פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין C

עודכן בתאריך 13/08/2018
 
כללי  | מקורות |  תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה |  גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד  | מחקרים

 

כללי

ויטמין C הינו ויטמין מסיס במים אשר יש לצרוך אותו במזון או כתוסף שכן הגוף אינו יודע לייצרו. הויטמין משתתף בלמעלה מ- 300 תהליכים ביולוגיים שונים והינו בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה המגה על הגוף בפני רדיקלים חופשיים.

נוכחות הויטמין ברקמות הגוף השונות חיונית לבריאות רקמות החיבור בגוף, לחיזוק פעילות מערכת החיסון, להורדת רמות כולסטרול בדם, לויסות פעילות הורמונלית, לייצור מעבירים עצביים ועוד.

כמויות הויטמין הנדרשות לגוף אינן גדולות אך בשל השתתפותו בתהליכים רבים הינו בעל חשיבות רבה ויש לצרוך כמויות קטנות שלו באופן יומיומי. חוסר בויטמין C שכיח בעיקר אצל אנשים אשר לא צורכים כמויות נאותות של פירות וירקות ועשוי לגרום לתופעות לוואי שונות. מקרי חוסר חמורים של ויטמין C מזוהים עם מחלת צפדינה, מחלה המתבטאת בתופעות עוריות שונות, דימומים תת עוריים, אובדן שיניים, דלקות חניכיים ועוד.

עודף בויטמין הינו נדיר אך עלול להיגרם עקב צריכת כמויות מוגברות של הויטמין ולהתבטא בתסמיני רעילות בעיקר במערכת העיכול. 


מקורות תזונתיים לויטמין C:

ויטמין C מצוי בירקות ופירות טריים כאשר כמויות הויטמין תלויות בזמן ההבשלה, תנאי הגידול, ההובלה והאחסון. כמויות גבוהות של הויטמין מצויות בפירות וירקות כגון בפלפלים, פירות הדר, כרובית, כרוב, ברוקולי, תרד, תות שדה, בננה, תפוח- אדמה, קיווי, דובדבנים, עגבניות, גויאבה ועוד.
 

תפקידו של ויטמין C:

  • משתתף בכ- 300 תהליכים ביולוגיים שונים בגוף.
  • משתתף בתהליכי חמצון חיזור ומשמש כנוֹגד חִמצון חזק המגן על תאי הגוף בפני רדיקלים חופשיים.
  • חיוני לחיזוק הפעילות ולתפקוד תקין של מערכת החיסון (מגביר פעילות וייצור של נוגדנים ותאים מערכת החיסון כגון מאקרופאג'ים ולימפוציטים) ומסייע בהגנה על הגוף בפני מזהמים חיצוניים.
  • חיוני לבריאות ושלמות של רקמות חיבור (עור, שרירים, עצמות, גידים). ויטמין C חיוני לייצור קולגן. הויטמין מעניק אלקטרונים לאנזימים המשתתפים בתהליך הייצור של קולגן המשמש כחלבון עיקרי במבנה רקמות החיבור בגוף.
  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של פחמימות, חלבונים ושומנים.
  • חיוני ליצירת אנרגיה בתאי הגוף.
  • חיוני לבריאות מערכת הלב וכלי הדם - ויטמין C מסייע בייצור מלחי מרה מכולסטרול וחיוני להפחתת רמות הכולסטרול ה"רע" (LDL) ולהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). בנוסף, הויטמין מונע הידבקות טסיות, חמצון של כולסטרול ושקיעת כולסטרול בדופנות כלי הדם ובכך מונע היווצרות רבדים טרשתיים ומפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
  • חיוני לייצור הורמונים סטרואידים בבלוטת יותרת הכליה (בלוטת האדרנל). הורמונים אלו מופרשים בעת מצבי לחץ נפשיים או גופניים.
  • משתתף ביצירת מוליכים עצביים כגון נוראפינפרין, סרוטונין ודופמין.
  • חיוני ליצירת הורמון בלוטת התריס תירוקסין (T4).
  • חיוני לתהליך פירוק של רעלים ותרופות בכבד.
  • חיוני לשלמות ותקינות רשתית העיניים (מונע עכירות של רשתית העין/ קטרקט).
  • מסייע במניעת סרטן.
  • חיוני לשלמות התאים (אנדותל) בכלי הדם.
  • בעל פעילות אנטי היסטמינית ולכן חיוני במצבי אלרגיה.
  • משתתף בחילוף החומרים של חומצות אמינו כגון:
    • טירוזין – חיוני בתהליך ייצור חומצת האמינו טירוזין מחומצת האמינו פנילאלנין.
    • קרניטין אשר תפקידה להעביר חומצות שומן אל תוך התאים (למיטוכונדריה) לצורך הפקת אנרגיה (ATP).
    • טריפטופאן המשמשת בעיקר להרפיית מתח והשריית שינה אך חיונית גם לתפקוד עצבי תקין ולבריאות מערכת הלב וכלי הדם.
  • חיוני לחילוף חומרים של המינרל ברזל. ויטמין C משפר את הספיגה של ברזל ומונע את חמצונו.
  • חיוני להפיכת חומצה פולית לצורתה הפעילה (Folinic acid).
     

תכונות נוספות של ויטמין C:

  • מסיס במים.
  • מתחמצן בקלות.
  • נהרס במזונות שאינם טריים.
  • נהרס בבישול ממושך בטמפרטורות גבוהות. עם זאת, חלק מהויטמין מצוי במי הבישול כאשר הבישול קצר ובטמפרטורות נמוכות.
  • נהרס במזונות בחומרי משמרים, מזונות מעובדים ומלאכותיים.
  • רגיש לאור.
  • קיים בטבע בשתי תצורות; צורה פעילה הנמצאת במצב מחוזר (Ascorbic acid) וצורה לא פעילה הנמצאת במצב מחומצן (Dehydroascorbic acid).
     

ספיגה והפרשה של ויטמין C:

ויטמין C אינו נאגר בצורה בכמויות גדולות בגוף ולכן יש לצרוך אותו באופן יומיומי. הויטמין נספג בקלות לכל אורך המעי הדק בספיגה פעילה ובדיפוזיה פשוטה (פעפוע). תהליך הספיגה הפעיל נעשה באמצעות שני סוגי מעבירים: (SVCT (Sodium-ascorbat co-transporter ו- (GLUT (Glucose transporter כאשר לכל אחד מהם שני תתי סוגים: SVCT1SVCT2GLUT1 ו- GLUT2. הקבוצה הראשונה (SVCT) מעבירה את הצורה הפעילה של הויטמין (חומצה אסקורבית) הנמצאת בצורה מחוזרת. הקבוצה השנייה (GLUT) משמשת כמעבירה של גלוקוז ושל הצורה הלא פעילה של הויטמין (Dehydroascorbic acid) הנמצאת בצורה מחומצנת. הצורה הלא פעילה של הויטמין מועברת לתוך התאים בשיעור גבוהה יותר מן הצורה הלא פעילה אך נמצאת ברקמות הגוף בשיעור נמוך שכן בתוך התאים היא עוברת תהליך חיזור ומומרת לצורה הפעילה של הויטמין.

אחוזי הספיגה של הויטמין המגיע ממזון או מתוסף תזונה מווסתים על ידי הכליות ותלויים בכמות הנצרכת; צריכה של עד 400 מ"ג ביום תביא לספיגה של כ- 70-95% של הויטמין אולם צריכה מוגברת (מעל 1 גרם) תוריד את שיעור הספיגה עד לכדי 50%.

לאחר ספיגתו במעי מועבר הויטמין באופן חופשי בדם (לא קשור לחלבון נשא) ומצוי בריכוז גבוה בתאי הדם הלבנים ובריכוז נמוך יותר בתאי הדם האדומים ובנוזל הדם (פלסמה). הויטמין נכנס לתאי הגוף במנגנון העברה פעיל אשר קשור בכניסת הגלוקוז לתאים, כך שאינסולין מעודד את תהליך כניסתו של הויטמין לתאים. כמו כן, רמות גלוקוז גבוהות בדם מורידות את שיעור כניסת הויטמין לתאי הגוף שכן גלוקוז מהווה תחרות לויטמין.

ויטמין C נאגר ברקמות הגוף עד 3 חודשים כאשר ריכוזים גבוהים שלו מצויים בבלוטת יותרת הכליה (אדרנל). בנוסף, ריכוזו של הויטמין גבוה פי 100 מריכוזו בדם בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה), בלוטת התימוס, רשתית העין ובגופיף הצהוב בשחלה ופי 50 במוח, טחול, ריאות, בלוטות הלימפה, אשכים, בלוטת התריס, כבד, לבלב, ותאי דם לבנים.

עודפים של הויטמין כמו גם תוצרי פירוק שלו (כגון אוקסלאטים) מופרשים בקלות בשתן. בנוסף, כאשר נוטלים כמויות מוגברות של הויטמין חלקו עשוי שלא להיספג ולהיות מופרש בצואה.
 

גורמים לחוסר ב ויטמין C:

  • תזונה דלה בויטמין – תזונה דלה בויטמין C שכיחה אצל אנשים אשר צורכים כמויות מועטות של פירות וירקות או כאשר הפירות והירקות אינם טריים או מבושלים בטמפרטורות גבוהות ולזמן ממושך. כמו כן, חוסר בויטמין עלול להיווצר אצל אנשים אשר ניזונים בעיקר ממזונות מעובדים ומשוּמרים בהם נהרס הויטמין.
  • מתח ולחץ – מתח ולחץ גורמים לניצול מוגבר של ויטמין C שכן הויטמין משתתף בייצור הורמונים סטרואידים (הורמוני סטרס) בבלוטת יותרת הכליה.
  • טראומות – טראומות גופניות כגון פציעות, ניתוחים, כוויות וכד' גורמות לניצול מוגבר של הויטמין ועלולות לגרום לחוסר בו.
  • גיל מבוגר – ככל שקיימת עלייה בגיל ישנה ירידה ביכולת הספיגה של ויטמינים ומינרלים וביניהם ויטמין C.
  • עישון וחשיפה לזיהום סביבתי (פחמן חד חמצני) – היות שויטמין C משמש כנוֹגד חִמצון חזק, חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי או עישון גורמים לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
  • תרופות – תהליכי פירוק של תרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון , אספירין, סטרואידים ועוד מתבצעים בכבד בנוכחות ויטמין C ולכן נטילה שלהן עלולה לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ואף לחוסר בו. דוגמא לתרופות מסוגים אלו:
    (Harmonet,Gynera,Minulet,Meliane,Emily) Gestodene- EstrogenAspirin (Cartia,Micropirin),
    Prednisolone (Danalone)Prednisone (Prednisone)Dexamethasone (Dexacort).
  •  אלכוהול – צריכת אלכוהול מוגברת עלולה לגרום לניצול מוגבר של ויטמין C ולהגברת הפרשתו בשתן.
  • הפרעות נפשיות – הפרעות נפשיות כגון דיכאון וחרדה עלולות לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
  • קפאין – צריכה מוגברת של קפאין (קפה, תה, משקאות קלים מסוימים ועוד) גורמת לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.
     

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר ב ויטמין C:

חוסר של ויטמין C מתבטא בחולשה של מערכת החיסון ובנטייה לזיהומים. שאר התסמינים נובעים כתוצאה מפגיעה בייצור קולגן ומתבטאים ברקמות הגוף השונות. במרבית המקרים חוסר בויטמין יתבטא תחילה בדימומים ודלקות בחניכיים, דימומים תת עוריים ועיכוב בריפוי ואיחוי פצעים. לאחר מכן עלולים להופיע תסמינים נוספים כגון עייפות, הפרות בקצב הלב, אבני מרה, קוצר נשימה ועוד. חסר כרוני בויטמין מזוהה עם "מחלת צפדינה" אשר תסמיניה כוללים עייפות, תשישות, דלקות חניכיים, נשירת שיניים, דימומים (כגון שטפי דם, דימומים מהאף, דימומים מהחניכיים ועוד), הפרעות עוריות (עור יבש וסדוק, כתמי עור, חוסר גמישות של העור ועוד), הגלדה איטית של פצעים, חולשה חיסונית, דיכאון, כאבי מפרקים, נשירת שיער, יובש בפה ובעיניים, נטייה לשברים ועוד. חוסר כרוני שאינו מטופל עלול אף לגרום למוות.
 

עודף של ויטמין C (רעילות):

עודף של ויטמין C הינו נדיר שכן הגוף אינו מאחסן את הויטמין, כמותו בגוף מווסתת על ידי הכליות ועודפיו מופרשים בקלות בשתן. עם זאת, צריכה מוגברת הגבוהה מ- 2000 מ"ג ביום עלולה לגרום לרעילות ולתופעות כגון שלשולים, בחילות, הקאות, כאבי בטן, צרבות, כיב קיבה, גירויים בפה, גזים, עייפות, סחרחורות ועוד. שתן בעל גוון צהוב וחומציות מוגברת בשתן גם כן מהווים תסמין לעודף של הויטמין.

צריכה ממושכת של הויטמין עלולה לגרום לספיגה מוגברת של ברזל ולעלייה ברמתו בגוף, דילול מאגרי הנחושת והפרשה מוגברת שלו בשתן, פגיעה בפעילות של ויטמין B12 והרס תאי דם אדומים אצל אנשים הסובלים מחסר באנזים G6PD.

עוד נמצא כי צריכה ממושכת העולה מ- 500 מ"ג ביום יכולה לגרום לסרטן ודלקות פרקים.

מינון יומי מומלץ של ויטמין C לפי ה-RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE):

  • מלידה ועד גיל 6 חודשים – 40 מ"ג.
  • מגיל 6 חודשים ועד שנה – 50 מ"ג.
  • גילאים 1-3 שנים – 15 מ"ג.
  • גילאים 4-8 שנים – 25 מ"ג.
  • גילאים 9-13 שנים – 45 מ"ג.
  • גברים בגילאי 14-18 שנים – 75 מ"ג.
  • גברים בגילאי 19 ומעלה – 90 מ"ג.
  • נשים בגילאי 14-18 שנים – 65 מ"ג.
  • נשים בגילאי 19 ומעלה – 90 מ"ג.
  • נשים בהריון – 80-85 מ"ג.
  • נשים מניקות – 115-120 מ"ג.

 

מינון יומי מומלץ של ויטמין C לפי ה-(ODA (OPTIMAL DAILY ALLOWANCE:

המינון היומי המומלץ של ויטמין C לפי ה- ODA נע בין 1200-3000 מ"ג ביום. במידה וקיים חוסר בויטמין המתבטא בבדיקות דם או במקרים בהם קיים צורך טיפולי כגון מניעת נזקים חמצוניים, איחוי רקמות, חיזוק מערכת החיסון ועוד ניתן לצרוך תוסף של ויטמין C. עם זאת, יש לשים לב כי תופעות לוואי (כגון אי נוחות במערכת העיכול, שלשולים ועוד) עשויות להופיע במקרים פרטניים במינונים הגבוהים מ- 1400 מ"ג ביום.
 

טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין C:

הדעות לגבי המינונים הטיפוליים והיעילות של ויטמין C חלוקות. עם זאת להלן מספר דוגמאות:

  • מחלת צפדינה (מחסור חריף של ויטמין C) – מינון של 100-250 מ"ג, 1-2 פעמים ביום למשך שבוע משפר את התסמינים ומסייע במילוי מאגרי הויטמין.
  • יתר לחץ דם מינון של 500 מ"ג ביום למשך 4 שבועות הראה ירידה משמעותית בלחץ הסיסטולי אך לא בלחץ הדיאסטולי. 
  • שיגדון מינון של 500-1500 מ"ג ביום בצורת תוסף ותזונה עשויים למנוע התפרצות שיגדון במקרים בהם קיים סיכון מוגבר.
  • כולסטרול גבוה מינון של 500-1000 מ"ג ביום עשוי לסייע בהפחתת רמות כולסטרול (LDL) בדם ולהעלות רמות כולסטרול "טוב" (HDL) בדם.
  • שפעת מינון של 1000-3000 מ"ג ביום בעת שפעת עשוי לקצר את זמן המחלה ולשפר את התסמינים האופייניים לה. כמו כן, מינון של 600-2000 מ"ג ביום עשוי למנוע שפעת במיוחד אצל אנשים שחיים במתחים ולחצים (סטרס).
  • חוסר בברזל מינון של 200 מ"ג ויטמין C ביחד עם תוסף ברזל במינון של 30 מ"ג מגביר את הספיגה של ברזל.
  • עישון – מינון של 100 מ"ג ביום עשוי למנוע נזקים חמצוניים אצל אנשים מעשנים.

 

כיום קיימים תוספי תזונה של ויטמין C מסוג אסטר. תוספים אלו מכילים חומצת שומן אשר מעלה את הזמינות הביולוגית של חומצה אסקורבית ומסייע לה לחדור בצורה קלה יותר אל התאים.
 

תגובות הדדיות - השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין C:

