פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

אבנים בדרכי השתן - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 18/12/2018

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה | גוף-נפש | מחקרים

 

אבנים בדרכי השתן הינם משקעים הנוצרים בכל מקום שהוא בדרכי השתן ועלולים לגרום לכאב, חסימה או זיהום בדרכי השתן.

בדרך כלל נוצרות האבנים בכלייה (Nephrolithiasis) או בשופכן המוביל את השתן מהכלייה אל שלפוחית השתן (Ureterolithiasis).

באופן תקין נמצא במערכת השתן מנגנון המונע את היווצרות הגבישים, אך כאשר מנגנון זה כושל נוצרות האבנים. כאשר נפח השתן יורד השתן נעשה סמיך מדי, עולה ריכוז המלחים בתוכו ויורדת כמות חומרים המעכבים היווצרות אבנים (כגון חומצת הדרים/ציטראט, פירופוספאט וגליקופרוטאינים). כתוצאה, מתגבשות אבנים העשויות מינרלים המומסים בשתן הנמצאים בכליות או בדרכי השתן.

קיימים ארבעה סוגים של אבנים בדרכי השתן:

  • אבני סידן - מהוות את מרבית האבנים (כ-80%) נוצרות ממשקעים של סידן אוקסלאט או פוספאט.
  • אבני חומצת שתן/חומצה אורית - מהוות כ-5-10% מכלל סוגי האבנים. אבנים אלו הן תוצר פירוק של פורינים (חומרים הנוצרים מפירוק מזונות שונים וחומצות גרעין/DNA).
  • אבני סטרווייט - מהוות עד 5% מכלל סוגי האבנים, נפוצות יותר בקרב נשים, לרוב כתוצאה מזיהום בדרכי השתן על ידי חיידקים אשר מפרקים שתנן (חומר המצוי בנוזל השתן) לאמוניה ולפחמן דו חמצני. תוצרי פירוק אלו מתחברים עם מגנזיום וזרחן חמצני, ויחד יוצרים את אבני הסטרוויט. אצל נשים, לאור שכיחות יתר של דלקות בדרכי השתן, עלולות להיווצר אבנים אלו, בייחוד לאור טיפול אנטיביוטי מתמשך אשר גורם לדומננטיות של החיידק האחראי להיווצרות האבנים. 
  • אבני ציסטין - נדירות יותר, עד 1% מן המקרים. תרכובת הנוצרת מפירוק חומצת אמינו ציסטאין המהווה תוצר פירוק של חלבונים בתוך התא. לרוב, מקור היווצרות אבנים אלו הינו גנטי (ציסטינוריה - מחלה בה הציסטין אינו נספג למחזור הדם, מופרש בצורה מוגברת בשתן ועלול לגרום להווצרות אבנים משום שאינו מסיס).

 

התופעה מתאפיינת בהימצאות אבן אחת או יותר בכליות או בדרכי השתן. 

אבנים עשויות להיות שונות מאוד בגודלן. מקטנות כגרגיר חול ועד גדולות ככדור גולף.

לרוב, אבנים הקטנות מ- 4 מ"מ נפלטות מעצמן מהגוף דרך מערכת השתן אך במקרה בו קיימות אבנים גדולות הן עשויות ליצור חסימה במעבר השתן, לגרום לכאב חמור, זיהומים ואף פגיעה כלייתית.  

 

תסמינים של אבנים בדרכי השתן ובכליות:

תסמינים של אבנים בדרכי השתן מתבטאים רק כאשר הן חוסמות את דרכי השתן. 

במרבית המקרים התסמין הראשון יהיה כאב עוויתי במותניים המקרין אל הבטן התחתונה, המפשעות ואיברי המין. 

תסמינים נוספים אשר עלולים להתלוות כוללים בחילות, הקאות, דם סמוי או גלוי בשתן, צמרומורות וחום (אופייני למקרים של זיהומים). 

בנוסף, עלולים להופיע תסמינים כגון כאב עמום במידה והאבנים אינן חוסמות את דרכי השתן ודחיפות ותכיפות במתן שתן במידה והאבן נודדת לשופכן.

 

גורמים לאבנים בדרכי השתן ובכליות:

הגורם להיווצרות אבנים בדרכי השתן והכליות הינו עלייה בריכוז המלחים או החומרים השונים היוצרים את האבנים וירידה בריכוז נוזלים וחומרים מעכבי התגבשות אבנים (כגון ציטראט).

גורמי הסיכון להיווצרות אבנים בדרכי השתן כוללים:

  • צריכה מועטת של נוזלים או איבוד נוזלים (התייבשות, שלשולים והקאות).
  • תזונה - צריכה מופרזת של סידן (מוצרי חלב), צריכה מוגברת של חלבונים מן החי, צריכה מופרזת של מזונות עשירים באוקסאלאט (קולה, בוטנים, שוקולד וכד') או צריכה מופרזת של מלחים (חטיפים, מזונות מעובדים, מזונות מעושנים וכד').
  • סביבה - אקלים חם ויבש.
  • בעיות מבניות מולדות או נרכשות המביאות לחסימות בדרכי השתן, זרימה לקויה של נוזל השתן והיווצרות משקעים.
  • הסטוריה משפחתית של אבנים בדרכי שתן.
  • מחלות שונות כגון:
    • ציסטנוריה - מחלה גנטית בה מתקיימת הפרשה מוגברת של ציסטין בשתן.
    • היפראוקסלוריה - מחלה גנטית בה קיימת ספיגה מוגברת של אוסקלאט בדופן המעי המביאה להפרשה מוגברת שלו בשתן.
    • היפרקלצואוריה - מחלה בה קיימת ספיגה מוגברת של סידן בדופן המעי המביאה להפרשה מוגברת שלו בשתן.
    • פעילות לקויה של בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד) - עלייה בריכוז הסידן בדם והגברת הפרשתו בשתן.
    • שיגדון (גאוט) – בקרב אנשים הסובלים משיגדון קיימים ייצור והפרשה מוגברים של חומצה אורית בשתן.
    • סוכרת – בקרב אנשים הסובלים מסוכרת קיימת חומציות גבוהה בשתן.
    • קרוהן – בקרב אנשים הסובלים מקרוהן קיימת ספיגה מופחתת של סידן במעי (הגורמת להפרשה מוגברת בשתן) במקביל לספיגה מוגברת של חומצה אורית מהמזון.
    • דילול עצם (אוסטאופירוזיס) – בקרב אנשים אשר סובלים מדילול עצם קיימת הפרשה מוגברת של סידן בשתן.
  • רמת חומציות גבוהה (PH נמוך מ - 6).
  • חוסר פעילות גופנית או נכויות המחייבות ריתוק למיטה.
  • טיפולים כימותרפיים.
  • נטילת תוסף סידן, תוסף ויטמין D וסטרואידים – מגבירים את הפרשת הסידן בשתן.
  • נטילת תוסף ויטמין C או תוסף ויטמין B6 – מגבירים הפרשה של אוקסלאט בשתן.

 

אבחנה של אבנים בדרכי שתן ובכליות:

האבחנה של אבנים בדרכי השתן והכליות מתבצעת באמצעות מספר בדיקות הכוללות:

  • בדיקות דם - בבדיקות הדם נמדדים מדדים כללים ורמות של חומרים אשר עלולים להצביע על אבנים בדרכי השתן כגון נתרן, אשלגן, כלור, סידן, פוספט, חומצה אורית, אוריאה, קריאטנין ורמת הורמון בלוטת יותרת המגן (PTH).
  • בדיקות שתן – בדיקות אלו כוללות בדיקה כללית וביצוע תרבית. בבדיקת השתן ניתן למדוד את רמת חומציות השתן ולאתר תאי דם לבנים, תאי דם אדומים, חלבונים, מינרלים (כגון סידן) ומרכיבים אחרים אשר עלולים לגרום להיווצרות אבנים (כגון אוקסאלאט). את תרבית השתן מבצעים על מנת לבדוק צמיחת חיידקים.
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקה זו מאפשרת הסתכלות על דרכי השתן והכליות ומאפשרת זיהוי אבנים מכל הסוגים עם מיקום וגודל מדויקים. את הבדיקה מבצעים עם או ללא חומר ניגוד המוזרק דרך הוריד או ניתן בשתייה. כיום, בדיקה זו משמשת כאמצעי ראשוני לאבחון מדוייק ויעיל של בעיות בדרכי השתן והכליות.
  • פיילוגרפיה (IVP- Intravenous Pyelography) – באמצעות בדיקה זו ניתן לדמות את דרכי השתן והכליות ולאתר אבנים, חסימות, ושינויים מבניים. במהלך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד (יוד) דרך הווריד ומבצעים צילומי רנטגן עוקבים של הבטן אשר מדגימים את יציאת הנוזל דרך הכליות. 
  • אולטרה – סאונד – בדיקת הדמייה המסייעת באבחון חסימות ותפקוד של הכליות ודרכי השתן.
  • ציסטוסקופיה - בדיקה זו מבוצעת באמצעות החדרת סיב אופטי אל שלפוחית השתן. הבדיקה מאפשרת הסתכלות מעמיקה אל תוך השלפוחית ומסייעת במציאת גורמים אפשריים להיווצרות האבנים ומיקומן. הבדיקה הינה חודרנית ואף מכאיבה ולכן מתבצעת רק במקרים ספציפיים בהם קיים צורך לאבחון מעמיק יותר. 

 

טיפול קונבנציונאלי באבנים בדרכי שתן ובכליות:

בכל מקרה של אבנים בכליות ניתנות המלצות לשתייה מרובה ולתזונה מאוזנת ומופחתת נתרן.

כאשר האבנים קטנות מ- 5 מ"מ יתמקד הטיפול הקונבנציונאלי במניעת היווצרות אבנים חדשות, מניעת שקיעתן של אבנים קיימות, דגשי תזונה (בהתאם להרכב האבנים) והמלצה לשתייה מרובה. 

אבנים הקטנות מ- 5 מ"מ לרוב נפלטות מעצמן דרך השתן אם כי לרוב הדבר מלווה בכאבים

במקרים מסוימים בנוסף להמלצות המופיעות לעיל ניתנות תרופות המשמשות להבססת שתן, תרופות המעלות רמות ציטראט ויכולות להמיס אבני ציסטין או אבני חומצה אורית (כגון Potassium citrate (Alkasolve)), תרופות המשמשות להורדת רמות חומצה אורית (כגון Allopurnol (Alloril)) ותרופות משתנות הניתנות במקרים של אבני סידן (כגון Hydrochlorothiazide (Disothiazide)).

במידה והאבנים גדולות מ-5 מ"מ יש צורך בהתערבות רפואית על מנת למנוע חסימה של דרכי השתן ופגיעה בכליות. 

במקרים בהם קיימים כאבים עזים ניתנות תרופות לשיכוך כאב ובמקרים של זיהום ניתנת אנטיביוטיקה לפי סוג החיידק. 

בכל המקרים בהם האבנים גדולות מ- 5 מ"מ יש צורך בהוצאתן. תהליך הוצאת האבנים יכול להתבצע במספר אופנים:

  • ריסוק אבנים חוץ גופי (Extracorporal Shock Wave Lithotripsy) – הטיפול העיקרי באבנים בדרכי השתן. הטיפול מבוצע תחת טשטוש או הרדמה אזורית בו משדרים גלים על קוליים אשר גורמים לריסוק האבנים. עוצמת הגלים ניתנת בהתאם למיקום, גודל וסוג האבן. האבנים המרוסקות הופכות לגרגרים אשר מופרשים החוצה דרך השתן.  
  • ציסטוסקופיה – טיפול הנעשה באמצעות החדרת סיב אופטי (צינורית דקה) דרך השופכה אל שלפוחית השתן, השופכנים והכליות. באמצעות הצינורית ניתן להגיע אל מקום האבן ולרסק אותה באמצעות קרן לייזר. לאחר הריסוק שואבים את הגרגרים החוצה.
  • ריסוק אבנים מלעורי (Percutaneus Nephrolithotomy) – ניתוח המיועד למקרים בהם האבנים גדולות או באם מיקומן בעייתי. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה בה מבצעים חתך בטני קטן ודרכו מחדירים מכשיר אשר באמצעותו ניתן להגיע אל האבנים ולרסק אותן באמצעות קרני לייזר או גלים על קוליים. לאחר הריסוק מחדירים מכשיר נוסף אשר באמצעותו שואבים או שולפים את האבנים המרוסקות.

 

טיפול טבעי באבנים בדרכי השתן ובכליות

 

הטיפול הטבעי באבנים בדרכי השתן מסייע לטיפול באבנים קיימות מחד ולמניעת היווצרות אבנים חדשות מאידך. הטיפול כולל התאמה תזונתית (למשל הגברת צריכת נוזלים והפחתת צריכת פורינים) ושימוש בצמחי מרפא משתנים.

בסקירת המחקרים המובאת בהמשך ניתן למצוא ראיות לחשיבות רכיבי התזונה ולאפשרות השימוש בצמחי מרפא ובתוספי תזונה לטיפול באבנים בדרכי השתן.

 

מניעת היווצרות אבנים

על מנת למנוע היווצרות של אבנים בדרכי השתן יש להקפיד על שתייה מרובה ויומיומית של נוזלים (מים ו/או חליטות צמחי מרפא). 

בנוסף, קיימת חשיבות רבה לתזונה נכונה והימנעות מצריכה מרובה של מזונות אשר עלולים לגרום לאבנים בדרכי השתן כגון מזונות עשירים בסידן ומזונות עשירים בחומצות גרעין (פורינים) כגון חלבון מן החי.

במרבית המקרים נלקחות האבנים לבדיקות מעבדה אשר מסייעות בבחינת סוגן. 

כאשר סוג האבנים ידוע מומלץ להפחית או להימנע ממזונות אשר עלולים לגרום להיווצרן (לדוגמא הימנעות ממוצרי חלב באם האבנים נוצרות מסידן או הימנעות ממזונות המכילים פורינים באם האבנים נוצרות מחומצה אורית).


טיפול באבנים קיימות

עיקר הטיפול נעשה באמצעות צמחי מרפא המיועדים להקטנת נפח האבנים, המאפשרת לאבנים לצאת דרך צינורות השתן.

בנוסף, קיימת חשיבות רבה לצריכה מרובה ויומיומית של נוזלים (מים וחליטות צמחי מרפא) המאפשרת תנועתיות של נוזלים במערכת ומונעת התגבשות של חומרים לכלל אבנים.

מכיוון שרוב האבנים בדרכי השתן מורכבות ממשקעי סידן, רצוי להפחית צריכה של מזונות המעלים את רמת הסידן בדם (כגון מוצרי חלב) ולהימנע מנטילת תוספי תזונה המכילים סידן.

הזמן הדרוש לשם השגת תוצאה משמעותית הינו לפחות 2-3 חודשים של טיפול מתמשך.

 

תזונה לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

הטיפול התזונתי באבנים בדרכי השתן ובכליות נעשה בהתאם לסוג האבנים. רוב האבנים בדרכי השתן מורכבות מ  למידע השלם למנויים

 

צמחי מרפא לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

עיקר הטיפול נעשה באמצעות צמחי מרפא המיועדים להקטנת נפח האבנים, המאפשרים לאבנים לצאת דרך צינורות השתן.

צמחי המרפא העיקריים המשמשים למטרה זו הם: אבפטוריון ארגמני (Eupatorium purpureum),  למידע השלם למנויים

בנוסף, רצוי להשתמש בצמחי מרפא משתנים ובצמחי מרפא מאלחשים למערכת השתן כגון  למידע השלם למנויים

הזמן הדרוש לשם השגת תוצאה משמעותית הינו לפחות 2-3 חודשים של טיפול מתמשך.

צמחי המרפא ינתנו בטינקטורות או בחליטות ולא בכמוסות וזאת על מנת לאפשר הזרמת נוזלים במערכת. 

בנוסף, לצמחי המרפא המוזכרים לעיל קיימות שתי תרופות סבתא ידועות לטיפול באבנים בדרכי השתן;   למידע השלם למנויים

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

רשימת צמחי המרפא הרלוונטיים ביותר, לפי קטגוריות פעילות  למידע השלם למנויים

 

פורמולות לדוגמא לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות, בנוזל:

 

30% Eupatorium purpureum
   
  הפורמולה המלאה זמינה למנויים  
   

מינון: 10-15 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

מומלץ לשתות חליטה כמפורט להלן במינון של 2 כפות צמחי מרפא לכוס מים, 3-5 פעמים ביום.

 

33% Folia Urtica dioica
   
  הפורמולה המלאה זמינה למנויים  

 

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

אין מניעה לשימוש משולב של תרופות וצמחי מרפא לטיפול באבנים בדרכי השתן. יחד עם זאת, יש להיזהר בשילוב של צמחי מרפא משתנים יחד עם  למידע השלם למנויים

 

תוספי תזונה לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

 בחלק זה מפורטים תוספי התזונה המתאימים ביותר לטיפול באבנים בדרכי השתן והמינון הרצוי של כל תוסף.  למידע השלם למנויים

 

היבטים של גוף נפש באבנים בדרכי השתן ובכליות:

מערכת השתן מקושרת על פי הרפואה ההוליסטית לאלמנט המים, העוסק בזרימה חופשית של רגשות, בהישרדות הגוף הפיזי, ובדינמיקה בין כוח הרצון ובין הפחד ללכת בעקבותיו (דחף – פחד).
היכולת לאפשר לרגשות שלנו ל למידע השלם למנויים

 

האדם הסובל מאבנים בדרכי השתן הינו, לרוב, אדם ה למידע השלם למנויים

 

משפטים שעשויים להיות שגורים בפיהם של הסובלים מאבנים בכליות:

 

מחקרים על אבנים בדרכי השתן ובכליות ורפואה טבעית:

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על תזונה, צמחי מרפא ותוספי תזונה לטיפול באבנים בדרכי השתן.  למידע השלם למנויים
 

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם