פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

זנגביל, ג׳ינג׳ר - Zingiber officinale

עודכן בתאריך 11/08/2018

Ginger - gan jiang / sheng jiang


משפחה בוטנית: זנגביליים – Zingiberaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הֵריון | הַנקה

 

ג׳ינג׳ר משמש כבר אלפי שנים כתבלין נפוץ במטבחים ברחבי העולם ובטוח לשימוש גם בקרב ילדים ובקרב נשים הרות ומניקות. 

ברפואה הסינית המסורתית ישנה התייחסות נפרדת לשורש ג׳ינג׳ר טרי (sheng jiang) לעומת קנה שורש ג׳ינג׳ר מיובש (gan jiang). הג׳ינג׳ר הטרי נחשב לחמים ובעל השפעה מהירה, אך שאינה נשמרת לאורך זמן. היבש נחשב לחם ופעילותו נשמרת לטווח ארוך יותר מאשר הטרי.

ג׳ינג׳ר הינו צמח עשבוני רב-שנתי. מוצאו ככל הנראה בדרום מזרח אסיה, אולם היום הוא מגודל באופן מסחרי ברחבי העולם.

ג׳ינג׳ר מותר לשיווק בישראל.

חלק הצמח בשימוש

קנה שורש (Rhizome).

 

איכויות

טמפרטורה: חם.

לחות: יבש.

טעם: חריף, ארומטי.

 

רכיבים פעילים עיקריים

שמן נדיף (1-4% סך הכל. הרכב השמן הנדיף משתנה על-פי מקום הגידול של הצמח(2). מעל ל-100 רכיבים זוהו, רובם טרפנים ובעיקר ססקוויטרפנים כגון α-zingiberene, β-sesquiphellandrene, β-bisabolene, ar-curcumene (zingiberol), α-farnesene וכן כמות קטנה יותר של מונוטרפנים כגון camphene, β-phellandrene, cineole, geraniol, curcumene, citral, terpineol, borneol), פנולים – רכיבים חריפים (1-2.5% gingerols ו-shogaols; השכיח ביותר מביניהם הינו 6-gingerol), חומצות שומן (6-8%).

הערה: הרכיבים beta-sesquiphellandrene ו-zingiberene מצויים בריכוז גבוה בג׳ינג׳ר טרי, ומתפרקים בתהליכי ייבוש ואחסון. כמו כן, הרכיבים gingerols מתפרקים בהדרגה במשך האחסון והופכים ל-shogaols, ולאחר מכן מצטמצמים ל-paradols. עקב יחסים משתנים(1-9), הפרמקופיאה האמריקאית דורשת שבג׳ינג׳ר יהיה ריכוז של לא פחות מ-0.8% gingerols ולא יותר מ-0.18% shogaols.

 

התוויות

בחילות, הקאות, בעיות ספיגה, דיספפסיה, גזים, שפעת, הצטננות, שיעול, דלקת מפרקים שגרונית (RA), דלקת מפרקים ניוונית (OA), מחלות מעי דלקתיות, אנמיה, זרימת דם לקויה, סרטן, תסמונת המעי הרגיש (IBS), כאבי מחזור (דיסמנוריאה).

*ברפואת הצמחים המסורתית, ג׳ינג׳ר משמש למטרת איזון איכויות של פורמולות קרות וכן לשם המרצת פעילות במקרים חריפים (אקוטיים).

 

מינונים 

תמצית נוזלית בריכוז 1:2, 90% אלכוהול – 1-6 מ״ל ביום. 

תמצית יבשה – תלוי בריכוז התמצית. מינון המקביל ל- 0.5-4 גרם צמח ביום. 

במחקרים רבים ניתן מינון של 1-2 גרם צמח טחון ביום.

ניתן למצוא כמוסות המכילות תמצית יבשה של ג׳ינג׳ר בריכוז של 5:1 מהן נהוג ליטול בכל מנה 100-200 מ״ג.

מרתח – 0.5-3 גרם ביום. 

בפורמולה – 5-10%.

 

רגישות

קיימים דיווחים נדירים אודות אלרגיות בעקבות חשיפה תעסוקתית לג׳ינג׳ר שהתבטאו ב  למידע השלם למנויים

צעירים בעלי אלרגיה ל  למידע השלם למנויים

 

תופעות לוואי

בסקירה סיסטמטית של 15 מחקרים שעסקו בבטיחות נטילת ג׳ינג׳ר וכללו 777 נבדקים בסך הכל, נצפו  למידע השלם למנויים

למינון גבוה של ג׳ינג׳ר עשויה להיות השפעה  למידע השלם למנויים

קיים דיווח בודד אודות  למידע השלם למנויים

 

מינון יתר

קיימות עדויות לפיהן נטילת מינון גבוה של ג׳ינג׳ר (מעל 4 גרם צמח ביום) מביאה ל  למידע השלם למנויים

לפי הרפואה הסינית המסורתית, מינון יתר של ג׳ינג׳ר טרי עלול לגרום ל  למידע השלם למנויים

 

אזהרות וצעדי מנע

הפרעות קרישה –  למידע השלם למנויים

הליכים כירורגיים –  למידע השלם למנויים

כיבים פפטיים –  למידע השלם למנויים

אבנים בכיס המרה –  למידע השלם למנויים

יתר לחץ דם –  למידע השלם למנויים

 

התוויות נגד

על פי הרפואה הסינית המסורתית, ג׳ינג׳ר אסור לשימוש במצבי  למידע השלם למנויים

 

רעילות

לא ידוע על כל רעילות או נזק הנגרמים לבני אדם בעקבות נטילת ג׳ינג׳ר במינונים הרפואיים המקובלים(1,2,10).

מדד רעילות LD50:  למידע השלם למנויים

 

תגובות הדדיות עם תרופות צמחי מרפא תוספי תזונה

חילוף חומרים תרופתי | נוגדי קרישה | תרופות להורדת לחץ-דם | דיכוי חיסוני | אנטיביוטיקה | כימותרפיה | חומרי הרדמה | NSAIDs | סטטינים | סותרי חומצה

 

השפעה על חילוף חומרים תרופתי  למידע השלם למנויים

 

נוגדי קרישה (Warfarin, Aspirin)  למידע השלם למנויים

 

תרופות להורדת לחץ דם ממשפחת חוסמי תעלות סִידן (Nifedipine)  למידע השלם למנויים

 

תרופות מדכאות חיסון (Cyclosporine, Tacrolimus)  למידע השלם למנויים

 

אנטיביוטיקה

סולפונאמידים (אנטיביוטיקות ממשפחת הסולפה; Sulfaguanidine) –   למידע השלם למנויים

פלג׳יל (Metronidazole) –   למידע השלם למנויים

אנטיביוטיקה אמינוגליקוזידית –   למידע השלם למנויים

 

כימותרפיה  למידע השלם למנויים

 

חומרי הרדמה  למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיאליות (NSAIDs)  למידע השלם למנויים

 

תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הסטטינים (Atorvastatin)  למידע השלם למנויים

 

סותרי חומצה  למידע השלם למנויים

 

הריון

ג׳ינג׳ר הוא אחד הצמחים הנפוצים ביותר לשימוש בקרב נשים הרות, ולא ידוע על  למידע השלם למנויים

במספר רב של מחקרים קליניים שונים וכן בסקירות של מחקרים קליניים אקראיים וכפולי סמיות שכללו מעל ל-1200 נבדקות בהריון, נמצא שנטילה של 1 גרם ג׳ינג׳ר ביום  למידע השלם למנויים

במחקר בטיחות קנדי (Canadian Motherisk Program) שנערך בקרב 187 נשים הרות  למידע השלם למנויים

למרות האמור, מספר גורמים רשמיים (כגון ועדת הצמחים הגרמנית – Commission E) ממליצים ש  למידע השלם למנויים

בקרב נשים הריוניות שעבורן צריכת כמות גדולה של נוזלים מהווה טריגר לבחילות והקאות, שתיית תה ג׳ינג׳ר  למידע השלם למנויים 

 

הנקה

ג׳ינג׳ר אפשרי לשימוש בהנקה(1).

על אף שימוש נרחב, יש לציין כי  למידע השלם למנויים

 

 

מקורות

  1. Mills S, Bone K. Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013
  2. European Medicines Agency. Assessment report on Zingiber officinale Roscoe, rhizoma. Committee on Herbal Medicinal Products (HMPC). 27 March 2012. Available here
  3. Afzal M, Al-Hadidi D, Menon M, Pasek J, Dhami MSI. Ginger: An ethnomedical, chemical and pharmacological review. Drug metabolism and drug interactions 2001, 18:159-190.
  4. Bradley P. Ginger - Zingiberis rhizome. In British herbal compendium – A handbook of scientific information on widely used plant drugs. Volume 1. Bournemouth: British Herbal Medicine Association 1992, 112-114.
  5. Connell DW. The chemistry of the essential oil and oleoresin of ginger (Zingiber officinale Roscoe). The Flavour Industry 1970; 1:677-693.
  6. Farthing JE, O’Neill MJ. Isolation of gingerols from powdered root ginger by countercurrent chromatography. J Liq Chromat 1990, 13: 941-950.
  7. Jolad SD, Lantz RC, Chen GJ, Bates RB, Timmermann BN. Commercially processed dry ginger (Zingiber officinale): Composition and effects on LPS-stimulated PGE2 production. Phytochemistry 2005, 66: 1614-1635.
  8. Kim JS, Lee SI, Park HW, yang JH, Shin T-Y, Kim J-C, Baek N-I, Kim S-H, Choi SU, Kwon B-M, Leem K- H, Jung MY, Kim DK. Cytotoxic components from dried rhizomes of Zingiber officinale Roscoe. Arch Pharm Res 2008, 31: 415-418.
  9. USP 32-NF27. The United States Pharmacopoeia 32, The national formulary 27, 2009.
  10. Zoë Gardner, Michael McGuffin. American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook, Second Edition. CRC Press, 2013.
  11. Zuskin E, Kanceljak B, Skuric Z, et al. Environ Res. 1988;47(1):95–108.
  12. Futrell JM, Rietschel RL. Cutis. 1993;52(5):288–290.
  13. Kanerva L, Estlander T, Jolanki R. Contact Dermatitis. 1996;35(3):157–162.
  14. Moneret-Vautrin DA, Morisset M, Lemerdy P, et al. Allerg Immunol (Paris). 2002;34(4):135–140.
  15. Betz O, Kranke P, Geldner G, et al. Forsch Komplementarmed Klass Naturheilkd. 2005;12(1):14–23.
  16. Backon J. Med Hypotheses. 1991;34(3):230–231.
  17. Dan Bensky, Steve Clavey, Erich Stöger. Chinese Herbal Medicine: Materia Medica (Portable 3rd Edition). Eastland Press, 2015.
  18. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010
  19. Murphy JM. Preoperative considerations with herbal medicines. Assoc. Operat. Room Nurses J., 69(1):173-183, 1999
  20. Assemi M. Herbal preparations: concerns for operative patients. Anesthesia Today, 10(3):17-23, 2000
  21. Srivastava KC. Aqueous extracts of onion, garlic and ginger inhibit platelet aggregation and alter arachidonic acid metabolism. Biomed. Biochim. Acta, 43:S335-S346, 1984
  22. Srivastava KC. Isolation and effects of some ginger components on platelet aggregation and eicosanoid biosynthesis. Prostagl. Leukotr. Med., 25:187-198, 1986
  23. Goso Y, Ogata Y, Ishihara K, et al. Effects of traditional herbal medicine on gastric mucin against ethanol-induced gastric injury in rats. Comp. Biochem. Physiol., 113C(1):7-21, 1996
  24. Al-Yahya MA, Rafatullah S, Mossa JS, et al. Gastroprotective activity of ginger Zingiber officinale Rosc., in albino rats. Am. J. Chin. Med., 17(1-2):51-56, 1989
  25. McGuffin M, Hobbs C, Upton R, Goldberg A (eds). American Herbal Products Association’s Botanical Safety Handbook. Boca Raton, FL: CRC Press, 1997
  26. Wichtl M (ed.). Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. CRC Press, Boca Raton, 1994
  27. Blumenthal M (ed.). The Complete German Commission E Monographs. Integrative Medicine Communications, Boston, Mass., 1998.
  28. Brinker F. “Botanical Medicine Research Summaries,” from Eclectic Dispensatory of Botanical Therapeutics, vol. II. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 1995
  29. Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds.). PDR for Herbal Medicines. Medical Economics Co., Inc., Montvale, NJ, 1998
  30. Bhat BG, Sambaiah K, Chandrasekhara N. The effect of feeding fenugreek and ginger on bile composition in the albino rat. Nutr. Rep. Internat., 32(5):1145-1151, 1985
  31. Ghayur MN, Gilani AH. Ginger lowers blood pressure through blockade of voltage-dependent calcium channels. J Cardiovasc Pharmacol 2005b, 45: 74-80.
  32. Ghayur MN, Gilani AH, Afridi MB, Houghton PJ. Cardiovascular effects of ginger aqueous extract and its phenolic constituents are mediated through multiple pathways. Vasc Pharmacol 2005, 43: 234-241.
  33. Suekawa M, Ishige A, Yuasa K, Sudo K, Aburada M, Hosoya E. Pharmacological studies on ginger. I. Pharmacological actions of pungent constituents, (6)-gingerol and (6)-shagaol. J Pharm Dyn 1984, 7: 836-848.
  34. Lumb AB. Anaesthesia. 1993;48(12):1118.
  35. Opdyke DLJ. Food Cosmet Toxicol. 1974;12:901–902.
  36. Bone K. Ginger. Br. J. Phytother., 4(3):110-20, 1997
  37. De Smet PAGM, Keller K, Hansel R, Chandler RF (eds.). Adverse Effects of Herbal Drugs, vol. 3. Springer-Verlag, Berlin, 1997
  38. Okonta JM, Uboh M, Obonga WO. Herb-drug interaction: a case study of effect of ginger on the pharmacokinetic of metronidazole in rabbit. Indian J Pharm Sci 2008, 70: 230-232.
  39. Atal CK, Zutshi U, Rao PG, et al. J Ethnopharmacol. 1981;4(2):229–232.
  40. Nirmala K, Krishna TP, Polasa K. Modulation of xenobiotic metabolism in ginger (Zingiber officinale Roscoe) fed rats. Int J Nutr Metabol 2010, 2: 56-62.
  41. Foster BC, Vandenhoek S, Hana J, Krantis A, Akhtar MH, Bryan M, Budzinski JW, Ramputh A, Arnason JT. In vitro inhibition of human cytochrome P450-mediated metabolism of marker substrates by natural products. Phytomedicine 2003, 10: 334-342.
  42. Kim IS, Kim SY, Yoo HH. Effects of an aqueous-ethanolic extract of ginger on cytochrome P450 enzyme-mediated drug metabolism. Pharmazie. 2012 Dec;67(12):1007-9.
  43. Mukkavilli R, Gundala SR, Yang C, Donthamsetty S, Cantuaria G, Jadhav GR, Vangala S, Reid MD, Aneja R. Modulation of cytochrome P450 metabolism and transport across intestinal epithelial barrier byginger biophenolics. PLoS One. 2014 Sep 24;9(9):e108386. ECollection 2014.
  44. Nabekura T, Kamiyami S, Kitagawa S. Effects of dietary chemopreventive phytochemicals on P-glycoprotein function. Biochem Biophys Res Comm 2005, 327: 866-870.
  45. USP Drug Information. US Pharmacopeia Patient Lea et Ginger (Oral). Rockville: The United States Pharmacopeial Convention, Inc. 1998.
  46. Abebe W. J Clin Pharm Ther. 2002;27(6):391–401.
  47. Heck AM, DeWitt BA, Lukes AL. Am J Health Syst Pharm. 2000;57(13):1221–1227.
  48. Pribitkin ED, Boger G. Arch Facial Plast Surg. 2001;3(2):127–132.
  49. Shalansky S, Lynd L, Richardson K, et al. Risk of warfarin-related bleeding events and supratherapeutic international normalized ratios associated with complementary and alternative medicine: a longitudinal analysis. Pharmacother., 27(9):1237-1247, 2007
  50. Krüth P, Brosi E, Fux R, et al. Ginger-associated overanticoagulation by phenprocoumon. Ann. Pharmacother., 38:257-260, 2004
  51. Lesho EP, Saullo L, Udvari-Nagy S. A 76-year-old woman with erratic anticoagulation. Cleve Clin J Med 2004, 71: 651-656.
  52. Bordia A, Verma SK, Srivastava KC. Effect of ginger (Zingiber officinale Rosc.) and fenugreek (Trigonella foenumgraecum L.) on blood lipids, blood sugar and platelet aggregation in patients with coronary artery disease. Prostagl. Leukotr. Ess. F. A., 56(5):379-384, 1997
  53. Jiang X, Blair EY, McLachlan AJ. J Clin Pharmacol. 2006;46(11):1370–1378.
  54. Jiang X, Williams KM, Liauw WS, et al. Effect of ginkgo and ginger on the pharmacokinetics and pharmacodynamics of warfarin in healthy subjects. Br. J. Clin. Pharm., 58:425-432, 2005
  55. Lumb AB. Effect of dried ginger on human platelet function. Thromb. Haemost., 71(10):110-111, 1994
  56. Young H-Y, Liao J-C, Chang Y-S, et al. Synergistic effect of ginger and nifedipine on human platelet aggregation: a study in hypertensive patients and normal volunteers. Am. J. Chin. Med., 34(4):545-551, 2006
  57. Colombo D, Lunardon L, Bellia G. Cyclosporine and herbal supplement interactions. J Toxicol. 2014;2014:145325. Epub 2014 Jan 12.
  58. H. Chiang, P. L. Chao, S. Hsiu, K. Wen, S. Tsai, and Y. Hou, “Ginger signi cantly decreased the oral bioavailability of cyclosporine in rats,” American Journal of Chinese Medicine, vol. 34, no. 5, pp. 845–855, 2006.
  59. Egashira K, Sasaki H, Higuchi S, et al. Food-drug interaction of tacrolimus with pomelo, ginger, and turmeric juice in rats. Drug Metab Pharmacokinet. 2012;27(2):242-247.
  60. Nagoshi C, Shiota S, Kuroda T et al. Synergistic effect of [10]-gingerol and aminoglycosides against vancomycin-resistant enterococci (VRE). Biol Pharm Bull 2006;29:443-447.
  61. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008.
  62. Yamahara J, Rong HQ, Naitohh Y, et al. Inhibition of cytotoxic drug-induced vomiting in suncus by a ginger constituent. J. Ethnopharm., 27:353-355, 1989
  63. Levine ME, Gillis MG, Koch SY, et al. Protein and ginger for the treatment of chemotherapy-induced delayed nausea. J. Altern. Compl. Med., 14(5):545-551, 2008
  64. Manusirivithaya S, Sripramote M, Tangitgamol S, et al. Antiemetic effect of ginger in gynecologic oncology patients receiving cisplatin. Int. J. Gynecol. Cancer, 14:1063-1069, 2004
  65. Sontakke S, Thawani V, Naik MS. Ginger as an antiemetic in nausea and vomiting induced by chemotherapy: a randomized, dross-over, double blind study. Indian J. Pharmacol., 35:32-36, 2003
  66. Panahi Y, Saadat A, Sahekar A, et al. Effect of ginger on acute and delayed chemotherapy-induced nausea and vomiting: a pilot, randomized, open-label clinical trial. Integr. Cancer Ther., [online prepub.; doi:10.1177/1534735411433201] Feb. 7, 2012
  67. Pillai AK, Sharma KK, Gupta YK, et al. Anti-emetic effect of ginger powder versus placebo as an add-on therapy in children and young adults receiving high emetogenic chemotherapy. Pediatr. Blood Cancer, 56:234-238, 2011
  68. Zick SM, Ruffin MT, Lee J, Normolle DP, Siden R, Alrawi S, Brenner DE. Phase II trial of encapsulated ginger as a treatment for chemotherapy-induced nausea and vomiting. Support Care Cancer 2009, 17: 563-572.
  69. Meyer K, Schwartz J, Crater D, et al. Zingiber officinale (ginger) used to prevent 8-MOP associated nausea. Derm. Nurs.,7(4):242-244, 1995
  70. Chaiyakunapruk N, Kitikannakorn N, Nathisuwan S, Leeprakobboon K, Leelasettagool C. The efficacy of ginger for the prevention of postoperative nausea and vomiting: a meta-analysis. Am J Obstet Gynecol 2006, 194: 95-99.
  71. Morin AM, Betz O, Kranke P, Geldner G, Wulf H, Eberhart LHJ. Ist Ingwer ein sinnvolles Antiemetikum für die postoperative Phase? Anästhesiol Intensivmed Motfallmed Schmerzther 2004, 39: 281-285.
  72. Bone ME, Wilkinson DJ, Young JR, et al. Ginger root – a new antiemetic. The effect of ginger root on postoperative nausea and vomiting after major gynaecological surgery. Anaesthesia, 45:669-671, 1990
  73. Phillips S, Ruggier R, Hutchinson SE. Zingiber officinale (Ginger) – an antiemetic for day case surgery. Anaesthesia, 48:715-717, 1993
  74. Kalava A, Darji SJ, Kalstein A, Yarmush JM, SchianodiCola J, Weinberg J. Efficacy of ginger on intraoperative and postoperative nausea and vomiting in elective cesarean section patients. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol. 2013 Jul;169(2):184-8. Epub 2013 Mar 17.
  75. Srivastava KC, Mustafa T. Ginger (Zingiber officinale) and rheumatic disorders. Med. Hypoth., 29:25-28, 1989
  76. Alizadeh-Navaei R, Roozbeh F, Saravi M, Pouramir M, Jalali F, Moghadamnia AA. Investigation of of the effect of ginger on lipid levels. A double blind controlled clinical trial. Saudi M J 2007, 29: 1280-1284.
  77. Bhandari U, Sharma JN, Zafar R. The protective action of ethanolic ginger (Zingiber officinale) extract in cholesterol fed rabbits. J Ethnopharmacol 1998, 61: 167-171.
  78. Thomson M, Al-Qattan KK, Al-Sawan SM, Alnaqeeb MA, Khan I, Ali M. The use of ginger (Zingiber officinale Rosc.) as a potential anti-inflammatory agent and antithrombotic agent. Prostaglandins Leukot Essent Fatty Acids 2002, 67: 475-478.
  79. Heeba GH, Abd-Elghany MI. Effect of combined administration of ginger (Zingiber officinale Roscoe) and atorvastatin on the liver of rats. Phytomed., 17:1076-1081, 2010
  80. Aviva Romm, MD. Botanical Medicine for Women’s Health. Churchill Livingstone, 2009.
  81. Yamahara J, Mochizuki M, Rong HQ, et al. The anti-ulcer effect in rats of ginger constituents. J. Ethnopharm., 23:299-304, 1988
  82. Yoshikawa M, Hatakeyama S, Taniguchi K, et al. 6-Gingesulfonic acid, a new anti-ulcer principle, and gingerglycolipids A, B and C, three new monoacyldigagactosylglycerols, from Zingiberis rhizoma orignating in Taiwan. Chem. Pharm. Bull., 40(8):2239-2241, 1992
  83. Yoshikawa M, Yamaguchi S, Kunimi K, et al. Stomachic principles in ginger. III. An anti-ulcer principle, 6- gingesulfonic acid, and three monoacyldigalactosylglycerols, gingerglycolipids A, B, and C, from zingiberis rhizoma originating in Taiwan. Chem. Pharm. Bull., 42(6):1226-1230, 1994
  84. Sakai K, Miyazaki Y, Yamane T, et al. Chem. Pharm. Bull., 37(1):215-217, 1989
  85. Hollyer T, Boon H, Georgousis A, et al. Complement Altern Med. 2002;2(1):5.
  86. Tiran D. Complement Ther Nurs Midwifery. 2002;8(4):191–196.
  87. Tsui B, Dennehy CE, Tsourounis C. Am J Obstet Gynecol. 2001;185(2):433–437.
  88. Lete I, Allué J. The Effectiveness of Ginger in the Prevention of Nausea and Vomiting during Pregnancy and Chemotherapy. Integr Med Insights. 2016 Mar 31;11:11-7. eCollection 2016.
  89. Viljoen E, Visser J, Koen N, Musekiwa A. A systematic review and meta-analysis of the effect and safety of ginger in the treatment of pregnancy-associated nausea and vomiting. Nutr J. 2014 Mar 19;13:20.
  90. Fischer-Rasmussen W, Kjaer SK, Dahl C, et al. Ginger treatment of hyperemesis gravidarum. Eur. J. Obst. Gyn. Repr. Biol., 38:19-24, 1990
  91. Vutyavanich T, Draisarin T, Ruangsri R-A. Ginger for nausea and vomiting in pregnancy: randomized, double-masked, placebo-controlled trial. Obstet. Gynecol., 97:577-582, 2001
  92. Keating A, Chez RA. Ginger syrup as an antiemetic in early pregnancy. Alternat. Ther., 8(5):89-91, 2002
  93. Borelli F, Capasso R, Aviello G, Pittler MH, Izzo AA. Effectiveness and safety of ginger in the treatment of pregnancy-induced nausea and vomiting. Obstet Gynecol 2005, 105: 849-856.
  94. Willetts KE et al. Aust N Z J Obstet Gynaecol. 2003 Apr;43(2):139-44.
  95. Smith C et al.Obstet Gynecol. 2004 Apr;103(4):639-45. 
  96. Portnoi G, Chng LA, Karimi-Tabesh L, et al. Am J Obstet Gynecol. 2003;189(5):1374–1377.
  97. Farnsworth NR, Bingel AS, Cordell GA, et al. Potential value of plants as sources of new antifertility agents I. J. Pharm. Sci., 64:535-598, 1975
  98. Brinker F. The Toxicology of Botanical Medicines, 3rd ed. Eclectic Medical Pub., Sandy, Ore., 2000
  99. Ansari M, Porouhan P, Mohammadianpanah M, Omidvari S, Mosalaei A, Ahmadloo N, Nasrollahi H, Hamedi SH.Efficacy of Ginger in Control of Chemotherapy Induced Nausea and Vomiting in Breast Cancer Patients Receiving Doxorubicin-Based Chemotherapy. 
    Asian Pac J Cancer Prev. 2016;17(8):3877-80.
  100. Lakshmi B, Sudhakar M. Protective effect of Zingiber officinale on gentamicin-induced nephrotoxicity in rats. Int J Pharmacol. 2010;6:58-62.
  101. Nasri H, Nematbakhsh M, Ghobadi S, Ansari R, Shahinfard N, Rafieian-Kopaei M. Preventive and curative effects of ginger extract against histopathologic changes of gentamicin-induced tubular toxicity in rats. Int J Prev Med. 2013 Mar;4(3):316-21.

 


דוגמא למונוגרף מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם