מחלת הקורונה - טיפול טבעי

תקציר המסמך | רקע | תסמינים | מניעה | טיפול | תוצאות קליניות מסין | נספח - מקורות נוספים לרפואה סינית | מקורות

 

תקציר המסמך

מסמך זה בא לרכז את המידע מבוסס הראיות על מניעה וטיפול במחלת הקורונה, הן באמצעים הקונבנציונאליים והן בשילוב עם צמחי מרפא ותוספי תזונה.

מניעה

אנו קוראים בראש ובראשונה לאמץ התנהגות מונעת בהתאם להנחיות גורמי הבריאות הרשמיים, ובנוסף לשפר את סיכויי התמודדות אפשרית עם המחלה על ידי אכילה מגוונת ומזינה, הפחתת צריכת מזון מתועש, שינה מספקת ואיכותית, פעילות גופנית מתונה, והפחתת סטרס בכל האמצעים הידועים לנו (יציאה לחיק הטבע במידת האפשר, צחוק, יוגה ומדיטציה ועוד). 

קיימות עדויות רבות כי מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים שונים עלול להגביר סיכון להידבקות ולתחלואה. רצוי לקבל רכיבים אלו מהתזונה, אך במקרה של אוכלוסיות המועדות לחוסרים (קשישים, חולים במחלות כרוניות, נוטלי תרופות מסוימות, בעלי הפרעות ספיגה, ילדים, צמחונים וטבעונים, מעשנים, ספורטאים) ניתן לשקול נטילת תוספים כדוגמת ויטמין C, ויטמין D, פרוביוטיקה, ואבץ שהראו יעילות מסוימת במניעת תחלואה במחלות זיהומיות במערכת הנשימה בעיקר במצבי מחסור ודרישת יתר של הגוף. 

כמו כן ניתן לחזק את מערכת החיסון בעזרת צמחי מרפא שונים, אם על ידי פורמולות הנהוגות ברפואה הסינית ואם על ידי שימוש בצמחי מרפא כגון קדד קרומי (Astragalus membranaceus), מיני ג'ינסנג (Panax ginseng, Panax quinquefolius) ואנדרוגרפיס (Andrographis paniculata).

בנוסף, על פי מסמך של בית החולים המחוזי בחוביי, ניתן לנסות למנוע את ההידבקות או להפחית את חומרת המחלה על ידי שימוש בצמחי מרפא, דיקור ומוקסה.

טיפול

במקרה של תחלואה קלה, ניתן להשתמש בפורמולות צמחי מרפא אנטי נגיפיות ומחזקות חיסון הכוללות סמבוק, אכינצאה, פטריות שיטאקי וקורדיספס ואנדרוגרפיס שהדגימו יעילות קלינית או פרה-קלינית מסוימת בשיפור התסמינים ובקיצור משך התחלואה, כמו גם בצמחי מרפא נוספים להקלה על כאבים, להפחתת שיעול וליחה ולהורדת חום המקובלים בטיפול בשפעת ובהצטננות (ראו כאן), או ליטול ויטמין C במינון מוגבר, אך יש לזכור שנגיף הקורונה אינו דומה לשפעת ברמת חומרתו ובשיעור הסיבוכים הקשים שהוא גורם, ולכן אין להסתמך על טיפול טבעי אלא לפנות לטיפול רפואי מוסמך.

על פי מסמך רשמי של משרד הבריאות הסיני, קיימות כמה אפשרויות לטיפול בתחלואה קלה בהתאם לאבחנה מבדלת, כפי שמפורט בהמשך.

במקרה של החמרה בתסמינים ותחלואה קשה, ניתן לשקול שימוש בפורמולות צמחי מרפא סיניים אשר הוכחו כיעילות במאבק בנגיף בסין כפי שמפורט בהמשך, אך יש לעשות כן אך ורק בהתייעצות עם הגורמים הרפואיים המוסמכים.

כמו כן קיים מידע ראשוני על שימוש בעירוי של ויטמין C ומתן מינון גבוה של ויטמין D בצורתו הפעילה (25-hydroxyvitamin D) תוך כדי אשפוז על מנת לסייע במצבים של מצוקה נשימתית חריפה.

מחלת הקורונה היא חדשה לעולם הרפואה ובכל יום שעובר מאז ההתפרצות נלמדים עליה דברים חדשים. מתוך כך, לא הרבה ידוע על יעילות תוספי תזונה וצמחי מרפא במניעת המחלה ובטיפול בה, אך עדויות ראשוניות מתחילות להתקבל, ואנו כמובן נמשיך לעדכן. 

 

רקע

כללי | תסמינים | הדבקה | אוכלוסיות בסיכון

 

כללי

מחלת הקורונה, ובשמה המלא (COVID-19 (corona virus disease 2019, היא מחלה נשימתית חריפה ומדבקת. היא שונה משפעת עונתית רגילה, בשל משך דגירה ממושך יותר עד להופעת התסמינים (2-14 ימים, אך ישנם דיווחים על משך דגירה ממושך יותר), ושיעור תמותה גבוה יותר (פי 10-20 משפעת עונתית רגילה)₍₁₎.

שיעור התמותה המשוער מהמחלה נכון לזמן זה הוא 1-2%, אך נתון זה משתנה מאזור לאזור₍₂₎.

הנגיף מחולל הקורונה נקרא SARS-CoV-2, המשתייך למשפחת נגיפי ה-β‐coronavirus, אליה משתייכים גם נגיפי ה-SARS. פירוש ראשי התיבות₍₃₎ SARS-CoV-2 הוא Severe Acute Respiratory Syndrome Coronavirus 2. הוירוס מתחלק לשני סוגים: האחד נחשב לאגרסיבי יותר והוא קשור למוקד ההתפרצות בווהאן שבסין ואחראי ל-70% ממקרי ההדבקה בעולם, ואילו הסוג השני פחות אגרסיבי ואחראי ל-30% אחוזי ההדבקה הנותרים₍₄₎. 

משפחת נגיפי הקורונה זוהו לראשונה בשנות השישים כנגיפים מחוללי מחלות בקרב בני אדם ובעלי חיים אחרים (יונקים ועופות). ישנם שבעה סוגים של נגיפי קורונה, הידועים לנו כגורמים לתחלואה אנושית₍₅₎.

נגיפי הקורונה לרוב מחוללים תחלואה קלה עד בינונית בדרכי הנשימה העליונות, המתבטאת בהצטננות (Common Cold). מאז 2002 חלו שלוש אפיזודות עיקריות של התפרצות, בהן נגיפי קורונה מחוללי מחלה בבעלי חיים עברו מוטציות והתפתחו למחוללי מחלה נרחבת וקשה יותר בקרב בני אדם: SARS-CoV (בשנת 2002) ו-MERS-CoV (בשנת 2012) והמחלה הנוכחית COVID-19 (אשר החלה בשנת 2019)₍₆₎.

 

תסמינים וסימנים

התסמינים הנפוצים של המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה דומים לאלו של שפעת: חום, שיעול, תשישות וכאבי שרירים, גודש בדרכי הנשימה העליונות, קוצר נשימה וקשיי נשימה.

המרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) עדכן לאחרונה תסמינים נוספים שעשויים להופיע בדרגת חומרה קלה עד קשה₍₇₎: כאבי ראש, צמרמורות ורעידות, כאבי גרון, ואובדן פתאומי של חושי הטעם או הריח.

בקרב 20% מהחולים המאובחנים נצפו גם תסמינים עיכוליים כגון בחילות או שלשולים. כמו כן קיימים דיווחים על נפיחות ואדמומיות באצבעות הרגליים הנובעת ככל הנראה מאיסכמיה או דלקת של כלי הדם הקטנים (וסקוליטיס)₍₈₎.

למעשה, לא ניתן להבדיל בבדיקה קלינית בין הדבקה בנגיף הקורונה לבין מחלות נשימתיות רבות אחרות. במקרים חמורים, המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, לתסמונת נשימתית חמורה₍₉₎, להפרעות קצב לב ולפגיעה לבבית_(10-12), לקרישי דם₍₈₎, לשבץ מוחי₍₁₃₎, לדלקת חריפה של המעי₍₁₄₎, לדלקת מוח וקרום המוח₍₁₅₎, לפגיעה כבדית_(16-17), לאי ספיקת כליות, להלם ואף למוות_(18-19). חשוב לציין כי במקרים קשים ואף קריטיים אין בהכרח חום גבוה משמעותית. 

הסימנים הקליניים העיקריים כוללים_(20-22): לימפופניה קלה (ירידה במספר הלימפוציטים בדם ועלייה במספר הנויטרופילים, לצד ספירת תאים לבנים תקינה) שמתחלפת בעליה חדה בספירת לויקוציטים ונויטרופילים עם ההחמרה במחלה, זמן פרותרומבין מוארך (המעיד על הפרעה בקרישת הדם), עליה ב-CRP (עדות לפעילות דלקתית), עליה של לקטאט דהידרוגנאז (LDH – עדות לנזק רקמתי), עליה בטרופונין T ובפפטיד מוחי נטריורטי NT-proBNP (עדות לאירוע לבבי). ב-CT של אזור בית החזה נצפית עכירות אטומה דמוית זכוכית בשתי הריאות₍₂₎.

 

סיבוכים מתמשכים של מחלת הקורונה
על פי דו"ח₍₂₃₎ שפרסם לאחרונה (15/7/20) מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מטעם משרד הבריאות, מתרבים הדיווחים על שורת סיבוכים ונכויות מתמשכים המופיעים במחלימים ממחלת הקורונה, גם בקרב אלו שסבלו ממחלה קלה.
בין התסמינים המתמשכים ניתן למנות עייפות וחולשה כרוניות, נזק ריאתי וקשיי נשימה מתמשכים, כאבי מפרקים ושרירים, תתרנות ממושכת, אובדן תיאבון, בחילות, שלשולים, סחרחורות, כאבי ראש, ירידה בשמיעה, הפרעות בראייה, קושי בריכוז ואובדן זיכרון לטווח קצר, פגיעה לבבית, הפרעות אימונולוגיות בילדים* (PMIS-pediatric multisystem inflammatory syndrome, מחלה דמויית קווסאקי – דלקת חריפה בכלי הדם), סיבוכים הנובעים מקרישיות יתר (כגון שבץ מוחי), סיבוכים הורמונליים (כגון סוכרת סוג 1), פגיעה בתפקודי כבד, פגיעה בתפקוד הכליות, ירידה בפריון (ירידה באיכות הזרע), סיבוכים עצביים (תסמונת גיאן ברה, פרכוסים, דלקות מוח וקרומי המוח), ואף סיבוכים פסיכיאטריים (דליריום ופסיכוזה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, עליה בשיעורי החרדה והדיכאון)_(24-35).
* לאחרונה נתקבלו דיווחים גם לגבי מבוגרים שלקו בתסמונת_(36-37).
במחקר תצפיתי שנערך באיטליה₍₃₈₎, מתוך 143 מחלימים מקורונה, 87% המשיכו לסבול מתסמינים שיוריים גם כעבור חודשיים בממוצע ובעיקר מעייפות (53.1%), קשיי נשימה (43.4%) וכאבי מפרקים (27.3%).
בשני מחקרים תצפיתיים_(39-40) שנערכו בצרפת נמצא כי 23-30% מן החולים הקשים במחלת הקורונה (גיל ממוצע 65) סבלו מתסחיפים ריאתיים.
מחקר תצפיתי₍₄₁₎ נוסף בווהאן שבסין אשר כלל 149 חולי קורונה במצב בינוני ומטה (גילאי 36-56) מצא כי 40% המשיכו לסבול מנזקים לריאות למעלה משלושה שבועות לאחר השחרור מבית החולים.
הסיבוכים ארוכי הטווח של המחלה עלולים להיגרם_(42-43) במספר מנגנונים שונים: נזק ישיר כתוצאה מפגיעת נגיף הקורונה במערכות הגוף (לייפת ריאתית, פגיעה בכליות, פגיעה בכבד, פגיעה בשריר הלב, פגיעות במערכת העצבים, פגיעה באדרנל, פגיעה באשכים), השְפעת הטיפול (אובדן מסת שריר בייחוד לאחר הנשמה פולשנית ממושכת), השְפעת מצב המחלה (מטופלים קשישים ובעלי מחלות רקע שמלכתחילה מצבם הבריאותי היה רופף עלולים לסבול מירידה חדה בתפקודם), מנגנונים מערכתיים עקיפים (עירור יתר של המערכת החיסונית, הפרעות במערכת הקרישה).

 

הדבקה

ההדבקה היא טיפתית (טיפות מיקרוסקופיות שמקורן באדם נגוע נושאות את הנגיף באוויר וחודרות למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים) או במגע (למשל עם כף יד של חולה קורונה שהשתעל לתוכה). עם זאת, קיימות עדויות לאפשרות של הדבקה צואתית פומית (faecal-oral) או אווירנית , דרך רסיסי טיפות הנישאות באוויר(aerosol). במכתב מערכת₍₄₄₎ צוין כי ישנן עדויות לפיזור נרחב של הטיפות הנגועות בחדרי בידוד שבהם שהו חולים גם כשהחולים לא השתעלו אלא רק נשמו בעזרת חמצן שקיבלו דרך צינורית אף. עוד נמצא שפיזור הטיפות הנגועות נבלם משמעותית כשהחולים כיסו את פניהם במסכת פנים כירורגית. יש לציין כי במחקר₍₄₅₎ שנערך בקרב 22 נבדקים שהוגדרו כמחלימים מקורונה ושוחררו מאשפוז, נמצאו עדויות לנוכחות הנגיף בדגימות הכיח והצואה של נבדקים עד 39 ימים ו-13 ימים בהתאמה לאחר היעלמות הנגיף מדגימות הלוע (נכון להיום הקריטריונים להחלמה מהמחלה הם היעלמות התסמינים בשילוב עם שתי דגימות שליליות מהלוע בטווח של 24 שעות). על פי ממצא זה לא ברור אם דגימות שליליות מהלוע אכן מעידות על היעלמות הנגיף. עם זאת, לפי מידע עדכני של אתר ארגון הבריאות העולמי₍₄₆₎, הדבקה צואתית-פומית אינה סבירה והדבקה אווירנית אפשרית רק במידה שטיפות נגועות עוברות במגע ישיר דרך האוויר מאדם חולה לאדם העומד בקרבתו.

ברוב המקרים המדביקים הם חולים הסובלים מתסמינים, אך גם אנשים הסובלים מתסמינים קלים של המחלה שאינם יודעים כי נדבקו עשויים להדביק אחרים במחלה. ידוע גם שהנגיף שורד מספר שעות עד מספר ימים על משטחים נגועים_(2-3,47) כתלות בסוג המשטח (עד 4 שעות על נחושת, עד 24 שעות על קרטון, עד יומיים על פלדה ועד 3 ימים על פלסטיק)₍₄₈₎.

במחקר נוסף₍₄₉₎ שטרם פורסם ולא עבר ביקורת עמיתים, נמצא שנגיף הקורונה רגיש לחום ועמידותו הולכת ופוחתת עם העלייה בטמפרטורות (עמיד מאוד בטמפרטורה של 4 מעלות צלזיוס עד שבועיים, ב-37 מעלות צלזיוס לא שורד אחרי יום וב-70 מעלות צלזיוס לא שורד לאחר חמש דקות). כמו כן, הנגיף רגיש מאוד לחומרי חיטוי (לא עמיד כלל בפני אקונומיקה, אלכוהול, יוד ותמיסות חיטוי רפואיות ושורד 5-15 דקות לאחר חשיפה לסבון ידיים) אך לא רגיש כלל ונשאר עמיד בתנאי חומציות שונים (pH 3-10). עוד נמצא כי בטמפרטורת החדר (22 מעלות צלזיוס) נמצא שהנגיף שורד עד חצי שעה על נייר וטישו, עד יום על עץ ובד, עד יומיים על זכוכית ושטרות של כסף, עד ארבעה ימים על פלדת אל-חלד, פלסטיק ועל החלק הפנימי של מסכת פנים, ועד שבוע על החלק החיצוני של מסכת פנים.
* הערת מערכת: במחקר זה החוקרים השתמשו בשיטה שלא יכולה לזהות נגיפים פעילים אם ריכוזם נמוך ממאה יחידות פעילות למיליליטר. לכן ייתכן שחלק קטן מהנגיפים שורד זמן ממושך יותר ממה שדווח במחקר.

 

אוכלוסיות בסיכון

הסיכון לתחלואה קשה יותר עולה עם הגיל. בנוסף, בקבוצת סיכון לתחלואה קשה נמצאים אנשים הסובלים מהפרעות דם (כולל אנשים הנוטלים מדללי דם), מחלות כליה כרוניות, מחלות כבד כרוניות, הפרעות בתפקוד מערכת החיסון (מוחלשי חיסון, נוטלי מדכאי חיסון, מחלות אוטואימוניות), נשים בהריון או לאחר לידה, מחלות אנדוקריניות ומטבוליות (כולל סוכרת), מחלות לב וכלי דם (יתר לחץ דם, מחלת לב כלילית), מחלות ריאה (לרבות מעשנים וחולי מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD), מחלות נוירולוגיות ונוירו-התפתחותיות_(2,47).

מטא אנליזה₍₂₁₎ של 30 מחקרים תצפיתיים אשר נערכו בקרב 53000 נבדקים בחנה את גורמי הסיכון המנבאים תחלואה קשה ותמותה. נמצא כי הגיל הממוצע של החולים היה 49.8 וכי רוב החולים היו גברים (55.5%). הגורמים שניבאו תחלואה קשה היו גיל מבוגר (מעל 50), מין זכר, עישון ותחלואה נלווית, בעיקר מחלת כליות כרונית, מחלת ריאות חסימתית כרונית, ומחלה קרדיווסקולרית. 
גורמים שניבאו תמותה מהמחלה היו גיל מבוגר (מעל 60), מחלה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת.לגבי נשים בהריון או נשים לאחר לידה - סקירות עדכניות_(50-51) מטילות ספק בקביעה כי נשים בהריון הן בסיכון מוגבר לחלות בקורונה. זאת משום שבהתפרצויות קודמות של ה-SARS וה-MERS ובהתפרצות ה-C0VID-19 הנוכחית לא התקבלו עדויות חד משמעיות לתחלואה מוגברת בקרב נשים הרות או עדויות חד משמעיות להדבקת יילודים. עם זאת, יתכן שנשים בהריון נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סיבוכים חמורים יותר ולמות בעקבות המחלה, וכן יתכן שתחלואה בקורונה מובילה לסיכון מוגבר למצוקת עוברים, ללידות מוקדמות ולניתוחים קיסריים. בנוסף, לא ידוע אם הנגיף עובר בחלב אם. ישנו דיווחים סותרים לגבי נוכחות נגיף ה-SARS בחלב אם, ועד כה, במחקר יחיד בדיקת דגימות של חלב אם של שש נשים לנוכחות נגיף הקורונה הנוכחי יצאו שליליות. לפיכך, לפי הידוע עד כה, מומלץ להפריד זמנית נשים חולות מיילודים, אך אין מניעה לנשים שהחלימו מהמחלה ואינן נושאות את הנגיף להניק, תוך שימוש במסיכת פנים במהלך הנקה כדי למנוע הדבקה טיפתית בין אימהות ליילודים.

 

מניעה

המלצות רשמיות | אורח חיים | צמחי מרפא | תוספי תזונה | רפואה סינית

 

המלצות רשמיות

הדרך הטובה ביותר למניעת הדבקה היא שמירה על היגיינה והימנעות מחשיפה:

• רחיצת ידיים תכופה לאורך היום למשך 20 שניות לפחות בכל פעם.
• הימנעות ממגע בפה, בעיניים ובאף.
• צמצום חשיפה לאנשים חולים.
• שמירת מרחק מבני אדם אחרים.
• הקפדה על כיסוי הפה והאף בעת עיטוש או שיעול, בעדיפות אל תוך מטפחת חד פעמית או מרפק מכופף. 

הנחיות נוספות לכלל האוכלוסייה לפי משרד הבריאות הישראלי:
שמירה על תזונה בריאה וסטטוס תזונתי תקין - משרד הבריאות הישראלי ממליץ לציבור הרחב להקפיד על תזונה בריאה טרייה ומגוונת המבוססת על עקרונות התזונה הים-תיכונית (ראו פירוט תחת סעיף תזונה) ועל שמירה על סטטוס תזונתי תקין המסייעים בהתמודדות עם המחלה, ומתריע מפני חסרים תזונתיים שעשויים לפגוע בתהליך ההחלמה וההבראה ומפני עליה במשקל והשמנה שעלולים להוביל לתחלואה כרונית ולהחריף את המחלה.
שמירה על סטטוס ויטמין D תקין - בנוסף יש המלצה לשמור על סטטוס ויטמין D תקין באמצעות יציאה לשמש בזרועות חשופות למשך 20 דקות מצטברות ליום בשעות השמש (בין השעות 16-11), או לקיחת תוסף של 1000-800 יחידות ויטמין D ליום בעיקר לקשישים ולמי שאינו חשוף לשמש. אוכלוסיית הקשישים יכלה להעזר בתיסוף של מולטי-ויטמין במידה ואינה מגיעה למימוש ההמלצות התזונתיות לאכילה מגוונת.

 

למידע נוסף:

• אתר משרד הבריאות הישראלי
• אתר ארגון הבריאות העולמי
• אתר הארגון האמריקאי לבקרה ומניעה של מחלות
• אתר האיחוד האירופי
• נייר עמדה לגבי תיסוף ויטמין D
  https://govextra.gov.il/media/15886/nutdic-vitamind.pdf
• דו"ח של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, מסמך מספר 186: " תיסוף ויטמין D עשוי לשמש ככלי נוסף בהתמודדות עם מגיפת הקורונה"
  https://www.gov.il/BlobFolder/reports/research-report-n186-vitamin-d/he/research-report_research-report-n186-vitamin-d.pdf
• המלצות תזונה בעת קורונה
  https://www.kan.org.il/Item/?itemId=69537

 

אורח חיים

שינה – משמעותית מאד. מחקר קליני מ-2015 חשף את המטופלים לוירוס הגורם להצטננות (rhinovirus) ומדד את שיעור ההדבקה. שינה של 5 שעות או פחות בלילה העלתה את הסיכון לחלות בוירוס פי 4.5 יחסית לשינה של לפחות 7 שעות₍₅₂₎. מחקר פרוספקטיבי גדול מ 2012 הראה שאלו שישנו 5 שעות או פחות חלו לעיתים תכופות יותר בדלקת ריאות₍₅₃₎.

הפחתת סטרס – מחקר קליני מ-1991 מראה כי אנשים שנמצאים ברמת סטרס גבוהה רגישים פי 5.8 יותר להתפתחות הצטננות₍₅₄₎. מחקר נוסף מ 2019 בדק סיכון לזיהום מסכן חיים אצל אנשים המאובחנים עם תסמונת סטרס (למשל PTSD) יחסית לאח ביולוגי והאוכלוסיה הכללית. אצל המאובחנים הסיכון הוא ב-47% ו-58% גבוה יותר, בהתאמה₍₅₅₎.

אכילה מגוונת ובריאה והפחתת צריכה של מזון מעובד – סקירה משנת 2014 מדווחת כי צריכה של דיאטה מערבית עתירת מלח, סוכר ושומן רווי ודלה בסיבים ובנוטריינטים חיוניים פוגעת באוכלוסיית חיידקי המעיים, מגבירה את הסיכון לפתח דלקות ואת הרגישות לזיהומים. בנוסף, אכילה בלתי מאוזנת מגדילה את הסיכון לפתח מחלות רקע, אשר מקושרות לנטייה לתחלואה קשה יותר ולסיבוכים כתוצאה מהדבקות בנגיף הקורונה₍₅₆₎.

פעילות גופנית מתונה וקבועה – סקירה משנת 2019 מלמדת כי פעילות גופנית מתונה וקבועה מפחיתה דלקות ותחלואה כרונית משפרת את עמידות הגוף מפני מחלות זיהומיות₍₅₇₎.

 

המלצות לתזונה בריאה לפי משרד הבריאות הישראלי₍₅₈₎:
מומלץ לצרוך תפריט עשיר במזונות מגוונים מהצומח. 
מזון שלא עבר עיבוד או מזון שעבר עיבוד מינימלי. 
שימוש מועט בשמנים, מלח וסוכר לתיבול ולהכנת המזון.
מומלץ להשתמש בשיטות בישול אשר משמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות (כגון אידוי והקפצה), ולהעדיף הכנה עצמית של מזון מרכיבים גולמיים על פני מזון מוכן מראש או מזון אולטרה-מעובד.

מומלץ שהתזונה השבועית תכלול את המרכיבים הבאים: 
ירקות ופירות מסוגים שונים: לפחות 5 מנות ביום, רצוי במגוון צבעים. במידת האפשר, ואם לא קיימת מגבלה תזונתית ו/או רפואית, רצוי להימנע מהסרת הקליפה לאחר שטיפתם. באתר משרד הבריאות ניתן למצוא את טבלת גודל המנות במזונות השונים.
קטניות ודגנים מלאים: קטניות כגון: פול, תורמוס, סויה, שעועית, אפונה, חומוס ועדשים. דגנים מלאים כגון: חיטה, כוסמין, שיפון, שיבולת שועל, שעורה, אורז, פריקי, דוחן, קינואה, אמרנט, כוסמת, טף, תירס ולחמים מקמח מדגן מלא כולל פיתות ולחמניות (חיטה, שיפון, כוסמין ועוד). 
שמנים מהצומח: עם עדיפות לשמן זית, שמן קנולה, אבוקדו, שקדים וטחינה.
דגי ים וברכה: חלק מן הדגים עשירים באומגה 3 ,כגון: סלמון, טונה, סול, בקלה, הליבוט וזהבון. 
מומלץ להמעיט בצריכת בשר בקר/ בשר אדום ככל האפשר, ולא יותר מ-300 גרם לשבוע לאוכלי בשר
ביצים – במתינות. יש לשים לב למקורות מצטברים של ביצים בתפריט כגון פשטידות ובצקים.
מוצרי חלב דלי שומן וללא תוספת סוכר או תחליפיו (כגון: משקה סויה דל שומן וללא תוספת סוכר, טחינה
גולמית משומשום מלא וכדומה).

 

מומלץ להמעיט בצריכת המזונות הבאים ככל שניתן: 

• בשרים עתירי שומן ובעיקר בשרים מעובדים עתירי שומן ומלח, איברים פנימיים ובשר אדום. 
• מזונות אולטרה-מעובדים המכילים תוספות בכמויות גבוהות של מלח/סוכר או תחליפים לא טבעיים שלהם. מזונות אלו פוגעים בטעם ובאיזון התזונתי של המזון המקורי. כתוצאה מכך, מזונות אלו מתאפיינים בצריכה מוגזמת, ובאים על חשבון מזונות בריאים יותר. צריכת מזונות כאלו פוגעת בתרבות, בחיים החברתיים ובסביבה. 
• דברי מאפה המכילים רמות גבוהות של שומנים רוויים או שומן טרנס מהצומח. יש להימנע מצריכת שומן טרנס מוסף מהצומח. 
• מאכלים עתירי מלח, כגון: חטיפים, פיצוחים מומלחים וקלויים ועוד. מומלץ לעיין בטבלת הסימון התזונתי שעל גבי תווית המזון ולהשוות את תכולת המלח (נתרן) בין המוצרים השונים. צריכת הנתרן המומלצת הינה עד 400,2 מ״ג ליום.
• מזונות עם סוכר ודומיו כגון דבש, סוכר חום, סירופ מייפל, סילאן, סירופ תירס, אוליגוסכרידים, פרוקטוז וכדומה. כאשר קוראים את תוויות המזון, יש לשים לב לכך שהכמות של הרכיבים מופיעה בסדר יורד. אם הסוכר מופיע במקומות הראשונים, המשמעות היא שהמוצר מכיל כמויות גבוהות ממנו ועל כן אינו מומלץ. בעתיד יופיע הסוכר בטבלת הסימון התזונתי מלווה בסימון כפיות סוכר.
• אלכוהול - יש להפחית ככל האפשר את צריכת האלכוהול.

שתייה:
מומלץ לשתות מים.
יש להימנע משתיית משקאות ממותקים, כולל מיצי פירות, משקאות אנרגיה ומים בטעמים, אשר הוכחו כגורמים להשמנה, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וכבד שומני. מומלץ לשתות מי ברז. כדאי לאחסן במקרר מים בכלי אחסון רב פעמיים מזכוכית.

 

צמחי מרפא

ניתן לחזק את מערכת החיסון בעזרת צמחי מרפא שונים, אם על ידי פורמולות הנהוגות ברפואה הסינית ואם על ידי שימוש בצמחי מרפא כגון קדד קרומי (Astragalus membranaceus), מיני ג'ינסנג (Panax ginseng, Panax quinquefolius) ואנדרוגרפיס (Andrographis paniculata).

 

• צמחים סיניים כללי - סקירה₍₅₉₎ שבחנה מחקרים קליניים ומחקרי עוקבה, ודיווחי מקרה מהתפרצויות ה-SARS הקודמות וממגפת COVID-19 הנוכחית, מצאה שלושה מחקרים הקשורים ב-SARS וארבעה מחקרים הקשורים בשפעת החזירים (H1N1 influenza) שבהם הודגמה הפחתה מובהקת של שיעורי ההדבקה בעקבות שימוש בפורמולות צמחי מרפא סיניות. בין הצמחים הנפוצים בשימוש: אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), אטרקטילודיס (Atractylodes macrocephala), יערה יפנית (Lonicera japonica), והצמחים (Lianqiao (Fructus forsythia, אדמונית (Paeonia spp), קליפת מנדרינה (Citri reticulata), אפדרה סינית (Ephedra sinica), מגנוליה (Magnolia officinalis), פטריית פוריה (Poria cocos), גרדניה (Gardenia jasminoides), אנאמרנה (Anemarrhena), מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), צלע השור (Bupleurum chinense), ו-Fang Feng (או בשמו הלטיני Saposhnikovia Divatricatae). מסקנת החוקרים היתה שפורמולות צמחים סיניות עשויות לסייע במניעת הדבקה ב-COVID-19 בייחוד בקרב אוכלוסייה בסיכון גבוה. 
   
• קדד קרוּמי (Astragalus membranaceus) – אסטרגלוס נחשב כצמח מרכזי לחיזוק מערכת החיסון. כמו כן, צמח זה משמש כחלק מפרוטוקול הטיפול הסיני לטיפול אינטגרטיבי בקורונה, להרחבה ראו כאן. במחקר שנערך על תרנגולות ובמעבדה₍₆₀₎, פוליסכרידים שמוצו מאסטרגלוס הדגימו עיכוב שכפול נגיף קורונה הגורם לדלקת סמפונות זיהומית בעופות (avian coronavirus infectious bronchitis) והגבירו את התגובה החיסונית (שגשוג לימפוציטים וייצור ציטוקינים ונוגדנים) בתגובה לחיסון שניתן לתרנגולות₍₆₁₎. סקירה₍₆₂₎ של מחקרים פרה-קליניים מלמדת כי לקדד קרומי פעילות מווסתת חיסון, נוגדת דלקת, נוגדת חמצון, אנטי נגיפית ומגינה על הלב ועל הכבד. סקירה שיטתית₍₆₃₎ לא מצאה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרי פלסבו שדיווחו על יעילות קדד קרומי במניעת זיהומים בדרכי הנשימה בקרב ילדים בריאים עד גיל 14, אך סקירה נוספת₍₆₄₎ מצאה שני מחקרים שדיווחו כי בקרב ילדים הסובלים מתסמונת נפרוטית של הכליות קדד קרומי במינון 5 גרם ליום (מינון שווה ערך ל-30 גרם צמח יבש) למשך 3-6 חודשים נמצא יעיל במניעת זיהומי בדרכי הנשימה העליונות. כמו כן, במעבדה₍₆₅₎, קדד קרומי שיפר עמידות תאים מפני הדבקה בשפעת ואף שיפר את שרידותם.
   

• אנדרוֹגרפיס (Andrographis paniculata) - במחקר הדמיה ממוחשבת₍₆₆₎ (in-silico) זוהה הרכיב andrographolide כמעכב פוטנציאלי של הפרוטאז העיקרי של SARS-COV-2. במעבדה, אנדרוגרפיס₍₆₇₎ (Sornpet2908615) ואנדרוגרפולידים₍₆₈₎ הדגימו פוטנציאל לפעילות אנטי נגיפית כנגד זן פתוגני במיוחד של שפעת העופות (H5N1) וכנגד שפעת החזירים (H1N1), ובקרב עכברים₍₆₉₎ נגזרות של אנדרוגרפולידים הדגימו הפחתת תמותה ואובדן משקל כתוצאה מזיהום בשפעת החזירים (H1N1) ובשפעת העופות (H5N1), וכן הפחיתו את העומס הנגיפי ואת הנזק לריאות על ידי עיכוב ביטוי של ציטוקינים וכימוקינים דלקתיים, בייחוד כשניתנו לפני ההדבקה או בשלביה הראשונים. סקירות שיטתיות ומטא אנליזות_(70-73) מעידות על יעילות מסוימת של אנדרוגרפיס בשיפור תסמיני זיהומים קלים במערכת הנשימה ובקיצור משך המחלה בייחוד כשהצמח ניטל בתוך 36-48 שעות מתחילת הופעת התסמינים, אך האיכות המתודולוגית של מרבית המחקרים היתה נמוכה. מחקר קליני יחיד₍₇₄₎ מצא שאנדרוגרפיס בנטילה ממושכת (שלושה חודשים) עשוי לסייע במניעת הצטננות ושפעת. סקירה שיטתית₍₇₅₎. של 6 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים מצאה שלאנדרוגרפיס יעילות גבוהה בטיפול בתדירות ובחומרה של תסמיני שיעול בהשוואה לפלסבו (p<0.001). במחקרי בעלי חיים ובמעבדה_(76-77), מיצוי אנדרוגרפיס ואנדרוגרפולידים הדגימו הגברת פעילות חיסונית של מערכת החיסון המולדת והנרכשת (המרצת ייצור נוגדנים והשריית תגובת יתר חיסונית מושהית – סוג 4) וכן פעילות אנטי נגיפית כנגד זנים שונים של שפעת A על ידי עיכוב המגלוטינציה של הנגיפים ומניעת התקשרותם לקולטני התאים.
• ג'ינג'ר - בסקירה שיטתית (2022) הוערכו העדויות, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס לפוטנציאל של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) ורכיביו הפעילים לתמוך בהזדקנות בריאה. החוקרים מציינים כי ישנן עדויות רבות המצביעות על היתרונות הבריאותיים של ג'ינג'ר הנובעת מפעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, אנטי-מיקרוביאלית, נוגדת גידולים ונוגדת כולסטרול, כאשר ג'ינג'ר עשוי לתרום למניעה ולטיפול במחלות הקשורות בתהליך ההזדקנות.במסגרת הסקירה מפורטים הממצאים בהתייחס לפעילות של ג'ינג'ר כנגד היבטים בריאותיים שונים הקשורים בתהליך ההזדקנות, כולל: עקה חמצונית, תהליכי דלקת, פגיעה ב-DNA ותהליכים סרטניים, הגנה עצבית כנגד מחלות נוירו-דגנרטיביות, הגנה על הפעילות הלבבית, השפעה מטבולית, השפעה חיסונית, השפעה אנטי-ויראלית בהקשר לנגיף הקורונה, השפעה על סרקופניה, דלקת מפרקים ניוונית והזדקנות העור. עוד מציינים החוקרים כי לג'ינג'ר עשויות להיות השפעות שליליות מסוימות, כגון השפעה על מערכת העיכול.החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של ג'ינג'ר למניעה ולטיפול במגוון מצבים הקשורים בתהליך ההזדקנות, אולם יש להמשיך ולבחון את השְֹפעתו, בעיקר במחקרים קליניים.

  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35585878/

• גִ'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) - מספר מועט של מחקרים קליניים מצביע על יעילות של ג'ינסנג קוריאני במניעת הצטננות ושפעת אך לא בטיפול בהם. נטילת תמצית תקנית של ג'ינסנג (G115) במינון 100 מ"ג ליום החל מארבעה שבועות לפני חיסון שפעת ועד שמונה שבועות לאחר מכן הפחיתה במובהק את שיעור התחלואה בהצטננות ושפעת על ידי הגברת פעילות תאי NK ויצירת נוגדנים בתגובה לחיסון₍₇₈₎. במחקר קליני נוסף₍₇₉₎ נמצא שנטילת ג'ינסנג קוריאני מחזקת את עמידות הגוף ומפחיתה הדבקה ותחלואה נשימתית אקוטית אך לא מקצרת את משך המחלה או מפחיתה את חומרת התסמינים. כמו כן, סקירה₍₈₀₎ מדווחת כי במחקר שנערך בעופות, סלניום בשילוב עם ספונינים שמוצו מג'ינסנג₍₈₁₎ הגבירו את התגובה החיסונית (הגברת שגשוג לימפוציטים וייצור הציטוקינים IFNγ ו-IL-4) ואת ייצור הנוגדנים של העופות בתגובה לחיסוני נגיף מחלת ניוקאסל (NDV) ונגיף מזן קורונה בעופות (IBV).
   
• גִ'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius) – סקירות שיטתיות_(82-83) ומספר מחקרים קליניים_(84-85) מצאו שנטילת תמצית תקנית של ג'ינסנג אמריקאי במשך 2-4 חודשים הפחיתה את הסיכון להתפתחות תסמיני זיהום במערכת הנשימה העליונה כגון הצטננות או שפעת בקרב מבוגרים (בני 18-65) וקשישים בני שישים וחמש ומעלה. תמצית זו אף הפחיתה את חומרת התסמינים ואת משכם כשההדבקה כבר התרחשה. בשניים מהמחקרים לא חל שינוי בשיעור ההדבקה בפעם הראשונה בעונה, אך חלה ירידה מובהקת בשיעור ההדבקה החוזרת_(84-85). נטילת התמצית בשילוב חיסון נגד שפעת צמצמה עוד יותר את הסיכון להדבקה ₍₈₄₎. לעומת זאת, בקרב חולים בלוקמיה לימפוציטית כרונית₍₈₆₎, נטילת ג'ינסנג אמריקאי לא הפחיתה את הסיכון להדבקה בזיהומי מערכת הנשימה, את מספר ימי המחלה או את הצורך והשימוש באנטיביוטיקה. כמו כן, בקרב ילדים₍₈₇₎ בני 3-12 שלושה ימי נטילה במהלך זיהום אקוטי בדרכי הנשימה העליונות לא הפחיתו את חומרת התסמינים או את משכם.

 

תוספי תזונה

קיימות עדויות רבות כי מחסור ברכיבי תזונה חיוניים כמו ויטמינים ומינרלים שונים עלול להגביר סיכון להידבקות ולתחלואה. רצוי לקבל רכיבים אלו מהתזונה, אך במקרה של אוכלוסיות המועדות לחוסרים (קשישים, חולים במחלות כרוניות, נוטלי תרופות מסוימות, בעלי הפרעות ספיגה, ילדים, צמחונים וטבעונים, מעשנים, ספורטאים) ניתן לשקול נטילת תוספים כדוגמת ויטמין C, ויטמין D, פרוביוטיקה, ואבץ שהראו יעילות מסוימת במניעת תחלואה במחלות זיהומיות במערכת הנשימה בעיקר במצבי מחסור ודרישת יתר של הגוף. 

*ניתן לעבור לכל ערך של ויטמין או מינרל למציאת מידע על מזונות בהם הוא מצוי ומידע רב נוסף. 

 

• ויטמין A – סקירה שיטתית₍₈₀₎ מדווחת כי תיסוף בויטמין A מפחית תחלואה ומוות ממחלות זיהומיות שונות כגון חצבת, שלשול, דלקת ריאות, HIV, ברונכיטיס ומלריה_(88-89). במחקר שבוצע על עגלים, נמצא כי תזונה דלה בויטמין A עלולה לפגוע ביעילות חיסון כנגד וירוסי הקורונה₍₉₀₎. 
   
• ויטמין B2 – סקירה שיטתית₍₈₀₎ מדווחת כי במעבדה ויטמין B2 בשילוב עם קרינת UV נמצא יעיל בהפחתת העומס הנגיפי של נגיפי MERS-coV בפלסמה אנושית₍₉₁₎.
   
• ויטמין B3 - סקירה שיטתית₍₈₀₎ מדווחת כי ניסוי בעכברים, תוך שימוש במודל פגיעה ריאתית, הראה פעילות נוגדת דלקת חזקה, אך גם החריף היפוקסמיה (חוסר חמצן בדם)₍₉₂₎.
   
• ויטמין B6 – סקירה שיטתית₍₈₀₎ מדווחת כי מחסור בו עלול להחליש את התגובה החיסונית כנגד זיהומים ויראליים.

 

• ויטמין C - בסקירה קצרה המובאת במכתב מערכת₍₉₃₎ נטען כי בעופות ויטמין C מגביר את תנגודת איברי הנשימה לזיהומי קורונה_(94-95). סקירות_(80,96-97) מדווחות כי הוא תומך בתפקוד המערכת החיסונית ומגן מפני זיהומים במערכת הנשימה התחתונה לרבות דלקת ריאות. כמו כן, סקירה₍₉₈₎ מדווחת כי במחקרי בעלי חיים ויטמין C מפחית רגישות לזיהומים נגיפיים וחיידקיים. עם זאת, הממצאים ממחקרים קליניים לגבי יעילות ויטמין C במניעת זיהומים במערכת הנשימה אינם חד משמעיים. בעוד מספר מחקרים הדגימו יעילות במניעת הצטננויות במינון ויטמין C של 500-1000 מ"ג ליום_(99-101), חלק מהסקירות _(102-105) מדווחות כי אין הוכחה ליעילות קלינית של ויטמין C במניעת הצטננויות אך תתכן יעילות במצבי דרישה גופנית מוגברת של הויטמין, כמו בקרב ספורטאים או במצבי חסר כמו אצל קשישים. סקירה שיטתית₍₁₀₆₎ שבוצעה על 3 מחקרי מניעה ושני מחקרי טיפול (בנוסף לטיפול תרופתי) בדלקת ריאות באמצעות תיסוף בויטמין C, דיווחה על יעילות חלקית בעיקר במצבי מחסור תזונתי של הויטמין ובמצבי עקה של הגוף שבהם הדרישה לויטמין מוגברת, אך בשל הטרוגניות ואיכות מתודולוגית נמוכה של המחקרים לא ניתן לקבוע חד משמעית כי ויטמין C יעיל הן במניעה והן בטיפול בדלקת ריאות. יש לציין כי בעוד מינונים מניעתיים נעים בדרך כלל סביב 500-2000 מ"ג ביום, קיימים דיווחים (לא רשמיים, טרם נעשו מחקרים בנושא) כי דרוש מינון גבוה בהרבה, סדר גודל של 5-10 גרם ביום.
   

• ויטמין D – לפי דו"ח₍₁₀₇₎ של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה (9.10.20) מספר רב של מחקרים אשר פורסמו לאחרונה, קושר בין חסר בויטמין D (רמות בסרום נמוכות מ-20 ננוגרם למיליליטר) לעלייה בסיכון ללקות במחלת הקורונה_(108-109), לסיכון לפתח תסמינים חמורים יותר_(110-111) לרבות ARDs כשל נשימתי חריף_(112-113), ואף לתמותה מוגברת מן המחלה_(114-115). עוד נמצא במספר מחקרים רטרוספקטיביים כי בקרב החולים ובייחוד בקרב החולים הקשים והקריטיים רמות הוויטמין בסרום היו נמוכות יותר ביחס לאוכלוסייה הכללית_(116-117). לחילופין, רמות גבוהות יותר של הוויטמין בסרום (30 ננוגרם למיליליטר לפחות) הפחיתו את הסיכון לפתח תגובה חיסונית סוערת (“סערת ציטוקינים”)₍₁₁₈₎. כמו כן, על פי סקירה₍₁₁₉₎, קיים מתאם בין רמות נמוכות של ויטמין D בסרום לבין גורמי הסיכון המנבאים תחלואה קשה בקורונה. עם זאת, רוב המחקרים הכלולים בסקירה הנם תצפיתיים המדווחים על קשר מתאמי ולא סיבתי. מחקר אוכלוסייה ישראלי₍₁₂₀₎ שנערך בשירותי בריאות כללית בקרב חברי הקופה (52,405 חולי קורונה ו-524,050 נבדקים בריאים אשר הותאמו לפי גיל, מין, אזור גיאוגרפי ומצב סוציואקונומי) מצא מתאם גבוה בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם לבין הסיכון לחלות בקורונה, עם עליה בסיכון לתחלואה ככל שרמות הוויטמין בדם נמוכות יותר (p<0.001). עוד הודגם כי חסר חמור בוויטמין D (אשר הוגדר כרמה בדם הנמוכה מ-12 ננוגרם למיליליטר) כמו גם חסר בוויטמין D (רמה בדם הנמוכה מ-20 ננוגרם למיליליטר) היו שכיחים הרבה יותר בקרב האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית בישראל ונמצאו במתאם חיובי חזק לסיכון לחלות בקורונה. חשוב לציין בהקשר זה כי לנטילת תצורות שונות של הוויטמין הייתה השפעה שונה על הסיכון לחלות בקורונה. שימוש בטיפות ויטמין D בארבעת החודשים שקדמו למחקר נקשר לירידה בסיכון ללקות בקורונה (סיכון יחסי של 0.905, ירידה בסיכון שהייתה מובהקת בכל רמות הבסיס של ויטמין D) לעומת מתן ויטמין D בכדורים בתקופה זו שנקשר לעליה בסיכון (סיכון יחסי של 1.246). החוקרים מציינים מספר סיבות אפשריות לכך: ספיגה טובה יותר של ויטמין D בטיפות בריריות המעיים, הצורך בשימוש בידיים בעת נטילת טבליות שמגביר את החשיפה האפשרית לנגיף או העובדה שמלכתחילה מי שנוטל טבליות לעומת טיפות נוטה לסבול ממחסור חמור יותר בוויטמין. במחקר נוסף₍₁₁₇₎ אשר בוצע באוניברסיטת בר אילן בשיתוף קופת חולים לאומית ונערך בקרב 7807 נבדקים, מתוך כלל הנבדקים, 782 (כ-10%) נמצאו חיוביים לקורונה ונמצא מתאם חיובי בין רמות נמוכות של ויטמין D בסרום (הנמוכות מ-20 ננוגרם למיליליטר) לבין הידבקות במחלת הקורונה. נבדקים בעלי חסר בוויטמין היו בסיכון מוגבר פי 81.5 לחלות במחלה (p<0.001) ,ובסיכון מוגבר פי 2.09 להתאשפז ולפתח מחלה קשה יותר (p<0.05), זאת גם לאחר ביצוע התאמה לגיל, מגדר, מצב סוציואקונומי ומחלות רקע. למרות כל האמור לאל, אין עדויות לכך שתיסוף בויטמין D מפחית הדבקה בוירוס הקורונה כאשר אין חסר משמעותי ברמות הוויטמין, ולמעשה תיסוף בוויטמין D כאשר רמות הוויטמין תקינות, ובעיקר תיסוף במינונים גבוהים מאוד אינו נטול תופעות לוואי וסכנות (כדוגמת העלאה הביטוי של האנזים ACE2 המהווה אתר קשירה וכניסה של וירוס הקורונה לתאים). לפיכך נחוצים מחקרים נוספים שיבהירו את מנגנוני פעולתו של ויטמין D בהקשר של נגיף הקורונה ובעיקר את המינון והתזמון הנכון לנטילתו₍₁₁₉₎. על פי נייר עמדה מטעם משרד הבריאות הישראלי בנושא תיסוף ויטמין D על רקע מגפת הקורונה₍₁₂₁₎, מחקרי תצפית _(122-123) מצביעים על כך שמחסור בויטמין D קשור בסיכון לדלקת בדרכי הנשימה (Acute Respiratory Infection). סקירות_(124-125) מדווחות כי מחסור של ויטמין D ברמת האוכלוסיה עשוי להיות אחד ההסברים לשיעורי התחלואה והתמותה הגבוהים באוכלוסיות מסוימות בהשוואה לאחרות. זאת על אף שטרם הוכח קשר בין רמות ויטמין D באזורים גיאוגרפים שונים ובקרב קבוצות אתניות שונות לבין דפוסי התחלואה בקורונה ושיעור סיבוכי המחלה והתמותה ממנה_(125-128). אף על פי כן, נטילה של ויטמין D, בייחוד במצבי מחסור (דוגמאות לאוכלוסיות מועדות לחוסר הם קשישים, חולים במחלות כרוניות, אנשים כהי עור ואנשים בעלי עודף משקל), עשויה לצמצם את הסיכון להדבקה ב-covid-19 ולהפחית את העומס הנגיפי על ידי עיכוב שכפול הנגיף, וכן להפחית את הפגיעה מדלקת כלל מערכתית הודות לפעילות נוגדת דלקת ומווסתת חיסון_{(125,129-131)}. מחקר עוקבה₍₁₃₂₎ רטרוספקטיבי ראשוני (Raharusun) שנערך באינדונזיה בקרב 780 חולי קורונה מאומתים מצא כי מרבית מקרי התמותה מקורונה היו מקושרים למין הגברי, לגיל מבוגר, למחלות רקע ולערכים נמוכים של ויטמין D בסרום לפני ההדבקה. לאחר שליטה במשתני הגיל, המין ובמחלות הרקע, עדיין נצפה קשר מתאמי הפוך חזק בין רמות ויטמין D בסרום ובין תמותה מ-COVID-19. מחסור בויטמין D עלול לגרום לפגיעה בייצור נוגדנים ופעילות הפגוציטים וכך לפגוע ביכולת להילחם בפתוגניים נשימתיים₍₁₃₃₎, ויש ראיות לכך שויטמין D משפיע על התמודדות תאי האפיתל בדרכי הנשימה עם זיהומים נגיפיים_(134-135). בתאים אלה יש המרה גבוהה יותר של ויטמין D לצורתו הפעילה₍₁₃₄₎. טיפול בויטמין D בתאי אפיתל של דרכי הנשימה מעכב את מסלול השעתוק הפרו-דלקתי של NFkB וכתוצאה מכך ישנה ירידה בביטויי דלקת, המאפיינת תחלואה קשה בקורונה, מבלי להפחית את הפעילות האנטי נגיפית₍₁₃₅₎. היות שברחבי העולם, מחסור ואי-ספיקה של ויטמין D הם בעיות שכיחות_{(126-127,136-137)}, במיוחד בקרב זקנים ואוכלוסיות אחרות הסובלות ממחלות רקע שעשויות להציב אותם בסיכון גבוה לתמותה מהמחלה₍₁₃₈₎ ובנוסף לכך הגבלות יציאה מהבית תפחית את החשיפה לשמש וצפויה להוביל לירידה ברמות ויטמין D, יש להמליץ בדחיפות על תיסוף של האוכלוסייה הרחבה במינונים של 2000-1000 יחב"ל ליום. יש להימנע ממינון בולוס. בנוסף, סקירה₍₈₀₎מדווחת כי יתכן ששמירה על רמות נאותות של הויטמין בדם (20-30 ננוגרם למיליליטר) על ידי חשיפה מספקת לשמש (חשיפה של פנים וגפיים לפחות שלוש פעמים בשבוע למשך כשלושים דקות), צריכת מזונות מועשרים בויטמין או שימוש בתוסף (לשמירה על רמות תקינות 400-800 יחב"ל ליום, במקרים של חוסר חמור עד 2000 יחב"ל ליום) עשויה להגן מפני זיהומי מערכת הנשימה באופן כללי. לאנשים בסיכון מומלץ ליטול תוסף ויטמין D3 במינון של 10,000 יחב"ל ליום במשך מספר שבועות, כדי להגיע לרמות אופטימליות של 25(OH(D בסרום - מעל ל-40-60 ננוגרם למיליליטר (100-150 ננומול לליטר), ולאחר מכן להפחית מינון ל-5000 יחב"ל ליום. במקרה של הדבקה יש לשקול נטילה של מינונים גבוהים עוד יותר₍₁₃₉₎. מחקר קליני יחיד₍₁₄₀₎ מצא שתיסוף בויטמין D במשך חודשיים סייע בהפחתת שיעור ההדבקה בשפעת החזירים (influenza A subtype H1N1), בקרב ילדים רק בחודש הראשון, אך לא הפחית את שיעור ההדבקה הכללי. כמו כן, נטילה קבועה של ויטמין D במינונים מתונים עשויה לסייע בהפחתת ההדבקה בזיהומי מערכת הנשימה ובשפעת (Influenza A) בקרב ילדים (הסובלים גם מאסטמה)₍₁₄₁₎ומבוגרים הסובלים מחסר (<25 ננוגרם למיליליטר) או מחסור חמור (<10 ננוגרם למיליליטר) בויטמין₍₁₄₂₎. עם זאת, קיים ספק לגבי יעילות ויטמין D במניעת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות_(143-144), ואפילו לגבי הקשר בין רמות הויטמין בסרום באוכלוסיה הכללית לבין שיעור התחלואה הנשימתית₍₁₄₅₎. סקירה של מחקרים פרה קליניים וקליניים₍₈₀₎ מצאה כי ויטמין D אחראי בין היתר להבשלתם של תאי חיסון ולתפקוד תקין של המחסום האפיתלי₍₁₄₆₎ וכי מחסור בויטמין עלול להגביר את הרגישות להדבקה בזיהומים. לויטמין D גם פעילות אנטי נגיפית. כך למשל, במחקר מעבדה ויטמין D עיכב שחרור ושכפול נגיפים מחוללי תחלואה נשימתית (rhinoviruses, respiratory syncytial virus) בתאי אפיתל סימפונות הריאה₍₁₄₇₎.

 

• ויטמין E – סקירה של מחקרים קליניים ופרה קליניים₍₈₀₎ מצאה כי ויטמין E הוא נוגד חמצון חשוב, המסייע להפחתת עקה חמצונית. מחסור בויטמין E בקרב עכברים₍₁₄₈₎ החריף פגיעה בשריר הלב בעקבות זיהום coxsackievirus B3, ומחסור בויטמין E ובסלניום הגביר את הווירולנטיות (מידת האלימות) של הנגיף₍₁₄₉₎. כמו כן, מחסור בויטמין E ובויטמין D בעגלים הגביר את רגישותם להדבקה בזיהום מסוג הקורונה₍₁₅₀₎.
  
   
• אבץ - סקירה₍₁₅₁₎ מדווחת על פרוטוקולים של ארבעה מחקרים בתהליך שתוצאותיהם טרם פורסמו אשר עוסקים בשימוש באבץ לטיפול ולמניעה במחלת הקורונה הנוכחית (השְפעת אבץ וחומצה אסקורבית על המהלך הקליני של המחלה בקרב חולים לא מאושפזים בקהילה; יעילות אבץ במינון גבוה ובמתן תוך ורידי בהשוואה לפלסבו בהשפעה על ריווי החמצן של חולי covid-19 מאושפזים; יעילות אבץ כטיפול משלים להידרוכלורוקין במניעה של מחלת הקורונה; אבץ כחלק מטיפול במחלת הקורונה). עד לפרסום ממצאי המחקרים הללו, אין עדות ישירה ליעילות קלינית של אבץ במניעה או בטיפול בנגיף הקורונה, אולם במספר מטא אנליזות_(152-156), אבץ למציצה במינון גבוה (80 מ"ג ליום) הודגם כיעיל במידה חלקית בהפחתת החומרה והמשך של הצטננות ממקור ויראלי דרך פעולה מקומית בגרון, אך רק כשניטל בשלבים הראשונים של המחלה (ב-24 הראשונות להופעת התסמינים). סקירות שונות_{(151,157-162)} בוחנות את פוטנציאל השימוש באבץ לבדו או בשילוב רכיבים נוספים (כדוגמת כורכומין) כטיפול מונע ומשלים לטיפול התרופתי ב-COVID-19. אבץ חיוני לשמירה על התפקוד התקין של תאי חיסון במערכת החיסון המולדת והנרכשת. מחסור באבץ גורר פגיעה בתפקוד מערכת החיסון ההמורלית והתאית ומגביר רגישות לזיהומים_(163-164). כמו כן, לאבץ תכונות אנטי ויראליות מסוימות כנגד נגיף הקורונה כפי שהודגם במחקר מעבדה₍₁₆₅₎ שבו נמצא כי הגברת ריכוז יוני האבץ בתוך התאים פוגע ביכולת השכפול של נגיפי RNA שונים, לרבות וירוס ה-SARS) SARS-CoV). מסקנת הסקירות הללו_(157-162), היא שאבץ עשוי לייעל את התפקוד החיסוני כנגד הנגיף, בייחוד בקרב בעלי מערכת חיסון מוחלשת, לייעל פעילותן של תרופות אנטי נגיפיות הודות להשפּעתו מווסתת החיסון ופעילותו האנטי נגיפית הישירה, ולמנוע את חדירת הנגיף לתאים על ידי ייצוב קרומי התאים. כמו כן, אבץ הניתן בשילוב עם התרופה כלורוקין עשוי להפסיק את שכפול הנגיף בתאים הנגועים, באופן שעשוי לשפר תוצאות קליניות ולהפחית תמותה_(166-167). בנוסף, סקירה₍₁₅₁₎ מדווחת כי לאבץ תפקידים חיוניים נוספים שעשויים להועיל במניעת סיבוכי המחלה: פעילות אנטי דלקתית בדרכי הנשימה ושיפור פינוי דרכי האוויר, וכן פעילות נוגדת קרישה ומניעת היווצרות קרישי דם, ריפוי פצעים ותיקון רקמות באופן שעשוי לצמצם פגיעה בריאות כתוצאה מהנשמה מלאכותית וצמצום פגיעות נוירולוגיות. 
  נטילה של אבץ בטווח מינונים של 25-40 מ"ג ליום נחשבת לבטוחה, ושמירה על רמות נאותות של אבץ עשויה להגביר את עמידות הגוף בפני הדבקה₍₁₆₁₎ואף לסייע בשמירה על רמות נאותות של ויטמין A שאף הוא חיוני לתפקוד החיסוני של הגוף₍₁₅₁₎. כמו כן, במחקר בעכברים₍₁₆₈₎מתן אבץ לבדו ובשילוב Ribavirin שיפר במובהק את שיעורי השרידות ואת ריווי החמצן העורקי לאחר חשיפה לנגיפי שפעת העופות (H5N1) ושפעת החזירים (H1N1). תיסוף באבץ בטבליות לרוב לא יועיל במקרים של צריכה מספקת של אבץ וספיגה תקינה של המינרל_(169-170), אולם במקרים של מחסור באבץ (כגון בקרב קשישים, במקרים של ספיגה מופחתת, בקרב צמחונים וטבעונים, בקרב נוטלי תרופות מסוימות כגון מעכבי ACE וסותרי חומצה)_(151,171) תיסוף של אבץ עשוי לשפר את סיכויי ההימנעות מהדבקה במחלה נשימתית.

 

• סלניום - סקירה₍₈₀₎ מדווחת כי סלניום הוא נוגד חמצון, הממלא תפקיד חשוב בהגנה מפני מחלות זיהומיות. מחסור תזונתי גורר עקה חמצונית, החלשת ההגנה של הרקמות והתאים לחדירת פתוגנים₍₁₇₂₎, החלשת התגובה החיסונית של הגוף המארח ומשפיע על מידת הוירולנטיות (אלימות) של הנגיפים עצמם₍₁₇₃₎ לפיכך לפי הסקירה₍₈₀₎, תיסוף בסלניום במצבי חוסר עשוי להועיל בטיפול בקורונה.
   
• ברזל - סקירה של מחקרים פרה קליניים וקליניים₍₈₀₎ מצאה כי מחסור בברזל₍₁₇₄₎ עשוי לפגוע בתפקוד החיסוני ונחשב לגורם סיכון לפתח זיהומים אקוטיים במערכת הנשימה. עם זאת, עודף ברזל₍₁₇₅₎ עלול לגרום לעקה חמצונית ולעודד מוטציות מזיקות של הנגיף.

 

 

רפואה סינית

קיימים שני מקורות עיקריים לטיפולים המפורטים להלן. הראשון, מסמך רשמי של משרד הבריאות הסינית₍₁₉₎, והשני מסמך של בית החולים המחוזי לרפואה סינית מסורתית שבמחוז חוביי₍₁₇₆₎.

במסמך הרשמי₍₁₉₎ אין התייחסות ספציפית לצעדי מניעה. לעומת זאת, על פי המסמך של בית החולים₍₁₇₆₎, קיים טיפול מונע אשר נועד לחזק את המערכת החיסונית, להקל על תסמינים מוקדמים, לקצר את משך חיי הנגיף ולמנוע דלקת ריאות. הוא כולל שימוש בצמחי מרפא, דיקור ומוקסה.

פורמולת הצמחים כוללת:

Huang Qi 黄芪 (Radix Astragalus membranaceus) 15g

Bai Zhu 炒白术 (Rhizoma Atractylodes macrocephala), dry fried 10g

Fang Feng 防风 (Radix Saposhnikovia Divatricata) 10g

Mian Ma Guan Zhong 贯众 (Rhizoma Dryopteridis Crassirhizomatis) 10g

Jin Yin Hua 金银花 (Flos Lonicera Japonica) 10g

Chen Pi 陈皮 (Pericarpium Citri reticulata) 6g

Pei Lan 佩兰 (Herba Eupatorium Fortunei) 10g

הערה לפורמולה: מדובר על שילוב של Yu Ping Feng San יחד עם צמחים לסילוק פרזיטים, ליחה ורעילות.

 

הטיפול בדיקור כולל הפעלה וחימום באמצעות מוקסה על הנקודות:

Bilateral Zusanli (ST 36), Qihai (CV 6), Zhongwan (CV 12)

הטיפול ניתן פעמיים ביום (בשעות אחה"צ ובלילה) באופן הזה:

מוקסה על St-36 ZuSanLi בשני הצדדים למשך 15 דקות, ואז דיקור ולסירוגין מוקסה על Cv6 או על Cv12 (בכל טיפול נקודה אחרת) למשך 10 דקות.

 

טיפול במחלה

טיפול בתחלואה קלה | טיפול בתחלואה קשה

 

 

טיפול בתחלואה קלה

טיפול קונבנציונאלי | רפואה סינית | צמחי מרפא ותוספי תזונה

 

טיפול קונבנציונאלי

• השארות בבית בעת מחלה.
• אם הופיעו חום או תסמינים נשימתיים, ובכל בעיה רפואית, יש ליצור קשר טלפוני עם מוקד 101 של מד"א או עם מוקדי רפואה דחופה בקופות החולים. 
• פניות בנושא קורונה ובידוד בית: קול הבריאות 5400*

 

רפואה סינית

הטיפולים המפורטים להלן הם על פי המסמך הרשמי של משרד הבריאות הסיני₍₁₉₎.

מלבד מסמך זה, קיימים עוד כמה מאמרים רלוונטיים, אותם ניתן למצוא כאן.

על פי המסמך, טיפול ראשוני ניתן כבר במהלך קבלת המטופלים על פי אחד משני הביטויים הקליניים:

1. עייפות ואי נוחות במערכת העיכול
פורמולת צמחי מרפא מומלצת: כמוסות Huoxiang Zhengqi (בכדורים או בנוזל).

2. עייפות וחום
פורמולת צמחי מרפא מומלצת: הפורמולה Jinhua Qinggan (גרנולות), הפורמולה Lianhua Qingwen (גרנולות), הפורמולה Shufeng Jiedu (גרנולות), והפורמולה Fangfeng Tongsheng (גרנולות).

 

הטיפול עצמו תלוי באבחנה מבדלת של אחד מהסינדרומים הבאים: לחות קרה ותקיעות (סטגנציה) בריאות, לחות חמה המצטברת בריאות, לחות ותקיעות (סטגנציה) בריאה, ולחות קרה בריאות.

 

1. לחות קרה ותקיעות (סטגנציה) בריאות - Cold dampness and stagnation lung syndrome

ביטויים קליניים: חום, עייפות, כאב בגוף, שיעול, רוק מוגבר, מועקה בחזה, חנק, אובדן תיאבון, בחילה, הקאות, צואה דביקה.

לשון אדומה עם סימני שיניים חיפוי לבן עבה או שומני. דופק חלקלק.

פורמולת צמחים מומלצת: 

Ma Huang (Raw Ephedra sinica) 6g

Shi Gao (Raw Gypsum Fibrosum) 15g

Ku Xing ren (Bitter almond) 9g

Pi Pa Ye (Eriobotrya japonica) 15g

Zhi zi (Gardenia jasminoides) 15g

Guan zhong (Dryopteris Rhizoma) 9g

Di long (Pheretima - earthworm) 15g

Xu Chang qing (Cynanchi Paniculati Radix) 15g

Huo xiang (Agastaches Rugosus Herba - patchouli) 15g

Pei lan (Eupatorium perfoliatum) 9g

Cang zhu (Black Atractylodes Rhizome) 15g

Yun ling/Fu Ling (Poria cocos) 45g

Bai Zhu (Atractylodes macrocephala) 30g

Xi Jiao San (Rhinoceros Horn Powder) 9g

Hou Po (Magnolia officinalis) 15g

Bing Lang (Semen Areca - betel nut) 9g

Shi cao (Achillea alpina) 9g

Gan Jiang (Zingiber officinalis) 15g
 

הוראות שימוש: מנה אחת, מבושלת במים של 600 מ"ל, שלוש פעמים ביום; בבוקר, בצהריים ובערב לפני הארוחה.

 

2. לחות חמה המצטברת בריאות - Dampness and heat-accumulation lung syndrome

ביטויים קליניים: חום נמוך או חסר, צמרמורות קלות, עייפות, ראש וגוף כבד, כאבי שרירים, שיעול יבש, מעט ליחה, כאב גרון, יובש בפה, לא מעוניינים לשתות כמעט, מתיחות בחזה, ללא זיעה או הזעה, הקאות ואובדן, תיאבון, שלשול או צואה דביקה. 

הלשון אדמדמה והציפוי עבה ולבן ושמנוני או צהוב דק. הדופק חלקלק.

פורמולת צמחים מומלצת:

Bing Lang (Semen Areca) 10g

Amomum tsaoko Fructus 10g

Hou Po (Magnolia officinalis) 10g

Zhi mu (Rhizoma Anemarrhena) 10g

Huang Qin (Scutellaria baicalensis) 10g

Chai Hu (Bupleurum chinense) 10g

Chai Shao (Radix Paeonia Rubra) 10g

Lian Qiao (Fructus Forsythia) 15g

Qing Hao (Artemisia Annua) 10g

Cang zhu (Black Atractilodes) 10g

Da qing ye (Green leaves) 10g

Gan cao (Radix Glycyrrhiza glabra) 5g

 

הוראות שימוש: מנה אחת, מבושלת עם 400 מ"ל מים פעמיים ביום בבוקר ובערב.

 

החמרה של תחלואה קלה:

 

3. לחות ותקיעות (סטגנציה) בריאה - Dampness and stagnation lung syndrome

ביטויים קליניים: חום, שיעול נמוך, ליחה, או כיח צהוב, חנק, קוצר נשימה, נפיחות ועצירות.

הלשון אדומה כהה ושמנה; החיפוי שמנוני או צהוב. דופק חלקלק או מיתרי.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Ma Huang (Raw Ephedra sinica) 6g

Ku Xing ren (Bitter almond) 15g

Shi Gao (Gypsum Fibrosum) 30g

Yi Yi Ren (Raw coix seed - barley) 30g

Bai Mao Gen (Grass root) 10g

Huo xiang (Herba Agastaches Rugosus - patchouli) 15g

Qing Hao (Artemisia Annua) 12g

Hu Zhang (Polygonum cuspidatum) 20g

Ma Bian Cao (Verbena officinalis) 30g

Lu Gen (Rhizoma Phragmitis - Dried reed root) 30g 

Zhi zi (Gardenia jasminoides) 15g

Zhi Shi (Fructus Aurantii Immaturus) 15g 

Gan cao (Radix Glycyrrhiza glabra) 10g 

 

הוראות שימוש: מנה אחת, מבושלת עם 400 מ"ל מים פעמיים ביום בבוקר ובערב.

 

4. לחות קרה בריאה - Cold dampness lung syndrome

ביטויים קליניים: חום נמוך, חום גוף נמוך, או ללא חום, שיעול יבש, מעט ליחה(כיח), עייפות, מתיחות בחזה, בחילה.

לשון חיוורת או אדומה,והחיפוי לבן או שמנוני. דופק: פועם בורידים.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

 

Bai Zhu (Atractylodes lancea) 15g

Chen Pi (Pericarpium Citri reticulata) 10g

Hou Po (Magnolia officinalis) 10g

jian e lou dou cai (Aquilegia oxysepala) 10g

Cao-guo (fructus tsaoko - grass fruit) 6g

Ma Huang (Raw Ephedra sinica) 6g

Qiang huo (Radix & Rhizome Notopterygium) 10g

Gan Jiang (Zingiber officinalis) 10g

Bing Lang (Semen Areca - betel nut) 10g

 

הוראות שימוש: מנה אחת, מבושלת עם 400 מ"ל מים פעמיים ביום בבוקר ובערב.

 

 

צמחי מרפא ותוספי תזונה

מחלת הקורונה הנוכחית היא חדשה בעולם. איש לא יודע עדיין האם וכיצד תוספים וצמחי מרפא עשויים לסייע במניעת המחלה ובטיפול בה. המחלה עלולה להיות אגרסיבית ובחלק מהאנשים היא עלולה לגרום סיבוכים קשים; אין להסתמך על טיפול משלים בלבד אם חושדים בהדבקה. 

עמדת ה- (NIH (National Center for Complementary and Integrative Health היא ש"אין הוכחה מדעית בנוגע ליעילות של תוספים או צמחים במניעה ובטיפול במחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש"₍₁₇₇₎.

יחד עם זאת, בסין כבר יש נסיון חיובי בטיפול במגיפה הנוכחית בעזרת צמחי מרפא, כפי שמפורט בהמשך.

בנוסף, אנו מביאים כאן מידע לגבי יעילות צמחים ותוספים אשר מגיע ממחקרים שנעשו לגבי הצטננות ושפעת עונתית רגילה או ממחקרים ספורים שנערכו לאחר התפרצויות קודמות של SARS ו-MERS.

בשל הדמיון בין המחלות (כ-85% מהגנום של וירוס הקורונה זהה לזה של ה- SARS) מסקנות מחקרים אלה עשויות לסייע בהפחתת ההדבקה, ובהפחתת תסמינים אצל חולים₍₁₇₈₎.

לכן, ניתן להערכתנו להשתמש בצמחי המרפא ותוספי התזונה המפורטים להלן במצבי תחלואה קלים אך יש לנקוט זהירות בשימוש בהם במצב חמור של המחלה.

כמו כן, השימוש בצמחי מרפא ו/או תוספי תזונה צריך להיעשות במסגרת המגבלות והתוויות הנגד הידועות לגבי כל צמח או תוסף, כפי שמפורט במונוגרף המלא שלו.

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים₍₁₇₉₎ הוערכה היעילות של תוספי תזונה וצמחי מרפא לטיפול בחולי קורונה (COVID-19). בסקירה נכללו מחקרים שנערכו בין נובמבר 2019 לפברואר 2021. סך הכול נכללו 12 מחקרים בהם 1,952 מטופלים, כאשר ב-11 מחקרים נכללו חולים מאושפזים. מבין המחקרים בסקירה, שישה נערכו בסין, שניים באיראן, שניים במצרים, אחד בארה"ב ואחד בברזיל. בשמונה מחקרים נבדקה ההשפעה של צמחי מרפא, בשני מחקרים נבדקה ההשפעה של אבץ, במחקר אחד נבדקה ההשפעה של אבץ וויטמין C, ובמחקר אחד נבדקה ההשפעה של ויטמין D. החוקרים מציינים כי רוב המחקרים היו בעלי איכות מתודולוגית נמוכה. באופן כללי נמצא כי השימוש בפורמולות צמחי מרפא סיניות שונות, לרוב כטיפול תומך בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי, תרם להקלה על התסמינים הקליניים ועל ההתאוששות. כמו כן, נמצאה השפעה מיטיבה גם לשמן תימין (5 מ"ל כל 8 שעות) ולכמוסות ננו-כורכומין (640 מ"ג/יום). במחקרים בהם נעשה שימוש בתוספי אבץ לא נמצאה השפעה משמעותית, מלבד קיצור משך אובדן חוש הריח (אבץ סולפאט 220 מ"ג פעמיים ביום). לנטילת ויטמין D (מנה אחת של 200,000 יחב"ל) לא הייתה השפעה על משך האשפוז ולא נמצא הבדל מובהק בהשוואה לפלסבו בהתייחס לשיעור התמותה, אשפוז בטיפול נמרץ או צורך במכונת הנשמה. באופן כללי השימוש בצמחי מרפא ותוספים נמצא בטוח, ללא השפעות שליליות משמעותיות. החוקרים מסכמים, כי ממצאים ראשוניים אלה מצביעים על הפוטנציאל של צמחי מרפא ותוספים לטיפול בחולי קורונה, אולם יש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים. 
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך בהודו₍₁₈₀₎, נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף התזונה ImmuActive כטיפול משלים בחולי קורונה. במחקר נכללו 100 חולים בני 38 בממוצע משלושה מרכזים רפואיים בדרום הודו, מהם 92 השלימו את המחקר. בנוסף לטיפול הרפואי הסטנדרטי, המשתתפים חולקו אקראית לנטילת כמוסה אחת ליום מהתוסף או פלסבו אחרי ארוחת הבוקר למשך תקופה של עד 28 יום, שחרור מאשפוז, או אשפוז בטיפול נמרץ, המוקדם מבניהם. כל כמוסה מהתוסף הכילה 100 מ"ג כורכומינואידים, 50 מ"ג רזרבטרול, 50 מ"ג אנדרוגרפיס, 10 מ"ג אבץ, 40 מק"ג סלניום ו-3 מ"ג פיפרין. חומרת המחלה הוגדרה באמצעות סולם של 0 עד 8 המבוסס על חמישה מצבים: בריא (ציון 0), מחלה ללא אשפוז (1 עד 2), אשפוז עם מחלה קלה (3 עד 4), אשפוז עם מחלה קשה (5 עד 7), מוות (8). מדדי המטרה העיקריים היו השינוי בציון הממוצע ומשך הזמן עד לשינוי בנקודה אחת בציון חומרת המחלה, ובנוסף נמדד משך הזמן לקבלת בדיקת PCR שלילית או לשחרור מבית החולים, חומרת התסמינים ואיכות החיים. נמצא כי בסיום המחקר הציון הממוצע בקבוצת התוסף היה נמוך יותר בהשוואה לפלסבו (0.57 לעומת 1.0, p=0.0043), ומשך הזמן לירידה בנקודה אחת בקבוצת ההתערבות היה 2.35 ימים לעומת 3.36 ימים בקבוצת הביקורת. משך האשפוז ומשך הזמן לקבלת בדיקה שלילית היה קצר יותר בקבוצת ההתערבות. בשתי הקבוצות חל שיפור דומה במדדי חומרת התסמינים ואיכות החיים. לא דווח על השפעות שליליות הקשורות בהתערבות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על יעילות ובטיחות התוסף כטיפול משלים בחולי קורונה.
 

 

צמחי מרפא

צמחים סיניים | קיפוֹדנית | סמבוּק שחור | פטריית שיטאקִי | שוּש קירח | קורדִיספס | קערוּרית סינית | קינמוֹן | קצַח

 

• צמחים סיניים – בסין, מקור התפרצות המגיפה הנוכחית, יש כבר נסיון חיובי בטיפול במגיפה הנוכחית. מהמידע עולה כי שימוש בפורמולות צמחים שונות, בהתאם לאבחנה הסינית והסינדרומים, נמצא יעיל במספר מדדים הכוללים זמן היעלמות התסמינים הקליניים, זמן החזרה לטווח הנורמה של טמפרטורת הגוף, משך השהות הממוצע בבית החולים, שיעור השיפור בממצאי ה-CT, שיעור הריפוי הקליני, ירידה בשיעור המקרים הבינוניים עד קשים ועלייה בלימפוציטים. לפירוט ראו פרק רפואה סינית. הצמחים העיקריים בהם נעשה שימוש כוללים: אסטרגלוס (Astragalus membranaceus), שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), אטרקטילודיס (Atractylodes macrocephala), יערה יפנית (Lonicera japonica), והצמחים (Lianqiao (Fructus forsythia, אדמונית (Paeonia spp), קליפת מנדרינה (Citri reticulata), אפדרה סינית (Ephedra sinica), מגנוליה (Magnolia officinalis), פטריית פוריה (Poria cocos), גרדניה (Gardenia jasminoides), אנאמרנה (Anemarrhena), מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), ג'ינג'ר (Zingiber officinalis), צלע השור (Bupleurum chinense), ו-Fang Feng (Saposhnikovia Divatricatae).

 

• קִיפודנית (Echinacea spp) - מחקר שטרם פורסם₍₁₈₁₎ מצא שבמעבדה מיצוי של קיפודנית ארגמנית (®Echinaforce) הדגים פעילות אנטי נגיפית כנגד שבעה סוגי וירוסים, ביניהם ארבעה המחוללים תחלואה נשימתית קלה בבני אדם לרבות זן של נגיף הקורונה המחולל תחלואה נשימתית קלה (HCoV-229E) ועוד שני זנים של קורונה המחוללים תחלואה קשה יותר (MERS-coV ו-SARS-CoV). עם זאת, קיפודנית נטרלה את זני הקורונה HCoV-229E, MERS-coV ו-SARS-CoV בחשיפה ישירה והפחיתה את כושר ההדבקה שלהם (את MERS-coV אף יותר מאשר את שני הזנים האחרים), אך הדגימה יעילות שולית כשניתנה בריכוז גבוה בעיכוב שכפול הנגיף HCoV-229E (ירידה קלה בעומס הנגיפי) כשכבר חדר לתאי אפיתל דרכי אוויר. למרות שוירוס הקורונה הנוכחי לא נבדק (SARS-CoV2), ולא הוברר אילו רכיבים בצמח פועלים על עיכוב הנגיפים ובאיזה מנגנון, מסקנת החוקרים היתה כי קיפודנית עשויה לשמש כטיפול מונע יעיל לכל נגיפי הקורונה כולל SARS-CoV2 coronavirus. במחקר מעבדה נוסף₍₁₈₂₎, תמצית תקנית של קיפודנית (Echinaforce) החל מריכוז שווה ערך לריכוז המומלץ בנטילה פומית (1.6 מ"ג למ"ל) ואף בריכוזים נמוכים פי אלף הדגימה נטרול כושר ההדבקה (של למעלה מ- 99%) של זנים פתוגניים במיוחד של שפעת העופות (HPAIV H5N1, H7N7) ושפעת החזירים (H3N2, H1N1), אך רק במגע ישיר עם הנגיפים. כמו כן, נדרש מגע ישיר של תמצית קיפודנית עם נגיף שפעת העופות מזן H5N1 לפני הדבקה של תאים כדי להשיג עיכוב מקסימלי של שכפול הנגיף. התמצית עיכבה את קישור הנגיף לקולטני התאים ומנעה את כניסתו לתוכם. נגיפים מזן H5N1 לא פיתחו עמידות לתמצית קיפודנית, אך כן פיתחו עמידות לתרופה Tamiflu/ Oseltamivir ובנוסף, גם נגיפים שפתחו עמידות לתרופה נותרו רגישים להשפעות קיפודנית. שתי מטא אנליזות_(183-184)שנערכו על 14 ו-3 מחקרים קליניים, אקראיים ומבוקרי פלסבו, מצאו שהסיכוי לפתח הצטננות נמוך ב-58% (p<0.001) וב-55% (p<0.043) בהתאמה בעקבות נטילת קיפודנית בהשוואה לפלסבו. כמו כן, ישנה תמיכה מסוימת_(185-188) ביעילות קיפודנית בהפחתת התסמינים, בקיצור משך המחלה ובהפחתת סיבוכים כגון דלקת ריאות, בייחוד כשתמצית תקנית של קיפודנית ניטלת בשלבים הראשונים של המחלה, מיד עם הופעת התסמינים₍₁₈₉₎. עם זאת, בארבע סקירות שיטתיות ומטא אנליזות_{(185,190-192)} לא הוכחה יעילות קיפודנית במניעת שפעת והצטננות, בשל שונות גבוהה בין המחקרים בסוג המיצוי ובשיטות הנטילה וחוסר עקביות בממצאים. סקירה₍₁₉₃₎ מדווחת כי לקיפודנית פעילות מעוררת חיסון, אנטי נגיפית, אנטי חיידקית, נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. במחקרי בעלי חיים_(194-195), מיצויי קיפודנית הגבירו פעילות של לימפוציטים, תאי T, תאי NK, תאים מונונוקליארים, יצור אינטרפרון אלפא וייצור נוגדנים, אך גם הפחתה של ציטוקינים דלקתיים (TNF-gamma, IL-1β) והעלאה של ציטוקינים נוגדי דלקת (IL-4, IL-10) כתלות בזן הנחקר. ייצור מופחת של אינטרפרון וכתוצאה מכך ייצור מופחת של ציטוקינים דלקתיים ופעילות חיסונית ירודה של מערכת החיסון הנרכשת (כחלק ממנגנוני פעולתו, הנגיף משתק את ייצור האינטרפרון ואת שרשרת האיתות שלו) מאפיינים את השלבים הראשונים של המחלה₍₂₂₎ ומתן קיפודנית עשוי להועיל בחיזוק ההגנה של הגוף ובמניעת הפלישה של הנגיף לתאים₍₁₉₆₎. עם זאת, ככל שהמחלה מתקדמת, פעילות מוגברת של נויטרופילים ומונוציטים-מקרופג'ים, העלאת רמות אינטרפרון וסערת ציטוקינים מחמירים את הפגיעה המערכתית_(22,196). באופן תיאורטי₍₁₉₇₎, קיים חשש שהפעילות מגבירת החיסון של קיפודנית בשלב המתקדם של המחלה עלולה להזיק יותר מלהועיל, אך אין לכך עדות מחקרית מוכחת₍₁₉₈₎. יתרה מזאת, סקירה₍₁₉₉₎ אשר בחנה את יעילות קיפודנית במניעה ובטיפול מחלות זיהומיות חריפות של מערכת הנשימה לא מצאה שום עדות ב-17 מחקרים קליניים אקראיים, כפולי סמיות ומבוקרים שנערכו בקרב 3363 נבדקים להתפתחות סערת ציטוקינים בעקבות נטילת קיפודנית בטווח מינונים של 100 מ"ג עד 10.2 גרם ליום במשך חמישה ימים עד ארבעה חודשים. מבדיקה של ממצאי 12 מחקרים קליניים נוספים (מתוכם חמישה נערכו בקרב נבדקים בריאים, שלושה נערכו בקרב חולים בזיהומים חריפים של מערכת הנשימה וארבעה נערכו בקרב נבדקים בריאים שרמות ציטוקינים נבדקו בדגימות הדם שלהם) עלה כי קיפודנית הפחיתה רמות של ציטוקינים פרו דלקתיים המעורבים בסערת ציטוקינים ובתסמונת המצוקה הנשימתית. הסיבה לכך קשורה ככל הנראה לפעילות מווסתת החיסון של האלקמידים של הצמח_(200-203) הנקשרים לקולטנים קנבינואידים (CB2R), ואלה בתורם מפחיתים_(204-205) תגובה חיסונית עודפת ועשויים להפחית 'סערת ציטוקינים' בקרב חולי COVID-19. 

 

• סמבוּק (Sambucus nigra) - סמבוק נמצא בטוח לשימוש ונטול תופעות לוואי משמעותיות₍₂₀₆₎. מספר סקירות שיטתיות ומטא אנליזות_(206-209) מלמדות על יעילות מסוימת של סמבוק בטיפול בהצטננות ובשפעת קלות, שבאה לידי ביטוי בקיצור משך המחלה ובהקלה בתסמינים, אך לרוב איכות המחקרים אינה גבוהה. תוסף סמבוק שחור₍₂₁₀₎ שניטל כעשרה ימים לפני טיסה במינון 600 מ"ג ליום ומהיום שלפני הטיסה ועד ארבעה ימים אחריה במינון 900 מ"ג יעיל להפחתת משך וחומרת תסמיני הצטננות כתוצאה מטיסה ממושכת. בקרב בעלי חיים ובמעבדה_(211-215), מיצויי סמבוק לבדם ובשילוב עם צמחים נוספים הדגימו עיכוב שכפול והמגלוטינציה של נגיפי שפעת המחוללים תחלואה אנושית, לרבות Influenza A, B ו-H1N1 (שפעת החזירים). כמו כן, במעבדה₍₂₁₆₎, מיצוי פירות סמבוק הפחיתה במובהק ובאופן תלוי מינון את שיעורי ההדבקה של תאים בנגיף מזן קורונה הגורם לתחלואה ברונכיאלית בעופות (IBV). במחקר קליני ₍₂₁₇₎ שנערך בקרב 26 נבדקות בריאות לאחר הפסקת הווסת נטילת תמצית סמבוק במינון שווה ערך ל-500 מ"ג אנטוציאנינים ליום במשך 12 שבועות לא השפיעה במובהק על מדדים חיסוניים (CRP) ורמות ציטוקינים (IL-6, TNFɑ) וכימוקינים (RANTES/CCR5) שונים בהשוואה לפלסבו. בהתבסס על המידע בנוגע לבטיחות הצמח שיש בידינו ועל המחקר הקליני שלעיל, סקירה₍₂₁₈₎ קובעת כי לא סביר שהשימוש בסמבוק יגביר את הסיכון להשפעות חיסוניות שליליות בקרב חולי COVID-19. 

 

• פטריית שִיטאקי (Lentinula edodes) - נגזרת מבוססת α-glucan מן התמצית התקנית של הפטרייה (AHCC) הדגימה במחקרים פרה קליניים יעילות כנגד וירוסים שונים כולל זני שפעת (לרבות שפעת עונתית, שפעת העופות ו-SARS). סקירה₍₂₁₉₎ דנה ביעילותה האפשרית בטיפול במחלת COVID-19. סקירה נוספת₍₂₂₀₎המבוססת על מחקרים פרה קליניים וקליניים דנה בפעילות החיסונית של הנגזרת (AHCC) בהגברת פעילות תאי NK ותאי T האחראים לייצור אינטרפרון גמא ומהווים גורמים יסודיים בהגנה האנטי נגיפית של הגוף. במחקר קליני אקראי ומבוקר פלסבו₍₂₂₁₎ שנערך בקרב 34 נבדקים בריאים בתחילת חודשי החורף, מתן תמצית AHCC במינון 1 גרם ליום במשך 4 שבועות, מנע הפחתה בכמות תאי ה-NK של הנבדקים ושימר את החוסן החיסוני של הנבדקים בהשוואה לפלסבו. במחקר קליני נוסף, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₂₂₂₎ שנערך בקרב 29 נבדקים, נמצא כי מתן תמצית AHCC במינון 3 גרם ליום למשך שבועיים החל מיום קבלת חיסון לשפעת העלה במובהק את אחוז תאי ה-T, תאי ה-T הציטוטוקסים ותאי ה-NK מסוג CD56+ בתגובה לחיסון, בעיקר אצל נבדקים בני שישים ומעלה. במחקר קליני₍₂₂₃₎ שנערך בקרב 52 נבדקים בריאים, צריכה של 5 או 10 גרם שיטאקי מדי יום בתזונה במשך ארבעה שבועות הגבירה במובהק את פעילות תאי הדם הלבנים (שגשוג תאי T מסוג γδ הנמצאים בין היתר בתאי אפיתל הריאה ותאי NK-T בעלי פעילות אנטי נגיפית ציטוטוקסית, p<0.0001) שיפרה את חיסוניות המעי (הפרשת אימונוגלובולין A) והפחיתה רמות דלקת (ירידה ברמות CRP בסרום, והפחתת פעילות דלקתית של מקרופג'ים). בקרב עכברים ובמעבדה₍₂₂₄₎ מיצוי תפטיר הפטרייה הדגים עיכוב גידול וירוס השְפעת על ידי מניעת כניסתו לתאי הגוף המארח בשלבים מוקדמים של ההדבקות, וכן העלאת הביטוי הגנטי של אינטרפרון בטא בנאדיות הריאה ושיפור שרידות העכברים. במעבדה₍₂₂₅₎, תוך שימוש במודלים המדמים פגיעה ריאתית עקב סערת ציטוקינים בשל פעילות חיסונית מוגברת של מקרופג'ים, אלפא ובטא גלוקנים שמוצו מפטריית שיטאקי הדגימו פעילות מווסתת חיסון, הפחתת ייצור ציטוקינים דלקתיים על ידי עיכוב מסלול השעתוק של NFkB בתאי אפיתל נאדיות ריאה אנושיים וויסות ייצור ציטוקינים דלקתיים (TNF-α, IL-8, IL-2, IL-6, IL-22) וכן TGF-β ו-IL-10 בתאים מקרופג'ים מופעלים, וכן הפחתת עקה חמצונית ואפופטוזיס. כמו כן, צמח זה משמש כחלק מהפרוטוקל הטיפול הסיני לטיפול אינטגרטיבי בקורונה, להרחבה ראו כאן.

 

• שוּש קירח (Glycyrrhiza glabra) - מספר מחקרי מעבדה_(226-232)מצביעים על פעילות אנטי נגיפית אפשרית של שוש קירח והרכיב הפעיל גליצריזין כנגד נגיפים שונים וביניהם נגיפים ממשפחת ה-SARS. מחקר יחיד₍₂₃₃₎ שנערך בקרב עכברים מלמד על הגנה על הריאות מפני עומס נגיפי ומפני תגובה דלקתית והפחתת תמותה כתוצאה מהדבקה בשפעת החזירים (H3H2). בנוסף, מספר מחקרי בעלי חיים מעידים על פעילות נוגדת שיעול של שוש קירח ורכיביו_(234-236). עם זאת, אין עדויות קליניות ליעילות הצמח במניעה ובטיפול במחלות נשימתיות אקוטיות ובמחלת הקורונה הנוכחית. סקירה שיטתית₍₂₃₇₎ אשר כללה חמישה מחקרי עוקבה רטרוספקטיביים, בחנה את יעילות ובטיחות השימוש בתכשירי גליצריזין בטיפול ב-SARS ו-MERS. נמצא שתסמינים קליניים של שיעול יבש, מצוקה נשימתית וקוצר נשימה השתפרו בתוך זמן קצר, ורמות מוגבהות של האנזים הכבדי aminotransferase פחתו בעקבות הטיפול באמצעות גליצריזין. כמו כן, טיפול באמצעות גליצריזין הוביל להופעה מהירה יותר של נוגדנים ל-SARS-CoV (קיצור ממוצע של 2.9 ימים בהשוואה לביקורת). בהשוואה לטיפול תרופתי קונבנציונלי, הטיפול באמצעות גליצריזין קיצר את הזמן הממוצע משיא הפגיעות הריאתיות לפי ממצאי רנטגן ועד ל-50% שיפור בפגיעות אלה (קיצור ממוצע של 2.1 ימים). כמו כן, הטיפול באמצעות גליצריזין הפחית את המינון (הפחתה ממוצעת של 75.7 מ"ג/ליום) של ואת משך הטיפול בקורטיקוסטרואידים ללא תופעות לוואי משמעותיות. על סמך העדויות הללו לגבי ה-SARS וה-MERS, קובעים החוקרים כי גליצריזין עשוי להועיל בטיפול בזיהומי-SARS-CoV-2, בייחוד עם סיבוכים של פגיעה בכבד. מחקר ביואינפורמטי₍₂₃₈₎ בוחן את הבסיס הגנטי והמנגנונים המולקולריים התומכים בשילוב בין חומצה גליצריזית ובין ויטמין C כאמצעי לטיפול ב- COVID-19 הודות לפעילות אנטי ויראלית ספציפית לדרכי הנשימה התחתונות, פעילות מווסתת חיסון (השריית פעילות פגוציטית, הפעלה של תאי T), נוגדת חמצון, נוגדת דלקת, נוגדת שיעול, אנטי בקטריאלית, ונוגדת צימות טסיות. מחקרי הדמיה ממוחשבת _(239-241) מצביעים על פוטנציאל של גליצריזין בקישור לחלבוני מטרה של נגיף ה- SARS-CoV-2 ובקישור לקולטן ACE2 ומניעת חדירת הנגיף לתאים.
  מספר מחקרי עכברים _(242-243) מעידים על הפעילות האנטי דלקתית של גליצריצין ובהפחתת פגיעה ריאתית אקוטית.
  עם זאת נכון לזמן זה אין מידע אמפירי שתומך בשילוב. כמו כן, צמח זה משמש כחלק מהפרוטוקל הטיפול הסיני לטיפול אינטגרטיבי בקורונה, להרחבה ראו כאן.

 

• קוֹרדיספס (Cordyceps sinensis) - לאור תצפית באנשים הסובלים מלייפת ריאתית בשל זיהום נשימתי חריף (SARS) שחוו הטבה בעקבות נטילת קורדיספס, במחקר שנערך בקרב בחולדות ובמעבדה₍₂₄₄₎ מיצוי קורדיספס שניתן מניעתית (לפני השריית הלייפת) וטיפולית (14 יום לאחר השריית הלייפת) הפחית הסננה של תאי דלקת וייצור ציטוקינים דלקתיים, הפחית עקה חמצונית וצמצם משקעי פיברובלסטים וקולגן. סקירה₍₂₄₅₎ מדווחת כי לפי מחקרי בעלי חיים ומעבדה לקורדיספס פעילות מעוררת חיסון דרך הפעלה של מערכת החיסון המולדת והנרכשת (זרוע החיסון Th1): שיפור פעילות פאגוציטית של מקרופג'ים, תאי NK, תאים דנדריטים, תאי T, השריית אינטרפרון גמא וייצור ציטוקינים (IL-1β, IL, IL-2, IL-6, IL-10, TNFɑ), השריית ייצור נוגדני IgG ו-IgA. אולם, לקורדיספס גם פעילות מווסתת חיסונית עודפת דרך עיכוב NFkB. כמו כן, במספר מחקרים קליניים ופרה-קליניים קורדיספס הדגימה שיפור תפקוד ריאתי באסתמה_(246-247)ובמחלת ריאות חסימתית כרונית_(248-249) והגנה על הריאות מפני נזקי עישון_(250-251), על ידי פעילות נוגדת דלקת ומווסתת חיסון, עיכוב ייצור ציטוקינים ומניעה של חסימת דרכי האוויר.

 

• קערוּרית סינית (Scutellaria baicalensis) - במעבדה₍₂₂₆₎, הפלבונואיד Baicalin שמוצה מקערורית סינית הדגים עיכוב מובהק של נגיף ה-SARS. כמו כן, צמח זה משמש כחלק מהפרוטוקל הטיפול הסיני לטיפול אינטגרטיבי בקורונה, להרחבה ראו כאן.

 

• קִינמון (Cinnamomum zeylanicum) - סקירה₍₂₅₂₎ מצאה כי המנגנונים הביולוגיים בהם קינמון (Cinnamomum) עשוי להשפיע על תהליכי דלקת, ובכך להפחית עקה חמצונית ודלקת בקרב חולי קורונה. 

 

• קצַח (Nigella sativa) - במחקר אקראי מבוקר פתוח₍₂₅₃₎ שנערך בערב הסעודית, שמן קצח (®MARNYS) במינון 500 מ"ג פעמיים ביום בנטילה פומית למשך עשרה ימים הגביר את שיעור ההחלמה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת (62% לעומת 36%, p=0.001). בנוסף, משך הזמן להחלמה היה קצר באופן מובהק בקבוצת ההתערבות (10.7 לעומת 12.3 ימים, p=0.001). החוקרים מסכמים כי שימוש בשמן קצח היה יעיל לשיפור ההחלמה בקרב חולי קורונה עם תסמינים קלים, ויש לאשש את הממצאים במחקרים נוספים.

 

תוספי תזונה

שהראו יעילות: וִיטמין C | וִיטמין D | פרוֹביוטיקה | חומצה אלפא ליפוֹאית

שלא הראו יעילות או המידע לא מבוסס מספיק: כללי | שוּם | אוֹמגה 3 | נ-אצטִיל ציסטאין | קוורצטִין | קוֹ אנזים 10 | כוּרכום וכוּרכומין | מולטי ויטמין מינרל | אסתקסנטין

 

• ויטמין C – הממצאים אינם חד משמעיים. במחקר אקראי מבוקר₍₂₅₄₎ נבדק האם שימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה היה יעיל להפחתת חומרת או משך התסמינים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי, בקרב מטופלים עם זיהום SARS-CoV-2 (הגורם למחלת הקורונה). במחקר נכללו 214 מטופלים משני אזורים בארה"ב, אשר חולקו באופן אקראי לארבע קבוצות מחקר, שקיבלו במשך עשרה ימים 50 מ"ג אבץ גלוקונט, 8 גרם ויטמין C, שניהם יחד, או את הטיפול הסטנדרטי בלבד. מדד המטרה העיקרי היה מספר הימים הנדרש לירידה של 50% בחומרת התסמינים, כולל חום, שיעול, קוצר נשימה ועייפות. בנוסף הוערכו מספר הימים להקלה מלאה בתסמינים, אשפוז, תמותה, שימוש בתרופות והשפעות שליליות של ההתערבות. בהתייחס למדד המטרה העיקרי, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות והמחקר הופסק מוקדם מהמתוכנן. ירידה של 50% בתסמינים הושגה לאחר 6.7 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו את הטיפול הסטנדרטי בלבד, לעומת 5.5, 5.9 ו-5.5 ימים בקרב המשתתפים שקיבלו ויטמין C, אבץ, ושניהם, בהתאמה. כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הקבוצות במדדים הנוספים שנבדקו. החוקרים מסכמים כי לא נמצאה תמיכה לשימוש באבץ ו/או ויטמין C במינון גבוה בקרב חולי קורונה. מצד שני, מכתב מערכת₍₉₃₎ מציע את השימוש בויטמין C כטיפול אפשרי במצבים חמורים של מצוקה נשימתית חריפה. ויטמין C מגביר פעילות פגוציטית, מעודד הבשלה של תאי T לימפוציטים ומשרה ייצור של אינטרפרון_(80,97,255). כמו כן, לויטמין C פעילות נוגדת חמצון חשובה שעשויה להפחית נזקים פתוגניים ברקמת הריאות₍₁₀₆₎. חלק מהסקירות_{(102-104,256)} מדווחות כי יעילות ויטמין C בטיפול בהצטננות מוגבלת. נטילה של ויטמין C במינון של 1000 מ"ג ליום לפני הופעת תסמיני הצטננות עשויה להפחית את חומרת התסמינים ואת משכם_(104,257), אך קיימות עדויות סותרות בנוגע ליעילות תוספי ויטמין C לאחר הופעת התסמינים_(256,258). סקירה שיטתית₍₁₀₆₎ שבוצעה על 3 מחקרי מניעה ושני מחקרי טיפול (בנוסף לטיפול תרופתי) בדלקת ריאות באמצעות תיסוף בויטמין C, דיווחה על יעילות חלקית בעיקר במצבי מחסור תזונתי של הויטמין ובמצבי עקה של הגוף שבהם הדרישה לויטמין מוגברת, אך בשל הטרוגניות ואיכות מתודולוגית נמוכה של המחקרים לא ניתן לקבוע חד משמעית כי ויטמין C יעיל הן במניעה והן בטיפול בדלקת ריאות. סקירה עדכנית ₍₂₅₉₎מציגה עדויות בהתייחס לתפקיד של ויטמין C בזיהומים נשימתיים, כולל במחלת הקורונה (COVID-19). במסגרת הסקירה דנים החוקרים במנגנוני הפעולה של ויטמין C במחלות זיהומיות, כולל תמיכה בתגובת הסטרס, בתרומתו למניעה ולטיפול בהצטננות ובדלקת ריאות, ובתפקידו בטיפול באלח דם (ספסיס) ובמחלת הקורונה. מהעדויות הקליניות הקיימות עולה כי במצבי חסר: ויטמין C בנטילה פומית במינון 2-8 גרם/יום עשוי לתרום להפחתת ההתפתחות או המשך של זיהומים נשימתיים. ויטמין C בעירוי במינון 6-24 גרם/יום נמצא יעיל להפחתת תמותה, אשפוז, שהייה בטיפול נמרץ, משך הזמן תחת הנשמה מלאכותית וזיהומים נשימתיים חמורים. החוקרים מציינים, כי בהינתן פרופיל הבטיחות הגבוה, העלות הנמוכה והשכיחות הגבוהה של חסר ויטמין C במצבים של זיהומים נשימתיים, עשויה להיות תרומה משמעותית לבירור מצב ויטמין C בקרב המטופלים ומתן טיפול בהתאם לכך באמצעות עירוי למטופלים בטיפול נמרץ או באמצעות נטילה פומית למטופלים המאושפזים בבית החולים.

• ויטמין D - לפי דו"ח₍₁₀₇₎ של מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה (9.10.20) בימים אלו, מתנהלים מחקרים מבוקרים רבים במטרה לבחון את הטיפול באמצעות ויטמין D במחלת הקורונה (ראו כאן). אולם, עד כה לא פורסמו תוצאות נוספות בנושא. 

  עם זאת, סקירה₍₁₁₉₎ מציעה מודל דיפרנציאלי למעורבות ויטמין D בכל שלב של המחלה:
  שלב 1: חדירת הנגיף - ויטמין D עשוי לעורר תגובה חיסונית המולדת והנרכשת כנגד הדבקה בנגיף. רמות אופטימליות של הוויטמין עשויות לחזק את עמידות דרכי הנשימה כנגד זיהום בנגיף, אך גם להגביר את ביטוי האנזים ACE2 שבאמצעותם הנגיף נקשר לתאים.
  שלב 2: שכפול הנגיף - בשלבים הראשונים לאחר ההדבקה ויטמין D עשוי להגביר את מנגנוני ההגנה של התא ולפעול ישירות כנגד הנגיף ובכך להפחית את שכפולו.
  שלב 3: הגברת הפעילות החיסונית הספציפית (תאי T) והלא ספציפית (תאי NK) כנגד הנגיף עשויה לקבוע את חומרת המחלה. ויטמין D משפיע הן על מערכת החיסון המולדת והן על מערכת החיסון הנרכשת ועשוי להטות את הכף במאבק של הגוף כנגד הנגיף.
  שלב 4: פעילות חיסונית לא מבוקרת היא אחת הסיבות לתחלואה קשה ולתמותה מקורונה. ויטמין D בשלב זה עשוי לווסת את התגובה החיסונית, להעלות את ביטוי האנזים ACE2 (בשלב זה העלאת ביטוי האנזים מונעת פגיעה וכשל של איברים חיוניים), להפחית את יחס הנויטרופילים ללימפוציטים ולעכב את פעילות מקרופג'ים ומערכת המשלים.

 

• פרוביוטיקה - בית החולים Zhejiang סיכם את הנחיות הטיפול במשבר הקורונה הנוכחי₍₂₆₀₎: טיפול אינטגרטיבי מולטידיסיפלינרי לצד הטיפול הקונבנציונלי במסגרת הטיפול התומך מוצעת תמיכה תזונתית ומתן פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה, כדי לשמר את מאזן חיידקי המעיים ולהפחית את הסיכון לפתח זיהומים משניים. מחקר קליני בשלבי גיוס₍₂₆₁₎יבחן את יעילות השתלת חיידקי מעיים למניעת זיהומים בקטריאליים משניים בקרב חולי COVID19 הסובלים מדלקת ריאות, ובעיקר בקרב אלו הסובלים מחוסר איזון חיידקי (דיסביוזיס). זנים מסוימים עשויים לסייע במניעת תחלואה, אך העדויות לגבי יעילות אינן חד משמעיות₍₈₀₎, ככל הנראה בשל שונות גבוהה בהרכב חיידקי המעיים בין אדם לאדם. בקרב ילדים_(262-264), מבוגרים (לרבות ספורטאים)₍₂₆₅₎ וקשישים₍₂₆₆₎ הודגמה יעילות מסוימת של תוספי פרוביוטיקה ומזון מועשר בחיידקים פרוביוטיים במניעת הדבקה בזיהומי מערכת הנשימה ובקיצור משך התחלואה, אך לפי סקירה שיטתית₍₂₆₇₎ איכות המחקרים אינה גבוהה.

 

• חומצה אלפא ליפואית – סקירה₍₈₀₎ שבחנה מחקרים קליניים ופרה קליניים מצאה כי חומצה אלפא ליפואית הנה בעלת פעילות נוגדת חמצון חזקה בסביבה פנים וחוץ תאית ומסייעת בהפחתת עקה חמצונית_(268-269). עקה חמצונית ומחסור באנזים G6PD הנם גורם משמעותי בכושר ההדבקה של נגיף הקורונה, ותוספת של חומצה אלפא ליפואית הפחיתה את רגישותם של תאים נטולי האנזים (G6PD‐knockdown cells) לזיהומי קורונה₍₂₇₀₎. לפיכך טיפול באמצעות חומצה אלפא ליפואית עשוי לסייע במניעה ובטיפול במחלה ₍₈₀₎.

 

מידע לגבי צמחי מרפא ותוספי תזונה אחרים, לגביהם המידע פחות מבוסס או שאינו מצביע על יעילות:

 

• כללי - סקירות_(218,271) המתבססת בעיקר על מחקרים פרה-קליניים, סוקרת מזונות צמחיים פונקציונליים אשר עשויים לסייע במניעה ובטיפול בתחלואה קלה מקורונה, בהגנה על הריאות, בהורדת חום ובשמירה על הבריאות הכללית של הגוף, הודות לפעילות מווסתת חיסון (חיזוק ההגנה החיסונית המולדת והנרכשת כנגד פתוגנים ופעילות נוגדת דלקת), פעילות אנטי נגיפית, פעילות אנטי בקטריאלית, ופעילות נוגדת חמצון, ביניהם שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), שום (Allium sativum), בצל (Allium cepa), תה (Camellia sinensis), ג'ינג'ר (Zingiber officinale), כורכום (Curcuma longa), לבונה (Boswellia serrata), אנדרוגרפיס (Andrographis paniculata), ג'ינסנג סיבירי (Eleutherococcus senticosus), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), רודיולה (Rhodiola rosea), שכיזנדרה (Schisandra chinensis), ויתניה משכרת (Withania somnifera), פטריית ריישי (Ganoderma lucidum), גרניום (Pelargonium sidoides), רימון (Punica granatum), פלפל שחור (Piper nigrum) ופלפל ארוך (Piper longum), מנגו (Mangifera indica), פפאיה (Carica papaya), תות לבן (Morus alba), קצח (Nigella sativa), ברברית מצויה (Berberis vulgaris) ג'וג'י ברי (Lycium barbarum), תפוז מר (Citrus aurantium), שזיף אירופי (Prunus domestica), תאנה (Ficus carica), גויאבה (Psidium guajava), וסויה (Glycine max (L.) Merr). 

 

• שום (Allium sativum) - אין מספיק מחקרים קליניים המעידים על יעילות שום במניעה ובטיפול בשפעת והצטננות₍₂₇₂₎. מחקר קליני יחיד₍₂₇₃₎ לא מצא יתרון על פני פלסבו במניעת שפעת והצטננות בקרב נבדקים בריאים אך הדגים תועלת מסוימת בהפחתת התסמינים ובקיצור משך המחלה. לעומת זאת, במחקרים קליניים_(274-275), שנערכו בקרב נבדקים בריאים במשך חודשי החורף, צריכת תוסף שום מיושן היתה יעילה בהפחתת שיעור ההצטננויות, משך המחלה וחומרת התסמינים. בסקירה₍₂₇₆₎ מדווח כי יחסית למחקרים על הפעילות האנטי חיידקית של שום, מספר המחקרים על הפעילות האנטי נגיפית הוא מועט. עוד נאמר בסקירה₍₂₇₆₎ כי במעבדה מיצויים של שום הדגימו פעילות אנטי נגיפית כנגד וירוסים מחוללי שפעת, הצטננות ודלקת ריאות נגיפית. עם זאת, אין עדות לכך שאכילת שום או נטילת תוספי שום יעילה בטיפול או במניעה של מחלת הקורונה כפי שצוין באתר ארגון הבריאות העולמי₍₂₇₇₎.

 

• אומגה 3 – סקירה₍₈₀₎שבחנה מחקרים קליניים ופרה קליניים מצאה כי המתווך Protectin D1, הנגזר מאומגה 3, מעכב את שכפול נגיף השְפעת₍₂₇₈₎, וכי בקרב עכברים טיפול באמצעות protectin D1 בשילוב עם התרופה peramivir הפחית משמעותית תמותה משפעת₍₂₇₈₎. לפיכך, אומגה 3 והנגזרת האנטי נגיפית Protectin D1 עשויים להועיל בטיפול בנגיף הקורונה₍₈₀₎. יחד עם זאת, אין בעדויות הקיימות תמיכה מספקת לשימוש באומגה 3 על מנת להפחית הדבקה או לשמש כטיפול במחלת הקורונה.

 

• נ-אצטיל ציסטאין (NAC) - צורה סינתטית של חומצת האמינו ציסטאין. מעודדת ייצור גלוטטיון בגוף₍₂₇₉₎. סקירה₍₂₈₀₎ המבוססת על 11 מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים, מחקר קליני בלתי אקראי ומבוקר ודיווח מקרה יחיד שנערכו בקרב 1337 נבדקים, מדווחת כי נטילת תוסף NAC בעירוי או במשאף עשויה לשפר תוצאות של מצבים נשימתיים חריפים: תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) ופגיעה חריפה בריאות (ALI). לפי הסקירה המבוססת על מחקרים קליניים, מתן תוך ורידי או דרך משאף של NAC לחולים (אשר רובם אושפזו במחלקות טיפול נמרץ) שלקו בתסמונת ובפגיעה חריפה בריאות ונזקקו להנשמה לרוב בטווח מינונים של 40-480 מ"ג/ק"ג ליום או 400 מ"ג בעירוי שלוש פעמים ביום למשך 3-28 ימים (ברוב המקרים 3 ימים), שיפר מדדי דלקת ועקה חמצונית, העלה את ריווי החמצן בדם, הפחית את הצורך בהנשמה או את משכה, שיפר את שיעורי ההחלמה ואת שיעור השיפור הקליני. עם זאת, לא ברורה השְפעת NAC על משך האשפוז, על מצב הריאות בבדיקות דימות (CT וקרני X), על שיעורי התמותה ועל שיעור הסיבוכים הריאתיים. מתן NAC בעירוי היה בטוח ותופעות הלוואי שדווחו היו קלות וחולפות. הסקירה מסכמת שלמרות שונות גבוהה בין המחקרים ובעיות מתודולוגיות שונות בתכנונם, ניתן להניח כי מתן NAC בעירוי או במשאף עשוי להיות יעיל בטיפול במקרים קשים של COVID-19, לא ברורה יעילות התוסף במתן פומי במניעת המחלה או במקרים של תחלואה קלה. במחקר קליני יחיד₍₂₈₁₎, נטילת תוסף NAC במינון 1200 מ"ג ליום במשך שישה חודשים במהלך עונת השְפעת, לא מנעה הדבקה בשפעת החזירים (A/H1N1 influenza virus), אך הפחיתה את מספר האפיזודות, את שיעור התסמינים, את חומרת המחלה ואת משכה, בייחוד בקרב חולים קשישים בסיכון גבוה. ישנן עדויות ראשוניות לכך ש-NAC עשוי לשפר מדדים המעידים על שיפור המחסום החיסוני בריריות דרכי הנשימה (mucosal immunity), אך אין הוכחה לכך שתיסוף ב-NAC משפר פעילות חיסונית במידה שמפחיתה או מונעת תחלואה₍₂₈₂₎, לרבות הדבקה בקורונה. כמו כן, NAC לא הוכח כיעיל בהפחתת ליחה במהלך הצטננות, ברונכיטיס או במחלת ריאות חסימתית כרונית_(283-285). בנוסף, נטילה ממושכת של NAC במינונים גבוהים נקשרה בהגברת סיכון לסרטן במחקרי בעלי חיים_(286-287).

 

• קוורצטין – סקירות_(288-289) מדווחות כי במחקרים קליניים_(290-291), נטילה של קוורצטין במינון 500-1000 מ"ג ליום במשך 12 שבועות לא השפיעה על הסיכון הכללי לפתח זיהומי מערכת נשימה עליונה, על משך המחלה ועוצמת התסמינים, ועל מדדי פעילות מערכת החיסון, למעט בקרב נבדקים בגיל מבוגר. עם זאת, ישנה תמיכה חלקית_(292-293) בנוגע להשְפעת קוורצטין על היארעות זיהומי מערכת הנשימה העליונה בקרב ספורטאים לאחר פעילות גופנית מאומצת. בעלי חיים שטופלו באמצעות קוורצטין הדגימו עמידות גבוהה יותר בפני נגיפי שפעת שונים לרבות שפעת החזירים, הפחתה של העומס הנגיפי והעקה החמצונית₍₂₉₄₎ הפחתה של דלקות הריאה ותגובתיות יתר של דרכי האוויר₍₂₉₅₎, הפחתה של זיהומים משניים, ושיעורי התחלואה והתמותה שלהם היו נמוכים במובהק בהשוואה לפלסבו. במחקרי בעלי חיים, מחקרי הדמיה₍₂₉₆₎ ובמעבדה_(297-299), קוורצטין ונגזרותיו הדגימו פעילות אנטי נגיפית ופוטנציאל הגנה נרחב על תאים מפני סוגים שונים של נגיפים וביניהם נגיף השְפעת, RSV ו-SARS-coV על ידי עיכוב כניסתם לתאים₍₂₉₇₎, עיכוב שכפולם_(298-299), והפחתת התנגודת של הנגיפים לטיפול אנטי נגיפי₍₃₀₀₎. קוורצטין הוא גם נוגד דלקת, נוגד חמצון ומעכב היסטמין ועשוי למתן דלקת כלל מערכתית ולשפר את התסמינים _(288,294). סקירה₍₃₀₁₎ המתבססת בעיקר על ממצאים פרה-קליניים מעלה את האפשרות של פעילות אנטי נגיפית, מווסתת חיסון ונוגדת דלקת סינרגית של קוורצטין בשילוב עם ויטמין C כאסטרטגיה למניעה ולטיפול מוקדם בזיהומי דרכי הנשימה בכלל ובחולי Covid-19 בפרט.

 

• Coenzyme Q10 - למבוגרים וילדים חולי שפעת עונתית חריפה ריכוז נמוך יותר של Q10 בסרום בהשוואה לנבדקים בריאים₍₃₀₂₎. ריכוז זה נמוך אף יותר בקרב חולים ב-(H1N1) שפעת החזירים₍₃₀₃₎. עם זאת, לא נמצא קשר מובהק בין ריכוז Q10 לבין חומרת המחלה₍₃₀₂₎, אך נמצא קשר מובהק בין ריכוז Q10 לבין חומרת מחלה ריאתית בקרב הסובלים מדלקת ריאות₍₃₀₃₎.

 

• כורכום וכורכומין - סקירות_(304-306) בוחנות את הממצאים התומכים בכורכומין כטיפול פוטנציאלי במחלת הקורונה, זאת בהנחה שנגיף הקורונה החדש פועל ומעורר תגובות חיסוניות בדומה לנגיפים קודמים, ובפרט נגיפים ממשפחת הקורונה: עיכוב הדבקה על ידי מניעת ההצמדות והחדירה של נגיפים לתאים (עיכוב פרוטאזות נגיפיות), נטרול מנגנוני ההגנה של נגיפים (אנקפסולציה), עיכוב שכפול נגיפים בין היתר על ידי השריית ייצור אינטרפרונים על ידי הגוף המארח. מנגנוני פעולה נוספים של כורכומין שעשויים לסייע בהפחתת תחלואה קשה מקורונה הם: פעילות נוגדת דלקת וויסות רמות ציטוקינים פרו-דלקתיים, הפחתת בצקת ולייפת ריאתית, הגנה קרדיווסקולרית, הגנה על הכליות, פעילות נוגדת חמצון והפחתת עקה חמצונית_(304,307). עם זאת, יש לציין כי רוב העדויות המחקריות לפעילות הרפואית של כורכומין שעשויה להיות רלוונטית למניעה ולטיפול במחלת הקורונה מגיעות ממחקרים פרה-קליניים, ומיעוטם עוסק בנגיף הקורונה הנוכחי. במחקרים פרה-קליניים _(308-310) המדמים סערת ציטוקינים ופגיעה ריאתית, כורכומין הדגים פעילות נוגדת דלקת, הפחתת שחרור ציטוקינים דלקתיים, הפחתת פגיעה ברקמה ושיפור שרידות. במחקרי הדמיה ממוחשבת _(311-312) נמצא כי לכורכומין זיקה גבוהה יותר לקולטני ACE2 ולפרוטאזות הנגיפיות₍₃₁₃₎ ולפיכך הוא עשוי לצמצם את הצמדות הנגיף לקולטן לצורך חדירתו לתאים ואת שכפולו. 

 

• תוסף מולטי ויטמין ומינרל - סקירה קצרה₍₃₁₄₎ שכללה שבעה מחקרים קליניים אקראיים ומבוקרים שנערכו בקרב 3644 נבדקים אשר רובם מעל גיל 50 וחלקם שוכני מוסדות קבעה כי נטילת תוסף מולטי-ויטמין ומינרל (המכיל לפחות חמישה ויטמינים ומינרלים) לבדו או בשילוב עם טיפול קונבנציונלי למשך שלושה חודשים עד שנתיים עשויה להיות בטוחה ויעילה בהקלת תסמינים מסוימים של זיהומי מערכת הנשימה (כאבי ראש, דלקת הלחמית ומגבלות פעילות לפי ממצאי מחקר יחיד) וכן עשויה לשפר את סטטוס המיקרונוטריאנטים (על פי ממצאי מחקר יחיד) ואת התפקוד החיסוני (על פי ממצאי מחקר יחיד) בהשוואה להעדר טיפול, פלסבו או הטיפול הקונבנציונלי לבדו. לא נמצאה הוכחה ליעילות תוסף מולטי-ויטמינים ומינרלים בהפחתת היארעות מחלות זיהומיות חריפות של דרכי הנשימה (ARTI), שיעורי התמותה, שיעורי האשפוז בבתי החולים ושיפור איכות החיים, וממצאי המחקרים היו חלוקים לגבי יעילות התוסף בהפחתת משך התסמינים, שימוש באנטיביוטיקה. רוב המחקרים דורגו כבעלי סיכון בינוני להטיה. נכון להיום אין הוכחה מספקת ליעילות נטילת תוסף מולטי-ויטמינים לטיפול ומניעה של Covid-19 ונחוצים מחקרים נוספים כדי לקבוע יעילות.

 

• אסתקסנטין - בסקירה₍₃₃₈₎מציגים החוקרים את הפוטנציאל של אסתקסנטין לצמצום הסיבוכים הקשורים בקורונה, בהתבסס על פעילותו נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת, והשְפעתו המגינה על פעילות התא.  

   

 

טיפול בתחלואה קשה

טיפול קונבנציונאלי | רפואה סינית | וִיטמין C בעירוי | ויטמין Calcifediol/25-hydroxyvitamin D) D)

 

טיפול קונבנציונאלי

נכון להיום, קיימים חיסונים של כמה חברות, ביניהן פייזר מודרנה אסטרה זניקה ועוד. עבור מי שלא התחסן, הטיפול היחיד כנגד המחלה הוא טיפול תומך (הורדת חום, תמיכה נשימתית, שיכוך כאבים, מניעת התייבשות). קיימים טיפולים ניסיוניים באמצעות אינטרפרון, נוגדנים או עירוי פלסמה מחולים שהחלימו מהמחלה, תאי גזע, sodium aescinate, תרופות נוגדות מלריה (Chloroquine/hydroxychloroquine)*, ניטריק אוקסיד ובאמצעות תרופות אנטי נגיפיות (Lopinavir/ritonavir, Ribavirin, Remdesivir**, Darunavir, Cobicista, Azvudine, Arbidol, Favipiravir, Triazavirin) להפחתת העומס הנגיפי, תרופות מווסתות חיסון (Tocilizumab, Fingolimod, Leflunomide), תרופות נוגדות אלרגיה (Tranilast), טיפול בסטרואידים (glucocorticoid, methylprednisolone) לשליטה ב"סערת הציטוקינים" בשלבים מתקדמים של המחלה ולמניעת פגיעה רקמתית נרחבת, טיפול באנטיביוטיקה (Carrimycin) והשתלת מיקרוביוטיקה למניעת זיהומים משניים. 
* מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) פרסם אזהרה₍₃₁₅₎ מפני שימוש נרחב בתרופות אלה מחשש שהן עלולות לגרום להפרעות בקצב הלב

** תרופה זו נבחרה לאחרונה כטיפול הבחירה בארה"ב לחולי Covid-19 קשים עם מעורבות ריאתית₍₃₁₆₎. זאת בעקבות מחקר קליני אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו רחב היקף ורב מרכזי₍₃₁₇₎ המתנהל בימים אלה ב-68 מרכזים רפואיים בארצות הברית ובמדינות באירופה ובאסיה (עד כה השתתפו 1063 נבדקים), אשר תוצאות הביניים שלו קבעו כי זמן ההחלמה של חולים שנטלו את התרופה היה מהיר יותר ב-31% בהשוואה לחולים שנטלו פלסבו (זמן חציוני 11 ימים לעומת 15 ימים, p<0.001). כמו כן, שיעורי התמותה היו נמוכים יותר במובהק בקרב נוטלי התרופה (8% לעומת 11.6%, p=0.059).
יש לציין כי מחקר קליני רב-מרכזי, אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו שנערך בסין₍₃₁₈₎ לא הדגים יעילות מובהקת של התרופה בהשוואה לפלסבו בהפחתת התמותה מהמחלה ובהאצת ההחלמה, אך מחקר זה הופסק באמצע בגלל קושי בגיוס נבדקים מתאימים.

 

רפואה סינית

על פי המסמך הרשמי של משרד הבריאות הסיני₍₁₉₎, פרוטוקול הטיפול הקונבנציונאלי כולל:

מנוחה במיטה, צריכה קלורית מספקת, שמירה על מאזן מים ואלקטרוליטים ועל יציבות הסביבה הפנימית, מעקב אחר סימנים חיוניים וריווי חמצן.

בהתאם למצב החולים בדיקות דם שוטפות: CRP, ביוכימיה (אנזימי כבד, אנזימי לב, תפקודי כליות וכו'), תפקודי קרישה, בדיקת גזים בדם העורקי, הדמיית חזה ומעקב ציטוקינים. 

במידת הצורך טיפול תומך בחמצן, טיפול תרופתי אנטי נגיפי (lopinavir/ritonavir, ribavirin, chloroquine phosphate, Arbidol ואלפא אינטרפרון) תוך שימת לב לתופעות לוואי ולקונטרה אינדיקציות והימנעות במידת האפשר מטיפול אנטיביוטי רחב היקף. 

במקרה של סערה ציטוקינית: טיפול אימונולוגי (Tocilizumab), טיפול בסטרואידים לטווח קצר (3-5 ימים).

 

לגבי רפואה סינית מסורתית, נעשה שימוש בפורמולות צמחי מרפא על פי אבחנה מבדלת של הסינדרומים רעילות סוגרת / חוסמת את הריאות, ותסמונת חום מתלקח ב-qifen ו-yingfen.

 

1. רעילות סוגרת / חוסמת את הריאות - Plague poison and lung-closing syndrome

ביטויים קליניים: חום,אודם, שיעול, ליחה צהבהבה או דם בליחה,צפצופים, קוצר נשימה, עייפות,יובש ודביקות, בחילה, אובדן תאבון, צואה לא טובה, והשתנה קצרה.

לשון אדומה, ציפוי שמנוני צהוב. דופק: חלקלק.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Ma Huang (Raw Ephedra sinica) 6g

Ku xing ren (Apricot seed) 9g

Shi Gao (Gypsum Fibrosum) 15g

Gan cao (Radix Glycyrrhiza glabra) 3g

Huo xiang (Agastaches Rugosus Herba - patchouli) 10g

Hou Po (Magnolia officinalis) 10g

Cang Zhu (Black Atractylodes) 15g

Cao guo (fruit) 10g

Zhi ban Xia (Pinellia) 9g

Fu Ling (Poria cocos) 15g

Da huang (Raw rhubarb, cooked in last 10 mins.) 5g

Huang Qi (Astragalus membranaceus) 10g

Ting li zi (Gardenia jasminoides) 10g

Chi Shao (Radix Paeonia Rubra) 10g

 

הוראות שימוש: מנה אחת או 2 מדי יום, מבושל במים של 100-200 מ"ל, יש לצרוך 2-4 פעמים.

 

2. תסמונת חום מתלקח ב-qifen ו-Syndrome of flaring heat in qifen and yingfen - yingfen

כאן מדובר בחום משמעותי, שהופך להיות פנימי וחמור. הלשון תהיה אדומה עם חיפוי צהוב,דופק מהיר וחזק. החום החמור משפיע על מעטפת הלב, פוגע ב shen ובתודעה, וגורם למחסור של נוזלים והזנה. (לקוח מהספר - Diagnostics of Traditional Chinese Medicine).

ביטויים קליניים: חום גבוה, צמא, קוצר נשימה, טשטוש ראייה ,פריחה מנומרת, הקאות דם, דימום או עוויתות בגפיים. 

לשון גיאוגרפית, אדומה ללא חיפוי, או עם חיפוי צהוב. דופק: שוקע דק, או צף.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Shi Gao (Gypsum Fibrosum) fried first 30-60g

Zhi mu (Rhizoma Anemarrhena) 30g

Sheng di (Rehmania glutinosa) 30-60g

Shui Niu Jiao (Buffalo horn) fried first 30g

Dan Shen (Radix Salvia miltiorrhiza) 30g

Xuan shen (Scrophularia ningpoensis) 30g

Lian Qiao (Fructus Forsythiae) 15g

Shaou Yao Tang (Paeonia) 15g

Huang Lian (Rhizoma Coptis chinensis) 6g

Dan Zhu (Herba Lophatheri) 12g

Zhi zi (Gardenia jasminoides) 15g

Gan cao (Radix Glycyrrhiza glabra) 6g

 

הוראות שימוש: ראשית יש ליצור מרתח מ-gypsum ו-buffalo horn ואז מרתח מכל השאר. מנה אחת תכיל 100-200 מ"ל, ויש לצרוך 2-4 פעמים ביום, דרך הפה או מהאף.
 

כמו כן, במצבים קשים עד קריטיים נעשה שימוש במספר סוגים של עירויים שונים:

• זריקת Xuebijing הכוללת את הצמחים: Flos Carthami, Radix Paeonia Rubra, Rhizome Ligusticum Wallichii, Radix Salvia miltiorrhiza, Radix Angelica sinensis - 20 מ"ל בתוך 250 מ"ל תמיסת נתרן כלוריד, פעמיים ביום.
• זריקת Xiyanping (חצי סינתטית) המכילה Andrographis paniculate ומשמשת בעיקר לדלקות בדרכי נשימה עליונות ובדלקת ריאות נגיפית – 100 מ"ג בתוך 250 מ"ל תמיסת נתרן כלוריד, פעמיים ביום.
• זריקת (Tanreqing (TRQ המופקת מחמישה צמחים סיניים מסורתיים radix scutellariae, forsythia suspense, flos lonicerae, bear gall powder, cornu gorais – 40 מ"ל בתוך 250 מ"ל תמיסת נתרן כלוריד, פעמיים ביום.
• זריקת (Xingnaojing (XNJ - עשויה מ- Gong Niu Huang תרופה סינית מסורתית קלאסית המשמשת לטיפול בשבץ מוחי בסין. כוללת Moschus (Moschus berezovskii; 7.5 g), Radix curcuma (Curcuma longa; 30 g), Borneolum (Blumea balsamifera DC; 1 g), and Fructus gardenia (Gardenia jasminoides J; 30 g) - 20 מ"ל בתוך 250 מ"ל תמיסת נתרן כלוריד), פעמיים ביום.

 

ויטָמין C בעירוי

סקירות_{(256,319-320)} מדווחות כי ישנן עדויות לכך שרמות הוויטמין C יורדות באופן דרמטי בקרב חולים קשים. למרות ש -0.1 גרם ליום של ויטמין C עשוי לשמור על רמה תקינה בפלסמה אצל אדם בריא, יש צורך במינונים גבוהים בהרבה (1 - 4 גרם ליום) בכדי להעלות את רמות הוויטמין C בפלסמה של חולים קשים לטווח התקין. מתן ויטמין C בעירוי במינונים גבוהים (1.5 גרם/ק"ג משקל גוף) הוא בטוח ונטול תופעות לוואי משמעותיות ועשוי להפחית את העקה החמצונית הנובעת מסערת הציטוקינים האופיינית לתחלואה הקשה, ואף לשפר את התפקוד הריאתי, להפחית את הצורך בהנשמה מלאכותית, לקצר את משך האשפוז ולהפחית את שיעור התמותה, אך נחוצים מחקרים נוספים כדי לאשש את הממצאים.
בסין נערך כעת מחקר קליני מבוקר פלסבו₍₃₂₁₎ לגבי יעילות ויטמין C הניתן בעירוי במינונים גבוהים בהשוואה למים סטריליים במניעת דלקת ריאות אצל חולי COVID-19, אך טרם נתקבלו תוצאות בנושא. קיים גם פרוטוקול₍₃₂₂₎ של מחקר קליני פרוספקטיבי רב-מרכזי, אקראי, ומבוקר פלסבו שצפוי להיערך בקרב 308 נבדקים מבוגרים החולים ב-COVID-19, מוגדרים כחולים בתחלואה קשה ומטופלים ביחידות לטיפול נמרץ. המחקר צפוי לבחון את היעילות והבטיחות של ויטמין C במינון גבוה מדולל במים סטריליים שינתן במתן תוך ורידי למשך שבעה ימים בהשוואה לפלסבו ובשילוב עם הטיפול הקונבנציונלי בדיכוי סערת ציטוקינים, בשיפור תפקודי הריאה ובהפחתת הסיכון לפתח תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS).

ויטמין C גם מומלץ כרגע על ידי מקורות רשמיים בסין כטיפול תומך במחלה₍₃₂₃₎. קיימים דיווחים כי גם בארה"ב החלו לתת עירויים של ויטמין C במינון 1500 מ"ג, 3-4 פעמים ביום לחולי קורונה קשים₍₃₂₄₎.

שני תיאורי מקרה_(325-326) דיווחו כי מתן ויטמין C במינון גבוה בעירוי היה יעיל כטיפול נלווה לטיפול הקונבנציונלי (חיבור למכשיר ECMO במקרה הראשון וטיפול בנוזלים, אנטיביוטיקה רחבת טווח ותמיכה נשימתית במקרה השני) בתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) על רקע זיהום נגיפי (שאינו קורונה) או חיידקי. עירוי ויטמין C סייע להחלמה וצמצם את הפגיעה הנלווית בריאות.

כמו כן, מטא-אנליזה₍₃₂₇₎ של 18 מחקרים מבוקרים מצאה כי נטילת ויטמין C במינון ממוצע של 2 גרם ליום, הפחיתה את השהות במחלקות טיפול נמרץ בכ-8% (p=0.003). ב-3 מחקרים בהם הנבדקים נזקקו להנשמה, משך ההנשמה ירד בכ-18% (p=0.001).

במטא אנליזה נוספת₍₃₂₈₎ של חמישה מחקרים (ארבעה קליניים מבוקרים ומחקר רטרוספקטיבי) שנערכו בקרב 142 חולים במצב קריטי נמצא שמתן ויטמין C בעירוי, במינונים של כ-25-66 מ"ג/ק"ג לשעה למשך 24-96 שעות, הניתן כטיפול בודד, נקשר בהפחתה מובהקת של הצורך בהנשמה מלאכותית (p=0.002) ומשך ההנשמה המלאכותית כשניתנה (p=0.03), אך לא השפיע על שיעור התמותה הכללי.
סקירה₍₃₂₉₎ מדווחת על מחקר קליני רב מרכזי, אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו₍₃₃₀₎ שנערך בקרב 167 נבדקים (גיל ממוצע 54.8, 62% מתוכם שהם 103 נבדקים השלימו את ההתערבות) אשר סבלו מאלח דם בעקבות תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (Acute respiratory distress syndrome). במחקר זה מתן עירוי של ויטמין C במינון 50 מ"ג/ק"ג בתוך דקסטרוז 5% מומס במים מדי שש שעות למשך 96 שעות לא היה יעיל יותר מפלסבו בהפחתת הכשל התפקודי של האיברים או בהפחתת הדלקת והפגיעה בכלי הדם (CRP, thrombomodulin), וכן לא השפיע על מספר ימי ההנשמה המלאכותית. עם זאת, שיעור התמותה במשך חודש פחת במובהק בעקבות מתן ויטמין C (שיעור תמותה של 46.3% בקבוצת הפלסבו לעומת 29.8% בקבוצת ההתערבות, p=0.03) וכן חלה הפחתה במספר ימי האשפוז במחלקה לטיפול נמרץ (10.7 ימים ללא טיפול נמרץ בקבוצת הויטמין לעומת 7.7 ימים בקבוצת הפלסבו, p=0.03) ובימי האשפוז (22.6 ימים ללא אשפוז בקבוצת הויטמין לעומת 15.5 ימים בקבוצת הפלסבו, p=0.04). 

 

וִיטמין Calcifediol/25-hydroxyvitamin D) D)

במחקר קליני פתוח אקראי₍₃₃₁₎, כפול סמיות ומבוקר שנערך בספרד בקרב 76 נבדקים המאושפזים בבתי החולים עם זיהום נשימתי חריף בעקבות הדבקות מוכחת ב-COVID-19 והסובלים מדלקת ריאות נגיפית מאובחנת בדרגת חומרה בינונית ומעלה (ציון גבוה מ-1 בסולם CURB65 severity scale המצריך אשפוז), מתן calcifediol (25-hydroxyvitamin D מטבוליט של ויטמין D לאחר ההידרוקסילציה בכבד) בנטילה פומית במינון 0.532 מ"ג ביומיים הראשונים לאשפוז ובמינון 0.266 מ"ג בימים 3-7 ולאחר מכן במתן שבועי עד השחרור או עם הכניסה לטיפול נמרץ בשילוב עם הטיפול הרפואי הסטנדרטי (שילוב של hydroxychloroquine במינון 400 מ"ג מדי 12 שעות ביום הראשון ובמינון 200 מ"ג מדי 12 שעות בחמשת הימים הבאים, azithromycin במינון 500 מ"ג במתן פומי למשך חמישה ימים) הפחית את שיעור הנבדקים שהזדקקו לאשפוז בטיפול נמרץ (נבדק יחיד המהווה 2% מהנבדקים שטופלו באמצעות הויטמין לעומת 13 נבדקים שהם 50% מהנבדקים שטופלו באמצעות הטיפול הסטנדרטי בלבד, p<0.001) ואת שיעורי התמותה (0 נבדקים בקבוצת הויטמין לעומת 2 נבדקים מבין 13 הנבדקים שטופלו בטיפול הסטנדרטי בלבד ואושפזו בטיפול נמרץ).

* הערת מערכת: המגבלות העיקריות של המחקר הם מדגם קטן, העדר בקרת פלסבו והעדר מידע לגבי רמות הבסיס של (25-hydroxyvitamin D (25[OH]D בסרום.

 

 

תוצאות קליניות מסין

מסיבת עיתונאים₍₃₃₂₎ רשמית של ממשלת סין (24.3.20) מסכמת את חלקה של הרפואה הסינית המסורתית במניעה ובטיפול ב-COVID-19:

*הערה: נכון לזמן זה לא הצלחנו להגיע למחקרים עצמם ואנו מסתמכים על הנתונים כפי שנמסרו על ידי ממשלת סין:

74,187 חולי קורונה המהווים 91.5% מהמקרים המאומתים שזוהו במדינה טופלו ברפואה סינית מסורתית, מתוכם 61,449 חולים ממחוז חוביי המהווים 90.6% מהמקרים המאומתים במחוז. תצפיות קליניות מלמדות ששיעור יעילות הטיפול של הרפואה הסינית המסורתית היה גבוה מ-90%. הרפואה הסינית המסורתית הדגימה יעילות בהקלת התסמינים, במניעת החמרה של מקרים קלים, בשיפור שיעורי ההחלמה ובהפחתת שיעורי התמותה, וכן בהאצת ההחלמה של המטופלים בשלבי השיקום.

 

הסינים מציינים שימוש ב-3 פורמולות עיקריות בטיפול:

 

הפורמולה Qingfeipaidu
לפי מחקר תצפיתי, מבין 1263 חולים (אשר טופלו ב-66 בתי חולים בעשרה מחוזות מחוץ לחוביי) אשר טופלו באמצעות הפורמולה Qingfeipaidu (פורמולה לטיהור הריאות), 1214 חולים המהווים 96.12% החלימו ושוחררו מבתי החולים. מבין 57 החולים הקשים אשר טופלו באמצעות הפורמולה בשילוב עם טיפול מערבי, 42 או 73.7% החלימו ושוחררו מבתי החולים ואיש מהם לא חווה החמרה במחלה. בקרב 53 מהחולים הללו (המהווים 93%) חל שיפור ניכר בתמונת הריאות בבדיקת ה-CT בעקבות נטילת הפורמולה למשך שישה ימים.
 

הפורמולה Xuanfeibaidu

מחקר מקרה בקרה שהשווה את התוצאה הקלינית של 70 חולים אשר נטלו את הפורמולה Xuanfeibaidu לעומת 50 חולים שלא נטלו את הפורמולה, מצא כי הפורמולה היתה יעילה במובהק בשליטה על הדלקת ובהעלאת ספירת הלימפוציטים. בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת שנטלה את הפורמולה שיעור התאוששות ספירת הלימפוציטים היה גבוה ב-17% ושיעור ההחלמה הקלינית היה גבוה ב-22%.
במחקר נוסף שנערך בבית החולים של אוניברסיטת הנאן בקרב 40 חולים בתחלואה קלה, לאחר נטילת הפורמולה Xuanfeibaidu למשך 9.66 ימים בממוצע בדיקות הנבדקים יצאו שליליות לנגיף ואיש מהם לא חווה החמרה במצבו. כמו כן, שיעור השיפור לפי אבחון CT עמד על 85%.
במחקר עוקבה שנערך בקרב 500 חולים קלים אשר טופלו באמצעות הפורמולה Xuanfeibaidu, חל שיפור מובהק בתסמינים: חום, שיעול ותשישות, וכן שיפור מובהק בתמונת ה-CT. כמו כן, איש מהנבדקים לא חווה החמרה במצבו למחלה קשה.

 

הפורמולה Huashibaidu
מחקרים תצפיתיים שנערכו בווהאן בחנו את השפעות הטיפוליות של הפורמולה Huashibaidu (בצורת גרנולות) בקרב חולים בדרגות תחלואה שונות. הפורמולה Huashibaidu שיפרה במובהק את מצב הריאות בבדיקות ה-CT ואת חומרת התסמינים הקליניים של 75 חולים קשים. משך היעלמות הנגיף מדגימות הנבדקים ומשך האשפוז התקצרו בשלושה ימים בממוצע. ממצאים אלה אוששו במחקר נוסף שנערך בקרב 124 חולים בתחלואה בינונית ובמחקר קליני אקראי ומבוקר שנערך בקרב 894 חולים במצב קל עד בינוני (452 מתוכם טופלו באמצעות רפואה סינית מסורתית). לא דווח על תופעות לוואי לא רצויות ולא נצפו חריגות בתפקודי הכבד והכליות בעקבות הטיפול. כמו כן, במחקר שנערך בקביות שהודבקו בקורונה, הפורמולה הפחיתה את העומס הנגיפי בריאות ב-30%.

 

תוצאות נוספות:

במחקר קליני אקראי ומבוקר שנערך בקרב 284 חולים מ-23 בתי חולים, מתן הפורמולה Lianhua Qingwen העלה את שיעור היעלמות התסמינים וקיצר את משך הופעתם בהשוואה לקבוצת ביקורת. בקרב 83.8% מהנבדקים בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור בבדיקות הדימות של הריאות ו-78.9% מהנבדקים בקבוצה זו החלימו מהמחלה (בהשוואה ל-64.1% ו-66.2% בהתאמה בקבוצת הביקורת). כמו כן, שיעור החולים הקלים שחוו החמרה היה נמוך ב-50% בהשוואה לקבוצת הביקורת. 

כמו כן, במחקר קליני אקראי מבוקר שנערך בקרב 102 חולים במצב קל עד בינוני בווהאן, טיפול באמצעות גרנולות של Jinhua Qinggan הפחית את שיעורי ההחמרה של המחלה ב-67% וקיצר ב-1.5 את ימי החום בהשוואה לקבוצת ביקורת. כמו כן, נצפה שיפור מובהק בתפקוד החיסוני כפי שבא לידי ביטוי במדדים החיסוניים בבדיקות הדם (ספירות הדם הלבנות, נויטרופילים ולימפוציטים).

 

נספח – מקורות נוספים לגבי שימוש ברפואה סינית

מקורות נוספים |  פירוט של מסמך בית החולים המחוזי בחוביי

 

מקורות נוספים

מלבד שני המאמרים שהוזכרו מעלה, המסמך הרשמי של משרד הבריאות הסיני₍₁₉₎ והמסמך של בית החולים המחוזי בחוביי₍₁₇₆₎, קיימים עוד מספר מאמרים הכוללים פירוט של טיפולים אפשריים:

סקירה₍₂₎ מסכמת את העדויות התצפיתיות לטיפול ברפואה סינית מסורתית בהתפרצות המחלה הנוכחית (3 מחקרי עוקבה רטרוספקטיבים, 5 סדרות מקרים, ו-2 דיווחי מקרה) ואת המידע שנצבר בהתפרצויות הקודמות של ה-SARS ושפעת החזירים (H1N1). לפי הסקירה, 85% ממקרי ה-COVID19 המאומתים בסין טופלו באמצעות רפואה סינית מסורתית (למעלה מ-67% בווהאן).

המסמך אף מפרט פרוטוקול טיפולי מסורתי על סמך 26 פרוטוקולים טיפוליים שפורסמו ברמה הלאומית, המחוזית והמקומית הסינית, לפי שלבי התקדמות המחלה ולפי הסינדרומים הסינים. אסטרטגיית הטיפול הכוללת התמקדה בטיפול בלחות, שחרור הריאות וסילוק גורמים פתוגניים.

לפי הסקירה, בשני מחקרי עוקבה רטרוספקטיבים שנערכו בקרב 174 נבדקים ובסדרת מקרים שנערכה בקרב 54 חולים מאומתים נמצא כי בעקבות טיפול באמצעות רפואה סינית מסורתית ותוך שימוש בפורמולה Lianhua qingwen המכילה 11 צמחים* (נצפה שיפור קליני במשך התחלואה והאשפוז בבתי החולים, הפחתה בתסמינים ומשכם (חום, שיעול, הפרשות, קוצר נשימה ועייפות) וכן עליה בשיעורי ההחלמה של חולים קשים יותר (עם דלקת ריאות ותסמונת נשימתית חריפה). כמו כן, נצפה שיפור סטטיסטי מובהק בסימנים הקליניים הבאים: ספירת נויטרופילים, CRP, קריאטין קינאז, LDH, אנזים הכבד AST, שתנן בדם, די-דימר (מקטע של חלבון פיברין המשמש סמן לאבחון פקקת). 

כמו כן, בשלוש סדרות מקרים של חולים מאושפזים דווח כי השימוש במרתח Qing-fei-pai-du** היה יעיל בקרב 90% מהמקרים ובקרב-60% מהחולים הודגם שיפור בתמונה הרדיולוגית. מתוך 351 מקרים מאומתים שטופלו באמצעות המרתח Qing-fei-pai-du הכולל 21 רכיבים צמחיים**, 51.8% ו-94.6% חוו ירידת חום בתוך יום ושישה ימים בהתאמה, ובסדרת מקרים שכללה 50 מקרים מאומתים, שימוש בגרנולות של Toujiequwen*** הוביל לירידת חום בכל הנבדקים, וכן לשיפור חלקי בתסמינים נוספים: שיעול (50%), כאב גרון (52.4%), תשישות (69.6%) בתוך שבוע. 

 

*הרכב הפורמולה Lianhua qingwen:

Radix Isatis (Banlangen), Fructus Forsythia (Lianqiao), Flos Lonicera Japonica (Jinyinhua), Rhizoma Dryopteridis Crassirhizomatis (Mianmaguanzhong), Herba Ephedra (Mahuang), Semen Armeniaca Amarum (Kuxingren), Herba Houttuynia (Yuxingcao), Herba Pogostemonis (Guanghuoxiang), Radix et Rhizoma Rhodiola Crenulata (Hongjingtian), Radix et Rhizoma Rhei (Dahuang) and Radix et Rhizoma Glycyrrhiza (Gancao), Gypsum Fibrosum (Shigao), menthol.

 

**הרכב המרתח Qing-fei-pai-du:

Ma Huang (Ephedra sinica stem) 9g, Zhi Gan Cao (Glycyrrhiza glabra preparata) 6g, Ku Xing Ren (Apricot seed) 9g, Shi Gao (Gypsum) 15-30g, Gui Zhi (Cassia twig) 9g, Ze Xie (Alisma orientale - Asian water plantain rhizome) 9g, Zhu Ling (Polyporus umbellatus sclerotium) 9g, Bai Zhu (Atractylodes macrocephala rhizome) 9g, Fu Ling (Poria cocos sclerotium) 15g, Chai Hu (Bupleurum chinense root) 16g, Huang Qin (Scutellaria baicalensis root) 6g, Jiang Ban Xia (Pinellia rhizome cured with ginger) 9g, Zi Wan (Tartarian aster root) 9g, Sheng Jiang (Fresh Zingiber officinalis rhizome) 9g, Kuan Dong Hua (Tusilago farfara - Coltsfoot flower bud) 9g, She Gan (Belamcanda rhizome) 9g, Xi Xin (Chinese wild ginger root & rhizome) 6g, Shan Yao (Chinese yam rhizome) 12g, Zhi Shi (Bitter orange immature fruit) 6g, Chen Pi (Tangerine dried rind) 6g, Huo Xiang (Chinese giant hyssop aerial part) 9g.

 

***הרכב הגרנולות Toujiequwen:

lian-qiao (Forsythia suspensa), sheng-ci-gu, jin-yin-hua (Lonicera Japonica), huang-qin (Scutellaria baicalensis), chai-hu (Bupleurum chinense), qing-hao (Artemisia Annua Herba), chan-tui (Periostracum Cicadae), qian-hu (Radix Peucedani), chuan-bei-mu (Fritillariae Cirrhosae), wu-mei, xuan-shen (Radix Scrophularia nodosae L.), tu-biechong (Eupolyphaga sinensis/Steleophaga), cang-zhu (Rhizoma Atractylodis), huang-qi (Astragalus membranaceus), tai-zi-shen (Radix Pseudostellaria heterophylla), fu-ling (Poria cocos).

 

מכתב מערכת₍₃₃₃₎ כולל סקירה מקוצרת בנוגע לחלקה של הרפואה הסינית המסורתית במניעה ובטיפול במשבר הקורונה הנוכחי בסין, כמו גם בהתפרצויות הקודמות של ה-SARS ב-2003, ומתייחס למסמך הכולל הנחיות אבחון וטיפול שנוסח במחוז חוביי₍₃₃₄₎.

ב-102 מקרים של תסמינים קלים שטופלו באמצעות הרפואה הסינית המסורתית, זמן היעלמות התסמינים הקליניים קוצר ביומיים, זמן החזרה לטווח הנורמה של טמפרטורת הגוף קוצר ב-1.7 יום, משך השהות הממוצע בבית החולים קוצר ב-2.2 ימים, שיעור השיפור בממצאי ה-CT הוגדל ב-22%, שיעור הריפוי הקליני עלה ב- 33%, ירידה של 27.4% בשיעור המקרים הבינוניים עד קשים ועלייה של 70% בלימפוציטים. 

בנוסף, בטיפול בחולים קשים באמצעות הרפואה הסינית המסורתית, משך השהות הממוצע בבית החולים וזמן הפיכת חומצת הגרעין לשלילית קוצר (מדד לנוכחות הנגיף בדגימות משטח אף-גרון של הנבדקים) ביותר מיומיים.

מרשמי פורמולות שנמצאו כיעילים₍₃₃₅₎ כוללים את המרתחים הבאים:

qing fei pai du (QPD), gancaoganjiang, sheganmahuang, qingfei touxie fuzheng

מרתח QPD הוגדר כמרשם בסיס בתכנית הטיפולית בנגיף הקורונה בסין.

מתוך 701 מקרים מאומתים אשר טופלו בעזרת המרתח, 130 נרפאו ושוחררו, תסמינים קליניים של 51 חולים נעלמו, שיפור בתסמינים הובחן ב-268 מקרים וב-212 מקרים היתה יציבות של התסמינים ללא החמרה.

המרתח כולל את הצמחים הבאים:

Ephedra sinica Herba, Glycyrrhiza glabra Radix et Rhizoma Praeprata cum Melle, Prunus armeniaca Semen, Gypsum Fibrosum, Cinnamomum Ramulus, Alisma orientale Rhizoma, Polyporus umbellatus sclerotium, Atractylodes macrocephala Rhizoma, Poria cocos sclerotium, Bupleurum chinense Radix, Scutellaria baicalensis Radix, Pinellia Rhizoma Praepratum cum Zingiber officinalis et Alumine, Zingiber officinais Rhizoma Recens, Asteris Radix et Rhizoma, Tusilago farfara Flos, Belamcanda Rhizoma, Asari Radix et Rhizoma, Dioscorea Rhizoma, Aurantii Fructus Immaturus, Citri reticulata Pericarpium, Pogostemonis Herba.

על פי המכתב₍₃₃₃₎, לפי הרפואה הסינית המסורתית איבר המטרה של COVID-19 הוא הריאות והאטיולוגיה של המחלה מוגדרת כ"מגפת לחות ורעילות" (damp and toxin plague). לפיכך הטיפול באמצעות המרתח QPD מתמקד בעיקר בעבודה על מרידיאן הריאות (16 צמחים במרתח משפיעים על הריאות), ובנוסף מכוון לסילוק לחות על ידי סיוע לתפקוד העלאה והורדה של הטחול והקיבה, והגנה על הלב, הכליות ואיברים נוספים. 

במושגים מערביים, חלק מהצמחים ב-QPD הם בעלי פוטנציאל לעיכוב שכפול הנגיף ולהפחתה של הדלקת הסוערת ("סערת ציטוקינים") המאפיינת את השלבים המתקדמים של המחלה.

 

מאמר₍₃₃₆₎שנכתב על ידי רופאה סינית שטיפלה ב-30 חולים מתאר בפרוטרוט את התסמינים ואת חיפויי הלשון של החולים (כולל תמונות לפני ואחרי) כמו גם צילומי CT ריאות. הרופאה טוענת כי מרבית המטופלים שלה לקו בליחת קור הפולשת לריאות. לטיפול היא השתמשה במספר פורמולות פטנט והיא אף מציינת את הצורך להשתמש באפדרה סינית (Ephedra sinica) בקרב רוב המטופלים.

פורמולות הפטנט בהן השתמשה הרופאה:

(Xiao Chai Hu Tang (Minor Bupleurum Decoction

(Chai Hu Gui Zhi Tang (Bupleurum and Cinnamon Twig Decoction

(Ma Huang Fu Zi Xi Xin Tang (Ephedra, Asarum, and Prepared Aconite Decoction

(Gua Lou Xie Bai Ban Xia Tang (Trichosanthes Fruit, Chinese Chive, and Pinellia Decoction

 

כמו כן, מחקר הדמיה₍₃₃₇₎ זיהה 26 צמחים סיניים בעלי פוטנציאל טיפולי כנגד נגיף הקורונה הנוכחי (anti-2019-nCoV), ביניהם: שוש קירח (Glycyrrhiza glabra), טוסילגו (Tusilago farfara flos), יערה יפנית (Lonicerae japonicae flos), צלע השור (Radix Bupleurum spp), קופטיס (Coptis chinensis), טיון השמש (Inula helenium flos), גינקו דו אונתי (Ginkgo biloba semen) ו-אנמרנה (Anemarrhena rhizome).

 

פירוט של מסמך בית החולים המחוזי בחוביי

תחלואה קלה | תחלואה קשה

 

תחלואה קלה

על פי המסמך של בית החולים₍₁₇₆₎, שלב התחלואה הקלה יכול לכלול אבחנה של סינדרומים שונים: רוח קרה שפוגעת בחיצון, לחות קרה בריאות, וחום ורעילות שתוקפים את הריאה.

 

1. רוח קרה שפוגעת בחיצון

ביטויים קליניים: הופעת חום (בעיקר חום בדרגה נמוכה), סלִידה מקור ופחד מפני הצטננות, צמרמורות, כאב ראש, גרון מדגדג, כאב בשרירי הגפיים, חוסר זיעה או הזעת לילה.

בדיקה: ריאות CT שלילית. הלשון חיוורת, הציפוי לבן ודק. דופק צף.

אסטרטגיית טיפול: גרוש רוח, שחרר את החוץ, ניקוי רעלים.

פורמולת פטנט: פורמולת (Ge Gen Tang (Kudzu Decoction או פורמולת Chai Ge Jie Ji Tang - מרתח בופלאורום וקודזו לשחרור שכבת השריר.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Ge Gen 葛根 (Radix Pueraria lobata) 15g

Ma Huang 麻黄 (Herba Ephedra sinica) 10g

Gui Zhi 桂枝 (Ramulus Cinnamomi) 6g

Bai Shao 白芍 (Radix Paeonia Alba) 15g

Sheng Jiang 生姜 (Rhizoma Zingiberis recens) 10g

Gan Cao 生甘草 (Radix et Rhizoma Glycyrrhiza glabra) 10g

Da Zao 大枣 (Fructus Jujuba) 10g

Jin Yin Hua 金银花 (Flos Lonicera japonica) 20g

 

*כאשר יש כאב ראש יש להוסיף Bai Zhi 白芷 (Radix Angelicae Dahuricae) 15g

*בגרון יבש ומעוקצץ יש להוסיף She Gan 射干 (Rhizoma Belamcandae) 15g

 

2. לחות קרה בריאות

ביטויים קליניים: סטייה לקור, חום או היעדר חום, שיעול יבש, גרון יבש, עייפות, חולשה, תחושת חזה, התערבות אפיגסטרית, בחילה, שלשול. לשון חיוורת, ציפוי שמנוני לבן, דופק חלקלק.

אסטרטגיית טיפול: גירש רוח, שחרר את החוץ; להפיג את לחות קרה.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Cang Zhu 蒼朮 (Rhizoma Atractylodis macrocephala) 15g

Chen Pi 陳皮 (Pericarpium Citri reticulata) 10g

Hou Po 厚樸 (Cortex Magnolia officinalis) 10g

Huo Xiang 藿香(Herba Pogostemonis seu Agastaches) 10g

Cao Guo 草果 (Fructus Tsaoko) 6g

Ma Huang 生麻黃 (Herba Ephedra sinica) 6g

Qiang Huo 羌活 (Rhizoma et Radix Notopterygii) 10g

Sheng Jiang 生薑 (Rhizoma Zingiberis recens) 10g

Bing Lang 檳榔 (Semen Areca) 10g

 

טיפול בדיקור סיני למקרים קלים ומתונים:

המטרה היא להפחית את חומרת התסמינים, לקצר את משך הזמן ולהקל על הנטל הרגשי.

נקודות: (Bilateral Hegu (LI 4), Taichong (LR 3), Zusanli (ST 36), Shenque (CV 8

גישה ותדירות:

- Moxa Hegu (LI 4) and Taichong (LR 3) bilaterally למשך 15 דקות.

- Moxa Zusanli (ST 36) bilaterally למשך 10 דקות.

- (Moxa Shenque (CV 8 עם קופסת מוקסה למשך 15 דק.

*פעמיים ביום; פעם בבוקר ופעם בערב.

 

3. חום ורעילות שתוקפים את הריאה

ביטויים קליניים: חום, סלידה מקור, כאב ויבש בגרון, שיעול יבש, מעט כיח, שרירים כואבים וכאבים בגפיים, חולשה וכאב ראש.

בדיקה: בדיקת CT מגלה כי בשתי הריאות יש תופעת "זכוכית חלב" (GGO). קצה הלשון והדפנות אדומים; ציפוי לשון לבן או צהוב דק. דופק צף ומהיר.

אסטרטגיית טיפול: גירוש רוח, שחרר את החוץ; חום ברור, ניקוי רעלים.

פורמולות פטנט:( Yin Qiao San (Honeysuckle and Forsythia Powder), Qing Wen Bai Du San (modified

פורמולת צמחי מרפא מומלצת:

Jin Yin Hua 金银花 (Flos Lonicera Japonica) 10g

Lian Qiao 连翘 (Fructus Forsythia) 10g

Jing Jie 荆芥 (Herba Schizonepeta) 10g

Niu Bang Zi 牛蒡子 (Fructus Arctium lappa) 10g

Bo He 薄荷 (Herba Mentha) 10g

Gan Cao 生甘草 (Radix et Rhizoma Glycyrrhiza glabra) 10g

Dan Zhu Ye 淡竹叶 (Herba Lophatheri) 10g

Lu Gen 芦根 (Rhizoma Phragmitis) 15g

Huang Lian 黄连 (Rhizoma Coptis chinensis) 6g

 

 

תחלואה קשה

על פי המסמך של בית החולים המחוזי בחוביי₍₁₇₆₎, גם לשלב הקשה של המחלה ישנן מספר אבחנות מבדלות שונות: תסמונת Shao Yang עם ליחה ולחות, לחות חמה שפוגעת בריאות, ורעילות חמורה בריאות.

 

1.תסמונת Shao Yang עם ליחה ולחות

ביטויים קליניים: חום, שבולט יותר בשעות אחר הצהריים, צמרמורות עם חום, שיעול, טעם מר בפה, יובש בפה, תחושת מחנק, היפוכונדריה,עצבנות, בחילה או הקאות, חוסר תיאבון, חולשה. בדומה לשלב ההתחלה של דלקת ריאות.

בדיקה: בדיקת CT מגלה שבשתי הריאות יש ראיות לתופעת "זכוכית חלב" (GGO). 

לשון אדומה מעט, עבה ושומנית, לבנה או צהובה דופק חלקלק, מהיר.

אסטרטגיית טיפול: הרמוניזציה של תסמונת שאויאנג, סילוק לחות חמה.

 

פורמולת צמחים מומלצת:

Chai Hu 柴胡 (Radix Bupleurium chinense) 24g

Huang Qin 黄芩 (Radix Scutellaria baicalensis) 9g

Sheng Jiang 生姜 (Rhizoma Zingiberis recens) 10g

Fa Ban Xia 法夏 (Rhizoma Pinellia) 12g

Ku Xing Ren 杏仁 (Semen Armeniaca amarum) 15g

Bai Dou Kou 白豆蔻 (Fructus Amomi rotundus) 10g

Yi Yi Ren 薏苡仁 (Semen coicis) 30g

Dan Zhu Ye 竹叶 (Herba lophatheri) 15g

Hua Shi 滑石 (Talcum) 15g

Tu Fu Ling 土茯苓 (Rhizoma Smilacis glabra) 30g

Gan Cao 生甘草 (Radix et Rhizoma Glycyrrhiza glabra) 10g

 

פורמולת פטנט:

Xiao Chai Hu Tang (Minor Bupleurum Decoction) with San Ren Tang (Three-Nut Decoction) or Gan Lu Xiao Du Dan (Sweet Dew Special Pill to Eliminate Toxins)

 

2. לחות חמה הפוגעת בריאות

ביטויים קליניים: חום בדרגה נמוכה או היעדר חום, שיעול יבש, מעט כיח, גרון יבש וכואב, עייפות, חולשה, תאבון ירוד, תחושת "קשיחות" בחזה, בחילה או הקאות, צואה דלילה.

בדיקה: בדיקת CT מגלה שבשתי הריאות יש ראיות לתופעת "זכוכית חלב" (GGO). 

לשון חיוורת או ורודה ונפוחה עם סימני שיניים. חיפוי לבן או לבן שמנוני. דופק רך או חלקלק.

אסטרטגיית טיפול: להיפטר מלחות, ניקוי רעלים; לפזר את הריאות ולגרש פתוגנים.

 

פורמולת צמחים מומלצת:

Ma Huang 麻黄 (Herba Ephedra sinica) 10g

Ku Xing Ren 杏仁 (Semen Armeniaca Amarum) 10g

Yi Yi Ren 薏苡仁 (Semen Coicis) 30g

Huang Lian 黄连 (Rhizoma Coptis chinensis) 6g

Fa Ban Xia 法夏 (Rhizoma Pinellia) 10g

Gua Lou Pi 瓜蒌皮 (Pericarpium Trichosanthis) 10g

Cao Guo 草果 (Fructus Tsaoko) 10g

Zhi Mu 知母 (Rhizoma Anemarrhena) 10g

Yu Xing Cao 鱼腥草 (Herba Houttuynia) 15g

Gan Cao 生甘草 (Radix et Rhizoma Glycyrrhizae) 10g

Bai Dou Kou 白豆蔻 (Fructus Amomi Rotundus) 9g

פורמולות פטנט: 

Ma Xing Yi Gan Tang (Ephedra, Apricot Kernel, Coicis, and Licorice Decoction), Xiao Xian Xiong Tang (Minor Sinking into the Chest Decoction) and Cao Guo Zhi Mu Tang (Tsaoko and Anemarrhena Decoction)

 

3. רעילות שמשפיעה על הריאות

ביטויים קליניים: שיעול, תחושת מחנק, תחושת מצוקה, מצוקה בחזה, אסטמה וצפצופים המחמירים במאמץ, נשימה מואצת, צמא, עצבנות, שתן צהוב אדמדם.

בדיקה: בדיקת CT מגלה שבשתי הריאות יש ראיות לתופעת "זכוכית חלב" (GGO).

נראה גם שינויים פיברוטיים של הריאה. 

לשון סגולה,חיפוי לשון יבש צהוב או ציפוי צהוב עבה ושמנוני, דופק מהיר וחלקלק.

אסטרטגיית טיפול: ניקוי רעלים, לעצור ציפצופים; הנעת דם וצ'י.

 

פורמולת צמחים מומלצת:

Shi Gao 石膏 (Gypsum Fibrosum) 30g

Zhi Mu 知母 (Rhizoma Anemarrhena) 10g

Shan Yao 山药 (Rhizoma Dioscorea) 15g

Xi Yang Shen 西洋参 (Radix Panax quinquefolius) 5g

Tu Fu Ling 土茯苓 (Rhizoma Smilacis Glabra) 30g

Tu Da Huang土大黄 (Radix Rumicis Obtusifolii) 10g

Tu Bei Mu 土贝母 (Rhizoma Bolbostemmatis) 10g

Tu Niu Xi 土牛膝 (Rhizoma Achyranthes Sylvestris) 10g

Su Mu 苏木 (Lignum Sappan) 10g

Tu Bie Chong 土鳖 (Eupolyphag seu Steleophag) 10g

Ju Luo 橘络 (Vascular Citri reticulatae) 15g

Lai Fu Zi 莱菔子 (Semen Raphani) 20g

Ting Li Zi 葶苈子(Semen Descurainiae seu Lepidii) 15g

Si Gua Luo 丝瓜络 (Retinervus Luffae Fructus) 30g

 

פורמולת פטנט: 

Bai Hu Jia Ren Shen Tang (White Tiger plus Ginseng Decoction) with Si Tu Tang (Four Wild Decoction)

 

 

תודות

בהכנת מסמך זה השתתפו גורמים רבים, גם חיצוניים לנטורופדיה.

ברצוננו להודות לרז שחם, חניתה יודובסקי, אביב מסינגר, פאן וגידי גור, ושגית זוהר.

 

מקורות:

 

1. Cascella M, Rajnik M, Cuomo A, et al. Features, Evaluation and Treatment Coronavirus (COVID-19). StatPearls March 8, 2020. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK554776/
2. Chan KW, Wong VT, Tang SCW. COVID-19: An Update on the Epidemiological, Clinical, Preventive and Therapeutic Evidence and Guidelines of Integrative Chinese-Western Medicine for the Management of 2019 Novel Coronavirus Disease. Am J Chin Med. 2020 Mar 13:1-26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32164424
3. Sun P, Lu X, Xu C, et al. Understanding of COVID-19 based on current evidence. J Med Virol. 2020 Feb 25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32096567
4. Tang X, Wu C, Li X, et al. On the origin and continuing evolution of SARS-CoV-2. National Science Review, March 2020, nwaa036. https://academic.oup.com/nsr/advance-article/doi/10.1093/nsr/nwaa036/5775463
5. The Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Found at: https://www.cdc.gov/coronavirus/types.html
6. National Institute of Allergy and Infectious Diseases. Found at: https://www.niaid.nih.gov/diseases-conditions/coronaviruses
7. The Centers for Disease Control and Prevention (CDC). https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/symptoms-testing/symptoms.html
8. Wadman M, Couzin-Frankel J, Kaiser J, Matacic C. How does coronavirus kill? Clinicians trace a ferocious rampage through the body, from brain to toes. Science Apr. 17, 2020. https://www.sciencemag.org/news/2020/04/how-does-coronavirus-kill-clinicians-trace-ferocious-rampage-through-body-brain-toes
9. Lai CC, Shih TP, Ko WC, Tang HJ, Hsueh PR. Severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 (SARS-CoV-2) and coronavirus disease-2019 (COVID-19): The epidemic and the challenges. Int J Antimicrob Agents. 2020 Mar;55(3):105924. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32081636
10. Inciardi RM, Lupi L, Zaccone G, et al. Cardiac Involvement in a Patient With Coronavirus Disease 2019 (COVID-19). JAMA Cardiol. 2020 Mar 27. https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2763843
11. Guo T, Fan Y, Chen M, et al. Cardiovascular Implications of Fatal Outcomes of Patients With Coronavirus Disease 2019 (COVID-19). AMA Cardiol. Published online March 27, 2020. https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2763845
12. Madjid M, Safavi-Naeini P, Solomon SD, et al. Potential Effects of Coronaviruses on the Cardiovascular System, A Review. JAMA Cardiol. Published online March 27, 2020. https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2763846
13. Damian McNamara. COVID-19 Linked to Large Vessel Stroke in Young Adults - Medscape - Apr 24, 2020. https://www.medscape.com/viewarticle/929345
14. Carvalho A, Alqusairi R, Adams A, et al. SARS-CoV-2 Gastrointestinal Infection Causing Hemorrhagic Colitis: Implications for Detection and Transmission of COVID-19 Disease. https://journals.lww.com/ajg/Documents/COVID19_Carvalho_et_al_AJG_Preproof.pdf
15. Moriguchi T, Harii N, Goto J, et al. A first case of meningitis/encephalitis associated with SARS-Coronavirus-2. Int J Infect Dis. 2020 Apr 3;94:55-58. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32251791
16. Zhang C, Shi L, Wang FS. Liver injury in COVID-19: management and challenges. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2020 May;5(5):428-430. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32145190
17. Fan Z, Chen L, Li J, et al. Clinical Features of COVID-19-Related Liver Damage. Clin Gastroenterol Hepatol. 2020 Apr 10. pii: S1542-3565(20)30482-1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32283325
18. Israel ministry of health. Found at: https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Documents/FAQ_public.pdf
19. Diagnosis and Treatment Protocol for Novel Coronavirus Pneumonia (Trial Version 7) (Released by National Health Commission & State Administration of Traditional Chinese Medicine on March 3, 2020). http://www.kankyokansen.org/uploads/uploads/files/jsipc/protocol_V7.pdf
20. Han R, Huang L, Jiang H, et al. Early Clinical and CT Manifestations of Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Pneumonia. AJR Am J Roentgenol. 2020 Mar 17:1-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32181672
21. Zhao X, Zhang B, Li P, et al. Incidence, clinical characteristics and prognostic factor of patients with COVID-19: a systematic review and meta-analysis. medRxiv, 2020. https://www.medrxiv.org/content/medrxiv/early/2020/03/20/2020.03.17.20037572.full.pdf
22. Prompetchara E, Ketloy C, Palaga T. Immune responses in COVID-19 and potential vaccines: Lessons learned from SARS and MERS epidemic. Asian Pac J Allergy Immunol. 2020 Mar;38(1):1-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32105090
23. Israel corona-national-information-and-knowledge-center. Updated report No. 156. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/research-report-n156-persistent-symptoms/he/research-report_research-report-n156-persistent-symptoms.pdf
24. Boscolo-Rizzo P, Borsetto D, Fabbris C, et al. Evolution of Altered Sense of Smell or Taste in Patients With Mildly Symptomatic COVID-19. JAMA Otolaryngol Head Neck Surg. 2020. https://jamanetwork.com/journals/jamaotolaryngology/article-abstract/2767781
25. Ling Mao, Huijuan Jin, Mengdie Wang, et al. Neurologic Manifestations of Hospitalized Patients With Coronavirus Disease 2019 in Wuhan, China. JAMA Neurol. 2020 Apr 10;77(6):1-9. https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/2764549
26. Parshley l. The emerging long-term complications of Covid-19, explained. Vox.com Updated Jun 12, 2020, 3:31pm EDT. https://www.vox.com/2020/5/8/21251899/coronavirus-long-term-effects-symptoms
27. Belluck P. Here’s What Recovery From Covid-19 Looks Like for Many Survivors. New York Times, July 1, 2020. https://www.nytimes.com/2020/07/01/health/coronavirus-recovery-survivors.html
28. Israel corona-national-information-and-knowledge-center. Updated report No. 90. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/report-n90-covid-19-associated-pims/he/research-report_report-n90-covid-19-associated-pims.pdf
29. Carfì A, et al. Persistent Symptoms in Patients After Acute COVID-19. JAMA. 2020. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2768351
30. ESC Guidance for the Diagnosis and Management of CV Disease during the COVID-19 Pandemic. Last updated on 10 June 2020. https://www.escardio.org/Education/COVID-19-and-Cardiology/ESC-COVID-19-Guidance#p07
31. Kunutsor SK, Laukkanen JA. Hepatic manifestations and complications of COVID-19: A systematic review and meta-analysis. J Infect. 2020 Jun 21;S0163-4453(20)30425-4. https://www.journalofinfection.com/article/S0163-4453(20)30425-4/pdf
32. Corona G, E. Baldi E, Isidori AM. SARS-CoV-2 infection, male fertility and sperm cryopreservation: a position statement of the Italian Society of Andrology and Sexual Medicine (SIAMS) (Società Italiana di Andrologia e Medicina della Sessualità). J Endocrinol Invest. 2020 May 27 : 1–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7252417/
33. Zubair AS, McAlpine LS, Gardin T. Neuropathogenesis and Neurologic Manifestations of the Coronaviruses in the Age of Coronavirus Disease 2019: A Review. JAMA Neur 2020 May 29. https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/2766766
34. Ronco C, et al. Management of acute kidney injury in patients with COVID-19. Lancet Respir Med. 2020. https://www.thelancet.com/journals/lanres/article/PIIS2213-2600(20)30229-0/fulltext
35. Merkler AE, Parikh NS, Mir S, et al. Risk of Ischemic Stroke in Patients With Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) vs Patients With Influenza. JAMA Neurol. 2020 Jul 2;e202730. https://jamanetwork.com/journals/jamaneurology/fullarticle/2768098
36. Sokolovsky S, Soni P, Hoffman T, et al. COVID-19 associated Kawasaki-like multisystem inflammatory disease in an adult. Am J Emerg Med. 2020 Jun 25;S0735-6757(20)30542-8. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0735675720305428
37. Imogen Jones I, Bell LCK, Manson JJ, Last A. An adult presentation consistent with PIMS-TS. Lancet Rheumatol July 10, 2020. https://www.thelancet.com/action/showPdf?pii=S2665-9913%2820%2930234-4
38. Carfì A, et al. Persistent Symptoms in Patients After Acute COVID-19. JAMA. 2020. https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/2768351
39. Grillet F, Behr J, Calame P, et al. Acute Pulmonary Embolism Associated with COVID-19 Pneumonia Detected by Pulmonary CT Angiography. Radiology. 2020 Apr 23;201544. https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiol.2020201544
40. Leonard-Lorant I, Delabranche X, Severac F, et al. Acute Pulmonary Embolism in COVID-19 Patients on CT Angiography and Relationship to D-Dimer Levels. Radiology. 2020 Apr 23;201561. https://pubs.rsna.org/doi/10.1148/radiol.2020201561
41. Liu D, Zhang W, Pan F, et al. The pulmonary sequalae in discharged patients with COVID-19: a short-term observational study. Respir Res. 2020 May 24;21(1):125. https://respiratory-research.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12931-020-01385-1
42. Gupta A, Madhavan MV, Sehgal K, et al. Extrapulmonary manifestations of COVID-19. Nat Med. 2020 Jul;26(7):1017-1032. https://www.nature.com/articles/s41591-020-0968-3
43. Parshley l. The emerging long-term complications of Covid-19, explained. Vox.com Updated Jun 12, 2020, 3:31pm EDT. https://www.vox.com/2020/5/8/21251899/coronavirus-long-term-effects-symptoms
44. National Research Council. 2020. Rapid Expert Consultation on the Possibility of Bioaerosol Spread of SARS-CoV-2 for the COVID-19 Pandemic (April 1, 2020). Washington, DC: The National Academies Press. https://www.nap.edu/catalog/25769/rapid-expert-consultation-on-the-possibility-of-bioaerosol-spread-of-sars-cov-2-for-the-covid-19-pandemic-april-1-2020
45. Chen C, Gao G, Xu Y, et al. SARS-CoV-2-Positive Sputum and Feces After Conversion of Pharyngeal Samples in Patients With COVID-19. Ann Intern Med. 2020 Mar 30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32227141
46. World Health Organization. Q&A on coronaviruses (COVID-19). March 9, 2020. https://www.who.int/news-room/q-a-detail/q-a-coronaviruses
47. European Centre for Disease Prevention and Control (ECDC). Found at: https://www.ecdc.europa.eu/en/2019-ncov-background-disease
48. van Doremalen N, et al. Aerosol and surface stability of HCoV-19 (SARS-CoV-2) compared to SARS-CoV-1. The New England Journal of Medicine. https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/nejmc2004973
49. Chin AWH, Chu JTS, Perera MRA et al. Stability of SARS-CoV-2 in different environmental conditions. School of Public Health, LKS Faculty of Medicine, The University of Hong Kong, Hong Kong Special Administrative Region, China. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.03.15.20036673v2.full.pdf
50. Rasmussen SA, Jamieson DJ. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) and Pregnancy: Responding to a Rapidly Evolving Situation. Obstet Gynecol. 2020 Mar 19. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7093856/pdf/main.pdf
51. Dashraath P, Jing Lin Jeslyn W, Mei Xian Karen L, et al. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) Pandemic and Pregnancy. Am J Obstet Gynecol. 2020 Mar 23. https://www.unboundmedicine.com/medline/citation/32217113/Coronavirus_Disease_2019_(COVID-19)_Pandemic_and_Pregnancy.
52. Prather AA, Janicki-Deverts D, Hall MH, Cohen S. Behaviorally Assessed Sleep and Susceptibility to the Common Cold. Sleep. 2015 Sep 1;38(9):1353-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26118561
53. Patel SR, Malhotra A, Gao X, et al. A prospective study of sleep duration and pneumonia risk in women. Sleep. 2012 Jan 1;35(1):97-101. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22215923
54. Cohen S, Tyrrell DA, Smith AP. Psychological stress and susceptibility to the common cold. N Engl J Med. 1991 Aug 29;325(9):606-12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1713648
55. Song H, Fall K, Fang F, et al. Stress related disorders and subsequent risk of life threatening infections: population based sibling controlled cohort study. BMJ. 2019 Oct 23;367:l5784. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31645334
56. Myles IA. Fast food fever: reviewing the impacts of the Western diet on immunity. Nutr J. 2014 Jun 17;13:61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24939238
57. Nieman DC, Wentz LM. The compelling link between physical activity and the body's defense system. Journal of Sport and Health Science, 2019, 8(3): 201-217. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2095254618301005
58. Israel Health Ministry. Healthy nutrition during the corona outbreak. https://govextra.gov.il/ministry-of-health/corona/corona-virus/healthy-routine/healthy-routine-nutrition/
59. Luo H, Tang QL, Shang YX, et al. Can Chinese Medicine Be Used for Prevention of Corona Virus Disease 2019 (COVID-19)? A Review of Historical Classics, Research Evidence and Current Prevention Programs. Chin J Integr Med. 2020 Feb 17. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32065348
60. Zhang P, Liu X, Liu H, et al. Astragalus polysaccharides inhibit avian infectious bronchitis virus infection by regulating viral replication. Microb Pathog. 2018 Jan;114:124-128. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29170045
61. Zhang P, Wang J, Wang W, et al. Astragalus polysaccharides enhance the immune response to avian infectious bronchitis virus vaccination in chickens. Microb Pathog. 2017 Oct;111:81-85. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28826771
62. Li X, Qu L, Dong Y, et al. A review of recent research progress on the astragalus genus. Molecules. 2014 Nov 17;19(11):18850-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25407722
63. Su G, Chen X, Liu Z, et al. Oral Astragalus (Huang qi) for preventing frequent episodes of acute respiratory tract infection in children. Cochrane Database Syst Rev. 2016 Dec 1;12:CD011958. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27905672
64. Zou C, Su G, Wu Y, Lu F, Mao W, Liu X. Astragalus in the prevention of upper respiratory tract infection in children with nephrotic syndrome: evidence-based clinical practice. Evid Based Complement Alternat Med. 2013;2013:352130. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23662131
65. Liang Y, Zhang Q, Zhang L, et al. Astragalus membranaceus Treatment Protects Raw264.7 Cells from Influenza Virus by Regulating G1 Phase and the TLR3-Mediated Signaling Pathway. Evid Based Complement Alternat Med. 2019 Dec 31;2019:2971604. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31975996
66. Enmozhi SK, Raja K, Sebastine I, Joseph J. Andrographolide As a Potential Inhibitor of SARS-CoV-2 Main Protease: An In Silico Approach. J Biomol Struct Dyn. 2020 Apr 24:1-10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32329419
67. Sornpet B, Potha T, Tragoolpua Y, Pringproa K. Antiviral activity of five Asian medicinal pant crude extracts against highly pathogenic H5N1 avian influenza virus. Asian Pac J Trop Med. 2017 Sep;10(9):871-876. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29080615
68. Seniya C, Shrivastava S, Singh SK, Khan GJ. Analyzing the interaction of a herbal compound Andrographolide from Andrographis paniculata as a folklore against swine flu (H1N1). Asian Pac J Trop Dis. 2014 Sep;4:S624-S630. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32289026
69. Cai W, Chen S, Li Y, et al. 14-Deoxy-11,12-didehydroandrographolide attenuates excessive inflammatory responses and protects mice lethally challenged with highly pathogenic A(H5N1) influenza viruses. Antiviral Res. 2016 Sep;133:95-105. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27476045
70. Hu XY, Wu RH, Logue M, et al. Andrographis paniculata (Chuān Xīn Lián) for symptomatic relief of acute respiratory tract infections in adults and children: A systematic review and meta-analysis. PLoS One. 2017 Aug 4;12(8):e0181780. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28783743.
71. Poolsup N, Suthisisang C, Prathanturarug S, et al. Andrographis paniculata in the symptomatic treatment of uncomplicated upper respiratory tract infection: systematic review of randomized controlled trials. J Clin Pharm Ther. 2004 Feb;29(1):37-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14748896
72. Kligler B, Ulbricht C, Basch E, et al. Andrographis paniculata for the treatment of upper respiratory infection: a systematic review by the natural standard research collaboration. Explore (NY). 2006 Jan;2(1):25-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16781605
73. Coon JT, Ernst E. Andrographis paniculata in the treatment of upper respiratory tract infections: a systematic review of safety and efficacy. Planta Med. 2004 Apr;70(4):293-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15095142
74. Cáceres DD, Hancke JL, Burgos RA, Wikman GK. Prevention of common colds with Andrographis paniculata dried extract. A Pilot double blind trial. Phytomedicine. 1997 Jun;4(2):101-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23195395
75. Wagner L, Cramer H, Klose P, et al. Herbal Medicine for Cough: a Systematic Review and Meta-Analysis. Forsch Komplementmed. 2015;22(6):359-68. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26840418
76. Puri A, Saxena R, Saxena RP, et al. Immunostimulant agents from Andrographis paniculata. J Nat Prod. 1993 Jul;56(7):995-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8377022
77. Chen JX, Xue HJ, Ye WC, et al. Activity of andrographolide and its derivatives against influenza virus in vivo and in vitro. Biol Pharm Bull. 2009 Aug;32(8):1385-91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19652378
78. Scaglione F, Cattaneo G, Alessandria M, Cogo R. Efficacy and safety of the standardised Ginseng extract G115 for potentiating vaccination against the influenza syndrome and protection against the common cold [corrected]. Drugs Exp Clin Res. 1996;22(2):65-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8879982
79. Lee CS, Lee JH, Oh M, et al. Preventive effect of Korean red ginseng for acute respiratory illness: a randomized and double-blind clinical trial. J Korean Med Sci. 2012 Dec;27(12):1472-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23255845
80. Zhang L, Liu Y. Potential interventions for novel coronavirus in China: A systematic review. J Med Virol. 2020 Feb 13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32052466
81. Ma X, Bi S, Wang Y, et al. Combined adjuvant effect of ginseng stem-leaf saponins and selenium on immune responses to a live bivalent vaccine of Newcastle disease virus and infectious bronchitis virus in chickens. Poult Sci. 2019 Sep 1;98(9):3548-3556. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31220864
82. Nahas R, Balla A. Complementary and alternative medicine for prevention and treatment of the common cold. Can Fam Physician. 2011 Jan;57(1):31-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21322286
83. Seida JK, Durec T, Kuhle S. North American (Panax quinquefolius) and Asian Ginseng (Panax ginseng) Preparations for Prevention of the Common Cold in Healthy Adults: A Systematic Review. Evid Based Complement Alternat Med. 2011;2011:282151. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19592479
84. McElhaney JE, Goel V, Toane B, et al. Efficacy of COLD-fX in the prevention of respiratory symptoms in community-dwelling adults: a randomized, double-blinded, placebo controlled trial. J Altern Complement Med. 2006 Mar;12(2):153-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16566675
85. Predy GN, Goel V, Lovlin R, et al. Efficacy of an extract of North American ginseng containing poly-furanosyl-pyranosyl-saccharides for preventing upper respiratory tract infections: a randomized controlled trial. CMAJ. 2005 Oct 25; 173(9): 1043–1048. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1266327/
86. High KP, Case D, Hurd D, et al. A randomized, controlled trial of Panax quinquefolius extract (CVT-E002) to reduce respiratory infection in patients with chronic lymphocytic leukemia. J Support Oncol. 2012 Sep-Oct;10(5):195-201. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22266154
87. Vohra S, Johnston BC, Laycock KL, et al. Safety and tolerability of North American ginseng extract in the treatment of pediatric upper respiratory tract infection: a phase II randomized, controlled trial of 2 dosing schedules. Pediatrics. 2008 Aug;122(2):e402-10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18676527
88. Semba RD. Vitamin A and immunity to viral, bacterial and protozoan infections. Proc Nutr Soc. 1999 Aug;58(3):719-27. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10604208
89. Villamor E, Mbise R, Spiegelman D, et al. Vitamin A supplements ameliorate the adverse effect of HIV-1, malaria, and diarrheal infections on child growth. Pediatrics. 2002 Jan;109(1):E6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11773574
90. Jee J, Hoet AE, Azevedo MP, et al. Effects of dietary vitamin A content on antibody responses of feedlot calves inoculated intramuscularly with an inactivated bovine coronavirus vaccine. Am J Vet Res. 2013 Oct;74(10):1353-62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24066921
91. Keil SD, Bowen R, Marschner S. Inactivation of Middle East respiratory syndrome coronavirus (MERS-CoV) in plasma products using a riboflavin-based and ultraviolet light-based photochemical treatment. Transfusion. 2016 Dec;56(12):2948-2952. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27805261
92. Jones HD, Yoo J, Crother TR, et al. Nicotinamide exacerbates hypoxemia in ventilator-induced lung injury independent of neutrophil infiltration. PLoS One. 2015 Apr 13;10(4):e0123460. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25875775
93. Hemilä H. Vitamin C and SARS coronavirus. J Antimicrob Chemother. 2003 Dec;52(6):1049-50. Epub 2003 Nov 12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14613951
94. Atherton, J. G., Kratzing, C. C. & Fisher, A. The effect of ascorbic acid on infection of chick-embryo ciliated tracheal organ cultures by coronavirus. Archives of Virology, 1978, 56, 195–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/205194
95. Davelaar, F. G. & Bos, J. Ascorbic acid and infectious bronchitis infections in broilers. Avian Pathology, 1992, 21, 581–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18670976
96. Leibovitz B, Siegel BV. Ascorbic acid and the immune response. Adv Exp Med Biol. 1981;135:1-25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7010958
97. Carr AC, Maggini S. Vitamin C and Immune Function. Nutrients. 2017 Nov 3;9(11). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29099763
98. Hemilä H. Vitamin C and infectious diseases. Nutrients. 2017 Apr; 9(4): 339. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28353648
99. Van Straten M, Josling P. Preventing the common cold with a vitamin C supplement: a double-blind,  placebo-controlled survey. Adv Ther. 2002 Jun;19(3):151–9.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12201356
100. Johnston CS, Barkyoumb GM, Schumacher SS. Vitamin C supplementation slightly improves physical activity levels and reduces cold incidence in men with marginal vitamin C status: a randomized controlled trial. Nutrients. 2014 Jul 9;6(7):2572–83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25010554
101. Sasazuki S, Sasaki S, Tsubono Y, Okubo S, Hayashi M, Tsugane S. Effect of vitamin C on common cold: randomized controlled trial. Eur J Clin Nutr. 2006 Jan;60(1):9–17. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16118650
102. Douglas RM, Chalker EB, Treacy B. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2000;(2):CD000980. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10796569
103. Hemilä H. Vitamin C intake and susceptibility to the common cold. Br J Nutr. 1997 Jan;77(1):59-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9059230.
104. Vorilhon P, Arpajou B, Vaillant Roussel H, et al. Efficacy of vitamin C for the prevention and treatment of upper respiratory tract infection. A meta-analysis in children. Eur J Clin Pharmacol. 2019 Mar;75(3):303-311. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30465062
105. Hemilä, H. & Douglas, R. M. Vitamin C and acute respiratory infections. International Journal of Tuberculosis and Lung Diseases, 1999 3, 756–61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10488881
106. Hemilä H, Louhiala P. Vitamin C may affect lung infections. J R Soc Med. 2007 Nov; 100(11): 495–498. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18048704
107. Israel corona-national-information-and-knowledge-center. Updated report No. 186. https://www.gov.il/BlobFolder/reports/research-report-n186-vitamin-d/he/research-report_research-report-n186-vitamin-d.pdf
108. Merzon E, Tworowski D, Gorohovski A, et al. Low plasma 25(OH) vitamin D level is associated with increased risk of COVID-19 infection: an Israeli population-based study. FEBS J. 2020 Jul 23:10.1111/febs.15495. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32700398/
109. Meltzer DO, Best TJ, Zhang H, Vokes T, Arora V, Solway J. Association of Vitamin D Status and Other Clinical Characteristics With COVID-19 Test Results. JAMA Netw Open. 2020 Sep 1;3(9):e2019722. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32880651/
110. Alipio M. Vitamin D Supplementation Could Possibly Improve Clinical Outcomes of Patients Infected with Coronavirus-2019 (COVID-2019). SSRN Electronic Journal, January 2020. https://www.researchgate.net/publication/340557232
111. De Smet D, De Smet K, Herroelen P, et al. Vitamin D deficiency as risk factor for severe COVID-19: a convergence of two pandemics. medRxiv, 05 May 2020. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.05.01.20079376v2
112. Faul JL, Kerley CP, Love B, et al. Vitamin D Deficiency and ARDS after SARS-CoV-2 Infection. Ir Med J. 2020 May 7;113(5):84. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32603575/
113. Carpagnano GE, Di Lecce V, Quaranta VN, et al. Vitamin D deficiency as a predictor of poor prognosis in patients with acute respiratory failure due to COVID-19. J Endocrinol Invest. 2020 Aug 9:1–7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32772324/
114. Ilie PC, Stefanescu S, Smith L. The role of vitamin D in the prevention of coronavirus disease 2019 infection and mortality. Aging Clin Exp Res. 2020;32(7):1195-1198. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7202265/
115. Radujkovic A, Hippchen T, Tiwari-Heckler S, et al. Vitamin D Deficiency and Outcome of COVID-19 Patients. Nutrients 2020, 12, 2757. https://www.mdpi.com/2072-6643/12/9/2757
116. D'Avolio A, Avataneo V, Manca A, et al. 25-Hydroxyvitamin D Concentrations Are Lower in Patients with Positive PCR for SARS-CoV-2. Nutrients. 2020 May 9;12(5):1359. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32397511/
117. Silverio R, Gonçalves DC, Andrade MF, Seelaender M. Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) and Nutritional Status: The Missing Link? Adv Nutr. 2020 Sep 25:nmaa125. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32975565/
118. Maghbooli Z, Sahraian MA, Ebrahimi M, et al. Vitamin D sufficiency, a serum 25-hydroxyvitamin D at least 30 ng/mL reduced risk for adverse clinical outcomes in patients with COVID-19 infection. PLoS One. 2020 Sep 25;15(9):e0239799. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32976513/
119. Teymoori-Rad M, Marashi SM. Vitamin D and Covid‐19: From potential therapeutic effects to unanswered questions. Reviews in medical virology, e2159, 28 August, 2020. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1002/rmv.2159
120. Israel A, Cicurel AA, Feldhamer I, et al. The link between vitamin D deficiency and Covid-19 in a large population. medRxiv 2020.09.04.20188268. https://www.medrxiv.org/content/10.1101/2020.09.04.20188268v1
121. Israel Health Ministry. Vitamin D and corona. https://govextra.gov.il/media/15886/nutdic-vitamind.pdf
122. Jolliffe, DA, Griffiths CJ, Martineau AR. Vitamin D in the prevention of acute respiratory infection: systematic review of clinical studies. J Steroid Biochem Mol Biol, 2013. 136: p. 321-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23220552
123. Kim HJ et al. Relationship between serum vitamin D concentrations and clinical outcome of community-acquired pneumonia. Int J Tuberc Lung Dis, 2015. 19(6): p. 729-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25946368
124. Mitchell F. Vitamin-D and COVID-19: do deficient risk a poorer outcome? Lancet Diabetes Endocrinol. 2020 Jul;8(7):570. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32445630/
125. Nurshad Ali. Role of vitamin D in preventing of COVID-19 infection, progression and severity. J Infect Public Health. 2020 Jun 20;S1876-0341(20)30531-1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32605780/
126. Zemb P, Bergman P, Carlos A. Camargo CA, et al. Vitamin D deficiency and the COVID-19 pandemic. J Glob Antimicrob Resist. 2020 Sep; 22: 133–134. Published online 2020 May 29. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32474141/
127. Bergman P. The link between Vitamin D and Covid-19: distinguishing facts from fiction. J Intern Med. 2020 Jul 11. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32652766/
128. Hastiea CE, Mackaya DF, Hoa F et al. Vitamin D concentrations and COVID-19 infection in UK Biobank. Diabetes Metab Syndr Volume 14, Issue 4, July–August 2020, Pages 561-565. https://www.researchgate.net/publication/341242389
129. Carter SJ, Baranauskas MN, Fly AD. Considerations for Obesity, Vitamin D, and Physical Activity Amid the COVID-19 Pandemic. Obesity (Silver Spring). 2020 Jul;28(7):1176-1177. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32299148/
130. Panfili FM, Roversi M, D'Argenio P, et al. Possible role of vitamin D in Covid-19 infection in pediatric population. J Endocrinol Invest. 2020 Jun 15;1-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32557271/
131. Jakovac H. COVID-19 and vitamin D-Is there a link and an opportunity for intervention? Am J Physiol Endocrinol Metab. 2020 May 1;318(5):E589. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32297519/
132. Raharusun P, Priambada S, Budiarti C, Agung E, Budi C. Patterns of COVID-19 Mortality and Vitamin D: An Indonesian Study. SSRN Electronic Journal. January 2020. https://www.researchgate.net/publication/341229994
133. Charan J, et al. Vitamin D for prevention of respiratory tract infections: A systematic review and meta-analysis. J Pharmacol Pharmacother, 2012. 3(4): p. 300-3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23326099
134. Hansdottir S, Monick MM, Hinde SL, et al. Respiratory epithelial cells convert inactive vitamin D to its active form: potential effects on host defense. J Immunol. 2008;181:7090–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18981129
135. Hansdottir S, Monick MM, Lovan N, et al. Vitamin D decreases respiratory syncytial virus induction of NF-kB chemokines and cytokines in airway epithelium while maintaining the antiviral state. J Immunol. 2010;184:965–74. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20008294
136. Hilger J, et al. A systematic review of vitamin D status in populations worldwide. Br J Nutr, 2014. 111(1): p. 23-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23930771
137. Holick MF. The vitamin D deficiency pandemic: Approaches for diagnosis, treatment and prevention. Rev Endocr Metab Disord, 2017. 18(2): p. 153-165. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28516265
138. Kühn J, Trotz P, Stangl GI. Prevalence of vitamin D insufficiency and evidence for disease prevention in the older population. Z Gerontol Geriatr, 2018. 51(5): p. 567-572. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29666919
139. Grant WB, Lahore H, McDonnell SL, et al. Evidence that Vitamin D Supplementation Could Reduce Risk of Influenza and COVID-19 Infections and Deaths. Nutrients. 2020 Apr 2;12(4):988. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32252338/
140. Urashima M, Mezawa H, Noya M, et al. Effects of vitamin D supplements on influenza A illness during the 2009 H1N1 pandemic: a randomized controlled trial. Food Funct. 2014 Sep;5(9):2365-70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25088394
141. Urashima M, Segawa T, Okazaki M, et al. Randomized trial of vitamin D supplementation to prevent seasonal influenza A in schoolchildren. Am J Clin Nutr. 2010 May;91(5):1255-60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20219962
142. Martineau AR, Jolliffe DA, Greenberg L, et al. Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory infections: individual participant data meta-analysis. Health Technol Assess. 2019 Jan;23(2):1-44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30675873
143. Aglipay M, Birken CS, Parkin PC, et al. Effect of High-Dose vs Standard-Dose Wintertime Vitamin D Supplementation on Viral Upper Respiratory Tract Infections in Young Healthy Children. JAMA. 2017 Jul 18;318(3):245-254. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28719693
144. Bradley R, Schloss J, Brown D, et al. The effects of Vitamin D on acute viral respiratory infections: a rapid review. Adv Integr Med. 2020 Aug 3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7397989/
145. Rafiq R, Thijs W, Prein R, et al. Associations of Serum 25(OH)D Concentrations with Lung Function, Airway Inflammation and Common Cold in the General Population. Nutrients. 2018 Jan 3;10(1). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29301349
146. Schwalfenberg GK. A review of the critical role of vitamin D in the functioning of the immune system and the clinical implications of vitamin D deficiency. Mol Nutr Food Res. 2011 Jan;55(1):96-108. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20824663
147. Telcian AG, Zdrenghea MT, Edwards MR, et al. Vitamin D increases the antiviral activity of bronchial epithelial cells in vitro. Antiviral Res. 2017 Jan;137:93-101. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27838350
148. Beck MA, Kolbeck PC, Rohr LH, et al. Vitamin E deficiency intensifies the myocardial injury of coxsackievirus B3 infection of mice. J Nutr. 1994;124:345‐358. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8120653
149. Beck MA. Increased virulence of coxsackievirus B3 in mice due to Vitamin E or selenium deficiency. J Nutr. 1997;127:966S‐970S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8120653
150. Nonnecke BJ, McGill JL, Ridpath JF, et al. Acute phase response elicited by experimental bovine diarrhea virus (BVDV) infection is associated with decreased vitamin D and E status of vitamin‐replete preruminant calves. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25022687
151. Arentz S, Yang G, Goldenberg J, et al. Clinical significance summary: Preliminary results of a rapid review of zinc for the prevention and treatment of SARS-CoV-2 and other acute viral respiratory infections. Adv Integr Med. 2020 Aug 1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7395818/
152. Hemilä H, Fitzgerald JT, Petrus EJ, Prasad A. Zinc Acetate Lozenges May Improve the Recovery Rate of Common Cold Patients: An Individual Patient Data Meta-Analysis. Open Forum Infect Dis. 2017 Apr 3;4(2):ofx059. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28480298
153. Hemilä H, Petrus EJ, Fitzgerald JT, Prasad A. Zinc acetate lozenges for treating the common cold: an individual patient data meta-analysis. Br J Clin Pharmacol. 2016 Nov;82(5):1393-1398. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27378206
154. Hemilä H, Chalker E. The effectiveness of high dose zinc acetate lozenges on various common cold symptoms: a meta-analysis. BMC Fam Pract. 2015 Feb 25;16:24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25888289
155. Hemilä H. Zinc lozenges and the common cold: a meta-analysis comparing zinc acetate and zinc gluconate, and the role of zinc dosage. JRSM Open. 2017 May 2;8(5):2054270417694291. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28515951
156. Singh M, Das RR. Zinc for the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2013 Jun 18;(6):CD001364. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23775705
157. Rahman MT, Idid SZ. Can Zn Be a Critical Element in COVID-19 Treatment? Biol Trace Elem Res. 2020 May 26;1-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32458149/
158. Kumar A, Kubota Y, Chernov M, Kasuya H. Potential role of zinc supplementation in prophylaxis and treatment of COVID-19. Med Hypotheses. 2020 May 25;144:109848. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32512490/
159. McPherson SW, Keunen JE, Bird AC, et al. Investigate Oral Zinc as a Prophylactic Treatment for Those at Risk for COVID-19. Editorial Am J Ophthalmol. 2020 May 26;S0002-9394(20)30213-0. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32505362/
160. Bauer SR, Kapoor A, Rath M, Thomas SA. What is the role of supplementation with ascorbic acid, zinc, vitamin D, or N-acetylcysteine for prevention or treatment of COVID-19? Cleve Clin J Med. 2020 Jun 8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32513807/
161. Razzaque MS. COVID-19 Pandemic: Can Maintaining Optimal Zinc Balance Enhance Host Resistance? Tohoku J Exp Med. 2020 Jul;251(3):175-181. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32641644/
162. Roy A, Sarkar B, Celik C, et al. Can concomitant use of zinc and curcumin with other immunity-boosting nutraceuticals be the arsenal against COVID-19? Phytother Res. 2020 Jun 2;10.1002/ptr.6766. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32488956/
163. Maares M, Haase H. Zinc and immunity: An essential interrelation. Arch Biochem Biophys. 2016 Dec 1;611:58-65. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27021581
164. Tuerk MJ, Fazel N. Zinc deficiency. Curr Opin Gastroenterol. 2009 Mar;25(2):136-43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19528881
165. te Velthuis AJ, van den Worm SH, et al. Zn(2+) inhibits coronavirus and arterivirus RNA polymerase activity in vitro and zinc ionophores block the replication of these viruses in cell culture. PLoS Pathog. 2010 Nov 4;6(11):e1001176. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21079686
166. Shittu MO, Afolami OI. Improving the efficacy of Chloroquine and Hydroxychloroquine against SARS-CoV-2 may require Zinc additives - A better synergy for future COVID-19 clinical trials. Infez Med. 2020 Ahead of print Jun 1;28(2):192-197. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32335560/
167. Derwanda R, Scholzb M. Does zinc supplementation enhance the clinical efficacy of chloroquine/hydroxychloroquine to win today's battle against COVID-19? Med Hypotheses. 2020 Sep; 142: 109815.Published online 2020 May 6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32408070/
168. Barnard DL, Wong MH, Bailey K, et al. Effect of oral gavage treatment with ZnAL42 and other metallo-ion formulations on influenza A H5N1 and H1N1 virus infections in mice. Antivir Chem Chemother. 2007;18(3):125-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17626596
169. Hemilä H, Haukka J, Alho M, et al. Zinc acetate lozenges for the treatment of the common cold: a randomised controlled trial. BMJ Open. 2020 Jan 23;10(1):e031662. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31980506
170. Turner RB, Cetnarowski WE. Effect of treatment with zinc gluconate or zinc acetate on experimental and natural colds. Clin Infect Dis. 2000 Nov;31(5):1202-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11073753
171. Read SA, Obeid S, Ahlenstiel C, Ahlenstiel G. The Role of Zinc in Antiviral Immunity. Adv Nutr. 2019 Jul 1;10(4):696-710. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31305906
172. Rayman PM. Selenium and human health. Lancet. 2012;379:1256‐1268. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22381456
173. Beck MA, Matthews CC. Micronutrients and host resistance to viral infection. Proc Nutr Soc. 2000;59:581‐585. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11115793
174. Jayaweera J, Reyes M, Joseph A. Childhood iron deficiency anemia leads to recurrent respiratory tract infections and gastroenteritis. Sci Rep. 2019;9:12637. https://www.researchgate.net/publication/335420664
175. Wessling-Resnick M. Crossing the Iron Gate: Why and How Transferrin Receptors Mediate Viral Entry. Annu Rev Nutr. 2018 Aug 21;38:431-458. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29852086
176. Chen JK, Hsu L. How COVID-19 (2019-nCoV) is Currently Treated in China with TCM. Lotus Institute of Integrative Medicine. https://wstcm.at/HOMEPAGE/Aktuelles%20082018/2020/coronavirustcmtreatment.pdf
177. National Center for Complementary and Integrative Health, U.S. National Institutes of Health (NIH). Found at: https://nccih.nih.gov/health/in-the-news-in-the-news-coronavirus-and-alternative-treatments
178. Chan JF, Kok KH, Zhu Z, et al. Genomic characterization of the 2019 novel human-pathogenic coronavirus isolated from a patient with atypical pneumonia after visiting Wuhan. Emerg Microbes Infect. 2020 Dec;9(1):221-236. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31987001
179. Feng Z, Yang J, Xu M, Lin R, Yang H, Lai L, Wang Y, Wahner-Roedler DL, Zhou X, Shin KM, Salinas M, Mallory MJ, Tang C, Patchett DC, Bauer BA, Cui S. Dietary supplements and herbal medicine for COVID-19: A systematic review of randomized control trials. Clin Nutr ESPEN. 2021 Aug;44:50-60.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34330513/
180. Majeed M, Nagabhushanam K, Shah K, Mundkur L. A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study to Assess the Efficacy and Safety of a Nutritional Supplement (ImmuActiveTM) for COVID-19 Patients. Evid Based Complement Alternat Med. 2021 Oct 11;2021:8447545. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34671412/
181. Signer J, et al. In vitro antiviral activity of Echinaforce®, an Echinacea purpurea preparation, against common cold coronavirus 229E and highly pathogenic MERS-CoV and SARS-CoV. https://www.researchsquare.com/article/rs-15282/v2
182. Pleschka S, Stein M, Schoop R, Hudson JB. Anti-viral properties and mode of action of standardized Echinacea purpurea extract against highly pathogenic avian influenza virus (H5N1, H7N7) and swine-origin H1N1 (S-OIV). Virol J. 2009 Nov 13;6:197. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19912623
183. Shah SA, Sander S, White CM, et al. Evaluation of echinacea for the prevention and treatment of the common cold: a meta-analysis. Lancet Infect Dis. 2007 Jul;7(7):473-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17597571
184. Schoop R, Klein P, Suter A, Johnston SL. Echinacea in the prevention of induced rhinovirus colds: a meta-analysis. Clin Ther. 2006 Feb;28(2):174-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16678640
185. Karsch-Völk M, Barrett B, Linde K. Echinacea for preventing and treating the common cold. JAMA. 2015 Feb 10;313(6):618-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25668266
186. Schapowal A, Klein P, Johnston SL. Echinacea reduces the risk of recurrent respiratory tract infections and complications: a meta-analysis of randomized controlled trials. Adv Ther. 2015 Mar;32(3):187-200. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25784510
187. Schulten B, Bulitta M, Ballering-Brühl B, et al. Efficacy of Echinacea purpurea in patients with a common cold. A placebo-controlled, randomised, double-blind clinical trial. Arzneimittelforschung. 2001;51(7):563-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11505787
188. Mathes A, Bellanger R. Herbs and other dietary supplements: current regulations and recommendations for use to maintain health in the management of the common cold or other related infectious respiratory illnesses. J Pharm Pract. 2010 Apr;23(2):117-27. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21507804
189. Goel V, Lovlin R, Barton R, et al. Efficacy of a standardized echinacea preparation (Echinilin) for the treatment of the common cold: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. J Clin Pharm Ther. 2004 Feb;29(1):75-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14748902
190. Karsch-Völk M, Barrett B, Kiefer D, et al. Echinacea for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Feb 20;(2):CD000530. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24554461
191. Nahas R, Balla A. Complementary and alternative medicine for prevention and treatment of the common cold. Can Fam Physician. 2011 Jan;57(1):31-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21322286
192. David S, Cunningham R. Echinacea for the prevention and treatment of upper respiratory tract infections: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2019 Jun;44:18-26. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31126553/
193. Manayi A, Vazirian M, Saeidnia S. Echinacea purpurea: Pharmacology, phytochemistry and analysis methods. Pharmacogn Rev. 2015 Jan-Jun;9(17):63-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26009695
194. Zhai Z, Liu Y, Wu L, Senchina DS, Wurtele ES, Murphy PA, Kohut ML, Cunnick JE. Enhancement of innate and adaptive immune functions by multiple Echinacea species. J Med Food. 2007 Sep;10(3):423-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17887935
195. Cundell DR, Matrone MA, Ratajczak P, Pierce JD Jr. The effect of aerial parts of Echinacea on the circulating white cell levels and selected immune functions of the aging male Sprague-Dawley rat. Int Immunopharmacol. 2003 Jul;3(7):1041-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12810361
196. Fung SY, Yuen KS, Ye ZW, Chan CP, Jin DY. A tug-of-war between severe acute respiratory syndrome coronavirus 2 and host antiviral defence: lessons from other pathogenic viruses. Emerg Microbes Infect. 2020 Mar 14;9(1):558-570. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32172672
197. Alschuler L, Weil A, Horwitz R, Stamets P, Chiasson AM, Crocker R, Maizes V. Integrative considerations during the COVID-19 pandemic. Explore (NY). 2020 Nov-Dec;16(6):354-356. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32229082/
198. Ardjomand-Woelkart K, Bauer R. Review and Assessment of Medicinal Safety Data of Orally Used Echinacea Preparations. Planta Med. 2016 Jan;82(1-2):17-31. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26441065/
199. Aucoin M, Cooley K, Saunders PR, Carè J, Anheyer D, Medina DN, Cardozo V, Remy D, Hannan N, Garber A. The effect of Echinacea spp. on the prevention or treatment of COVID-19 and other respiratory tract infections in humans: A rapid review. Adv Integr Med. 2020 Aug 1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7395221/
200. Woelkart K, Bauer R. The role of alkamides as an active principle of echinacea. Planta Med. 2007 Jun;73(7):615-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17538868/
201. Matthias A, Banbury L, Bone KM, Leach DN, Lehmann RP. Echinacea alkylamides modulate induced immune responses in T-cells. Fitoterapia. 2008 Jan;79(1):53-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17855021/
202. Gertsch J, Schoop R, Kuenzle U, Suter A. Echinacea alkylamides modulate TNF-alpha gene expression via cannabinoid receptor CB2 and multiple signal transduction pathways. FEBS Lett. 2004 Nov 19;577(3):563-9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15556647/
203. Raduner S, Majewska A, Chen JZ, et al. Alkylamides from Echinacea are a new class of cannabinomimetics. Cannabinoid type 2 receptor-dependent and -independent immunomodulatory effects. J Biol Chem. 2006 May 19;281(20):14192-206. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/16547349/
204. Rossi F, Tortora C, Argenziano M, Di Paola A, Punzo F. Cannabinoid Receptor Type 2: A Possible Target in SARS-CoV-2 (CoV-19) Infection? Int J Mol Sci. 2020 May 27;21(11):3809. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32471272/
205. Rockwell CE, Raman P, Kaplan BL, Kaminski NE. A COX-2 metabolite of the endogenous cannabinoid, 2-arachidonyl glycerol, mediates suppression of IL-2 secretion in activated Jurkat T cells. Biochem Pharmacol. 2008 Aug 1;76(3):353-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18571623/
206. Ulbricht C, Basch E, Cheung L, et al. An evidence-based systematic review of elderberry and elderflower (Sambucus nigra) by the Natural Standard Research Collaboration. J Diet Suppl. 2014 Mar;11(1):80-120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24409980
207. Porter RS, Bode RF. A Review of the Antiviral Properties of Black Elder (Sambucus nigra L.) Products. Phytother Res. 2017 Apr;31(4):533-554. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28198157
208. Roxas M, Jurenka J. Colds and influenza: a review of diagnosis and conventional, botanical, and nutritional considerations. Altern Med Rev. 2007 Mar;12(1):25-48. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17397266
209. Hawkins J, Baker C, Cherry L, Dunne E. Black elderberry (Sambucus nigra) supplementation effectively treats upper respiratory symptoms: A meta-analysis of randomized, controlled clinical trials. Complement Ther Med. 2019 Feb;42:361-365. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30670267/
210. Tiralongo E, Wee SS, Lea RA. Elderberry Supplementation Reduces Cold Duration and Symptoms in Air-Travellers: A Randomized, Double-Blind Placebo-Controlled Clinical Trial. Nutrients. 2016 Mar 24;8(4):182. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27023596
211. Zakay-Rones Z, Varsano N, Zlotnik M, et al. Inhibition of several strains of influenza virus in vitro and reduction of symptoms by an elderberry extract (Sambucus nigra L.) during an outbreak of influenza B Panama. J Altern Complement Med. 1995 Winter;1(4):361-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9395631
212. Serkedjieva J, Manolova N, Zgórniak‐Nowosielska I, et al. Antiviral activity of the infusion (SHS‐174) from flowers of Sambucus nigra L., aerial parts of Hypericum perforatum L., and roots of Saponaria officinalis L. against influenza and herpes simplex viruses. Phytotherapy research, June 1990, Volume4, Issue3. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.2650040305
213. Kinoshita E, Hayashi K, Katayama H, Hayashi T, Obata A. Anti-influenza virus effects of elderberry juice and its fractions. Biosci Biotechnol Biochem. 2012;76(9):1633-8. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22972323/
214. Krawitz C, Mraheil MA, Stein M, et al. Inhibitory activity of a standardized elderberry liquid extract against clinically-relevant human respiratory bacterial pathogens and influenza A and B viruses. BMC Complement Altern Med. 2011 Feb 25;11:16. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21352539/
215. Roschek B Jr, Fink RC, McMichael MD, Li D, Alberte RS. Elderberry flavonoids bind to and prevent H1N1 infection in vitro. Phytochemistry. 2009 Jul;70(10):1255-61. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19682714/
216. Chen C, Zuckerman DM, Brantley S, et al. Sambucus nigra extracts inhibit infectious bronchitis virus at an early point during replication. BMC Vet Res. 2014; 10: 24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3899428/
217. Curtis PJ, Kroon PA, Hollands WJ, et al. Cardiovascular disease risk biomarkers and liver and kidney function are not altered in postmenopausal women after ingesting an elderberry extract rich in anthocyanins for 12 weeks. J Nutr. 2009 Dec;139(12):2266-71. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19793846/
218. Brendler T, Al-Harrasi A, Bauer R, et al. Botanical drugs and supplements affecting the immune response in the time of COVID-19: Implications for research and clinical practice. Phytother Res. 2020;1–19. https://www.researchgate.net/publication/346573924
219. Di Pierro F, Bertuccioli A, Cavecchia I. Possible therapeutic role of a highly standardized mixture of active compounds derived from cultured Lentinula edodes mycelia (AHCC) in patients infected with 2019 novel coronavirus. Minerva Gastroenterol Dietol. 2020 Mar 12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32162896
220. Shin MS, Park HJ, Maeda T, et al. The Effects of AHCC®, a Standardized Extract of Cultured Lentinura edodes Mycelia, on Natural Killer and T Cells in Health and Disease: Reviews on Human and Animal Studies. J Immunol Res. 2019 Dec 20;2019:3758576. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31930148
221. Takanari J, Hirayama Y, Homma K, et al. Effects of active hexose correlated compound on the seasonal variations of immune competence in healthy subjects. J Evid Based Complementary Altern Med. 2015 Jan;20(1):28-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25376719
222. Gardner EM, Beli E, Kempf LP, Hajime F. Active hexose correlated compound (AHCC) improves immune cell populations after influenze vaccination of healthy subjects. FASEB J. 2010;24:327. https://www.fasebj.org/doi/abs/10.1096/fasebj.24.1_supplement.lb327
223. Dai X, Stanilka JM, Rowe CA, et al. Consuming Lentinula edodes (Shiitake) Mushrooms Daily Improves Human Immunity: A Randomized Dietary Intervention in Healthy Young Adults. J Am Coll Nutr. 2015;34(6):478-87. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25866155
224. Kuroki T, Lee S, Hirohama M, et al. Inhibition of Influenza Virus Infection by Lentinus edodes Mycelia Extract Through Its Direct Action and Immunopotentiating Activity. Front Microbiol. 2018 May 29;9:1164. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29910790
225. Murphy EJ, Masterson C, Rezoagli E, et al. β-Glucan extracts from the same edible shiitake mushroom Lentinus edodes produce differential in-vitro immunomodulatory and pulmonary cytoprotective effects - Implications for coronavirus disease (COVID-19) immunotherapies. Sci Total Environ. 2020 Aug 25;732:139330. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32413619/
226. Chen F, Chan KH, Jiang Y, et al. In vitro susceptibility of 10 clinical isolates of SARS coronavirus to selected antiviral compounds. J Clin Virol. 2004 Sep;31(1):69-75. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15288617
227. Cinatl J, Morgenstern B, Bauer G, et al. Glycyrrhizin, an active component of liquorice roots, and replication of SARS-associated coronavirus. Lancet. 2003 Jun 14;361(9374):2045-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12814717
228. Hoever G, Baltina L, Michaelis M, et al. Antiviral activity of glycyrrhizic acid derivatives against SARS-coronavirus. J Med Chem. 2005 Feb 24;48(4):1256-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15715493
229. Fiore C, Eisenhut M, Krausse R, et al. Antiviral effects of Glycyrrhiza species. Phytother Res. 2008 Feb;22(2):141-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17886224
230. Feng Yeh C, Wang KC, Chiang LC, et al. Water extract of licorice had anti-viral activity against human respiratory syncytial virus in human respiratory tract cell lines. J Ethnopharmacol. 2013 Jul 9;148(2):466-73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23643542
231. Pu JY, He L, Wu SY, et al. [Anti-virus research of triterpenoids in licorice]. Bing Du Xue Bao. 2013 Nov;29(6):673-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24520776
232. Michaelis M, Geiler J, Naczk P, et al. Glycyrrhizin inhibits highly pathogenic H5N1 influenza A virus–induced pro-inflammatory cytokine and chemokine expression in human macrophages. Med Microbiol Immunol, 2010, 199: 291 –7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20386921/
233. Smirnov VS, Zarubaev VV, Anfimov PM, Shtro AA. Effect of a combination of glutamyl-tryptophan and glycyrrhizic acid on the course of acute infection caused by influenza (H3H2) virus in mice. Vopr Virusol, 2012, 57: 7-23. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22905423/
234. Anderson DM, Smith WG. The antitussive activity of glycyrrhetinic acid and its derivatives. J Pharm Pharmacol. 1961 Jul;13:396-404. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/13683188
235. Nosalova G1, Fleskova D, Jurecek L, et al. Herbal polysaccharides and cough reflex. Respir Physiol Neurobiol. 2013 Jun 1;187(1):47-51. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23597834
236. Kamei J, Saitoh A, Asano T, et al. Pharmacokinetic and pharmacodynamic profiles of the antitussive principles of Glycyrrhizae radix (licorice), a main component of the Kampo preparation Bakumondo-to (Mai-men-dong-tang). Eur J Pharmacol. 2005 Jan 10;507(1-3):163-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15659306
237. Li H, Hu Y, Tang H, et al. The Potential of Glycyrrhizinate in the Management of COVID-19: A Systematic Review of the Efficacy and Safety of Glycyrrhizin Preparations in the Treatment of SARS and MERS. Am J Chin Med. 2020;48(7):1539-1552. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33202150/
238. Li R, Wu K, Li Y, et al. Integrative pharmacological mechanism of vitamin C combined with glycyrrhizic acid against COVID-19: findings of bioinformatics analyses. Brief Bioinform. 2020 Jul 14;bbaa141. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32662814/
239. Vardhan S, Sahoo SK. In silico ADMET and molecular docking study on searching potential inhibitors from limonoids and triterpenoids for COVID-19. Comput Biol Med. 2020 Sep;124:103936. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32738628/
240. Chen H. Du Q. Potential natural compounds for preventing SARS-CoV-2 (2019-nCoV) infection. Preprints. February 2020. https://www.researchgate.net/publication/339399846
241. Li J, Ma XB, Shen J, Zhang ZF. Screening of active components from Chinese materia medica against SARS-CoV-2 based on literature mining and molecular docking. Chinese Traditional and Herbal Drugs, 2020, 4(51), 845 –850. https://www.researchgate.net/publication/343350841
242. Lee SA, Lee SH, Kim JY, Lee WS. Effects of glycyrrhizin on lipopolysaccharide-induced acute lung injury in a mouse model. J Thorac Dis. 2019 Apr;11(4):1287-1302. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31179071/
243. Xie YC, Dong XW, Wu XM, et al. Inhibitory effects of flavonoids extracted from licorice on lipopolysaccharide-induced acute pulmonary inflammation in mice. Int Immunopharmacol. 2009 Feb;9(2):194-200. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19071231/
244. Chen M, Cheung FW, Chan MH, et al. Protective roles of Cordyceps on lung fibrosis in cellular and rat models. J Ethnopharmacol. 2012 Sep 28;143(2):448-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22796203
245. Lin B, Li S. Cordyceps as an Herbal Drug. In: Benzie IFF, Wachtel-Galor S, editors. Herbal Medicine: Biomolecular and Clinical Aspects. 2nd edition. Boca Raton (FL): CRC Press/Taylor & Francis; 2011. Chapter 5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22593927
246. Wang N, Li J, Huang X, Chen W, Chen Y. Herbal Medicine Cordyceps sinensis Improves Health-Related Quality of Life in Moderate-to-Severe Asthma. Evid Based Complement Alternat Med. 2016;2016:6134593. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28050193
247. Wang NQ, Jiang LD, Zhang XM, Li ZX. [Effect of dongchong xiacao capsule on airway inflammation of asthmatic patients
248. Shen ZK. [Therapeutic effect observation of bailing capsule and medical gymnastics to COPD in paracmasis
249. Yang L, Jiao X, Wu J, et al. Cordyceps sinensis inhibits airway remodeling in rats with chronic obstructive pulmonary disease. Exp Ther Med. 2018 Mar;15(3):2731-2738. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29456676
250. Sun X, Feng X, Zheng D, et al. Ergosterol attenuates cigarette smoke extract-induced COPD by modulating inflammation, oxidative stress and apoptosis in vitro and in vivo. Clin Sci (Lond). 2019 Jul 15;133(13):1523-1536. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31270147
251. Yan W, Li T, Zhong Z. Anti-inflammatory effect of a novel food Cordyceps guangdongensis on experimental rats with chronic bronchitis induced by tobacco smoking. Food Funct. 2014 Oct;5(10):2552-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25135295
252. Zareie A, Soleimani D, Askari G, Jamialahmadi T, Guest PC, Bagherniya M, Sahebkar A. Cinnamon: A Promising Natural Product Against COVID-19. Adv Exp Med Biol. 2021;1327:191-195.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34279839/
253. Koshak AE, Koshak EA, Mobeireek AF, Badawi MA, Wali SO, Malibary HM, Atwah AF, Alhamdan MM, Almalki RA, Madani TA. Nigella sativa for the treatment of COVID-19: An open-label randomized controlled clinical trial. Complement Ther Med. 2021 Sep;61:102769.https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34407441/
254. Thomas S, Patel D, Bittel B, et al. Effect of High-Dose Zinc and Ascorbic Acid Supplementation vs Usual Care on Symptom Length and Reduction Among Ambulatory Patients With SARS-CoV-2 Infection: The COVID A to Z Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2021;4(2):e210369. Published 2021 Feb 1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33576820/
255. Kim Y, Kim H, Bae S, et al. Vitamin C Is an Essential Factor on the Anti-viral Immune Responses through the Production of Interferon-α/β at the Initial Stage of Influenza A Virus (H3N2) Infection. Immune Netw. 2013 Apr; 13(2): 70–74. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23700397
256. Schloss J, Lauche R, Harnett J, et al. Rapid review of Systematic reviews on the efficacy and safety of Vitamin C in the management of Acute Respiratory Infection and Disease: Authors. Adv Integr Med. 2020 Jul 31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7393036/
257. Ran L, Zhao W, Wang J, et al. Extra Dose of Vitamin C Based on a Daily Supplementation Shortens the Common Cold: A Meta-Analysis of 9 Randomized Controlled Trials. Biomed Res Int. 2018 Jul 5;2018:1837634. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30069463
258. Hemilä H, Chalker E. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2013 Jan 31;(1):CD000980. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23440782
259. Holford P, Carr AC, Jovic TH, et al. Vitamin C-An Adjunctive Therapy for Respiratory Infection, Sepsis and COVID-19. Nutrients. 2020;12(12):3760. Published 2020 Dec 7. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33297491/
260. Xu K, Cai H, Shen Y, et al. [Management of corona virus disease-19 (COVID-19): the Zhejiang experience]. Zhejiang Da Xue Xue Bao Yi Xue Ban. 2020 Feb 21;49(1):0. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32096367
261. Zhang F. Washed Microbiota Transplantation for Patients With 2019-nCoV Infection. https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04251767
262. Wang Y, Li X, Ge T, et al. Probiotics for prevention and treatment of respiratory tract infections in children: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Medicine (Baltimore). 2016 Aug;95(31):e4509. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27495104
263. Hatakka K, Savilahti E, Pönkä A, et al. Effect of long term consumption of probiotic milk on infections in children attending day care centres: double blind, randomised trial. BMJ. 2001 Jun 2;322(7298):1327. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11387176
264. Leyer GJ, Li S, Mubasher ME, Reifer C, Ouwehand AC. Probiotic effects on cold and influenza-like symptom incidence and duration in children. Pediatrics. 2009 Aug;124(2):e172-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19651563
265. Strasser B, Geiger D, Schauer M, et al. Probiotic Supplements Beneficially Affect Tryptophan-Kynurenine Metabolism and Reduce the Incidence of Upper Respiratory Tract Infections in Trained Athletes: A Randomized, Double-Blinded, Placebo-Controlled Trial. Nutrients. 2016 Nov 23;8(11). pii: E752. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27886064
266. Pu F, Guo Y, Li M, et al. Yogurt supplemented with probiotics can protect the healthy elderly from respiratory infections: A randomized controlled open-label trial. Clin Interv Aging. 2017 Aug 8;12:1223-1231. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28848330
267. Braga VL, Rocha LPDS, Bernardo DD, et al. What do Cochrane systematic reviews say about probiotics as preventive interventions? Sao Paulo Med J. 2017 Nov-Dec;135(6):578-586. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29267517
268. El-Senousey HK, Chen B, Wang JY, et al. Effects of dietary vitamin C, Vitamin E, and alpha‐lipoic acid supplementation on the antioxidant defense system and immune‐related gene expression in broilers exposed to oxidative stress by dexamethasone. Poult Sci. 2018 Jan 1;97(1):30-38. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29077914
269. Tibullo D, Li Volti G, Giallongo C, et al. Biochemical and clinical relevance of alpha lipoic acid: antioxidant and anti‐inflammatory activity, molecular pathways and therapeutic potential. Inflamm Res. 2017 Nov;66(11):947-959. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28676917
270. Wu YH, Tseng CP, Cheng ML, et al. Glucose-6-phosphate dehydrogenase deficiency enhances human coronavirus 229E infection. J Infect Dis. 2008 Mar 15;197(6):812-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18269318
271. Yang F, Zhang Y, Tariq A, et al. Food as medicine: A possible preventive measure against coronavirus disease (COVID-19). Phytother Res. 2020 May 28;10.1002/ptr.6770. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32468635/
272. Lissiman E, Bhasale AL, Cohen M. Garlic for the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2014 Nov 11;(11):CD006206. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25386977
273. Josling P. Preventing the common cold with a garlic supplement: a double-blind, placebo-controlled survey. Adv Ther. 2001 Jul-Aug;18(4):189-93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11697022
274. Percival SS. Aged Garlic Extract Modifies Human Immunity. J Nutr. 2016 Feb;146(2):433S-436S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26764332
275. Nantz MP, Rowe CA, Muller CE, et al. Supplementation with aged garlic extract improves both NK and γδ-T cell function and reduces the severity of cold and flu symptoms: a randomized, double-blind, placebo-controlled nutrition intervention. Clin Nutr. 2012 Jun;31(3):337-44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22280901
276. Bayan L, Koulivand PH, Gorji A. Garlic: a review of potential therapeutic effects. Avicenna J Phytomed. 2014 Jan;4(1):1-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25050296
277. World Health Organization. Coronavirus disease (COVID-19) advice for the public: Myth busters. https://www.who.int/emergencies/diseases/novel-coronavirus-2019/advice-for-public/myth-busters
278. Morita M, Kuba K, Ichikawa A, et al. The lipid mediator protectin D1 inhibits influenza virus replication and improves severe influenza. Cell. 2013 Mar 28;153(1):112-25. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23477864
279. Šalamon Š, Kramar B, Marolt TP, et al. Medical and Dietary Uses of N-Acetylcysteine. Antioxidants (Basel). 2019 Apr 28;8(5). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31035402
280. Schloss J, Leach M, Brown D, et al. The effects of N-acetyl cysteine on acute viral respiratory infections in humans: A rapid review. Adv Integr Med. 2020 Aug 3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7398034/
281. De Flora S, Grassi C, Carati L. Attenuation of influenza-like symptomatology and improvement of cell-mediated immunity with long-term N-acetylcysteine treatment. Eur Respir J. 1997 Jul;10(7):1535-41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9230243
282. Kalyuzhin OV. Effect of N-acetylcysteine on mucosal immunity of respiratory tract. Ter Arkh. 2018 Apr 19;90(3):89-95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30701862
283. Tse HN, Tseng CZ. Update on the pathological processes, molecular biology, and clinical utility of N-acetylcysteine in chronic obstructive pulmonary disease. Int J Chron Obstruct Pulmon Dis. 2014 Aug 6;9:825-36. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25125976
284. Ehre C, Rushton Z, Wang B, et al, An Improved Inhaled Mucolytic to Treat Airway Muco-obstructive Diseases. Am J Respir Crit Care Med. 2019 Jan 15;199(2):171-180. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30212240
285. Banerjee S, McCormack S. Acetylcysteine for Patients Requiring Secretion Clearance: A Review of Guidelines. Ottawa (ON): Canadian Agency for Drugs and Technologies in Health; 2019 Jul. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31553548
286. Sayin VI, Ibrahim MX, Larsson E, et al. Antioxidants accelerate lung cancer progression in mice. Sci Transl Med. 2014 Jan 29;6(221):221ra15. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24477002
287. Breau M, Houssaini A, Lipskaia L, et al. The antioxidant N-acetylcysteine protects from lung emphysema but induces lung adenocarcinoma in mice. JCI Insight. 2019 Oct 3;4(19). pii: 127647. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31578304
288. Li Y, Yao J, Han C, Yang J, et al. Quercetin, Inflammation and Immunity. Nutrients. 2016 Mar 15;8(3):167. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26999194
289. Aucoin M, Cooley K, Saunders PR et al. The effect of quercetin on the prevention or treatment of COVID-19 and other respiratory tract infections in humans: a rapid review. Adv Integr Med. 2020 Jul 30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7392107/
290. Heinz SA, Henson DA, Austin MD, et al. Quercetin supplementation and upper respiratory tract infection: A randomized community clinical trial. Pharmacol. Res. 2010;62:237–242. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20478383
291. Heinz SA, Henson DA, Nieman DC, et al. A 12-week supplementation with quercetin does not affect natural killer cell activity, granulocyte oxidative burst activity or granulocyte phagocytosis in female human subjects. Br. J. Nutr. 2010;104:849–857. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20500927
292. Nieman DC, Henson DA, Gross SJ, et al. Quercetin reduces illness but not immune perturbations after intensive exercise. Med. Sci. Sports Exerc. 2007;39:1561–1569. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17805089
293. Henson D, Nieman D, Davis JM, et al. Post-160-km race illness rates and decreases in granulocyte respiratory burst and salivary IgA output are not countered by quercetin ingestion. Int. J. Sports Med. 2008;29:856–863. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18213545
294. Kumar P, Khanna M, Srivastava V, et al. Effect of quercetin supplementation on lung antioxidants after experimental influenza virus infection. Exp Lung Res. 2005 Jun;31(5):449-59. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16019982
295. Kinker B, Comstock AT, Sajjan US. Quercetin: A Promising Treatment for the Common Cold. J Anc Dis Prev Rem 2014, 2:2. http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.913.2817&rep=rep1&type=pdf.
296. Chen L, Li J, Luo C, et al. Binding interaction of quercetin-3-beta-galactoside and its synthetic derivatives with SARS-CoV 3CL(pro): structure-activity relationship studies reveal salient pharmacophore features. Bioorg Med Chem. 2006 Dec 15;14(24):8295-306. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17046271
297. Yi L, Li Z, Yuan K, et al. Small Molecules Blocking the Entry of Severe Acute Respiratory Syndrome Coronavirus into Host Cells. J Virol. 2004 Oct;78(20):11334-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15452254
298. Kim Y, Narayanan S, Chang KO. Inhibition of influenza virus replication by plant-derived isoquercetin. Antiviral Res. 2010 Nov;88(2):227-35. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20826184
299. Kaul TN, Middleton E Jr, Ogra PL. Antiviral effect of flavonoids on human viruses. J Med Virol. 1985 Jan;15(1):71-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2981979
300. Wenjiao Wu, Richan Li, Xianglian Li, et al. Quercetin as an Antiviral Agent Inhibits Influenza A Virus (IAV) Entry. Viruses. 2016 Jan; 8(1): 6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4728566/
301. Colunga Biancatelli RML, Berrill M, Catravas JD, Marik PE. Quercetin and Vitamin C: An Experimental, Synergistic Therapy for the Prevention and Treatment of SARS-CoV-2 Related Disease (COVID-19). Front Immunol. 2020 Jun 19;11:1451. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32636851/
302. Chase M, Cocchi MN, Liu X, et al. Coenzyme Q10 in acute influenza. Influenza Other Respir Viruses. 2019 Jan;13(1):64-70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30156030
303. Kelekçi S, Evliyaoğlu O, Sen V, et al. The relationships between clinical outcome and the levels of total antioxidant capacity (TAC) and coenzyme Q (CoQ 10) in children with pandemic influenza (H 1 N1) and seasonal flu. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2012 Aug;16(8):1033-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22913153
304. Zahedipour F, Hosseini SA, Sathyapalan T, et al. Potential effects of curcumin in the treatment of COVID-19 infection. Phytother Res. 2020 May 19;10.1002/ptr.6738. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32430996/
305. Praditya D, Kirchhoff L, Brüning J, et al. Antiinfective properties of the golden spice curcumin. Front Microbiol. 2019 May 3;10:912. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31130924/
306. Mathew D, Hsu WL. Antiviral potential of curcumin. Journal of Functional Foods, 2018, 40, 692–699. https://www.researchgate.net/publication/322069930
307. Pagano E, Romano B, Izzo AA, Borrelli F. The clinical efficacy of curcumin-containing nutraceuticals: An overview of systematic reviews. Pharmacol Res. 2018 Aug;134:79-91. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29890252/
308. Sordillo PP, Helson L. Curcumin suppression of cytokine release and cytokine storm. A potential therapy for patients with Ebola and other severe viral infections. In Vivo. 2015 Jan-Feb;29(1):1-4. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25600522/
309. Biswas SK, McClure D, Jimenez LA, et al. Curcumin induces glutathione biosynthesis and inhibits NF-kappaB activation and interleukin-8 release in alveolar epithelial cells: mechanism of free radical scavenging activity. Antioxid Redox Signal. 2005 Jan-Feb;7(1-2):32-41. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15650394/
310. Avasarala S, Zhang F, Liu G, et al. Curcumin modulates the inflammatory response and inhibits subsequent fibrosis in a mouse model of viral-induced acute respiratory distress syndrome. PLoS One. 2013;8(2):e57285. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23437361
311. Shanmugarajan D, Prabitha P, Kumar BP, Suresh B. Curcumin to inhibit binding of spike glycoprotein to ACE2 receptors:Computational modelling, simulations, and ADMET studies to explore curcuminoids against novel SARS-CoV-2 targets. RSC Advances, 2020, 10(52), 31385–31399. https://www.researchgate.net/publication/343871293
312. Utomo RY, Meiyanto E. (2020). Revealing the Potency of Citrus and Galangal Constituents to Halt SARS-CoV-2 Infection. Preprint, March 2020. https://www.researchgate.net/publication/339908017
313. Huynh T, Wang H, Luan B. In Silico Exploration of the Molecular Mechanism of Clinically Oriented Drugs for Possibly Inhibiting SARS-CoV-2's Main Protease. J Phys Chem Lett. 2020 Jun 4;11(11):4413-4420. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32406687/
314. Cramer H, Hannan N, Schloss J, et al. Multivitamins for acute respiratory tract infections: a rapid review. Adv Integr Med. 2020 Jul 30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7392114/
315. Hospitals Update Hydroxychloroquine Protocols After FDA Warning - Medscape - Apr 28, 2020. https://www.medscape.com/viewarticle/929608
316. Remdesivir Now 'Standard of Care' for COVID-19, Fauci Says - Medscape - Apr 29, 2020. https://www.medscape.com/viewarticle/929685
317. National Institute of Allergy and Infectious Diseases (NIAID). Adaptive COVID-19 Treatment Trial (ACTT). https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT04280705
318. Wang Y, Zhang D, Du G, et al. Remdesivir in adults with severe COVID-19: a randomised, double-blind, placebo-controlled, multicentre trial. The Lancet, 2020 (online). https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(20)31022-9/fulltext
319. Hemilä H, Chalker E. Vitamin C as a Possible Therapy for COVID-19. Comment Infect Chemother. 2020 Jun;52(2):222-223. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32410417/
320. Cheng RZ. Can early and high intravenous dose of vitamin C prevent and treat coronavirus disease 2019 (COVID-19)? Med Drug Discov. 2020 Mar;5:100028. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32328576/
321. High-dose vitamin C treatment of new coronary pneumonia. National Medical Team of the Second Affiliated Hospital of Xi'an Jiaotong University. http://2yuan.xjtu.edu.cn/Html/News/Articles/21774.html
322. Liu F, Yuan Zhu Y, Jing Zhang J, et al. Intravenous high-dose vitamin C for the treatment of severe COVID-19: study protocol for a multicentre randomised controlled trial. BMJ Open. 2020 Jul 8;10(7):e039519. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32641343/
323. Douglas RM, Chalker EB, Treacy B. Vitamin C for preventing and treating the common cold. Cochrane Database Syst Rev. 2000;(2):CD000980. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10796569
324. Mongelli L, Golding B. New York hospitals treating coronavirus patients with vitamin C. New York Post (Journal article). March 24 2020. https://nypost.com/2020/03/24/new-york-hospitals-treating-coronavirus-patients-with-vitamin-c/
325. Fowler Iii A, Kim C, Lepler L, et al. Intravenous vitamin C as adjunctive therapy for enterovirus/rhinovirus induced acute respiratory distress syndrome. World J Crit Care Med. 2017 Feb 4; 6(1): 85–90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28224112
326. Bharara A, Grossman C, Grinnan D, et al. Intravenous Vitamin C Administered as Adjunctive Therapy for Recurrent Acute Respiratory Distress Syndrome. Case Rep Crit Care. 2016;2016:8560871. Epub 2016 Nov 7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27891260
327. Hemilä H, Chalker E. Vitamin C Can Shorten the Length of Stay in the ICU: A Meta-Analysis. Nutrients. 2019 Mar 27;11(4). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30934660
328. Zhang M, Jativa DF. Vitamin C supplementation in the critically ill: A systematic review and meta-analysis. SAGE Open Med. 2018 Oct 19;6:2050312118807615. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30364374
329. Arabi YM, Fowler R, Hayden F. Critical care management of adults with community-acquired severe respiratory viral infection. Intensive Care Med. 2020 Feb;46(2):315-328. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32040667
330. Fowler AA, Truwit JD, Hite RD, et al. Effect of Vitamin C Infusion on Organ Failure and Biomarkers of Inflammation and Vascular Injury in Patients With Sepsis and Severe Acute Respiratory Failure: The CITRIS-ALI Randomized Clinical Trial. JAMA. 2019 Oct 1;322(13):1261-1270. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31573637
331. Entrenas Castillo M, Entrenas Costa LM, Vaquero Barrios JM, et al. Effect of calcifediol treatment and best available therapy versus best available therapy on intensive care unit admission and mortality among patients hospitalized for COVID-19: A pilot randomized clinical study. J Steroid Biochem Mol Biol. 2020 Oct;203:105751. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32871238/
332. SCIO briefing on TCM’s important role and a list of effective drugs in COVID-19 prevention and control. The Chinese State Council Information Office. http://www.china.org.cn/china/2020-03/25/content_75857989.htm
333. Ren JL, Zhang AH, Wang XN. Traditional Chinese medicine for COVID-19 treatment. Pharmacological research 155 (2020) 104743. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1043661820307556?via%3Dihub
334. Publicity Department of the People’s Republic of China. Press conference of the joint prevention and control mechanism of state council on Feb 17, 2020. http://www. nhc.gov.cn/xcs/fkdt/202002/f12a62d10c2a48c6895cedf2faea6e1f.shtml
335. National Health Commission of the People’s Republic of China. Guideline on diagnosis and treatment of COVID-19 (Trial 6th edition). http://www.nhc.gov.cn/xcs/ zhengcwj/202002/8334a8326dd94d329df351d7da8aefc2.shtml
336. Chen JK. Medical Records from a Young and Brave Female Traditional Chinese Medicine (TCM) doctor on Fighting the COVID-19. Lotus Institute of Integrative Medicine. https://www.elotus.org/article/medical-records-young-and-brave-female-traditional-chinese-medicine-tcm-doctor-fighting-covi
337. Zhang DH, Wu KL, Zhang X, et al. In silico screening of Chinese herbal medicines with the potential to directly inhibit 2019 novel coronavirus. J Integr Med. 2020 Feb 20. pii: S2095-4964(20)30015-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3211384
338. Fakhri S, Nouri Z, Moradi SZ, Farzaei MH. Astaxanthin, COVID-19 and immune response: Focus on oxidative stress, apoptosis and autophagy. Phytother Res. 2020;34(11):2790-2792. 
     https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7436866/