שיח אברהם מצוי - Vitex agnus-castus

עודכן בתאריך 15/02/2021

Chaste Tree, Chastebrerry, Monk’s pepper

משפחה בוטנית: ורבניים - Verbenaceae

שם הסוג הבוטני (Vitex) נגזר מהמילה הלטינית vitilium (׳קליעה׳), כיוון שענפי הצמח החזקים והגמישים שימשו לקליעת סלסילות ואף גדרות.

שם המין (agnus-castus, ׳שה טהור׳) שניתן לצמח במקור על-ידי תאופרסטוס ודיוסקורידס היה ágonos (׳אי פריון׳). בחלוף הזמן נפלה ה-O משם הצמח, וזה קיבל משמעות חדשה כשהפך למילה היוונית agnós, שמשמעותה טהור או צנוע. בימי הביניים, פירות הצמח הבשלים ופרחיו שימשו כסמל לצניעות, אותו ענדו נשים בתולות.

הכינוי Monk’s pepper (׳פלפל הנזיר׳) נובע מדמיון פירות הצמח לפלפל שחור במראם ובטעמם. פירות שיח אברהם שימשו לתיבול מזון במנזרים, כדי לדכא את היצר המיני בקרב הנזירים.
שמו העברי של הצמח (שיח אברהם) נובע מהאמונה כי זהו השיח בו נתפסו קרני האיל של אברהם אבינו בסיפור עקידת יצחק.
שיח אברהם הינו בן-שיח נשיר בחורף ופורח בשלהי האביב ובקיץ. זהו שיח בגובה מטר-שניים בעל עלים ארוכים וצרים, תפרחת אופיינית בצבע כחול-לילך ופירות סגולים כהים הצומח על גדות נחלים באגן הים התיכון, בדרום אירופה ובמרכז אסיה. ישנם 250 מינים של שיח אברהם ברחבי העולם, מתוכם 16 מינים נחקרו מבחינה פרמקולוגית. בין המינים העיקריים שנחקרו נכללים Vitex agnus-castus, Vitex negundo, Vitex trifolia, Vitex rotundifolia ו-Vitex glabrata. שיח אברהם מצוי נפוץ בישראל. מין נוסף הנפוץ בארץ הוא שיח אברהם קיפח. מונוגרף זה עוסק במין Vitex agnus castus בלבד.

שיח אברהם מותר לשיווק בישראל.

חלק הצמח בשימוש

פירות / זרעים.

איכויות

טמפרטורה: ניטראלי, עם פוטנציאל מחמם.

לחות: ניטראלי.

טעם: מריר, פיקנטי.

רכיבים פעילים עיקריים

דיטרפנים (0.04-0.3% rotundifuran וכן 0.016-0.167% vitexilactone, בנוסף ל- vitetrifolin B-D, viteagnusins A-J, vitexlactam A, clerodadienols ועוד), פלבונואידים (0.02-2% casticin וכן quercetagetin, vitexin, luteolin, isovitexin, apigenin, kaempferol, orientin ועוד), שמן נדיף (כ-0.7% סך-הכל, כולל מונוטרפנים, ססקוויטרפנים, ביניהם sabinene, cineole, beta-caryophyllene, limonene, α- & β-pinene, bornyl acetate, campher ועוד), גליקוזידים אירידואידיים (כ-1%, ביניהם agnuside, aucubin, agnucastosides A-C), חומצות שומן (חומצה לינולנית, חומצה פלמיטית, חומצה אולאית, חומצה סטארית).

פעילות רפואית
מאזן הורמונאלי (נשים), מסדיר מחזור חודשי, מקדם פרוגסטרון, משכך כאב, נוגד עווית, משפר תנובת חלב, תומך בפריון, נוגד דיכאון.

התוויות
התוויות המגובות על ידי מחקרים קליניים*:
תסמונת קדם וסתית (PMS), תסמונת דיספורית קדם וסתית (PMDD), דיכאון על רקע הורמונלי,
כאבי ווסת (כאבי מחזור), מסטלגיה (רגישות בשדיים), מיגרנה, אי סדירות במחזור הווסת: היעדר מחזור חודשי (אל וסת), דימומים לא תקינים (בין וסתיים), אוליגומנוריאה (מחזור ארוך), פולימנוריאה (מחזור קצר), מנורגיה (דימום וסתי מוגבר), אי ספיקה של הגופיף הצהוב וחסר בפרוגסטרון, היפרפרולקטינמיה, שחלות פוליציסטיות, בעיות פריון בנשים בשל רמות מופחתות של פרוגסטרון והיפרפרולקטינמיה, תופעות טרום גיל המעבר (תופעות דמויות PִMS), תסמונת גיל המעבר, הנקה – ייצור מועט של חלב, אקנה (בשני המינים).

התוויות המגובות על ידי מחקרי בעלי חיים ומחקרי מעבדה*:
הגדלה שפירה של הערמונית, הפרעות שינה, תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, שיפור כושר למידה וזיכרון, אפילפסיה, כאב, סרטן, אלרגיה ואסתמה, זיהום חיידקי ופטרייתי, סוכרת, אי ספיקת כליות, מחלת כבד.

התוויות נוספות אשר טרם נחקרו:
דכאון לאחר לידה, תופעות נוספות הנובעות מחסר יחסי של פרוגסטרון או רמות גבוהות יחסית של אסטרוגן: שרירנים ברחם, אנדומטריוזיס, הפלות חוזרות, תופעות נוספות הנובעות מהיפרפרולקטינמיה: גלקטוריאה, ציסטות בשד, היפוגונדיזם. מחלות אוטואימוניות הקשורות לרמות גבוהות של פרולקטין – זאבת אדמנתית מערכתית, דלקת מפרקים שגרונית, מחלת סיוגרן, דלקת מפרקים שגרונית של גיל הילדות, פסוריאזיס עם מעורבות של המפרקים, דלקת מפרקים תגובתית (תסמונת רייטר).
*סיכום המחקרים נמצא כאן.

מינונים

קיימות שתי אסכולות שונות באשר למינון היומי המומלץ.
בגרְמניה, נהוג להשתמש במינונים יומיים נמוכים הנעים בין 33-240 מ״ג צמח יבש ליום. לעומת זאת, ברפואת הצמחים האנגלית והאמריקאית המודרנית נהוג להשתמש במינונים גבוהים, לרוב בין 500-2500 מ"ג צמח יבש ליום.
סקירה של המחקרים הקליניים שנערכו מגלה שכולם צודקים...

טווח המינונים אשר הוכח כיעיל הינו רחב מאוד ונע בין 30-1800 מ"ג צמח יבש ליום. לטבלת מקרים ומינונים ראו כאן.

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 45% אלכוהול – 1-4 מ״ל ביום. (בריכוז 1:5, 50-70% אלכוהול - 1-5 מ"ל; בריכוז 1:2 0.5-3 מ"ל; בריכוז 1:1 - 0.2-1 מ"ל)
תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית. מינון המקביל ל 200-1000 מ"ג צמח ביום.
חליטה – 1000-3000 מ"ג ביום.
בפורמולה – 15-30%.

הערות והארות למינונים:
1. אופן הנטילה – מטפלים רבים נוהגים להמליץ על נטילת שיח אברהם פעם ביום, כצמח יחיד, עם היקיצה, על קיבה ריקה. משטר שימוש זה נחשב ליעיל יותר להסדרה הורמונלית באמצעות השפעה על בלוטת יותרת המוח (היפופיזה). אופן שימוש זה אף מומלץ על-ידי מספר יצרנים גרמניים_(1-2).
כותבי מונוגרף זה שותפים אף הם להמלצה זו. יש לציין כי טרם נערכו מחקרים קליניים כדי להעריך את יעילות השימוש באופן זה לעומת השימוש כחלק מפורמולה הניטלת לאורך היום.

2. משך השימוש - משך השימוש המומלץ הינו 3 חודשים לפחות. לא ידוע על הגבלת השימוש לאורך זמן.

רגישות

קיימים דיווחים בודדים אודות תגובות אלרגיות לשיח אברהם שכללו פריחות, סרפדת, התנפחות של הפנים וקוצר נשימה_(3,4).

תופעות לוואי
ממספר סקירות של הספרות הרפואית עולה כי שיעור תופעות הלוואי לשימוש בשיח אברהם עומד על 1-2% בלבד (אינו עולה על שימוש בפלסבו או טיפולים מקובלים אחרים), וכי תופעות הלוואי הינן קלות והפיכות_(1,3,5-9).
תופעות הלוואי הנפוצות המדווחות כוללות אי נוחות עיכולית (בעיקר בחילה, כאב בטן, שלשולים) ובעיות עור (החמרה של אקנה, פריחות, סרפדת, נשירת שיער).
תופעות הלוואי המדווחות בשכיחות נמוכה יותר הינן יובש בפה, כאבי ראש, עייפות, רגזנות, דפיקות לב מואצות (טכיקרדיה), נדודי שינה ותסמינים הורמונליים כגון שינוי באורך המחזור החודשי, כאבִים בשד ועליה במשקל_(5,7,10-12).

מינון יתר

לא ידוע על תופעות הנגרמות בעקבות מינון יתר של שיח אברהם_(1,3).

אזהרות וצעדי מנע

מומלץ לערוך בדיקת פרופיל הורמונלי טרם תחילת השימוש בשיח אברהם; קיים חשש כי שימוש בשיח אברהם עלול למסך קיום פרולקטינומה (prolactinoma, גידול שפיר של יותרת המוח, שגורם להפרשה עודפת של ההורמון פרולקטין)_(1,13).

במחקרים קליניים הובחן כי נטילת שיח אברהם עלולה להחמיר כאבי מחזור עוויתיים שאינם מקושרים לתסמונת קדם וסתית (PMS). זאת ככל הנראה עקב השפּעתו המקדמת של פרוגסטרון על שחרור פרוסטגלנדינים מרירית הרחם (אנדומטריום) בשלבי הביוץ הראשונים. עם זאת, שיח אברהם בדרך-כלל יעיל לטִיפול בכאבי מחזור עוויתיים שכן מקושרים לתסמונת קדם וסתית ולשגשוג מוגבר של רירית הרחם_(1,14).

אין מניעה לשימוש ארוך טווח בשיח אברהם במינונים הרפואיים המקובלים₍₁₎.

יש להפחית או להפסיק את השימוש בשיח אברהם באם אורך מחזורי הווסת משתנים בצורה משמעותית₍₁₎.

התוויות נגד
על פי סוכנות התרופות האירופאית (EMA), היסטוריה או הימצאות נוכחית של גידולים ביותרת המוח או גידולים תלויי הורמונים כדוגמת סרטן השד, הרחם והשחלות מהווים התוויות נגד לשימוש בשיח אברהם₍₃₎.
יש לציין כי במחקר ראשוני₍₁₅₎שבוצע in silico ובמעבדה נמצא כי תמצית הידרו אתנולית של שיח אברהם מעכבת משמעותית את פעילות האנזים ארומטאז ההופך הורמונים אנדרוגניים לאסטרדיול, ולפיכך עשויה לסייע בהפחתת החשיפה של תאים סרטניים תלויי הורמונים לאסטרוגן. עם זאת, נכון לנקודת זמן זו לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצא זה.

קיימת בספרות אזהרה בנוגע לשימוש בצמח בזמן הפריה חוץ גופית₍₁₆₎, מתוך טענה שהשימוש בצמח עלול לפגוע בסיכויי קליטת עוברים ברחם. אזהרה זו מבוססת על דיווח מקרה יחיד (1994) שבו אישה שעברה טיפולי הפריה חוץ גופית ללא הורמונים החלה ליטול פורמולת צמחים שהכילה שיח אברהם לפני סבב ההפריות הרביעי ובזמן השלב הפוליקולרי המוקדם של המחזור בתחילת הסבב (לאחר שלושה סבבים שבהם מחזורי הווסת ורמות ההורמונים היו תקינים). בתיאור המקרה המקורי נכתב שהאישה נטלה תוסף המכיל שיח אברהם בלבד, אך בהתכתבות מאוחרת יותר התברר כי היא נטלה פורמולה שהכילה שיח אברהם (ובנוסף הכילה גם Viburnum opulus ו-Mitchella repens). בעקבות נטילת הצמחים נצפה גירוי יתר קל של השחלות בשלב הלוטאלי של המחזור ולמרות התפתחות עובר תקין יחיד, העובר לא נקלט ברחם ולא הושג הריון. בשל קיומם של צמחים נוספים בפורמולה לא ניתן לקשור חד משמעית בין נטילת שיח אברהם ובין אי קליטת העובר_(17-18).

השימוש בילדים ובמתבגרים מתחת לגיל 18 אינו מומלץ מפאת חוסר מידע על יעילות ובטיחות₍₃₎.

רעילות
לא ידוע על כל רעילות או נזק הנגרמים משימוש בשיח אברהם במינונים המקובלים.
לא נצפתה כל עדות לרעילות בקרב מכרסמים בנטילה פומית של 50 מ״ג תמצית שיח אברהם (ריכוז לא ידוע) לכל ק״ג משקל גוף במשך 4 שבועות, או 40 מ״ג תמצית לכל ק״ג משקל גוף במשך 26 שבועות₍₆₎.
לפי דיווח של סוכנות התרופות האירופית (EMA) ישנן שתי עדויות ממחקרי חולדות על רעילות לכבד בעקבות מתן חוזר של הצמח למשך ארבעה ו-26 שבועות, ללא ציון המקורות וללא ציון מינוני הצמח שניתנו. מאחר ששיח אברהם מותווה לשימוש של שלושה חודשים לפחות ללא הגבלת זמן, ומאחר שאין ממצאים תומכים לגבי רעילות לכבד ממחקרים קליניים או דיווחי מקרה, הוחלט ב-EMA לא להוסיף אזהרה לגבי השימוש₍₃₎.
כמו כן, טינקטורה של שיח אברהם (בריכוז 1:10) לא הדגימה השפעה מוטגנית או עקה גנוטוקסית במבדק איימס, שנערך בתנאי מעבדה וכן בנטילה בקרב בע״ח במינון המקביל ל-370 מ״ג צמח לכל ק״ג משקל גוף₍₁₉₎.
מדד רעילות LD50: נטילה פומית והזרקה תוך בטנית לחולדות ועכברים; לא הושרה מוות במינון העולה על 2 גרם תמצית שיח אברהם לכל ק״ג משקל גוף_(6,20).

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

השפעה על חילוף חומרים תרופתי

במחקר בודד שנערך בתנאי מעבדה₍₂₁₎, תמצית שיח אברהם הדגימה עיכוב של פעילות האנזימים CYP2C19, CYP3A4, CYP1A2 ו-CYP2D6.

באופן תיאורטי, השילוב עלול להשפיע על ריכוזי תרופות העוברות חילוף חומרים דרך אנזימים אלו.

לא ברורה הרלוונטיות הקלינית של ממצאים אלו.

יש לציין כי על אף שימוש נרחב בצמח, לא נרשמה עד היום אף תגובה הדדית קלינית (בין אם במחקר קליני או כדיווח מקרה) בין שיח אברהם לבין תרופות_(1,3,22).

טיפולים הורמונליים (גלולות למניעת הריון, HRT וכו׳)

יש לנקוט זהירות בשילוב שיח אברהם עם גלולות למניעת הריון ועם טיפול הורמונלי חלופי.
מקורות הרבליסטים גורסים כי מוטב להימנע_(1,14) משילוב שיח אברהם עם תרופות המכילות פרוגסטרון או טיפול הורמונלי חליפי לגיל המעבר (HRT). זאת משום שבאופן תיאורטי, קיים חשש ששימוש בצמח ישבש את פעילותם של טיפולים אלו_(1,4,23-26).
אך במספר מחקרים קליניים שיפורטו להלן לא נצפתה הפרעה לפעילות התרופות ולא ניכר כי פעילות התרופות משבשת את פעילות הצמח:
במחקר קליני₍₂₇₎ כפול סמיות מבוקר פלסבו רב מרכזי בו השתתפו 162נשים שסבלו מתסמונת קדם וסתית, ובו 22.7% מכלל המשתתפות נטלו גלולות למניעת הריון במקביל לטיפול באמצעות תמצית שיח אברהם (במינון של 8, 20 או 30 מ״ג ביום מתמצית הנקראת ZE440, המתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin) במשך שלושה חודשים, לא נצפתה הפרעה לפעילות התרופות.
כמו כן, במחקר פרוספקטיבי₍₂₈₎ פתוח ובלתי מבוקר (2000), 13 מתוך 43 נבדקות שאובחנו כסובלות מתסמונת קדם וסתית ונטלו תמצית שיח אברהם (ZE440 המתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin) במינון 20 מ"ג (מינון שווה ערך ל- 180 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה חודשים, נטלו גלולות למניעת הריון במקביל. לא נצפו הבדלים בין הנבדקות שנטלו גלולות למניעת הריון לבין נבדקות שלא נטלו גלולות. הטיפול נסבל היטב ולא דווח על תופעות לוואי חריגות, למעט נבדקת אחת שפרשה מהמחקר בעקבות תלונות על עייפות וכאב ראש.
במחקר פרוספקטיבי₍₂₉₎ (1999) נוסף שנערך בקרב 132 נשים הסובלות מ-PMS שמחציתן נטלו גלולות למניעת הריון, מתן תמצית שיח אברהם במינון 20 מ"ג ליום (ריכוז 6-12:1 מינון שווה ערך ל-180 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה חודשים שיפר את התסמינים ביותר ממחצית מהנשים. לא נמצא הבדל מובהק בהשפּעת הצמח בקרב נשים שנטלו גלולות בהשוואה לנשים שלא נטלו גלולות.
יש לציין כי מסקר₍₃₀₎ שנערך בקרב 149 הרבליסטים ברחבי בריטניה עולה כי הצמח נמצא בטוח לשילוב במינונים נמוכים לצד שימוש בגלולות למניעת הריון. 94% מהמטפלים ציינו כי לא נתקלו בתגובה הדדית בין שיח אברהם לבין כל תרופה קונבנציונאלית, בעוד רק 70% מתוכם העידו כי נמנעו מרישום של הצמח בשילוב עם תרופות קונבנציונאליות המכילות אסטרוגן או פרוגסטרון.

התקן תוך רחמי (IUD)

מחקר קליני₍₃₁₎ השוואתי כפול סמיות ומבוקר (2013) שנערך בקרב 84 נשים (טווח גילאים 15-40), הדגים שנטילה של תמצית שיח אברהם מן היום הראשון של המחזור ועד היום השמיני במשך ארבעה חודשים יעילה כמו חומצה מפנימית (mefenamic acid) בהפחתת דימום וסתי מוגבר עקב שימוש בהתקן תוך רחמי (הפחתת של 47.6% בעוצמת הדימום בהשוואה למצב הבסיס בקבוצת שיח אברהם לעומת הפחתה של 52% בקבוצת החומצה המפנימית). לא נצפתה ירידה ביעילות ההתקנים בעקבות השימוש בצמח ולא דווח על תופעות לוואי לא רצויות.

אנטגוניסטים או אגוניסטים לקולטני דופאמין (תרופות אנטי-פסיכוטיות או תרופות לטיפול בפרקינסון)

יש לנקוט זהירות בשילוב שיח אברהם עם טיפולים אלו.

עקב השפּעתו הדופימנרגית של הצמח, באופן תיאורטי, נטילת שיח אברהם עלולה לשבש את פעילות התרופות_(14,32-37).

לא קיימים מחקרים קליניים או דיווחי מקרה בנושא.

הריון
עקב מחסור במידע קליני מספק, יש לנקוט זהירות רבה ולהשתמש בשיח אברהם, בעת הצורך, בתחילת ההריון בלבד וזאת למטרת מניעת התנוונות מוקדמת של הגופיף הצהוב_(1,4,14).
סקירה₍₂₆₎ (2008) שבחנה את יעילות ובטיחות השימוש בשיח אברהם בהריון ובהנקה מצאה כי ישנן עדויות קליניות לכך שהכנה הומיאופתית של שיח אברהם העלתה במובהק את רמות הפרוגסטרון בשלב הלוטאלי. בנוסף ישנן עדויות מחקריות פרה-קליניות לכך שלמיצויים של שיח אברהם השפעה אסטרוגנית ופרוגסטרונית. כמו כן, לפי הספרות ההרבליסטית קיים שימוש בצמח בשליש הראשון של ההריון על מנת למנוע הפלות בקרב נשים עם רמות נמוכות של פרוגסטרון, אך לא בוצעו מחקרים התומכים ביעילות הצמח במניעת הפלות. לפיכך, מסקנת החוקרים היא שבטיחות השימוש בשיח אברהם במהלך ההיריון אינה ברורה דיה ונחוצים מחקרים קליניים איכותיים להבהרת הנושא.
מקורות מסורתיים מוקדמים_(2,14,33,38) ממליצים שלא להשתמש בצמח כלל במהלך ההריון, בטענה שלצמח מיוחסת פעילות ממריצת רחם (אמנוגוגית), אך טענות אלו אינן מגובות בעדויות מחקריות.
יתרה מזאת, במספר מחקרים קליניים_(39-43) ובדיווח מקרה₍₄₄₎ בהם ניתן שיח אברהם לנשים כטיפול באי פריון, דווח על נבדקות שהרו תוך כדי נטילת הצמח (בשיעור של בין 15-40%). כמו כן, במחקרים קליניים_(45-46) שבהם נערכה השוואה בין שיעור ההריונות שהתרחשו בעקבות נטילת הצמח לבין שיעור ההריונות שהתרחשו בעקבות נטילת פלסבו, לא נצפתה ירידה בשיעור ההריונות כתוצאה מנטילת הצמח. להרחבה ראו סעיף אי פריוֹן בנשים.
שימוש מוגבל בנשים אינו מעיד על נזק או רעילות הנגרמים בעקבות נטילת שיח אברהם בתקופה זו₍₁₎.
ממחקרים שנערכו בקרב בעלי-חיים (חולדות, ארנבות) לא נצפתה רעילות לאם או לעוברים, פגיעה בפוריות או הבדל בהתפתחות העוברים בין נטילת שיח אברהם לבין נטילת פלסבו (במינונים המקבילים ל-3.7-51.1 מ״ג שיח אברהם לכל ק״ג משקל גוף)_(1,3,19).
במחקר נוסף שנערך בקרב חולדות הרות, נטילה פומית של 1-2 גרם פירות שיח אברהם לכל ק״ג משקל גוף במשך עשרת הימים הראשונים להריון לא הפחיתה את מספר העוברים לעומת קבוצת הבקרה₍₄₇₎.

הנקה
יש לנקוט זהירות בשימוש בשיח אברהם בתקופה זו ורצוי לעשות זאת תחת פיקוח מקצועי בלבד.
פעילותו הדופמינרגית ומפחיתת הפרולקטין של שיח אברהם, כפי שנצפתה במחקרים הרבים המפורטים במונוגרף זה, מרמזת כי עדיף להימנע משימוש בתקופת ההנקה בה דרושות דווקא רמות גבוהות של פרולקטין לשם ייצור חלב אם.

מספר מקורות_(37,51-52) מסתמכים על מחקר קליני יחיד שנערך בקרב גברים₍₅₃₎ ובו נטען שהשפּעת הצמח על רמות הפרולקטין הינה תלוית מינון. ברם אולם, ניתוח הנתונים מעלה כי לשיח אברהם יש ככל הנראה השפעה מאזנת דו כיוונית על רמות הפרולקטין כתלות ברמת הפרולקטין הבסיסית. להרחבה בנושא ראו כאן.
על פי מקורות מקצועיים מוסמכים_{(1,4,14,33,48)} יש לנקוט זהירות בשימוש בשיח אברהם במהלך תקופת ההנקה ולעשות כן במינונים נמוכים בלבד. ככל הנראה הנחייה זו מסתמכת על שני מחקרים קליניים מוקדמים שנערכו בנושא, בהם שימוש במינונים נמוכים הביא לעלייה משמעותית בתנובת החלב_(49-50).
המלצתנו היא להשתמש בשיח אברהם בתקופת ההנקה רק בהתאם לצורך (תנובת חלב שאינה מספקת) ובמינון המינימלי הדרוש להשגת יעילות קלינית. מקור יחיד₍₁₎ מציין כי המינון היומי המרבי המומלץ בתקופה זו הנו 250 מ"ג צמח יבש.
יש לציין כי ברפואת הצמחים המסורתית, שיח אברהם מותווה גם לטיפול בדכאון לאחר לידה.
במחקר שנערך בקרב חולדות מניקות וכלל נטילת טינקטורת שיח אברהם המקבילה לכ-4-40 מ״ג פירות ביום, לא נצפתה כל השפעה רעילה או תופעות לוואי בקרב הילודים או צאצאיהם, ולא נצפתה השפעה על ההנקה₍₁₉₎.

מחקרים ומנגנונים

הקדמה
כללי | סיכום ממצאים לפי התוויות | מנגנוני הפעולה | האם ההשפעה תלוית מינון?

כללי
שיח אברהם הוא צמח נפוץ מאוד בקרב הרבליסטים לטיפול בטווח רחב של הפרעות במערכת המין הנשית, אך השפעותיו הן כלל מערכתיות בשל פעילותו ההורמונלית, העצבית, מווסתת החיסון ונוגדת הדלקת, נוגדת החמצון, האנטי מיקרוביאלית ונוגדת הכאב. בסקר (30) שנערך בקרב 155 הרבליסטים בבריטניה ובאירלנד בשנת 1997 אשר-94.1% מתוכם דיווחו על שימוש בשיח אברהם בקליניקה שלהם, צוינו השימושים הקליניים הבאים (מסודרים מן השכיח ביותר לשכיח פחות): תסמונת קדם וסתית ואי סדירות וסתית (94.1%), תסמיני טרום גיל המעבר כולל גלי חום (86.3%), אי פריון בנשים (89.5%), אקנה בנשים (79.7%), שרירנים ברחם (47.7%), ציסטות בשד (43.8%), מחלת שד פיברוציסטית (43.8%), ובשכיחות נמוכה יותר אנדומטריוזיס, אקנה בגברים ותסמונת השחלות הפוליציסטיות. צורת הנטילה הנפוצה ביותר היתה בטינקטורה הידרו-אלכוהולית בריכוז 1:5 ובמינון 2.2 מיליליטר ליום (מינון שווה ערך ל-440 מ"ג צמח יבש).
עם זאת, יחסית לשימוש הנרחב בקליניקה, מספר המחקרים הקליניים האיכותיים שנערכו על הצמח עד כה מצומצם מאוד, והבנתנו את מכלול מנגנוני הפעולה של הצמח לוקה אף היא בחסר.
מחקרים קליניים מלמדים על יעילות הצמח בטיפול בתסמונת קדם וסתית ותסמונת דיספורית קדם וסתית על תסמיניהן הפיזיים והנפשיים. שיח אברהם שניטל במינונים שונים במשך שלושה חודשים לפחות נמצא יעיל יותר מפלסבו, ויטמין B6, מגנזיום, היפריקום וויטמין E, והדגים יעילות דומה לגלולות, לזרעי פשתן ולתרופה Fluoxetine. יעילות הצמח הודגמה בייחוד במצבי היפרפרולקטינמיה סמויה, מיגרנות על רקע הורמונלי, צבירת נוזלים, וכן עצבנות ושינויים במצב הרוח, אך הצמח נמצא פחות יעיל מ-Fluoxetine בטיפול במצבי דכדוך ודיכאון.
מספר מחקרים קליניים, מחקרים תצפיתיים ודיווחי מקרה מעידים על יעילות מסוימת של שיח אברהם בטיפול במסטלגיה, בהיפרפרולקטינמיה קלה, באי פריון בנשים ובאי סדירות וסתית, בעיקר על רקע היפרפרולקטינמיה, ליקויים בשלב הלוטאלי ואי ספיקה של הגופיף הצהוב.
כמו כן, ישנן עדויות קליניות מעטות התומכות ביעילות שיח אברהם הניטל לבדו ובצירוף רכיבים צמחיים נוספים בטיפול בתסמיני גיל המעבר, לרבות תסמינים ואזומוטוריים קלים ותסמינים דמויי תסמונת קדם וסתית האופייניים לטרום הפסקת הווסת.
עם זאת, נכון לזמן זה העדויות הקליניות עדיין אינן מספקות דיין (עקב מחסור במחקרים קליניים איכותיים) כדי להעיד באופן ודאי על יעילות הצמח בטִיפול בכאבי וסת (דיסמנוריאה), תסמונת השחלות הפוליציסטיות, הפרעות שינה, שמירה על צפיפות העצם, תמיכה בהנקה וטיפול באקנה.

סיכום הממצאים לפי ההתוויות השונות:

תסמונת קדם וסְתית והפרעה דיספורית קדם וסתית - מספר רב של סקירות ומחקרים קליניים מלמדים על יעילות הצמח בטיפול בתסמונת קדם וסתית ותסמונת דיספורית קדם וסתית על תסמיניהן הפיזיים והנפשיים. שיח אברהם שניטל במינונים שונים במשך שלושה חודשים לפחות נמצא יעיל יותר מפלסבו, ויטמין B6, מגנזיום, היפריקום וויטמין E, והדגים יעילות דומה לגלולות, לזרעי פשתן ולתרופה Fluoxetine. יעילות הצמח הודגמה בייחוד במצבי היפרפרולקטינמיה סמויה, מיגרנות על רקע הורמונלי, צבירת נוזלים, וכן עצבנות ושינויים במצב הרוח, אך הצמח נמצא פחות יעיל מ-Fluoxetine בטיפול במצבי דכדוך ודיכאון. כיום הסברה הרווחת היא שהשפּעתו העיקרית של שיח אברהם על מערכת הפריון הנשית היא השפעה דופמינרגית. השפעה זו מסבירה את יעילותו בתסמינים רבים המקושרים לתסמונת קדם וסתית הנובעים עקב רמות פרולקטין מוגבהות ועקב רמות דופמין ובטא אנדורפינים נמוכות (כגון מסטלגיה, דכדוך ועצבות, עצבנות, ורגישות תחושתית). מחקרים פרה קליניים מלמדים כי ייתכן שלשיח אברהם השפעה ממתנת על רמות האסטרוגן לצד השפעה תומכת ברמות הפרוגסטרון. לבסוף, יתכן כי שיח אברהם יעיל לשיכוך הכאבִים האופייניים לתסמונת הקדם וסתית על ידי קישור והפעלה של קולטנים אופיואידים והעלאת רמות בטא אנדורפין בסרום.

כאבי וסת (דיסמנוֹריאה) - שני מחקרים קליניים מבוקרים מעידים על יעילות שיח אברהם בטִיפול בכאבי וסת, יעילות אשר אינה נופלת מזו של גלולות למניעת הריון ואף טובה יותר משל תרופה לשיכוך כאבִים (חומצה מפנמית ממשפחת ה-NSAID’s). עם זאת האיכות המתודולוגית ואיכות הדיווח של המחקרים לוקים בחסר (ללא ציון סוגי התמציות ומינונן או השוואה לקבוצת ביקורת של נשים בריאות) מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בשיכוך כאבי וסת הוא שיפור יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, הפחתת רמות פרולקטין ווזופרסין, ויסות פעילות פרוסטגלנדינית ועל ידי כך הפחתת כיווציות וגירוי עצבי ושיפור זרימת דם לרחם. כמו כן, שיח אברהם משרה הגברת ייצור חומרים המונעים תחושת כאב (דופמין, אנדורפינים).

מסטלגיה - מספר סקירות, מחקרים קליניים, מחקרים תצפיתיים ודיווחי מקרה מעידים על יעילות שיח אברהם בטיפול במסטלגיה, יעילות שאינה נופלת מתרופות לשיכוך כאב (NSAID’s), מתרופות אגוניסטיות לדופמין ומטיפול הורמונלי. עם זאת, האיכות המתודולוגית של חלק מהמחקרים לוקה בחסר. ישנן עדויות לכך שמסטלגיה הקשורה במחזור החודשי נגרמת כתוצאה מהיפרפרולקטינמיה סמויה המושפּעת בעיקר מדחק ומשינויים הורמונליים. שיח אברהם מווסת את ההפרשה העודפת של פרולקטין. פעילות זו מיוחסת לרכיבים הדיטרפנים בצמח הנקשרים לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ומווסתים את הפרשת הפרולקטין. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, המווסתת בעקיפין את הפרשת הפרולקטין.

מיגְרנות - שני מחקרים תצפיתיים בלתי מבוקרים אשר בחנו את השפּעת הנטילה של שיח אברהם על מיגרנות הקשורות במחזור החודשי הדגימו יעילות משמעותית של הצמח בהפחתת העוצמה, התדירות והמשך של כאבי הראש, אך בהעדר קבוצת ביקורת לא ניתן לקבוע את יעילות הצמח באופן חד משמעי. מחקרים פרה קליניים מלמדים כי הוויסות ההורמונלי הנובע מנטילת שיח אברהם (פעילות פיטואסטרוגנית, זיקה ספציפית לקולטני אסטרוגן בטא והעלאת רמות פרוגסטרון) מסייע בהפחתת עירור היתר המוחי שמוביל להתקף המיגרנה. מנגנונים נוספים של הצמח בטיפול במיגרנות קשורים להשפּעת הצמח על המערכת הדופמינרגית והאופיואידית המובילה לשיכוך כאב ולפעילותו נוגדת הדלקת.

אי סדירות וסתית - שתי סקירות, מספר מחקרים קליניים ומחקרים תצפיתיים, ומחקרי בעלי חיים ומעבדה מלמדים על פוטנציאל שיח אברהם בטיפול באי סדירות וסתית. במחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי שיח אברהם שניטל למשך 3 מחזורי וסת לפחות סייע בהסדרת המחזור החודשי במקרים של אמנוריאה, אוליגומנוריאה, פולימנוריאה ומנורגיה. ברוב המקרים איכות המחקרים ותכנונם (כמו למשל העדר קבוצת ביקורת) אינם מאפשרים לקבוע יעילות חד משמעית של הצמח. עם זאת, מתוך מכלול הממצאים ניתן ללמוד כי לשיח אברהם יעילות מסוימת בטיפול בליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור על רקע אי ספיקה של הגופיף הצהוב בעקבות היפרפרולקטינמיה סמויה. שיח אברהם מסדיר את הביוץ ואת פעילות הגופיף הצהוב ומעלה את הפרשת הפרוגסטרון, הן בצורה ישירה והן על ידי הפחתת ההפרשה של פרולקטין. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון.

היפרפרולקטינמיה - מספר מחקרים קליניים ודיווחי מקרים מצביעים על יעילות שיח אברהם בטיפול בהיפרפרולקטינמיה סמויה או קלה הנובעת מדחק או שיבוש הורמונלי. מצב זה עשוי להתבטא ברגישות יתר בשדיים סביב הופעת הווסת כתוצאה מרמות גבוהות של פרולקטין, ובאי סדירות וסתית (אוליגומנוריאה או אמנוריאה) כתוצאה משיבוש של הביוץ. יעילות שיח אברהם בטיפול במצבים אלו משתווה ליעילות תרופות אגוניסטיות לדופמין. עם זאת, יתכן שהצמח לבדו אינו יעיל כטיפול יחיד בפרולקטינומות (גידולים שפירים בבלוטת יותרת המוח הגורמים להפרשת יתר של פרולקטין) והוא אף עלול למסך את תסמיניהן. פעילות שיח אברהם בוויסות ההפרשה העודפת של פרולקטין מיוחסת לרכיבים הדיטרפנים בצמח הנקשרים לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, המווסתת בעקיפין את הפרשת הפרולקטין.

שחלות פוֹליציסטיות - מחקר קליני יחיד שבחן את יעילות שיח אברהם בהשוואה לגלולות למניעת הריון בטיפול באי סדירות וסתית על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מצא שהצמח יעיל בהסדרת משך המחזור ביעילות המשתווה לזו של גלולות למניעת הריון, ובהפחתת רמות ההורמון DHEA-S המשמש קודמן להורמונים אנדרוגניים, ללא השפעה על רמות הפרולקטין והטסטוסטרון החופשי בסרום. מחקר קליני השוואתי נוסף מצא כי יעילות הצמח בטיפול באוליגומנוריאה על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה נופלת מיעילות התרופה מטפורמין, ובניגוד לתרופה הטיפול באמצעות שיח אברהם נטול תופעות לוואי. נחוצים מחקרים נוספים כדי לקבוע יעילות חד משמעית של הצמח בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. מנגנון הפעולה של הצמח אינו ברור אך יתכן שהוא קשור להסדרת הביוץ על ידי הפחתת רמות פרולקטין, איזון יחס LH ל-FSH והפחתת הורמונים אנדרוגניים.

אי פריון בנשים - סקירה שיטתית אחת, מספר מחקרים קליניים ומחקר תצפיתי אינם מספקים עדויות מספיקות ליעילות שיח אברהם בטיפול באי פריון ובשיפור הסיכויים להרות. הסיבה לכך נעוצה בתכנון המחקרים, בהעדר בקרה, בשימוש בתכשירי שיח אברהם שונים (ביניהם גם תכשירים הומאופטיים) כטיפול בודד או בשילוב עם רכיבים נוספים, בעובדה שרק בחלק מהמקרים שיעור הפריון נאמד כמשתנה תלוי עיקרי, ומעצם העובדה שפריון האישה מושפע מגורמים רבים. עם זאת, במספר מחקרים קליניים ובדיווח מקרה בהם ניתן שיח אברהם לנשים כטיפול באי פריון, דווח על נבדקות שהרו תוך כדי נטילת הצמח (בשיעור של בין 15-40%). מתוך מכלול הממצאים ניתן ללמוד כי לשיח אברהם יעילות מסוימת בטיפול בליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור על רקע אי ספיקה של הגופיף הצהוב בעקבות היפרפרולקטינמיה סמויה. שיח אברהם מסדיר את הביוץ ואת פעילות הגופיף הצהוב ומעלה את הפרשת הפרוגסטרון בצורה ישירה ועל ידי הפחתת ההפרשה של פרולקטין.

תסמונת גִיל המעבר - נכון להיום חסרים מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים הבוחנים את השפּעת הצמח הבודד, אך מחקרי בעלי חיים ומעבדה מעידים על הפוטנציאל של הצמח בהפחתת התסמינים בייחוד בשלבי טרום גיל המעבר וגיל המעבר המוקדם (עד שנה מתום הפסקת הווסת) הנובעים מתנודות ברמות האסטרוגן, רמות פרוגסטרון נמוכות, ירידה ברמות דופמין, אופיואידים אנדוגניים, סרוטונין ומלטונין ועליה ברמות נוראדרנלין המקושרים לשינויים באורך המחזור, לתסמינים דמויי PMS, לתגובות רגשיות של דכדוך ועצבנות, להפרעות שינה ולהופעת גלי חום. לשיח אברהם יש השפעה מאזנת על התסמינים הודות לפעילותו הדופמינרגית (הפעלה של קולטנין דופמין 2) המובילה להפחתת הפרשת יתר של פרולקטין ולהגברת הפרשה של הורמון משחרר גונדוטרופין GnRH, FSH ו-LH. גירוי הפרשת דופמין במוח קשור גם לאיזון הפעילות במרכז ויסות החום בהיפותלמוס ולהפחתת גלי החום כמו גם להפחתת התסמינים הפסיכולוגים הנלווים כגון דכדוך. כמו כן, לשיח אברהם זיקה לקולטנים אופיואידים אשר גם להם השפעה על ויסות הטמפרטורה, על ויסות כאב ועל הפחתת הדכדוך, ולבסוף שיח אברהם מעודד הפרשה של מלטונין המסייע במניעת הפרעות שינה ומעורב בתזמון תחילת גיל המעבר מכיוון שירידה ברמותיו מהווה סיגנל לעליית FSH. בנוסף, במחקרי מכרסמים הדגים שיח אברהם מניעת התנוונות הרחם וזקיקי השחלות על ידי פעילות נוגדת חמצון ופעילות פיטואסטרוגנית המיוחסת לרכיבים הפלבונואידים (apigenin בפרט) ולחומצה הלינולאית.

תמיכה בהנקה - מספר מצומצם של מחקרים קליניים ומחקרים תצפיתיים מוקדמים שנערכו בקרב נשים מניקות מעידים על פעילות שיח אברהם להגברת תפוקת חלב אם, אך פרטי המחקרים חסרים ותכנון המחקרים אינו עומד בסטנדרטים המודרניים. נכון לזמן זה אין מחקרים עדכניים איכותיים המלמדים על השפּעת הצמח על תפוקת החלב בנשים מניקות.

אקְנה - סקירה אחת, מחקר קליני ודיווח מקרה מוקדמים אשר הפרטים לגביהם לוקים בחסר מעידים על פוטנציאל הצמח בטיפול באקנה. מנגנוני פעולתו המשוערים קשורים ככל הנראה להשפּעתו על האיזון ההורמונלי של הורמוני השחלות, השפּעתו המשוערת (שטרם הוכחה) על רמות האנדרוגנים בסרום, פעילותו נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת ופעילותו האנטי בקטריאלית. עם זאת נכון לזמן זה אין מחקרים העוסקים במנגנוני הפעולה של הצמח בטיפול באקנה.

הפרעוֹת שינה - שני מחקרים קליניים שאחד מהם בלתי מבוקר אינם מספקים תמיכה מספקת ביעילות שיח אברהם לטיפול בהפרעות שינה. המחקר הראשון שנערך בקרב נבדקים בריאים לא הדגים השפעה של נטילת הצמח על המקצב הסירקדיאני של הנבדקים למרות עליה מובהקת ברמות המלטונין בסרום. המחקר השני הדגים יעילות מסוימת של הצמח כאשר ניטל לבדו ובשילוב עם תרופה דופמינרגית (pramipexol) בטיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, אך בהעדר קבוצת ביקורת ובהעדר מחקרים קליניים נוספים לא ניתן לקבוע יעילות חד משמעית. מנגנון הפעולה של שיח אברהם בהשריית שינה קשור ככל הנראה להעלאת רמות המלטונין בסרום בהתאם למחזור הסירקדיאני.

שמירה על צפיפות העצם ואיחוי שברים - סקירה שיטתית ומחקרי בעלי חיים מעידים על פוטנציאל הצמח בשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת הודות לפעילותו הפיטואסטרוגנית (זיקה סלקטיבית לקולטני אסטרוגן בטא המבוטאים בעצמות) המשרה עליה באנגיוגנזה ברקמת העצם ומעודדת את תהליך הבנייה. במחקר קליני יחיד לא נמצאה תמיכה ליעילות שיח אברהם שניטל בשילוב עם מגנזיום אוקסיד באיחוי שברים בקרב נשים בגיל הפריון.

השפעה על מערכת המין הגברית - לשיח אברהם מוניטין ידוע כמדכא יצר מיני בקרב גברים (ומכאן שמו - Monk's pepper). שימוש זה טרם נבדק במחקר קליני כלשהוא. קיים מחקר קליני יחיד שנערך בקרב גברים בריאים, אשר מטרתו העיקרית היתה לבדוק סבילות למינונים גבוהים של שיח אברהם, אשר מצא כי שיח אברהם שניטל במינונים שונים (120-480 מ"ג ליום), במשך שבועיים לכל מינון, בטוח לשימוש בקרב גברים ואין לו השפעה על רמות הטסטוסטרון, ה-FSH וה-LH בסרום של הנבדקים. עם זאת, נטילת תמצית הצמח במינון נמוך העלתה ב-16% את רמת הפרולקטין בסרום של הנבדקים (ככל הנראה בשל רמות פרולקטין התחלתיות נמוכות של נבדקי המחקר) ואילו המינון הגבוה הפחית את רמת הפרולקטין בסרום הנבדקים ב-10%. במחקרי בעלי חיים שיח אברהם הפחית פעילות אנדרוגנית ככל הנראה על ידי הפעלת קולטני דופמין, עיכוב הפרשת פרולקטין וויסות הפעילות בציר יותרת המוח-תאי ליידיג באשכים.

מנגנוני הפעולה של הצמח
שיח אברהם ורכיביו הדיטרפניים הם בעלי זיקה גבוהה לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס. השפּעתם דמוית הדופמין מספקת כדי להפעיל את קולטני הדופמין ולווסת רמות גבוהות של פרולקטין, החל מהיפרפרולקטינמיה קלינית מאובחנת ועד היפרפרולקטינמיה סמויה המבטאת עליה של פרולקטין בתגובה לשינויים הורמונליים או למצבי דחק בשלב הלוטאלי של המחזור החודשי.
הפרשה מוגברת של פרולקטין עשויה לגרום לרגישות וכאב בשדיים (מסטלגיה). כמו כן הפרשה מוגברת של פרולקטין גורמת לעיכוב הפרשת שחרור GnRH מההיפותלמוס ו-LH ו-FSH מיותרת המוח בדרגות שונות, החל משיבוש של הביוץ (הביטוי הקליני הוא מחזורי וסת ארוכים-אוליגומנוריאה, אל-וסת-אמנוריאה ואי פריון), ועד מצבי ביניים של אי ספיקה של הגופיף הצהוב והפרשה מופחתת של פרוגסטרון בשלב הלוטאלי, אשר בצירוף יחס אסטרוגן לפרוגסטרון גבוה, עשויים להתבטא במחזור וסת קצר (פולימנוריאה), דימום וסתי מוגבר (מנורגיה), תסמונת קדם וסתית בדרגות שונות של חומרה (PMS ו-PMDD), מיגרנות הורמונליות ודיסמנוריאה.
לרמות גבוהות של פרולקטין ולחוסר איזון ביחס שבין אסטרוגן לפרוגסטרון ישנן גם השלכות עצביות: רמות נמוכות של דופמין, סרוטונין, מלטונין, גאבא ובטא אנדורפינים המשרים דכדוך והפרעות שינה, ורמות גבוהות של היסטמין ונוראדרנלין המחמירים רגיזות ותחושות כאב, ועשויים להתבטא כגלי חום בטרום גיל המעבר (בשל היתרון היחסי של אסטרוגן על פרוגסטרון בשלב זה).
שיח אברהם מפעיל קולטני דופמין 2 גם במרכז הגמול במוח. בשנים האחרונות נמצא כי לדופמין תפקיד מרכזי בתפיסת כאב, עובדה העשויה להסביר את פעילותו משככת הכאב של שיח אברהם.
נוסף להשפּעתו על מערכת הדופמין, במחקרי מעבדה נמצא כי תמציות שיח אברהם, בעיקר אלו המכילות רכיבים מסיסי שומן והרכיבים הפלבונואידים שמוצו מהצמח, הדגימו קשירה לא תחרותית והפעלה אגוניסטית חלשה ותלויית מינון של קולטנים אופיואידים. הפעלה של קולטנים אופיואידים מובילה לשחרור בטא אנדורפין במערכת העצבים המרכזית ויש לה השפעה מרגיעה ומשככת כאב. עוד נמצא כי לשיח אברהם השפעה מווסתת על פעילות אקסיטטורית עודפת במערכת העצבים המרכזית כמו במיגרנות ובפרכוסי אפילפסיה, דרך הפעלה סלקטיבית של קולטני אסטרוגן בטא, הפעלה של קולטנים אופיואידים והפחתה של פעילות אצטיל כולין. ממצאי מחקרים פרה-קליניים חלוקים לגבי השפּעת שיח אברהם על מערכת הסרוטונין. במחקר שנערך על חולדות, מתן פומי של תמצית שיח אברהם במינונים גבוהים (מינונים גבוהים בהרבה מהמינון הרפואי המקובל) במשך שבועיים הגביר התנהגות חרדתית על ידי מודולציה של קולטני סרוטונין (5HT1A), כלומר הגברת ההשפעה של חומרים אנטגוניסטים לפעילות הקולטן והפחתת ההשפעה של חומרים אגוניסטים לפעילותו. לעומת זאת, בשני מחקרי מעבדה מיצוי של שיח אברהם ורכיביו הפלבונואידים לא הדגימו קישור והפעלה משמעותית של קולטני סרוטונין.
פחות ברורה השפּעתו של שיח אברהם על רמות ההורמונים LH ו-FSH ומכאן השפּעתו על ההורמונים אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון. במחקרים מוקדמים שנערכו על מכרסמים, שיח אברהם (שניתן ככל הנראה במינון נמוך) הדגים הפחתה של אסטרוגן ועליה של פרוגסטרון אשר פורשו כעיכוב שחרור של FSH והגברת שחרור ה-LH ועל ידי כך קידום הביוץ, שיפור תפקוד הגופיף הצהוב והעלאת רמות הפרוגסטרון, אך רמות הורמוני יותרת המוח לא נמדדו בפועל. במחקרים מאוחרים יותר שבהם ניתן מינון גבוה יותר של שיח אברהם לא נצפה שינוי ברמות ה-LH וה-FSH. במחקרי בעלי חיים שיח אברהם הפחית רמות של LH וטסטוסטרון בסרום אך השפעה זו לא נצפתה בבני אדם.
במחקרי מעבדה זוהו מספר רכיבים בצמח שהינם בעלי השפעה פיטואסטרוגנית ישירה כדוגמת apigenin ו-חומצה לינולנית אשר הדגימו קשירה והפעלה הן של קולטני אסטרוגן אלפא והן של קולטני אסטרוגן בטא, אך ברוב המקרים הודגמה העדפה לקולטני אסטרוגן בטא. במקביל, הרכיבים הללו הדגימו העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון. פירוש הדבר שלשיח אברהם עשויה להיות השפעה ממתנת על רמות האסטרוגן לצד השפעה תומכת ברמות הפרוגסטרון, אך לא ברורות ההשלכות הקליניות של הממצאים, משום שריכוז הרכיבים הפעילים וזמינותם הביולוגית הינם נמוכים.
כמו כן, במחקרי בעלי חיים ובמעבדה שיח אברהם ורכיביו הפלבונואידים הדגימו פעילות מווסתת חיסון ונוגדת דלקת על ידי עיכוב מסלולי איתות ושעתוק פרו דלקתיים, פעילות נוגדת חמצון והגנה על תפקוד איברים חיוניים כגון הכבד, הכליות והלבלב. לוויסות הפרולקטין עשויות להיות גם השלכות חיסוניות היות שפרולקטין פועל כציטוקין המעודד שגשוג של תאים חיסוניים (בעיקר תאי T ו-B), ורמות מוגבהות שלו משבשות את הבקרה החיסונית ומעורבות בפתוגנזה של מחלות אוטואימוניות שונות כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, תסמונת סיוגרן, השימוטו, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, תסמונט בכצ'ט, צליאק ועוד.
במחקרי בעלי חיים ובמעבדה נצפתה אף פעילות אנטי סרטנית על ידי השפעה ציטוטוקסית ישירה, השפעה נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, עיכוב שגשוג והתמיינות תאים סרטניים והשריית אפופטוזיס, מניעת אנגיוגנזה ופעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לתאי אסטרוגן בטא בתאים סרטניים רגישים לאסטרוגן.
לבסוף, במחקרי מעבדה הודגם כי למיצוי החלקים הנדיפים בצמח פעילות אנטי מיקרוביאלית חזקה כנגד מגוון רחב של זני חיידקים ופטריות ויעילות בהרחקת מזיקים וטפילים.

האם השפּעתו ההורמונאלית של שיח אברהם תלוית מינון?
מקורות מקצועיים שונים_(37,51-52) מציינים כי השפּעתו ההורמונאלית של שיח אברהם במינון נמוך הפוכה לזו המתוארת מעלה ומתבטאת דווקא בפעילות אנטגוניסטית לקולטני דופמין הגורמת לעלייה ברמת הפרולקטין.
טענה זו מבוססת על מחקר יחיד₍₅₃₎ שנועד לבדוק סבילות של מינונים גבוהים (120-480 מ"ג תמצית בריכוז ממוצע 10:1. שווה ערך ל 1200-4800 מ"ג צמח יבש) של שיח אברהם בקרב גברים ובו נצפתה עלייה ברמת הפרולקטין ולאחריה חזרה לערכי הבסיס ואז ירידה נוספת. להרחבה על המחקר ותוצאותיו ראו כאן.
לאחר בחינה מעמיקה של גוף הידע המחקרי אודות שיח אברהם, להערכתנו מחקר זה גרם לפרשנות מוטעית באשר להשפעה תלוית מינון של שיח אברהם.
ראשית יש לזכור כי על פי השימוש המסורתי רב השנים, השפּעתו של הצמח שונה מהותית בין נשים וגברים. בעוד ששיח אברהם מותווה להגברת הפריון והיצר המיני הנשי, הוא משמש בקרב גברים דווקא להפחתת היצר המיני (ומכאן שמו – Monk's pepper).
מעבר לכך שזהו המחקר היחיד אשר מדגים עלייה (מתונה) ברמת הפרולקטין, זהו המחקר היחיד שנערך בקרב גברים והשלכת תוצאותיו על נשים שנויה במחלוקת. בנוסף, גם החוקרים במחקר הגברים מציינים כי ההשפעה של שיח אברהם היתה תלויה ברמות ההתחלתיות של הפרולקטין.
זאת ועוד, המחקרים הקליניים הרבים שנערכו על נשים כללו ברובם מינון נמוך מזה בו השתמשו במחקר ובכולם נצפתה השפעה אגוניסטית על דופמין ובהתאם הפחתה של רמות הפרולקטין (ראו טבלת מחקרים ומינונים, כאן).
כך למשל, במחקר קליני השוואתי מבוקר₍₃₅₎ נבדקו שמונים נשים הסובלות מהיפרפרולקטינמיה וממסטלגיה. הנשים חולקו אקראית לנטילת שיח אברהם במינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח (4 מ"ג של תמצית בריכוז 10:1) או לנטילת תרופה אגוניסטית לדופמין. בשתי הקבוצות נרשמה ירידה מובהקת ברמת הפרולקטין (p<0.001) ללא הבדל מובהק ביניהן. מינון זה הנו נמוך משמעותית מהמינון הנמוך ביותר שנבדק במחקר הגברים, בו המינון הנמוך ביותר עמד על כ-720 מ"ג צמח.
יתרה מכך, מחקר מוקדם₍₄₉₎ שנערך בנשים מניקות וכלל שימוש במינון זהה (40 מ"ג צמח) הדגים עליה בתנובת החלב, נתון המרמז דווקא על העלאה של רמות הפרולקטין.
לפיכך, לאור הנתונים, הפרשנות כאילו כיוון ההשפעה של שיח אברהם הינו תלוי מינון, אינה נכונה לדעתנו. הנתונים מרמזים דווקא כי כיוון הפעולה של הצמח תלוי ברמה ההורמונאלית ההתחלתית של המטופלת, ולכן ניתן לראות השפעות מנוגדות לכאורה במתן מינונים שווים של הצמח.

*מחקר הגברים:
מחקר קליני₍₅₃₎ (1996) מבוקר פלסבו בחן את בטיחות השימוש בתמצית שיח אברהם (BNO 1095) בקרב גברים. הבחירה בגברים במחקר היתה כדי לבחון רמות פרולקטין יציבות שאינן תלויות במחזוריות הורמונלית חודשית. 20 גברים בריאים נטלו פלסבו ותמצית יבשה של שיח אברהם בריכוז ממוצע של 10:1 (טווח ריכוזים 6-12:1) ובמינון כרונולוגי (שבועיים כל מינון עם שבוע הפסקה בין טיפול לטיפול) של 0 (פלסבו), 120, 240 או 480 מ"ג ליום. בתום כל סבב נמדדו רמות הפרולקטין בסרום של הנבדקים בעקבות סטימולציה של ההורמון TRH (המעודד שחרור פרולקטין מבלוטת יותרת המוח). בעקבות נטילת המינון הנמוך (120 מ"ג) נצפתה עליה של 16% בממוצע ברמות הפרולקטין של הנבדקים וזו היתה מובהקת בהשוואה לפלסבו (p=0.042). אחרי נטילת המינון האמצעי (240 מ"ג) נצפתה חזרה לערכים המקוריים של הפרולקטין, ללא הבדל מובהק מפלסבו. בעקבות נטילת המינון הגבוה (480 מ"ג) נצפתה ירידה של 10% ברמות הפרולקטין וזו הייתה מובהקת בהשוואה לפלסבו (p=0.016).
יחד עם זאת, בניתוח של תת קבוצות, מצאו החוקרים כי העלייה ברמת הפרולקטין במינון הנמוך היתה משמעותית יותר בקרב הנבדקים להם היו רמות התחלתיות נמוכות של פרולקטין, ואילו הירידה ברמת הפרולקטין במינונים הגבוהים היתה משמעותית יותר בקרב הנבדקים בעלי רמות פרולקטין התחלתיות גבוהות, ולפיכך התוצאות עשויות להיות תלויות ברמות ההתחלתיות של הפרולקטין.
כזכור, מטרת המחקר היתה לבדוק סבילות למינונים גבוהים של שיח אברהם. תופעות לוואי דווחו על ידי 13 מבין 20 המשתתפים (כולל תאונת ספורט בשלב הפלסבו). בסך הכל דווחו 26 תופעות לוואי על ידי שבעה במינון הראשון ( 120 מ"ג), על ידי שלושה במינון השני (240 מ"ג) ועל ידי שמונה במינון השלישי (480 מ"ג). רוב התופעות שדווחו כללו תחושה קלה של בריאות לקויה. תופעות עוריות ארעו בשלושה נבדקים, אבל מהן רק אחת בזמן נטילת חומר פעיל. פה יבש, הפרעות בשינה או דפיקות לב מואצות דווחו בעשרה מקרים. תסמינים עיכוליים (בחילות, הקאות, תחושת לחץ בבטן) דווחו בשישה מקרים. דווח נוסף כלל הפרעות בתפיסה (בלבול וכאב ראש). התופעות לא היו תלויות מינון. ברוב המקרים הקשר לשיח אברהם הוערך כלא ודאי. באף מקרה לא הופסקה השתתפות הנבדק. לא נצפו השפעות שליליות על לחץ הדם, קצב הלב, תפקודי קרישת הדם, ספירת הדם והכימיה בדם ולא נצפה שינוי ברמות הטסטוסטרון, ה-FSH וה-LH בסרום של הנבדקים.

תסמונת קדם וסְתית (PִMS) והפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD)
הקדמה | סקירות | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
מספר רב של סקירות ומחקרים קליניים מלמדים על יעילות הצמח בטיפול בתסמונת קדם וסתית ותסמונת דיספורית קדם וסתית על תסמיניהן הפיזיים והנפשיים. שיח אברהם שניטל במינונים שונים במשך שלושה חודשים לפחות נמצא יעיל יותר מפלסבו, ויטמין B6, מגנזיום, היפריקום וויטמין E, והדגים יעילות דומה לגלולות, לזרעי פשתן ולתרופה Fluoxetine. יעילות הצמח הודגמה בייחוד במצבי היפרפרולקטינמיה סמויה, מיגרנות על רקע הורמונלי, צבירת נוזלים, וכן עצבנות ושינויים במצב הרוח, אך הצמח נמצא פחות יעיל מ-Fluoxetine בטיפול במצבי דכדוך ודיכאון. כיום הסברה הרווחת היא שהשפּעתו העיקרית של שיח אברהם על מערכת הפריון הנשית היא השפעה דופמינרגית. השפעה זו מסבירה את יעילותו בתסמינים רבים המקושרים לתסמונת קדם וסתית הנובעים עקב רמות פרולקטין מוגבהות ועקב רמות דופמין ובטא אנדורפינים נמוכות (כגון מסטלגיה, דכדוך ועצבות, עצבנות, ורגישות תחושתית). מחקרים פרה קליניים מלמדים כי ייתכן שלשיח אברהם השפעה ממתנת על רמות האסטרוגן לצד השפעה תומכת ברמות הפרוגסטרון. לבסוף, יתכן כי שיח אברהם יעיל לשיכוך הכאבִים האופייניים לתסמונת הקדם וסתית על ידי קישור והפעלה של קולטנים אופיואידים והעלאת רמות בטא אנדורפין בסרום.

סקירות
סקירה₍₅₄₎ (2018) בחנה את יעילות צמחים שונים בטיפול בתופעות ציקליות הקשורות במחזור החודשי. לגבי שיח אברהם נטען כי מאז 2001 שבע סקירות שיטתיות דיווחו על יעילות הצמח בהפחתת הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) בשיעור של למעלה מ-50% כאשר הצמח ניטל למשך חודשיים, יעילות שוות ערך לתרופות ממשפחת ה-SSRI’s. כמו כן, יעילות הצמח השתוותה ליעילות ויטמין B6 בטיפול בתסמונת הקדם וסתית (שיפור של 48%). לאחר שלושה מחזורי טיפול יעילות הצמח בשיפור התסמינים הפיסיים והנפשיים של התסמונת הקדם וסתית וההפרעה הדיספורית הקדם וסתית נעה בין 52-85% בהשוואה לשיעורי היעילות של פלסבו-24-56%. לא נצפה יתרון לגלולות למניעת הריון בהשוואה לשיח אברהם בטיפול בדיסמנוריאה, ושני הטיפולים נמצאו יעילים באותה המידה. שיח אברהם נמצא יעיל כמו חומצה מפנמית בהפחתת כאבִים ציקליים בשדיים והפחית את הכאבים בשיעור של 45-85% בתוך שלושה חודשי טיפול. רוב תופעות הלוואי שנקשרו לשימוש בצמח הן קלות והפיכות ואינן שונות במובהק מפלסבו (ביניהן: בחילה, הפרעות עיכוליות, כאבי ראש ואקנה).
סקירה שיטתית₍₅₅₎ (2018) בחנה את יעילות ובטיחות השימוש בצמחי מרפא מקומיים לטיפול בתסמונת הקדם וסתית. 18 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו באיראן נכללו בסקירה, מתוכם שלושה מחקרים עסקו ביעילות שיח אברהם בהשוואה לפלסבו ומחקר אחד השווה בנוסף בין יעילות שיח אברהם ובין יעילות זרעי פשתן לטיפול ב-PMS. בכל המחקרים הדגים הצמח יעילות מובהקת על פני פלסבו ויעילות המשתווה לזרעי פשתן בהפחתת התסמינים הפיסיים והנפשיים של התסמונת, לרבות כאבִים ציקליים בשדיים הקשורים למחזור החודשי (p<0.05-0.0001) ונמצא בטוח לשימוש עם תופעות לוואי קלות וחולפות בלבד.
סקירה שיטתית₍₅₆₎ (2017) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות לגבי יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר והפרעות בפריון. 43 מחקרים בשפה האנגלית מן השנים 2009-2016 נכללו בסקירה. נמצא כי שיח אברהם יעיל בטיפול בתסמונת קדם וסתית ובתסמונת קדם וסתית דיספורית, באי סדירות וסתית, בהיפרפרולקטינמיה, ובשיכוך כאבִים הנלווים לווסת כגון מסטלגיה ומיגרנות. כמו כן, שיח אברהם הדגים יעילות מסוימת בטיפול בתסמיני גיל המעבר, בהסדרת תפקודי כבד לא תקינים ובשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת, וכן נחשב כצמח פוטנציאלי לטיפול באי פריון. מנגנוני הפעולה של הצמח כוללים הפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום על ידי הפעלת קולטני דופמין וכתוצאה מכך השפעה על הפרשת FSH מבלוטת יותרת המוח, ואסטרוגן מהשחלות. בנוסף, לשיח אברהם פעילות פיטואסטרוגנית ופרוגסטרונית ישירה על ידי קישור לקולטני אסטרוגן (זיקה סלקטיבית בעיקר לקולטני אסטרוגן בטא) ולקולטני פרוגסטרון. שיח אברהם פועל גם כמשכך כאבִים על ידי הפעלת קולטנים אופיואידים.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה₍₅₇₎ (פברואר 2017) של מחקרים אקראיים מבוקרים בחנה את היעילות והסבילות של השימוש בשיח אברהם מצוי (Vitex agnus-castus) לטיפול בנשים הסובלות מתסמונת קדם-וסתית (PMS) ותסמונת דיספורית קדם וסתית (PMDD). מבין 17 מחקרים שנכללו בסקירה, במטה-האנליזה נכללו 14 מחקרים (שבוצעו על 2264 נבדקות בגיל הפריון), בהם בוצעה השוואה בין השימוש בשיח אברהם מצוי לבין קבוצת ביקורת שקיבלה פלסבו או תוספי תזונה או צמחי מרפא למשך התערבות מינימלי של שני מחזורי וסת (חודשיים לפחות). באחד עשר מהמחקרים נעשה שימוש בשבע צורות שונות של שיח אברהם מצוי (לרוב מיצויים המשווקים באופן מסחרי) ושישה מחקרים לא כללו פירוט של צורת הנטילה. בשבעה מחקרים ניתן מינון של 40 מ"ג/יום ובחמישה מחקרים ניתן מינון נמוך יותר של 8-30 מ"ג/יום. בשלושה עשר מהמחקרים נמצא כי השימוש בשיח אברהם מצוי היה מלווה בשיפור מובהק בתסמיני הכלליים (p=0.000) ובתסמיני הדיכאון (p=0.000), מתוכם תשעה בהשוואה לפלסבו, שלושה בהשוואה לגלולות (הבדל מובהק בהשוואה למצב הבסיס אך ללא הבדל מובהק ביעילות שיח אברהם בהשוואה לגלולות), ושניים בהשוואה ל-fluoxetine (במחקר אחד נצפה יתרון מובהק על פני התרופה בארבעה סעיפים מתוך שאלון המילטון לדיכאון, ואילו במחקר השני לא נצפה הבדל מובהק בין הצמח ובין התרופה). כמו כן, הטיפול באמצעות שיח אברהם נמצא יעיל יותר במובהק מויטמין B6, ממגנזיום, מהיפריקום (Hypericum perforatum) ומויטמין E. עם זאת, החוקרים מציינים כי בחלק גדול מהמחקרים היה סיכון גבוה להטיה וההטרוגניות בין המחקרים הייתה גדולה. לפיכך, למרות ההשפעה המיטיבה שנמצאה לא ניתן לקבוע מסקנה חד-משמעית בנוגע ליעילות של שיח אברהם מצוי לטיפול בתסמונת קדם-וסתית. החוקרים קוראים לביצוע מחקרים באיכות מתודולוגית גבוהה לבדיקת היעילות של מיצוי שיח אברהם מתוקנן בהשוואה לפלסבו, ל-SSRIs ולגלולות למניעת הריון.
סקירה שיטתית₍₅₈₎ (2017) בחנה את יעילות ובטיחות השימוש בשיח אברהם לטיפול בהפרעה קדם וסתית (PMS) והפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD). שמונה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שפורסמו בין השנים 1997-2012 נכללו בסקירה, מרביתם התמקדו ב-PMS בהשוואה לפלסבו או לטיפול חלופי, כאשר החוקרים מציינים כי לאורך השנים חלו שינויים בהגדרת PMS/PMDD. במחקרים השונים נעשה שימוש בשיח אברהם בצורות נטילה שונות – מיצוי יבש, טיפות, או טבליות - ובמינונים שונים, שנעו בין 4-40 מ"ג ליום או 40 טיפות (שוות ערך ל-4.5 מ"ג). כמו כן, היו הבדלים בין המחקרים בצורת המדידה של יעילות הטיפול. למרות ההבדלים בין המחקרים השונים, בכולם הטיפול נסבל היטב ונמצא יעיל בהשוואה לקבוצת הביקורת להקלה על התסמינים (כגון עצבנות, שינויים במצב הרוח, נפיחות ועוד). החוקרים מסכמים כי העדויות תומכות בכך ששיח אברהם הינו טיפול בטוח ויעיל לטיפול בתסמיני PMS/PMDD.
סקירה₍₅₉₎ (אוגוסט 2015) שמטרתה לסייע לגניקולוגים לשפר את אורח החיים של נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית (PMS). במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את האטיולוגיה, הביטוי הקליני, אופן האבחון ואסטרטגיות הטיפול ב-PMS. לטענתם, מכיוון שהידע לגבי האטיולוגיה של PMS מוגבל, הטיפול מיועד בעיקר להקלה על התסמינים ולכן צריך להיות מותאם אישית בהתאם לתזמון ולחומרת התסמינים ממנה סובלת כל אישה. החוקרים כוללים את הטיפול בצמח המרפא שיח אברהם (Vitex agnus-castus) שהינו הטיפול הצמחי היחיד שהוכח כיעיל לשיפור תנודות מצב הרוח והעצבנות במצבי PMS.
סקירה שיטתית₍₅₎ (נובמבר 2012) של מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנעשו על שיח אברהם (Vitex angus castus) בחנה את יעילות ובטיחות השימוש בצמח לבריאות האישה. בסקירה נכללו 12 מחקרים שנערכו על 2943 נבדקות בטווח גילאים כולל של 18-46 ונמשכו חודשיים-שישה חודשים, מתוכם 8 מחקרים שבדקו את השפּעת שיח אברהם (מינון הנטילה הנפוץ ביותר 40 טיפות = 2 מ"ל ליום, או תמצית אתנולית יבשה בריכוז 10:1 ובמינון 40 מ"ג ליום) על PMS, שניים על הפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) ושני מחקרים בחנו את השפּעת שיח אברהם על היפרפרולקטינמיה (יתר פרולקטין בדם) עם וללא מסטלגיה (כאבִים בשד). מתוך 8 המחקרים שנערכו על PMS שישה מהם היו מבוקרי פלסבו, שניים השוו את פעילות הצמח לטיפולים אחרים: ויטמין B6 או מגנזיום. נמצא כי שיח אברהם יעיל יותר מפלסבו לתסמיני PMS, וסייע לתסמינים של רגזנות, שינויים במצב הרוח, כעס, גודש בשדיים, כאבי ראש, וצבירת נוזלים (p<0.05-0.001).
עוד נמצא כי שיח אברהם השתווה ביעילותו לויטמין B6, והדגים יתרון בהקלה על תסמינים של כאבי גב, כאבי וסת, גודש בשדיים, כאבי ראש, חולשה, רגזנות ושינה בהשוואה למגנזיום אוקסיד (p<0.001).
בשני המחקרים שנערכו על PMDD נבדקה השפּעת שיח אברהם אל מול fluoxetine (נוֹגד דִיכאון ממשפחת SSRI). מחקר אחד מצא כי ל-fluoxetine השפעה חזקה יותר על תסמינים פסיכולוגיים, לעומת שיח אברהם שמועיל יותר בתסמינים הפיסיים, המחקר השני מצביע על הטבה גדולה יותר בשימוש ב-fluoxetine מאשר בשיח אברהם (p<0.05-0.003).
מתוך המחקרים שנערכו על יתר פרולקטין בדם, אחד מהם השווה את פעילות שיח אברהם לפלסבו ומצא כי שיח אברהם משפר את התמונה ההורמונלית - הפחתת ייצור יתר של פרולקטין כתוצאה מעליה בהורמון משחרר תירוטרופין בבלוטת יתרת המוח (TRH - פרולקטין עודף מעכב את התפתחות הגופיף הצהוב ומפחית הפרשה של פרוגסטרון בשלב הלוטאלי של המחזור) (p<0.001), הארכת השלב הלוטאלי בחמישה ימים (p<0.001) והעלאת רמות פרוגסטרון (p<0.001) ובטא-אסטרדיול (p<0.05) בשיא השלב הלוטאלי. המחקר השני השווה פעילות שיח אברהם ל-bromocriptine (תרופה המעכבת ייצור פרולקטין והפרשת הורמון גדילה) ומצאה כי שני הטיפולים יעילים באותה המידה לטיפול ביתר פרולקטין בדם ובכאבִים בשדיים (cyclic mastalgia). הצמח נמצא כיעיל ובטוח לשימוש, כאשר תופעות לוואי היו מתונות ונדירות. האיכות המתודולוגית של המחקרים לא היתה אחידה, אך לרוב היתה בינונית עד גבוהה. מגבלות המחקרים כללו: גודל מדגם קטן, הטרוגניות של פתולוגיות ושל טיפולים בקבוצות הביקורת. למרות מגבלות חלק מהמחקרים והצורך במחקרים נוספים, החוקרים מסכמים כי ישנן עדויות ליעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, בהפרעה דיספורית קדם וסתית ובהיפרפרולקטינמיה.
סקירה שיטתית₍₆₀₎ (2011) של מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים מן השנים 1980-2010 העוסקים בצמחים המקובלים לטיפול בתסמונת קדם וסתית, מצאה ששיח אברהם הוא הצמח הנחקר ביותר ולאחר סינון מחקרים בעלי איכות מתודולוגית נמוכה או קריטריונים לאבחון לא מתאימים, זיהתה ארבעה מחקרים באיכות מתודולוגית גבוהה שנערכו על 500 נשים. מסקנת הסקירה הייתה ששיח אברהם הוא צמח יעיל לטיפול ב-PMS בהשוואה לפלסבו אך בשל ההטרוגניות הגבוהה של ביטויי התסמונת, דרושים מחקרים נוספים שיביאו לידי ביטוי את מכלול התסמינים.

מחקרים קליניים

להלן פירוט המחקרים הקליניים שחלקם נכללו בסקירות:
מחקר קליני₍₂₂₎ (2012) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן השפּעת מתן שיח אברהם (Vitex angus castus) על הסובלות מתסמונת קדם וסתית. במחקר השתתפו 128 נשים (גיל ממוצע 30.77 בקבוצת ההתערבות ו-30.89 בקבוצת הפלסבו) אשר חולקו אקראית לקבלת פלסבו או מיצוי נוזלי של שיח אברהם במינון של 40 טיפות (מינון 2 מ"ל, ריכוז לא צוין) למשך שישה ימים הקודמים להופעת הווסת במהלך שישה מחזורים עוקבים. נבדקו מדדים של כאבי ראש, כעס, עצבנות, דיכאון, מלאות וגודש בחזה שנמדדו באמצעות סולם אנלוגי חזותי (VAS-visual analogue scale) עבור כל תסמין בנפרד. בתום המחקר נראה שינוי מובהק בתסמינים בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001) ובהשוואה לפלסבו (p<0.0001) והחוקרים מציינים כי השימוש בשיח אברהם יכול להיחשב טיפול בטוח ויעיל להקלה מתסמינים של PMS מתון ועד בינוני.
מחקר קליני₍₂₇₎ (ספטמבר 2012) רב מרכזי אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את ההשפעה של מיצוי שיח אברהם (ZE 440) הניטל במינונים שונים על תסמונת קדם וסתית. במחקר השתתפו 162 נבדקות בריאות בגילאי 18-45 הסובלות מ-PMS, אשר חולקו אקראית לקבלת פלסבו או שיח אברהם (תמצית יבשה בריכוז 6-12:1 מתוקננת לפי תכולת ה-casticin) במינונים שונים של 8, 20 או 30 מ"ג למשך 3 חודשים (מינון שווה ערך ל-72, 180 ו-270 מ"ג צמח יבש). הנבדקות הורשו להמשיך ליטול תרופות בשימוש קבוע שנטלו לפני כן לרבות גלולות למניעת היריון (סה"כ 22.7% מהנבדקות נטלו גלולות למניעת הריון) ובלבד שלא ישנו את מינון הנטילה במהלך המחקר. עם זאת, השימוש בתרופות הבאות במהלך ההתערבות נאסר: תרופות משתנות, הורמון משחרר גונדוטרופין GRh, נוגדי דלקת לא סטרואידליים NSAID’s, פרוסטגלנדינים, תרופות פסיכוטרופיות, נוגדי דיכאון ממשפחת SSRI’s, וחומצה גמא לינולנית. כמו כן, נאסרו טיפולים נפשיים ופיסיים מקבילים (כדוגמת דיקור סיני או היפנוזה). חומרת התסמינים (רגיזות, שינויים במצב הרוח, כעס, כאבי ראש, נפיחות וגודש בשדיים) הוערכה לפי דיווח עצמי של הנבדקות תוך שימוש בסולם אנלוגי חזותי (VAS), אך רק אלה שחוו החמרה של 30% בתסמינים מהשלב הפוליקולרי של המחזור לשלב הלוטאלי בשלב הבסיס נכללו בניתוח התוצאות (סה"כ 142 נבדקות). מדדים משניים היו חומרת התסמינים ונסבלות (tolerability) הטיפול לפי הערכת הנסיין, נכונות הנבדקות להמשיך בהתערבות לאחר תום תקופת ההתערבות, ושיעור התגובה של הנבדקות (שיעור שיפור בתסמינים שווה או גדול מ-50%). השיפור הגדול ביותר בתסמינים לפי דיווח הנבדקים נצפה בקרב אלו אשר קיבלו 20 מ"ג שיח אברהם (p<0.0001 בהשוואה לפלסבו ול-8 מ"ג שיח אברהם, ללא הבדל מובהק בהשוואה ל-30 מ"ג של הצמח). שיפור מובהק על פני פלסבו נצפה בעקבות נטילת הצמח במינון 20 מ"ג בתסמינים הבאים: רגיזות (p<0.001), שינויים במצב הרוח (p=0.0001), כעס (p=0.0001), כאבי ראש (p=0.0255), נפיחות (p<0.001) וגודש בשדיים (p=0.002). לא נצפה יתרון מובהק על פני פלסבו לנטילת שיח אברהם במינון 8 מ"ג בכל התסמינים, אך נצפתה מגמה לא מובהקת של יתרון על פני פלסבו במדד הגודש בשדיים (p=0.066). לנטילת אמצעי מניעה לא הייתה השפעה מובהקת על התוצאות. לפי הערכת הנסיינים בתום ההתערבות נצפתה עליה מובהקת בשיעור הנבדקות שחוו את היעלמות התסמינים או חוו תסמינים קלים בלבד בקבוצות המינון 20 ו-30 מ"ג צמח (בקבוצת 20 מ"ג: 49% לא חוו תסמינים ו-31% חוו תסמינים קלים, בקבוצת ה-30 מ"ג: 31% לא חוו תסמינים ו-36% חוו תסמינים קלים בלבד בהשוואה לפלסבו: 3% לא חוו תסמינים ו-20% חוו תסמינים קלים בלבד, p<0.0001). נצפה יתרון מובהק של שיח אברהם במינון 20 ו-30 מ"ג (81% ו-61% בהתאמה) על פני פלסבו ו-8 מ"ג (11% ו-14% בהתאמה) בשיעור תגובת הנבדקות (שיעור שיפור בתסמינים שווה או גדול מ-50%) (p<0.001 בהשוואה לפלסבו). הערכת נסבלות הטיפול הן על ידי הנבדקות והן על ידי הנסיין עבור הצמח במינון 20 מ"ג הייתה טובה מאוד (69% ו-91% בהתאמה) וטובה (31% ו-9% בהתאמה). 66% מהנבדקות בקבוצות המינונים הגבוהים העידו כי יסכימו להמשיך בטיפול לאחר ההתערבות בהשוואה ל-38% בקבוצת המינון הנמוך. הטיפול נסבל היטב ותופעות הלוואי היו קלות וחולפות.
הערת מערכת: שניים מהחוקרים מועסקים בחברת Max Zeller המייצרת את התוסף.
מחקר קליני₍₁₀₎ (2003) השוואתי אקראי, חד סמיות ומבוקר בחן את יעילות שיח אברהם בהשוואה ל-fluoxetine נוגד דיכאון ממשפחת ה-SSRI’s בטיפול בהפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD). הפרעה זו מוגדרת לפי ה-DSM-IV כמצב רוח דיכאוני או חרדתי מובחן, תנודתיות רגשית ועניין מופחת בפעילויות שגרתיות במהלך השבוע האחרון של השלב הלוטאלי ברוב מחזורי הוסת במשך שנה לפחות. 41 נשים בריאות בעלות מחזור חודשי סדיר (טווח גילאים 24-45, משך המחזור החודשי 25-34 ימים) הסובלות מ-PMDD לפי הקריטריונים לאבחון של ה-DSM-IV חולקו אקראית לקבלת מיצוי שיח אברהם במינון 20-40 מ"ג ליום (ריכוז לא ידוע) או fluoxetine במינון 20-40 מ"ג ליום במשך חודשיים. הקריטריונים שהוגדרו מראש לקביעת תגובה לטיפול היו:
1. אי התאמה לקריטריונים לאבחון PMDD
2. שיפור רב או ניכר במדד ההתרשמות הכללית (Clinical global impression – improvement)
3. ירידה של 50% לפחות בסולם המילטון לדיכאון (HAM-D)
4. ירידה של 50% לפחות בתסמינים על פי דיווח עצמי של הנבדקות (Penn daily symptoms report)
5. הסכמה של שני נסיינים שחל שיפור מספק במצב הנבדקת.
בתום ההתערבות שיעור התגובה לטיפול באמצעות שיח אברהם (57.9%, n=11) לא היה שונה במובהק משיעור התגובה לטיפול (68.4%, n=13) באמצעות fluoxetine. עם זאת, fluoxetine היה יעיל יותר בטיפול בתסמינים הנפשיים (דיכאון, רגיזות, נדודי שינה, מתח ועצבנות, ותחושה של אובדן שליטה) ואילו שיח אברהם היה יעיל יותר בטיפול בתסמינים הגופניים (רגישות וכאב בשדיים, התנפחות, עוויתות, תשוקות למזון). הטיפול בתרופה ובצמח נסבלו היטב ותופעות הלוואי היו קלות וחולפות, אך בעוד שבקבוצת ה-fluoxetine שתי נבדקות דיווחו על פגיעה בחשק המיני, בקבוצה שנטלה שיח אברהם לא דווח על תופעת לוואי זו.
בדומה למחקר הקודם, מחקר קליני₍₆₁₎ (2011) השוואתי נוסף שבחן את יעילות שיח אברהם בהשוואה ל-fluoxetine בטיפול בהפרעה דיספורית קדם וסתית (PMDD) הדגים יעילות של הצמח שניטל בטווח של 31-40 מ"ג ליום (ריכוז לא ידוע) בטיפול בתסמונת באופן בטוח ונטול תופעות לוואי, אך יעילותו הייתה פחותה מיעילות התרופה בכל המדדים שנבחנו (דכדוך, חרדה, מעורבות בעבודה ובתחומי עניין ותסמינים סומטיים). תוצאות המחקר הראו שיפור מובהק סטטיסטית (p<0.001) בתסמינים הדיספוריים בהשוואה למצב הבסיס הן בקרב הנבדקות שטופלו באמצעות fluoxetine והן בקרב הנבדקות שטופלו באמצעות שיח אברהם (p<0.04), עם יתרון מובהק של התרופה על פני הצמח (p<0.02). כמו כן, חל שיפור מובהק בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס במעורבות בעבודה ובתחומי העניין (p<0.001 בקבוצת התרופה ו-p<0.04 בקבוצת שיח אברהם) עם יתרון מובהק לתרופה על פני הצמח (p<0.05). גם בתסמיני החרדה של הנבדקות חל שיפור מובהק בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.001 בקבוצת התרופה ו-p<0.02 בקבוצת שיח אברהם), עם יתרון מובהק של התרופה על פני הצמח (p<0.003). לבסוף חל שיפור בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס בתסמינים הסומטיים (P<0.004 בקבוצת התרופה ו-p<0.05 בקבוצת שיח אברהם), עם יתרון מובהק של התרופה על פני הצמח (p<0.05).
במחקר קליני₍₆₂₎ (2009) רב מרכזי אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו שנערך בסין נבחנה יעילות ובטיחות מיצוי שיח אברהם (®Agnucaston®/Cyclodynon) בטיפול בתסמונת קדם וסתית. 217 נשים בריאות (בנות 18-45) בעלות מחזור סדיר (אורך המחזור 22-35 ימים) שאובחנו כסובלות מ-PMS בעוצמה בינונית עד חמורה חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית יבשה של שיח אברהם במינון 4 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה מחזורים (3 חודשים בקירוב). 202 נשים השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נצפתה ירידה מובהקת בעוצמת התסמינים הכללית לפי דיווח הנבדקות (מדד PִMSD – premenstrual syndrome diary total score) בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001), עם יתרון מובהק לשיח אברהם על פני פלסבו (p<0.0001). כמו כן, בשתי הקבוצות נצפתה ירידה מובהקת בתסמינים לפי שאלון (PMTS (The premenstrual tension syndrome self-rating scale בהשוואה למצב הבסיס (p<0.01), עם יתרון מובהק לשיח אברהם על פני פלסבו (p<0.05). מבחינת יעילות טיפולית (שהוגדרה לפי שיעור מקרי ההפחתה של 60% ומעלה בתסמינים), שיח אברהם נמצא יעיל יותר במובהק בהשוואה לפלסבו בהפחתת תסמיני תסמונת קדם וסתית בינונית עד חמורה (p<0.0001), והשימוש בו היה בטוח ונטול תופעות לוואי משמעותיות. עם זאת, יש לציין כי גם הפלסבו נמצא יעיל בהפחתת התסמינים ב-50% מהמקרים.
בשני מחקרים נוספים_(63-64) (2010) בעלי מבנה דומה למחקר הקודם נבחנה יעילות ובטיחות מיצוי שיח אברהם (®Agnucaston®/Cyclodynon) בקרב 67 נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית בעוצמה בינונית עד חמורה. הנבדקות חולקו אקראית לנטילת פלסבו או תמצית יבשה של שיח אברהם במינון 4 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה מחזורים (3 חודשים בקירוב). במחקר הראשון₍₆₃₎, בתום ההתערבות נצפתה ירידה מובהקת בעוצמת התסמינים הכללית לפי דיווח הנבדקות (מדד PִMSD – premenstrual syndrome diary total score) בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001), עם יתרון מובהק לשיח אברהם על פני פלסבו (p=0.015). מתוך כלל התסמינים שנבדקו (מצב רוח שלילי, תשוקה למזון, צבירת נוזלים וכאב), היתרון המובהק ביותר של שיח אברהם על פני פלסבו נרשם בשיפור מצב הרוח ובהפחתת צבירת נוזלים (p<0.05). כמו כן, בשתי הקבוצות נצפתה ירידה מובהקת בתסמינים לפי שאלון (PMTS (The premenstrual tension syndrome self-rating scale בהשוואה למצב הבסיס (p<0.01), עם יתרון מובהק לשיח אברהם על פני פלסבו (p=0.040). מבחינת יעילות טיפולית (שהוגדרה לפי שיעור מקרי ההפחתה של 60% ומעלה בתסמינים), שיח אברהם נמצא יעיל יותר במובהק בהשוואה לפלסבו בהפחתת תסמיני תסמונת קדם וסתית בינונית עד חמורה (יעילות של 84.9% לעומת 55.9%, p=0.010), והשימוש בו היה בטוח ונטול תופעות לוואי משמעותיות.
במחקר השני₍₆₄₎, 64 מתוך 67 נשים בריאות (טווח גילאים 21-44, בעלות מחזורים סדירים בני 22-35 ימים במהלך 12 החודשים שקדמו למחקר שאינן נוטלות הורמונים או גלולות למניעת הריון, תרופות נוירולפטיות ונוגדי דיכאון) השלימו את ההתערבות (אישה אחת בקבוצת ההתערבות פרשה בשל הארכה של הווסת ללא תופעות לוואי נוספות). מתוך 17 תסמיני PMS שנבדקו, שיח אברהם במינון 4 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש) נמצא יעיל במובהק בהשוואה לפלסבו בשיפור 16 תסמינים ובייחוד בשיפור מצב רוח שלילי ונדודי שינה (p<0.05), אך לא היה יעיל במובהק בהשוואה לפלסבו בהפחתת כאבִים עוויתיים בבטן התחתונה (P=0.17). שיעור ההפחתה בתסמינים בקבוצת שיח אברהם נע בין 80.1% ל-92.46% בהשוואה למצב הבסיס (p=0.001) ואילו בקבוצת הפלסבו שיעור ההפחתה בתסמינים נע בין 48.95% ל-73.7% (p=0.042), עם יתרון מובהק לשיח אברהם על פני פלסבו (p<0.05). לא נצפו הבדלים מובהקים ברמות הפרולקטין בסרום בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס (p=0.95 לעומת p=0.726), ובהשוואה בין הקבוצות לאחר ההתערבות (p=0.942).
מחקר קליני₍₆₅₎ (2001) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות הטיפול באמצעות מיצוי שיח אברהם (ZE 440) בתסמונת קדם וסתית. 170 נשים (גיל ממוצע 36) עם אורך מחזור ממוצע של 28 ימים ומשך דימום ממוצע של 4.5 ימים הסובלות מתסמונת קדם וסתית לפי קריטריונים של ה-DSM-III חולקו אקראית לקבלת פלסבו או שיח אברהם (תמצית יבשה בריכוז 6-12:1 מתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin) במינון 20 מ"ג (מינון שווה ערך ל- 180 מ"ג צמח יבש) למשך 3 חודשים. חומרת התסמינים (רגיזות, שינויים במצב הרוח, כעס, כאבי ראש, נפיחות וגודש בשדיים) הוערכה לפי דיווח עצמי של הנבדקות תוך שימוש בסולם אנלוגי חזותי (VAS), ובנוסף, מצב הנבדקות הוערך על ידי הנסיינים (חומרת התסמינים, שיפור כללי, סיכון או תועלת) וחושב שיעור התגובה לטיפול (אחוז הנבדקות שחוו שיפור של 50% או יותר בעוצמת תסמינים). נמצא כי הטיפול באמצעות שיח אברהם יעיל יותר מפלסבו בשיפור התסמינים על פי דיווח הנבדקות (p<0.001) ועל פי הערכת הנסיינים (p<0.001). שיעור התגובה לטיפול היה 52% בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל-24% בקבוצת הפלסבו. שבע נשים דיווחו על תופעות לוואי קלות (ארבע מקבוצת ההתערבות ושלוש מקבוצת הפלסבו).
מחקר קליני₍₉₎(1997) רב מרכזי השוואתי אקראי כפול סמיות ומבוקר בחן את יעילות הטיפול בתסמונת הקדם וסתית באמצעות מיצוי שיח אברהם (Agnolyt©) בהשוואה לויטמין B6. במחקר, 127 נשים הסובלות מתסמיני PMS חולקו אקראית לקבלת תמצית יבשה של שיח אברהם במינון 4 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג הצמח היבש) בצירוף פלסבו לאורך כל החודש או 2 כמוסות פלסבו בימים 1-15 של המחזור ו-2 כמוסות ויטמין B6 (מינון של 200 מ"ג ליום) בימים 16-35 של המחזור במשך שלושה מחזורי וסת (שלושה חודשים בקירוב). 105 נבדקות השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נצפתה ירידה מובהקת בתסמיני ה-PMS לפי מדד (PMTS (premenstrual tension syndrome scale הכולל את התסמינים: רגישות בשדיים, בצקות, מתח בטני, כאבי ראש, עצירות ומצב רוח דכאוני) בקרב שתי הקבוצות, אך שיח אברהם היה יעיל יותר במובהק (p=0.04) בהשוואה לויטמין B6. תוצאות הטיפול בשיח אברהם הוגדרו כמצוינות על ידי 25% מהרופאים בהשוואה ל-12% אשר הגדירו את תוצאות הטיפול באמצעות B6 כמצוינות לפי מדד ההתרשמות הכללית (Global impression scale). בתום המחקר, 36% הנשים שטופלו בשיח אברהם דיווחו על העלמות התסמינים בהשוואה ל-21% בקבוצת ה-B6. תשע נבדקות דווחו על תופעות לוואי קלות (4 בקבוצת ה-B6 ו-5 בקבוצת שיח אברהם) בעיקר תופעות לוואי קלות במערכת העיכול. שתי נבדקות שטופלו בשיח אברהם חוו תגובות עוריות בתגובה לשימוש בצמח ונבדקת אחת דווחה על כאב ראש חולף.
הערת מערכת: המחקר חסר קבוצת פלסבו (לטענת החוקרים – מטעמים אתיים). לא ברור אם טיפול בויטמין B6 יכול להיחשב כטיפול סטנדרטי.
מחקר קליני₍₆₆₎ (1993) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות תוסף שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית תוך התמקדות במצבי רוח שליליים. 600 נבדקות (טווח גילאים 18-46) שאובחנו כסובלות מתסמיני PMS לפי שאלון דיווח עצמי של Moos למצוקה וסתית (Moos menstrual distress questionnaire) חולקו אקראית לקבלת שיח אברהם טחון במינון 1.8 גרם ליום או פלסבו (מבוסס סויה) במשך שלושה חודשים. אחוז הנשירה במחקר היה גבוה (64%) כאשר רק 217 נבדקות השלימו את ההתערבות, אולם לא נמצאו הבדלים מובהקים בין נתוני הנבדקות שפרשו לבין נתוני הנבדקות שהשלימו את ההתערבות שיעידו על הטיה בתוצאות. ברוב המשתנים שנבדקו לא נצפה יתרון מובהק לטיפול באמצעות שיח אברהם על פני פלסבו, למעט במשתנה חוסר המנוחה/רגיזות בתת הקבוצה של מצבי הרוח השליליים (מובהקות לא ידועה), ומגמה לא מובהקת של יתרון לטובת שיח אברהם במשתנה הגודש בחזה בתת הקבוצה של משתני צבירת הנוזלים (p=0.09). ייתכן שהסיבה לחוסר ההבדל המובהק בין הצמח ובין פלסבו, נובע מהבחירה בסויה שיש לה השפעה פיטואסטרוגנית בפני עצמה.
מחקר₍₆₇₎ (2014) פרוספקטיבי פתוח בחן את היעילות והבטיחות של השימוש במיצוי שיח אברהם בקרב נשים יפניות הסובלות מתסמונת קדם וסתית. במחקר השתתפו 69 נשים בריאות (טווח גילאים 18-44) שנטלו תוסף מסחרי המכיל מיצוי שיח אברהם (®Prefemin) בטווח ריכוזים של 6-12:1 במינון של 20 מ"ג ליום למשך 3 מחזורי וסת. חל איסור על נטילת תרופות בתקופת ההתערבות למעט נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID’s) בזמן הווסת עצמה. מיד לאחר המחזור הראשון חל שיפור כללי ברמת התסמינים שנמדדו באמצעות סולם אנלוגי חזותי (p<0.001), ואלה הלכו והתמעטו בשני המחזורים שלאחר מכן. שיעור הנבדקות שחוו שיפור בתסמינים של 50% לפחות היה 91% במחזור הנטילה השלישי. לפי הערכת הרופא המטפל (Physician’s global assessment of premenstrual syndrome), כמעט כל הנבדקות הציגו העדר תסמינים או תסמינים קלים בלבד בתום שלושה מחזורי טיפול (ירידה מציון 3-4 בדרגת החומרה – חמור וחמור מאוד לציון 0-1 – ללא תסמינים או תסמינים קלים בלבד, p<0.001). שמונה נבדקות דווחו על תופעות לוואי לא רצויות, מתוכן שלוש דיווחו על תסמינים בדרגה בינונית של אסתמה, דרמטיטיס זיהומי ודרמטיטיס אלרגי, כאשר רק האחרון נקשר בסבירות גבוהה לנטילת הצמח, והיתר דיווחו על תופעות לוואי קלות של דלקת בשלפוחית השתן, הצטננות, כאב גב ופולימנוריאה (התקצרות המחזור - מקרה יחיד).

מחקר פרוספקטיבי₍₆₈₎ (2006) פתוח ובלתי מבוקר בחן את יעילות תוסף שיח אברהם (BNO 1095) בטיפול בתסמונת קדם וסתית בדרגה בינונית עד חמורה. 118 נבדקות נטלו את התוסף במינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש במשך שלושה מחזורי וסת (שלושה חודשים בקירוב) אך רק 109 נבדקות השלימו את ההתערבות. חומרת התסמינים פחתה בעקביות (מציון ממוצע של 22.8 במצב הבסיס ל-10.2 בתום ההתערבות). סך הכל נצפתה ירידה ממוצעת של 12.6 נקודות בעוצמת התסמינים הכללית לפי דיווח הנבדקות (מדד PִMSD – premenstrual syndrome diary total score) בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001) וירידה ממוצעת של 11.4 נקודות במדד התסמינים PMTS (premenstrual tension syndrome scale הכולל את התסמינים: רגישות בשדיים, בצקות, מתח בטני, כאבי ראש, עצירות ומצב רוח דכאוני) (p<0.0001). שיעור התגובה לטיפול היה 67.8%.
מחקר פרוספקטיבי₍₆₉₎ (2000) פתוח ובלתי מבוקר בחן את יעילות וסבילות השימוש בתמצית פירות שיח אברהם (®Femicur) בקרב 1634 נבדקות הסובלות מתסמונת קדם וסתית. לצורך המחקר פותח שאלון הבוחן את השפּעת הצמח על התסמינים הפסיכולוגיים והסומטיים של התסמונת: דיכאון, חרדה, תשוקה למזון, וצבירת נוזלים (DACH - depression, anxiety, craving, hyperhydration) ובנוסף נבחנה השפּעת על גודש וכאב בשדיים. כל הנבדקות נטלו שתי כמוסות שכל אחת שהכילה 1.6-3 מ"ג תמצית יבשה של פירות הצמח (ריכוז 6.7-12.5:1, מינון יומי שווה ערך ל-40 מ"ג פרי הצמח היבש) במשך שלושה מחזורי וסת. בתום התקופה נצפתה ירידה מובהקת בכל התסמינים (p<0.001). בתום המחקר, 93% מהנבדקות דיווחו על ירידה בתסמינים ואף על הפסקתם. 85% מהרופאים המטפלים (סך הכל השתתפו במחקר 857 רופאים גניקולוגים) דרגו את יעילות הטיפול כטובה או טובה מאוד, ו-81% מהנבדקות דרגו את השיפור במצבן אחרי הטיפול כטוב או טוב מאוד. באופן ספציפי, תדירות וחומרת כאבי השדיים כתסמין עיקרי הופחתו משמעותית בתום שלושה חודשי טיפול. 94% מהנבדקות הגדירו את הסבילות לטיפול כטובה או טובה מאוד. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות (סך הכל דווח על 45 תופעות לוואי בקרב 37 נבדקות, מתוכן 23 תופעות לוואי נקשרו ישירות לשימוש בצמח) ויחס הסיכון/תועלת של הצמח דורג כטוב מאוד.
במחקר פרוספקטיבי₍₂₈₎ (2000) פתוח ובלתי מבוקר, 50 נבדקות (גיל ממוצע 31.3, משקל ממוצע 58.9 ק"ג, אורך מחזור ממוצע 28.4 ימים) שאובחנו כסובלות מתסמונת קדם וסתית לפי קריטריונים של ה-DSM-III נטלו תמצית שיח אברהם (ZE 440 בריכוז 6-12:1 המתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin) במינון 20 מ"ג (מינון שווה ערך ל- 180 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה חודשים. 43 נבדקות השלימו את ההתערבות ושלושה חודשי מעקב. 13 נבדקות מתוך ה-43 נטלו גלולות למניעת הריון במקביל. בתום ההתערבות חלה הפחתה מובהקת (p<0.001) בתסמינים בהשוואה למצב הבסיס (ירידה של 42.5% לפי מדד MMDQ - Moors’ menstural distress questionnaire). התסמינים חזרו בהדרגה לאחר הפסקת הנטילה אך נותרו בעוצמה נמוכה בהשוואה למצב הבסיס למשך 3 חודשי המעקב (20% הפחתה, p<0.001). בסה"כ 20 נבדקות (מתוך 43) דיווחו על הפחתה של 50% או יותר בתסמינים. דירוג התסמינים על ידי הנבדקות לפי מדד אנלוגי חזותי (VAS) בשלב הלוטאלי של המחזור ירד ב-47.2% (p<0.01) ונותר נמוך ב-21.7% בחודשי המעקב (p<0.001). כמו כן, 38 נבדקות העריכו את יעילות הטיפול בכללותו כבינונית עד מצוינת (5 נבדקות לא ציינו את הערכתן). לא נצפה שינוי מובהק ברמות הפרולקטין בסרום של הנבדקות. לא נצפו הבדלים בין הנבדקות שנטלו גלולות למניעת הריון לבין נבדקות שלא נטלו גלולות. הטיפול נסבל היטב ולא דווח על תופעות לוואי חריגות, למעט נבדקת אחת שפרשה מהמחקר בעקבות תלונות על עייפות וכאב ראש.
במחקר פרוספקטיבי₍₂₉₎ (1999) שנערך על 132 נשים הסובלות מ-PMS שמחציתן נטלו גלולות למניעת הריון, מתן תמצית שיח אברהם במינון 20 מ"ג ליום (ריכוז 6-12:1 מינון שווה ערך ל-180 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה חודשים שיפר את התסמינים ביותר ממחצית מהנשים. לא נמצא הבדל מובהק בהשפּעת הצמח בקרב נשים שנטלו גלולות בהשוואה לנשים שלא נטלו גלולות. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר תצפיתי₍₇₀₎ (2005) נערך על 462 נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית שנטלו בתמצית תקנית של שיח אברהם (Ze 440) בריכוז 6-12:1 לפי תכולת ה-casticin במינון 20 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-180 מ"ג צמח בממוצע) במשך שלושה חודשים. 409 נשים השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נצפה שינוי מובהק בתסמיני ה-PMS בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001). בסה"כ 2.6% מהנבדקות (11 נבדקות) דיווחו על תופעות לוואי קלות שכללו הזעות לילה וגרד.
מחקר תצפיתי₍₇₁₎ (1992) בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול בתסמונת קדם וסתית. 1542 נבדקות הסובלות מתסמיני PMS נטלו את התמצית במינון ממוצע של 40 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל-33 מ"ג צמח יבש) במשך שבעה ימים עד שש עשרה שנים. 33% מהנבדקות דווחו על העלמות התסמינים ו-57% דווחו על הטבה חלקית. רק 4.5% מהנבדקות ו-4.4% מהרופאים המטפלים דיווחו על אי שביעות רצון מהטיפול. בממוצע, השיפור בתסמינים החל כעבור 25.3 ימים מתחילת ההתערבות. 2% מהנבדקות דווחו על תופעות לוואי לא רצויות שכללו בחילה, אלרגיה, שלשולים, עליה במשקל, צרבת, שינויים באורך המחזור החודשי, אקנה. 17 נבדקות הפסיקו את ההתערבות בשל תופעות הלוואי ו-562 נבדקות המשיכו ליטול את התמצית גם לאחר תום תקופת המעקב.
במחקר תצפיתי₍₇₂₎ (2003) שנערך על 428 נשים הסובלות מתסמונת קדם וסתית תוך שימוש בתמצית תקנית של שיח אברהם (ZE 440) בריכוז 6-12:1 לפי תכולת ה-casticin במינון 40 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-360 מ"ג צמח בממוצע) במשך שלושה חודשים. בתשאול 104 הרופאים המטפלים עלה כי 63.3% מהמטופלות דיווחו על העלמות התסמינים, 22.9% דיווחו על העלמות חלקית של התסמינים (סה"כ 86% מהמטופלות הגיבו לטיפול).
מחקר תצפיתי₍₇₃₎ (1990) בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול בהפרעות במחזור החודשי הקשורות באי ספיקה של הגופיף הצהוב. 1571 נבדקות מתוכן 867 הסובלות מתסמונת קדם וסתית טופלו בתכשיר במינון 40 טיפות (מינון שווה ערך ל-33 מ"ג צמח יבש) במשך 135 ימים. שיעור התגובה לטיפול היה 90% והנבדקות והרופאים המטפלים דרגו את הטיפול כמוצלח (לא בוצע ניתוח של התוצאות על בסיס הפתולוגיות השונות). שיעור תופעות הלוואי המדווחות היה 1.9% (כשלושים נשים דיווחו בעיקר על תחושה כללית לא טובה ועל אי נוחות עיכולית ובחילה).

מנגנוני פעולה
ישנן מספר השערות בנוגע לסיבות להופעת התסמינים השונים של התסמונת הקדם וסתית_(74-75), ביניהן תנודות קיצוניות ברמות הורמוני השחלות אסטרוגן ופרוגסטרון, רמות גבוהות של פרוסטגלנדינים משרי כיווץ וכאב (כגון פרוסטגלנדין F2 ɑ), תגובה אבנורמלית של נוירוטרנסמיטורים לאיתותי השחלות (רמות נמוכות של סרוטונין גאבא ובטא אנדורפינים המשרים דכדוך, ורמות גבוהות של היסטמין ונוראדרנלין המחמירים את רגיזות ותחושות כאב), ותפקוד לקוי בציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-אדרנל (HPA) המוביל להפרשת יתר של קורטיזול, לירידה ברמות הדופמין ולעליה ברמות פרולקטין וכן לרמות מוגבהות של אלדוסטרון המובילות לאצירת נתרן ומים_(74-75).
מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית קשור לויסות עצבי-הורמונלי.
כיום הסברה הרווחת₍₁₎ היא שהשפּעתו העיקרית של שיח אברהם על מערכת הפריון הנשית היא השפעה דופמינרגית. השפעה זו מסבירה את יעילותו בתסמינים רבים המקושרים לתסמונת קדם וסתית הנובעים עקב רמות פרולקטין מוגבהות ועקב רמות דופמין ובטא אנדורפינים נמוכות (כגון מסטלגיה, דכדוך ועצבות, עצבנות, ורגישות תחושתית)₍₃₄₎. פרולקטין פועל לדיכוי ביוץ תקין ומשבש את פעילות הגופיף הצהוב על ידי עיכוב הפרשה של ההורמון המשחרר גונדוטרוֹפינים GnRH מההיפותלמוס ו-LH ו-FSH מבלוטת יותרת המוח. התוצאה של שיבוש הביוץ ואי ספיקה של הגופיף הצהוב היא מחסור בפרוגסטרון בשלב הלוטאלי, בעיקר ביחס לרמות מוגבהות של אסטרוגן. חוסר האיזון בין אסטרוגן ופרוגסטרון מחמיר את התסמינים, ככל הנראה בשל השפּעתם המנוגדת של הורמוני השחלות על רמות הפרולקטין (אסטרוגן מגרה הפרשת פרולקטין ופרוגסטרון מעכב את הפרשתו). במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם ורכיביו הדיטרפניים הדגימו עיכוב מובהק של הפרשת פרולקטין מתאים לקטופרינים בבלוטת יותרת המוח אשר הושג על ידי קישור לקולטני דופמין 2 (ממברנות התאים הלקטופרינים מבטאים קולטני דופמין 2 וקישור לקולטנים הללו מפחית את הפרשת פרולקטין)_{(8,34,36,76-79)}. במספר מחקרים מוקדמים שנערכו על מכרסמים שיח אברהם (שניתן ככל הנראה במינון נמוך) הדגים הפחתה של אסטרוגן ועליה של פרוגסטרון אשר פורשו כעיכוב שחרור של FSH והגברת שחרור ה-LH ועל ידי כך קידום הביוץ, שיפור תפקוד הגופיף הצהוב והעלאת רמות הפרוגסטרון, אך רמות הורמוני יותרת המוח לא נמדדו בפועל_(1,34,37,80). כמו כן, במחקרים מאוחרים יותר _(36,53)שבהם ניתן מינון גבוה יותר של שיח אברהם לא נצפה שינוי ברמות ה-LH וה-FSH. מסיבה זו, הסברה הרווחת כיום_(1,81) היא ששיח אברהם מגביר הפרשת פרוגסטרון בעקיפין על ידי הפחתה של פרולקטין, השריית ביוץ ושיפור תפקוד הגופיף הצהוב ולא על ידי הגברת ההפרשה של LH.

בנוסף, במספר מחקרי מעבדה שיח אברהם והרכיבים apigenin ו-linoleic acid הדגימו פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא הגורם להפחתה של פעילות אסטרוגנית_(24-25,82) וכן העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83)וקישור והפעלה של קולטניו₍₈₄₎. משמעות הדבר היא שלשיח אברהם עשויה להיות השפעה ממתנת על רמות האסטרוגן לצד השפעה תומכת ברמות הפרוגסטרון. עם זאת, לא ברורות ההשלכות הקליניות של הממצאים הללו, היות שחומצה לינולאית ו-apigenin נמצאים בצמח בריכוזים נמוכים מאוד וזמינותם הביולוגית של הרכיבים הפלבונואידים נמוכה ולכן נדרש ריכוז גבוה של מיצוי הצמח כדי להשיג השפעה בגוף החי_(1,85).
לבסוף, שיח אברהם יעיל לשיכוך הכאבִים האופייניים לתסמונת הקדם וסתית על ידי פעילות נוגדת דלקת ופעילות נוגדת כאב (קישור והפעלה של קולטנים אופיואידים והעלאת רמות בטא אנדורפין בסרום).

כאבי וסת (דיסמנוֹריאה)
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
שני מחקרים קליניים מבוקרים מעידים על יעילות שיח אברהם בטִיפול בכאבי וסת, יעילות אשר אינה נופלת מזו של גלולות למניעת הריון ואף טובה יותר משל תרופה לשיכוך כאבִים (חומצה מפנמית ממשפחת ה-NSAID’s). עם זאת האיכות המתודולוגית ואיכות הדיווח של המחקרים לוקים בחסר (ללא ציון סוגי התמציות ומינונן או השוואה לקבוצת ביקורת של נשים בריאות) מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בשיכוך כאבי וסת הוא שיפור יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, הפחתת רמות פרולקטין ווזופרסין, ויסות פעילות פרוסטגלנדינית ועל ידי כך הפחתת כיווציות וגירוי עצבי ושיפור זרימת דם לרחם. כמו כן, שיח אברהם משרה הגברת ייצור חומרים המונעים תחושת כאב (דופמין, אנדורפינים).

מחקרים קליניים
מחקר קליני₍₈₆₎ (2014) השוואתי בחן את יעילות מיצוי שיח אברהם (®Agnucaston) בהשוואה לגלולות למניעת הריון מסוג 'יסמין' (ethyl estradiol/drospirenone) בטיפול בדיסמנוריאה ראשונית חמורה. 60 נשים הסובלות מדיסמנוריאה ראשונית חמורה (קבוצות ההתערבות) ו-30 נשים בריאות (ששימשו כקבוצת ביקורת) השתתפו במחקר. 60 הנשים המאובחנות חולקו אקראית לקבלת גלולות 'יסמין' במינון 0.03 מ"ג או תמצית שיח אברהם (ריכוז התמצית ומינונה לא צוינו) במשך שלושה חודשים. בבדיקת דופלר של עורק הרחם שבוצעה לנבדקות לפני ההתערבות נמצא כי מדד הפעימתיות (pulsatility index – PI) ומדד התנגודת (resistance index – RI)* של העורק היו גבוהים במובהק ביום הראשון של הווסת בקרב הנבדקות הסובלות מדיסמנוריאה בהשוואה לנבדקות בקבוצת הביקורת (p<0.0001). בתום שלושה חודשים ערכים אלה ירדו במובהק בעקבות ההתערבות בשתי קבוצות הטיפול בהשוואה למצב הבסיס (p<0.001 עבור ערכי ה-RI וה-PI בשתי הקבוצות). כמו כן, עוצמת הכאב לפי דיווח הנבדקות (בסולם אנלוגי חזותי) פחתה במובהק בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001 בשתי הקבוצות), ללא הבדל מובהק בתוצאות בדיקת הדופלר בין קבוצות הטיפול. מסקנת החוקרים היתה שלשיח אברהם יעילות דומה ליעילות של גלולות 'יסמין' בטיפול בדיסמנוריאה ראשונית.
* מדדים של מהירות והתנגדות זרימת הדם בעורקי הרחם
מחקר קליני₍₈₇₎ (2014) השוואתי כפול-סמיות שנערך באיראן נועד להשוות את היעילות של 2 טיפולים צמחיים שונים לעומת טיפול תרופתי להקלה על כאבי וסת. במחקר השתתפו 105 נבדקות בריאות (טווח גילאים 18-25, ללא תרופות למניעת כאב, גלולות למניעת הריון או התקן תוך רחמי) הסובלות מכאבי וסת ברמה קלה עד בינונית אשר קיבלו מיצוי שיח אברהם מצוי (סוג מיצוי וריכוזו לא צוינו) במינון של 40 טיפות, מיצוי זרעי שומר (Foeniculum vulgare) במינון של 30 טיפות, טיפול תרופתי (mefenamic acid) במינון 1 גרם ליום או פלסבו החל מיום לפני תחילת הווסת ועד היום השלישי של הווסת במשך חודשיים. בתום ההתערבות נמצא כי שני הטיפולים הצמחיים היו יעילים במידה דומה להפחתת כאבי וסת (עוצמת הכאבִים נמדדה באמצעות סולם אנלוגי חזותי VAS), ואילו ההשפעה של הטיפול התרופתי הייתה נמוכה יותר באופן מובהק (p<0.05).

מנגנוני פעולה
כאבי וסת מקושרים לחוסר איזון של הורמוני השחלות (בעיקר רמות גבוהות של אסטרוגן ורמות נמוכות של פרוגסטרון) הגורם לשגשוג יתר של רירית רחם ולייצור מוגבר של פרוסטגלנדינים (בעיקר PGF 2a ו-PGE 2) ברחם מחומצה ארכידונית על ידי האנזים Cox2 ומתווכי דלקת נוספים. הפרוסטגלנדינים משפיעים על כיווציות שריר הרחם, מפחיתים את זרימת הדם לרחם ומובילים לאיסכמיה של הרירית (הפסקה של זרימת הדם לרחם המובילה למות הרקמה הרירית ולנשירתה) ולגירוי קצות עצבים תחושתיים ברחם והתוצאה היא כאב עוויתי חזק₍₈₈₎. כאב זה מוחמר לאור הממצא שלסובלות מדיסמנוריאה זרימה מוגברת של דם בעורקי הרחם בהשוואה לנבדקות שאינן סובלות₍₈₆₎.
ייצור הפרוסטגלנדינים מווסת על ידי פרוגסטרון (פרוגסטרון מעכב את שחרור פוספוליפאז A2 האנזים המייצר חומצה ארכידונית ממברנות תאי רירית הרחם). כאשר רמות הפרוגסטרון צונחות מיד לפני הווסת, רמות הפרוסטגלנדינים עולות בתגובה. כמו כן, רמות גבוהות של אסטרוגן ורמות נמוכות של פרוגסטרון גורמות לייצור מופחת של חומרים המונעים תחושת כאב (אנדורפינים, דופמין). גורמים נוספים שעשויים להחמיר את כאבי הווסת הם רמות גבוהות של ההורמון נוגד ההשתנה וזופרסין (ADH) המקושרות לרמות גבוהות של פרולקטין, וגורמים נוספים המשפיעים על תפיסת הכאב כגון רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים בדם₍₇₃₎.
מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בטִיפול בכאבי וסת קשור להשפעה המווסתת ההורמונלית של הצמח, אשר תוצאתה העלאת רמות פרוגסטרון ושיפור היחס בין רמתו לבין רמת האסטרוגן (להרחבה בעניין מנגנון הויסות ההורמונלי ראו סעיף תסמונת קדם וסתית – מנגנונים).
מנגנונים נוספים הקשורים ליעילות הצמח בטיפול בדיסמנוריאה קשורים להשפּעתו על המערכת הדופמינרגית והאופיואידית המובילה לשיכוך כאב ולפעילותו נוגדת הדלקת.

מסטלגיה
הקדמה | סקירות | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
מספר סקירות, מחקרים קליניים, מחקרים תצפיתיים ודיווחי מקרה מעידים על יעילות שיח אברהם בטיפול במסטלגיה, יעילות שאינה נופלת מתרופות לשיכוך כאב (NSAID’s), מתרופות אגוניסטיות לדופמין ומטיפול הורמונלי. עם זאת, האיכות המתודולוגית של חלק מהמחקרים לוקה בחסר. ישנן עדויות לכך שמסטלגיה הקשורה במחזור החודשי נגרמת כתוצאה מהיפרפרולקטינמיה סמויה המושפּעת בעיקר מדחק ומשינויים הורמונליים. שיח אברהם מווסת את ההפרשה העודפת של פרולקטין. פעילות זו מיוחסת לרכיבים הדיטרפנים בצמח הנקשרים לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ומווסתים את הפרשת הפרולקטין. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, המווסתת בעקיפין את הפרשת הפרולקטין.

מחקרים קליניים

להלן פירוט המחקרים הקליניים שחלקם נכלל בסקירות:
במחקר קליני₍₉₀₎ (2016) השוואתי אקראי תלת-סמיות ומבוקר פלסבו העריכו את היעילות של שיח אברהם וזרעי פשתן להקלה על כאבִים ציקליים בשדיים (cyclic mastalgia), כאבִים הקשורים במחזור החודשי. במחקר נכללו 159 מטופלות מאיראן (טווח גילאים 18-45) אשר חולקו באופן אקראי ל-3 קבוצות מחקר: הקבוצה הראשונה קיבלה 25 גרם ליום זרעי פשתן טחונים + פלסבו שהוצג כשיח אברהם, הקבוצה השנייה קיבלה תמצית פרי יבשה של שיח אברהם במינון 3.2-4.8 מ"ג ליום + פלסבו שהוצג כזרעי פשתן טחונים וקבוצת הביקורת קיבלה את שני סוגי הפלסבו. במהלך ההתערבות הונחו הנבדקות להימנע במידת האפשר מנטילת ibuprofen (משכך כאבִים ממשפחת ה-NSAID’s) ואם נטלו לדרג את עוצמת הכאב לפני הנטילה ואת מינון התרופה שנטלו. נמצא כי בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בשתי קבוצות הטיפול חל שיפור מובהק בציון הכאב (p<0.001). בקרב נשים שנטלו זרעי פשתן חל שיפור של 3.1 נקודות בציון הכאב לאחר חודש ושל 7.0 נקודות לאחר חודשיים, ובקרב נשים שנטלו שיח אברהם חל שיפור של 3.3 ושל 6.4 נקודות, בהתאמה. כמו כן, חל שיפור מובהק בקבוצות הטיפול בהשוואה למצב הבסיס ובהשוואה לפלסבו במשך הכאב (p<0.001). החוקרים מסכמים כי שני הטיפולים נמצאו יעילים להקלה על כאבִים בשדיים, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה ארוכת הטווח ואת משך ההשפעה לאחר הפסקת הטיפול.
מחקר קליני₍₉₁₎ (2014) השוואתי בחן את יעילות הטִיפול בכאבים ציקליים בשדיים באמצעות מיצוי פירות שיח אברהם בהשוואה ל-Flurbiprofen. במחקר, 114 נשים בנות ארבעים או פחות (גיל ממוצע בקבוצת ההתערבות 28.3 ובקבוצת הביקורת 29( הסובלות מתסמונת קדם וסתית עם כאבִים ציקליים בשדיים (ממוצע ימי הכאב 6 ימים בקבוצת ההתערבות ו-6.3 בקבוצת הביקורת) ללא ממצא קליני, רדיולוגי או הימצאות בקבוצת סיכון לסרטן השד, חולקו לקבלת מיצוי שיח אברהם במינון 40 מ"ג ליום או התרופה נוגדת הדלקת flurbiprofen (ממשפחת ה-NSAID’s) במינון 200 מ"ג ליום במשך שלושה חודשים. 104 נבדקות השלימו את ההתערבות. בתום ההתערבות נצפתה הפחתה מובהקת בכאבִים בשתי הקבוצות בהשוואה למצב הבסיס לפי דירוג הנבדקות בסולם אנלוגי חזותי (מובהקות לא צוינה), ללא הבדל מובהק בין השפּעת הצמח והשפּעת התרופה (p=0.249). כמו כן, לא נצפה הבדל בין הצמח ובין התרופה במספר הנבדקות שחוו שיפור משמעותי, שיפור קל או לא חוו שיפור כלל בתגובה לטיפול (p=0.945). הטיפולים נסבלו היטב ללא תופעות לוואי חריגות.
מחקר קליני₍₃₅₎ (2004) השוואתי מבוקר בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnucaston) בהשוואה לתרופה Bromocriptine/Parlodel (אגוניסטית לדופמין) בטיפול בהיפרפרולקטינמיה קלה ובמסטלגיה. 40 נשים הסובלות מהיפרפרולקטינמיה קלה ו-40 נשים הסובלות ממסטגליה חולקו אקראית לנטילת תמצית שיח אברהם במינון 4 מ"ג (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש) ביום או Bromocriptine במינון 5 מ"ג ליום במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות רמת הפרולקטין הממוצעת בסרום של הנבדקות שסבלו מהיפרפרולקטינמיה ונטלו שיח אברהם ירדה מ-946 יחב"ל לליטר במצב הבסיס ל-529 יחב"ל לליטר* (p<0.0001). רמת הפרולקטין הממוצעת בקבוצת הנשים שסבלו מהיפרפרולקטינמיה ונטלו bromocriptine ירדה אף היא במידה מובהקת מ-885 יחב"ל לליטר ל-473 יחב"ל לליטר (p<0.0001). לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בהפחתת הפרולקטין (p=0.96). בקבוצות המסטלגיה דירוג הכאב פחת מ-6.8 בממוצע ל-1.9 בעקבות השימוש בשיח אברהם ומ-6.3 ל-0.89 בקבוצת התרופה בהשוואה למצב הבסיס (p<0.0001 בשתי הקבוצות), ללא הבדל מובהק בין הקבוצות (p=0.55). לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בקרב הנבדקות שנטלו שיח אברהם. לעומת זאת, שיעור תופעות הלוואי בקרב הנשים שנטלו את התרופה היה 12.5% (בעיקר בחילות והקאות). מסקנת החוקרים היתה ששיח אברהם משתווה ביעילותו לטיפול התרופתי בטיפול בהיפרפרולקטינמיה קלה ובמסטלגיה ושימוש ארוך טווח בו בטוח ונטול תופעות לוואי.
* רמות פרולקטין תקינות בסרום הוגדרו בטווח שבין 25-628 יחב"ל לליטר.
מחקר פרוספקטיבי₍₆₉₎ (2000) פתוח ובלתי מבוקר בחן את יעילות וסבילות השימוש בתמצית פירות שיח אברהם (®Femicur) בקרב 1634 נבדקות (גיל ממוצע 36) הסובלות מתסמונת קדם וסתית. לצורך המחקר פותח שאלון הבוחן את השפּעת הצמח על התסמינים הפסיכולוגיים והסומטיים של התסמונת: דיכאון, חרדה, תשוקה למזון, וצבירת נוזלים (DACH-depression, anxiety, craving, hyperhydration) ובנוסף נבחנה השפּעתו על גודש וכאב בשדיים. כל הנבדקות נטלו שתי כמוסות שכל אחת הכילה 1.6-3 מ"ג תמצית יבשה של פירות הצמח (ריכוז 6.7-12.5:1, מינון יומי שווה ערך ל-40 מ"ג פרי הצמח היבש) במשך שלושה מחזורי וסת. בתום התקופה נצפתה ירידה מובהקת בכל התסמינים (p<0.001). בסה"כ 93% מהנבדקות דיווחו על ירידה בתסמינים ואף על הפסקתם. 85% מהרופאים המטפלים (סך הכל השתתפו במחקר 857 רופאים גניקולוגים) דרגו את יעילות הטיפול כטובה או טובה מאוד, ו-81% מהנבדקות דרגו את השיפור במצבן אחרי הטיפול כטוב או טוב מאוד. באופן ספציפי, תדירות וחומרת כאבי השדיים כתסמין עיקרי הופחתו משמעותית בתום שלושה חודשי טיפול. 94% מהנבדקות הגדירו את הסבילות לטיפול כטובה או טובה מאוד. לא דווח על תופעות לוואי משמעותיות (סך הכל דווח על 45 תופעות לוואי בקרב 37 נבדקות, מתוכן 23 תופעות לוואי נקשרו ישירות לשימוש בצמח) ויחס הסיכון/תועלת של הצמח דורג כטוב מאוד.
מחקר קליני₍₉₂₎ (1999) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות מיצוי שיח אברהם בטִיפול בכאבים ציקליים בשדיים. 97 נשים (גיל ממוצע 36 שנים) הסובלות מכאבִים ציקליים בשדיים הנמשכים 5 ימים בממוצע לפני הווסת חולקו אקראית לנטילת מיצוי נוזלי של שיח אברהם במינון של 60 טיפות ליום (30X2 ביום) או פלסבו במשך שלושה חודשים. לאחר מחזור אחד עד שני מחזורי נטילה, עוצמת הכאב לפי דיווח הנבדקות בסולם אנלוגי חזותי פחתה ב-21.4 מ"מ וב-33.7 מ"מ בהתאמה בקבוצת ההתערבות וב-10.6 מ"מ ו-20.3 מ"מ בקבוצת הביקורת. 71% מהנבדקות דרגו את הכאב בסולם האנלוגי כנמוך מ-35 מ"מ ו-50% מהן דיווחו כי אינן סובלות מכאב. בשתי המדידות (כעבור חודש וכעבור חודשיים) נצפה יתרון מובהק לטיפול באמצעות שיח אברהם על פני פלסבו (הפחתה של 54% בהשוואה לפלסבו p=0.018; p=0.006). כעבור שלושה מחזורים, ההפחתה בעוצמת הכאב בקבוצת ההתערבות היתה של 34.3 מ"מ בסולם ובקבוצת הפלסבו 25.7 מ"מ (הבדל לא מובהק בין הקבוצות, p=0.064). לא נרשמו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בדיווח על תופעות הלוואי.
מחקר קליני₍₉₃₎ (1997) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילותן של שתי תמצית אם המכילות שיח אברהם (בתמיסה ובכמוסות) בטיפול במסטגליה הקשורה במחזור החודשי. 104 נבדקות שסבלו מכאבִים בשדיים במשך שלושה ימים סביב המחזור לאורך שלושה מחזורים לפחות, נטלו תמצית שיח אברהם (Mastodynon) בצורת תמיסה ובצורת כמוסות, במינון שווה ערך ל-33.4 מ"ג צמח יבש או פלסבו במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות, נצפתה הפחתה מובהקת בעוצמת הכאב לפי דירוג הנבדקות בסולם אנלוגי חזותי בקבוצות ההתערבות (תמיסה וכמוסות בהתאמה) בהשוואה לפלסבו (p=0.0067, p=0.0076). התמיסה היתה יעילה כבר החל מהמחזור הראשון והשפּעתה היתה מהירה יותר מהשפּעת הכמוסות. רמת הפרולקטין בסרום פחתה במובהק בקבוצות ההתערבות בהשוואה לפלסבו (ירידה של 4.35 ננוגרם למיליליטר בקבוצת התמיסה p=0.039, וירידה של 3.7 ננוגרם למיליליטר בקבוצת הכמוסות p=0.015). לא נצפתה השפעה של ההתערבות על רמות הפרוגסטרון, ה-FSH וה-LH. בקבוצות ההתערבות חלה ירידה גדולה יותר אך לא מובהקת ברמות האסטרדיול בהשוואה לפלסבו.
מחקר קליני₍₉₄₎ (1987) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות תמצית אם של שיח אברהם (Mastodynon) בהשוואה לתחליף פרוגסטרון סינתטי (gestagen/lynestrenol) או פלסבו בטִיפול בכאבים ציקליים בשדיים (מסטלגיה) ובמחלה פיברוציסטית של השד (מסטופתיה). 160 נשים הסובלות ממסטופתיה חמורה עם כאבִים ציקליים בשדיים חולקו אקראית לקבלת תמצית שיח אברהם במינון 60 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל-33.4 מ"ג צמח יבש), תחליף פרוגסטרון gestagen או פלסבו (משך ההתערבות אינו ידוע). בתום ההתערבות נצפו הבדלים מובהקים בין הקבוצות. בקבוצה שנטלה שיח אברהם 74.5% מהנבדקות חוו הקלה בתסמינים בהשוואה ל-82.1% בקבוצת הפרוגסטרון הסינתטי ו-36.8% בקבוצת הפלסבו. הטיפול באמצעות שיח אברהם נחשב לטיפול המועדף בשל שיעור נמוך יותר של תופעות לוואי בהשוואה לטיפול באמצעות תחליף הפרוגסטרון. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
במחקר קליני₍₉₅₎(1981) מוקדם ובלתי מבוקר, 52 נבדקות הסובלות ממסטלגיה נטלו תמצית שיח אברהם (Mastodynon) במינון של 60 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל-33.4 מ"ג צמח יבש) במשך שלושה חודשים. 24 נבדקות (46%) דווחו על הפסקת הכאבִים, ו-15 נבדקות (29%) דווחו על הפחתה של הכאב עד למינימום. ארבע נבדקות דווחו על תופעות לוואי עיכוליות. הטיפול הוגדר כחלופה יעילה ובטוחה לטיפול הורמונלי או ניתוחי. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.

מנגנוני פעולה
ישנן עדויות לכך שמסטלגיה הקשורה במחזור החודשי נגרמת כתוצאה מהיפרפרולקטינמיה סמויה המושפּעת_(26,34) בעיקר מדחק ומשינויים הורמונליים (כגון הפרשה של ההורמון TRH, עליה בהורמון LH). במחקרים קליניים_(8,34) ובמחקרי בעלי חיים₍₇₆₎ ומעבדה₍₇₈₎, נצפה כי שיח אברהם מווסת את ההפרשה העודפת של פרולקטין. פעילות זו מיוחסת לרכיבים הדיטרפנים בצמח הנקשרים לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ומדכאים את הפרשת הפרולקטין_(36,77). פעילותם של הרכיבים הללו נבלמת על ידי שימוש בתרופות אנטגוניסטיות לדופמין₍₇₆₎.
בנוסף, מסטלגיה הקשורה במחזור החודשי מושפּעת מרמות האסטרוגן בסרום ומיחס האסטרוגן לפרוגסטרון, ככל הנראה בשל השפּעתם המנוגדת על רמות הפרולקטין (אסטרוגן מגרה הפרשת פרולקטין ופרוגסטרון מעכב את הפרשתו). כתמיכה לסברה זו נמצא כי טיפול בתרופות נוגדות אסטרוגן מפחית כאבִים בשדיים_(96-98). במספר מחקרי מעבדה הדגימו שיח אברהם ורכיביו (apigenin, linoleic acid) פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור תחרותי לקולטני אסטרוגן אלפא ובטא₍₈₃₎, ובמקרים אחרים קישור והפעלה של קולטני אסטרוגן בטא בלבד_{(24-25,77,82)}. כמו כן, במעבדה, מיצוי הצמח, apigenin והחומצה הלינולאית שמוצו ממנו הגבירו את הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) ו-apigenin הדגים הפעלה של קולטני פרוגסטרון₍₈₄₎. על כל פנים, נכון לזמן זה אין עדויות קליניות להשפעה הפיטואסטרוגנית והפרוגסטרונית של שיח אברהם ולא ברורה הרלוונטיות הקלינית של הממצאים_(89,99).

מיגְרנות
הקדמה | מחקרים | מנגנוני פעולה

הקדמה
שני מחקרים תצפיתיים בלתי מבוקרים אשר בחנו את השפּעת הנטילה של שיח אברהם על מיגרנות הקשורות במחזור החודשי הדגימו יעילות משמעותית של הצמח בהפחתת העוצמה, התדירות והמשך של כאבי הראש, אך בהעדר קבוצת ביקורת לא ניתן לקבוע את יעילות הצמח באופן חד משמעי. מחקרים פרה קליניים מלמדים כי הוויסות ההורמונלי הנובע מנטילת שיח אברהם (פעילות פיטואסטרוגנית, זיקה ספציפית לקולטני אסטרוגן בטא והעלאת רמות פרוגסטרון) מסייע בהפחתת עירור היתר המוחי שמוביל להתקף המיגרנה. מנגנונים נוספים של הצמח בטיפול במיגרנות קשורים להשפּעת הצמח על המערכת הדופמינרגית והאופיואידית המובילה לשיכוך כאב ולפעילותו נוגדת הדלקת.

מחקרים
סקירה שיטתית₍₅₄₎ (2017) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות לגבי יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר והפרעות בפריון. 43 מחקרים בשפה האנגלית מן השנים 2009-2016 נכללו בסקירה. נמצא כי שיח אברהם יעיל בטיפול בתסמונת קדם וסְתית ובתסמונת קדם וסְתית דיספורית, באי סדירות וסתית, בהיפרפרולקטינמיה, ובשיכוך כאבִים הנלווים לווסת כגון מסטלגיה ומיגרנות. כמו כן, שיח אברהם הדגים יעילות מסוימת בטיפול בתסמיני גיל המעבר, בהסדרת תפקודי כבד לא תקינים ובשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת, וכן נחשב כצמח פוטנציאלי לטיפול באי פריון. מנגנוני הפעולה של הצמח כוללים הפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום על ידי הפעלת קולטני דופמין וכתוצאה מכך השפעה על הפרשת FSH מבלוטת יותרת המוח, ואסטרוגן מהשחלות. בנוסף, לשיח אברהם פעילות פיטואסטרוגנית ופרוגסטרונית ישירה על ידי קישור לקולטני אסטרוגן (זיקה סלקטיבית בעיקר לקולטני אסטרוגן בטא) ולקולטני פרוגסטרון. שיח אברהם פועל גם כמשכך כאבִים על ידי הפעלת קולטנים אופיואידים.
מחקר תצפיתי₍₁₀₀₎ (2013) פתוח ובלתי מבוקר בחן את השפּעת תמצית שיח אברהם (®Cyclodynon) על מיגרנות הקשורות במחזור החודשי. 107 נבדקות (טווח גילאים 18-50) שסבלו ממיגרנות במהלך התסמונת הקדם וסתית (47 נבדקות נטלו תרופות למניעת הכאב אך לא ביצעו שינוי בסוג התרופה ובמינונה בארבעת החודשים שקדמו למחקר) נכללו במחקר, מתוכן 100 השלימו את המחקר. מספר המיגרנות הממוצע בחודש לפני הנטילה עמד על 4.3 ומספר הימים בממוצע בחודש שבהם סבלו מן הכאב היה 7.4. הנבדקות נטלו תמצית שיח אברהם במינון 4 מ"ג (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש) ליום במשך שלושה חודשים. בתום התקופה נצפתה הפחתה מובהקת במספר המיגרנות בממוצע בחודש (מ-4.3 ל-2.87, p<0.0001) ובמספר ימי הכאב בחודש בממוצע (מ-7.4 ל-3.97, p=0.0001). בסה"כ 66 נבדקות דווחו על הפחתה משמעותית בתסמיני ה-PMS, עוד 26 דווחו על הפחתה מתונה ו-8 נבדקות לא הושפעו כלל מההתערבות. כמו כן, 42% מהנבדקות דווחו על הפחתה של למעלה מ-50% בתדירות התקפי המיגרנה בחודש ו-57% מהנבדקות דווחו על הפחתה של למעלה מ-50% במספר הימים בחודש שחוו כאבי ראש. הטיפול היה בטוח ולא דווח על תופעות לוואי משמעותיות.
מחקר תצפיתי₍₁₀₁₎ (2007) פתוח ובלתי מבוקר בחן את השפּעת שיח אברהם על מיגרנות הקשורות במחזור החודשי. 36 נבדקות שסבלו ממיגרנות במהלך התסמונת הקדם וסתית נטלו תמצית שיח אברהם במינון 40 מ"ג ליום במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות נצפתה הפחתה משמעותית של כאבי הראש בשיעור ממוצע של 66%. 44% מהנבדקות ו-57% מהנבדקות דווחו על הפחתה של 50% ומעלה במספר המיגרנות בחודש (הפחתה מ-4.28 ל-2.83 התקפי מגרנה בממוצע, p<0.001) ובמספר הימים בחודש שסבלו מן הכאב (הפחתה מ-7.55 ל-4.08 ימים, p<0.001) בהתאמה. הפחתה בכאבִים נצפתה גם בהתקפים שלא היו סמוכים להופעת הווסת. עם זאת, 8% מהנבדקות לא הגיבו לטיפול. מסקנת החוקרים היתה כי שיח אברהם יעיל לטיפול במיגרנות הקשורות במחזור החודשי, ככל הנראה בשל השפעותיו הדופמינרגיות, האסטרוגניות והאופיואידיות של הצמח.

מנגנוני פעולה
מנגנון הפעולה המשוער של הצמח בטיפול במיגרנות קשור בהשפּעתו המווסתת על הורמוני השחלות₍₁₀₀₎. התקפי מיגרנה שכיחים פי 3 בקרב נשים בגיל הפריון בהשוואה לגברים ומחקר תצפיתי מצא קשר בין תנודות ברמות הורמוני השחלות ובין התקפי מיגרנות עם וללא אאורה₍₁₀₂₎.
נמצא כי אסטרוגן ובייחוד הפעלה של קולטני אסטרוגן אלפא מעודדת פעילות אקסיטטורית בתאי עצב במערכת העצבים המרכזית על ידי הגברת פעילות גלוטמט (קישור לקולטני NMDA והעלאת ביטויים הגנטי) והפחתת פעילות גאבא ועל ידי הגברת ייצור אנרגיה במיטוכונדריה של תאי העצב₍₁₀₃₎. כמו כן, אסטרוגן מגביר פעילות אופיואידית וסרוטינרגית ומעלה רמות אנדורפינים המווסתים כאב. משערים שירידה חדה ברמות אסטרוגן בשלב טרום הווסת מהווה טריגר להתקפי מיגרנה משום שההפוגה הפתאומית בפעילות האקסיטטורית גורמת לדיכוי קורטיקלי מתפשט (Cortical spreading depression), המוביל לעירור של העצב הטריגמינלי (Trigeminal nerve) ולשחרור מתווכים דלקתיים. בנוסף ההפחתה ברמות האסטרוגן מפחיתה את רמות האנדורפינים והסרוטונין ומגבירה את הרגישות לכאב. לעומת זאת, לפרוגסטרון השפעה מנוגדת להשפּעת האסטרוגן על מערכת העצבים. פרוגסטרון מפחית את המטבוליזם התאי ואת הדרישות האנרגטיות של תאי העצב, מעלה רמות גאבא ואדנוזין ומפחית פעילות גלוטמט₍₁₀₃₎. מכאן שהוויסות ההורמונלי שמבצע שיח אברהם, פעילות פיטואסטרוגנית, זיקה ספציפית לקולטני אסטרוגן בטא והעלאת רמות פרוגסטרון מסייעת בהפחתת עירור היתר המוחי שמוביל להתקף המיגרנותי₍₁₀₀₎.
מנגנונים נוספים₍₁₀₀₎ הקשורים ליעילות הצמח בטיפול במיגרנות קשורים להשפּעתו על המערכת הדופמינרגית והאופיואידית המובילה לשיכוך כאב ולפעילותו נוגדת הדלקת.

אי סדירוּת וסתית
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
שתי סקירות, מספר מחקרים קליניים ומחקרים תצפיתיים, ומחקרי בעלי חיים ומעבדה מלמדים על פוטנציאל שיח אברהם בטיפול באי סדירות וסתית. במחקרים קליניים ותצפיתיים נמצא כי שיח אברהם שניטל למשך 3 מחזורי וסת לפחות סייע בהסדרת המחזור החודשי במקרים של אמנוריאה, אוליגומנוריאה, פולימנוריאה ומנורגיה. ברוב המקרים איכות המחקרים ותכנונם (כמו למשל העדר קבוצת ביקורת) אינם מאפשרים לקבוע יעילות חד משמעית של הצמח. עם זאת, מתוך מכלול הממצאים ניתן ללמוד כי לשיח אברהם יעילות מסוימת בטיפול בליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור על רקע אי ספיקה של הגופיף הצהוב בעקבות היפרפרולקטינמיה סמויה. שיח אברהם מסדיר את הביוץ ואת פעילות הגופיף הצהוב ומעלה את הפרשת הפרוגסטרון, הן בצורה ישירה והן על ידי הפחתת ההפרשה של פרולקטין. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון.

מחקרים קליניים
סקירה שיטתית₍₅₆₎ (2017) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות לגבי יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר והפרעות בפריון. בסקירה נכללו 43 מחקרים בשפה האנגלית מן השנים 2009-2016. נמצא כי שיח אברהם יעיל בטיפול בתסמונת קדם וסתית ובתסמונת קדם וסתית דיספורית, באי סדירות וסתית, בהיפרפרולקטינמיה, ובשיכוך כאבִים הנלווים לווסת כגון מסטלגיה ומיגרנות. כמו כן, שיח אברהם הדגים יעילות מסוימת בטיפול בתסמיני גיל המעבר, בהסדרת תפקודי כבד לא תקינים ובשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת, וכן נחשב כצמח פוטנציאלי לטיפול באי פריון. מנגנוני הפעולה של הצמח כוללים הפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום על ידי הפעלת קולטני דופמין וכתוצאה מכך השפעה על הפרשת FSH מבלוטת יותרת המוח, ואסטרוגן מהשחלות. בנוסף, לשיח אברהם פעילות פיטואסטרוגנית ופרוגסטרונית ישירה על ידי קישור לקולטני אסטרוגן (זיקה סלקטיבית בעיקר לקולטני אסטרוגן בטא) ולקולטני פרוגסטרון. שיח אברהם פועל גם כמשכך כאבִים על ידי הפעלת קולטנים אופיואידים.
סקירת מאמרים₍₁₀₄₎ (דצמבר 2007) מצאה כי לצמח שיח אברהם (Vitex angus castus) השפעה מטיבה על המערכת ההורמונלית והפחתה של עוצמת הדימום, אפילו במינון 15 טיפות תמצית הצמח ליום, אם כי עולה כי יש להשתמש במינון זה למשך כמה חודשים. לפי הסקירה, שיח אברהם פועל על ההיפותלמוס ועל בלוטת יותרת המוח ויש לו השפעה מעודדת הפרשת פרוגסטרון על ידי העלאת רמת ה-LH ועיכוב שחרור FSH שגורמת לשינוי היחסים בין אסטרוגן לפרוגסטרון. עוד נכתב, כי השימוש בצמח אינו מומלץ לנשים הרות משום שהצמח עלול לגרום להפלות.
מחקר קליני₍₈₎(1993) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את השפּעת מיצוי שיח אברהם (Strotan) על ליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור עקב היפרפרולקטינמיה סמויה. 52 נשים עם שלב לוטאלי קצר בשל רמות פרוגסטרון נמוכות ורמות פרולקטין גבוהות בתגובה לגירוי TRH חולקו אקראית לנטילת מיצוי שיח אברהם (סוג המיצוי, ריכוזו ומינונו אינם ידועים) או פלסבו במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות, נצפו שינויים מובהקים: התארכות של השלב הלוטאלי ועליה ברמות הפרוגסטרון, בקבוצה שנטלה שיח אברהם אך לא בקבוצת הפלסבו. כמו כן, נצפתה עליה ברמת האסטרדיול בשלב הלוטאלי בעקבות נטילת שיח אברהם. שתי נשים שנטלו שיח אברהם הרו במהלך ההתערבות. לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות בעקבות נטילת הצמח. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר קליני₍₁₀₅₎ (1993) לא מבוקר בחן את יעילות תמצית שיח אברהם בטיפול באי סדירות של המחזור החודשי. 120 נשים נטלו תמצית שיח אברהם במינון 20 מ"ג ליום במשך שישה חודשים. בתום ההתערבות נצפתה הסדרה של המחזור החודשי בקרב 63% מהנבדקות ו-29% מהן הרו. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר קליני₍₁₀₆₎ (1990) פתוח ובלתי מבוקר בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול באמנוריאה משנית. 20 נבדקות הסובלות מאמנוריאה משנית טופלו בתמצית במינון 40 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל-33 מ"ג צמח יבש). 15 נבדקות השלימו את ההתערבות שנמשכה שישה חודשים. בעשרה מתוכן נרשמה חזרה של וסת סדירה. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר קליני₍₁₀₇₎ (1954) מוקדם ובלתי מבוקר בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול במגוון הפרעות במחזור הווסת. הופעת הווסת התחדשה בקרב שש מתוך תשע נשים שסבלו מאמנוריאה משנית בעקבות נטילת התמצית במינון 45 טיפות ליום במשך 5-24 חודשים. כמו כן, עיקר השיפור נצפה בנבדקות שסבלו מהתפתחות ציסטות ועיבוי יתר של רירית הרחם (Cystic hyperplasia of the endometrium) בעקבות חסר יחסי של פרוגסטרון. מסקנת המחקר היתה ששיח אברהם יעיל בטיפול באי ספיקה של הגופיף הצהוב. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר תצפיתי₍₄₃₎ (2015) שנערך בתיווך גניקולוגים בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (Ze 440) בטיפול באי סדירות וסתית. במחקר נכללו 211 נבדקות אשר נטלו שיח אברהם (תמצית יבשה בריכוז 6-12:1 מתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin) במינון 20 מ"ג (מינון שווה ערך ל- 180 מ"ג צמח יבש) למשך 3 חודשים. בתום תקופת המעקב שיעור הנבדקות שחוו הסדרה של הווסת (אי סדירות שכללה פולימנוריאה, אוליגומנוריאה או אמנוריאה) עמד על 79-85%. שיעור הנבדקות שחוו שיפור בתסמינים הקשורים לדימום (כגון דיסמנוריאה, דימום בין מחזורים, דימום וסתי מוגבר וארוך, דימום בביוץ, דימום לפני או לאחר הוסת) עמד על 60-88%. מתוך 53 נבדקות שהביעו רצון לא ממומש להרות, 12 נשים (23%) הרו בזמן נטילת הצמח. 91% מהרופאים ו-92% מהנבדקות דווחו על שביעות רצון ושביעות רצון רבה מהתוצאות שהושגו ו-80% מהנבדקות הביעו רצון להמשיך ליטול את התמצית. 4 מתוך 211 נבדקות (2%) דיווחו על תופעות לוואי (פריחה, אדמומיות, בחילה וכאבי בטן). הטיפול נסבל היטב ותופעות הלוואי היו קלות וחולפות.
מחקר תצפיתי₍₁₀₈₎ (1994) בחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול בהפרעות שונות הקשורות במחזור הווסת. 551 נשים הסובלות מבעיות שונות כגון אי סדירות וסתית, הפרעות בדימום הווסתי, תסמונת קדם וסתית וקושי להרות נטלו תמצית שיח אברהם במינון 40 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל-33 מ"ג צמח יבש) במשך מספר מחזורי וסת. 369 מהנבדקות סבלו מתסמיני אי ספיקה של הגופיף הצהוב או אי סדירות וסתית, ו-210 סבלו מתסמונת קדם וסתית. הטיפול באמצעות שיח אברהם נמצא יעיל ב-68.8% מהמקרים (לא בוצע ניתוח של יעילות הצמח בטיפול בתסמינים השונים). בקרב 81.1% מהנבדקות התסמינים נעלמו או הוקלו. 28 נשים דווחו על תופעות לוואי שכללו אי נוחות עיכולית, דימומים לא סדירים, כאבי ראש וגרד.
במחקר תצפיתי₍₁₀₉₎ (1959) מוקדם שבחן את יעילות תמצית שיח אברהם (®Agnolyt) בטיפול בהפרעות שונות במחזור הווסת (פולימנוריאה, אוליגומנוריאה ומנורגיה) נמצא שנטילה ארוכת טווח (2-3 חודשים לפחות) של תמצית שיח אברהם במינון 45 טיפות ביום הסדירה את הופעת המחזורים. בקרב 33 נשים שסבלו מפולימנוריאה (מחזורי וסת קצרים ותכופים) אורך המחזור עלה מ-20 ימים בממוצע ל-26 ימים. בקרב 35 נשים שסבלו מאוליגומנוריאה (מחזורים ארוכים ולא סדירים) משך המחזור קוצר מ-39 ימים בממוצע ל-31 ימים, ובקרב 58 נשים שסבלו ממנורגיה (דימומי וסת כבדים וממושכים) משך הדימום הממוצע פחת משמונה ימים לחמישה ימים.

מנגנוני פעולה
אוליגומנוריאה ואמנוריאה | מנורגיה | פולימנוריאה

אוליגומנוריאה ואמנוריאה
אחת הסיבות האפשריות לאיחור בווסת או לאי הופעתה קשורה ברמה מוגבהת של פרולקטין המשבשת את הציר ההורמונלי שבין ההיפותלמוס ובין הגונדות על ידי עיכוב הפרשת הורמון משחרר גונדוטרופינים GnRH (סיגנל להפרשת LH ו-FSH) ולפיכך מעכבת התפתחות זקיקים, משבשת את הביוץ, מפחיתה את רמות האסטרוגן ואת רמות הפרוגסטרון בסרום, וגורמת לאי סדירות וסתית עד לחידלון הווסת (אמנוריאה)₍₁₁₀₎.
סיבה נוספת לאוליגומנוריאה ואמנוריאה היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות המתבטאת בעיקר ברמות גבוהות של הורמונים אנדרוגניים חופשיים בסרום (טסטוסטרון ואנדרוסטנדיון), ברמות פרולקטין גבוהות, וברמות גבוהות של אסטרוגן ביחס לפרוגסטרון בשל אי ספיקה של הגופיף הצהוב_(111-112). במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם עיכב ייצור פרולקטין על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח_{(8,34,36,76-78)}. הסברה הרווחת כיום היא ששיח אברהם מגביר הפרשת פרוגסטרון על ידי הפחתה של פרולקטין, עידוד הביוץ ושיפור תפקוד הגופיף הצהוב₍₁₎.
כמו כן, במספר מחקרים מוקדמים שיח אברהם (שניתן ככל הנראה במינון נמוך) עיכב מעט את שחרור ה-FSH והגביר את שחרור ה-LH ועל ידי כך קידם את הביוץ, שיפר את תפקוד הגופיף הצהוב והעלה את רמות הפרוגסטרון_(34,37). אך במחקרים אחרים_(36,53) שבהם ניתן מינון גבוה יותר לא נצפה שינוי ברמות ה-LH וה-FSH. כמו כן, שיח אברהם והרכיבים apigenin ו-linoleic acid הדגימו פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא_(24-25,82) וכן העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) וקישור והפעלה של קולטניו₍₈₄₎.
בנוסף, שיח אברהם הפחית רמות של טסטוסטרון בסרום של מכרסמים_(113-114) אך לא בבני אדם_(53,111).

מנורגיה
דימום יתר בווסת מקושר להפרעות בתפקוד האנדוקריני, פרקריני והמוסטטי ברירית הרחם או להפרעות בכיווציות שרירי הרחם₍₁₁₅₎. תופעות הקשורות לדימום יתר בווסת הן שחלות פוליציסטיות והפרעות בביוץ, פוליפים ושרירנים ברחם, אדנומיוזיס, אנדומטריוזיס והיפרפרלזיה ושינויים טרום סרטניים של רירית הרחם. על אף שהמנגנונים המדויקים של כל אחת מההפרעות הללו טרם פוענחו במלואן, ההתבטאויות הפתולוגיות המשותפות למרביתן הן רמות גבוהות של אסטרוגן לצד רמות נמוכות של פרוגסטרון, ביטוי יתר של ארומטאז ברחם המעלה את האיתות המקומי של אסטרוגן, ביטוי יתר מקומי של תאים חיסוניים (נויטרופילים, תאי NK) וגורמי גידול ליצירת כלי דם (VEGF) ושל קולטניהם, הגורמים לדלקתיות ולשגשוג יתר של תאים ברחם, ללא ההשפעה המעכבת והמווסתת של פרוגסטרון₍₁₁₅₎.
מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בטיפול בדימום יתר בווסת קשור לויסות ההורמונלי של הצמח. במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם עיכב ייצור פרולקטין על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח_{(8,34,36,76-78)}. דופמין מעכב הפרשת פרולקטין מתאים לקטופרינים בלוטת יותרת המוח (ממברנות התאים הלקטופרינים מבטאים קולטני דופמין 2 וקישור לקולטנים הללו מפחית את הפרשת פרולקטין). הסברה הרווחת כיום היא ששיח אברהם מגביר הפרשת פרוגסטרון על ידי הפחתה של פרולקטין, עידוד הביוץ ושיפור תפקוד הגופיף הצהוב₍₁₎.
בנוסף, במספר מחקרים מוקדמים שיח אברהם (שניתן ככל הנראה במינון נמוך) עיכב מעט את שחרור ה-FSH והגביר את שחרור ה-LH ועל ידי כך קידם את הביוץ, שיפר את תפקוד הגופיף הצהוב והעלה את רמות הפרוגסטרון_(34,37). כמו כן, שיח אברהם והרכיבים apigenin ו-linoleic acid הדגימו פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא שיש לו השפעה מווסתת על פעילות האסטרוגן_(24-25,82) וכן העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) וקישור והפעלה של קולטניו₍₈₄₎.

פולימנוריאה
מחזור וסת קצר מיוחס להיפרפרולקטינמיה סמויה המשבשת את הביוץ ואי ספיקה של הגופיף הצהוב המובילה להפרשת רמות נמוכות של פרוגסטרון ולקיצור השלב הלוטאלי של המחזור₍₈₎.
מנגנון הפעולה המשוער של שיח אברהם בטיפול במחזור וסת קצר קשור לויסות ההורמונלי של הצמח. במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם עיכב ייצור פרולקטין על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח_{(8,26,34,41,77-78)}. דופמין מעכב הפרשת פרולקטין מתאים לקטופרינים בלוטת יותרת המוח (ממברנות התאים הלקטופרינים מבטאים קולטני דופמין 2 וקישור לקולטנים הללו מפחית את הפרשת פרולקטין). הסברה הרווחת כיום היא ששיח אברהם מגביר הפרשת פרוגסטרון על ידי הפחתה של פרולקטין, עידוד הביוץ ושיפור תפקוד הגופיף הצהוב₍₁₎.
כמו כן, שיח אברהם והרכיבים apigenin ו-linoleic acid הדגימו פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא שיש לו השפעה מווסתת על פעילות האסטרוגן_(24-25,82) וכן העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) וקישור והפעלה של קולטניו₍₈₄₎.

היפרפרולקטינמיה
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
מספר מחקרים קליניים ודיווחי מקרים מצביעים על יעילות שיח אברהם בטיפול בהיפרפרולקטינמיה סמויה או קלה הנובעת מדחק או שיבוש הורמונלי. מצב זה עשוי להתבטא ברגישות יתר בשדיים סביב הופעת הווסת כתוצאה מרמות גבוהות של פרולקטין, ובאי סדירות וסתית (אוליגומנוריאה או אמנוריאה) כתוצאה משיבוש של הביוץ. יעילות שיח אברהם בטיפול במצבים אלו משתווה ליעילות תרופות אגוניסטיות לדופמין. עם זאת, יתכן שהצמח לבדו אינו יעיל כטיפול יחיד בפרולקטינומות (גידולים שפירים בבלוטת יותרת המוח הגורמים להפרשת יתר של פרולקטין) והוא אף עלול למסך את תסמיניהן. פעילות שיח אברהם בוויסות ההפרשה העודפת של פרולקטין מיוחסת לרכיבים הדיטרפנים בצמח הנקשרים לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. בנוסף, לשיח אברהם ורכיביו השפעה מאזנת על יחס אסטרוגן לפרוגסטרון, המווסתת בעקיפין את הפרשת הפרולקטין.

מנגנוני פעולה
רמות מוגבהות של פרולקטין משבשות את הציר ההורמונלי שבין ההיפותלמוס ובין הגונדות על ידי עיכוב הפרשת הורמון משחרר גונדוטרופין GRH (סיגנל להפרשת LH ו-FSH) ולפיכך מעכבות התפתחות זקיקים, משבשות את הביוץ, מפחיתות את רמות האסטרוגן ואת רמות הפרוגסטרון בסרום, וגורמות לאי סדירות וסתית עד לחידלון הווסת (אמנוריאה). תופעות נוספות המקושרות לרמות גבוהות של פרולקטין בסרום הן הפרשת חלב מהשדיים (גלקטוריאה), כאבִים בשדיים (מסטלגיה) וציסְטות בשדיים_(26,34).
בניגוד להיפרפרולקטינמיה ראשונית הנובעת מפגיעה בבלוטת יותרת המוח כתוצאה מגידול או פציעה, היפרפרולקטינמיה קלה או סמויה אינה קשורה לתפקוד לקוי של בלוטת יותרת המוח כי אם להפרשת יתר של סיגנלים לשחרור פרולקטין כגון רמות גבוהות של אסטרוגן באמצע המחזור, רמות גבוהות של TRH (במקרה של תת פעילות בלוטת התריס) או להעדר בקרה מספקת על שחרור הפרולקטין בשל הפחתה ברמות דופמין כתוצאה מדחק או רמות נמוכות של פרוגסטרון₍₃₄₎.
שיח אברהם ורכיביו הדיטרפנואידים פועלים להפחתת רמות מוגבהות של הפרשת פרולקטין על ידי קישור לקולטני דופמין 2 בהיפותלמוס המעכבים הפרשת פרולקטין מתאים לקטופילים בבלוטת יותרת המוח_(34,76,78), ולפיכך עשויים לשמש כטיפול יעיל בהיפרפרולקטינמיה₍₁₁₈₎. עם זאת, השפּעת הצמח על רמות הפרולקטין תלויה ככל הנראה ברמות הפרולקטין ההתחלתיות. להרחבה בנושא ראו כאן.

שחלוֹת פוליציסטיות
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
מחקר קליני יחיד שבחן את יעילות שיח אברהם בהשוואה לגלולות למניעת הריון בטיפול באי סדירות וסתית על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות, מצא שהצמח יעיל בהסדרת משך המחזור ביעילות המשתווה לזו של גלולות למניעת הריון, ובהפחתת רמות ההורמון DHEA-S המשמש קודמן להורמונים אנדרוגניים, ללא השפעה על רמות הפרולקטין והטסטוסטרון החופשי בסרום. מחקר קליני השוואתי נוסף מצא כי יעילות הצמח בטיפול באוליגומנוריאה על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות אינה נופלת מיעילות התרופה מטפורמין, ובניגוד לתרופה הטיפול באמצעות שיח אברהם נטול תופעות לוואי. נחוצים מחקרים נוספים כדי לקבוע יעילות חד משמעית של הצמח בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. מנגנון הפעולה של הצמח אינו ברור אך יתכן שהוא קשור להסדרת הביוץ על ידי הפחתת רמות פרולקטין, איזון יחס LH ל-FSH והפחתת הורמונים אנדרוגניים.

מחקרים קליניים
סקירה₍₁₁₉₎ (2014) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות הנוגעות ליעילות צמחים שונים בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ובביטוייה הקליניים (אי סדירות וסתית: אוליגומנוריאה ואמנוריאה, אי פריון) והמעבדתיים (רמות גבוהות של פרולקטין והורמונים אנדרוגניים בסרום). לגבי שיח אברהם נטען כי עדויות ממחקרים פרה-קליניים תומכות בפוטנציאל הטיפולי שלו בתסמונת בעיקר הודות להיקשרותו לקולטני דופמין 2 במוח ולהשפּעתו המווסתת על רמות הפרולקטין. בארבעה מחקרים קליניים הדגים הצמח יעילות בהפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום, במידה המשתווה לתרופה אגוניסטית לדופמין (Bromocriptine), הסדרה של מחזורים חודשיים לא סדירים והשפעה תומכת פריון.
מחקר קליני₍₁₁₁₎ (2016) השוואתי תלת סמיות ומבוקר בחן את יעילות שיח אברהם בהשוואה לגלולות למניעת הריון במינון נמוך בטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות. 70 נשים בריאות (טווח גילאים 18-45, BMI=18-35) הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות שאובחנה באולטרסאונד עם אוליגומנוריאה או אמנוריאה (מחזור חודשי באורך של יותר מ-35 ימים או העדר וסת במהלך שלושת החודשים שקדמו למחקר) חולקו אקראית לנטילת גלולות למניעת הריון ופלסבו (21 גלולות ל-21 ימים ו-7 כמוסות פלסבו לשבוע נוסף במהלך כל חודש) או תמצית תקנית של שיח אברהם (מתוקננת לפי תכולת aucubin) במשך שלושה חודשים. לא נכללו במחקר נשים שנאסר עליהן ליטול גלולות, מעשנות בנות למעלה מ-35, עם מחלת כבד פעילה או גורמי סיכון לשבץ ומחלות קרדיווסקולריות, מחלות אוטואימוניות ושימוש בתרופות. בתום ההתערבות, משך המחזור הפך תקין בקרב 68.6% מהנבדקות בקבוצת הגלולות ו-60% בקרב קבוצת השיח אברהם. לא חלו שינויים מובהקים בשתי הקבוצות ברמות הטסטוסטרון החופשי והפרולקטין בסרום בהשוואה למצב הבסיס. רמות ה-DHEA-S פחתו במובהק בשתי הקבוצות ללא הבדל מובהק ביניהן. מסקנת החוקרים היתה ששיח אברהם יעיל כמו גלולות בהסדרת המחזור ובהפחתת DHEA-S אך אין לו השפעה על הטסטוסטרון החופשי ועל רמות הפרולקטין בסרום.
מחקר קליני השוואתי₍₁₂₀₎ (2016) שנערך בקרב 120 נבדקות (טווח גילאים 20-45) בחן את יעילות תוסף שיח אברהם (Agnugol) בהשוואה לתרופה Metformin בטיפול באוליגומנוריאה בקרב נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. לפני ההתערבות, 80% מהנבדקות בקבוצת התוסף ו-71.7% בקבוצת התרופה דיווחו שאורך מחזורן ההתחלתי ארוך יותר מ-45 ימים ו-65% בקבוצת התוסף ו-63.3% בקבוצת התרופה דיווחו על משך דימום הווסת נע בין 3-7 ימים. הנבדקות חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת שהכילה תמצית יבשה של שיח אברהם בריכוז 8.3-12.5:1 (3.2-4.8 מ"ג בכמוסה) או Metformin במינון 1500 מ"ג ליום במשך שלושה חודשים (לאורך כל המחזור כולל בזמן הווסת). בתום ההתערבות חלה התקצרות של המחזור החודשי בהשוואה למצב הבסיס בשתי הקבוצות (28.83 ימים בממוצע בקבוצת התוסף ו-28.66 ימים בממוצע בקבוצת התרופה). כמו כן, נצפתה עליה במספר ימי הווסת בשתי הקבוצות מחמישה ימים לשישה. לבסוף, עוצמת הדימום התגברה (עליה מ-5-6 פדים בממוצע ל-11-12 בממוצע) בשתי הקבוצות. לא נצפה הבדל מובהק בין הקבוצות באורך המחזור החודשי, באורך הווסת ובעוצמת הדימום. מסקנת החוקרים היתה כי התוסף אינו נופל ביעילותו מהתרופה ויתרה מכך, 87% מהנבדקות בקבוצת הטיפול התרופתי דווחו על תופעות לוואי (בחילות, שלשולים, אובדן תיאבון, תת ספיגה של B12, טעם מתכתי בפה ותופעות לוואי עיכוליות) ואילו בקבוצת התוסף לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות.

מנגנוני פעולה
תסמונת השחלות הפוליציסטיות מתבטאת_(111-112) ברמה גבוהה של ההורמון LH ביחס ל-FSH, רמות מוגבהות של הפרה-הורמון DHEA-S המשמש קודמן ליצירת הורמונים אנדרוגנים, רמות גבוהות של הורמונים אנדרוגניים בסרום (טסטוסטרון ואנדרוסטנדיון), רמות פרולקטין גבוהות, רמות גבוהות של אסטרדיול ואסטרון, רמות פרוגסטרון נמוכות בשל אי ספיקה של הגופיף הצהוב, ורמות מופחתות של גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG-sex hormone binding globulin).
במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם עיכב ייצור פרולקטין על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח_{(8,34,36,76-78)}, וכן הפחית את רמת הפרה-הורמון DHEA-S בסרום₍₁₁₁₎. כמו כן, שיח אברהם הפחית רמות של LH וטסטוסטרון בסרום של מכרסמים_(113-114) אך לא בבני אדם_(53,111).
כמו כן, במספר מחקרים מוקדמים, שיח אברהם (שניתן ככל הנראה במינון נמוך) עיכב מעט את שחרור ה-FSH והגביר את שחרור ה-LH ועל ידי כך קידם את הביוץ, שיפר את תפקוד הגופיף הצהוב והעלה את רמות הפרוגסטרון_(34,37). ממצא זה כשלעצמו עשוי לנבא החמרה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות במקרים של עודף LH, הגורם להגברת ייצור אנדרוגנים על פני ייצור אסטרוגן. עם זאת, במחקר שנערך על חולדות מיצוי אתנולי של הצמח שניתן במינון בינוני ובמינון גבוה (0.6 ו-1.2 גרם/ק"ג) העלה את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בסרום והפחית את רמות ה-LH והפרולקטין בקרב חולדות שעברו כריתת שחלות אך לא בקרב חולדות בריאות₍₈₅₎. במחקרים אחרים_(36,53) שבהם ניתן מינון גבוה יותר לא נצפה שינוי ברמות ה-LH וה-FSH. יתרה מזאת, שיח אברהם והרכיבים apigenin ו-linoleic acid הדגימו פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא_(24-25) וכן העלאת הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) וקישור והפעלה של קולטניו₍₈₄₎.

אי פריוֹן בנשים
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
סקירה שיטתית אחת, מספר מחקרים קליניים ומחקר תצפיתי אינם מספקים עדויות מספיקות ליעילות שיח אברהם בטיפול באי פריון ובשיפור הסיכויים להרות. הסיבה לכך נעוצה בתכנון המחקרים, בהעדר בקרה, בשימוש בתכשירי שיח אברהם שונים (ביניהם גם תכשירים הומאופטיים) כטיפול בודד או בשילוב עם רכיבים נוספים, בעובדה שרק בחלק מהמקרים שיעור הפריון נאמד כמשתנה תלוי עיקרי, ומעצם העובדה שפריון האישה מושפע מגורמים רבים. עם זאת, במספר מחקרים קליניים ובדיווח מקרה בהם ניתן שיח אברהם לנשים כטיפול באי פריון, דווח על נבדקות שהרו תוך כדי נטילת הצמח (בשיעור של בין 15-40%). מתוך מכלול הממצאים ניתן ללמוד כי לשיח אברהם יעילות מסוימת בטיפול בליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור על רקע אי ספיקה של הגופיף הצהוב בעקבות היפרפרולקטינמיה סמויה. שיח אברהם מסדיר את הביוץ ואת פעילות הגופיף הצהוב ומעלה את הפרשת הפרוגסטרון בצורה ישירה ועל ידי הפחתת ההפרשה של פרולקטין.

מחקרים קליניים
סקירה שיטתית₍₅₆₎ (2017) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות לגבי יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר והפרעות בפריון. 43 מחקרים בשפה האנגלית מן השנים 2009-2016 נכללו בסקירה. נמצא כי שיח אברהם יעיל בטיפול בתסמונת קדם וסתית ובתסמונת קדם וסתית דיספורית, באי סדירות וסתית, בהיפרפרולקטינמיה, ובשיכוך כאבִים הנלווים לווסת כגון מסטלגיה ומיגרנות. כמו כן, שיח אברהם הדגים יעילות מסוימת בטיפול בתסמיני גיל המעבר, בהסדרת תפקודי כבד לא תקינים ובשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת, וכן נחשב כצמח פוטנציאלי לטיפול באי פריון. מנגנוני הפעולה של הצמח כוללים הפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום על ידי הפעלת קולטני דופמין וכתוצאה מכך השפעה על הפרשת FSH מבלוטת יותרת המוח, ואסטרוגן מהשחלות. בנוסף, לשיח אברהם פעילות פיטואסטרוגנית ופרוגסטרונית ישירה על ידי קישור לקולטני אסטרוגן (זיקה סלקטיבית בעיקר לקולטני אסטרוגן בטא) ולקולטני פרוגסטרון. שיח אברהם פועל גם כמשכך כאבִים על ידי הפעלת קולטנים אופיואידים.
מחקר קליני₍₃₉₎ (2006) כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות תוסף (FertilityBlend) המכיל תמצית תקנית של שיח אברהם (מתוקננת להכיל 0.5% agnusides, מינון בתוסף לא צוין) בטיפול באי פריון נשי. התוסף הכיל בנוסף תמצית תה ירוק (מתוקננת להכיל 50% פנולים), ל-ארגינין, ויטמינים E, B6, B12 ופולאט (B9) ומינראלים (ברזל, מגנזיום, אבץ וסלניום). 93 נשים (טווח גילאים 24-42) שניסו להרות ללא הצלחה במשך 6-36 חודשים חולקו אקראית לקבלת התוסף או פלסבו במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות, קבוצת התוסף הדגימה מגמה לא מובהקת של עליה ברמות הפרוגסטרון באמצע השלב הלוטאלי (מ-8.2 ל-10.4 ננוגרם למיליליטר, p=0.06), אך בקרב נשים עם רמות נמוכות של פרוגסטרון (<9 ננוגרם למיליליטר) חלה עליה מובהקת ברמות הפרוגסטרון בהשוואה למצב הבסיס (מ-3.2 ל-8.1 ננוגרם למיליליטר, p=0.016). מספר הימים הממוצע בשלב הלוטאלי שבו נרשמה טמפרטורת גוף בסיסית של מעל 37 מעלות עלה במובהק בקבוצת התוסף (מ-5.5 ל-7.4 ימים, p=0.029). כמו כן, מחזורי וסת קצרים וארוכים (קצרים מ-27 ימים או ארוכים מ-32 ימים) הפכו למחזורי וסת בעלי אורך תקין (עליה מ-24.2 ל-27.6 ימים בממוצע p<0.001, וירידה מ-41.6 ל-31.7 ימים בממוצע p=0.017 בהתאמה). בקבוצת הפלסבו לא חלו שינויים מובהקים בכל המדדים הללו. בתום ההתערבות, 14 מתוך 53 נשים בקבוצת התוסף הרו (26%) בהשוואה ל-4 מתוך 40 בקבוצת הפלסבו (10%, P=0.012). שלוש נשים נוספות בקבוצת התוסף הרו כעבור שלושה חודשים נוספים של נטילת התוסף (32%). לא נרשמו תופעות לוואי חריגות.
מחקר קליני₍₈₎ (1993) כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות שיח אברהם (Strotan) בטיפול בליקויים בשלב הלוטאלי של המחזור בעקבות היפרפרולקטינמיה סמויה. ליקויים בשלב הלוטאלי מתבטאים בשלב לוטאלי קצר, על אף שהאורך הכללי של המחזור עשוי להיות תקין. במצב זה, רמות הפרולקטין הבזאליות עשויות להיות גבוהות במקצת, אך ישנה עלייה מוגברת של פרולקטין בתגובה לעליה בהורמון משחרר תירוטרופין (TRH). במחקר, 52 נשים הסובלות מליקויים בשלב הלוטאלי חולקו אקראית לנטילת תמצית שיח אברהם (מינון שווה ערך ל-20 מ"ג ליום צמח יבש) או פלסבו במשך שלושה חודשים. 39 נשים השלימו את ההתערבות. כעבור שלושה חודשים, רמות הפרולקטין בסרום בתגובה ל-TRH שניתן בהזרקה פחתו במובהק בקבוצת ההתערבות בהשוואה לפלסבו (p<0.001). אורכו הממוצע של השלב הלוטאלי התארך במובהק בקבוצת ההתערבות מ-3.4 ימים ל-10.5 ימים (p<0.005) ועלייה ברמות הפרוגסטרון בשלב הלוטאלי נצפתה בקבוצת ההתערבות בלבד. בקבוצת הפלסבו אורכו הממוצע של השלב הלוטאלי התארך מ-3.4 ימים ל-5.5 ימים והשינוי לא היה מובהק (p=0.22). רמת האסטרדיול (17-beta-oestradiol) היתה גבוהה במובהק בעקבות נטילת שיח אברהם בהשוואה לפלסבו (p<0.05). שתי נשים שנטלו שיח אברהם הרו וחלה ירידה מובהקת בתסמיני PMS בהשוואה למצב הבסיס בעקבות נטילת הצמח (p<0.05).
השפּעת שיח אברהם על הפריון הנשי נבחנה בשני מחקרים מוקדמים_(40-41) (1987,1988). שנערכו על 45 נשים הסובלות מאי פריון (טווח גילאים 23-39) עם רמות פרולקטין תקינות (פחות מ-20 ננוגרם למיליליטר) אך רמות נמוכות של פרוגסטרון בסרום (בין 7.0 ל-12.0 ננוגרם למיליליטר) ביום ה-20 של המחזור החודשי. הנבדקות נטלו תמצית שיח אברהם במינון מקביל ל-33 מ"ג צמח יבש ליום במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות 7 נשים הרו, 25 נשים הדגימו רמות פרוגסטרון תקינות בסרום ביום העשרים למחזור ו-7 נשים נוספות הדגימו מגמה של עליה ברמות הפרוגסטרון (סך הכל 39 מתוך 45 נשים הדגימו השפעה חיובית או מגמה של השפעה). ברוב המקרים נמצא מתאם חיובי בין העליה ברמות הפרוגסטרון ובין הארכת השלב הלוטאלי ורמות תקינות של LHRH (הורמון משחרר גונדוטרוֹפינים). התוצאות מלמדות כי יתכן ששיח אברהם מחזק את תפקוד הגופיף הצהוב במצבי היפרפרולקטינמיה סמויה. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמרים המלאים אינם נגישים לקריאה.
מחקר תצפיתי₍₄₂₎ (1991) לא מבוקר בחן את השפּעת שיח אברהם על נשים שאובחנו עם אי ספיקה של הגופיף הצהוב. 1592 נשים שסבלו מתסמונות גניקולוגיות שונות שיוחסו לאי ספיקה של הגופיף הצהוב נטלו תמצית נוזלית של שיח אברהם במינון של 45 טיפות ליום למשך שישה חודשים בממוצע. בתום ההתערבות 33% מהן דווחו על היעלמות של התסמינים ו-51% הוגדרו במצב משביע רצון לפי הערכת הרופא המטפל. כמו כן, על פי דיווח הנבדקות: 61% דרגו את הטיפול כטוב ו-29% דרגו את הטיפול כמשביע רצון. מתוך 145 נשים שניסו להרות, 56 הרו בעקבות הטיפול. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר קליני₍₄₅₎ (1998) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות של תכשיר המכיל שיח אברהם (Mastodynon) בטיפול באי פריון בקרב נשים. 96 נשים הסובלות מהפרעות שונות בפריון (38 נשים סבלו מאמנוריאה משנית, 31 נשים סבלו מאי ספיקה של הגופיף הצהוב, 27 נשים סבלו מאי פריון אידיופתי) חולקו אקראית לנטילת התמצית במינון 60 טיפות ליום (מינון שווה ערך ל- ל-33.4 מ"ג צמח יבש) או פלסבו במשך שלושה חודשים. תוצאות רצויות של הטיפול הוגדרו כהריון, הופעה ספונטנית של הווסת בקרב נשים הסובלות מאל-וסת ושיפור בריכוזי ההורמונים בשלב הלוטאלי. בתום ההתערבות, נרשמה מגמה לא מובהקת של יתרון לתכשיר בהשוואה לפלסבו (תוצאות רצויות הושגו ב-58% מהנבדקות בקבוצת ההתערבות בהשוואה ל-36% בקבוצת הפלסבו, p=0.069). בסה"כ 15 נשים הרו בשתי הקבוצות (7 מתוכן סבלו מאמנוריאה, 4 סבלו מאי פריון אידיופתי ו-4 סבלו מאי ספיקה של הגופיף הצהוב) ללא הבדל מובהק בשיעורי ההריון בין הקבוצות, אך בתת הקבוצה של נשים שסבלו מאמנוריאה או אי ספיקה של הגופיף הצהוב, הריון התרחש בקבוצת ההתערבות בשיעור כמעט כפול בהשוואה לקבוצת הפלסבו. לא נצפו שינויים מובהקים ברמות ההורמונים בסרום של הנבדקות. תופעות הלוואי שדווחו היו קלות וחולפות.
מחקר קליני₍₄₆₎(2007) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות תוסף הומיאופתי (Phyto Hypophyson ) המכיל שיח אברהם בטיפול בבעיות פריון שונות. 37 נשים הסובלות מאוליגומנוריאה ו-30 הסובלות מאמנוריאה חולקו אקראית לנטילת תמצית הומאופטית של שיח אברהם במינון 150 טיפות ביום (7.5 מ"ל) או פלסבו במשך שלושה חודשים. תוצאות רצויות של הטיפול הוגדרו כהופעה ספונטנית של הווסת בקרב נשים הסובלות מאל-וסת ושיפור בריכוז הפרוגסטרון בשלב הלוטאלי, קיצור אורך המחזור, הקדמת הביוץ והריון, אלה הושגו בקרב 38 מתוך 67 הנשים. בתום ההתערבות, נרשם יתרון מובהק לתכשיר ההומיאופתי בהשוואה לפלסבו בהשגת התוצאות הרצויות בתת הקבוצה של הנשים שסבלו מאוליגומנוריאה (82% לעומת 45%, p=0.021). עם זאת, לא נרשם יתרון של התוסף על פני פלסבו בהשגת התוצאות הרצויות עבור הקבוצה בכללותה. יחס שיעורי ההריונות המוצלחים בין קבוצת התוסף לבין פלסבו בתקופת ההתערבות ובמשך שישה חודשים לאחריה היה 6:2 (18.7:6.4%) וההבדל בין הקבוצות בשיעור ההריונות לא היה מובהק. כמו כן, בקרב הנשים שסבלו מאוליגומנוריאה בקבוצת התוסף לעומת קבוצת הפלסבו נצפתה עליה מובהקת ברמות הפרוגסטרון בשלב הלוטאלי. תופעות הלוואי שדווחו היו מועטות. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
דווח מקרה₍₄₄₎ (2018) על אישה בת 29 אשר סבלה מארבע הפלות חוזרות לפני השבוע החמישי להריון (שלוש מתוכן בטווח של שמונה חודשים) בעקבות רמות נמוכות של הורמון ההריון (bHCG) ופרוגסטרון (בתחילת השבוע השישי להריון: bHCG 459 יחב"ל/מיליליטר – טווח תקין 18-7340, פרוגסטרון 22.1 ננומול לליטר – טווח תקין 18-150). מן ההיסטוריה הרפואית של האישה עולה כי היא סבלה מאקנה בפנים ומכאבי וסת בעוצמה מתונה מאז הופעת הווסת. באולטרסאונד נצפו ציסטות דרמואידיות בשתי השחלות בקוטר של 1-2 ס"מ. האישה החלה ליטול 2 כמוסות ליום של תוסף שיח אברהם (Mediherb) שהכיל תמצית יבשה של הצמח בריכוז 6:1 במינון של 83.3 מ"ג לכמוסה (סה"כ מינון יומי שווה ערך לכ-1000 מ"ג פרי הצמח) למשך חודש ובמהלכו בוצעה בדיקת הריון חיובית. בשבוע החמישי + יומיים להריון ערכי הורמון ההריון והפרוגסטרון עלו ל-1200 יחב"ל למיליליטר ו-85 ננומול לליטר בהתאמה. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה יומיים אחר כך נצפה הריון תקין. בעצת הרופא המטפל הונחתה המטופלת להפסיק ליטול שיח אברהם ולהתחיל להשתמש בנרות פרוגסטרון (במינון 400 מ"ג ליום) עד השבוע העשירי להריון. האישה השלימה את ההריון במלואו וילדה בלידה תקינה. כעבור 15 חודשים מן הלידה, האישה חזרה ליטול שיח אברהם. כעבור חודש היא הרתה בהריון ספונטני והאישה המשיכה ליטול את התוסף עד לשבוע השמיני של ההריון. בזמן פרסום הדיווח השלימה האשה 38 שבועות של הריון תקין.

מנגנוני פעולה
על אף שישנם גורמים רבים לאי פריון בנשים, רוב העדויות המחקריות בנוגע ליעילות שיח אברהם בטיפול באי פריון מתייחסות למצב של אי ספיקה של הגופיף הצהוב, המוביל להפרשה מופחתת של פרוגסטרון בשלב הלוטאלי עקב היפרפרולקטינמיה סמויה_(8,39-42). במחקרים קליניים ופרה קליניים שיח אברהם ורכיביו הדיטרפניים עכבו ייצור פרולקטין על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 בהיפותלמוס ובבלוטת יותרת המוח_{(8,26,34,41,77-79)}. דופמין מעכב הפרשת פרולקטין מתאים לקטופרינים בלוטת יותרת המוח (ממברנות התאים הלקטופרינים מבטאים קולטני דופמין 2 וקישור לקולטנים הללו מפחית את הפרשת פרולקטין). הסברה הרווחת כיום היא ששיח אברהם מגביר הפרשת פרוגסטרון על ידי הפחתה של פרולקטין ושיפור תפקוד הגופיף הצהוב₍₁₎.
גורם אפשרי נוסף לאי פריון הוא תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמות מוגבהות של LH ויצור מוגבר של אנדרוגנים. כאמור ישנן מספר עדויות פרה קליניות ליעילות הצמח בהפחתת רמות ייצור אנדרוגנים_(113-114), אך נכון לזמן זה הממצאים הקליניים אינם תומכים בפעילות זו של הצמח_(53,111).

תסמונת גִיל המעבר
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
נכון להיום חסרים מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים הבוחנים את השפּעת הצמח הבודד, אך מחקרי בעלי חיים ומעבדה מעידים על הפוטנציאל של הצמח בהפחתת התסמינים בייחוד בשלבי טרום גיל המעבר וגיל המעבר המוקדם (עד שנה מתום הפסקת הווסת) הנובעים מתנודות ברמות האסטרוגן, רמות פרוגסטרון נמוכות, ירידה ברמות דופמין, אופיואידים אנדוגניים, סרוטונין ומלטונין ועליה ברמות נוראדרנלין המקושרים לשינויים באורך המחזור, לתסמינים דמויי PMS, לתגובות רגשיות של דכדוך ועצבנות, להפרעות שינה ולהופעת גלי חום. לשיח אברהם יש השפעה מאזנת על התסמינים הודות לפעילותו הדופמינרגית (הפעלה של קולטנין דופמין 2) המובילה להפחתת הפרשת יתר של פרולקטין ולהגברת הפרשה של הורמון משחרר גונדוטרופין GnRH, FSH ו-LH. גירוי הפרשת דופמין במוח קשור גם לאיזון הפעילות במרכז ויסות החום בהיפותלמוס ולהפחתת גלי החום כמו גם להפחתת התסמינים הפסיכולוגים הנלווים כגון דכדוך. כמו כן, לשיח אברהם זיקה לקולטנים אופיואידים אשר גם להם השפעה על ויסות הטמפרטורה, על ויסות כאב ועל הפחתת הדכדוך, ולבסוף שיח אברהם מעודד הפרשה של מלטונין המסייע במניעת הפרעות שינה ומעורב בתזמון תחילת גיל המעבר מכיוון שירידה ברמותיו מהווה סיגנל לעליית FSH. בנוסף, במחקרי מכרסמים הדגים שיח אברהם מניעת התנוונות הרחם וזקיקי השחלות על ידי פעילות נוגדת חמצון ופעילות פיטואסטרוגנית המיוחסת לרכיבים הפלבונואידים (apigenin בפרט) ולחומצה הלינולאית.

מחקרים קליניים
סקירה שיטתית₍₅₆₎ (2017) בחנה את העדויות המחקריות הקליניות והפרה-קליניות לגבי יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת קדם וסתית, תסמונת גיל המעבר והפרעות בפריון. 43 מחקרים בשפה האנגלית מן השנים 2009-2016 נכללו בסקירה. נמצא כי שיח אברהם יעיל בטיפול בתסמונת קדם וסתית ובתסמונת קדם וסתית דיספורית, באי סדירות וסתית, בהיפרפרולקטינמיה, ובשיכוך כאבִים הנלווים לווסת כגון מסטלגיה ומיגרנות. כמו כן, שיח אברהם הדגים יעילות מסוימת בטיפול בתסמיני גיל המעבר, בהסדרת תפקודי כבד לא תקינים ובשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת, וכן נחשב כצמח פוטנציאלי לטיפול באי פריון. מנגנוני הפעולה של הצמח כוללים הפחתת רמות מוגבהות של פרולקטין בסרום על ידי הפעלת קולטני דופמין וכתוצאה מכך השפעה על הפרשת FSH מבלוטת יותרת המוח, ואסטרוגן מהשחלות. בנוסף, לשיח אברהם פעילות פיטואסטרוגנית ופרוגסטרונית ישירה על ידי קישור לקולטני אסטרוגן (זיקה סלקטיבית בעיקר לקולטני אסטרוגן בטא) ולקולטני פרוגסטרון. שיח אברהם פועל גם כמשכך כאבִים על ידי הפעלת קולטנים אופיואידים.
סקירה שיטתית₍₁₂₁₎ (2012) בחנה את יעילות קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), פרע מחורר (Hypericum perforatum), שיח אברהם, ויטמינים ומינראלים כטיפול יחיד או במשולב בטיפול בתסמיני גיל המעבר (תסמינים ואזומוטוריים, גניטליים ופסיכולוגים). 12 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 1573 נבדקות (62-351 בכל מחקר) נכללו בסקירה. 11 מתוכם היו כפולי סמיות. ארבעה מחקרים השוו בין קוהוש שחור ובין פלסבו, שני מחקרים השוו בין שילוב של קוהוש שחור ופרע מחורר לבין פלסבו, ארבעה מחקרים השוו בין קוהוש שחור ובין תכשירי אסטרוגן ומחקר יחיד השווה בין השילוב של שיח אברהם עם פרע מחורר לבין פלסבו. לפי ממצאי הסקירה שילוב של שיח אברהם ופרע מחורר לא נמצא יעיל לטיפול בתסמיני גיל המעבר.
סקירה תיאורטית₍₁₂₂₎ (2009) בחנה את העדויות הקליניות והפרה-קליניות העוסקות ביעילות שיח אברהם בטיפול בתסמיני גיל המעבר. נכון להיום חסרים מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים הבוחנים את השפּעת הצמח הבודד, אך מחקרי בעלי חיים ומעבדה מעידים על הפוטנציאל של הצמח בהפחתת התסמינים בייחוד בשלבי טרום גיל המעבר וגיל המעבר המוקדם (עד שנה מתום הפסקת הווסת) הנובעים מתנודות ברמות האסטרוגן, רמות פרוגסטרון נמוכות, ירידה ברמות דופמין, אופיואידים אנדוגניים, סרוטונין ומלטונין ועליה ברמות נוראדרנלין המקושרים לשינויים באורך המחזור, לתסמינים דמויי PMS, לתגובות רגשיות של דכדוך ועצבנות, להפרעות שינה ולהופעת גלי חום.
סקירת מחקרים₍₁₂₃₎ (2010) על שימוש בצמחי מרפא לבעיות תפקוד מיני בנשים, בעיקר במנפאוזה, מצאה כי שימוש בשיח אברהם (Vitex angus castus) עשוי להועיל למספר בעיות תפקוד מיני. הסקירה מדווחת על מחקר תצפיתי₍₁₂₄₎ שנערך בקרב 52 נשים בטרום גיל המעבר ובגיל המעבר, ובו השמן האתרי של שיח אברהם במריחה חיצונית סייע בהידוק הטונוס הנרתיקי ובמניעת הידקקות רירית הנרתיק וכן בסיכוך ולפיכך שיפר את החוויה המינית. יעילות הטיפול הושפעה משלב המנופאוזה וממשך הטיפול. הטיפול הארוך ביותר היה גם היעיל ביותר, והיטיב במיוחד עם נשים לאחר הפסקת הווסת. עם זאת, נדרשים מחקרים קליניים שיאששו את הממצאים. הסקירה אף מדווחת על ממצאים תומכים ממחקרים פרה-קליניים. לפי המחקרים הללו, פעילותו המשוערת של הצמח, המיוחסת לרכיבים הפלבונואידים והאירידואידים (orientin, apigenin, aucubin) נובעת ככל הנראה מקישור והפעלה של קולטני אסטרוגן אלפא ובטא. ההשפעה על רמות הפרולקטין נובעת ככל הנראה מפעולתם הדופמינרגית של הרכיבים הדיטרפניים (קישור והפעלה של קולטני דופמין 2). והעלאת הביטוי הגנטי של קולטני אסטרוגן בטא ושל קולטני פרוגסטרון מיוחסת לחומצה הלינולאית שבצמח. כמו כן, לשיח אברהם השפעה אגוניסטית על המערכת האופיואידית ולפיכך הוא עשוי להועיל להפחת הכאב ולוויסות מצב הרוח לאורך המחזור החודשי.
מחקר קליני₍₁₂₅₎ (2018) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו בחן את יעילות תכשיר צמחי המכיל שיח אברהם וקצח הגינה (Nigella sativa) בשילוב עם התרופה citalopram (ממשפחת ה-SSRI’s) בטיפול בתסמיני גיל המעבר המלווים בגלי חום. 46 נשים (טווח גילאים 40-60) כ-12 חודשים לפחות לאחר הפסקת הווסת אשר חוו בממוצע ארבעה התקפים של גלי חום ביום חולקו אקראית לקבלת התכשיר הצמחי (שהכיל 500 מ"ג אבקה טחונה של זרעי קצח ומינון שווה ערך ל-1000 מ"ג פרי יבש של שיח אברהם) או פלסבו בשילוב עם התרופה citalopram במינון 20 מ"ג ליום במשך שמונה שבועות. בתום ההתערבות נצפה יתרון מובהק של משלב הצמחים והתרופה על פני פלסבו בשיפור התסמינים הואזומוטוריים (p<0.001), הפיסיים (p=0.036) והנפשיים (p=0.001) לפי מדד איכות החיים בגיל המעבר (MENQL-Menopause-Specific Quality of Life), אך לא נצפה יתרון מובהק של הטיפול על פני פלסבו בשיפור התפקוד המיני (p=0.231). הטיפול נסבל היטב ולא דווח על תופעות לוואי משמעותיות.
מחקר קליני₍₁₂₆₎ (2017) אקראי כפול סמיות ומבוקר בחן את יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמיני גיל המעבר. 100 נשים בריאות (טווח גילאים 45-55) הסובלות מגלי חום של גיל המעבר (מדד קופרמן>14) חולקו לשלוש קבוצות לקבלת תמצית שיח אברהם, מרווה או פלסבו במשך חודש (ריכוז הצמחים ומינונם לא ידוע). בתום ההתערבות נצפה יתרון מובהק לשיח אברהם ולמרווה על פני פלסבו בהפחתת חומרת התסמינים אך רק בקבוצת התסמינים הקלים (ציון 15-20 במדד קופרמן, p=0.005 בין הקבוצות) והבינוניים (ציון 21-35 במדד קופרמן, p=0.007 בין הקבוצות) ולא בקבוצת התסמינים הקשים (ציון גבוה מ-35 במדד קופרמן, p=0.785 בין הקבוצות). עם זאת, גם לפלסבו היתה השפעה מובהקת על חומרת התסמינים (מובהקות לא צוינה).
במחקר קליני₍₁₂₇₎ (2009) אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו נבחנה יעילות השילוב בין פרע מחורר ובין שיח אברהם בטיפול בתסמיני גיל המעבר. במחקר השתתפו 100 נשים, בשלב טרום הפסקת הווסת המאוחר או לאחריו (ללא וסת במשך שנה), אשר סבלו מגלי חום ותסמינים נוספים. הטיפול הפעיל כלל שילוב של שני צמחי המרפא – כל טבליית פרע מחורר הכילה 300 מ"ג תמצית (מינון השווה ל-1800 מ"ג צמח יבש, מתוקנן להכיל 990 מק"ג היפריצין, 9 מ"ג היפרפורין ו-18 מ"ג גליקוזידים פלבונואידים. ניתנו 3 טבליות פרע מחורר ביום, וכן 2 טבליות שיח אברהם, אשר הכילו תמצית שוות ערך ל-500 מ"ג פרי יבש. הטיפול נמשך 16 שבועות. 93 נשים השלימו את ההתערבות. הטיפול המשולב של פרע מחורר עם שיח אברהם (Vitex angus castus) לא נמצא יעיל יותר מאשר פלסבו לטיפול בתסמיני גיל המעבר. ניתוח הנתונים לא מצא הבדלים מובהקים בין קבוצת המחקר לבין קבוצת הביקורת באף אחת מנקודות המעקב (שבועות 4, 8 ו-12) בבחינת גלי חום או מדד המילטון לדיכאון. עם זאת, שיפור מובהק מתחילת המחקר לסופו נצפה בשתי הקבוצות. בשתי הקבוצות לא נצפה שיפור מובהק באיכות החיים של הנבדקות. הטיפול נסבל היטב ולא דווח על תופעות לוואי משמעותיות.
לעומת זאת, בניתוח התוצאות₍₁₂₈₎הנוגעות לתת קבוצה של 14 נשים הסובלות מתסמינים דמויי PMS של טרום גיל המעבר המאוחר נמצא כי הטיפול המשולב היה יעיל יותר במובהק בהשוואה לפלסבו בטיפול בכלל התסמינים (PMS total, p=0.02), בהפחתת תסמיני הדיכאון (PMS-D, p=0.0006) ובהפחתת התשוקות למזון (PMS-C, p=0.027). כמו כן, בקרב הנשים שנטלו את הטיפול המשולב נצפתה הפחתה מובהקת בתסמיני החרדה (p=0.003) וצבירת הנוזלים (p=0.002) בהשוואה למצב הבסיס ומגמה של יתרון לא מובהק בהשוואה לפלסבו. בקבוצת הפלסבו לא נצפו שינויים מובהקים במדדי החרדה וצבירת הנוזלים.
במחקר קליני₍₁₂₉₎ (2017) מבוקר הוערכה היעילות והבטיחות של תוסף טבעי להקלה על תסמיני גיל המעבר, בדגש על הפרעות שינה. במחקר נכללו 180 נשים בגילאי 45-65, אשר חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה תוסף המכיל 60 מ"ג איזופלבונים בלבד וקבוצה שניה קיבלה תוסף משולב, המכיל 60 מ"ג איזופלבונים, פרוביוטיקה (Lactobacillus sporogenes), מיצוי מגנוליה (Magnolia officinalis) במינון של 50 מ"ג, מיצוי שיח אברהם (Vitex agnus-castus) במינון 40 מ"ג ו- ויטמין D במינון 35 מק"ג. יעילות הטיפול הוערכה לאחר 3, 6 ו-12 חודשים. החוקרים מראים כי השימוש בתוסף היה בטוח, שכן בסיום תקופת ההתערבות לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביחס לעובי רירית הרחם, צפיפות רקמת השד ותפקודי הכבד. בקרב נשים שנטלו את התוסף נצפה שיפור מובהק ברמת תסמיני גיל המעבר (Kuppermann index), במיוחד בחומרת ובתדירות גלי החום (p<0.01). בנוסף, חל שיפור מובהק (p<0.01 בשני המדדים) באיכות השינה (Pittsburgh Sleep Quality Index) ובתחושת הרווחה ואיכות החיים (SF-36). החוקרים מסכמים כי התוסף נמצא יעיל ובטוח להקלה על תסמיני גיל המעבר, במיוחד בקרב נשים עם הפרעה משמעותית באיכות השינה.
מחקר קליני₍₁₃₀₎ (2007) אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו בחן את יעילות התכשיר הצמחי Phyto-Female Complex בטיפול בתסמיני גיל המעבר. התכשיר הכיל תמציות תקניות של ג'ינסנג אמריקאי (50 מ"ג, מתוקננת להכיל 12.5 מ"ג ג'ינסנוסיידים), קוהוש שחור (100 מ"ג, מתוקננת להכיל 2.5 מ"ג טריטרפנים גליקוזידים), אנג'ליקה סינית (75 מ"ג, מתוקננת להכיל 7.5 ליגוסטילידים), גדילן מצוי (75 מ"ג, מתוקננת להכיל 60 מ"ג סילימרין), תלתן אדום (50 מ"ג, מתוקננת להכיל 4 מ"ג איזופלבונים) ושיח אברהם מצוי (50 מ"ג, מתוקננת להכיל 2.5 מ"ג vitexin). במחקר, 50 נשים בריאות בגילאי 44-65 (לפני ואחרי גיל המעבר) חולקו אקראית לקבלת התכשיר הצמחי או פלסבו במשך 12 שבועות. בתום תקופת ההתערבות, חוו הנבדקות בקבוצת התכשיר הצמחי הפחתה של 73% בתדירות גלי החום, 69% הפחתה בתדירות הזעות הלילה (בהשוואה ל-38% ו-29% בהתאמה בקבוצת הביקורת). כמו כן, דווחו הנבדקות על 80% הפחתה בעוצמת גלי החום (בהשוואה ל-35% בקבוצת הביקורת). גלי החום פסקו לחלוטין בקרב 47% מהנשים בקבוצת הטיפול (בהשוואה ל-19% בקבוצת הביקורת). לא נצפו הבדלים בין הקבוצות בתוצאות בדיקת אולטרסאונד וגינלי, ברמות הורמוני המין האסטרדיול וה-FSH, ברמות אנזימי הכבד וברמת ה-TSH (הורמון מגרה בלוטת התריס) של הנבדקות.
מחקר קליני₍₁₃₁₎ (2015) פתוח ובלתי מבוקר בחן יעילות תכשיר צמחי לטיפול בתסמיני גיל המעבר. התכשיר הצמחי (®ElleN) הכיל את מיצויי הצמחים שיח אברהם, קוהוש שחור (Cimicifuga racemosa), זנגביל (Zingiber officinalis) חומצה היאלורונית, ואבץ. שתי קבוצות של נבדקות הסובלות מתסמיני גיל המעבר בעוצמה מתונה ובעוצמה בינונית/חמורה נטלו כמוסה אחת של התוסף (ריכוז ומינון הצמחים בתוסף אינם ידועים) במשך שלושה חודשים. בתום ההתערבות נצפתה הפחתה מובהקת בתסמינים לפי מדד קופרמן (Kupperman index) בשתי הקבוצות. הטיפול נמצא יעיל במיוחד כנגד גלי חום בקרב נשים שסבלו מנדודי שינה וחרדה. השימוש בתוסף היה בטוח ונטול תופעות לוואי. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר תצפיתי₍₁₂₄₎ (2002) בחן את השפּעת השמנים האתריים המופקים מהפירות והעלים של שיח אברהם על תסמיני גיל המעבר לפני ואחרי הפסקת הווסת. 23 נשים בשלב טרום גיל המעבר וגיל המעבר נטלו אחד משני סוגי שמנים אתריים שהופקו מהפירות והעלים של שיח אברהם במשך שלושה חודשים לפחות (אופני נטילה שונים – שימוש במריחה על העור, בנטילה פומית ובהרחה, שימוש בתכשירים שונים עם ריכוזים ומינוני נטילה שונים). בתום התקופה נצפתה הקלה משמעותית בתסמינים בעקבות השימוש בשני סוגי השמנים האתריים (בעיקר שיפור במצב רוח, בתסמינים וזומוטוריים, בתסמינים אורוגניטליים, באיכות השינה ובדימומים לא תקינים מהרחם, והשפעה פחותה יותר על תפקוד קוגניטיבי והתפקוד המיני). חלק מהנשים דיווחו על התחדשות של וסת תקינה לאחר 3-10 חודשי חידלון וסת, ונבדקת אחת דיווחה על התחדשות הווסת כעבור שש שנים מהפסקתה. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
הערת מערכת: המחקר לוקה בהעדר בקרה, בחוסר אחידות בסוגי התכשירים, ריכוזיהם ומינוניהם, ובאופני הנטילה, באי שימוש בסולם מתוקנן להערכת התסמינים ובהעדר בקרה על טיפולים נוספים כגון טיפול הורמונלי חלופי, שימוש בצמחי מרפא ודיקור סיני.
במחקר תצפיתי נוסף₍₂₃₎ (2003), 52 נשים (טווח גילאים 28-73) הסובלות מתסמיני גיל המעבר וטרום גיל המעבר מרחו 2.5 מ"ל קרם בסיס שהכיל שמן אתרי של עלי שיח אברהם בריכוז 1.5% במריחה חיצונית 5-7 ימים בשבוע במשך שלושה חודשים. תחילת ההשפעה נרשמה כעבור 4-6 שבועות מתחילת הטיפול. בתום תקופת המעקב 33% מהנבדקות חוו שיפור משמעותי בתסמינים, 36% חוו שיפור קל עד בינוני, 7.5% לא חוו שינוי כלל ו-23.5% חוו החמרה בתסמינים. עיקר השיפור בתסמינים נצפה בתסמינים הרגשיים (16 נבדקות), בגלי החום/הזעות לילה (15 נבדקות), בעוצמת דימום הווסת (12 נבדקות). כמו כן נצפה שיפור עוויתות וכאבִים, באיכות השינה, בטונוס הנרתיק ובסיכוכו, בתפקוד הקוגניטיבי, בחשק המיני ובמרקם העור (4-6 נבדקות לכל תסמין), בהפחתת ריח הגוף, בהפחתת נפיחות, בהפחתת כאבי ראש, בהפחתת גודש בחזה, בהפחתת תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, בהפחתת דלקת מפרקים, ובלחלוח העיניים (1-2 נבדקות לכל תסמין). התגובה המובחנת ביותר נרשמה בקרב הנבדקות בטרום גיל המעבר הן מבחינת השיפור בתסמינים והן מבחינת תופעות הלוואי. 7-10% מהנשים לא הגיבו כלל לטיפול. פירוט תופעות הלוואי בסדר שכיחות יורד: דכדוך (במקרה אחד החמרה משמעותית של דיכאון כשרמות האסטרוגן בסרום היו נמוכות במיוחד), הגברת הדימום הווסתי (בייחוד בשילוב עם תכשירים הורמונליים אחרים כגון קרם פרוגסטרון ואמצעי מניעה), הגברת הזעות הלילה, בחילה, הפרעות שינה, פריחה או עקצוץ, תשישות, התעטשויות/דמעות בעיניים, טיקים בעיניים, ורטיגו וכאב ראש, וחלימה מוגברת. רוב תופעות הלוואי הופיעו 3-5 ימים מתחילת ההתערבות וכולם נעלמו עם הפסקתה.
הערת מערכת: חסרונו העיקרי של המחקר הוא בהעדר קבוצת ביקורת.

מנגנוני פעולה

לפי סקירה תיאורטית₍₁₂₂₎ (2009) אשר בחנה את העדויות הקליניות והפרה-קליניות העוסקות ביעילות שיח אברהם בטיפול בתסמיני גיל המעבר, מחקרי בעלי חיים ומעבדה מעידים על הפוטנציאל של הצמח בהפחתת התסמינים בייחוד בשלבי טרום גיל המעבר וגיל המעבר המוקדם (עד שנה מתום הפסקת הווסת) הנובעים מתנודות ברמות האסטרוגן, רמות פרוגסטרון נמוכות, ירידה ברמות דופמין, אופיואידים אנדוגניים, סרוטונין ומלטונין ועליה ברמות נוראדרנלין המקושרים לשינויים באורך המחזור, לתסמינים דמויי PMS, לתגובות רגשיות של דכדוך ועצבנות, להפרעות שינה ולהופעת גלי חום.
גלי חום בגיל המעבר מתאפיינים בירידה בפעילות אופיואידית בהיפותלמוס שלאחריה מתרחשות תנודות ברמות האדרנלין_(132-133). גיל המעבר אף מתאפיין ברמות נמוכות יותר של בטא אנדורפין₍₁₃₄₎. מכאן משערים שאופיואידים אנדוגניים מווסתים את הפעילות האדרנרגית הגורמת לתסמינים₍₁₂₂₎. בנוסף, הפחתה של פרולקטין כפי שהודגמה על ידי התרופה bromocriptine האגוניסטית לדופמין D2 הובילה להפחתה בתסמיני גלי חום₍₁₃₅₎.
לשיח אברהם יש השפעה מאזנת על התסמינים הודות לפעילותו הדופמינרגית (הפעלה של קולטני דופמין 2) המובילה להפחתת הפרשת יתר של פרולקטין ולהגברת הפרשה של הורמון משחרר גונדוטרופין GnRH, FSH ו-LH. גירוי הפרשת דופמין במוח קשור גם לאיזון הפעילות במרכז ויסות החום בהיפותלמוס ולהפחתת גלי החום כמו גם להפחתת התסמינים הפסיכולוגים הנלווים כגון דכדוך. בנוסף, לשיח אברהם זיקה לקולטנים אופיואידים אשר גם להם השפעה על ויסות הטמפרטורה, על ויסות כאב ועל הפחתת הדכדוך, ולבסוף שיח אברהם מעודד הפרשה של מלטונין המסייע במניעת הפרעות שינה ומעורב בתזמון תחילת גיל המעבר מכיוון שירידה ברמותיו מהווה סיגנל לעליית FSH.
במחקר שנערך על עכברות זקנות ועכברות צעירות₍₁₃₆₎ שהושרו בהם סימני הזדקנות על ידי הזרקת d-galactose לשכבה התת עורית במשך 45 ימים, מתן מיצוי של שיח אברהם במינון 1.2 גרם/ק"ג ליום כתוספת למזון במשך שבעה ימים מיתן את העליה במשקל הגוף ואת התנוונות הרחם וזקיקי השחלות על ידי פעילות נוגדת חמצון (העלאת רמות CAT, SOD והפחתת מלונדיאלדהידים MDA) ופעילות פיטואסטרוגנית המיוחסת לרכיבים הפלבונואידים (apigenin בפרט) ולחומצה הלינולאית. שיח אברהם הפחית במובהק את הרמות המוגבהות של ה-LH, העלה במובהק את רמות האסטרוגן והעלה מעט את רמות הפרוגסטרון, אך לא השפיע במובהק על רמות ה-FSH. במחקר נוסף שנערך על חולדות, מיצוי אתנולי של הצמח שניתן במינונים בינוני וגבוה (0.6 ו-1.2 גרם/ק"ג) העלה את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון בסרום והפחית את רמות ה-LH והפרולקטין בקרב חולדות שעברו כריתת שחלות אך לא בקרב חולדות בריאות₍₈₅₎. כמו כן, במספר מחקרי מעבדה הדגימו שיח אברהם ורכיביו (apigenin, linoleic acid) פעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור תחרותי לקולטני אסטרוגן אלפא ובטא₍₈₃₎, ובמקרים אחרים קישור והפעלה של קולטני אסטרוגן בטא בלבד_{(24-25,77,82)}. כמו כן, במעבדה מיצוי הצמח, apigenin והחומצה הלינולאית שמוצו ממנו הגבירו את הביטוי הגנטי של פרוגסטרון_(25,83) ו-apigenin הדגים הפעלה של קולטני פרוגסטרון₍₈₄₎.

תמיכה בהַנקה
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
מספר מצומצם של מחקרים קליניים ומחקרים תצפיתיים מוקדמים שנערכו בקרב נשים מניקות מעידים על פעילות שיח אברהם להגברת תפוקת חלב אם, אך פרטי המחקרים חסרים ותכנון המחקרים אינו עומד בסטנדרטים המודרניים. נכון לזמן זה אין מחקרים עדכניים איכותיים המלמדים על השפּעת הצמח על תפוקת החלב בנשים מניקות. יש לציין, כי קיימים חילוקי דעות לגבי שימוש בשיח אברהם בתקופת ההנקה. להרחבה ראו כאן.

מחקרים קליניים
סקירה₍₅₁₎ (2017) של מחקרים קליניים ופרה-קליניים בחנה את יעילותם ובטיחותם של צמחים מן הרפואה הפרסית המסורתית המתווים להגברת ייצור החלב בנשים מניקות. לגבי שיח אברהם נכתב כי יש עדויות סותרות הן בכתבים המסורתיים והן במחקר המודרני לגבי השפעות הצמח על תנובת חלב אם. החוקרים מצטטים מחקרים לפיהם השפּעת שיח אברהם על רמות הפרולקטין ועל תנובת החלב במיניקות תלויה ברמות הפרולקטין הבסיסיות ובמינון הנטילה של הצמח. במינונים נמוכים, כמו אלה שמותווים ברפואה המסורתית ובמחקרים הראשונים שנערכו בנושא, שיח אברהם מעכב את הפעלת הקולטן לדופמין 2 על ידי עיכוב תחרותי ומוביל לעליה ברמות הפרולקטין. לעומת זאת, במינוני נטילה גבוהים יותר, הרכיבים הפעילים בצמח מפעילים את הקולטן לדופמין 2 ומפחיתים את רמת הפרולקטין ואת ייצור החלב.
סקירה₍₂₆₎ (2008) שבחנה את יעילות ובטיחות השימוש בשיח אברהם בהריון ובהנקה מצאה כי ישנן עדויות סותרות לגבי השפּעת הצמח על רמות הפרולקטין בסרום ועל תנובת החלב בנשים מיניקות. לא קיימים מחקרים קליניים איכותיים בנושא והעדויות הללו מתבססות על דעת מומחים ומסקנות ממחקרים פרה-קליניים ביחס למנגנוני הפעולה של הצמח. אין מידע לגבי מעבר של תרכובות מן הצמח דרך חלב האם לתינוק. לצמח רעילות נמוכה ופרופיל בטיחות גבוה, ולכן לא סביר כי הוא רעיל ליילודים. עם זאת, מסקנת החוקרים היא שיש לנקוט זהירות בשימוש בצמח בשל השפּעתו האפשרית על רמות האסטרוגן והפרוגסטרון.
מחקר קליני₍₄₉₎(1954) השוואתי מוקדם השווה את יעילות שיח אברהם (Agnolyt) בהשוואה לתיאמין (ויטמין B1 מינון לא ידוע) בהגברת תפוקת החלב בקרב 817 נשים לאחר לידה. 353 נשים נטלו תמצית שיח אברהם (9 גרם תמצית שיח אברהם ב-100 גרם תמיסה, מינון שווה ערך ל-38 מ"ג צמח יבש) במינון 45 טיפות ליום, 102 נשים נטלו תיאמין ו-362 נשים לא טופלו כלל ושימשו כקבוצת ביקורת. שינויים בתפוקת החלב נמדדו לפי השינוי הממוצע במשקל היילודים. במשך כשבועיים ממועד הלידה לא נצפו הבדלים בתפוקת החלב בין הקבוצות. לאחר מכן נצפה יתרון מובהק לטיפול באמצעות שיח אברהם על פני הטיפול באמצעות תיאמין והעדר טיפול, בייחוד בקרב נשים לאחר ניתוח קיסרי או סיבוכים לאחר הלידה כגון חום. תנובת החלב של הנבדקות שנטלו שיח אברהם היתה גבוהה פי שלושה מתנובת החלב של קבוצת הביקורת שלא טופלה.
מחקר קליני₍₅₀₎ (1943) מוקדם פתוח ובלתי מבוקר בחן את השפּעת תכשיר הומיאופטי של שיח אברהם על הגברת תפוקת החלב של נשים לאחר לידה. 125 נשים במשכב לידה בבית החולים נטלו התכשיר במינון 90 טיפות ליום. במקרה של חוסר השפעה המינון הועלה ל-150 טיפות. מתוך 125 נבדקות, 100 עזבו את בית החולים כשהן מניקות (שיפור תנובת החלב ב-80%), 61% מתוכן הניקו הנקה מלאה ו-39% הניקו הנקה חלקית (רובן אמהות לפגים או נשים שלא הניקו לפני כן). דווח כי השפּעת התמצית על תנובת החלב פחתה עם חלוף הזמן. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.

מנגנוני פעולה
פעילותו הדופמינרגית ומפחיתת הפרולקטין של שיח אברהם, כפי שנצפתה במחקרים הרבים המפורטים במונוגרף זה, מרמזת כי עדיף להימנע משימוש בתקופת ההנקה בה דרושות דווקא רמות גבוהות של פרולקטין לשם ייצור חלב אם.
ברם אולם, ניתוח הנתונים מעלה כי לשיח אברהם יש ככל הנראה השפעה מאזנת דו כיוונית על רמות הפרולקטין כתלות ברמת הפרולקטין הבסיסית. להרחבה בנושא ראו כאן.
לא ברור אם שיח אברהם אכן גורם להעלאת רמות הפרולקטין בזמן הנקה, היות שבמחקרים מוקדמים בקרב נשים מניקות נמדדה רק תנובת החלב ללא מדידה של רמת הפרולקטין.

אקְנה
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
סקירה אחת, מחקר קליני ודיווח מקרה מוקדמים אשר הפרטים לגביהם לוקים בחסר מעידים על פוטנציאל הצמח בטיפול באקנה. מנגנוני פעולתו המשוערים קשורים ככל הנראה להשפּעתו על האיזון ההורמונלי של הורמוני השחלות, השפּעתו המשוערת (שטרם הוכחה) על רמות האנדרוגנים בסרום, פעילותו נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת ופעילותו האנטי בקטריאלית. עם זאת נכון לזמן זה אין מחקרים העוסקים במנגנוני הפעולה של הצמח בטיפול באקנה.

מחקרים קליניים
סקירה₍₁₃₇₎ (2015) בחנה את העדויות הקיימות בנוגע ליעילות צמחי מרפא בטיפול באקנה. לגבי שיח אברהם נטען כי הצמח נמצא יעיל בטיפול באקנה המופיע לפני הופעת הווסת. מיצוי של הצמח השלם פועל על איזון רמות ההורמונים LH ו-FSH בהיפופיזה ומוביל לעליה ברמות הפרוגסטרון ולירידה ברמות האסטרוגן, וכן מפחית רמות פרולקטין דרך מנגנון דופמינרגי. ועדת הצמחים הגרמנית (commission E) ממליצה ליטול מיצוי שיח אברהם במינון יומי של 40 מ"ג לטיפול באקנה. השימוש בצמח אינו מומלץ בקרב נשים בהריון ונשים מניקות. תופעות הלוואי השכיחות שדווחו היו הפרעות עיכול ורגישות עורית.
מחקר קליני₍₁₃₈₎ (1968) מוקדם בחן את יעילות שיח אברהם בטיפול באקנה בהשוואה לטיפול סטנדרטי. 161 נבדקים גברים ונשים הסובלים מאקנה נטלו תמצית שיח אברהם במשך שלושה חודשים לפחות (במינון 40 טיפות ליום 4-6 שבועות ולאחר מכן 30 טיפות ליום) בשילוב עם חומר חיטוי קל במריחה על העור. 70% מהנבדקים דיווחו על שיפור במצב העור, והטיפול היה יעיל יותר במובהק מהטיפול הסטנדרטי. מנגנון הפעולה של שיח אברהם בטיפול באקנה אינו ידוע, אך יתכן שהשפּעתו המיטיבה נובעת מהפחתה מתונה של הורמונים אנדרוגנים. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
קיים דיווח מקרה₍₁₃₉₎(1967) מוקדם ובו ניצפה שיפור של אקנה בעקבות טיפול בתמצית שיח אברהם (®Agnolyt)

מנגנוני פעולה
מנגנוני פעולתו המשוערים של שיח אברהם בטיפול באקנה קשורים ככל הנראה להשפּעתו על האיזון ההורמונלי של הורמוני השחלות, השפּעתו המשוערת שטרם הוכחה דיה על רמות האנדרוגנים בסרום, פעילותו נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת ופעילותו האנטי בקטריאלית. עם זאת נכון לזמן זה אין מחקרים העוסקים במנגנוני הפעולה של הצמח בטיפול באקנה.

הפרעוֹת שינה
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה
שני מחקרים קליניים שאחד מהם בלתי מבוקר אינם מספקים תמיכה מספקת ביעילות שיח אברהם לטיפול בהפרעות שינה. המחקר הראשון שנערך בקרב נבדקים בריאים לא הדגים השפעה של נטילת הצמח על המקצב הסירקדיאני של הנבדקים למרות עליה מובהקת ברמות המלטונין בסרום. המחקר השני הדגים יעילות מסוימת של הצמח כאשר ניטל לבדו ובשילוב עם תרופה דופמינרגית (pramipexol) בטיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה, אך בהעדר קבוצת ביקורת ובהעדר מחקרים קליניים נוספים לא ניתן לקבוע יעילות חד משמעית. מנגנון הפעולה של שיח אברהם בהשריית שינה קשור ככל הנראה להעלאת רמות המלטונין בסרום בהתאם למחזור הסירקדיאני.

מחקרים קליניים
מחקר קליני מבוקר פלסבו₍₁₄₀₎ (2003) בחן את השפּעת שיח אברהם במינונים שונים על הפרשת מלטונין בקרב גברים בריאים. 20 נבדקים בריאים (בני 20-32) נטלו פלסבו או תמצית שיח אברהם בריכוז של 5:1 ובמינון 120 או 480 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-0.6 ו-2.4 גרם צמח יבש בהתאמה) במשך שבועיים. בתום ההתערבות נצפתה עליה מובהקת ותלוית מינון של כ-20% בממוצע ברמות המלטונין בסרום בהשוואה לפלסבו (p<0.05) בעקבות נטילת שיח אברהם. למרות העליה בהפרשת המלטונין, בייחוד בשעות הלילה (החל משעה לאחר תחילת החשכה), לא נצפתה השפעה של נטילת הצמח על המקצב הסירקדיאני של הנבדקים, ככל הנראה משום שהנבדקים במחקר היו בריאים ולא סבלו ממחסור במלטונין. מסקנת החוקרים היתה כי שיח אברהם עשוי להיות יעיל לטיפול בהפרעות שינה כתוצאה מיעפת (ג'טלג) או מירידה ברמות המלטונין בגיל המעבר. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.
מחקר קליני בלתי מבוקר₍₁₄₁₎ (2010) בחן את יעילות שיח אברהם בטיפול בתסמונת הרגליים חסרות המנוחה (restless legs syndrome) בשינה. 12 נבדקים נטלו תמצית שיח אברהם במינון 40 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-360 מ"ג צמח יבש), כאשר שבעה מתוכם נטלו את התמצית לבדה, וחמישה שסבלו מתסמינים בדרגה חמורה יותר נטלו את התמצית בשילוב תרופה דופמינרגית (pramipexol). מתוך השבעה שנטלו את התמצית לבדה, חמישה הגיבו בצורה טובה. מבין החמישה שנטלו את התמצית בשילוב התרופה, ארבעה הגיבו בצורה חיובית ואף הפחיתו את מינון התרופה (אחד מתוכם אף הפסיק ליטול את התרופה). לא נרשמו תופעות לוואי לא רצויות בעקבות השימוש בצמח. פרטים נוספים אינם ידועים היות שהמאמר המלא אינו נגיש לקריאה.

מנגנוני פעולה
מנגנון הפעולה של שיח אברהם בהשריית שינה קשור ככל הנראה להעלאת רמות המלטונין בסרום בהתאם למחזור הסירקדיאני₍₁₄₀₎. לא נצפה קישור מובהק של שיח אברהם לקולטנים בנזודיאזפינים₍₇₈₎.

שמירה על צפיפות העצם ואיחוי שברים
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה

סקירה שיטתית ומחקרי בעלי חיים מעידים על פוטנציאל הצמח בשמירה על מסת העצם לאחר הפסקת הווסת הודות לפעילותו הפיטואסטרוגנית (זיקה סלקטיבית לקולטני אסטרוגן בטא המבוטאים בעצמות) המשרה עליה באנגיוגנזה ברקמת העצם ומעודדת את תהליך הבנייה. במחקר קליני יחיד לא נמצאה תמיכה ליעילות שיח אברהם שניטל בשילוב עם מגנזיום אוקסיד באיחוי שברים בקרב נשים בגיל הפריון.

מנגנוני פעולה
במחקר שנערך על זכרי חולדות שעברו סירוס₍₁₄₃₎, מתן פומי של תמצית אתנולית יבשה במינון 133.3 מ"ג/ק"ג במשך 12 שבועות הגנה מפני אוסתיאופניה, תוך שמירה על רקמת העצם הספוגית ורקמת העצם הצפופה, כאשר אסטרדיול וטסטוסטרון שניתנו לחולדות הגדילו כל אחד את רקמת העצם הספוגית אך צמצמו את רקמת העצם הצפופה. בהשוואה לאסטרדיול ולטסטוסטרון שניתן לחולדות, השפּעת הצמח על המדדים הביומכניים של משתית העצם היתה מעט פחותה בהשוואה לאסטרדיול (87% בהשוואה לאסטרדיול), אך לא שונה במובהק, ואילו בהשוואה לטסטוסטרון היתה יעילה במובהק.
מנגנון הפעולה המשוער של הצמח הוא פעילותו הפיטואסטרוגנית (זיקה סלקטיבית לקולטני אסטרוגן בטא המבוטאים בעצמות) המשרה עליה באנגיוגנזה ברקמת העצם ומעודדת את תהליך הבנייה₍₁₄₂₎.

השפעה על מערכת המין הגברית
הקדמה | מחקרים קליניים | מנגנוני פעולה

הקדמה

לשיח אברהם מוניטין ידוע כמדכא יצר מיני בקרב גברים (ומכאן שמו - Monk's pepper). שימוש זה טרם נבדק במחקר קליני כלשהוא. קיים מחקר קליני יחיד שנערך בקרב גברים בריאים, אשר מטרתו העיקרית היתה לבדוק סבילות למינונים גבוהים של שיח אברהם, אשר מצא כי שיח אברהם שניטל במינונים שונים (120-480 מ"ג ליום), במשך שבועיים לכל מינון, בטוח לשימוש בקרב גברים ואין לו השפעה על רמות הטסטוסטרון, ה-FSH וה-LH בסרום של הנבדקים. עם זאת, נטילת תמצית הצמח במינון נמוך העלתה ב-16% את רמת הפרולקטין בסרום של הנבדקים (ככל הנראה בשל רמות פרולקטין התחלתיות נמוכות של נבדקי המחקר) ואילו המינון הגבוה הפחית את רמת הפרולקטין בסרום הנבדקים ב-10%. במחקרי בעלי חיים שיח אברהם הפחית פעילות אנדרוגנית ככל הנראה על ידי הפעלת קולטני דופמין, עיכוב הפרשת פרולקטין וויסות הפעילות בציר יותרת המוח-תאי ליידיג באשכים.

מחקרים קליניים
מחקר קליני₍₅₃₎ (1996) מבוקר פלסבו בחן את בטיחות השימוש בתמצית שיח אברהם (BNO 1095) בקרב גברים. הבחירה בגברים במחקר היתה כדי לבחון רמות פרולקטין יציבות שאינן תלויות במחזוריות הורמונלית חודשית. 20 גברים בריאים נטלו פלסבו ותמצית יבשה של שיח אברהם בריכוז ממוצע של 10:1 (טווח ריכוזים 6-12:1) ובמינון כרונולוגי (שבועיים כל מינון עם שבוע הפסקה בין טיפול לטיפול) של 0 (פלסבו), 120, 240 או 480 מ"ג ליום. בתום כל סבב נמדדו רמות הפרולקטין בסרום של הנבדקים בעקבות סטימולציה של ההורמון TRH (המעודד שחרור פרולקטין מבלוטת יותרת המוח). בעקבות נטילת המינון הנמוך (120 מ"ג) נצפתה עליה של 16% בממוצע ברמות הפרולקטין של הנבדקים וזו היתה מובהקת בהשוואה לפלסבו (p=0.042). אחרי נטילת המינון האמצעי (240 מ"ג) נצפתה חזרה לערכים המקוריים של הפרולקטין, ללא הבדל מובהק מפלסבו. בעקבות נטילת המינון הגבוה (480 מ"ג) נצפתה ירידה של 10% ברמות הפרולקטין וזו הייתה מובהקת בהשוואה לפלסבו (p=0.016).
יחד עם זאת, בניתוח של תת קבוצות, מצאו החוקרים כי העלייה ברמת הפרולקטין במינון הנמוך היתה משמעותית יותר בקרב הנבדקים להם היו רמות התחלתיות נמוכות של פרולקטין, ואילו הירידה ברמת הפרולקטין במינונים הגבוהים היתה משמעותית יותר בקרב הנבדקים בעלי רמות פרולקטין התחלתיות גבוהות, ולפיכך התוצאות עשויות להיות תלויות ברמות ההתחלתיות של הפרולקטין.
כזכור, מטרת המחקר היתה לבדוק סבילות למינונים גבוהים של שיח אברהם. תופעות לוואי דווחו על ידי 13 מבין 20 המשתתפים (כולל תאונת ספורט בשלב הפלסבו). בסך הכל דווחו 26 תופעות לוואי על ידי שבעה במינון הראשון ( 120 מ"ג), על ידי שלושה במינון השני (240 מ"ג) ועל ידי שמונה במינון השלישי (480 מ"ג). רוב התופעות שדווחו כללו תחושה קלה של בריאות לקויה. תופעות עוריות ארעו בשלושה נבדקים, אבל מהן רק אחת בזמן נטילת חומר פעיל. פה יבש, הפרעות בשינה או דפיקות לב מואצות דווחו בעשרה מקרים. תסמינים עיכוליים (בחילות, הקאות, תחושת לחץ בבטן) דווחו בשישה מקרים. דווח נוסף כלל הפרעות בתפיסה (בלבול וכאב ראש). התופעות לא היו תלויות מינון. ברוב המקרים הקשר לשיח אברהם הוערך כלא ודאי. באף מקרה לא הופסקה השתתפות הנבדק. לא נצפו השפעות שליליות על לחץ הדם, קצב הלב, תפקודי קרישת הדם, ספירת הדם והכימיה בדם ולא נצפה שינוי ברמות הטסטוסטרון, ה-FSH וה-LH בסרום של הנבדקים.

מנגנוני פעולה
במחקר₍₁₁₄₎ שנערך על עכברים זכרים מיצוי הידרואתנולי של שיח אברהם שניתן בהזרקה לקרום הצפק במינון 65-465 מ"ג/ק"ג במשך 30 ימים הפחית הפרשה של LH ושל טסטוסטרון בדומה לתרופה bromocriptine (אגוניסטית לדופמין). השערת החוקרים היא ששיח אברהם מווסת את הפעילות בציר יותרת המוח-תאי ליידיג באשכים על ידי הפעלה של קולטני דופמין ועיכוב הפרשת פרולקטין.

במחקר נוסף₍₁₄₄₎ שנערך על כלבים הנגזרת הפלבונואידית של שיח אברהם שניתנה בהזרקה לקרום הצפק במינון 10 מ"ג/ק"ג משקל גוף הפחיתה הפרשה של הורמונים אנדרוגנים וייצור תאי זרע באשכים.
כמו כן, שיח אברהם עשוי להיות יעיל בטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ובסרטן הערמונית. במחקר מעבדה מיצויים של שיח אברהם הפחיתו שגשוג תאי אפיתל הערמונית אנושיים שנלקחו מערמונית מוגדלת ומגידול סרטני בערמונית בתגובה לגירוי הורמונים אנדרוגנים ועודדו אפופטוזיס בתאים₍₁₄₅₎.

השפעה על המוח ועל מערכת העצבים המרכזית
במחקר₍₁₄₆₎ שנערך על חולדות נקבות שעברו כריתת שחלות, מתן תמצית שיח אברהם במינון 8 ו-80 מ"ג/ק"ג משקל גוף או אסטרדיול במינון 40 מיקרוגרם/ק"ג שיפרו את כושר הלמידה והזיכרון של החולדות בהשוואה לפלסבו (p<0.05 בכולם) והשרו עליה בביטוי הגנטי של הקולטן לאסטרוגן אלפא (ERα) בהיפוקמפוס.
במחקר שנערך על חולדות₍₁₄₇₎ שהושרתה בהן אפילפסיה על ידי עירור חשמלי של האמיגדלה, מתן תמצית שיח אברהם (במינון 60-180 מ"ג/ק"ג) בהזרקה לתוך קרום הצפק במשך שבועיים הפחית את תדירות ההתקפים על ידי העלאת סף העירור של המוח וכן הפחית את משך ההתקפים באופן תלוי מינון ומשך המתן. מנגנון הפעולה של הצמח אינו ידוע, אך החוקרים משערים₍₁₄₈₎ כי שיח אברהם מפחית ומונע פרכוסי אפילפסיה בזכות פעילותו הפיטואסטרוגנית (אסטרוגן אלפא מעודד פעילות אקסיטטורית במערכת העצבים המרכזית, ואילו שיח אברהם מפחית פעילות אקסיטטורית על ידי קישור סלקטיבי לקולטני אסטרוגן בטא), על ידי קישור והפעלה של קולטני דופמין 2 והקולטן האופיואידי קאפא שהדגימו השפעה מפחיתת פרכוסים במחקרים אחרים, ועל ידי הפחתה של פעילות אצטיל כולין (דרך הפעלה של קולטנים מוסקרינים)₍₁₄₈₎.

ממצאי מחקרים פרה-קליניים חלוקים לגבי השפּעת שיח אברהם על מערכת הסרוטונין. במחקר שנערך על חולדות₍₁₄₉₎, מתן פומי של תמצית שיח אברהם במינונים גבוהים (במינון 100, 200 ו-300 מ"ג/ק"ג) במשך שבועיים הגביר התנהגות חרדתית על ידי מודולציה של קולטני סרוטונין (5HT1A), כלומר הגברת ההשפעה של חומרים אנטגוניסטים לפעילות הקולטן (מעוררי חרדה) והפחתת ההשפעה של חומרים אגוניסטים לפעילותו (מפחיתי חרדה). לעומת זאת, בשני מחקרי מעבדה_(78,150) מיצוי של שיח אברהם ורכיביו הפלבונואידים לא הדגימו קישור והפעלה משמעותית של קולטני סרוטונין.

הפחתת כּאב
במחקר שנערך על חולדות₍₁₅₁₎, השמן האתרי שהופק מעלי שיח אברהם הפחית במידה מובהקת את תגובת החולדות לגירוי כאב שהושרה בהן, באופן דומה למורפין (p<0.05). עוד נמצא כי מתן תרופה אנטי כולינרגית (atropine) ואנטגוניסט אופיואידי (naloxone) הפחיתו במידה מובהקת את השפּעתו (p<0.05). מכאן הסיקו שמנגנון פעולת הרכיבים הנדיפים של הצמח בהפחתת כאב קשור בהפעלה של אופואידים אנדוגניים ובהפעלה אגוניסטית של קולטנים מוסקרינים (שלהם השפעה מווסתת על פעילות הנוירוטרנסמיטר אצטיל כולין).
כמו כן, במחקר שנערך על חולדות נקבות₍₁₅₂₎, מתן פומי של תמצית שיח אברהם (במינון 20, 30 ו-60 מ"ג/ק"ג) במשך ארבעה ימים העלה את ריכוז הבטא אנדורפין בדמן של החולדות באופן תלוי מינון. בקבוצת המינון הנמוך ריכוז הבטא אנדורפין עלה ב-50% בהשוואה למצב הבסיס ואילו בקבוצות המינון הבינוני והגבוה ריכוז הבטא אנדורפין עלה ב-100%.
במחקרי מעבדה_{(34,78,150,153-154)} תמציות שיח אברהם, בעיקר אלו המכילות רכיבים מסיסי שומן (מיצויים באתיל אצטט, במתנול ובכלורופורם, אך לא מיצוי מימי) והרכיבים הפלבונואידים שמוצו מהצמח (apigenin, luteolin, 3-methylkaempferol, casticin כאשר casticin הוא העיקרי שבהם) הדגימו קשירה לא תחרותית והפעלה אגוניסטית חלשה ותלויית מינון של קולטנים אופיואידים (בעיקר מסוג μ ו-δ). הפעלה של קולטנים אופיואידים מובילה לשחרור בטא אנדורפין במערכת העצבים המרכזית.
בנוסף להשפעה ישירה על המערכת האופיואידית, שיח אברהם מפעיל קולטני דופמין 2 במרכזי הגמול במוח. בשנים האחרונות נמצא כי לדופמין תפקיד מרכזי בתפיסת כאב₍₁₅₅₎.

פעילות נוגדת סרְטן
במספר מחקרי בעלי חיים ומעבדה הדגימו מיצויים של שיח אברהם ורכיביו הפעילים הגנה אנטי סרטנית_(156-157) ופעילות ציטוטוקסית₍₁₅₈₎ בתאי סרטן השחלות, השד₍₁₅₉₎, צוואר הרחם, הקיבה, המעי הגס_(56,160-161), הערמונית_(145,162), כיס המרה₍₁₆₃₎, לוקמיה_(164-165) וסרטן הריאות_(166-167), אך יחסית לצמחים אחרים (כגון Dioscorea villosa ו-Sanguinaria canadensis) נמצא שפעילותו חלשה₍₁₆₈₎.
מנגנוני הפעולה של שיח אברהם ורכיביו (בעיקר casticin ו-luteolin נחקרו בהקשר זה) כללו: פעילות נוגדת חמצון_(156,169)(כגון העלאת רמות quinone reductase), פעילות נוגדת דלקת_{(157,166-167)} (עיכוב מסלול השעתוק של NFkB, הפחתת ציטוקינים, כימוקינים ומתווכים דלקתיים TNF-α, IL-6, IL-8, COX2, ICAM-1 ו- IL-1β), עיכוב שגשוג והתמיינות תאים והשריית אפופטוזיס_{(145,161,164-165,170)}, מניעת אנגיוגנזה₍₁₆₂₎, הפחתת₍₁₇₁₎ גורם גידול וסקולרי אנדותלי VEGF) ופעילות פיטואסטרוגנית על ידי קישור סלקטיבי לתאי אסטרוגן בטא (בעלי ההשפעה האנטי סרטנית על תאים סרטניים רגישים לאסטרוגן).
עצירת מחזור החיים התאי והשריית אפופטוזיס נצפו במספר שורות של תאים סרטניים מסוגים שונים ונקשרו להעלאת העקה החמצונית בתאים הללו₍₁₅₈₎ והשריית נזק למיטוכונדריה₍₁₇₂₎ על ידי עיכוב מסלול האיתות_{(165,167,173)} של PI3K/AKT המעודד שגשוג תאים והפעלת מסלולי האיתות של

(MAPK (p38, ERK1/2, JNK המהווים סיגנלים לאפופטוזיס_(161,174).
סקירה₍₁₇₅₎ מצביעה על מגוון מנגנוני פעולה אנטי סרטניים של הרכיב Casticin ביניהם עצירת מחזור החיים התאי על ידי הפעלת מסלולי האיתות P13K/Akt ו-JNK ועיכוב מסלול השעתוק של NFkB, השריית אפופטוזיס במסלול החיצוני על ידי העלאת ביטוי של קולטנים רגישים לסיגנלים לאפופטוזיס (TRAIL) וחלבונים (קינאזים) מעודדי אפופטוזיס, השריית אפופטוזיס מיטוכונדריאלי על ידי העלאת ROS, העלאת יחס חלבונים מווסתים Bax/Bcl2 והעלאת רמות אנזימים מפרקי תא (caspase 3).

ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת
במחקרים שנערכו על עכברים ובמעבדה_(176-177), vitexin הדגים ויסות של תגובה דלקתית אקוטית מושרית על ידי עיכוב מסלולי איתות פרו-דלקתיים (p38, ERK1/2, JNK), עיכוב הפעלה של מקרופג'ים, הפחתת רמות ציטוקינים דלקתיים (TNFɑ, IL-1β, IL-6, IL-33) ומתווכי דלקת (ניטריק אוקסיד, PGE2) והעלאת רמת הציטוקין נוגד הדלקת IL-10, ולבסוף עיכוב נדידה של לויקוציטים, ובפרט נויטרופילים למוקד הדלקת.
במחקר שנערך על עכברים שהושרתה בהם אסתמה אלרגית₍₁₇₈₎, הרכיב הפעיל vitexin וויסת את תגובתיות היתר (hyper-sensitivity) של תאים אאוזנופילים, נויטרופילים ומונונוקלארים בנוזל הסימפונות והנאדיות. בנוסף, vitexin מיתן את רמות הציטוקינים של זרוע החיסון Th2 והפחית את רמות נוגדני ה-IgE בסרום. בדיקה היסטולוגית של הריאות מצאה ש-vitexin עיכב את הסננת הלויקוציטים, עיכב את ייצור הריר ומנע בצקת ריאתית. במחקר נוסף₍₁₇₃₎ הרכיב הפעיל casticin עיכב את השגשוג והנדידה של תאי השריר החלק בדרכי הנשימה בהשראת גורם הגידול (PDGF (Platelet derived growth factor על ידי עיכוב מסלול האיתות של ERK1/2 ומסלול השעתוק של NFkB.
סקירה₍₁₇₅₎ מדווחת כי במחקרי בעלי חיים ובמעבדה Casticin פלבונואיד שמוצה מהזרעים, הפירות והעלים של שיח אברהם הדגים פעילות נוגדת דלקת ומעכבת LOX, מניעת שגשוג והסננה של לימפוציטים מסוג B ו-T, נויטרופילים ומקרופג'ים ועיכוב ייצור ציטוקינים וכימוקינים פרו דלקתיים, על ידי עיכוב מסלולי האיתות של MAPK ו-Akt ומסלול השעתוק של NFkB.
במעבדה₍₁₇₉₎ הדגימו רכיבים שונים של שיח אברהם (casticin, artemetin, נגזרות של benzoic acid) פעילות נוגדת דלקת בתאים נויטרופילים מופעלים, אך יעילותם היתה פחותה משל אספירין בריכוז דומה. כמו כן, במעבדה₍₁₈₀₎ תמצית שיח אברהם שתוקננה לפי תכולת הפלבונואיד casticin הדגימה דיכוי של שחרור ROS מתאים מונוציטים בשיעור של 20-25%, ומנעה הפעלה של תאי T בשיעור של 100% (שיעור גבוה אך לא במובהק בהשוואה לתרופה הסטרואידית prednisolone). בנוסף₍₁₇₉₎, הרכיבים הפלבונואידים casticin ו-artemetin הדגימו עיכוב חזק של האנזים הפרו דלקתי (lipoxygenase (LOX.
סקירה נוספת₍₁₈₁₎ מדווחת כי הרכיב agnuside הפחית דלקת מפרקים שהושרתה בחולדות על ידי הפחתת רמות הציטוקין הדלקתי אינטרלוקין 17 (IL-17). עוד דווח בסקירה כי במחקרי מעבדה שונים, דיטרפנואידים שבודדו מהצמח הדגימו עיכוב ייצור PGE2 וניטריק אוקסיד על ידי עיכוב האנזימים COX-2 ו-iNOS.
בעשורים האחרונים נמצא_(182-184) שפרולקטין פועל כציטוקין המעודד שגשוג של תאים חיסוניים (בעיקר תאי T ו-B), וכי רמות מוגבהות שלו משבשות את הבקרה החיסונית ומעורבות בפתוגנזה של מחלות אוטואימוניות שונות כגון זאבת, דלקת מפרקים שגרונית, תסמונת סיוגרן, השימוטו, טרשת נפוצה, פסוריאזיס, תסמונט בכצ'ט, צליאק ועוד. מספר מחקרים ראשוניים הדגימו כיצד תרופות דופמינרגיות בעלות פעילות נוגדת פרולקטין מסייעות בוויסות הפעילות החיסונית במחלות הללו. יתכן שהפעילות מווסתת החיסון של שיח אברהם קשורה בהפחתת רמות גבוהות של פרולקטין. עם זאת, נכון לנקודת זמן זאת, אין מחקרים בנושא.

פעילות אנטי מיקרוביאלית
במעבדה₍₁₈₅₎, מיצויים שונים של שיח אברהם (מיצוי מתנולי, באתיל אצטט, בהקסן, הנגזרת הבוטנולית והנגזרת המימית) הדגימו פעילות אנטי בקטריאלית משמעותית כנגד חיידקי staphylococcus aureus רגישים ועמידים למתיצילין (MRSA).
כמו כן, במעבדה₍₁₈₆₎ מספר תרכובות שמוצו ממיצוי החלקים העיליים (עלווה, פירות) של שיח אברהם באתיל אצטט הדגימו פעילות נוגדת דלקת (בשיעור של 41.3%) ואנטי חיידקית מתונה עד בינונית על ידי עיכוב אנזימים החיוניים להישרדות חיידקים כגון אוריאז (בשיעור של 32%), כימוטריפסין (בשיעור של 31.4%), ואילו שאר הנגזרות של הצמח (בהקסן, הנגזרת המימית, הנגזרת המתנולית) הדגימו פעילות אנטי בקטריאלית מתונה עד נמוכה. יוצאת דופן היא נגזרת הצמח במתיל טריכלוריד אשר הדגימה את הפעילות האנטי חיידקית הגבוהה ביותר כנגד חיידקי Klebsiella pneumonia (בשיעור של 81%).
גם השמן האתרי המופק משיח אברהם הדגים במעבדה₍₁₈₇₎ פעילות אנטי חיידקית חזקה ותלויית ריכוז בעיקר כנגד החיידק S. aureus אך גם כנגד זני החיידקיםB. subtilis, S. enteritidis , P. aeruginosa ואף נמצא יעיל יותר בעיכוב גידולם בהשוואה לתרופות האנטיביוטיות Amoxicillin ו-Chloramphenicol. עם זאת, השמן האתרי שהופק משיח אברהם לא נמצא יעיל כנגד החיידקים E. coli ו-L. monocytogenes. במחקר מעבדה נוסף₍₁₈₈₎, מיצוי השמן האתרי של שיח אברהם הדגים פעילות אנטי מיקרוביאלית חלשה כנגד זני החיידקים: Staphylococcus aureus, Streptococcus faecalis, Salmonella spp., Escherichia coli. בנוסף, השמן האתרי שהופק משיח אברהם הדגים במעבדה₍₁₈₉₎ פעילות אנטי חיידקית כנגד זנים שונים של חיידקי חלל הפה בייחוד כנגד החיידק S. mutans, אך גם כנגד זני החיידקים L. casei, S. mitis.
מחקר מעבדה₍₁₉₀₎ (Ex-vivo) שבחן את יעילות של מיצויים מימיים ואתנולים של עלי שיח אברהם במיגור תרביות קנדידה שנדגמו ממשטחים וגינליים של נשים בהשוואה לתרופה האנטי פטרייתית fluconazole, מצא כי כל המיצויים הדגימו פעילות נוגדת פטריות מובהקת (עיכוב של 50% בשיעור הגידול של הפטרייה). יתרה מכך, תרביות הקנדידה לא פיתחו עמידות כלפי מיצויי הצמח כשם שפיתחו כנגד התרופה (שיעור עמידות של 20%). עם זאת, נמצא כי המיצוי האלכוהולי של הצמח והתרופה היו יעילים יותר במובהק בהשוואה למיצוי המימי.
כמו כן, במעבדה_{(188,191-194)}, השמן האתרי שהופק מזרעי שיח אברהם הדגים פעילות נוגדת חמצון ואנטי פטרייתית משמעותית כנגד מיני קנדידה שונים (C. albicans, C. dubliniensis, C.glabrata, C. krusei, C. parapsilosis, C. lusitaniae, C. famata, C. tropicalis), מיני נבגים ועובשים (Aspergillus spp., Penicillium spp., Alternaria spp.) ומני דרמטופיטים (Trichophyton mentagrophytes, Microsporum canis, T. rubrum, M. gypseum and Epidermophyton floccosum).
לבסוף, מיצוי השמן האתרי של שיח אברהם ב-CO2 בהתזה נמצא יעיל ביותר בהרחקת קרציות, פרעושים, יתושים וזבובים מבני אדם ובעלי חיים והשפּעתו נמשכת עד כשש שעות₍₁₉₅₎.

השפעה היפוגליקמית והגנה על הלבלב
במחקר₍₁₉₆₎ שנערך על 72 עכברות צעירות ומבוגרות שהושרה בהם נזק לבלבי על ידי הזרקת D-galactose במשך 45 ימים, הוספת מיצוי הידרו-אלכוהולי של שיח אברהם למזונן של העכברות במשך שבעת הימים האחרונים הפחיתה את הנזק לתאי הלבלב, הפחיתה את רמות הגלוקוז בסרום של העכברות והעלתה את רמות האינסולין, אך העלתה את התנגודת לאינסולין בטווח הקצר (בשל העליה בהפרשת האינסולין) בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא נטלה שיח אברהם (p<0.05 בכל המדדים). השפּעת הצמח יוחסה לרכיבים הפלבונואידים ולפעילותם נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת אשר הפחיתה את העקה החמצונית ומנעה אפופטוזיס בתאי הלבלב.

הגנה על הכליות
במחקר₍₁₉₇₎ שנערך על 72 עכברות צעירות ומבוגרות שהושרה בהם נזק כלייתי על ידי הזרקת D-galactose במשך 45 ימים, הוספת מיצוי הידרו-אלכוהולי של שיח אברהם למזונן של העכברות במשך שבעת הימים האחרונים הפחיתה במובהק את הנזק הכלייתי בהשוואה לעכברות בקבוצת הביקורת שלא נטלו את הצמח (p<0.01-0.001) אך לא השפיעה על רמות הקריאטינין והאוריאה בסרום של העכברות. השפּעת הצמח יוחסה לרכיבים הפלבונואידים ולפעילותם נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת אשר הפחיתה את העקה החמצונית ומנעה אפופטוזיס בתאי הכליה.

הגנה על הכבד ושיפור מטבוליזם השומנים
במחקר₍₁₉₈₎ שנערך על חולדות לאחר כריתת שחלות שסבלו מכבד שומני לא אלכוהולי ורמות שומנים מוגבהות בדם, הוספת תמצית הידרואלכוהולית של שיח אברהם והנגזרת הבוטנולית של הצמח (עשירה ב-agnusides) למזונן של החולדות הובילה לצמצום לירידה במשקל ולצמצום הצטברות השומנים בכבד אך לא על ידי הגברת חמצון השומנים (בטא אוקסידציה) אלא על ידי העלאת רמות האנזימים נוגדי החמצון והפחתה בייצור ROS במיטוכונדריה.

נספח - טבלת מחקרים ומינונים

הטבלה כוללת את כל המחקרים הקליניים שנעשו על שיח אברהם ומסודרת על פי התוויות.

בכל התוויה המחקרים מסודרים על פי המינון היומי שניתן בהם, מהנמוך לגבוה.

סוגי ההכנות בהן נעשה שימוש במחקרים הקליניים:

®BNO1095/Agnucaston®/Cyclodynon: תמצית אתנולית (70%) יבשה בריכוז 10:1 במינון 4 מ"ג ליום (מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש).
®ZE 440/110/Prefemin: תמצית יבשה בריכוז 6-12:1 המתוקננת להכיל 0.5-1.2% casticin טווח מינונים 8-40 מ"ג ליום, לרוב במינון 20 מ"ג ליום, שווה ערך לכ-180 מ"ג צמח יבש.
®Femicur: כל כמוסה הכילה 1.6-3.0 מ"ג תמצית יבשה בריכוז 6.7-12.5:1 של פירות הצמח, מינון שווה ערך ל-40 מ"ג פרי הצמח היבש.
®Agnolyt: כמוסות - כל כמוסה הכילה 3.5-4.2 מ"ג תמצית יבשה בריכוז 9.58-11.5:1, מינון שווה ערך ל-40 מ"ג צמח יבש.

®Agnolyt: טינקטורה - 40-45 טיפות (בערך 2 מ"ל), מינון שווה ערך ל-33-38 מ"ג צמח יבש.
®Mastodynon: טינקטורה (תמצית אם – ריכוז 1:10) במינון 60 טיפות (3 מ"ל) או שתי טבליות, מינון שווה ערך ל-33.4 מ"ג צמח יבש.
®Agnugol: כל כמוסה הכילה 3.2-4.8 מ"ג תמצית יבשה בריכוז 8.3-12.5:1, מינון שווה ערך לכ-40 מ"ג צמח יבש.

מקורות

Mills S, Bone K. Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed Churchill Livingstone, 2013. https://www.elsevier.com/books/principles-and-practice-of-phytotherapy/9780443069925.
Holmes P. The Energetics of Western Herbs, Vol. 1, 4th Ed. Snow Lotus Press, 2007. https://www.snowlotus.org/the-energetics-of-western-herbs-vol-1/
European Medicines Agency. Assessment report on Vitex agnus-castus L., fructus. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 25 November 2010. https://www.ema.europa.eu/documents/herbal-report/superseded-assessment-report-vitex-agnus-castus-l-fructus-first-version_en.pdf.
Gardner Z, McGuffin M. American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook, Second Edition. CRC Press, 2013. http://abc.herbalgram.org/site/DocServer/AHPABotanicalSafety_FMexcerpt.pdf?docID=4601
Van Die MD, Burger HG, Teede HJ, Bone KM. Vitex agnus-castus extracts for female reproductive disorders: a systematic review of clinical trials. Planta Med. 2013. May;79(7):562-75. Epub 2012 Nov 7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23136064.
Upton R, Petrone C, Graff A, eds. Chaste Tree Fruit: Vitex agnus-castus, American Herbal Pharmacopoeia and Therapeutic Compendium. Santa Cruz, CA: American Herbal Pharmacopoeia; 2001. https://herbal-ahp.org/online-ordering-chaste-tree-berry/
Daniele C, Thompson Coon J, Pittler MH, Ernst E. Vitex agnus castus: a systematic review of adverse events. Drug Saf. 2005;28(4):319-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15783241.
Milewicz A, Gejdel E, Sworen H, et al. Vitex agnus castus extract in the treatment of luteal phase defects due to latent hyperprolactinemia. Results of a randomized placebo-controlled double-blind study. Arzneimittelforschung. 1993 Jul;43(7):752-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8369008.
Lauritzen CH, Reuter HD, Repges R, et al. Treatment of premenstrual tension syndrome with Vitex agnus castus: Controlled-double blind versus pyridoxine. Phytomedicine 1997;4:183-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23195474.
Atmaca M, Kumru S, Tezcan E. Fluoxetine versus Vitex agnus castus extract in the treatment of premenstrual dysphoric disorder. Hum Psychopharmacol. 2003 Apr;18(3):191-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12672170.
Anonymus. Vitex agnus castus - Monograph. Alternative Medicine Review Volume 14, Number 1 2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19364195.
Rani A, Sharma A. The genus Vitex: A review. Pharmacogn Rev. 2013 Jul;7(14):188-98. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24347927.
Gallagher J, Lynch FW, Barragry J. A prolactinoma masked by a herbal remedy. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2008;137(2):257–258. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17298863.
Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010. https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions
Dawood HM, Ibrahim RS, Shawky E. Integrated in silico-in vitro strategy for screening of some traditional Egyptian plants for human aromatase inhibitors. J Ethnopharmacol. 2018 Oct 5;224:359-372. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29909120.
Natural medicines, Vitex agnus-castus professional monograph. https://naturalmedicines.therapeuticresearch.com/databases/food,-herbs-supplements/professional.aspx?productid=968.
Cahill DJ, Fox R, Wardle PG, Harlow CR. Multiple follicular development associated with herbal medicine. Human Reproduction 1994, 9(8): 1469-1470. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7989506.
Propping D. Multiple follicular development associated with a herbal medicine. Hum Reprod. 1995 Aug;10(8):2175-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/8567865/
Blaschek W, Ebel S, Hackenthal E, et al. HagerROM 2002: Hagers Handbuch der Drogen und Arzneistoffe. Heidelberg: Springer; 2002.
Mengs U. Madaus Report. AY32 Acute oral toxicity study in rats. Study No.: TX134. Madaus AG 1992.
Ho SH, Singh M, Holloway AC, Crankshaw DJ. The effects of commercial preparations of herbal supplements commonly used by women on the biotransformation of fluorogenic substrates by human cytochromes P450. Phytother Res. 2011 Jul;25(7):983-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21213356.
Zamani M, Neghab N, Torabian S. Therapeutic effect of Vitex agnus castus in patients with premenstrual syndrome. Acta Med Iran. 2012;50(2):101-6. Acta Med Iran. 2012;50(2):101-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22359078.
Lucks BC. Vitex agnus castus essential oil and menopausal balance: a research update [Complementary Therapies in Nursing and Midwifery 8 (2003) 148-154]. Compl. Ther. Nurs. Midwif., 9:157-160, 2003. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12852933.
Jarry H, Spengler B, Porzel A, et al. Evidence for estrogen receptor beta-selective activity of Vitex agnus-castus and isolated flavones. Planta Med. Oct 2003;69(10):945-947. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14648399.
Liu J, Burdette JE, Sun Y, et al. Isolation of linoleic acid as an estrogenic compound from the fruits of Vitex agnus-castus L. (chaste-berry). Phytomedicine. Jan 2004;11(1):18-23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14974442.
Dugoua JJ, Seely D, Perri D, et al. Safety and efficacy of chastetree (Vitex agnus-castus) during pregnancy and lactation. Can J Clin Pharmacol. Winter 2008;15(1):e74-79. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18204102.
Schellenberg R, Zimmermann C, Drewe J, Hoexter G, Zahner C. Dose-dependent efficacy of the Vitex agnus castus extract Ze 440 in patients suffering from premenstrual syndrome. Phytomedicine. 2012 Nov 15;19(14):1325-31. Epub 2012 Sep 28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23022391.
Berger D, Schaffner W, Schrader E, et al. Efficacy of Vitex agnus castus L. extract Ze 440 in patients with pre-menstrual syndrome (PMS). Arch Gynecol Obstet 2000;264:150-153. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11129515.
Berger D, Aebi S, Samochowiec E, Schaffner W. Klinisch kontrollierte Anwendungsbeobachtung beim präemenstruellen Syndrom. Z Phytother 1999 a, 20:155-158.
Christie S, Walker AF. Vitex agnus-castus, A review of its traditional and modern therapeutic use, Current use from a survey of practitioners. Eur J Herbal Med. 1997;3(3):29–45.
Yavarikia P, Shahnazi M, HadaVand Mirzaie S, Javadzadeh Y, Lutfi R. Comparing the effect of mefenamic Acid and vitex agnus on intrauterine device induced bleeding. J Caring Sci. 2013 Aug 31;2(3):245-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25276733.
Blumenthal M, ed. The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. Austin: American Botanical Council; 1998. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12495170.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co, Inc, Montvale, NJ, 1998. https://naturalingredient.org/wp/wp-content/uploads/Pdr_for_Herbal_Medicines.pdf
Wuttke W, Jarry H, Christoffel V, et al. Chaste tree (Vitex agnus-castus) – pharmacology and clinical indications. Phytomed., 10:348-357, 2003. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12809367.
Kilicdag EB, Tarim E, Bagis T, et al. Fructus agni casti and bromocriptine for treatment of hyperprolactinemia and mastalgia. Int. J. Gyn. Obs., 85:292-293, 2004. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15145274.
Jarry H, Leonhardt S, Gorkow C, et al. In vitro prolactin but not LH and FSH release is inhibited by compounds in extracts of Agnus castus: direct evidence for a dopaminergic principle by the dopamine receptor assay. Exp Clin Endocrinol. 1994;102(6):448-454. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7890021.
Roemheld-Hamm B. Chasteberry. Am Fam Physician. 2005 Sep 1;72(5):821-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16156340.
Farnsworth NR, Bingel AS, Cordell GA, et al. Potential value of plants as sources of new antifertility agents I. J. Pharm. Sci., 64:535-598, 1975. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/167146.
Westphal LM, Polan ML, Trant AS. Double-blind, placebo-controlled study of Fertilityblend: a nutritional supplement for improving fertility in women. Clin Exp Obstet Gynecol. 2006;33(4):205-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17211965.
Propping D, Katzorke T. Treatment of corpus luteum insufficiency. Z Allge Med. 1987;63(31):932–933.
Propping D, Katzorke T, Belkien L. Diagnosis and therapy of corpus luteum insufficiency in general practice. Therapiewoche. 1988;38(41):2992–3001.
Propping D, Bohnert KJ, Peeters M, et al. Agnus-castus: treatment of gynaecological syndromes [translated from German]. Therapeutikon. 1991;5:581-585.
Eltbogen R, Litschgi M, Gasser UE, et al. Vitex-agnus-castus-Extrakt (Ze 440) zur Symptombehandlung bei Frauen mit menstruellen Zyklusstörungen. [Vitex agnus-castus Extract (Ze 440) Improves Symptoms in Women with Menstrual Cycle Irregularities.]. J Gynäkol Endokrinol 2015, 25(2):10-15. https://www.kup.at/kup/pdf/12943.pdf.
Aucoin M, Weber A. Improved progesterone levels and pregnancy following Vitex agnus-castus (chaste tree) supplementation in a case of recurrent pregnancy loss: A case report. Australian Journal of Herbal and Naturopathic Medicine 2018 30(3). https://www.ccnm.edu/sites/default/files/Aucoin-Vitex-low-progresterone-pregnancy-case-report-AJHNM.pdf.
Gerhard I, Patek A, Monga B, Blank A, Gorkow C. Mastodynon® for Female Infertility. Randomized placebo controlled, clinical double-blind study. Forschende Komplementärmedizin/Res Compl Med. 1998;5(6):272–278. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9973660
Bergmann J, Luft B, Boehmann S, Runnebaum B, Gerhard I. The efficacy of the complex medication Phyto-Hypophyson L in female, hormone-related sterility. A randomized, placebo-controlled clinical double-blind study. Forsch Komplementarmed Klass Naturheilkd 2000;7(4):190-199. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11025394.
Lal R, Sankaranarayanan A, Mathur VS, et al. Antifertility and oxytocic activity of Vitex agnus-castus (seeds) in female albino rats. Bulletin of Postgraduate Institute of Medical Education and Research Chandigarh. 1985;19(2):44–47.
Romm A. Botanical Medicine for Women’s Health. Churchill Livingstone, 2009. https://www.elsevier.com/books/botanical-medicine-for-womens-health/romm/978-0-7020-6193-6.
Mohr H. Klinische Untersuchungen zur Steigerung der Laktation. DMW 1954, 79(41): 1513-1516. https://www.thieme-connect.com/products/ejournals/pdf/10.1055/s-0028-1119903.pdf.
Noack M. Our experience with Agnus castus oligoplex for increasing lactation. Dtsch Med Wochen schr. 1943; 9:204–206.
JaVan R, Javadi B, Feyzabadi Z. Breastfeeding: A Review of Its Physiology and Galactogogue Plants in View of Traditional Persian Medicine. Breastfeed Med. 2017 Sep;12(7):401-409. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28714737.
Bethesda (MD). Chasteberry - Drugs and Lactation Database (LactMed). National Library of Medicine (US); 2006-. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30000866.
Merz PG, Gorkow C, Schrodter A, et al. The effects of a special Agnus castus extract (BP1095E1) on prolactin secretion in healthy male subjects. Exp Clin Endocrinol Diabetes 1996;104:447–453. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9021345.
Fisher CY, Adams J, Frawley JE, Hickman LD, Sibbritt DW. Is there a role for Western herbal medicine in treating cyclic perimenstrual pain and discomfort? Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2018 Aug 23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30136281.
Maleki-Saghooni N, Karimi FZ, Behboodi Moghadam Z, Mirzaii Najmabadi K. The effectiveness and safety of Iranian herbal medicines for treatment of premenstrual syndrome: A systematic review. Avicenna J Phytomed. 2018 Mar-Apr;8(2):96-113. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29632841.
Rafieian-Kopaei M, Movahedi M. Systematic Review of Premenstrual, Postmenstrual and Infertility Disorders of Vitex Agnus Castus. Electron Physician. 2017 Jan 25;9(1):3685-3689. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28243425.
Verkaik S, Kamperman AM, Van Westrhenen R, Schulte PFJ. The treatment of premenstrual syndrome with preparations of Vitex agnus castus: a systematic review and meta-analysis. Am J Obstet Gynecol. 2017 Aug;217(2):150-166. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28237870.
Cerqueira RO, Frey BN, Leclerc E, Brietzke E. Vitex agnus castus for premenstrual syndrome and premenstrual dysphoric disorder: a systematic review.Arch Womens Ment Health. 2017 Dec;20(6):713-719. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29063202.
Ryu A, Kim TH. Premenstrual syndrome: A mini review. Maturitas. 2015 Dec;82(4):436-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26351143.
Dante G, Facchinetti F. Herbal treatments for alleviating premenstrual symptoms: a systematic review. J Psychosom Obstet Gynaecol. 2011 Mar;32(1):42-51. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21171936.
Ciotta L, Pagano I, Stracquadanio M, Di Leo S, Andò A, Formuso C. Psychic aspects of the premenstrual dysphoric disorders. New therapeutic strategies: our experience with Vitex agnus castus. Minerva Ginecol. 2011 Jun;63(3):237-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21654609.
He Z, Chen R, Zhou Y, Geng L, Zhang Z, Chen S, Yao Y, Lu J, Lin S. Treatment for premenstrual syndrome with Vitex agnus castus: A prospective, randomized, multi-center placebo controlled study in China. Maturitas 5-20-2009;63(1):99-103. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19269753.
Ma L, Lin S, Chen R, Wang X. Treatment of moderate to severe premenstrual syndrome with Vitex agnus castus (BNO 1095) in Chinese women. Gynecol Endocrinol. 2010 Aug;26(8):612-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20334585.
Ma L, Lin S, Chen R, Zhang Y, Chen F, Wang X. Evaluating therapeutic effect in symptoms of moderate-to-severe premenstrual syndrome with Vitex agnus castus (BNO 1095) in Chinese women. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2010 Apr;50(2):189-93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20522079.
Schellenberg R. Treatment for the premenstrual syndrome with agnus castus fruit extract: prospective, randomised, placebo-controlled study. BMJ 2001;322:134-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11159568.
Turner S, Mills S. A double-blind clinical trial on a herbal remedy for premenstrual syndrome: a case study. Complement Ther Med 1993;1:73-77. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11159568.
Momoeda M, Sasaki H, Tagashira E, Ogishima M, Takano Y, Ochiai K. Efficacy and safety of Vitex agnus-castus extract for treatment of premenstrual syndrome in Japanese patients: a prospective, open-label study. Adv Ther. 2014 Mar;31(3):362-73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24604699.
Prilepskaya VN, Ledina AV, Tagiyeva AV, Revazova FS. Vitex agnus castus: Successful treatment of moderate to severe premenstrual syndrome. Maturitas 2006;55 Suppl 1:S55-63. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512206002398.
Loch EG, Selle H, Boblitz N. Treatment of premenstrual syndrome with a phytopharmaceutical formulation containing Vitex agnus castus. J Womens Health Gend Based Med 2000;9:315-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10787228.
Widmer R, Baez Y, Kreuter U, Terreaux C. Mönchspfeffer beim Prämenstruellen Syndrom. Ein Praxiserfahrungsbericht PEB zur Wirksamkeit und Verträglichkeit eines standardisierten Extraktes aus den Früchten von Vitex agnus castus L. Schweiz. Zschr. GanzheitsMedizin 2005, 17: 351-354. https://www.karger.com/Article/Abstract/281981.
Dittmar F, Böhnert K. Premenstrual syndrome: treatment with a phytopharmaceutical. TW Gynakol. 1992;5:60–68.
Falch BS, Bitzer J, Polasek W. Die Behandlung des prämenstruellen Syndroms (PMS) mit dem Vitexagnus-castus-Extrakt Ze 440: Eine Therapiebeobachtung. Therapiewoche 2003, 19: 287-288. https://www.researchgate.net/profile/Johannes_Bitzer/publication/242533229.
Feldmann HU, Albrecht M, Lamertz M, Böhnert K-J. Therapie bei Gelbkörperschwäche bzw. prämenstruellem Syndrom mit Vitex-agnus-castus-Tinktur. Gyne 1990, 12:421-425.
Yonkers KA, O’Brien PM, Eriksson E. Premenstrual syndrome. Lancet 2008; 371: pp. 1200-1210. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18395582.
Girman A, Lee R, Kligler B. An integrative medicine approach to premenstrual syndrome. Am J Obstet Gynecol. 2003 May;188(5 Suppl):S56-65. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12748452.
Sliutz G, Speiser P, Schultz AM, et al. Agnus castus extracts inhibit prolactin secretion of rat pituitary cells. Horm Metab Res. 1993;25(5):253–255. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8330858.
Jarry H, Spengler B, Wuttke W, et al. In vitro assays for bioactivity-guided isolation of endocrine active compounds in Vitex agnus-castus. Maturitas 2006;55:S26–S36. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378512206002362.
Meier B, Berger D, Hoberg E, Sticher O, Schaffner W. Pharmacological activities of Vitex agnus-castus extracts in vitro. Phytomedicine. 2000;7:373–81.
Christoffel V, Spengler B, Abel G, Jarry H, Wuttke W. Diterpenes from BNO 1095 (Vitex agnus castus) inhibit prolactin secretion. Focus Alternat Complement Ther 2005, 5: 87-88. https://www.researchgate.net/publication/244911871.
HALLER J. The effect of plant extracts on the hormonal interrelations between hypophysis and ovary. An endocrinological study with animal experiments. Z Geburtshilfe Gynakol. 1961 Apr;156:274-302. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/13710842.
Döll M. The premenstrual syndrome: effectiveness of Vitex agnus castus. Med Monatsschr Pharm. 2009 May;32(5):186-91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19469189.
Christoffel V, Spengler B, Jarry H, Metten M, Wuttke W. Selective estrogenic activity of extract BN 1095 from Vitex agnus-castus fruits. Arch Pharm Pharm Med Chem 2002, 335(1): 137.
Liu J, Burdette JE, Xu H, Gu C, et al. Evaluation of estrogenic activity of plant extracts for the potential treatment of menopausal symptoms. J Agric Food Chem. 2001 May;49(5):2472-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11368622.
Toh MF, Sohn J, Chen SN, et al. Biological characterization of non-steroidal progestins from botanicals used for women's health. Steroids. 2012 Jun; 77(7):765-73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22484153.
Ibrahim NA, Shalaby AS, Farag RS, et al. Gynecological efficacy and chemical investigation of Vitex agnus-castus L. fruits growing in Egypt. Nat Prod Res. 2008 Apr 15; 22(6):537-46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18415863.
Aksoy AN, Gözükara I, Kabil Kucur S. Evaluation of the efficacy of Fructus agni casti in women with severe primary dysmenorrhea: a prospective comparative Doppler study. J Obstet Gynaecol Res. 2014 Mar;40(3):779-84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24245554.
Zeraati F, Shobeiri F, Nazari M, Araghchian M, Bekhradi R. Comparative evaluation of the efficacy of herbal drugs (fennelin and vitagnus) and mefenamic acid in the treatment of primary dysmenorrhea. Iran J Nurs Midwifery Res. 2014 Nov;19(6):581-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25558254.
Iacovides S, Avidon I, Baker FC. What we know about primary dysmenorrhea today: a critical review. Hum Reprod Update. 2015 Nov-Dec;21(6):762-78. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26346058.
Carmichael AR. Can Vitex Agnus Castus be Used for the Treatment of Mastalgia? What is the Current Evidence? Evid Based Complement Alternat Med. 2008 Sep;5(3):247-50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18830450.
MirghafourVand M, Mohammad-Alizadeh-Charandabi S, Ahmadpour P, Javadzadeh Y. Effects of Vitex agnus and Flaxseed on cyclic mastalgia: A randomized controlled trial. Complement Ther Med. 2016 Feb;24:90-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26860808.
Dinç T, Coşkun F. Comparison of fructus agni casti and flurbiprofen in the treatment of cyclic mastalgia in premenopausal women. Ulus Cerrahi Derg. 2014 Mar 1;30(1):34-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25931888.
Halaska M, Beles P, Gorkow C, Sieder C. Treatment of cyclical mastalgia with a solution containing a Vitex agnus castus extract: results of a placebo-controlled double-blind study. Breast 1999;8:175-181. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14731436.
Wuttke W, Splitt G, Gorkow C, Sieder C (1997), Behandlung zyklusabhängiger Brustschmerzen mit einem Agnus castus-haltigen Arzneimittel – Ergebnisse einer randomisierten, plazebokontrollierten Doppelblindstudie. Geburtsh u Frauenheilk 57: 569–574. https://www.thieme-connect.com/products/ejournals/pdf/10.1055/s-2007-1023139.pdf.
Kubista E, Müller G, Spona J. Treatment of mastopathies with cyclic mastodynia. Clinical results and hormonal profiles. Rev Fr Gynecol Obstet. 1987 Apr;82(4):221-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3589362.
Kress D, Thanner E. Treatment of mastopathy: the last possible risk. Med Klin. 1981 Sep 25;76(20):566-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7345363.
Oksa S, Luukkaala T, Mäenpää J. Toremifene for premenstrual mastalgia: a randomised, placebo-controlled crossover study. BJOG. 2006 Jun;113(6):713-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16709215/
Caleffi M, Fentiman IS, Clark GM, et al. Effect of tamoxifen on oestrogen binding, lipid and lipoprotein concentrations and blood clotting parameters in premenopausal women with breast pain. J Endocrinol. 1988 Nov;119(2):335-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/3199064/
Hamed H, Kotheri A, Beechey-Newman N, Fentiman IS. Toremifene, a new agent for treatment of mastalgia: an open study. Int J Fertil Womens Med. 2004 Nov-Dec;49(6):278-80. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15751267/
Hajirahimkhan A, Dietz BM, Bolton JL. Botanical modulation of menopausal symptoms: mechanisms of action? Planta Med. 2013 May;79(7):538-53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23408273.
Ambrosini A, Di Lorenzo C, Coppola G, Pierelli F. Use of Vitex agnus-castus in migrainous women with premenstrual syndrome: an open-label clinical observation. Acta Neurol Belg. 2013 Mar;113(1):25-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22791378.
Di Lorenzo C, Goppola G, Pierelli F, Ambrosini A. The use of vitex – agnus castus in migrainous women with premenstrual syndrome. Cephalgia 2007, 27: 747. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22791378.
Cupini LM, Matteis M, Troisi E et al (1995), Sex-hormone-related events in migrainous females. A clinical comparative study between migraine with aura and migraine without aura. Cephalalgia 15:140–144. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7641250.
Herzog AG. Neuroactive properties of reproductive steroids. Headache. 2007 Sep;47 Suppl 2:S68-78. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17850537.
Livdans-Forret AB1, Harvey PJ, Larkin-Thier SM. Menorrhagia: a synopsis of management focusing on herbal and nutritional supplements, and chiropractic. J Can Chiropr Assoc. 2007 Dec;51(4):235-46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18060009.
Bubenzer R. Therapy with agnus-castus extract (Strotan®). Therapiewoche. 1993;43 (32–33):1705–1706 [Article in German].
Loch EG, Kaiser E. Diagnostik und Therapie dyshormonaler Blutungen in der Praxis. gynäkol. prax. 1990, 14: 489-495.
Probst V, Roth OA. Uber einen Pflanzenextrakt mit hormonartiger Wirkung [A plant extract with hormonic effects]. Dtsch Med Wochenschr. 1954 Aug 27;79(35):1271-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/13200220/
Peters-Welte C, Albrecht M. Regeltempostörungen und PMS. Vitex agnus castus in einer Anwendungsbeobachtung. TW Gynäkologie 1994, 7 (1): 49-52.
Bleier W. Use of plant substances in the therapy of menstruation & bleeding disorders & other endocrine diseases of women. Zbl Gynakol. 1959;81(18):701–709. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/13676740.
Saleem M, Martin H, Coates P. Prolactin Biology and Laboratory Measurement: An Update on Physiology and Current Analytical Issues. Clin Biochem Rev. 2018 Feb;39(1):3-16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30072818.
Shahnazi M, Khalili AF, Hamdi K, Ghahremaninasab P. The effects of combined low-dose oral contraceptives and Vitex agnus on the improvement of clinical and paraclinical parameters of polycystic ovarian syndrome: A triple-blind, randomized, controlled Clinical Trial. Iran Red Crescent Med J. 2016; 18(12):e37510. https://sites.kowsarpub.com/ircmj/articles/55242.html
Norman RJ, Dewailly D, Legro RS, Hickey TE. Polycystic ovary syndrome. Lancet. 2007 Aug 25; 370(9588):685-97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17720020.
Jelodar G, Askari K. Effect of Vitex agnus-castus fruits hydroalcoholic extract on sex hormones in rat with induced polycystic ovary syndrome (PCOS). Physiol Pharmacol. 2012;16(1):62–9. https://www.researchgate.net/publication/277245418.
Nasri S, Oryan S, Haeri Rohani A, Amin G, Yahyavi H. The effects of vitex agnus castus L. extract on gonadotrophines and testosterone in male mice. Iranian Int J Sci. 2004;5(1):25–31. https://www.researchgate.net/publication/266884097.
Hapangama DK, Bulmer JN. Pathophysiology of heavy menstrual bleeding. Womens Health (Lond). 2016 Jan;12(1):3-13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26695831.
Roeder D. Z. Therapie von Zyklusstörungen mit Vitex agnus-castus. Phytother. 1994;15(3):157–163. http://indianmedicine.eldoc.ub.rug.nl/16183/.
Męczekalski B, Czyżyk A1. Vitex Agnus Castus in the treatment of hyperprolactinemia and menstrual disorders - a case report. Pol Merkur Lekarski. 2015 Jul;39(229):43-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26277178.
Tamagno G, Burlacu MC, Daly AF, Beckers A. Vitex agnus castus might enrich the pharmacological armamentarium for medical treatment of prolactinoma. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2007 Nov;135(1):139-40. Epub 2007 Jun 28. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17602822.
Arentz S, Abbott JA, Smith CA, Bensoussan A. Herbal medicine for the management of polycystic ovary syndrome (PCOS), and associated oligo/amenorrhoea and hyperandrogenism; a review of the laboratory evidence for effects with corroborative clinical findings. BMC Complement Altern Med. 2014 Dec 18;14:511. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25524718.
Shayan A, Masoumi SZ, Shobeiri F, et al. Comparing the Effects of Agnugol and Metformin on Oligomenorrhea in Patients with Polycystic Ovary Syndrome: A Randomized Clinical Trial. J Clin Diagn Res. 2016 Dec;10(12):QC13-QC16. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28208942.
Laakmann E, Grajecki D, Doege K, zu Eulenburg C, Buhling KJ. Efficacy of Cimicifuga racemosa, Hypericum perforatum and Agnus castus in the treatment of climacteric complaints: a systematic review. Gynecol Endocrinol. 2012 Sep;28(9):703-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22385322.
Van Die MD, Burger HG, Teede HJ, Bone KM. Vitex agnus-castus (Chaste-Tree/Berry) in the treatment of menopause-related complaints. J Altern Complement Med. 2009 Aug;15(8):853-62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19678775.
Mazaro-Costa R, Andersen ML, Hachul H, Tufik S. Medicinal plants as alternative treatments for female sexual dysfunction: utopian vision or possible treatment in climacteric women? J Sex Med. 2010 Nov;7(11):3695-714. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20722793.
Lucks BC, Sørensen J, Veal L. Vitexagnus-castus essential oil and menopausal balance: a self-care survey. Complement Ther Nurs Midwifery. 2002 Aug;8(3):148-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12353616.
Molaie M, Darvishi B, Jafari Azar Z, et al. Effects of a combination of Nigella sativa and Vitex agnus-castus with citalopram on healthy menopausal women with hot flashes: results from a subpopulation analysis. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30129806.
Ghanbari Z, Foroughifar T, Zebardast J, et al. The Effect of Vitagnus on Menopausal Symptoms. J Obstet Gynecol Cancer Res. 2017 May; 2(2):e10195. https://www.researchgate.net/publication/319475149.
Van Die MD, Burger HG, Bone KM, Cohen MM, Teede HJ. Hypericum perforatum with Vitex agnus-castus in menopausal symptoms: a randomized, controlled trial. Menopause. 2009 Jan-Feb;16(1):156-63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18791483.
Van Die MD, Bone KM, Burger HG, Reece JE, Teede HJ. Effects of a combination of Hypericum perforatum and Vitex agnus-castus on PMS-like symptoms in late-perimenopausal women: findings from a subpopulation analysis. J Altern Complement Med. 2009 Sep;15(9):1045-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19757982.
De Franciscis P, Grauso F, Luisi A, Schettino MT, Torella M, Colacurci N. Adding Agnus Castus and Magnolia to Soy Isoflavones Relieves Sleep Disturbances Besides Postmenopausal Vasomotor Symptoms-Long Term Safety and Effectiveness. Nutrients. 2017 Feb 13;9(2). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28208808.
Rotem C, Kaplan B. Phyto-Female Complex for the relief of hot flushes, night sweats and quality of sleep: randomized, controlled, double-blind pilot study. Gynecol Endocrinol. 2007 Feb;23(2):117-22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17454163.
Cappelli V, Morgante G, Di Sabatino A, Massaro MG, De Leo V. Evaluation of the efficacy of a new nutraceutical product in the treatment of postmenopausal symptoms. Minerva Ginecol. 2015 Dec;67(6):515-21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26788874.
Simpkins JW, Katovich MJ, Song IC. Similarities between morphine withdrawal in the rat and the menopausal hot flush. Life Sci. (1983). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6835016.
Casper RF, Yen SS. Neuroendocrinology of menopausal flushes: an hypothesis of flush mechanism. Clin Endocrinol (Oxf). 1985 Mar;22(3):293-312. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3884189.
Giannini AJ, Price WA, Loiselle RH. beta-Endorphin withdrawal: a possible cause of premenstrual tension syndrome. Int J Psychophysiol. 1984 Jun;1(4):341-3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3884189.
Zichella L, Falaschi P, Fioretti P, et al. Effects of different dopamine agonists and antagonists on post-menopausal hot flushes. Maturitas. 1986 Oct;8(3):229-37. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3784919.
Ahangarpour A, Najimi SA, Farbood Y. Effects of Vitex agnus-castus fruit on sex hormones and antioxidant indices in a d-galactose-induced aging female mouse model. J Chin Med Assoc. 2016 Nov;79(11):589-596. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27595438.
Nasri H, Bahmani M, Shahinfard N, Moradi Nafchi A, Saberianpour S, Rafieian Kopaei M. Medicinal Plants for the Treatment of Acne Vulgaris: A Review of Recent Evidences. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26862380.
Giss G, Rothenburg W. Phytotherapeutic management of acne. Z Haut Geschlechtskr. 1968 Aug 1;43(15):645-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4233168.
Amann W. Besserung der Akne vulgaris nach Agnus castus (Agnolyt®) 1967, 106(1): 124-126. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4227554.
Dericks-Tan JS, Schwinn P, Hildt C. Dose-dependent stimulation of melatonin secretion after administration of Agnus castus. Exp Clin Endocrinol Diabetes. 2003 Feb;111(1):44-6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12605350/
Brattström A, Kaiser WD. Das Restless-legs-Syndrom (RLS) – Erfahrungsbericht mit einem Vitex agnus-castus (VAC)-Extrakt. Z Phytother. 2010;31(5):247–250. https://www.thieme-connect.com/products/ejournals/abstract/10.1055/s-0030-1262396
Eftekhari MH, Rostami ZH, Emami MJ, Tabatabaee HR. Effects of "vitex agnus castus" extract and magnesium supplementation, alone and in combination, on osteogenic and angiogenic factors and fracture healing in women with long bone fracture. J Res Med Sci. 2014 Jan;19(1):1-7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24672557/
Sehmisch S, Boeckhoff J, Wille J et al. Vitex agnus castus as prophylaxis for osteopenia after orchidectomy in rats compared with estradiol and testosterone supplementation. Phytother Res. 2009 Jun;23(6):851-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19107741.
Bhargava SK. Antiandrogenic effects of a flavonoid-rich fraction of Vitex negundo seeds: a histological and biochemical study in dogs. J Ethnopharmacol. 1989 Dec;27(3):327-39. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2615438.
Weisskopf M, Schaffner W, Jundt G, et al. A Vitex agnus-castus extract inhibits cell growth and induces apoptosis in prostate epithelial cell lines. Planta Med. 2005 Oct;71(10):910-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16254821.
Allahtavakoli M, Honari N, Pourabolli I, et al. Vitex Agnus Castus Extract Improves Learning and Memory and Increases the Transcription of Estrogen Receptor α in Hippocampus of Ovariectomized Rats. Basic Clin Neurosci. 2015 Jul;6(3):185-92. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26904176.
Saberi M, RezVanizadeh A, Bakhtiarian A. The antiepileptic activity of Vitex agnus castus extract on amygdala kindled seizures in male rats. Neurosci Lett. 2008 Aug 22;441(2):193-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18577418.
Saberi M, RezVanizadeh A. Effects of Vitex agnus - castus extract on after- discharge threshold, seizure stages and kindling acquisition in male rats. Journal of Medicinal Plants 9:66-74 · March 2010. http://jmp.ir/files/site1/user_files_8d9738/saberi-A-10-114-3-9d54a58.pdf.
Yaghmaei P, Oryan S, Fatehi Gharehlar L, Salari AA, Solati J. Possible Modulation of the Anexiogenic Effects of Vitex Agnus-castus by the Serotonergic System. Iran J Basic Med Sci. 2012 Mar;15(2):768-76. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23493923.
Chen SN, Friesen JB, Webster D, et al. Phytoconstituents from Vitex agnus-castus fruits. Fitoterapia. 2011 Jun;82(4):528-33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21163339.
Khalilzadeh E, Vafaei Saiah G, Hasannejad H et al. Antinociceptive effects, acute toxicity and chemical composition of Vitex agnus-castus essential oil. Avicenna J Phytomed. 2015 May-Jun;5(3):218-30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26101755.
Samochowiec L, Glaesmer R, Samochowiec J. Einfluß von Mönchspfeffer auf die Konzentration von beta-Endorphin im Serum weiblicher ratten. Ärztezeitschrift für Naturheilverfahren 1998, 39(4): 213- 215.
Webster DE, Lu J, Chen SN, Farnsworth NR, Wang ZJ, Activation of the mu-opiate receptor by Vitex agnus-castus methanol extracts: implication for its use in PMS. J Ethnopharmacol. 2006 Jun 30; 106(2):216-21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16439081.
Webster DE, He Y, Chen SN, Pauli GF, Farnsworth NR, Wang ZJ. Opioidergic mechanisms underlying the actions of Vitex agnus-castus L. Biochem Pharmacol. 2011 Jan 1;81(1):170-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20854795.
Mitsi V, Zachariou V. Modulation of pain, nociception, and analgesia by the brain reward center. Neuroscience. 2016 Dec 3;338:81-92. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27189881.
Li S, Qiu S, Yao P, et al. Compounds from the Fruits of the Popular European Medicinal Plant Vitex agnus-castus in Chemoprevention via NADP(H):Quinone Oxidoreductase Type 1 Induction. Evid Based Complement Alternat Med. 2013;2013:432829. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23662135.
Lee H, Jung KH, Lee H, et al. Casticin, an active compound isolated from Vitex Fructus, ameliorates the cigarette smoke-induced acute lung inflammatory response in a murine model. Int Immunopharmacol. 2015 Oct;28(2):1097-101. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26321116.
Ohyama K, Akaike T, Hirobe C, Yamakawa T. Cytotoxicity and apoptotic inducibility of Vitex agnus-castus fruit extract in cultured human normal and cancer cells and effect on growth. Biol Pharm Bull. 2003 Jan;26(1):10-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12520164.
Dixon-Shanies D, Shaikh N. Growth inhibition of human breast cancer cells by herbs and phytoestrogens. Oncol Rep 1999;6:1383-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10523716.
Imai M, Kikuchi H, Denda T. Cytotoxic effects of flavonoids against a human colon cancer derived cell line, COLO 201: a potential natural anti-cancer substance. Cancer Lett. 2009 Apr 8;276(1):74-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19070422.
Qu L, Liu FX, Cao XC, et al. Activation of the apoptosis signal-regulating kinase 1/c-Jun N-terminal kinase pathway is involved in the casticin-induced apoptosis of colon cancer cells. Exp Ther Med. 2014 Nov;8(5):1494-1500. Epub 2014 Aug 26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25289048.
Ng SS, Figg WD. Antitumor activity of herbal supplements in human prostate cancer xenografts implanted in immunodeficient mice. Anticancer Res. 2003 Sep-Oct;23(5A):3585-90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14666653.
Song XL, Zhang YJ, Wang XF, et al. Casticin induces apoptosis and G0/G1 cell cycle arrest in gallbladder cancer cells. Cancer Cell Int. 2017 Jan 5;17:9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28070171.
Kikuchi H, Yuan B, Nishimura Y, et al. Cytotoxicity of Vitex agnus-castus fruit extract and its major component, casticin, correlates with differentiation status in leukemia cell lines. Int J Oncol. 2013 Dec;43(6):1976-84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24126491.
Shen JK, Du HP, Yang M, et al. Casticin induces leukemic cell death through apoptosis and mitotic catastrophe. Ann Hematol. 2009 Aug;88(8):743-52. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19139893.
Wang C, Zeng L, Zhang T, Casticin inhibits lipopolysaccharide-induced acute lung injury in mice. Eur J Pharmacol. 2016 Oct 15;789:172-178. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27450485.
Liou CJ, Huang WC. Casticin inhibits interleukin-1β-induced ICAM-1 and MUC5AC expression by blocking NF-κB, PI3K-Akt, and MAPK signaling in human lung epithelial cells. Oncotarget. 2017 Sep 15;8(60):101175-101188. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29254155.
Mazzio EA, Soliman KF. In vitro screening for the tumoricidal properties of international medicinal herbs. Phytother Res. 2009 Mar;23(3):385-98. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18844256.
Sağlam H, Pabuçcuoğlu A, Kivçak B. Antioxidant activity of Vitex agnus-castus L. extracts. Phytother Res. 2007 Nov;21(11):1059-60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17600861.
Ko WG, Kang TH, Lee SJ, Kim YC, Lee BH. Rotundifuran, a labdane type diterpene from Vitex rotundifolia, induces apoptosis in human myeloid leukaemia cells. Phytother Res. 2001 Sep;15(6):535-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11536386.
Certo G, Costa R, D'Angelo V, et al. Anti-angiogenic activity and phytochemical screening of fruit fractions from Vitex agnus castus. Nat Prod Res. 2017 Dec;31(24):2850-2856. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28326847.
Ohyama K, Akaike T, Imai M. Human gastric signet ring carcinoma (KATO-III) cell apoptosis induced by Vitex agnus-castus fruit extract through intracellular oxidative stress. Int J Biochem Cell Biol. 2005 Jul;37(7):1496-510. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15833280.
Dai Y, Cheng R, Gao J. Casticin inhibits PDGF-induced proliferation and migration of airway smooth muscle cells. Eur J Pharmacol. 2018 Jul 5;830:39-46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29665364.
Kikuchi H, Yuan B, Yuhara E, et al. Involvement of histone H3 phosphorylation via the activation of p38 MAPK pathway and intracellular redox status in cytotoxicity of HL-60 cells induced by Vitex agnus-castus fruit extract. Int J Oncol. 2014 Aug;45(2):843-52. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24859772.
Chan EWC, Wong SK, Chan HT. Casticin from Vitex species: a short review on its anticancer and anti-inflammatory properties. J Integr Med. 2018 May;16(3):147-152. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29559215.
Rosa SI, Rios-Santos F, Balogun SO, Martins DT. Vitexin reduces neutrophil migration to inflammatory focus by down-regulating pro-inflammatory mediators via inhibition of p38, ERK1/2 and JNK pathway. Phytomedicine. 2016 Jan 15;23(1):9-17. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26902402.
Borghi SM, Carvalho TT, Staurengo-Ferrari L, Hohmann MS, Pinge-Filho P, Casagrande R, Verri WA Jr. Vitexin inhibits inflammatory pain in mice by targeting TRPV1, oxidative stress, and cytokines. J Nat Prod. 2013 Jun 28;76(6):1141-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23742617/
Venturini CL, Macho A, Arunachalam K, et al. Vitexin inhibits inflammation in murine ovalbumin-induced allergic asthma. Biomed Pharmacother. 2018 Jan;97:143-151. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29091859.
Choudhary MI; Azizuddin, Jalil S, et al. Antiinflammatory and lipoxygenase inhibitory compounds from Vitex agnus-castus. Phytother Res. 2009 Sep;23(9):1336-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19173281.
Mesaik MA; Azizuddin, Murad S, Khan KM et al. Isolation and immunomodulatory properties of a flavonoid, casticin from Vitex agnus-castus. Phytother Res. 2009 Nov;23(11):1516-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19441009.
Yao JL, Fang SM, Liu R, Oppong MB, Liu EW, Fan GW, Zhang H. A Review on the Terpenes from Genus Vitex. Molecules. 2016 Sep 6;21(9). pii: E1179. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27608002.
Shelly S, Boaz M, Orbach H. Prolactin and autoimmunity. Autoimmun Rev. 2012 May;11(6-7):A465-70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22155203.
Jara LJ, Medina G, Saavedra MA. Prolactin and autoimmunity. Clin Rev Allergy Immunol. 2011 Feb;40(1):50-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19911311.
Borba VV, Zandman-Goddard G, Shoenfeld Y. Prolactin and Autoimmunity. Front Immunol. 2018 Feb 12;9:73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29483903.
Ahmad B, Hafeez N, Ara G, Azam S, Bashir S, Khan I. Antibacterial activity of crude methanolic extract and various fractions of Vitex agnus castus and Myrsine africana against clinical isolates of Methicillin Resistant Staphylococcus aureus. Pak J Pharm Sci. 2016 Nov;29(6):1977-1983. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28375113.
Ahmad B, Azam S, Bashir S et al. Anti-inflammatory and enzyme inhibitory activities of a crude extract and a pterocarpan isolated from the aerial parts of Vitex agnus-castus. Biotechnol J. 2010 Nov;5(11):1207-15. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21058321.
Ghannadi A, Bagherinejad M, Abedi D, Jalali M, Absalan B, Sadeghi N. Antibacterial activity and composition of essential oils from Pelargonium graveolens L'Her and Vitex agnus-castus L. Iran J Microbiol. 2012 Dec;4(4):171-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23205247.
Pepeljnjak S, Antolic A, Kustrak D. Antibacterial and antifungal activities of the Vitex agnus-castus L. extracts. Acta Pharmaceutica Zagreb 1996; 46:201-206. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10616958.
Gonçalves R, Ayres VFS, Carvalho CE, Souza MGM, Guimarães AC, et al. Chemical Composition and Antibacterial Activity of the Essential Oil of Vitex agnus-castus L. (Lamiaceae). An Acad Bras Cienc. 2017 Oct-Dec;89(4):2825-2832. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29267797.
Keikha N, Shafaghat M, Mousavia SM, Moudi M, Keshavarzi F. Antifungal effects of ethanolic and aqueous extracts of Vitex agnus-castus against vaginal isolates of Candida albicans. Curr Med Mycol. 2018 Mar;4(1):1-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30186986.
Asdadi A, Hamdouch A, Oukacha A et al. Study on chemical analysis, antioxidant and in vitro antifungal activities of essential oil from wild Vitex agnus-castus L. seeds growing in area of Argan Tree of Morocco against clinical strains of Candida responsible for nosocomial infections. J Mycol M. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26611404.
Marongiu B, Piras A, Porcedda S et al. Extraction, separation and isolation of volatiles from Vitex agnus-castus L. (Verbenaceae) wild species of Sardinia, Italy, by supercritical CO2. Nat Prod Res. 2010 Apr;24(6):569-79. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20397107.
Katiraee F, Mahmoudi R, Tahapour K, Hamidian G, Emami SJ. Biological properties of Vitex agnus-castus essential oil (phytochemical component, antioxidant and antifungal activity). Biotechnol Health Sci. 2015;2(2):267–97. http://eprints.qums.ac.ir/1854/1/bhs-02-26797.pdf.
Dejan Stojkovic’, Sokovic M. Glamocˇlija J. et al. Chemical composition and antimicrobial activity of Vitex agnus-castus L. fruits and leaves essential oils. Food Chemistry 128 (2011) 1017–1022. https://www.vitexpharma.com/wp-content/uploads/2017/11/Mar-2016-Vitex-agnus-castus-fruits-and-leaves.pdf.
Mehlhorn H, Schmahl G, Schmidt J. Extract of the seeds of the plant Vitex agnus castus proven to be highly efficacious as a repellent against ticks, fleas, mosquitoes and biting flies. Parasitol Res. 2005 Mar;95(5):363-5. Epub 2005 Jan 29. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15682335.
Ahangarpour A, Oroojan AA, Khorsandi L, Najimi SA. Pancreatic protective and hypoglycemic effects of Vitex agnus-castus L. fruit hydroalcoholic extract in D-galactose-induced aging mouse model. Res Pharm Sci. 2017 Apr;12(2):137-143. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28515766.
Oroojan AA, Ahangarpour A, Khorsandi L, Najimi SA. Effects of hydro-alcoholic extract of Vitex agnus-castus fruit on kidney of D-galactose-induced aging model in female mice. Iran J Vet Res. 2016 Summer;17(3):203-206. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27822252.
Moreno FN, Campos-Shimada LB, da Costa SC, et al. Vitex agnus-castus L. (Verbenaceae) Improves the Liver Lipid Metabolism and Redox State of Ovariectomized Rats. Evid Based Complement Alternat Med. 2015;2015:212378. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25954315

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם

שיח אברהם מצוי - Vitex agnus-castus

Chaste Tree, Chastebrerry, Monk’s pepper

זמן שנותר לסיום המבצע:

יש לנו עדכונים בשבילך

הצהרה