פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין E

עודכן בתאריך 25/10/2018
 

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | 
ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

ויטמין E הינו ויטמין מסיס שומן אשר קיים בטבע ב- 8 צורות המחולקות לשתי קבוצות: קבוצת הטוקופרולים (Tocopherols), וקבוצת הטוקוטריאנולים (Tocotrienols) כאשר לכל קבוצה 4 צורות: אלפא, ביתא, גמא, דלתא. אלפא טוקופרול הינה הצורה הפעילה ביותר ואליה בדרך כלל מתייחסים כאשר משתמשים במושג ויטמין Eויטמין E הינו נוֹגד חִמצון חזק המגן על קרומי התאים בפני רדיקלים חופשיים וחמצון שומנים. כמו כן, הויטמין חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים, מערכת הלב וכלי הדם ומערכת הרבייה ומונע תהליכי הזדקנות של רקמות הגוף. חוסר בויטמין הינו נדיר ולרוב נגרם כתוצאה מליקויים שונים בספיגת שומנים או מתזונה עשירה במזונות מעובדים ודלה בויטמין.

 

מקורות תזונתיים לויטמין E:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים (שיפון, שעורה, שעורה, קמח מלא, אורז מלא, גריסים), קטניות (סויה, שעועית), אגוזים וזרעים (שקדים, פקאן, לוז, זרעי חמנייה), שמנים ממקור צמחי (זית, חמניות, חריע, נבט חיטה, סויה), ירקות (כרוב, ברוקולי, כרובית, צנון, קולורבי, לפת, חסה, תרד, תפוח אדמה, בטטה, זיתים, דלעת) ופירות (אבוקדו, פפאיה, מנגו, אבטיח, תות שדה).

מקורות מן החי: כבד, עוף, ביצים, חלב ומוצריו, דגים, סרטנים

  

תפקידיו של ויטמין E:

  • נוֹגד חִמצון חזק המגן על ממברנות (קרום התא) התאים בפני רדיקלים חופשיים הנוצרים עקב זיהומים סביבתיים (כגון עישון, קרינת UV) וחמצון שומנים.

  • מפחית סיכון למחלות לב וכלי דם – בנוסף להגנה בפני חמצון מזהמים ושומנים, ויטמין E מגביר פעילות של אנזימים אשר מעכבים את חילוף החומרים של חומצה ארכידונית וכתוצאה מסייע להפחתת היצמדות טסיות דם ולהרחבת כלי הדם. בנוסף, מפחית רמות טרומבין (חומר גורם קרישה) ומונע היווצרות קרישי דם.

  • חיוני לניצול חמצן ברקמות שונות בגוף, בדם ובשרירים.

  • מסייע ביצירת תאי דם אדומים ומגן עליהם בפני נזקים חמצוניים.

  • מסייע לפעילות של ויטמין K ולהטמעת ברזל.

  • מסייע במניעת סרטן.

  • משתתף בתהליך הייצור של הורמוני בלוטת האדרנל, הורמוני מין והורמוני בלוטת יותרת המוח.

  • מאט תהליכי הזדקנות.

  • מזרז החלמה של תאי עור וחיוני לגמישות רקמת העור.

  • מתפקד כמשתן עדין אשר מונע בצקות ומפחית יתר לחץ דם.

  • חיוני ליצירת אנרגיה ולתהליך הנשימה התאית בעיקר בלב ובשרירים.

  • מייעל פעילות של חומצות שומן חיוניות.

  • חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים ומערכת החיסון.

  • מסייע לאיזון מערכת הרבייה הנשית – מוסת הפרעות במחזור החודשי, מונע תסמינים של תסמונת קדם וסתית (גודש, כאבים, עייפות, מצב רוח) ומקל על תסמינים של גיל המעבר (גלי חום, יובש בנרתיק).

  • מסייע לאיזון מערכת הרבייה הגברית – משפר את תנועתיות ואיכות הזרע.


תכונות נוספות של ויטמין E:

קיים הבדל בין ויטמין E מלאכותי וטבעי – הצורה המלאכותית של ויטמין E זולה יותר, מופקת מנפט ויעילה פחות מן הצורה הטבעית אשר יקרה יותר, מופקת משמנים צמחיים (כגון שמן נבט החיטה) ופעילה בצורה יעילה יותר בגוף. ניתן להבדיל בין השניים לפי הכיתוב שעל התווית כאשר ויטמין E מלאכותי יופיע באותיות DL (לדוגמא DL-Alpha) וויטמין E טבעי יופיע באות D (לדוגמא D-Alpha).

  • משמש כחומר משמר במוצרי מזון וקוסמטיקה.

  • נהרס בחום וחמצון ורגיש לסביבה בסיסית.

  • טיגון, בישול ואפייה מפחיתים את כמות הויטמין במזונות.

 

ספיגה והפרשה של ויטמין E:

ויטמין E הינו ויטמין מסיס בשומן ולכן תהליך הספיגה שלו נעשה בנוכחות חומצות מרה ואנזימי לבלב. כ- 50% מכלל הויטמין המגיע מן המזון נספגים במעי ומועברים באמצעות כילומיקרונים (רכיבים אשר תפקידם להוביל שומנים מהמעיים דרך זרם הדם אל הכבד) אל הכבד. מהכבד מועבר הויטמין אל תוך חלבונים שומניים (ליפופרוטאינים) באמצעות חלבון נשא (TTP- Alpha Tocopherol Transfer Protein) אשר אחראי להעברת ויטמין E בצורת אלפא אל ממברנות התאים. שאר הצורות של ויטמין E מועברות אל המעי ומופרשות דרך השתן והצואה. בנוסף, ויטמין E יכול להיספג דרך העור.

ויטמין  נאגר בעיקר ברקמות שומניות ובכבד אך גם בתאי דם אדומים, פלזמה, טסיות הדם, שרירים, בלוטת יותרת המוח, בלוטת יותרת הכליה (אדרנל) ובלוטות המין (אשכים ושחלות). הרקמות השומניות אוגרות את הויטמין לאורך זמן ומשחררות את הויטמין בצורה איטית בעת הצורך בעוד שהכבד אוגר את הויטמין לזמן קצר ומשחררו ללא הרף. 

  

גורמים לחוסר ב ויטמין E:

  • תזונה דלה בויטמין – תזונה דלה בויטמין E השכיחה בעיקר בעולם המערבי אשר תפריטו מתבסס על מזונות מעובדים ומלאכותיים.

  • הפרעות בספיגת שומנים - הפרעות בהפרשת אנזימי לבלב, תפקודי כבד לקויים, מחלות כבד או חסימות בדרכי המרה אשר הכרחיים לספיגת מולקולות שומניות כגון ויטמין E.

  • הפרעות ספיגה - מחלות כגון סיסטיק פיברוזיס, מחלות מעי דלקתיות וכד' המשפיעות על ספיגת שומנים, ויטמינים ומינרלים.

  • מזונות מעובדים - צריכה מרובה של מזונות מעובדים אשר תכולת הויטמין בהם חסרה או מועטה.

  • תורשה - ליקוי גנטי המתבטא במחסור בחלבון נשא של אלפא טוקופרול (TTP- Alpha Tocopherol Transfer Protein) אשר אחראי להעברת הויטמין אל רקמות הגוף.

  • אלכוהוליזם – צריכת יתר של אלכוהול גורמת להפרשה מוגברת של הויטמין מהכבד.

  • עישון וחשיפה לזיהום סביבתי (פחמן חד חמצני) – היות שויטמין E משמש כנוֹגד חִמצון חזק, חשיפה מוגברת לזיהום סביבתי או עישון גורמים לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.בנוסף, חשיפה ממושכת לקרינה אולטרא סגולית פוגעת בפעילותו של הויטמין.

  • תרופות – תרופות מסוימות כגון גלולות למניעת הריון ותרופות להפחתת רמות כולסטרול ושומנים בדם עלולות להפחית רמות של ויטמין E.

  • שמנים – זיכוך וטיהור של שמנים וכן שמנים מחומצנים מפחיתים באופן משמעותי את תכולת הויטמין.

  • ברזל מלאכותי – צריכת תוסף של ברזל מלאכותי עלולה לפגוע בספיגה ובפעילות של ויטמין E.

  • מתח ולחץ – מתח ולחץ ממושכים גורמים לניצול מוגבר של ויטמין E שכן הויטמין משתתף בייצור הורמונים סטרואידים (הורמוני סטרס) בבלוטת יותרת הכליה. 

     

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין E:

  • מערכת הרבייה – אצל נשים עלול להתבטא במחזור בלתי סדיר, תסמינים של תסמונת קדם וסתית (גודש, כאבים, עייפות, מצב רוח), עלייה בסיכון לשחלות פוליציסטיות ותסמינים מוגברים של גיל המעבר (גלי חום, יובש בנרתיק). אצל גברים עלול להתבטא בהפרעות באיכות ותנועתיות הזרע, בירידה בחשק המיניי ובהגדלה שפירה של בלוטת הערמונית.

  • מערכת העצבים – הפרעות עצביות שונות כגון פגיעה בעצבים תחושתיים (נוירופתיה פריפריאלית) ודיכאון ועלייה בסיכון לאלצהיימר ושיטיון.
  • מערכת הדם – דימומים או אנמיה המוליטית (הרס תאי דם) הנגרמים עקב נזקי חמצון הפוגעים במעטפת של תאי הדם.

  • מערכת לב וכלי דם – עלייה בסיכון לטרשת עורקים, קרישיות יתר של טסיות הדם והתקפי לב עקב נזקים חמצוניים, עלייה ברמות שומנים וכולסטרול בדם והיווצרות קרישי דם.

  • מערכת שלד – שריר – חולשה של העצמות וחולשה וניוון של השרירים החלקים. בנוסף, עלייה בסיכון למחלות מפרקים כגון שיגרון.

  • שומנים בדם – עלייה ברמות שומנים (טריגליצרידים) וכולסטרול בדם.
  • עיניים – חולשה של שרירי העיניים ועכירות של עדשת העין.

  • בלוטות – ירידה בתפקוד בלוטת האדרנל, בלוטת יותרת המוח ובלוטות המין (שחלות ואשכים).

  • ברזל ירידה ברמות ברזל עקב פגיעה בספיגתו והטמעתו.

  • מערכת העור – הפרעות עוריות שונות כגון יובש, פסוריאזיס, אקזמה וריפוי איטי של פצעים.

  • סרטן - עלייה בסיכון להתפתחות תאים סרטניים.


עודף של ויטמין E (רעילות):

רעילות של ויטמין E הינה נדירה ועלולה להיגרם כתוצאה מנטילת כמויות גבוהות של הויטמין לאורך זמן.

מינון העולה על 400 יחב"ל ליום לאורך זמן עלול לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, עייפות, שלשולים, חולשת שרירים וראייה מטושטשת.

נטילה של 3000 יחב"ל עלולה לגרום לרעילות המתבטאת בתסמינים כגון שלשולים, עלייה בלחץ הדם וכאבי ראש. בנוסף, נטילה של מעל 1000 מ"ג ביום לתקופה ממושכת מעלה את הסיכון לדימומים ושבץ מוחי.

 

מינון יומי מומלץ של ויטמין E לפי ה-RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE):

  • מלידה ועד גיל 6 חודשים – 4 מ"ג.
  • מגיל 6 חודשים ועד שנה – 5 מ"ג.

  • גילאים 1-3 שנים – 6 מ"ג.

  • גילאים 4-8 שנים – 7 מ"ג.

  • גילאים 9-13 שנים – 11 מ"ג.

  • גילאי 14 ומעלה – 15 מ"ג.

  • נשים בהריון – 15 מ"ג.

  • נשים מניקות – 19 מ"ג.


מינון יומי מומלץ של ויטמין E לפי ה-(ODA (OPTIMAL DAILY ALLOWANCE:

המינון היומי המומלץ לפי ה- ODA עומד על 250 יחב"ל ליום. עם זאת נטילת מינון זה לתקופה ממושכת עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון כאבי ראש, עייפות, שלשולים, חולשת שרירים וראייה מטושטשת.


טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין E:

  • תסמונת קדם וסתית – מינון של 400 יחב"ל ביום עשוי לשפר תסמינים של תסמונת קדם וסתית כגון גודש, דיכאון ותשישות.

  • כאבי מחזור מינון של 200 יחב"ל פעמיים ביום 3 ימים לפני הופעת הווסת ובמהלך הדימום עשוי להפחית את הדימום ואת הכאבים בזמן הווסת.

  • כבד שומני מינון של 800 יחב"ל ליום במשך שנה עשוי לשפר באופן משמעותי תסמינים של כבד שומני (כגון עלייה באנזימי כבד ושימור לא תקין של שומנים בתאים) ולהפחית דלקתיות.

  • פריון הגבר – מינון של 200 יחב"ל ביום עשוי לשפר את כמות, תנועתיות ואיכות הזרע ולהפחית נזקים חמצוניים.

  • אלצהיימר מינון של 1000 יחב"ל ביום עשוי לסייע בהפחתת הידרדרות הפעילות החשיבתית באלצהיימר.

  • סרטן נטילת ויטמין E לפני טיפול כימותרפי ובסיומו עשויה להפחית את הרעילות העצבית בכ- 50%.

  • פגיעה ברשתית בגיל מבוגר – מינון של 400 יחב"ל ויטמין E ביחד עם אבץ (80 מ"ג) ונוגדי חמצון נוספים (כגון ויטמינים C ו- A) עשויה להפחית את הידרדרות הראיה ולשפר את התסמינים של התנוונות רשתית העין השכיחה בגילאים מבוגרים.


תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין E:

  • ויטמין C – ויטמין E וויטמין C פועלים בשילוב למניעת נזקים חמצוניים. בנוסף, נמצא כי השניים פועלים יחדיו בהגנה על הלב ובמניעת הפרעות זיכרון כגון אלצהיימר1,2-3.
  • ברזל לויטמין E וברזל קיימות השפעות גומלין חיוביות ושליליות; נטילה משולבת של השניים עלולה להפחית את ההשפעה הרפואית של תוסף ברזל. מצד שני נטילת ברזל בעירוי תוך ורידי במינונים גבוהים, גורמת לסטרס חמצוני אשר יכול להצטמצם בעזרת נטילת ויטמין E4-5.
  • סלניום ויטמין E וסלניום מגבירים את היעילות אחד של השני ופועלים יחדיו כנוגדי חמצון חזקים אשר מונעים נזקים חמצוניים בתאי הגוף1.
  • אספירין – נטילה משולבת של ויטמין E ואספירין Aspirin (Cartia, Micropirin, Tevapirin), אשר פועלים שניהם להפחתת היצמדות טסיות הדם (הפחתת קרישי דם) עשויה להגביר את היעילות הטיפולית במניעת הפרעות חסימתיות במערכת הלב וכלי הדם6.
  • כימותרפיה והקרנות – נטילה של נוגדי חמצון כגון ויטמין E בעת טיפולים כימותרפיים הינה שנויה במחלוקת. מחד, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שנוגדי חמצון בשילוב עם טיפולים אלו עשוי להגן על רקמות הגוף בפני נזקים חמצוניים הנגרמים עקב נטילת התרופות. מאידך, קיימים מחקרים אשר אינם תומכים בשילוב זה שכן נוגדי חמצון עלולים לפגום ביעילות הטיפולית של התרופה (מוות של תאים). בנוסף, נמצא כי שילוב של ויטמין E ונוגדי חמצון אחרים עשוי להפחית את תופעות הלוואי של טיפולים בהקרנות אך עם זאת מינונים גבוהים עלולים לפגום ביעילותם הטיפולית. בשורה התחתונה: בזמן טיפול בתרופות כימותרפיות הפועלות במנגנון של יצירת רדיקלים חופשיים, לא מומלץ ליטול במקביל נוגדי חמצון, כי אלו עלולים לפגוע בפעילות התרופה. עם זאת, לא כל התרופות הכימותרפיות פועלות במנגנון זה ולכן, בעת מתן תרופות שלא פועלות במנגנון של יצירת רדיקליים חופשיים לא צריכה להיות בעיה עם נטילת נוגדי חמצון כגון ויטמין E7-10.
  • ציקלוספורין (Ciclosporin) - נטילת ויטמין E בעת טיפול בתרופה (Cyclosporine (Sandimmum, Deximune המשמשת לדיכוי המערכת החיסונית באנשים שעברו השתלות עשויה להפחית תופעות לוואי כגון פגיעה במערכת העצבית, פגיעה בתפקוד הכליות, עלייה בלחץ הדם ונזקים חמצוניים שונים הנגרמים עקב נטילת התרופה. בנוסף, הזמינות הביולוגית של התרופה הינה נמוכה ולרוב אנשים אשר נוטלים אותה אינם מצליחים להגיע או לשמר את הרמה הטיפולית הנדרשת של התרופה בדם ונמצא כי נטילת הויטמין עשויה להגביר את הספיגה והזמינות הביולוגית של התרופה ולהפחית את המינונים הנדרשים ממנה11-12.
  • סטטינים – שילוב של ויטמין E בעת טיפול בסטטינים כגון Simvastatin (Simvacor, Simvaxon)Pravastatin (Lipidal) ו- Atorvastatin (Lipitor) אשר משמשים להורדת שומנים וכולסטרול בדם עשוי להגביר את ההשפעה הטיפולית של התרופה ולהפחית את תופעות הלוואי שלה. עם זאת, חשוב לציין כי במידה וניטלת תרופה המשלבת סטטינים וניאצין מומלץ שלא ליטול תוסף ויטמין E שכן הוא עלול להפריע לפעילות הטיפולית של התרופה ולמסך את רמות הכולסטרול "הטוב"HDL)13-14).
  • תרופות ממשפחת סולפוניל אוריאה – נטילה של ויטמין E ביחד עם תרופות ממשפחת סולפניל- אוריאה כגון (Glibenclamide (Gluben, Glibetic או  Glipizide (Gluco-rite)המשמשות לטיפול בסוכרת מסוג 2 עשויה להגביר את ההפרשה של אינסולין מהלבלב ולשפר את ספיגת הגלוקוז בתאים. בנוסף, נטילה של ויטמין E עשויה למנוע נזקים חמצוניים וחמצון שומנים אצל אנשים הסובלים מסוכרת מסוג 2. חשוב לציין כי בעת שילוב של השניים יש לעקוב אחר רמות הסוכר בדם על מנת למנוע ירידה חדה של סוכר בדם (היפוגליקמיה)15.
  • אומפרזול (Omeprazole) – שילוב של ויטמין E בעת נטילת התרופה (Omeprazole (LosecOmeprazole המשמשת לטיפול בעודף חומציות בקיבה ובדלקת הוושט עשוי לסייע בהפחתת התסמינים של המחלה16.
  • האלופרידול (Haloperidol) – שימוש ממושך בתרופה Haloperidol (Halidol, Haloper) המשמשת להפחתת תסמינים פסיכוטיים במחלות כגון סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה ושיטיון עלול לגרום לתנועות לא רצוניות, לנוקשות של שרירי הגפיים והפנים ולעלייה ברמות רדיקלים חופשיים. נמצא כי ויטמין E עשוי לסייע במניעת תופעות לוואי אלו ולהפחית את הנזקים החמצוניים הנגרמים עקב נטילת התרופה17.


תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין E:

  • ויטמין A –  נטילה מוגברת של ויטמין E עלולה להפריע לספיגה של ויטמין A1.
  • ויטמין K – ויטמין E במינונים גבוהים עלול לפגוע בספיגה ובפעילות הקרישה של ויטמין K ואף לגרום לחוסר בו18.
  • תרופות קושרות חומצות מרה – שימוש ממושך בתרופות קושרות חומצות מרה כגון Colestyramine (Questran),  (Colestipol) Colestipol או Colistin (Coliracin) המשמשות לטיפול בעודף שומנים בדם עלול לגרום לירידה ברמות ויטמין E19.
  • נוגדי קרישה - נטילה של ויטמין E בעת טיפול בנוגדי קרישה עלולה להגביר סיכון לדימומים בשל היותו מעכב היצמדות טסיות ובשל השפּעתו על הפעילות של ויטמין K (גורם לקרישת דם). עם זאת, נמצא כי טענה זו קשורה למינונים של ויטמין E ולרמתו של ויטמין K בדם. לכן, מומלץ שלא לשלב ויטמין E (בכמויות גבוהות) ותרופות נוגדות קרישה ולבצע מעקב וניטור אחר רמות הקרישה18.
  • כימותרפיה והקרנות – נטילה של נוגדי חמצון כגון ויטמין E בעת טיפולים כימותרפיים הינה שנויה במחלוקת. מחד, מחקרים מסוימים מצביעים על כך שנוגדי חמצון בשילוב עם טיפולים אלו עשוי להגן על רקמות הגוף בפני נזקים חמצוניים הנגרמים עקב נטילת התרופות. מאידך, קיימים מחקרים אשר אינם תומכים בשילוב זה שכן נוגדי חמצון עלולים לפגום ביעילות הטיפולית של התרופה (מוות של תאים). בנוסף, נמצא כי שילוב של ויטמין E ונוגדי חמצון אחרים עשוי להפחית את תופעות הלוואי של טיפולים בהקרנות אך עם זאת מינונים גבוהים עלולים לפגום ביעילותם הטיפולית7-8,20-21.
  • אורליסטאט (Orlistat) – התרופה Orlistat (Xenical) חוסמת פעילות אנזימי לבלב ועיכול בקיבה ומעי ומשמשת להפחתת ספיגת שומנים במערכת העיכול עלולה לגרום להפחתת ספיגה של ויטמין E ואף לחוסר בו22.


התוויות נגד לשימוש בויטמין E:

מומלץ להימנע מנטילה של ויטמין E באם ידועה רגישות או אלרגיה לויטמין.

בנוסף, נטילה של תוסף ויטמין E עלולה להגביר סיכון לתמותה אצל אנשים הסובלים ממחלות לב כרוניות או אצל אנשים אשר עברו התקף לב או שבץ. עוד נמצא כי נטילת תוסף של הויטמין במינון של 4000 יחב"ל ביום עלול להגביר את הסיכון לאי ספיקת לב אצל חולי סוכרת.

כמו כן, חשוב לציין כי לויטמין E פעילות נוגדת קרישה ולכן תוסף של הויטמין עלול לגרום לדימומים מוגברים בעיקר אצל אנשים עם הפרעות קרישה (כגון מחסור בויטמין K).

 

מחקרים על ויטמין E:

 

מחקר מעניין ורציני עוסק בהשפעה של ויטמין E על קצב ההידרדרות התפקודית בקרב חולי אלצהיימר בשלבים מוקדמים של המחלה.

במחקר קליני כפול-סמיות (double-blind) השתתפו 613 חולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות: מינון של 2,000 יחב"ל ויטמין E (אלפא-טוקופרול), 20 מ"ג מהתרופה ממנטין, טיפול משולב או פלסבו.

לאחר מעקב ממוצע של מעל שנתיים נמצא כי ההידרדרות התפקודית בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין E הייתה נמוכה ב-3.15 יחידות במדד ADCS-ADL בהשוואה לקבוצת הפלסבו.

הבדל זה בא לידי ביטוי בעיכוב של כשישה חודשים בהידרדרות התפקודית ועלייה נמוכה יותר בנטל על המטפלים בהשוואה לפלסבו.

לא נמצאה יעילות מובהקת לטיפול התרופתי או לטיפול המשולב.

מכאן, טיפול בויטמין E נמצא כבעל השפעה משמעותית יותר לטיפול בחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני, גם בהשוואה לטיפול תרופתי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24381967

מחקר מעניין אשר בוחן את הקשר בין צורות טבעיות שונות של ויטמין E לבין הידרדרות קוגניטיבית.

החוקרים מסבירים כי לויטמין E קיימות 8 צורות טבעיות, אולם מרבית המחקרים עסקו בהשפעה של צורה אחת, אלפא-טוקופרול.

כחלק ממחקר עוקבה (cohort) נרחב, במחקר הנוכחי בוצע מעקב אחר 140 איש מעל גיל 65 ללא פגיעה קוגניטיבית ידועה.

החוקרים בדקו את הקשר בין רמות ויטמין E בצורותיו השונות בתחילת המחקר לבין מדדים קוגניטיביים שונים לאחר 8 שנים.

מהתוצאות עולה כי רמות גבוהות יותר של מספר צורות של ויטמין E מלוות בסיכון נמוך יותר להידרדרות קוגניטיבית בקרב אנשים מבוגרים, כתלות גם ברמות הכולסטרול.

החוקרים מסכמים כי לצורות שונות של ויטמין E עשוי להיות תפקיד חשוב בתהליכי הזיכרון ובשמירה על התפקוד הקוגניטיבי.

מכאן, הפעילות נוגדת החמצון של ויטמין E הינה משמעותית, במיוחד בגיל מבוגר, ולכן מומלץ לדעתנו להקפיד על דיאטה עשירה בויטמין E הכוללת אגוזים ושקדים ועלים ירוקים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24113154

מחקר רחב היקף שנועד לבחון את ההשפעה של סלניום וויטמין E על התפתחות סרטן הערמונית (SELECT) הופסק מוקדם מהמתוכנן בשל ממצאים שהראו כי לסלניום אין יתרון במניעת סרטן הערמונית ואילו ויטמין E עלול להגביר את הסיכון בכ-17%. 

במאמר הנוכחי החוקרים מנתחים את ממצאי המחקר ביחס לרמת הבסיס של סלניום בקרב המשתתפים. 

ניתוח הנתונים מבוסס על מדגם של 1739 גברים חולים בסרטן הערמונית וקבוצת השוואה של 3117 גברים בריאים. 

באופן כללי, לא נמצא קשר בין רמת הסלניום והסיכון לסרטן הערמונית. 

תוספי סלניום לא היו בעלי השפעה בגברים עם רמת סלניום נמוכה, אולם הגבירו באופן ניכר את הסיכון בגברים עם רמת סלניום בסיסית גבוהה. 

תוספי ויטמין E נמצאו כמגבירים סיכון לסרטן הערמונית בגברים עם רמות סלניום נמוכות. 

החוקרים מסכמים כי גברים צריכים להימנע מתוספים המכילים מינונים גבוהים של סלניום וויטמין E אשר עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית. 

חשוב לציין כי צריכת סלניום וויטמין E כחלק מתזונה מאוזנת הינה בטוחה ואף עשויה להיות בעלת פעילות נוגדת חמצון חשובה. 

כמו כן, הויטמינים בהם השתמשו במחקר הם ממקור סינתטי ולא טבעי. על ההבדל ביניהם תוכלו לקרוא כאן.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24563519

במעקב שבוצע 4 שנים לאחר סיום מחקר קליני במסגרתו כ-14 אלף גברים נטלו תוספי ויטמין E, ויטמין C או פלסבו,

לא נמצאה השפעה מגנה (קצרת טווח או ארוכת טווח) מפני הסיכון לחלות בסרטן באופן כללי,

או בסרטן הערמונית וסוגי סרטן אחרים באופן ספציפי. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25008853

סקירה המציגה ממצאים עדכניים אודות הנזקים האפשריים לגוף האדם הנובעים מרמות נמוכות של ויטמין E (אלפא-טוקופרול),

ומדגישה את התפקיד הקריטי שמגלם הוויטמין אצל תינוקות ופעוטות, מבוגרים ונשים בהריון.

http://advances.nutrition.org/content/5/5/503.abstract

כחלק ממחקר מבוקר רחב היקף, לא נמצאה תועלת לנטילת תוסף יומי של סלניום ו/או ויטמין E על התפתחות קטרקט תלוי-גיל בגברים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25232809

מחקר קליני כפול-סמית מבוקר פלסבו נועד לבחון את ההשפעה של תוספי תזונה שוניםעל מדדי סיכון קרדיווסקולרים בנשים לאחר גיל המעבר עם סוכרת סוג 2.

במסגרת המחקר, 75 נשים חולקו אקראית לשלוש קבוצות:

קבוצה א' קיבלה 1.8 גרם אומגה 3 יחד עם 400 מ"ג ויטמין E

קבוצה ב' קיבלה 5 מ"ג אבץ יחד עם 300 מ"ג ויטמין C

קבוצה ג' היתה ביקורת וקיבלה פלסבו.

לאחר 12 שבועות נצפתה ירידה במדדי המחקר אולם באופן כללי לא נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצות הטיפול וקבוצת הביקורת.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25343022

מחקר שנועד לבחון את ההשפעה של ירידה במשקל על אנזימים נוגדי-חמצון והקשר לצריכת ויטמין A, ויטמין C , וויטמין E.

המחקר כלל התערבות תזונתית בת 3 חודשים, ב-30 נשים הסובלות מהשמנת יתר.

מהמחקר עולה כי ירידה של כ-10% במשקל הגוף הינה משמעותית בהגברת הפעילות נוגדת החמצון.

החוקרים מדגישים כי בדיאטה הכוללת הגבלה קלורית יש להקפיד על רמת הצריכה של רכיבים תזונתיים חשובים, כמו ויטמינים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25372584

סקירה חשובה אשר עוסקת בזיהוי וקביעת מדדים שיסייעו לבחון את היעילות של תוכניות התערבות תזונתיות לשיפור או שימור התפקוד הקוגניטיבי בקשישים.

מהעדויות שנאספו, החוקרים מציינים כי נטילת תוספים הינה יעילה כאשר

רמות החומצה הפולית הנמוכות מ-12 מילימול לליטר או צריכת ויטמין E נמוכה מ-6.1 מ"ג ליום.

לטענתם, אין עדויות מספקות בנוגע לרמה הנדרשת של ויטמין B12.

בהמשך, החוקרים מפרטים המלצות מתודולוגיות בביצוע מחקרים שונים הקשורות בסטטוס ורמת הצריכה של רכיבים תזונתיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25323849

במאמר עדכני (ינואר 2015) הכותבים טוענים כי השימוש בנוגדי חמצון עלול לגרום לנזק ויש לבחון את יחס העלות-תועלת
בהתייחס לכל נוֹגד חִמצון באופן ספציפי, תוך מתן דגש לקבוצות סיכון ולמינון.
הם מסבירים כי בניגוד לתפיסה הרווחת המייחסת תועלת בריאותית רחבה לנוגדי חמצון,
מחקרים עדכניים מצאו כי נוגדי חמצון קשורים בתמותה מוגברת.
הם מדגימים תפיסה זו ע"י בחינה של 2 נוגדי חמצון, ויטמין E ובטא-קרוטן,
שלמרות ההבדלים ביניהם נמצאו כבעלי רמת רעילות דומה בהשפּעתם על ה-DNA.
לטענתם יש לזהות מתי השימוש בנוגדי חמצון הינו מועיל ומהם המקרים בהם יש להימנע מהם.
חשוב לציין שבסקירה ובמחקרים הנסקרים לא היתה אבחנה בין ויטמינים ממקור טבעי לבין אלו שמקורם במעבדה.

מה ההבדל? מוזמנים לקרוא כאן.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25625581

מטה-אנליזה (פברואר 2015) הכוללת 16 מחקרים מבוקרים מצאה כי ויטמין E יעיל להפחתת הסיכון להתקף לב (אוטם שריר הלב)

רק כאשר ניתן לבד ללא נוגדי חמצון אחרים.

http://www.nmcd-journal.com/article/S0939-4753(15)00024-1/abstract

מחקר (מרץ 2015) שנועד לבחון את הזמינות הביולוגית של ויטמין E מצא כי רמות ויטמין E הנספגת מהדם לרקמות
תלויה בעיקר ברמות השומנים בדם ולא במנגנוני הספיגה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25739929

מחקר שנערך על דגים (אפריל 2015) מתאר כיצד מחסור בויטמין E עלול לגרום לפגיעה נוירולוגית

באמצעות הפרעה לאספקת רכיבי מזון הכרחיים לשמירה על בריאות המוח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25855633

מחקר (אפריל 2015) המצביע על התפקיד החיוני של ויטמין E בשמירה על בריאות השריר,

שכן חוסר ויטמין E גורם לחולשה ואטרופיה של השריר אולם המנגנון האחראי לכך לא היה ידוע.

במחקר זה, שנערך על חיות מעבדה,

החוקרים מראים כי התפקוד הגופני של חולדות עם חוסר ויטמין E היה נמוך בהשוואה לקבוצת ביקורת.

הם מצאו כי ויטמין E, שהינו בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה,

הינו רכיב הכרחי בתהליך הטבעי של תיקון והחלמת הממברנה של תאי שריר הנפגעת במהלך פעילות גופנית.

עם זאת, עדיין לא ידוע בדיוק כיצד רדיקלים חופשיים פוגעים בתהליך תיקון הממברנה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25843658

פורום מקצועי מטעם הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA), פרסם לאחרונה (יולי 2015) 
שני ניירות עמדה בנוגע לערכי ייחוס תזונתיים (DRV) לויטמין B12 ולויטמין E.

בשל הנתונים המוגבלים, החוקרים מסבירים כי לא ניתן לקבוע מהו ערך הדרישה הממוצעת (AR)

ומתבססים על נתוני הצריכה באוכלוסייה הבריאה להערכת הצריכה המספקת (AI). 
בהתייחס לויטמין B12, החוקרים מסתמכים על מספר מדדים למצב ויטמין B12 בגוף ועל נתוני הצריכה במספר מדינות אירופאיות.

הם קובעים כי ערך הצריכה המספקת (AI) הינו 4 מק"ג ליום למבוגרים, 1.5-4 מק"ג לתינוקות וילדים,

4.5 מק"ג בהריון ו-5 מק"ג בהנקה. 
בהתייחס לויטמין E, החוקרים מתייחסים בהמלצותיהם רק לויטמין E מסוג אלפא טוקופרול.

בהתבסס על סקרי תזונה מתשע מדינות החוקרים קובעים כי אין מחסור בויטמין E באוכלוסייה האירופאית.

לטענתם ערך הצריכה המספקת (AI) הינו 13 מ"ג ליום לגברים ו-11 מ"ג לנשים, 5-9 מ"ג לתינוקות וילדים עד גיל 10

ו-13 מ"ג / 11 מ"ג לבנים /בנות בני 10-18.

למרות המחלוקת בנושא, לטענת הכותבים אין עדויות לכך שנדרשים מינונים גבוהים יותר בהריון ובהנקה. 

http://www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/doc/4150.pdf
http://www.efsa.europa.eu/en/efsajournal/doc/4149.pdf

מטה-אנליזה של מחקרים מבוקרים (יולי 2015) שנועדה לבחון את היעילות של ויטמין E בשיפור תפקודי הכבד

ושינויים היסטולוגיים בחולי כבד שומני לא אלכוהולי.

בהתבסס על 5 מחקרים, החוקרים קובעים כי ויטמין E תורם לשיפור תפקודי הכבד (ASTALTALP),

לירידה בהצטברות השומנים בכבד (סטאטוזיס), לירידה ברמת הדלקת ולירידה בתמותת תאי הכבד בהשוואה לקבוצת ביקורת. ממצאים אלה עשויים לסייע לביסוס ההנחיות הקליניות בטיפול בכבד שומני לא אלכוהולי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26059365

מחקר קליני תצפיתי שלב 2 משנת 2014, בחן את השימוש בתוסף PHC- Prostate Health Cocktail 
על גברים הסובלים מהישנות של סרטן הערמונית

השתתפו במחקר 40 גברים אשר טופלו בעבר בסרטן הערמונית בעזרת ניתוח,
הקרנות או שניהם, הסובלים מעליה במדדי PSA אך ללא גרורות רדיוגרפיות. 

למשתתפים נמצאו ערכי PSA הגבוהים מ-1 ננוגרם (נ"ג) למ"ל עבור אלו שעברו כריתת ערמונית,

והגבוהים מ-2 נ"ג למ"ל עבור מטופלי הקרנות.

המשתתפים התבקשו ליטול מדי יום 3 קפסולות PHC על קיבה ריקה - 

כל קפסולה הכילה: 400 יחב"ל ויטמין D3, 400 יחב"ל ויטמין E, 200 מק"ג סלניום, 400 מ"ג תמצית תה ירוק (אפיגלוקטכין),
320 מ"ג דקל המסור (Serenoa serrulata), 40 מ"ג איזופלבונים מסויה (20 מ"ג כל אחד גניסטאין ודאידזאין) ו-10 מ"ג ליקופן.
מחזור טיפולי נמשך 4 שבועות, ובדיקות נערכו אחרי המחזור הראשון, ולאחר מכן מדי 2 מחזורים ולמשך שנה (13 מחזורים).
המדד העיקרי שנבחן היה PSA, כאשר הצלחה טיפולית הוגדרה כהפחתה של 50% במדד PSA.
בתחילת המחקר ממוצע מדד ה- PSA עמד על 2.8 נ"ג למ"ל.
38% מהגברים חוו הפחתה של בין 1-55% במדדי PSA בתקופת המחקר. לעומת זאת, 62% חוו עלייה במדדי ה-PSA.
לא נצפו שינויים מובהקים ברמות טסטוסטרון או דהידרוטסטוסטרון.

תאי CTC Circulating tumor cells זוהו ב-47% מהגברים.

החוקרים מסכמים כי למרות שלא מצאו את ההצלחה הטיפולית לה קיוו,

קפסולות ה-PHC כן נקשרו להפחתה במדדי PSA וליציבות המדדים במספק מובהק של מטופלים, לצד מיעוט תופעות לוואי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25245366

מחקר קליני כפול-סמיות (אוקטובר 2015) מצביע על כך שהזמינות הביולוגית של ויטמין E נמוכה יותר 

במבוגרים עם התסמונת המטבולית, ככל הנראה בשל רמת דלקתיות ועקה חמצונית גבוהה יותר.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26447154

במחקר (אוקטובר 2015) בו השתתפו כ-3,200 מבוגרים סיניים נמצא כי צריכה רבה יותר של ויטמין E ורמה גבוהה יותר בדם

מלווה בשיפור צפיפות העצם בקרב נשים אך לא בגברים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26507315

מחקר (אוקטובר 2015) שנועד לבחון את הקשר בין הסיכון ללקות בסרטן הערמונית 

לבין הריכוז בדם של נגזרות שונות של ויטמינים –

7 סוגי קרוטנואידים, רטינול (ויטמין A), אלפא-טוקופרול וגמא-טוקופרול (ויטמין E).

המחקר כלל נתונים מ-15 מחקרים תצפיתיים בהם כ-11,000 מקרים של סרטן הערמונית וכ-18,000 מקרי בקרה.

באופן כללי נמצא כי רמה גבוהה יותר של רטינול מלווה בסיכון גבוה יותר ללקות בסרטן הערמונית

ואילו רמה גבוהה יותר של אלפא-טוקופרול מלווה בסיכון נמוך יותר.

מעבר לכך, רמה גבוהה של ליקופן ושל אלפא-טוקופרול מלווה בסיכון נמוך יותר ללקות בסרטן ערמונית אגרסיבי.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26447150

במחקר מבוקר (מרץ 2016) בו נכללו 89 נשים לאחר לידה מוקדמת נמצא כי נטילת מנה אחת של 400 יחב"ל ויטמין E הובילה לעלייה של 60% ברמת ויטמין E בחלב האם (קולוסטרום) 24 שעות לאחר נטילת התוסף

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26931347

מחקר שנערך על בעלי חיים (מרץ 2016) מראה כי נטילת תוסף תזונה המכיל בטא-קרוטן, ויטמין C, ויטמין E ומגנזיום עשויה להאט את ההתקדמות של אובדן שמיעה על רקע גנטי

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26965868

מאמר עמדה (יוני 2015) אשר דן בתפקיד של רכיבים תזונתיים למניעת תחלואה קרדיווסקולרית.

הכותב מציין כי לאור שיעור התחלואה הגבוה, יש לבחון גישות חדשניות במטרה למצוא דרכים יעילות יותר למניעה ולהפחתת התחלואה הקרדיווסקולרית.

ידוע שהפחתת גורמי הסיכון, ביניהם חוסר איזון ברמות השומנים, אי סבילות לגלוקוז, תסמונת מטבולית ורמות גבוהות של טריגליצרידים הינן יעד מרכזי במניעה וטיפול במחלות קרדיווסקולריות. כיום מתקיים מחקר נרחב לגבי היעילות של מזונות פונקציונאליים, תוספי תזונה ורכיבים תזונתיים לשיפור גורמי הסיכון ומדדים קרדיווסקולריים, בעיקר תנגודת לאינסולין, תפקוד כלי הדם, רמת דלקתיות והיווצרות קרישי דם, עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול תרופתי, בעיקר סטטינים.

הכותב מציין כי הרכיבים שנמצאו במחקרים בעלי פוטנציאל כוללים חומצה אלפא-ליפואית, ברברין, קו-אנזים Q10, סיבים תזונתיים, שום, ל-ארגיניןכרום, מגנזיום, שמרי אורז אדום, שמן זית, אומגה 3, פיטוסטרולים, פוליקוסנול, פוליפנוֹלים, חלבון סויה, ויטמין C וויטמין E.

כדוגמא למחקרים העוסקים בהשפּעת רכיבים תזונתיים על מדדים קרדיו-מטבוליים, באותו כתב העת פורסם מחקר כפול-סמיות בו נמצא כי תוסף חדש המכיל שמרי אורז אדום, ברברין ומיצוי עלי תות לבן (Morus alba) הינו יעיל יותר לאיזון רמות השומנים והסוכר בהשוואה לתוסף מסחרי דומה המכיל פוליקוסנול, שמרי אורז אדום, ברברין, אסטקסנטין, חומצה פולית וקו-אנזים Q10 (תוסף המשווק תחת השם Armolipid Plus). 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25895559
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25870124

סקירה (יוני 2015) אשר מפרטת את הממצאים המחקריים ביחס לטיפולים חיצוניים בצלקות עוריות.

החוקרים מתארים את תהליך היווצרות הצלקת ומאפייניה ואת ההשפעה הפסיכולוגית ועל איכות החיים של המטופל.

בסקירה נכללו 39 מחקרים, עם סה"כ 1,703 נבדקים, אשר בחנו את השימוש בטיפולים התרופתיים לצלקות imiquimod ו-mitomycin C וכן במיצויים צמחיים כולל מיצוי בצל, תה ירוק, אלוורהויטמין E וויטמין D.

במחקרים נבדקה היעילות של טיפולים אלה בהחלמה של פצעים או צלקות לבד או בשילוב טיפולים מבוססים כגון זריקות סטרואידיות או סיליקון.

החוקרים מסכמים כי העדויות הקליניות התומכות בטיפולים אלה הינן מוגבלות כיוון שמרבית המחקרים הינם באיכות מתודולוגית נמוכה וקיים קושי לבצע השוואה או ניתוח משולב של המחקרים השונים. נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון את ההשפעה הקלינית של הטיפולים המוצעים ולקבוע המלצות לשימוש.
הערת המערכת: ברפואת הצמחים המודרנית משתמשים בצמח הסינפיטיון (Symphytum officinale) למטרת של זירוז איחוי רקמות והעלמת צלקות. מנסיוננו בהצלחה מרובה. לדעתינו יש מקום לחקור צמח זה בהקשר של צלקות עוריות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26044054

סקירה (אפריל 2015) המציגה את הממצאים הקליניים ביחס לתרומה של רכיבים טבעיים בשילובים שונים, בשימוש חיצוני או פנימי, להגנה מפני קרינת השמש, כולל מיצויים צמחיים שונים (כגון קקאו, תה ירוק, פיקנוגנול, עגבניות, אלוורה, עולש, תפוז אדום, פרע מחורר/ היפריקום ומרווה רפואית) וכן ויטמינים (בטא-קרוטן, ניקוטינאמיד, נ-אצטיל-ציסטאין, ויטמין E וויטמין CC).

החוקרים מסכמים כי העדויות מבטיחות אולם מכיוון שמדובר במחקרים קטנים קשה לקבוע את מידת היעילות ולגבש המלצות לשימוש קליני.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25865615

מחקר (מאי 2016) בו נבדקו הבדלים בריכוזי מטבוליטים בדם בין חולים עם גליובלסטומה (גידול מוחי ממאיר), שאובחנו עד 22 שנה לאחר ביצוע בדיקות הדם, בהשוואה לנבדקים בריאים.

מהתוצאות עולה כי רמות גבוהות יותר של ויטמין E קשורות בסיכון מוגבר לגליובלסטומה.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27175595

מחקר קליני מבוקר (יוני 2016) בו נבדקה ההשפעה של נטילת תוסף מבוסס זאקסנטין ופורמולה למריחה חיצונית על לחות וגמישות העור. החוקרים משערים כי לזאקסנטין תרומה לשמירה על העור שכן זהו חומר נוֹגד חִמצון המצוי בעין ומעכב היווצרות רדיקלים חופשיים כתוצאה מחשיפה לשמש.

במחקר נכללו 31 משתתפים אשר חולקו ל-3 קבוצות: תוסף בלבד בנטילה פומית, נטילת התוסף + תכשיר לשימוש חיצוני או פלסבו.

התוסף כלל זאקסנטין, שמן אובליפיחה, סרמידים*, חומצה אלפא-ליפואית, תה ירוק, עלי תלתן אדום, זרעי ספלילה, קליפת עץ אורן, וויטמינים C, E ו-D. הפורמולה כללה זאקסנטין, מיצוי אצות, פפטידים וחומצה היאלורונית.

במשך 12 שבועות עקבו החוקרים אחר מדדים הקשורים בלחות וגמישות העור, כאשר בשתי קבוצות הטיפול נמצא שיפור במדדי לחות העור והקמטים לעומת נתוני הבסיס, זאת בהשוואה לפלסבו.

החוקרים מסכמים כי שימוש משולב בתוסף ובפורמולה היו יעילים יותר מפלסבו להגנה על העור ובמיוחד לשיפור קווי הפנים והקמטים, אולם נטילת התוסף בלבד הייתה היעילה ביותר להפחתת מספר הקמטים וחומרתם.

*סרמידים הינם מולקולות שומן המצויות בממברנות התאים ושומְרוֹת על אחידות הרקמה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27312122

סקירה (יולי 2016) המציגה את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים לגבי התרומה של רכיבים תזונתיים שונים למניעה וטיפול בטרשת עורקים.

החוקרים מסבירים בהרחבה כיצד מתפתחת טרשת עורקים ומראים כיצד רכיבים תזונתיים שונים עשויים לסייע במניעה וטיפול בשלבים השונים של התהליך. בהמשך מציגים החוקרים את הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים ביחס להשפעה של רכיבי התזונה, כולל חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצות שומן מסוג אומגה 6, הידרוקסיטירוזול המצוי בשמן זית, אליצין, פיטוסטרולים, פלאבנולים המצויים בתה ירוק ובקקאו, ויטמין C ו-E, סיבים תזונתיים.

בנוסף מוצגים בקצרה הממצאים לגבי רכיבים תזונתיים שהשפּעתם על טרשת עורקים נחקרה בהיקף מצומצם יותר, ביניהם נוגד החימצון קרנוזין, קואנזים Q10, כורכומין, ליקופן, רזברטרול וברברין.  
החוקרים מציינים כי אחד האתגרים המשמעותיים במחקרים מסוג זה הוא לבדוק האם ההשפעה המיטיבה הינה כתוצאה מצריכה של רכיב ספציפי או מהשילוב של מספר רכיבים, ולכן כאשר ישנם ממצאים המצביעים על הפוטנציאל של רכיב מסוים יש להמשיך ולבחון את היעילות במחקרים אקראיים מבוקרים וכן את ההשפעה הסינרגיסטית לפני שניתן לגבש המלצות לשימוש קליני. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27383080

סקירה (ינואר 2016) אשר מציגה את היעילות והבטיחות של טיפולים טבעיים שונים המיועדים לטיפול במחלות קרדיווסקולריות ויתר לחץ דם. בנוסף, החוקר דן בהיבט הכלכלי של השימוש בתוספים טבעיים אשר לרוב אינו מכוסה על ידי ביטוח הבריאות בארה"ב.

במסגרת הסקירה מציג החוקר מהן הסיבות שאנשים נוטים להשתמש ברפואה משלימה ואת חלוקת העלויות של רפואה משלימה בארה"ב בשנת 2007. בהמשך מוצגים הטיפולים השכיחים ביותר בחלוקה לצמחי מרפא ולתוספי תזונה.

הצמחים המוזכרים בסקירה הם:

 Panax quinquefolius, Hypericum perforatum, Leorunus heterophylus, Ginkgo biloba, Allium sativum, Crataegus oxycantha, Seranoa repens, Salvia miltiorrhyza, Glycyrrhiza glabra.
תוספי התזונה המוזכרים בסקירה: קואנזים Q10, מולטי-ויטמינים, ויטמין E, ויטמין C, קומפלקס ויטמיני B, שמן דגים, ל-ארגינין, ל-קראטינין, קראטין וטאורין.
החוקר מסכם כי השימוש בטיפולים טבעיים נפוץ מאוד בארה"ב וכרוך בהוצאה כלכלית ניכרת, זאת למרות שבמרבית המקרים אין עדויות מוכחות ליעילות ובטיחות מוצרים אלה והם אינם נמצאים תחת בקרה ופיקוח הולמים של הרשויות אלא מקודמים ומפורסמים דרך המדיה. בשל העדר פיקוח ישנם מוצרים אשר עלולים לגרום לנזקים בריאותיים כתוצאה מזיהומי מתכות וחומרים אסורים לשימוש או לגרום לתגובות הדדיות עם תרופות או תוספים אחרים.

החוקר מציין כי השימוש במוצרים כמו שום, CoQ10, שמן דגים או מולטי-ויטמין עשוי שלא להיות יעיל אך הינו בטוח יחסית לשימוש, אולם מוצרים כמו ג'ינסנג, היפריקום, גינקו, עוזרר, דקל ננסי, מרווה אדומה או שוש קירח עלולים לגרום לתופעות לוואי או לתגובות הדדיות משמעותיות ולכן על המטפלים להכיר היטב את המוצרים ולהתאים את הטיפול באופן אינדיבידואלי. 
הערת המערכת: למרות האמור לעיל, ישנן עדויות מוצקות בנוגע ליעילות של מרבית מהתוספים והצמחים המוזכרים בסקירה. מוזמנים להכנס לכל אחד מהקישורים המופיעים בטקסט ולהתרשם מהמחקרים הקיימים. 
כמו כן, הערותיו של הכותב בדבר הזהירות בשימוש עקב תופעות לוואי אפשריות, אינטראקציות עם תרופות ותוספים וצמחים אחרים וכן התאמת טיפול אישית, הינם אבני יסוד של טיפול נכון, מקצועי ואחראי. 

http://www.nature.com/jhh/journal/v30/n1/pdf/jhh201542a.pdf

מחקר אקראי מוצלב (ספטמבר 2016) שנועד להעריך האם הוספת ביצה מבושלת לסלט ירקות טרי מגבירה את ספיגת ויטמין E מסוג אלפא-טוקופרול וגמא-טוקופרול.

במחקר השתתפו 16 גברים בני 24 בממוצע אשר צרכו את אותו סלט המוגש עם 3 גרם שמן קנולה תחת 3 תנאים: ללא ביצה (ביקורת), עם 75 גרם ביצה ועם 150 גרם ביצה, עם שבוע הפסקה בין כל תנאי. במהלך השבוע שלפני הבדיקה המשתתפים צרכו תזונה דלת ויטמין E במטרה להוריד את ריכוזו בדם. לאחר כל בדיקה, החוקרים עקבו אחר ריכוזי ויטמין E בדם פעם בשעה למשך 10 שעות.

נמצא כי ריכוז אלפא-טוקופרול היה גבוה יותר באופן מובהק (p<0.05) כאשר המשתתפים צרכו 150 גרם ביצה (981 ננומול/ליטר) בהשוואה ל-75 גרם ביצה (311 ננומול/ליטר) או לביקורת (117 ננומול/ליטר). עוד נמצא כי גם ריכוז גמא-טוקופרול היה גבוה בצריכת 150 גרם ביצה בהשוואה לביקורת (402 לעומת 72 ננומול/ליטר, p<0.05).

החוקרים מסכמים כי צריכת ביצה מבושלת שלמה מגבירה את ספיגת ויטמין E המצוי באופן טבעי במזון, כמו ירקות טריים. 
יש לציין כי המחקר נתמך על ידי גוף הקשור לתעשיית הביצים, על ידי ה- NIH ועל ידי אוניברסיטת פרדו בארה"ב.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27655756

כחלק ממחקר אקראי מבוקר גדול (אוקטובר 2016), העוסק בהשפעה של מתן תוסף סלניום במינון 200 מק"ג ליום ו/או ויטמין E במינון 400 יחב"ל ליום לתקופה של 7-12 שנים למטרת מניעת סרטן הערמונית, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של סלניום ושל תוסף ויטמין E על התפתחות גידולים טרום-סרטניים במעי (אדנומה קולורקטלית). מבין כ-35,000 הגברים שהשתתפו במחקר המקורי, במחקר הנוכחי נכללו 6,546 גברים שעברו בדיקת קולונוסקופיה.

על בסיס הבדיקה נמצא כי ל-2,286 מהגברים קיים גידול אחד או יותר במעי. מבין הגברים שנטלו תוסף סלניום, 34.2% אובחנו עם גידול במעי, לעומת 35.7% מבין הגברים שלא נטלו תוסף סלניום, נתון המבטא סיכון נמוך ב-4%, שאינו מובהק סטטיסטית. בדומה, גם נטילת וויטמין E לא הייתה מלווה בסיכון נמוך יותר לגידולים במעי.

החוקרים מסכמים כי לא ניתן להמליץ על סלניום וויטמין E להפחתת הסיכון לגידולים טרום-סרטניים במעי. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27777235

במחקר חתך (ספטמבר 2016) שהתקיים באירופה נבדק הקשר בין רמות קרוטנואידים, ויטמין E וויטמין A בדם לבין גיל, מאפיינים סוציו-דמוגרפיים ודפוסי תזונה. במחקר נכללו 2,118 מבוגרים בגילאי 35-74 מהאוכלוסייה הכללית ב-6 מדינות אירופאיות.

נמצא כי משתתפים מבוגרים יותר נטו לסבול מרמות נמוכות יותר של ליקופן, אלפא קרוטן ובטא קרוטן, ומרמות גבוהות יותר של בטא-קריפטוקסנטין, לוטאין, זאקסנטין, אלפא טוקופרול, גמא טוקופרול ורטינול (קשר מובהק סטטיסטית עבור ליקופן, אלפא-טוקופרול, אלפא-קרוטן ובטא-קריפטוקסנטין, p<0.001).

על פי ניתוח סטטיסטי הכולל מאפיינים כמו עונת השנה, רמת כולסטרול, מין, עישון, נטילת תוספים והרגלי תזונה מסיקים החוקרים כי גיל מהווה מנבא בלתי תלוי לרמת ליקופן (ירידה של כ-6.5% לכל 5 שנים), אלפא-טוקופרול (עלייה של 2.4% לכל 5 שנים) ואלפא-קרוטן (ירידה של 3.8% לכל 5 שנים).

החוקרים מסכמים כי הירידה של ליקופן ואלפא-קרוטן עם הגיל עשויה לנבוע מהשפעה של גורמים שונים כמו שינויים בהרגלי התזונה ואורח החיים, ירידה בזמינות הביולוגית, שינויים בצורת האגירה בגוף ועלייה בדרישה לנוגדי חמצון. שינויים אלה עלולים להשפיע על היבטים בריאותיים שונים, כגון על הסיכון לניוון מקולרי תלוי-גיל או לסרטן.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27706032

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 422-446.

www.naturaldatabase.com – Vitamin E. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=954&ds=&name=VITAMIN+E&searchid=29673150

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Vitamin E. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/vitamine.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/search.aspx?zoom_query=vitamin%20e

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -  
http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

 

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 422-446.
  2. Zandi PP, Anthony JC, Khachaturian AS et al. Reduced risk of Alzheimer disease in users of antioxidant vitamin supplements. Arch Neurol 2004;61:82-88.
  3. Bruno RS, Ramakrishnan R, Montine TJ et al.α-Tocopherol disappearance is faster in cigarette smokers and is inversely related to their ascorbic acid status. Am J Clin Nutr 2005;81:95-103.
  4. Roob JM, Khoschsorur G, Tiran A et al. Vitamin E attenuates oxidative stress induced by intravenous iron in patients on hemodialysis. J Am Soc Nephrol 2000;11:539-549.
  5. Melhorn DK, Gross S. Relationships between iron-dextran and vitamin E in iron deficiency anemia in children. J Lab Clin Med 1969;74:789-802.
  6. Steiner M, Glantz M, Lekos A. Vitamin E plus aspirin compared with aspirin alone in patients with transient ischemic attacks. Am J Clin Nutr 1995;62:1381S-1384S.
  7. Wagdi P, Fluri M, Aeschbacher B et al. Cardioprotection in patients undergoing chemo- and/or radiotherapy for neoplastic disease: a pilot study. Jpn Heart J 1996;37:353-359.
  8. Weijl NI, Cleton FJ, Osanto S. Free radicals and antioxidants in chemotherapy-induced toxicity. Cancer Treat Rev 1997;23:209-240.
  9. Kennedy DD, Tucker KL, Ladas ED et al. Low antioxidant vitamin intakes are associated with increases in adverse effects of chemotherapy in children with acute lymphoblastic leukemia. Am J Clin Nutr 2004;79:1029-1036.
  10. Birdsall TC, Alschuler LN, Martin J et al. Effect of concomitant naturopathic therapies on clinical tumor response to external beam radiation therapy for prostate cancer. Society of Integrative Oncology’s Third International Conference. Boston; 2006.
  11. Pan SH, Lopez RR Jr, Sher LS et al. Enhanced oral cyclosporine absorption with water-soluble vitamin E early after liver transplantation. Pharmacotherapy 1996;16:59-65.
  12. Parra Cid T, Conejo Garcia JR, Carballo Alvarez F, de Arriba G. Antioxidant nutrients protect against cyclosporine A nephrotoxicity. Toxicology 2003;189:99-111.
  13. Palomaki A, Malminiemi K, Solakivi T, Malminiemi O. Ubiquinone supplementation during lovastatin treatment: effect on LDL oxidation ex vivo. J Lipid Res 1998;39:1430-1437.
  14. Cheung MC, Zhao XQ, Chait A et al. Antioxidant supplements block the response of HDL to simvastatin-niacin therapy in patients with coronary artery disease and low HDL. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2001;21:1320-1326.
  15. Paolisso G, D’Amore A, Giugliano D et al. Pharmacologic doses of vitamin E improve insulin action in healthy subjects and non-insulin-dependent diabetic patients. Am J Clin Nutr 1993;57:650-656.
  16. Mirmomen S. Combination of omeprazole 20 mg every other day and vitamin E in preventing endoscopic relapse of erosive esophagitis: a placebo-controlled double-blind study. Abstract Wed-OP-G-228. 11th United European Gastroenterology Week. Madrid; 2003.
  17. Barak Y, Swartz M, Shamir E et al. Vitamin E (alpha-tocopherol) in the treatment of tardive dyskinesia: a statistical meta-analysis. Ann Clin Psychiatry 1998;10:101-105.
  18. Booth SL, Golly I, Sacheck JM et al. Effect of vitamin E supplementation on vitamin K status in adults with normal coagulation status. Am J Clin Nutr 2004;80:143-148.
  19. Tonstad S, Sivertsen M, Aksnes L, Ose L. Low dose colestipol in adolescents with familial hypercholesterolaemia. Arch Dis Child 1996;74:157-160.
  20. Salignik R, et al. Avoiding vitamins A and E may improve cancer therapy. 39th Annual Meeting of the American Society for Cell Biology; 1999.
  21. Bairati I, Meyer F, Gelinas M et al. Randomized trial of antioxidant vitamins to prevent acute adverse effects of radiation therapy in head and neck cancer patients. J Clin Oncol 2005;23:5805-5813.
  22. Finer N, James WP, Kopelman PG et al. One-year treatment of obesity: a randomized, double-blind, placebo-controlled, multicentre study of orlistat, a gastrointestinal lipase inhibitor. Int J Obes Relat Metab Disord 2000;24:306-313.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם