- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
בפתח סקירת המחקרים השבועית שלנו:
דו״ח מדעי מפורט, שפורסם על ידי הוועדה המייעצת לתזונה מטעם משרד החקלאות האמריקאי, המציג סקירה מקיפה ועדכנית של ההמלצות לתזונה ובריאות לשנת 2020. דו״ח זה מהווה את הבסיס לגיבוש הנחיות התזונה האמריקאיות לשנים 2020-2025.
כמו כן, נייר עמדה אודות ההשפעה של חלבונים שונים על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים,
ומטא-אנליזה אודות ההשפעה של הגבלת הפחמימות בתזונה על המדדים הקרדיו-מטבוליים.
בנוסף, סקירות, מטא-אנליזות ומחקרים קליניים בנושא תזונה, פעילות גופנית ותוספי תזונה:
פעילות גופנית לתמיכה בפעילות הקוגניטיבית,
תזונה ים-תיכונית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן קולורקטלי,
ריכוז נמוך של ויטמין K1 קשור בסיכון מוגבר לתמותה,
תוספי תזונה לטיפול בנזלת אלרגית,
דיאטה ים-תיכונית לחולי סרטן הערמונית,
ההשפעה של כורכומין על ה-DNA בקרב מטופלים עם כבד שומני,
תוסף אומגה 3 וויטמין D לחולי קרוהן,
חטיף עשיר בסיבים לשיפור הרכב חיידקי המעי.
ולסיום:
הקשר בין רמת ויטמין B12 גבוהה לתמותה מכל גורם,
והקשר בין תזונה עשירה בפלבונואידים לבין סיכון מופחת לאלצהיימר.
בכותרות השבוע:
עיסוי קרקפת ופנים לנשים לאחר גיל המעבר,
פוליפנוֹלים מתפוח להגנה על העור,
נקודות לחיצה באוזן להקלה על כאבי לידה,
הקשר בין BMI והסיכון לסרטן הלבלב משמעותי יותר בקרב צעירים,
וצמצום פעילות יושבנית לשיפור הבריאות הנפשית והגופנית.
בדו״ח מדעי, שפורסם על ידי הוועדה המייעצת לתזונה מטעם משרד החקלאות האמריקאי, מוצגת סקירה מקיפה ועדכנית של ההמלצות לתזונה ובריאות לשנת 2020. דו״ח זה מהווה את הבסיס לגיבוש הנחיות התזונה האמריקאיות לשנים 2020-2025.
הכותבים מציינים כי מספר נושאים תזונתיים מרכזיים בארה"ב נמצאים ברקע לממצאים המדעיים:
מעל ל-70% מהאמריקאים סובלים מעודף משקל או שמנות, עם עלייה משמעותית בשכיחות בגילאים צעירים.
שיעורי ההשמנה הגבוהים מהווים בעיה חמורה בתחום בריאות הציבור והינם גורם סיכון לתחלואה כרונית.
אוכלוסייה גדולה סובלת מחוסר בטחון תזונתי ומאי-יכולת כלכלית לצרוך מזון בריא.
במסגרת הדוח החוקרים מציגים את העדויות בהתייחס לתזונה ובריאות במהלך החיים, ומראים כי תזונה בריאה בהתאם לשלבי החיים הינה חיונית לתמיכה בגדילה ובהתפתחות בינקות ובילדות, ולבריאות טובה יותר ולמניעת תחלואה כרונית בהמשך החיים.
העדויות המדעיות בדוח מחולקות לארבעה חלקים עיקריים, להלן הדגשים העיקריים:
הצריכה התזונתית במהלך החיים
הכותבים קובעים כי תזונה הינה גורם מרכזי במניעה של תחלואה, ומהווה גורם מרכזי למוגבלות ולתמותה בקרב האוכלוסייה האמריקאית, כאשר מרבית האוכלוסייה סובלת ממצב בריאותי כרוני אחד לפחות הקשור בתזונה, כגון עודף משקל ושמנות, מחלות לב, שבץ, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, מחלת כבד, סוגים מסוימים של סרטן, עששת, תסמונת מטבולית.
התזונה האמריקאית הטיפוסית מאופיינת בצריכת יתר של סך הקלוריות, שומן רווי, נתרן וסוכר מוסף, וכן משקאות אלכוהוליים עבור חלק מהאוכלוסייה. הצריכה של פירות, ירקות, ודגנים מלאים נמוכה מההמלצות. לדפוס תזונה זה השלכות על המצב התזונתי, כולל צריכה נמוכה של ויטמין D, סידן, סיבים ואשלגן, וצריכה עודפת של רכיבים בעלי השפעה מזיקה.
הצריכה התזונתית בתקופת ההריון וההנקה
לצריכה התזונתית בתקופת ההריון וההנקה השפעה משמעותית על בריאות הילד במהלך החיים. דפוס של תזונה בריאה לפני ו/או במהלך ההריון עשוי לתרום להפחתת הסיכון לסוכרת הריון, להפרעות יתר לחץ דם בהריון, וללידה מוקדמת.
החוקרים מדגישים את חשיבות הצריכה של דגים עשירים באומגה 3, ותומכים בהמלצות לצריכה של 230-340 גרם/שבוע מגוון מאכלי ים אשר דלים בכספית ועשירים באומגה 3, הן בתקופת ההריון והן בתקופת ההנקה.
צריכה של מזונות אלרגנים שכיחים, כגון ביצים וחלב פרה, לא נמצאה קשורה בסיכון מוגבר לאלרגיות למזון, לאסתמה או למחלות אלרגיות.
נטילת תוספי חומצה פולית קשורה בשיפור רמת החומצה הפולית בדם במהלך ההריון, ולהפחתת הסיכון להפרעות יתר לחץ דם בקרב נשים בסיכון.
ישנן עדויות מוגבלות לכך שנטילת תוספי אומגה 3 בהריון עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על ההתפתחות הקוגניטיבית.
אין עדויות מספיקות המאפשרות להסיק לגבי הקשר בין דפוס התזונה של האם בתקופת ההנקה לבין ירידה במשקל לאחר הלידה, להתפתחות התינוק, או להתפתחות מחלות אלרגיות.
ישנן עדויות המצביעות על כך שבקרב נשים מניקות, נטילת תוספי חומצה פולית תרמה לעלייה בריכוז החומצה הפולית בדם, אך לא בחלב האם.
תזונה ובריאות מלידה ועד גיל שנתיים
לחשיפה התזונתית בינקות השפעה על הבריאות במהלך החיים ותרומה לעיצוב ההעדפות התזונתיות של הילד. חשיפה למזונות משלימים מתחילה סביב גיל 6 חודשים, כאשר עד גיל שנתיים הילד עובר לצרוך באופן מלא את התזונה המשפחתית.
הנקה באופן כללי קשורה בסיכון מופחת לעודף משקל או שמנות, לסוכרת סוג 1, ולאסתמה, בהשוואה לתינוקות שלא ינקו כלל.
אין מספיק עדויות בהתייחס לקשר בין דפוס ההאכלה של התינוק לבין המצב התזונתי (ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן), אולם ישנן עדויות לכך שהנקה קשורה בהרכב חומצות השומן אצל התינוק, כתלות בדפוס התזונה של האם. לפיכך, הכותבים תומכים בהמלצה לנשים מניקות לצרוך מזונות עשירים בחומצות שומן רב בלתי רוויות, כגון דגים.
העדויות תומכות בהמלצה לא לחשוף למזונות משלימים לפני גיל 4 חודשים, כאשר אין יתרונות או חסרונות משמעותיים בחשיפה בגיל 4-5 חודשים לעומת 6 חודשים.
העדויות תומכות בעידוד לצריכת מזונות עשירים בברזל ואבץ בקרב תינוקות יונקים בגילאי 6-12 חודשים, וכן לצריכה מספקת של חומצות שומן רב בלתי רוויות.
חשיפה לבוטנים וביצים לאחר גיל 4 חודשים עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות אלרגיות למזונות אלה, כאשר אין עדויות מבוססות בהתייחס למזונות אחרים ואין עדויות המצביעות על כך שהימנעות ממזונות אלרגניים בשנה הראשונה תורמת להפחתת הסיכון להתפתחות אלרגיות.
החוקרים מדגישים את החשיבות של הימנעות מצריכת משקאות ממותקים עד גיל שנתיים מכמה סיבות: צריכה גבוהה של משקאות ממותקים מובילה לצריכה מופחתת של רכיבים תזונתיים אחרים, קשורה בסיכון מוגבר להשמנה וכן קשורה בצריכה מוגברת של משקאות ממותקים בהמשך החיים.
לא נמצאה השפעה מיטיבה, ואף נמצאה השפעה מזיקה מסוימת, לשימוש בתוספי ברזל בקרב תינוקות יונקים עד גיל 9 חודשים, אולם בקרב תינוקות עם חסר ברזל חשוב להקפיד על צריכה מספקת של ברזל מהמזון, תוספים ומזונות מועשרים.
לא נמצאה תמיכה לנטילת תוספי ויטמין D במינון הגבוה מ-400 יחב"ל/יום בתקופת הינקות.
ביסוס של דפוסי תזונה בריאה בגיל צעיר הינו חיוני לתמיכה בצמיחה ובהתפתחות ולעידוד בריאות במהלך החיים, והכותבים מציעים לבחון גיבוש המלצה בהנחיות לשנים 2020-2025 לדפוס תזונה לגילאי 6 חודשים עד גיל שנתיים, בדגש על צריכה של פירות וירקות עשירים באשלגן, העדפה למאכלי ים, דגנים מלאים, ובחירה בשמן זית במקום שומנים מוצקים.
תזונה ובריאות מגיל שנתיים
ישנן עדויות שלדפוסי תזונה מסוימים יתרון בהקשר לתמותה ולתחלואה כרונית, כולל צריכה גבוהה של ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, מוצרי חלב נטולי או דלי שומן, בשר ועוף דלי שומן, מאכלי ים, אגוזים, שמנים לא רוויים מהצומח, וכן צריכה מוגבלת של בשר אדום ומעובד, מזונות ומשקאות ממותקים, ודגנים מלוטשים. תזונה המאופיינת בצריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד, מזונות ומשקאות ממותקים ודגנים מלוטשים נמצאה בעלת השפעה בריאותית מזיקה.
להפחתת הצריכה של שומן רווי והחלפתו בשומן בלתי רווי, ובעיקר שומן רב בלתי רווי, כחלק מדפוס של תזונה בריאה תרומה להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב מבוגרים, ולשיפור פרופיל השומנים בדם גם בקרב ילדים. אין עדויות ברורות לגבי ההשפעה של החלפת שומן רווי בפחמימות.
אין עדויות מספיקות על מנת לבחון את הקשר בין צריכת מאכלי ים בתקופת הילדות וההתבגרות לבין הסיכון הקרדיווסקולרי ומדדים נוירו-קוגניטיביים בבגרות, אולם לא דווח על השפעות שליליות.
יש לעודד להגבלת הצריכה של משקאות ממותקים בשל הערך התזונתי הנמוך ביחס לערכם הקלורי, וכן כיוון שצריכה גבוהה קשורה בהשמנה.
ישנן עדויות מוגבלות לכך שמשקאות ממותקים נטולי או דלי קלוריות קשורה בירידה בהשמנה בקרב מבוגרים.
לצריכת אלכוהול ערך תזונתי נמוך, וצריכת יתר קשורה בסיכון מוגבר לתמותה. צריכה ברמה נמוכה אינה כרוכה בסיכון משמעותי, אולם הכותבים מסכימים עם ההנחיות התזונתיות הקודמות, לפיהן לא מומלץ להתחיל לשתות אלכוהול בשל פוטנציאל להשפעה בריאותית מיטיבה.
בהתייחס להנחיות התזונתיות הקודמות לשנים 2015-2020 לפיהן יש להגביל את צריכת הסוכר המוסף ל-10% מסך הקלוריות, לאחר סקירה העדויות המדעיות הכותבים מסכמים כי הגבלת הסוכר המוסף ל-6% מסך הקלוריות תואמת בצורה טובה יותר את דפוס התזונה המומלץ.
למרות חשיבות הנושא, אין מספיק עדויות עליהן ניתן לבסס המלצה לגבי תדירות האכילה, אולם נמצא כי איכות התזונה הייתה טובה יותר במעבר משתיים לשלוש ארוחות ביום, ואילו ארוחות לילה לרוב הכילו רכיבים תזונתיים אותם מומלץ לצרוך במתינות.
הכותבים תומכים בשלושת דפוסי האכילה הבריאה שהוגדרו ע"י משרד החקלאות האמריקאי: דפוס של תזונה אמריקאית בריאה, דפוס של תזונה צמחונית בריאה ודפוס של תזונה ים-תיכונית בריאה. בדפוסים אלה עיקר הצריכה הקלורית מקורה במזונות מהצומח, הם מספקים חלבונים ושומנים ממזונות עשירים בערכים תזונתיים, ומגבילים את הצריכה של סוכרים מוספים, שומנים מוצקים, ונתרן.
Dietary Guidelines Advisory Committee. 2020. Scientific Report of the 2020 Dietary Guidelines Advisory Committee: Advisory Report to the Secretary of Agriculture and the Secretary of Health and Human Services. U.S. Department of Agriculture, Agricultural Research Service, Washington, DC.
https://www.dietaryguidelines.gov/2020-advisory-committee-report
בנייר עמדה, שפורסם על ידי קבוצת מומחים בינלאומית, מוצגת ההשפעה של חלבונים ממקורות שונים על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. הכותבים מציינים כי שינוי תזונתי תורם באופן משמעותי להפחתת גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, והעדויות המחקריות מצביעות על כך ששמירה על תזונה מיטבית הינה בעלת תפקיד מרכזי בבריאות הקרדיווסקולרית.
באופן כללי, דפוס של תזונה בריאה תורם לשמירה על רמת השובע, מעודד ירידה במשקל ומפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי. מחקרים התערבותיים ותצפיתיים מראים כי לעלייה בצריכת החלבונים, ובמיוחד חלבונים מהצומח וחלבונים מסוימים מהחי (עוף, דגים, בשר אדום לא מעובד דל בשומן רווי, ומוצרי חלב דלי שומן), השפעה מיטיבה על גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. בניגוד לכך, צריכת בשר אדום קשורה בעלייה בסיכון הקרדיווסקולרי, בעיקר בשל תכולה גבוהה של שומן רווי. יחד עם זאת, לצורת הבישול והשימור של בשר אדום ישנה השפעה על גורמי הסיכון (כגון שימוש במלח ובחומרים משמרים הקשורים לעלייה בלחץ הדם).
לחלבונים מהצומח תרומה להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, בדגש על התרומה של סויה ושל אגוזים לשיפור גורמי סיכון כגון לחץ דם, רמת גלוקוז בדם ופרופיל השומנים. צריכת חלבונים שמקורם במוצרי חלב, בעיקר חלבון מי גבינה, נמצאה קשורה בשיפור מדדים של לחץ דם, שמנות ותנגודת לאינסולין. בנוסף, מחקרים שונים מדגימים את ההשפעה של חומצות אמינו מסוימות, כך שלגלוטמט, ציסטאין, גלותטיון וארגינין עשויה להיות השפעה מיטיבה על לחץ הדם, לאוצין תורמת לעלייה בסינתזה של חלבונים בשרירי השלד ולשיפור תנגודת לאינסולין, ולטאורין וטריפטופן השפעה מאיטה על מערכת העצבים הסימפטטית.
לפיכך, החוקרים ממליצים לעודד לצריכת תזונה בה הפחמימות והבשר (מעובד ולא מעובד) מוחלף במזונות עשירים בחלבון כגון עוף, דגים, סויה ומוצרי חלב - לשיפור גורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים.
Zhubi-Bakija F, Bajraktari G, Bytyçi I, et al. The impact of type of dietary protein, animal versus vegetable, in modifying cardiometabolic risk factors: A position paper from the International Lipid Expert Panel (ILEP) [published online ahead of print, 2020 May 26]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30251-X.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32620446/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה נבדק כיצד דרגות שונות של הגבלת הפחמימות בתזונה משפיעות על המדדים הקרדיו-מטבוליים. בסקירה נכללו 37 מחקרים קליניים, אשר סווגו לשלוש קטגוריות בהתאם לדרגת ההגבלה של הפחמימות:
כמות פחמימות מתונה 40-45% מסך הקלוריות, 13 מחקרים.
כמות פחמימות נמוכה 30-40% מסך הקלוריות, 16 מחקרים.
כמות פחמימות נמוכה מאוד 3-30% מסך הקלוריות, 8 מחקרים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Fechner E, Smeets ETHC, Schrauwen P, Mensink RP. The Effects of Different Degrees of Carbohydrate Restriction and Carbohydrate Replacement on Cardiometabolic Risk Markers in Humans-A Systematic Review and Meta-Analysis. Nutrients. 2020;12(4):991. Published 2020 Apr 2.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של פעילות גופנית קבועה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים בריאים. בסקירה נכללו 80 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של פעילות גופנית מסוגים שונים על שלושה תחומים עיקריים: קשב, תפקודים ניהוליים וזיכרון.
באופן כללי, נמצא כי קרא עוד.
Ludyga S, Gerber M, Pühse U, Looser VN, Kamijo K. Systematic review and meta-analysis investigating moderators of long-term effects of exercise on cognition in healthy individuals. Nat Hum Behav. 2020;4(6):603-612.
במטה-אנליזה נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין הסיכון לתחלואה או לתמותה מסרטן קולורקטלי. בניתוח נכללו 13 מחקרי עוקבה, מהם בתשעה מחקרים נבדק הקשר לתחלואה ובחמישה מחקרים נבדק הקשר לתמותה.
בהשוואה בין המשתתפים עם ההתאמה הגבוהה ביותר לדיאטה הים-תיכונית, לעומת הנמוכה ביותר, נמצא כי:קרא עוד.
Zhong Y, Zhu Y, Li Q, et al. Association between Mediterranean diet adherence and colorectal cancer: a dose-response meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2020;111(6):1214-1225.
במטה-אנליזה,המבוססת על הנתונים משלושה מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין K בדם לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית או לתמותה מכל גורם. החוקרים מתבססים על עדויות קודמות, המראות כי רמה נמוכה של ויטמין K קשורה בעלייה בהסתיידות העורקים וכתוצאה מכך מגבירה את הסיכון הקרדיווסקולרי. רמת ויטמין K1 (רכיב בשם phylloquinone, המצוי בעיקר בעלים ירוקים ובשמנים צמחיים) נבדקה במעבדה מרכזית וסווגה לשלוש קטגוריות: נמוכה (עד 0.5 ננומול/ליטר), בינונית (0.5-1 ננומול/ליטר), גבוהה (מעל 1 ננומול/ליטר).
בניתוח נכללו הנתונים של 3,891 משתתפים בני 65 בממוצע, כאשר בתקופת מעקב חציונית של 13 שנה אובחנו 858 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו-1,209 מקרי תמותה. קרא עוד.
Shea MK, Barger K, Booth SL, et al. Vitamin K status, cardiovascular disease, and all-cause mortality: a participant-level meta-analysis of 3 US cohorts. Am J Clin Nutr. 2020;111(6):1170-1177.
בסקירה שיטתית הוערכו העדויות בהתייחס לשימוש במגוון תוספי תזונה לטיפול בנזלת אלרגית. בסקירה נכללו 48 מחקרים אקראיים מבוקרים ועשרה מחקרים תצפיתיים. במרבית המחקרים נבדקה ההשפעה של רכיב בודד, כאשר הטיפול השכיח ביותר היה פרוביוטיקה ממגוון גדול של סוגים (33 מחקרים), וכן ויטמין C (בסה"כ 5 מחקרים), ויטמין D (בסה"כ 5 מחקרים), דבש (3 מחקרים), פוליפנוֹלים מתפוח (שני מחקרים), ויטמין E (שני מחקרים), MSM (שני מחקרים), קוורצטין (שני מחקרים), תמצית עגבניות, ספירולינה, כלורופיל, וחומצה לינולאית מצומדת (מחקר אחד על כל רכיב).
מהסקירה עולה כ יקרא עוד.
Pellow J, Nolte A, Temane A, Solomon EM. Health supplements for allergic rhinitis: A mixed-methods systematic review. Complement Ther Med. 2020;51:102425.
דיאטה ים-תיכוֹנית לחולי סרְטן הערמונית
במחקר פיילוט אקראי מבוקר הוערכה היעילות של דיאטה ים-תיכונית להקלה על תשישות בקרב חולי סרטן הערמונית. החוקרים מסבירים כי תשישות הינה מאפיין שכיח של טיפול להפחתת אנדרוגן (ADT) בחולי סרטן הערמונית, כאשר דיאטה ים-תיכונית עשויה לתרום להקלה על תשישות באמצעות הפחתת רמת הדלקת ושיפור הרכב הגוף.
במחקר נכללו 23 גברים בני 66 בממוצע ו-BMI ממוצע של 29.6, אשר קיבלו טיפול ADT 34 חודשים בממוצע. המשתתפים חולקו אקראית לשתי קבוצות הדיאטה למשך 12 שבועות, קבוצת ההתערבות צרכה דיאטה ים-תיכונית בנוסף ל-6 מפגשי ייעוץ תזונתי אישי, וקבוצת הביקורת המשיכה לקבל את הטיפול הסטנדרטי.
נמצא כי קרא עוד.
Baguley BJ, Skinner TL, Jenkins DG, Wright ORL. Mediterranean-style dietary pattern improves cancer-related fatigue and quality of life in men with prostate cancer treated with androgen deprivation therapy: A pilot randomised control trial [published online ahead of print, 2020 May 25]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30250-8.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של כורכומין על שינויים אפיגנטיים ונזק ל-DNA בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית. החוקרים מסבירים כי מחלת כבד שומני קשורה בעלייה בעקה החמצונית וכתוצאה מכך עלולה להוביל למוטציות ב-DNA. במחקר נכללו 54 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף כורכומין פיטוזומלי (®Meriva) במינון 250 מ"ג/יום או פלסבו - למשך 8 שבועות.
להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.
Hariri M, Gholami A, Mirhafez SR, Bidkhori M, Sahebkar A. A pilot study of the effect of curcumin on epigenetic changes and DNA damage among patients with non-alcoholic fatty liver disease: A randomized, double-blind, placebo-controlled, clinical trial. Complement Ther Med. 2020;51:102447.
בשני מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו מוצלבים נבדקה הזמינות הביולוגית וההשפעה נוגדת הדלקת של תוספי אומגה 3 וויטמין D, בקרב משתתפים בריאים ובקרב חולי קרוהן. בשני המחקרים נכללו 30 משתתפים בריאים ו-27 חולי קרוהן, אשר קיבלו בסדר אקראי פלסבו או את התוסף (®Lester’s Oil), שהכיל מינון יומי של 510 מ"ג DHA, 344 מ"ג EPA ו-1,000 יחב"ל ויטמין D. משך ההתערבות היה 4 שבועות בקרב המשתתפים הבריאים, עם 4 שבועות הפרדה בין התנאים, ו-6 שבועות בקרב חולי קרוהן.
בקרב כל המשתתפים נמצא כי קרא עוד.
Brennan Laing B, Cavadino A, Ellett S, Ferguson LR. Effects of an Omega-3 and Vitamin D Supplement on Fatty Acids and Vitamin D Serum Levels in Double-Blinded, Randomized, Controlled Trials in Healthy and Crohn's Disease Populations. Nutrients. 2020;12(4):1139. Published 2020 Apr 18.
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של תוספת סיבים על חיידקי המעי, בקרב 50 משתתפים בריאים הצורכים תזונה דלה בסיבים. הנחקרים צרכו בסדר אקראי חטיף, המופק משורש עולש ומכיל 7 גרם/יום סיבים, או חטיף המכיל 3 גרם/יום סיבים – כל אחד למשך ארבעה שבועות עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהם.
בהשוואה לצריכת חטיף ביקורת בעל ערך קלורי זהה, קרא עוד.
המחקר מומן על ידי חברות המזון: General Mills Inc. ו-Sensus BV.
Reimer RA, Soto-Vaca A, Nicolucci AC, et al. Effect of chicory inulin-type fructan-containing snack bars on the human gut microbiota in low dietary fiber consumers in a randomized crossover trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(6):1286-1296.
במחקר עוקבה, שנערך בהולנד, נבדק הקשר בין ריכוז ויטמין B12 בדם לבין הסיכון לתמותה מכל גורם. החוקרים מסבירים כי ממצאים קודמים מראים על כך שריכוז גבוה יותר של ויטמין B12 בדם קשור בסיכון מוגבר לתמותה בקרב קשישים ומאושפזים, כולל מטופלים עם מחלת כליות כרונית, אולם לא ידוע האם קשר זה קיים גם באוכלוסייה הכללית. במחקר נכללו הנתונים של 5,571 משתתפים בני 53 בממוצע, כאשר הריכוז החציוני של ויטמין B12 בדם היה 394 פיקוגרם/מ"ל. במהלך תקופת מעקב חציונית של כ-8 שנים, 4.1% מהמשתתפים נפטרו.
נמצא כי קרא עוד.
Flores-Guerrero JL, Minovic I, Groothof D, et al. Association of Plasma Concentration of Vitamin B12 With All-Cause Mortality in the General Population in the Netherlands. JAMA Netw Open. 2020;3(1):e1919274. Published 2020 Jan 3.
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת פלבונואידים בתזונה לבין הסיכון להתפתחות אלצהיימר. במחקר נכללו הנתונים של 2,801 משתתפים בני כ-59 בממוצע, ללא אלצהיימר או דמנציה, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת תקופת המעקב.
במהלך תקופת מעקב של כ-20 שנה אובחנו 193 מקרים של דמנציה, מהם 158 מקרים של אלצהיימר. נמצא כי קרא עוד.
Shishtar E, Rogers GT, Blumberg JB, Au R, Jacques PF. Long-term dietary flavonoid intake and risk of Alzheimer disease and related dementias in the Framingham Offspring Cohort [published online ahead of print, 2020 Apr 22]. Am J Clin Nutr. 2020;nqaa079.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מבוקר מדגימים החוקרים את ההשפעה המיטיבה של עיסוי קרקפת ופנים לנשים לאחר גיל המעבר, כולל שיפור במדדים של איכות החיים, הבריאות הנפשית ודימוי הגוף.
Espí-López GV, Monzani L, GABAldón-García E, Zurriaga R. The beneficial effects of therapeutic craniofacial massage on quality of life, mental health and menopausal symptoms and body image: A randomized controlled clinical trial. Complement Ther Med. 2020;51:102415.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, בו נכללו 65 משתתפות בגילאי 20-39, נמצא כי צריכת תוסף, המכיל פוליפנוֹלים מתפוח, תרמה להגנה על העור מפני קרינת השמש.
Shoji T, Masumoto S, Moriichi N, Ohtake Y, Kanda T. Administration of Apple Polyphenol Supplements for Skin Conditions in Healthy Women: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Clinical Trial. Nutrients. 2020;12(4):1071. Published 2020 Apr 13.
במחקר אקראי מבוקר נמצא כי טיפול בנקודות לחיצה באוזן מסייע להקלה על כאבי הלידה ולקיצור משך הלידה.
Alimoradi Z, Kazemi F, Gorji M, Valiani M. Effects of ear and body acupressure on labor pain and duration of labor active phase: A randomized controlled trial. Complement Ther Med. 2020;51:102413.
במחקר עוקבה, בו נכללו 963,317 משתתפים בגילאי 30-89, נמצא כי הקשר החיובי בין BMI והסיכון לסרטן הלבלב הינו משמעותי יותר בקרב משתתפים מתחת לגיל 50.
Jacobs EJ, Newton CC, Patel AV, et al. The Association Between Body Mass Index and Pancreatic Cancer: Variation by Age at Body Mass Index Assessment. Am J Epidemiol. 2020;189(2):108-115.
במחקר תצפיתי, בו נערך מעקב במשך שנה אחר 423 משתתפים בריאים בגילאי 20-35, נמצא כי החלפת פעילות יושבנית בשינה או בפעילות גופנית קלה הייתה בעלת השפעה מיטיבה על רמת הסטרס ומצב הרוח, והגברת פעילות גופנית בעצימות בינונית עד גבוהה תרמה לשיפור הרכב הגוף.
Meyer JD, Ellingson LD, Buman MP, Shook RP, Hand GA, Blair SN. Current and 1-Year Psychological and Physical Effects of Replacing Sedentary Time With Time in Other Behaviors. Am J Prev Med. 2020;59(1):12-20.
