פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

אבנים בדרכי השתן - טיפול טבעי

עודכן בתאריך 09/06/2021

תסמינים | גורמים | אבחנה | טיפול קונבנציונאלי | טיפול טבעי | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה | גוף-נפש | מקורות

 

אבנים בדרכי השתן הינם משקעים הנוצרים בכל מקום שהוא בדרכי השתן ועלולים לגרום לכאב, חסימה או זיהום בדרכי השתן.

בדרך כלל נוצרות האבנים בכלייה (Nephrolithiasis) או בשופכן המוביל את השתן מהכלייה אל שלפוחית השתן (Ureterolithiasis).

באופן תקין נמצא במערכת השתן מנגנון המונע את היווצרות הגבישים, אך כאשר מנגנון זה כושל נוצרות האבנים. כאשר נפח השתן יורד השתן נעשה סמיך מדי, עולה ריכוז המלחים בתוכו ויורדת כמות חומרים המעכבים היווצרות אבנים (כגון חומצת הדרים/ציטראט, פירופוספאט וגליקופרוטאינים). כתוצאה, מתגבשות אבנים העשויות מינרלים המומסים בשתן הנמצאים בכליות או בדרכי השתן.

קיימים ארבעה סוגים של אבנים בדרכי השתן:

  • אבני סידן - מהוות את מרבית האבנים (כ-80%) נוצרות ממשקעים של סידן אוקסלאט או פוספאט.
  • אבני חומצת שתן/חומצה אורית - מהוות כ-5-10% מכלל סוגי האבנים. אבנים אלו הן תוצר פירוק של פורינים (חומרים הנוצרים מפירוק מזונות שונים וחומצות גרעין/DNA).
  • אבני סטרווייט - מהוות כ-5-15% מכלל סוגי האבנים, נפוצות יותר בקרב נשים, לרוב כתוצאה מזיהום בדרכי השתן על ידי חיידקים אשר מפרקים שתנן (חומר המצוי בנוזל השתן) לאמוניה ולפחמן דו חמצני. תוצרי פירוק אלו מתחברים עם מגנזיום וזרחן חמצני, ויחד יוצרים את אבני הסטרוויט. אצל נשים, לאור שכיחות יתר של דלקות בדרכי השתן, עלולות להיווצר אבנים אלו, בייחוד לאור טיפול אנטיביוטי מתמשך אשר גורם לדומננטיות של החיידק האחראי להיווצרות האבנים. 
  • אבני ציסטין - נדירות יותר, עד 2% מן המקרים. תרכובת הנוצרת מפירוק חומצת אמינו ציסטאין המהווה תוצר פירוק של חלבונים בתוך התא. לרוב, מקור היווצרות אבנים אלו הינו גנטי (ציסטינוריה - מחלה בה הציסטין אינו נספג למחזור הדם, מופרש בצורה מוגברת בשתן ועלול לגרום להווצרות אבנים משום שאינו מסיס).
  • אבנים הנגרמות כתוצאה משימוש בתרופות (למשל: guaifenesin, triamterene, atazanavir, sulfa drugs) - כ-1%.

 

התופעה מתאפיינת בהימצאות אבן אחת או יותר בכליות או בדרכי השתן.

אבנים עשויות להיות שונות מאוד בגודלן. מקטנות כגרגיר חול ועד גדולות ככדור גולף.

לרוב, אבנים הקטנות מ- 4 מ"מ נפלטות מעצמן מהגוף דרך מערכת השתן אך במקרה בו קיימות אבנים גדולות הן עשויות ליצור חסימה במעבר השתן, לגרום לכאב חמור, זיהומים ואף פגיעה כלייתית.  

 

תסמינים של אבנים בדרכי השתן ובכליות:

תסמינים של אבנים בדרכי השתן מתבטאים רק כאשר הן חוסמות את דרכי השתן.

במרבית המקרים התסמין הראשון יהיה כאב עוויתי במותניים המקרין אל הבטן התחתונה, המפשעות ואיברי המין.

תסמינים נוספים אשר עלולים להתלוות כוללים בחילות, הקאות, דם סמוי או גלוי בשתן, צמרומורות וחום (אופייני למקרים של זיהומים).

בנוסף, עלולים להופיע תסמינים כגון כאב עמום במידה והאבנים אינן חוסמות את דרכי השתן ודחיפות ותכיפות במתן שתן במידה והאבן נודדת לשופכן.

 

גורמים לאבנים בדרכי השתן ובכליות:

הגורם להיווצרות אבנים בדרכי השתן והכליות הינו עלייה בריכוז המלחים או החומרים השונים היוצרים את האבנים וירידה בריכוז נוזלים וחומרים מעכבי התגבשות אבנים (כגון ציטראט).

גורמי הסיכון להיווצרות אבנים בדרכי השתן כוללים:

  • צריכה מועטת של נוזלים או איבוד נוזלים (התייבשות, שלשולים והקאות).
  • תזונה - צריכה מופרזת של סידן (מוצרי חלב), צריכה מוגברת של חלבונים מן החי, צריכה מופרזת של מזונות עשירים באוקסאלאט (קולה, בוטנים, שוקולד וכד') או צריכה מופרזת של מלחים (חטיפים, מזונות מעובדים, מזונות מעושנים וכד').
  • סביבה - אקלים חם ויבש.
  • בעיות מבניות מולדות או נרכשות המביאות לחסימות בדרכי השתן, זרימה לקויה של נוזל השתן והיווצרות משקעים.
  • הסטוריה משפחתית של אבנים בדרכי שתן.
  • מחלות שונות כגון:
    • ציסטנוריה - מחלה גנטית בה מתקיימת הפרשה מוגברת של ציסטין בשתן.
    • היפראוקסלוריה - מחלה גנטית בה קיימת ספיגה מוגברת של אוסקלאט בדופן המעי המביאה להפרשה מוגברת שלו בשתן.
    • היפרקלצואוריה - מחלה בה קיימת ספיגה מוגברת של סידן בדופן המעי המביאה להפרשה מוגברת שלו בשתן.
    • פעילות לקויה של בלוטת יותרת התריס (פראתירואיד) - עלייה בריכוז הסידן בדם והגברת הפרשתו בשתן.
    • שיגדון (גאוט) – בקרב אנשים הסובלים משיגדון קיימים ייצור והפרשה מוגברים של חומצה אורית בשתן.
    • סוכרת – בקרב אנשים הסובלים מסוכרת קיימת חומציות גבוהה בשתן.
    • קרוהן – בקרב אנשים הסובלים מקרוהן קיימת ספיגה מופחתת של סידן במעי (הגורמת להפרשה מוגברת בשתן) במקביל לספיגה מוגברת של חומצה אורית מהמזון.
    • דילול עצם (אוסטאופירוזיס) – בקרב אנשים אשר סובלים מדילול עצם קיימת הפרשה מוגברת של סידן בשתן.
  • רמת חומציות גבוהה (PH נמוך מ - 6).
  • חוסר פעילות גופנית או נכויות המחייבות ריתוק למיטה.
  • טיפולים כימותרפיים.
  • נטילת תוסף סידן, תוסף ויטמין D וסטרואידים – מגבירים את הפרשת הסידן בשתן.
  • נטילת תוסף ויטמין C או תוסף ויטמין B6 – מגבירים הפרשה של אוקסלאט בשתן.

 

אבחנה של אבנים בדרכי שתן ובכליות:

האבחנה של אבנים בדרכי השתן והכליות מתבצעת באמצעות מספר בדיקות הכוללות:

  • בדיקות דם - בבדיקות הדם נמדדים מדדים כללים ורמות של חומרים אשר עלולים להצביע על אבנים בדרכי השתן כגון נתרן, אשלגן, כלור, סידן, פוספט, חומצה אורית, אוריאה, קריאטנין ורמת הורמון בלוטת יותרת המגן (PTH).
  • בדיקות שתן – בדיקות אלו כוללות בדיקה כללית וביצוע תרבית. בבדיקת השתן ניתן למדוד את רמת חומציות השתן ולאתר תאי דם לבנים, תאי דם אדומים, חלבונים, מינרלים (כגון סידן) ומרכיבים אחרים אשר עלולים לגרום להיווצרות אבנים (כגון אוקסאלאט). את תרבית השתן מבצעים על מנת לבדוק צמיחת חיידקים.
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקה זו מאפשרת הסתכלות על דרכי השתן והכליות ומאפשרת זיהוי אבנים מכל הסוגים עם מיקום וגודל מדויקים. את הבדיקה מבצעים עם או ללא חומר ניגוד המוזרק דרך הוריד או ניתן בשתייה. כיום, בדיקה זו משמשת כאמצעי ראשוני לאבחון מדוייק ויעיל של בעיות בדרכי השתן והכליות.
  • פיילוגרפיה (IVP- Intravenous Pyelography) באמצעות בדיקה זו ניתן לדמות את דרכי השתן והכליות ולאתר אבנים, חסימות, ושינויים מבניים. במהלך הבדיקה מזריקים חומר ניגוד (יוד) דרך הווריד ומבצעים צילומי רנטגן עוקבים של הבטן אשר מדגימים את יציאת הנוזל דרך הכליות. 
  • אולטרה – סאונד – בדיקת הדמייה המסייעת באבחון חסימות ותפקוד של הכליות ודרכי השתן.
  • ציסטוסקופיה - בדיקה זו מבוצעת באמצעות החדרת סיב אופטי אל שלפוחית השתן. הבדיקה מאפשרת הסתכלות מעמיקה אל תוך השלפוחית ומסייעת במציאת גורמים אפשריים להיווצרות האבנים ומיקומן. הבדיקה הינה חודרנית ואף מכאיבה ולכן מתבצעת רק במקרים ספציפיים בהם קיים צורך לאבחון מעמיק יותר. 

 

טיפול קונבנציונאלי באבנים בדרכי שתן ובכליות:

בכל מקרה של אבנים בכליות ניתנות המלצות לשתייה מרובה ולתזונה מאוזנת ומופחתת נתרן.

כאשר האבנים קטנות מ- 5 מ"מ יתמקד הטיפול הקונבנציונאלי במניעת היווצרות אבנים חדשות, מניעת שקיעתן של אבנים קיימות, דגשי תזונה (בהתאם להרכב האבנים) והמלצה לשתייה מרובה.

אבנים הקטנות מ- 5 מ"מ לרוב נפלטות מעצמן דרך השתן אם כי לרוב הדבר מלווה בכאבים.

במקרים מסוימים בנוסף להמלצות המופיעות לעיל ניתנות תרופות המשמשות להבססת שתן, תרופות המעלות רמות ציטראט ויכולות להמיס אבני ציסטין או אבני חומצה אורית (כגון Potassium citrate (Alkasolve)), תרופות המשמשות להורדת רמות חומצה אורית (כגון Allopurnol (Alloril)) ותרופות משתנות הניתנות במקרים של אבני סידן (כגון Hydrochlorothiazide (Disothiazide)).

במידה והאבנים גדולות מ-5 מ"מ יש צורך בהתערבות רפואית על מנת למנוע חסימה של דרכי השתן ופגיעה בכליות.

במקרים בהם קיימים כאבים עזים ניתנות תרופות לשיכוך כאב ובמקרים של זיהום ניתנת אנטיביוטיקה לפי סוג החיידק.

בכל המקרים בהם האבנים גדולות מ- 5 מ"מ יש צורך בהוצאתן. תהליך הוצאת האבנים יכול להתבצע במספר אופנים:

  • ריסוק אבנים חוץ גופי (Extracorporal Shock Wave Lithotripsy) – הטיפול העיקרי באבנים בדרכי השתן. הטיפול מבוצע תחת טשטוש או הרדמה אזורית בו משדרים גלים על קוליים אשר גורמים לריסוק האבנים. עוצמת הגלים ניתנת בהתאם למיקום, גודל וסוג האבן. האבנים המרוסקות הופכות לגרגרים אשר מופרשים החוצה דרך השתן.  
  • ציסטוסקופיה – טיפול הנעשה באמצעות החדרת סיב אופטי (צינורית דקה) דרך השופכה אל שלפוחית השתן, השופכנים והכליות. באמצעות הצינורית ניתן להגיע אל מקום האבן ולרסק אותה באמצעות קרן לייזר. לאחר הריסוק שואבים את הגרגרים החוצה.
  • ריסוק אבנים מלעורי (Percutaneus Nephrolithotomy) – ניתוח המיועד למקרים בהם האבנים גדולות או באם מיקומן בעייתי. הניתוח נעשה בהרדמה מלאה בה מבצעים חתך בטני קטן ודרכו מחדירים מכשיר אשר באמצעותו ניתן להגיע אל האבנים ולרסק אותן באמצעות קרני לייזר או גלים על קוליים. לאחר הריסוק מחדירים מכשיר נוסף אשר באמצעותו שואבים או שולפים את האבנים המרוסקות. 

 

טיפול טבעי באבנים בדרכי השתן ובכליות

כדי לתת את המענה הטוב ביותר, רצוי לאבחן את סוג האבנים והרכבן. האפשרות הטובה ביותר היא בחינה של האבנים לאחר יציאתן. בהיעדר אפשרות כזו, בדיקות דם ושתן יכולות לתת מידע על סוג האבנים ועל הפרשת יתר של חומרים שונים בשתן (סידן-אוקסלט, חומצה אורית, ציסטאין וכד').

מעבר לסיוע ביציאת האבנים, המטרה הטיפולית הראשית (לאחר יציאת האבנים) היא מניעת יצירת אבנים חדשות.

 

תזונה - להרכב התזונה תפקיד מכריע בהרכב השתן, ויש להתאים אותה לסוג האבנים, אולם קיימות כמה המלצות כלליות הנכונות לכל סוגי האבנים (הגברת שתייה, מתן שתן של לפחות 2 ליטר ביום), המלצות הנכונות לרוב סוגי האבנים (הפחתת צריכת חלבון מן החי, הגברת צריכת פירות וירקות וכו'), והמלצות פרטניות בהתאם לסוג האבנים (הפחתת צריכת אוקסלט באם קיימת הפרשת יתר שלו, הפחתת צריכת פורינים במקרה של רמה גבוהה של חומצת שתן, העלאה או הורדה של חומציות השתן). בסעיף התזונה תמצאו סקירה של הממצאים בנוגע לרכיבי התזונה החשובים ביותר ורשימת המלצות כלליות, פרטניות ולפי סוג האבנים.

 

צמחי מרפא - קיימות עדויות רבות, אם כי בעיקר פרה-קליניות (מחקרים בבעלי חיים) על יעילות של מספר צמחי מרפא לטיפול ומניעת חזרה של אבני כליה.

בין הצמחים העיקריים לטיפול באבני כליה ניתן למצוא פילנטוס נירורי (Phyllanthus niruri) בשל פעילות נוגדת עווית ומרגיעה, ומניעת היווצרות אבנים על ידי הפחתת הפרשת אוקסלט בשתן, הפחתת מספר ומשקל האבנים והפחתת כניסת סידן-אוקסלט לתאים, אמיתה קיצית (Ammi visnaga) בשל פעילות נוגדת עווית ומשתנת לצד מניעת נזק לתאי האפיתל שנגרם על ידי אוקסלט ואבני כליה, קוטב מצוי (Tribulus terrestris) בשל הורדת רמות אוקסלט ועיכוב יצירת אבנים, ולפה גדולה (Arctium lappa) בשל פעילות מונעת היווצרות אבנים ובשל פעילות נוגדת זיהום.

כמו כן מהמחקרים שסקרנו עולה כי קיים פוטנציאל טיפולי לצמחים פטרוזיליה (Petroselinum crispum), זקן תירס (Zea mays), חילבה (Trigonella foenum-graecum), קצח תרבותי (Nigella Sativa), אספרגוס (Asparagus racemosus), תה ירוק ((Camellia sinensis, מרווה סינית (Salvia miltiorrhiza), פטל אדום (Rubus idaeus), רוזמרין רפואי (Rosmarinus officinalis), אורגנו (Origanum vulgare), אנדרוגרפיס (Andrographis paniculate), סרפד (Urtica dioica), פרע מחורר (Hypericum perforatum), ברברית מצויה (Berberis vulgaris), מורינגה מכונפת (Moringa oleifera), וקנרס הארטישוק (Cynara scolymus).

לסיום, מוטב להימנע משימוש ממושך בצמח שרביטן סיני (Ephedra sinica) אשר עלול לגרום להיווצרות אבני כליה.

בפרק של צמחי המרפא תוכלו למצוא פירוט של עדויות אלו כמו גם המלצות פרקטיות להרכבת פורמולות לטיפול.

 

תוספי תזונה - לתוספי תזונה מקום מרכזי בטיפול באבני כליה.

קיימות עדויות נרחבות לגבי השימוש בתוספים ציטראט, סידן, ויטמין C, ויטמין B6, ויטמין D, אומגה 3, ופרוביוטיקה.

בפרק תוכלו למצוא פירוט של העדויות לגבי כל תוסף.

 

סְטרס - מחקרים מראים כי קיים קשר בין אירועי סטרס משמעותיים לבין אבני כליה. מחקר קליני(1) שהשווה 200 חולים בעלי אבנים בכליות ל-200 אנשים כקבוצת ביקורת מצא קשר מובהק בין אירועי סטרס משמעותיים לאבני כליה (p=0.00001). הגורמים המשפיעים ביותר היו הכנסה משפחתית נמוכה (p=0.006), בעיות בתשלום המשכנתא (p=0.04) ואירועים בעלי משמעות רגשית כמו כעס, עצבנות או עצב לתקופה של שבוע לפחות (p=0.046). מעניין לגלות כי דווקא גירושים היוו גורם מגן מפני יצירת אבנים עם יחס סיכון של 0.2 בלבד (p=0.04).

מאמר סקירה(2) מסכם מחקרים בנושא(3-6) ומדגים כי סטרס עלול לגרום לכיווץ יתר של שלפוחית השתן עקב הפרשה של וזופרסין (vasopressin), להקטין את כמות הפרשת השתן, להעלות ריכוז של רכיבים המהווים בסיס ליצירת אבנים (סידן, אוקסלט, וחומצת שתן) ולהפחית ריכוז של רכיבים מגנים כמו מגנזיום וציטראט. 

 

כמו כן, ייתכן שלתנוחת השינה יש השפעה על תהליכים בכליה. אם האבנים מופיעות בצד אחד בלבד של הגוף, רצוי לישון דווקא על הצד השני. במחקר קליני(7) נבדקו 110 חולים עם אבנים בצד אחד של הכליות. מתוכם, 93 ישנו על צד מועדף. מידת ההתאמה בין הצד עליו ישנו לבין הצד בו זוהו אבנים היתה 76%. 

 

ולבסוף, לא נמצא קשר בין פעילות גופנית לבין היארעות של אבני כליה(8).

 

תזונה לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

 

הקדמה

הטיפול התזונתי באבנים בדרכי השתן ובכליות נעשה בהתאם לסוג האבנים. קיימת חשיבות רבה להתאמה אישית של ההמלצות התזונתיות בהתאם לסוג האבנים, למצבו הבריאותי הכללי של המטופל, ובהתאם להעדפות המטופל, על מנת שהתזונה המומלצת תהיה בת-קיימא(9).

כמו כן, תזונה מיטבית עשויה להועיל גם במישורים אחרים. מחקר עוקבה (10) מצא קשר ישיר בין סוכרת, השמנת יתר ויתר לחץ דם לבין היווצרות אבני כליה. סקירת מחקרים(11) וסקירה שיטתית ומטה אנליזה(12) מצאו אף הם קשר בין סוכרת והשמנת יתר לסיכון לייצור אבני כליה. 

אמנם רצוי להתאים את התזונה באופן אישי, אך גם היצמדות לפרוטוקולי תזונה מקובלים כגון תזונה ים-תיכונית(13-15) או דיאטת DASHי(16-21) עשויה לסייע בהפחתת ייצור אבני כליה ובמניעת חזרתן.

 

עדות עד כמה חשובה התזונה בטיפול באבני כליה ניתן למצוא במסמך(22) המתאר טיפול ב-2 אנשים (בן 68 ובן 53), הסובלים מאבני חומצת שתן בכליה, על ידי תזונה בלבד. שני המטופלים לא קיבלו את הטיפול התרופתי המקובל עקב בעיות בריאות נוספות מהן סבלו, ולכן קיבלו המלצות תזונתיות בלבד. עיקר ההמלצות כללו: צריכת נוזלים בנפח של 2 ליטר לפחות, צריכה מוגברת של פירות וירקות, איסור על צריכת חלבון מהחי, צריכת נתרן הוגבלה ל-2-3 ג' ביום (כולל הימנעות מחטיפים ומזונות מלוחים), צריכה של מיצי הדרים ומשקאות העשירים בחומצה ציטרית. לאחר 5 ו-4 חודשים (בהתאמה), המטופלים עברו שוב סריקות CT, שהראו שלא נותר זכר מהאבנים. הטיפול נערך בבית חולים בקוריאה.

 

המלצות תזונה כלליות 

להלן רשימת המלצות תזונתיות לטיפול באבני סידן (סוג האבנים השכיח ביותר), מסודרות לפי סדר חשיבות.

 

הגברת צריכה | הפחתת צריכה


הגברת צריכה של:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הימנעות או הפחתת צריכה של:

 

  • חלבון מהחי - מומלץ להפחית את צריכת החלבון מהחי עד לרמה של כ-50 גרם ליום. 

 

 

 

 

 

 

 

 

המלצות לפי סוגים שונים של אבני כליה

אבני סִידן | אבני חומצת שתן | אבני ציסטין | אבני סטרוביט

 

אבני סִידן-אוקסלט (הסוג השכיח ביותר) וסִידן-פוספאט

 

אבני חומצת שתן

  • הקפדה על צריכת נוזלים שמובילה להפרשת כ-2 ליטר ביום, בעיקר מים(24,101,133) אך גם מיצים שמפחיתים את חומציות השתן ומגבירים הפרשה של ציטראט כגון מיץ תפוזים ומיץ דומדמניות שחורות(50,53,101). רצוי להימנע ממיץ חמוציות אשר נמצא כמעלה את חומציות השתן ואת הרוויה בשתן של חומצת שתן(53,134) וממשקאות קלים(18,60,65).
  • הפחתה בצריכת למידע השלם למנויים
  • הגברת צריכת מזונות למידע השלם למנויים
  • ירידה ב למידע השלם למנויים.

 

אבני ציסטין

 

אבני סטרוביט

  • אבנים אלו לרוב נוצרות מזיהום, ולכן לא נמצא כי תזונה משפיעה על היווצרותן. יחד עם זאת, הגברת צריכת נוזלים בהחלט מסייעת(24). זיהום אבני הסטרוביט נוצר כאשר חומציות השתן נמוכה מדי ולכן קיים קושי בהתמודדות עם החיידקים. לכן, חלק מהטיפול התזונתי באבנים אלו, בניגוד לסוגים האחרים של האבנים, יהיה דווקא להגביר את חומציות השתן(30), למשל על ידי שתיית מיץ חמוציות.
  • סקירה(140) ומחקרי מעבדה מצביעים על פוטנציאל של למידע השלם למנויים.

 

 

סיכום הראיות לגבי רכיבי התזונה המשמעותיים ביותר:

 

שתייה - על מנת למנוע היווצרות של אבנים בדרכי השתן יש להקפיד על למידע השלם למנויים.

 

מיצי הדרים - צריכת מיץ לימון מגבירה למידע השלם למנויים.

 

משקאות בעלי השפעה חיובית - מיץ דומדמניות העלה את ה-PH של השתן ואת הפרשת החומצה הציטרית, וכן העלה את הפרשת החומצה האוקסלית. מיץ למידע השלם למנויים.

מרבית המחקרים מראים כי צריכת קפה למידע השלם למנויים.

 

משקאות בעלי השפעה שלילית - צריכת משקאות ממותקים למידע השלם למנויים.

 

חלבון מן החי - קיימת חשיבות רבה למידע השלם למנויים.

 

פירות וירקות – לצד הפחתת צריכת חלבון מן החי, ההמלצה החשובה ביותר היא הגברת למידע השלם למנויים.

 

סִידן - בעבר היה מקובל לחשוב כי צריכת סידן גבוהה מעלה למידע השלם למנויים

לעומת זאת בכל הקשור לתוספי סידן, במחקרים נמצא למידע השלם למנויים

 

אוקסלט - ההנחה הרווחת היא כי צריכת יתר של אוקסלטים בתזונה למידע השלם למנויים.

אוקסלטים נמצאים בעיקר בלמידע השלם למנויים.

 

מגְנזיום – צריכת מגנזיום מגבירה את הפרשת הלמידע השלם למנויים.

בנוגע לשימוש בתוספי מגנזיום, מספר מחקרים מראים למידע השלם למנויים.

 

אשְלגן – קיים קשר בין צריכת אשלגן ולמידע השלם למנויים.

 

נתרן - מומלץ ללמידע השלם למנויים.

 

חומצה פיטית -לחומצה פיטית יכולת ללמידע השלם למנויים.

יחד עם זאת יש לזכור שחומצה פיטית נקשרת גם ללמידע השלם למנויים.

לתכולת חומצה פיטית במזונות ראו למידע השלם למנויים.

 

 

צמחי מרפא לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות

כללי | אסטרטגיה טיפולית וצמחים אפשריים | פורמולות | סיכום מחקרים

 

כללי

עיקר הטיפול נעשה באמצעות צמחי מרפא המיועדים להקטנת נפח האבנים, על מנת לאפשר לאבנים לצאת דרך צינורות השתן.

צמחי המרפא העיקריים המשמשים לטיפול באבני כליה אשר יש לגביהם עדויות מחקריות כוללים למידע השלם למנויים.

כמו כן קיים שימוש מסורתי אך נטול ראיות בצמחים למידע השלם למנויים.

בנוסף, רצוי להשתמש בצמחי מרפא למידע השלם למנויים.

הזמן הדרוש לשם השגת תוצאה משמעותית הינו לפחות למידע השלם למנויים.

צמחי המרפא יינתנו למידע השלם למנויים.

חשוב לציין כי כי שימוש בצמח למידע השלם למנויים עלול לגרום להיווצרות אבני כליה ומוטב להימנע משימוש ממושך בו.

 

אסטרטגיה טיפולית וצמחי מרפא אפשריים לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

מספר סקירות מחקרים(161-166) מסכמות את מנגנוני הפעולה של צמחי מרפא ביחס לטיפול באבני כליה.

יש להפריד בין צמחים המשמשים לטיפול באבני כליה קיימות לצמחים המשמשים למניעה שניונית - חזרת אבני כליה. 

 

טיפול באבנים | מניעה שניונית

 

טיפול באבנים

 

מניעה שניונית

 

פורמולות לדוגמא לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

הטיפול בצמחי מרפא נבנה על פי צרכיו הפרטניים של המטופל ובהתאם לתשאול ולתוצאות הבדיקות הרפואיות תוך התחשבות בגורמים אישיים כגון: עודף/חוסר, קור/חום, יובש /לחות, מצב נפשי ופיזיולוגי. מומלץ לגשת למטפל מוסמך אשר ידע להתחשב בגורמים השונים ולהתאים למטופל את צמחי המרפא באופן פרטני. 

הפורמולות המופיעות להלן הן להדגמה בלבד.

 

פורמולה לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות, בנוזל:

30% Phyllantus niruri 
30%  
30% למידע השלם למנויים
10%  

מינון: 10-15 מ"ל, 3 פעמים ביום

 

מומלץ לשתות חליטה כמפורט להלן במינון של 2 כפות צמחי מרפא לכוס מים, 3-5 פעמים ביום.

33% Folia Urtica dioica 
33%  
33% למידע השלם למנויים

 

בנוסף, ברפואה העממית והמסורתית קיים שימוש במרתחים של למידע השלם למנויים.

דרך נוספת היא שתייה של חליטות למידע השלם למנויים.

 

לפני שנתעמק במחקרים הקיימים על צמחי מרפא למניעה וטיפול באבנים, להלן תיאור מקרה אשר מייצג את היעילות האפשרית של טיפול צמחי:

תיאור מקרה(167) של מטופלת בת 35 שסבלה מאבני סידן-אוקסלט בשתן שנוצרו בעקבות נדידה של חלקים מהתקן תוך רחמי שנשאה בעברה אל דרכי השתן. כיוון שהמטופלת סירבה לביצוע ניתוח, היא קיבלה הרכב צמחים המכיל 2 כפות מלאות של כל אחד מהצמחים הבאים: למידע השלם למנויים.

 

סיכום הממצאים העולים ממחקרים על צמחי מרפא: 

 

יש לציין כי לצערנו מרבית המחקרים שנערכו עד כה נעשו בבעלי חיים או במעבדה ולכן לא ניתן להשליך מתוצאותיהם לגבי השימוש הקליני. בהמשך נתייחס גם למחקרים אשר בדקו פורמולות צמחים ולא צמחים בודדים.

למידע השלם למנויים

 

פורמולות מדף

קיים מוצר צמחי אירוודי בשם למידע השלם למנויים.

 

מוצר צמחי איורוודי בשם למידע השלם למנויים.

 

פורמולה סינית בשם למידע השלם למנויים. נמצא כי לפורמולה זו השפעה חיובית על הגדלת נפח השתן מבלי לגרום לחוסר איזון אלקטרוליטי.

 

פורמולה בשם למידע השלם למנויים.

 

שילוב צמחי מרפא ותרופות לטיפול באבנים בדרכי השתן ובכליות:

אין מניעה לשימוש משולב של תרופות וצמחי מרפא לטיפול באבנים בדרכי השתן.

יחד עם זאת, יש להיזהר בשילוב של צמחי מרפא למידע השלם למנויים.

 

תוספי תזונה

 

ציטראט – שימוש במלחי ציטראט הינו למידע השלם למנויים.

נטילת תוסף ציטראט מגבירה למידע השלם למנויים.

 

סִידן - לעומת צריכת סידן נאותה בתזונה, מחקרים מראים באופן די ברור כי צריכת סידן בתוסף מגבירה למידע השלם למנויים.

 

וִיטמין C - תוסף ויטמין C נחשב לאחד התוספים למידע השלם למנויים.

 

וִיטמין B6 - ויטמין B6 קשור למטבוליזם של חומצה אוקסלית ומחסור בוויטמין זה עלול להוביל לעלייה למידע השלם למנויים.

 

וִיטמין D - סקירה(289) שבדקה 3 מחקרי עוקבה גדולים ואת הקשר בין היארעות אבנים לצריכת ויטמין D בתזונה ובתוספים, מצאה כי למידע השלם למנויים.

לאור ממצאים אלו, מלבד מקרים מיוחדים(101), לא מומלץ למידע השלם למנויים.

 

אוֹמגה 3 - מספר מוגבל של סקירות ומחקרים(21,25,29,35,292-294) בדק את הקשר בין אומגה 3 או שמן דגים לבין אבני כליה. צריכת חומצות שומן מסוג EPA קשורה למידע השלם למנויים.

יחד עם זאת, ניתוח ממצאים של שלושה מחקרי עוקבה גדולים(296) לא מצא קשר בין למידע השלם למנויים.

 

פרוֹביוטיקה - מספר מוגבל מאד של מחקרים בדקו את הקשר בין נטילת תכשירי פרוביוטיקה שונים לכמות האוקסלט המופרשת בשתן. הממצאים למידע השלם למנויים.

 


היבטים של גוף נפש באבנים בדרכי השתן ובכליות:

בחלק זה מפורטות סיבות רגשיות אפשריות של המחלה. לצערנו, אין כמעט מחקרים על היבטי גוף-נפש במחלות השונות, ולכן הרעיונות המובאים כאן מבוססים על ספרות וידע נרכש של הכותבים. ההבנות העולות מן הכתוב, בחלקן או במלואן, אינן מתאימות לכל מטופל. כל הערכה צריכה להיעשות על בסיס אישי. חשוב כי מטפלים יקבלו הדרכה איך להתאים וליישם קשרי גוף נפש בקרב מטופליהם. רשימת הספרים הרלוונטים מופיעה במאמר על היבטי גוף נפש, כאן.

מערכת השתן מקושרת על פי הרפואה ההוליסטית ללמידע השלם למנויים.

היכולת לאפשר לרגשות שלנו להיחוות ולהשתחרר,למידע השלם למנויים. הכליות משולות על פי הרפואה הסינית ללמידע השלם למנויים.
גם לאדם, על פי הרפואה ההוליסטית, יש למידע השלם למנויים.
האבנים אשר אנו מוצאים לעתים בדרכי השתן, משוייכות עם למידע השלם למנויים.
משפטים שעשויים להיות שגורים בפיהם של הסובלים מאבנים בכליות: למידע השלם למנויים.

 

מקורות

 

  1. Najem GR, Seebode JJ, Samady AJ, Feuerman M, Friedman L. Stressful life events and risk of symptomatic kidney stones. Int J Epidemiol. 1997 Oct;26(5):1017–23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9363523
  2. Walters DC. Stress as a principal cause of calcium oxalate urolithiasis. International Urology and Nephrology. 1986 Sep;18(3):271–5. https://link.springer.com/article/10.1007/BF02082713
  3. Rydin H, Verney EB. The inhibition of water-diuresis by emotional stress and by muscular exercise. Quarterly Journal of Experimental Physiology. 1938 Feb;27(4):343–74. https://physoc.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1113/expphysiol.1938.sp000757
  4. Corson SA, Corson EOL. Psychosocial influences on renal function—implications for human pathophysiology. In: Levi, L. (ed.): Society, Stress and Disease, Oxford 1971, pp. 338–351.
  5. Brundig P, Berg W, Schneider HJ. [Stress and risk of urolith formation. I. The influence of stress on lithogenous urinary substances (author’s transl)]. Urol Int. 1981;36(3):199–207. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7281375
  6. Schmucki O, Asper R, Zortea C. [Stress and urolithiasis]. Urol Int. 1984;39(3):159–64. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6740806?dopt=Abstract
  7. Shekarriz B, Lu HF, Stoller ML. Correlation of unilateral urolithiasis with sleep posture. J Urol. 2001 Apr;165(4):1085–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11257643
  8. Ferraro PM, Curhan GC, Sorensen MD, Gambaro G, Taylor EN. Physical activity, energy intake and the risk of incident kidney stones. J Urol. 2015 Mar;193(3):864–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25229560
  9. Trinchieri A. Diet and renal stone formation. Minerva Med. 2013 Feb;104(1):41–54. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23392537
  10. Lieske JC, de la Vega LSP, Gettman MT, Slezak JM, Bergstralh EJ, Melton LJ, et al. Diabetes mellitus and the risk of urinary tract stones: a population-based case-control study. Am J Kidney Dis. 2006 Dec;48(6):897–904. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17162144
  11. Carbone A, Al Salhi Y, Tasca A, Palleschi G, Fuschi A, De Nunzio C, et al. Obesity and kidney stone disease: a systematic review. Minerva Urol Nefrol. 2018 Aug;70(4):393–400. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29856171
  12. Aune D, Mahamat-Saleh Y, Norat T, Riboli E. Body fatness, diabetes, physical activity and risk of kidney stones: a systematic review and meta-analysis of cohort studies. Eur J Epidemiol. 2018 Nov;33(11):1033–47. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30066054
  13. Soldati L, Bertoli S, Terranegra A, Brasacchio C, Mingione A, Dogliotti E, et al. Relevance of Mediterranean diet and glucose metabolism for nephrolithiasis in obese subjects. J Transl Med. 2014 Feb 6;12:34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24502605
  14. Leone A, Fernández-Montero A, de la Fuente-Arrillaga C, Martínez-González MÁ, Bertoli S, Battezzati A, et al. Adherence to the Mediterranean Dietary Pattern and Incidence of Nephrolithiasis in the Seguimiento Universidad de Navarra Follow-up (SUN) Cohort. Am J Kidney Dis. 2017 Dec;70(6):778–86. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28838765
  15. Nouvenne A, Ticinesi A, Morelli I, Guida L, Borghi L, Meschi T. Fad diets and their effect on urinary stone formation. Transl Androl Urol. 2014 Sep;3(3):303–12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4708571/
  16. D’Alessandro C, Ferraro PM, Cianchi C, Barsotti M, Gambaro G, Cupisti A. Which Diet for Calcium Stone Patients: A Real-World Approach to Preventive Care. Nutrients. 2019 May 27;11(5). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31137803
  17. Taylor EN, Fung TT, Curhan GC. DASH-Style Diet Associates with Reduced Risk for Kidney Stones. J Am Soc Nephrol. 2009 Oct;20(10):2253–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2754098/
  18. Ferraro PM, Taylor EN, Gambaro G, Curhan GC. Dietary and Lifestyle Risk Factors Associated with Incident Kidney Stones in Men and Women. J Urol. 2017;198(4):858–63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28365271
  19. Goldfarb DS. Empiric therapy for kidney stones. Urolithiasis. 2019 Feb;47(1):107–13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30478476
  20. Noori N, Honarkar E, Goldfarb DS, Kalantar-Zadeh K, Taheri M, Shakhssalim N, et al. Urinary lithogenic risk profile in recurrent stone formers with hyperoxaluria: a randomized controlled trial comparing DASH (Dietary Approaches to Stop Hypertension)-style and low-oxalate diets. Am J Kidney Dis. 2014 Mar;63(3):456–63.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24560157
  21. Agarwal MM, Singh SK, Mavuduru R, Mandal AK. Preventive fluid and dietary therapy for urolithiasis: An appraisal of strength, controversies and lacunae of current literature. Indian J Urol. 2011;27(3):310–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3193729/
  22. Chae JY, Kim JW, Kim JW, Yoon CY, Park HS, Moon DG, et al. Increased fluid intake and adequate dietary modification may be enough for the successful treatment of uric acid stone. Urolithiasis. 2013 Apr;41(2):179–82. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23503881
  23. Qaseem A, Dallas P, Forciea MA, Starkey M, Denberg TD. Dietary and pharmacologic management to prevent recurrent nephrolithiasis in adults: a clinical practice guideline from the American College of Physicians. Ann Intern Med. 2014 Nov 4;161(9):659–67. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25364887
  24. Heilberg IP, Goldfarb DS. Optimum nutrition for kidney stone disease. Adv Chronic Kidney Dis. 2013 Mar;20(2):165–74. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23439376
  25. Taylor EN, Curhan GC. Role of nutrition in the formation of calcium-containing kidney stones. Nephron Physiol. 2004;98(2):p55-63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15499216
  26. Dogliotti E, Vezzoli G, Nouvenne A, Meschi T, Terranegra A, Mingione A, et al. Nutrition in calcium nephrolithiasis. J Transl Med. 2013 May 1;11:109. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23634702
  27. Fink HA, Wilt TJ, Eidman KE, Garimella PS, MacDonald R, Rutks IR, et al. Medical management to prevent recurrent nephrolithiasis in adults: a systematic review for an American College of Physicians Clinical Guideline. Ann Intern Med. 2013 Apr 2;158(7):535–43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23546565
  28. Flagg LR. Dietary and holistic treatment of recurrent calcium oxalate kidney stones: review of literature to guide patient education. Urol Nurs. 2007 Apr;27(2):113–22, 143; quiz 123. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17494450
  29. Gul Z, Monga M. Medical and Dietary Therapy for Kidney Stone Prevention. Korean J Urol. 2014 Dec;55(12):775–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4265710/
  30. Han H, Segal AM, Seifter JL, Dwyer JT. Nutritional Management of Kidney Stones (Nephrolithiasis). Clin Nutr Res. 2015 Jul;4(3):137–52. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26251832
  31. Heilberg IP. Update on dietary recommendations and medical treatment of renal stone disease. Nephrol Dial Transplant. 2000 Jan 1;15(1):117–23. https://academic.oup.com/ndt/article/15/1/117/1844018
  32. Kohn JB. Is medical nutrition therapy appropriate for kidney stones? J Acad Nutr Diet. 2014 Sep;114(9):1496. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25169786
  33. Penniston KL, Nakada SY. Updates in the Metabolic Management of Calcium Stones. Curr Urol Rep. 2018 Apr 16;19(6):41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29663088
  34. Penniston KL. The nutrition consult for recurrent stone formers. Curr Urol Rep. 2015 Jul;16(7):47. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26025494
  35. Prezioso D, Strazzullo P, Lotti T, Bianchi G, Borghi L, Caione P, et al. Dietary treatment of urinary risk factors for renal stone formation. A review of CLU Working Group. Arch Ital Urol Androl. 2015 Jul 7;87(2):105–20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26150027
  36. Robertson WG. Dietary recommendations and treatment of patients with recurrent idiopathic calcium stone disease. Urolithiasis. 2016 Feb;44(1):9–26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26645870
  37. Saxena A, Sharma RK. Nutritional aspect of nephrolithiasis. Indian J Urol. 2010 Oct;26(4):523–30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21369385
  38. Skolarikos A, Straub M, Knoll T, Sarica K, Seitz C, Petřík A, et al. Metabolic evaluation and recurrence prevention for urinary stone patients: EAU guidelines. Eur Urol. 2015 Apr;67(4):750–63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25454613
  39. Bao Y, Wei Q. Water for preventing urinary stones. Cochrane Database Syst Rev. 2012 Jun 13;(6):CD004292. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22696340
  40. Fink HA, Akornor JW, Garimella PS, MacDonald R, Cutting A, Rutks IR, et al. Diet, fluid, or supplements for secondary prevention of nephrolithiasis: a systematic review and meta-analysis of randomized trials. Eur Urol. 2009 Jul;56(1):72–80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19321253
  41. Pachaly MA, Baena CP, Carvalho Md. Therapy of nephrolithiasis: where is the evidence from clinical trials? J Bras Nefrol. 2016 Mar;38(1):99-106. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27049371
  42. Borghi L, Meschi T, Amato F, Briganti A, Novarini A, Giannini A. Urinary volume, water and recurrences in idiopathic calcium nephrolithiasis: a 5-year randomized prospective study. J Urol. 1996 Mar;155(3):839–43. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8583588
  43. Di Silverio F, Ricciuti GP, D’Angelo AR, Fraioli A, Simeoni G. Stone recurrence after lithotripsy in patients with recurrent idiopathic calcium urolithiasis: efficacy of treatment with fiuggi water. Eur Urol. 2000 Feb;37(2):145–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10705191
  44. Rodgers AL. Effect of mineral water containing calcium and magnesium on calcium oxalate urolithiasis risk factors. Urol Int. 1997;58(2):93–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9096270
  45. Seltzer MA, Low RK, McDonald M, Shami GS, Stoller ML. Dietary manipulation with lemonade to treat hypocitraturic calcium nephrolithiasis. J Urol. 1996 Sep;156(3):907–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8709360
  46. Cheng JW, Wagner H, Asplin JR, Hodgkin G, Schlaifer A, Fargusson M, et al. The Effect of Lemonade and Diet Lemonade Upon Urinary Parameters Affecting Calcium Urinary Stone Formation. J Endourol. 2019 Feb;33(2):160–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30585747
  47. Haleblian GE, Leitao VA, Pierre SA, Robinson MR, Albala DM, Ribeiro AA, et al. Assessment of citrate concentrations in citrus fruit-based juices and beverages: implications for management of hypocitraturic nephrolithiasis. J Endourol. 2008 Jun;22(6):1359–66. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18578663
  48. Kang DE, Sur RL, Haleblian GE, Fitzsimons NJ, Borawski KM, Preminger GM. Long-term lemonade based dietary manipulation in patients with hypocitraturic nephrolithiasis. J Urol. 2007 Apr;177(4):1358–62; discussion 1362; quiz 1591.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17382731
  49. Aras B, Kalfazade N, Tuğcu V, Kemahli E, Ozbay B, Polat H, et al. Can lemon juice be an alternative to potassium citrate in the treatment of urinary calcium stones in patients with hypocitraturia? A prospective randomized study. Urol Res. 2008 Dec;36(6):313–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18946667
  50. Wabner CL, Pak CY. Effect of orange juice consumption on urinary stone risk factors. J Urol. 1993 Jun;149(6):1405-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8501777
  51. Odvina CV. Comparative Value of Orange Juice versus Lemonade in Reducing Stone-Forming Risk. CJASN. 2006 Nov 1;1(6):1269–74. https://cjasn.asnjournals.org/content/1/6/1269
  52. Trinchieri A, Lizzano R, Bernardini P, Nicola M, Pozzoni F, Romano A-L, et al. Effect of acute load of grapefruit juice on urinary excretion of citrate and urinary risk factors for renal stone formation. Digestive and Liver Disease. 2002 Sep 1;34:S160–3. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1590865802801864
  53. Kessler T, Jansen B, Hesse A. Effect of blackcurrant-, cranberry- and plum juice consumption on risk factors associated with kidney stone formation. European Journal of Clinical Nutrition. 2002 Oct;56(10):1020. https://www.nature.com/articles/1601442
  54. McHarg T, Rodgers A, Charlton K. Influence of cranberry juice on the urinary risk factors for calcium oxalate kidney stone formation. BJU Int. 2003 Nov;92(7):765-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14616463
  55. Ilbey YO, Ozbek E, Simsek A, Cekmen M, Somay A, Tasci AI. Effects of Pomegranate Juice on Hyperoxaluria-Induced Oxidative Stress in the Rat Kidneys. Renal Failure. 2009 Jan 1;31(6):522–31. https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/08860220902963871
  56. Goldfarb DS, Avery AR, Beara-Lasic L, Duncan GE, Goldberg J. A Twin Study of Genetic Influences on Nephrolithiasis in Women and Men. Kidney Int Rep. 2019 Apr;4(4):535–40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30993229
  57. Massey LK, Sutton RAL. Acute caffeine effects on urine composition and calcium kidney stone risk in calcium stone formers. J Urol. 2004 Aug;172(2):555–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15247728
  58. Curhan GC, Willett WC, Speizer FE, Stampfer MJ. Beverage use and risk for kidney stones in women. Ann Intern Med. 1998 Apr 1;128(7):534–40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9518397
  59. Curhan GC, Willett WC, Rimm EB, Spiegelman D, Stampfer MJ. Prospective study of beverage use and the risk of kidney stones. Am J Epidemiol. 1996 Feb 1;143(3):240–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8561157
  60. Ferraro PM, Taylor EN, Gambaro G, Curhan GC. Soda and Other Beverages and the Risk of Kidney Stones. CJASN. 2013 Aug 7;8(8):1389–95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23676355
  61. Ferraro PM, Taylor EN, Gambaro G, Curhan GC. Caffeine intake and the risk of kidney stones. Am J Clin Nutr. 2014 Dec;100(6):1596–603. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25411295
  62. Hirvonen T, Pietinen P, Virtanen M, Albanes D, Virtamo J. Nutrient intake and use of beverages and the risk of kidney stones among male smokers. Am J Epidemiol. 1999 Jul 15;150(2):187-94. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10412964
  63. Taylor EN, Curhan GC. Diet and fluid prescription in stone disease. Kidney Int. 2006 Sep;70(5):835-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16837923
  64. Rodgers A. Effect of cola consumption on urinary biochemical and physicochemical risk factors associated with calcium oxalate urolithiasis. Urol Res. 1999;27(1):77–81 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10092157
  65. Shuster J, Jenkins A, Logan C, Barnett T, Riehle R, Zackson D, et al. Soft drink consumption and urinary stone recurrence: a randomized prevention trial. J Clin Epidemiol. 1992 Aug;45(8):911–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1624973
  66. Saldana TM, Basso O, Darden R, Sandler DP. Carbonated beverages and chronic kidney disease. Epidemiology. 2007 Jul;18(4):501–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17525693/
  67. Borghi L, Schianchi T, Meschi T, Guerra A, Allegri F, Maggiore U, et al. Comparison of two diets for the prevention of recurrent stones in idiopathic hypercalciuria. N Engl J Med. 2002 Jan 10;346(2):77–84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11784873
  68. Robertson WG, Heyburn PJ, Peacock M, Hanes FA, Swaminathan R. The effect of high animal protein intake on the risk of calcium stone-formation in the urinary tract. Clin Sci. 1979 Sep;57(3):285–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/573189
  69. Robertson WG, Peacock M, Heyburn PJ, Hanes FA, Rutherford A, Clementson E, et al. Should recurrent calcium oxalate stone formers become vegetarians? Br J Urol. 1979 Dec;51(6):427–31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/534817
  70. Gordiano EA, Tondin LM, Miranda RC de, Baptista DR, Carvalho M. Evaluation of food intake and excretion of metabolites in nephrolithiasis. J Bras Nefrol. 2014 Dec;36(4):437–45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25517271
  71. iener R, Hesse A. The effect of a vegetarian and different omnivorous diets on urinary risk factors for uric acid stone formation. Eur J Nutr. 2003 Dec;42(6):332–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14673606
  72. Rotily M, Léonetti F, Iovanna C, Berthezene P, Dupuy P, Vazi A, et al. Effects of low animal protein or high-fiber diets on urine composition in calcium nephrolithiasis. Kidney Int. 2000 Mar;57(3):1115–23. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10720964
  73. Breslau NA, Brinkley L, Hill KD, Pak CY. Relationship of animal protein-rich diet to kidney stone formation and calcium metabolism. J Clin Endocrinol Metab. 1988 Jan;66(1):140–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2826524
  74. Giannini S, Nobile M, Sartori L, Dalle Carbonare L, Ciuffreda M, Corrò P, et al. Acute effects of moderate dietary protein restriction in patients with idiopathic hypercalciuria and calcium nephrolithiasis. Am J Clin Nutr. 1999 Feb;69(2):267–71. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9989691
  75. Holmes RP, Goodman HO, Hart LJ, Assimos DG. Relationship of protein intake to urinary oxalate and glycolate excretion. Kidney Int. 1993 Aug;44(2):366–72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8377380
  76. Oliveira LMT de, Hauschild DB, Leite C de MBA, Baptista DR, Carvalho M. Adequate dietary intake and nutritional status in patients with nephrolithiasis: new targets and objectives. J Ren Nutr. 2014 Nov;24(6):417–22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25091136
  77. Reddy ST, Wang C-Y, Sakhaee K, Brinkley L, Pak CYC. Effect of low-carbohydrate high-protein diets on acid-base balance, stone-forming propensity, and calcium metabolism. Am J Kidney Dis. 2002 Aug;40(2):265–74. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12148098
  78. Vezzoli G, Dogliotti E, Terranegra A, Arcidiacono T, Macrina L, Tavecchia M, et al. Dietary style and acid load in an Italian population of calcium kidney stone formers. Nutr Metab Cardiovasc Dis. 2015 Jun;25(6):588–93. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25921845
  79. Siener R, Hesse A. The effect of different diets on urine composition and the risk of calcium oxalate crystallisation in healthy subjects. Eur Urol. 2002 Sep;42(3):289-96. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12234515
  80. Curhan GC, Willett WC, Knight EL, Stampfer MJ. Dietary factors and the risk of incident kidney stones in younger women: Nurses’ Health Study II. Arch Intern Med. 2004 Apr 26;164(8):885–91. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15111375
  81. Turney BW, Appleby PN, Reynard JM, Noble JG, Key TJ, Allen NE. Diet and risk of kidney stones in the Oxford cohort of the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition (EPIC). Eur J Epidemiol. 2014 May;29(5):363–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24752465
  82. Curhan GC, Willett WC, Rimm EB, Stampfer MJ. A prospective study of dietary calcium and other nutrients and the risk of symptomatic kidney stones. N Engl J Med. 1993 Mar 25;328(12):833–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8441427
  83. De SK, Liu X, Monga M. Changing trends in the American diet and the rising prevalence of kidney stones. Urology. 2014 Nov;84(5):1030–3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25201150
  84. Ferraro PM, Mandel EI, Curhan GC, Gambaro G, Taylor EN. Dietary Protein and Potassium, Diet-Dependent Net Acid Load, and Risk of Incident Kidney Stones. Clin J Am Soc Nephrol. 2016 07;11(10):1834–44. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27445166
  85. Massey LK. Dietary influences on urinary oxalate and risk of kidney stones. Front Biosci. 2003 May 1;8:s584-594. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12700096
  86. Marckmann P, Osther P, Pedersen AN, Jespersen B. High-protein diets and renal health. J Ren Nutr. 2015 Jan;25(1):1–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25091135
  87. Brenna I, Dogliotti E, Terranegra A, Raspini B, Soldati L. Nephrolithiasis: nutrition as cause or therapeutic tool. J Transl Med. 2013 Jul 26;11:178. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23890054
  88. Bushinsky DA. Recurrent hypercalciuric nephrolithiasis--does diet help? N Engl J Med. 2002 Jan 10;346(2):124–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11784880
  89. Borghi L, Meschi T, Maggiore U, Prati B. Dietary therapy in idiopathic nephrolithiasis. Nutr Rev. 2006 Jul;64(7 Pt 1):301–12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16910218
  90. Arcidiacono T, Terranegra A, Biasion R, Soldati L, Vezzoli G. [Calcium kidney stones. Diagnostic and preventive prospects]. G Ital Nefrol. 2007 Dec;24(6):535–46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18278757
  91. Calvez J, Poupin N, Chesneau C, Lassale C, Tomé D. Protein intake, calcium balance and health consequences. Eur J Clin Nutr. 2012 Mar;66(3):281–95. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22127335
  92. Pearle MS, Goldfarb DS, Assimos DG, Curhan G, Denu-Ciocca CJ, Matlaga BR, et al. Medical management of kidney stones: AUA guideline. J Urol. 2014 Aug;192(2):316–24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24857648
  93. Straub M, Hautmann RE. Developments in stone prevention. Curr Opin Urol. 2005 Mar;15(2):119–26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/m/pubmed/15725936/
  94. Fontenelle LF, Sarti TD. Kidney Stones: Treatment and Prevention. Am Fam Physician. 2019 Apr 15;99(8):490-496. https://www.aafp.org/afp/2019/0415/p490.html
  95. Meschi T, Maggiore U, Fiaccadori E, Schianchi T, Bosi S, Adorni G, et al. The effect of fruits and vegetables on urinary stone risk factors. Kidney Int. 2004 Dec;66(6):2402–10.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15569332
  96. Meschi T, Nouvenne A, Ticinesi A, Prati B, Guerra A, Allegri F, et al. Dietary habits in women with recurrent idiopathic calcium nephrolithiasis. J Transl Med. 2012 Mar 28;10:63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22453026
  97. Sorensen MD, Hsi RS, Chi T, Shara N, Wactawski-Wende J, Kahn AJ, et al. Dietary intake of fiber, fruit and vegetables decreases the risk of incident kidney stones in women: a Women’s Health Initiative report. J Urol. 2014 Dec;192(6):1694–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24859445
  98. Guerra A, Ticinesi A, Allegri F, Nouvenne A, Prati B, Pinelli S, et al. Insights about urinary hippuric and citric acid as biomarkers of fruit and vegetable intake in patients with kidney stones: The role of age and sex. Nutrition. 2019 Mar;59:83–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30471528
  99. Robertson WG, Peacock M, Marshall DH. Prevalence of urinary stone disease in vegetarians. Eur Urol. 1982;8(6):334–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7140784
  100. Abo-EL-Sooud K, Hashem M, M E Eleiwa M, Q Gab-Allaha A. Antiurolithiatic activity of Edible plants and products. Natural Products : An Indian Journal [NPAIJ]. 2012 Jan 1;8:168–74. https://www.researchgate.net/publication/256457757
  101. Nouvenne A, Meschi T, Guerra A, Allegri F, Prati B, Borghi L. Dietary treatment of nephrolithiasis. Clin Cases Miner Bone Metab. 2008;5(2):135–41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2781209/
  102. Jaipakdee S, Prasongwatana V, Premgamone A, Reungjui S, Tosukhowong P, Tungsanga K, et al. The effects of potassium and magnesium supplementations on urinary risk factors of renal stone patients. J Med Assoc Thai. 2004 Mar;87(3):255–63. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15117041
  103. Liebman M, Costa G. Effects of calcium and magnesium on urinary oxalate excretion after oxalate loads. J.Urol 163:1565-1569 (2000) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10751889
  104. Massey L. Magnesium therapy for nephrolithiasis. Magnes Res. 2005 Jun;18(2):123–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16100850
  105. Taylor EN, Stampfer MJ, Curhan GC. Dietary factors and the risk of incident kidney stones in men: new insights after 14 years of follow-up. J Am Soc Nephrol. 2004 Dec;15(12):3225–32. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15579526
  106. Allie S, Rodgers A. Effects of calcium carbonate, magnesium oxide and sodium citrate bicarbonate health supplements on the urinary risk factors for kidney stone formation. Clin Chem Lab Med. 2003 Jan;41(1):39–45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12636048
  107. Colussi G, Surian M, De Ferrari ME, et al. Relationship between sodium intake, proximal tubular function and calcium excretion in normal subjects and in idiopathic hypercalciuria. Proc Eur Dial Transplant Assoc. 1983;20:455-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6657668
  108. Nouvenne A, Meschi T, Prati B, Guerra A, Allegri F, Vezzoli G, et al. Effects of a low-salt diet on idiopathic hypercalciuria in calcium-oxalate stone formers: a 3-mo randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2010 Mar;91(3):565–70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20042524
  109. Muldowney FP, Freaney R, Moloney MF. Importance of dietary sodium in the hypercalciuria syndrome. Kidney Int. 1982 Sep;22(3):292–6.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7176331
  110. Bleich HL, Moore MJ, Lemann J, Adams ND, Gray RW. Urinary calcium excretion in human beings. N Engl J Med. 1979 Sep 6;301(10):535–41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/37442
  111. Holmes RP, Goodman HO, Assimos DG. Contribution of dietary oxalate to urinary oxalate excretion. Kidney Int. 2001;59(1):270-276. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11135080
  112. Taylor EN, Curhan GC. Determinants of 24-hour urinary oxalate excretion. Clin J Am Soc Nephrol. 2008 Sep;3(5):1453–60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18650406
  113. Mitchell T, Kumar P, Reddy T, Wood KD, Knight J, Assimos DG, et al. Dietary oxalate and kidney stone formation. Am J Physiol Renal Physiol. 2019 Mar 1;316(3):F409–13. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30566003
  114. Hesse A, Schneeberger W, Engfeld S, Von Unruh GE, Sauerbruch T. Intestinal hyperabsorption of oxalate in calcium oxalate stone formers: application of a new test with [13C2]oxalate. J Am Soc Nephrol. 1999 Nov;10 Suppl 14:S329-333. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10541257
  115. Curhan GC, Willett WC, Speizer FE, Spiegelman D, Stampfer MJ. Comparison of dietary calcium with supplemental calcium and other nutrients as factors affecting the risk for kidney stones in women. Ann Intern Med. 1997 Apr 1;126(7):497–504. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9092314
  116. Martini LA, Heilberg IP. Stop dietary calcium restriction in kidney stone-forming patients. Nutr Rev. 2002 Jul;60(7 Pt 1):212–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12144200
  117. Yuvanc E, Yilmaz E, Tuglu D, Batislam E. Medical and alternative therapies in urinary tract stone disease. World J Nephrol. 2015 Nov 6;4(5):492–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26558186
  118. Stampfer MJ. Comparison of Dietary Calcium with Supplemental Calcium and Other Nutrients as Factors Affecting the Risk for Kidney Stones in Women. Annals of Internal Medicine, 1997. http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.853.1303&rep=rep1&type=pdf
  119. Hess, B., C. Jost, L. Zipperle, R. Takkinen, & P. Jaeger: High-calcium intake abolishes hyperoxaluria and reduces urinary crystallization during a 20-fold normal oxalate load in humans. Nephrol Dial Transplant. 1998(13):2241-2247. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9761503
  120. Lewandowski S, Rodgers A, Schloss I. The influence of a high-oxalate/low-calcium diet on calcium oxalate renal stone risk factors in non-stone-forming black and white South African subjects. BJU Int. 2001 Mar;87(4):307–11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11251520
  121. Lieske JC, Tremaine WJ, De Simone C, O’Connor HM, Li X, Bergstralh EJ, et al. Diet, but not oral probiotics, effectively reduces urinary oxalate excretion and calciumoxalate supersaturation. Kidney Int. 2010 Dec;78(11):1178–85. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3923490/
  122. Savage GP, Charrier MJS, Vanhanen L. Bioavailability of soluble oxalate from tea and the effect of consuming milk with the tea. Eur J Clin Nutr. 2003 Mar;57(3):415–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12627177
  123. Taylor EN, Curhan GC. Dietary Calcium from Dairy and Nondairy Sources, and Risk of Symptomatic Kidney Stones. The Journal of Urology. 2013 Oct. https://www.auajournals.org/doi/abs/10.1016/j.juro.2013.03.074
  124. Lemann J Jr, Pleuss JA, Worcester EM, Hornick L, Schrab D, Hoffmann RG. Urinary oxalate excretion increases with body size and decreases with increasing dietary calcium intake among healthy adults. Kidney Int. 1996 Jan;49(1):200-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8770968
  125. Grases F, Costa-Bauzá A. Phytate (IP6) is a powerful agent for preventing calcifications in biological fluids: usefulness in renal lithiasis treatment. Anticancer Res. 1999 Oct;19(5A):3717–22. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10625946
  126. Schlemmer U, Frølich W, Prieto RM, Grases F. Phytate in foods and significance for humans: food sources, intake, processing, bioavailability, protective role and analysis. Mol Nutr Food Res. 2009 Sep;53 Suppl 2:S330-375. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19774556
  127. Saw NK, Chow K, Rao PN, Kavanagh JP. Effects of inositol hexaphosphate (phytate) on calcium binding, calcium oxalate crystallization and in vitro stone growth. J Urol. 2007 Jun;177(6):2366–70.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17509360
  128. Grases F, García-Ferragut L, Costa-Bauzá A. Study of the early stages of renal stone formation: experimental model using urothelium of pig urinary bladder. Urol Res. 1996;24(5):305–11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8931296
  129. Grases F, Garcia-Gonzalez R, Torres JJ, Llobera A. Effects of phytic acid on renal stone formation in rats. Scand J Urol Nephrol. 1998 Jul;32(4):261–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9764452
  130. Grases F, Isern B, Sanchis P, Perello J, Torres JJ, Costa-Bauza A. Phytate acts as an inhibitor in formation of renal calculi. Front Biosci. 2007 Jan 1;12:2580–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17127264
  131. Grases F, March JG, Prieto RM, Simonet BM, Costa-Bauzá A, García-Raja A, et al. Urinary phytate in calcium oxalate stone formers and healthy people--dietary effects on phytate excretion. Scand J Urol Nephrol. 2000 Jun;34(3):162–4.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10961468
  132. Conte A, Pizá P, García-Raja A. Urinary lithogen risk test: usefulness in the evaluation of renal lithiasis treatment using crystallization inhibitors (citrate and phytate). Arch Esp Urol. 1999 Feb;52(1):94–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10101897
  133. Mehta TH, Goldfarb DS. Uric acid stones and hyperuricosuria. Adv Chronic Kidney Dis. 2012 Nov;19(6):413–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23089277
  134. Gettman MT, Ogan K, Brinkley LJ, Adams-Huet B, Pak CYC, Pearle MS. Effect of cranberry juice consumption on urinary stone risk factors. J Urol. 2005 Aug;174(2):590–4; quiz 801. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16006907
  135. Tracy CR, Best S, Bagrodia A, Poindexter JR, Adams-Huet B, Sakhaee K, et al. Animal protein and the risk of kidney stones: a comparative metabolic study of animal protein sources. J Urol. 2014 Jul;192(1):137–41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24518789
  136. Choi HK, Liu S, Curhan G. Intake of purine-rich foods, protein, and dairy products and relationship to serum levels of uric acid: the Third National Health and Nutrition Examination Survey. Arthritis Rheum. 2005 Jan;52(1):283–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15641075
  137. Hess B. Acid-base metabolism: implications for kidney stones formation. Urol Res. 2006 Apr;34(2):134–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16411127
  138. Zee T, Bose N, Zee J, Beck JN, Yang S, Parihar J, et al. α-Lipoic acid treatment prevents cystine urolithiasis in a mouse model of cystinuria. Nat Med. 2017 Mar;23(3):288–90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28165480
  139. Wiener SV, Chi T, Stoller ML. Alpha lipoic acid as a novel therapeutic approach to cystinuria. April 2018 Expert Opinion on Orphan Drugs 6(4):1-6. https://www.researchgate.net/publication/324521012
  140. Das P, Gupta G, Velu V, Awasthi R, Dua K, Malipeddi H. Formation of struvite urinary stones and approaches towards the inhibition-A review. Biomed Pharmacother. 2017 Dec;96:361–70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29028588
  141. Prywer J, Torzewska A. Effect of Curcumin Against Proteus mirabilis During Crystallization of Struvite from Artificial Urine. Evid Based Complement Alternat Med. 2012;2012:862794. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21808656
  142. Bindhu B, Swetha AS, Veluraja K. Studies on the effect of phyllanthus emblica extract on the growth of urinary type struvite crystals invitro. Clinical Phytoscience. 2015 Aug 8;1(1):3. https://clinphytoscience.springeropen.com/articles/10.1186/s40816-015-0004-1
  143. Dussol B, Iovanna C, Rotily M, Morange S, Leonetti F, Dupuy P, et al. A randomized trial of low-animal-protein or high-fiber diets for secondary prevention of calcium nephrolithiasis. Nephron Clin Pract. 2008;110(3):c185-194. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18957869
  144. Massey LK, Kynast-Gales SA. Diets with either beef or plant proteins reduce risk of calcium oxalate precipitation in patients with a history of calcium kidney stones. J Am Diet Assoc. 2001 Mar;101(3):326–31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11269613
  145. Hiatt RA, Ettinger B, Caan B, Quesenberry CP, Duncan D, Citron JT. Randomized controlled trial of a low animal protein, high fiber diet in the prevention of recurrent calcium oxalate kidney stones. Am J Epidemiol. 1996 Jul 1;144(1):25–33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8659482
  146. Brulé D, Sarwar G, Savoie L. Changes in serum and urinary uric acid levels in normal human subjects fed purine-rich foods containing different amounts of adenine and hypoxanthine. J Am Coll Nutr. 1992 Jun;11(3):353-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1619189.
  147. Foundation, The George Mateljan. What are purines and how are they related to food and health? WHfoods.org. http://www.whfoods.com/genpage.php?tname=george&dbid=51
  148. Holoch PA, Tracy CR. Antioxidants and self-reported history of kidney stones: the National Health and Nutrition Examination Survey. J Endourol. 2011 Dec;25(12):1903–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21864023
  149. Lauderdale DS, Thisted RA, Wen M, Favus MJ. Bone mineral density and fracture among prevalent kidney stone cases in the Third National Health and Nutrition Examination Survey. J Bone Miner Res. 2001 Oct;16(10):1893–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11585355
  150. Bataille P, Achard JM, Fournier A, Boudailliez B, Westeel PF, el Esper N, Bergot C, Jans I, Lalau JD, Petit J, et al. Diet, vitamin D and vertebral mineral density in hypercalciuric calcium stone formers. Kidney Int. 1991 Jun;39(6):1193-205. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1895673
  151. Harris SS, Dawson-Hughes B. Effects of Hydration and Calcium Supplementation on Urine Calcium Concentration in Healthy Postmenopausal Women. J Am Coll Nutr. 2015;34(4):340–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25856469
  152. Domrongkitchaiporn S, Sopassathit W, Stitchantrakul W, Prapaipanich S, Ingsathit A, Rajatanavin R. Schedule of taking calcium supplement and the risk of nephrolithiasis. Kidney Int. 2004 May;65(5):1835–41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15086924
  153. Marcason W. Where can I find information on the oxalate content of foods? J Am Diet Assoc. 2006 Apr;106(4):627–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16567159
  154. Kumar A. Influence of radish consumption on urinary calcium oxalate excretion. Nepal Med Coll J. 2004 Jun;6(1):41–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15449653
  155. Robertson, W.G., & H. Hughes: Importance of mild hyperoxaluria in the pathogenesis of urolithiasis - new evidence from studies in the Arabian peninsula. Scanning Microscopy Intl. 7:391-402 (1993) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8316808
  156. Kelly JP, Curhan GC, Cave DR, Anderson TE, Kaufman DW. Factors related to colonization with Oxalobacter formigenes in U.S. adults. J Endourol. 2011 Apr;25(4):673–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21381959
  157. Ivanovski O, Drüeke TB. A new era in the treatment of calcium oxalate stones? Kidney International. 2013 Jun 1 ;83(6):998–1000. https://www.kidney-international.org/article/S0085-2538(15)55877-8/fulltext
  158. Tasian GE, Jemielita T, Goldfarb DS, et al. Oral Antibiotic Exposure and Kidney Stone Disease. JASN June 2018, 29 (6) 1731-1740. https://jasn.asnjournals.org/content/29/6/1731
  159. Lieske JC. Probiotics for prevention of urinary stones. Ann Transl Med. 2017 Jan; 5(2): 29. doi: 10.21037/atm.2016.11.86. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5300857/
  160. Miller AW, Dearing D. The Metabolic and Ecological Interactions of Oxalate-Degrading Bacteria in the Mammalian Gut. Pathogens. 2013 Dec; 2(4): 636–652. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25437337
  161. Winston D. Herbal and Nutritional Treatment of Kidney Stones. Journal of the American Herbalists Guild, 2012, 10(2):11. https://www.americanherbalistsguild.com/files/journal/vol%2010%20no%202/Kidney%20Stones%20V10N2.pdf
  162. Deo R, Shashi Alok S, Jain SK. Herbal plants used in the treatment of Urolithiasis: A review. International Journal of Pharmaceutical Sciences and Research. http://ijpsr.com/bft-article/herbal-plants-used-in-the-treatment-of-urolithiasis-a-review/?view=fulltext
  163. Pareta SK, Patra KC, Mazumder PM, Sasmal D. Establishing the Principle of Herbal Therapy for Antiurolithiatic Activity: A Review. Journal of Pharmacology and Toxicology, 2011, 6: 321-332. https://scialert.net/fulltextmobile/?doi=jpt.2011.321.332
  164. Heron S, Yarnell E. Recurrent Kidney Stones. Alternative and Complementary Therapies. 1998 Feb 1;4(1):60–7. https://www.liebertpub.com/doi/abs/10.1089/act.1998.4.60 https://www.researchgate.net/publication/244889716
  165. Dhole A, Yeligar V. Urolithiasis and Its Herbal Remedies. International Journal of Scientific Research in Science and Technology. 2018 Dec 5;150–6. https://www.researchgate.net/publication/329535472
  166. Aggarwal A, Singla SK, Tandon C. Urolithiasis: Phytotherapy as an adjunct therapy. IJEB Vol52(02) [February 2014]. 2014 Feb. http://nopr.niscair.res.in/handle/123456789/26433
  167. Hosseinkhani A, Tabatabaei F, Mosaffa-Jahromi M, Pasalar M. Urinary Bladder Stone Passing Using a Persian Herbal Recipe. J Evid Based Complementary Altern Med. 2018 Jan 1;23. https://journals.sagepub.com/doi/full/10.1177/2515690X18765715
  168. Alok S. Jain SK, Verma A, et al. Pathophysiology of kidney, gallbladder and urinary stones treatment with herbal and allopathic medicine: A review. Asian Pacific Journal of Tropical Disease December 2013. 3(6):496–504. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4027340/
  169. Bijauliya RK, Alok S, Jain SK , et al. herbal and allopathic medicine for kidney gallbladder and urinary stones a review. International Journal of Pharmaceutical Sciences and Research. 2017(5). http://ijpsr.com/bft-article/herbal-and-allopathic-medicine-for-kidney-gallbladder-and-urinary-stones-a-review/?view=fulltext
  170. Butterweck V, Khan SR. Herbal Medicines in the Management of Urolithiasis: Alternative or Complementary? Planta Med. 2009 Aug;75(10):1095–103. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5693348/
  171. Kasote DM, Jagtap SD, Thapa D, Khyade MS, Russell WR. Herbal remedies for urinary stones used in India and China: A review. J Ethnopharmacol. 2017 May 5;203:55–68. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28344029
  172. Monti E, Trinchieri A, Magri V, Cleves A, Perletti G. Herbal medicines for urinary stone treatment. A systematic review. Arch Ital Urol Androl. 2016 Mar 31;88(1):38–46. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27072174
  173. Nirumand MC, Hajialyani M, Rahimi R, Farzaei MH, Zingue S, Nabavi SM, et al. Dietary Plants for the Prevention and Management of Kidney Stones: Preclinical and Clinical Evidence and Molecular Mechanisms. International Journal of Molecular Sciences. 2018 Mar;19(3):765. https://www.mdpi.com/1422-0067/19/3/765
  174. Tiwari A, Soni V, Londhe V, Bhandarkar A, Bandawane D, Nipate S. An overview on potent indigenous herbs for urinary tract infirmity: Urolithiasis. 2012;5:6. https://innovareacademics.in/journal/ajpcr/Vol5Suppl1/817.pdf
  175. Boim MA, Heilberg IP, Schor N. Phyllanthus niruri as a promising alternative treatment for nephrolithiasis. Int Braz J Urol. 2010 Dec;36(6):657–64; discussion 664. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21176271
  176. Das S, Vasudeva N, Sharma S. Kidney disorders and management through herbs: A Review. J Phytopharmacol. 2019 Feb 20;8(1):21–7. http://www.phytopharmajournal.com/Vol8_Issue1_06.pdf
  177. Gürocak S, Küpeli B. Consumption of historical and current phytotherapeutic agents for urolithiasis: a critical review. J Urol. 2006 Aug;176(2):450–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16813863
  178. Prasad KVSRG, Sujatha D, Bharathi K. Herbal drugs in urolithiasis - A review. Pharmacognosy Reviews. 2007 Jan 1;1(1):175. https://www.phcogrev.com/sites/default/files/PhcogRev-1-1-175_0.pdf
  179. Nagal A, Singla RK. (2013). Herbal Resources with Antiurolithiatic Effects: A Review. Indo Global Journal of Pharmaceutical Sciences, 2013; 3(1): 6-14. https://www.researchgate.net/publication/237077554
  180. Pucci ND, Marchini GS, Mazzucchi E, Reis ST, Srougi M, Evazian D, et al. Effect of phyllanthus niruri on metabolic parameters of patients with kidney stone: a perspective for disease prevention. Int Braz J Urol. 2018 Aug;44(4):758–64. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29617079
  181. Nishiura JL, Campos AH, Boim MA, Heilberg IP, Schor N. Phyllanthus niruri normalizes elevated urinary calcium levels in calcium stone forming (CSF) patients. Urol Res. 2004 Oct;32(5):362–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15221244
  182. Barros ME, Lima R, Mercuri LP, Matos JR, Schor N, Boim MA. Effect of extract of Phyllanthus niruri on crystal deposition in experimental urolithiasis. Urol Res. 2006 Dec 1;34(6):351–7. https://link.springer.com/article/10.1007/s00240-006-0065-1
  183. Freitas AM, Schor N, Boim MA. The effect of Phyllanthus niruri on urinary inhibitors of calcium oxalate crystallization and other factors associated with renal stone formation. BJU Int. 2002 Jun;89(9):829-34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12010223
  184. Barros ME, Schor N, Boim MA. Effects of an aqueous extract from Phyllantus niruri on calcium oxalate crystallization in vitro. Urol Res. 2003 Feb;30(6):374–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12599017/
  185. Campos AH, Schor N. Phyllanthus niruri inhibits calcium oxalate endocytosis by renal tubular cells: its role in urolithiasis. Nephron. 1999;81(4):393–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10095174/
  186. Murugaiyah V, Chan KL. Mechanisms of antihyperuricemic effect of Phyllanthus niruri and its lignan constituents. J Ethnopharmacol. 2009 Jul 15;124(2):233-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19397979
  187. Micali S, Sighinolfi MC, Celia A, De Stefani S, Grande M, Cicero AF, Bianchi G. Can Phyllanthus niruri affect the efficacy of extracorporeal shock wave lithotripsy for renal stones? A randomized, prospective, long-term study. J Urol. 2006 Sep;176(3):1020-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16890682
  188. Bijarnia RK, Kaur T, Singla SK, Tandon C. Non-surgical management therapies for kidney stones. 2010;1(1):6. https://www.researchgate.net/publication/46217252
  189. Kilicaslan I, Coskun S. Spontaneous stone passage: is it Ammi visnaga effect? Urol Res. 2012 Dec;40(6):799–800. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22990409
  190. Khan ZA, Assiri AM, Al-Afghani HM, Maghrabi TM. Inhibition of oxalate nephrolithiasis with Ammi visnaga (AI-Khillah). Int Urol Nephrol. 2001;33(4):605-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12452606
  191. Vanachayangkul P, Byer K, Khan S, Butterweck V. An aqueous extract of Ammi visnaga fruits and its constituents khellin and visnagin prevent cell damage caused by oxalate in renal epithelial cells. Phytomedicine. 2010 Jul;17(0):653–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3618668/
  192. Bahmani M, Baharvand-Ahmadi B, Tajeddini P, Rafieian-Kopaei M, Naghdi N. Identification of medicinal plants for the treatment of kidney and urinary stones. J Renal Inj Prev. 2016;5(3):129–33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27689108
  193. Gupta S, Kanwar SS. Phyto-molecules for Kidney Stones Treatment and Management. Biochem Anal Biochem. 2018;07(04). https://www.omicsonline.org/open-access/phytomolecules-for-kidney-stones-treatment-and-management-2161-1009-1000362-106271.html
  194. Panigrahi PN, Dey S, Jena SC. Urolithiasis: Critical Analysis of Mechanism of Renal Stone Formation and Use of Medicinal Plants as Antiurolithiatic Agents. Asian Journal of Animal and Veterinary Advances. 2016:11(1). https://scialert.net/fulltextmobile/?doi=ajava.2016.9.16
  195. Prachi, Chauhan N, Kumar D, Kasana MS. Medicinal plants of Muzaffarnagar district used in treatment of urinary tract and kidney stones. Indian Journal of Traditional Knowledge. 2009 Apr 1;8:191–5. https://www.researchgate.net/publication/287701590
  196. Vijigiri D, et al. Herbal formulations used in treatment of kidney stone by native folklore of Nizamabad District, Andhra Pradesh, India. Bioscience Discovery, 4(2):250-253, July 2013. https://www.researchgate.net/publication/291764943
  197. Chitme, Havagiray R. Herbal treatment for urinary stones. International Journal of Pharmaceutical Sciences and Research. 2010:1. 24-31. https://www.researchgate.net/publication/259450865
  198. Al-Ali M, Wahbi S, Twaij H, Al-Badr A. Tribulus terrestris: preliminary study of its diuretic and contractile effects and comparison with Zea mays. J Ethnopharmacol. 2003 Apr;85(2–3):257–60. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12639749
  199. Sangeeta D, Sidhu H, Thind SK, Nath R. Effect of Tribulus terrestris on oxalate metabolism in rats. J Ethnopharmacol. 1994 Oct;44(2):61-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7853865
  200. Joshi VS, Parekh BB, Joshi MJ, Vaidya AB. Herbal extracts of Tribulus terrestris and Bergenia ligulata inhibit growth of calcium oxalate monohydrate crystals in vitro. Journal of Crystal Growth. 2005 Feb 15;275(1):e1403–8. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0022024804016707?via%3Dihub
  201. Aggarwal A, Tandon S, Singla SK, Tandon C. Diminution of oxalate induced renal tubular epithelial cell injury and inhibition of calcium oxalate crystallization in vitro by aqueous extract of Tribulus terrestris. Int Braz J Urol. 2010 Aug;36(4):480–8; discussion 488, 489. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20815954
  202. Chanda S, Moteriya P, Ram J. Effect of Decoction Extracts of Some Medicinal Plants on Calcium Oxalate Crystallization. Asian J Pharm Clin Res. 2016. https://innovareacademics.in/journals/index.php/ajpcr/article/view/9380
  203. Anand R ,Patnaik GK, Srivastava S, Kulshreshtha DK, Dhawan BN. Evaluation of Antiurolithiatic Activity of Tribulus terrestris. Sep. 2008, 217-224. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.3109/13880209409082997
  204. Farzaei MH, Abbasabadi Z, Ardekani MRS, Rahimi R, Farzaei F. Parsley: a review of ethnopharmacology, phytochemistry and biological activities. J Tradit Chin Med. 2013 Dec;33(6):815–26. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24660617
  205. Frassetto L, Kohlstadt I. Treatment and Prevention of Kidney Stones: An Update. AFP. 2011 Dec 1;84(11):1234–42. https://www.aafp.org/afp/2011/1201/p1234.html
  206. Jafar S, Mehri L, Hadi B. The Antiurolithiasic Activity of Aqueous Extract of Petroselinum Sativum on Ethylene Glycol-Induced Kidney Calculi in Rats. In 2013. https://academicjournals.org/journal/SRE/article-abstract/8D01B3429729
  207. Al-Yousofy F, Gumaih H, Ibrahim H, Alasbahy A. Parsley! Mechanism as antiurolithiasis remedy. Am J Clin Exp Urol. 2017;5(3):55–62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29181438
  208. Kreydiyyeh SI, Usta J. Diuretic effect and mechanism of action of parsley. Journal of Ethnopharmacology. 2002 Mar 1;79(3):353–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11849841
  209. Grases F, March JG, Ramis M, Costa‐Bauzá A. The influence of Zea mays on urinary risk factors for kidney stones in rats. Phytotherapy Research. 1993;7(2):146–9. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/ptr.2650070210
  210. Doan DD, Nguyen NH, Doan HK, Nguyen TL, Phan TS, van Dau N, et al. Studies on the individual and combined diuretic effects of four Vietnamese traditional herbal remedies (Zea mays, Imperata cylindrica, Plantago major and Orthosiphon stamineus). J Ethnopharmacol. 1992 Jun;36(3):225–31. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1434681
  211. Meiouet F, El Kabbaj S, Daudon M. [In vitro study of the litholytic effects of herbal extracts on cystine urinary calculi]. Prog Urol. 2011 Jan;21(1):40–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21193144
  212. Ahsan SK, Tabiq M, Ageel AM, Al-Yahya MA, Shah AH. Effect of Trigonella foenum-graecum and Ammi majus on calcium oxalate urolithiasis in rats. Journal of Ethnopharmacology. 1989 Oct 1;26(3):249–54. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/0378874189900974
  213. Laroubi A, Touhami M, Farouk L, Zrara I, Aboufatima R, Benharref A, et al. Prophylaxis effect of Trigonella foenum graecum L. seeds on renal stone formation in rats. Phytother Res. 2007 Oct;21(10):921–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17582593
  214. Hayatdavoudi P, Khajavi Rad A, Rajaei Z, Hadjzadeh MA-R. Renal injury, nephrolithiasis and Nigella sativa: A mini review. Avicenna J Phytomed. 2016 Feb;6(1):1–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27247917
  215. Akram M, Idrees M. Progress and prospects in the management of kidney stones and developments in phyto-therapeutic modalities. Int J Immunopathol Pharmacol. 2019 Jan 1;33. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31046493
  216. Hadjzadeh M-A-R, Khoei A, Hadjzadeh Z, Parizady M. Ethanolic extract of nigella sativa L seeds on ethylene glycol-induced kidney calculi in rats. Urol J. 2007;4(2):86–90. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17701927
  217. Khajavi Rad A, Hadjzadeh MAR, Monavvar N, Ayathollahi H. The preventive effects of ethyl acetate fractions from aqueous and ethanolic extract of Nigella sativa L. seeds on calcium oxalate stones in Wistar rat. Koomesh. 2008 Feb 10;9(2):123–30. http://koomeshjournal.semums.ac.ir/browse.php?a_code=A-10-4-48&slc_lang=en&sid=1
  218. Mikawlrawng K, et al. Current scenario of urolithiasis and the use of medicinal plants as antiurolithiatic agents in Manipur (North East India): A Review. International Journal of Herbal Medicine 2014; 2 (1): 1-12. http://www.florajournal.com/vol2issue1/april2014/7.1.pdf
  219. Swapana N, Singh CD, Singh CB. Herbal folk medicines used for urinary and calculi/stone cases complaints in Manipur. NeBIO Vol. 2, No. 3, September 2011, 1-5. https://www.researchgate.net/publication/285200410
  220. Christina AJM, Ashok K, Packialakshmi M, Tobin GC, Preethi J, Murugesh N. Antilithiatic effect of Asparagus racemosus Willd on ethylene glycol-induced lithiasis in male albino Wistar rats. Methods Find Exp Clin Pharmacol. 2005 Nov;27(9):633–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16357948
  221. Jagannath N, Chikkannasetty SS, Govindadas D, Devasankaraiah G. Study of antiurolithiatic activity of Asparagus racemosus on albino rats. Indian Journal of Pharmacology. 2012 Sep 1;44(5):576. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23112416
  222. Jeong BC, Kim BS, Kim JI, Kim HH. Effects of Green Tea on Urinary Stone Formation: An in Vivo and in Vitro Study. Journal of Endourology. 2006 May 1;20(5):356–61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16724910
  223. Itoh Y, Yasui T, Okada A, Tozawa K, Hayashi Y, Kohri K. Preventive effects of green tea on renal stone formation and the role of oxidative stress in nephrolithiasis. J Urol. 2005 Jan;173(1):271–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15592095
  224. Kim JW, Choi JS, Yoon GS, Yang EK, Kim D-Y. Effect of green tea on calcium oxalate stone formation and excretion in ethylene glycol-treated rats. Korean Journal of Urology. 2005 Mar 1;46:299–305. https://www.researchgate.net/publication/287688994
  225. Rodgers A, Mokoena M, Durbach I, Lazarus J, de Jager S, Ackermann H, et al. Do teas rich in antioxidants reduce the physicochemical and peroxidative risk factors for calcium oxalate nephrolithiasis in humans? Pilot studies with Rooibos herbal tea and Japanese green tea. Urolithiasis. 2016 Aug;44(4):299–310. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26721697
  226. Chen WC, Wu SY, Liao PC, Chou TY, Chen HY, Chiang JH, et al. Treatment of Urolithiasis with Medicinal Plant Salvia miltiorrhiza: A Nationwide Cohort Study. Evidence-Based Complementary and Alternative Medicine. 2018. https://www.hindawi.com/journals/ecam/2018/8403648/
  227. Ghalayini IF, Al-Ghazo MA, Harfeil MNA. Prophylaxis and therapeutic effects of raspberry (Rubus idaeus) on renal stone formation in Balb/c mice. Int Braz J Urol. 2011 Apr;37(2):259–66; discussion 267. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21557843
  228. Zhang Y, Zhang Z, Yang Y, Zu X, Guan DI, Guan Y. Diuretic Activity of Rubus idaeus L (Rosaceae) in Rats. Tropical Journal of Pharmaceutical Research. 2011 Jan;10(3). https://www.ajol.info/index.php/tjpr/article/view/67933
  229. Haloui M, Louedec L, Michel JB, Lyoussi B. Experimental diuretic effects of Rosmarinus officinalis and Centaurium erythraea. J Ethnopharmacol. 2000 Aug;71(3):465–72. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10940584
  230. Khan A, Bashir S, Khan SR, Gilani AH. Antiurolithic activity of Origanum vulgare is mediated through multiple pathways. BMC Complementary and Alternative Medicine. 2011 Oct 17;11(1):96. https://bmccomplementalternmed.biomedcentral.com/articles/10.1186/1472-6882-11-96
  231. Muangman V, Viseshsindh V, Ratana-Olarn K, Buadilok S. The usage of Andrographis paniculata following Extracorporeal Shock Wave Lithotripsy (ESWL). J Med Assoc Thai. 1995 Jun;78(6):310–3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7561556
  232. Zhang H, Li N, Li K, Li P. Protective effect of Urtica dioica methanol extract against experimentally induced urinary calculi in rats. Mol Med Rep. 2014 Dec;10(6):3157–62. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25310585
  233. Khalili M, Jalali MR, Mirzaei-Azandaryani M. Effect of hydroalcoholic extract of Hypericum perforatum L. leaves on ethylene glycol-induced kidney calculi in rats. Urol J. 2012;9(2):472–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22641490
  234. Bashir S, Gilani AH, Siddiqui AA, Pervez S, Khan SR, Sarfaraz NJ, et al. Berberis vulgaris root bark extract prevents hyperoxaluria induced urolithiasis in rats. Phytother Res. 2010 Aug;24(8):1250–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20564494
  235. Karadi RV, Gadge NB, Alagawadi KR, Savadi RV. Effect of Moringa oleifera Lam. root-wood on ethylene glycol induced urolithiasis in rats. J Ethnopharmacol. 2006 Apr 21;105(1–2):306–11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16386862
  236. Jaleel GAA, Saleh DO, El-Awdan SA. Beneficial Effect of Artichoke Leaf Extract on Ethylene Glycol-Induced Urolithiasis in Rats. 2016;8(6):8. http://impactfactor.org/PDF/IJPPR/8/IJPPR,Vol8,Issue6,Article12.pdf
  237. Powell T, Hsu FF, Turk J, Hruska K. Ma-huang strikes again: ephedrine nephrolithiasis. Am J Kidney Dis. 1998 Jul;32(1):153–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9669437
  238. Bouanani S, Henchiri C, Migianu-Griffoni E, Aouf N, Lecouvey M. Pharmacological and toxicological effects of Paronychia argentea in experimental calcium oxalate nephrolithiasis in rats. Journal of Ethnopharmacology. 2010 May 4;129(1):38–45. https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0378874110000875
  239. Laikangbam R, Damayanti Devi M. Inhibition of calcium oxalate crystal deposition on kidneys of urolithiatic rats by Hibiscus sabdariffa L. extract. Urol Res. 2012 Jun 1;40(3):211–8. https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs00240-011-0433-3
  240. Moriyama MT, Suga K, Miyazawa K, Tanaka T, Higashioka M, Noda K, et al. Inhibitions of urinary oxidative stress and renal calcium level by an extract of Quercus salicina Blume/Quercus stenophylla Makino in a rat calcium oxalate urolithiasis model. Int J Urol. 2009 Apr;16(4):397–401. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19425219
  241. Bafrani HH, Parsa Y, Yadollah-Damavandi S, Jangholi E, Ashkani-Esfahani S, Gharehbeglou M. Biochemical and Pathological Study of Hydroalcoholic Extract of Achillea millefolium L. on Ethylene Glycol-Induced Nephrolithiasis in Laboratory Rats. N Am J Med Sci. 2014 Dec;6(12):638–42. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25599052
  242. Grases F, Melero G, Costa-Bauzá A, Prieto R, March JG. Urolithiasis and phytotherapy. Int Urol Nephrol. 1994;26(5):507–11. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/7860196
  243. Kumaran S, Mitra S. Evaluation of Efficacy and Safety of Cystone Syrup in Lower Ureteric Calculus MG. Indian Journal of Clinical Practice. 2007;18(4). https://pdfs.semanticscholar.org/e88d/8fc0f15bfbed54ad6761B392cc6becf03aef.pdf
  244. Mahadevan Senthil Kumaran, Pralhad Sadashiv Patki. Evaluation of an Ayurvedic formulation (Cystone), in urolithiasis: A double blind, placebo-controlled study. European Journal of Integrative Medicine. Volume 3, Issue 1, April 2011, Pages 23-28. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1876382011000047
  245. Erickson SB, Vrtiska TJ, Canzanello VJ, Lieske JC. Cystone® for 1 year did not change urine chemistry or decrease stone burden in cystine stone formers. Urol Res. 2011 Jun;39(3):197–203. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21161651
  246. Erickson SB, Vrtiska TJ, Lieske JC. Effect of Cystone® on Urinary Composition and Stone Formation Over a One Year Period. Phytomedicine. 2011 Jul 15;18(10):863–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3925635/
  247. Mitra SK, Gopumadhavan S, Venkataranganna MV, Sundaram R. Effect of cystone, a herbal formulation, on glycolic acid-induced urolithiasis in rats. Phytotherapy Research. 1998;12(5):372–4. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/%28SICI%291099-1573%28199808%2912%3A5%3C372%3A%3AAID-PTR312%3E3.0.CO%3B2-X
  248. Patankar SB, Mujumdar AM, Bernard F, Supriya P. A 28 week, randomized, double-blind, placebo-controlled, parallel group study to evaluate the safety and efficacy of an herbal formulation in patients with renal calculi. J Ayurveda Integr Med. 2019 Jan 29; https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30709687
  249. Lin E, Ho L, Lin MS, Huang MH, Chen WC. Wu-Ling-San formula prophylaxis against recurrent calcium oxalate nephrolithiasis - a prospective randomized controlled trial. Afr J Tradit Complement Altern Med. 2013;10(5):199–209. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24311828
  250. Wu SY, Chen HY, Tsai KS, Chiang JH, Muo CH, Sung FC, et al. Long-Term Therapy With Wu-Ling-San, a Popular Antilithic Chinese Herbal Formula, Did Not Prevent Subsequent Stone Surgery: A Nationwide Population-Based Cohort Study. Inquiry. 2016;53. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27932514
  251. Tsai CH, Chen YC, Chen LD, Pan TC, Ho CY, Lai MT, et al. A traditional Chinese herbal antilithic formula, Wulingsan, effectively prevents the renal deposition of calcium oxalate crystal in ethylene glycol-fed rats. Urol Res. 2008 Feb;36(1):17–24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18040675
  252. Chen YC, Ho CY, Chen LD, Hsu SF, Chen WC. Wu-Ling-San formula inhibits the crystallization of calcium oxalate in vitro. Am J Chin Med. 2007;35(3):533–41. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17597511
  253. Singh I, Bishnoi I, Agarwal V, Bhatt S. Prospective randomized clinical trial comparing phytotherapy with potassium citrate in management of minimal burden (≤8 mm) nephrolithiasis. Urol Ann. 2011 May;3(2):75–81. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21747596
  254. Phillips R, Hanchanale VS, Myatt A, Somani B, Nabi G, Biyani CS. Citrate salts for preventing and treating calcium containing kidney stones in adults. Cochrane Database Syst Rev. 2015 Oct 6;(10). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26439475
  255. Pak CY, Fuller C. Idiopathic hypocitraturic calcium-oxalate nephrolithiasis successfully treated with potassium citrate. Ann Intern Med. 1986 Jan;104(1):33–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3940503
  256. Barcelo P, Wuhl O, Servitge E, Rousaud A, Pak CY. Randomized double-blind study of potassium citrate in idiopathic hypocitraturic calcium nephrolithiasis. J Urol. 1993 Dec;150(6):1761–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8230497
  257. Whalley NA, Meyers AM, Martins M, Margolius LP. Long-term effects of potassium citrate therapy on the formation of new stones in groups of recurrent stone formers with hypocitraturia. Br J Urol. 1996 Jul;78(1):10–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8795392
  258. Fabris A, Lupo A, Bernich P, Abaterusso C, Marchionna N, Nouvenne A, et al. Long-Term Treatment with Potassium Citrate and Renal Stones in Medullary Sponge Kidney. Clin J Am Soc Nephrol. 2010;5(9):1663–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2974409/
  259. Soygür T, Akbay A, Küpeli S. Effect of Potassium Citrate Therapy on Stone Recurrence and Residual Fragments after Shockwave Lithotripsy in Lower Caliceal Calcium Oxalate Urolithiasis: A Randomized Controlled Trial. Journal of Endourology. 2002 Apr 1;16(3):149–52. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12028622
  260. Hofbauer J, Höbarth K, Szabo N, Marberger M. Alkali citrate prophylaxis in idiopathic recurrent calcium oxalate urolithiasis - a prospective randomized study. British Journal of Urology. 1994;73(4):362–5. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1111/j.1464-410X.1994.tb07597.x
  261. Lojanapiwat B, Tanthanuch M, Pripathanont C, Ratchanon S, Srinualnad S, Taweemonkongsap T, et al. Alkaline citrate reduces stone recurrence and regrowth after shockwave lithotripsy and percutaneous nephrolithotomy. Int Braz J Urol. 2011 Oct;37(5):611–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22099273
  262. Reddy SVK, Shaik AB, Bokkisam S. Effect of Potassium Magnesium Citrate and Vitamin B-6 Prophylaxis for Recurrent and Multiple Calcium Oxalate and Phosphate Urolithiasis. Korean Journal of Urology. 2014 Jun 1;55(6):411–6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24955227
  263. Ettinger Bruce, Pak Charles Y.C., Citron John T., Thomas Carl, Adams-Huet Beverley, Vangessel Arline. Potassium-magnesium citrate is an effective prophylaxis against recurrent calcium oxalate nephrolithiasis. Journal of Urology. 1997 Dec 1;158(6):2069–73. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9366314
  264. Zerwekh JE, Odvina CV, Wuermser L-A, Pak CYC. Reduction of renal stone risk by potassium-magnesium citrate during 5 weeks of bed rest. J Urol. 2007 Jun;177(6):2179–84. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17509313
  265. Odvina CV, Mason RP, Pak CYC. Prevention of thiazide-induced hypokalemia without magnesium depletion by potassium-magnesium-citrate. Am J Ther. 2006 Apr;13(2):101–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16645424
  266. Basiri A, Taheri F, Taheri M. The Tolerability of Potassium Citrate Tablet in Patients With Intolerance to Potassium Citrate Powder. Urol J. 2018 Jan 23;15(1):16-20. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29363092
  267. Mechlin C, Kalorin C, Asplin J, White M. Splenda® improves tolerance of oral potassium citrate supplementation for prevention of stone formation: results of a randomized double-blind trial. J Endourol. 2011 Sep;25(9):1541–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21815827
  268. Kato Y, Yamaguchi S, Yachiku S, Nakazono S, Hori J, Wada N, et al. Changes in urinary parameters after oral administration of potassium-sodium citrate and magnesium oxide to prevent urolithiasis. Urology. 2004 Jan;63(1):7–11; discussion 11-12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14751336
  269. Pak CY, Koenig K, Khan R, Haynes S, Padalino P. Physicochemical action of potassium-magnesium citrate in nephrolithiasis. J Bone Miner Res. 1992 Mar;7(3):281–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1585829
  270. Lindberg J, Harvey J, Pak CY. Effect of magnesium citrate and magnesium oxide on the crystallization of calcium salts in urine: changes produced by food-magnesium interaction. J Urol. 1990 Feb;143(2):248–51. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2299712
  271. Wuermser LA, Reilly C, Poindexter JR, Sakhaee K, Pak CY. Potassium-magnesium citrate versus potassium chloride in thiazide-induced hypokalemia. Kidney Int. 2000 Feb;57(2):607–12. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10652038
  272. Ruml LA, Gonzalez G, Taylor R, Wuermser LA, Pak CY. Effect of varying doses of potassium-magnesium citrate on thiazide-induced hypokalemia and magnesium loss. Am J Ther. 1999 Jan;6(1):45–50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10423646
  273. Barbera M, Tsirgiotis A, Barbera M, Paola Q. The importance of citrates in treatment and prophylaxis of calcium oxalate urinary stones. Arch Ital Urol Androl. 2016 Dec 30;88(4):343–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28073210
  274. Urivetzky, M., D. Kessaris, & A.D. Smith: Ascorbic acid overdosing: a risk factor for calcium oxalate nephrolithiasis. J.Urol. 147:1215-1218 (1992)https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1569652
  275. Massey LK, Liebman M, Kynast-Gales SA. Ascorbate increases human oxaluria and kidney stone risk. J Nutr. 2005 Jul;135(7):1673–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15987848
  276. Chai W, Liebman M, Kynast-Gales S, Massey L. Oxalate absorption and endogenous oxalate synthesis from ascorbate in calcium oxalate stone formers and non-stone formers. Am J Kidney Dis. 2004 Dec;44(6):1060–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15558527
  277. Baxmann AC, De O G Mendonça C, Heilberg IP. Effect of vitamin C supplements on urinary oxalate and pH in calcium stone-forming patients. Kidney Int. 2003 Mar;63(3):1066–71. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12631089
  278. Chen X, Shen L, Gu X, Dai X, Zhang L, Xu Y, et al. High-dose supplementation with vitamin C--induced pediatric urolithiasis: the first case report in a child and literature review. Urology. 2014 Oct;84(4):922–4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25260453
  279. Ferraro PM, Curhan GC, Gambaro G, Taylor EN. Total, Dietary, and Supplemental Vitamin C Intake and Risk of Incident Kidney Stones. Am J Kidney Dis. 2016 Mar;67(3):400–7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26463139
  280. Thomas LDK, Elinder C-G, Tiselius H-G, Wolk A, Akesson A. Ascorbic acid supplements and kidney stone incidence among men: a prospective study. JAMA Intern Med. 2013 Mar 11;173(5):386–8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23381591
  281. Knight J, Madduma-Liyanage K, Mobley JA, Assimos DG, Holmes RP. Ascorbic Acid Intake and Oxalate Synthesis. Urolithiasis. 2016 Aug;44(4):289–97. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4946963/
  282. Traxer O, Huet B, Poindexter J, Pak CY, Pearle MS. Effect of ascorbic acid consumption on urinary stone risk factors. J Urol. 2003 Aug;170(2 Pt 1):397-401. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12853784
  283. Curhan GC, Willett WC, Speizer FE, Stampfer MJ. Intake of Vitamins B6 and C and the Risk of Kidney Stones in Women. JASN. 1999 Apr 1;10(4):840–5. https://jasn.asnjournals.org/content/10/4/840.short
  284. Curhan GC, Willett WC, Rimm EB, Stampfer MJ. A prospective study of the intake of vitamins C and B6, and the risk of kidney stones in men. J Urol. 1996 Jun;155(6):1847–51. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8618271
  285. Levine M, Conry-Cantilena C, Wang Y, Welch RW, Washko PW, Dhariwal KR, et al. Vitamin C pharmacokinetics in healthy volunteers: evidence for a recommended dietary allowance. Proc Natl Acad Sci U S A. 1996 Apr 16;93(8):3704–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC39676/
  286. Khan SR. Is oxidative stress, a link between nephrolithiasis and obesity, hypertension, diabetes, chronic kidney disease, metabolic syndrome? Urol Res. 2012 Apr;40(2):95–112. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5683185/
  287. Di Tommaso L, Tolomelli B, Mezzini R, Marchetti M, Cenacchi G, Foschini MP, Mancini AM. Renal calcium phosphate and oxalate deposition in prolonged vitamin B6 deficiency: studies on a rat model of urolithiasis. BJU Int. 2002 Apr;89(6):571-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11942967
  288. Ferraro PM, Taylor EN, Gambaro G, Curhan GC. Vitamin B6 intake and the risk of incident kidney stones. Urolithiasis. 2018 Jun;46(3):265–70. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28674784
  289. Ferraro PM, Taylor EN, Gambaro G, Curhan GC. Vitamin D Intake and the Risk of Incident Kidney Stones. J Urol. 2017;197(2):405–10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27545576
  290. Tang J, McFann KK, Chonchol MB. Association between serum 25-hydroxyvitamin D and nephrolithiasis: the National Health and Nutrition Examination Survey III, 1988-94. Nephrol Dial Transplant. 2012 Dec;27(12):4385–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22778177
  291. Broadus AE, Insogna KL, Lang R, Ellison AF, Dreyer BE. Evidence for disordered control of 1,25-dihydroxyvitamin D production in absorptive hypercalciuria. N Engl J Med. 1984 Jul 12;311(2):73-80. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6330548
  292. Buck AC, Davies RL, Harrison T. The protective role of eicosapentaenoic acid [EPA] in the pathogenesis of nephrolithiasis. J Urol. 1991 Jul;146(1):188–94.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2056589
  293. Yasui T, Suzuki S, Itoh Y, Tozawa K, Tokudome S, Kohri K. Eicosapentaenoic Acid Has a Preventive Effect on the Recurrence of Nephrolithiasis. UIN. 2008;81(2):135–8.https://www.karger.com/Article/Abstract/144050
  294. Baggio B, Gambaro G, Zambon S, Marchini F, Bassi A, Bordin L, et al. Anomalous phospholipid n-6 polyunsaturated fatty acid composition in idiopathic calcium nephrolithiasis. JASN. 1996 Apr 1;7(4):613–20. https://jasn.asnjournals.org/content/7/4/613.long
  295. Yasui T, Tanaka H, Fujita K, Iguchi M, Kohri K. Effects of eicosapentaenoic acid on urinary calcium excretion in calcium stone formers. Eur Urol. 2001 May;39(5):580-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11464041
  296. Taylor EN, Stampfer MJ, Curhan GC. Fatty acid intake and incident nephrolithiasis. Am J Kidney Dis. 2005 Feb;45(2):267–74.https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15685503
  297. Lieske JC, Goldfarb DS, De Simone C, Regnier C. Use of a probiotic to decrease enteric hyperoxaluria. Kidney Int. 2005 Sep;68(3):1244–9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16105057
  298. Goldfarb DS, Modersitzki F, Asplin JR. A randomized, controlled trial of lactic acid bacteria for idiopathic hyperoxaluria. Clin J Am Soc Nephrol. 2007 Jul;2(4):745-9. Epub 2007 May 30. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17699491
  299. Campieri C, Campieri M, Bertuzzi V, Swennen E, Matteuzzi D, Stefoni S, Pirovano F, Centi C, Ulisse S, Famularo G, De Simone C. Reduction of oxaluria after an oral course of lactic acid bacteria at high concentration. Kidney Int. 2001 Sep;60(3):1097-105. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11532105/
  300. Mogna L, Pane M, Nicola S, Raiteri E. Screening of different probiotic strains for their in vitro ability to metabolise oxalates: any prospective use in humans? J Clin Gastroenterol. 2014 Nov-Dec;48 Suppl 1:S91-5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25291139
  301. Borghi L, Nouvenne A, Meschi T. Probiotics and dietary manipulations in calcium oxalate nephrolithiasis: two sides of the same coin? Kidney Int. 2010 Dec;78(11):1063–5. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21076446
     

דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם