פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-6 (פירידוקסין)

עודכן בתאריך 16/04/2018
 

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | 
ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים

 

כללי

ויטמין B6 הינו ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין משתתף בתהליכי ייצור האנרגיה בגוף ובעל תפקיד חשוב בפעילותם של אנזימים רבים. ויטמין B6 משמש כקו- פקטור (שותף לפעילות הזירוז של אנזימים) בתהליך ייצור של חלבונים, ובתהליך חילוף חומרים של פחמימות ושומנים. בנוסף, הויטמין חיוני ליצירת מעבירים עצביים שונים, כגון סרוטונין ודופמין, האחראים על מצב הרוח, וליצירת ההורמון מלטונין האחראי על השראת שינה בלילה. חוסר בויטמין B6 הינו נדיר ולרוב קשור בחסרים תזונתיים (בעיקר מחסור בויטמינים אחרים ממשפחת ויטמיני B) אשר עלולים להיווצר ממגוון רחב של גורמים הפוגעים בספיגה ובשפעול של ויטמין B6 כגון גיל מבוגר, שימוש בתרופות, תזונה לקויה, מחלות ועוד.

מקורות תזונתיים לויטמין B6:

מקורות מן הצומח: דגנים מלאים ומוצריהם, קוואקר, קטניות- בעיקר פולי סויה ושעועית, בוטנים, אגוזים, מולסה, שמרי בירה, ירקות- בעיקר תפו"א, כרוב, כרובית, פלפל ירוק ועליים ירוקים, פירות - בעיקר שזיפים, אבוקדו ובננות.

מקורות מן החי: בשר, הודו, עוף (בעיקר איברים פנימיים), דגים, חלמון ביצה, שמרים, מוצרי חלב- בעיקר גבינה צהובה.

 תפקידיו של ויטמין B6:

  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של פחמימות. הויטמין אחראי על פירוק גליקוגן (בעיקר בשרירים) להפקת אנרגיה זמינה לגוף.

  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של חומצות אמינו. הויטמין אחראי על בנייה ופירוק של חומצות אמינו והפיכתן לחומצות אמינו אחרות או לחומרים אחרים. למשל, בתהליך הפירוק של חומצת האמינו טריפטופאן, בנוכחות ויטמין B6, נוצר ויטמין B3.

  • אחראי לקליטה של חומצות אמינו מסוימות מהמעיים, למשל: ליזין, מתיונין והיסטדין.

  • משתתף בתהליך חילוף החומרים של שומנים.

  • חשוב לניצולם של שאר ויטמיני B, בעיקר ויטמין B12 ו- B3 ולכן מחסור בויטמין יגרום לחוסר בשאר ויטמיני B.

  • חיוני לתהליך חילוף החומרים של המינרלים אבץ, סידן, סלניום ומגנזיום.

  • מסייע באיזון רמות הנתרן והאשלגן בגוף ובאיזון משק הנוזלים ובכך מצמצם תופעות של אגירת נוזלים ובצקות.

  • בעל תפקיד עיקרי בייצור מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) כגון סרוטונין, דופמין, נוראפינפרין וגאבא (GABA- gamma aminobutyric acid), האחראים על מצב הרוח, שינה, תיאבון, הפגת מתחים, הפחתת חרדות ועוד.

  • חיוני ליצירת ההורמון מלטונין, המכונה "הורמון החושך" ותפקידו העיקרי הוא השראת שינה.

  • מוריד רמות של חומצת האמינו הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) בדם. הויטמין פועל בשתי דרכים:
    1. הפיכת הומוציסטאין לגלוטטיון (גלוטטיון הינו נוֹגד חִמצון רב עוצמה המגן מפני סרטן ומחלות נוספות)
    2. הפיכת הומוציסטאין לחומצת האמינו מתיונין, ביחד עם חומצה פולית וויטמין B12. חומצת האמינו מתיונין מונעת הצטברות רעלים ושומנים בכבד, תורמת לפירוק עודפי היסטמין ובכך מסייעת לטיהור הגוף מרעלים, רדיקלים חופשיים ותוצרי פירוק של הורמונים וחומרים אחרים בגוף.

  • משתתף בייצור חלבון ההמוגלובין ולכן חיוני לייצור ופעילות תקינה של תאי דם אדומים.

  • רכיב חיוני ביצירת חומצות גרעין (DNA ו-RNA שהן תרכובות אורגניות המכילות את החומר התורשתי).

  • מתחרה עם הורמונים כגון אסטרוגן, טסטוסטרון, פרולקטין וסטרואידים על אתרי קשירה ועשוי להוריד את רמתם בדם.

  • מסייע ביצירת חומצה הידרוכלורית (חומצת קיבה).

 

תכונות נוספות של ויטמין B6:

  • מסיס מים.

  • עמיד לחומצה ורגיש לבסיס.

  • מזונות מעובדים, מוקפאים ומשוּמרים הורסים בין 20%-50% מהויטמין. כמו כן, דגנים מעובדים (כמו אורז לבן, קמח לבן) עשויים לאבד בין 40%-90% מהויטמין.
  • מאוחסן בגוף בעיקר בכבד ובשרירים, שהוא קשור לאנזים גליקוגן פוספורילאז.

  • קיים ב-3 צורות: פירידוקסין- הצורה היציבה ביותר, קיימת במזונות מן הצומח, לעיתים מופיעה כפירידוקסין גליקוזיד, שאינה זמינה לגוף ואינה נספגת. פירידוקסאל ופירידוקסאמין הן הצורות הקיימות במזונות מן החי וכמותן יורדת בבישול המזון.

  • ויטמין B2 והמינרל מגנזיום חיוניים להפיכת ויטמין B6 "פירידוקסין" לצורתו הפעילה "פירידוקסין 5 פוספט" (p-5-p).

 

ספיגה והפרשה של ויטמין B6:

  אתר הספיגה של הויטמין הינו במעיים הדקים. לאחר ספיגתו מובל ויטמין B6 בסרום כשהוא קשור לחלבונים נשאים שונים (בעיקר אלבומין). הויטמין הופך לפעיל בכבד וברקמות שונות בגוף וריכוזו הגבוה ביותר נמצא בכבד. צריכה של תפריט מאוזן מספקת לגוף 1-2 מ"ג ויטמין B6. עם זאת, הויטמין עמיד לחומצה ונהרס בסביבה בסיסית. לכן, חוסר בחומצות קיבה (הגורם לבסיסיות יחסית של הקיבה) יפגע בספיגה של הויטמין.

עיקר ההפרשה של ויטמין B6 נעשית בשתן. חשוב לציין כי ויטמין B6 חודר את השליה ומועבר בחלב אם. לכן בעת הריון והנקה יש לצרוך כמות מוגברת של הויטמין. 

 

גורמים לחוסר בויטמין B6:

  •  תזונה דלה בויטמין B6 – תזונה דלה בויטמין למשל באנשים העורכים דיאטות הרזייה לא מאוזנות, באוכלוסיית הקשישים, באוכלוסיות המתבססות על מזון מהיר ומתועש (כגון ארה"ב) ובנשים בהריון אשר גופם צריך כמות מוגברת של ויטמין B6.

  • מתח נפשי – מתח ולחץ מוגברים ו/ או מתמשכים גורמים לחוסר בכל ויטמיני B.

  • עישון וצריכת אלכוהול – עישון וצריכת אלכוהול מוגברת גורמים לירידה בספיגה של ויטמין B6.

  • מחלות שונות – מחלות שונות כגון מחלות כליות, מחלות לב, סרטן שד, הודג'קינס, אסטמה, אלצהיימר, דלקות פרקים, דיכאון, טרשת עורקים וסוכרת, גורמות לניצול מוגבר של ויטמין B6 בגוף ומגבירות את הסיכון לחוסר בויטמין.

  • ירידה בדופמין - ירידה ברמות המעביר העצבי דופמין (עקב ירידה בחשיפה לאור, למשל בחורף או שימוש בתרופות המורידות רמות של דופמין) גורמת לניצול מוגבר של ויטמין B6 בגוף ומגבירה את הסיכון לחוסר בויטמין.

  • תרופות - תרופות שונות, כגון גלולות למניעת הריון, אמפטמינים (תרופות המשפיעות על המערכת העצבית) ועוד, גורמות להפרשה מוגברת, פוגעות בספיגה, או מפריעות לפעילות של ויטמין B6.

  • צריכה מוגברת של חלבונים – צריכה מוגברת של חלבונים (כגון בתזונת ספורטאים) עלולה לגרום לניצול מוגבר של הויטמין ולחוסר בו.

הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B6:

  • הפרעות עוריות - דלקות בעור, בעיקר בקרבת העיניים, האף והפה. העור נעשה אדום ושומני ועלול להתקלף.

  • הפרעות במערכת העיכול – בעיות עיכול שונות כגון אפטות, חוסר תאבון, בחילות והקאות.

  • הפרעות במערכת העצבית – כגון עייפות, בלבול, עצבנות, אי שקט, דיכאון, הפרעות שינה, הפרעות ריכוז, ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, דלקות עצביות, פגיעה בקואורדינציה, פרכוסים ועוויתות. במקרים נדירים חוסר בויטמין עלול להתבטא בפיגור שכלי.

  • הפרעות ביילודים – בתינוקות עלול להיווצר חוסר מולד של ויטמין B6 עקב תזונה לקויה של האם בעת הנקה או חוסר של הויטמין בתחליפי חלב אם. חוסר בויטמין אצל יילודים עלול לגרום לתסמינים כגון חוסר שקט, כאבי בטן, שלשולים והקאות. חוסר חמור בויטמין עלול לגרום לעוויתות ופרכוסים קשים, עד מצב של אפילפסיה.

  • חילוף חומרים לקוי – חסר בויטמין עלול לפגוע במשק הטריפטופאן ובחילוף החומרים של חומצות אמינו נוספות.

  • חוסר בויטמיני B – חוסר בויטמין B6 פוגע בייצור תקין של ויטמין B3 ועלול לפגוע בפעילות וספיגה של שאר ויטמיני B.

  • פגיעה בייצור המוגלובין – חוסר בויטמין גורם לפגיעה בייצור המוגלובין עד מצב של אנמיה קשה לריפוי.

  • הפרעות במערכת החיסון – חולשה של מערכת החיסון.

  • רמות גבוהות של הומוציסטאין – ויטמין B6 משתתף בהפיכת חומצת האמינו הומוציסטאין למתיונין. לכן, חוסר בו עלול לגרום לרמות גבוהות של הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) בדם.

  • עלייה באנזימי כבד - מדדים נמוכים של אנזימי הכבד. אנזימי הכבד הופכים לפעילים רק בנוכחות ויטמין B6 ולכן חוסר בויטמין יתבטא בבדיקות מעבדה במדדים נמוכים של אותם אנזימים.

  • הפרעות במערכת החיסון – ירידה בתאי הדם הלבנים (תאי מערכת החיסון).

  • אנמיה – ירידה בתאי הדם האדומים אשר עלולה להתבטא באנמיה קשה ובתסמינים כגון עייפות, מצב רוח ירוד, חוסר תאבון, חיוורון ועוד.

  • שינויים בהרכב השתן – חוסר מתמשך בויטמין גורם להפרשת חומצה קסנטורינית בשתן (תוצר פירוק של חומצת האמינו טריפטופאן).

עודף של ויטמיןB6  (רעילות):

נטילת ויטמין B6 בכמויות העולות על 500 מ"ג ביום הינה בעלת פוטנציאל רעילות למערכת העצבים. נטילה של ויטמין B6 בכמויות הגבוהות מ- 1000 מ"ג ביום עלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים ולהרס חוט השדרה, עד למצב של שיתוק. לא מומלץ ליטול תוסף ויטמין B6 לתקופה ארוכה, ללא ליווי רפואי.

באנשים מסוימים, ייתכנו סימני רעילות בכמויות הגבוהות מ- 150 מ"ג ביום.

סימנים ותסמינים לרעילות: בחילה, כאב ראש, התקפי רעד, הפרעות שינה, תחושת שריפה בידיים, נימול, אובדן שיווי משקל, ירידה בייצור חלב בנשים מניקות, ירידה משמעותית ברמות אנזימי כבד, ירידה ברמות חומצה פולית ותגובות אלרגיות שונות.

מינון יומי מומלץ של ויטמין B6 לפי ה-RDA (Recommended daily allowance):

  • מלידה עד גיל 6 חודשים - 0.1 מ"ג

  • מגיל 7 חודשים עד שנה - 0.3 מ"ג

  • גילאים 1-3 שנים - 0.5 מ"ג

  • גילאים 4-8 שנים - 0.6 מ"ג

  • גברים בגילאים 9-13 שנים – 1 מ"ג

  • גברים בגילאים 14-50 שנים – 1.3 מ"ג

  • גברים מגיל 50 ומעלה- 1.7 מ"ג

  • נשים בגילאים 9-13 שנים- 1 מ"ג

  • נשים בגילאים 14-18 שנים- 1.2 מ"ג

  • נשים בגילאים 19-50 שנים- 1.3 מ"ג

  • נשים מגיל 50 ומעלה- 1.5 מ"ג

  • נשים בהריון- 2 מ"ג

  • נשים מניקות- 2 מ"ג

 ** רמות הצריכה של ויטמין B6 תלויות בכמות החלבון הנצרכת מדי יום. הקצבה היומית המומלצת (RDA) למבוגר מבוססת על צריכת 100 גרם חלבון ליום. אנשים הצורכים כמויות גבוהות יותר של חלבון (כגון ספורטאים) זקוקים לרמות גבוהות יותר של הויטמין.

מינון יומי מומלץ של ויטמין B6 לפי ה-ODA (optimal daily allowance):

 

במידה ובדיקות הדם או הפרופיל הרפואי, מראים על חוסר בויטמין B6, ניתן לצרוך אותו כתוסף בכדורים לבליעה. כתוסף בודד ויטמין B6 קיים במינון של 100-500 מ"ג, כחלק ממולטי ויטמין או קומפלקס ויטמיני B, ויטמין B6 קיים במינון של 50-100 מ"ג. מכיוון שהכבד אינו מסוגל לסנתז יותר מ-50 מ"ג ויטמין B6 בבת- אחת, מומלץ לחלק את כמויות הויטמין במהלך היום.

טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B6:

  • תסמונת קדם וסתית (PMS) - לטיפול ב- PMS 100 מ"ג ביום, בשילוב עם קומפלקס ויטמיני B.

  • פגם תורשתי - לטיפול בחסר המופיע בתינוקות בעקבות הפרעות תורשתיות המעכבות את חילוף החומרים של ויטמין B6- 2-15 מ"ג ביום.

  • פגיעה במשק הטריפטופאן - לטיפול בחסר הגורם לפגיעה במשק הטריפטופאן בעקבות נטילת גלולות למניעת הריון 20-30 מ"ג ביום.

  • תסמונת מנהרת שורש כף היד - לטיפול בתסמונת מנהרת שורש כף היד, המאופיינת בכאבים חדים או בנימול של פרק וכף היד-100- 150 מ"ג ביום, בשילוב קומפלקס ויטמיני B.

  • בעיות עוריות - לטיפוח העור ולמניעת כתמי שמש ורגישות לשמש- 100 מ"ג ביום.

  • בחילות הריון - לטיפול בבחילות הריון 50-100 מ"ג ביום, מומלץ בשילוב צמח המרפא ג'ינג'ר.

  • אבנים בכליות - לטיפול באבנים בכליות 100 מ"ג ביום.

  • מצבי חוסר כלליים - לטיפול במצבי חוסר כלליים יש ליטול פי 10-20 מהקצובה היומית המומלצת.

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין B6:

  • ויטמינים מקבוצת ויטמיני Bויטמין B6 עובד בשילוב עם שאר ויטמיני B במגוון תהליכים פיזיולוגיים. לדוגמא שילוב של הויטמין יחד עם ויטמין B2B12 וחומצה פולית מסייעים בהפחתת הומוציסטאין (גורם סיכון למחלות רבות) בדם1.
  • מגנזיום - ויטמין B6 משפר את הספיגה של המינרל מגנזיום2. כמו כן, מגנזיום חיוני להפיכה של ויטמין B6 לצורתו הפעילה. שילוב של ויטמין B6 עם המינרל מגנזיום נמצא יעיל בטיפול במחלות כבד, שרירים תפוסים, בעיות שינה ועוד1.

  • אבץ - ויטמין B6 משפר את הספיגה של המינרל אבץ. כמו כן, אבץ נחוץ לפעילות תקינה של ויטמין B63.

  • אבץ ומגנזיום - ויטמין B6 ביחד עם המינרלים אבץ ומגנזיום אחראים על השלב הסופי של הפיכת חומצות שומן חיוניות לפרוסטגלנדינים מפחיתי דלקת ורכיבים חיוניים נוספים1.

  • קו אנזים Q10 – רמות תקינות של ויטמין B6 חיוניות להפיכת חומצת אמינו טירוזין לקו אנזים Q10. בנוסף, השניים פועלים יחדיו כנוגדי חמצון יעילים המאטים תהליכי הזדקנות, מסייעים לשיפור תפקודים קרדיווסקולאריים (הקשורים ללב וכלי דם), לטיפול במחלות קרדיווסקולאריות ולשיפור תפקודי מערכת החיסון (עלייה ברמות תאי הדם הלבנים, נוגדנים וגורמים נוספים הקשורים למערכת החיסון)4.

  • קו אנזים Q10 וברזל - ויטמין B6 עובד בשילוב עם קו אנזים Q10 והמינרל ברזל עשויים לשפר תפקודים מנטאליים ולהאט את קצב הידרדרות המחלה בשיטיון ואלצהיימר5.

  • ג'ינג'ר - ויטמין B6 כמו גם צמח המרפא ג'ינג'ר נמצאו יעילים לטיפול בבחילות והקאות בשלבים ראשונים של הריון6-7. מבחינה קלינית נראה כי שילוב של השניים עשוי לשפר את יעילות הטיפול בתופעה זו.

  • תרופות נוגדות דיכאון – ויטמין B6 (ביחד עם ויטמינים B1 ו- B2) מסייע לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת הטריציקלים ומגביר את ההשפעה של הטיפול בדיכאון8. דוגמאות לתרופות ממשפחה זו: (Amitriptyline (Elatrol, Elatrolet), Doxepin (Gilex ו-(Nortriptyline (Nortylin.

  • תרופות פסיכיאטריות – תרופות פסיכאטריות כגון Haloperidol (Halidol, Peridor)עלולות לגרום לתופעת לוואי שונות כגון תנועות שרירים חוזרות ובלתי רצוניות. נמצא כי נטילת תוסף של ויטמין B6 משפרת את מופע התסמינים עקב חשיבותו בייצור מוליכים עצביים9.

  • תרופות כימותרפיות - התרופות הכימותרפית Fluorouracil (5FU) ודוקסורוביצין עלולות לגרום לתופעת לוואי הנקראת ""Palmar-plantar erythrodysesthesia" / "Hand-foot syndrome המתבטאת בכאבים ואדמומיות בכפות הידיים והרגליים. נטילה של תוסף ויטמין B6 מסייעת להפחתת תופעת לוואי זו10-11.

  • תרופות נוגדות פירכוסים – נטילת ויטמין B6 תחת פיקוח רפואי עשויה להפחית התקפים אפילפטים ולמנוע תופעות לוואי (כגון עלייה ברמות הומוציסטאין) אצל אנשים הנוטלים תרופות נוגדות פירכוסים כגון (Valproic acid (Depalept, Valporal), Carbamazepine (Tegretol, Teril ו-Phenytoin (Epanutin, Dilantin)12.

  • תרופות נוגדות דלקת שאינן סטראודיות (NSAIDs) – קיימת השערה כי נטילה של ויטמיני B, ביניהם ויטמין B6 עשויה לסייע להשפעה הטיפולית של תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות בהפגת כאבים13. דוגמאות לתרופות מסוג זה: (Ibuprofen (Advil, Nurofen), Naproxen (Naxyn, Narocin, ו-(Diclofenac (Abitren, Voltaren.

  • פיבראטים (Fibrates) – קיימת השערה כי נטילה של ויטמין B6 ביחד עם שאר ויטמיני B עשויה להפחית רמות הומוציסטאין אשר עלולות לעלות בעת נטילת תרופות להורדת שומנים ממשפחת הפיבראטים1. דוגמאות לתרופות מסוג זה: (Ciprofibrate  (Lipanor ו-(Bezafibrate (Bezafibrate, Norlip.

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין :B6

  • חומצה פולית נטילה של תוסף ויטמין B6 בלבד עשויה להפחית רמות של חומצה פולית14.

  • אלכוהול, קפאין, עישון וסוכרים- אלכוהול, קפאין, עישון ועודף סוכרים בתזונה גורמים לניצול מוגבר ולירידה בספיגה של ויטמין B61.

  • אנטיביוטיקה – שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה כגון Neomycin המשמשת לטיפול בסוגים מסוימים של זיהומי מעיים עלול לגרום לספיגה לקויה של ויטמין B6 במעיים15.

  • טטרציקלינים - ויטמין B6 ושאר ויטמיני B עלולים להפריע לפַרְמָקוֹקִינֶטִיקָה (ספיגה, פיזור בגוף והפרשה מהגוף של תרופות) של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקליניים (Tetracyclines) כגון (Doxycycline (Doxi, Doxilin), Minocycline (Minocin ו-Tetracycline (Tetracycline)16. עם זאת, שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה מסוג זה עלול לפגוע בפלורת המעי ולשבש את הספיגה של ויטמיני B. בכל מקרה, מומלץ להפריד נטילת תרופות אלה מנטילת תוסף של ויטמיני B1.

  • גלולות למניעת הריון- גלולות למניעת הריון כגון (Gestodene- Estrogen (Gynera, Minulet, Meliane, Harmonet, Emily פוגעות בפעילויות של ויטמין B6 ביניהם הפיכת חומצת האמינו טריפטופאן לויטמין B3 וייצור מוליכים עצביים כגון סרוטונין17. קיימת השערה כי גם תחליפים הורמונליים (אסטרוגניים) המשמשים לתופעות גיל המעבר (HRT) עלולים גם כן לפגום בפעילות הויטמין1.

  • תרופות נגד שחפת – תרופות נגד שחפת כגון ( Isoniazid (Inazid, Isoniazidעלולות לפגום בחילוף החומרים של ויטמין B6 ולחסום את פעילותו. כתוצאה עלולות להתפתח הפרעות כגון אנמיה ונוירופתיה18.

  • תרופות ממריצות ייצור תאי דם אדומים – תרופות כגון (Erythropoietin (Eprex ממריצות ייצור של תאי דם אדומים במח העצם ומשמשות לטיפול במחלות כליה כרוניות גורמות לשימוש מוגבר בויטמין B6 (בשל פעילותו בבניית חלבון ההמוגלובין) ומרוקנת את המאגרים של הויטמין בגוף. נטילת תוספים של B6 וחומצה פולית ביחד עם טיפול זה תמנע חסרים בויטמינים אלו19-20.

  • תרופות נוגדות פרכוסים – ויטמין B6 בכמויות גבוהות עלול להגביר פעילות של תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות) כגון PrimidonePrysoline ו-Carbamazepine (Teril, Tegretol ) ולגרום להתקפים אפילפטיים21.

  • תרופות כימותרפיות - נטילה של תוסף ויטמין B6 עלולה להפריע לפעילות של תרופות כימותרפיות מסוימות ולהאט את זמן התגובה שלהן22.

  • תרופות לפרקינסון - נטילה של תוסף ויטמין B6 בכמויות גבוהות מפחיתה את הפעילות הרפואית של התרופה (Levdopa/Carbidopa (Dopicar, Sinemet או (Benserazide/Levdopa (Levopar המשמשת לטיפול בפרקינסון. הויטמין גורם להאצה בחילוף החומרים של התרופה ובכך להפחתת פעילותה במוח. יחד עם זאת, נטילה של התרופה לבדופה גורמת לשימוש מוגבר בויטמין B623. מומלץ ליטול תוסף של הויטמין בכמויות קטנות על מנת למנוע חוסר בו אך יש להפריד את נטילתו מהתרופות בשעתיים לפחות.

  • הידרלאזין (Hydralazine התרופה (Hydralazine (Apresoline המשמשת להורדת לחץ דם וויטמין B6 עלולים להיקשר האחד לשני וליצור תרכובת אשר מופרשת בשתן. קשירתם מונעת את ההשפעה הטיפולית של התרופה, מנטרלת את הפעילויות של ויטמין B6  וגורמת לחוסר בו24.

  • פורוסמיד (Furosemide) – נטילת התרופה (Furosemide (Fusid ממשפחת משתני הלולאה, המשמשת לטיפול ביתר לחץ דם, גורמת להפרשה מוגברת של ויטמין B6 בשתן. נטילת תוסף B6 בעת טיפול בתרופה זו תמנע חסרים של הויטמין25.

  • מתוטרקסאט (Methotrexate) – התרופה (Methotrexate (MTX המשמשת לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, מעלה רמות הומוציסטאין ומפריעה לפעילות של ויטמין B6 ושל חומצה פולית בהורדת רמות הומוציסטאין בדם (גורם סיכון למחלות רבות). לכן, מומלץ ליטול תוסף של ויטמיני B בעת טיפול במתוטרקסאט26.

  • פניצילאמין (Penicillamine– התרופה (Penicillamine (Cuprimin המשמשת לטיפול במקרים קשים של דלקת פרקים שגרונית ובהרעלת מתכות, מגבירה הפרשה של ויטמין B6, מפחיתה את פעילותו ולטווח ארוך עלולה לגרום לחסר בו27.

  • פנלזין (Phenelzine– התרופה (Phenelzine (Nardil המשמשת לטיפול בדיכאון ובמצבי פוביות וחרדות המתלווים לדיכאון, מפריעה לפעילות של ויטמין B6 בייצור מוליכים עצביים ומפחיתה את רמות הויטמין בדם28.

  • תאופילין (Theophylline- התרופה (Theophylline (Theotrad, Theotrim אשר משמשת כמרחיבת סמפונות לטיפול באסתמה גורמת מצד אחד להגברת ייצור של האנזים אשר אחראי להפיכת ויטמין B6 לצורתו הפעילה ומצד שני מתחרה עם האנזים על פירוק הויטמין29.

 

התוויות נגד לשימוש בויטמין B6:

  • נשים בהריון ומניקות - מומלץ לא ליטול תוסף ויטמין B6 בכמויות העולות על 100 מ"ג ביום.

  • ילדים - נטילת תוסף ויטמין B6 אינה מומלצת לילדים מתחת לגיל 12.

 

מחקרים על ויטמין B6:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין B6 למידע השלם למנויים
 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

 

 Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 306-337.

 www.naturaldatabase.com – Pyrodoxin. found at - http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=934&ds=

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Pyrodoxin. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/b6.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

NationalAcademy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition Board
DRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.aspx

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at - http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1.  Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 306-337.
  2. Abraham GE, Schwartz UD, Lubran MM. Effect of vitamin B-6 on plasma and red blood cell magnesium levels in premenopausal women. Ann Clin Lab Sci 1981;11:333-336.
  3. Zinc and the regulation of vitamin B6 metabolism. Nutr Rev 1990;48:255-258.
  4. Folkers K, Morita M, McRee J Jr. The activities of coenzyme Q10 and vitamin B6 for immune responses. Biochem Biophys Res Commun 1993;193:88-92.
  5. Imagawa M. Therapy with a combination of coenzyme Q10, vitamin-B6 and iron for Alzheimer’s disease and senile dementia of Alzheimer type. In: Iqbal K et al, eds.Alzheimer’s Disease: Basic
  6. Borrelli F, Capasso R, Aviello G et al. Effectiveness and safety of ginger in the treatment of pregnancy-induced nausea and vomiting. Obstet Gynecol 2005;105:849-856.
  7. Vutyavanich T, Wongtra-ngan S, Ruangsri R. Pyridoxine for nausea and vomiting of pregnancy: a randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Am J Obstet Gynecol 1995;173:881-884.
  8. Bell IR, Edman JS, Morrow FD et al. Brief communication. Vitamin B1, B2, and B6augmentation of tricyclic antidepressant treatment in geriatric depression with cognitive dysfunction. J Am Coll Nutr
  9. Lerner V, Miodownik C, Kaptsan A et al. Vitamin B(6) in the treatment of tardive dyskinesia: a double-blind, placebo-controlled, crossover study. Am J Psychiatry 2001;158:1511-1514.
  10. Vukelja SJ, Lombardo FA, James WD, Weiss RB. Pyridoxine for the palmar-plantar erythrodysesthesia syndrome. Ann Intern Med 1989;111:688-689.
  11. Vail DM, Chun R, Thamm DH et al. Efficacy of pyridoxine to ameliorate the cutaneous toxicity associated with doxorubicin containing pegylated (Stealth) liposomes: a randomized, double-blind
  12. Ito M, Okuno T, Hattori H et al. Vitamin B6 and valproic acid in treatment of infantile spasms. Pediatr Neurol 1991;7:91-96.
  13. Rocha-Gonzalez HI, Teran-Rosales F, Reyes-Garcia G et al. B vitamins increase the analgesic effect of diclofenac in the rat. Proc West Pharmacol Soc 2004;47:84-87.
  14. Mansoor MA, Kristensen O, Hervig T et al. Plasma total homocysteine response to oral doses of folic acid and pyridoxine hydrochloride (vitamin B6) in healthy individuals: oral doses of vitamin B6 reduce concentrations of serum folate. Scand J Clin Lab Invest 1999;59:139-146.
  15. Faloon WW, Paes IC, Woolfolk D et al. Effect of neomycin and kanamycin upon intestinal absorption. Ann NY Acad Sci 1966;132:879-887.
  16. Omray A, Varma KC. Evaluation of pharmacokinetic parameters of tetracycline hydrochloride upon oral administration with vitamin C and vitamin B complex. Hindustan Antibiot Bull 1981;23:33-37.
  17. Brown RR, Rose DP, Leklem JE, Linkswiler HM. Effects of oral contraceptives on tryptophan metabolism and vitamin B6 requirements in women. Acta Vitaminol Enzymol 1975;29:151-157.
  18. Gol’dshtein VD, Fondaminskaia LD, Semenova AS. [The influence of cycloserine on the metabolism of several B complex vitamins in pulmonary tuberculosis]. Probl Tuberk 1971;49:15-19.
  19. Mydlik M, Derzsiova K, Zemberova E. Metabolism of vitamin B6 and its requirement in chronic renal failure. Kidney Int Suppl 1997;62:S56-S59.
  20. Mydlik M, Derzsiova K. [Vitamin levels in the serum and erythrocytes during erythropoietin therapy in hemodialyzed patients]. Bratisl Lek Listy 1999;100:426-431.
  21. Mulrow JP, Mulrow CD, McKenna WJ. Pyridoxine and amiodarone-induced photosensitivity. Ann Intern Med 1985;103:68-69.
  22. Wiernik PH, Yeap B, Vogl SE et al. Hexamethylmelamine and low or moderate dose cisplatin with or without pyridoxine for treatment of advanced ovarian carcinoma: a study of the Eastern Cooperative Oncology Group. Cancer Invest 1992;10:1-9.
  23. Papavasiliou PS, Cotzias GC, Duby SE et al. Levodopa in parkinsonism: potentiation of central effects with a peripheral inhibitor. N Engl J Med 1972;286:8-14.
  24. Rumsby PC, Shepherd DM. Effect of penicillamine, hydrallazine and phenelzine on the function of pyridoxal-5′-phosphate [proceedings]. Br J Pharmacol 1979;67:453P-454P.
  25. Mydlik M, Derzsiova K, Zemberova E, Rajnic A. [The effect of furosemide on urinary excretion of oxalic acid, vitamin C and vitamin B6 in chronic kidney failure]. Vnitr Lek 1998;44:127-131.
  26. Yxfeldt A, Wallberg-Jonsson S, Hultdin J, Rantapaa-Dahlqvist S. Homocysteine in patients with rheumatoid arthritis in relation to inflammation and B-vitamin treatment. Scand J Rheumatol 2003;32:205-210.
  27. Jaffe IA. Antivitamin B6 effect of D-penicillamine. Ann N Y Acad Sci 1969;166:57-60.
  28. Demers RG, McDonagh PH, Moore RJ. Pyridoxine deficiency with phenelzine. South Med J 1984;77:641-642.
  29. Delport R, Ubbink JB, Serfontein WJ et al. Vitamin B6 nutritional status in asthma: the effect of theophylline therapy on plasma pyridoxal-5′-phosphate and pyridoxal levels. Int J Vitam Nutr Res 1988;58:67-72.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם