חרדה - טיפול טבעי

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | שמנים אתריים | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

חרדה היא מצב של אי שקט ותחושת חוסר אונים הנובע מאיום או סכנה מציאותיים או דמיוניים, מודעים או בלתי מודעים. החרדה יכולה להופיע באופן ספונטני או להיבנות בהדרגה ולהתבטא בהיבט הפיזי ו/או הנפשי.

ישנן מספר הפרעות חרדה כשהשכיחות ביותר הינן:

חרדה כללית - חרדה ודאגנות יתר לגבי כסף, בריאות משפחה וכד'. סוג זה של חרדה מופיע באופן יומיומי לאורך תקופה ממושכת. 

התקפי חרדה (פאניקה) - חרדה חריפה וקיצונית היכולה להתבטא עקב חשיפה לאיום ממשי או דמיוני/ מחשבתי. תדירות וחומרת ההתקפים משתנות מאדם לאדם.

פוביות - חרדה הנוצרת כתגובה למצבים חיצוניים כגון: גבהים, זריקות, בחינות, טיסות, מקומות סגורים, דיבור לפני קהל וכד'.

הפרעה טורדנית כפייתית (Obsessive Compulsive Disorder) - מחשבות עקשניות, טורדניות ובלתי פוסקות הגורמות לביצוע פעולות טקסיות כגון שטיפה מוגזמת של הידיים, מספר קבוע של סיבובי מפתח בדלת וכד' שמטרתן להקל על תחושת אי הנוחות ולסלק את המחשבות.

הפרעת דחק לאחר טראומה - חרדה הנגרמת עקב חשיפה לטראומה (תקיפה מינית, מלחמה, התעללות וכד'). חרדה מסוג זה גורמת לאדם לחוות שוב ושוב את הטראומה (דרך חלומות, הבזקי מחשבה וכד') ויכולה להופיע חודשים מעטים עד שנים רבות לאחר האירוע. 

 

תסמינים של חרדה:

תסמינים של חרדה יכולים להתבטא באופן פסיכולוגי או פיזיולוגי. חומרתם ותדירותם משתנה מאדם לאדם ותלויה בהפרעה.

תסמינים פיזיולוגיים לחרדה יכולים לכלול: דפיקות לב מואצות, רעד, קוצר נשימה, מתח בשרירים, יובש בפה, הזעה מוגברת, סחרחורות, תחושת מחנק, הפרעות בעיכול, אישונים מורחבים, אי שקט, הפרעות שינה, כאבים או דקירות בחזה ועוד.

תסמינים פסיכולוגיים לחרדה יכולים לכלול: חששות, פחד ממוות, תחושה של שיתוק, פחד מאובדן שליטה, תחושה של ניתוק מהמציאות, דאגנות מוגזמת, מחשבות טורדניות ועוד.

 

גורמים לחרדה:

הגורמים לחרדה יכולים להיות פסיכולוגיים, פיזיולוגיים או סביבתיים.

במרבית המקרים שילוב של כמה גורמים יחדיו יוצר את הפרעת החרדה. בין הגורמים ניתן למצוא:

• לחץ ומתח (סטרס).
• נטייה גנטית.
• חוסר איזון בהורמונים או מוליכים עצביים (נוראדרנלין, סרוטנין וכד').
• טראומות (תקיפה מינית, מלחמה, התעללויות וכד').
• דימוי עצמי נמוך.
• מבנה אישיות.
• מחלות קשות (כגון סרטן).
• חינוך - גידול הילד באופן מגונן מדי (יוצר אצל הילד מחשבות כי העולם הינו מקום מסוכן), גדילה בסביבה ביקורתית (יוצר מחשבות שליליות ותחושת כישלון מתמדת) וכד'.
• קצב חיים מהיר והישגיות - עלולים לגרום לתחושת מתח מוגברת.
• ניכור חברתי.
• קונפליקטים פנימיים לא מודעים.

 

אבחנה של חרדה:

קיימות הפרעות שונות של חרדה ולכן יש לבצע אבחנה מבדלת המבוצעת על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר ובאמצעות רשימה של קריטריונים המופיעים בספר האבחנות הפסיכיאטרי – (DSM (Diagnostic and Statistical Manual of mental dosorders

או בספר האבחון של ארגון הבריאות העולמי, ה- (ICD (International Classification of Diseases.

טיפול קונבנציונאלי בחרדה:

הטיפול הקונבנציונאלי בחרדות כולל שילוב בין טיפול פיזיולוגי לטיפול פסיכולוגי.

הטיפול הפסיכולוגי כולל גישות שונות כגון: הבנת הגורם לחרדה, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (לימוד הגוף והנפש שיטות להרגעה והגברת תחושת השליטה) וכד'.

הטיפול הפיזיולוגי עשוי לכלול תרופות כגון:

בנזודיאזיפינים - תרופות הרגעה ושינה המשמשות גם כנוגדות חרדה קצרות טווח הנקשרות לקולטנים של GABA (חומר הנוצר מחומצת האמינו גלוטמט ופועל כמוליך עצבי מעכב אשר מאזן את חילוף החומרים במוח ותורם להרגעת המערכת העצבית המרכזית). ההיקשרות לקולטנים מאפשרת לחומצת האמינו GABA להיקשר ביתר קלות ויעילות ולכן מרגיעה את מערכת העצבים. שימוש בתרופות אלו לאורך זמן עלול לגרום לעמידות, לתלות פיזית או נפשית ולהתמכרות פיזית הגורמת לתסמיני גמילה עם הפסקת השימוש. כל התרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים הינן מרפות שרירים, מרגיעות ומשרות שינה, אך בתוך המשפחה עצמה קיים הבדל ביעילות של התרופות השונות. לכן, התאמת התרופה והמינון הרפואי יקבעו באם התווית התרופה היא להשריית שינה או הרגעה. דוגמא לתרופות ממשפחה זו: (Clonazepam (Clonex), Diazepam (Assival ו-(Brotizolam (Bondromin.

תרופות נוגדות דיכאון - תרופות המשפיעות על המעבירים העצביים במוח:

• נוגדי דיכאון ממשפחת (SSRI (Selective Serotonine Reuptake Inhibitor – קבוצת התרופות הנפוצה ביותר לשימוש. התרופות חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין במרווח הבין סינפטי (המרווח שבין העצבים) ובכך מעלות את רמתו בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Fluoxetine (Flutine, Prozac, Prizma או (Paroxetine (Seroxate, Paxxet או (Citalopram (Recital, Cipramil.
• נוגדי דיכאון ממשפחת (SNRI (Serotonine-Norepinephrine Reuptake Inhibitor – שימוש בתרופות אלו נעשה במידה ואין שיפור לאחר טיפול בתרופות מסוג SSRI. תרופות אלו חוסמות את הספיגה המחודשת של סרוטנין ונוראפינפרין במרווח הבין סינפטי ובכך מעלות את רמתם בתאים. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Mirtazapine (Miro, Remeron. 
• נוגדי דיכאון טריציקליים ממשפחת (TCA (Tricyclic Antidepressant – תרופות מ"הדור הישן" של נוגדי הדיכאון. תרופות אלו מדכאות את המערכת העצבית, מונעות ספיגה מחודשת של סרוטנין ונוראדרנלין ומפחיתות פעילות של אצטיל- כולין (מוליך עצבי). תופעות הלוואי של תרופות אלו בעיתיות (הפרעות קצב לב, הגדלת לחץ תוך עיני, פרכוסים ועוד) ולכן השימוש בהם נעשה לעיתים רחוקות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Amiriptyline (Elatrol, Elatrolet או (Doxepin (Gilex או (Nortriptyline (Nortylin
• מעכבי מונאמין אוקסידאז ממשפחת ה- (MAO-I (Monoamine Oxidase Inhibitors – תרופות אלו מעכבות אנזימים המשמשים כזרז בתהליכי חמצון של מונואמינים (מוליכים עצביים כגון סרוטנין, דופמין ונוראדרנלין) ובכך תורמות להעלאת רמתם בתאים. עם זאת, האנזים משפיע גם על חילוף חומרים של חומר הקרוי טירמין (קיים במזונות כגון גבינות, נקניקים, יין אדום, שוקולד וכד'), השפעה שיכולה לגרום לתופעות בריאותיות חמורות, לכן נטילת התרופה דורשת הגבלות תזונתיות. מסיבה זו ומכיוון שתרופות ממשפחת ה- SSRI יעילות יותר לטיפול נגד דיכאון, תרופות אלו (MAO) נמצאות בשימוש לעיתים נדירות. דוגמא לתרופות מסוג זה: (Phenezine (Nardil.

 

טיפול טבעי בחרדה

 

מטרות הטיפול הטבעי בחרדות כוללות מניעת התקפי חרדה, מציאת הגורם לחרדה והקניית כלים להתמודדות עם התקף חרדה עתידי.

הטיפול הטבעי מתמקד באיזון וחיזוק המערכת העצבית על מנת לאפשר למטופל, הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית, להתמודד בצורה מיטבית עם התקפי חרדה מידיים או עתידיים. בנוסף, קיים צורך בזיהוי הגורם לחרדה וטיפול בו על מנת "לעקור את החרדה מהשורש".

הטיפול הטבעי נעשה באמצעות שימוש בצמחי מרפא, תזונה ותוספי תזונה המחזקים ומאזנים את המערכת העצבית. כמו כן, נעשה שימוש בטכניקות הרפיה (טיפולי מגע, יוגה, תרגילי נשימות, דמיון מודרך, מדיטציות וכד') על מנת לסייע למטופל בהתמודדות הנפשית עם החרדה ו/או התקפיה.

בנוסף, ניתנות המלצות לביצוע פעילות גופנית מתונה וקבועה אשר משפרת את התחושה הכללית, שוֹמרת על תקינות מערכות הגוף, תורמת לעלייה במצב הרוח (מעלה רמות של אנדורפין- הורמון המשרה תחושת רגיעה), מסייעת להגברת זרימת דם ומשחררת מתחים ולחצים.

בסקירת המחקרים הנמצאת בהמשך מופיע מידע קליני רב על תזונה רצויה, צמחי המרפא היעילים ביותר לטיפול בחרדות ותוספי תזונה המועילים למניעה וטיפול בהפרעות חרדה.

 

תזונה לטיפול בחרדה:

תזונה נכונה עשויה במידה רבה לשפר את תפקוד מערכת העצבים ולסייע בהתמודדות הגוף עם לחצים ומתחים אשר עלולים לגרום לחרדות.

תפריט מאוזן הכולל ארוחות קטנות במרווחי זמן קצרים ומכיל ויטמינים בעיקר מקבוצת ויטמיני B, חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 ומזונות מלאים וטריים, מספק לגוף מרכיבים חיוניים המסייעים לאיזון המערך העצבי, תקינותו ותפקודו.

בנוסף, חשוב להקפיד על הרגלי אכילה נכונים הכוללים אכילת ארוחות קטנות במרווחי זמן קטנים (כל שעתיים שלוש) על מנת לספק לגוף אנרגיה זמינה.

במחקרים שנערכו בנושא נמצא כי צריכת תזונה מערבית המכילה מזונות מעובדים מטוגנים, מזונות עתירי סוכר, בשר וכד' הייתה קשורה למצב נפשי ירוד יותר וכי תזונה מסורתית יותר הכוללת ירקות, פירות, דגנים מלאים, קטניות וכד' קשורה בהפחתת הסיכון לחרדה. 

להלן רשימת המלצות תזונתיות, מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

הגברת צריכה של:

• מזונות המכילים ויטמיני B כגון: דגנים מלאים (אורז מלא,שיבולת שועל, קינואה, גריסים וכד'), קטניות (עדשים, שעועית וכד'), ירקות (ירקות ירוקים עליים, נבטים, ירקות שורש וכד'), פירות (תפוחים, אגסים, פפאיה וכד') ושמרי בירה. ויטמיני B חיוניים לשמירה על בריאות מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.
• מומלץ להגביר צריכת ירקות ופירות עשירים בנוירוטרנסמיטורים אשר ישמשו מקור טבעי לסרטונין מלטונין וטריפטופאן:
  מזונות עשירים בסרטונין: לחך, אננס, בננה, קיווי, שזיפים ועגבניות.
  מזונות עשירים במלטונין: חרדל, זרעי חילבה.
  מזונות עשירים בטריפטופאן: שיבולת שועל, סויה, שומשום, גרעיני דלעת, זרעי חמניות, חומוס, בוטנים, שעועית ועוד. בנוסף למזונות אלו (מהצומח) קיימים מזונות נוספים מהחי אשר מכילים טריפטופאן: דגים (סלמון, טונה, הליבוט, פירות ים), עוף, הודו ועוד.
• חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 המצויות בעיקר בדגי ים כגון סרדינים, סלמון, הרינג (מטיאס), טונה, מקרל, פורל, הליבוט, סול ובזרעי פשתן. חומצות שומן אלו חשובות לשלמות ותקינות תאי הגוף ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. כמו כן, הן מפחיתות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מעוררי דלקת ומגבירות ייצור הורמונים פרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת.
• חומצות שומן חיוניות המצויות במזונות כגון אגוזים, שקדים, זרעים ושמן זית. חשוב לציין כי יש לצרוך אגוזים, שקדים וזרעים בצורתם הטבעית (ללא קלייה) משום שקליתם גורמת לחמצון והרס החומרים החיוניים.
• פחמימות מורכבות כגון דגנים מלאים אשר מעלות את רמות הטריפטופאן ושומְרוֹת על אנרגיה זמינה לגוף.
• ירקות ופירות כמקור לנוגדי חמצון, ויטמינים ומינרלים החיוניים לפעילות תקינה של מערכות הגוף.

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

• ממריצים - צריכת יתר של ממריצים כגון קפאין (תה, קפה), שוקולד ומשקאות קלים מגבירה הפרשת הורמון (קורטיזול) וגורמת או מחמירה מצבי חרדה.
• משקאות אלכוהוליים - האלכוהול עלול להפחית את רמות הסוכר בדם, לפגוע באיכות השינה ולמנוע ספיגה של ויטמיני B (בעיקר B6, B1, וחומצה פולית) אשר חיוניים לתפקוד תקין של מערכות הגוף בכלל ומערכת העצבים בפרט.
• פחמימות פשוטות כגון סוכר, קמח לבן, עוגות ועוגיות. צריכת פחמימות פשוטות גורמת לעלייה וירידה מהירה ברמת הסוכר בדם המביאה לשחרור של הורמונים כגון אדרנלין ונור-אדרנלין אשר ממריצים את מערכת העצבים הסימפטטית וגורמים לחוסר איזון עצבי.
• מזונות המכילים שומן רווי- בשר בקר, מזון מעובד, מרגרינה, חמאה, שמנים מזוקקים. שומנים מסוג זה פוגעים בפעילות של חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3.
• מזונות אלרגניים (תירס, חיטה, חלב ומוצריו, בוטנים, חומרים משמרים וצבעי מאכל) – מומלץ להימנע ממזונות אלו ואף לבצע דיאטת אלימינציה* במקרה הצורך שכן קיים קשר בין אלרגיות למזון לבין תסמינים פסיכולוגיים שונים.
• מזונות תעשייתיים, מעובדים ומשוּמרים המכילים צבעי מאכל וחומרי טעם וריח אשר מחלישים את תפקוד מערכות הגוף.

 

*דיאטת אלימינציה- רצוי להתחיל דיאטה זו על ידי מתן תפריט מצומצם הכולל אורז ומספר מצומצם של ירקות מבושלים. לאחר מספר ימים יש להתחיל להשיב אל התפריט מזונות שונים. רצוי להשיב בכל פעם מזון אחד בלבד ולצרוך אותו ברציפות במשך יומיים שלושה על מנת לבחון את תגובת הגוף אליו. לעיתים הגורם האלרגני אינו מזון אחד, אלא הצטברות של מספר מזונות אשר שילובם הוא היוצר את התגובה האלרגית. במקרה כזה יש להמליץ על תזונה היפואלרגנית (הימנעות ממוצרי מזון החשודים כאלרגנים). מזונות אלרגניים עלולים לכלול: חיטה, חלב ומוצריו, תירס, בוטנים, ביצים, סויה, חומרים משמרים, צבעי מאכל ועוד.

 

צמחי מרפא לטיפול בחרדה:

הטיפול הצמחי יתמקד בעיקר במתן צמחי מרפא מרגיעים ואדפטוגניים אשר יכולים להילקח גם לתקופות זמן ארוכות. מטרת הטיפול היא למנוע או להקטין את מידת ההישנות של התקפי החרדה על ידי שיקום וייצוב של מערכת העצבים.

יש לשים לב למצב הכללי של המטופל ולחזק במידת הצורך בעזרת צמחי מרפא אדפטוגניים.

האדפטוגנים הרלוונטיים ביותר הם ויתניה משכרת (Withania somnifera) וספלילה (Centella asiatica).

וִיתניה משכרת (Withania somnifera) - במחקרים שבהם ניתנה תמצית תקנית של ויתניה משכרת במינון של 250 מ"ג ומעלה במשך חודש לפחות נרשמה ירידה מובהקת ברמות החרדה הנתפסת ועליה באיכות החיים המדווחת של הנבדקים, וחל שיפור במדדי הסטרס הגופניים כגון ירידה ברמות הקורטיזול, הגלוקוז ושומני הדם, ועליה ב-DHEA וב-HDL. לקריאה נוספת אודות יעילות ויתניה בטיפול בחרדה ראו כאן. 

ספלִילה (Centella asiatica) - שני מחקרים קליניים שנערכו בקרב נבדקים בריאים ונבדקים הסובלים מהפרעת חרדה כללית הראו שיפור לאורך זמן במדד החרדה והדחק, וכן במדד הדיכאון ובכושר ההסתגלות והקשב. להרחבה על המחקרים ועל מנגנוני הפעולה של הצמח כנוגד חרדה ראו כאן.

צמחי מרפא מרגיעים הרלוונטיים ביותר לטיפול מניעתי בחרדה כוללים קמומיל (Chamaemelum nobile, Matricaria recutita), מליסה רפואית (Melissa officinalis), תרזה (Tilia europea), ורבנה (Verbena officinalis) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

אפשר ואף רצוי לשלב בין פורמולה (כמוסות או טינק') לבין חליטות על מנת להאריך את זמן ההשפעה.

מכיוון שחרדות הן פתולוגיה של חום או עודף, רצוי שלא להשתמש בצמחי מרפא ממריצים!

בנוסף, לטיפול בהתקף אקוטי של חרדה, ניתן להשתמש בצמחי מרפא המדכאים את מערכת העצבים ומשפיעים במהירות וביעילות על החרדה. צמחי מרפא מסוג זה כוללים את הולריאנה הרפואית (Valeriana officinalis) והכשות (Humulus lupulus).

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול בחרדה:

1. צמחי מרפא מרגיעים - Chamaemelum nobile, Matricaria recutita, Melissa officinalis, Nepeta cataria, Passiflora incarnata, Tilia europea, Verbena officinalis, Scutellaria lateriflora, Humulus lupulus, Viburnum spp, Valeriana officinalis
2. צמחי מרפא משקמי מערכת עצבים - , Verbena officinalis , Hypericum perforatum, Scutellaria lateriflora 
3. צמחי מרפא אדפטוגנים -  Astragalus membranaceus, Glycyrrhiza glabra, Withania somnifera, Centella asiatica, Schisandra chinensis 
4. צמחי מרפא מדכאי מערכת עצבים - Eschscholzia californicaValeriana officinalis, 

פורמולות לטיפול בחרדה:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני.

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול בחרדה מתמשכת ולמטרת מניעה, בנוזל:

 

30%	Withania somnifera
30%	Verbena officinalis
30%	Scutellaria lateriflora
10%	Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 5-10 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

פורמולה לטיפול בחרדה מתמשכת ולמטרת מניעה, בכמוסות:

 

100mg	Withania somnifera
100mg	Centella asiatica
100mg	Scutellaria lateriflora
50mg	Glycyrrhiza glabra

מינון: 1-2 כמוסות, 3 פעמים ביום

פורמולה לטיפול במצב אקוטי של התקף חרדה, בנוזל:

 

90%	Valeriana officinalis
10%	Glycyrrhiza glabra 1:1

מינון: 20-80 טיפות, לפי הצורך

 

בנוסף ניתן להשתמש בחליטות של צמחי מרפא מרגיעים כגון קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata) תרזה (Tilia europea), מליסה רפואית (Melissa officinalis) ולבנדר (Lavandula officinalis) במינון של 1-2 כפות צמחי מרפא לכל כוס מים, 3-4 פעמים ביום.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול בחרדה:

במקרה בו קיים שימוש בתרופות הרגעה, יש לנקוט בזהירות בשימוש בצמחי מרפא מרגיעים או מדכאי מערכת עצבים. צמחי המרפא ולריאן רפואי (Valeriana officinalis) וכשות (Humulus lupulus) עשויים להגביר את פעילותן ולהאריך את משך הש�פעתן של תרופות הרגעה או שינה.

 

שמנים אתריים לטיפול בחרדה:

לצערנו, אין כמעט מחקרים בנושא השימוש הקליני בשמנים אתריים. מקורות המידע שמובא להלן הינם ספרים רבים שנכתבו בנושא ולא פחות חשוב, נסיונם הקליני הנרחב של הכותבים.
לקריאה נוספת על שימוש בשמנים אתריים ועל מקורות המידע ראו כאן. 
השימוש בשמנים אתריים לטיפול בחרדה יכול לסייע הן במצבים אקוטיים והן למניעה. השמנים האתריים שנבחר להשתמש בהם יהיו כאלו המחזקים את מערכת העצבים, שמנים המפחיתים מתחים וחרדות וכן שמנים המרגיעים את הנפש ומשחררים מחשבות אובססיביות. 
הטיפול בשמנים אתריים אינו מתנגש עם טיפול תרופתי.

השמנים האתריים העיקריים לטיפול בחרדה:
שמן לבונה (Boswellia carteri) מחזק את מערכת העצבים ומרגיע את הנפש, מתאים לטיפול במצבים נפשיים, כגון דיכאון, חרדה, מתח ופחדים. במהלך התקף חרדה אקוטי מומלץ להריח שמן לבונה, המסייע לרוגע ולנשימה עמוקה.
שמן לבנדר (Lavandula officinalis) מרגיע את הגוף והנפש, מרומם ועוזר לצאת מחרדה וממתח, משכך כאבים ומשרה שינה.
שמן מליסה (Melissa officinalis) נחשב לשמן מרגיע, זהו שמן עוצמתי ובעל השפעה דרמטית, כמעט מרדימה. יעיל מאוד לשימוש במצבים של חרדות, מתח, חוסר שקט פנימי, פחדים או עצבנות והפרעות שינה. 

 

שמנים אתריים נוספים לטיפול בחרדה:
שמנים המחזקים את מערכת העצבים, למשל אורן (Pinus sylvestris), ארז אטלס (Cedrus atlantica), קמומיל רומאי (Chamamelum nobilis), ורווינטסרה (Cinnamomum camphora)
שמנים המפחיתים מתחים וחרדות, כגון נרולי (Citrus aurantium amara), מיורן (Origanum majorana), פטשולי (Pogostemon Patchouli) וילנג-ילנג (Cananga odorata).
שמנים המרגיעים את הנפש, למשל ארז אטלס (Cedrus atlantica), וורדים (Rosa damascene), מיורן (Origanum majorana), מרווה בהירה (Salvia sclaria) ותפוז (Citrus aurantium sinensis) וכאלו המסייעים לשחרור של מחשבות אובססיביות כמו מרווה בהירה (Salvia sclaria), תפוז (Citrus aurantium sinensis).

 

אופן השימוש האידיאלי בשמנים אתריים במצב של חרדה הוא בהרחה- הדפה במבער או שימוש במלחי הרחה.

 

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בחרדה במצב אקוטי:

 

5 מ"ל שמן צמחי / כפית מלח גס בבקבוק 10 מ"ל
שמנים אתריים - בטיפות
לבנדר (Lavandula officinalis)	10
לבונה (Boswellia carteri)	10
מליסה (Melissa officinalis)	5
קמומיל רומאי (Chamamelum nobilis)	1

 

אופן השימוש: לקחת 5 נשימות עמוקות מהתערובת ולשתות כוס מים. יש לחזור על הפעולה לפי הצורך, ולפחות פעמיים ביום. תערובת בשמן ניתן למרוח על שורשי כף היד ולהריח מדי פעם. התערובת מתאימה לנשים בהריון וכן לילדים.

 

דוגמא לתערובת שמנים ארומתרפיים לטיפול בחרדה במצב כרוני:

 

שמן צמחי (שקדים, שומשום, זרעי חמניות וכו') - במ"ל	50
שמנים אתריים - בטיפות
לבנדר (Lavandula officinalis)	6
לבונה (Boswellia carteri)	6
מרווה בהירה (Salvia sclaria)	4
תפוז (Citrus aurantium sinensis)	4
מליסה (Melissa officinalis)	3
פטשולי (Pogostemon Patchouli)	1

 

אופן השימוש: מומלץ למרוח את השמן על בית החזה והגב, ועל כפות הרגליים, 2-3 פעמים ביום, כשלושה חודשים לפחות, ועד השגת שיפור במצב. התערובת מתאימה גם לילדים.

תוספי תזונה לטיפול בחרדה:

הערה כללית: בשנים האחרונות מתברר יותר ויותר כי יש הבדל ניכר בין הזמינות הביולוגית והפעילות הרפואית של תוספי תזונה המופקים ממקורות טבעיים לבין תוספי תזונה סינתטיים.

מומלץ לרכוש תוספי תזונה ממקור טבעי בלבד ועדיף מכך, להשיג את הרכיבים התזונתיים הנדרשים דרך התזונה במידת האפשר.

 

וִיטמיני B (בעיקר B1, B9, B6, B12) - ויטמיני B חיוניים בתהליך הייצור של המוליכים העצביים במוח. הערה: ויטמינים מקבוצת B פועלים טוב יותר יחדיו. במקרה של חוסר בויטמין מסוים נהוג לקחת תוסף של הויטמין החסר יחד עם תוסף של קומפלקס ויטמיני B. בדרך זו לא יווצר מחסור יחסי של אף ויטמין מהקבוצה.

מינון יומי מומלץ: תוסף המכיל כ- 50-100 מ"ג של כל ויטמין B למעט חומצה פולית (מינון של כ 400-800 מק"ג ביום), ביוטין (ויטמין B7 – מינון של כ - 50 מק"ג ביום) וויטמין B12 הניטל במינון של כ- 500-1000 מק"ג ביום).

אוֹמגה 3 – חומצות שומן חיוניות מסוג אומגה 3 הכרחיות לתפקוד ותקינות מערכת העצבים.

מינון יומי מומלץ: מינון יומי מומלץ: 2-4 גרם.

וִיטמין C – ויטמין C הינו נוֹגד חִמצון הנמצא חסר באנשים הסובלים מחרדה.

מינון יומי מומלץ: 1200-3000 מ"ג.

מגְנזיום וסִידן – מינרלים המסייעים להרפיית שרירים, להרגעה ולתפקוד תקין של המערכת העצבית. משפיעים על מוליכים עצביים ותורמים להעברה תקינה של דחפים עצביים.

המנגנונים המיוחסים לפעילות של מגנזיום בטיפול בחרדה כוללים: דיכוי ציר היפותלמוס-היפופיזה (HPA); העלאת הפרשת ההורמון CRH מן הגרעין הפאראוונטריקולרי במוח (PVN); העלאת רמות הורמון ACTH בפלזמה וכן באמצעות ביטוי מוגבר של קולטני NMDA ו-BDNF והגברת הפלסטיות הסינפטית בקרוטקס הפריפרונטלי.

מומלץ לשלב נטילה של סידן יחד עם מגזניום. היחס המומלץ הוא 2:1 לטובת הסידן.

מינון יומי מומלץ: מגנזיום- 400-800 מ"ג (במקרה של נטילת מינונים גבוהים יש להיוועץ עם רופא או מטפל מוסמך) סידן- 1000-2500 מ"ג. מחקרים שפורסמו לאחרונה הראו ראיות סותרות למידת הסיכון שיש בנטילת כמויות גבוהות של סידן (מעל 500 מ"ג ביום). המחקרים לא בדקו האם קיים הבדל בין סוגי תוספי הסידן השונים או האם קיים קשר לנטילה בשילוב עם תוספים אחרים (מגנזיום או ויטמין D). לאור זאת כדאי לשקול נטילה של סידן במינון גבוה.

S-Adenosyl L-Methionine- SAMe- תרכובת הנוצרת מפירוק של חומצה אמינית בשם מתיונין. תרכובת זו נמצאה כמעלה רמות סרוטנין ונוראדרנלין ולכן משמשת כנוגדת חרדה טבעית.

מינון יומי מומלץ: המינון המומלץ אינו ודאי ומקורות שונים ממליצים על מינונים שונים כמו כן קיים הבדל בין מוצרים שונים. על פי המחקרים יש להשתמש במינון של כ- 200-1000 מ"ג ביום.

טריפטופאן - חומצת אמינו המשמשת כחומר מוצא לסרוטנין (מעביר עצבי אשר משפר את מצב הרוח).

מינון יומי מומלץ: 1-3 גרם.

HTP 5 (5-hydroxytryptophan ) – נגזרת של חומצת האמינו טריפטופאן (חומצת אמינו המשמשת כחומר מוצא לסרוטנין).

מינון יומי מומלץ : לא נקבע מינון מיטבי. במחקרים שונים נעשה שימוש במינונים של 50-350 מ"ג ביום.

GּABA (Gamma- Aminobutyric- Acid) - חומר הנוצר מפירוק של חומצת האמינו גלוטמט. משמש כמתווך עצבי מעכב התורם להרגעה ואיזון של המערכת העצבית. יעיל לחרדות, הפרעות שינה וכד'. תרופות רבות לחרדה פועלות במנגנון של עיכוב פירוק GABA והעלאת רמתה.

מינון יומי מומלץ: 750 מ"ג מחולק ל- 2-3 מנות.

 

היבטים של גוף נפש בחרדה:

בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.

בראייה ההוליסטית חרדה אינה מחלה, אלא תסמין (תסמין), המעיד על בריחה של האדם מהקשבה פנימה – לרגשותיו, תחושותיו ורצונותיו האמיתיים. 
לחרדה פנים רבות; 
רבים חווים אותה בכל יום מבלי לדעת זאת – כתחושת דחיפות, מחשבות-יתר בלתי פוסקות המנסות למצוא פתרון לנושאים עימם הם מתמודדים בחייהם, או כחוסר שקט כללי המופיע במצבים שונים לאורך היום.
בדרגה החריפה יותר התחושה מתעצמת והופכת לחוסר שקט משמעותי, לו האדם כבר יודע לקרוא "חרדה" - ולבסוף קיים התקף-החרדה, בו האדם חווה מועקה משמעותית ובלתי פוסקת, עד כדי חוויה כי הינו עומד למות.
התקף החרדה לעיתים קרובות מבולבל עם התקף לב, ולא בכדי. מאחר שחרדה היא רגש של הלב (ע"פ הרפואה הסינית), ולמעשה תסמין המעיד על כך כי אותן תחושות, רגשות ורצונות, להם לא הקשיב האדם – עלו על גדותיהם עד כדי יצירת עומס על הלב, הפורק את המתח המיותר באמצעות אותם תסמינים המאפיינים גם התקף לב. 

הסיבה הראשונית להיווצרות של חרדה הינה שליטה; 
האדם חווה רגשות, רצונות או תחושות אשר אינו רוצה לתת להם מקום, או אינו יודע כיצד להתמודד עימם, ולכן מנסה להדחיק אותם באמצעות חשיבה, נסיון לשנות את נקודת המבט, ושכנוע עצמי כי הרגש אינו נכון. השימוש בחשיבה על מנת להדחיק רגשות, רצונות ותחושות יוצר פער בין האמת של האדם ובין הסיפור אותו הוא מספר לעצמו, ופער זה יוצר את התחושה הלא נוחה, ואת הצורך לחזור ולחזק במחשבות שוב ושוב את אותם הפתרונות אותם הוא מנסה להנחיל – קרי, מחשבות היתר.

מדוע האדם מנסה להדחיק את רגשותיו, רצונותיו ותחושותיו?
במשפט אחד: מחוסר כלים טובים יותר להתמודדות.
כאשר מדובר ברגשות, כגון כעס/ פחד/ ייאוש/ דאגה – לעיתים קרובות קיימת תפישה כי "אין טעם" להרגיש כך, או שהאדם "אינו אמור" להרגיש כך – ואפילו שאינו בסדר שכך הוא מרגיש.
לעיתים ההדחקה היא מחוסר רצון להרגיש את הרגש השלילי – פשוט כי אינו נעים, או מהיעדר הבנה כיצד להתמודד עם רגשות – קרי, אמונה שהדרך הנכונה להתמודד היא להתכחש לרגש. 
לעיתים האדם יודע שהוא "טועה ברגש"; כלומר שהדרך שפירש דבר או דברים שקרו בחייו, גרמה לרגש להופיע – אך למעשה הפרשנות שלו שגויה, ולכן "אינו אמור" להרגיש כך – ולכן מנסה לדחוק את הרגש. לדוגמא במצב בו מופיע כעס על קולגה, חבר, או בן משפחה, על משהו שלכאורה עשה, למרות שהאדם יודע כי המעשה היה נכון/ הברירה היחידה של אותו האדם/ לא במכוון, או שלמעשה לא זו הפעולה שעשה בפועל.
כשמדובר ברצונות, הכוונה לרצון אותנטי אשר האדם מגלה בתוכו, אך הינו מופתע לגלות אותו, או מאמין כי לא נכון מצידו לרצות את הדבר, או שהרצון גורם לחשש; 
לדוגמא אם אדם העובד בעבודה נחשקת עם שכר מצוין, מגלה כי למעשה הוא רוצה לעבוד במשהו אחר, הרצון מהווה איום על מעמדו הנוכחי / קריאה מפחידה אל הלא-נודע / איום על מצבו הכלכלי, או שפשוט האדם אינו מבין מדוע לו לרצות דבר אחר מאותה משרה נחשקת לכאורה (שיתכן שהיא נחשקת עבור אחרים אך לא עבורו). במצבים אלו האדם ינסה שלא לרצות את הדבר אותו הוא רוצה, מחשש שיהיה עליו לעשות וויתורים שאינו רוצה בהם, או מחשש מהלא-נודע.
כשמדובר בתחושות, אלו עשויות להיות תחושות "שקריות" או אותנטיות.
כלומר, אם האדם חש, לדוגמא, כי אינו נמצא במקום הנכון בחייו – תחושה זו עשויה להיות תחושתו האותנטית, או תחושה מדומה הנובעת מדפוס רגשי אשר אינו נותן לו מנוח – ולמעשה פחד כי אינו נמצא במקום הנכון בחייו. בשני המקרים הנסיון שלא להרגיש כך, שלרוב הוא עקב פחד ללכת בעקבות התחושות (במקרה שהן נכונות), או פחד שהתחושות נכונות – יגרום לחרדה.

פחדים ופוביות
חרדה יכולה להופיע גם עקב החרפה של פחדים. פחד עשוי להופיע כאשר קיימים מצבים בחיי האדם המהווים איום ממשי על אורח חייו אך הוא אינו קשוב אליהם, או כחלק מדפוסים רגשיים המשדרים תחושות סכנה ואיום. גם כאן, היעדר ההקשבה והנסיון לפתור את הפחד באמצעות חשיבה הם הגורמים לחרדה. הדבר נכון גם לגבי פוביות, אשר הינן למעשה דפוסים רגשיים של פחד. 
כשהאדם אינו מתעמת עם המציאות בחייו, או עם המציאות הפנימית שלו באופן כרוני, עשויים להופיע תסמינים שונים, שאחד מהם הוא חרדה.

סרוטונין ומצבים הורמונליים המקושרים עם חרדה
מבחינת הרפואה ישנם גורמים פיזיולוגיים שונים לחרדה, כדוגמת מצבים הורמונליים או חסר בהפרשת סרוטונין במוח. בראייה ההוליסטית אלו תוצאות של חרדה ולא הגורמים שלה, ולמעשה מעידים על התעלמות כרונית מרגשות, רצונות ותחושות, ועל חוסר איזון מתמשך אשר הגיע עד כדי פגיעה באיזון הכימי בגוף.

התמודדות בריאה עם חרדה
ראשית יש לציין כי כאשר האדם מרגיש שהתסמינים החרדתיים אותם הוא חווה הינם מעבר ליכולתו להכיל, מומלץ בהחלט להיעזר בטיפול תרופתי צמחי, או תרופתי קונבנציונלי (תרופות נוגדות חרדה), לצד בירור טיפול בגורמים הרגשיים.
התרופה לחרדה היא לעזור לאדם לאפשר לעצמו להרגיש את הרגשות/רצונות/תחושות שהוא מנסה להדחיק. לעיתים מספיק לתת להם שם ומקום להיות. להודות כי אלו התחושות, אלו הרצונות, אלו הרגשות האמיתיים ולאפשר לעצמו להרגיש כך, אפילו ללא הכוונה לעשות כל שינוי אמיתי בחייו. 
החרדה אינה נוצרת מחוסר הכוונה ללכת בעקבות הרצון/ תחושה/ לפעול בעקבות הרגש, אלא מהיעדר ההסכמה להרגיש אותם.
משהאדם הודה ברגשות, רצונות ותחושות שביקש להדחיק, תיווצר מעצמה תנועה טבעית אשר תסייע לו להגיע למסקנות בריאות, לנוע בעקבות האמת הפנימית שלו וכו'. 
אי-ההודאה ברגשות/רצונות/תחושות למעשה יוצרת עצירה בזרימת האנרגיה הטבעית בגוף ובנפש, ומשהודה האדם בהם למעשה אפשר מחדש את הזרימה הטבעית וכל חלק בתחושותיו יכול לעבור את העיבוד הנכון ו"ליפול" למקומו הנכון.

 

מחקרים על חרדה ורפואה טבעית:

תזונה ואורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה | ארומתרפיה

 

להלן חלוקות משנה שמקלות את ההתמצאות בין שלל המחקרים:

 

 

 

ארומתרפיה:

כללי | לבנְדר

 

תזונה ואורח חיים

כללי | גורמי סיכון | צריכת רכיבים ספציפיים | מדיטציה יוגה ופעילות גופנית

 

כללי

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה היעילות של התערבויות לא תרופתיות להקלה על חרדה בקרב נפגעי כוויות. בסקירה נכללו 20 מחקרים (בהם 1,284 מטופלים), אשר בחנו 7 התערבויות: טיפול במוסיקה, טיפול מבוסס מכשור (מציאות מדומה או גרייה חשמלית מוחית), היפנוזה, עיסוי, טכניקות הרגעה, מגע טיפולי, וארומתרפיה. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי ב-15 מהמחקרים, פלסבו בשלושה מחקרים ואסטרטגיות של הפחתת סטרס או הרגעה בשני מחקרים. נמצא כי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, השפעה מיטיבה על רמת החרדה נמצאה עבור הטיפול במוסיקה, עיסוי, היפנוזה, טכניקות הרגעה, גרייה חשמלית מוחית ומגע טיפולי. לא נמצאה השפעה למציאות מדומה או לארומתרפיה. החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים, ורק במחקר אחד דווח על היבטים של בטיחות. הם מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, בשל המגבלות המתודולוגיות לא ניתן להמליץ באופן ברור על התערבויות אלה לטיפול בנפגעי כוויות, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס את היעילות הקלינית.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147030/

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022), הוערכה ההשפעה של התערבויות לא תרופתיות על הבריאות הנפשית, בקרב נשים עם הריון בסיכון גבוה. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,723 משתתפות. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל התערבות קוגניטיבית התנהגותית (CBT או טכניקות להפגת סטרס), יוגה, טכניקות הרגעה, תמיכה פסיכולוגית או הדרכה ודיקור. מהסקירה עולה כי להתערבות קוגניטיבית התנהגותית וליוגה הייתה השפעה מיטיבה על תסמינים של חרדה, סטרס ודיכאון. לא נמצאו עדויות מספיקות להערכת ההשפעה של ההתערבויות האחרות שנבדקו על מדדים של בריאות נפשית. החוקרים מסכמים, כי התערבות קוגניטיבית התנהגותית או יוגה בתקופת ההריון, עשויה לתרום לשיפור הבריאות הנפשית של נשים עם הריון בסיכון גבוה, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים באיכות מתודולוגית טובה.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34995769/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של השימוש ברפואה משלימה לטיפול בהפרעת חרדה. בסקירה נכללו 32 מחקרים, בהם נערכה השוואה בין השימוש ברפואה משלימה לבין טיפול קונבנציונאלי, פלסבו או העדר טיפול. מבין המחקרים שנכללו בסקירה, שמונה עשר עסקו בשימוש בצמחי מרפא, שמונה עסקו בטיפולים גופניים (כגון פעילות גופנית, דיקור, עיסוי וכדומה), שלושה עסקו ברפואה אלטרנטיבית (איורוודה או הומאופתיה) ושלושה עסקו בטיפולי גוף-נפש. בהתייחס לצמחי מרפא, מהסקירה עולה כי הטיפולים שהיו יעילים כוללים קאווה קאווה (Piper methysticum), לבנדר (Lavandula angustifolia) ושילוב של עוזרר (Crataegus oxycantha), פרג קליפורניה (Eschscholzia californica) ומגנזיום. בנוסף, נמצא כי טיפול באמבט מינרלים (בלנאותרפיה) היה יעיל יותר מטיפול תרופתי (paroxetine). שאר המחקרים היו בעלי איכות מתודולוגית נמוכה, שאינה מאפשרת קביעת מסקנות חד משמעיות. החוקרים מסכמים כי למרות שנמצאה תמיכה לשימוש במספר טיפולים וצמחי מרפא, העדויות לגבי היעילות והבטיחות של השימוש ברפואה משלימה לטיפול בהפרעת חרדה הינן מוגבלות ונדרשים מחקרים נוספים שיספקו תמיכה לשימוש הקליני בטיפולים אלה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29508154

בסקירה שיטתית (2019) הוערכו העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה של התערבויות המיועדות לאיזון חיידקי על תסמיני חרדה. החוקרים מסבירים כי ישנם מחקרים רבים, המצביעים על התפקיד של חיידקי המעי בוויסות הפעילות המוחית באמצעות ציר המעי-מוח, כאשר חוסר איזון בחיידקי המעי נמצא קשור בתסמינים כמו חרדה. יחד עם זאת, אין עדויות ברורות לטיפול בחרדה באמצעות איזון חיידקי המעי. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,503 משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש (10 מחקרים), משתתפים בריאים (6 מחקרים) או משתתפים עם מחלות כרוניות (תסמונת העייפות הכרונית, דלקת מפרקים שגרונית, שמנות, פיברומיאלגיה וסוכרת סוג 2). בארבעה עשר מהמחקרים נעשה שימוש בפרוביוטיקה לאיזון חיידקי המעי, ובשבעה נעשה שימוש באסטרטגיות אחרות, כגון שינוי תזונתי. תוספי הפרוביוטיקה הכילו חיידק בודד (בעיקר Lactobacillus), או שילוב של מספר זנים. מבין 21 המחקרים, ב-11 מחקרים נמצא כי התערבות לאיזון חיידקי המעי תרמה להקלה בתסמיני חרדה, מהם 5 מחקרים בהם ניתן תוסף פרוביוטיקה ו-6 מחקרים בהם נעשתה התערבות אחרת כגון דיאטה דלת FODMAP. החוקרים מציינים כי שיעור היעילות של אסטרטגיות התערבות שאינן כוללות פרוביוטיקה היה 86% (6 מבין 7 מחקרים). החוקרים מסכמים כי כמחצית מהמחקרים מצאו כי התערבות לאיזון חיידקי המעי הייתה יעילה להקלה על תסמיני חרדה, כאשר תוספי פרוביוטיקה היו פחות יעילים לעומת התערבויות אחרות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31179435

בסקירה שיטתית (2018) מוצגות העדויות בנוגע להתערבויות שאינן פסיכיאטריות לטיפול בדיכאון וחרדה בקרב ילדים וצעירים עד גיל 25. ראשית, החוקרים ביצעו סקירה רחבה בה נכללו 109 מחקרים, מהם 50 סקירות שיטתיות. על בסיס מחקרים אלה, החוקרים זיהו 103 גישות טיפוליות - ביניהן אינטראקציה חברתית, חשיפה לטבע, הירגעות, הסחת דעת, גירוי תחושתי, פעילות גופנית, שינוי תפיסתי, עיסוק בתחביבים, ביטוי עצמי וחיפוש עצמי. בהמשך, ביצעו החוקרים סקירה שיטתית להערכת היעילות של האסטרטגיות השונות. בניתוח היעילות נכללו 38 מחקרים, בהם נבדקו שבע גישות טיפוליות שונות: גישה קוגניטיבית התנהגותית (16 מחקרים), פעילות גופנית (10 מחקרים), טיפול באור (5 מחקרים), תוספי תזונה (3 מחקרים), עיסוי (2 מחקרים), תמיכה חברתית ברשת (מחקר אחד) וגידול כלב (מחקר אחד). מניתוח כולל של המחקרים עולה כי הטיפולים השונים הובילו לשיפור מתון בתסמיני דיכאון, ללא השפעה מובהקת על תסמיני חרדה. באופן ספציפי, נמצא כי טיפול באור עשוי להיות יעיל להקלה על דיכאון עונתי ואילו טיפול באמצעים דיגיטליים המיועד לשינוי ההטיה במיקוד הפנימי אינו יעיל להקלה על חרדה. בנוסף, נמצאו ממצאים מעורבים לגבי היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוחשב להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה ושל פעילות גופנית להקלה על דיכאון. החוקרים מציינים כי אין מספיק עדויות על מנת להעריך את אסטרטגיות הטיפול האחרות שנבדקו. הם מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את הפער בין המגוון הרחב של אסטרטגיות הטיפול הקיימות לבין העדויות המועטות לגבי מידת היעילות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30522980

בסקירה (2021) מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים ברמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות או רגישויות למזון והרכב חיידקי המעי.

להלן הממצאים העיקריים:

• גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה נמוכה יותר: פירות וירקות; חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה אלפא ליפואית, אומגה 9; אגוזים וזרעים; דפוסי תזונה בריאים הכוללים דיאטה ים-תיכונית, מסורתית ואנטי-דלקתית; הגבלה קלורית; צום לסירוגין; צריכת ארוחת בוקר; צריכת מולטי-ויטמינים וכן אבץ, מגנזיום, סלניום ויטמין C, ויטמין E וכולין; תזונה טבעונית; תזונה קטוגנית; מזונות המהווים מקור לחיידקים פרוביוטיים מהסוג Lactobacillus ו-Bifidobacterium; רכיבים צמחיים כולל כורכום, זעפרן, סויה, תה ירוק, קוורצטין, רזברטרול ופיטוכימיקלים נוספים.
• גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה גבוהה יותר: תזונה עתירת שומן, כולסטרול ושומן טראנס; צריכה לא מספקת של חלבון ושל טריפטופן; צריכה גבוהה של סוכר, פחמימות מלוטשות וממתיקים מלאכותיים; דפוסי תזונה לא בריאים המאופיינים בצריכת שומנים לא בריאים וסוכרים; צריכה גבוהה של חטיפים וארוחות לא מסודרות.

החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות לכך שתזונה בריאה קשורה ברמת חרדה נמוכה יותר, כך שבהעדר התוויות נגד כגון אלרגיה או מצב רפואי ספציפי, התערבות תזונתית הינה בעלת עלות תועלת גבוהה וסיכון נמוך ועשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959972/

בסקירה של מחקרים התערבותיים (2020) הוערכה התרומה של אסטרטגיה המכונה שהיית יער' לטיפול ביתר לחץ דם. שהיית יער (באנגלית forest bathing או ביפנית shinrin-yoku) הינה גישה שפותחה ביפן והתפשטה למדינות נוספות, לפיה חשיפה לסביבת היער הינה אסטרטגיה לקידום בריאות המסייעת לירידה בקצב הלב ובלחץ הדם, להפחתת סטרס ולשיפור הפעילות החיסונית וכתוצאה מכך להאצת ההחלמה ממחלות ולשיפור תחושת הרווחה. בסקירה נכללו 14 מחקרים, מהם שבעה נערכו ביפן והאחרים נערכו בסין, קוריאה, טאיוואן ופינלנד. סך הכול נכללו במחקרים אלה 951 משתתפים בגיל 19 עד 80, מרביתם סובלים מיתר לחץ דם עם או בלי טיפול תרופתי. במחקרים אלה נערכו התערבויות שונות של שהיית יער, כגון הליכה ביער, צפייה בנוף או תכנית התערבות הכוללת מספר טכניקות הרגעה אשר מתקיימת ביער. באופן כללי נמצא כי בקרב משתתפים עם קדם/יתר לחץ דם התערבויות של שהיית יער היו יעילות לשיפור לחץ הדם, הדופק, השתנות קצב הלב, מדדים של לב-ריאה, פעילות מטבולית, מצב רוח חיובי, חרדה ואיכות החיים. מחקרים אלה הראו כי בטווח הקצר, הנע בין יום אחד ל-20 מפגשים, להליכה ביער או להשתתפות בתכנית התערבות ביער הייתה השפעה גופנית ופסיכולוגית מיטיבה. החוקרים מסכמים כי העדויות תומכות בהשפעה הגופנית והפסיכולוגית המרגיעה של שהיית יער בקרב מבוגרים עם קדם/יתר לחץ דם.            

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32571202/

בסקירה (2020) עדכנית בוחנות החוקרות מהן העדויות המחקריות להנחה לפיה השימוש הרב במדיה דיגיטלית בקרב ילדים ונוער מהווה גורם להתפתחות חרדה ודיכאון. הן מציינות כי קיימת עלייה ניכרת במשך הזמן שצעירים בארה"ב מבלים מול מסכים ובתקשורת מקוונת, וכן עלייה בשיעור חסר תקדים במקרים שבהם צעירים אמריקאים מפגינים ביטויי חרדה, התנהגויות ומחשבות אובדניות וכן עלייה במספר המקרים של התאבדויות. במסגרת הסקירה, החוקרות משלבות שלושה מקורות מידע: סקירות ומטה-אנליזות, שנערכו בין השנים 2014-2019, מחקרי עוקבה גדולים עדכניים, ומחקרי אורך ומחקרים אקולוגיים. מהמחקרים שנסקרו עולה כי מרבית העדויות הקיימות כיום הינן בעיקר מתאמיות, עוסקות בהשוואה בין מבוגרים לבין נוער, ומצביעות על ממצאים מוגבלים שאינם עקביים. המחקרים העדכניים והגדולים ביותר מדווחים על קשרים חלשים בלבד בין סך השימוש היומי במדיה דיגיטלית לבין הבריאות הנפשית בקרב בני נוער. לטענת החוקרות, ממצאים אלה אינם מאפשרים להצביע על קשר סיבתי, וככל הנראה אינם בעלי משמעות קלינית או יישומית. ההתמקדות בהרחקת ילדים ונוער מהמסכים מקשה, לדבריהן, על הדיון בסוגיה כיצד להפוך את הטלפונים שימושיים יותר בקרב אנשים עם הכנסה נמוכה המשתמשים בהם יותר, או כיצד להגן על פרטיותם של בני הנוער החולקים את חוויותיהם ברשת. החוקרות מדווחות על העדר ניגודי אינטרסים ומצהירות שאינן מקבלות תשלום מחברות הטכנולוגיה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31951670/

בסקירה (2018) דנים החוקרים בהשפעה של רכיבים תזונתיים ושל חיידקי המעי על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, תוך התמקדות בממצאים הקליניים בנוגע לתרומה של התערבויות תזונתיות שונות. להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:

• לשיפור איכות התזונה, כגון צריכת דיאטה ים-תיכונית, עשיה להיות תרומה משמעותית לשיפור מצב הרוח.
• צריכת סיבים פרה-ביוטיים (FOS ו-GOS) במינון גבוה מ-5 גרם ליום הייתה מלווה בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה וכן בעלייה בריכוז חיידקים פרוביוטיים מהזן bifidobacteria. 
• צריכת פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מדדים פסיכולוגיים וביולוגיים של דיכאון, חרדה או סטרס בקרב משתתפים עם נטייה להפרעות מצב רוח. 
• צריכת פרוביוטיקה הובילה לדיכוי מדדים ביולוגיים של סטרס באוכלוסייה הבריאה.

החוקרים מסכמים כי תזונה איכותית, עשירה בסיבים תזונתיים ובאומגה 3, וכן תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29985786

סקירה (2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של משמרות לילה על הפרעה במצב הרוח כתלות בשעת האכילה. החוקרים מסבירים כי עובדי משמרות נמצאים בסיכון גבוה ב-25-40% לסבול מתסמיני דיכאון וחרדה, באופן חלקי כתוצאה מאי התאמה בין השעון הביולוגי ובין הסביבה ודפוסי ההתנהגות. במחקר נכללו 20 מתנדבים בריאים בני 26 בממוצע, ללא היסטוריה של הפרעות דיכאון וחרדה, שאינם מעשנים, שותים קפה או נוטלים תרופות. במשך 14 יום המשתתפים נמצאו בחדרים אישיים במעבדה ובזמנם החופשי ביצעו פעילות פנאי. ראשית, כל המשתתפים נכללו בסימולציה של משמרת יום עם אכילה רק בשעות היום להערכת נתוני הבסיס ולאחר מכן חולקו אקראית לשתי קבוצות, קבוצה אחת ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה גם בשעות היום וגם בשעות הלילה (בדומה למצב האמיתי של עובדי משמרות) וקבוצה שניה ביצעה סימולציה של משמרת לילה עם אכילה רק בשעות היום. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, משמרות לילה עם אכילה בשעות היום ובשעות הלילה הייתה מלווה בעלייה של 26% במצב רוח המאפיין דיכאון ובעלייה של 16% במצב רוח המאפיין חרדה. שינויים אלה במצב הרוח לא נצפו בקבוצה שביצעה משמרות לילה עם אכילה בשעות היום בלבד. עוד מציינים החוקרים כי מידה רבה של אי התאמה בשעון הביולוגי הייתה קשורה בעלייה גדולה יותר במצב רוח המאפיין דיכאון וחרדה. הם מסכמים כי ממצאי המחקר מדגימים כי תזמון האכילה עשוי לסייע במניעת הפרעה במצב הרוח בקרב עובדי משמרות לילה, ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה במחקרים נוספים.  

 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36095195/

במחקר קליני ראשוני (2020) הוערכה היעילות של עיסוי שבדי לטיפול בהפרעת חרדה. במאמר קודם, מוצג השלב הראשון במחקר, בו 47 מטופלים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה עיסוי למשך 45 דקות פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות (12 טיפולים), או לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול הכולל מגע קל. החוקרים מדווחים על שיפור מובהק בתסמיני דיכאון וחרדה בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת. במאמר הנוכחי, החוקרים מדווחים על השלב השני במחקר, בו קבוצת ההתערבות בלבד קיבלה שישה שבועות נוספים של עיסוי שבדי (12 טיפולים נוספים). מטרת המחקר הייתה להעריך את התועלת המוספת של 24 טיפולים לעומת 12 טיפולים, לשיפור תסמיני דיכאון וחרדה שהוערכו באמצעות מדד המילטון (HAM-A). את השלב הראשון השלימו 17 משתתפים בקבוצת הביקורת ו-14 משתתפים בקבוצת ההתערבות. מתוך קבוצת ההתערבות 11 משתתפים השלימו את השלב השני של המחקר. נמצא כי חלה ירידה נוספת בציון במדד המילטון בתקופת ההתערבות השנייה, אולם השיפור היה משמעותי יותר בתקופת ההתערבות הראשונה, כאשר הציון הממוצע ירד מ-19.91 בתחילת המחקר ל-10.00 לאחר שישה שבועות ול-6.91 לאחר 12 שבועות (בסקאלה של 0-56). החוקרים מסכמים, כי ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על התרומה של עיסוי לטיפול בהפרעת חרדה, כאשר מסגרת טיפול של פעמיים בשבוע במשך שישה שבועות עשויה להיות מספיקה עבור רוב המטופלים. המחקר מומן על ידי מענק מטעם ה-NIH. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33197668/

במחקר קליני (לא מבוקר) (2019) הוערכה ההשפעה של שיטת השחרור הרגשי (EFT (Emotional Freedom Technique על מדדים גופניים הקשורים בבריאות. שיטת ה-EFT משלבת ידע מתחום הרפואה הסינית בנושא חסימות אנרגטיות לבין הפסיכותרפיה המערבית ומאפשרת שחרור רגשי ואנרגטי באמצעות שחרור זרימת האנרגיה בגוף. החוקרים מציינים כי ישנם מחקרים המצביעים על יעילות השיטה, אולם העדויות לגבי השְפעתה על מדדים גופניים הינן מוגבלות. במחקר זה בחנו החוקרים מהם המנגנונים המעורבים לאורך מערכת העצבים המרכזית באמצעות מדדים של קצב הלב, לחץ הדם, רמת הקורטיזול והפעילות החיסונית. בנוסף, הוערכה ההשפעה של התסמינים הפסיכולוגיים. במחקר נכללו 203 משתתפים בריאים, אשר נרשמו לסדנת הכשרה בת 4 ימים, כאשר בסדנה אחת, בה נכללו 31 משתתפים, הוערכו גם מדדים גופניים בתחילת הסדנה ובסיומה. נמצא כי לאחר השתתפות בסדנה נצפתה ירידה ברמת החרדה, הדיכאון, PTSD, כאב והשתוקקות למזונות. בנוסף, חל שיפור ברמת השמחה וכן ברמת ה-IgA ברוק, קצב הלב במנוחה, רמת הקורטיזול ולחץ הדם. החוקרים עקבו אחר המדדים הפסיכולוגיים במשך שנה מסיום הסדנה ומצאו כי באופן כללי מגמת השיפור נמשכה לאורך זמן. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של EFT על הבריאות הגופנית והפסיכולוגית. החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30777453

במחקר מוצלב (2022) נבדקו השינויים בפעילות המוח הקשורה לסטרס בזמן הליכה בסביבה עירונית לעומת הליכה בטבע. החוקרים מסבירים כי מגורים בעיר קשורים בעלייה בסיכון להפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון וסכיזופרניה. כמו כן, מחקרים קודמים מצאו כי בזמן מטלת סטרס אזור האמיגדלה* פעיל יותר כאשר נמצאים באזור עירוני לעומת כפרי. עם זאת, ההשפעה של הסביבה על מנגנוני המוח הקשורים בסטרס לא נבדקה באופן מבוקר. במחקר נכללו 63 מבוגרים בריאים אשר התבקשו ללכת ברחוב סואן וביער, כל אחד למשך שעה. בזמן ההליכה בוצע ניטור של הפעילות המוחית, ובתחילת ובסיום כל הליכה נמדדה התגובה האקוטית במבחן סטרס. מהתוצאות עולה כי פעילות האמיגדלה ירדה לאחר הליכה בטבע ונשארה יציבה לאחר הליכה בסביבה עירונית. ממצאים אלה מעידים כי להליכה בטבע עשויה להיות השפעה סלוטוגנית (מעודדת בריאות) על אזורים במוח הקשורים בתגובת סטרס וכתוצאה מכך עשויה להגן מפני עומס מנטלי והתפתחות של הפרעות נפשיות. החוקרים מציעים כי בהינתן העלייה בתהליכי העיור, ממצאי המחקר עשויים לתרום לתכנון עירוני הכולל נגישות גבוהה לשטחים ירוקים והתאמת הסביבה העירונית באופן שייטיב עם הבריאות הנפשית של התושבים. 

*האמיגדלה הינה איבר במוח האחראי לתגובה הרגשית ולויסות הרגשות וההתנהגות.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36059042/

במחקר עוקבה (2020) נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין התפתחות דיכאון וחרדה. החוקרים מסבירים כי לאיכות התזונה עשוי להיות תפקיד מתווך בהשפעה של סטרס ונוירוטיות על הבריאות הנפשית, כך שאנשים הנוטים לסבול מסטרס ו/או מאפיינים נוירוטיים עלולים להיות בעלי הרגלי תזונה פחות בריאים, הרגלים אשר עלולים להגביר דיכאון וחרדה. במחקר נכללו הנתונים של 121,008 משתתפים בגילאי 18-93, אשר מילאו שאלוני תזונה ודיווחו על שני גורמי סיכון להפרעות נפשיות – חשיפה לסטרס בשנה האחרונה וארבעה מאפיינים נוירוטיים (כעס ועוינות, מודעות עצמית, אימפולסיביות ופגיעות). תסמיני דיכאון וחרדה נבדקו בתחילת המחקר ולאחר 3.6 שנות מעקב (65.342 מהמשתתפים נכללו במעקב). נמצא כי ציונים גבוהים במדד הסטרס ובמדד הנוירוטיות היו קשורים, באופן מובהק אך בקשר חלש, באיכות תזונה נמוכה. עם זאת, איכות תזונה נמוכה לא ניבאה באופן מובהק התפתחות של הפרעות נפשיות. החוקרים מראים כי באופן כללי איכות התזונה אינה מהווה גורם מתווך בקשר בין סטרס ונוירוטיות לבין התפתחות הפרעות נפשיות. הם מסכמים כי הממצאים מצביעים על כך שמשתתפים הסובלים מסטרס וממאפייני נוירוטיות נוטים לאיכות תזונה נמוכה יותר, ולפיכך עשויה להיות תרומה להתערבות תזונתית בקרב קבוצות אלה, אולם התערבות תזונתית לא צפויה למנוע התפתחות או הישנות של דיכאון וחרדה.       

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32654840/

במחקר תצפיתי (2020) נבדק הקשר בין משך השינה בקרב ילדים לבין בעיות פסיכיאטריות, קוגניציה ומבנה המוח. במחקר נכללו 11,067 ילדים בגילאי 9-11, אשר עברו בדיקת MRI. להלן הממצאים העיקריים:

• רמה גבוהה יותר של פסיכופתולוגיות, הן בקרב הילדים והן בקרב ההורים - כולל דיכאון, חרדה והתנהגות אימפולסיבית - הייתה קשורה במשך שינה קצר יותר של הילדים. 

• נמצא קשר חיובי בין משך השינה לבין הנפח של אזורים מסוימים במוח. 

• בניתוח אורך נמצא כי בעיות פסיכיאטריות, במיוחד דיכאון, היו קשורות במשך שינה קצר יותר שנה לאחר מכן. 

• באמצעות מודל סטטיסטי החוקרים מראים כי דיכאון מהווה גורם המתווך את הקשר בין מבנה המוח לבין משך השינה.    

• ציונים גבוהים יותר של תפקוד קוגניטיבי היו קשורים בנפח גדול יותר של אזורים מסוימים במוח. 

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים כי יש להתייחס לפסיכופתולוגיות של ההורים בהקשר לבעיות שינה בקרב ילדים, ואת הקשר בין מבנה המוח לבין בעיות שינה, כתלות בנוכחות של תסמיני דיכאון.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32015467

במחקר עוקבה (2019) שנערך בקולומביה, נבדק הקשר בין חסר בויטמין D בתקופת הילדות לבין בעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. במחקר נכללו 273 ילדים בגילאי 5-12, כאשר רמת ויטמין D בדם נמדדה בתחילת המחקר, ולאחר שש שנות מעקב בוצעה הערכה של בעיות התנהגות באמצעות דיווח עצמי ושאלון להורים. נמצא כי שיעור הילדים עם חסר ויטמין D (עד 50 ננומול/ליטר) היה 10.3%. להלן סיכום הממצאים: 

• חסר בויטמין D היה קשור בציונים גבוהים יותר של בעיות התנהגות, כולל בעיות עם ביטוי חיצוני, כגון התנהגות תוקפנית וגם בעיות עם ביטוי פנימי, כגון חרדה ודיכאון. 
• נמצא קשר בין ריכוז נמוך של חלבון קושר (DBP (Vitamin D Binding protein לבין בעיות התנהגות, באופן בלתי תלוי בחסר ויטמין D. 

מסקנת החוקרים היא כי חסר ויטמין D וריכוז נמוך של חלבון קושר ויטמין D בגיל הילדות קשורים בעלייה בבעיות התנהגות בגיל ההתבגרות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31429909

במחקר תצפיתי (אפריל 2018), המבוסס על הרשומות הרפואיות בבריטניה ובו נכללו כ-16,000 נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, נמצא כי נשים אלה נמצאות בסיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון, חרדה והפרעה דו-קוטבית בהשוואה לקבוצת ביקורת בעלת מאפיינים כלליים דומים ולקבוצת ביקרות בעלת מצב נפשי דומה. בנוסף, ילדים לאימהות עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות נמצאים בסיכון גבוה יותר לאוטיזם ול-ADHD.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29648599

במחקר חתך (2022) מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין הרכב אבות המזון בתזונה ובין הימצאות של הפרעת חרדה והפרעת אכילה. החוקרים מסבירים כי הפרעת אכילה וחרדה משפיעות על הבחירה התזונתית וכי ניכר שחרדה מגבירה את רמת התסמינים והחומרה של הפרעת אכילה. במחקר נכללו הנתונים של 24,771 משתתפים בני 53 בממוצע, 74% מהם נשים, אשר מילאו שאלונים להערכת חרדה (STAI-T) ולהערכת הפרעת אכילה (SCOFF). הפרעת אכילה סווגה ל-5 קטגוריות: ללא הפרעת אכילה, הגבלת אכילה, בולימיה, אכילה כפייתית (היפרפאגיה) ואחר. בהתאם לכך, כל המשתתפים סווגו ל-10 קבוצות – כל קטגוריה של הפרעת אכילה בשילוב רמת חרדה גבוהה או נמוכה. הצריכה התזונתית הוערכה באמצעות יומני אכילה של שלושה ימים. באופן כללי נמצאו הבדלים מובהקים בצריכה התזונתית של אבות המזון בין משתתפים עם חרדה גבוהה בלבד ובין משתתפים עם שילוב של חרדה והפרעת אכילה, בעיקר הגבלת אכילה ואכילה כפייתית.

להלן הממצאים העיקריים:

• בהשוואה למשתתפים ללא הפרעת אכילה, משתתפים עם הגבלת אכילה בשילוב חרדה גבוהה היו מאופיינים בצריכה גבוהה יותר של פחמימות, סוכרים פשוטים וחלבון מהצומח ובצריכה נמוכה יותר של שומן, שומן רווי, שומן חד בלתי רווי וכולסטרול. לא נמצא הבדל ביחס למשתתפים עם הגבלת אכילה ורמת חרדה נמוכה.
• בקרב משתתפים עם אכילה כפייתית ורמת חרדה נמוכה נמצאה צריכה נמוכה יותר של סוכר מוסף וחלבון מהצומח וצריכה גבוהה יותר של כולסטרול, ללא הבדל מובהק בקרב משתתפים עם אכילה כפייתית ורמת חרדה גבוהה.
• בקבוצות המשתתפים עם בולימיה או הפרעת אכילה אחרת לא נמצא הבדל בצריכה התזונתית בין משתתפים עם חרדה גבוהה או נמוכה.

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שרמת החרדה עשויה להשפיע על הצריכה התזונתית בקרב משתתפים עם הפרעות אכילה מסוימות, ויש להמשיך ולבחון האם הקשר הינו סיבתי וכיצד ניתן להשפיע עליו.

 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35678893/

במחקר חתך (אפריל 2018) נבדק הקשר בין צריכת פירות וירקות טריים, לעומת מעובדים (מבושלים או משוּמרים), לבין הבריאות הנפשית בקרב מבוגרים צעירים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לכך שצריכת פירות וירקות, העשירים ברכיבים תזונתיים, קשורה בבריאות נפשית טובה יותר, אולם עיבוד הפירות והירקות עלול להפחית את הזמינות הביולוגית של רכיבים תזונתיים חשובים. במחקר נכללו 422 משתתפים בגילאי 18-25, המתגוררים בניו-זילנד ובארה"ב. המשתתפים מילאו שאלון אינטרנטי, שנועד להעריך את רמת הצריכה של פירות וירקות טריים או מעובדים, הבריאות המנטלית (תסמיני דיכאון, חרדה, מצב רוח שלילי וחיובי, תחושת סיפוק והצלחה) וגורמי אורח חיים. מניתוח הנתונים עולה כי צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות טריים ניבאה רמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון ורמה גבוהה יותר של מצב רוח חיובי, תחושת סיפוק והצלחה, ואילו צריכה גבוהה יותר של פירות וירקות מעובדים ניבאה רק רמה גבוהה יותר של מצב רוח חיובי. המזונות הטריים העיקריים שנמצאו קשורים בבריאות נפשית טובה יותר היו גזר, בננה, תפוח, תרד, אשכולית, חסה, פירות הדר, פירות יער, מלפפון וקיווי. החוקרים ממליצים על צריכה גבוהה של פירות וירקות טריים לשמירה על הבריאות הנפשית, אולם נדרשים מחקרים מבוקרים על מנת לאשש את הממצאים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29692750

מחקר חתך (2016) שנערך באיראן נועד לאשש ממצאים ממדינות מערביות, המצביעים על קשר בין הקפדה על אכילה בריאה לבין רמה נמוכה יותר של דיכאון וחרדה. בהתבסס על נתוני התזונה של 3,363 מבוגרים, החוקרים חישבו את מידת ההתאמה למדד לאכילה בריאה (Alternative Healthy Eating Index - מדד לאיכות התזונה המנבא את הסיכון לתחלואה כרונית המחושב על פי רמת הצריכה של ירקות ופירות, דגנים מלאים, סוכרים, קטניות ואגוזים, בשר אדום ומעובד, שומן טראנס וחומצות שומן מסוג אומגה 3, נתרן ואלכוהול). מבין כלל המשתתפים, כ-30% סבלו מדיכאון וכ-15% סבלו מחרדה, כאשר משתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך בכ-49% לסבול מחרדה ו-45% לסבול מדיכאון בהשוואה למשתתפים עם הציונים הנמוכים ביותר. קשר זה היה מובהק סטטיסטית עבור נשים, אך לא עבור גברים, ובולט במיוחד עבור צעירים מתחת לגיל 40. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאים ממחקרים דומים שנערכו במדינות מערביות ומצביעים על חשיבות התזונה לשמירה על בריאות הנפש. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27188471

במאמר (2017) דנים החוקרים בשילוב של גישות משלימות לטיפול בבריאות הנפש, בדגש על דיכאון וחרדה. מטרת המאמר הינה לספק הנחייה וכלים מעשיים לגבי אופן השילוב של רפואה משלימה כחלק מהטיפול הקונבנציונאלי, בהתייחסות לצמחי מרפא, תמיכה תזונתית, טיפולי גוף-נפש, טיפולים גופניים וטיפולים התנהגותיים. במסגרת המאמר מוצגות שאלות מנחות, המסייעות למטפל להבין לעומק את צרכי המטופל ומפורטים ארבעת השלבים בפרוטוקול הקליני: הבניית השיחה, זיהוי התסמינים, הבנת השְפעתם בחיי היומיום, והצגת הגישה הטיפולית. בהמשך, מוצגות העדויות המחקריות בהתייחס לשיטות הטיפול השונות. צמחי המרפא המומלצים במאמר כוללים: פרע מחורר (Hypericum perforatum), קאווה-קאווה (Piper methysticum), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), וג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), רודיולה (Rhodiola rosea), מליסה (Melissa officinalis), כשותנית (Humulus lupulus), לבנדר (Lavendula angustifolia), קמומיל (Matricaria recutita), ולריאן (Valeriana officinalis). תוספי התזונה המומלצים במאמר כוללים: אומגה 3, SAM-e, חומצה פולית, מגנזיום, מלטונין, אבץ, סרוטונין או טריפטופן ונ-אצטיל-ציסטאין. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230

במחקר (2019) המבוסס על נתוני סקר הבריאות הלאומי בארה"ב משנת 2012, נמצא כי כ-20% מהילדים הסובלים מבעיות נפשיות (כגון ADHD, חרדה ודיכאון, סטרס כרוני, אוטיזם) השתמשו ברפואה משלימה, בהשוואה ל-10% בקרב ילדים ללא בעיות נפשיות. שיטות הטיפול השכיחות ביותר היו צמחי מרפא, טיפולי גוף-נפש וכירופרקטיקה. מרבית המשתמשים העריכו את הטיפול כיעיל. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30157825

מחקר (2009) בדק את ההשפעה של טיפול נטורופתי אל מול טיפול פסיכולוגי לטיפול בחרדה. במחקר השתתפו 75 מטופלים הסובלים מחרדה בינונית ועד קשה למשך יותר משישה שבועות, אשר חולקו רנדומלית לאחת משתי הקבוצות וקיבלו טיפול למשך לפחות 8 שבועות. הטיפול הפסיכולוגי כלל פסיכותרפיה, תרגול הרפיה ונשימה ופלסבו, הטיפול הנטורופתי כלל ייעוץ תזונתי, תרגול הרפיה ונשימה, מולטי ויטמין וכמוסות ויתניה משכרת (Withania somnifera) במינון 300 מ"ג תמצית סטנדרטית פעמיים ביום. המשתתפים בשתי הקבוצות חוו הקלה בחרדה. בקבוצת הטיפול הפסיכולגי היה שיעור הירידה בתסמינים 30.5% ואילו בקבוצת הטיפול הנטורופתי היה שיעור הירידה 56.5%. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19718255

מחקר גדול (פברואר 2015) בחן את הקשר בין הפרעת חרדה לבין תהליכי הזדקנות תאית, ומצא כי הפרעת חרדה בהווה, אך לא ברמיסיה, קשורה באורך טלומרים קצר יותר. ממצא זה מצביע על תהליכי הזדקנות תאית מואצים אשר ככל הנראה הינם הפיכים במידה מסוימת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25657360

חקר רטרוספקטיבי (2014) נועד לבחון את היעילות של טיפולים אינטגרטיביים להפחתת רמות כאב וחרדה בקרב חולי סרטן. מהממצאים עולה שבכ-17% מהאישפוזים נעשה שימוש בטיפולים אינטגרטיביים, בעיקר במצבים של מחלה קשה ומתקדמת. בממוצע, חולים שקיבלו טיפולים אינטגרטיביים, ביניהם עיסוי, דיקור, דמיון מודרך והרפייה, דיווחו על ירידה של כ-47% ברמת הכאב וירידה של 56% ברמת החרדה. זהו עוד מחקר המראה כי לרפואה אינטגרטיבית מקום חשוב במערך האונקולוגי.

http://jncimono.oxfordjournals.org/content/2014/50/330

במחקר מעבדה (2019) שנערך בקרב עכברים, מדגימים החוקרים את התפקיד של המיקרוביום בתהליכי הלמידה ובעיצוב התגובה העצבית למצבי פחד, גם במהלך ההתפתחות המוקדמת של המוח וגם בגיל מבוגר. הם מסכמים כי לממצאים אלה השלכות חשובות לגבי ההבנה כיצד התזונה, זיהומים ואורח חיים משפיעים על בריאות המוח ועל הנטייה להתפתחות הפרעות נוירו-פסיכיאטריות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31645720

מחקר (אפריל 2008) בחן את הקשר בין הרגלי אכילה לתסמיני חרדה בקרב מבוגרים בריאים. במחקר השתתפו 453 גברים ו-400 נשים, אשר נבחרו אקראית מאזורים שונים ביוון. נבחנו רמות החרדה וכן הרגלי אכילה, מצב סוציו-דמוגרפי ומאפייני אורח חיים. בכל קבוצה היו נשים וגברים אשר חולקו לשתי קבוצות- תסמיני חרדה רבים, ותסמיני חרדה מעטים. נמצא כי בנשים עם תסמיני חרדה רבים נראתה צריכת תזונה "מערבית", בנשים החרדות פחות נצפתה צריכה מופחתת של בשר אדום וממתקים. בנוסף, נשים צמחוניות נמצאו כולן בקרב קבוצת הנשים שסבלה פחות מחרדה. בקרב הגברים נראה כי גברים בקבוצת תסמיני החרדה הרבים צרכו פחות קטניות ודגנים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18495296

 

 

ממחקר (2016) המבוסס על רשומות רפואיות של כ-23,000 נשים אשר עברו טיפולי IVF עולה כי נשים שאובחנו עם דיכאון או חרדה ו/או טופלו בנוגדי-דיכאון לפני טיפולי IVF היו בעלות סיכוי נמוך יותר להצלחת הטיפול. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26920258

מחקר (2010) בחן את הקשר בין תזונה מערבית או מסורתית לדיכאון וחרדה בקרב נשים. במחקר השתתפו 1046 נשים בגילאי 20-93, אשר מלאו שאלוני תזונה ושאלונים אשר בחנו את מצבן הנפשי ותסמינים פסיכולוגיים, נערכו ראיונות אישיים על מנת להעריך רמות דיכאון וחרדה. נמצא כי תזונה מערבית המכילה מזונות מעובדים, מטוגנים, דגנים מעובדים, מזונות עתירי סוכר ובירה היתה קשורה למצב נפשי ירוד יותר, וכי תזונה מסורתית יותר הכוללת ירקות, פירות, דגים ודגנים מלאים היתה קשורה להפחתת הסיכון לדיכאון ולהפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/20048020/

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29910467

במחקר מעבדה (2015) שנערך בעכברים שקיבלו דיאטה עתירת שומן נמצא כי עלייה במשקל וברמת הסוכר קשורה בהופעת תסמיני חרדה ודיכאון, ככל הנראה כתוצאה משינויים בפעילות המוח. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26472268

 

צריכת רכיבים ספציפיים

סקירת מחקרים שנערכו על בע"ח ועל בני אדם (אוקטובר 2013), בוחנת את ההשפעה של מזונות עשירים בטריפטופן כמו גם צמחי מרפא המגבירים ייצור סרוטונין במוח, על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי במשתתפים בריאים.

מזונות עשירים בטריפטופן אשר עשויים להשפיע על רמות הסרוטונין כוללים קטניות מסוגים שונים (חומוס, סויה, עדשים, אפונה), דגנים מלאים ובעיקר אורז וקינואה, פירות כמו פפאיה, תמרים ובננות, אגוזים וזרעים ובעיקר שומשום, גרעיני חמנייה וגרעיני דלעת ומוצרים מהחי כמו גבינות, בשר, דגים וביצים.

מחקרים שנערכו על בע"ח מראים כי לצמחי מרפא שונים עשויה להיות השפעה על רמות הסרוטונין, בעיקר ע"י עיכוב האנזים מונואמין אוקסידאז (MAO) האחראי לפירוק הסרוטונין במוח. צמחים אלה כוללים פרע מחורר (Hypericum perfoliatum), צמח ברזילאי הנקרא Siphocampylus verticillatus, הצמח הסיני Fructus Akebiae וצמח ים תיכוני הנקרא Sideritis scardica. מחקרים נוספים עוסקים בהשפעה של שוש קירח/ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) על השיפור בתפקוד הקוגניטיבי והפחתת חרדה.

החוקרים מסכמים כי רמת טריפטופן בינונית הינה אופטימלית, בעוד שרמה גבוהה מדי או נמוכה מדי עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי. קשר דומה נמצא גם לגבי מצב רוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24134856

בסקירה,(2020) דנים החוקרים בהשפעה של קפאין על הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, תוך התייחסות להבדלים מגדריים. החוקרים מציינים, כי קפאין משמש כממריץ מתון, אולם צריכה עודפת (1-1.5 גרם ליום – שווה ערך למעל 10 כוסות קפה ביום) עלולה לגרום להרעלת קפאין, הכוללת תסמיני חרדה, עצבנות, הפרעות שינה והפרעות בדרכי העיכול. 

במסגרת הסקירה, מוצגים ממצאים בהתייחס להבדלים מגדריים בשיעור של הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כולל שבץ, הפרעות שינה, דמנציה, פרקינסון, דיכאון, חרדה ומחלות עצב-שריר. בהמשך, מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של קפאין על מצבים אלה. 

מהסקירה עולה כי ההשפעה של קפאין יכולה להיות חיובית או שלילית, ובמקרים מסוימים תלויה במגדר. באופן ספציפי, צריכת קפאין נמצאה בעלת השפעה מגינה מפני שבץ, דמנציה ודיכאון בקרב נשים, ופרקינסון בקרב גברים, אך גם בעלת השפעה שלילית על הסיכון להפרעות שינה ולחרדה בגיל ההתבגרות - בקרב נשים וגברים במידה דומה.

החוקרים מסכמים, כי נדרשים מחקרים נוספים להערכת ההבדלים המגדריים בהשפעה של קפאין, כבסיס לגיבוש המלצות לצריכת קפאין מותאמות מגדרית.  

המחקר מומן על ידי מענקים מגופים לאומיים בקוריאה.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33050315/

במחקר אקראי מבוקר (2021) הוערכה התרומה של העשרת התזונה בפלבונואידים על מצב הרוח ואיכות החיים בקרב נשים בשנה הראשונה לאחר הלידה. במחקר נכללו 41 נשים שהיו חמישה עד 48 שבועות לאחר הלידה. מבין כלל המשתתפות 11 נשים היו מאובחנות עם הפרעות מצב רוח, מהן שבע נשים נטלו טיפול תרופתי. החוקרים מציינים כי זוהי פרופורציה הדומה לאוכלוסייה הכללית של נשים לאחר לידה (כ-30%). 

המשתתפות חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. הנשים בקבוצת ההתערבות הונחו להוסיף בכל יום למשך שבועיים מזון אחד לפחות עשיר בפלבונואידים לתזונה הרגילה שלהן. רשימת המזונות העשירים בפלבונואידים כללה 120 גרם פירות יער, 2 קוביות גדולות שוקולד מריר 70%, 4-5 כוסות תה שחור/ירוק או קפה/קפה נטול קפאין, 250 מ"ל יין אדום, 70 גרם עלים ירוקים, 250 מ"ל מיץ תפוזים או אשכוליות סחוט טרי. הנשים בקבוצת הביקורת לא קיבלו כל הנחייה והמשיכו בצריכת התזונה הרגילה שלהן. 

מדדי מצב רוח, חרדה, דיכאון ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות. נמצא כי העשרת התזונה בפלבונואידים הייתה מלווה בירידה מובהקת במדד החרדה ובעלייה מובהקת במדד איכות החיים בהשוואה לנתוני הבסיס, ללא שינוי משמעותי בקבוצת הביקורת. לא נמצא שיפור מובהק במדדי מצב הרוח ודיכאון. 

החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר מצביעות על כך שתזונה עשירה בפלבונואידים עשויה לתרום לשיפור תחושת חרדה ואיכות החיים בקרב נשים בתקופה לאחר הלידה, כאשר עשויות להיות לכך השלכות יישומיות למניעת ההתפתחות או ההחמרה של הפרעות פסיכולוגיות בקרב נשים לאחר לידה.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34371893/

במחקר חתך (2022) שנערך בצרפת נבדק הקשר בין צריכת קפה ומאפייני חרדה כלליים בקרב מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של 24,197 משתתפים ממחקר עוקבה גדול, הגיל הממוצע היה 54 וכ-74% מהמשתתפים היו נשים. בהתבסס על לפחות שני דיווחי תזונה החוקרים סיווגו את צריכת הקפאין של גברים ונשים בנפרד לאחת משלוש רמות (גבוהה, בינונית או נמוכה), ובנוסף סיווגו את המשתתפים לשתי קבוצות בהתאם למאפייני החרדה האישיותיים שלהם (רמה גבוהה או נמוכה). צריכת הקפאין הממוצעת בקרב נשים וגברים הייתה 212 ו-244 מ"ג/יום, בהתאמה. נמצא כי נשים עם צריכה גבוהה של קפאין היו בעלות סיכוי גבוה ב-13% להיות מאופיינות ברמת חרדה גבוהה, בהשוואה לנשים עם צריכת קפאין נמוכה. לא נמצאו קשרים מובהקים בקרב גברים. החוקרים מראים כי תוצאות אלה היו בלתי תלויות ברמת הסטרס הנתפסת או בצריכת הסוכר. הם מסכמים כי נמצא קשר בין צריכה גבוהה של קפאין ומאפייני חרדה כלליים בקרב נשים, אך לא בקרב גברים. יש להמשיך ולאשש את ההבדלים המגדריים במחקרים נוספים ולבחון את קיומו של קשר סיבתי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35334898/

במחקר חתך (2022) נבדק הקשר בין הצריכה התזונתית ובין הבריאות הנפשית, כתלות בתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 428 מבוגרים בריאים בני כ-40 בממוצע אשר מילאו שאלונים שונים הבוחנים את הצריכה התזונתית ואת הבריאות הנפשית. החוקרים בחנו את הקשר בין הצריכה של פירות (טריים או משוּמרים), ירקות (טריים, משוּמרים או קפואים ללא תפ"א), חטיפים מתוקים וחטיפים מלוחים, לבין מדדים שונים של בריאות נפשית, כולל תסמיני דיכאון וחרדה, סטרס ותחושת רווחה. התפקוד הקוגניטיבי הוערך באמצעות שאלון דיווח עצמי (Cognitive Failures Questionnaire - CFQ) אשר מעריך את הכישלונות הקוגניטיביים בחיי היומיום ובאמצעות מטלה ממוחשבת בה נבדקת יכולת עיכוב התגובה. החוקרים שיערו כי צריכה גבוהה יותר של מזונות עשירים תזונתית תהיה קשורה בבריאות נפשית טובה יותר כתלות בתפקוד הקוגניטיבי, כך שצריכת פירות וירקות תמנע הפרעה קוגניטיבית וכתוצאה מכך תוביל לשיפור הבריאות הנפשית.

להלן הממצאים העיקריים:   

• תדירות גבוהה יותר של צריכת פירות הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של תסמיני דיכאון ובתחושת רווחה נפשית גבוהה יותר.
• תדירות גבוהה יותר של צריכת חטיפים מלוחים הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה.
• בהתייחס להשפעה המתווכת של התפקוד הקוגניטיבי, נמצא כי תדירות גבוהה יותר של צריכת חטיפים מלוחים הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני חרדה, דיכאון וסטרס ונמוכה יותר של תחושת רווחה כאשר הציונים במדד CFQ היו גבוהים יותר (יותר כישלונות קוגניטיביים).

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על קשרים בין גורמים תזונתיים ספציפיים ובין הבריאות הנפשית, כאשר התפקוד הקוגניטיבי עשוי להוות מנגנון המסביר קשרים אלה.

 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35616008/

במחקר חתך גדול שנערך בארה"ב נבדק הקשר בין הצריכה של מיץ פירות 100% ובין מדדים נוירו-קוגניטיביים בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים כי הידרדרות קוגניטיבית, חרדה ודיכאון פוגעים באופן משמעותי בבריאות ובאיכות החיים. במחקר נכללו הנתונים של 62,606 משתתפים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי. מבין כלל המשתתפים, כ-21% דיווחו על צריכה קבועה של מיץ פירות 100%, עם צריכה ממוצעת של כ-60 מ"ל/יום. נמצא כי בקרב משתתפים אלה תדירות החרדה הייתה נמוכה יותר, עם 16.3% פחות ימים בחודש בהם הרגישו חרדה בהשוואה למשתתפים שלא צרכו מיץ פירות. לא נמצאו קשרים מובהקים עם מדדים נוירו-קוגניטיביים אחרים. ממצא זה מצביע על התרומה האפשרית של צריכת פירות לבריאות הנפשית.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36432514/

במחקר הנוכחי (אפריל 2015) נבדק לראשונה האם דיאטה הכוללת מזונות מותססים המכילים פרוביוטיקה תורמת לשיפור תסמיני חרדה חברתית.

במחקר שנערך על מודל עכברים (אוקטובר 2015) נמצא כי לפרהביוטיקה השפעה מפחיתת חרדה (anxiolytic) הקשורה בתהליכים דלקתיים במוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26476141

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מדיטציה יוגה ופעילות גופנית

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה היעילות של התערבות תנועתית המבוססת על מיינדפולנס לשיפור איכות השינה. בסקירה נכללו 61 מחקרים בהם 2,697 משתתפים בטווח הגיל 6 עד 78. מבין כלל המחקרים, ב-19 מחקרים נכללו משתתפים בריאים, ב-28 מחקרים נכללו משתתפים עם תחלואה המלווה במצוקה ו/או הפרעה בתפקוד (כגון סוכרת, סרטן, מטופלי דיאליזה ועוד), וב-17 מחקרים נכללו משתתפים עם תסמינים נפשיים (כגון אינסומניה, דיכאון, גיל המעבר וחרדה). בהתייחס לסוג ההתערבות, ב-25 מחקרים נבדקה ההשפעה של יוגה או פילאטיס, ב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של טאי-צ'י או צ'י-קונג, וב-18 מחקרים נבדקה ההשפעה של התערבויות שכללו תרגול מיינדפולנס או טכניקות הרגעה. משך ההתערבות נע בין שבוע לשנה, כאשר ברוב המחקרים תדירות ההתערבות הייתה פעם או פעמיים בשבוע. בכל המחקרים איכות השינה נמדדה באופן סובייקטיבי ובנוסף בחלק מהמחקרים נעשה שימוש במדדים פיזיולוגיים נוספים. בכל המחקרים לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי ההתערבות הייתה מלווה בשיפור מובהק באיכות השינה בהשוואה לקבוצת הביקורת. בניתוח סטטיסטי נוסף החוקרים מראים כי ההתערבות הייתה יעילה יותר במחקרים בהם משך ההתערבות היה ארוך יותר וכאשר תדירות ההתערבות הייתה לפחות פעמיים בשבוע. בנוסף, השיפור באיכות השינה היה גדול יותר כאשר סך משך ההתערבות היה גבוה מ-24 שעות. עוד נמצא כי ההתערבות הייתה יעילה יותר עבור משתתפים בריאים בהשוואה לחולים ועבור קשישים בהשוואה לצעירים. החוקרים מסכמים כי התערבות תנועתית המבוססת על מיינדפולנס נמצאה יעילה לשיפור ההערכה הסובייקטיבית של איכות השינה, בעיקר כאשר תדירות ההתערבות הייתה לפחות פעמיים בשבוע, למשך יותר מ-3 חודשים וסך ההתערבות היה לפחות 24 שעות.       

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36011918/

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2021) הוערכה התועלת של מיינדפולנס לשיפור הבריאות הנפשית. החוקרים מציינים, כי ישנו צורך משמעותי בהתערבויות שאינן קליניות לשיפור הבריאות הנפשית, כאשר השימוש במיינדפולנס להפגת סטרס הינו נפוץ אך העדויות לא הוערכו בצורה מקיפה. בסקירה נכללו 11,605 משתתפים ב-136 מחקרים שנערכו ב-29 מדינות, 77% מהמשתתפים היו נשים וטווח הגילאים נע בין 18 ל-73.  להלן הממצאים העיקריים:

• בהשוואה להעדר התערבות, במרבית המחקרים תכנית מיינדפולנס הייתה יעילה להקלה על מדדים של חרדה, דיכאון, תחושת מצוקה ותחושת רווחה כללית. 

• בהשוואה להתערבות פסיבית (התערבות שאינה טיפולית ואינה מיועדת ליצירת השפעה על המדדים המוערכים), תכנית מיינדפולנס הייתה יעילה יותר להקלה על דיכאון, ללא השפעה מובהקת על חרדה ועל תחושת מצוקה וללא עדויות בהתייחס לתחושת רווחה כללית.

• באופן כללי בכל המדדים שנבדקו לא נמצא יתרון לתכנית מיינדפולנס בהשוואה להתערבות טיפולית אחרת.

• ההשפעה של מיינדפולנס הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים בסיכון גבוה להתפתחות של בעיות נפשיות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

• באופן כללי איכות העדויות נעה בין רמה בינונית לנמוכה מאוד, בעיקר בשל חוסר עקביות בממצאים וסיכון גבוה להטיה במחקרים רבים. 

החוקרים מסכמים כי במצבים שאינם קליניים, למיינדפולנס עשויה להיות תרומה לשיפור הבריאות הנפשית לעומת העדר כל התערבות. אולם, בשל ההטרוגניות הגדולה בין הממצאים, לא ניתן להכליל את ההשפעה המיטיבה של מיינדפולנס לכלל המצבים ויש לבחון את התועלת בהתאם לתסמינים ולאפשרויות הטיפול הקיימות. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33428616/

מטה-אנליזה (נובמבר 2015) אשר בוחנת את היעילות של תכנית התערבות המבוססת על מיינדפולנס להפחתת חרדה ודיכאון בחולי סרטן. באנליזה נכללו 7 מחקרים בהם 469 משתתפים בקבוצות ההתערבות ו-419 משתתפים בקבוצות הביקורת. בהתבסס על כלל הנתונים נמצא כי לתרגול מיינדפולנס היה יתרון הן בהפחתת חרדה והן בהפחתת דיכאון, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים מדווחים כי היתה שונות גדולה בין המחקרים ביחס לשיטות המיינדפולנס או הביקורת בהן נעשה שימוש, וכן הבדלים בסוג הסרטן ממנו סבלו המשתתפים. החוקרים מסכמים כי תרגול מיינדפולנס עשוי להיות יעיל להפחתת חרדה ודיכאון בחולי סרטן, אולם היעילות תלויה בסוג ההתערבות וכי השפּעת ההתערבות עשויה להיות מוגבלת ל-12 שבועות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26559246

מטה אנליזה של מחקרים רדנומלים מבוקרים (אוקטובר 2013) בחנה את ההשפעות של מדיטציה טרנסנדנטלית על חרדה. נמצא כי תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית היא טיפול יעיל נגד חרדה, כאר השינוי הגדול ביותר נצפה בקרב אנשים שסבלו מחרדה רבה. ניתן לראות את הירידה ברמות החרדה כבר בשבועיים הראשונים של התרגול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24107199

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022), הוערכה ההשפעה של התערבויות לא תרופתיות על הבריאות הנפשית, בקרב נשים עם הריון בסיכון גבוה. בסקירה נכללו 15 מחקרים בהם 1,723 משתתפות. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל התערבות קוגניטיבית התנהגותית (CBT או טכניקות להפגת סטרס), יוגה, טכניקות הרגעה, תמיכה פסיכולוגית או הדרכה ודיקור. מהסקירה עולה כי להתערבות קוגניטיבית התנהגותית וליוגה הייתה השפעה מיטיבה על תסמינים של חרדה, סטרס ודיכאון. לא נמצאו עדויות מספיקות להערכת ההשפעה של ההתערבויות האחרות שנבדקו על מדדים של בריאות נפשית. החוקרים מסכמים, כי התערבות קוגניטיבית התנהגותית או יוגה בתקופת ההריון, עשויה לתרום לשיפור הבריאות הנפשית של נשים עם הריון בסיכון גבוה, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים באיכות מתודולוגית טובה.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34995769/

בסקירה שיטתית (2022) מוצגות העדויות בהתייחס לתרומה של אימון במים לשיפור הבריאות הנפשית, תוך בחינת ההתערבויות המחקריות הקיימות וגיבוש הצעות למחקרים עתידיים. בסקירה נכללו 23 מחקרים התערבותיים שנערכו ב-13 מדינות, מהם 12 מחקרים אקראיים מבוקרים. במחקרים אלה נכללו מבוגרים בריאים או משתתפים עם מאפיינים ייחודיים, כולל שחיינים תחרותיים, סטודנטים, חולי דמנציה, משתתפים עם דיכאון, קשישים, מורות ועוד. המחקרים כללו מגוון התערבויות, כגון אימון שחייה או אירובי מים, החל מאימון קצר של כמה דקות ועד לכמה שעות ביום במשך חמישה ימים עד שנה. השפעות ההתערבות במחקרים אלה נמדדה באמצעות סה"כ 18 מדדים שונים (כגון מדדים להערכת דיכאון, חרדה, מצב רוח, הערכה עצמית, תחושת רווחה פסיכולוגית ועוד). באופן כללי הממצאים מצביעים על כך שלאימון במים השפעה מיטיבה על מדדים של בריאות נפשית. החוקרים מסכמים כי אימוני שחייה מסוגים שונים או אירובי מים עשויים להוות אסטרטגיה מבטיחה לניהול הבריאות הנפשית, אולם יש לאשש את הממצאים ולבחון את ההשפעה ארוכת הטווח של התערבויות אלה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35218906/

בסקירה שיטתית (2018) מוצגות העדויות בנוגע להתערבויות שאינן פסיכיאטריות לטיפול בדיכאון וחרדה בקרב ילדים וצעירים עד גיל 25. ראשית, החוקרים ביצעו סקירה רחבה בה נכללו 109 מחקרים, מהם 50 סקירות שיטתיות. על בסיס מחקרים אלה, החוקרים זיהו 103 גישות טיפוליות - ביניהן אינטראקציה חברתית, חשיפה לטבע, הירגעות, הסחת דעת, גירוי תחושתי, פעילות גופנית, שינוי תפיסתי, עיסוק בתחביבים, ביטוי עצמי וחיפוש עצמי. בהמשך, ביצעו החוקרים סקירה שיטתית להערכת היעילות של האסטרטגיות השונות. בניתוח היעילות נכללו 38 מחקרים, בהם נבדקו שבע גישות טיפוליות שונות: גישה קוגניטיבית התנהגותית (16 מחקרים), פעילות גופנית (10 מחקרים), טיפול באור (5 מחקרים), תוספי תזונה (3 מחקרים), עיסוי (2 מחקרים), תמיכה חברתית ברשת (מחקר אחד) וגידול כלב (מחקר אחד). מניתוח כולל של המחקרים עולה כי הטיפולים השונים הובילו לשיפור מתון בתסמיני דיכאון, ללא השפעה מובהקת על תסמיני חרדה. באופן ספציפי, נמצא כי טיפול באור עשוי להיות יעיל להקלה על דיכאון עונתי ואילו טיפול באמצעים דיגיטליים המיועד לשינוי ההטיה במיקוד הפנימי אינו יעיל להקלה על חרדה. בנוסף, נמצאו ממצאים מעורבים לגבי היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוחשב להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה ושל פעילות גופנית להקלה על דיכאון. החוקרים מציינים כי אין מספיק עדויות על מנת להעריך את אסטרטגיות הטיפול האחרות שנבדקו. הם מסכמים כי ממצאים אלה מדגישים את הפער בין המגוון הרחב של אסטרטגיות הטיפול הקיימות לבין העדויות המועטות לגבי מידת היעילות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30522980

בסקירה של מחקרים התערבותיים (2020) הוערכה התרומה של אסטרטגיה המכונה שהיית יער' לטיפול ביתר לחץ דם. שהיית יער (באנגלית forest bathing או ביפנית shinrin-yoku) הינה גישה שפותחה ביפן והתפשטה למדינות נוספות, לפיה חשיפה לסביבת היער הינה אסטרטגיה לקידום בריאות המסייעת לירידה בקצב הלב ובלחץ הדם, להפחתת סטרס ולשיפור הפעילות החיסונית וכתוצאה מכך להאצת ההחלמה ממחלות ולשיפור תחושת הרווחה. בסקירה נכללו 14 מחקרים, מהם שבעה נערכו ביפן והאחרים נערכו בסין, קוריאה, טאיוואן ופינלנד. סך הכול נכללו במחקרים אלה 951 משתתפים בגיל 19 עד 80, מרביתם סובלים מיתר לחץ דם עם או בלי טיפול תרופתי. במחקרים אלה נערכו התערבויות שונות של שהיית יער, כגון הליכה ביער, צפייה בנוף או תכנית התערבות הכוללת מספר טכניקות הרגעה אשר מתקיימת ביער. באופן כללי נמצא כי בקרב משתתפים עם קדם/יתר לחץ דם התערבויות של שהיית יער היו יעילות לשיפור לחץ הדם, הדופק, השתנות קצב הלב, מדדים של לב-ריאה, פעילות מטבולית, מצב רוח חיובי, חרדה ואיכות החיים. מחקרים אלה הראו כי בטווח הקצר, הנע בין יום אחד ל-20 מפגשים, להליכה ביער או להשתתפות בתכנית התערבות ביער הייתה השפעה גופנית ופסיכולוגית מיטיבה. החוקרים מסכמים כי העדויות תומכות בהשפעה הגופנית והפסיכולוגית המרגיעה של שהיית יער בקרב מבוגרים עם קדם/יתר לחץ דם.            

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32571202/

סקירה (דצמבר 2015) אשר נועדה לבחון מהי היעילות של יוגה לסובלים מדיכאון, חרדה או הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) בעקבות טראומה. החוקרים ערכו מטה-סקירה של 13 מאמרי סקירה אשר כוללים 185 מחקרים שונים. הממצאים לגבי השימוש ביוגה להקלה על השפּעת הטראומה, כולל ההיבטים הנפשיים, הינם מבטיחים אך ראשוניים בלבד. החוקרים מציינים כי המחקרים אינם קפדניים מספיק וכן אינם ממוקדים בטראומה באופן ספציפי. על בסיס העדויות הקיימות, החוקרים ממליצים על יוגה כטיפול משני או תומך בלבד.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26656487

מסקירת 25 מחקרים שנערכו על הטיפול ביוגה לסובלים מחרדה (יוני 2013), עולה כי יוגה יכולה להוות אופציה טיפולית מוצלחת להפחתת רמות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24224228

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

במחקר אקראי מבוקר (2022) שנערך בהודו נבדקה ההשפעה של יוגה על מדדים של סטרס, חרדה ודיכאון בקרב חולי קורונה (COVID-19). החוקרים מציינים כי עם התפשטות מגפת הקורונה חלה עלייה בדיווחים של תסמיני מצב רוח, בעיקר בקרב אנשים עם בדיקת קורונה חיובית. במסגרת המחקר נבדקה התרומה של יוגה כטיפול משלים בקרב מטופלים הנמצאים בבידוד בבית החולים. במחקר נכללו 62 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הרפואי בלבד ולקבוצת ההתערבות שקיבלה בנוסף 50 דקות תרגול יוגה במהלך כל תקופת הבידוד. נמצא כי בקרב המטופלים שקיבלו יוגה בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי חל שיפור מובהק במדדים של סטרס, חרדה ודיכאון בהשוואה לקבוצת הביקורת. בנוסף, נצפה שיפור מובהק בריווי החמצן ובקצב הלב רק בקרב המטופלים בקבוצת היוגה. החוקרים מסכמים כי השילוב של יוגה עשוי להוות אסטרטגיה יעילה לשיפור הטיפול בחולי קורונה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35850136/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של תכנית מיינדפולנס להפגת סטרס (MBSR) לעומת טיפול תרופתי לטיפול במבוגרים עם הפרעת חרדה. החוקרים מציינים כי אסציטלופרם (ציפרלקס) הינו טיפול קו-ראשון בהפרעת חרדה, כאשר במחקר הנוכחי נבדק האם ל-MBSR יעילות שאינה פחותה מהטיפול התרופתי. במחקר נכללו 276 משתתפים משלושה מרכזים רפואיים בארה"ב אשר אובחנו עם הפרעת חרדה. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-8 שבועות של תכנית MBSR או לנטילת אסציטלופרם במינון 10-20 מ"ג/יום. תכנית ה-MBSR כללה מפגש שבועי בן 2.5 שעות וקורס יומי בסוף השבוע, וכן מדיטציה מונחית במשך 45 דקות כל יום. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות המדד CGI-S (Clinical Global Impression of Severity scale) להערכת רמת החרדה. את המחקר השלימו 208 משתתפים בני 33 בממוצע, 75% מהם נשים. בתחילת המחקר הציון הממוצע במדד CGI-S היה 4.49 בקבוצת ה-MBSR ו-4.54 בקבוצת הטיפול התרופתי. בסיום המחקר בשתי הקבוצות חלה ירידה דומה בציון החרדה (ירידה של 1.35 לעומת 1.43 נקודות, בהתאמה), תוצאה המעידה על כך שיעילות MBSR אינה פחותה מהטיפול התרופתי. החוקרים מציינים כי בקבוצת ה-MBSR לא פרשו משתתפים מהמחקר בשל השפעות שליליות, לעומת 10 משתתפים (8%) שפרשו מקבוצת הטיפול התרופתי. באופן כללי 78% מהמשתתפים שקיבלו טיפול תרופתי סבלו מהשפעה שלילית אחת לפחות, לעומת 15% מהמשתתפים בקבוצת ה-MBSR. מכאן, תרגול מיינדפולנס עשוי להיות יעיל כמו הטיפול התרופתי בקרב מטופלים עם הפרעת חרדה תוך סיכון נמוך יותר להשפעות שליליות.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36350591/

במחקר אקראי מבוקר (2020) שנערך בבית ספר בהודו, נבדקה ההשפעה של טכניקת הרגעה מבוססת יוגה על מדדים פסיכולוגיים וקוגניטיביים בקרב ילדים. החוקרים מסבירים, כי תחושת סטרס עלולה לפגוע בתפקוד הפסיכולוגי וביכולות הקוגניטיביות, כאשר יוגה נמצאה יעילה לשיפור תפקודים אלה. במחקר נכללו 60 תלמידים בגילאי 14-16, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת למשך שבועיים. קבוצת ההתערבות, השתתפה במפגש מודרך במשך 30 דקות ביום, שישה ימים בשבוע, וקבוצת הביקורת התבקשה לנוח לפרק זמן זהה. ההתערבות כללה טכניקת הרגעה הנקראת MSRT (Mind Sound Resonance Technique), בה המשתתפים שוכבים על הגב בעיניים עצומות, וחווים את התהודה הפנימית בעקבות חזרה מילולית ומנטלית על הברות ומילים מעולם היוגה. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות נמצא שיפור מובהק במדדים של חרדה, נדידת מחשבות, מודעות קשובה ותפקוד קוגניטיבי. החוקרים מסכמים, כי טכניקת MSRT נמצאה יעילה לשיפור התפקוד הפסיכולוגי והקוגניטיבי בקרב ילדים, ויש לאשש את הממצאים במחקרים גדולים יותר.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33197570/

במחקר אקראי מבוקר (2020)הוערכה היעילות של יוגה ושל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (GAD). במחקר נכללו 226 משתתפים עם אבחנה של GAD, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:

• יוגה (קונדליני) – 93 משתתפים.

• CBT – 90 משתתפים.

• הדרכה לניהול סטרס (קבוצת הביקורת) – 43 משתתפים.

שתי ההתערבויות נערכו בקבוצות של 4-6 משתתפים וכללו 12 מפגשים חד שבועיים (אורך כל מפגש – שעתיים) ועוד 20 דקות תרגול יומי ביתי. נמצא כי שיעור התגובה (שיפור בתסמינים) בקבוצת ה-CBT היה כ-70% ובקבוצת היוגה כ-54%, שניהם גבוהים באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה שיעור התגובה היה כ-33%. נתונים אלה מבטאים סיכוי גבוה פי 5 ופי 2.46, בהתאמה, לשיפור בתסמינים בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מסכמים כי יוגה הייתה יעילה לטיפול ב-GAD, אולם היעילות של CBT הייתה גבוהה יותר, כך שממצאי המחקר תומכים ב-CBT כטיפול קו-ראשון.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32805013/

במחקר קליני (2019) הוערכה ההשפעה של תכנית פעילות גופנית וייעוץ תזונתי בקרב מטופלים באשפוז פסיכיאטרי (על רקע הפרעת דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות גבולית, הפרעות מצב רוח, הפרעת חרדה מוכללת וסכיזופרניה), במטרה לפתח אסטרטגיות וכישורי התמודדות עם מצבים רגשיים ולשיפור איכות השינה, מצב הרוח והוויסות הרגשי. במחקר נכללו 100 מטופלים מעל גיל 18, אשר השתתפו בתכנית במשך שנה. התכנית כללה פעילות קבוצתית, הכוללת שעה אימון גופני ושעה של הדרכה תזונתית - ארבע פעמים בשבוע. החוקרים מציינים כי לא נערכה הערכה לרמת הכושר או היכולת הגופנית על מנת להימנע מהשפעה שלילית אפשרית של סטנדרטיזציה, תוך חיזוק הדימוי העצמי וההערכה העצמית. על מנת להעריך את יעילות התכנית, כל המשתתפים התבקשו למלא שאלונים בתחילת תקופת ההתערבות ובסיומה. באופן כללי, התכנית נמצאה כבעלת השפעה חיובית על התחושה הגופנית ומצב הרוח של המשתתפים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על ההשפעה החיובית של פעילות גופנית ושל אסטרטגיות גוף-נפש כחלק מהטיפול הפסיכותרפיסטי בקרב מאושפזים פסיכיאטריים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31192053

במחקר אקראי מבוקר (אפריל 2018) הוערכה ההשפעה של תרגול יוגה בקרב תלמידי כיתות ג' בבית ספר ציבורי בארה"ב. במחקר נכללו תלמידים הסובלים מתסמיני חרדה, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: 

1. 20 תלמידים השתתפו בעשרה מפגשי יוגה ומיינדפולנס, כאשר כל מפגש ארך 40 דקות.
2. 32 תלמידים קיבלו את הטיפול הסטנדרטי, שכלל ייעוץ ופעילויות שונות בהובלת עובדת סוציאלית. 

המורים הוזמנו להשתתף בשני מפגשים מקצועיים העוסקים בשילוב יוגה ומיינדפולנס בתכנית הלימודים. השפּעת ההתערבות הוערכה באמצעות המדד PedsQL, הבודק את איכות החיים של התלמידים בחמישה תחומים: גופני, רגשי, חברתי, פסיכו-חברתי ולימודי. נמצא כי בכל התחומים השיפור בקבוצת היוגה היה גבוה יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת, כאשר לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים שונים נמצא כי בקבוצת היוגה חל שיפור מובהק של 7.43 נקודות בתחום הפסיכו-חברתי ו-14.17 נקודות בתחום הרגשי. השיפור בתחומים האחרים לא היה מובהק סטטיסטית. בנוסף, המורים דיווחו על תדירות גבוהה יותר של שימוש ביוגה בכיתה לאחר המפגשים המקצועיים. החוקרים מסכמים כי תרגול יוגה היה מלווה בשיפור היבטים רגשיים ופסיכו-חברתיים בקרב ילדים הסובלים מתסמיני חרדה, וכי עשויה להיות תרומה לשילוב יוגה כחלק מפעילות הלמידה החברתית והרגשית בכיתה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29695937

במחקר אקראי מבוקר (אפריל 2017) נבדקה התרומה של מדיטציית מיינדפולנס לשיפור הריכוז בקרב סטודנטים בעלי רמת חרדה גבוהה. במחקר נכללו הנתונים של 82 סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה בקנדה, המאופיינים ברמת חרדה גבוהה (מעל ציון 43 במדד STICSA לחרדה). כל המשתתפים מילאו שאלונים להערכת מידת הקשב והמודעות בחיי היומיום (Mindfulness Attention Awareness Scale - MAAS) ולהערכת מצב הרוח החיובי והשלילי (Positive and Negative Affect Schedule - PANAS), ולאחר מכן ביצעו מטלת קשב. בהמשך, המשתתפים הוקצו באופן אקראי להקשבה להקלטה, שארכה 10 דקות, של מדיטציית מיינדפולנס (קבוצת הניסוי) או של הפרק הראשון מספר ההוביט (קבוצת הביקורת) ולאחר מכן חזרו על מטלת הקשב ושאלון מצב הרוח. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, 10 דקות של מדיטציה תרמה לירידה בנדידת המחשבות לאורך זמן ולשיפור הביצועים. עוד מראים החוקרים כי מדיטציה עודדה מיקוד במציאות החיצונית (התמקדות ב"כאן ועכשיו") והפחיתה את הנטייה למחשבות פנימיות חזרתיות המאפיינות חרדה. החוקרים מסכמים כי מדיטציה עשויה לתרום להפחתת מחשבות ודאגות בקרב הסובלים מחרדה.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28376373

מחקר רנדומלי מבוקר (אוגוסט 2013) בחן את ההשפעה של מדיטציית מודעות לסובלים מהפרעת חרדה כללית. 93 משתתפים המאובחנים כסובלים מהפרעת חרדה כללית, חולקו רנדומלית להתערבות של 8 שבועות לטכניקת מדיטציה ומודעות להפחתת סטרס, או ללימוד ניהול מתחים. מהמחקר עולה כי טכניקת המדיטציה הפחיתה את רמות המתח והחרדה באופן מובהק.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23541163

במחקר קליני (לא מבוקר) (2020) הוערכה ההשפעה של פילאטיס על מצב הרוח בקרב גברים צעירים. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות התומכות בהשפעה אקוטית מיטיבה של פעילות גופנית על מצב הרוח, אולם העדויות לגבי צורות נוספות של פעילות, כגון פילאטיס, הינן מוגבלות. במחקר נכללו 87 משתתפים, אשר תרגלו פילאטיס מזרון במשך 30 דקות. מדדי מצב הרוח נבדקו לפני השיעור ואחריו, כולל תחושת חרדה, דאגה, מתח, דיכאון, כעס, אנרגיה ועייפות. נמצא כי באופן אקוטי, תרגול פילאטיס היה מלווה בשיפור מובהק בתחושת חרדה, עייפות, הפרעה כללית במצב הרוח, ובעלייה בתחושת האנרגיה. מגמה זו הייתה מובהקת בקרב משתתפים עם או בלי תסמינים של הפרעת חרדה כללית או של דיכאון. החוקרים מסכמים כי למרות מגבלות המחקר (העדר קבוצת ביקורת והעדר מעקב ארוך טווח), במחקר זה זוהה לראשונה הפוטנציאל של פילאטיס לשיפור מצב הרוח בקרב גברים צעירים.    

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147061/

במאמר (יוני 2015) מתוארת תכנית פיילוט המשלבת מדיטציית מיינדפולנס וארומתרפיה לעידוד תהליך הריפוי ולהתמודדות עם מתח וחרדה בקרב מטופלים פסיכיאטריים באשפוז. התכנית נמשכה 5 חודשים והשתתפו בה 32 מטופלים עם הפרעות מצב רוח. המטופלים השתתפו במפגשים שבועיים של שעה אשר חולקו ל-4 חלקים של רבע שעה: בחלק הראשון בוצעה הערכה ראשונית של רמת המתח והחרדה, לאחר מכן המשתתפים הונחו לבצע מדיטציית מיינדפולנס - בחלק האחד התמקדות בנשימות ובחלק השני התמקדות במודעות לגוף. בחלק האחרון של המפגש נערך דיון קבוצתי והערכה חוזרת של רמת המתח והחרדה. כל המפגשים נערכו בחדר עם תאורה מעומעמת בו הופץ ניחוח ארומתרפי. נמצא כי לאורך התכנית המשתתפים דיווחו על ירידה ממוצעת של 32.9% ברמת המתח ו-32.6% ברמת החרדה. כמו כן, 98.8% מהמשתתפים דיווחו על ירידה הן של רמת המתח והן של רמת החרדה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתכנית המשלבת מדיטציית מיינדפולנס וארומתרפיה הינה אסטרטגיה בעלת עלות-תועלת גבוהה לשיפור תחושת המתח והחרדה בקרב מטופלים פסיכיאטריים. הערת המערכת: יש לשים לב כי מדובר בתוכנית פיילוט ולא במחקר עם קבוצת ביקורת. 

https://pdfs.semanticscholar.org/6268/f2d539d17cf06B2c48a7e346a2f9a8b97593.pdf

מחקר (אוקטובר 2013) בחן את ההשפעה של מדיטציות ריכוז ומדיטציית הקשבה במתנדבים בריאים. המשתתפים חולקו רנדומלית לאחת משלוש קבוצות: מדיטציית ריכוז, מדיטציית הקשבה וטכניקת הרפיה שהיוותה קבוצת ביקורת. מהמחקר עולה כי מדיטציה יכולה לסייע בחוסר ההקשבה אשר מאפיין הפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24135553

במחקר בו השתתפו 121 נשים שעברו ביופסיה בשד (פברואר 2016) נמצא כי האזנה למדיטציה מודרכת תרמה להפחתת רמת הכאב והאזנה למדיטציה או למוזיקה תרמה לירידה ברמת החרדה במהלך הטיפול וברמת התשישות לאחר מכן. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26853501

מסקר מצומצם (דצמבר 2015) עולה כי בקרב מתאמנים, גם מקצוענים וגם חובבים, ביצוע פעילות גופנית באופן כפייתי עשויה להוות אמצעי להפחתת דיכאון וחרדה.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26690627

 

צמחי מרפא

כללי ומחקרים מעורבים | וִיתניה משכרת | ולרְיאן רפואי | קמוֹמיל | מלִיסה | קערוּרית | ספלִילה | קווה קווה | שעוֹנית | גִינקו דו אונתי | לבנְדר | גדִילן מצוי

 

כללי ומחקרים מעורבים

במסמך מוצגות המלצות קליניות מבוססות ראיות (2022) לשימוש ברכיבים תזונתיים וצמחיים בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות. ההמלצות גובשו על ידי צוות מומחים בינלאומי מטעם ה- WFSBP (World Federation of Societies of Biological Psychiatry) וה- CANMAT (Canadian Network for Mood and Anxiety Disorders). המסמך כולל המלצות בהיבטים של בטיחות וסבילות ובהיבטים של השימוש הקליני, כולל התוויות ומינון, וכן התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות.

להלן סיכום ההמלצות העיקריות בהתבסס על העדויות הקיימות:

• לטיפול בדיכאון: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של אומגה 3, ויטמין D, פרוביוטיקה, אבץ, חומצה פולית בנגזרת מתיל פולאט ו- SAMe כטיפול משלים. לא נמצאה תמיכה לשימוש באומגה 3 או ב- SAMe כטיפול יחיד, ולא לשימוש בחומצה פולית, ויטמין C, טריטופן, קריאטין, אינוזיטול, מגנזיום, ו-נ-אצטיל ציסטאין (NAC).
• רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים פרע מחורר (Hypericum perforatum), זעפרן (Crocus sativus), כורכומין (Curcuma longa) ולבנדר (Lavandula angustifolia), כאשר לא נמצאה תמיכה לשימוש ברודיולה (Rhodiola rosea) בהפרעות מצב רוח.
• לטיפול בהפרעה דו-קוטבית: נמצאה תמיכה מסוימת ליתרון של אומגה 3 בדיכאון על רקע הפרעה דו-קוטבית, אולם לא נמצאו עדויות התומכות ב-NAC.
• לטיפול בהפרעות חרדה: נמצאו עדויות התומכות בשימוש ב-NAC בהפרעה הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), ללא עדויות מספיקות להערכת היעילות של רכיבים אחרים בהפרעות הקשורות בחרדה.
• נמצאה תמיכה לטיפול בויתניה משכרת (Withania somnifera), גלפימיה (Galphimia glauca) ולבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, ללא תמיכה לשימוש בקווה-קווה (Piper methysticum) ובקמומיל בהפרעת חרדה מוכללת.
• לטיפול בסכיזופרניה: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של ויטמין D, מתיל-פולאט ן- NAC לשיפור תסמינים שליליים, ללא תמיכה בתרומה של אומגה 3. עם זאת, אומגה 3 עשויה לתרום למניעת התפתחות ההפרעה בקרב צעירים בסיכון גבוה עם חסר בחומצות שומן חיוניות. לטיפול בתסמינים שליליים נמצאה תמיכה מסוימת גם לשימוש בגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
• לטיפול ב-ADHD: נמצאה תמיכה מסוימת לתרומה של מיקרונוטריינטים באופן כללי ושל ויטמין D, ללא עדויות התומכות בתועלת של אומגה 3, אומגה 9, אצטיל-ל-קרניטין ואבץ או של גינקו דו-אונתי.

צוות המומחים מציין כי כל ההתערבויות נמצאו בעלות רמה סבירה של בטיחות וסבילות, כאשר לרוב נעשה שימוש במוצרי מדף. אחד הגורמים שהגבילו את יכולת קביעת המסקנות היו מדדי האיכות והסטנדרטיזציה של התוספים הצמחיים. הם ממליצים על שימוש ברכיבים שנתמכים מחקרית כטיפול משלים כחלק מהטיפול הסטנדרטי, במיוחד במקרים של הפרעות חמורות יותר. עוד הם מדגישים כי העדר מידע על תוסף מסוים אינו בהכרח מעיד על חוסר יעילות.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35311615/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה היעילות של צמחי מרפא לטיפול בחרדה. בסקירה נכללו 29 מחקרים אשר בחנו את ההשפעה של 12 צמחי מרפא בהשוואה לפלסבו או לטיפול הסטנדרטי בקרב משתתפים הסובלים מהפרעת חרדה. החוקרים העריכו את צמחי המרפא בהתייחס למידת היעילות להורדת רמת החרדה ובהתייחס למידת היכולת להתמיד בשימוש באמצעות מדידת שיעור הפסקת ההתערבות בשל חוסר יעילות, החמרת התסמינים או השפעות שליליות.

להלן הממצאים העיקריים:

• השימוש ב-Silexan (מוצר המבוסס על שמן לבנדר) נמצא יעיל לטיפול בחרדה, עם יתרון אפשרי גם במצבי דיכאון ואינסומניה.
• קווה-קווה (Piper methysticum) נמצא בעל השפעה נוגדת חרדה, אולם לא נמצאה תמיכה ליעילות בקרב משתתפים עם הפרדת חרדה מוכללת.
• נמצאה יעילות מובהקת לויתניה משכרת (Withania somnifera) ולגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba), אולם העדויות מוגבלות בשל מספר משתתפים קטן.
• השימוש בגלפימיה מכחילה (Galphimia glauca) וב-Manasamitravn Vataka (פורמולה איורוודית) היה בעל השפעה נוגדת חרדה דומה לטיפול הסטנדרטי, אולם העדויות לגבי מידת היעילות הינן מוגבלות.
• שעונית (Passiflora incarnata) וזעפרן (Crocus sativus) אומנם לא נמצאו בעלי יעילות גבוהה להורדת רמת החרדה, אולם יש להמשיך ולבחון את השְֹפעתם שכן קיימות עדויות המצביעות על יעילות אפשרית.  
• לא נמצאו עדויות מספיקות על מנת לתמוך ביעילות של ולריאן (Valeriana officinalis) ושל קמומיל (Matricaria recutita).
• לא נמצא הבדל מובהק בין Gamisoyo-san (פורמולה סינית מסורתית) או ל-תיאנין (חומצת אמינו המצויה בתה ירוק) לבין פלסבו.
• באופן כללי כל צמחי המרפא נסבלו היטב ופרופיל הבטיחות היה גבוה. לא נמצאו הבדלים מובהקים בהשוואה בין הצמחים, מלבד יעילות גבוהה יותר לגינקו בהשוואה לקווה, אולם הסבילות של גינקו הייתה הנמוכה ביותר.   

החוקרים מסכמים כי קיימים ממצאים מבטיחים בהתייחס לשימוש בצמחי מרפא לטיפול בהפרעת חרדה, אולם תוצאות הסקירה הינן ראשוניות בלבד ומוגבלות בשל היבטים מתודולוגיים. להלן דירוג 12 צמחי המרפא בשני המדדים שהוערכו:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35378276/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה ההשפעה של זעפרן (Crocus sativus) על הבריאות הנפשית ועל רמת ה-CRP. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,052 משתתפים, אשר רובם נערכו באיראן. במחקרים השונים נעשה שימוש בזעפרן במינון של 22-1,000 מ"ג/יום, למשך 4 עד 12 שבועות. בניתוח כולל של הממצאים עולה כי נטילת תוספי זעפרן הייתה מלווה בשיפור מובהק במדדים של דיכאון (Beck Depression Inventory), חרדה (Beck Anxiety Inventory) ואיכות שינה (Pittsburgh Sleep Quality Index). לא נמצאה השפעה מובהקת לזעפרן על מדדים אחרים של דיכאון וחרדה (Hamilton Depression Rating Scale, Hamilton Anxiety Rating Scale) ועל רמת ה-CRP. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של תוספי זעפרן להקלה במצבים של דיכאון וחרדה ולשיפור איכות השינה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31987241/

מטה-אנליזה (2015) לבדיקת היעילות של שלושה מוצרים צמחיים מסחריים, מוצר המבוסס על שמן לבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, מוצר המבוסס על מיצוי היפריקום לטיפול בדיכאון קליני ומוצר המבוסס על גינקו בילובה לטיפול בדמנציה ואלצהיימר.עבור כל מוצר בוצע ניתוח כולל של 4 מחקרים מבוקרים בהם השתתפו חולים מעל גיל 60. נמצא כי כל שלושת המוצרים היו יעילים יותר בהשוואה לפלסבו לטיפול בהתוויה אליה נועדו. החוקרים מסכמים כי שלושת המוצרים הינם יעילים ובטוחים לשימוש ומהווים אלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26092515

בסקירה שיטתית (2022) הוערכה ההשפעה הנוטרופית (משפרת תפקוד קוגניטיבי) של רכיבים צמחיים בקרב בני אדם. במסגרת הסקירה נאספו הממצאים מ-256 מאמרים בהתייחס לכל תחום נוירו-קוגניטיבי, כפי שמוגדר ב-DSM-5: תפקוד תפיסתי-מוטורי, שפה, למידה וזיכרון, קוגניציה חברתית, קשב, ותפקודים ניהוליים. להלן סיכום הממצאים העיקריים:

• גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba) הינו הצמח הנחקר ביותר בהקשר לתפקוד תפיסתי-מוטורי שנמצא יעיל לשיפור התפקוד במצבים של הפרעה בתחום זה.
• גינקו דו-אונתי תרם לשיפור ההשפעות הקוגניטיביות של טינטון כרוני, אולם הממצאים לא היו עקביים.
• לפשטה שרועה (Bacopa monnieri) נמצא פוטנציאל גבוה לשיפור היבטים של שפה ולמידה בקרב צעירים.
• פשטה שרועה נמצא כאחד הצמחים היעילים ביותר לתפקודי הזיכרון, הן בקרב משתתפים עם תפקוד קוגניטיבי תקין, והן בקרב משתתפים עם הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי.
• לויתניה משכרת (Withania somnifera) נמצאה ההשפעה המשמעותית ביותר בתחום הקוגניציה החברתית, כולל שיפור מדדים גופניים והתנהגותיים הקשורים בחרדה, וכן לטיפול במשתתפים עם הפרעות פסיכיאטריות.
• למרות השימוש המוכר של פרע מחורר (Hypericum perforatum) לשיפור מצב הרוח, מספר מחקרים קליניים הדגימו השפעה שלילית במצבי דיכאון, ויש להמשיך ולבחון את יעילותו לטיפול בהפרעות מצב רוח.
• לקפאין נמצאה תרומה לשיפור הקשב ותפקודים ניהוליים בטווח הקצר, אולם גם השפעות שליליות אותן ניתן לצמצם באמצעות השילוב עם הצמח Alpinia galangal.

החוקרים מסכמים כי העדויות הקיימות מצביעות על ההשפעה הנוטרופית של מספר רכיבים צמחיים, לצד ממצאים שאינם עקביים ודורשים מחקר נוסף.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34978226/

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה ההשפעה של פסיפלורה (Passiflora incarnata) על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים, כולל דיכאון, חרדה ותגובה לסטרס, ועל מדדים נוספים כגון אינסומניה וחוסר שקט. בסקירה נכללו תשעה מחקרים קליניים, בהם נעשה שימוש בתוספי פסיפלורה בצורת מיצוי אלכוהולי, כמוסות או תה למשך התערבות שנע בין יום אחד ל-30 יום. בארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של פסיפלורה על החרדה על רקע טיפול רפואי, כולל הרדמה בעמוד השדרה, טיפול שיניים או ניתוח. מהסקירה עולה כי השימוש בפסיפלורה תרם להפחתת רמת החרדה במידה דומה לטיפול תרופתי. עם זאת, ההשפעה הייתה פחות משמעותית בקרב משתתפים שסבלו מתסמיני חרדה קלים בלבד. השימוש בפסיפלורה לא היה מלווה בהשפעות שליליות, כגון הפרעה בזיכרון או בתפקודים הפסיכו-מוטוריים. החוקרים מסכמים כי פסיפלורה נמצאה יעילה ובטוחה להקלה על תסמינים נוירו-פסיכיאטרים. המחקר מומן על ידי מענק ממשלתי פולני. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33352740/

בסקירה (2019) מפורטים הממצאים הקליניים עוסקים בהשפעה הפרמקולוגית של כורכומין ותרומתו לשמירה על הבריאות ולמניעת תחלואה. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בנוגע לפעילות נוגדת הדלקת של כורכומין וכן בהתייחס להשפעה הטיפולית המיטיבה של כורכומין במגוון מצבים: מחלות עור (כגון ויטיליגו ופסוריאזיס); מחלות עיניים (כגון דלקת לחמית העין ועין יבשה); מחלות של מערכת העצבים המרכזית, בדגש על אלצהיימר ודיכאון וחרדה; מחלות נשימה; מחלות קרדיווסקולריות, בדגש על השפעה מיטיבה על פרופיל השומנים ומניעת התפתחות טרשת עורקים; מחלות בדרכי העיכול (כגון מחלות מעי דלקתיות וכיב קיבה); מחלות כבד; מחלות במערכת המין ובדרכי השתן, כולל מחלות כליה; מחלות מטבוליות (בדגש על סוכרת ושמנות), תלסמיה ואיידס. בנוסף, מפורטת ההשפעה של כורכומין לנטרול רעלנים, כגון הרעלת ארסן או הרעלת אלכוהול, וכן הפוטנציאל של כורכומין לטיפול בסרטן, כולל הקלה בתסמינים ושיפור במדדים הקשורים בגידול. החוקרים מסכמים כי קיימות עדויות רבות המצביעות על הפוטנציאל של כורכומין להגנה מפני תחלואה ולטיפול במגוון מצבים רפואיים, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר ולבסס את הממצאים ואת מנגנוני הפעולה המעורבים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30553144

בסקירה שיטתית (2017) מוצגות העדויות ממחקרים קליניים בנוגע להשפעה של תה ירוק (Camellia sinensis) ורכיביו הפעילים על תפקוד המוח.
בסקירה נכללו 21 מחקרים - 4 מחקרים אקראיים מבוקרים, 12 מחקרים מוצלבים, 4 מחקרי חתך ומחקר עוקבה אחד. מהסקירה עולה כי ישנן עדויות התומכות בהשפעה המיטיבה של תה ירוק (בשתיה וכתוסף) על תסמיני מצב רוח כמו חרדה, על תפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון וקשב, ועל פעילות המוח כגון עירור זיכרון עבודה. החוקרים מציינים כי לא ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה של תה ירוק לרכיב אחד מסוים, כך שלדוגמא השילוב של קפאין ול-תיאנין היה בעל השפעה גדולה יותר לעומת כל רכיב בנפרד. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28899506

בסקירה (2021) מוצגים הממצאים לגבי השימוש בצמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה, תוך התייחסות להשפעות הדדיות אפשריות עם הטיפול התרופתי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33549281/

בסקירה (2020) מוצגים צמחי המרפא המרכזיים המוכרים ברפואה הסינית והפרסית המסורתית, לטיפול בסטרס ובחרדה ולשיפור הבריאות הנפשית על רקע התפרצויות של נגיפי הקורונה, ביניהם ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora), קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), פרע מחורר (Hypericum perforatum) ועוד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350538/

בסקירה (2017) מוצגות העדויות לגבי התרומה של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חרדה והתסמינים הנלווים, כולל קווה-קווה (Piper methysticum), שעונית (Passiflora incarnata), ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וקערורית (Scutellaria lateriflora), מליסה (Melissa officinalis). הסקירה כוללת התייחסות גם לתגובות הדדיות עם תרופות ולמנגנוני הפעולה של צמחי המרפא.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869

בסקירה (2016) דנים החוקרים בהפרעות חרדה ודיכאון - כולל שכיחות, בסיס נוירו-ביולוגי, טיפול תרופתי וממצאים (בעיקר ממחקרים פרה-קליניים) לגבי ההשפעה של צמחי מרפא בעלי השפעה נוגדת חרדה או דיכאון, ביניהם: פרע מחורר (Hypericum perforatum), שעונית (Passiflora incarnata), קווה קווה (Piper methysticum), ולריאן (Valeriana officinalis) וקוהוש שחור (Cimicifuga racemosa). 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26851117

בסקירה (2015), המתבססת על מודלים של חיות מעבדה, דנים החוקרים בממצאים לגבי ההשפעה של צמחי מרפא על הפרעות מצב רוח, במנגנוני הפעולה וברכיבים הפעילים העיקריים, תוך התמקדות בקשר בין דיכאון ואפילפסיה. החוקרים מסבירים כי ניתן לחלק את הפרעות מצב הרוח לשתי קבוצות עיקריות, הפרעות דו-קוטביות ודיכאון, כאשר דיכאון הינה התחלואה הפסיכיאטרית הנלווית השכיחה ביותר בהקשר לאפילפסיה. אולם, קשר זה לא נבדק במחקרים בהם נבדקה היעילות של צמחי מרפא להפרעות מצב רוח או במחקרים בהם נבדקה ההשפעה של צמחי מרפא על מערכת העצבים המרכזית ועל הטיפול בפרכוסים ובחרדה. החוקרים מפרטים מודלים להערכת ההשפעה של תרופות וצמחי מרפא בהפרעות מצב רוח, כולל מודלים להערכת התנהגויות דיכאון במצבי אפילפסיה. צמחי המרפא בעלי השפעה אנטי-דיכאונית ומרגיעה, המשפיעים גם על אפילפסיה (על בסיס מודלים בחיות מעבדה או שימוש מסורתי) כוללים: זנים שונים של פסיפלורה (Passiflora incarnata), אמלה (Emblica officinalis), ריחן (Ocimum tenuiflorum sanctum) ופרע מחורר Hypericum perforatum. לסיכום, מציגים החוקרים מנגנונים אפשריים לבסיס הנוירולוגי המשותף של הפרעות מצב רוח ואפילפסיה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26409901

סקירה (2015) הבוחנת את העדויות לגבי השימוש בתמצית מתוקננת של עלי גינקו דו-אונתי (EGb�761) לטיפול בהפרעות נפשיות (כולל חרדה, דיכאון וסכיזופרניה) וכן לטיפול בחולי דמנציה. במסגרת הסקירה מפרטים החוקרים מספר מנגנוני פעולה באמצעותם תמצית הגינקו תורמת להגנה על מערכת העצבים, ביניהם פעילות נוגדת חמצון, וויסות הפעילות של מוליכים עצביים, וויסות הפרשת ההורמונים במערכת העצבים והעלאת כמות הגורם הנוירוטרופי בתאים (חלבונים החיוניים לשמירה על תאי העצב). בהתבסס על הממצאים מ-9 מחקרים אקראיים מבוקרים, החוקרים מדווחים כי נטילת תמצית הגינקו יעילה להפחתת התגובה ההורמונלית כתוצאה מסטרס, האופיינית במצבי חרדה ודיכאון. בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים קליניים המצביעות על היעילות של נטילת גינקו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בחולי דמנציה וכן להפחתת תופעות הלוואי, בהשוואה לטיפול התרופתי. מתוך 4 מחקרים קליניים גדולים עולה כי נטילת תמצית גינקו יעיל לשיפור תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ובכך תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, התפקוד היומיומי ואיכות החיים. עוד דנים החוקרים בקצרה במחקרים התומכים בשימוש בגינקו בחולי סכיזופרניה (2 מחקרים) ולטיפול בהפרעות קשב (מחקר אחד). החוקרים מסכמים כי נטילת התמצית המתוקננת שנבדקה (המכילה 24% פלבונואידים ו-6% דיטרפנים) מלווה בשיעור נמוך של תופעות לוואי ומסייעת לטיפול בסובלים מהפרעות נפשיות וכן לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ותסמינים שאינם קוגניטיביים בסובלים מדמנציה. מעבר לכך נמצא כי השימוש בגינקו יעיל במיוחד במצבים של חולי דמנציה הסובלים גם מחרדה או דיכאון. מהסקירה עולה כי המינון הטיפולי האופטימלי הינו 120-240 מ"ג ליום, אולם ישנם גורמים שונים המשפיעים על יעילות הטיפול. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך האם השימוש בגינקו יעיל יותר לבדו או בשילוב טיפול תרופתי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25642989

סקירה (2014) שנועדה להעריך את התרומה של הטיפול בצמחי מרפא בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית אשר נוטים לסבול מתסמיני חרדה ובעיות שינה בין התקפי מצב הרוח. החוקרים בחנו תיאורי מקרה, מחקרים פתוחים (open-label) ומחקרים מבוקרי פלסבו בהם נעשה שימוש בצמחי מרפא לטיפול בתסמיני חרדה ובעיות שינה, תוך דיון ביישום האפשרי במקרים של הפרעה דו-קוטבית. הסקירה כוללת פירוט לגבי מנגנוני הפעילות, יעילות, תופעות לוואי ותגובות הדדיות בהתייחס ל-11 צמחי מרפא שנחקרו במחקרים קליניים בבני אדם. החוקרים מסכמים כי מבין הצמחים שנכללו בסקירה ניכר כי ולריאן (Valeriana officinalis) הינו בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לטיפול בתסמיני חרדה ובעיות שינה במטופלים עם הפרעה דו-קוטבית. הצמחים הנוספים המפורטים בסקירה: Melissa officinalis, Passiflora incarnate, Matricaria recutita, Humulus lupulus, Scutellaria lateriflora, Ginkgo biloba, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Hypericum perforatum, Piper methysticum.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24947278

סקירה מקיפה (2014) בוחנת את העדויות ביחס לשימוש בחומרים שונים, כולל רכיבים תזונתיים ורכיבים צמחיים, כטיפול תומך בהפרעות חרדה.
הכותבים מסבירים כי למרות שהטיפול המקובל (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ותרופות משככות חרדה) הינו יעיל, עדיין יש מקום לטיפול תומך המיועד לשיפור תהליך הלמידה בטיפולים מבוססי חשיפה. מהסקירה עולה כי החומרים שזכו לתמיכה המחקרית הרבה ביותר הינם תרופה הנקראת D-cycloserine, קורטיזול, קטכולאמינים, yohimbine ואוקסיטוצין. בנוסף, ישנן עדויות מוגבלות לגבי היעילות של רכיבים תזונתיים וצמחיים, ביניהם קפאין, ניקוטין ואומגה 3.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23542909

סקירת מחקרים קליניים (2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. נמצאה יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה לצמחים: קווה-קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), קערורית (Scutellaria lateriflora), גדילן מצוי (Silybum marianum), שעונית (Passiflora incarnate), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ספלילה (Centella asiatica), רודיולה (Rhodiola rosea), קיפודנית (Echinacea spp) ומליסה (Melissa officinalis). בנוסף, נמצא כי במצבים אקוטיים ישנה יעילות לצמחים הבאים: ספלילה (Centella asiatica), מרווה (Salvia spp), מליסה (Melissa officinalis), שעונית (Passiflora incarnate). באנשים הסובלים מחרדה עם הידרדרות קוגנטיבית, נראתה יעילות לצמח פשטה שרועה (Bacopa monnieri).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.
בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית. בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית. סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה. הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי יש הוכחות נרחבות ליעילות של פרע מחורר (Hypericum perforatum) להפרעת דיכאון מג'ורי. בין היתר גם רודיולה(Rhodiola rosea) נמצאה כבעלת השפעה נוגדת דיכאון. כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

סקירת מחקרים (2007) בחנה את אפשרויות טיפול עם צמחי מרפא בהפרעות פסיכיאטריות שונות. נמצא כי צמחי המרפא פרע המחורר (Hypericum perforatum) וקווה קווה (Piper methysticum) יעילים לטיפול בדיכאון וחרדה בהתאמה. עוד מצאה הסקירה כי אין ראיות מספיקות ליעילות של רודיולה (Rhodiola rosea) וזעפרן (Crocus sativus) לטיפול בדיכאון ושל פסיפלורה (Passiflora incarnate), קערורית (Scutellaria lateriflora) ושיזף חוחובה (Ziziphus jujuba) להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1756256

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2021) נבדקה ההשפעה של תוסף כורוכומין על תסמינים במערכת העיכול, מצב הרוח ואיכות החיים בקרב מבוגרים המדווחים על הפרעות בדרכי העיכול. במחקר נכללו 79 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג/יום מהתוסף ™Curcugen, או פלסבו, למשך שמונה שבועות. התוסף ™Curcugen מיוצר בטכנולוגיה חדשנית המיועדת להתגבר על ההידרפוביות של הכורכומין, המאפשרת שחרור איטי ושיפור הפיזור והספיגה לדם. יעילות ההתערבות הוערכה באמצעות רמת התסמינים במערכת העיכול בהתאם למדד GSRS (Gastrointestinal Symptom Rating Scale), פרופיל חיידקי המעי, המדד להערכת דיכאון, חרדה וסטרס (DASS-21), מדד איכות החיים (SF-36), ובדיקת נשיפה להערכת צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO). נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תוסף הכורכומין הייתה מלווה בשיפור ברמת התסמינים במערכת העיכול וכן בשיפור תסמיני החרדה, ללא הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים האחרים שנבדקו. החוקרים מציינים כי התוסף נסבל היטב, ללא השפעות שליליות משמעותיות. הם מסכמים, כי התוסף נמצא יעיל להקלה על תסמינים במערכת העיכול, ויש להמשיך ולבחון את ההשפעה על הרכב חיידקי המעי בקרב מדגם גדול יותר ובטכנולוגיות מדויקות יותר. כמו כן, יש להמשיך ולבחון מנגנוני פעולה נוספים, כגון ההשפעה על מחסום רירית המעי, על תהליכי דלקת, על מתווכים עצביים ועל הרגישות הבטנית. המחקר נערך בשיתוף ובמימון חברת DolCas Biotech המייצרת את התוסף. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33478482/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) הוערכה ההשפעה נוגדת החרדה של תמצית מתוקננת של שורש קיפודנית צרת עלים (Echinacea angustifolia). במחקר נכללו 62 משתתפים בריאים, הסובלים מרמת חרדה גבוהה (מעל 45 נקודות במדד STAI, כאשר ממוצע האוכלוסייה הינו כ-35 נקודות). המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסות קיפודנית במינון 40 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו - למשך 7 ימים. כמוסות הקיפודנית משווקות תחת המוצר המסחרי AnxioCalm, המכיל תמצית פטנטית בשם EP107 ™, בעלת פרופיל ייחודי של אלקמידים. אלקמידים הינם רכיבים ליפופיליים, המצויים בעיקר בשורש של Echinacea purpurea ו-Echinacea angustifolia; חומרים אלה נקשרים לרצפטור CB1 של קנבינואידים ומעכבים את האנזים fatty acid amide hydrolase (FAAH), המהווה מטרה בפיתוח תרופות נוגדות חרדה. בתחילת המחקר, בסיום ההתערבות ולאחר 3 שבועות מעקב הוערכו רמת החרדה (באמצעות המדד STAI), רמת דיכאון (באמצעות המדד BDI) ותחושת מצוקה (באמצעות המדד PSS). נמצא כי בקרב המשתתפים שנטלו קיפודנית חלה ירידה של 11 נקודות במדד החרדה בסיום תקופת ההתערבות, לעומת ירידה של 3 נקודות בקבוצת הפלסבו (p<0.01). ההשפעה המיטיבה נשמרה במהלך תקופת המעקב והייתה בולטת במיוחד בקרב משתתפים עם רמת חרדה בסיסית גבוהה. לא נמצאה השפעה להתערבות על רמת הדיכאון או על תחושת המצוקה. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תמצית הקיפודנית שנבדקה להקלה במצבי חרדה. אחד ממחברי המאמר הינו ממפתחי הפטנט. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31876052/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה ההשפעה של תוסף ננו-כורכומין על מדדים של דיכאון וחרדה, בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית. במחקר נכללו 80 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת 80 מ"ג/יום תוסף ננו-כורכומין או פלסבו - למשך 8 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו נבדקו מדדים אנתרופומטריים, צריכה תזונתית, פעילות גופנית, תגובה גליקמית וחומרת הנוירופתיה, וכן הוערכה רמת הדיכאון והחרדה באמצעות המדד DASS-21-items. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת במדדי הדיכאון והחרדה בהשוואה לפלסבו, ללא שינוי במדד הסטרס. החוקרים מציינים כי לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בצריכה התזונתית במהלך המחקר וכי באופן כללי התוסף נמצא בטוח ונסבל היטב. הם מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה בקרב מטופלים עם נוירופתיה סוּכרתית, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה בשימוש ממושך ושל מינונים שונים. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31788880/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) בו נכללו 80 צעירים בגילאי 12-16 הסובלים מתסמיני חרדה או דיכאון ברמה קלה עד בינונית, נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף ®affron, המכיל מיצוי זעפרן (Crocus sativus). המחקר מומן על ידי חברת Pharmactive Biotech Products שסיפקה את התוסף. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29510352

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) נבדקה ההשפעה של רוזמרין (Rosmarinus officinalis) על מדדים של זיכרון, חרדה, דיכאון ואיכות שינה בקרב סטודנטים מאיראן. במחקר נכללו 68 סטודנטים, אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסות רוזמרין במינון 500 מ"ג או פלסבו - פעמיים ביום למשך חודש. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נטילת רוזמרין הובילה לשיפור מובהק בכל המדדים, מלבד במדד של משך השינה. 

להלן הציונים הממוצעים במדדים שנבדקו: 

	נתוני הבסיס		בסיום ההתערבות
	רוזמרין	פלסבו	רוזמרין	פלסבו
זיכרון	35.53	35.5	30.65	35.59
חרדה	6.3	6.48	4.63	6.52
דיכאון	4.62	3.6	2.94	3.9
איכות שינה	6.13	6.57	4.34	6.2
זמן ההירדמות	1.16	1.47	0.63	1.2
משך השינה	0.97	0.9	0.94	1

החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף רוזמרין עשויה לתרום לשיפור תפקודי הזיכרון, להפחית חרדה ודיכאון ולשפר את איכות השינה בקרב סטודנטים, ובכך להוות תחליף לתרופות ולתוספים בעלי השפעה ממריצה בהם סטודנטים נוהגים להשתמש. המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29389474

מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (2016) בו נבדקה היעילות של מיצוי זעפרן (Crocus sativus) להקלה על דיכאון וחרדה. במחקר השתתפו 60 מטופלים המאובחנים עם דיכאון וחרדה אשר חולקו באופן אקראי לנטילת כמוסת זעפרן במינון 50 מ"ג או פלסבו, פעמיים ביום במשך 12 שבועות.
החוקרים העריכו את רמת הדיכאון והחרדה בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות ובסיום המחקר. הם מדווחים כי בסיום המחקר, לאחר 12 שבועות, חל שיפור במדדי הדיכאון והחרדה בקבוצת הזעפרן בהשוואה לקבוצת הפלסבו (p<0.001), כאשר תופעות הלוואי היו נדירות בהשוואה לתופעות הלוואי הכרוכות בטיפול התרופתי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27101556

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2016), שנערך בברזיל, נבדקה התרומה של פורמולת צמחי מרפא סינית Gan May Zao להפחתת סטרס וחרדה ולשיפור איכות החיים. במחקר נכללו 89 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות: קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל טיפול, פלסבו או 15 טיפות מהפורמולה מהולות ב-50 מ"ל מים 3 פעמים ביום - למשך 3 שבועות. הפורמולה Gan May Zao מוכרת ברפואה הסינית לטיפול בדיכאון והפרעות נפשיות אחרות ומכילה שוש סיני (Glycyrrhiza uralensis), חיטה ותמר סיני (Ziziphus jujube). נמצא כי בסיום המחקר המשתתפים דיווחו על שיפור מובהק בציון הסטרס הכללי (בדגש על היגדים כגון "אני שוכח דברים" ו"יש לי סיוטים") בקבוצת הפורמולה בהשוואה לקבוצת הביקורת, אולם לא נמצא הבדל מובהק ביחס לקבוצת הפלסבו. החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים עם מספר משתתפים גדול יותר, תוך הערכת המינון הנדרש ומשך ההתערבות, על מנת להמשיך ולבחון את השפּעת הפורמולה על תסמיני סטרס ואיכות החיים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27982406

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2015) בו נבדקה ההשפעה המיידית של נטילה חד-פעמית תוסף (MVMH) המכיל ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. במחקר השתתפו 76 נשים בריאות בגילאי 50-75. החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפות שעה לאחר נטילת התוסף וכעבור שעה נוספת לאחר מכן, לאחר סיום ההערכה הקוגניטיבית. נמצא כי באופן כללי חל שיפור במצב הרוח, בעיקר בהפחתת תחושת סטרס ושיפור בתחושת הרוגע. לא נמצאה השפעה לתוסף על מדד הדיכאון או על התפקוד הקוגניטיבי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25903286

במאמר (2017) דנים החוקרים בשילוב של גישות משלימות לטיפול בבריאות הנפש, בדגש על דיכאון וחרדה. מטרת המאמר הינה לספק הנחייה וכלים מעשיים לגבי אופן השילוב של רפואה משלימה כחלק מהטיפול הקונבנציונאלי, בהתייחסות לצמחי מרפא, תמיכה תזונתית, טיפולי גוף-נפש, טיפולים גופניים וטיפולים התנהגותיים. במסגרת המאמר מוצגות שאלות מנחות, המסייעות למטפל להבין לעומק את צרכי המטופל ומפורטים ארבעת השלבים בפרוטוקול הקליני: הבניית השיחה, זיהוי התסמינים, הבנת השְפעתם בחיי היומיום, והצגת הגישה הטיפולית. בהמשך, מוצגות העדויות המחקריות בהתייחס לשיטות הטיפול השונות. צמחי המרפא המומלצים במאמר כוללים: פרע מחורר (Hypericum perforatum), קאווה-קאווה (Piper methysticum), ויתניה משכרת (Withania somnifera), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), וג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), רודיולה (Rhodiola rosea), מליסה (Melissa officinalis), כשותנית (Humulus lupulus), לבנדר (Lavendula angustifolia), קמומיל (Matricaria recutita), ולריאן (Valeriana officinalis). תוספי התזונה המומלצים במאמר כוללים: אומגה 3, SAM-e, חומצה פולית, מגנזיום, מלטונין, אבץ, סרוטונין או טריפטופן ונ-אצטיל-ציסטאין. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230

במחקר (2015) נבדקה ההשפעה של הפורמולה הסינית MLC901 (שם מסחרי: NurAiDII) על התפקוד הקוגניטיבי. הפורמולה מכילה 9 צמחי מרפא, ביניהם: Astragalus membranaceus, Salvia miltiorrhiza, Paeonia spp, Ligusticum striatum, Angelica sinensis. הפורמולה מיועדת לטיפול במצבים של שבץ ונמצאה יעילה לשיקום מוטורי וקוגניטיבי במודלים של חיות מעבדה עם שבץ איסכמי או טראומה מוחית. במחקר הנוכחי בדקו החוקרים את ההשפעה של הפורמולה על הביצוע הקוגניטיבי וכן על רמת החרדה, המקצב הביולוגי ועל צמיחת תאי עצב חדשים בהיפוקמפוס. נמצא כי נטילת הפורמולה השפיעה על ההתנהגות והובילה לשיפור הביצוע הקוגניטיבי, וכן עודדה צמיחת תאי עצב אשר התבטאה במספר גדול יותר של תאי עצב בוגרים בהיפוקמפוס. החוקרים מסכמים כי בהנחה שניתן יהיה לזהות ממצאים דומים גם במחקרים קליניים, פורמולה זאת עשויה לתרום לטיפול במצבים של פגיעה קוגניטיבית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25821139

מיצוי אתנולי של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum) ושל נבגיה שניתן לעכברים במזון בטווח מינונים של 20-130 מ"ג/ק"ג הדגים השפעה אנטי חרדתית ביעילות המשתווה לתרופה diazepam במינון 1 מ"ג/ק"ג.

https://www.ijmrhs.com/abstract/anxiolyticlike-activity-of-ethanol-extract-of-ganoderma-lucidum-reishi-in-mice-1830.html

מיצוי אתנולי של אסטרגלוס והרכיב הפעיל Astragaloside IV שניתנו לעכברים במודל השריית דחק על ידי חוסר תנועה כפויה (immobilization stress model), האריכו באופן תלוי מינון את זמן השהייה של העכברים במרחב הפתוח (המעיד על הפחתה של רמת החרדה) במידה דומה לתרופה buspirone (תרופה נוגדת חרדה ממשפחת האזאספירונים). פעילות הצמח והרכיב הפעיל נחסמה על ידי אנטגוניסט לקולטן 5-HT1A אך לא על ידי אנטגוניסט לקולטן GABAA. בנוסף, מיצוי אסטרגלוס והרכיב הדגימו פעילות נוגדת דלקת על ידי הפחתה תלוית מינון של רמות הקורטיקוסטרון, IL-6 ו-TNFɑ בסרום. פירוש הדבר שאסטרגלוס פועל כנוֹגד דַלקת וכמשכך חרדה ודחק על ידי הגברת פעילות סרוטינרגית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24709311

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

וִיתניה משכרת

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2022) הוערכה היעילות של ויתניה משכרת (Withania somnifera) לטיפול בחרדה וסטרס. בסקירה נכללו 12 מחקרים בהם 1,002 משתתפים בגיל 25-48. במחקרים אלה נעשה שימוש בויתניה בטווח מינונים של 240-1,000 מ"ג/יום למשך 8 עד 12 שבועות, מלבד מחקר אחד בו ניתן מינון של 12 גרם/יום למשך 8 שבועות. בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי השימוש בויתניה היה מלווה בירידה מובהקת ברמת החרדה והסטרס בהשוואה לפלסבו. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי איכות העדויות הינה נמוכה. הם מסכמים כי תוצאות אלה מצביעות על הפוטנציאל של ויתניה להפחתת חרדה וסטרס, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה.

 https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36017529/

בסקירה (2021) מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בהתייחס להשפעה הנוירו-פסיכיאטרית של ויתניה משכרת (Withania somnifera), בדגש על השימוש במצבי סטרס, דיכאון, חרדה, ואינסומניה. מהסקירה עולה כי מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם הדגימו את הפעילות נוגדת הסטרס והחרדה של מיצוי שורש ועלי ויתניה. כמו כן, הודגמה השפעה מיטיבה על תסמיני דיכאון ואינסומניה, אולם מספר העדויות הינו מוגבל. מחקרים שונים מציעים כי ההשפעה המיטיבה של ויתניה הינה דרך ציר ההיפותלמוס - היפופיזה – אדרנל וציר המערכת סימפטטית – אדרנל, וכן באמצעות מסלולי הפעילות של GABA וסרוטונין. החוקרים מציינים כי מחקרים מסוימים קושרים את ההשפעה שנמצאה לרכיב הפעיל withanolide, אולם ישנן עדויות למערובות של רכיבים פעילים נוספים שטרם זוהו. החוקרים מסכמים כי הממצאים הקיימים מצביעים על השפעה נוירו-פסיכיאטרית מיטיבה לויתניה, אולם בשל ההטרוגניות בין המחקרים לא ניתן לקבוע מהו המינון וצורת ההכנה המיטביים. עוד מציינים החוקרים כי באופן כללי ויתניה נמצאה בטוחה לשימוש בבני אדם, אולם יש להמשיך ולבחון אינטראקציות עם טיפול תרופתי. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34254920/

בסקירה (2016) מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים, העוסקים בהשפעה המגינה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) על תאי העצב ובמנגנוני הפעולה האפשריים. מחקרים פרה-קליניים מדגימים את ההשפעה המיטיבה של ויתניה (שורש ועלים) על בריאות המוח, בעיקר באמצעות הפחתת הנזק החמצוני ועידוד הפעילות של גורמים הקשורים בגדילה, התמיינות ותקשורת של תאי עצב. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים ממחקרים העוסקים בהשפעה של ויתניה ורכיביה הפעילים על סטרס וחרדה, אפילפסיה, שיפור התפקוד הקוגניטיבי וההתנהגות, איסכמיה מוחית, מניעת מוות של תאי עצב והשפעה אדפתוגנית, וכן במודלים של אלצהיימר ופרקינסון, פגיעה בעמוד השדרה והיפוקסיה. 
למרות הממצאים המבטיחים, העדויות הקליניות הינן מוגבלות. מחקרים אלה מצביעים על השפעה מיטיבה במצבי סטרס וחרדה, השפעה נוגדת חמצון משמעותית והגברת התפקוד הקוגניטיבי. בנוסף, מפורטים בסקירה מוצרי מדף נבחרים המכילים ויתניה והחוקרים מציגים מספר פטנטים רשומים המבוססים על ויתניה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27316579

סקירה (2014) שנועדה לבחון את העדויות ממחקרים קליניים בנוגע ליעילות הטיפול בויתניה להפחתת חרדה. בסקירה נכללו 5 מחקרים, ב-3 מהם בוצעה השוואה בין השימוש בויתניה במינונים שונים לעומת פלסבו כאשר 2 מחקרים מצאו השפעה מובהקת לויתניה בהפחתת חרדה ואילו במחקר השלישי נמצאה מגמה דומה שלא הייתה מובהקת סטטיסטית. במחקר רביעי נמצא כי טיפול נטורופתי הכולל שימוש בויתניהתרם לירידה של 56% במדד החרדה בהשוואה לטיפול פסיכותרפי שתרם לירידה של 30%. במחקר החמישי נמצא כי טיפול בויתניה תרם לירידה של 44% בתחושת הסטרס בהשוואה לירידה של 5% בלבד בקבוצת הפלסבו. החוקרים מסכמים כי בכל המחקרים הטיפול בויתניה תרם לשיפור במדדי החרדה או הסטרס, עם זאת ישנה שונות גדולה בין המחקרים אשר מקשה על קביעת מסקנה חד-משמעית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25405876

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים. הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים. בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית. בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית. סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה. הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) שנערך בהודו, נבדקה היעילות והבטיחות של ויתניה משכרת (Withania somnifera), בקרב מטופלים עם הפרעות שינה וחרדה. במחקר נכללו 60 מטופלים, אשר חולקו באופן אקראי (ביחס של 2:1) לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הפלסבו. המשתתפים בקבוצת ההתערבות נטלו 300 מ"ג ויתניה פעמיים ביום - עם חלב או מים - למשך 10 שבועות. מדדים אובייקטיביים וסובייקטיביים של איכות השינה ומדד החרדה הוערכו בתחילת המחקר ובסיומו. בשתי הקבוצות חל שיפור מובהק במשך הזמן להירדמות (sleep onset latency), עם שיפור משמעותי יותר בקבוצת ההתערבות. בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק במדד יעילות השינה ובאיכות השינה בהשוואה לפלסבו, וכן בציון החרדה. 
החוקרים מסכמים כי שימוש בויתניה נסבל היטב ותרם לשיפור איכות השינה בקרב מטופלים הסובלים מהפרעות שינה ומחרדה, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31728244

מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (2013) בחן את השפּעת הטיפול בויתניה משכרת על הפרעת חרדה כללית (Generalised anxiety disorder). כ-101 נבדקים (בני 16-60) שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה מוכללת על פי קריטריונים של ה-DSM-IV חולקו אקראית לקבלת גרנולות של אבקת שורש ויתניה משכרת במינון 12 גרם ליום או פלסבו מומסים בחלב במשך 60 ימים. 86 נבדקים (44 בקבוצת ההתערבות ו-42 בקבוצת הביקורת) סיימו את המחקר. בתום ההתערבות לא נרשם יתרון מובהק לטיפול באמצעות ויתניה על פני פלסבו לפי מדד החרדה של המילטון (Hamilton's Anxiety Rating Scale) מלבד בסעיף מצב הרוח החרדתי (Anxious mood) שבשאלון (p<0.001). כמו כן, 58% מהנבדקים בקבוצת ההתערבות דיווחו על שיפור בינוני במצב הרוח החרדתי (שיפור של 51-75%) בהשוואה לאפס אחוזים בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, 82% מהנבדקים בקבוצת הביקורת דיווחו על שיפור קל במצב הרוח החרדתי (שיפור של 26-50%) בהשוואה ל-40% בלבד בקבוצת ההתערבות.

http://iamj.in/posts/images/upload/01.05.14_IAMJ.pdf

מחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (2016) בחן את יעילות ויתניה משכרת כטיפול משלים לטיפול תרופתי בהפרעה טורדנית כפייתית. 30 נבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעה טורדנית כפייתית לפי קריטריונים של ה-DSM-IV-TR והנוטלים תרופות חולקו אקראית לנטילת תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת במינון 120 מ"ג ליום או פלסבו במשך שישה שבועות. כל הנבדקים נטלו תרופות מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (SSRI's). בתום ההתערבות נמצא כי הטיפול באמצעות ויתניה משכרת בשילוב עם תרופות יעיל יותר במובהק בהשוואה לטיפול התרופתי המשולב בפלסבו בהפחתת חומרת התסמינים לפי סולם ייל-בראון להפרעה טורדנית כפייתית (The Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scale) (ברמת מובהקות של p<0.001). נטילת ויתניה בשילוב עם תרופות ממשפחת ה-SSRI נמצאה בטוחה לשימוש ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות הנטילה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27515872

מחקר קליני פרוספקטיבי אקראי מבוקר וכפול סמיות (2012) בחן את יעילות ובטיחות השימוש בשורש ויתניה משכרת על דחק וחרדה במבוגרים. 64 נבדקים (בני 18-54) עם היסטוריה של דחק כרוני (ללא עבר פסיכיאטרי, עם ציון של פחות מ-15 נקודות במדד הרווחה הנפשית WHO-5, וציון של מעל 14 בסולם הדחק הנתפס Perceived stress scale) השתתפו במחקר. הם חולקו אקראית לקבלת פלסבו או תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 5% withanolides לפחות) במינון 600 מ"ג ליום למשך 60 ימים. בתום התקופה בקבוצת ההתערבות נראתה ירידה מובהקת ברמות הדחק בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.0001), כמו גם הפחתה של ברמות הקורטיזול בדם (27.9% לעומת 7.9%, p=0.0006). ויתניה משכרת נמצאה כיעילה מאוד ובטוחה לשימוש, והמשתתפים דיווחו על שיפור באיכות חייהם בעקבות נטילת הצמח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23439798

במחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (2008) נבחנה השפּעת מיצוי מימי של העלים והשורש של ויתניה משכרת (מוצר ששמו®Sensoril או Essentra) על דחק כרוני (Chronic stress). כ-130 נבדקים הסובלים מדחק כרוני חולקו אקראית לקבלת 125 מ"ג תמצית תקנית של שורש ועלי ויתניה משכרת ארבע פעמים ביום, 125 מ"ג פעמיים ביום, 250 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 60 ימים. תמצית הצמח תוקננה להכיל 12% withanolides ו-1% withaferin A וכמוסה בת 125 מ"ג הכילה חומרים פעילים במינון המקביל ל-1 גרם שורש יבש (ריכוז של 8:1). שיעור הנשירה מהמחקר היה גבוה ועמד על 32 נבדקים מכל קבוצות המחקר. בכל קבוצות ההתערבות נצפה שיפור מובהק ברמת החרדה על פי סולם המילטון (A modified Hamilton Anxiety Scale – Mham-A)(p<0.001) וכעבור שישים יום מתחילת הנטילה רמת החרדה הנמדדת פחתה בכ-70%. השפּעת הטיפול באמצעות ויתניה על רמת החרדה של הנבדקים היתה תלויית מינון ועיקר ההפחתה ברמת החרדה התרחשה בקבוצה שנטלה 250 מ"ג מיצוי ויתניה פעמיים ביום. שיפור מובהק נצפה בקרב כל קבוצות ההתערבות גם במדדים מטבוליים שונים בהשוואה למצב הבסיס. רבים מהמדדים הללו היו שונים במובהק ממדדי קבוצת הפלסבו (p<0.05 עד p<0.001). לא דווח על תופעות לוואי שליליות כתוצאה מהטיפול בצמח.

https://blog.priceplow.com/wp-content/uploads/2014/08/withania_review.pdf

מחקר קליני כפול סמיות מבוקר פלסבו (2000) בחן את השפּעת הטיפול בויתניה משכרת על הפרעת חרדה כללית (Generalised anxiety disorder). כ-39 נבדקים שאובחנו בהפרעת חרדה מוכללת לפי קריטריונים לאבחון של ארגון הבריאות העולמי (ICD-10 – International Classification of Disease) חולקו אקראית לקבלת תמצית יבשה של ויתניה משכרת (במינון 1 גרם ליום – מינון שווה ערך ל-6-8 גרם צמח יבש) או פלסבו במשך שישה שבועות. כעבור שבועיים בוצעה התאמה של מינון הצמח בהתאם להיענות הקלינית ולתופעות הלואי המדווחות של הנבדקים. שינויים נוספים במינון בוצעו על בסיס שבועי בטווח מינונים של 500-2500 מ"ג תמצית הצמח ליום (מינון ממוצע 1250 מ"ג). בעקבות הטיפול שיעור הנבדקים (88.2%) שחוו שיפור בחרדה על פי סולם המילטון (Hamilton Anxiety Scale) לפי קריטריון שהוגדר מראש היה גבוה יותר בהשוואה לפלסבו (50%), אך לאור שיעור הנשירה הגבוה (19 נבדקים) לא הושגה מובהקות. לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות למעט נמנום/ישנוניות בעקבות השימוש בצמח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21407960

מחקר קליני אקראי מבוקר (2009) בחן את יעילות הטיפול הנטורופתי בהשוואה לטיפול פסיכותרפי בטיפול בחרדה מתונה עד בינונית. 81 עובדי דואר הסובלים מחרדה מתונה עד בינונית שישה שבועות לפחות חולקו אקראית לקבלת טיפול נטורופתי או פסיכותרפי במשך 12 שבועות. הטיפול הנטורופתי כלל ייעוץ תזונתי, שיטות הרפייה, תיסוף במולטי ויטמין סטנדרטי (Swiss – senior multi one®) ונטילה של תמצית תקנית של שורש ויתניה משכרת (מתוקננת להכיל 1.5%withanolides) במינון 600 מ"ג ליום. הטיפול הפסיכותרפי כלל טיפול שיחתי, שיטות הרפיה ונשימה ונטילת פלסבו. 75 נבדקים סיימו את המחקר. בתום תקופת הטיפול, בעקבות הטיפול הנטורופתי ונטילת הצמח חלה ירידה של 56.5% ברמות החרדה המדווחות לפי שאלון בק (Beck Anxiety Inventory, p<0.0001) בהשוואה לירידה של 30.5% בעקבות הטיפול הפסיכותרפי (p<0.0001). ההבדל בין הקבוצות היה מובהק (p=0.003). יתרון מובהק לטובת הטיפול הנטורופתי/הטיפול בויתניה נרשם גם בריכוז (p<0.0001), בעייפות (p<0.0001), בבריאות הנפשית (p<0.0001), בתפקוד החברתי (p=0.007) ובאיכות החיים הכללית (p=0.0004). לא חל שינוי מובהק בעקבות הטיפול הנטורופתי/צמחי או הפסיכותרפי בתסמינים הפיסיים, בתפקוד הפיסי והכאבים הגופניים של הנבדקים ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות הטיפולים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19718255

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

ולרְיאן רפואי (Valeriana officinalis)

בסקירה (2017) מוצגות העדויות לגבי התרומה של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חרדה והתסמינים הנלווים, כולל קווה-קווה (Piper methysticum), שעונית (Passiflora incarnata), ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וקערורית (Scutellaria lateriflora), מליסה (Melissa officinalis). הסקירה כוללת התייחסות גם לתגובות הדדיות עם תרופות ולמנגנוני הפעולה של צמחי המרפא.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869

סקירה (יוני 2014) שנועדה להעריך את התרומה של הטיפול בצמחי מרפא בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית אשר נוטים לסבול מתסמיני

חרדה ובעיות שינה בין התקפי מצב הרוח.

החוקרים בחנו תיאורי מקרה, מחקרים פתוחים (open-label) ומחקרים מבוקרי פלסבו בהם נעשה שימוש בצמחי מרפא לטיפול בתסמיני חרדה ובעיות שינה, תוך דיון ביישום האפשרי במקרים של הפרעה דו-קוטבית.

הסקירה כוללת פירוט לגבי מנגנוני הפעילות, יעילות, תופעות לוואי ותגובות הדדיות בהתייחס ל-11 צמחי מרפא שנחקרו במחקרים קליניים בבני אדם.

החוקרים מסכמים כי מבין הצמחים שנכללו בסקירה ניכר כי ולריאן (Valeriana officinalis) הינו בעל הפוטנציאל הגדול ביותר לטיפול בתסמיני חרדה ובעיות שינה במטופלים עם הפרעה דו-קוטבית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24947278

סקירת מחקרים רנדומלים מבוקרים (אוקטובר 2006) בדקה את אפשרות הטיפול בהפרעות חרדה באמצעות ולריאנה (Valeriana officinalis). נמצא כי הצמח יעיל כמו דיאזפם (ואליום) לטיפול בהפרעת חרדה כללית.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17054208

 

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2019) נחקרו ההשפעה של ולריאן (Valeriana officinalis) על הקישוריות במוח במצב מנוחה והקשר בין שינויים בקישוריות לבין תסמינים קליניים. במחקר נכללו 64 מתנדבים, המדווחים על תחושת סטרס פסיכולוגי, אשר חולקו אקראית לקבלת מיצוי ולריאן או פלסבו - במינון 100 מ"ג שלוש פעמים ביום למשך 4 שבועות.

באמצעות מעקב אחר הפעילות החשמלית במוח (אא"ג) החוקרים העריכו את השינויים בקישוריות המוח ונבדקה ההשפעה על חרדה וסטרס פסיכולוגי. בכל המדדים הקליניים חל שיפור מובהק, ללא הבדל בין הקבוצות. עם זאת, בקבוצת הולריאן בלבד זוהה שינוי בקישוריות באזורים הקדמיים של המוח, כאשר שינויים אלה היו קשורים בהפחתת החרדה. ממצאים אלה מצביעים על כך שההשפעה של ולריאן על המוח קשורה בהשפעה מפחיתת חרדה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הפעילות הנוירו-פיזיולוגית של ולריאן. 

המחקר מומן על ידי קרנות מחקר אקדמיות ולאומיות בקוריאה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30632220

 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) נבדקה ההשפעה של מיצוי שורש ולריאן (Valeriana officinalis) על הקשרים העצביים במוח, כבסיס לפעילותו המרגיעה ונוגדת החרדה. החוקרים בדקו כיצד ולריאן משפיע על הפעילות החשמלית במוח (EEG) בזמן מנוחה והאם השפעה זו קשורה בשינויים בתסמינים הקליניים. במחקר נכללו 64 מתנדבים, אשר דיווחו על תחושת סטרס פסיכולוגי. המשתתפים חולקו אקראית לקבלת מיצוי ולריאן במינון של 100 מ"ג 3 פעמים ביום או פלסבו - למשך 4 שבועות.

נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור במדדים הקליניים, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת, בניתוח דפוסי ה-EEG החוקרים מראים כי בהשוואה לפלסבו, נטילת ולריאן הייתה מלווה בשינויים בקשרים העצביים במוח, אשר היו קשורים בפעילות נוגדת חרדה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים בסיס ביולוגי לפעילות המרגיעה של ולריאן, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את ההשפעה הנוירו-פסיכולוגית.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30632220

מחקר קליני (מרץ 2007) בחן את האפשרות של טיפול בהפרעות לחץ באמצעות ולריאנה (Valeriana wallichii). במחקר השתתפו 33 מטופלים בגיל ממוצע של 34 אשר טופלו באמצעות מיצוי של הצמח פעמיים ביום במינון של 500 מ"ג שקיבלו כקפסולה לאחר ארוחות, במשך חודשיים.

המחקר הראה כי ולריאנה הפחיתה משמעותית לחץ וחרדה, שיפרה דיכאון ועודדה את המטופלים לרצות להשתפר עוד.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17593676

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

קמוֹמיל (Matricaria recutita)

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) הוערכה היעילות והבטיחות של קמומיל גרמני Matricaria recutita וקמומיל רומאי Chamaemelum nobile להקלה על חרדה ולשיפור איכות השינה. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 965 משתתפים. בחמישה מחקרים הוערכה ההשפעה על תסמיני חרדה, בשני מחקרים - על הפרעת חרדה מוכללת, בשישה מחקרים - על איכות השינה ובמחקר אחד - על נדודי שינה (אינסומניה). במחקרים נכללו משתתפים, הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים - כולל כאבי מחזור, לידה, קשישים, מחלת כליות כרונית, סרטן וגיל המעבר. בתשעה מהמחקרים נעשה שימוש בקמומיל בנטילה פומית במינון 400 מ"ג עד 2 גרם ליום, ובשלושת המחקרים האחרים נעשה שימוש בשמן קמומיל בהרחה או בעיסוי או בג'ל לשימוש חיצוני. 

בניתוח כולל של הממצאים קמומיל לא נמצא יעיל להקלה על תסמיני חרדה (שלושה מחקרים) או נדודי שינה (מחקר אחד). עם זאת, נטילת קמומיל הובילה לשיפור במצבים של הפרעת חרדה מוכללת וכן לשיפור באיכות השינה. בשלושה מהמחקרים דווח על השפעות שליליות קלות בשתי הקבוצות, ללא הבדל מובהק בהשוואה לפלסבו. 

החוקרים מסכמים כי קמומיל עשוי להיות יעיל במצבים של הפרעת חרדה מוכללת ולשיפור איכות השינה, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את הממצאים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31006899

בשני מאמרים (דצמבר 2016) מציגים החוקרים את הממצאים משני השלבים של מחקר אקראי מבוקר בו נבדקה היעילות של קמומיל (Matricaria recutita) לטיפול בהפרעת חרדה. במחקר נכללו 179 מטופלים עם הפרעת חרדה כללית ברמה בינונית עד חמורה. 
בשלב הראשון של המחקר, כל המשתתפים קיבלו מיצוי קמומיל במינון 500 מ"ג* 3 פעמים ביום למשך 8 שבועות. מדד המטרה העיקרי היה שיעור התגובה הקלינית והשינוי במדד GAD-7 להערכת התסמינים. נמצא כי 58% מהמשתתפים עמדו בקריטריונים של תגובה לטיפול ו-15.6% מהמשתתפים נשרו מהמחקר לפני סיום תקופת הטיפול. השפעות שליליות קלות נצפו בקרב כ-11.7% מהמשתתפים. החוקרים מסכמים כי מיצוי קמומיל הוביל לתגובה קלינית משמעותית ולהפחתת תסמיני חרדה בשיעור דומה לטיפול תרופתי בנוֹגד חַרדה, עם רמה נמוכה יותר של השפעות שליליות. 
בשלב השני של המחקר נכללו 93 מהמשתתפים שהגיבו לטיפול והסכימו להשתתף במחקר נוסף כפול-סמיות מבוקר פלסבו. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת מיצוי קמומיל במינון זהה (500 מ"ג* 3 פעמים ביום) או פלסבו - למשך 26 שבועות. יעילות הטיפול הוערכה באמצעות משך הזמן עד להופעת התקף חרדה. נמצא כי שיעור המשתתפים שסבלו מהתקף חרדה היה גבוה יותר בקבוצת הפלסבו לעומת קבוצת הקמומיל (25.5% לעומת 15.2%), כאשר משך הזמן הממוצע עד להתקף היה 11.4 שבועות בקבוצת הקמומיל לעומת 6.3 שבועות בקבוצת הפלסבו.

נתונים אלה מבטאים סיכון נמוך יותר בכ-50% להופעת התקף, אולם ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית (p=0.16). עם זאת, בתקופת המחקר רמות התסמינים בקבוצת הקמומיל היו באופן מובהק נמוכות יותר וכן חלה ירידה מובהקת במשקל הגוף ובלחץ הדם. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות ביחס להשפעות השליליות. החוקרים מסכמים כי נטילה ממושכת של מיצוי קמומיל הייתה בטוחה ויעילה להפחתת תסמיני חרדה, ללא השפעה מובהקת על שיעור ההתקפים. ניתן לייחס ממצא זה לגודל קבוצה מצומצם ולשיעור נמוך מהמצופה של התקפים בקבוצת הפלסבו. לפיכך, יש להמשיך ולבחון את היעילות של קמומיל לטיפול בהפרעות חרדה במחקרים נוספים בהיקף גדול יותר.  
המחקר מומן על ידי אוניברסיטת פנסילבניה.  
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27912871
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27912875

בסקירה (2020) מוצגים צמחי המרפא המרכזיים המוכרים ברפואה הסינית והפרסית המסורתית, לטיפול בסטרס ובחרדה ולשיפור הבריאות הנפשית על רקע התפרצויות של נגיפי הקורונה, ביניהם ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora), קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), פרע מחורר (Hypericum perforatum) ועוד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350538/

בסקירה (2017) מוצגות העדויות לגבי התרומה של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חרדה והתסמינים הנלווים, כולל קווה-קווה (Piper methysticum), שעונית (Passiflora incarnata), ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וקערורית (Scutellaria lateriflora), מליסה (Melissa officinalis). הסקירה כוללת התייחסות גם לתגובות הדדיות עם תרופות ולמנגנוני הפעולה של צמחי המרפא.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

סקירה (דצמבר 2013) העוסקת בשימוש במיצוי קמומיל לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת תוך דיון בהיקף התופעה ובחשיבות הטיפול הטבעי על פני טיפול תרופתי.

http://www.nursingcenter.com/lnc/JournalArticle?Article_ID=1613077

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצא קמומיל (Matricaria recutita).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

מחקר רנדומלי מבוקר וכפול סמיות (אוגוסט 2009) בחן את ההשפעה של קמומיל (Matricaria recutita) על הפרעת חרדה כללית. במחקר השתתפו 57 מטופלים הסובלים מחרדה קלה ועד בינונית אשר חולקו רנדומלית לקבל מיצוי קמומיל (220 מ"ג תמצית סטנדרתית פעמיים ביום) או פלסבו למשך 8 שבועות.

נראתה ירידה מובהקת ברמת החרדה הכללית בקרב קבוצת ההתערבות, הן ברמות החרדה, והן במצב הפסיכולוגי בכלל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19593179

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

מלִיסה (Melissa officinalis) 

בסקירה (2017) מוצגות העדויות לגבי התרומה של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חרדה והתסמינים הנלווים, כולל קווה-קווה (Piper methysticum), שעונית (Passiflora incarnata), ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וקערורית (Scutellaria lateriflora), מליסה (Melissa officinalis). הסקירה כוללת התייחסות גם לתגובות הדדיות עם תרופות ולמנגנוני הפעולה של צמחי המרפא.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869
סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצאת מליסה (Melissa officinalis). עוד נמצא כי הצמח יעיל במצבים אקוטיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (פברואר 2015) בו נבדקה היעילות והבטיחות של מיצוי עלי מליסה במבוגרים הסובלים מפלפיטציות ללא משמעות רפואית. במחקר השתתפו 71 מתנדבים אשר נטלו מיצוי מליסה במינון 500 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו במשך 14 יום.

מחקר קליני כפול-סמיות (פברואר 2015) שנועד לבחון את ההשפעה של עלי מליסה (Melissa officinalis) במיצוי מיימי מיובש להפחתת דפיקות לב וחרדה.

את המחקר השלימו 55 משתתפים אשר נטלו 500 מ"ג פעמיים ביום מליסה או פלסבו למשך שבועיים.

נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת מליסה הייתה יעילה בהפחתת תדירות אירועים של דפיקות לב ובהפחתת שיעור הסובלים מחרדה. לא דווח על תופעות לוואי חריגות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25680840

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

קערורִית (Scutellaria lateriflora) 

בסקירה (2020) מוצגים צמחי המרפא המרכזיים המוכרים ברפואה הסינית והפרסית המסורתית, לטיפול בסטרס ובחרדה ולשיפור הבריאות הנפשית על רקע התפרצויות של נגיפי הקורונה, ביניהם ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora), קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), פרע מחורר (Hypericum perforatum) ועוד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350538/

בסקירה (2017) מוצגות העדויות לגבי התרומה של צמחי מרפא לטיפול בהפרעות חרדה והתסמינים הנלווים, כולל קווה-קווה (Piper methysticum), שעונית (Passiflora incarnata), ולריאן (Valeriana officinalis), קמומיל (Matricaria recutita), פרע מחורר (Hypericum perforatum) וקערורית (Scutellaria lateriflora), מליסה (Melissa officinalis). הסקירה כוללת התייחסות גם לתגובות הדדיות עם תרופות ולמנגנוני הפעולה של צמחי המרפא.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27804869

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצאת קערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

מחקר רנדומלי מבוקר פלסבו וכפול סמיות (יולי 2013) בדק את ההשפעה של קערורית (Scutellaria lateriflora) על מצב רוח. 43 מבוגרים בריאים חולקו רנדומלית לקבל מינון 350 מ"ג שלוש פעמים ביום של קערורית או פלסבו, למשך שבועיים.

במחקר זה נמצא כי קערורית שיפרה באופן משמעותי את מצב הרוח הכללי, ללא הפחתה ברמות האנרגיה או בקוגניציה. המחקר הראה פוטנציאל מפחית חרדה, אך מאחר והמשתתפים לא סבלו מחרדות אין מסקנה ברורה בנושא.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23878109

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

ספלִילה (Centella asiatica)

במחקר קליני לא מבוקר שנערך בהודו, נבחנה השפּעת הנטילה הפומית של התמצית היבשה של ספלילה (Centella asiatica) על מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית (GAD). המחקר נערך בקרב 33 נבדקים שאובחנו כסובלים מהפרעת חרדה כללית בתחילת המחקר (על פי הערכת החוקרים, שהתבססה על מדד המילטון המקוצר לדירוג והערכה של הפרעות פסיכיאטריות). במשך 60 ימים קיבלו הנבדקים תמצית יבשה של ספלילה (בריכוז של 1.5-1.8% ursolic acid) במינון 1 גרם ליום (מינון השווה לכ-9 גרם צמח יבש ביום), ללא טיפול נוסף בתסמיני החרדה והדיכאון. תוצאות המחקר הראו שיפור מובהק בתסמיני החרדה והדיכאון, כושר ההסתגלות ורמת הקשב בעקבות נטילה של ספלילה, ועליה במידת השיפור לאורך זמן. לאחר חודשיים נרשמה ירידה במדד החרדה(26%), שיפור מובהק ברמת הדחק הנתפסת (23%), ירידה במדד הדיכאון (22%), עלייה בכושר ההסתגלות (35%) ועלייה ברמת הקשב (28%). לא נרשמו תופעות לוואי בעקבות הטיפול.
הערה: המחקר הנ״ל אמנם נערך בהיקף קטן ואינו כולל קבוצת ביקורת, ועל כן יש להתייחס לתוצאותיו בערבון מוגבל; עם זאת, מדובר במחקר הקליני הראשון הכולל הקפדה על שימוש בכלי אבחון פסיכיאטריים תקפים שמתייחס להשפעה הנפשית של ספלילה ומצוטט רבות בספרות.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20677602

במחקר קליני רנדומלי כפול-סמיות ומבוקר-פלסבו נבחנה השפּעת הנטילה של ספלילה (Centella asiatica) על תגובת בהלה אקוסטית, המקובלת כמדד לבחינת הפרעות חרדה ודחק; מדובר בתגובת בהלה רפלקסיבית אוניברסלית לגירוי שמיעתי עז ובלתי צפוי, הנמדדת כשורה של תגובות פזיולוגיות כדוגמת מצמוץ בעיניים. במחקר זה, 40 נבדקים בריאים חולקו רנדומלית לקבוצת התערבות (20 נבדקים) ולקבוצת ביקורת (20 נבדקים). הנבדקים בקבוצת ההתערבות נטלו פומית מנה חד פעמית של אבקת ספלילה (צמח יבש טחון לאבקה, מעורבב במיץ ענבים) במינון של 12 גרם. הנבדקים בקבוצת הביקורת קיבלו פלסבו, הדומה בצבע ובטעם לתמיסת הספלילה. בהשוואה לקבוצת הביקורת, קבוצת ההתערבות הגיבה בתגובה מתונה יותר באופן מובהק לגירוי האקוסטי, שהתרחש חצי שעה ושעה לאחר שתיית התמיסה. עם זאת, בנטילת ספלילה לא נצפתה במחקר זה השפעה מובהקת על דיווח מצב הרוח, על קצב הלב ועל לחץ הדם של הנבדקים.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11106141

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצאת ספלילה (Centella asiatica). עוד נמצא כי הצמח יעיל במצבים אקוטיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

קווה קווה (Piper methysticum) 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (אפריל 2018), בה נכללו 12 מחקרים קליניים, נמצאו עדויות מעורבות לגבי היעילות של קווה-קווה (Piper methysticum) לטיפול בהפרעת חרדה. מהסקירה עולה כי קווה-קווה הינה בטוחה ונסבלת היטב בטיפול קצר טווח של 4-8 שבועות במינון של 120-180 מ"ג/יום מהחומר הפעיל Kavalactones. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29641222

מחקר קליני כפול-סמיות (אוקטובר 2013) נועד להעריך את היעילות של קווה-קווה (Piper methysticum) לטיפול בהפרעת חרדה מוכללת (GAD).

75 איש הסובלים מהפרעת חרדה קיבלו 120/240 מ"ג ליום מיצוי מיימי של הצמח או פלסבו למשך 6 שבועות.

באופן כללי נמצאה ירידה ברמת החרדה בקבוצת הטיפול בהשוואה לפלסבו, כאשר ההשפעה הייתה משמעותית יותר בקרב אלו הסובלים מהפרעה בינונית עד חמורה. בסיום הטיפול, חלה נסיגה בהפרעה בקרב 26% מהמשתתפים בקבוצת הטיפול לעומת 6% בקבוצת הפלסבו.

החוקרים מציעים כי ההשפעה נוגדת החרדה של קווה-קווה עשויה להיות כתוצאה משינויים הקשורים במוליך העצבי GABA. מלבד כאבי ראש קלים לא נמצאו תופעות לוואי הקשורות בשימוש בקווה-קווה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23635869

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצא קווה-קווה (Piper methysticum).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

שעוֹנית (Passiflora incarnate)

בסקירה (2020) מוצגים צמחי המרפא המרכזיים המוכרים ברפואה הסינית והפרסית המסורתית, לטיפול בסטרס ובחרדה ולשיפור הבריאות הנפשית על רקע התפרצויות של נגיפי הקורונה, ביניהם ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), קערורית אמריקאית (Scutellaria lateriflora), קמומיל (Matricaria recutita), שעונית (Passiflora incarnata), פרע מחורר (Hypericum perforatum) ועוד. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33350538/

סקירה מקיפה (אוקטובר 2013) המציגה עדויות מחקריות עדכניות לגבי צמח הפסיפלורה – מנגנוני הפעולה, הפעילות הרפואית והבטיחות תוך דגש על בחינת האיכות המתודולוגית של המחקרים.

החוקרים מראים כי למרות השימוש הנרחב במוצרים המכילים פסיפלורה, המחקרים הקליניים הינם באיכות מתודולוגית נמוכה ולא תמיד נכלל תיאור מדויק של המוצר הנחקר.
ממחקרים פרה-קליניים עולה כי הפעילות הרפואית של הצמח הינה נרחבת כולל השפעה מרגיעה ומפחיתת חרדה, השפעה נוגדת שיעול, פעילות אנטי-אסמטית ופעילות נוגדת סוכרת. כמו כן, רמת הבטיחות של הצמח הינה גבוהה.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24140586

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצאת שעונית (Passiflora incarnate). עוד נמצא כי הצמח יעיל במצבים אקוטיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

הממצאים הקיימים לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה מפורטים בשני מאמרי סקירה נרחבים ויסודיים (מרץ/אפריל 2013), כאשר בחלק הראשון מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים ואילו בחלק השני מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים.

הסקירה כוללת את העדויות המחקריות הקיימות ביחס ל-53 צמחים, 32 מהם נבדקו במחקרים פרה-קליניים ו-21 במחקרים קליניים.

בהקשר למחקרים פרה-קליניים, החוקרים מציינים כי מנגנוני הפעילות המרכזיים המשותפים לצמחים הנסקרים קשורים ב- GABA שהינה חומצה אמינית המשמשת כמוליך עצבי מעכב במערכת העצבים המרכזית.

בהקשר למחקרים הקליניים, החוקרים מבצעים אבחנה בין הצמחים שנמצאו יעילים לטיפול כרוני לעומת טיפול אקוטי ודנים בטיפול באמצעות צמחים בעלי השפעה פסיכיאטרית.

סקירה זו הינה חשובה לדעתנו כיוון שמספקת בסיס מדעי מקיף לגבי הטיפול הצמחי בהפרעות חרדה.

הצמחים אשר נמצאו יעילים במחקרים קליניים כוללים (גם אך לא רק): Matricaria recutita, Scutellaria lateriflora, Passiflora incarnata, Withania somniferum, Centella asiatica, Rhodiola rosea, Melissa officinalis

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23436255

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

גִינקו דו אונתי (Ginkgo biloba)

סקירה (2015) הבוחנת את העדויות לגבי השימוש בתמצית מתוקננת של עלי גינקו דו-אונתי (EGb�761) לטיפול בהפרעות נפשיות (כולל חרדה, דיכאון וסכיזופרניה) וכן לטיפול בחולי דמנציה.

במסגרת הסקירה מפרטים החוקרים מספר מנגנוני פעולה באמצעותם תמצית הגינקו תורמת להגנה על מערכת העצבים, ביניהם פעילות נוגדת חמצון, וויסות הפעילות של מוליכים עצביים, וויסות הפרשת ההורמונים במערכת העצבים והעלאת כמות הגורם הנוירוטרופי בתאים (חלבונים החיוניים לשמירה על תאי העצב).
בהתבסס על הממצאים מ-9 מחקרים אקראיים מבוקרים, החוקרים מדווחים כי נטילת תמצית הגינקו יעילה להפחתת התגובה ההורמונלית כתוצאה מסטרס, האופיינית במצבי חרדה ודיכאון.

בנוסף, ישנן עדויות ממחקרים קליניים המצביעות על היעילות של נטילת גינקו לשיפור התפקוד הקוגניטיבי בחולי דמנציה וכן להפחתת תופעות הלוואי, בהשוואה לטיפול התרופתי.

מתוך 4 מחקרים קליניים גדולים עולה כי נטילת תמצית גינקו יעיל לשיפור תסמינים נוירו-פסיכיאטריים ובכך תורמת לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, התפקוד היומיומי ואיכות החיים. עוד דנים החוקרים בקצרה במחקרים התומכים בשימוש בגינקו בחולי סכיזופרניה (2 מחקרים) ולטיפול בהפרעות קשב (מחקר אחד).

החוקרים מסכמים כי נטילת התמצית המתוקננת שנבדקה (המכילה 24% פלבונואידים ו-6% דיטרפנים) מלווה בשיעור נמוך של תופעות לוואי ומסייעת לטיפול בסובלים מהפרעות נפשיות וכן לשיפור התפקוד הקוגניטיבי ותסמינים שאינם קוגניטיביים בסובלים מדמנציה. מעבר לכך נמצא כי השימוש בגינקו יעיל במיוחד במצבים של חולי דמנציה הסובלים גם מחרדה או דיכאון.

מהסקירה עולה כי המינון הטיפולי האופטימלי הינו 120-240 מ"ג ליום, אולם ישנם גורמים שונים המשפיעים על יעילות הטיפול. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך האם השימוש בגינקו יעיל יותר לבדו או בשילוב טיפול תרופתי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25642989

סקירת מחקרים קליניים (אפריל 2013) בחנה את הראיות ליעילות שימוש בצמחי מרפא עבור הפרעות חרדה. בין הצמחים שהראו יעילות לשימוש כרוני בסובלים מהפרעות חרדה נמצא גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23653088

בסקירת מחקרים (דצמבר 2011) שנערכה על צמחי מרפא לטיפול בדיכאון, חרדה ואינסומניה נמצא כי כנוגדי חרדה נמצאה יעילות רבה לקווה קווה (Piper methysticum), קמומיל (Matricaria recutita), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba), פסיפלורה (Passiflora incarnata) וקערורית (Scutellaria lateriflora).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21601431

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

לבנְדר

במחקר אקראי מבוקר, (2020) שנערך באיראן, נבדקה ההשפעה של תה לבנדר על מדדים של חרדה ודיכאון בקרב קשישים. במחקר נכללו 60 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו לשתות תה לבנדר (שקיק תה המכיל 2 גרם) פעמיים ביום - בבוקר ובערב - למשך שבועיים. קבוצת הביקורת לא קיבלה כל התערבות. 

נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה בציון הדיכאון, והציון היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001). עוד נמצא כי ההפרש בין הקבוצות היה מובהק גם במדדים נוספים של חרדה ודיכאון. 

החוקרים מסכמים כי תה לבנדר עשוי לתרום לטיפול במצבים של חרדה ודיכאון. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32444033/

גדִילן מצוי (Silybum marianum)

מחקר קליני (מרץ 2010) השוואתי אקראי וכפול סמיות בחן את יעילות הטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD) באמצעות מיצוי עלי גדילן מצוי בהשוואה לתרופה Fluoxetine (פרוזאק). 35 נבדקים שאובחנו כבעלי הפרעה טורדנית כפייתית לפי קריטריונים לאבחון של ה-DSM-IV חולקו אקראית לקבלת מיצוי עלי גדילן במינון 600 מ"ג ליום או Fluoxetine במשך שמונה שבועות. בתום ההתערבות, נרשמה יעילות מסוימת של מיצוי גדילן מצוי בתסמיני ההפרעה, אך לא נצפה יתרון מובהק לשימוש בצמח על פני התרופה. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20035818
 

חזרה לתחילת המחקרים

 

תוספי תזונה

כללי ומחקרים מעורבים | וִיטמיני B | אוֹמגה 3 | פרוֹביוטיקה | מגנזְיום

 

כללי ומחקרים מעורבים

במסמך מוצגות המלצות קליניות מבוססות ראיות (2022) לשימוש ברכיבים תזונתיים וצמחיים בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכיאטריות. ההמלצות גובשו על ידי צוות מומחים בינלאומי מטעם ה- WFSBP (World Federation of Societies of Biological Psychiatry) וה- CANMAT (Canadian Network for Mood and Anxiety Disorders). המסמך כולל המלצות בהיבטים של בטיחות וסבילות ובהיבטים של השימוש הקליני, כולל התוויות ומינון, וכן התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות.

להלן סיכום ההמלצות העיקריות בהתבסס על העדויות הקיימות:

• לטיפול בדיכאון: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של אומגה 3, ויטמין D, פרוביוטיקה, אבץ, חומצה פולית בנגזרת מתיל פולאט ו- SAMe כטיפול משלים. לא נמצאה תמיכה לשימוש באומגה 3 או ב- SAMe כטיפול יחיד, ולא לשימוש בחומצה פולית, ויטמין C, טריטופן, קריאטין, אינוזיטול, מגנזיום, ו-נ-אצטיל ציסטאין (NAC).
• רכיבים צמחיים שנמצאו בעלי השפעה מיטיבה כוללים פרע מחורר (Hypericum perforatum), זעפרן (Crocus sativus), כורכומין (Curcuma longa) ולבנדר (Lavandula angustifolia), כאשר לא נמצאה תמיכה לשימוש ברודיולה (Rhodiola rosea) בהפרעות מצב רוח.
• לטיפול בהפרעה דו-קוטבית: נמצאה תמיכה מסוימת ליתרון של אומגה 3 בדיכאון על רקע הפרעה דו-קוטבית, אולם לא נמצאו עדויות התומכות ב-NAC.
• לטיפול בהפרעות חרדה: נמצאו עדויות התומכות בשימוש ב-NAC בהפרעה הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), ללא עדויות מספיקות להערכת היעילות של רכיבים אחרים בהפרעות הקשורות בחרדה.
• נמצאה תמיכה לטיפול בויתניה משכרת (Withania somnifera), גלפימיה (Galphimia glauca) ולבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, ללא תמיכה לשימוש בקווה-קווה (Piper methysticum) ובקמומיל בהפרעת חרדה מוכללת.
• לטיפול בסכיזופרניה: נמצאו עדויות התומכות ביתרון של ויטמין D, מתיל-פולאט ן- NAC לשיפור תסמינים שליליים, ללא תמיכה בתרומה של אומגה 3. עם זאת, אומגה 3 עשויה לתרום למניעת התפתחות ההפרעה בקרב צעירים בסיכון גבוה עם חסר בחומצות שומן חיוניות. לטיפול בתסמינים שליליים נמצאה תמיכה מסוימת גם לשימוש בגינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
• לטיפול ב-ADHD: נמצאה תמיכה מסוימת לתרומה של מיקרונוטריינטים באופן כללי ושל ויטמין D, ללא עדויות התומכות בתועלת של אומגה 3, אומגה 9, אצטיל-ל-קרניטין ואבץ או של גינקו דו-אונתי.

צוות המומחים מציין כי כל ההתערבויות נמצאו בעלות רמה סבירה של בטיחות וסבילות, כאשר לרוב נעשה שימוש במוצרי מדף. אחד הגורמים שהגבילו את יכולת קביעת המסקנות היו מדדי האיכות והסטנדרטיזציה של התוספים הצמחיים. הם ממליצים על שימוש ברכיבים שנתמכים מחקרית כטיפול משלים כחלק מהטיפול הסטנדרטי, במיוחד במקרים של הפרעות חמורות יותר. עוד הם מדגישים כי העדר מידע על תוסף מסוים אינו בהכרח מעיד על חוסר יעילות.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35311615/

בסקירה מקיפה של מטה-אנליזות, המבוססות על מחקרים אקראיים מבוקרים,(2019) מעריכים החוקרים את הבטיחות והיעילות של תוספי תזונה לטיפול בהפרעות נפשיות. בסקירה נכללו 33 מטה-אנליזות, בהן הנתונים של 10,951 משתתפים, הסובלים ממצבים פסיכיאטריים שונים: סכיזופרניה, סיכון לפסיכוזה, הפרעות דיכאון, מצבים הקשורים בחרדה וסטרס, הפרעות דו-קוטביות ו-ADHD. תוספי התזונה שנכללו בסקירה הוגדרו כויטמינים, מינרלים, מאקרונוטריאנטים, חומצות שומן או חומצות אמינו, ללא שינויים תזונתיים או צמחי מרפא. בכל מטה-האנליזות, תוסף התזונה ניתן במקביל לטיפול הסטנדרטי, מלבד במטה-אנליזה אחת בה נבדקה ההשפעה של אומגה 3 כטיפול יחיד לדיכאון. אף מטה-אנליזה לא בדקה את ההשפעה של תוסף תזונה בהשוואה ישירה לטיפול תרופתי. כל המחקרים היו מבוקרי פלסבו.

לטיפול בדיכאון:

• אומגה 3 – תוספים המכילים רמת EPA גבוהה (2.2 גרם ליום) נמצאו בעלי השפעה מיטיבה קטנה עד בינונית לטיפול בדיכאון באופן כללי, וכן בשילוב עם SSRIs. לא נמצאה יעילות לטיפול בדיכאון כתחלואה נלווית. 
• תוספים המכילים פולאט – נמצאה השפעה מיטיבה קטנה למינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
• ויטמין D – שיפור בינוני במינון של 50,000 יח'/שבוע כטיפול תומך בהפרעת דיכאון.
• מגנזיום – לא נמצאה תרומה מובהקת בהפרעת דיכאון. 
• נ-אצטיל ציסטאין – ירידה קטנה עד בינונית בתסמיני דיכאון בקרב מטופלים עם אבחנות פסיכיאטריות מגוונות במינון של 2 גרם/יום. 

לטיפול בהפרעה דו-קוטבית:

• נ-אצטיל ציסטאין – השפעה חיובית קטנה על מדדים של הפרעות תפקודיות במינון של 2 גרם/יום. 

לטיפול בסכיזופרניה:

• אומגה 3 – לא נמצאה השפעה מובהקת על תסמיני סכיזופרניה. 

• תוספים המכילים פולאט – לא נמצאה השפעה מובהקת על ציון התסמינים הכללי, אולם נצפתה ירידה בתסמינים השליליים במינון של 15 מ"ג/יום מתיל-פולאט. 

החוקרים מציינים כי כל תוספי התזונה נמצאו בעלי פרופיל בטיחות גבוה, ללא דיווחים על השפעות שליליות חמורות או על התוויות נגד עם תרופות פסיכיאטריות. החוקרים מסכמים כי ישנם תוספי תזונה בעלי יעילות מבוססת, כגון אומגה 3 לטיפול בדיכאון, אולם ישנם תוספים שיעילותם לא הוכחה בצורה חד-משמעית.  

המחקר נכתב על ידי מספר גדול של חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים במדינות שונות ולא דווח על מעורבות של חברות מסחריות במחקר. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31496103

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה היעילות של תוספי מולטי-ויטמינים (המכילים לפחות ארבעה ויטמינים ו/או מינרלים) לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,719 משתתפים, כאשר ההשפעה של תוספים שונים נבדקה בהתייחס לשישה מצבים פסיכיאטריים: דיכאון, סטרס בעקבות אסון, התנהגות אנטי-סוציאלית, היבטים התנהגותיים של דמנציה, ADHD, ואוטיזם. 

במחקרים הייתה הטרוגניות גדולה בהרכב ובמינון התוספים. כל התוספים הכילו ויטמין B6, ויטמין B9 וויטמין B12, כ-13 מהתוספים הכילו ויטמין D, וב-14 מהתוספים נכללו מגוון מינרלים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בחלוקה למצבים הפסיכיאטריים השונים שנבדקו. באופן כללי עולה מהסקירה כי בהשוואה לתוספים המכילים מספר רכיבים קטן שניטלו במינון נמוך, נטילת תוספים המכילים מספר רכיבים גדול יותר הייתה בעלת השפעה מיטיבה רחבה יותר על מגוון מצבים פסיכיאטריים. באופן ספציפי, נמצאה השפעה מיטיבה לתוספים המכילים ויטמיני B בשילוב מינרלים במצב של חרדה אקוטית ושל סטרס בעקבות אסון טבע, וכן השפעה מיטיבה לנטילת התוספים בקרב משתתפים עם ADHD. נמצאו עדויות מבטיחות גם בהתייחס לשימוש במולטי-ויטמינים לשיפור תסמיני אוטיזם, וכן היבטים התנהגותיים של דמנציה. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להמשיך ולהעריך את ההשפעה של מולטי-ויטמינים לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. 

המחקר מומן על ידי ה-NIH ומענקים בלתי תלויים.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158241/

בסקירה שיטתית, מוצגים הממצאים ממחקרים תצפיתיים (2021) והתערבותיים בהתייחס לקשר בין ויטמין D ובין הבריאות הנפשית בקרב ילדים. ממצאים קודמים מציעים כי לויטמין D תפקיד בהיבטים מסוימים של הבריאות הנפשית בקרב מבוגרים, כאשר העדויות בהתייחס לילדים הינן מוגבלות. בסקירה נכללו 24 מחקרים אשר נערכו בקרב משתתפים בריאים או עם הפרעות נפשיות. במחקרים אלה נבדק הקשר בין רמת ויטמין D בדם או רמת הצריכה ובין מגוון מדדים של בעיות והפרעות בתחום בריאות הנפש כגון בעיות אלימות, חרדה, דיכאון, תסמינים פסיכוטיים, הפרעות שינה ועוד. באופן כללי, במרבית המחקרים נמצאה השפעה מיטיבה לויטמין D על המדדים שהוערכו. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי המחקרים שנכללו בסקירה היו הטרוגניים מאוד בהתייחס למאפייני המשתתפים ולתוצאות שנבדקו. הם מסכמים, כי בהתבסס על הממצאים הקיימים ניתן להמליץ על צריכת ויטמין D, כחלק מדיאטה מאוזנת או כתוסף, לתמיכה בבריאות הנפשית בקרב ילדים על מנת להשיג את הרמה הנדרשת בדם במטרה למנוע התפתחות של בעיות נפשיות או להקלתן. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33809478/

בסקירה (2021) מוצגות העדויות ממגוון מחקרים בבני אדם ובחיות מעבדה העוסקים בקשר בין הפרעות חרדה ותזונה, במטרה לזהות גורמים תזונתיים הקשורים ברמת חרדה גבוהה או נמוכה. בסקירה נכללו 1,541 מחקרים, מהם 56% מחקרים במודלים של חיות מעבדה, 17% מחקרים תצפיתיים, 26% מחקרים התערבותיים ו-1% מטה-אנליזות של מחקרים התערבותיים. בחלק גדול מהמחקרים נבדק הקשר בין דפוס התזונה הכללי ובין חומרת תסמיני חרדה או לשכיחות של הפרעות חרדה, כאשר באופן כללי נבדקו סוגי המזונות (כגון דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית, דיאטה אנטי-דלקתית ועוד) או כמות ותזמון האכילה (כגון דיאטה עם הגבלה קלורית, צום לסירוגין ועוד). במחקרים אחרים נבדקו רכיבים תזונתיים ספציפיים, כולל פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים, וכן גורמים תזונתיים נוספים כמו אלרגיות או רגישויות למזון והרכב חיידקי המעי.

להלן הממצאים העיקריים:

• גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה נמוכה יותר: פירות וירקות; חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה אלפא ליפואית, אומגה 9; אגוזים וזרעים; דפוסי תזונה בריאים הכוללים דיאטה ים-תיכונית, מסורתית ואנטי-דלקתית; הגבלה קלורית; צום לסירוגין; צריכת ארוחת בוקר; צריכת מולטי-ויטמינים וכן אבץ, מגנזיום, סלניום ויטמין C, ויטמין E וכולין; תזונה טבעונית; תזונה קטוגנית; מזונות המהווים מקור לחיידקים פרוביוטיים מהסוג Lactobacillus ו-Bifidobacterium; רכיבים צמחיים כולל כורכום, זעפרן, סויה, תה ירוק, קוורצטין, רזברטרול ופיטוכימיקלים נוספים.
• גורמים תזונתיים שנמצאו קשורים ברמת חרדה גבוהה יותר: תזונה עתירת שומן, כולסטרול ושומן טראנס; צריכה לא מספקת של חלבון ושל טריפטופן; צריכה גבוהה של סוכר, פחמימות מלוטשות וממתיקים מלאכותיים; דפוסי תזונה לא בריאים המאופיינים בצריכת שומנים לא בריאים וסוכרים; צריכה גבוהה של חטיפים וארוחות לא מסודרות.

החוקרים מסכמים כי נמצאו עדויות לכך שתזונה בריאה קשורה ברמת חרדה נמוכה יותר, כך שבהעדר התוויות נגד כגון אלרגיה או מצב רפואי ספציפי, התערבות תזונתית הינה בעלת עלות תועלת גבוהה וסיכון נמוך ועשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34959972/

בסקירה (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש.מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

בסקירה (2016) דנים החוקרים בתפקיד של חומצות אמינו במחלות נוירולוגיות, כולל דיכאון, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, הפרעה טורדנית-כפייתית, אלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון. החוקרים מסבירים כי לצריכת החלבון ולנטילת תוספי חומצות אמינו השפעה על תפקוד המוח והבריאות הנפשית וכן על הסינתזה של מתווכים עצביים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי התפקיד של רכיבים תזונתיים שונים במחלות נוירולוגיות, כולל גלוטתיון, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמיני B, קרניטין, כולין, נחושת, אינוזיטול, חומצה אולאית, ויטמין C, ויטמין E; וכן לגבי התפקיד של חומצות אמינו שונות, כולל סרין, גליצין, טריטופן וטירוזין. בהמשך, דנים החוקרים במקורות לחומצות אמינו ארומטיות (טירוזין, טריפטופן, פנילאלנין) ותהליך הפירוק והסינתזה שלהם בגוף וכן בדיאטה קטוגנית והגבלה קלורית כאסטרטגיות למניעה או לטיפול במחלות נוירולוגיות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27651266

לפי סקירת מחקרים נרחבת (מרץ 2013), צריכה קבועה של GABA הראתה יכולת להפחית גלי בטא במוח הקשורים ללחץ וקשיי ריכוז ולהעלות גלי אלפא הקשורים למודעות רגועה. נמצא כי מתן 100 מ"ג GABA הפחית חרדות וסטרס. תוסף הנקרא פיקמילון ומכיל שילוב של GABA עם ויטמין B3 נמצא שיכול לטפל בסובלים מבעיות בערנות, בלבול, חרדה ודיכאון.

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה. נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

במאמר (2017) דנים החוקרים בשילוב של גישות משלימות לטיפול בבריאות הנפש, בדגש על דיכאון וחרדה. מטרת המאמר הינה לספק הנחייה וכלים מעשיים לגבי אופן השילוב של רפואה משלימה כחלק מהטיפול הקונבנציונאלי, בהתייחסות לצמחי מרפא, תמיכה תזונתית, טיפולי גוף-נפש, טיפולים גופניים וטיפולים התנהגותיים. במסגרת המאמר מוצגות שאלות מנחות, המסייעות למטפל להבין לעומק את צרכי המטופל ומפורטים ארבעת השלבים בפרוטוקול הקליני: הבניית השיחה, זיהוי התסמינים, הבנת השְפעתם בחיי היומיום, והצגת הגישה הטיפולית. בהמשך, מוצגות העדויות המחקריות בהתייחס לשיטות הטיפול השונות. תוספי התזונה המומלצים במאמר כוללים: אומגה 3, SAM-e, חומצה פולית, מגנזיום, מלטונין, אבץ, סרוטונין או טריפטופן ונ-אצטיל-ציסטאין. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28501230

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) נבדקה היעילות של תוסף SAMe בשילוב פרוביוטיקה לטיפול בדיכאון. במחקר נכללו 90 משתתפים בגילאי 18-60 עם דיכאון קל עד בינוני, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר למשך 6 שבועות. קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף, המכיל 200 מ"ג (SAMe (S-adenosylmethionine ו-1 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. נמצא כי בסיום המחקר בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בציון הכללי ובציון הדיכאון במדד (Z-SDS (Zung Self-Rating Depression Scale, בהשוואה לפלסבו. כמו כן, בשבוע 2 להתערבות נצפה שיפור מובהק גם בציון הכללי וגם בתת-תחומים של תסמינים קוגניטיביים ותסמיני חרדה.  החוקרים מסכמים כי שילוב של SAMe ופרוביוטיקה נמצא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה, כולל תסמינים סומטיים וקוגניטיביים, באופן בלתי תלוי בחומרת התסמינים. המחקר נערך ומומן על ידי חברת Nutrilinea, המייצרת תוספי תזונה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32589828/

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2015) אשר נועד לבחון את היעילות של תוסף ויטמין C להפחתת חרדה. במחקר השתתפו 42 תלמידי תיכון אשר נטלו באופן אקראי 500 מ"ג ליום ויטמין C או פלסבו במשך שבועיים.מהתוצאות עולה כי נטילת ויטמין C הובילה לעלייה ברמת ויטמין C בדם ולירידה ברמת החרדה וקצב הלב בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי דיאטה עשירה בויטמין C עשויה להיות יעילה כתמיכה לטיפול תרופתי ופסיכולוגי בחרדה ולשיפור הביצועים בלימודים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26353411

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אפריל 2015) בו נבדקה ההשפעה המיידית של נטילה חד-פעמית תוסף (MVMH) המכיל ויטמינים, מינרלים וצמחי מרפא על מצב הרוח והתפקוד הקוגניטיבי. במחקר השתתפו 76 נשים בריאות בגילאי 50-75. החוקרים העריכו את מצב הרוח של המשתתפות שעה לאחר נטילת התוסף וכעבור שעה נוספת לאחר מכן, לאחר סיום ההערכה הקוגניטיבית.נמצא כי באופן כללי חל שיפור במצב הרוח, בעיקר בהפחתת תחושת סטרס ושיפור בתחושת הרוגע. לא נמצאה השפעה לתוסף על מדד הדיכאון או על התפקוד הקוגניטיבי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25903286

מחקר (יולי 2012) שנעשה על מנת לבחון האם מטופלים הסובלים מהפרעת חרדה כללית ומדיכאון הם בעלי רמות נמוכות של ויטמין C, ויטמין E או ויטמין A בדם לעומת קבוצת ביקורת בריאה, והאם מתן תוסף של נוגדי חמצון אלה ישפר את רמות החרדה והדיכאון. 80 מטופלים בגילאי 20-60 נכללו במחקר. נמצא כי בקרב הסובלים מהפרעת חרדה כללית ודיכאון רמות נוגדי החמצון נמוכה משמעותית מאשר בקבוצת ביקורת של אנשים בריאים בגילאים דומים, וכי מתן תוספי תזונה של ויטמין C, ויטמין E וויטמין A למשך שישה שבועות הביא להפחתה משמעותית ברמות החרדה והדיכאון. נראתה עליה של רמות הויטמינים בדם, מלבד ויטמין E שלא עלה בקרב הסובלים מדיכאון.

חזרה לתחילת המחקרים

 

וִיטמיני B

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, (2020) הוערכה היעילות של תוספי מולטי-ויטמינים (המכילים לפחות ארבעה ויטמינים ו/או מינרלים) לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. בסקירה נכללו 16 מחקרים בהם 1,719 משתתפים, כאשר ההשפעה של תוספים שונים נבדקה בהתייחס לשישה מצבים פסיכיאטריים: דיכאון, סטרס בעקבות אסון, התנהגות אנטי-סוציאלית, היבטים התנהגותיים של דמנציה, ADHD, ואוטיזם. במחקרים הייתה הטרוגניות גדולה בהרכב ובמינון התוספים. כל התוספים הכילו ויטמין B6, ויטמין B9 וויטמין B12, כ-13 מהתוספים הכילו ויטמין D, וב-14 מהתוספים נכללו מגוון מינרלים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בחלוקה למצבים הפסיכיאטריים השונים שנבדקו. באופן כללי עולה מהסקירה כי בהשוואה לתוספים המכילים מספר רכיבים קטן שניטלו במינון נמוך, נטילת תוספים המכילים מספר רכיבים גדול יותר הייתה בעלת השפעה מיטיבה רחבה יותר על מגוון מצבים פסיכיאטריים. באופן ספציפי, נמצאה השפעה מיטיבה לתוספים המכילים ויטמיני B בשילוב מינרלים במצב של חרדה אקוטית ושל סטרס בעקבות אסון טבע, וכן השפעה מיטיבה לנטילת התוספים בקרב משתתפים עם ADHD. נמצאו עדויות מבטיחות גם בהתייחס לשימוש במולטי-ויטמינים לשיפור תסמיני אוטיזם, וכן היבטים התנהגותיים של דמנציה. יחד עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית טובה על מנת להמשיך ולהעריך את ההשפעה של מולטי-ויטמינים לטיפול בתסמינים פסיכיאטריים. המחקר מומן על ידי ה-NIH ומענקים בלתי תלויים.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33158241/

בסקירה (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש. מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

מחקר רנדומלי כפול סמיות ומבוקר (ינואר 2013) בחן את ההשפעה של מתן קומפלקס ויטמיני B על מבוגרים הסובלים מדיכאון וחרדה. 60 מבוגרים המאובחנים כסובלים מדיכאון חולקו רנדומלית לקבל קומפלקס ויטמיני B או פלסבו למשך חודשיים. המטופלים אשר קיבלו Bx הראו שיפור מובהק בתסמינים של דיכאון וחרדה, אל מול קבוצת הפלסבו. בנוסף נראה שיפור במדדי בריאות הנפש.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23738221

מחקר חדש (יוני 2015) מצביע על כך שנטילת תוספי תזונה עשויה לתרום להפחתת סטרס בעקבות אסון טבע. לאחר הצפות חמורות שהתרחשו בקנדה ב-2013, ניסו החוקרים לשחזר ממצאי מחקר מניו-זילנד בו נמצא כי נטילת תוספי תזונה תרמה לשיפור במצב הנפשי לאחר רעידת אדמה. במחקר הנוכחי השתתפו 56 מבוגרים בגילאי 23-66 אשר חולקו באופן אקראי לקבלת ויטמין D, קומפלקס ויטמיני B או מולטי-ויטמין ומינרל ודיווחו על שינויים ברמת הדיכאון, החרדה והסטרס במשך 6 שבועות. בכל הקבוצות דווח על ירידה במדדי הסטרס והחרדה, אולם השיפור היה משמעותי יותר בקרב משתתפים שנטלו ויטמיני B או מולטי-ויטמין ומינרל בהשוואה לאלו שנטלו רק ויטמין D.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26154816

חזרה לתחילת המחקרים

 

אוֹמגה 3

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) הוערכה היעילות של נטילת תוסף אומגה 3 להקלה על תסמיני חרדה. בסקירה נכללו 19 מחקרים קליניים (16 מהם מבוקרי פלסבו), בהם סה"כ 1,203 משתתפים שנטלו אומגה 3 במינון ממוצע של כ-1.6 גרם ליום ו-1,037 משתתפים בקבוצת הביקורת שלא נטלו אומגה 3. באופן כללי, למרות ההטרוגניות הגבוהה של המשתתפים והטווח הרחב של האבחנות הקליניות, נצפתה רמה נמוכה יותר של תסמיני חרדה בקרב המשתתפים שנטלו אומגה 3 בהשוואה לקבוצת הביקורת. בניתוח לפי תת-קבוצות נמצא כי השְפעת האומגה 3 הייתה משמעותית יותר בקרב משתתפים עם אבחנה קלינית מוגדרת וכן במחקרים בהם נעשה שימוש במינון גבוה מ-2 גרם ליום. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתוסף אומגה 3 עשוי לסייע בהפחתת תסמיני חרדה, כאשר נדרשים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה של אומגה 3 בקרב קבוצות בהן חרדה הינה התסמין העיקרי. 

https://jamanetwork.com/journals/jamanetworkopen/fullarticle/2702216

בסקירה שיטתית (2018) בוחנים החוקרים מהם המנגנונים האפשריים העומדים בבסיס ההשפעה המיטיבה של אומגה 3 במצבי חרדה. בהתבסס על שישה מחקרים, בהם נכללו סה"כ 496 משתתפים, החוקרים זיהו ארבעה מנגנוני פעולה, הקשורים בתרומה של אומגה 3 להקלה על תסמיני חרדה:

1. הפחתת התגובה הדלקתית.
2. רמה גבוהה יותר של גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF), חלבון בעל תפקיד בשימור ובהתפתחות תאי העצב.
3. ויסות רמת הקורטיזול. 
4. השפעה על הפעילות הקרדיווסקולרית, בדגש על ויסות קצב הלב. 

החוקרים מציינים כי המחקרים בתחום זה הם מועטים וקיימת שונות גבוהה בין המחקרים, במיוחד בהתייחס למינונים של אומגה 3 ולהרכב התוסף. במטרה לשפר את איכות הממצאים, החוקרים מפרטים חמש המלצות מתודולוגיות למחקרים עתידיים, כולל יצירת סטנדרטיזציה של מינונים ומשך הנטילה של אומגה 3, שימוש במדדים מדויקים יותר, שימוש במערך מחקר חד/כפול סמיות, בדיקה של גורמים המתווכים את הקשר בין המשתנים וביצוע מחקרים באוכלוסיות מגוונות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30264663

בסקירה (2019) עדכנית מציגים החוקרים את הגישה של פסיכיאטריה תזונתית ואת העדויות המחקריות המדגישות את חשיבות התזונה לשמירה על בריאות נפשית טובה. ממצאים אפידמיולוגיים מצביעים על הקשרים בין תזונה והבריאות הנפשית, אולם ממצאים אלה אינם מאפשרים הסקה לגבי סיבתיות או הבנה של המנגנונים המעורבים. באופן ספציפי, ישנן עדויות הקושרות בין תזונה לקויה לבין התפרצות של הפרעות מצב רוח, כולל חרדה ודיכאון, וכן הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות. בנוסף, ישנם ממצאים המצביעים על ההשפעה המיטיבה של הדיאטה הים-תיכונית להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, ושל רכיבים תזונתיים כמו חומצות שומן רב בלתי רוויות וויטמין B12. במחקרים התערבותיים נמצא כי שינויים תזונתיים, לרוב בשילוב שינויים באורח החיים, עשויים לתרום למניעה ולטיפול בתחום בריאות הנפש.

מחקרים, הכוללים התערבויות תזונתיות, מספקים מידע חשוב, אולם במקרים רבים הינם מוגבלים בשל גורמים מתודולוגיים, כגון הטרוגניות בין המשתתפים, העדר סמנים ביולוגיים מתאימים, מדגמים קטנים והעדר סמיות. החוקרים מציינים כי לרוב אין עדויות מחקריות התומכות באמונות שכיחות לגבי ההשפעה המיטיבה של מזונות שונים על בריאות הנפש. לטענתם, נדרשים מחקרים נוספים להבנת המנגנונים בהם דפוסי תזונה או רכיבים תזונתיים משפיעים בהיבטים שונים, ברמה המטבולית, על התהליכים התאיים, על המנגנונים העצביים, על תהליכים קוגניטיביים ועצביים, ועל תחלואה. החוקרים מסכמים כי נדרשות עדויות מבוססות לצורך גיבוש מדיניות תזונתית לשמירה על הבריאות הנפשית ולטיפול בה.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31735529/

בסקירה (2016) דנים החוקרים בהשפעה של חומצות שומן מסוג אומגה 3 על מערכת העצבים המרכזית ותפקידן בשמירה על בריאות המוח. ראשית, מוצג ההרכב הכימי של חומצות השומן השונות - כולל ALA, EPA, DHA ו-DPA - והמקורות התזונתיים שלהן. בהמשך, דנים החוקרים בהשפעה נוגדת הדלקת של אומגה 3 מחוץ למערכת העצבים המרכזית - בדגש על מחלות לב, דלקת מפרקים שגרונית ופסוריאזיס - ובמנגנוני הפעולה הקשורים בכך. לאחר מכן, מפורטות העדויות לגבי התפקיד והפעילות של אומגה 3 במערכת העצבים המרכזית, תוך התייחסות להשפעה על התפתחות המוח ולהפרעות נוירולוגיות, שנמצאו במחקרים קליניים קשורות בחוסר איזון בחומצות השומן במוח. הפרעות אלה כוללות: דיכאון, חרדה, ADHD, הפרעה קוגניטיבית קלה, אלצהיימר וטראומה מוחית. בנוסף, החוקרים דנים כיצד נשמרת הרמה הנדרשת במוח של אומגה 3 תוך התייחסות לתהליך הסינתזה בגוף של אומגה 3 ובמעבר של מחסום הדם-מוח. בסיום הסקירה דנים החוקרים בהיבטים של בטיחות, הקשורים בנטילת תוספי אומגה 3. הם מסכמים כי קיימות עדויות מבוססות, התומכות בכך שנדרשות רמות גבוהות של אומגה 3 על מנת לשמור על התפתחות אופטימלית ובריאות - כללית ועצבית - במהלך החיים. רמה תקינה של אומגה 3 בגוף תורמת למניעת תחלואה כרונית ודלקתית, כאשר רמה תקינה במוח תורמת למניעה או לצמצום הפרעות שונות בפעילות העצבית, אולם הממצאים לגבי היעילות של נטילת תוספי אומגה 3 אינם עקביים.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27651257

סקירה (יוני 2013) בחנה את ההשפעות של שיטות רפואה משלימה בשילוב עם תרופות פרמקולוגיות לטיפול בהפרעות מצב רוח וחרדה.

נמצאו ראיות לכך שפעילות גופנית, יוגה, חומצות שומן מסוג אומגה 3, SAMe וטריפטופן יכולים לסייע לדיכאון וכי פעילות גופנית יכולה לסייע להפרעות חרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23769610

כחלק ממחקר עוקבה (2021) גדול שנערך בבריטניה נבדק הקשר בין הרמה בדם של חומצות שומן רב בלתי רוויות (PUFA) והפרעות נפש בקרב צעירים. רמת ה-PUFA נבדקה בשתי דגימות דם שנלקחו בגיל 17 ו-24, כולל סך אומגה 6, סך אומגה 3, יחס אומגה 6 לאומגה 3 ואחוז ה-DHA מסך חומצות השומן. במסגרת המחקר נעשה גם ניתוח חתך וגם ניתוח אורך להערכת הקשר בין מדדי ה-PUFA ובין שלוש הפרעות נפש: הפרעות פסיכוטיות, הפרעת דיכאון בינונית/חמורה והפרעת חרדה מוכללת. להלן סיכום הממצאים:

• בניתוח חתך לא נמצא קשר משמעותי בין מדדי ה-PUFA ובין והפרעות נפש בגיל 17, כאשר בגיל 24 יחס אומגה 6 לאומגה 3 גבוה יותר היה קשור בסיכוי גבוה יותר להיארעות של הפרעת נפש ואילו רמה גבוהה יותר של DHA הייתה קשורה בסיכוי נמוך יותר. 
• בניתוח אורך נמצא כי רמה גבוהה יותר של DHA בגיל 17 הייתה קשורה בסיכוי נמוך ב-66% להיארעות של הפרעות פסיכוטיות בגיל 24, אולם לא נמצאו עדויות משמעותיות בהתייחס להפרעת דיכאון או חרדה. 
• לא נמצא קשר משמעותי בין השינוי במדדי PUFA מגיל 17 ועד 24 והיארעות של הפרעות נפש בגיל 24. 

החוקרים מסכמים כי ממצאי המחקר מצביעים על קיומו של קשר בין רמת ה-PUFA והפרעות נפש בקרב צעירים, ומדגישים את החשיבות של DHA בגיל ההתבגרות למניעת פסיכוזה.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34059620/

מחקר תצפיתי (נובמבר 2015) בו נבדק הריכוז של חומצות שומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 בקרב מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית, וכן הקשר בין ריכוזים אלה לבין חומרת התסמינים ויעילות הטיפול.נמצא כי בהשוואה לקבוצת ביקורת בריאה, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית זמינות נמוכה יותר של חומצות שומן מסוג EPA. בנוסף נמצא קשר בין ריכוזי EPA לבין תסמינים כגון מאניה או נטיות אובדניות. עוד נמצא קשר להפרעת פאניקה ופסיכוזה. החוקרים משערים כי עשויים להיות הבדלים בין אנשים בריאים לבין אנשים עם הפרעה דו-קוטבית בתהליכים שחומצות השומן עוברות בגוף, אשר משפיעים על מהלך המחלה. החוקרים קוראים להמשיך ולבחון כיצד ניתן להקל על התסמינים של הפרעה דו-קוטבית באמצעות נטילת תוספי אומגה 3. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26424416

כיום ישנן עדויות רבות להשפעה של רכיבים תזונתיים וביניהם אומגה 3 על הפרעות שונות כגון סכיזופרניה והפרעות מצב רוח. המחקר הנוכחי (יולי 2013) מציג מודל אשר בוצע בחולדות הבוחן את ההשפעה של מחסור באומגה 3 בדור השני על ההתנהגות, תחת ההנחה כי בני נוער כיום הינם דור שני למחסור באומגה 3. החוקרים מסכמים כי לתזונה השפעה על התפקוד הקוגניטיבי והרגשי בקרב בני נוער ומציגים את המנגנון באמצעותו מחסור באומגה 3 משפיע על התנהגות בני נוער.לדעתנו זהו מחקר חשוב אשר בוחן את המנגנון בו התזונה משפיעה על ההתנהגות, אולם נדרשים מחקרים קליניים הבוחנים ממצאים אלו לאורך זמן על מנת לבסס את מסקנות החוקרים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23890734

מחקר שנערך בחולדות (יוני 2013), בחן את ההשפעות ארוכות הטווח של תוסף אומגה 3. נמצא כי התוסף משפר את הזיכרון ויכולות הלמידה של החולדות. בנוסף נמצא כי ניתן מתן התוסף מנע חוויית חרדה וסטרס של החולדות, אפילו תחת אירועים מלחיצים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23768007

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

פרוֹביוטיקה

בסקירה שיטתית, (2019) הוערכו העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים בהתייחס להשפעה של התערבויות המיועדות לאיזון חיידקי על תסמיני חרדה. החוקרים מסבירים כי ישנם מחקרים רבים, המצביעים על התפקיד של חיידקי המעי בוויסות הפעילות המוחית באמצעות ציר המעי-מוח, כאשר חוסר איזון בחיידקי המעי נמצא קשור בתסמינים כמו חרדה. יחד עם זאת, אין עדויות ברורות לטיפול בחרדה באמצעות איזון חיידקי המעי. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,503 משתתפים עם תסמונת המעי הרגיש (10 מחקרים), משתתפים בריאים (6 מחקרים) או משתתפים עם מחלות כרוניות (תסמונת העייפות הכרונית, דלקת מפרקים שגרונית, שמנות, פיברומיאלגיה וסוכרת סוג 2). בארבעה עשר מהמחקרים נעשה שימוש בפרוביוטיקה לאיזון חיידקי המעי, ובשבעה נעשה שימוש באסטרטגיות אחרות, כגון שינוי תזונתי. תוספי הפרוביוטיקה הכילו חיידק בודד (בעיקר Lactobacillus), או שילוב של מספר זנים. מבין 21 המחקרים, ב-11 מחקרים נמצא כי התערבות לאיזון חיידקי המעי תרמה להקלה בתסמיני חרדה, מהם 5 מחקרים בהם ניתן תוסף פרוביוטיקה ו-6 מחקרים בהם נעשתה התערבות אחרת כגון דיאטה דלת FODMAP. החוקרים מציינים כי שיעור היעילות של אסטרטגיות התערבות שאינן כוללות פרוביוטיקה היה 86% (6 מבין 7 מחקרים). החוקרים מסכמים כי כמחצית מהמחקרים מצאו כי התערבות לאיזון חיידקי המעי הייתה יעילה להקלה על תסמיני חרדה, כאשר תוספי פרוביוטיקה היו פחות יעילים לעומת התערבויות אחרות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31179435

בסקירה שיטתית (2020) הוערכה היעילות של תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה לטיפול בהפרעות חרדה ודיכאון. בסקירה נכללו שבעה מחקרים קליניים, בהם נכללו משתתפים שאובחנו עם הפרעת דיכאון. בשלושה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של זן פרוביוטי יחיד ובארבעה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תערובת זנים. הזנים השכיחים ביותר היו Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus casaei, Bifidobacterium bifidium. כמו כן, באחד מהמחקרים נבדק השילוב של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה ובמחקר אחר פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה נבדקו בזרועות טיפול נפרדות. בכל המחקרים נמצא שיפור מובהק באחד או יותר מהמדדים שנבדקו (כגון מדדים להערכת דיכאון או חרדה, איכות חיים, מדדים ביוכימיים ועוד) בקרב המשתתפים בקבוצת ההתערבות, בהשוואה למשתתפים בקבוצת הביקורת שקיבלו פלסבו או שלא קיבלו כל טיפול. החוקרים מסכמים כי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום כטיפול תומך בהפרעות דיכאון, כאשר היעילות עשויה להיות גבוהה יותר בקרב מטופלים עם תחלואה נלווית, כגון מעי רגיש. הם מציעים כי יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים עם מספר משתתפים גדול יותר, ולהעריך את יעילות הטיפול גם בטווח הארוך ולאחר סיום ההתערבות, וכן את המנגנונים המעורבים. 

https://nutrition.bmj.com/content/early/2020/06/09/bmjnph-2019-000053

בסקירה (2018) דנים החוקרים בהשפעה של רכיבים תזונתיים ושל חיידקי המעי על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, תוך התמקדות בממצאים הקליניים בנוגע לתרומה של התערבויות תזונתיות שונות.

להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:

• לשיפור איכות התזונה, כגון צריכת דיאטה ים-תיכונית, עשיה להיות תרומה משמעותית לשיפור מצב הרוח.
• צריכת סיבים פרה-ביוטיים (FOS ו-GOS) במינון גבוה מ-5 גרם ליום הייתה מלווה בשיפור תסמיני דיכאון וחרדה וכן בעלייה בריכוז חיידקים פרוביוטיים מהזן bifidobacteria. 
• צריכת פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מדדים פסיכולוגיים וביולוגיים של דיכאון, חרדה או סטרס בקרב משתתפים עם נטייה להפרעות מצב רוח. 
• צריכת פרוביוטיקה הובילה לדיכוי מדדים ביולוגיים של סטרס באוכלוסייה הבריאה.

החוקרים מסכמים כי תזונה איכותית, עשירה בסיבים תזונתיים ובאומגה 3, וכן תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29985786

במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מבנה ותפקוד המוח בקרב משתתפים בריאים, על רקע ההשפעה של פרוביוטיקה על ציר המעי-מוח. במחקר נכללו 22 משתתפים בריאים בני 24 בממוצע. כל המשתתפים צרכו בסדר אקראי תוסף פרוביוטיקה או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים. תוסף הפרוביוטיקה הכיל לפחות 3 מיליארד חיידקים מהסוגים Lactobacillus helveticus, Lactiplantibacillus plantarum ו- Bifidobacterium longum. בסיום כל תקופת התערבות בוצעה בדיקת MRI שכללה 4.5 דקות של סריקה מבנית ו-5 דקות של סריקה תפקודית במצב מנוחה. נמצא כי לנטילת פרוביוטיקה הייתה השפעה מובהקת על נפח החומר האפור ועל הקשרים העצביים באזורים שונים במוח. בנוסף, לאחר נטילת התוסף נמצא שיפור בתסמינים פסיכולוגיים של דיכאון וחרדה וכן זוהה שיפור בדפוסי השינה. החוקרים מסכמים כי השימוש בפרוביוטיקה הוביל לשינוי ברור במבנה המוח ובתפקודו במצב מנוחה, וכן לשיפור במדדים פסיכו-ביולוגיים באמצעות ציר המעי-מוח.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36139496/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2020) נבדקה היעילות של תוסף SAMe בשילוב פרוביוטיקה לטיפול בדיכאון. במחקר נכללו 90 משתתפים בגילאי 18-60 עם דיכאון קל עד בינוני, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות המחקר למשך 6 שבועות. קבוצת ההתערבות קיבלה תוסף, המכיל 200 מ"ג (SAMe (S-adenosylmethionine ו-1 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum, וקבוצת הביקורת קיבלה פלסבו. נמצא כי בסיום המחקר בקבוצת ההתערבות חל שיפור מובהק בציון הכללי ובציון הדיכאון במדד (Z-SDS (Zung Self-Rating Depression Scale, בהשוואה לפלסבו. כמו כן, בשבוע 2 להתערבות נצפה שיפור מובהק גם בציון הכללי וגם בתת-תחומים של תסמינים קוגניטיביים ותסמיני חרדה.  החוקרים מסכמים כי שילוב של SAMe ופרוביוטיקה נמצא בטוח ויעיל להקלה על תסמיני דיכאון וחרדה, כולל תסמינים סומטיים וקוגניטיביים, באופן בלתי תלוי בחומרת התסמינים. המחקר נערך ומומן על ידי חברת Nutrilinea, המייצרת תוספי תזונה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32589828/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על רמת הסטרס והתפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 103 מבוגרים בני 32 בממוצע, הסובלים מסטרס. הנחקרים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך 12 שבועות. התוסף ניתן במינון של 2 גרם/יום, מינון המכיל 20 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, כבר אחרי 4 שבועות נצפה שיפור מובהק בקבוצת הפרוביוטיקה במדדים של סטרס וחרדה. בנוסף, נמצאה מגמת ירידה שאינה מובהקת סטטיסטית ברמת הקורטיזול בדם וכן שיפור מובהק ברמת ציטוקינים פרו-דלקתיים כגון IFN-γ ו-TNF-α. שינויים אלה היו מלווים בשיפור במדדי זיכרון ובתפקודים קוגניטיביים נוספים, כאשר ההשפעה הייתה תלוית מגדר. החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא בעל תרומה להקלה על תסמינים של סטרס, חרדה וזיכרון בקרב מבוגרים הסובלים מסטרס. המחקר מומן על ידי חברת ביוטכנולוגיה סינית, אולם החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30266270/

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (2018) נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה על מדדים פסיכולוגיים ועל הזיכרון והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים הסובלים מתחושת סטרס. במחקר נכללו 103 משתתפים, אשר חולקו אקראית לקבוצת הפרוביוטיקה או לקבוצת הפלסבו. תוסף הפרוביוטיקה ניתן במינון יומי של 20 מיליארד חיידקים מהזן Lactobacillus plantarum למשך 12 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מדדים של סטרס ושל חרדה, כאשר בקבוצת הפרוביוטיקה נמצאה רמה נמוכה יותר, שאינה מובהקת סטטיסטית, ברמת הקורטיזול בדם. עוד נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה חלה ירידה גדולה יותר באופן מובהק במדדי הדלקת (IFN-γ, TNF-α). בנוסף, נצפה שיפור במדדים של זיכרון ותפקוד קוגניטיבי בקבוצת הפרוביוטיקה, עם הבדלים מגדריים במדדים השונים. לדוגמא, בקרב נשים נצפה שיפור גדול יותר במדדים של תגובה חברתית-רגשית ואילו בקרב גברים נצפה שיפור גדול יותר במדדים של זיכרון. ממצאים אלה מספקים תמיכה לתרומה של התוסף להפחתת תסמיני סטרס וחרדה באמצעות מנגנונים נוגדי דלקת, תוך שיפור מדדים של זיכרון ושל תפקוד קוגניטיבי. המחקר מומן על ידי חברת Beijing Scitop Biotech Co והתוסף יוצר על ידי חברת הביוטכנולוגיה: JinHua YinHe Biological Technology Co. Ltd., China. 

https://www.clinicalnutritionjournal.com/article/S0261-5614(18)32448-8/fulltext

במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו (אוגוסט 2017) נבדקה ההשפעה של פרוביוטיקה מהזן Bifidobacterium longum על רמת החרדה והדיכאון בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). במחקר נכללו 48 מטופלים עם IBS, המאובחנים עם רמת חרדה ו/או דיכאון קלה עד בינונית. המטופלים חולקו באופן אקראי לנטילת פרוביוטיקה (מנה יומית של 10 מיליארד חיידקים מהולים ב-100-200 חלב ללא לקטוז, משקה סויה או משקה אורז - המחוממים ל-20 מעלות) או פלסבו (מלטודקסטרין) - למשך 6 שבועות. רמת החרדה והדיכאון, התסמינים הסומטיים הנלווים, תסמיני IBS ואיכות החיים הוערכו בתחילת המחקר, לאחר 6 שבועות של נטילת התוסף ולאחר 4 שבועות מעקב נוספים (סה"כ 10 שבועות). כמו כן בתחילת ובסיום המחקר נאספו דגימות צואה ושתן ובוצעה הדמיה מוחית (fMRI) להערכת דפוסי הפעילות המוחית. נמצא כי בקבוצת הפרוביוטיקה שיעור המשתתפים עם שיפור בתסמיני הדיכאון היה גבוה יותר בהשוואה לפלסבו (14/22 לעומת 7/22, p=0.04). לא נמצאה השפעה לפרוביוטיקה על רמת החרדה או על תסמיני IBS, אולם בקבוצת הפרוביוטיקה חלה עלייה משמעותית יותר במדד איכות החיים. מההדמיה המוחית עולה כי נטילת הפרוביוטיקה תרמה להפחתת התגובה לגירוי רגשי שלילי במספר אזורים במוח, ממצא המצביע על כך שההשפעה המיטיבה של פרוביוטיקה קשורה בוויסות הייצור של מוליכים עצביים הקשורים בתגובת דחק. הערת המערכת: העובדה שלא חל שיפור בכל המדדים שנבדקו מדגימה שלא כל מחקר שנערך בשיתוף ובמימון חברה מסחרית בעלת אינטרסים (במקרה זה "נסטלה") הינו מחקר מוטה ובעייתי. 

 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28483500

חזרה לתחילת המחקרים

 

מגנזְיום

מחקרים | מנגנוני פעולה

מחקרים

בסקירה שיטתית (2020) נבדק הקשר בין רמת המגנזיום לבין הפרעות נפשיות והוערכה היעילות הטיפולית של תוספי מגנזיום. החוקרים מסבירים כי למגנזיום מגוון תפקידים במערכת העצבים המרכזית, כאשר מחקרים שונים הדגימו את יעילותו בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות ומצאו רמות מגנזיום נמוכות יותר במצבים של הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון. בסקירה נכללו 32 מחקרים תצפיתיים או התערבותיים, בהם נבדק הקשר בין חשיפה למגנזיום לבין הפרעות דיכאון (18 מחקרים), הפרעות חרדה (4 מחקרים), ADHD (4 מחקרים), אוטיזם (4 מחקרים), OCD (מחקר אחד), סכיזופרניה (מחקר אחד) והפרעות אכילה (מחקר אחד). 

להלן הממצאים העיקריים:

• ב-12 מחקרים זוהו רמות מגנזיום נמוכות יותר בקרב משתתפים הסובלים מתסמיני דיכאון. 

• מבין 5 מחקרים בהם נבדקה היעילות של מגנזיום להקלה על דיכאון, ב-3 מחקרים נמצאו תוצאות חיוביות וב-2 מחקרים לא נמצאה השפעה מובהקת. 

• לא נמצאו קשרים משמעותיים בין רמת המגנזיום לבין הפרעות חרדה, אולם בשני מחקרים נמצא קשר בין רמת המגנזיום לבין שיפור בתסמיני חרדה וסטרס. 

• בשני מחקרים נמצא קשר בין רמות מגנזיום נמוכות לבין ADHD.

• מבין 3 מחקרים, רק במחקר אחד נמצא קשר בין רמת מגנזיום נמוכה לבין אוטיזם.

• לא נמצאו קשרים ברורים בין רמת המגנזיום וסכיזופרניה או הפרעות אכילה. 

החוקרים מסכמים כי מהסקירה עולים ממצאים שאינם חד משמעיים, הן בהתייחס לקשר בין רמת המגנזיום לבין הפרעות נפשיות שונות, והן בהתייחס ליעילות הטיפולית של מגנזיום. יחד עם זאת, הממצאים כן מצביעים על הפוטנציאל להשפעה מיטיבה של תוספי מגנזיום ונדרשים מחקרים נוספים להערכת היעילות של מגנזיום - לבד או בשילוב טיפול תרופתי כגון נוגדי דיכאון. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32503201/

סקירה שיטתית (2017) שכללה 18 מחקרים קליניים, הציגה את היעילות הטיפולית של תוספי מגנזיום מסוג ציטראט, לקטאט ואוקסיד על חרדה ו"מצוקה סובייקטיבית" בקרב משתתפים עם הפרעת חרדה מתונה. עם זאת, בשל העדר מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים איכותיים, המסקנות אינן חד משמעיות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28445426

במחקר קליני אקראי ומבוקר (2017) שנערך בקרב 26 נבדקים מבוגרים בגיל ממוצע של 52 הסובלים מדיכאון ומתסמינים נלווים של חרדה, נמצא כי נטילת מגנזיום כלוריד במינון יומי של 248 מ"ג ליום למשך 6 שבועות הובילה לשיפור מובהק (P<0.001) עם ירידה של 56% (6 נקודות) במדד (PHQ-9 (Patient Health Questionnaire-9 - מדד להערכת דיכאון, ושיפור מובהק (P<0.001) עם ירידה של 52% (4.5 נקודות) במדד GAD-7) Generalized Anxiety Disorder-7 – מדד להערכת חרדה).

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28654669

בשני מחקרים קליניים (1987-1988), נבחנה ההשפעה של נטילה יומית של 300 מ"ג מגנזיום לקטאט בתוספת של 750 מ"ג ויטמין B6, למשך 6 שבועות, בקרב אנשים עם הפרעת חרדה מתונה, בהשוואה לתרופה נוגדת חרדה Lorazepam. הממצאים מדגימים ירידה משמעותית ברמות החרדה ובתסמינים בקרב כל המשתתפים, ללא הבדלים משמעותיים בין סוגי הטיפולים.בניתוח משני של נתונים ממחקר אקראי מבוקר (2021) נבדקה ההשפעה של תוסף מגנזיום, עם או בלי ויטמין B6, על הבריאות הנפשית. במחקר נכללו 264 משתתפים בריאים בגילאי 18-50 מארבעה מרכזים רפואיים בצרפת, אשר סבלו מרמת סטרס בינונית עד גבוהה ורמת מגנזיום נמוכה (0.66-0.84 מילימול/ליטר). המשתתפים חולקו אקראית לקבלת תוסף המכיל 300 מ"ג מגנזיום ו-30 מ"ג ויטמין B6 (Magne Bִ6®) או 300 מ"ג מגנזיום בלבד (®Magnespasmyl) למשך שמונה שבועות. במאמר קודם הראו החוקרים, כי בקרב המשתתפים שנטלו את התוסף המשולב חל שיפור גדול יותר ברמת הסטרס, בהשוואה למשתתפים שנטלו תוסף מגנזיום בלבד. בניתוח הנוכחי נבדקה ההשפעה של ההתערבות על מדדי דיכאון, חרדה ואיכות החיים. נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור במדדי הדיכאון והחרדה בהשוואה לנתוני הבסיס, בעיקר בארבעת השבועות הראשונים להתערבות. בנוסף, במהלך תקופת ההתערבות חל שיפור במדד איכות החיים בשתי הקבוצות. בקבוצת הטיפול המשולב בלבד נצפה שיפור בתפיסת המשתתפים לגבי יכולתם לבצע פעילות גופנית שגרתית. מסקנת החוקרים היא כי נטילת תוסף מגנזיום, עם או בלי ויטמין B6, עשויה לתרום לשיפור מצב הרוח ואיכות החיים בקרב הסובלים מרמת סטרס גבוהה וחסר מגנזיום. מכאן, ממצאי המחקר מצביעים על התרומה של מתן תוספי מגנזיום למבוגרים במצבי סטרס ועם רמות מגנזיום נמוכות בדם, לשיפור מצב הרוח ואיכות החיים. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33864354/

 

מנגנוני פעולה

המנגנונים המיוחסים לפעילות של מגנזיום בטיפול בחרדה כוללים: דיכוי ציר היפותלמוס-היפופיזה (HPA); העלאת הפרשת ההורמון CRH מן הגרעין הפאראוונטריקולרי במוח (PVN); העלאת רמות הורמון ACTH בפלזמה וכן באמצעות ביטוי מוגבר של קולטני NMDA ו-BDNF והגברת הפלסטיות הסינפטית בקרוטקס הפריפרונטלי.

לקריאה בהרחבה אודות מנגנוני הפעולה של מגנזיום בטיפול בחרדה ולמחקרים בנושא - ראו כאן.

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

ארומתרפיה

כללי | לבנְדר

 

כללי

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים (2022) הוערכה היעילות של ארומתרפיה לשיפור תסמינים של חרדה, סטרס, הפרעות שינה, עייפות וכאב בקרב מטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית. בסקירה נכללו 52 מחקרים בהם נעשה שימוש בסוגים שונים של שמנים אתריים, השכיחים ביותר היו לבנדר (56% מהמחקרים), ורד (12% מהמחקרים) ומנטה (6% מהמחקרים). באופן כללי נמצאו עדויות התומכות בהשפעה המיטיבה של ארומתרפיה בקרב מטופלים עם מצבים קרדיווסקולריים שונים, בעיקר בהתייחס להקלה על חרדה ולשיפור איכות השינה. לדוגמא:

• הרחה של שמן לבנדר במשך 5 דקות לפני צנתור תרמה להפחתת רמת החרדה.
• הרחה של שתי טיפות שמן מליסה תרמה לירידה אקוטית בתחושת הסטרס וקצב הלב.
• הרחה של 15 טיפות שמן ורד 3 פעמים כל 8 שעות לפני צנתור הייתה מלווה בירידה ברמת החרדה ובלחץ הדם הסיסטולי.  
• הרחה של 0.2 מ"ל שמן מנטה למשך 20 דקות לפני צנתור הייתה מלווה בירידה ברמת החרדה.
• מתן שתי טיפות שמן מנטה לפני ואחרי ניתוק ממכונת הנשמה תרם להפחתת בחילות והקאות בקרב מטופלים לאחר ניתוח לב.

החוקרים מסכמים כי ארומתרפיה עשויה להוות אסטרטגיה תומכת יעילה למטופלים עם מצבים קרדיווסקולריים שונים, בעיקר בשימוש אקוטי להקלה על תחושת חרדה וסטרס ולשיפור איכות השינה.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35646155/

במחקר אקראי מבוקר (2022) נבדקה ההשפעה של שמנים אתריים על תסמינים של תאבון, חרדה, עייפות ובחילה בקרב חולי סרטן. במחקר נכללו 248 משתתפים עם סרטן במערכת העיכול, עם גידולים נוירואנדוקריניים ממאירים או סרטן עור המקבלים טיפול נוגד סרטן תוך-ורידי. המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות המחקר: שימוש בשמן ברגמוט, שמן קמומיל או שמן גינג'ר, או לקבוצת הביקורת שקיבלה שמן שקדים. כל המשתתפים התבקשו להריח כדור צמר גפן עם 7 טיפות מהשמן שלוש פעמים ביום למשך שבוע. במהלך תקופת ההתערבות המשתתפים תיעדו את רמת התסמינים בין 0 ל-10. את המחקר השלימו 147 משתתפים. באופן כללי חומרת התסמינים הייתה נמוכה יחסית. מהתוצאות עולה כי רק לשימוש בשמן ג'ינג'ר הייתה השפעה מיטיבה, ללא השפעה מובהקת להתערבות בקבוצות האחרות. ספציפית, בהשוואה לשמן שקדים הרחה של שמן ג'ינג'ר הייתה קשורה ברמות נמוכות יותר של חרדה ועייפות. החוקרים מסכמים כי הרחה של שמן ג'ינג'ר הייתה בעלת השפעה מיטיבה על תסמיני חרדה ועייפות בקרב חולי סרטן, בעיקר סרטן במערכת העיכול. המחקר מומן על ידי מענקים בלתי תלויים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35788739/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2020) הוערכה היעילות של התערבויות לא תרופתיות להקלה על חרדה בקרב נפגעי כוויות. בסקירה נכללו 20 מחקרים (בהם 1,284 מטופלים), אשר בחנו 7 התערבויות: טיפול במוסיקה, טיפול מבוסס מכשור (מציאות מדומה או גרייה חשמלית מוחית), היפנוזה, עיסוי, טכניקות הרגעה, מגע טיפולי, וארומתרפיה. קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי ב-15 מהמחקרים, פלסבו בשלושה מחקרים ואסטרטגיות של הפחתת סטרס או הרגעה בשני מחקרים. נמצא כי בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, השפעה מיטיבה על רמת החרדה נמצאה עבור הטיפול במוסיקה, עיסוי, היפנוזה, טכניקות הרגעה, גרייה חשמלית מוחית ומגע טיפולי. לא נמצאה השפעה למציאות מדומה או לארומתרפיה. החוקרים מציינים כי נמצאה הטרוגניות גדולה בין המחקרים, ורק במחקר אחד דווח על היבטים של בטיחות. הם מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, בשל המגבלות המתודולוגיות לא ניתן להמליץ באופן ברור על התערבויות אלה לטיפול בנפגעי כוויות, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס את היעילות הקלינית.  

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32147030/

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים (2019) הוערכה היעילות והבטיחות של קמומיל גרמני Matricaria recutita וקמומיל רומאי Chamaemelum nobile להקלה על חרדה ולשיפור איכות השינה. בסקירה נכללו 12 מחקרים, בהם 965 משתתפים. בחמישה מחקרים הוערכה ההשפעה על תסמיני חרדה, בשני מחקרים - על הפרעת חרדה מוכללת, בשישה מחקרים - על איכות השינה ובמחקר אחד - על נדודי שינה (אינסומניה). במחקרים נכללו משתתפים, הסובלים ממגוון מצבים בריאותיים - כולל כאבי מחזור, לידה, קשישים, מחלת כליות כרונית, סרטן וגיל המעבר. בתשעה מהמחקרים נעשה שימוש בקמומיל בנטילה פומית במינון 400 מ"ג עד 2 גרם ליום, ובשלושת המחקרים האחרים נעשה שימוש בשמן קמומיל בהרחה או בעיסוי או בג'ל לשימוש חיצוני. בניתוח כולל של הממצאים קמומיל לא נמצא יעיל להקלה על תסמיני חרדה (שלושה מחקרים) או נדודי שינה (מחקר אחד). עם זאת, נטילת קמומיל הובילה לשיפור במצבים של הפרעת חרדה מוכללת וכן לשיפור באיכות השינה. בשלושה מהמחקרים דווח על השפעות שליליות קלות בשתי הקבוצות, ללא הבדל מובהק בהשוואה לפלסבו. החוקרים מסכמים כי קמומיל עשוי להיות יעיל במצבים של הפרעת חרדה מוכללת ולשיפור איכות השינה, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את הממצאים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31006899

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה (2018) הוערכה היעילות של ארומתרפיה להקלה על תסמינים פסיכולוגיים בקרב נשים מבוגרות. בסקירה נכללו ארבעה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של עיסוי ארומתרפי (תערובות שונות של שמנים ארומטיים) בהשוואה לקבוצת ביקורת, שקיבלה עיסוי ללא שמנים ארומטיים או שלא קיבלה כל טיפול. ניתוח כולל של הממצאים מצביע על התרומה של עיסוי ארומתרפי להקלה על תסמינים פסיכולוגיים כגון חרדה ודיכאון, אולם במחקר אחד לא נמצאה השפעה על תסמיני עצבנות. החוקרים מסכמים כי עיסוי ארומתרפי עשוי להיות אסטרטגיה יעילה להקלה על חרדה ודיכאון בקרב נשים בגיל המעבר, אולם נדרשים מחקרים נוספים להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח, תוך הקפדה על האיכות המתודולוגית והימנעות מהטיות אפשריות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30202763

בסקירה שיטתית,(2019) בה נכללו שלושה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 160 חולים המקבלים טיפול פליאטיבי, לא נמצא יתרון לעיסוי בשמנים אתריים, לעומת עיסוי רגיל, להקלה על חרדה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30817616

בסקירה (2020) מפורטים הממצאים הפרה-קליניים והקליניים בנוגע להשפעה של שמנים אתריים על מערכת העצבים המרכזית, במטרה לבחון את הפוטנציאל לטיפול בהפרעות נפשיות. החוקרים מדגישים כי לרכיבים הפעילים השפעה סינרגטית, ולכן בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של שמנים אתריים בלבד, ולא של רכיביהם הפעילים. במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים לגבי הפעילות הפרמקולוגית ומנגנוני הפעולה המולקולריים הקשורים בהשפעה הנוירולוגית של מגוון שמנים אתריים, כולל שמן לבונה (Boswellia), ילנג ילנג (Cananga odorata), קינמון (Cinnamomum verum), נרולי (Citrus aurantium), ברגמוט (Citrus bergamia), תפוז מתוק (Citrus sinensis), עשב לימון (Cymbopogon citratus), לבנדר (Lavandula angustifolia), אשכולית (Citrus paradisi), גרניום (Pelargonium graveolens), ורד (Rosa damascena), רוזמרין (Rosmarinus officinali), מרווה מרושתת (Salvia sclarea), קמומיל רומאי (Anthemis nobilis), פצ'ולי (Pogostemon cablin), מנטה (Mentha piperita), ומרווה רפואית (Salvia officinalis). 

מחקרים אלה הדגימו מגוון רחב של תגובות נוירולוגיות לשמנים אתריים, שהובילו להשפעה נוגדת חרדה, נוגדת דיכאון, מרגיעה ונוגדת פרכוסים. במודלים של חיות מעבדה זוהתה מעורבות של מוליכים עצביים בפעילות ובהשפעה על המוח של שמנים אתריים. במחקרים קליניים נמצאה השפעה לשמנים אתריים על מדדים פיזיולוגיים, כגון לחץ דם, קצב לב, קצב נשימה, דפוס גלי המוח ורמת קורטיזול, ובהתאמה לכך זוהתה השפעה על מדדים פסיכולוגיים. החוקרים מסכמים כי למרות הממצאים המבטיחים, נדרשים מחקרים קליניים נוספים להערכת ההשפעה של שמנים אתריים על מערכת העצבים, כבסיס לפיתוח טיפולים חדשניים להפרעות כגון דיכאון, חרדה ודמנציה.   

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32860651/

בסקירה (2018) מוצגים הממצאים העדכניים, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, לגבי ההשפעה של שמנים אתריים ורכיביהם הפעילים על פעילות ה-GABA ותעלות הנתרן במערכת העצבים המרכזית; השפעה זו עשויה לגרום להקלה על הפרעות נוירולוגיות, בדגש על כאב וחרדה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29724056

במחקר כפול סמיות מבוקר פלסבו (2019) הוערכה היעילות של שמן אתרי נרולי (Citrus aurantium) להקלה על חרדה, בקרב מטופלים עם תסמונת כלילית חדה, המאושפזים בבית חולים באיראן. במחקר נכללו 140 מטופלים בני 57 בממוצע, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו יומיים לאחר האשפוז שמן נרולי בהרחה, 30% שמן מהול בפרפין במינון 1.5 מ"ל על פיסת בד למשך 20 דקות שלוש פעמים ביום. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול דומה בפרפין בלבד. נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה ירידה מובהקת במדד להערכת רמת החרדה, ללא ירידה משמעותית בקבוצת הפלסבו (p<0.0001). לא נצפו השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. החוקרים מסכמים כי טיפול ארומתרפי בשמן נרולי יעיל ובטוח להקלה על חרדה בקרב מטופלים עם תסמונת כלילית חדה. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31211612

במחקר אקראי מבוקר, (2019) בו נכללו 31 סטודנטים לסיעוד העומדים בפני בחינה חשובה, לא נמצאה יעילות לשמן אתרי לימון בהרחה להקלה על חרדת בחינות. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30747778

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה ההשפעה של ארומתרפיה וטכניקת הרגעה להקלה על חרדה מכאב בקרב נפגעי כוויות. החוקרים מסבירים כי חרדה מכאב הינה תופעה שכיחה בקרב נפגעי כוויות, המתוארת כתחושה של פחד וציפייה לכאב כתוצאה מהטיפול. במחקר נכללו 132 מטופלים, המאושפזים בבית חולים באיראן ואשר חולקו באופן אקראי ל-4 קבוצות. הקבוצות קיבלו, בנוסף לטיפול הרפואי, את אחת האפשרויות הבאות: 

• ארומתרפיה בלבד - הרחה של שמן אתרי ורד במינון 5 טיפות בריכוז 40% על פיסת בד שהוצמדה לחולצת המטופל
• טכניקת הרגעה בלבד
• שילוב של ארומתרפיה וטכניקת הרגעה
• קבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות

כל ההתערבויות נערכו פעם ביום למשך 20 דקות לפני החלפת החבישות, במשך שלושה ימים רצופים. בשלושת הימים החרדה מכאב נמדדה בשלוש נקודות זמן – לפני ההתערבות והחלפת החבישות (T1), לאחר ההתערבות ולפני החלפת החבישות (T2) ולאחר החלפת החבישות (T3). באופן כללי נמצא כי לאחר ההתערבות (T2) חלה ירידה מובהקת בציון החרדה מכאב בשלושת קבוצות ההתערבות, כאשר הירידה הייתה הגדולה ביותר בקבוצת הטיפול המשולב. מגמה דומה נמצאה גם עבור הציונים בשלושת הימים לאחר החלפת החבישות (T3). החוקרים מסכמים כי השילוב של ארומתרפיה וטכניקת הרגעה היה יעיל להקלה על חרדה מכאב בקרב נפגעי כוויות, בהשוואה לכל אחד מהטיפולים בנפרד וכן בהשוואה לקבוצת הביקורת.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30948278

במחקר אקראי מבוקר (2019) הוערכה היעילות של שמן אתרי ורד להקלה על חרדה בקרב מטופלים לקראת ניתוח מעקפים. במחקר נכללו 66 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת. המשתתפים בקבוצת ההתערבות התבקשו להריח 3 טיפות שמן ורד בריכוז 4% למשך 10 דקות בלילה שלפני הניתוח ושעה לפני הניתוח, ללא כל התערבות בקבוצת הביקורת. רמת החרדה נמדדה לפני הניתוח ו-30 דקות אחריו באמצעות המדד Spielberger’s Anxiety Inventory.החוקרים מראים כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בהתייחס לרמת החרדה לפני או אחרי הניתוח. אולם, על מנת לאשש את המסקנה יש לבחון את ההשפעה בקרב מספר גדול יותר של משתתפים תוך שימוש בשמן ורד בריכוזים נוספים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30712728

במחקר מבוקר (ספטמבר 2015), אשר פורסם בכתב עת לרפואה משלימה, הוערכה ההשפעה של שמן אתרי עשב לימון להפגת חרדה.במחקר השתתפו 40 מתנדבים בריאים (גברים) אשר חולקו אקראית ל-4 קבוצות המחקר: שמן אתרי עשב לימון בהרחה במינון נמוך או גבוה (3 או 6 טיפות), ושתי קבוצות ביקורת שקיבל שמן עץ התה בהרחה או מים מזוקקים ללא ארומה (3 טיפות כל אחד). מיד לאחר ההרחה כל משתתף התבקש לבצע מטלה ניסויית הגורמת למצב של סטרס (Stroop Color-Word Test).נמצא כי במשתתפים שנחשפו לעשב לימון, בשני המינונים, רמת החרדה והמתח הייתה נמוכה יותר בהשוואה לשתי קבוצות הביקורת. בנוסף, למרות שהמשתתפים בקבוצת עשב הלימון הראו חרדה בתגובה למטלה, ההתאוששות ממצב זה הייתה מהירה יותר (5 דקות) בהשוואה למשתתפים האחרים. לא נמצאה השפעה לטיפול על התגובה הפיזיולוגית, בדומה לממצאים קודמים בנוגע להשפעה של תרופות מרגיעות (דיאזפאם). החוקרים מסכמים כי גם חשיפה קצרה לשמן עשב לימון עשויה להיות בעלת השפעה מרגיעה במצבי חרדה.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26366471

במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי (אפריל 2016) נבדק השימוש בארומתרפיה על ידי אחיות להקלה על כאב, בחילה וחרדה - במצבים אקוטיים בבית חולים. במחקר נעשה שימוש ברשומות הרפואיות של עשרה בתי חולים, השייכים לרשת Allina Health בארה"ב. בתקופת המחקר זוהו 10,262 אשפוזים, בהם שימוש בארומתרפיה על ידי האחיות נעשה כחלק מתכנית הטיפול (בעיקר בקרב נשים לבנות). בכ-75% מהמקרים נעשה שימוש בארומתרפיה באמצעות הרחה, כאשר השמנים השכיחים ביותר בהם נעשה שימוש כוללים לבנדר (50%), ג'ינג'ר (21%), מיורן מתוק (12%), מנדרינה (9%) ותערובת שמנים (7%). השמן, שנמצא היעיל ביותר להקלה על כאב, היה מיורן מתוק. שמן ג'ינג'ר היה היעיל ביותר להקלה על בחילה ושני השמנים - ג'ינג'ר ומיורן מתוק - נמצאו היעילים ביותר להקלה על חרדה.החוקרים מסכמים כי השימוש בארומתרפיה היה קשור בשיפור קליני מובהק, וקוראים להמשיך ולבחון את היעילות של שמנים נוספים, צורות שימוש שונות ואת ההשפעה בקרב קבוצות אוכלוסייה אחרות.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27062964

במאמר (יוני 2015) מתוארת תכנית פיילוט המשלבת מדיטציית מיינדפולנס וארומתרפיה לעידוד תהליך הריפוי ולהתמודדות עם מתח וחרדה בקרב מטופלים פסיכיאטריים באשפוז.התכנית נמשכה 5 חודשים והשתתפו בה 32 מטופלים עם הפרעות מצב רוח. המטופלים השתתפו במפגשים שבועיים של שעה אשר חולקו ל-4 חלקים של רבע שעה: בחלק הראשון בוצעה הערכה ראשונית של רמת המתח והחרדה, לאחר מכן המשתתפים הונחו לבצע מדיטציית מיינדפולנס - בחלק האחד התמקדות בנשימות ובחלק השני התמקדות במודעות לגוף. בחלק האחרון של המפגש נערך דיון קבוצתי והערכה חוזרת של רמת המתח והחרדה. כל המפגשים נערכו בחדר עם תאורה מעומעמת בו הופץ ניחוח ארומתרפי. נמצא כי לאורך התכנית המשתתפים דיווחו על ירידה ממוצעת של 32.9% ברמת המתח ו-32.6% ברמת החרדה. כמו כן, 98.8% מהמשתתפים דיווחו על ירידה הן של רמת המתח והן של רמת החרדה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתכנית המשלבת מדיטציית מיינדפולנס וארומתרפיה הינה אסטרטגיה בעלת עלות-תועלת גבוהה לשיפור תחושת המתח והחרדה בקרב מטופלים פסיכיאטריים.
הערת המערכת: יש לשים לב כי מדובר בתוכנית פיילוט ולא במחקר עם קבוצת ביקורת. 

https://pdfs.semanticscholar.org/6268/f2d539d17cf06B2c48a7e346a2f9a8b97593.pdf

 

חזרה לתחילת המחקרים

 

לבנְדר

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים קליניים (2019) הוערכה היעילות של לבנדר, בכל צורת שימוש, לטיפול ולהקלה על חרדה. בסקירה נכללו 90 מחקרים, מהם 65 מחקרים אקראיים מבוקרים, כאשר בניתוח הכמותי נכללו 37 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 3,964 משתתפים. השימוש השכיח ביותר היה בשמן לבנדר בהרחה (ב-33 מחקרים אקראיים מבוקרים), כאשר במחקרים נוספים נעשה שימוש בשמן לבנדר בשימוש חיצוני (עיסוי) או בבליעה. השימוש בשמן לבנדר היה אקוטי או כרוני. במרבית המחקרים נעשה שימוש בזן L. Angustifolia, וכן נעשה שימוש בזנים L. Hybrida ו- L. Stoechas. במחקרים השונים קבוצת הביקורת קיבלה את הטיפול הסטנדרטי/פלסבו/טיפול אחר או לא קיבלה כל התערבות. 

להלן הממצאים העיקריים:

• בניתוח איכותי של כלל המחקרים נמצא כי ב-71 מהמחקרים דווח על תוצאה חיובית בהתייחס לשימוש בלבנדר לטיפול בחרדה. 

• בניתוח הכמותי נמצא כי שמן לבנדר בהרחה היה יעיל להקלה על חרדה, כפי שנבדק באמצעות מדדים שונים, אולם לא נמצאה השפעה מובהקת על לחץ הדם כמדד פיזיולוגי לחרדה. 

• נמצאה השפעה מיטיבה על רמת החרדה לשימוש בכמוסות שמן לבנדר (Silexan) במינון 80 מ"ג/יום למשך 6 שבועות לפחות, וכן לעיסוי בשמן לבנדר. 

• המחקרים היו מאופיינים בהטרוגניות גבוהה ובאיכות מתודולוגית נמוכה. 

החוקרים מסכמים כי באופן כללי ישנן עדויות מבוססות ליעילות של כמוסות שמן לבנדר להקלה על חרדה, וכן עדויות המצביעות על היעילות של שמן לבנדר בהרחה או בעיסוי. ניכר כי הטיפול בשמן לבנדר הינו בטוח וזמין ולכן עשוי להוות אפשרות לטיפול בחרדה במצבים קליניים מסוימים, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים ולבסס את בטיחות הטיפול.  

החוקרים מדווחים על העדר מימון למחקר. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31655395/

מטה-אנליזה (יוני 2015) לבדיקת היעילות של שלושה מוצרים צמחיים מסחריים, מוצר המבוסס על שמן לבנדר לטיפול בהפרעות חרדה, מוצר המבוסס על מיצוי היפריקום לטיפול בדיכאון קליני ומוצר המבוסס על גינקו בילובה לטיפול בדמנציה ואלצהיימר. עבור כל מוצר בוצע ניתוח כולל של 4 מחקרים מבוקרים בהם השתתפו חולים מעל גיל 60.נמצא כי כל שלושת המוצרים היו יעילים יותר בהשוואה לפלסבו לטיפול בהתוויה אליה נועדו. החוקרים מסכמים כי שלושת המוצרים הינם יעילים ובטוחים לשימוש ומהווים אלטרנטיבה לטיפול התרופתי המקובל.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26092515

 

סקירה שבוצעה באוסטריה (אוגוסט 2013) נועדה לבחון את היעילות והבטיחות של כמוסות שמן לבנדר הנמכרות כמוצר מסחרי תחת השם Silexan להקלה על תסמיני חרדה.מסקירת 7 מחקרים קליניים נמצא כי מוצר זה הינו יעיל להפחתת רמת החרדה בקרב הסובלים מהפרעת חרדה מוכללת או מהפרעת חרדה תת-קלינית ולהקלה על תסמינים נלווים כגון הפרעות שינה, תחושות כאב וירידה באיכות החיים המוצר נמצא בטוח לשימוש ומלבד הפרעות עיכול קלות לא נמצאו תופעות לוואי או תגובות בין-תרופתיות במינון של 80 או 160 מ"ג.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23808618

במחקר אקראי מבוקר (2021) הוערכה היעילות של דיקור אוזן ושמן לבנדר להפחתת חרדה לפני ניתוח בקרב חולי לב. במחקר נכללו 80 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות, שכללה דיקור אוזן ומריחה של שמן לבנדר (5% על בסיס שמן זית), או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. רמת החרדה ולחץ הדם נמדדו לפני ההתערבות ו-30 דקות אחריה. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקבוצת ההתערבות רמת החרדה הכללית הייתה נמוכה יותר ושיעור המשתתפים אשר דיווחו על הצלחת ההתערבות היה גבוה יותר (87% לעומת 66%). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות ברמת החרדה הספציפית לטיפול או בלחץ הדם. החוקרים מסכמים כי השילוב של דיקור אוזן ושמן לבנדר נמצא יעיל להפחתת חרדה לפני ניתוח, ויש להמשיך ולחקור את היעילות במחקרים נוספים.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35085018/

במחקר אקראי מבוקר (ספטמבר 2016) נבדקה היעילות של שמן אתרי לבנדר להפחתת חרדה בקרב נשים לפני ניתוח שד. במחקר נכללו 93 נשים מעל גיל 18, אשר חולקו אקראית לטיפול בשמן לבנדר או בשמן טבעי לא ארומטי (תערובת שמנים הכוללת שמן חמניות, שמן חריע, שמן נר הלילה, שמן חוחובה ושמן סויה). שתי הקבוצות קיבלו 2 טיפות מהשמן להרחה באמצעות מסיכת חמצן למשך 10 דקות. מדדים חיוניים (קצב לב ולחץ דם) ורמת החרדה נמדדו בתחילת המחקר ובסיומו. השאלון להערכת רמת החרדה (Speilberger State Anxiety Inventory) כלל 20 היגדים, מחציתם התייחסו לתחושות חיוביות ומחציתם לתחושות שליליות, ואותם המשתתפים התבקשו לדרג על סולם של 1-4. נ נמצא כי בשתי הקבוצות חלה עלייה מובהקת בממוצע התחושות החיוביות בהשוואה לנתוני הבסיס, עם עלייה מעט גבוהה יותר בקבוצת הלבנדר. בנוסף, בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת בממוצע התחושות השליליות. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות במדדים החיוניים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי ניתן לייחס את ההשפעה המיטיבה שנמצאה בשתי הקבוצות הן לטיפול עצמו, ובעיקר לשמן לבנדר, והן לאפקט הפלסבו הנובע ממתן תשומת לב נוספת למטופלים.
הערת המערכת: האמירה לגבי אפקט הפלסבו האפשרי הינה בעייתית, מאחר ולא בוצעה השוואה אל מול קבוצה שלא קיבלה טיפול בכלל.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27555173

מחקר אקראי מבוקר (אפריל 2014) שנועד לבדוק את היעילות של עיסוי ארומתרפי בידיים כחלק מהטיפול הסיעודי בקשישים עם כאב כרוני. במחקר השתתפו 118 קשישים מ-7 בתי אבות אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות המחקר: עיסוי ידיים עם שמן לבנדר (בריכוז של 1% בתוך שמן נשא), עיסוי ללא ארומתרפיה או שיחה עם אחות. משך העיסוי או השיחה - 20 דקות, פעמיים בשבוע במשך 4 שבועות. נמצא כי בשתי קבוצות הטיפול, עיסוי עם שמן לבנדר ועיסוי בלבד, חל שיפור מובהק ברמת הכאב בהשוואה לקבוצת הביקורת (ממוצע כאב של 12.3 ו-12.4 לעומת 16.7, p=0.036). החוקרים מסכמים כי העיסוי הינה שיטה בטוחה, פשוטה ויעילה להקלה על כאב כרוני בקרב קשישים. מחקר נוסף (ספטמבר 2015) בוצע על 30 מטופלים המאושפזים בטיפול נמרץ, אשר חולקו רנדומלית ובאופן שווה לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת. בני המשפחה של כל המטופלים שהשתתפו במחקר הונחו לבקר את המטופלים פעמיים ביום במשך 3 ימים רצופים כאשר בני המשפחה בקבוצת הטיפול קיבלו הנחיות לביצוע עיסוי באמצעות שמן ארומתרפי בידיים (5% שמן ברגמוט בנשא של שמן שקדים) במשך 5 דקות בכל ביקור. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, במטופלים שקיבלו עיסוי חל שיפור במדדים של דיכאון (ירידה בציון מ-9.2 ל-6.7, p=0.1) וחרדה (ירידה בציון מ-10.9 ל-7, p=0.002). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24733781
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26330438

ממחקר (אוגוסט 2013) עולה כי אחיות העושות שימוש בארומתרפיה לטיפול באוכלוסייה הסובלת מדמנציה, חרדה והפרעות שינה מדווחות כי שמן אתרי לבנדר עשוי להיות יעיל להפחתת אינסומניה וחרדה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24199975?dopt=Abstract

במחקר פיילוט (2018) לא מבוקר נמצא כי הנחת תחבושת עם שמן לבנדר על העור תרמה להפחתת רמת החרדה בקרב נשים לפני ניתוח שד. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30205934