  • ברזל– ויטמין C משפר את ספיגתו של הברזל (בעיקר מסוג Non-heme) ומונע את חמצונו בקיבה. שילוב של השניים נמצא יעיל במניעה ובטיפול של אנמיה2.
  • ויטמין E – ויטמין C וויטמין C פועלים בשילוב למניעת נזקים חמצוניים. בנוסף, נמצא כי השניים פועלים יחדיו בהגנה על הלב ובמניעת הפרעות זיכרון כגון אלצהיימר1,3-4.
  • חומצה אלפא ליפואית – ויטמין C עובד בשילוב עם חומצה אלפא ליפואית נגד חמצון רדיקלים חופשיים5.
  • ביופלבונואידים – ביופלבונואידים מגבירים את הזמינות הביולוגית של ויטמין C ועובדים עם הויטמין בשילוב בפעילות נוגדת חמצון6.
  • חומצה פולית – ויטמין C הינו בעל תפקיד חיוני בהפיכת חומצה פולית לצורתה הפעילה1.
  • גלוטתיון – גלוטתיון משמש רכיב עיקרי בהפיכה של ויטמין C לצורתו הפעילה7.
  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs)– ויטמין C עשוי למנוע נזקים לריריות הקיבה הנגרמים עקב נטילה ממושכת של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות כגון Aspirin (Cartia, Micropirin) ו- Ibuprofen (Advil, Nurofen)8.
  • טיפולים לסרטן נטילה של ויטמין C כמו גם נוגדי חמצון נוספים עשויה להפחית את הרעילות, למנוע תופעות לוואי ולהגן על רקמות הגוף בפני נזקים אפשריים הנגרמים עקב נטילת תרופות כימותרפיות או ביצוע הקרנות המשמשים לטיפול בסרטן. עם זאת, דרושים מחקרים גדולים ומקיפים יותר על מנת לאשש השערה זו. חשוב לציין כי מתן תוסף של ויטמין C בעת טיפולים אלו צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי ובאופן פרטני תוך מתן תשומת לב לתגובת המטופל והתחשבות בסוג הסרטן ובחומרתו וזאת משום שבאופן תיאורטי ויטמין C עלול להפריע לפעילות של תרופות כימותרפיות מסוימות אשר חלק ממנגנוני פעולתן הינו העלאת סטרס חמצוני על מנת למנוע את גדילתם של התאים הסרטניים1,9-12.
  • ציקלוספורין (Cyclosporine) -  נטילת ויטמין C בעת טיפול בתרופה (Cyclosporine (Sandimmum, Deximune המשמשת לדיכוי המערכת החיסונית באנשים שעברו השתלות עשויה להפחית תופעות לוואי כגון פגיעה במערכת העצבית, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ הדם ונזקים חמצוניים שונים הנגרמים עקב נטילת התרופה. בנוסף, הזמינות הביולוגית של התרופה הינה נמוכה ולרוב אנשים אשר נוטלים אותה אינם מצליחים להגיע או לשמר את הרמה הטיפולית הנדרשת של התרופה בדם ונמצא כי נטילת הויטמין עשויה להגביר את הספיגה והזמינות הביולוגית של התרופה ולהפחית את המינונים הנדרשים ממנה1,13-14.
  • תרופות ממריצות ייצור תאי דם אדומים – חוסר או עודף של ברזל פוגע בתגובה של הגוף לתרופות כגון (Erythropoietin (Eprex אשר ממריצות ייצור של תאי דם אדומים במח אצל אנשים הסובלים ממחלות כליה כרוניות. נטילה של ויטמין C עשויה לשפר את חילוף החומרים ואת הספיגה של הברזל אל תוך התאים ולמנוע תופעות לוואי אפשריות (כגון רעילות מעודף ברזל) הנובעות מנטילה עודפת של ברזל או אנמיה הנובעת מחוסר בברזל. בנוסף, נטילת הויטמין משפרת את התגובה של הגוף להורמון ואף עשויה להפחית במינונו15-17.
  • משתני לולאה – תרופות ממשפחת משתני לולאה כגון Furosemide (Fusid) מגבירות את ההפרשה של חומצה אוקסאלית (עלולה ליצור אבני כליה) אך גם את ההפרשה של ויטמין C. נטילה של ויטמין C עשויה להגביר את הספיגה ואת ההשפעה הטיפולית של התרופות ולמלא את החוסרים בעיקר אצל אנשים הסובלים מתפקוד לקוי של הכליות18-19.
  • תרופות לטיפול בפרקינסון – ויטמין C עשוי לשפר את הספיגה והפעילות הטיפולית של תרופות כגון Levodopa/Carbidopa (Dopicar, Sinemet) ו-(Benserazide/Levodopa (Levopar המשמשות לטיפול בפרקינסון. כמו כן, הויטמין עשוי להפחית תופעות לוואי הנובעות מנטילת התרופות כגון סטרס חמצוני, בחילות והפרעות בקואורדינאציה20-21.
  • ניטראטים – נטילה ממושכת של תרופות ממשפחת הניטראטים כגון (Isosorbide dinitrate (Isoket, Isolong ו-Isosorbite mononitrate  (Mononit, Monolong, Monocord) אשר מרחיבות כלי דם ומשמשות לטיפול ומניעה של תעוקת חזה עלולה לגרום לעמידות לתרופה. נטילה של ויטמין C עשויה למנוע עמידות זו22-23.
  • טטרציקלינים – נטילה של ויטמין C עשויה לסייע בהגנה בפני רעילות כבדית וכליתית אשר נפוצה בעת נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים כגון (Doxycycline (DoxylinDoxi), Tetracycline (Tetracycline ו- Minocycline (Minocin)24.

תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין C:

  • ויטמין B12 – ויטמין C עלול לפגוע או להפחית את הפעילות של ויטמין B12 ולכן מומלץ להפריד את נטילתם1.
  • סלניום – ויטמין C עלול להפחית את הספיגה של סלניום ולכן מומלץ להפריד את נטילתם בכשעה1.
  • נחושת – צריכה של ויטמין C בכמויות גבוהות עלולה להפחית ספיגה ולגרום לחוסר בנחושת25.
  • פאראצטמול (Paracetamol) - הן ויטמין C והן התרופה (Paracetamol (Acamol, Dexamol מתאחדים עם סולפט (גופרה) על מנת להיות מופרשים בשתן. נטילה של ויטמין C ביחד עם התרופה עלולה למנוע את הפרשת תוצרי הפירוק של התרופה, להגביר את פעילותה ולהגביר את הסיכון לרעילות כבדית עקב נטילת התרופה26.
  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות – נטילה ממושכת של תרופות כגון (Aspirin (Cartia, Micropirin או buprofen (Advil, Nurofen) עלולה לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין C בשתן, לירידה ברמת הויטמין בתאי הדם הלבנים ולפגיעה בזמינות הביולוגית שלו27.
  • חוסמי בטא – שילוב של ויטמין C למספר שבועות בעת טיפול בתרופות ממשפחת חסמי בטא כגון Atenolol  (Normiten, Normalol), Bisoprolol (CardilocCarvedilol ו-(Carvedexxon, Dimitone) המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם עשוי להפחית את הלחץ הסיסטולי ובכך להגביר את ההשפעה הטיפולית ולסייע לתרופות בהפחתת לחץ הדם28.
  • סטרואידים – נטילה ממושכת של סטרואידים כגון (Prednisolone (Danalone), Prednisone (Prednisone ו-(Dexamethasone (Dexacort עלולה לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין C בשתן ולעכב את ספיגת הויטמין בתאי הגוף29-30.
  • משתני לולאה – נטילת תרופות משתנות ממשפחת משתני לולאה כגון (Furosemide (Fusid עלולה לגרום להפרשה מוגברת של ויטמין C ולחוסר בו. נטילה של ויטמין C עשויה למלא את החוסרים ואף להגביר את הספיגה ואת ההשפעה הטיפולית של התרופה18-19.
  • סטטינים – ויטמין C כמו גם נוגדי חמצון אחרים (סלניום, קו אנזים Q10 וכד') עלולים לפגוע ביעילות של תרופות המשמשות להפחתת כולסטרול ושומנים בדם ממשפחת הסטטינים כגון (Simvastatin (Simvacor,Simvaxon), Pravastatin (Lipidal ו-(Atorvastatin (Lipitor. נוגדי החמצון פוגעים בעיקר בפעילות התרופות בהעלאת כולסטרול מהסוג ה"טוב" (HDL). עם זאת, ידוע כי נוגדי חמצון חיוניים לבריאות מערכת הלב וכלי הדם ולכן יש לבצע מחקרים נוספים על מנת לאשש השערה זו1,31.
  • טיפול בהליקובקטר פילורי הטיפול בחיידק ההליקובקטר פילורי נעשה באמצעות שני סוגי אנטיביוטיקה אמוקסיצילין (Clarythromycin (Karin, Klacid, Klaridex) או מטרונידאזול Metronidazole (Flagyl, Metrogyl) וקלריתרומיצין (Amoxycillin (Moxypen,Moxyvit) ותכשיר נוגד חומצה ממשפחת התרופות מעכבות משאבת המימן (PPIs
    כגון: (Omeprazole (Omepradex, Losec), Lansoprazole (Lanton ו-(Pantoprazole (Contraloc. נטילה משולבת של ויטמין C בעת טיפול שכזה עלולה לפגוע ביעילות התרופה בהשמדת החיידק. עם זאת, ויטמין C עשוי למנוע את התפרצות החיידק32.
  • טטרציקלינים – נטילה ממושכת של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטרציקלינים כגון Doxycycline (DoxylinDoxi), Tetracycline (Tetracycline) ו- (Minocycline (Minocin עלולה להפחית רמות של ויטמין C בדם. בנוסף, ויטמין C עלול להגביר את הפעילות ולהעלות רמות בדם של תרופות מסוג זה33.
  • B3 - ויטמין C (כמו גם נוגדי חמצון אחרים), עלול להפריע לויטמין B3 בהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL).
    מומלץ להימנע משילוב של נטילת נוגדי חמצון וטיפול ב- B3 למטרת העלאת רמות HDL
    34.
     

התוויות נגד לשימוש בויטמין C:

  • הפרעות בתפקודי כליות – מומלץ שלא ליטול תוסף של ויטמין C אצל אנשים אשר סובלים מהפרעות בתפקודי כליה. במידת הצורך יש ליטול את התוסף בפיקוח רפואי.
  • אבנים בכליות אוקסלאטים, המהווים חלק מתוצרי הפירוק של ויטמין C, עלולים לגרום להיווצרות אבנים בכליות ולכן, מומלץ שלא לצרוך ויטמין C בכמויות הגבוהות מ- 1000 מ"ג ביום אצל אנשים אשר סובלים מאבנים בכליות או בעלי היסטוריה רפואית של אבנים בכליות
  • המוכרומוטוזיס (Hemochromatosis) – פגם גנטי המתבטא בספיגה עודפת ואגירה של ברזל. ויטמין C משפר ספיגה של ברזל ולכן כאשר בעת עודף של ברזל בדם אין ליטול תוסף של הויטמין.
  • המוסידרוזיס (Hemosiderosis) - עודף שקיעה של ברזל בגוף הנוצר לרוב כתוצאה מעירויי דם רבים. ויטמין C משפר ספיגה של ברזל ולכן כאשר בעת עודף של ברזל בדם אין ליטול תוסף של הויטמין.
  • חוסר באנזים G6PD – פגם גנטי אשר מתבטא בחוסר באנזים (G6PD (Glucose-6 Phosphate Dehydrogenase אשר תפקידו להגן על תאי הגוף בפני נזקי החמצון הנוצרים בעת תהליכי חילוף החומרים בתא. נטילת ויטמין C עלולה לגרום להרס תאי דם אדומים אצל אנשים הסובלים ממחסור באנזים זה.
  • כימותרפיה והקרנות – מומלץ שלא לצרוך ויטמין C בכמויות הגבוהות מ- 1000 מ"ג ביום בעת טיפולים בתרופות כימותרפיות ובהקרנות.
  • סוכרת ויטמין C עלול להעלות רמות גלוקוז בדם. לכן, נטילת תוסף ויטמין C בעת סוכרת צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי. אצל אנשים הסובלים מסוכרת (במיוחד אצל נשים בגיל המעבר) מומלץ שלא לצרוך יותר מ- 300 מ"ג ויטמין C ליום.
     

 

מחקרים על ויטמין C:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין C למידע השלם למנויים
 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 356-398.

www.naturaldatabase.com – Ascorbic acid. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=1001&ds=&name=Vitamin+C+(VITAMIN+C+(ASCORBIC+ACID))&searchid=29673150 

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Ascorbic acid. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/vitaminc.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at – http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx 

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 356-398.

  2. Hallberg L, Brune M, Rossander L. The role of vitamin C in iron absorption. Int J Vitam Nutr Res Suppl 1989;30:103-108.
  3. Zandi PP, Anthony JC, Khachaturian AS et al. Reduced risk of Alzheimer disease in users of antioxidant vitamin supplements. Arch Neurol 2004;61:82-88.
  4. Gey KF. Vitamins E plus C and interacting conutrients required for optimal health: a critical and constructive review of epidemiology and supplementation data regarding cardiovascular disease and cancer. Biofactors 1998;7:113-174.
  5. Nichols TW Jr. Alpha-lipoic acid: biological effects and clinical implications. Altern Med Rev 1997;2:177-183.
  6. Vinson JA, Bose P. Comparative bioavailability to humans of ascorbic acid alone or in a citrus extract. Am J Clin Nutr 1988;48:601-604.
  7. Li X, Qu ZC, May JM. GSH is required to recycle ascorbic acid in cultured liver cell lines. Antioxid Redox Signal 2001;3:1089-1097.
  8. Pohle T, Brzozowski T, Becker JC et al. Role of reactive oxygen metabolites in aspirin-induced gastric damage in humans: gastroprotection by vitamin C. Aliment Pharmacol Ther 2001;15:677-687.
  9. Weijl NI, Hopman GD, Wipkink-Bakker A et al. Cisplatin combination chemotherapy induces a fall in plasma antioxidants of cancer patients. Ann Oncol 1998;9:1331-1337.
  10. Wagdi P, Fluri M, Aeschbacher B et al. Cardioprotection in patients undergoing chemo- and/or radiotherapy for neoplastic disease: a pilot study. Jpn Heart J 1996;37:353-359.
  11. Mantovani G, Maccio A, Madeddu C et al. A Phase II study with antioxidants, both in the diet and supplemented, pharmaconutritional support, progestagen, and anti-cyclooxygenase-2 showing efficacy and safety in patients with cancer-related anorexia/cachexia and oxidative stress. Cancer Epidemiol Biomarkers Prev 2006;15:1030-1034.
  12. Birdsall TC, Alschuler LN, Martin J et al. Effect of concomitant naturopathic therapies on clinical tumor response to external beam radiation therapy for prostate cancer.Society of Integrative Oncology’s Third International Conference. Boston; 2006.
  13. Parra Cid T, Conejo Garcia JR, Carballo Alvarez F, de Arriba G. Antioxidant nutrients protect against cyclosporine A nephrotoxicity. Toxicology 2003;189:99-111.
  14. Lake K. Antioxidant vitamins E and C may interact with cyclosporine in heart transplant recipients. Abstract P900. American Transplant Congress. Washington, DC; 2003.
  15. Tarng DC, Hung SC, Huang TP. Effect of intravenous ascorbic acid medication on serum levels of soluble transferrin receptor in hemodialysis patients. J Am Soc Nephrol 2004;15:2486-2493.
  16. Giancaspro V, Nuzziello M, Pallotta G et al. Intravenous ascorbic acid in hemodialysis patients with functional iron deficiency: a clinical trial. J Nephrol 2000;13:444-449.
  17. Lin CL, Hsu PY, Yang HY, Huang CC. Low-dose intravenous ascorbic acid for erythropoietin-hyporesponsive anemia in diabetic hemodialysis patients with iron overload. Ren Fail 2003;25:445-453.
  18. Lee MG, Chiou WL. Mechanism of ascorbic acid enhancement of the bioavailability and diuretic effect of furosemide. Drug Metab Dispos 1998;26:401-407.
  19. Mydlik M, Derzsiova K, Svac J et al. Peritoneal clearance and peritoneal transfer of oxalic acid, vitamin C, and vitamin B6 during continuous ambulatory peritoneal dialysis. Artif Organs 1998;22:784-788.
  20. Nagayama H, Hamamoto M, Ueda M et al. The effect of ascorbic acid on the pharmacokinetics of levodopa in elderly patients with Parkinson disease. Clin Neuropharmacol 2004;27:270-273.
  21. Linazasoro G, Gorospe A. [Treatment of complicated Parkinson disease with a solution of levodopa-carbidopa and ascorbic acid]. Neurologia 1995;10:220-223.
  22. Bassenge E, Fink B. Tolerance to nitrates and simultaneous upregulation of platelet activity prevented by enhancing antioxidant state. Naunyn Schmiedebergs Arch Pharmacol 1996;353:363-367.
  23. Bassenge E, Fink N, Skatchkov M, Fink B. Dietary supplement with vitamin C prevents nitrate tolerance. J Clin Invest 1998;102:67-71.
  24. Naseer F, Alam M. The protective effect of ascorbic acid on oxytetracycline induced nephrotoxicity and hepatotoxicity. J Pak Med Assoc 1987;37:73-75.
  25. Finley EB, Cerklewski FL. Influence of ascorbic acid supplementation on copper status in young adult men. Am J Clin Nutr 1983;37:553-556.
  26. Houston JB, Levy G. Drug biotransformation interactions in man VI: acetaminophen and ascorbic acid. J Pharm Sci 1976;65:1218-1221.
  27. Basu TK. Vitamin C–aspirin interactions. Int J Vitam Nutr Res Suppl 1982;23:83-90.
  28. Duffy SJ, Gokce N, Holbrook M et al. Treatment of hypertension with ascorbic acid. Lancet 1999;354:2048-2049.
  29. Mehra KS, Kumar A, Dubey SS, Palodhi GR. The effect of vitamin A and cortisone on ascorbic acid content in the aqueous humor. Ann Ophthalmol 1982;14:1013-1015.
  30. Buist RA. Drug-nutrient interactions: an overview. Int Clin Nutr Rev 1984;4:114.
  31. Cheung MC, Zhao XQ, Chait A et al. Antioxidant supplements block the response of HDL to simvastatin-niacin therapy in patients with coronary artery disease and low HDL. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2001;21:1320-1326.
  32. Kockar C, Ozturk M, Bavbek N. Helicobacter pylori eradication with beta carotene, ascorbic acid and allicin. Acta Medica (Hradec Kralove) 2001;44:97-100.
  33. Bremenep SM, Alferova VA, Zgurskaia GN et al. [Changes in metabolism of vitamins B6, Bl2, PP, pantothenic acid and vitamin C in patients with chronic colitis of various etiology treated with tetracycline]. Antibiotiki 1967;12:343-347.
  34. Cheung MC, Zhao XQ, Chait A et al. Antioxidant supplements block the response of HDL to simvastatin-niacin therapy in patients with coronary artery disease and low HDL. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2001;21:1320-1326.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם