Drug Target Insights. 2007;2:249-58. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21901079/
  14. Gao X, Curhan G, Forman JP, et al. Vitamin C intake and serum uric acid concentration in men. J Rheumatol. 2008 Sep;35(9):1853-8. Epub 2008 May 1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18464304/
  15. Suresh E, Das P. Recent advances in management of gout. QJM. 2012 May;105(5):407-17.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22198943/
  16. Choi HK, Gao X, Curhan G. Vitamin C intake and the risk of gout in men: a prospective study. Arch Intern Med. 2009 Mar 9;169(5):502-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19273781/
  17. Bartlett HE, Eperjesi F. Nutritional supplementation for type 2 diabetes: a systematic review. Ophthalmic Physiol Opt. 2008 Nov;28(6):503-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19076553/
  18. Chen H, Karne RJ, Hall G,et al. High-dose oral vitamin C partially replenishes vitamin C levels in patients with Type 2 diabetes and low vitamin C levels but does not improve endothelial dysfunction or insulin resistance. Am J Physiol Heart Circ Physiol. 2006 Jan;290(1):H137-45. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16126809/
  19. Lu Q, Björkhem I, Wretlind B, et al. Effect of ascorbic acid on microcirculation in patients with Type II diabetes: a randomized placebo-controlled cross-over study. Clin Sci (Lond). 2005 Jun;108(6):507-13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15675894/
  20. Darko D, Dornhorst A, Kelly FJ, et al. Lack of effect of oral vitamin C on blood pressure, oxidative stress and endothelial function in Type II diabetes. Clin Sci (Lond). 2002 Oct;103(4):339-44. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12241530/
  21. Mullan BA, Young IS, Fee H, et al. Ascorbic acid reduces blood pressure and arterial stiffness in type 2 diabetes. Hypertension. 2002 Dec;40(6):804-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12468561/
  22. Wang H, Zhang ZB, Wen RR, et al. Experimental and clinical studies on the reduction of erythrocyte sorbitol-glucose ratios by ascorbic acid in diabetes mellitus. Diabetes Res Clin Pract. 1995 Apr;28(1):1-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7587907/
  23. Paolisso G, Balbi V, Volpe C, et al. Metabolic benefits deriving from chronic vitamin C supplementation in aged non-insulin dependent diabetics. J Am Coll Nutr. 1995 Aug;14(4):387-92. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8568117/
  24. Eriksson J, Kohvakka A. Magnesium and ascorbic acid supplementation in diabetes mellitus. Ann Nutr Metab. 1995;39(4):217-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8546437/
  25. El-Aal AA, El-Ghffar EAA, Ghali AA, et al. The effect of vitamin C and/or E supplementations on type 2 diabetic adult males under metformin treatment: A single-blinded randomized controlled clinical trial. Diabetes Metab Syndr. 2018 Jul;12(4):483-489. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29571976/
  26. Gillani SW, Sulaiman SAS, Abdul MIM, et al. Combined effect of metformin with ascorbic acid versus acetyl salicylic acid on diabetes-related cardiovascular complication; a 12-month single blind multicenter randomized control trial. Cardiovasc Diabetol. 2017 Aug 14;16(1):103. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28807030/
  27. Mason SA, Rasmussen B, van Loon LJC, et al. Ascorbic acid supplementation improves postprandial glycaemic control and blood pressure in individuals with type 2 diabetes: Findings of a randomized cross-over trial. Diabetes Obes Metab. 2019 Mar;21(3):674-682. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30394006/
  28. Goldberg DJ, Robinson DM, Granger C. Clinical evidence of the efficacy and safety of a new 3-in-1 anti-aging topical night serum-in-oil containing melatonin, bakuchiol, and ascorbyl tetraisopalmitate: 103 females treated from 28 to 84 days. J Cosmet Dermatol. 2019 Jun;18(3):806-814. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30924254/
  29. Rostami A, Moosavi SA, Dianat Moghadam H, et al. Micronuclei Assessment of The Radioprotective Effects of Melatonin and Vitamin C in Human Lymphocytes. Cell J. 2016 Spring;18(1):46-51. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27054118/
  30. Dreher F, GABArd B, Schwindt DA, et al. Topical melatonin in combination with vitamins E and C protects skin from ultraviolet-induced erythema: a human study in vivo. Br J Dermatol. 1998 Aug;139(2):332-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9767255/
  31. Dreher F, Denig N, GABArd B, et al. Effect of topical antioxidants on UV-induced erythema formation when administered after exposure. Dermatology. 1999;198(1):52-5 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10026402/
  32. Gitto E, Tan DX, Reiter RJ, et al. Individual and synergistic antioxidative actions of melatonin: studies with Vitamin E, vitamin C, glutathione and desferrioxamine (desferoxamine) in rat liver homogenates. J Pharm Pharmacol. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11697548/
  33. Sivrioglu EY, Kirli S, Sipahioglu D, et al. The impact of omega-3 fatty acids, vitamins E and C supplementation on treatment outcome and side effects in schizophrenia patients treated with haloperidol: an open-label pilot study. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2007 Oct 1;31(7):1493-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17688987/
  34. Dakhale GN, Khanzode SD, Khanzode SS, et al. Supplementation of vitamin C with atypical antipsychotics reduces oxidative stress and improves the outcome of schizophrenia. Psychopharmacology (Berl). 2005 Nov;182(4):494-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16133138/
  35. Michael N, Sourgens H, Arolt V, et al. Severe tardive dyskinesia in affective disorders: treatment with Vitamin E and C. Neuropsychobiology. 2002;46 Suppl 1:28-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12571430/
  36. Sandyk R, Kanofsky JD. Vitamin C in the treatment of schizophrenia. Int J Neurosci. 1993 Jan;68(1-2):67-71. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8063516/
  37. Youssef S, Salah M. Differential Expression of CD3, TNF-α, and VEGF Induced by Olanzapine on the Spleen of Adult Male Albino Rats and the Possible Protective Role of Vitamin C. Biomedicines. 2019 May 23;7(2):39. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31126077/
  38. Heiser P, Sommer O, Schmidt AJ, et al. Effects of antipsychotics and vitamin C on the formation of reactive oxygen species. J Psychopharmacol. 2010 Oct;24(10):1499-504. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19282419/
  39. Nagayama H, Hamamoto M, Ueda M, et al. The effect of ascorbic acid on the pharmacokinetics of levodopa in elderly patients with Parkinson disease. Clin Neuropharmacol. 2004 Nov-Dec;27(6):270-3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15613930/
  40. Yang HJ, Ehm G, Kim YE, et al. Liquid levodopa-carbidopa in advanced Parkinson's disease with motor complications. J Neurol Sci. 2017 Jun 15;377:6-11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28477709/
  41. van Laar T, Neef C, Danhof M, et al. A new sublingual formulation of apomorphine in the treatment of patients with Parkinson's disease. Mov Disord. 1996 Nov;11(6):633-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8914088/
  42. Spencer ES, Pitcher T, Veron G, et al. Positive Association of Ascorbate and Inverse Association of Urate with Cognitive Function in People with Parkinson's Disease. Antioxidants (Basel). 2020 Sep 23;9(10):906. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32977491/
  43. Ide K, Yamada H, Umegaki K, et al. Lymphocyte vitamin C levels as potential biomarker for progression of Parkinson's disease. Nutrition. 2015 Feb;31(2):406-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25592020/
  44. Férnandez-Calle P, Jiménez-Jiménez FJ, Molina JA, et al. Serum levels of ascorbic acid (vitamin C) in patients with Parkinson's disease. J Neurol Sci. 1993 Aug;118(1):25-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8229047/
  45. Etminan M, Gill SS, Samii A. Intake of Vitamin E, vitamin C, and carotenoids and the risk of Parkinson's disease: a meta-analysis. Lancet Neurol. 2005 Jun;4(6):362-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15907740/
  46. Moretti M, Fraga DB, Rodrigues ALS. Preventive and therapeutic potential of ascorbic acid in neurodegenerative diseases. CNS Neurosci Ther. 2017 Dec;23(12):921-929. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28980404/
  47. Zhao X, Zhang M, Li C, et al. Benefits of Vitamins in the Treatment of Parkinson's Disease. Oxid Med Cell Longev. 2019 Feb 20;2019:9426867. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30915197/
  48. Hughes KC, Gao X, Kim IY, et al. Intake of antioxidant vitamins and risk of Parkinson's disease. Mov Disord. 2016 Dec;31(12):1909-1914.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27787934/
  49. Zhang SM, Hernán MA, Chen H, et al. Intakes of vitamins E and C, carotenoids, vitamin supplements, and PD risk. Neurology. 2002 Oct 22;59(8):1161-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12391343/
  50. Yang F, Wolk A, Håkansson N, et al. Dietary antioxidants and risk of Parkinson's disease in two population-based cohorts. Mov Disord. 2017 Nov;32(11):1631-1636. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28881039/
  51. Miyake Y, Fukushima W, Tanaka K, et al. Dietary intake of antioxidant vitamins and risk of Parkinson's disease: a case-control study in Japan. Eur J Neurol. 2011 Jan;18(1):106-13. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20491891/
  52. Agarwal P, Wang Y, Buchman AS, et al. Dietary antioxidants associated with slower progression of parkinsonian signs in older adults. Nutr Neurosci. 2020 May 22:1-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32441566/
  53. Nikolova G, Karamalakova Y, Gadjeva V. Reducing oxidative toxicity of L-dopa in combination with two different antioxidants: an essential oil isolated from Rosa Damascena Mill., and vitamin C. Toxicol Rep. 2019 Mar 22;6:267-271. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30984563/
  54. Pardo B, Mena MA, Fahn S, et al. Ascorbic acid protects against levodopa-induced neurotoxicity on a catecholamine-rich human neuroblastoma cell line. Mov Disord. 1993 Jul;8(3):278-84. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8341291/
  55. Feetam CL, Leach RH, Meynell MJ. Lack of a clinically important interaction between warfarin and ascorbic acid. Toxicol Appl Pharmacol. 1975 Mar;31(3):544-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1145638/
  56. Hume R, Johnstone JM, Weyers E. Interaction of ascorbic acid and warfarin. JAMA. 1972 Mar 13;219(11):1479.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/5066913/
  57. Sattar A, Willman JE, Kolluri R. Possible warfarin resistance due to interaction with ascorbic acid: case report and literature review. Am J Health Syst Pharm. 2013 May 1;70(9):782-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23592361/
  58. Yousef GM, Goebel LJ. Vitamin C deficiency in an anticoagulated patient. J Gen Intern Med. 2013 Jun;28(6):852-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23192448/
  59. Smith EC, Skalski RJ, Johnson GC, Rossi GV. Interaction of Ascorbic Acid and Warfarin. JAMA. 1972;221(10):1166. https://jamanetwork.com/journals/jama/article-abstract/344290
  60. Rosenthal G. Interaction of ascorbic acid and warfarin. JAMA. 1971 Mar 8;215(10):1671. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/5107696/
  61. Patel V, Fisher M, Voelker M, et al. Gastrointestinal effects of the addition of ascorbic acid to aspirin. Pain Pract. 2012 Jul;12(6):476-84.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22151399/
  62. Schulz HU, Schürer M, Krupp S, et al. Effects of acetylsalicylic acid on ascorbic acid concentrations in plasma, gastric mucosa, gastric juice and urine--a double-blind study in healthy subjects. Int J Clin Pharmacol Ther. 2004 Sep;42(9):481-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15487806/
  63. Dammann HG, Saleki M, Torz M, et al. Effects of buffered and plain acetylsalicylic acid formulations with and without ascorbic acid on gastric mucosa in healthy subjects. Aliment Pharmacol Ther. 2004 Feb 1;19(3):367-74. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14984384/
  64. Konturek PC, Kania J, Gessner U, et al. Effect of vitamin C-releasing acetylsalicylic acid on gastric mucosal damage before and after Helicobacter pylori eradication therapy. Eur J Pharmacol. 2004 Dec 15;506(2):169-77. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15588738/
  65. Pohle T, Brzozowski T, Becker JC, et al. Role of reactive oxygen metabolites in aspirin-induced gastric damage in humans: gastroprotection by vitamin C. Aliment Pharmacol Ther. 2001 May;15(5):677-87. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11328262/ 
  66. McAlindon ME, Muller AF, Filipowicz B, et al. Effect of allopurinol, sulphasalazine, and vitamin C on aspirin induced gastroduodenal injury in human volunteers. Gut. 1996 Apr;38(4):518-24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8707080/
  67. Rogalla K, Lange R, Panijel M. Gastric tolerance of single dose unbuffered and buffered acetylsalicylic acid: a randomized comparative endoscopic study in 24 volunteers. Int J Clin Pharmacol Res. 1992;12(3):133-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1473880/
  68. Elfström C, Amin D, Nilsson LG, et aI. Subjective gastrointestinal tolerability of acetylsalicylic acid and paracetamol after single dose treatment. Eur J Pharm Sci. 1999 May;8(2):141-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10210737/
  69. Polidori MC, Praticó D, Ingegni T, et al. Effects of vitamin C and aspirin in ischemic stroke-related lipid peroxidation: results of the AVASAS (Aspirin Versus Ascorbic acid plus Aspirin in Stroke) Study. Biofactors. 2005;24(1-4):265-74.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16403987/
  70. Chakraborty S, Kar SK, Roy K, et al. Exploring effects of different nonsteroidal antiinflammatory drugs on malondialdehyde profile. Acta Pol Pharm. 2006 Mar-Apr;63(2):83-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17514869/
  71. Fotuhi M, Zandi PP, Hayden KM, et al. Better cognitive performance in elderly taking antioxidant vitamins E and C supplements in combination with nonsteroidal anti-inflammatory drugs: the Cache County Study. Alzheimers Dement. 2008 May;4(3):223-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18631971/
  72. Kara Y, Doguc DK, Kulac E, et al. Acetylsalicylic acid and ascorbic acid combination improves cognition; via antioxidant effect or increased expression of NMDARs and nAChRs? Environ Toxicol Pharmacol. 2014 May;37(3):916-27. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24699240/
  73. Gong EY, Shin YJ, Hwang IY, et al. Combined treatment with vitamin C and sulindac synergistically induces p53- and ROS-dependent apoptosis in human colon cancer cells. Toxicol Lett. 2016 Sep 6;258:126-133. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27339904/
  74. Jaccob AA, Ahmed ZH, Aljasani BM. Vitamin C, omega-3 and paracetamol pharmacokinetic interactions using saliva specimens as determiners. J Basic Clin Physiol Pharmacol. 2019 Aug 6;30(5).  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31393833/
  75. Houston JB, Levy G. Drug biotransformation interactions in man VI: acetaminophen and ascorbic acid. J Pharm Sci. 1976 Aug;65(8):1218-21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/978441/
  76. Kocisová J, Rossner P, Binková B, et al. Mutagenicity studies on paracetamol in human volunteers. I. Cytogenetic analysis of peripheral lymphocytes and lipid peroxidation in plasma. Mutat Res. 1988 Nov-Dec;209(3-4):161-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3193979/
  77. Topinka J, Srám RJ, Sirinjan G, et al. Mutagenicity studies on paracetamol in human volunteers. II. Unscheduled DNA synthesis and micronucleus test. Mutat Res. 1989 Nov;227(3):147-52. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2811932/
  78. Ayatollahi V, Dehghanpour Farashah S, Behdad S, et al. Effect of intravenous vitamin C on postoperative pain in uvulopalatopharyngoplasty with tonsillectomy. Clin Otolaryngol. 2017 Feb;42(1):139-143. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27219124/
  79. Matić MM, Paunović MG, Milošević MD, et al. Hematoprotective effects and antioxidant properties of β-glucan and vitamin C against acetaminophen-induced toxicity: an experimental study in rats. Drug Chem Toxicol. 2019 Mar 18:1-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30880499/
  80. Abraham P. Vitamin C may be beneficial in the prevention of paracetamol-induced renal damage. Clin Exp Nephrol. 2005 Mar;9(1):24-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15830269/
  81. Abraham P. Mega dose of vitamin C augments the nephrotoxicity of paracetamol. Nephrology (Carlton). 2005 Dec;10(6):623-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16354249/ 
  82. Romero-Ferret C, Mottot G, Legros J, et al. Effect of vitamin C on acute paracetamol poisoning. Toxicol Lett. 1983 Aug;18(1-2):153-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6623540/
  83. Allard JP, Aghdassi E, Chau J, et al. Effects of Vitamin E and C supplementation on oxidative stress and viral load in HIV-infected subjects. AIDS. 1998 Sep 10;12(13):1653-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9764785/
  84. de la Asunción JG, del Olmo ML, Sastre J, et al. AZT treatment induces molecular and ultrastructural oxidative damage to muscle mitochondria. Prevention by antioxidant vitamins. J Clin Invest. 1998 Jul 1;102(1):4-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9649550/
  85. Müller F, Svardal AM, Nordoy I, et al. Virological and immunological effects of antioxidant treatment in patients with HIV infection. Eur J Clin Invest. 2000 Oct;30(10):905-14.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11029606/
  86. Slain D, Amsden JR, Khakoo RA, et al. Effect of high-dose vitamin C on the steady-state pharmacokinetics of the protease inhibitor indinavir in healthy volunteers. Pharmacotherapy. 2005 Feb;25(2):165-70. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15767232/
  87. Fawzi WW, Msamanga GI, Spiegelman D, et al. A randomized trial of multivitamin supplements and HIV disease progression and mortality. N Engl J Med. 2004 Jul 1;351(1):23-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15229304/
  88. Musisi E, Matovu DK, Bukenya A, et al. Effect of anti-retroviral therapy on oxidative stress in hospitalized HIV-infected adults with and without TB. Afr Health Sci. 2018 Sep;18(3):512-522. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30602982/
  89. Mebrat Y, Amogne W, Mekasha A, et al. Lipid Peroxidation and Altered Antioxidant Profiles with Pediatric HIV Infection and Antiretroviral Therapy in Addis Ababa, Ethiopia. J Trop Pediatr. 2017 Jun 1;63(3):196-202. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27940963/ 
  90. Oliveira KF, Cunha DF, Weffort VR. Analysis of serum and supplemented vitamin C and oxidative stress in HIV-infected children and adolescents. J Pediatr (Rio J). 2011 Nov-Dec;87(6):517-22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22057470/
  91. Stephensen CB, Marquis GS, Jacob RA, et al. Vitamins C and E in adolescents and young adults with HIV infection. Am J Clin Nutr. 2006 Apr;83(4):870-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16600941/
  92. Papparella I, Ceolotto G, Berto L, et al. Vitamin C prevents zidovudine-induced NAD(P)H oxidase activation and hypertension in the rat. Cardiovasc Res. 2007 Jan 15;73(2):432-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17123493/
  93. Demirag K, Askar FZ, Uyar M, et al. The protective effects of high dose ascorbic acid and diltiazem on myocardial ischaemia-reperfusion injury. Middle East J Anaesthesiol. 2001 Feb;16(1):67-79.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11281049/
  94. Mahajan AS, Babbar R, Kansal N, et al. Antihypertensive and antioxidant action of amlodipine and vitamin C in patients of essential hypertension. J Clin Biochem Nutr. 2007 Mar;40(2):141-7.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18188416/
  95. Drossos GE, Toumpoulis IK, Katritsis DG, et al. Is vitamin C superior to diltiazem for radial artery vasodilation in patients awaiting coronary artery bypass grafting? J Thorac Cardiovasc Surg. 2003 Feb;125(2):330-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12579102/
  96. Ivanov V, Ivanova S, Kalinovsky T, et al. Inhibition of collagen synthesis by select calcium and sodium channel blockers can be mitigated by ascorbic acid and ascorbyl palmitate. Am J Cardiovasc Dis. 2016 May 18;6(2):26-35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27335688/
  97. Hung KC, Lin YT, Chen KH, et al. The Effect of Perioperative Vitamin C on Postoperative Analgesic Consumption: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020 Oct 12;12(10):3109. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33053814/
  98. Jarahzadeh M.H., Mousavi B.M.H., Abbasi H., et al. The efficacy of vitamin C infusion in reducing post-intubation sore throat. Med. časopis. 2019;53:95–100. www.researchgate.net/publication/340012123
  99. Jeon Y, Park JS, Moon S, et al. Effect of Intravenous High Dose Vitamin C on Postoperative Pain and Morphine Use after Laparoscopic Colectomy: A Randomized Controlled Trial. Pain Res Manag. 2016;2016:9147279. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27872555/
  100. Moon S, Lim S, Yun J, et al. Additional effect of magnesium sulfate and vitamin C in laparoscopic gynecologic surgery for postoperative pain management: a double-blind randomized controlled trial. Anesth Pain Med (Seoul). 2020 Jan 31;15(1):88-95.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33329796/
  101. Moon S., Lim S.H., Cho K., et al. The efficacy of vitamin C on postlaparoscopic shoulder pain: A double-blind randomized controlled trial. Anesth. Pain Med. 2019;14:202–207. www.researchgate.net/publication/332803673
  102. Kanazi GE, El-Khatib MF, Yazbeck-Karam VG, et al. Effect of vitamin C on morphine use after laparoscopic cholecystectomy: a randomized controlled trial. Can J Anaesth. 2012 Jun;59(6):538-43. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22402954/
  103. Laflı Tunay D, Türkeün Ilgınel M, Ünlügenç H, et al. Comparison of the effects of preoperative melatonin or vitamin C administration on postoperative analgesia. Bosn J Basic Med Sci. 2020 Feb 5;20(1):117-124. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31465720/
  104. Pinkerton E, Good P, Gibbons K, et al. An open-label pilot study of oral vitamin C as an opioid-sparing agent in patients with chronic pain secondary to cancer. Support Care Cancer. 2017 Feb;25(2):341-343.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27815713/
  105. Talkhooncheh M, Alaei HA, Ramshini E, et al. The effect of vitamin C on morphine self-administration in rats. Adv Biomed Res. 2014 Aug 26;3:178. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25250292/
  106. Kulkarni SK, Deshpande C, Dhir A. Ascorbic Acid inhibits development of tolerance and dependence to opiates in mice: possible glutamatergic or dopaminergic modulation. Indian J Pharm Sci. 2008 Jan;70(1):56-60. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20390081/
  107. Alaei H, Esmaeili M, Nasimi A, et al. Ascorbic acid decreases morphine self-administration and withdrawal symptoms in rats. Pathophysiology. 2005 Sep;12(2):103-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15869871/
  108. Blackhall ML, Fassett RG, Sharman JE, et al. Effects of antioxidant supplementation on blood cyclosporin A and glomerular filtration rate in renal transplant recipients. Nephrol Dial Transplant. 2005 Sep;20(9):1970-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15998657/
  109. de Vries AP, Oterdoom LH, Gans RO, et al. Supplementation with anti-oxidants Vitamin C and E decreases cyclosporine A trough-levels in renal transplant recipients. Nephrol Dial Transplant. 2006 Jan;21(1):231-2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16115840/
  110. Lake KD, Aaronson KD, Gorman LE, et al. Effect of oral Vitamin E and C therapy on calcineurin inhibitor levels in heart transplant recipients. J Heart Lung Transplant. 2005 Aug;24(8):990-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16102431/
  111. Williams MJ, Sutherland WH, McCormick MP, et al. Vitamin C improves endothelial dysfunction in renal allograft recipients. Nephrol Dial Transplant. 2001 Jun;16(6):1251-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11390728/
  112. Loong CC, Chang YH, Wu TH, et al. Antioxidant supplementation may improve renal transplant function: a preliminary report. Transplant Proc. 2004 Oct;36(8):2438-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15561272/
  113. Durak I, Karabacak HI, Büyükkoçak S, et al. Impaired antioxidant defense system in the kidney tissues from rabbits treated with cyclosporine. Protective effects of vitamins E and C. Nephron. 1998;78(2):207-11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9496739/
  114. Varghese Z, Fernando RL, Turakhia G, et al. Calcineurin inhibitors enhance low-density lipoprotein oxidation in transplant patients. Kidney Int Suppl. 1999 Jul;71:S137-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10412758/
  115. Marik PE. Hydrocortisone, Ascorbic Acid and Thiamine (HAT Therapy) for the Treatment of Sepsis. Focus on Ascorbic Acid. Nutrients. 2018 Nov 14;10(11):1762. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30441816/
  116. Obi J, Pastores SM, Ramanathan LV, et al. Treating sepsis with vitamin C, thiamine, and hydrocortisone: Exploring the quest for the magic elixir. J Crit Care. 2020 Jun;57:231-239.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32061462/
  117. Fujii T, Deane AM, Nair P. Metabolic support in sepsis: corticosteroids and vitamins: the why, the when, the how. Curr Opin Crit Care. 2020 Aug;26(4):363-368.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32487845/
  118. Ibrahim I, Zeitouni A, da Silva SD. Effect of Antioxidant Vitamins as Adjuvant Therapy for Sudden Sensorineural Hearing Loss: Systematic Review Study. Audiol Neurootol. 2018;23(1):1-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29929192/
  119. Barabutis N, Khangoora V, Marik PE, et al. Hydrocortisone and Ascorbic Acid Synergistically Prevent and Repair Lipopolysaccharide-Induced Pulmonary Endothelial Barrier Dysfunction. Chest. 2017 Nov;152(5):954-962. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28739448/
  120. Marik PE, Khangoora V, Rivera R, et al. Hydrocortisone, Vitamin C, and Thiamine for the Treatment of Severe Sepsis and Septic Shock: A Retrospective Before-After Study. Chest. 2017 Jun;151(6):1229-1238. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27940189/
  121. Kim WY, Jo EJ, Eom JS, et al. Combined vitamin C, hydrocortisone, and thiamine therapy for patients with severe pneumonia who were admitted to the intensive care unit: Propensity score-based analysis of a before-after cohort study. J Crit Care. 2018 Oct;47:211-218. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30029205/
  122. Tavasoli M., Azari O., Kheirandish R. Evaluation of combination therapy with hydrocortisone, vitamin C and Vitamin E in a rat model of intestine ischemia-reperfusion injury. Comp. Clin. Pathol. 2018;27:433–439. https://www.researchgate.net/publication/321318121
  123. Azari O, Kheirandish R, Azizi S, et al. Protective Effects of Hydrocortisone, Vitamin C and E Alone or in Combination against Renal Ischemia-Reperfusion Injury in Rat. Iran J Pathol. 2015 Fall;10(4):272-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26351497/
  124. Fogarty A, Lewis SA, Scrivener SL, et al. Corticosteroid sparing effects of vitamin C and magnesium in asthma: a randomised trial. Respir Med. 2006 Jan;100(1):174-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16338599/
  125. Kaya H, Koç AK, Sayın İ, et al. Vitamins A, C, and E and selenium in the treatment of idiopathic sudden sensorineural hearing loss. Eur Arch Otorhinolaryngol. 2015 May;272(5):1119-25. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24519034/
  126. Hatano M, Uramoto N, Okabe Y, et al. Vitamin E and vitamin C in the treatment of idiopathic sudden sensorineural hearing loss. Acta Otolaryngol. 2008 Feb;128(2):116-21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17851951/
  127. Sendrasoa FA, Ranaivo IM, Sata M, et al. Treatment responses in patients with vitiligo to very potent topical corticosteroids combined with vitaminotherapy in Madagascar. Int J Dermatol. 2019 Aug;58(8):908-911. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31148154/
  128. Moon JM, Chun BJ. The efficacy of high doses of vitamin C in patients with paraquat poisoning. Hum Exp Toxicol. 2011 Aug;30(8):844-50.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20921062/
  129. Fogarty A, Lewis SA, Scrivener SL, et al. Oral magnesium and vitamin C supplements in asthma: a parallel group randomized placebo-controlled trial. Clin Exp Allergy. 2003 Oct;33(10):1355-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14519140/
  130. Fujii T, Luethi N, Young PJ, et al. Effect of Vitamin C, Hydrocortisone, and Thiamine vs Hydrocortisone Alone on Time Alive and Free of Vasopressor Support Among Patients With Septic Shock: The VITAMINS Randomized Clinical Trial. JAMA. 2020 Feb 4;323(5):423-431.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31950979/
  131. Min Y, Sun T, Niu Z, et al. Vitamin C and Vitamin E supplementation alleviates oxidative stress induced by dexamethasone and improves fertility of breeder roosters. Anim Reprod Sci. 2016 Aug;171:1-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27297178/
  132. Moritz B, Schmitz AE, Rodrigues ALS, et al. The role of vitamin C in stress-related disorders. J Nutr Biochem. 2020 Nov;85:108459. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32745879/
  133. Amr M, El-Mogy A, Shams T, et al. Efficacy of vitamin C as an adjunct to fluoxetine therapy in pediatric major depressive disorder: a randomized, double-blind, placebo-controlled pilot study. Nutr J. 2013 Mar 9;12:31.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23510529/
  134. Aburawi SM, Ghambirlou FA, Attumi AA, et al. Effect of Ascorbic Acid on Mental Depression Drug Therapy: Clinical Study. J Psychol Psychother. 2014 4: 131. https://www.researchgate.net/publication/258628931
  135. Sahraian A, Ghanizadeh A, Kazemeini F. Vitamin C as an adjuvant for treating major depressive disorder and suicidal behavior, a randomized placebo-controlled clinical trial. Trials. 2015 Mar 14;16:94. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25873303/
  136. Binfaré RW, Rosa AO, Lobato KR, et al. Ascorbic acid administration produces an antidepressant-like effect: evidence for the involvement of monoaminergic neurotransmission. Prog Neuropsychopharmacol Biol Psychiatry. 2009 Apr 30;33(3):530-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19439241/
  137. Moretti M, Budni J, Freitas AE, et al. TNF-α-induced depressive-like phenotype and p38(MAPK) activation are abolished by ascorbic acid treatment. Eur Neuropsychopharmacol. 2015 Jun;25(6):902-12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25836357/
  138. Liu T, Zhong S, Liao X, et al. A Meta-Analysis of Oxidative Stress Markers in Depression. PLoS One. 2015 Oct 7;10(10):e0138904. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26445247/
  139. Lee JY, Choi HY, Yune TY. Fluoxetine and vitamin C synergistically inhibits blood-spinal cord barrier disruption and improves functional recovery after spinal cord injury. Neuropharmacology. 2016 Oct;109:78-87. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27256500/
  140. Corbett AM, Sieber S, Wyatt N, et al. Increasing neurogenesis with fluoxetine, simvastatin and ascorbic Acid leads to functional recovery in ischemic stroke. Recent Pat Drug Deliv Formul. 2015;9(2):158-66. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25612744/
  141. Jajoo A, Donlon C, Shnayder S, et al. Sertraline induces DNA damage and cellular toxicity in Drosophila that can be ameliorated by antioxidants. Sci Rep. 2020 Mar 11;10(1):4512. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32161356/
  142. Caicedo Ochoa EY, Quintero Moreno CO, Méndez Fandiño YR, et al. Assessment of the use of vitamin C and E supplements concomitantly to antibiotic treatment against Helicobacter pylori: A systematic review and meta-analysis. Med Clin (Barc). 2018 Jul 23;151(2):45-52. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29102269/
  143. Chuang CH, Sheu BS, Kao AW, et al. Adjuvant effect of vitamin C on omeprazole-amoxicillin-clarithromycin triple therapy for Helicobacter pylori eradication. Hepatogastroenterology. 2007 Jan-Feb;54(73):320-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17419283/
  144. Kaboli SA, Zojaji H, Mirsattari D, et al. Effect of addition of vitamin C to clarithromycin-amoxicillin-omeprazol triple regimen on Helicobacter pylori eradication. Acta Gastroenterol Belg. 2009 Apr-Jun;72(2):222-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19637777/
  145. Zojaji H, Talaie R, Mirsattari D, et al. The efficacy of Helicobacter pylori eradication regimen with and without vitamin C supplementation. Dig Liver Dis. 2009 Sep;41(9):644-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19493713/
  146. Koçkar C, Oztürk M, Bavbek N. Helicobacter pylori eradication with beta carotene, ascorbic acid and allicin. Acta Medica (Hradec Kralove). 2001;44(3):97-100. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11811084/
  147. Khajehei M, Keshavarz T, Tabatabaee HR. Randomised double-blind trial of the effect of vitamin C on dyspareunia and vaginal discharge in women receiving doxycycline and triple sulfa for chlamydial cervicitis. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2009 Oct;49(5):525-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19780738/
  148. He J, Mao E, Xu W, et al. High dose vitamin C significantly reduces the nephrotoxicity of vancomycin in critically ill patients. Zhonghua Wei Zhong Bing Ji Jiu Yi Xue. 2020 Apr;32(4):468-472. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32527355/
  149. Sirijatuphat R, Limmahakhun S, Sirivatanauksorn V, et al. Preliminary clinical study of the effect of ascorbic acid on colistin-associated nephrotoxicity. Antimicrob Agents Chemother. 2015;59(6):3224-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25801556/
  150. Abdel-Daim MM, Ghazy EW. Effects of Nigella sativa oil and ascorbic acid against oxytetracycline-induced hepato-renal toxicity in rabbits. Iran J Basic Med Sci. 2015 Mar;18(3):221-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25945233/ 
  151. Naseer F, Alam M. The protective effect of ascorbic acid on oxytetracycline induced nephrotoxicity and hepatotoxicity. J Pak Med Assoc. 1987 Mar;37(3):73-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3106670/
  152. Devbhuti P, Saha A, Sengupta C. CLINDAMYCIN: EFFECTS ON PLASMA LIPID PROFILE AND PEROXIDATION PARAMETERS IN RABBIT BLOOD PLASMA. Acta Pol Pharm. 2015 Mar-Apr;72(2):253-60. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26642675/
  153. Weyers A, Ugnia LI, Ovando HG, et al. Antioxidant capacity of vitamin C in mouse liver and kidney tissues. Biocell. 2008 Apr;32(1):27-31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18669320/
  154. Ocak S, Gorur S, Hakverdi S, et al. Protective effects of caffeic acid phenethyl ester, vitamin C, Vitamin E and N-acetylcysteine on vancomycin-induced nephrotoxicity in rats. Basic Clin Pharmacol Toxicol. 2007 May;100(5):328-33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17448119/
  155. El-Shitany NA, El-Desoky K. Protective Effects of Carvedilol and Vitamin C against Azithromycin-Induced Cardiotoxicity in Rats via Decreasing ROS, IL1-β, and TNF-α Production and Inhibiting NF-κB and Caspase-3 Expression. Oxid Med Cell Longev. 2016;2016:1874762.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27274777/
  156. Devbhuti P, Saha A, Sengupta C. Gentamicin induced lipid peroxidation and its control with ascorbic acid. Acta Pol Pharm. 2009 Jul-Aug;66(4):363-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19702167/
  157. Farombi EO, Ugwuezunmba MC, Ezenwadu TT, et al. Tetracycline-induced reproductive toxicity in male rats: effects of vitamin C and N-acetylcysteine. Exp Toxicol Pathol. 2008 Jun;60(1):77-85. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18406588/
  158. Ayyildiz M, Coskun S, Yildirim M, et al. The effects of ascorbic acid on penicillin-induced epileptiform activity in rats. Epilepsia. 2007 Jul;48(7):1388-95. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17433052/
  159. Xu W, Mao Z, Zhao B, et al. Vitamin C attenuates vancomycin induced nephrotoxicity through the reduction of oxidative stress and inflammation in HK-2 cells. Ann Palliat Med. 2021 Feb;10(2):1748-1754. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33302636/
  160. Kwiecińska-Piróg J, Skowron K, Bogiel T, et al. Vitamin C in the Presence of Sub-Inhibitory Concentration of Aminoglycosides and Fluoroquinolones Alters Proteus mirabilis Biofilm Inhibitory Rate. Antibiotics (Basel). 2019 Aug 11;8(3):116.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31405233/
  161. El-Sokkary GH. Melatonin and vitamin C administration ameliorate diazepam-induced oxidative stress and cell proliferation in the liver of rats. Cell Prolif. 2008 Feb;41(1):168-76. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18211292/
  162. Parle M, Dhingra D. Ascorbic Acid: a promising memory-enhancer in mice. J Pharmacol Sci. 2003 Oct;93(2):129-35.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14578579/
  163. Pavlovic V, Pavlovic D, Kamenov B, et al. Protective role of vitamin C in diazepam-induced apoptosis in rat thymocytes. Bratisl Lek Listy. 2012;113(6):350-3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22693970/
  164. Islam MT, Molla S, Zihad SMNK, et al. Ascorbic acid antagonizes the sedative effect of diazepam possibly through inhibition of GABA(Aρ₁) and GABA(B1) receptors. Cell Mol Biol (Noisy-le-grand). 2020 Jun 25;66(4):15-19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32583769/
  165. Mousavi S, Bereswill S, Heimesaat MM. Immunomodulatory and Antimicrobial Effects of Vitamin C. Eur J Microbiol Immunol (Bp). 2019 Aug 16;9(3):73-79.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31662885/
  166. Barbosa JL, Thiers CA, de Bragança Pereira B,et al. Impact of the Use of Benznidazole Followed by Antioxidant Supplementation in the Prevalence of Ventricular Arrhythmias in Patients With Chronic Chagas Disease: Pilot Study. Am J Ther. 2016 Nov/Dec;23(6):e1474-e1483. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25461962/
  167. Ribeiro CM, Budni P, Pedrosa RC, et al. Antioxidant therapy attenuates oxidative insult caused by benzonidazole in chronic Chagas' heart disease. Int J Cardiol. 2010 Nov 5;145(1):27-33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19625091/
  168. Providello MV, Carneiro ZA, Portapilla GB, et al. Benefits of Ascorbic Acid in Association with Low-Dose Benznidazole in Treatment of Chagas Disease. Antimicrob Agents Chemother. 2018 Aug 27;62(9):e00514-18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29987143/
  169. Bae SK, Park SJ, Shim EJ, et al. Increased oral bioavailability of itraconazole and its active metabolite, 7-hydroxyitraconazole, when coadministered with a vitamin C beverage in healthy participants. J Clin Pharmacol. 2011 Mar;51(3):444-51. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20400647/
  170. Leelahavanichkul A, Somparn P, Bootprapan T, et al. High-dose ascorbate with low-dose amphotericin B attenuates severity of disease in a model of the reappearance of candidemia during sepsis in the mouse. Am J Physiol Regul Integr Comp Physiol. 2015 Aug 1;309(3):R223-34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25994956/
  171. Belhachemi MH, Boucherit K, Boucherit-Otmani Z, et al. Effects of ascorbic acid and α-tocopherol on the therapeutic index of amphotericin B. J Mycol Med. 2014 Dec;24(4):e137-42. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25442914/
  172. Martinez Mdel C, Afonso SG, Buzaleh AM, et al. Protective action of antioxidants on hepatic damage induced by griseofulvin. ScientificWorldJournal. 2014 Jan 12;2014:982358. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24523661/
  173. Hosseini Omshi FS, Abbasalipourkabir R, Abbasalipourkabir M, et al. Effect of vitamin A and vitamin C on attenuation of ivermectin-induced toxicity in male Wistar rats. Environ Sci Pollut Res Int. 2018 Oct;25(29):29408-29417. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30128972/
  174. Wang Y, Jia XM, Jia JH, et al. Ascorbic acid decreases the antifungal effect of fluconazole in the treatment of candidiasis. Clin Exp Pharmacol Physiol. 2009 Oct;36(10):e40-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19413603/
  175. JamaliMoghadamSiahkali S, Zarezade B, Koolaji S, et al. Safety and effectiveness of high-dose vitamin C in patients with COVID-19: a randomized open-label clinical trial. Eur J Med Res. 2021 Feb 11;26(1):20.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33573699/
  176. Hiedra R, Lo KB, Elbashabsheh M, et al. The use of IV vitamin C for patients with COVID-19: a case series. Expert Rev Anti Infect Ther. 2020 Dec;18(12):1259-1261. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32662690/
  177. Waqas Khan HM, Parikh N, Megala SM, et al. Unusual Early Recovery of a Critical COVID-19 Patient After Administration of Intravenous Vitamin C. Am J Case Rep. 2020 Jul 25;21:e925521. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32709838/
  178. Razmi T M, Jindal AK, Arora K, et al. Refractory leg ulcers in prolidase deficiency with antiphospholipid antibody positivity responding to aspirin-hydroxychloroquine-vitamin C combination therapy. Dermatol Ther. 2020 Nov;33(6):e14156.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32927500/
  179. Roy LD, Mazumdar M, Giri S. Effects of low dose radiation and vitamin C treatment on chloroquine-induced genotoxicity in mice. Environ Mol Mutagen. 2008 Jul;49(6):488-95. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18618582/
  180. Oliveira KRHM, Dos Anjos LM, Araújo APS, et al. Ascorbic acid prevents chloroquine-induced toxicity in inner glial cells. Toxicol In Vitro. 2019 Apr;56:150-155. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30654088/
  181. Farombi EO. Genotoxicity of chloroquine in rat liver cells: protective role of free radical scavengers. Cell Biol Toxicol. 2006 May;22(3):159-67. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16532284/
  182. McKoy MG, Kong-Quee Iii P, Pepple DJ. In vitro effects of co-incubation of blood with artemether/lumefantrine & vitamin C on the viscosity & elasticity of blood. Indian J Med Res. 2016 May;143(5):577-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27488000/
  183. Papoulidis P, Ananiadou O, Chalvatzoulis E, et al. The role of ascorbic acid in the prevention of atrial fibrillation after elective on-pump myocardial revascularization surgery: a single-center experience--a pilot study. Interact Cardiovasc Thorac Surg. 2011 Feb;12(2):121-4.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21098510/
  184. Eslami M, Badkoubeh RS, Mousavi M, et al. Oral ascorbic acid in combination with beta-blockers is more effective than beta-blockers alone in the prevention of atrial fibrillation after coronary artery bypass grafting. Tex Heart Inst J. 2007;34(3):268-74. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17948074/
  185. Budni P, Pedrosa RC, Dalmarco EM, et al. Carvedilol enhances the antioxidant effect of vitamins E and C in chronic Chagas heart disease. Arq Bras Cardiol. 2013 Oct;101(4):304-10. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24008655/
  186. Palhares DB, Nascimento DR, Palhares MG, et al. Propranolol and ascorbic acid in control of fibrodysplasia ossificans progressiva flare-ups due to accidental falls. Intractable Rare Dis Res. 2019 Feb;8(1):24-28. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30881854/
  187. Gonzalez JP, Valdivieso A, Calvo R, et al. Influence of vitamin C on the absorption and first pass metabolism of propranolol. Eur J Clin Pharmacol. 1995;48(3-4):295-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7589058/
  188. Ballaz SJ, Rebec GV. Neurobiology of vitamin C: Expanding the focus from antioxidant to endogenous neuromodulator. Pharmacol Res. 2019 Aug;146:104321. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31229562/
  189. Kim JE, Cho KO. Functional Nutrients for Epilepsy. Nutrients. 2019 Jun 10;11(6):1309. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31185666/
  190. Das A, Sarwar MS, Hossain MS, et al. Elevated Serum Lipid Peroxidation and Reduced Vitamin C and Trace Element Concentrations Are Correlated With Epilepsy. Clin EEG Neurosci. 2019 Jan;50(1):63-72. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29788779/
  191. Shaikh AS, Guo X, Li Y, et al. The Impact of Antiepileptic Drugs on Vitamin Levels in Epileptic Patients. Curr Pharm Biotechnol. 2018;19(8):674-681.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30112988/
  192. Riffel AP, de Souza JA, Santos Mdo C, et al. Systemic administration of vitamins C and E attenuates nociception induced by chronic constriction injury of the sciatic nerve in rats. Brain Res Bull. 2016 Mar;121:169-77. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26855326/
  193. Li R, Shen L, Yu X, et al. Vitamin C enhances the analgesic effect of GABApentin on rats with neuropathic pain. Life Sci. 2016 Jul 15;157:25-31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27245275/
  194. Saeed M, Saleem U, Anwar F, et al. Inhibition of Valproic Acid-Induced Prenatal Developmental Abnormalities with Antioxidants in Rats. ACS Omega. 2020 Mar 2;5(10):4953-4961. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32201781/
  195. Daniel TA, Nawarskas JJ. Vitamin C in the prevention of nitrate tolerance. Ann Pharmacother. 2000 Oct;34(10):1193-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11054990/
  196. Watanabe H, Kakihana M, Ohtsuka S, et al. Randomized, double-blind, placebo-controlled study of ascorbate on the preventive effect of nitrate tolerance in patients with congestive heart failure. Circulation. 1998 Mar 10;97(9):886-91.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9521337/
  197. Bassenge E, Fink N, Skatchkov M, et al. Dietary supplement with vitamin C prevents nitrate tolerance. J Clin Invest. 1998 Jul 1;102(1):67-71. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9649558/
  198. Watanabe H, Kakihana M, Ohtsuka S, et al. Randomized, double-blind, placebo-controlled study of the preventive effect of supplemental oral vitamin C on attenuation of development of nitrate tolerance. J Am Coll Cardiol. 1998 May;31(6):1323-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9581727/
  199. Raitakari OT, Adams MR, McCredie RJ, et al. Oral vitamin C and endothelial function in smokers: short-term improvement, but no sustained beneficial effect. J Am Coll Cardiol. 2000 May;35(6):1616-21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10807468/
  200. Gokce N, Keaney JF Jr, Frei B, et al. Long-term ascorbic acid administration reverses endothelial vasomotor dysfunction in patients with coronary artery disease. Circulation. 1999 Jun 29;99(25):3234-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10385496/
  201. Thomas GR, DiFabio JM, Gori T, et al. Once daily therapy with isosorbide-5-mononitrate causes endothelial dysfunction in humans: evidence of a free-radical-mediated mechanism. J Am Coll Cardiol. 2007 Mar 27;49(12):1289-95.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17394960/
  202. Das D, Sen C, Goswami A. Effect of Vitamin C on adrenal suppression by etomidate induction in patients undergoing cardiac surgery: A randomized controlled trial. Ann Card Anaesth. 2016 Jul-Sep;19(3):410-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27397444/
  203. Nooraee N, Fathi M, Edalat L, et al. Effect of Vitamin C on Serum Cortisol after Etomidate Induction of Anesthesia. J Cell Mol Anesth. 2015Dec.22;1(1):28-3. https://journals.sbmu.ac.ir/jcma/article/view/10149
  204. Nathan N, Vandroux JC, Feiss P. Role of vitamin C on adrenocortical effects of etomidate. Ann Fr Anesth Reanim. 1991;10(4):329-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1656818/
  205. Teppema LJ, Romberg RR, Dahan A. Antioxidants reverse reduction of the human hypoxic ventilatory response by subanesthetic isoflurane. Anesthesiology. 2005 Apr;102(4):747-53. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15791103/
  206. Sardas S, Izdes S, Ozcagli E, et al. The role of antioxidant supplementation in occupational exposure to waste anaesthetic gases. Int Arch Occup Environ Health. 2006 Nov;80(2):154-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16710711/ 
  207. Cheng B, Zhang Y, Wang A, et al. Vitamin C Attenuates Isoflurane-Induced Caspase-3 Activation and Cognitive Impairment. Mol Neurobiol. 2015 Dec;52(3):1580-1589. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25367886/
  208. Xu KX, Tao J, Zhang N, et al. Neuroprotective properties of vitamin C on equipotent anesthetic concentrations of desflurane, isoflurane, or sevoflurane in high fat diet fed neonatal mice. Int J Clin Exp Med. 2015 Jul 15;8(7):10444-58.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26379835/
  209. Tian J, Li Y. Comparative effects of vitamin C on the effects of local anesthetics ropivacaine, bupivacaine, and lidocaine on human chondrocytes. Braz J Anesthesiol. 2016 Jan-Feb;66(1):29-36. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26768927/
  210. Aditi A, Graham DY. Vitamin C, gastritis, and gastric disease: a historical review and update. Dig Dis Sci. 2012 Oct;57(10):2504-15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22543844/
  211. Heidelbaugh JJ. Proton pump inhibitors and risk of vitamin and mineral deficiency: evidence and clinical implications. Ther Adv Drug Saf. 2013 Jun;4(3):125-33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25083257/
  212. Khalife R, Grieco A, Khamisa K, et al. Scurvy, an old story in a new time: The hematologist's experience. Blood Cells Mol Dis. 2019 May;76:40-44. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30704850/
  213. Henry EB, Carswell A, Wirz A, et al. Proton pump inhibitors reduce the bioavailability of dietary vitamin C. Aliment Pharmacol Ther. 2005 Sep 15;22(6):539-45. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16167970/
  214. Elalfy MS, Saber MM, Adly AA, et al. Role of vitamin C as an adjuvant therapy to different iron chelators in young β-thalassemia major patients: efficacy and safety in relation to tissue iron overload. Eur J Haematol. 2016 Mar;96(3):318-26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26018112/
  215. Conte D, Brunelli L, Ferrario L, et al. Effect of ascorbic acid on desferrioxamine-induced urinary iron excretion in idiopathic hemochromatosis. Acta Haematol. 1984;72(2):117-20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6437113/ 
  216. Kontoghiorghes GJ, Aldouri MA, Hoffbrand AV, et al. Effective chelation of iron in beta thalassaemia with the oral chelator 1,2-dimethyl-3-hydroxypyrid-4-one. Br Med J (Clin Res Ed). 1987 Dec 12;295(6612):1509-12. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3122880/
  217. Hussain MA, Green N, Flynn DM, et al. Effect of dose, time, and ascorbate on iron excretion after subcutaneous desferrioxamine. Lancet. 1977 May 7;1(8019):977-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/67469/
  218. Jensen PD, Olsen N, Bagger JP, et al. Cardiac function during iron chelation therapy in adult non-thalassaemic patients with transfusional iron overload. Eur J Haematol. 1997 Oct;59(4):221-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9338620/
  219. Kontoghiorghes GJ, Kolnagou A, Kontoghiorghe CN, et al. Trying to Solve the Puzzle of the Interaction of Ascorbic Acid and Iron: Redox, Chelation and Therapeutic Implications. Medicines (Basel). 2020 Jul 30;7(8):45.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32751493/
  220. Ambruso DR, Mahony BS, Githens JH, et al. Effect of subcutaneous deferoxamine and oral vitamin C on iron excretion in congenital hypoplastic anemia and refractory anemia associated with the 5q-syndrome. Am J Pediatr Hematol Oncol. 1982 Summer;4(2):115-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/7114394/
  221. Mihalj M, Tadzic R, Vcev A, et aI. Blood Pressure Reduction is Associated With the Changes in Oxidative Stress and Endothelial Activation in Hypertension, Regardless of Antihypertensive Therapy. Kidney Blood Press Res. 2016;41(6):721-735. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27788510/
  222. Ward NC, Hodgson JM, Croft KD, et al. The combination of vitamin C and grape-seed polyphenols increases blood pressure: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. J Hypertens. 2005 Feb;23(2):427-34. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15662232/
  223. Magen E, Viskoper R, Mishal J, et al. Resistant arterial hypertension and hyperlipidemia: atorvastatin, not vitamin C, for blood pressure control. Isr Med Assoc J. 2004 Dec;6(12):742-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15609886/
  224. Vihtamäki T, Parantainen J, Koivisto AM, et al. Oral ascorbic acid increases plasma oestradiol during postmenopausal hormone replacement therapy. Maturitas. 2002 Jun 25;42(2):129-35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12065172/
  225. Back DJ, Breckenridge AM, MacIver M, et al. Interaction of ethinyloestradiol with ascorbic acid in man. Br Med J (Clin Res Ed). 1981 May 9;282(6275):1516.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6786543/
  226. Briggs MH. Megadose vitamin C and metabolic effects of the pill. Br Med J (Clin Res Ed). 1981 Dec 5;283(6305):1547.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6799063/
  227. Waters DD, Alderman EL, Hsia J, et al. Effects of hormone replacement therapy and antioxidant vitamin supplements on coronary atherosclerosis in postmenopausal women: a randomized controlled trial. JAMA. 2002 Nov 20;288(19):2432-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12435256/
  228. Morris JC, Beeley L, Ballantine N. Interaction of ethinyloestradiol with ascorbic acid in man. Br Med J (Clin Res Ed). 1981 Aug 15;283(6289):503. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6790042/
  229. Niederberger E, Parnham MJ. The Impact of Diet and Exercise on Drug Responses. Int J Mol Sci. 2021 Jul 19;22(14):7692. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34299312/
  230. Zamah NM, Hümpel M, Kuhnz W, et al. Absence of an effect of high vitamin C dosage on the systemic availability of ethinyl estradiol in women using a combination oral contraceptive. Contraception. 1993 Oct;48(4):377-91. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8222665/
  231. Naziroğlu M, Simşek M. Effects of hormone replacement therapy with vitamin C and E supplementation on plasma thyroid hormone levels in postmenopausal women with Type 2 diabetes. Biomed Pharmacother. 2009 Dec;63(10):717-22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19917523/
  232. Rondanelli M, Peroni G, Fossari F, et al. Evidence of a Positive Link between Consumption and Supplementation of Ascorbic Acid and Bone Mineral Density. Nutrients. 2021 Mar 21;13(3):1012.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33801019/
  233. Morton DJ, Barrett-Connor EL, Schneider DL. Vitamin C supplement use and bone mineral density in postmenopausal women. J Bone Miner Res. 2001 Jan;16(1):135-40.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11149477/
  234. Kelemen M, Vaidya D, Waters DD, et al. Hormone therapy and antioxidant vitamins do not improve endothelial vasodilator function in postmenopausal women with established coronary artery disease: a substudy of the Women's Angiographic Vitamin and Estrogen (WAVE) trial. Atherosclerosis. 2005 Mar;179(1):193-200. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15721027/
  235. Zayed Y, Alzghoul BN, Banifadel M, et al. Vitamin C, Thiamine, and Hydrocortisone in the Treatment of Sepsis: A Meta-Analysis and Trial Sequential Analysis of Randomized Controlled Trials. J Intensive Care Med. 2021 Jan 29:885066620987809. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33511898/
  236. Somagutta MKR, Pormento MKL, Khan MA, et al. The Efficacy of vitamin C, thiamine, and corticosteroid therapy in adult sepsis patients: a systematic review and meta-analysis. Acute Crit Care. 2021 Aug;36(3):185-200. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34185986/
  237. Fong KM, Au SY, Ng GWY. Steroid, ascorbic acid, and thiamine in adults with sepsis and septic shock: a systematic review and component network meta-analysis. Sci Rep. 2021 Aug 4;11(1):15777. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34349184/
  238. Wu T, Hu C, Huang W, et al. Effect of Combined Hydrocortisone, Ascorbic Acid and Thiamine for Patients with Sepsis and Septic Shock: A Systematic Review and Meta-Analysis. Shock. 2021 Dec 1;56(6):880-889. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34529397/
  239. Li T, Zeng J, Li DH, et al. Efficacy of intravenous vitamin C intervention for septic patients: A systematic review and meta-analysis based on randomized controlled trials. Am J Emerg Med. 2021 Aug 12;50:242-250. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34416515/
  240. Scholz SS, Borgstedt R, Ebeling N, et al. Mortality in septic patients treated with vitamin C: a systematic meta-analysis. Crit Care. 2021 Jan 6;25(1):17. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33407793/
  241. Lee YR, Vo K, Varughese JT. Benefits of combination therapy of hydrocortisone, ascorbic acid and thiamine in sepsis and septic shock: A systematic review. Nutr Health. 2021 May 26:2601060211018371. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34039089/
  242. ASCOR drug-label. https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2017/209112s000lbl.pdf
  243. Ahmed J, Zaman MM, Ali SM. Immunological response to antioxidant vitamin supplementation in rural Bangladeshi school children with group A streptococcal infection. Asia Pac J Clin Nutr. 2004;13(3):226-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15331332/
  244. Fuchs-Tarlovsky V, Rivera MA, Altamirano KA, et al. Antioxidant supplementation has a positive effect on oxidative stress and hematological toxicity during oncology treatment in cervical cancer patients. Support Care Cancer. 2013 May;21(5):1359-63.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23238653/
  245. Weijl NI, Elsendoorn TJ, Lentjes EG, et al. Supplementation with antioxidant micronutrients and chemotherapy-induced toxicity in cancer patients treated with cisplatin-based chemotherapy: a randomised, double-blind, placebo-controlled study. Eur J Cancer. 2004 Jul;40(11):1713-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15251161/
  246. Tarladacalisir YT, Kanter M, Uygun M. Protective effects of vitamin C on cisplatin-induced renal damage: a light and electron microscopic study. Ren Fail. 2008;30(1):1-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18197536/
  247. Gao LP, Li Z, Guo ZY, et al. The effects of vitamin C on DDP-induced anemia in rats. Toxicol Mech Methods. 2013 Jul;23(6):383-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23343350/
  248. Celebi S, Gurdal MM, Ozkul MH, et al. The effect of intratympanic vitamin C administration on cisplatin-induced ototoxicity. Eur Arch Otorhinolaryngol. 2013 Mar;270(4):1293-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22907028/
  249. Tokgöz SA, Vuralkan E, Sonbay ND, et al. Protective effects of vitamins E, B and C and L-carnitine in the prevention of cisplatin-induced ototoxicity in rats. J Laryngol Otol. 2012 May;126(5):464-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22490890/
  250. Alam J, Subhan F, Ullah I, et al. Synthetic and natural antioxidants attenuate cisplatin-induced vomiting. BMC Pharmacol Toxicol. 2017 Jan 13;18(1):4.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28081725/
  251. Fritz H, Flower G, Weeks L, et al. Intravenous Vitamin C and Cancer: A Systematic Review. Integr Cancer Ther. 2014 Jul;13(4):280-300.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24867961/
  252. Abdel-Latif MM, Raouf AA, Sabra K, et al. Vitamin C enhances chemosensitization of esophageal cancer cells in vitro. J Chemother. 2005 Oct;17(5):539-49. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16323444/
  253. Kurbacher CM, Wagner U, Kolster B, et al. Ascorbic acid (vitamin C) improves the antineoplastic activity of doxorubicin, cisplatin, and paclitaxel in human breast carcinoma cells in vitro. Cancer Lett. 1996 Jun 5;103(2):183-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8635156/
  254. Prasad KN, Sinha PK, Ramanujam M, et al. Sodium ascorbate potentiates the growth inhibitory effect of certain agents on neuroblastoma cells in culture. Proc Natl Acad Sci U S A. 1979 Feb;76(2):829-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/284405/
  255. Prasad SB, Giri A, Arjun J. Use of subtherapeutical dose of cisplatin and vitamin C against murine Dalton's lymphoma. Pol J Pharmacol Pharm. 1992 Jul-Aug;44(4):383-91. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1287602/
  256. Reddy VG, Khanna N, Singh N. Vitamin C augments chemotherapeutic response of cervical carcinoma HeLa cells by stabilizing P53. Biochem Biophys Res Commun. 2001 Mar 30;282(2):409-15.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11401473/
  257. Sarna S, Bhola RK. Chemo-immunotherapeutical studies on Dalton's lymphoma in mice using cisplatin and ascorbic acid: synergistic antitumor effect in vivo and in vitro. Arch Immunol Ther Exp (Warsz). 1993;41(5-6):327-33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8010874/
  258. Bakalova R, Semkova S, Ivanova D, et al. Selective Targeting of Cancerous Mitochondria and Suppression of Tumor Growth Using Redox-Active Treatment Adjuvant. Oxid Med Cell Longev. 2020 Nov 2;2020:6212935. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33204397/
  259. Ma Y, Chapman J, Levine M, et al. High-dose parenteral ascorbate enhanced chemosensitivity of ovarian cancer and reduced toxicity of chemotherapy. Sci Transl Med. 2014 Feb 5;6(222):222ra18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24500406/
  260. Hoffer LJ, Robitaille L, Zakarian R, et al. High-dose intravenous vitamin C combined with cytotoxic chemotherapy in patients with advanced cancer: a phase I-II clinical trial. PLoS One. 2015 Apr 7;10(4):e0120228.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25848948/
  261. Ou J, Zhu X, Zhang H, et al. A Retrospective Study of Gemcitabine and Carboplatin With or Without Intravenous Vitamin C on Patients With Advanced Triple-Negative Breast Cancer. Integr Cancer Ther. 2020 Jan-Dec;19:1534735419895591. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32070148/
  262. Drisko JA, Chapman J, Hunter VJ. The use of antioxidants with first-line chemotherapy in two cases of ovarian cancer. J Am Coll Nutr. 2003 Apr;22(2):118-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12672707/
  263. Pathak AK, Bhutani M, Guleria R, et al. Chemotherapy alone vs. chemotherapy plus high dose multiple antioxidants in patients with advanced non small cell lung cancer. J Am Coll Nutr. 2005 Feb;24(1):16-21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15670980/
  264. Wang F, He MM, Wang ZX, et al. Phase I study of high-dose ascorbic acid with mFOLFOX6 or FOLFIRI in patients with metastatic colorectal cancer or gastric cancer. BMC Cancer. 2019 May 16;19(1):460. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31096937/ 
  265. Pires AS, Marques CR, Encarnação JC, et al. Ascorbic Acid Chemosensitizes Colorectal Cancer Cells and Synergistically Inhibits Tumor Growth. Front Physiol. 2018 Jul 23;9:911. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30083105/
  266. Joseph EK, Chen X, Bogen O, et al. Oxaliplatin acts on IB4-positive nociceptors to induce an oxidative stress-dependent acute painful peripheral neuropathy. J Pain. 2008 May;9(5):463-72. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18359667/
  267. D'Souza GG, Wang T, Rockwell K, et al. Surface modification of pharmaceutical nanocarriers with ascorbate residues improves their tumor-cell association and killing and the cytotoxic action of encapsulated paclitaxel in vitro. Pharm Res. 2008 Nov;25(11):2567-72.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18618230/
  268. Pathak AK, Singh N, Khanna N, et al. Potentiation of the effect of paclitaxel and carboplatin by antioxidant mixture on human lung cancer h520 cells. J Am Coll Nutr. 2002 Oct;21(5):416-21. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12356783/
  269. Park JH, Davis KR, Lee G, et al. Ascorbic acid alleviates toxicity of paclitaxel without interfering with the anticancer efficacy in mice. Nutr Res. 2012 Nov;32(11):873-83. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23176798/
  270. Martinotti S, Ranzato E, Burlando B. In vitro screening of synergistic ascorbate-drug combinations for the treatment of malignant mesothelioma. Toxicol In Vitro. 2011 Dec;25(8):1568-74. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21645609/
  271. Suhail N, Bilal N, Khan HY, et al. Effect of vitamins C and E on antioxidant status of breast-cancer patients undergoing chemotherapy. J Clin Pharm Ther. 2012 Feb;37(1):22-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21204889/
  272. Haq AA, Nigar S, Rehman D. Potential of ascorbic acid as antioxidant on chemotherapeutic agent induced change in morphology of testes. J Pak Med Assoc. 2017 Apr;67(4):586-589.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28420921/
  273. Akolkar G, da Silva Dias D, Ayyappan P, et al. Vitamin C mitigates oxidative/nitrosative stress and inflammation in doxorubicin-induced cardiomyopathy. Am J Physiol Heart Circ Physiol. 2017 Oct 1;313(4):H795-H809.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28710069/
  274. Shimpo K, Nagatsu T, Yamada K, et al. Ascorbic acid and adriamycin toxicity. Am J Clin Nutr. 1991 Dec;54(6 Suppl):1298S-1301S. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1962586/
  275. Yang Y, Lu X, Liu Q, et al. Palmitoyl ascorbate and doxorubicin co-encapsulated liposome for synergistic anticancer therapy. Eur J Pharm Sci. 2017 Jul 15;105:219-229. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28526602/
  276. Taper HS, de Gerlache J, Lans M, et al. Non-toxic potentiation of cancer chemotherapy by combined C and K3 vitamin pre-treatment. Int J Cancer. 1987 Oct 15;40(4):575-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3666992/
  277. Heaney ML, Gardner JR, Karasavvas N, et al. Vitamin C antagonizes the cytotoxic effects of antineoplastic drugs. Cancer Res. 2008 Oct 1;68(19):8031-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18829561/
  278. Vollbracht C, Schneider B, Leendert V, et al. Intravenous vitamin C administration improves quality of life in breast cancer patients during chemo-/radiotherapy and aftercare: results of a retrospective, multicentre, epidemiological cohort study in Germany. In Vivo. 2011 Nov-Dec;25(6):983-90. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22021693/
  279. Zhao H, Zhu H, Huang J, et al. The synergy of Vitamin C with decitabine activates TET2 in leukemic cells and significantly improves overall survival in elderly patients with acute myeloid leukemia. Leuk Res. 2018 Mar;66:1-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29331774/
  280. Kawada H, Sawanobori M, Tsuma-Kaneko M, et al. Phase I Clinical Trial of Intravenous L-ascorbic Acid Following Salvage Chemotherapy for Relapsed B-cell non-Hodgkin's Lymphoma. Tokai J Exp Clin Med. 2014 Sep 20;39(3):111-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25248425/
  281. Monti DA, Mitchell E, Bazzan AJ, et al. Phase I evaluation of intravenous ascorbic acid in combination with gemcitabine and erlotinib in patients with metastatic pancreatic cancer. PLoS One. 2012;7(1):e29794.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22272248/
  282. Welsh JL, Wagner BA, van't Erve TJ, et al. Pharmacological ascorbate with gemcitabine for the control of metastatic and node-positive pancreatic cancer (PACMAN): results from a phase I clinical trial. Cancer Chemother Pharmacol. 2013 Mar;71(3):765-75. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23381814/
  283. Alexander MS, Wilkes JG, Schroeder SR, et al. Pharmacologic Ascorbate Reduces Radiation-Induced Normal Tissue Toxicity and Enhances Tumor Radiosensitization in Pancreatic Cancer. Cancer Res. 2018 Dec 15;78(24):6838-6851.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30254147/
  284. Polireddy K, Dong R, Reed G, et al. High Dose Parenteral Ascorbate Inhibited Pancreatic Cancer Growth and Metastasis: Mechanisms and a Phase I/IIa study. Sci Rep. 2017 Dec 7;7(1):17188. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29215048/ 
  285. Espey MG, Chen P, Chalmers B, et al. Pharmacologic ascorbate synergizes with gemcitabine in preclinical models of pancreatic cancer. Free Radic Biol Med. 2011 Jun 1;50(11):1610-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21402145/
  286. Welch JS, Klco JM, Gao F, et al. Combination decitabine, arsenic trioxide, and ascorbic acid for the treatment of myelodysplastic syndrome and acute myeloid leukemia: a phase I study. Am J Hematol. 2011 Sep;86(9):796-800. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21815182/
  287. Nakanishi K, Goto K, Kondo K, et al. Irinotecan-Induced Skin Dryness Is Ameliorated By Orally Administered High-Dose Vitamin C In Mice. J Exp Pharmacol. 2019 Oct 9;11:109-114.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31632159/
  288. Kondo K, Sano R, Goto K, et al. Administration of High-Dose Vitamin C and Irinotecan Ameliorates Colorectal Cancer Induced by Azoxymethane and Dextran Sodium Sulfate in Mice. Biol Pharm Bull. 2018;41(12):1797-1803.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30504681/
  289. Sinha BK, van 't Erve TJ, Kumar A, et al. Synergistic enhancement of topotecan-induced cell death by ascorbic acid in human breast MCF-7 tumor cells. Free Radic Biol Med. 2017 Dec;113:406-412. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29079526/
  290. Riordan HD, Riordan NH, Jackson JA, et al. Intravenous vitamin C as a chemotherapy agent: a report on clinical cases. P R Health Sci J. 2004 Jun;23(2):115-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15377059/
  291. Muralikrishnan G, Amalan Stanley V, Sadasivan Pillai K. Dual role of vitamin C on lipid profile and combined application of cyclophosphamide, methotrexate and 5-fluorouracil treatment in fibrosarcoma-bearing rats. Cancer Lett. 2001 Aug 28;169(2):115-20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11431099/
  292. Babu JR, Sundravel S, Arumugam G, et al. Salubrious effect of vitamin C and Vitamin E on tamoxifen-treated women in breast cancer with reference to plasma lipid and lipoprotein levels. Cancer Lett. 2000 Apr 3;151(1):1-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/10766415/
  293. Sundravel S, Shanthi P, Sachdanandam P. Therapeutic potential of riboflavin, niacin and ascorbic acid on carbohydrate metabolizing enzymes in secondary endometrial carcinoma bearing rats. Mol Cell Biochem. 2006 Aug;288(1-2):73-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16691316/
  294. Taper HS, Roberfroid M. Non-toxic sensitization of cancer chemotherapy by combined vitamin C and K3 pretreatment in a mouse tumor resistant to oncovin. Anticancer Res. 1992 Sep-Oct;12(5):1651-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1444232/
  295. Horstman MG, Meadows GG, Yost GS. Separate mechanisms for procarbazine spermatotoxicity and anticancer activity. Cancer Res. 1987 Mar 15;47(6):1547-50.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3815355/
  296. Farshid AA, Tamaddonfard E, Ranjbar S. Oral administration of vitamin C and histidine attenuate cyclophosphamide-induced hemorrhagic cystitis in rats. Indian J Pharmacol. 2013 Mar-Apr;45(2):126-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23716886/
  297. Das UB, Mallick M, Debnath JM, et al. Protective effect of ascorbic acid on cyclophosphamide- induced testicular gametogenic and androgenic disorders in male rats. Asian J Androl. 2002 Sep;4(3):201-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12364977/
  298. Vasavi H, Thangaraju M, Babu JR, et al. The salubrious effects of ascorbic acid on cyclophosphamide instigated lipid abnormalities in fibrosarcoma bearing rats. Cancer Biochem Biophys. 1998 Jun;16(1-2):71-83.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9923969/
  299. Kola I, Vogel R, Spielmann H. Co-administration of ascorbic acid with cyclophosphamide (CPA) to pregnant mice inhibits the clastogenic activity of CPA in preimplantation murine blastocysts. Mutagenesis. 1989 Jul;4(4):297-301. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2674608/
  300. Kilarkaje N, Mousa AM, Al-Bader MM, et al. Antioxidants enhance the recovery of three cycles of bleomycin, etoposide, and cisplatin-induced testicular dysfunction, pituitary-testicular axis, and fertility in rats. Fertil Steril. 2013 Oct;100(4):1151-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23850298/
  301. Verrax J, Calderon PB. Pharmacologic concentrations of ascorbate are achieved by parenteral administration and exhibit antitumoral effects. Free Radic Biol Med. 2009 Jul 1;47(1):32-40. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19254759/
  302. Gokturk D, Kelebek H, Ceylan S, et al. The Effect of Ascorbic Acid over the Etoposide- and Temozolomide-Mediated Cytotoxicity in Glioblastoma Cell Culture: A Molecular Study. Turk Neurosurg. 2018;28(1):13-18. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28191621/
  303. Gokhalé P, Patel T, Morrison MJ, et al. The effect of intracellular ascorbate on the susceptibility of HL60 and Jurkat cells to chemotherapy agents. Apoptosis. 2006 Oct;11(10):1737-46. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16951922/
  304. Desai VG, Lyn-Cook LE, Aidoo A, et al. Modulation of antioxidant enzymes in bleomycin-treated rats by vitamin C and beta-carotene. Nutr Cancer. 1997;29(2):127-32. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9427975/
  305. Vijayalaxmi KK, Venu R. In vivo anticlastogenic effects of L-ascorbic acid in mice. Mutat Res. 1999 Jan 2;438(1):47-51. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9858682/
  306. Maher HM, Alzoman NZ, Shehata SM. Ultra-performance LC-MS/MS study of the pharmacokinetic interaction of imatinib with selected vitamin preparations in rats. Bioanalysis. 2018 Jul;10(14):1099-1113. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30047806/
  307. Akbulut S, Elbe H, Eris C, et al. Cytoprotective effects of amifostine, ascorbic acid and N-acetylcysteine against methotrexate-induced hepatotoxicity in rats. World J Gastroenterol. 2014 Aug 7;20(29):10158-65.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25110444/
  308. Savran M, Cicek E, Doguc DK, et al. Vitamin C attenuates methotrexate-induced oxidative stress in kidney and liver of rats. Physiol Int. 2017 Jun 29:1-11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28658959/
  309. Sayılmaz A, Karabulut YY, Özgörgülü A. The histopathological evaluation of healing effects of vitamin C administered before methotrexate therapy on testicular injury induced by methotrexate. Turk J Urol. 2016 Dec;42(4):235-239. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27909615/
  310. da Silva Ferreira AR, Wardill HR, Havinga R, et al. Prophylactic Treatment with Vitamins C and B2 for Methotrexate-Induced Gastrointestinal Mucositis. Biomolecules. 2020 Dec 29;11(1):34.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33383956/
  311. Lorenzato A, Magrì A, Matafora V, et al. Vitamin C Restricts the Emergence of Acquired Resistance to EGFR-Targeted Therapies in Colorectal Cancer. Cancers (Basel). 2020 Mar 14;12(3):685. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32183295/
  312. Jung SA, Lee DH, Moon JH, et al. L-Ascorbic acid can abrogate SVCT-2-dependent cetuximab resistance mediated by mutant KRAS in human colon cancer cells. Free Radic Biol Med. 2016 Jun;95:200-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27012422/
  313. Schoenfeld JD, Sibenaller ZA, Mapuskar KA, et al. O2⋅- and H2O2-Mediated Disruption of Fe Metabolism Causes the Differential Susceptibility of NSCLC and GBM Cancer Cells to Pharmacological Ascorbate. Cancer Cell. 2017 Apr 10;31(4):487-500.e8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28366679/
  314. Baillie N, Carr AC, Peng S. The Use of Intravenous Vitamin C as a Supportive Therapy for a Patient with Glioblastoma Multiforme. Antioxidants (Basel). 2018 Aug 30;7(9):115. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30200187/
  315. Park WH, Kim SH. MG132, a proteasome inhibitor, induces human pulmonary fibroblast cell death via increasing ROS levels and GSH depletion. Oncol Rep. 2012 Apr;27(4):1284-91. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22266922/
  316. Hong SW, Jin DH, Hahm ES, et al. Ascorbate (vitamin C) induces cell death through the apoptosis-inducing factor in human breast cancer cells. Oncol Rep. 2007 Oct;18(4):811-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17786340/
  317. Günes-Bayir A, Kiziltan HS. Palliative Vitamin C Application in Patients with Radiotherapy-Resistant Bone Metastases: A Retrospective Study. Nutr Cancer. 2015;67(6):921-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26168394/
  318. Park H, Kang J, Choi J, et al. The Effect of High Dose Intravenous Vitamin C During Radiotherapy on Breast Cancer Patients' Neutrophil-Lymphocyte Ratio. J Altern Complement Med. 2020 Nov;26(11):1039-1046. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32876471/
  319. Chung MK, Kim do H, Ahn YC, et al. Randomized Trial of Vitamin C/E Complex for Prevention of Radiation-Induced Xerostomia in Patients with Head and Neck Cancer. Otolaryngol Head Neck Surg. 2016 Sep;155(3):423-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27048670/
  320. Halperin EC, Gaspar L, George S, et al. A double-blind, randomized, prospective trial to evaluate topical vitamin C solution for the prevention of radiation dermatitis. CNS Cancer Consortium. Int J Radiat Oncol Biol Phys. 1993 Jun 15;26(3):413-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8514538/
  321. Sharma M, Khan H, Thall PF, et al. A randomized phase 2 trial of a preparative regimen of bortezomib, high-dose melphalan, arsenic trioxide, and ascorbic acid. Cancer. 2012 May 1;118(9):2507-15. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21887685/
  322. Held LA, Rizzieri D, Long GD, et al. A Phase I study of arsenic trioxide (Trisenox), ascorbic acid, and bortezomib (Velcade) combination therapy in patients with relapsed/refractory multiple myeloma. Cancer Invest. 2013 Mar;31(3):172-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23406188/
  323. Qian W, Wang L, Li P, et al. Efficiency and Tolerability of Induction and Consolidation Therapy with Arsenic Trioxide/Bortezomib/Ascorbic Acid/Dexamethasone (ABCD) Regimen Compared to Bortezomib/Dexamethasone (BD) Regimen in Newly Diagnosed Myeloma Patients. Cancer Manag Res. 2020 Jan 20;12:431-441. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32021455/ 
  324. Berenson JR, Yellin O, Woytowitz D, et al. Bortezomib, ascorbic acid and melphalan (BAM) therapy for patients with newly diagnosed multiple myeloma: an effective and well-tolerated frontline regimen. Eur J Haematol. 2009 Jun;82(6):433-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19226361/
  325. Zou W, Yue P, Lin N, et al. Vitamin C inactivates the proteasome inhibitor PS-341 in human cancer cells. Clin Cancer Res. 2006 Jan 1;12(1):273-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16397052/
  326. Berenson JR, Matous J, Swift RA, et al. A phase I/II study of arsenic trioxide/bortezomib/ascorbic acid combination therapy for the treatment of relapsed or refractory multiple myeloma. Clin Cancer Res. 2007 Mar 15;13(6):1762-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17363530/
  327. Perrone G, Hideshima T, Ikeda H, et al. Ascorbic acid inhibits antitumor activity of bortezomib in vivo. Leukemia. 2009 Sep;23(9):1679-86. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19369963/
  328. Shatzer AN, Espey MG, Chavez M, et al. Ascorbic acid kills Epstein-Barr virus positive Burkitt lymphoma cells and Epstein-Barr virus transformed B-cells in vitro, but not in vivo. Leuk Lymphoma. 2013 May;54(5):1069-78.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23067008/
  329. Llobet D, Eritja N, Encinas M, et al. Antioxidants block proteasome inhibitor function in endometrial carcinoma cells. Anticancer Drugs. 2008 Feb;19(2):115-24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18176107/
  330. Bannerman B, Xu L, Jones M, et al. Preclinical evaluation of the antitumor activity of bortezomib in combination with vitamin C or with epigallocatechin gallate, a component of green tea. Cancer Chemother Pharmacol. 2011 Nov;68(5):1145-54. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21400028/
  331. Nakano A, Abe M, Oda A, et al. Delayed treatment with vitamin C and N-acetyl-L-cysteine protects Schwann cells without compromising the anti-myeloma activity of bortezomib. Int J Hematol. 2011 Jun;93(6):727-735. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21526377/
  332. Berenson JR, Boccia R, Siegel D, et al. Efficacy and safety of melphalan, arsenic trioxide and ascorbic acid combination therapy in patients with relapsed or refractory multiple myeloma: a prospective, multicentre, phase II, single-arm study. Br J Haematol. 2006 Oct;135(2):174-83. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17010047/ 
  333. Xia J, Xu H, Zhang X, et al. Multiple Myeloma Tumor Cells are Selectively Killed by Pharmacologically-dosed Ascorbic Acid. EBioMedicine. 2017 Apr;18:41-49.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28229908/
  334. Domingo JL, Gomez M, Llobet JM, et al. Effect of ascorbic acid on gastrointestinal aluminium absorption. Lancet. 1991 Dec 7;338(8780):1467. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1683458/
  335. Domingo JL, Gomez M, Llobet JM, et al. Influence of some dietary constituents on aluminum absorption and retention in rats. Kidney Int. 1991 Apr;39(4):598-601. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2051716/
  336. Colomina MT, Gómez M, Domingo JL, et al. Lack of maternal and developmental toxicity in mice given high doses of aluminium hydroxide and ascorbic acid during gestation. Pharmacol Toxicol. 1994 Apr-May;74(4-5):236-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8090692/
  337. Wiesner A, Gajewska D, Paśko P. Levothyroxine Interactions with Food and Dietary Supplements-A Systematic Review. Pharmaceuticals (Basel). 2021 Mar 2;14(3):206. http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33801406/
  338. Yosaee S, Keshtkaran Z, Abdollahi S, et al. The effect of vitamin C supplementation on mood status in adults: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled clinical trials. Gen Hosp Psychiatry. 2021 Jul-Aug;71:36-42. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33932734/
  339. Fujii T, Salanti G, Belletti A, et al. Effect of adjunctive vitamin C, glucocorticoids, and vitamin B1 on longer-term mortality in adults with sepsis or septic shock: a systematic review and a component network meta-analysis. Intensive Care Med. 2022 Jan;48(1):16-24. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34750650/
  340. Assouline B, Faivre A, Verissimo T, et al. Thiamine, Ascorbic Acid, and Hydrocortisone As a Metabolic Resuscitation Cocktail in Sepsis: A Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials With Trial Sequential Analysis. Crit Care Med. 2021 Dec 1;49(12):2112-2120. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34582409/
  341. Chang C, Luo K, Zhu H, Deng G, Gao Q. [Therapeutic effect of hydrocortisone combined with vitamin C and vitamin B1 on patients with sepsis: a Meta-analysis]. Zhonghua Wei Zhong Bing Ji Jiu Yi Xue. 2021 Sep;33(9):1040-1046. Chinese. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34839858/
  342. Ge Z, Huang J, Liu Y, et al. Thiamine combined with vitamin C in sepsis or septic shock: a systematic review and meta-analysis. Eur J Emerg Med. 2021 Jun 1;28(3):189-195. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33709993/
  343. Xing X, Xu M, Yang L, et al. The efficacy of intravenous vitamin C in critically ill patients: A meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2021 May;40(5):2630-2639. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33933729/
  344. Ammar MA, Ammar AA, Condeni MS, Bell CM. Vitamin C for Sepsis and Septic Shock. Am J Ther. 2021 Jul 5;28(6):e649-e679. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34264892/
  345. Krishnan K, Wassermann TB, Tednes P, et al. Beyond the bundle: Clinical controversies in the management of sepsis in emergency medicine patients. Am J Emerg Med. 2022 Jan;51:296-303. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34785486/
  346. Song WL, Wu JF. [The controversy and value of the combination of hydrocortisone, ascorbic acid and thiamine in treating sepsis]. Zhonghua Yi Xue Za Zhi. 2021 May 11;101(17):1206-1209. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34865389/
  347. Li YR, Zhu H. Vitamin C for sepsis intervention: from redox biochemistry to clinical medicine. Mol Cell Biochem. 2021 Dec;476(12):4449-4460. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34478032/
  348. Rawat D, Roy A, Maitra S, Gulati A, Khanna P, Baidya DK. Vitamin C and COVID-19 treatment: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Diabetes Metab Syndr. 2021 Nov-Dec;15(6):102324. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34739908/
  349. Kwak SG, Choo YJ, Chang MC. The effectiveness of high-dose intravenous vitamin C for patients with coronavirus disease 2019: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Dec 22;64:102797.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34953366/
  350. Miranda-Massari JR, Toro AP, Loh D, et al. The Effects of Vitamin C on the Multiple Pathophysiological Stages of COVID-19. Life (Basel). 2021 Dec 3;11(12):1341. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34947872/
  351. Uddin MS, Millat MS, Baral PK, et al. The protective role of vitamin C in the management of COVID-19: A Review. J Egypt Public Health Assoc. 2021 Dec 11;96(1):33. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34894332/
  352. Holford P, Carr AC, Zawari M, Vizcaychipi MP. Vitamin C Intervention for Critical COVID-19: A Pragmatic Review of the Current Level of Evidence. Life (Basel). 2021 Nov 1;11(11):1166. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34833042/
  353. Kumari P, Dembra S, Dembra P, et al. The Role of Vitamin C as Adjuvant Therapy in COVID-19. Cureus. 2020 Nov 30;12(11):e11779. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33409026/
  354. Thomas S, Patel D, Bittel B, et al. Effect of High-Dose Zinc and Ascorbic Acid Supplementation vs Usual Care on Symptom Length and Reduction Among Ambulatory Patients With SARS-CoV-2 Infection: The COVID A to Z Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2021 Feb 1;4(2):e210369. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/
  355. Zhang J, Rao X, Li Y, et al. Pilot trial of high-dose vitamin C in critically ill COVID-19 patients. Ann Intensive Care. 2021 Jan 9;11(1):5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33420963/
  356. Gao D, Xu M, Wang G, et al. The efficiency and safety of high-dose vitamin C in patients with COVID-19: a retrospective cohort study. Aging (Albany NY). 2021 Feb 26;13(5):7020-7034. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33638944/
  357. Li M, Ching TH, Hipple C, et al. Use of Intravenous Vitamin C in Critically Ill Patients With COVID-19 Infection. J Pharm Pract. 2021 Jun 8:8971900211015052. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34098784/
  358. Suna K, Melahat UŞ, Murat Y, et al. Effect of high-dose intravenous vitamin C on prognosis in patients with SARS-CoV-2 pneumonia. Med Clin (Barc). 2021 May 11:S0025-7753(21)00252-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34103164/
  359. Zhao B, Liu M, Liu P, et al. High Dose Intravenous Vitamin C for Preventing The Disease Aggravation of Moderate COVID-19 Pneumonia. A Retrospective Propensity Matched Before-After Study. Front Pharmacol. 2021 Apr 22;12:638556. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33967773/
  360. Darban M, Malek F, Memarian M, et al. Efficacy of high dose vitamin C, melatonin and zinc in Iranian patients with acute respiratory syndrome due to coronavirus infection: a pilot randomized trial. J Cell Mol Anesth. 2021;6(2):164–167.  https://www.researchgate.net/publication/353038236
  361. Hakamifard A, Soltani R, Maghsoudi A, et al. The effect of Vitamin E and vitamin C in patients with COVID-19 pneumonia; a randomized controlled clinical trial. Immunopathol Persa, 2022;8(1):e08. https://www.researchgate.net/publication/351106686
  362. Milani GP, Macchi M, Guz-Mark A. Vitamin C in the Treatment of COVID-19. Nutrients. 2021 Apr 1;13(4):1172. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33916257/
  363. duplicate of 351
  364. duplicate of 352
  365. Borran M, Dashti-Khavidaki S, Alamdari A, Naderi N. Vitamin C and kidney transplantation: Nutritional status, potential efficacy, safety, and interactions. Clin Nutr ESPEN. 2021 Feb;41:1-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33487249/
  366. Conner TA, McQuade C, Olp J, Pai AB. Effect of intravenous vitamin C on cytokine activation and oxidative stress in end-stage renal disease patients receiving intravenous iron sucrose. Biometals. 2012 Oct;25(5):961-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22706571/
  367. Rahmani H, Khalili H. Prevention of vancomycin-induced nephrotoxicity; an update review of clinical and preclinical studies. Infect Disord Drug Targets. 2021 Mar 31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33797371/
  368. Hesham El-Sherazy N, Samir Bazan N, Mahmoud Shaheen S, A Sabri N. Impact of ascorbic acid in reducing the incidence of vancomycin associated nephrotoxicity in critically ill patients: A preliminary randomized controlled trial. F1000Res. 2021 Sep 16;10:929.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34621519/
  369. He J, Xu W, Zheng X, et al. Vitamin C reduces vancomycin-related nephrotoxicity through the inhibition of oxidative stress, apoptosis, and inflammation in mice. Ann Transl Med. 2021 Aug;9(16):1319.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34532456/
  370. Zasowska-Nowak A, Nowak PJ, Ciałkowska-Rysz A. High-Dose Vitamin C in Advanced-Stage Cancer Patients. Nutrients. 2021 Feb 26;13(3):735. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33652579/
  371. Bahlis NJ, McCafferty-Grad J, Jordan-McMurry I, et al. Feasibility and correlates of arsenic trioxide combined with ascorbic acid-mediated depletion of intracellular glutathione for the treatment of relapsed/refractory multiple myeloma. Clin Cancer Res. 2002 Dec;8(12):3658-68. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12473574/
  372. Villagran M, Ferreira J, Martorell M, Mardones L. The Role of Vitamin C in Cancer Prevention and Therapy: A Literature Review. Antioxidants (Basel). 2021 Nov 26;10(12):1894. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34942996/
  373. Abou-Jawde RM, Reed J, Kelly M, et al. Efficacy and safety results with the combination therapy of arsenic trioxide, dexamethasone, and ascorbic acid in multiple myeloma patients: a phase 2 trial. Med Oncol. 2006;23(2):263-72. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16720927/
  374. Wu KL, Beksac M, van Droogenbroeck J, et al. Phase II multicenter study of arsenic trioxide, ascorbic acid and dexamethasone in patients with relapsed or refractory multiple myeloma. Haematologica. 2006 Dec;91(12):1722-3.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17145617/
  375. Bruckner H, Hirschfeld A, Gurell D, Lee K. Broad safety impact of high-dose ascorbic acid and induction chemotherapy for high-risk pancreatic cancer. J Clin Oncol. 2017;35(15_suppl):e15711. https://www.researchgate.net/publication/327488303
  376. Böttger F, Vallés-Martí A, Cahn L, Jimenez CR. High-dose intravenous vitamin C, a promising multi-targeting agent in the treatment of cancer. J Exp Clin Cancer Res. 2021 Oct 30;40(1):343.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34717701/
  377. Allen BG, Bodeker KL, Smith MC, et al. First-in-Human Phase I Clinical Trial of Pharmacologic Ascorbate Combined with Radiation and Temozolomide for Newly Diagnosed Glioblastoma. Clin Cancer Res. 2019 Nov 15;25(22):6590-6597. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31427282/
  378. Renner O, Burkard M, Michels H, et al. Parenteral high‑dose ascorbate - A possible approach for the treatment of glioblastoma (Review). Int J Oncol. 2021 Jun;58(6):35. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33955499/
  379. Mason SA, Keske MA, Wadley GD. Effects of Vitamin C Supplementation on Glycemic Control and Cardiovascular Risk Factors in People With Type 2 Diabetes: A GRADE-Assessed Systematic Review and Meta-analysis of Randomized Controlled Trials. Diabetes Care. 2021 Feb;44(2):618-630.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33472962/
  380. Namkhah Z, Ashtary-Larky D, Naeini F, et al. Does vitamin C supplementation exert profitable effects on serum lipid profile in patients with type 2 diabetes? A systematic review and dose-response meta-analysis. Pharmacol Res. 2021 Jul;169:105665. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33984490/
  381. Tareke AA, Hadgu AA. The effect of vitamin C supplementation on lipid profile of type 2 diabetic patients: a systematic review and meta-analysis of clinical trials. Diabetol Metab Syndr. 2021 Mar 2;13(1):24.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33653396/
  382. Agnieszka W, Paweł P, Małgorzata K. How to optimize the effectiveness and safety of Parkinson's disease therapy? - a systematic review of drugs interactions with food and dietary supplements. Curr Neuropharmacol. 2021 Nov 16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34784871/
  383. Mills E, Montori V, Perri D, Phillips E, Koren G. Natural health product-HIV drug interactions: a systematic review. Int J STD AIDS. 2005 Mar;16(3):181-6.
  384. Lee LS, Andrade AS, Flexner C. Interactions between natural health products and antiretroviral drugs: pharmacokinetic and pharmacodynamic effects. Clin Infect Dis. 2006 Oct 15;43(8):1052-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16983620/
  385. Straw GM, Bigelow LB, Kirch DG. Haloperidol and reduced haloperidol concentrations and psychiatric ratings in schizophrenic patients treated with ascorbic acid. J Clin Psychopharmacol. 1989 Apr;9(2):130-2.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2566628/
  386. Upton RA. Pharmacokinetic interactions between theophylline and other medication (Part I). Clin Pharmacokinet. 1991 Jan;20(1):66-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1674242/
  387. Wilson JT, Boxtel CJ, Alvan G, Sjoqvist F. Failure of vitamin C to affect the pharmacokinetic profile of antipyrine in man. J Clin Pharmacol. 1976 May-Jun;16(5-6):265-70. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1262536/
  388. Houston JB. Effect of vitamin C supplement on antipyrine disposition in man. Br J Clin Pharmacol. 1977 Apr;4(2):236-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/861139/
  389. Smithard DJ, Langman MJ. Vitamin C and drug metabolism. Br Med J. 1977 Apr 16;1(6067):1029-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/851830/
  390. Blanchard J, Achari R, Harrison GG, Conrad KA. The influence of vitamin C on antipyrine pharmacokinetics in elderly men. Biopharm Drug Dispos. 1984 Jan-Mar;5(1):43-54.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6704506/
  391. Smithard DJ, Langman MJ. The effect of vitamin supplementation upon antipyrine metabolism in the elderly. Br J Clin Pharmacol. 1978 Feb;5(2):181-5.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/619951/
  392. Zhang Q, Zhu Z, Ni Y. Interaction between aspirin and vitamin C with human serum albumin as binary and ternary systems. Spectrochim Acta A Mol Biomol Spectrosc. 2020 Aug 5;236:118356. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32325408/
  393. Houston JB, Levy G. Effect of route of administration on competitive drug biotransformation interaction: salicylamide-ascorbic acid interaction in rats. J Pharmacol Exp Ther. 1976 Aug;198(2):284-94. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/948026/
  394. Tsuruta H, Yagishita T, Shimizu M, Tamura H. Megadose vitamin C suppresses sulfoconjugation in human colon carcinoma cell line Caco-2. Toxicol In Vitro. 2011 Mar;25(2):500-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21144891/
  395. Back DJ, Orme ML. Pharmacokinetic drug interactions with oral contraceptives. Clin Pharmacokinet. 1990 Jun;18(6):472-84. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2191822/
  396. van Heeswijk RP, Cooper CL, Foster BC, et al. Effect of high-dose vitamin C on hepatic cytochrome P450 3A4 activity. Pharmacotherapy. 2005 Dec;25(12):1725-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16305291/
  397. Mori T, Itoh S, Ohgiya S, et al. Regulation of CYP1A and CYP3A mRNAs by ascorbic acid in guinea pigs. Arch Biochem Biophys. 1997 Dec 15;348(2):268-77. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9434738/
  398. Kobayashi M, Hoshinaga Y, Miura N, et al. Ascorbic acid deficiency decreases hepatic cytochrome P-450, especially CYP2B1/2B2, and simultaneously induces heme oxygenase-1 gene expression in scurvy-prone ODS rats. Biosci Biotechnol Biochem. 2014;78(6):1060-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25036135/
  399. Kábrt J, Ocenásková J, Klein O, Pribyl T. Acute and chronic vitamin C deficiency in guinea-pigs: its effect on ceruloplasmin and cytochrome P 450 and B5 levels. Physiol Bohemoslov. 1982;31(3):249-54. http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6214811/
  400. Zannoni VG, Lynch MM. The role of ascorbic acid in drug metabolism. Drug Metab Rev. 1973;2(1):57-69.  http://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4590232/
  401. Zannoni VG, Sato PH. The effect of certain vitamin deficiencies on hepatic drug metabolism. Fed Proc. 1976 Nov;35(13):2464-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/976490/
  402. Bidlack WR, Brown RC, Mohan C. Nutritional parameters that alter hepatic drug metabolism, conjugation, and toxicity. Fed Proc. 1986 Feb;45(2):142-8.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3510912/
  403. Neumann CM, Zannoni VG. Ascorbic acid deficiency and hepatic UDP-glucuronyltransferase. Drug Metab Dispos. 1988 Jul-Aug;16(4):551-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/2903022/
  404. Matsushita N, Kobayashi T, Oda H, Horio F, Yoshida A. Ascorbic acid deficiency reduces the level of mRNA for cytochrome P-450 on the induction by polychlorinated biphenyls. J Nutr Sci Vitaminol (Tokyo). 1993 Aug;39(4):289-302. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8283309/
  405. Chanphai P, Tajmir-Riahi HA. Conjugation of vitamin C with serum proteins: A potential application for vitamin delivery. Int J Biol Macromol. 2019 Sep 15;137:966-972.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31295486/
  406. Nafisi S, Bagheri Sadeghi G, PanahYab A. Interaction of aspirin and vitamin C with bovine serum albumin. J Photochem Photobiol B. 2011 Dec 2;105(3):198-202. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21995892/
  407. Meucci E, Martorana GE, Ursitti A, et al. Vitamin C-bovine serum albumin binding behaviour. Ital J Biochem. 1987 Mar-Apr;36(2):75-81. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3597048/
  408. Li X, Wang G, Chen D, Lu Y. Binding of ascorbic acid and α-tocopherol to bovine serum albumin: a comparative study. Mol Biosyst. 2014 Feb;10(2):326-37.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24310979/
  409. Ioannides C, Stone AN, Breacker PJ, Basu TK. Impairment of absorption of ascorbic acid following ingestion of aspirin in guinea pigs. Biochem Pharmacol. 1982 Dec 15;31(24):4035-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/6818974/
  410. Daş N, Nebioğlu S. Vitamin C aspirin interactions in laboratory animals. J Clin Pharm Ther. 1992 Dec;17(6):343-6.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/1287025/
  411. Levine M, Espey MG, Chen Q. Losing and finding a way at C: new promise for pharmacologic ascorbate in cancer treatment. Free Radic Biol Med. 2009 Jul 1;47(1):27-9.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19361554/
  412. Boelens Keun JT, Arnoldussen IA, Vriend C, van de Rest O. Dietary Approaches to Improve Efficacy and Control Side Effects of Levodopa Therapy in Parkinson's Disease: A Systematic Review. Adv Nutr. 2021 Dec 1;12(6):2265-2287. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34113965/
  413. Suter M, Bollen Pinto B, et al. Efficacy and safety of perioperative vitamin C in patients undergoing noncardiac surgery: a systematic review and meta-analysis of randomized trials. Br J Anaesth. 2022 Jan 25:S0007-0912(21)00852-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35090721/
  414. Vitamin C Fact Sheet for Health Professionals. NIH. https://ods.od.nih.gov/factsheets/Vitaminc-HealthProfessional
  415. Rumbold A, Ota E, Nagata C, Shahrook S, Crowther CA. Vitamin C supplementation in pregnancy. Cochrane Database Syst Rev. 2015 Sep 29;(9):CD004072. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26415762/
  416. Institute of Medicine (US) Panel on Dietary Antioxidants and Related Compounds. Dietary Reference Intakes for Vitamin C, Vitamin E, Selenium, and Carotenoids. Washington (DC): National Academies Press (US); 2000. 5, vitamin C. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK225480/
  417. Kim Y, Oh YK, Lee J, Kim E. Could nutrient supplements provide additional glycemic control in diabetes management? A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials of as an add-on nutritional supplementation therapy. Arch Pharm Res. 2022 Mar;45(3):185-204.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35304727/
  418. Ao G, Li J, Yuan Y, Wang Y, Nasr B, Bao M, Gao M, Qi X. Intravenous vitamin C use and risk of severity and mortality in COVID-19: A systematic review and meta-analysis. Nutr Clin Pract. 2022 Apr;37(2):274-281.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35148440/
  419. Gavrielatou E, Xourgia E, Xixi NA, et al. Effect of Vitamin C on Clinical Outcomes of Critically Ill Patients With COVID-19: An Observational Study and Subsequent Meta-Analysis. Front Med (Lausanne). 2022 Feb 11;9:814587.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35223911
  420. Krishnan S, Patel K, Desai R, et al. Clinical comorbidities, characteristics, and outcomes of mechanically ventilated patients in the State of Michigan with SARS-CoV-2 pneumonia. J Clin Anesth. 2020 Dec;67:110005. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32707517/
  421. Zheng S, Chen Q, Jiang H, Guo C, Luo J, Li S, Wang H, Li H, Zheng X, Weng Z. No significant benefit of moderate-dose vitamin C on severe COVID-19 cases. Open Med (Wars). 2021 Sep 22;16(1):1403-1414. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34616916/
  422. Beigmohammadi MT, Bitarafan S, Hoseindokht A, et al. The effect of supplementation with vitamins A, B, C, D, and E on disease severity and inflammatory responses in patients with COVID-19: a randomized clinical trial. Trials. 2021 Nov 14;22(1):802. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34776002/
  423. Rosengrave P, Spencer E, Williman J, et al. Intravenous vitamin C administration to patients with septic shock: a pilot randomised controlled trial. Crit Care. 2022 Jan 25;26(1):26.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35073968/
  424. Wang K, Yin L, Song Y, et al. The Use of Hydrocortisone, Ascorbic Acid and Thiamine in Patients with Sepsis and Septic Shock - A Systematic Review. J Pharm Pract. 2022 Apr 23:8971900221097193.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35465689/
  425. Carr AC, Vissers MC. Synthetic or food-derived vitamin C--are they equally bioavailable? Nutrients. 2013 Oct 28;5(11):4284-304. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24169506/
  426. Padayatty SJ, Levine M. New insights into the physiology and pharmacology of vitamin C. CMAJ. 2001 Feb 6;164(3):353-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/11232136/
  427. Gregory JF 3rd. Ascorbic acid bioavailability in foods and supplements. Nutr Rev. 1993 Oct;51(10):301-3. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8302486/
  428. Mangels AR, Block G, Frey CM, et al. The bioavailability to humans of ascorbic acid from oranges, orange juice and cooked broccoli is similar to that of synthetic ascorbic acid. J Nutr. 1993 Jun;123(6):1054-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8505665/
  429. Liu P, Chen G, Zhang J. A Review of Liposomes as a Drug Delivery System: Current Status of Approved Products, Regulatory Environments, and Future Perspectives. Molecules. 2022 Feb 17;27(4):1372. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35209162/
  430. Shade CW. Liposomes as Advanced Delivery Systems for Nutraceuticals. Integr Med (Encinitas). 2016 Mar;15(1):33-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27053934/
  431. Łukawski M, Dałek P, Borowik T, Foryś A, Langner M, Witkiewicz W, Przybyło M. New oral liposomal vitamin C formulation: properties and bioavailability. J Liposome Res. 2020 Sep;30(3):227-234. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31264495/
  432. Levine M, Conry-Cantilena C, Wang Y, et al. Vitamin C pharmacokinetics in healthy volunteers: evidence for a recommended dietary allowance. Proc Natl Acad Sci U S A. 1996 Apr 16;93(8):3704-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8623000/
  433. Graumlich JF, Ludden TM, Conry-Cantilena C, Cantilena LR Jr, Wang Y, Levine M. Pharmacokinetic model of ascorbic acid in healthy male volunteers during depletion and repletion. Pharm Res. 1997 Sep;14(9):1133-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9327438/
  434. Duconge J, Miranda-Massari JR, Gonzalez MJ, Jackson JA, Warnock W, Riordan NH. Pharmacokinetics of vitamin C: insights into the oral and intravenous administration of ascorbate. P R Health Sci J. 2008 Mar;27(1):7-19. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18450228/
  435. Assadpour E, Mahdi Jafari S. A systematic review on nanoencapsulation of food bioactive ingredients and nutraceuticals by various nanocarriers. Crit Rev Food Sci Nutr. 2019;59(19):3129-3151. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29883187/
  436. Davis JL, Paris HL, Beals JW, et al. Liposomal-encapsulated Ascorbic Acid: Influence on Vitamin C Bioavailability and Capacity to Protect Against Ischemia-Reperfusion Injury. Nutr Metab Insights. 2016 Jun 20;9:25-30. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27375360/
  437. Gopi S, Balakrishnan P. Evaluation and clinical comparison studies on liposomal and non-liposomal ascorbic acid (vitamin C) and their enhanced bioavailability. J Liposome Res. 2021 Dec;31(4):356-364. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32901526/
  438. Johnston CS, Luo B. Comparison of the absorption and excretion of three commercially available sources of vitamin C. J Am Diet Assoc. 1994 Jul;94(7):779-81. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8021423/
  439. Cort WM. Antioxidant activity of tocopherols, ascorbyl palmitate, and ascorbic acid and their mode of action. J Am Oil Chem Soc. 1974 Jul;51(7):321-5. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/4845640/
  440. Ross, D. et al. Ascorbate 6-palmitate protects human erythrocytes from oxidative damage. Free Radical Biology and Medicine. 1999; volume 26: pages 81-89. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9890643/
  441. DE RITTER E, COHEN N, RUBIN SH. Physiological availability of dehydro-L-ascorbic acid and palmitoyl-L-ascorbic acid. Science. 1951 Jun 1;113(2944):628-31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/14845692/
  442. Austria R. et al. Stability of vitamin C derivatives in solution and in topical formulations. Journal of Pharmacology and Biomedical Analysis. 1997; volume 15: pages 795-801. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/9172105/



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם