חרדה - טיפול טבעי

תסמינים של חרדה:

תסמינים של חרדה יכולים להתבטא באופן פסיכולוגי או פיזיולוגי.

חומרתם ותדירותם משתנה מאדם לאדם ותלויה בהפרעה.

תסמינים פיזיולוגיים לחרדה יכולים לכלול: דפיקות לב מואצות, רעד, קוצר נשימה, מתח בשרירים, יובש בפה, הזעה מוגברת, סחרחורות, תחושת מחנק, הפרעות בעיכול, אישונים מורחבים, אי שקט, הפרעות שינה, כאבים או דקירות בחזה ועוד.

תסמינים פסיכולוגיים לחרדה יכולים לכלול: חששות, פחד ממוות, תחושה של שיתוק, פחד מאובדן שליטה, תחושה של ניתוק מהמציאות, דאגנות מוגזמת, מחשבות טורדניות ועוד.

גורמים לחרדה:

הגורמים לחרדה יכולים להיות פסיכולוגיים, פיזיולוגיים או סביבתיים.

במרבית המקרים שילוב של כמה גורמים יחדיו יוצר את הפרעת החרדה. בין הגורמים ניתן למצוא:

• לחץ ומתח (סטרס).
• נטייה גנטית.
• חוסר איזון בהורמונים או מוליכים עצביים (נוראדרנלין, סרוטנין וכד').
• טראומות (תקיפה מינית, מלחמה, התעללויות וכד').
• דימוי עצמי נמוך.
• מבנה אישיות.
• מחלות קשות (כגון סרטן).
• חינוך - גידול הילד באופן מגונן מדי (יוצר אצל הילד מחשבות כי העולם הינו מקום מסוכן), גדילה בסביבה ביקורתית (יוצר מחשבות שליליות ותחושת כישלון מתמדת) וכד'.
• קצב חיים מהיר והישגיות - עלולים לגרום לתחושת מתח מוגברת.
• ניכור חברתי.
• קונפליקטים פנימיים לא מודעים.

אבחנה של חרדה:

קיימות הפרעות שונות של חרדה ולכן יש לבצע אבחנה מבדלת המבוצעת על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר ובאמצעות רשימה של קריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטרי – (DSM (Diagnostic and Statistical Manual of mental dosorders

או בספר האבחון של ארגון הבריאות העולמי, ה- (ICD (International Classification of Diseases.

טיפול קונבנציונאלי בחרדה:

הטיפול הקונבנציונאלי בחרדות כולל שילוב בין טיפול פיזיולוגי לטיפול פסיכולוגי.

הטיפול הפסיכולוגי כולל גישות שונות כגון: הבנת הגורם לחרדה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (לימוד הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת תחושת השליטה) וכד'.

הטיפול הפיזיולוגי עשוי לכלול תרופות כגון:

בנזודיאזיפינים - תרופות הרגעה ושינה המשמשות גם כנוגדות חרדה קצרות טווח הנקשרות לקולטנים של GABA (חומר הנוצר מחומצת האמינו גלוטמט ופועל כמוליך עצבי מעכב אשר מאזן את חילוף החומרים במוח ותורם להרגעת המערכת העצבית המרכזית). ההיקשרות לקולטנים מאפשרת לחומצת האמינו GABA להיקשר ביתר קלות ויעילות ולכן מרגיעה את מערכת העצבים. שימוש בתרופות אלו לאורך זמן עלול לגרום לעמידות, לתלות פיזית או נפשית ולהתמכרות פיזית הגורמת לתסמיני גמילה עם הפסקת השימוש. כל התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הינן מרפות שרירים, מרגיעות ומשרות שינה, אך בתוך המשפחה עצמה קיים הבדל ביעילות של התרופות השונות. לכן, התאמת התרופה והמינון הרפואי יקבעו באם התווית התרופה היא להשריית שינה או הרגעה. דוגמא לתרופות ממשפחה זו: (Clonazepam (Clonex), Diazepam (Assival ו-(Brotizolam (Bondromin.

תרופות נוגדות דיכאון - תרופות המשפיעות על המעבירים העצביים במוח:

• נוגדי דיכאון ממשפחת (SSRI (Selective Serotonine Reuptake Inhibitor – קבוצת התרופות הנפוצה ביותר לשימוש. התרופות חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין במרווח הבין סינפטי (המרווח שבין העצבים) ובכך מעלות את רמתו בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Fluoxetine (Flutine, Prozac, Prizma או (Paroxetine (Seroxate, Paxxet או (Citalopram (Recital, Cipramil.
• נוגדי דיכאון ממשפחת (SNRI (Serotonine-Norepinephrine Reuptake Inhibitor – שימוש בתרופות אלו נעשה במידה ואין שיפור לאחר טיפול בתרופות מסוג SSRI. תרופות אלו חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין ונוראפינפרין במרווח הבין סינפטי ובכך מעלות את רמתם בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Mirtazapine (Miro, Remeron. 
• נוגדי דיכאון טריציקליים ממשפחת (TCA (Tricyclic Antidepressant – תרופות מ"הדור הישן" של נוגדי הדיכאון. תרופות אלו מדכאות את המערכת העצבית, מונעות ספיגה מחודשת של סרוטנין ונוראדרנלין ומפחיתות פעילות של אצטיל- כולין (מוליך עצבי). תופעות הלוואי של תרופות אלו בעיתיות (הפרעות קצב לב, הגדלת לחץ תוך עיני, פרכוסים ועוד) ולכן השימוש בהם נעשה לעיתים רחוקות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Amiriptyline (Elatrol, Elatrolet או (Doxepin (Gilex או (Nortriptyline (Nortylin
• מעכבי מונאמין אוקסידאז ממשפחת ה- (MAO-I (Monoamine Oxidase Inhibitors – תרופות אלו מעכבות אנזימים המשמשים כזרז בתהליכי חמצון של מונואמינים (מוליכים עצביים כגון סרוטנין, דופמין ונוראדרנלין) ובכך תורמות להעלאת רמתם בתאים. עם זאת, האנזים משפיע גם על חילוף חומרים של חומר הקרוי טירמין (קיים במזונות כגון גבינות, נקניקים, יין אדום, שוקולד וכד'), השפעה שיכולה לגרום לתופעות בריאותיות חמורות, לכן נטילת התרופה דורשת הגבלות תזונתיות. מסיבה זו ומכיוון שתרופות ממשפחת ה- SSRI יעילות יותר לטיפול נגד דיכאון, תרופות אלו (MAO) נמצאות בשימוש לעיתים נדירות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Phenezine (Nardil.

טיפול טבעי בחרדה

מטרות הטיפול הטבעי בחרדות כוללות מניעת התקפי חרדה, מציאת הגורם לחרדה והקניית כלים להתמודדות עם התקף חרדה עתידי. 

הטיפול הטבעי מתמקד באיזון וחיזוק המערכת העצבית על מנת לאפשר למטופל, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, להתמודד בצורה מיטבית עם התקפי חרדה מידיים או עתידיים. בנוסף, קיים צורך בזיהוי הגורם לחרדה וטיפול בו על מנת "לעקור את החרדה מהשורש". 

הטיפול הטבעי נעשה באמצעות שימוש בצמחי מרפא, תזונה ותוספי תזונה המחזקים ומאזנים את המערכת העצבית. כמו כן, נעשה שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') על מנת לסייע למטופל בהתמודדות הנפשית עם החרדה ו/או התקפיה.

בנוסף, ניתנות המלצות לביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר משפרת את התחושה הכללית, שוֹמרת על תקינות מערכות הגוף, תורמת לעלייה במצב הרוח (מעלה רמות של אנדורפין- הורמון המשרה תחושת רגיעה), מסייעת להגברת זרימת דם ומשחררת מתחים ולחצים.

בסקירת המחקרים הנמצאת בהמשך מופיע מידע קליני רב על תזונה רצויה, צמחי המרפא היעילים ביותר לטיפול בחרדות ותוספי תזונה המועילים למניעה וטיפול בהפרעות חרדה.

תזונה לטיפול בחרדה:

תזונה נכונה עשויה במידה רבה לשפר את תפקוד מערכת העצבים ולסייע בהתמודדות הגוף עם לחצים ומתחים אשר עלולים לגרום לחרדות.   למידע השלם למנויים

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות. למידע השלם למנויים

צמחי מרפא לטיפול בחרדה:

הטיפול הצמחי יתמקד בעיקר במתן צמחי מרפא מרגיעים ואדפטוגניים אשר יכולים להילקח גם לתקופות זמן ארוכות. מטרת הטיפול היא למנוע או להקטין את מידת ההישנות של התקפי החרדה על ידי שיקום וייצוב של מערכת העצבים.

יש לשים לב למצב הכללי של המטופל ולחזק במידת הצורך בעזרת צמחי מרפא אדפטוגניים.

האדפטוגנים הרלוונטיים ביותר הם   למידע השלם למנויים

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בחרדה:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

פורמולות לטיפול בחרדה:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

פורמולה לטיפול בחרדה מתמשכת ולמטרת מניעה, בנוזל:

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול בחרדה מתמשכת ולמטרת מניעה, בכמוסות:

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול במצב אקוטי של התקף חרדה, בנוזל:

מינון: 20-80 טיפות, לפי הצורך

בנוסף ניתן להשתמש בחליטות של צמחי מרפא מרגיעים כגון   למידע השלם למנויים

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בחרדה:

במקרה בו קיים שימוש בתרופות הרגעה, יש לנקוט זהירות   למידע השלם למנויים

שמנים אתריים לטיפול בחרדה:
השימוש בשמנים אתריים לטיפול בחרדה יכול לסייע הן במצבים אקוטיים והן למניעה. השמנים האתריים שנבחר להשתמש בהם יהיו כאלו המחזקים את מערכת העצבים, שמנים המפחיתים מתחים וחרדות וכן שמנים המרגיעים את הנפש ומשחררים מחשבות אובססיביות. 
הטיפול בשמנים אתריים אינו מתנגש עם טיפול תרופתי.

השמנים האתריים העיקריים לטיפול בחרדה:   למידע השלם למנויים

שמנים אתריים נוספים לטיפול בחרדה:   למידע השלם למנויים

אופן השימוש האידיאלי בשמנים אתריים במצב של חרדה הוא למידע השלם למנויים

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בחרדה במצב אקוטי:

אופן השימוש: לקחת 5 נשימות עמוקות מהתערובת ולשתות כוס מים. יש לחזור על הפעולה לפי הצורך, ולפחות פעמיים ביום. תערובת בשמן ניתן למרוח על שורשי כף היד ולהריח מדי פעם. התערובת מתאימה לנשים בהריון וכן לילדים.

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בחרדה במצב כרוני:

אופן השימוש: מומלץ למרוח את השמן על למידע השלם למנויים

תוספי תזונה לטיפול בחרדה:

בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול בחרדות והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

היבטים של גוף נפש בחרדה:

בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.

בראייה ההוליסטית חרדה אינה מחלה, אלא תסמין (תסמין), המעיד על בריחה של האדם מהקשבה פנימה – לרגשותיו, תחושותיו ורצונותיו האמיתיים. 
לחרדה פנים רבות; 
רבים חווים אותה בכל יום מבלי לדעת זאת – כתחושת דחיפות, מחשבות-יתר בלתי פוסקות המנסות למצוא פתרון לנושאים עימם הם מתמודדים בחייהם, או כחוסר שקט כללי המופיע במצבים שונים לאורך היום.
בדרגה החריפה יותר התחושה מתעצמת והופכת לחוסר שקט משמעותי, לו האדם כבר יודע לקרוא "חרדה" - ולבסוף קיים התקף-החרדה, בו האדם חווה מועקה משמעותית ובלתי פוסקת, עד כדי חוויה כי הינו עומד למות.
התקף החרדה לעיתים קרובות מבולבל עם התקף לב, ולא בכדי. מאחר שחרדה היא רגש של הלב (ע"פ הרפואה הסינית), ולמעשה תסמין המעיד על כך כי אותן תחושות, רגשות ורצונות, להם לא הקשיב האדם – עלו על גדותיהם עד כדי יצירת עומס על הלב, הפורק את המתח המיותר באמצעות אותם תסמינים המאפיינים גם התקף לב. 

הסיבה הראשונית להיווצרות של חרדה למידע השלם למנויים

מחקרים על חרדה ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול בחרדות.  למידע השלם למנויים