עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-3 (ניאצין)*

עודכן בתאריך 09/05/2025
 

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות  | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

ויטמין B3 הינו ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין מיוצר על ידי חיידקי המעי ומשתתף בתהליכי ייצור אנרגיה בגוף, בחילוף חומרים של שומנים וחלבונים, בויסות רמות הסוכר בדם ובתהליכים ביוכימיים נוספים כגון: ייצור של הורמוני מין והורמוני בלוטת יותרת הכליה. בנוסף, ויטמין B3 חיוני למניעה וטיפול בהיפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) וכולסטרול גבוה. חוסר בויטמין B3 הינו נדיר ולרוב קשור בחסרים תזונתיים נוספים (בעיקר מחסור בויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B ומחסור בחלבונים) הפוגעים בספיגה ובשפעול של ויטמין B3. חסרים אלו עלולים להיווצר ממגוון רחב של גורמים הכוללים שימוש בתרופות, תזונה לקויה, מחלות ועוד. יש לציין כי מחסור בויטמין B3 שכיח בעיקר אצל אלכוהוליסטים ובקרב אוכלוסיות אשר תזונתן מתבססת על תירס (למשל בדרום אמריקה) המכיל ויטמין B3 בצורה שאינה זמינה לגוף.

 

מקורות תזונתיים לויטמין B3:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים, בוטנים, שומשום וטחינה, קטניות, גרעינים ואגוזים (לא קלויים ולא מומלחים), פטריות, שמרי בירה.

מקורות מן החי: בשר בקר, איברים פנימיים, דגים וביצים.

**מומלץ לצרוך דגנים מלאים וקטניות המהווים מקור לחומצת האמינו טריפטופאן אשר מהווה מקור (Precursor) לויטמין B3.

 

תפקידיו של ויטמין B3:

  • מסייע להורדת רמות כולסטרול "רע" (LDL) ולהעלאת רמות כולסטרול "טוב" (HDL).

  • מסייע להורדת רמות שומנים בדם (טריגליצרידים).

  • מרחיב כלי דם ולכן מסייע בהפחתת לחץ דם גבוה.

  • בעל תפקיד חשוב בניצול ויטמיני B אחרים. לכן, מחסור בויטמין זה עלול לגרום למחסור בשאר ויטמיני B.

  • תומך בתפקוד תאי בטא בלבלב, מגביר הפרשת אינסולין ורגישות לאינסולין.

  • מסייע בניקוי הגוף מאלכוהול ורעלים אחרים. יכול לשמש כחלק מתהליך גמילה מאלכוהול.

  • תפקידים נוספים פתוחים למנויים בלבד.


תכונות נוספות של ויטמין B3:

  • מסיס מים.

  • נחשב ליציב ביותר מבין הויטמינים מסיסי המים:

    • עמיד יחסית לחום: בבישול עובר למי הבישול ומאבד עד 25% מתכולתו.

    • עמיד לבסיס ולחומצה.

    • עמיד לאור.

    • עמיד לחמצון.

  • למידע השלם למנויים


ספיגה והפרשה של ויטמין B3:

אתר הספיגה של ויטמין B3 הוא במעיים הדקים. לאחר ספיגתו מובל הויטמין בדם כשהוא קשור לחלבונים נשאים שונים (בעיקר אלבומין) והופך לפעיל בכבד וברקמות נוספות בגוף.

צריכת תפריט מאוזן למידע השלם למנויים


גורמים לחוסר בויטמין B3:

 

תסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B3:

  • מחלת פלגרה - מחלה הנגרמת מחוסר כרוני בויטמין B3 ומתאפיינת בתופעות שונות בעור, במערכת העיכול ובמוח:

    • הופעת כתמים דמויי כוויות המופיעים בצורה סימטרית על העור. הכתמים מחמירים בחשיפה לשמש ואינם נעלמים.

    • הפרעות במערכת העיכול כגון: בחילה, חוסר תאבון, שלשול דמי בעל ריח רע ופגיעה ברקמות הריריות.

    • פגיעה מוחית הכוללת תסמינים כגון: תשישות, בלבול, הזיות, אובדן זיכרון ופסיכוזה מאנית דיפרסיבית.

  • הפרעות במערכת העצבים - הפרעות הקשורות למערכת העצבים כגון: מתח, דאגנות, רעד, עצבנות, הפרעות נפשיות, כאבי ראש, עייפות, הפרעות שינה, פגיעה בזיכרון לטווח קצר, היפראקטיביות, פרקינסון, חוסר יציבות נפשית עד אובדן שפיות ופרנויה.

  • הפרעות במערכת העיכול - למידע השלם למנויים

  • דלקתיות - למידע השלם למנויים

  • הפרעות לב וכלי דם - למידע השלם למנויים

  • הפרעות שיווי משקל - הפרעות שיווי משקל כגון: סחרחורות ומחלתMeniere's  (הפרעת שיווי משקל הנגרמת ממחלה של האוזן הפנימית).

  • תסמונת קדם ווסתית (PMS) - למידע השלם למנויים

  • הפרעות עוריות –למידע השלם למנויים

  • תסמינים נוספים - למידע השלם למנויים


עודף של ויטמיןB3  (רעילות):

נטילה של תוסף ויטמין B3  בכמויות העולות על 50 מ"ג, עלולה לגרום לתופעות לוואי כגון:

תופעות אלה אינן מסוכנות ולרוב נמשכות כ-15 דקות ומפסיקות. יש לצין כי למידע השלם למנויים


מינון יומי מומלץ של ויטמין B3 לפי ה- RDA (Recommended daily allowance):

  • מלידה עד גיל 6 חודשים- 2 מ"ג

  • מגיל 6 חודשים עד שנה- 4 מ"ג
  • גילאים 1-3 שנים- 6 מ"ג
  • גילאים 4-8 שנים- 8 מ"ג
  • גברים בגילאי 9-13 שנים- 12 מ"ג
  • גברים מגיל 14 ומעלה- 16 מ"ג
  • נשים בגילאי 9-13 שנים- 12 מ"ג
  • נשים מגיל 14 ומעלה- 14 מ"ג
  • נשים בהריון- 18 מ"ג
  • נשים מניקות- 17 מ"ג


טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B3:

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה 

 

תרופות

סטטינים/מעכבי HMG-CoA רדוקטאז | פיבראטים (Gemfibrozil) | קושרות חומצות מרה | לטיפול באבְני מרה | לטיפול בגאוּט (שיגדוֹן) | להורדת סוכר | להפחתת לָחץ דם | לדיכוי חיסוני | אנטיביוטיקה | נוגדות פטריות | נוגדות שחפת | נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAID's) | 

נוגדות קרישה | תחליפי ניקוטין | נוגדות דִיכאון | בנזודיאזפינים | נוגדות פרכוסים | נוגדות פסיכוזה | אנטיכולינרגיות | לטיפול בפרקינסון | פלואורסיל (Fluorouracil (5-FU | גלולות למניעת הריון 


תוספי תזונה

וִיטמין Bִ6 | כְרום | אָבץ | SAMe | בטאין | נוגדי חמצון (שילוב של וִיטמין C, וִיטמין E, בטא קרוֹטן וסלניוּם) | פִיטוֹסטרוֹלים

 

צמחי מרפא

צמחי מרפא נוגדי קרישה | צמחי מרפא להפחתת לַחץ דם | צמחי מרפא רעילים לכבד

 

 

סטטינים/מעכבי HMG-CoA רדוקטא למידע השלם למנויים

 

פיבראטים (Gemfibrozil) למידע השלם למנויים

 

קושרות חומצות מרה למידע השלם למנויים

 

תרופות לטיפול באבני מרה למידע השלם למנויים

 

תרופות לטיפול בגאוּט (שיגדוֹן) למידע השלם למנויים 

 

תרופות להורדת סוכר למידע השלם למנויים

 

תרופות להפחתת יתר לַחץ דם למידע השלם למנויים

 

תרופות לדיכוי חיסוני Azathioprine למידע השלם למנויים

 

אנטיביוטיקה

 

טטראציקלינים למידע השלם למנויים

 

אמינוגלִיקוזידים למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות פטריות
תרופות מקבוצה זו: (Griseofulvin (Fulvicin, Grifulvin, Gris-PEG, Grisactin, Gristatin 
יש לנקוט זהירות בשילוב תוסף ניאצין עם תרופה זו. 
במחקר מעבדה(85) נמצא כי ניאצין-אמיד כמו גם אנאלוגים שלו (nipecotamide, N-dimethylacetamide, isonicotinamide, 1-methylnicotinamide iodide, N-methylnicotinamide) הגבירו את המסיסות של Griseofulvin בסביבה מימית. תיאורטית, נטילת ניאצין עשויה להגביר את ריכוז התרופה ולפיכך נטילה משולבת עשויה ליעל את פעילות התרופה ולהביא להפחתה במינון הטיפולי הנדרש, אך גם להגביר את הסיכון לתופעות לוואי.

 

נוגדות שחפת למידע השלם למנויים

 

נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות (NSAID's) למידע השלם למנויים

 

תרופות נוגדות קרישה למידע השלם למנויים

 

תחליפי ניקוטין למידע השלם למנויים

 

נוגדות דִיכאון
כללי | טריציקליות | SSRI | Pargyline

 

כללי
על פי סקירה בנושא(107), חולים עם צריכה תזונתית לקויה אשר מטופלים בתרופות נוגדות דיכאון, עלולים לפתח מחסור תת קליני בניאצין. מחסור בניאצין עלול להוביל לתסמינים אשר זהים לתסמינים של דיכאון. 
מסקירה נוספת(108) הכוללת מספר דיווחי מקרה, שני מחקרי פילוט פתוחים ומחקר קליני אחד, עולה כי נטילת משולבת של ניאצינאמיד בשילוב עם טריפטופאן, מגבירה רמות סרוטונין וזרימת דם במוח ויעילה בטיפול בדיכאון בקרב חולי דיכאון חד קוטבי. כמו כן, גם נטילה בודדת של ניאצין או ניאצינאמיד עשויה להיות בעלת השפעות נוגדות דיכאון.
בנוסף, נטילת ניאצין(109) גורמת לשמירה על רמות תקינות של NAD, ואף מפחיתה את ריקון מאגרי הטריפטופן(110). לפיכך, מומלץ לנטר את רמות הויטמין בדם בעת נטילת תרופות נוגדות דיכאון ולשקול תיסוף במידת הצורך.
כמו כן, קיים דיווח מקרה יחיד(111) אודות גבר המאובחן עם הפרעה דו קוטבית סוג 2 אשר קיבל טיפול במספר תרופות (lithium, moclobemide, diazepam, zolpidem). עקב חוסר שיפור במצבו החל ליטול "Niaspam" (ניאצין בשחרור מושהה) במינון של 1,000 מ"ג פעמיים ביום. נטילת הניאצין שיפרה משמעותית את מצבו בתוך מספר שבועות. לאחר מכן, המטופל הפחית בהדרגה את כל התרופות עד להפסקת נטילתן, ללא שינוי לרעה במצבו. עקב שינויים במוצרים הקיימים בשוק המטופל החליף את התוסף ובעקבות חוסר השפעה העלה את המינון ל-3000 מ"ג ביום, מינון אשר הביא לייצוב מצבו הנפשי. הפסקות זמניות בנטילת הניאצין הובילו להידרדרות במצבו הנפשי אשר חזר לקדמותו עם חידוש הנטילה ונמשך לאורך כ-11 שנים. 

 

תרופות טריציקליות
תרופות מקבוצה זו: (Imipramine (Janimine, Tofranil), Clomipramine (Anafranil
ניתן לשלב תוסף ניאצין עם תרופות מקבוצה זו. במחקר קליני יחיד נמצא כי ניקוטינאמיד בשילוב עם טריפטופן עשוי להגביר את פעילות התרופה imipramine.
במחקר קליני(112) אקראי מבוקר וכפול סמיות (1979) שנערך בקרב 25 נבדקים עם דיכאון חמור, נבדקה היעילות הטיפולית של נטילת ניקוטינאמיד בשילוב עם טריפטופן בהשוואה לתרופה imipramine וההשפעה הסינרגיסטית של השילוב ניקוטינאמיד וטריפטופן עם imipramine, במשך 4 שבועות של התערבות.
הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות. 8 נבדקים קיבלו imipramine במינון יומי של 75 מ"ג בשבוע הראשון, 150 מ"ג בשבוע השני ו-225 מ"ג למשך שבועיים נוספים. 8 נבדקים קיבלו טריפטופן במינון יומי של 2 גרם בשילוב עם 500 מ"ג ניקוטינאמיד בשבוע הראשון, 4 גרם טריפטופן בשילוב עם 1 גרם ניקוטינאמיד בשבוע השני ו-6 גרם טריפטופן בשילוב עם 1.5 גרם ניקוטינאמיד למשך שבועיים נוספים. 9 נבדקים נוספים קיבלו את השילוב של שתי ההתערבויות במינונים זהים (ניקוטינאמיד+טריפטופן+imipramine). כמו כן, במהלך ההתערבות, הנבדקים בקבוצת טריפטופן+ניקוטינאמיד קיבלו בנוסף תרופת כפלסבו (כתחליף ל-imipramine), והנבדקים בקבוצת ה-imipramine קיבלו פלסבו כתחליף לטריפטופן ולניאצין. בנוסף, כל הנבדקים (למעט שניים) קיבלו Diazepam לטיפול בחרדה חמורה בהתאם לצורך (במינון יומי ממוצע של 7.7 מ"ג בקבוצת טריפטופן+ניקוטינאמיד, 4.3 מ"ג בקבוצת imipramine ו-4.3 מ"ג בקבוצת ניקוטינאמיד+טריפטופן+imipramine).
ביום ה-28 להתערבות, קבוצת טריפטופן+ניקוטינאמיד הדגימה ציון כללי של 29.9 במדד המילטון לדיכאון וציון של 27.1 במדד Beck לדיכאון בהשוואה ל-40.8 ו-32.4 בהתאמה כערכי הבסיס בתחילת המחקר, קבוצת imipramine הדגימה ציון כללי של 22.6 במדד המילטון וציון של 18.8 במדד Beck בהשוואה ל-38.1 ו-32.6 בהתאמה כערכי הבסיס בתחילת המחקר, וקבוצת ניקוטינאמיד+טריפטופן+imipramine הדגימה ציון כללי של 21.4 במדד המילטון וציון של 22.5 במדד Beck בהשוואה ל-37.9 ו-31.9 בהתאמה כערכי הבסיס בתחילת המחקר. 
התגובה לטיפול נמדדה לפי אחוזי שיפור התסמינים במדד המילטון כאשר שיפור גדול מ-50% הדגים יעילות גבוהה של הטיפול, שיפור של 25-49% הדגים יעילות מתונה ושיפור קטן מ-25% אינו יעיל.
בקבוצת טריפטופן+ניקוטינאמיד, שני חולי דיכאון חד קוטבי הדגימו תגובתיות גבוהה, שני חולי דיכאון חד קוטבי הדגימו תגובתיות מתונה ובקרב חולה דיכאון חד קוטבי אחד ו-3 חולי דיכאון דו קוטבי לא נצפתה תגובתיות. בקבוצת imipramine, שני חולי דיכאון חד קוטבי הדגימו תגובתיות גבוהה, שלושה חולי דיכאון חד קוטבי וחולה דיכאון דו קוטבי אחד הדגימו תגובתיות מתונה ובקרב שני חולי דיכאון דו קוטבי לא נצפתה תגובתיות. בקבוצת ניקוטינאמיד+טריפטופן+imipramine, חולה דיכאון חד קוטבי אחד ושני חולי דיכאון דו קוטבי הדגימו תגובתיות גבוהה, שלושה חולי דיכאון חד קוטבי הדגימו תגובתיות מתונה ובקרב חולה דיכאון חד קוטבי אחד ושני חולי דיכאון דו קוטבי לא נצפתה תגובתיות.
בנוסף, ביום 14 להתערבות, השילוב של טריפטופן+ניקוטינאמיד נמצא יעיל יותר מ-imipramine בשיפור כללי של תסמינים סומטיים, דה פרסונליזציה ודה ריאליזציה והדגים יעילות מופחתת מ-imipramine בשיפור תסמינים סומטיים במערכת העיכול (p<0.01 עבור תוצאות אלו). עם זאת, ביום 28 להתערבות, השילוב של טריפטופן+ניקוטינאמיד הדגים יעילות פחותה מ-imipramine בשיפור תסמינים של אינסומניה מאוחרת (p<0.1), תסמינים סומטיים במערכת העיכול (p<0.001) ובירידה במשקל (p<0.001).
כמו כן, ביום 14 להתערבות, השילוב של ניקוטינאמיד+טריפטופן+imipramine הדגים יעילות (p<0.1) פחותה מ-imipramine בשיפור תסמינים של אינסומניה מאוחרת ותובנה כללית, אך ביום 28 להתערבות לא נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות. 
במהלך השבועיים הראשונים להתערבות, הנטילה המשולבת של ניקוטינאמיד וטריפטופן הדגימה השפעה נוגדת דיכאון בקרב החולים באופן דומה לנטילת imipramine. אולם מידת היעילות של השילוב (טריפטופן+ניקוטינאמיד) בהשוואה לנטילת imipramine בלבד, פחתה לאחר שבועיים כאשר מינון הטריפטופן הועלה מ-4 ל-6 גרם ליום ומינון הניאצין הועלה מ-1 ל-1.5 גרם ליום. כמו כן, הירידה בתגובה הטיפולית בקבוצת טריפטופן+ניקוטינאמיד בשבועות 3 ו-4 נקשרה באופן מובהק עם עליית רמות הטריפטופן בפלזמה.
החוקרים הסיקו וסיכמו כי רק בטווח מינון של חלון טיפולי מתאים, השילוב של טריפטופן עם ניקוטינאמיד עשוי להיות יעיל בדומה לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון טריציקליים ואף להגביר את יעילותן הטיפולית. לפיכך, החלון הטיפולי של טריפטופן כטיפול בודד צריך להיות במינון יומי של פחות מ-6 גרם עבור חולי דיכאון חד קוטבי ומעל 6 גרם עבור חולי דיכאון דו קוטבי. במידה וטריפטופן ניתן בשילוב עם ניקוטינאמיד, החלון הטיפולי של טריפטופן צריך להיות במינון יומי של פחות מ-4 גרם עבור חולי דיכאון חד קוטבי ומעל 4 גרם עבור חולי דיכאון דו קוטבי. כמו כן, במידה וטריפטופן ניתן בשילוב עם תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות, יש לחצות את מינון הטריפטופן על מנת להשיג חלון טיפולי. בנוסף, בכדי למזער את התנודות של טריפטופן בפלזמה בהמלך היום, יש ליטול טריפטופן במנות מחולקות (פעמיים ביום) בשילוב עם ניאצין. 

 

תרופות מסוג SSRI

על פי מקור יחיד(56), השילוב בין ניאצין לתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI עלול להוביל לרמות גבוהות מדי של סרוטנין (בשל הגברת המרת טריפטופן לסרוטנין). אמנם טרם קיימים מחקרים בנושא אך תיאורטית שילוב של ניאצין בפרוטוקול טיפולי יחד עם תרופות מסוג SSRI עשוי לדרוש שימוש במינונים נמוכים יותר של הטיפול התרופתי ולאפשר יעילות טיפולית שווה מלווה בפחות תופעות לוואי. לפיכך, רצוי כי שילוב ניאצין עם תרופות מסוג SSRI ייעשה בפיקוח של הרופא המטפל.

 

התרופה Pargyline  

על פי מקור יחיד(56), השילוב בין ניאצין לתרופה (מעכבת MAO) עלול לגרום לירידה מוגברת בלחץ הדם. לפיכך, מומלץ לנטר ערכי לחץ דם במידה והשילוב נדרש. לא קיימים מחקרים בנושא.

 

תרופות הרגעה ממשפחת הבנזודיאזפינים
תרופות מקבוצה זו: (Diazepam (Assival, Valium
אין מניעה בשילוב תוסף ויטמין B3 עם תרופה זו. 
מתיאור מקרה יחיד ומשני מחקרים שנערכו בקרב בעלי חיים עולה כי נטילת ניקוטינאמיד (נגזרת אמיד של ניאצין) עשויה להגביר את ההשפעה נוגדת החרדה, הפרכוסים והעוויתות של Diazepam.
קיים דיווח מקרה יחיד(111) אודות גבר המאובחן עם הפרעה דו קוטבית סוג 2 המתבטאת באפיזודות של דיכאון והיפומאניה. החולה קיבל במקביל ל-Lithium את התרופות moclobemide, diazepam ו-zolpidem במינונים הקונבנציונליים המקובלים ודיווח על חרדה, דיכאון והתנהגות אגרסיבית. בעקבות כך, החל ליטול "Niaspam" (ניאצין בשחרור מושהה) בהמלצת הפסיכיאטר המטפל אשר לאחר מספר שבועות הועלה למינון של 1,000 מ"ג פעמיים ביום. לאחר 3 שבועות מתחילת נטילת הניאצין, החולה החל להרגיש הטבה במצבו הבריאותי. לאחר 6 שבועות של נטילת ניאצין, דיווח על תחושת יציבות, רגיעה, ללא מחשבות אובדניות, שיפור באיכות השינה, תחושת אופטימיות ואף שיפור במדדי לחץ הדם שחזרו לנורמה.
במחקר נוסף שנערך בקרב בעלי חיים(113), מודל פרכוסים הושרה בעכברים באמצעות corazol, picrotoxin, bicucullin ו-thiosemicarbazide. נטילת התרופה Diazepam במינונים 0.2-1.6 מ"ג לקילוגרם משקל גוף, הדגימה פעילות נוגדת פרכוסים תלוית מינון והפחיתה את היארעות ההתקפים בכל המודלים. נטילת ניקוטינאמיד במינון של 250 מ"ג/ק"ג הגבירה את ההשפעה נוגדת הפרכוסים של Diazepam והשילוב נמצא יעיל יותר בהפחתת התקפי פרכוסים טוניים לעומת קלוניים.
במודל פרכוסים שהושרה בעכברים(114), נבחנה ההשפעה של נטילת ניקוטינאמיד, במינון של 250 מ"ג/ק"ג, בשילוב עם pyridoxal-5-phosphate - נגזרת פעילה של ויטמין B6 במינון של 10 מ"ג/ק"ג, וויטמין E במינון של 100 מ"ג/ק"ג, על היעילות הטיפולית של Diazepam (0.5 מ"ג/ק"ג).
עוויתות טוניות (שלב ראשון של התקף פרכוסי, בו מופעלים בו-זמנית כל השרירים באופן המשכי. בשלב זה הידיים והרגליים פשוטות קדימה בצורה אופיינית, הפה נסגר בחוזקה, והחולה נוקשה בכל איבריו) נצפו בקרב 70%, 30%, 53% ו-0% מהעכברים שנטלו Diazepam בלבד, Diazepam עם ניאצין אמיד, Diazepam עם pyridoxal-5-phosphate ו-Diazepam בשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה. עוויתות קלוניות (שלב שני של התקף פרכוסי, מאופיין בהתכווצויות כלליות חוזרות המתבטאות בתנועות רחבות ומתואמות בידיים וברגליים. במהלך ההתקף ייתכנו חבלה על רקע נפילה, נשיכת לשון ובריחת שתן) נצפו בקרב 85%, 60%, 80% ו-55% מהעכברים שנטלו Diazepam בלבד, Diazepam עם ניקוטינאמיד, Diazepam עם pyridoxal-5-phosphate ו- Diazepam עם שלושת הויטמינים, בהתאמה. כמו כן, שיעור התמותה היה 20% בקרב עכברים שנטלו Diazepam בלבד או Diazepam עם pyridoxal-5-phosphate, לעומת 0% בקרב עכברים שנטלו Diazepam עם ניאצין אמיד או Diazepam בשילוב עם שלושת הויטמינים. 
מסקנת החוקרים הייתה כי שילוב שלושת הויטמינים ויטמין B3 (ניאצין אמיד), ויטמין B6 וויטמין E עם התרופה Diazepam מגביר את הפעילות נוגדת הפרכוסים והעוויתות של התרופות ולכן גם את היעילות הטיפולית.

 

נוגדות פרכוסים
תרופות מקבוצה זו:

Carbamazepine (Tegretol, Teril, Carbatrol), Sodium Valproate (Depalept, Valporal, Orfiril), Primidone (Mysoline, Prysoline, Liskantin, Resimatil, Mylepsinu, Sertan)

אין מניעה בשילוב תוסף ויטמין B3 עם תרופות מקבוצה זו. 
מחקרים ראשוניים מעלים אפשרות כי נטילה משולבת של ניקוטינאמיד (נגזרת אמיד של ניאצין) עם תרופות אלו עשויה להגביר את הפעילות נוגדת הפרכוסים של התרופות. עם זאת, טרם נערכו מחקרים קליניים בנושא. 
במחקר(115) שנערך בקרב שלושה חולים עם אפילפסיה ובקרב בעלי חיים (1982) נבחנה ההשפעה של נטילת ניקוטינאמיד (נגזרת אמיד של ניאצין) על חילוף החומרים של Primidone ו-Carbamazepine. בקרב הנבדקים האנושיים נטילת ניקוטינאמיד הפחיתה את ההמרה של Primidone ל-phenobarbital וגרמה לעליה ברמות התרופה Carbamazepine בקרב שני חולים.
בקרב עכברים נמצא כי נטילת 200 מ"ג ניקוטינאמיד הגדילה את זמן מחצית החיים של Primidone ב-47.6% והפחיתה את ההמרה של Primidone לנגזרות phenobarbital ו-phenylethylmalonamide ב-32.4% ו-14.5% בהתאמה. 
מניתוח הממצאים עולה כי נטילת ניקוטינאמיד עיכבה את חילוף החומרים של Primidone בבעלי חיים ואת חילוף החומרים של Primidone ו-Carbamazepine בבני אדם. החוקרים הסיקו כי העיכוב בחילוף החומרים של תרופות אלו, נגרם ככל הנראה מההשפעה המעכבת של ניקוטינאמיד על ציטוכרוֹם P-450.
במודל פרכוסים שהושרה בעכברים(114), נבחנה ההשפעה של נטילת ניקוטינאמיד, במינון של 250 מ"ג/ק"ג, בשילוב עם pyridoxal-5-phosphate (נגזרת פעילה של ויטמין B6) במינון של 10 מ"ג/ק"ג, וויטמין E במינון של 100 מ"ג/ק"ג, על היעילות הטיפולית של התרופות נוגדות הפרכוסים Carbamazepine (50 מ"ג/ק"ג) ו-Sodium Valproate (200 מ"ג/ק"ג). 
נמצא כי עוויתות קלוניות נצפו בקרב 100% מהעכברים שקיבלו שקיבלו Carbamazepine בלבד, Carbamazepine עם ניאצינאמיד, ו-Carbamazepine עם pyridoxal-5-phosphate, אך רק בקרב 70% מהעכברים שקיבלו Carbamazepine בשילוב עם שלושת הויטמינים. עוויתות טוניות נצפו בקרב 55%, 27%, 27% ו-25% מהעכברים שקיבלו Carbamazepine בלבד, Carbamazepine עם ניאצינאמיד, Carbamazepine עם pyridoxal-5-phosphate ו-carbamazepine בשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה. כמו כן שיעורי התמותה היו 55%, 27%, 33% ו-10% בקרב עכברים שקיבלו carbamazepine בלבד, carbamazepine עם ניאצינאמיד, Carbamazepine עם pyridoxal-5-phosphate ו-Carbamazepine בשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה.
בנוסף, עוויתות קלוניות נצפו בקרב 100%, 95%, 100% ו-90% מהעכברים שנטלו Sodium Valproate בלבד, Sodium Valproate עם ניאצין אמיד, Sodium Valproate עם pyridoxal-5-phosphate ו-Sodium Valproate בשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה. עוויתות טוניות נצפו בקרב 60%, 35%, 50% ו-20% מהעכברים שנטלו Sodium Valproate בלבד, Sodium Valproate עם ניאצין אמיד, Sodium Valproate עם pyridoxal-5-phosphate ו- Sodium Valproateבשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה. כמו כן, שיעור התמותה היה 60%, 30%, 40% ו-15% בקרב עכברים שנטלו Sodium Valproate בלבד, Sodium Valproate עם ניאצין אמיד, Sodium Valproate עם pyridoxal-5-phosphate ו- Sodium Valproateבשילוב עם שלושת הויטמינים, בהתאמה.
מסקנת החוקרים הייתה כי שילוב שלושת הויטמינים ויטמין B3 (ניאצין אמיד), ויטמין B6 וויטמין E עם התרופות Diazepam, Carbamazepine ו-Sodium Valproate מגביר את הפעילות נוגדת הפרכוסים והעוויתות של התרופות ולכן גם את היעילות הטיפולית.

 

תרופות אנטי פסיכוטיות
בשתי סקירות משנות האלפיים(116-117) ובסקירה מוקדמת(118) משנות ה-70 של המאה ה-20, אשר כוללות דיווחים על מספר מחקרים קליניים ודיווחי מקרה, הודגמה השפעה חיובית של נטילת ניאצין כטיפול בודד על תסמינים פסיכוטיים בקרב תת קבוצות של חולי סכיזופרניה (חולים המאובחנים עם פלגרה, מחסור בניאצין, אלכוהוליסטים, חולים עם Delusional Parasitosis – אשליית טפילים וסכיזופרניה בילדות), בהשוואה לפלסבו. 
יחד עם זאת, שילוב ניאצין עם תרופות אנטי פסיכוטיות נבדק רק לגבי תרופות טיפוסיות מסוג פנותיאזינים (דור ראשון) ולא לגבי תרופות א-טיפיות (דור שני ושלישי), כמפורט בהמשך.

 

נוגדות פסיכוזה טיפוסיות (דור ראשון - תרופות שפעילותן מבוססת על חסימת קליטת המוליך העצבי דופמין) מסוג פנותיאזינים - (Thioridazine (Mellaril
תרופות נוספות מקבוצה זו: Fluphenazine (Prolixin, Prolixin Decanoate, Permitil), Prochlorperazine (Compro, Compazine), Trifluoperazine (Stelazine), Perphenazine (Trilafon), Chlorpromazine (Thorazine, Largactyl, Taroctyl), Mesoridazine (Serentil)
ניתן לשלב תוסף ניאצין עם תרופות אלו. השילוב עשוי לשפר את היעילות הטיפולית של התרופה בקרב חולים גריאטריים ולהפחית תסמינים של נסיגה רגשית, חוסר ארגון רעיוני, חוסר שיתוף פעולה ולהוביל לשיפור בתפיסת העצמי. עם זאת, יש לנקוט זהירות בשילוב מחשש לתופעות לוואי והחמרה בתסמינים כגון דאגה סומטית, תגובות אוטונומיות ועצבנות.
במחקר קליני(119) אקראי ומבוקר (1972) שנערך בקרב 120 חולים גריאטריים בגיל ממוצע של 72.3 שנים (49 מאובחנים עם פרנויה, 46 מאובחנים עם הפרעות תפקודיות מעורבות ו-25 עם תסמונת מוח אורגנית) נבדקה יעילות התרופות Thioridazine, fluoxymesterone וניאצין בנפרד או בשילוב על תסמינים פסיכיאטריים באמצעות מדדים Brief Psychiatric Scale – BPRS ו-Verdun Geriatric Rating Scale – VGRS.
המשתתפים חולקו ל-8 קבוצות, בכל קבוצה 15 משתתפים. ניאצין במינון התחלתי של 300 מ"ג ומינון סופי של 3,000 מ"ג ליום, Thioridazine במינון התחלתי של 75 מ"ג ומינון סופי של 150 מ"ג ליום, fluoxymesterone במינון התחלתי של 5 מ"ג ומינון סופי של 20 מ"ג ליום, פלסבו 3 טבליות ליום, ניאצין + Thioridazine, ניאצין + fluoxymesterone, Thioridazine +fluoxymesterone והשילוב של ניאצין + Thioridazine + fluoxymesterone.
נבדקים שנטלו ניאצין + Thioridazine הדגימו שיפור בנסיגה רגשית (emotional withdrawal) p<0.01, בחוסר ארגון רעיוני (conceptual disorganization) p<0.02, בחוסר שיתוף פעולה (uncooperativeness) p<0.05, ושיפור בתפיסה עצמית p<0.02, בהשוואה למשתתפים שנטלו Thioridazine בלבד. 
נבדקים שנטלו ניאצין + fluoxymesterone הדגימו שיפור במחשבות תוכן לא שגרתיות (unusual thought content) p<0.05, ובעוינות p<0.05. עם זאת, שיפור מובהק סטטיסטית (p<0.05) בציון הכולל במדדים BPRS ו-VGRS נצפה בקרב נבדקים שנטלו Thioridazine +fluoxymesterone בלבד.
החמרה מובהקת סטטיסטית בתסמינים של נימוסים, גינונים, יציבה, חוסר ארגון רעיוני, הזיות התנהגותיות וחוסר שיתוף פעולה נצפתה בקבוצת הפלסבו. החמרה מובהקת סטטיסטית בתסמינים של חוסר ארגון רעיוני וחוסר התמצאות נצפתה בקרב נבדקים שנטלו Thioridazine בלבד. החמרה מובהקת סטטיסטית בדאגה סומטית נצפתה בקרב נבדקים שנטלו ניאצין + Thioridazine ובקרב נבדקים שנטלו את השילוב של של ניאצין + Thioridazine + fluoxymesterone נצפתה החמרה מובהקת סטטיטית בתסמינים של נסיגה רגשית, נימוסים, גינונים ויציבה. 
השכיחות הגבוהה ביותר של תופעות לוואי (הפרעות בהרכב השתן, עלייה באנזימי כבד, והפרעות מטבוליות או אנדוקריניות) נצפתה בקרב נבדקים (56 דיווחים) שנטלו ניאצין + Thioridazine ובקרב נבדקים שנטלו Thioridazine בלבד (55 דיווחים). שכיחות נמוכה יותר של תופעות לוואי נצפתה בקרב נבדקים (29 דיווחים) שנטלו Thioridazine+fluoxymesterone ונבדקים (31 דיווחים) שנטלו ניאצין + Thioridazine + fluoxymesterone. עם זאת אף אחד מן המשתתפים לא נשר מהמחקר עקב תופעות הלוואי.
מחקר קליני (120) אקראי ומבוקר פלסבו (1973) נערך בקרב 30 חולי סכיזופרניה מאושפזים בבית חולים ונוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מסוג chlorpromazine, trifluoperazine, perphenazine. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות וקיבלו ניאצין במינון יומי של 3,000 מ"ג (6 טבליות ליום, כל טבליה מכילה 500 מ"ג) למשך 48 שבועות בשילוב עם ויטמין B6 במינון יומי של 75 מ"ג (3 טבליות, כל טבליות מכילה 25 מ"ג) בשבועות 1-4, 16-20 ו-36-40, ניאצין במינון יומי של 3,000 מ"ג בשילוב עם פלסבו למשך 48 שבועות, או ויטמין B6 במינון יומי של 75 מ"ג בשבועות 1-4, 16-20 ו-36-40 בשילוב עם פלסבו הניתן במשך 48 שבועות. 
בתום ההתערבות נמצא שיפור במדדים (BPRS (Brief Psychiatric Rating Scale ו-(NOSIE (Nurses Observation Scale for Inpatient Evaluation בשלושת הקבוצות, אך מובהקות סטטיסטית (p<0.001) נצפתה בקבוצות שקיבלו ויטמין B6 וניאצין (p<0.02) בלבד בהשוואה (p<0.07) לנטילה משולבת של ניאצין ו-B6. מתוך 10 חולים בכל קבוצה, שיפור בתסמינים פסיכיאטריים נצפו בקרב 7 חולים שנטלו ניאצין + פלסבו, בקרב 9 חולים שנטלו ויטמין B6 + פלסבו ו-9 חולים שנטלו את הטיפול המשולב. בנוסף, נצפה שיפור של 8.4% במדד BPRS בקרב חולים שנטלו ניאצין בלבד, 8.1% בקרב חולים שנטלו ויטמין B6 בלבד, ו-5.5% בקרב חולים שנטלו את הטיפול המשולב.
כמו כן, שיפור מובהק סטטיסטית נצפה במדד NOSIE בשלושת הקבוצות p<0.02 ובקבוצת הטיפול המשולב השיפור נמצא משמעותי יותר P<0.01. משך ימי האשפוז בקרב נבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר (283 ימים בקבוצת הניאצין, 300 ימים בקבוצת ניאצין + ויטמין B6) לעומת נבדקים שנטלו ויטמין B6 בלבד (319 ימים). עלייה במינון התרופתי של phenothiazine נצפתה בקבוצות שנטלו ניאצין או ויטמין B6 בלבד, לעומת ירידה מינון שתרופתי שנצפתה בקבוצת הטיפול המשולב. 7 מקרים של תופעות לוואי (ירידה במשקל, לויקופניה והפרעות בתפקודי כבד) נצפו בקרב 4 חולים שנטלו ניאצין בלבד, 11 מקרים של תופעות לוואי (ירידה במשקל, עלייה במשקל, לויקופניה, הפרעות בתפקודי כבד וירידה בלחץ הדם) נצפו בקרב 6 חולים שנטלו את הטיפול המשולב ו-8 מקרים של תופעות לוואי (בחילות והקאות, סחרחורות, טכיקרדיה, עלייה במשקל, הסמקה של העור ודרמטיטיס) נצפו בקרב 4 חולים שנטלו ויטמין B6 בלבד. 
לעומת זאת, בדו"ח מאוחר על תוצאות המחקר(121) נמצא כי בעוד שילוב של ניאצין או ויטמין B6 יחד עם תרופות אנטי פסיכוטיות שיפר את התגובה הקלינית לטיפול, שילוב של שניהם יחד עם הטיפול התרופתי לא הביא לשיפור המיוחל. 

 

תרופות נוגדות פסיכוזה טיפוסיות נוספות:
אין מניעה לשילוב ניאצין עם תרופות אלו. תיאורטית השילוב עשוי לשפר את יעילות התרופות ולהביא לשיפור בתוצאות הקליניות, אולם לא קיים מידע מספק אודות השילוב. 

סעיף זה מתייחס ל:

תרופות כלליות:

Haloperidol (Haldol, Haloper, Pericate, Peridor), Sulpiride (Modal), Penfluridol (Semap), Zuclopenthixol (Clopixol), Fluanxol (Flupenthixol), Pimozide (Orap Forte), Clotiapine (Entumin) 

 

תרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיות (דור שני ושלישי – תרופות שפעילותן מבוססת על חסימת קולטנים לסרוטונין ולדופמין)
תרופות מקבוצה זו:

Clozapine (Versacloz, FazaClo, Clozaril), Olanzapine (Zyprexa), Asenapine (Saphris), Risperidone (Risperdal), Quetiapine (Seroquel), Aripiprazole (Aristada, Abilify), Paliperidone (Invega), Lurasidone (Latuda), Brexpiprazole (Rexulti), Pimavanserin (Nuplazid), Cariprazine (Vraylar), Iloperidone (Fanapt), Ziprasidone (Geodon)

 

אנטיכולינרגיות
תרופות מקבוצה זו: (Benztropine (Cogentin
אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם תרופה זו.
במחקר פיילוט(122) שנערך בקרב 6 חולים סכיזופרנים עם אקטיזיה (תופעת לוואי של אי שקט וחוסר מנוחה בלתי נסבלים הנגרמת מנטילת תרופות אנטי פסיכוטיות טיפוסיות), ניתנה התרופה Benztropine בשילוב עם 4000 מ"ג ל-טריפטופן ו-25 מ"ג ניאצין ליום. מטרת מתן הניאצין היתה שמירה על טריפטופן מפני חילוף חומרים מוגבר לפני הפיכתו ל-5-HT, כלומר למטרת הגברת המרת טריפטופן ל-5-HT.
התוצאות הוערכו על פי מדד Simpson-Angus אשר כולל מספר שאלות, אחת מהן מתייחסת ישירות לציון אקטיזיה. בתום 8 ימי התערבות נצפתה ירידה של 39% בציון אקטיזיה בהשוואה לציון בנקודת הבסיס. כמו כן נצפתה ירידה של 27% במדד Simpson-Angus הכללי. לא דווח על תופעות לוואי עקב השילוב.

 

תרופות לטיפול בפרקינסון 
תרופות מקבוצה זו:

Carbidopa (Lodosyn), Levadopa (L-dopa, Dopar, Larodopa), Carbidopa+ Levadopa (Atamet, Parcopa, Sinemet, Stalevo), Levadopa+Benserazide (Co-beneldopa, Madopar)

אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם תרופות אלו. מדיווח מקרה יחיד, עולה כי ניאצין בשילוב עם Carbidopa ו-Levadopa עשוי להוביל לשיפור בתסמינים של נוקשות, ברדיקינזיה (איטיות בתנועה) וחוסר מוטיבציה בקרב חולה פרקינסון, אך גם לגרום לתופעות לוואי של סיוטי לילה ופריחה עורית. בנוסף במחקר קליני ובמחקרי בעלי חיים נמצא כי Carbidopa ו-Levadopa עלולות לגרום למחסור בניאצין, לפיכך מומלץ לנטר את רמות הויטמין בדם בעת נטילת תרופות אלו ולשקול תיסוף ניאצין במידת הצורך.
קיים דיווח מקרה יחיד(123) אודות חולה פרקינסון עם שיטיון, דיכאון, מחלת לב כלילית ויתר שומנים בדם שנוטל Levodopa/Carbidopa במינון של 37.5/150 מ"ג בהתאמה שלוש פעמים ביום, selegiline במינון של 5 מ"ג פעמיים ביום, ויטמין E 400 יחב"ל ביום, אספירין במינון יומי של 81 מ"ג ביום, buproprion במינון יומי של 150 מ"ג ביום וניאצין במינון של 500 מ"ג ביום. סיוטי לילה נגרמו עקב נטילת Levodopa/Carbidopa במינונים גבוהים. בבדיקת ביקורת שיגרתית, מינון הניאצין הועלה ל-1,000 מ"ג ביום במטרה להפחית את רמות הטריגליצרידים בדם. כעבור שלושה חודשי מעקב, משפחתו דיווחה על שיפור בפעילויות שגרתיות כגון קימה מכיסא באופן עצמאי ונרשמה ירידה משמעותית בנוקשות. המינון היומי של ניאצין עלה ל-2,000 מ"ג ובעקבותיו התפתחו סיוטי לילה בדומה לנטילת Levodopa/Carbidopa במינונים גבוהים. המינון הופחת ל-500 מ"ג ניאצין ביום אך התפתחה פריחה עורית בגו ובגפיים. לאחר הפסקת נטילת הניאצין נעלמו כל תופעות הלוואי, אך נצפתה חזרה בתסמינים של נוקשות, ברדיקינזיה (איטיות בתנועה) וחוסר מוטיבציה. 
במחקר קליני(124) שנערך בקרב חולי פרקינסון (1979), נמצא כי נטילת Carbidopa ו- Levadopa הובילה לירידה של 40% בריכוז N1-methyl-nicotinamide (מטבוליט של ניקוטינאמיד) בשתן בהשוואה לביקורת. בנוסף, נבדקים שנטלו Carbidopa בלבד הדגימו הפרשה מוגברת של kynurenine בשתן. 
בשני מחקרים שנערכו בקרב בע"ח(92-93) נמצא כי Carbidopa, Benserazide ו-Isoniazid עיכבו באופן לא תחרותי את האנזים kynurenine hydrolase המעורב בהמרה של טריפטופן לניאצין והובילו למחסור בניאצין. 

 

פלואורסיל - (Fluorouracil (5-FU
אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם תרופה זו. קיימים שני דיווחי מקרה(125-126) אודות התפתחות פלגרה בעקבות נטילה ממושכת של פלואורסיל. לפיכך, מומלץ לנטר את רמות הויטמין בדם בעת נטילת תרופות אלו ולשקול תיסוף ניאצין במידת הצורך.

 

גלולות למניעת הריון
ניתן לשלב ניאצין עם תרופות אלו.
למרות שהשילוב טרם נבדק קלינית, גלולות למניעת הריון עלולות ליצור מחסור במספר ויטמינים, ביניהם ויטמין B6, שמחסור בו עלול לפגוע בייצור ניאצין מטריפטופן(127).
תיאורטית, מינון נמוך של ניאצין (10-25 מ"ג), המצוי ברוב הפורמולות המכילות קומפלקס ויטמיני B עשוי להספיק בכדי למלא את החסר.
רצוי בעת נטילה ממושכת של גלולות נגד הריון לנטר רמות ויטמיני B בדם ובמידת הצורך לשפר את התזונה ו/או ליטול תוסף בהתאם.

 


תוספי תזונה

וִיטמין Bִ6 | כְרום | אָבץ | SAMe | בטאין | נוגדי חמצון (שילוב של וִיטמין C, וִיטמין E, בטא קרוֹטן וסלניוּם) | פִיטוֹסטרוֹלים

 

וִיטמין Bִ6
ניתן לשלב תוסף ניאצין עם ויטמין B6, אך יש לנקוט זהירות בשילוב בקרב חולי סכיזופרניה המקבלים טיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי.
במחקר יחיד שנערך בבעלי חיים(128) נמצא כי רמות גבוהות של ניאצין (4000 מ"ג/ק"ג) עלולות לשבש את חילוף החומרים של מתיונין ולגרום לרמות גבוהות של הומוציסטאין בשתן ובפלזמה ולרמות נמוכות של ציסטאין וויטמין B6. עוד נמצא כי שילוב של ויטמין B6 במינון 10 מ"ג עם ניאצין עשוי לנטרל השפעה שלילית זו ללא פגיעה בפעילות מורידת השומנים של ניאצין. 
לעומת זאת, השילוב בין ויטמין B6 לבין ניאצין, יחד עם תרופות אנטי-פסיכוטיות מעלה ממצאים סותרים:
מחקר קליני(120) אקראי ומבוקר פלסבו (1973) נערך בקרב 30 חולי סכיזופרניה מאושפזים בבית חולים ונוטלים תרופות אנטי-פסיכוטיות מסוג chlorpromazine, trifluoperazine, perphenazine. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות וקיבלו ניאצין במינון יומי של 3,000 מ"ג (6 טבליות ליום, כל טבליה מכילה 500 מ"ג) למשך 48 שבועות בשילוב עם ויטמין B6 במינון יומי של 75 מ"ג (3 טבליות, כל טבליות מכילה 25 מ"ג) בשבועות 1-4, 16-20 ו-36-40, ניאצין במינון יומי של 3,000 מ"ג בשילוב עם פלסבו למשך 48 שבועות, או ויטמין B6 במינון יומי של 75 מ"ג בשבועות 1-4, 16-20 ו-36-40 בשילוב עם פלסבו הניתן במשך 48 שבועות. 
בתום ההתערבות נמצא שיפור במדדים BPRS (Brief Psychiatric Rating Scale) ו- NOSIE (Nurses Observation Scale for Inpatient Evaluation) בשלושת הקבוצות, אך מובהקות סטטיסטית נצפתה בקבוצות שקיבלו ויטמין (B6 (p<0.001 וניאצין בלבד (p<0.02) בהשוואה לנטילה משולבת של ניאצין ו-B6 (P<0.07). מתוך 10 חולים בכל קבוצה, שיפור בתסמינים פסיכיאטריים נצפו בקרב 7 חולים שנטלו ניאצין + פלסבו, בקרב 9 חולים שנטלו ויטמין B6 + פלסבו ו-9 חולים שנטלו את הטיפול המשולב. בנוסף, נצפה שיפור של 8.4% במדד BPRS בקרב חולים שנטלו ניאצין בלבד, 8.1% בקרב חולים שנטלו ויטמין B6 בלבד, ו-5.5% בקרב חולים שנטלו את הטיפול המשולב.
כמו כן, שיפור מובהק סטטיסטית נצפה במדד NOSIE בשלושת הקבוצות P<0.02 ובקבוצת הטיפול המשולב השיפור נמצא משמעותי יותר P<0.01. משך ימי האשפוז בקרב נבדקים שנטלו ניאצין היה נמוך יותר (283 ימים בקבוצת הניאצין, 300 ימים בקבוצת ניאצין + ויטמין B6) לעומת נבדקים שנטלו ויטמין B6 בלבד (319 ימים). עלייה במינון התרופתי של phenothiazine נצפתה בקבוצות שנטלו ניאצין או ויטמין B6 בלבד, לעומת ירידה מינון שתרופתי שנצפתה בקבוצת הטיפול המשולב. 7 מקרים של תופעות לוואי (ירידה במשקל, לויקופניה והפרעות בתפקודי כבד) נצפו בקרב 4 חולים שנטלו ניאצין בלבד, 11 מקרים של תופעות לוואי (ירידה במשקל, עלייה במשקל, לויקופניה, הפרעות בתפקודי כבד וירידה בלחץ הדם) נצפו בקרב 6 חולים שנטלו את הטיפול המשולב ו-8 מקרים של תופעות לוואי (בחילות והקאות, סחרחורות, טכיקרדיה, עלייה במשקל, הסמקה של העור ודרמטיטיס) נצפו בקרב 4 חולים שנטלו ויטמין B6 בלבד. 
לעומת זאת, בדו"ח מאוחר על תוצאות המחקר (121) נמצא כי בעוד שילוב של ניאצין או ויטמין B6 יחד עם תרופות אנטי פסיכוטיות שיפר את התגובה הקלינית לטיפול, שילוב של שניהם יחד עם הטיפול התרופתי לא הביא לשיפור המיוחל. 

 

כְרום
ניתן לשלב תוסף ניאצין עם כרום. במחקרים קליניים נמצא כי השילוב עשוי להפחית רמות גלוקוז בצום ולהוביל לירידה במשקל הגוף הכללי ולירידה במסת השומן. בנוסף, בשני מחקרים שנערכו בבעלי חיים נמצא כי השילוב עשוי להפחית רמות כולסטרול כללי, לשפר את פרופיל השומנים ולהגן על רקמת הלב מנזקי חמצון.
במחקר קליני(129) מבוקר ואקראי (1987) 16 קשישים בריאים חולקו לשלוש קבוצות וקיבלו 200 מק"ג כרום, 100 מ"ג ניאצין או שילוב של כרום עם ניאצין למשך 28 ימים. בתום ההתערבות ערכי הגלוקוז בצום והרגישות לגלוקוז לא הושפעו מנטילת ניאצין או כרום בלבד. עם זאת, שילוב ניאצין יחד עם כרום הביא לירידה של 7% ברמת הגלוקוז בצום וירידה של 15% בריכוז הגלוקוז ביחס לזמן (area integrated total (AIT.
במחקר קליני(130) אקראי ומבוקר פלסבו (1996) שנערך בקרב 14 נבדקים בריאים ו-5 חולי סוכרת סוג 2 (סוכרת שאינה תלויה באינסולין -NIDDM) נבדקה ההשפעה של תוסף המכיל 200 מק"ג כרום הקשור ל-1.8 מ"ג ניאצין על הרגישות לגלוקוז ופרופיל השומנים בפלסמה.
כל המשתתפים חולקו לשתי קבוצות. 10 משתתפים קיבלו טבליה יומית של תוסף כרום-ניאצין למשך 8 שבועות ולאחר מכן קיבלו פלסבו המכיל 1.8 מ"ג ניאצין למשך 8 שבועות נוספים. 9 משתתפים אחרים השלימו את ההתערבות בסדר הפוך (8 שבועות נטילת פלסבו ו-8 שבועות נוספים של נטילת התוסף המשולב).
בתום ההתערבות לא נצפתה השפעה מובהקת סטטיסטית של התוסף על ריכוזי האינסולין, גלוקוז ופרופיל השומנים בפלסמה. עם זאת נצפתה ירידה מתונה ברמת הגלוקוז בצום, כולסטרול, LDL, טריגליצרידים וירידה במבחן 90 דקות לאחר העמסת גלוקוז, בקרב חולי סוכרת סוג 2.
במחקר פיילוט(131) אקראי ומבוקר פלסבו (1999) שנערך בקרב 20 נשים בעלות משקל עודף, נבדקה ההשפעה של תוסף המכיל תרכובת של כרום וניאצין על ירידה במשקל. כל הנשים קיבלו דיאטה לירידה במשקל עם צריכה קלורית מותאמת בשילוב עם פעילות גופנית במשך 60 דקות לאימון, שלושה אימונים בשבוע. 10 נשים קיבלו פלסבו 3 פעמים ביום למשך חודשיים, חודש ללא פלסבו וחודשיים נוספים של נטילת תוסף "Chromemate" המכיל ניאצין בשילוב עם 200 מק"ג כרום במינון של 3 טבליות ליום. 10 נשים אחרות השלימו את ההתערבות בסדר הפוך (נטילת "Chromemate" למשך חודשיים, חודש ללא נטילה וחודשיים נוספים של נטילת פלסבו. 
בתום ההתערבות נמצא כי בקרב נשים שנטלו פלסבו תחילה, נצפתה ירידה זהה במשקל בתקופת נטילת הפלסבו ובתקופת נטילת התוסף המשולב, אך בזמן נטילת התוסף עיקר הירידה היתה במסת השומן כאשר מסת הגוף הרזה נשארה זהה.
8 מתוך 10 נשים השלימו את ההתערבות בקבוצה השנייה (נטילת התוסף המשולב תחילה). 7 נשים בקבוצה זו הדגימו ירידה גדולה יותר במשקל בתקופת נטילת הפלסבו ו-6 נשים הדגימו ירידה גדולה יותר במסת השומן. החוקרים שיערו כי הירידה במשקל ובמסת השומן בקבוצה זו, עשויה לנבוע מהיכולת של נטילת התוסף המשולב (מינון של 600 מק"ג כרום ליום במשך חודשיים) להשפיע לאורך זמן ולא כתוצאה מנטילת הפלסבו.
במחקר שנערך בקרב בע"ח(132) נמצא כי תוספת של 250 מק"ג/ק"ג כרום בשילוב עם ניאצין במינון של 100 מ"ג/ק"ג למשך 60 ימים, הובילה לירידה ברמות הכולסטרול הכללי וירידה ברמות השומנים בקרב חולדות עם היפרליפידמיה בהשוואה לחולדות בקבוצות הביקורת. 
במחקר נוסף שנערך בקרב בע"ח(133) נמצא כי תוספת של 250 מק"ג/ק"ג כרום בשילוב עם ניאצין במינון של 100 מ"ג/ק"ג למשך 45 ימים הובילה לעלייה בפעילות PON (Paraoxonase - אנזים קשור ל-HDL, המסייע במניעת חמצונו של כולסטרול LDL) וירידה בפעילות GGT, ירידה ברמות PCC (protein carbonyl contents) בסרום, ירידה ברמות LPO (גורם מחמצן של ליפידים) ועלייה ברמות GSH (גלוטתיון) ברקמות הלב של חולדות עם היפרליפידמיה, בהשוואה לחולדות בקבוצות הביקורת. החוקרים הסיקו כי לטיפול משולב של ניאצין עם כרום עשויה להיות השפעה מגנה על רקמת הלב.

 

אָבץ
אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם אבץ. במחקר קליני יחיד ובמחקר בבעלי חיים נמצא כי אבץ מגביר את ההמרה של טריפטופאן לניאצין. 
במחקר קליני (1989) מבוקר(134) בדקו את ההשפעה של תוסף אבץ על ההמרה של טריפטופאן לניאצין בקרב 14 חולי פלגרה אלכוהוליסטים ובקרב 7 משתתפים ששימשו כביקורת. 14 משתתפים חולי פלגרה קיבלו דיאטה עם מחסור באבץ, טריפטופן וניאצין ו-7 משתתפים מתוכם קיבלו בנוסף אבץ סולפט פומי במינון של 220 מ"ג. לאחר 4 ו-7 ימי התערבות נצפתה עלייה משמעותית (p<0.01) ברמות האבץ בפלסמה ועלייה בריכוז (p<0.005) N-methylnicotinamide וN-methyl-2-pyridone-5-carboxamide (p<0.05) (מטבוליטים של ניאצין) בשתן, בקרב נבדקים שנטלו תוסף אבץ בהשוואה לקבוצות הביקורת, ממצא המעיד על העלאת רמות הניאצין.
כמו כן, במחקר שנערך בקרב בעלי חיים(135) נמצא כי בקרב עכברים שקיבלו דיאטה עם מחסור באבץ, ניאצין וויטמין B6, תוספת של אבץ לתזונה הובילה לעלייה בהפרשת המטבוליטים של ניאצין N-methylnicotinamide (p<0.05), N-methyl-2-pyridone-5-carboxamide(p<0.01) ו- 4-pyridoxic acid (p<0.01) בשתן.

 

SִAMe
ניתן לשלב ניאצין עם SAMe, אך יש לנקוט זהירות בשילוב זה.
בקרב חולדות, מינונים גבוהים של ניאצין (1000 מ"ג/ק"ג) גורמים להפרעה ברמת ה-SAMe בכבד(136). תיאורטית, נטילת SAMe עשויה לנטרל מחסור זה ולהפחית תופעות לוואי אפשריות של ניאצין.
מצד שני, במחקר קליני(137) מבוקר פלסבו (1988) שנערך בקרב 10 גברים חולים בתסמונת גילברט, נמצא כי זמן מחצית החיים של ניאצין בפלסמה ירד משמעותית לאחר עירוי של 800 מ"ג SAMe, אך לא לאחר עירוי של 200 מ"ג.
לא נערכו מחקרים אשר בדקו השפּעת נטילה פומית של SAMe על חילוף החומרים של ניאצין.

 

בטאִין
אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם בטאין. השילוב עשוי להפחית את הפוטנציאל לרעילות כבדית הנגרמת לעתים עקב נטילת מינונים גבוהים של ניאצין. 
על פי סקירה(138), נטילת מינונים גבוהים של ניאצין עלולה לגרום לרעילות כבדית ולפירוק מוגבר של קבוצות מתיל וביניהן SAMe (S-adenosylmethionine), בדומה לרעילות כבדית הנגרמת מאתנול, מטרטטוקסט וניאצינאמיד. בנוסף, ירידה ברמות SAMe עלולה לגרום לעלייה ברמות ההומוציסטאין בפלזמה ובהמשך לתנגודת לאינסולין. נטילה משולבת של בטאין עם ניאצין עשויה למנוע את הירידה ברמות הניאצין וה- SAMe וכך למנוע רעילות כבדית. 

 

נוגדי חמצון (שילוב של וִיטמין C, וִיטמין E, בֵטא קרוטן וסֵלניום)
יש לנקוט זהירות בשילוב תוסף ניאצין עם נוגדי חמצון אלו. בשני מחקרים קליניים נמצא כי נוגדי חמצון אלו עיכבו את הפעילות של ניאצין ו-Simvastatin בהעלאת רמות HDL(2)-C.
עם זאת, טרם נערכו מחקרים הבודקים אם אינטראקציה שלילית זו נגרמת בעקבות אחד מנוגדי החמצון או השילוב של ארבעתם.
במחקר קליני(139) אקראי ומבוקר פלסבו (2001) שנערך בקרב 153 חולים עם טרשת עורקים, נבדקה ההשפעה של ניאצין בשילוב עם Simvastatin בלבד וניאצין בשילוב עם Simvastatin ונוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E, בטא קרוטן וסלניום) על פרופיל השומנים והליפופרוטאינים בפלזמה. 
המשתתפים חולקו לארבע קבוצות. 38 חולים נטלו 10-20 מ"ג Simvastatin ליום לפני השינה בשילוב עם ניאצין במינון של 2 גרם ביום, 40 חולים נטלו נוגדי חמצון במינון יומי של 25 מ"ג בטא קרוטן, 1000 מ"ג ויטמין C, 800 יחב"ל ויטמין E ו-100 מק"ג סלניום, 40 חולים נטלו Simvastatin + ניאצין + נוגדי חמצון ו-35 חולים קיבלו פלסבו. בתום 12 חודשי התערבות, נצפה שיפור מועט בפרופיל השומנים בקרב חולים שקיבלו נוגדי חמצון בלבד ובקבוצת הפלסבו. בנוסף נצפתה ירידה של 22% ברמות HDL(2)-C בקרב חולים שנטלו נוגדי חמצון בלבד p<0.01. שינויים משמעותיים יותר נצפו בקבוצות Simvastatin + ניאצין ו- Simvastatin+ ניאצין + נוגדי חמצון עם ירידה של 25% ו-26% ברמות הכולסטרול הכללי, ירידה של 41% ו-30% ברמות הטריגליצרידים וירידה של 34% ו-31% ברמות ה-LDL, בהתאמה p במחקר קליני אקראי כפול סמיות ומבוקר פלסבו (140) שנערך בקרב 160 נבדקים עם טרשת עורקים ומחלת לב כלילית, בדקו באופן דומה ובמינונים זהים למחקר הקודם את ההשפעה של ניאצין בשילוב עם Simvastatin בלבד וניאצין בשילוב עם Simvastatin ונוגדי חמצון (ויטמין C, ויטמין E, בטא קרוטן וסלניום) על פרופיל השומנים והתפתחות טרשת העורקים. כל הנבדקים חולקו לארבע קבוצות וקיבלו ניאצין + Simvastatin (38 נבדקים), ניאצין + Simvastatin + נוגדי חמצון: ויטמין C, ויטמין E, בטא קרוטן וסלניום (42 נבדקים), נוגדי חמצון (42 נבדקים) בלבד ופלסבו (38 נבדקים). בתום שלוש שנות התערבות, לא נצפו שינויים משמעותיים ברמות הממוצעות של HDL ו-LDL בקבוצת נוגדי החמצון והפלסבו. לעומת זאת נצפתה ירידה של 42% ברמות ה-LDL וירידה של 36% ברמות הכולסטרול הכללי בקבוצת ניאצין + Simvastatin ושינויים דומים נצפו בקבוצת ניאצין + Simvastatin + נוגדי חמצון. עם זאת, בקבוצת ניאצין + Simvastatin נצפתה עלייה של 26% ברמות HDL בהשוואה לעלייה של 18% בקבוצת ניאצין + Simvastatin + נוגדי חמצון p=0.05. 
כמו כן, היצרות העורקים הממוצעת עלתה ב3.9% בקבוצת הפלסבו, ב-1.8% בקרב חולים שקיבלו נוגדי חמצון בלבד, ב-0.7% בקבוצת ניאצין + Simvastatin + נוגדי חמצון וב-0.4% בקבוצת ניאצין + Simvastatin. החוקרים הסיקו כי למרות ההשפעה הניכרת של נוגדי חמצון אלה על חמצון LDL ועל ההגנה מפני טרשת עורקים, אין הצדקה בנטילה משולבת של נוגדי חמצון אלה עם ניאצין ו- Simvastatin בעקבות ההשפעה המעכבת של נוגדי החמצון על העלאת רמות HDL(2)-C.

 

פיטוסטרוֹלים
אין מניעה בשילוב תוסף ניאצין עם פיטוסטרוֹלים. במחקר יחיד שנערך בקרב בעלי חיים נמצא כי פיטוסטרוֹלים עשויים להגביר את הפעילות של ניאצין בהורדת רמות שומנים בדם ובעיכוב התפתחות טרשת עורקים. 
במחקר שנערך בקרב בע"ח(141) נבדקה ההשפעה של דיאטה עשירה בפיטוסטרוֹלים בשילוב עם ניאצין או Fenofibrate על שיפור פרופיל השומנים ומניעת טרשת עורקים. 8 עכברים קיבלו דיאטה עשירה בפיטוסטרוֹלים בלבד, 8 עכברים קיבלו דיאטה עשירה בפיטוסטרוֹלים בשילוב עם ניאצין, 8 עכברים קיבלו דיאטה עשירה בפיטוסטרוֹלים בשילוב עם Fenofibrate ו-7 עכברים שימשו כביקורת. בתום 14 שבועות, נמצא כי עכברים שקיבלו דיאטה עשירה בפיטוסטרוֹלים בשילוב עם ניאצין הדגימו עלייה של 150% ברמות ה-HDL וירידה של 22% ברמות הכולסטרול הכללי שנקשרה לירידה בגודל הרובד הטרשתי, בהשוואה לקבוצות הביקורת. לעומת זאת, בקרב עכברים שניזונו מדיאטה זהה בשילוב עם Fenofibrate נצפתה ירידה של 50% ברמות ה-HDL ועלייה של 50% ברמות הכולסטרול הכללי, בהשוואה לקבוצות הביקורת. 

 

 

צמחי מרפא

צמחי מרפא נוגדי קרישה | צמחי מרפא להפחתת לַחץ דם | צמחי מרפא רעילים לכבד

 

צמחי מרפא נוגדי קרישה
יש לנקוט זהירות בשילוב צמחים בעלי פעילות נוגדת קרישה עם ניאצין. במידה והשילוב נדרש רצוי לנטר מדדי קרישת דם.
קיימים 3 דיווחי מקרה(96) אודות חולים עם מחלת לב כלילית ויתר שומנים בדם שפיתחו קואגלופתיה (דימומים), מחסור בגורמי קרישה ומחסור בחלבון בעקבות נטילת ניאצין בשחרור מושהה לצד אספירין. לפיכך באופן תיאורטי יש לנקוט זהירות בשילוב צמחים בעלי פעילות נוגדת קרישה עם ניאצין מחשש לפעילות נוגדת קרישה מוגברת.
טרם נערכו מחקרים קליניים הבודקים את יעילות ובטיחות השילוב של ניאצין עם צמחי מרפא.
צמחי מרפא בעלי פעילות נוגדת קרישה כוללים:

Achillea millefolium, Acorus calamus, Allium sativum, Andrographis paniculata, Angelica archangelica, Angelica sinensis, Apium graveolens, Arnica Montana, Barosma betulina, Artemisia vulgaris, Capsicum spp, Cinchona spp, Codonopsis pilosula, Cola spp, Commiphora mukul, Curcuma longa, Cynara scolymus, Elettaria cardamomum, Eleutherococcus senticosus, Filipendula ulmaria, Foeniculum vulgare, Ganoderma lucidum, Ginkgo biloba, Glycyrrhiza glabra , Leonurus heterophyllus, Matricaria recutita, Olea europaea, Panax ginseng, Paullinia cupana, Plantago spp, Polygonum multiflora, Poria cocos, Psoralea corylifolia, Rehmannia glutinosa, Rosmarinus officinalis, Salvia officinalis, Serenoa repens, Salix Alba, Salvia miltiorrhiza, Tabebuia impetiginosa, Tanacetum parthenium, Radix Taraxacum officinale, Zingiber officinalis


צמחים להורדת לַחץ דם
יש לנקוט זהירות בשילוב צמחים בעלי פעילות מפחיתת לחץ דם עם ניאצין. במידה והשילוב נדרש רצוי לנטר מדדי לחץ דם.
בסקירה(67) של מחקרים קליניים (2009) נמצא כי נטילת ניאצין גורמת להרחבת כלי דם ולהפחתת לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בקרב חולים עם יתר לחץ דם. לפיכך, קיים חשש תיאורטי כי שילוב ניאצין עם צמחי מרפא מפחיתי לחץ דם עלול לגרום לתת לחץ דם. באם נדרש שילוב זה מומלץ לנטר את ערכי לחץ הדם.
טרם נערכו מחקרים קליניים הבודקים את יעילות ובטיחות השילוב של ניאצין עם צמחי מרפא.
צמחי מרפא בעלי פעילות מפחיתת לחץ דם כוללים:

Achillea millefolium, Allium sativum, Angelica sinensis, Apium graveolens, Andrographis paniculata, Camellia sinensis, Cimicifuga racemosa, Crataegus spp, Equisetum arvense, Elettaria cardamomum, Foeniculum vulgare, Grifola frondosa, Leonurus cardiaca, Leonurus heterophyllus, Nigella sativa, Olea europaea, Phellodendron amurense, Salvia miltiorrhiza, Folia Taraxacum officinale, Tilia spp, Tribulus terrestris, Folia Urtica spp., Valeriana officinalis, Viburnum spp, Zea mays.

 

צמחי מרפא בעלי פוטנציאל פגיעה בכבד
יש לנקוט זהירות בשילוב צמחים בעלי פוטנציאל רעילות לכבד עם ניאצין. 
קיימים מספר דיווחי מקרה אודות התפתחות של רעילות כבדית הנגרמת מנטילת תוסף ניאצין ובייחוד מתוסף ניאצין בשחרור מושהה(58,142-147).
לפיכך תיאורטית יש לנקוט זהירות בשילוב תוסף ניאצין עם צמחים בעלי פוטנציאל לפגיעה בכבד.
צמחי מרפא בעלי פוטנציאל רעילות לכבד כוללים:

Bupleurum spp, Chelidonium majus, Cimicifuga racemosa, Ephedra sinica, Larrea tridentata, Polygonum multiflora, Poria cocos, Scutellaria baicalensis, Symphytum officinale, Xanthium strumarium

התוויות נגד לשימוש בויטמין B3:

  • מחלות שונות - מומלץ לא לקחת תוסף ויטמין B3 בזמן מחלת כבד, כיב פפטי, אלכוהוליזם, סוכרת, הפרעות בקצב לב, מחלות מעי דלקתיות, מיגרנות ושיגדון1.

  • הריון - בזמן הריון מומלץ שלא לקחת תוסף ויטמין B3 בכמות העולה על 35 מ"ג ליום (מולטי ויטמין המיועד לנשים בהריון מכיל כ- 18 מ"ג).

  • הפרעות בקרישת הדם - מומלץ להיזהר ולפקח על נטילת תוסף ויטמין B3 באנשים הסובלים מבעיות קרישה או אנשים הנוטלים תרופות, צמחי מרפא או תוספי תזונה נוגדי קרישה1.


מחקרים על ויטמין B3:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין B3 למידע השלם למנויים

 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 281-305

www.naturaldatabase.com – Niacin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?pt=100&id=924&ds=&name=Niacin+(NIACIN+AND+NIACINAMIDE+(VITAMIN+B3))&searchid=28102815&cs=nonmp&s=ND

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Niacin. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/niacin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

NationalAcademy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

 

  1. Guyton JR, Capuzzi DM. Treatment of hyperlipidemia with combined niacin-statin regimens. Am J Cardiol. 1998 Dec 17;82(12A):82U-84U; discussion 85-86U. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9915667.
  2. Garnett WR, et al. Interactions with hydroxymethylglutaryl-coenzyme A reductase inhibitors. Am J Health Syst Pharm. 1995 Aug 1;52(15):1639-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7583826?dopt=Abstract.
  3. Cooke HM. Lovastatin- and niacin-induced rhabdomyolysis. Hosp Pharm 1994; 29: 33-34.
  4. Illingworth DR, Bacon S. Treatment of heterozygous familial hypercholesterolemia with lipid-lowering drugs. Arteriosclerosis. 1989 Jan-Feb;9(1 Suppl):I121-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2492189.
  5. Reaven P, Witztum JL. Lovastatin, nicotinic acid, and rhabdomyolysis. Ann Intern Med. 1988 Oct 1;109(7):597-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3421570.
  6. Wallace CS, Mueller BA. Lovastatin-induced rhabdomyolysis in the absence of concomitant drugs. Ann Pharmacother. 1992 Feb;26(2):190-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1554929.
  7. Alsheikh-Ali AA, Karas RH. Safety of lovastatin/extended release niacin compared with lovastatin alone, atorvastatin alone, pravastatin alone, and simvastatin alone (from the United States Food and Drug Administration adverse event reporting system). Am J Cardiol. 2007 Feb 1;99(3):379-81. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17261402.
  8. Guyton JR, et al. Effectiveness of once-nightly dosing of extended-release niacin alone and in combination for hypercholesterolemia. Am J Cardiol. 1998 Sep 15;82(6):737-43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9761083.
  9. Brunner G, et al. The Effect of Lipid Modification on Peripheral Artery Disease after Endovascular Intervention Trial (ELIMIT). Atherosclerosis. 2013 Dec;231(2):371-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24267254.
  10. Sibley CT, et al. MRI-measured regression of carotid atherosclerosis induced by statins with and without niacin in a randomised controlled trial: the NIA plaque study. Heart. 2013 Nov;99(22):1675-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23872591.
  11. Guyton JR, et al. Lipid-altering efficacy and safety of ezetimibe/simvastatin coadministered with extended-release niacin in patients with type IIa or type IIb hyperlipidemia.J Am Coll Cardiol. 2008 Apr 22;51(16):1564-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18420099.
  12. Taylor AJ, et al. Circulation. 2004 Dec 7;110(23):3512-7. ; Circulation. 2004 Dec. Epub 2004 Nov 10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15537681.
  13. Taylor AJ, et al. Extended-release niacin or ezetimibe and carotid intima-media thickness. N Engl J Med. 2009 Nov 26;361(22):2113-22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19915217.
  14. Boden WE, et al. Niacin in patients with low HDL cholesterol levels receiving intensive statin therapy. N Engl J Med. 2011 Dec 15;365(24):2255-67. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22085343.
  15. Sang ZC, et al. Combined use of extended-release niacin and atorvastatin: safety and effects on lipid modification.Chin Med J (Engl). 2009 Jul 20;122(14):1615-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19719960.
  16. MacLean A, et al. Efficacy and safety of extended-release niacin/laropiprant in patients with type 2 diabetes mellitus. Br J Cardiol. 2011 Feb ;18:37-45. https://bjcardio.co.uk/2011/02/efficacy-and-safety-of-extended-release-niacinlaropiprant-in-patients-with-type-2-diabetes-mellitus/.
  17. Insull W Jr, et al. Combination of niacin extended-release and simvastatin results in a less atherogenic lipid profile than atorvastatin monotherapy.Vasc Health Risk Manag. 2010 Nov 24;6:1065-75. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21191426.
  18. Toth PP, et al. Niacin extended-release/simvastatin combination therapy produces larger favorable changes in high-density lipoprotein particles than atorvastatin monotherapy. Vasc Health Risk Manag. 2012;8:39-44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22323895.
  19. Chen F, et al. Lipid-altering efficacy and safety profile of co-administered extended release niacin/laropiprant and simvastatin versus atorvastatin in patients with mixed hyperlipidemia. Int J Cardiol. 2013 Jul 15;167(1):225-31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22305632.
  20. Bays HE, et al. Extended-release niacin/laropiprant significantly improves lipid levels in type 2 diabetes mellitus irrespective of baseline glycemic control. Vasc Health Risk Manag. 2015 Feb 24;11:165-72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25750540.
  21. Lee K, et al. The effects of statin and niacin on plaque stability, plaque regression, inflammation and oxidative stress in patients with mild to moderate coronary artery stenosis. Korean Circ J. 2011 Nov;41(11):641-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22194758.
  22. Lee JM, et al. Effects of high-dose modified-release nicotinic acid on atherosclerosis and vascular function: a randomized, placebo-controlled, magnetic resonance imaging study.J Am Coll Cardiol. 2009 Nov 3;54(19):1787-94. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19874992.
  23. Pasternak RC, Brown LE, Stone PH, Silverman DI, GIBSon CM, Sacks FM. Ann Intern Med. 1996 Oct 1;125(7):529-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8815751.
  24. Jacobson TA, Chin MM, Fromell GJ, Jokubaitis LA, Amorosa LF. Fluvastatin with and without niacin for hypercholesterolemia. Am J Cardiol. 1994 Jul 15;74(2):149-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8023779.
  25. Tsalamandris C, Panagiotopoulos S, Sinha A, Cooper ME, Jerums G. Complementary effects of pravastatin and nicotinic acid in the treatment of combined hyperlipidaemia in diabetic and non-diabetic patients. J Cardiovasc Risk. 1994 Oct;1(3):231-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7621303.
  26. Vacek JL, Dittmeier G, Chiarelli T, White J, Bell HH. Comparison of lovastatin (20 mg) and nicotinic acid (1.2 g) with either drug alone for type II hyperlipoproteinemia. Am J Cardiol. 1995 Jul 15;76(3):182-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7611158.
  27. Gardner SF, Schneider EF, Granberry MC, Carter IR. Combination therapy with low-dose lovastatin and niacin is as effective as higher-dose lovastatin. Pharmacotherapy. 1996 May-Jun;16(3):419-23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8726600.
  28. Gardner SF, Marx MA, White LM, Granberry MC, Skelton DR, Fonseca VA. Combination of low-dose niacin and pravastatin improves the lipid profile in diabetic patients without compromising glycemic control. Ann Pharmacother. 1997 Jun;31(6):677-82. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9184704.
  29. O'Keefe JH Jr, et al. Effects of pravastatin with niacin or magnesium on lipid levels and postprandial lipemia. Am J Cardiol. 1995 Sep 1;76(7):480-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7653448.
  30. Davignon J, et al. Comparative efficacy and safety of pravastatin, nicotinic acid and the two combined in patients with hypercholesterolemia. Am J Cardiol. 1994 Feb 15;73(5):339-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8109547.
  31. Jacobson TA, Jokubaitis LA, Amorosa LF. Fluvastatin and niacin in hypercholesterolemia: a preliminary report on gender differences in efficacy. Am J Med. 1994 Jun 6;96(6A):64S-68S. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8017469.
  32. Birjmohun RS, et al. Safety and tolerability of prolonged-release nicotinic acid in statin-treated patients. Curr Med Res Opin. 2007 Jul;23(7):1707-13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17588301/.
  33. Julius U. Niacin as antidyslipidemic drug. Can J Physiol Pharmacol. 2015 Dec;93(12):1043-54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26370906.
  34. Michos ED, et al. Niacin and statin combination therapy for atherosclerosis regression and prevention of cardiovascular disease events: reconciling the AIM-HIGH (Atherothrombosis Intervention in Metabolic Syndrome With Low HDL/High Triglycerides: Impact on Global Health Ou. ; J Am Coll Cardiol. 2012 Jun 5;59(23):2058-64. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22520249.
  35. Dierkes J, Westphal S, Luley C. The effect of fibrates and other lipid-lowering drugs on plasma homocysteine levels. Expert Opin Drug Saf. 2004 Mar;3(2):101-11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15006716.
  36. Whitney EJ, et al. A randomized trial of a strategy for increasing high-density lipoprotein cholesterol levels: effects on progression of coronary heart disease and clinical events. 2005 Jan 18;142(2):95-104. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15657157.
  37. Balasubramanyam A, et al. Combination of niacin and fenofibrate with lifestyle changes improves dyslipidemia and hypoadiponectinemia in HIV patients on antiretroviral therapy: results of "heart positive", a randomized, controlled trial. J Clin Endocrinol Metab. 2011 Jul;96(7):2236. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21565796.
  38. Pradhan B, et al. Effectiveness of nicotinic acid and bezafibrate alone and in combination for reducing serum triglyceride level. Kathmandu Univ Med J (KUMJ). 2005 Oct-Dec;3(4):411-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16449845.
  39. Carlson LA, Rosenhamer G. Reduction of mortality in the Stockholm Ischaemic Heart Disease Secondary Prevention Study by combined treatment with clofibrate and nicotinic acid. Acta Med Scand. 1988;223(5):405-18. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3287837.
  40. Spencer GA, Wirebaugh S, Whitney EJ. Effect of a combination of gemfibrozil and niacin on lipid levels. J Clin Pharmacol. 1996 Aug;36(8):696-700. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8877672.
  41. Zema MJ. Gemfibrozil, nicotinic acid and combination therapy in patients with isolated hypoalphalipoproteinemia: a randomized, open-label, crossover study.J Am Coll Cardiol. 2000 Mar 1;35(3):640-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10716466.
  42. Mack WJ, et al. One-year reduction and longitudinal analysis of carotid intima-media thickness associated with colestipol/niacin therapy. Stroke. 1993 Dec;24(12):1779-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8248954.
  43. Nessim SA, et al. Combined therapy of niacin, colestipol, and fat-controlled diet in men with coronary bypass. Effect on blood lipids and apolipoproteins. Arteriosclerosis. 1983 Nov-Dec;3(6):568-73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6651612.
  44. Duffield RG, et al. Treatment of hyperlipidaemia and progression of atherosclerosis. Lancet. 1983 Sep 17;2(8351):639-42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6136793.
  45. Blankenhorn DH, et al. Beneficial effects of combined colestipol-niacin therapy on coronary atherosclerosis and coronary venous bypass grafts. JAMA. 1987 Jun 19;257(23):3233-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3295315.
  46. Cashin-Hemphill L, et al. Beneficial effects of colestipol-niacin on coronary atherosclerosis: a 4-year follow-up. JAMA. 1990 Dec 19;264(23):3013-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2243429.
  47. Blankenhorn DH, et al. Effects of colestipol-niacin therapy on human femoral atherosclerosis. Circulation. 1991 Feb;83(2):438-47. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1991366.
  48. Blankenhorn DH, et al. Evaluation of colestipol/niacin therapy with computer-derived coronary end point measures: a comparison of different measures of treatment effect. Circulation. 1992 Dec;86(6):1701-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1451241.
  49. Blankenhorn DH, et al. Beneficial effects of colestipol-niacin therapy on the common carotid artery: two- and four-year reduction of intima-media thickness measured by ultrasound. Circulation. 1993 Jul;88(1):20-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8319334.
  50. Blankenhorn DH, Hodis HN. Atherosclerosis: reversal with therapy. West J Med. 1993 Aug; 159(2): 172–179. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1022223/.
  51. Azen SP, et al. Progression of coronary artery disease predicts clinical coronary events: long-term follow-up from the Cholesterol Lowering Atherosclerosis Study. Circulation. 1996 Jan 1;93(1):34-41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8616937.
  52. Brown BG, et al. Moderate dose, three-drug therapy with niacin, lovastatin, and colestipol to reduce low-density lipoprotein cholesterol. Am J Cardiol. 1997 Jul 15;80(2):111-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9230143.
  53. Brown G, et al. Regression of coronary artery disease as a result of intensive lipid-lowering therapy in men with high levels of apolipoprotein B. N Engl J Med. 1990 Nov 8;323(19):1289-98. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2215615.
  54. Kane JP, et al. Regression of coronary atherosclerosis during treatment of familial hypercholesterolemia with combined drug regimens. JAMA. 1990 Dec 19;264(23):3007-12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2243428.
  55. NIASPAN. 2005 Kos Pharmaceuticals, Inc., Cranbury, NJ 08512, USA. https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/label/2005/020381s023lbl.pdf.
  56. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L. Herb, Nutrient, and Drug Interactions. Elsevier. 2008. https://www.elsevier.com/books/herb-nutrient-and-drug-interactions/stargrove/978-0-323-02964-3
  57. Knodel LC, Talbert RL. Adverse effects of hypolipidaemic drugs. Med Toxicol. 1987 Jan-Feb;2(1):10-32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3547004.
  58. Britton ML, Bradberry JC, McKenney JM, et al. ASHP Therapeutic Position Statement on the safe use of niacin in the management of dyslipidemias. American Society of Health-System Pharmacists. Am J Health Syst Pharm. 1997 Dec 15;54(24):2815-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9428952.
  59. Polo V, Saibene A, Pontiroli AE. Nicotinamide improves insulin secretion and metabolic control in lean type 2 diabetic patients with secondary failure to sulphonylureas. Acta Diabetol. 1998 Apr;35(1):61-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9625292.
  60. Garg A, Grundy SM. Nicotinic acid as therapy for dyslipidemia in non-insulin-dependent diabetes mellitus. JAMA. 1990 Aug 8;264(6):723-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2374275.
  61. Sazonov V, et al. Effects of niacin on the incidence of new onset diabetes and cardiovascular events in patients with normoglycaemia and impaired fasting glucose. Int J Clin Pract. 2013 Apr;67(4):297-302. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23521322.
  62. Goldberg RB, et al. Effects of Extended-Release Niacin Added to Simvastatin/Ezetimibe on Glucose and Insulin Values in AIM-HIGH. Am J Med. 2016 Jul;129(7):753.e13-22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27036394.
  63. Goldberg RB, Jacobson TA. Effects of niacin on glucose control in patients with dyslipidemia.Mayo Clin Proc. 2008 Apr;83(4):470-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18380993.
  64. Goldberg AC. Clinical trial experience with extended-release niacin (Niaspan): dose-escalation study. Am J Cardiol. 1998 Dec 17;82(12A):35U-38U; discussion 39U-41U. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9915661.
  65. Hu M, et al. Effect of Extended-Release Niacin/Laropiprant Combination on Plasma Adiponectin and Insulin Resistance in Chinese Patients with Dyslipidaemia.Dis Markers. 2015;2015:154014. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26063948.
  66. Goldie C, et al. Niacin therapy and the risk of new-onset diabetes: a meta-analysis of randomised controlled trials. Heart. 2016 Feb;102(3):198-203. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26370223.
  67. Bays HE, Rader DJ. Does nicotinic acid (niacin) lower blood pressure? Int J Clin Pract. 2009 Jan;63(1):151-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19054161.
  68. Oliveira A, Sanches M, Selores M. Azathioprine-induced pellagra. J Dermatol. 2011 Oct;38(10):1035-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21658113.
  69. Zhao C, et al. Azathioprine-induced pellagra in neuromyelitis optica: A case report and review of literature. Mult Scler Relat Disord. 2018 Oct;25:104-107. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30059893.
  70. Jarrett P, et al. Pellagra, azathioprine and inflammatory bowel disease. Clin Exp Dermatol. 1997 Jan;22(1):44-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9330055.
  71. Penn State Health Milton S. Hershey Medical Center. Possible Interactions with: Vitamin B3 (Niacin). http://pennstatehershey.adam.com/content.aspx?productId=107&pid=33&gid=000990.
  72. Peoples D, Fivenson DP. Linear IgA bullous dermatosis: successful treatment with tetracycline and nicotinamide. J Am Acad Dermatol. 1992 Mar;26(3 Pt 2):498-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1532966.
  73. Chaffins ML, Collison D, Fivenson DP. Treatment of pemphigus and linear IgA dermatosis with nicotinamide and tetracycline: a review of 13 cases.J Am Acad Dermatol. 1993 Jun;28(6):998-1000. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8496464.
  74. Zemtsov A, Neldner KH. Successful treatment of dermatitis herpetiformis with tetracycline and nicotinamide in a patient unable to tolerate dapsone.J Am Acad Dermatol. 1993 Mar;28(3):505-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8445075.
  75. Chaidemenos GC. Tetracycline and niacinamide in the treatment of blistering skin diseases. Clin Dermatol. 2001 Nov-Dec;19(6):781-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11705689.
  76. Sawai T, et al. Pemphigus vegetans with oesophageal involvement: successful treatment with minocycline and nicotinamide. Br J Dermatol. 1995 Apr;132(4):668-70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7748766.
  77. Reiche L, Wojnarowska F, Mallon E. Combination therapy with nicotinamide and tetracyclines for cicatricial pemphigoid: further support for its efficacy. Clin Exp Dermatol. 1998 Nov;23(6):254-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10233619.
  78. Shan XF, et al. A case of linear IgA dermatosis successfully treated with tetracycline and niacinamide. Int J Dermatol. 2016 Apr;55(4):e216-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26694098.
  79. Yomada M, Komai A, Hashimato T. Sublamina densa-type linear IgA bullous dermatosis successfully treated with oral tetracycline and niacianamide. Br J Dermatol. 1999 Sep;141(3):608-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10583104.
  80. Wang Y, et al. Two Cases of Dermatitis Herpetiformis Successfully Treated with Tetracycline and Niacinamide. Acta Dermatovenerol Croat. 2018 Oct;26(3):273-275. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30390734.
  81. Shah SA, Ormerod AD. Dermatitis herpetiformis effectively treated with heparin, tetracycline and nicotinamide. Clin Exp Dermatol. 2000 May;25(3):204-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10844495.
  82. Loo WJ, Dean D, Wojnarowska F. A severe persistent case of recurrent pemphigoid gestationis successfully treated with minocycline and nicotinamide. Clin Exp Dermatol. 2001 Nov;26(8):726-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11722465.
  83. Gurakar A, et al. Levels of lipoprotein Lp(a) decline with neomycin and niacin treatment. Atherosclerosis. 1985 Nov;57(2-3):293-301. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2935163.
  84. Hoeg JM, et al. Normalization of plasma lipoprotein concentrations in patients with type II hyperlipoproteinemia by combined use of neomycin and niacin. Circulation. 1984 Dec;70(6):1004-11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6388897.
  85. Rasool AA, Hussain AA, Dittert LW. Solubility enhancement of some water-insoluble drugs in the presence of nicotinamide and related compounds.J Pharm Sci. 1991 Apr;80(4):387-93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1830901.
  86. Ishii N, Nishihara Y. Pellagra encephalopathy among tuberculous patients: its relation to isoniazid therapy.J Neurol Neurosurg Psychiatry. 1985 Jul;48(7):628-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4031907.
  87. Darvay A, et al. Isoniazid induced pellagra despite pyridoxine supplementation.Clin Exp Dermatol. 1999 May;24(3):167-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10354170.
  88. Bilgili SG, et al. Isoniazid-induced pellagra.Cutan Ocul Toxicol. 2011 Dec;30(4):317-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21517721.
  89. McConell RB, Cheetham HD. Acute pellagra during isoniazid therapy.Lancet. 1952 Nov 15;2(6742):959-60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12991655.
  90. Post FA. Pellagra: a rare complication of isoniazid therapy. Int J Tuberc Lung Dis. 2016 Aug;20(8):1136. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27393553.
  91. Jones WA, Jones GP. Peripheral neuropathy due to isoniazid; report of two cases.Lancet. 1953 May 30;1(6770):1073-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/13045527.
  92. Bender DA, Smith WR. Inhibition of kynurenine hydrolase by benserazide, carbidopa and other aromatic hydrazine derivatives: evidence for sub-clinical iatrogenic niacin deficiency [proceedings]. Biochem Soc Trans. 1978;6(1):120-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/640136.
  93. Bender DA. Inhibition in vitro of the enzymes of the oxidative pathway of tryptophan metabolism and of nicotinamide nucleotide synthesis by benserazide, carbidopa and isoniazid.Biochem Pharmacol. 1980 Mar 1;29(5):707-12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20227944.
  94. Shibata K, Fukuwatari T, Sugimoto E. Effects of dietary pyrazinamide, an antituberculosis agent, on the metabolism of tryptophan to niacin and of tryptophan to serotonin in rats. Biosci Biotechnol Biochem. 2001 Jun;65(6):1339-46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11471733.
  95. Coppola A, Brady PG, Nord HJ. Niacin-induced hepatotoxicity: unusual presentations. South Med J. 1994 Jan;87(1):30-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8284714.
  96. Dearing BD, et al. Niacin-induced clotting factor synthesis deficiency with coagulopathy. Arch Intern Med. 1992 Apr;152(4):861-3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1558449.
  97. Banka SS, et al. Randomized controlled trial of different aspirin regimens for reduction of niacin-induced flushing. Am J Health Syst Pharm. 2017 Jun 15;74(12):898-903. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28432049.
  98. Cefali EA, et al. Aspirin reduces cutaneous flushing after administration of an optimized extended-release niacin formulation. Int J Clin Pharmacol Ther. 2007 Feb;45(2):78-88. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17323787.
  99. Jungnickel PW, et al. Effect of two aspirin pretreatment regimens on niacin-induced cutaneous reactions. J Gen Intern Med. 1997 Oct;12(10):591-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9346454.
  100. Dunn RT, et al. Low-Dose Aspirin and Ibuprofen Reduce the Cutaneous Reactions Following Niacin Administration. Am J Ther. 1995 Jul;2(7):478-480. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11850694.
  101. Whelan AM. et al. The effect of aspirin on niacin-induced cutaneous reactions. J Fam Pract. ; 1992. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1737967.
  102. Ding RW, et al. Pharmacokinetics of nicotinic acid-salicylic acid interaction. Clin Pharmacol Ther. 1989 Dec;46(6):642-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2598568.
  103. Philipp CS, Cisar LA, Saidi P, Kostis JB. Effect of niacin supplementation on fibrinogen levels in patients with peripheral vascular disease. Am J Cardiol. 1998 Sep 1;82(5):697-9, A9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9732910.
  104. Chesney CM, Elam MB, Herd JA, et al. Effect of niacin, warfarin, and antioxidant therapy on coagulation parameters in patients with peripheral arterial disease in the Arterial Disease Multiple Intervention Trial (ADMIT). Am Heart J. 2000 Oct;140(4):631-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11011338.
  105. Christopher A. Critically elevated INR in a patient on warfarin after increase in extended-release niacin dose. Ann Pharmacother. 2011 Nov;45(11):e58. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22010004.
  106. Rockwell KA Jr. Potential interaction between niacin and transdermal nicotine. Ann Pharmacother. 1993 Oct;27(10):1283-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8251701.
  107. Viljoen M, Swanepoel A, Bipath P. Antidepressants may lead to a decrease in niacin and NAD in patients with poor dietary intake. Med Hypotheses. 2015 Mar;84(3):178-82. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25596911.
  108. Prousky JE. Vitamin B3 for depression: Case report and review of the literature. Journal of Orthomolecular Medicine, 2010,25(3), 137-147. https://pdfs.semanticscholar.org/fd57/e21cd34c4b10066ed1f84faf4f96075db310.pdf.
  109. Braidy N, Guillemin GJ, Grant R. Effects of Kynurenine Pathway Inhibition on NAD Metabolism and Cell Viability in Human Primary Astrocytes and Neurons. Int J Tryptophan Res. 2011;4:29-37. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22084601.
  110. Taylor EW. The oxidative stress-induced niacin sink (OSINS) model for HIV pathogenesis. Toxicology. 2010 Nov 28;278(1):124-30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19857540.
  111. Jonsson BH. Nicotinic Acid Long-Term Effectiveness in a Patient with Bipolar Type II Disorder: A Case of Vitamin Dependency. Nutrients. 2018 Jan 27;10(2). pii: E134. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29382049.
  112. Chouinard G, et al. Tryptophan-nicotinamide, imipramine and their combination in depression. A controlled study. Acta Psychiatr Scand. 1979 Apr;59(4):395-414. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/155389.
  113. Kryzhanovskiĭ GN, Shandra AA. [Effect of diazepam and nicotinamide on convulsive activity of various types]. Farmakol Toksikol. 1985 Jul-Aug;48(4):21-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2931304.
  114. Kryzhanovskiĭ GN, Shandra AA. [Effect of diazepam, carbamazepine, sodium valproate and their combinations with vitamin preparations on epileptic activity]. Biull Eksp Biol Med. 1985 Nov;100(11):545-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2933095.
  115. Bourgeois BF, Dodson WE, Ferrendelli JA. Interactions between primidone, carbamazepine, and nicotinamide. Neurology. 1982 Oct;32(10):1122-26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6214728.
  116. Xu XJ, Jiang GS. Niacin-respondent subset of schizophrenia – a therapeutic review. Eur Rev Med Pharmacol Sci. 2015;19(6):988-97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25855923.
  117. Hoffer A, Prousky J. Successful treatment of schizophrenia requires optimal daily doses of vitamin B3. Altern Med Rev. 2008 Dec;13(4):287-91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19238764.
  118. Hoffer A. Megavitamin B-3 therapy for schizophrenia. Can Psychiatr Assoc J. 1971 Dec;16(6):499-504. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4947171.
  119. Lehmann HE, Ban TA, Saxena BM. Nicotinic acid, thioridazine, fluoxymesterone and their combinations in hospitalized geriatric patients: a systematic clinical study. Can Psychiatr Assoc J. 1972 Aug;17(4):315-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4565508.
  120. Ananth JV, Ban TA, Lehmann HE. Potentiation of therapeutic effects of nicotinic acid by pyridoxine in chronic schizophrenics. Can Psychiatr Assoc J. 1973 Oct;18(5):377-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/4147710.
  121. Petrie WM, Ban TA, Ananth JV. The use of nicotinic acid and pyridoxine in the treatment of schizophrenia. Int Pharmacopsychiatry. 1981;16(4):245-50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7040274.
  122. Kramer MS, et al. L-tryptophan in neuroleptic-induced akathisia. Biol Psychiatry. 1990 Mar 15;27(6):671-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1969752.
  123. Alisky JM. Niacin improved rigidity and bradykinesia in a Parkinson's disease patient but also caused unacceptable nightmares and skin rash--a case report.Nutr Neurosci. 2005 Oct-Dec;8(5-6):327-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16669604.
  124. Bender DA, Earl CJ, Lees AJ. Niacin depletion in Parkinsonian patients treated with L-dopa, benserazide and carbidopa. Clin Sci (Lond). 1979 Jan;56(1):89-93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/477187.
  125. Pasmans SG, Preesman AH, van Vloten WA. Pellagra secondary to 5-fluorouracil. Br J Dermatol. 1993 May;128(5):578-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8504053.
  126. Stevens HP, et al. Pellagra secondary to 5-fluorouracil. Br J Dermatol. 1993 May;128(5):578-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8504053.
  127. Thorp VJ. Effect of oral contraceptive agents on vitamin and mineral requirements. J Am Diet Assoc. 1980 Jun;76(6):581-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7400487.
  128. Basu TK, Mann S. Vitamin B-6 normalizes the altered sulfur amino acid status of rats fed diets containing pharmacological levels of niacin without reducing niacin's hypolipidemic effects. J Nutr. 1997 Jan;127(1):117-21. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9040554.
  129. Urberg M, Zemel MB. Evidence for synergism between chromium and nicotinic acid in the control of glucose tolerance in elderly humans. Metabolism. 1987 Sep;36(9):896-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3626867.
  130. Thomas VL, Gropper SS. Effect of chromium nicotinic acid supplementation on selected cardiovascular disease risk factors. Biol Trace Elem Res. 1996 Dec;55(3):297-305. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9096856.
  131. Crawford V, Scheckenbach R, Preuss HG. Effects of niacin-bound chromium supplementation on body composition in overweight African-American women. Diabetes Obes Metab. 1999 Nov;1(6):331-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11225649.
  132. Bolkent S, et al. Beneficial effects of combined treatment with niacin and chromium on the liver of hyperlipemic rats. Biol Trace Elem Res. 2004 Dec;101(3):219-29. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15564652.
  133. Döger MM, Sokmen BB, Yanardag R. Combined effects of niacin and chromium treatment on heart of hyperlipidemic rats. Hum Exp Toxicol. 2011 Oct;30(10):1561-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21177731.
  134. Vannucchi H, Moreno FS. Interaction of niacin and zinc metabolism in patients with alcoholic pellagra. Am J Clin Nutr. 1989 Aug;50(2):364-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2526999.
  135. Vannucchi H, et al. Interaction among niacin, vitamin B6 and zinc in rats receiving ethanol. Int J Vitam Nutr Res. 1986;56(4):355-62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3804611.
  136. Basu TK, Makhani N, Sedgwick G. Niacin (nicotinic acid) in non-physiological doses causes hyperhomocysteineaemia in Sprague-Dawley rats. Br J Nutr. 2002 Feb;87(2):115-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11895163.
  137. Gentile S, Persico M, Orlando C, et al. Effect of different doses of S-adenosyl-L-methionine (SAMe) on nicotinic acid-induced hyperbilirubinaemia in Gilbert's syndrome.Scand J Clin Lab Invest. 1988 Oct;48(6):525-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3217756.
  138. McCarty MF. Co-administration of equimolar doses of betaine may alleviate the hepatotoxic risk associated with niacin therapy. Med Hypotheses. 2000 Sep;55(3):189-94. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10985907.
  139. Cheung MC, et al. Antioxidant supplements block the response of HDL to simvastatin-niacin therapy in patients with coronary artery disease and low HDL. Arterioscler Thromb Vasc Biol. 2001 Aug;21(8):1320-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11498460.
  140. Brown BG, et al. Simvastatin and niacin, antioxidant vitamins, or the combination for the prevention of coronary disease. N Engl J Med. 2001 Nov 29;345(22):1583-92. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11757504.
  141. Yeganeh B, et al. Combination of dietary phytosterols plus niacin or fenofibrate: effects on lipid profile and atherosclerosis in apo E-KO mice. J Nutr Biochem. 2005 Apr;16(4):222-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15808326.
  142. Bassan M.A case for immediate-release niacin. Heart Lung. 2012 Jan-Feb;41(1):95-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21414665.
  143. Henkin Y, et al. Niacin revisited: clinical observations on an important but underutilized drug. Am J Med. 1991 Sep;91(3):239-46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1892143.
  144. Henkin Y, Johnson KC, Segrest JP. Rechallenge with crystalline niacin after drug-induced hepatitis from sustained-release niacin. JAMA. 1990 Jul 11;264(2):241-3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2355446.
  145. Etchason JA, et al. Niacin-induced hepatitis: a potential side effect with low-dose time-release niacin. Mayo Clin Proc. 1991 Jan;66(1):23-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1988755.
  146. Rader JI, Calvert RJ, Hathcock JN. Hepatic toxicity of unmodified and time-release preparations of niacin. Am J Med. 1992 Jan;92(1):77-81. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1731514.
  147. Bays HE, Dujovne CA. Drug interactions of lipid-altering drugs. Drug Saf. 1998 Nov;19(5):355-71. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9825949.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם