עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

קוהוש כחול - Caulophyllum thalictroides

עודכן בתאריך 15/11/2018

Blue cohosh


משפחה בוטנית: ערטניתיים – Berberidaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | פעילות רפואית | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה | מקורות

 

שם המין (thalictroides) נובע מדמיון העלים של הקוהוש הכחול לאלו של הצמח Thalictrum.

קוהוש כחול הינו צמח רב שנתי.

קוהוש כחול אסור לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

שורש, קנה שורש.

 

איכויות

טמפרטורה: קריר / חמים.

לחות: יבש.

טעם: מריר, חרפרף, מתקתק.

 

רכיבים פעילים עיקריים

אלקלואידים קווינוליזידינים (N-methylcytisine, anagyrine), סאפונינים (caulosaponin, caulophyllosaponin), סטרולים.

 

פעילות רפואית

ממריץ רחם, מסדיר מחזור חודשי, נוגד עווית (רחם), מזרז לידה, מייזע, משתן, נוגד דלקת, מכייח, ממריץ.

 

התוויות

אל וסת, כאבי ווסת, לידה, תסמונת גיל המעבר.

 

מינונים 

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 60% אלכוהול – 2-6 מ"ל ביום.

מרתח – 1-5 גרם ביום.

בפורמולה – 15%-25%.

 

רגישות

לא ידוע על רגישות מיוחדת.

 

תופעות לוואי

הסאפונינים בקוהוש כחול עלולים לגרות את רירית הקיבה ולגרום להחזר ושטי (רפלוקס)(1,2).

תופעות לוואי שדוּוחו בסקר שנערך בקרב מיילדות ויוחסו לשימוש בקוהוש כחול, קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), עלי פטל (Rubus idaeus) ושמן קיק (Castor oil) לזירוז לידה, כללו: בחילה, עלייה בעכירות נוזל השליה וטכיקרדיה עוברית ארעית(3). לא ברור באיזה שיעור אירעו תופעות הלוואי ולא ברור אילו מן הצמחים או שילובי הצמחים גרמו להן.

 

מינון יתר

קיים דיווח אודות אישה הרה שבחרה לשלש את מינון הקוהוש הכחול שניתן לה (לא ידוע מה היה המינון המדויק), למשך שלושה שבועות לפני הלידה הצפויה, וחוותה עלייה בהתכווצויות רחם וירידה בתנועתיות העובר. ההערכה היא שכתוצאה מכך אירעה לידה מוקדמת של תינוק חולה מאוד, שסבל בין היתר מאי ספיקת לב חמורה ומאוטם שריר הלב(4).

קיים דיווח נוסף המקשר שימוש בקוהוש כחול במינון לא ידוע לרעילות לבבית של תינוקת לאחר לידתה, אך הצמח לא זוהה בוודאות כגורם(5).

קיים דיווח שלישי אודות אישה בת 21, בשבוע השישי להריונה, אשר במשך ארבעה ימים נטלה 10-20 מנות של טינקטורת קוהוש כחול, במקביל לכ-15 כוסות של חליטת אולמוס (Ulmus rubra), בניסיון כושל לגרום לעצמה להפלה. היא חוותה כאבי בטן, הקאות, עלייה בחום הגוף, עלייה בלחץ הדם, היפר-ונטילציה, הזעת-יתר, התכווצויות בשרירי הבטן, חולשת שרירים וטכיקרדיה(6,7).

תסמינים אלו מתאימים להרעלת ניקוטין. פירוט נוסף תחת סעיף רעילות.

 

אזהרות וצעדי מנע

למרות שימוש מסורתי בקוהוש כחול למטרת זירוז לידה, לאור העדויות, מוטב שלא להשתמש בצמח כלל בזמן הריון. אם בכל זאת קיים שימוש בצמח בזמן הריון (מתקדם בלבד!) - דרוש פיקוח של מטפלים המנוסים בכך, בזהירות רבה ובמינונים מתונים(1).

יש לנקוט זהירות בשימוש באנשים המעשנים או מנסים להיגמל מעישון, עקב חשש להרעלה ניקוטינית מהצמח(7). (פירוט בסעיף רעילות)

 

התוויות נגד

עקב חשש להשפעה טרטוגנית ורעילות עוברית, שימוש בקוהוש כחול אסור לנשים המתכננות הריון, או לנשים בתחילת הריון(1,8).

עקב תכולת סאפונינים, מוטב להימנע(1) משימוש בקוהוש כחול באנשים הסובלים מעימדון מרה, צליאק, ספיגת שומנים לקויה ו/או חוסר של ויטמיני A, D, E, K.

 

רעילות

קוהוש כחול מכיל אלקלואיד בשם caulophyllin (methylcytisine), הדומה בהשפּעתו לניקוטין.

קיים דיווח אודות אישה שחוותה תסמינים של הרעלת ניקוטין במינון יתר של הצמח(7).

אלקלואיד זה גם נמצא (בתרביות מעבדה) כבעל השפעה טרטוגנית(9).

קיים דיווח אודות תינוק שסבל משבץ זמן קצר לאחר לידתו, ואשר אמו שתתה תה קוהוש כחול כדי לזרז את הלידה. בבדיקת שתן התגלהbenzoylecgonine  - מטבוליט של קוקאין – אשר נמצא גם בבדיקה שנערכה לתוסף הקוהוש הכחול שהאם נטלה. לא ברור אם benzoylecgonine הוא מטבוליט גם של קוהוש כחול וגם של קוקאין, או שהתוסף זוהם בקוקאין, או שהאם השתמשה בקוקאין(10).

מדד רעילות LD50: נטילה פומית בעכברים של האלקלואיד המבודד methylcytisine; מעל ל-500 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף(11).

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

לא ידוע על תגובות הדדיות.

 

חילוף חומרים תרופתי

במחקר מעבדה שבדק השפעה של תמצית הצמח והשפעה של רכיבים בודדים מהצמח על ציטוכרוֹם P450, נמצא כי תמצית אתנולית של שורש הצמח לא השפיעה כלל על פעילות הציטוכרוֹם.

הפרקציה האלקלואידית הדגימה עיכוב משמעותי(12) (מעל 80%) של האנזימים 2C19, 3A4, 2D6 ו-1A2.

 

הריון

קוהוש כחול אסור לשימוש בהריון, פרט לשלושת השבועות האחרונים (תחת פיקוח מקצועי וגם אז יש לנקוט זהירות בשימוש)(1).
ישנם מספר דיווחי מקרה על נזק לעוברים (אוטם שריר הלב עם אי ספיקת לב ושבץ מוחי)(4,13,10) בעקבות השימוש בקוהוש כחול בשבועות האחרונים להריון, ככל הנראה בשל מינון יתר(4) או בשל זיהום משני בעלי קוקה עם עלי הצמח לחליטה(10).

 

הנקה

קוהוש כחול אסור לשימוש בהנקה(1).

 

מקורות

 

  1. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3.
  2. Mitchell J, Rook A: Botanical dermatology: Plants and plant products injurious to the skin, Vancouver, 1979. Greengrass, p 434. https://jamanetwork.com/journals/jamadermatology/article-abstract/540756.
  3. McFarlin, B. L., GIBSon, M. H., O'Rear, J., and Jones, T. K. and Lawson, B. M. Profound neonatal congestive heart failure caused by maternal consumption of blue cohosh herbal medication. J.Pediatr. 1998;132(3 Pt 1):550-552. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10380441.
  4. Jones, T. K. and Lawson, B. M. Profound neonatal congestive heart failure caused by maternal consumption of blue cohosh herbal medication. J.Pediatr. 1998;132(3 Pt 1):550-552. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9544922.
  5. Gunn, T. R. and Wright, I. M. The use of black and blue cohosh in labour. N.Z.Med.J. 10-25-1996;109(1032):410-411. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8937396.
  6. Rao RB, Hoffman RS, Desiderio R, et al: J Toxicol Clin Toxicol 36:455, 1998. https://www.accessdata.fda.gov/scripts/plantox/detail.cfm?id=21837.
  7. Rao, R. B. and Hoffman, R. S. Nicotinic toxicity from tincture of blue cohosh (Caulophyllum thalictroides) used as an abortifacient. Vet.Hum.Toxicol. 2002;44(4):221-222. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12136970.
  8. British Herbal Medicine Association's Committee: British Herbal Pharmacopoeia, Bournemouth, 1983, BHMA, pp 54-55. http://www.worldcat.org/title/british-herbal-pharmacopoeia-1983-monograph/oclc/861982254?referer=di&ht=edition.
  9. Kennelly EJ, Flynn TJ, Mazzola EP, Roach JA, McCloud TG, Danford DE, Betz JM. Detecting potential teratogenic alkaloids from blue cohosh rhizomes using an in vitro rat embryo culture. J Nat Prod. 1999 Oct;62(10):1385-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10543898.
  10. Finkel, R. S. and Zarlengo, K. M. Blue cohosh and perinatal stroke. N.Engl.J.Med. 7-15-2004;351(3):302-303. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15254294.
  11. Barlow RB, McLeod LJ. Some studies on cytisine and its methylated derivatives.Br J Pharmacol 35:161-174, 1969. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4387392
  12. Madgula VL, Ali Z, Smillie T, Khan IA, Walker LA, Khan SI. Alkaloids and saponins as cytochrome P450 inhibitors from blue cohosh (Caulophyllum thalictroides) in an in vitro assay. Planta Med. 2009 Mar;75(4):329-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19137500.
  13. Gardner ZE, McGuffin M, American Herbal Products Association.: American herbal products association's botanical safety handbook, 2nd edn. Boca aton: American Herbal Products Association, CRC Press; 2013. Gunn TR, Wright IM: The use of black and blue cohosh in labour. N Z Med J 1996, 109(1032):410-411. https://www.crcpress.com/American-Herbal-Products-Associations-Botanical-Safety-Handbook/Gardner-McGuffin/p/book/9781466516946.

 

תמונה: Caulophyllum thalictroides 002 by H. Zell



בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם