פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-3 (ניאצין)

עודכן בתאריך 05/09/2018
 

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | 

ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

ויטמין B3 הינו ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין מיוצר על ידי חיידקי המעי ומשתתף בתהליכי ייצור אנרגיה בגוף, בחילוף חומרים של שומנים וחלבונים, בויסות רמות הסוכר בדם ובתהליכים ביוכימיים נוספים כגון: ייצור של הורמוני מין והורמוני בלוטת יותרת הכליה. בנוסף, ויטמין B3 חיוני למניעה וטיפול בהיפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) וכולסטרול גבוה. חוסר בויטמין B3 הינו נדיר ולרוב קשור בחסרים תזונתיים נוספים (בעיקר מחסור בויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B ומחסור בחלבונים) הפוגעים בספיגה ובשפעול של ויטמין B3. חסרים אלו עלולים להיווצר ממגוון רחב של גורמים הכוללים שימוש בתרופות, תזונה לקויה, מחלות ועוד. יש לציין כי מחסור בויטמין B3 שכיח בעיקראצל אלכוהוליסטים ובקרב אוכלוסיות אשר תזונתן מתבססת על תירס (למשל בדרום אמריקה) המכיל ויטמין B3 בצורה שאינה זמינה לגוף.

 

מקורות תזונתיים לויטמין B3:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים, בוטנים, שומשום וטחינה, קטניות, גרעינים ואגוזים (לא קלויים ולא מומלחים), פטריות, שמרי בירה.

מקורות מן החי: בשר בקר, איברים פנימיים, דגים וביצים.

**מומלץ לצרוך דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור לחומצת האמינו טריפטופאן אשר מהווה מקור (Precursor) לויטמין B3.

 

תפקידיו של ויטמין B3:

  • מסייע להורדת רמות כולסטרול "רע" (LDL) ולהעלאת רמות כולסטרול "טוב" (HDL).

  • מסייע להורדת רמות שומנים בדם (טריגליצרידים).

  • מרחיב כלי דם ולכן מסייע בהפחתת לחץ דם גבוה.

  • בעל תפקיד חשוב בניצול ויטמיני B אחרים. לכן, מחסור בויטמין זה עלול לגרום למחסור בשאר ויטמיני B.

  • תומך בתפקוד תאי בטא בלבלב, מגביר הפרשת אינסולין ורגישות לאינסולין.

  • מסייע בניקוי הגוף מאלכוהול ורעלים אחרים. יכול לשמש כחלק מתהליך גמילה מאלכוהול.

  • משתתף (יחד עם ויטמיני B1 ו- B2) במסלולי הנשימה התאית. תהליך הנשימה התאית חיוני בשרשרת חילוף החומרים ואספקת החמצן בגוף.

  • משתתף בתהליכים נוגדי חמצון בגוף, למשל בתאי דם אדומים.

  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של שומנים, פחמימות וחלבונים.

  • חיוני לייצור הורמוני בלוטת יותרת הכליה (האדרנל), הורמוני מין והורמון אינסולין.

  • משמש כרכיב חיוני לפעילות נורמלית של מערכת העצבים.

  • ממריץ קולטנים של המוליך העצבי חומצה אמינו בוטרית המכונה גאבא
    (GABA-gamma amino butyric acid) ללא היקשרות לקולטנים ולכן עשוי לסייע לטיפול בעזרת חומצה זו כנגד דיכאון.

  • משמש רכיב חיוני ביצירת חומצות גרעין (DNA ו-RNA - תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי).

  • מסייע לפעילות הכבד בפירוק שומנים.

  • מסייע במניעת סרטן באמצעות ויסות פעילות אנזימים המגנים על תאים בריאים מפני הפיכתם לממאירים.

  • נוֹגד אַלרגיה ונוֹגד דַלקת.


תכונות נוספות של ויטמין B3:

  • מסיס מים.

  • נחשב ליציב ביותר מבין הויטמינים מסיסי המים:

    • עמיד יחסית לחום: בבישול עובר למי הבישול ומאבד עד 25% מתכולתו.

    • עמיד לבסיס ולחומצה.

    • עמיד לאור.

    • עמיד לחמצון.

  • מאוחסן בגוף בכליות, בכבד, בלב, בשרירים ובתאי הדם האדומים והלבנים.

  • חומצת האמינו טריפטופאן (בנוכחות ויטמין B6) הופכת בגוף לויטמין B3. 60 מ"ג טריפטופאן הופכים ל- 1 מ"ג ויטמין B3.

  • פעיל בגוף כשני קו-אנזימים חשובים: ניקוטין אמיד דינוקלאוטיד (NAD) וניקוטין אמיד דינוקלאוטיד פוספט (NADP) הדרושים לפעילותם של יותר מ-200 אנזימים אשר מעורבים בתהליכים שונים של חילוף חומרים בגוף.


ספיגה והפרשה של ויטמין B3:

אתר הספיגה של ויטמין B3הוא במעיים הדקים. לאחר ספיגתו מובל הויטמין בדם כשהוא קשור לחלבונים נשאים שונים (בעיקר אלבומין) והופך לפעיל בכבד וברקמות נוספות בגוף.

צריכת תפריט מאוזן (כמות מספקת של מזונות המכילים ויטמיני B ומזונות המכילים את חומצת האמינו טריפטופאן ההופכת בגוף לויטמין B3) מספקת לגוף 13-19 מ"ג ויטמין B3 . בנוסף, חיידקי המעיים יודעים לייצרו. ויטמין B3 עמיד בסביבה חומצית ובסביבה בסיסית, דבר המקל מאוד על ספיגתו במערכת העיכול, היות ואינו מתפרק ולא מאבד מערכו בקיבה החומצית או במעיים הבסיסיים.
עיקר ההפרשה של ויטמין B3 נעשית בשתן. חשוב לציין כי ויטמין B3 חודר את השליה ומועבר בחלב אם.


גורמים לחוסר בויטמין B3:

  • תזונה דלה בויטמין B3 – תזונה דלה בויטמין B3 שכיחה בקרב אוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על תירס כדגן העיקרי (כגון: בדרום אמריקה ובאפריקה), אוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על מזון מהיר מעובד ומתועש (כגון: בארה"ב) ואצל אנשים העורכים דיאטות הרזייה לא מאוזנות. חשוב לציין כי במקסיקו ובמדינות נוספות בהן התזונה מתבססת על תירס, החלו לעבד את התירס במי סיד (בעיקר בתעשיית דגני הבוקר), ההופכים את ויטמין B3 לזמין יותר לגוף. עיבוד זה מפחית את הסיכון לפתח חוסר בויטמין.

  • עודף לאוצין - צריכה מרובה של מזונות עשירים בחומצת האמינו לאוצין (למשל דוחן- דגן מרכזי בארוחות בקרב האוכלוסייה ההודית) עלולה לגרום לחוסר בויטמין B3. חומצת האמינו לאוצין מפריעה לשפעול של ויטמין B3

  • עודף סוכרים - צריכה מוגברת של סוכרים ופחמימות מזוקקות גורמת להפרשה מוגברת של ויטמין B3 מהגוף.

  • חוסר בטריפטופאן - חוסר בחומצת האמינו טריפטופאן גורם לחוסר בויטמין B3 מכיוון שחומצת האמינו טריפטופאן הופכת בגוף לויטמין B3. חוסר בחומצה אמינית זו עלול להיגרם מתזונה לקויה או מהפרעה תורשתית נדירה (תסמונת הרטנופ – Hartnup Syndrom) המתבטאת בפגם בספיגה של חומצת האמינו טריפטופאן במעיים ובכליות.

  • הפרעות עיכול - מחלות מעיים דלקתיות, צליאק ושלשולים כרוניים פוגעים בעיכול ובספיגה של ויטמין B3.

  • מחלות שונות – מחלות כגון: סוכרת, שחמת הכבד, עודף פעילות של בלוטת התריס, סרטן ועוד עלולות לגרום לניצול מוגבר של ויטמין B3 בגוף ולהגביר את הסיכון לחוסר בויטמין.

  • ניתוחים - חולים לאחר ניתוח זקוקים לכמויות מוגברות של ויטמין B3. לרוב, חולים אלה מחוברים לאינפוזיה המכילה את הויטמין, אך במידה וכמויות הויטמין באינפוזיה לא מספיקות, עלול להתפתח חוסר בויטמין B3.

  • תרופות – שימוש בתרופות כגון: גלולות למניעת הריון, תרופות לטיפול ביתר לחץ דם תרופות להורדת שומנים וכולסטרול בדם ועוד עלול לגרום להפרשה מוגברת, פגיעה בספיגה, או הפרעה לפעילות של ויטמין B3.

  • אנטיביוטיקה - אנטיביוטיקה גורמת להפרשה מוגברת של ויטמין B3 מהגוף ופוגעת בייצורו של הויטמין על ידי חיידקי המעיים.

  • מתח נפשי – מתח ולחץ מוגברים ו/ או מתמשכים גורמים לחוסר בכל ויטמיני B.

  • אורח חיים - עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול וקפאין גורמים לירידה בספיגה של ויטמין B3.

 

תסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B3:

  • מחלת פלגרה - מחלה הנגרמת מחוסר כרוני בויטמין B3 ומתאפיינת בתופעות שונות בעור, במערכת העיכול ובמוח:

    • הופעת כתמים דמויי כוויות המופיעים בצורה סימטרית על העור. הכתמים מחמירים בחשיפה לשמש ואינם נעלמים.

    • הפרעות במערכת העיכול כגון: בחילה, חוסר תאבון, שלשול דמי בעל ריח רע ופגיעה ברקמות הריריות.

    • פגיעה מוחית הכוללת תסמינים כגון: תשישות, בלבול, הזיות, אובדן זיכרון ופסיכוזה מאנית דיפרסיבית.

  • הפרעות במערכת העצבים - הפרעות הקשורות למערכת העצבים כגון: מתח, דאגנות, רעד, עצבנות, הפרעות נפשיות, כאבי ראש, עייפות, הפרעות שינה, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, היפראקטיביות, פרקינסון, חוסר יציבות נפשית עד אובדן שפיות ופרנויה.

  • הפרעות במערכת העיכול - הפרעות עיכול עקב ספיגה לקויה כגון: דיספפסיה (עיכול לא תקין הגורם להרגשת אי נוחות בבטן), עצירות ו/או שלשולים, דלקות מעיים, כיבים במערכת העיכול, ריח רע מהפה, הקאות, בעיות חניכיים והשמנה.

  • דלקתיות - דלקות שונות כגון: דלקות חניכיים, דלקות עיניים, דלקות עור, אקנה ודלקות פרקים.

  • הפרעות לב וכלי דם - הפרעות לב וכלי הדם כגון: לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, רמות שומן גבוהות בדם,
    מחלת ה-Raynaud's (מחלה של העורקים), בעיות בזרימת הדם ובעיות בקרישת הדם.

  • הפרעות שיווי משקל - הפרעות שיווי משקל כגון: סחרחורות ומחלתMeniere's  (הפרעת שיווי משקל הנגרמת ממחלה של האוזן הפנימית).

  • תסמונת קדם ווסתית (PMS) - הגברת תסמינים המופיעים לפני הופעת הוסת.

  • הפרעות עוריות – כגון: דלקות ופריחות בעור.

  • תסמינים נוספים - חולשת שרירים, סחרחורות, לשון נפוחה ואדומה.


עודף של ויטמיןB3  (רעילות):

נטילה של תוסף ויטמין B3  בכמויות העולות על 50 מ"ג, עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון::

  • הסמקה חמורה (flash) והרגשת דופק ברקות הנגרמים מהרחבת כלי דם.
  • עקצוצים.
  • תחושת בעירה.
  • הפרעות במערכת העיכול.

תופעות אלה אינן מסוכנות ולרוב נמשכות כ-15 דקות ומפסיקות. יש לצין כי קיים תוסף ויטמין B3, אשר אינו גורם לתופעות לוואי אלו, הנקרא non flash niacin (NFN). יש ליטול תוסף זה במינון של 250 מ"ג ביום.נטילה של תוסף ויטמין B3 בכמויות של 2 גרם ומעלה או בכמות העולה על 750 מ"ג ביום ליותר משלושה חודשים, עלולה לגרום נזק לכבד, התפתחות סוכרת, דלקת בקיבה, נזק לעיניים ועלייה ברמות חומצת השתן המעלה סיכון לשיגדון (גאוט). אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר להתבטאויות של רעילות זו כוללות אנשים הסובלים מכיב פפטי (אולקוס), אלכוהוליסטים, חולי סוכרת, חולי שיגדון, חולי לב, חולים במחלת מעי דלקתית, אנשים הנוטים לסבול ממיגרנות ואנשים עם היסטוריה של מחלת כבד.

מינון יומי מומלץ של ויטמין B3 לפי ה- RDA (Recommended daily allowance):

  • מלידה עד גיל 6 חודשים- 2 מ"ג

  • מגיל 6 חודשים עד שנה- 4 מ"ג
  • גילאים 1-3 שנים- 6 מ"ג
  • גילאים 4-8 שנים- 8 מ"ג
  • גברים בגילאי 9-13 שנים- 12 מ"ג
  • גברים מגיל 14 ומעלה- 16 מ"ג
  • נשים בגילאי 9-13 שנים- 12 מ"ג
  • נשים מגיל 14 ומעלה- 14 מ"ג
  • נשים בהריון- 18 מ"ג
  • נשים מניקות- 17 מ"ג

 

מינון יומי מומלץ של ויטמין B3 לפי ה- ODA (optimal daily allowance):

במידה ובדיקות דם או פרופיל רפואי מראים על חוסר בויטמין B3, ניתן לצרוך אותו כתוסף בכדורים לבליעה, או בהזרקה לווריד או לשריר (המבוצעת ע"י רופא), במינון של 50-100 מ"ג ביום. מומלץ ליטול תוסף של הויטמין בצורת NFN, ללא תופעות לוואי, הקיים במינון של 250 מ"ג. במקרים מסוימים (למשל במצבים של כולסטרול גבוה מאוד), ניתן להגיע עד ל- 500 מ"ג ביום, במנות מחולקות, תחת פיקוח רפואי.


טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B3:

  • סוכרת טיפול ברמות גבוהות של שומנים בקרב חולי סוכרת - 200-3000 מ"ג ויטמין B3 ביום, תחת פיקוח רפואי בלבד.

  • אקטיזיה (Akathisia) - לטיפול באקטיזיה (חוסר שקט פנימי הגורם לקושי במנוחה) - 4000 מ"ג חומצת אמינו טריפטופאן ו- 25 מ"ג ויטמין B3 ביום. 

  • סכיזופרניה - לטיפול בסכיזופרניה- עד 3000 מ"ג ויטמין B3 ביום, בשילוב תוסף ויטמין C, תוסף ויטמין B6 ותוסף אבץ, תחת פיקוח רפואי בלבד.

  • שומנים בדם - לטיפול ברמות שומנים (טריגליצרידים) גבוהות בדם ו/או כולסטרול גבוה- 500-1000 מ"ג ויטמין B3 בצורת NFN (ללא תופעת בעירה) ביום.

  • מיגרנות - לטיפול במיגרנות (על ידי הרחבת כלי דם)- 100 מ"ג ויטמין B3 ביום.

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין B3:

  • שיפור ספיגה של ויטמין B3 - ויטמינים מקבוצת ויטמיני B, ויטמין C, אבץ, מגנזיום, חלבונים וחומצות שומן חיוניות מסייעים לשיפור ספיגה של ויטמין B31.

  • ויטמיני B1 ו-B2 - ויטמין B3 עובד בשילוב עם ויטמיני B1 ו-B2 במסלול הנשימה התאית1.

  • ויטמין B6 - נטילת B3 במינונים גבוהים מפריעה להפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) לחומצת האמינו מתיונין. שילוב של ויטמין B6 מנטרל את השפעה שלילית זו. ניסוי שנעשה בעכברים הראה כי נטילת ויטמין B6 בשילוב עם ויטמין B3 מנטרלת את ההשפעה השלילית על משק המתיונין ושוֹמרת על הפעילות החיובית של B3 בהורדת רמות שומנים2. בנוסף, שילוב נטילתתוסף ויטמין B3 ביחד עם תוסף ויטמין B6 נמצא יעיל בטיפול בסכיזופרניה ומצבים פסיכוטיים אחרים1.

  • כרום - ויטמין B3 חיוני לפעילות תקינה של המינרל כרום. נמצא כי שילוב בין השניים עשוי להביא לשיפור עמידות הגוף לגלוקוז3 ולהפחתת רמות גלוקוז, שומנים וכולסטרול בדם אצל חולי סוכרת מסוג 2 4-5. עם זאת, חשוב לציין כי במידה ונלקחות תרופות לטיפול בסוכרת יש ליטול את התוספים תחת פיקוח של מטפל מוסמך על מנת למנוע ירידה חדה ברמות הסוכר (היפוגליקמיה).

  • אבץאבץ מייעל את חילוף החומרים של ויטמין B3 באמצעות השפעה על חילוף חומרים של ויטמין 6-7B6.

  • ויטמין C - שילוב בין ויטמין C לויטמיני B יעיל למניעה ולטיפול בלחץ ומתח מתמשכים (סטרס כרוני)1.

  • ויטמין A וויטמין E - שילוב של ויטמין B3 יחד עם ויטמיני E ו-A הראה השפעה משופרת על רמות הכולסטרול בדם מאשר טיפול ב-B3 בלבד8.

  • סטטינים (Statins) - תרופות ממשפחת הסטטינים כגון:
    Simvastatin (Simvaco, Simvaxon), Pravastatin (Lipidal) ו-(Atorvastatin (Lipitor המשמשות להורדת כולסטרול, עובדות בשילוב עם ויטמין B3 להורדת רמות שומנים בדם ולהפחתת סיכון למחלות לב וכלי דם. התרופות משפיעות בעיקר על הורדת רמת LDL (הכולסטרול ה"רע") וויטמין B3 משפיע בעיקר על העלאת רמות HDL (הכולסטרול ה"טוב") אך גם מעכב בנייה של שומנים ומזרז את פירוקם. (ראה גם סעיף תרופות ממשפחת הסטטינים תחת הכותרת תגובות הדדיות שליליות עם הויטמין9-10.

  • פיבראטים (Fibrates) - תרופות ממשפחת הפיבראטים כגון:
    Ciprofibrate (Lipanor) ו-(Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip המשמשות להורדת רמות גבוהות של שומנים /טריגליצרידים בדם, עובדות בשילוב עם ויטמין B3 על שיפור תמונת השומנים והכולסטרול בדם, כאשר ויטמין B3 משפיע בעיקר על העלאת HDL (הכולסטרול ה"טוב") והתרופות משפיעות בעיקר על הורדת השומנים בדם. שילוב נטילת ויטמין B3 עם נטילת התרופות, מעניק השפעה טיפולית מוגברת ומגן על מערכת הלב וכלי הדם בפני מחלות12-13.

  • תרופות נוגדות דיכאון - ויטמין B3, כמו גם שאר ויטמיני B, עשוי לשפר את ההשפעה הטיפולית של תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקלים (TCAs) כגון:
    Amitriptyline (Elatrol, Elatrolet), Doxepin (Gilex) ו- Nortriptyline (Nortylin)14.

  • טטרציקלינים - תרופות אנטיביוטיות ממשפחת טטראציקלינים (Tetracyclines) כגון: (Doxycycline (Doxi, Doxilin) ,Minocycline (Minocin ו- (Tetracycline (Tetracycline בשילוב תוסף ויטמין B3 הראו יעילות בטיפול בדלקות עור שונות15. עם זאת, ויטמיני B עלולים לפגוע בפעילות תרופות אנטיביוטיות ואילו התרופות עלולות לפגוע לספיגת ויטמיני B במעיים16. לכן, יש להפריד את נטילתם לפחות בשעתיים.

  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטראודיות - תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAIDs) כגון: (Ibuprofen (Advil, Nurofen), Naproxen (Naxyn, Narocin, ו-(Diclofenac (Abitren, Voltaren נמצאו מועילות בהקלה בתופעות הלוואי של ויטמין B3 (הסמקה ותחושת בעירה)17-18.

  • תרופות קושרות חומצות מרה - תרופות קושרות חומצות מרה (Resins) כגון:
    Colestyramine (Questran), Colistin (Coliracin) ו-(Colestipol (Colestid בשילוב תוסף ויטמין B3 יעילות לשיפור תמונת השומנים בדם. עם זאת, נטילה בו זמנית של תרופות עם הויטמין פוגעת בספיגה ובזמינות הביולוגית של 
    שניהם19 20. ולכן יש להפריד נטילת תרופות קושרות חומצות מרה מנטילת ויטמין B3 לפחות בשעתיים.

  • טיפולים רדיואקטיבים - נטילת תוסף ויטמין B3 מגבירה את הרגישות של רקמות בלוטת התריס לטיפולי הקרנה רדיואקטיביים כחלק מטיפול ביתר פעילות של בלוטת התריס21. באופן תיאורטי, ניתן לשלב טיפולים רדיואקטיביים עם ויטמין B3 ולהשיג השפעה טיפולית זהה בשימוש ברמות קרינה נמוכות מהרגיל.

  • תרופות נוגדות פרכוסים - תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות), בעיקר
    Primidone (Prysoline) ו-(Carbamazepine (Teril, Tegretol, עובדות בשילוב עם ויטמיןB3 . נטילת תוסף של ויטמין B3 תמנע חוסר בויטמין ותשפר את האפקט הטיפולי של התרופה1.

  • בנזטרופין (Benzatropine) - קיים דיווח כי שילוב של ויטמין B3 וטריפטופאן יחד עם התרופה (Benzatropine (Cogentin המשמשת לטיפול בפרקינסון, הפחית באופן משמעותי את תופעות הלוואי התרופתיות (חוסר שקט פנימי הגורם לקושי במנוחה ומכונה Akathisia). עם שאת, דרושים מחקרים נוספים על מנת לאשש טענה זו1.

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין B3:

  • נוגדי חמצון - נוגדי חמצון כגון: ויטמין E, ויטמין C וסלניום עלולים להפריע לויטמין B3 בהעלאת רמות הכולסטרול ה"טוב" (HDL). מומלץ להימנע משילוב של נטילת נוגדי חמצון וטיפול ב- B3 למטרת העלאת רמות HDL22.

  • תרופות להורדת סוכר – קיים חשש כי נטילת מינונים גבוהים של ויטמין B3 עלולה לשבש פעילות תרופות להורדת סוכר בדם. הדיווחים בספרות סותרים ולכן יש לנקוט זהירות ולפקח על רמות הסוכר בדם בעת שילוב זה1.

  •  SAMe- נטילה של תוסף ויטמין B3 בכמויות גבוהות לאורך זמן, עלולה לגרום לדילול מאגרי (SAMe (S-Adenosylmethionine בגוף. SAMe הינו נגזרת של חומצת האמינו מתיונין המשתתפת ביותר מ-40 תהליכים ביוכימיים בגוף ביניהם ויסות מצב הרוח ונטרול רעלים. ירידה ברמה של רכיב חיוני זה עלולה להשפיע על עלייה ברמות חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) בדם. נטילת תוסף SAMe בעת נטילת תוסף ויטמין B3 תמנע את דילול מאגרי ה-SAMe בגוף2

  • לאוצין - חומצת האמינו לאוצין מפריעה לשפעול של ויטמין B31.

  • אלכוהול, קפאין וסוכרים- צריכה מוגברת של אלכוהול, קפאין או עודף סוכרים בתזונה עלולה לגרום לירידה בספיגה של הויטמין 1.

  • אנטיביוטיקה - תרופות אנטיביוטיות , בעיקר אלו המשמשות לטיפול ארוך טווח כגון: Nitrofurantoin (Macrodantin),Trimethoprim/ Sulphamethoxazole (Resprim, Diseptyl) ,Minocycline (Minocin) ,Ciprofloxacin(Ciproxin, Ciprodex, Ciprogis ) ועוד, עלולות לגרום לחוסר איזון בפלורת המעי ובכך לגרום לספיגה לקויה של ויטמין B3 במעיים16. 

  • גלולות למניעת הריון - שימוש בגלולות למניעת הריון כגון:
    Gestodene- Estrogen (Gynera, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily) עלול לפגוע בספיגה של הויטמין 1.

  • פיבראטים - ויטמין B3 כמו גם תרופות ממשפחת הפיבראטים כגון:
    (Ciprofibrate (Lipanor ו-(Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip המשמשות להורדת רמות שומנים בדם, עלולים לגרום לעלייה ברמות הומוציסטאין בדם23. קיים חשש כי נטילת השניים תעצים השפעה זו ולכן יש לנקוט זהירות בשילובם. נטילה משולבת של ויטמיני B6B12 וחומצה פולית תמנע את ההשפעה השלילית על רמות ההומוציסטאין בדם1.

  • סטטינים – שילוב של ויטמין B3 יחד עם תרופות ממשפחת הסטטינים כגון:
    Simvastatin (Simvaco, Simvaxon) ,Pravastatin (Lipidal) ו- (Atorvastatin (Lipitor המשמשות להורדת רמות כולסטרול בדם, עלול לגרום למספר תופעות בלתי רצויות; ויטמין B3 עלול להעלות רמות של הומוציסטאין בדם ורמות של אנזימי כבד. תרופות ממשפחת הסטטינים עלולות אף הן להעלות רמות של אנזימי כבד ובנוסף לגרום להפרעות שונות בשרירים (כגון: רבדומיולוזיס, מיופתיה או מיוסיטיס) ולהפרעה בייצור של קו אנזים Q10(ראה 24-25). רצוי במקרה של שימוש משולב ליטול תוספי תזונה (קו אנזיםQ10 , ויטמין B6 ו- SAMe) אשר ימזערו את ההשפעה השלילית המשותפת1,26

  • איזוניאזיד (Isoniazid) - התרופה (Isoniazid (Inazid, Isoniazid המשמשת לטיפול בחולי שחפת עלולה להפחית רמות של ויטמין B3 בדם ולהגביר סיכון למחלת פלגרה ולמחלות במערכת העצבים (כגון: נוירופתיה). התרופה מפריעה לפעילות ויטמיןB6  ולכן פוגעת בהמרה של חומצת האמינו טריפטופאן לויטמין B327.

  • חוסמי בטא - תרופות חוסמות בטא כמו גם ויטמין B3 גורמים להרחבת כלי דם. יש לנקוט זהירות בשימוש משולב מחשש לירידה חדה בלחץ הדם1.חוסמי בטא הינם קבוצה של תרופות המשמשות לטיפול במצבים בריאותיים שונים לדוגמא התרופה (Atenolo (Normiten, Normalol מטפלת ביתר לחץ דם והפרעות קצב לב, התרופה (Propranolol (Prolol, Deralin מטפלת במיגרנות והתרופה (Salbutamol (Ventolin הניתנת בצורת משאפים ואינהלציות משמשת לצורך הרחבת סמפונות בבעיות קלות של דרכי הנשימה ואסתמה.

  • תרופות לטיפול באבני מרה - תרופות המשמשות לטיפול באבני מרה כגון:
    Ursodeoxycholic Acid 
    (Ursofalk, Ursolit) עלולות להפחית את יעילותו של ויטמין B3 בהורדת שומנים בדם1.

  • התרופות מרקאפטופורין (Mercaptopurine) ואזאטיופורין (Azathioprine) – התרופות (Mercaptopurine (Puri-Nethol ו- Azathioprine (Azopi, Imuran) המשמשות לטיפול במחלות מעי דלקתיות וסוגי סרטן שונים עלולות לגרום לירידה חדה ברמות ויטמין B3. נטילה של התרופות לזמן ממושך עלולה לגרום למחלת הפלגרה1.

  • כימותרפיה - התרופה (Fluorouracil (5FU המשמשת כנוגדת סרטן גורמת לירידה חדה ברמות ויטמין B3. נטילה של התרופות לזמן ממושך עלולה לגרום למחלת הפלגרה1.

  • תרופות לטיפול בפרקינסון –  התרופות (Levdopa/Carbidopa (Dopicar, Sinemet ו-(Benserazide/Levdopa (Levopar המשמשות לטיפול בפרקינסון עלולות לגרום לירידה בויטמין B3 בשל השפּעתן המעכבת על אנזים האחראי לייצורו של הויטמין28.

  • קולסטיפול (Colestipol) - נטילה של התרופה (Colestipol (Colestid המשמשת להורדת כולסטרול, בשילוב נטילת תוסף ויטמין B3, יכולה לגרום לירידה ברמות חלבון נשא של הורמון בלוטת התריס (תירוקסין) ולשיבושים במאזן הורמוני בלוטת התריס (T3T4) בדם29.

  • תרופות לשיגדון תרופות לטיפול בשיגדון כגון: (Sulfinpyrazone (Anturan גורמות להפרשה של חומצת שתן. ויטמין B3 עלול להגביר השפעה זו. לכן, יש לנקוט זהירות בשימוש משולב ולבצע מעקב רפואי מחשש להפרשה יתרה של חומצות שתן1.

 

התוויות נגד לשימוש בויטמין B3:

  • מחלות שונות - מומלץ לא לקחת תוסף ויטמין B3 בזמן מחלת כבד, כיב פפטי, אלכוהוליזם, סוכרת, הפרעות בקצב לב, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנות ושיגדון1.

  • הריון - בזמן הריון מומלץ שלא לקחת תוסף ויטמין B3 בכמות העולה על 35 מ"ג ליום (מולטי ויטמין המיועד לנשים בהריון מכיל כ- 18 מ"ג).

  • הפרעות בקרישת הדם - מומלץ להיזהר ולפקח על נטילת תוסף ויטמין B3 באנשים הסובלים מבעיות קרישה או אנשים הנוטלים תרופות, צמחי מרפא או תוספי תזונה נוגדי קרישה1.


מחקרים על ויטמין B3:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין B3 למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 281-305

www.naturaldatabase.com – Niacin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?pt=100&id=924&ds=&name=Niacin+(NIACIN+AND+NIACINAMIDE+(VITAMIN+B3))&searchid=28102815&cs=nonmp&s=ND

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Niacin. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/niacin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

NationalAcademy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at -
http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

 

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 281-305

  2. Basu TK, Mann S. Vitamin B-6 normalizes the altered sulfur amino acid status of rats fed diets containing pharmacological levels of niacin without reducing niacin’s hypolipidemic effects. J Nutr 1997;127:117-121.
  3. Urberg M, ZemelMB. Evidence for synergism between chromium and nicotinic acid in the control of glucose tolerance in elderly humans. Metabolism 1987;36:896-899.
  4. Crawford V, Scheckenbach R, Preuss HG. Effects of niacin-bound chromium supplementation on body composition in overweight African-American women. Diabetes Obes Metab 1999;1:331-337.
  5. Preuss HG, Bagchi D, Bagchi M. Protective effects of a novel niacin-bound chromium complex and a grape seed proanthocyanidin extract on advancing age and various aspects of syndrome X. Ann NY Acad Sci 2002;957:250-259.
  6. Vannucchi H, Kutnink MD, Sauberlich M, Howerde E. Interaction among niacin, vitamin B6 and zinc in rats receiving ethanol. Int J Vitam Nutr Res 1986;56:355-362.
  7. Vannucchi H, Moreno FS. Interaction of niacin and zinc metabolism in patients with alcoholic pellagra. Am J Clin Nutr 1989;50:364-369.
  8. Odetti P, Cheli V, Carta G et al. Effect of nicotinic acid associated with retinol and tocopherols on plasma lipids in hyperlipoproteinaemic patients. Pharmatherapeutica 1984;4:21-24. 
  9. Morgan JM, Carey CM, Lincoff A, Capuzzi DM. The effects of niacin on lipoprotein subclass distribution. Prev Cardiol 2004;7:182-187; quiz 188.
  10. Sacks FM. The role of high-density lipoprotein (HDL) cholesterol in the prevention and treatment of coronary heart disease: expert group recommendations. Am J Cardiol 2002;90:139-143.
  11. Boden WE. Therapeutic implications of recent ATP III guidelines and the important role of combination therapy in total dyslipidemia management. Curr Opin Cardiol 2003;18:278-285.
  12. Sprecher DL. Raising high-density lipoprotein cholesterol with niacin and fibrates: a comparative review. Am J Cardiol 2000;86:46L-50L.
  13. Spencer GA, Wirebaugh S, Whitney EJ. Effect of a combination of gemfibrozil and niacin on lipid levels. J Clin Pharmacol 1996;36:696-700.
  14. Chouinard G, Young SN, Annable L, Sourkes TL. Tryptophan-nicotinamide, imipramine and their combination in depression: a controlled study. Acta Psychiatr Scand 1979;59:395-414.
  15. Khumalo NP, Murrell DF, Wojnarowska F, Kirtschig G. A systematic review of treatments for bullous pemphigoid. Arch Dermatol 2002;138:385-389.
  16. Stargrove M B, Treasure J,McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008, pp 819-821.
  17. Ding RW, Kolbe K, Merz B et al. Pharmacokinetics of nicotinic acid–salicylic acid interaction. Clin Pharmacol Ther 1989;46:642-647.
  18. Whelan AM, Price SO, Fowler SF, Hainer BL. The effect of aspirin on niacin-induced cutaneous reactions. J Fam Pract 1992;34:165-168.
  19. Nessim SA, Chin HP, Alaupovic P, Blankenhorn DH. Combined therapy of niacin, colestipol, and fat-controlled diet in men with coronary bypass: effect on blood lipids and apolipoproteins. Arteriosclerosis 1983;3:568-573.
  20. Cashin-Hemphill L, Mack WJ, Pogoda JM et al. Beneficial effects of colestipol-niacin on coronary atherosclerosis: a 4-year follow-up. JAMA1990;264:3013-3017.
  21. Agote M, Viaggi M, Kreimann E et al. Influence of nicotinamide on the radiosensitivity of normal and goitrous thyroid in the rat. Thyroid 2001;11:1003-1007.
  22. Cheung MC, Zhao XQ, Chait A et al. Antioxidant supplements block the response of HDL to simvastatin-niacin therapy in patients with coronary artery disease and low HDL. Arterioscler Thromb Vasc Biol 2001;21:1320-1326.
  23. Dierkes J, Westphal S, Luley C. The effect of fibrates and other lipid-lowering drugs on plasma homocysteine levels. Expert Opin Drug Saf 2004;3:101-111.
  24. Davignon J, Roederer G, Montigny M et al. Comparative efficacy and safety of pravastatin, nicotinic acid and the two combined in patients with hypercholesterolemia. Am J Cardiol 1994;73:339-345.
  25. Jacobson TA, Jokubaitis LA, Amorosa LF. Fluvastatin and niacin in hypercholesterolemia: a preliminary report on gender differences in efficacy. Am J Med 1994;96:64S-68S.
  26. Levy HB, Kohlhaas HK. Considerations for supplementing with coenzyme q10 during statin therapy. Ann Pharmacother 2006;40(2):290-294.
  27. Ishii N, Nishihara Y. Pellagra encephalopathy among tuberculous patients: its relation to isoniazid therapy. J Neurol Neurosurg Psychiatry 1985;48:628-634.
  28. Bender DA, Earl CJ, Lees AJ. Niacin depletion in parkinsonian patients treated with l-dopa, benserazide and carbidopa. Clin Sci (Lond) 1979;56:89-93.
  29. Cashin-Hemphill L, Spencer CA, Nicoloff JT et al. Alterations in serum thyroid hormonal indices with colestipol-niacin therapy. Ann Intern Med 1987;107:324-329.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם