פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

דיאטת DASH

 

דיאטת DASH מורכבת בעיקרה מתפריט עשיר בפירות, ירקות, דגנים מלאים, מזונות דלי שומן (גם חלב), אגוזים, קטניות, ומזונות מן החי (דגים ועוף), כאשר התפריט היומי כולל 1600-3000 קלוריות (בהתאם לגיל, מין וביצוע פעילות גופנית) ומחייב שילוב של מזונות מכל הקטגוריות.

דיאטת DASH אינה מוגדרת כדיאטה להרזייה אך בשילוב עם פעילות גופנית גורמת לירידה במשקל.

 

מחקרים רבים בחנו את דיאטת DASH בעיקר בנושא הפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולריות (לב וכלי דם).

אספנו עבורכם מספר מחקרים בהקשר זה ובהקשרים חשובים נוספים בהם הדיאטה נמצאה יעילה ובטוחה. 

 

מחקרים על דיאטת DASH:

 

בסקירה (2019) מוצגים היתרונות של דפוסי תזונה המבוססים על מזונות מן הצומח עבור מטופלים עם מחלת כליות כרונית. בסקירה מוצגים המאפיינים העיקריים של דיאטת DASH ושל הדיאטה הים-תיכונית - דיאטות שנמצאו במחקרים רבים בעלי תרומה למניעת תחלואה, כולל עיכוב ההתקדמות של מחלת כליות. החוקרים מפרטים את הממצאים הקליניים התומכים בהשפעה המיטיבה של תזונה המבוססת מזונות מן הצומח על תפקוד הכליות.

הם מסבירים כי בניגוד לתזונה המבוססת על מזונות מן החי, אשר כוללת מוצרי חלב עתירי שומן וכמות גבוהה של חומצות אמינו גופרתיות ופוספטים, תזונה המבוססת מזונות מן הצומח מכילה רמה נמוכה יותר של חומצות אמינו אלה ושל זרחן וכתוצאה מכך נמצאה קשורה בסיכון מופחת לתחלואה קרדיווסקולרית ולמחלת כליות כרונית. בהמשך הסקירה, החוקרים דנים בשני היבטים הקשורים בצריכת תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח בקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית - הגבלת הזרחן והאשלגן. הם מסבירים כי למרות הצורך בהגבלת אשלגן, המצוי בכמות רבה במזונות מן הצומח, עבור חולים אלה, למזונות מן הצומח יתרונות בריאותיים העשויים לנטרל את הבעייתיות שבצריכת האשלגן הגבוהה כשלעצמה, כפי שנצפה במספר מחקרים:

  • מזונות מן הצומח העשירים באשלגן מעלים את רמת הבסיסיות בדם, דבר אשר עשוי להסביר את הירידה שנצפתה בחמצת מטבולית ובהתקדמות של מחלת הכליות בקרב חולים שאינם סוכרתיים. 
  • במחקר נמצא כי צריכת דיאטת DASH במשך שבועיים לא גרמה להיפרקלמיה. 
  • עבור מטופלים עם תפקודי כליות נמוכים מאוד (eGFR <30 ml/min per 1.73 m2), שימוש בתרופות קושרות אשלגן עשוי לתרום לאיזון רמת האשלגן שתגיע מהדיאטה הצמחית. 

החוקרים מסכמים כי הולכות ומצטברות עדויות, בעיקר ממחקרים תצפיתיים, לכך שבקרב מטופלים עם מחלת כליות כרונית תזונה המבוססת על מזונות מן הצומח, בדגש על דיאטת DASH, עשויה לתרום לעיכוב התקדמות המחלה והצורך בדיאליזה ואף לשפר את סיכויי ההישרדות.      

https://cjasn.asnjournals.org/content/14/1/141

בסקירה (2019) בת שני חלקים בוחנים החוקרים את תפקיד התזונה ורכיבים טבעיים בטיפול ביתר לחץ דם

בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הנתונים האפידמיולוגיים והפתופיזיולוגיה של יתר לחץ דם, וכן ההשפעה של עקה חמצונית, פעילות דלקתית ופגיעה בתפקוד בפעילות החיסונית של כלי הדם. החוקרים מסבירים כי ישנם רכיבים תזונתיים וטבעיים הגורמים להשפעה פיזיולוגית הדומה לטיפול תרופתי, וניתן לסווג אותם בהתאם לקבוצות התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם:

בהמשך, דנים החוקרים באופן ספציפי בהשפעות על לחץ הדם של נתרן, אשלגן, מגנזיום, סידן, אבץ, חלבונים, ל-ארגינין, טאורין, חומצות שומן רב בלתי רוויות, חומצות שומן חד בלתי רוויות בדגש על שמן ועלי זית, ויטמין C וויטמין E.  

בחלקה השני של הסקירה ממשיכים החוקרים לפרט את הממצאים לגבי ההשפעות על לחץ הדם של רכיבים נוספים: ויטמין D, ויטמין B6, הפלבונואידים שברימון, רזברטרול, ליקופן, קו-אנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית, פיקנוגנול, שום, אצות, קקאו, מלטונין, מיצוי זרעי ענבים, סלק, תה, ל-קרניטין ואצטיל ל-קרניטין, סיבים תזונתיים, שומשום, הספרידין, NAC, עוזרר (Crataegus), קוורצטין ופרוביוטיקה

 

להלן טבלה המסכמת את גישת הטיפול האינטגרטיבית ביתר לחץ דם:

קטגוריה

התערבות

מינון יומי

תזונה

דפוס תזונה כגון דיאטת DASH

 

הגבלת נתרן

1,500 מ"ג

אשלגן

5,000-10,000 מ"ג

יחס אשלגן לנתרן

לפחות 4 ל-1

מגנזיום

1,000 מ"ג

אבץ

50 מ"ג

אבות המזון

סך החלבון

  • חלבון מי גבינה

  • חלבון סויה (עדיפות למותסס)

  • מיצוי סרדינים

  • חלבוני חלב

30% מסך הקלוריות, 1.5-1.8 גרם לק"ג

  • 30 גרם

  • 30 גרם

  • 3 גרם

  • 30-60 מ"ג

שומנים

  • אומגה 3

  • אומגה 6

  • אומגה 9

  • שומן רווי מבשר דל שומן

  • יחס PUFA ל-שומן רווי

  • יחס אומגה 3 לאומגה 6

  • שומן טראנס

  • מגוון אגוזים

30% מסך הקלוריות

  • 2-3 גרם

  • 1 גרם

  • 40 גרם שמן זית כתית מעולה או אגוזים

  • עד 10% מסך הקלוריות

  • מעל 2

  • 1.1-1.2

  • להימנע לחלוטין

  • 4 מנות

פחמימות – בעיקר דגנים מלאים וסיבים תזונתיים

  • שיבולת שועל / סובין שיבולת שועל / בטא גלוקן / פסיליום

40% מסך הקלוריות

 
  • 60 גרם / 40 גרם / 3 גרם / 7 גרם

מזונות ספציפיים

  • שום טרי / תמצית שום מיושן

  • אצות וואקמה מיובשות

  • ליקופן

  • שוקולד מריר

  • מיץ או גרגירי רימונים

  • שומשום

  • מיץ סלק

  • תה ירוק / EGCG

  • קרניטין

  • 4 שיניים / 600 מ"ג פעמיים ביום

  • 3-3.5 גרם

  • 10-20 מ"ג

  • 100 גרם

  • כוס

  • 2.5 גרם טחון

  • 500 גרם

  • 8 כוסות / 500 מ"ג פעמיים ביום

  • 2-6 גרם

פעילות גופנית

  • אירובית

  • התנגדות

  • 20 דקות ליום

  • 40 דקות ליום

ירידה במשקל

  • BMI עד 25

  • היקף מותניים עד 88 לנשים ו-100 לגברים

  • אחוז שומן של עד 22% לנשים ו-16% לגברים

  • ירידה של 0.5-1 ק"ג לשבוע

אורח חיים

  • הגבלת אלכוהול

  • הגבלת קפאין

  • הימנעות מעישון

  • צמצום שימוש בתרופות המגבירות לחץ דם

  • עד 20 גרם ליום, עדיפות ליין אדום

  • עד 100 מ"ג ליום

תוספים

  • חומצה אלפא ליפואית עם ביוטין: 100-200 מ"ג פעמיים ביום

  • ארגינין: 2 גרם פעמיים ביום

  • קרניטין: 1-2 גרם פעמיים ביום

  • טאורין: 1-3 גרם פעמיים ביום

  • חומצה כלורוגנית: 150-200 מ"ג

  • קו-אנזים Q10: במינון 100מ"ג פעם או פעמיים ביום

  • מיצוי זרעי ענבים: 300 מ"ג

  • מיצוי עוזרר: 500 מ"ג פעמיים ביום

  • מלטונין: 3 מ"ג

  • NAC:במינון 500 מ"ג פעמיים ביום

  • מיצוי עלי זית: 500 מ"ג פעמיים ביום

  • פיקנוגנול: 200 מ"ג

  • קוורצטין: 500 מ"ג פעמיים ביום

  • פרוביוטיקה: במינון גבוה

  • רזברטרול: 250 מ"ג

  • ויטמין B6: במינון 100 מ"ג פעם או פעמיים ביום

  • ויטמין C: במינון 250-500 מ"ג פעמיים ביום

  • ויטמין D3: עד לרמה בדם של 60 ננוגרם/מ"ל

  • ויטמין E: במינון 400 יחב"ל

https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/act.2018.29191.mho

https://www.liebertpub.com/doi/full/10.1089/act.2018.29197.mho

מחקר מעניין (יוני 2015) הבוחן את הקשר בין מספר דפוסים תזונתיים לבין הסיכון להתפתחות התסמונת המטבולית.

החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של 6,851 צעירים בריאים בספרד ל-13 דפוסים תזונתיים מוכרים

ועקבו אחר התפתחות מאפיינים של התסמונת המטבולית עד 8 שנים לאחר מכן.

שני דפוסים תזונתיים נמצאו קשורים בסיכון מופחת להתפתחות התסמונת המטבולית,

דיאטה פרו-צמחונית (יחס גבוה יותר למזונות מהצומח ביחס למזונות מהחי) ודיאטת DASH (המיועדת להורדת לחץ הדם).

התאמה בינונית לדיאטה פרו-צמחונית הייתה מלווה בירידה של 25% בסיכון והתאמה גבוהה לדיאטת DASH

הייתה מלווה בירידה של 59% בסיכון, אולם רק בקרב משתתפים שצרכו כמות נמוכה של אלכוהול.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24975512

 

מחקר מבוקר (ספטמבר 2015) בו נערכה השוואה בין השפּעתן של 3 דיאטות הנבדלות זו מזו במקור החלבון (מהצומח או מהחי)

ובכמות החלבון על מדדי התסמונת המטבולית

במחקר השתתפו 62 מבוגרים עם השמנת יתר ותסמונת מטבולית אשר צרכו במשך שבועיים דיאטה אמריקאית בריאה

ולאחר מכן חולקו באופן אקראי לדיאטת DASH עשירה בחלבון מהצומח (18% חלבון, שני-שליש מהצומח)

או בחלבון מהחי (18% חלבון, שני-שליש מהחי) או לדיאטת חלבונים מתונה (27% חלבון, שני-שליש מהחי).

ההשוואה בין הדיאטות נערכה תחת שלושה מצבים:

5 שבועות של איזון קלורי, 6 שבועות של הפחתה קלורית ו-12 שבועות של תכנית הרזיה.

בכל הקבוצות חלה ירידה של כ-5% ממשקל הגוף וחל שיפור בכל מדדי התסמונת המטבולית, ללא הבדל בין קבוצות הדיאטה. החוקרים מסכמים כי הירידה במשקל הינה משמעותית לשיפור מדדי התסמונת המטבולית, ללא תלות בכמות ובסוג החלבון בתזונה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26354540

 

מחקר עוקבה אמריקאי (ספטמבר 2014) בדק האם תזונה בהתאם לעקרונות דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית קשורה בהאטת קצב ההידרדרות הקוגניטיבית בקשישים. במחקר בוצע מעקב אחר מדגם של 826 קשישים בשנות ה-80 לחייהם, באמצעות שאלון תדירות צריכת פריטי מזון ומספר הערכות קוגניטיביות לאורך 4 שנות המעקב.

החוקרים העריכו את מידת ההתאמה של תזונת המשתתפים לכל אחת משתי הדיאטות, כאשר כל משתתף קיבל 2 ציוני התאמה (אחד לכל דיאטה). החוקרים מצאו כי ביחס לשתי הדיאטות, כל עלייה של נקודה בציון ההתאמה הייתה קשורה בירידה מובהקת בקצב ההידרדרות הקוגניטיבית.

מכאן, צריכת דיאטת DASH או דיאטה ים-תיכונית הינה מומלצת במיוחד למבוגרים הנמצאים בסיכון גבוה במיוחד להידרדרות קוגניטיבית.

נזכיר כי ישנם מחקרים רבים אשר עוסקים בהשפעות הרכיבים התזונתיים המאפיינים את הדיאטות הללו ותפקידם בשמירה על הבריאות (פירות, ירקות, קטניות ודגנים מלאים העשירים בנוגדי חמצון שונים, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים;

אגוזים, דגים ושמן זית – עשירים בחומצות שומן החיוניות להרכב המוח).

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25230996

 

איגוד הסוכרת האמריקאי פרסם (אוקטובר 2013) המלצות תזונתיות עדכניות מבוססות מחקר למבוגרים חולי סוכרת. הדגש העיקרי בנייר העמדה הינו על ביסוס הרגלי אכילה בריאים, ולא על דיאטה, המותאמים אישית לכל מטופל מתוך ההבנה כי אין דפוס אחיד אשר מתאים לכלל חולי הסוכרת.

החוקרים סוקרים מספר דפוסי תזונה מוכרים - תזונה ים-תיכונית, תזונה צמחונית, תזונה דלת שומן, תזונה דלת פחמימות ודיאטת DASH לטיפול ביתר לחץ דם, אולם אינם ממליצים על דפוס מסוים.

הם מדגישים כי יש להתאים את דפוס התזונה להעדפות האישיות וליעדים הבריאותיים והטיפוליים של כל חולה. בנוסף, החוקרים סוקרים את העדויות המחקריות הקיימות לגבי רכיבי התזונה השונים ומסכמים בהמלצות העיקריות לטיפול בחולי סוכרת.

http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/10/07/dc13-2042.full.pdf+html

 

מחקרים רבים עוסקים ביתרונות של דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, עם זאת במחקר הנוכחי (דצמבר 2014) נמצא כי תחת תנאים של דיאטה בריאה ומאוזנת אין השפעה לאינדקס הגליקמי על גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ולסוכרת. במחקר השתתפו 163 מבוגרים בעלי השמנת יתר אשר צרכו לפחות 2 מתוך 4 הדיאטות שנבדקו במחקר בן 5 שבועות: דיאטה בעלת אינדקס גליקמי גבוה / נמוך ואחוז פחמימות גבוה (58% מהקלוריות) / נמוך (40% מהקלוריות).

כל הדיאטות היו מבוססות על עקרונות דיאטת DASH.

מהשוואת שני המצבים הקיצוניים, אינדקס גליקמי גבוה ואחוז פחמימות גבוה לעומת אינדקס גליקמי נמוך ואחוז פחמימות נמוך, לא נמצא הבדל ברגישות לאינסולין, לחץ דם סיסטולי, כולסטרול LDL ו-HDL, אולם כן נמצאה ירידה של כ-23% ברמות הטריגליצרידים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25514303

 

מחקר קליני רנדומלי מבוקר ורב מרכזי (ספטמבר 2000) בדק השפּעת דפוסי תזונה (דיאטת Dietary Approaches to Stop Hypertension - DASHעל מדדי לחץ דם בקרב מטופלים עם יל"ד. 130 משתתפים עם יל"ד (ל"ד סיסטולי בין 140-159 מ"מ כספית ו/או ל"ד דיאסטולי בין 90-95) קיבלו כולם תזונה ראשונית זהה למשך 3 שבועות, ואז חולקו רנדומלית למשך 8 שבועות ל: 

1. קבוצת ביקורת.

2. קבוצה אשר צרכה תזונה עשירה בפירות וירקות אך מלבד זאת דומה לתזונת קבוצת הביקורת.

3. קבוצה מגוונת אשר קיבלו תזונה עשירה בפירות, ירקות, מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, דגים, עוף, אגוזים, ודלה בשומנים, בשר אדום, מתוקים ומשקאות ממותקים. 

צריכת הנתרן נותרה קבועה למשך כל תקופת המחקר. 

קבוצת הפירות והירקות (2) הפחיתה מעט מערכי לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, אך קבוצת המגוון (3) הראתה ירידה ניכרת בהרבה בערכי ל"ד הסיסטולי והדיאסטולי. הירידה בלחץ הדם נראתה כבר שבועיים מתחילת המחקר. בתום 8 השבועות, 70% ממשתתפי קבוצת ההתערבות המגוונת הגיעו לערכי לחץ דם נורמאלים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/?term=10981543

 

מחקר קליני (אוקטובר 2013) בחן גישה משולבת לטיפול ביתר לחץ דם.

113 מטופלים תרופתית חולקו רנדומלית לשתי קבוצות:

קבוצת ההתערבות עשתה דיאטת אורז, הליכות, יוגה, רגיעה וטיפול בסטרס.

וקבוצת הביקורת עשתה דיאטת DASH והליכות.

לחץ הדם נמדד 24 שעות ביום, למשך 16 שבועות, עם מעקב של חצי שנה לשימור התוצאות.

בקבוצת ההתערבות 70.7% מהמשתתפים נזקקו להפחתה במינון התרופות, לעומת 32.7% בקבוצת הביקורת.

בקבוצת ההתערבות נרשם שיפור מובהק במדדי מסת הגוף (BMI), רמות כולסטרול ושיפור באיכות חיים.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23595161

 

מחקר (אוקטובר 2014) אשר מצא כי דיאטה דמוית DASH הכוללת בשר בקר דל שומן תרמה לירידה בלחץ הדם הסיסטולי באוכלוסייה בריאה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24943285

 

נייר עמדה (דצמבר 2014) המציג המלצות עדכניות מבוססות מחקר למניעה ראשונית של שבץ.

ההמלצות כוללות שליטה בגורמי הסיכון, גישות התערבותיות למניעת תהליכים טרשתיים בכלי הדם המובילים למוח והנחיות לטיפול נוֹגד קְרישה למניעת שבץ איסכמי. המלצות נוספות מתייחסות לבדיקות גנטיות ופארמקוגנטיות למניעת שבץ תחת נסיבות ייחודיות. 

אחד העדכונים שחל בפרסום הנוכחי מתייחס לדיאטה ים-תיכונית המועשרת באגוזים כתורמת להפחתת הסיכון לשבץ, זאת בנוסף להמלצה הקיימת המדגישה את התרומה של דיאטת DASH להפחתת לחץ הדם.   

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25355838

 

דיאטת פורטפוליו (Portfolio Diet) הינה דיאטה שפותחה להורדת כולסטרול, כאשר בתפריט ישנו דגש על צריכת אגוזים, פיטוסטרולים, סיבים וחלבון סויה.

במחקר הנוכחי (נובמבר 2015) השוו החוקרים את ההשפעה של דיאטת פרוטפוליו לעומת דיאטת DASH על מדדי לחץ הדם. במחקר השתתפו 241 מטופלים עם יתר שומנים בדם, אשר צרכו אחת משתי הדיאטות במשך 24 שבועות.

נמצא כי בהשוואה לדיאטת DASH, דיאטת הפורטפוליו הייתה מלווה בירידה בלחץ הדם הסיסטולי, הדיאסטולי ובלחץ העורקי הממוצע (2.1, 1.8, 1.9 מ"מ כספית, בהתאמה). עוד נמצא כי צריכת אגוזים, סויה וסיבים  וכן רמת אשלגן גבוהה היו קשורים בירידה זו בלחץ הדם.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26552742

 

במחקר (פברואר 2013) נמצא כי תזונה כדוגמת דיאטת DASH אשר עשירה בפירות וירקות, מיעוט יחסי של מוצרי חלב דלי שומן ומיעוט חלבונים מן החי ומלח קשורה בהפחתת סיכון להיווצרות אבנים בכליות.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23392537

 

מחקר חתך (אוגוסט 2015) בו נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הביצועים במבחנים קוגניטיביים בקרב ילדים.

במחקר השתתפו 428 ילדים בגילאי 6-8. איכות התזונה הוערכה בהתאם למידת ההיענות לשני דפוסים תזונתיים,

דיאטה צפונית ודיאטת DASH כך שהיענות גבוהה יותר מעידה על איכות תזונה גבוהה יותר.

נמצא כי תזונה באיכות נמוכה יותר הייתה מלווה בביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר,

כאשר מגמה זו הייתה משמעותית יותר בקרב בנים מאשר בבנות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26270999

 

 

מחקר אקראי מבוקר (דצמבר 2015) בו נבדקה ההשפעה של דיאטת DASH עם רמת שומן גבוהה על לחץ הדם ופרופיל השומנים. 36 המשתתפים במחקר צרכו בסדר אקראי 3 סוגי דיאטות: דיאטת בקרה, דיאטת DASH רגילה ודיאטת DASH מותאמת הכוללת רמת שומן גבוהה יותר ורמת סוכרים נמוכה יותר.

כל דיאטה נצרכה במשך 3 שבועות, עם שבועיים הפסקה ביניהן.

נמצא כי בהשוואה לדיאטת הבקרה, שתי הדיאטות היו יעילות במידה דומה להפחתת לחץ הדם. עוד נמצא כי הדיאטה המותאמת תרמה לירידה ברמת הטריגליצרידים ורמת VLDL ואילו הדיאטה הרגילה תרמה לירידה במדדי הכולסטרול.

החוקרים מסכמים כי דיאטת DASH עם רמת שומן גבוהה יותר הינה יעילה להורדת לחץ הדם ורמת טריגליצרידים, ללא השפעה על ה-LDL

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26718414

 

מחקר מוצלב אקראי (אוגוסט 2016) בדק את ההשפעה של דיאטת DASH ורמות צריכה שונות של נתרן על רמת חומצת השתן בדם.

במחקר השתתפו 103 מבוגרים עם קדם יתר לחץ דם או יתר לחץ דם בדרגה 1, אשר חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטת DASH (שכוללת מעט בשר אדום המכיל פורינים והרבה פירות וירקות ) או דיאטת בקרה (דיאטה אמריקאית טיפוסית), כאשר כל קבוצה צרכה רמת נתרן נמוכה (רמת מטרה בדם של 60 מילימול), בינונית (120 מילימול) או גבוהה (180 מילימול) - למשך 30 יום. 
שתי הדיאטות היו מאוזנות קלורית עם שמירה על משקל הגוף במהלך תקופת המחקר.

באופן כללי נמצא כי דיאטת DASH הובילה לירידה ממוצעת של רמת חומצת השתן בדם ב-0.35 מ"ג/דצ"ל (p=0.02), כאשר ההשפעה הייתה משמעותית יותר עבור משתתפים עם רמות התחלתיות גבוהות של חומצת שתן בדם (מעל 7 מ"ג/דצ"ל).

עוד נמצא כי צריכה גבוהה יותר של מלח הפחיתה רמות חומצה אורית בדם, נתון שמחזק את הידע הקיים בנוגע לפתופיזיולוגיה של מלח חומצת שתן (Urate) וגורמי סיכון של רמות גבוהות גבוהות של חומצת שתן בדם. לצד זאת, החוקרים מדגישים כי אינם תומכים בצריכת מלח גבוהה בשל השלכותיה השליליות. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27523583

בהתבסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, במחקר הנוכחי (יולי 2017) נבדק הקשר בין שיפור באיכות התזונה לבין הסיכון לתמותה מוקדמת.

במחקר נכללו הנתונים של כ-48,000 נשים וכ-25,000 גברים עם מעקב אחר נתוני התמותה בין השנים 1998-2010. החוקרים העריכו את השינויים באיכות התזונה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב (1986-1998) באמצעות השינוי בציון במדדים לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לדיאטה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet score) ולדיאטת DASH. 
נמצא כי הסיכון לתמותה, בקרב משתתפים עם השיפור המשמעותי ביותר באיכות התזונה (שינוי של 13-33%) בהשוואה למשתתפים שדפוסי התזונה שלהם היו עקביים לאורך השנים (שינוי של 0-3%), היה נמוך ב-9% בהתייחס למדד של אכילה בריאה, נמוך ב-16% בהתייחס למדד של דיאטה ים-תיכונית ונמוך ב-11% בהתייחס למדד של דיאטת DASH. החוקרים מראים כי עלייה של 20 נקודות האחוז באיכות התזונה הכללית הייתה קשורה בירידה של 8-17% בסיכון לתמותה. עוד נמצא כי עבור משתתפים ששמרו על איכות תזונה גבוהה ב-12 השנים שקדמו לתקופת המעקב, לעומת משתתפים ששמרו על איכות תזונה נמוכה, הסיכון לתמותה היה נמוך ב-14% על פי המדד לאכילה בריאה, ב-11% על פי המדד לדיאטה ים-תיכונית וב-9% על פי המדד לדיאטת DASH. החוקרים מסכמים כי לשיפור איכות התזונה עשויה להיות תרומה ניכרת להפחתת הסיכון לתמותה מוקדמת.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28700845

במחקר חתך מבוסס אוכלוסייה (אוגוסט 2017) נבדק הקשר בין הקפדה על שני סוגי דיאטות - דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND (המשלבת את הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת DASH ומיועדת לעיכוב הידרדרות קוגניטיבית) - לבין התפקוד הקוגניטיבי, בקרב מדגם לאומי מייצג של אוכלוסיית הקשישים בארה"ב.

במחקר נכללו 5,907 קשישים המתגוררים בקהילה, בני 68 בממוצע. באמצעות נתונים שנאספו משאלוני תזונה, החוקרים קבעו את מידת ההתאמה לכל אחת מהדיאטות.

נמצא כי התאמה בינונית או גבוהה לדיאטה הים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-15% וב-29%, בהתאמה, לתפקוד קוגניטיבי נמוך, בהשוואה להתאמה נמוכה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לדיאטת MIND. כמו כן, ככל שציוני ההתאמה היו גבוהים יותר בכל אחת מהדיאטות, כך התפקוד הקוגניטיבי היה גבוה יותר, באופן בלתי תלוי בגורמים דמוגרפיים או גורמי אורח חיים ובריאות. ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של דיאטה ים-תיכונית ודיאטת MIND למניעת הידרדרות קוגניטיבית בקרב קשישים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28440854

במחקר אקראי מבוקר (דצמבר 2017) נבדקה ההשפעה של דיאטה מופחתת נתרן ודיאטת DASH - כל אחת בנפרד או במשולב - על לחץ הדם. במחקר נכללו 412 משתתפים עם קדם יתר לחץ דם או יתר לחץ דם שלב 1, שאינם נוטלים טיפול תרופתי. המשתתפים חולקו אקראית לצריכת דיאטת DASH או דיאטת ביקורת (דיאטה אמריקאית ממוצעת), כאשר בשתי הדיאטות כל המשתתפים צרכו 3 רמות נתרן (50, 100 ו-150 מילימול/יום, או 1,150, 2,300 ו-3,450 מ"ג, עבור דיאטה של 2,100 קלוריות) למשך סה"כ 4 שבועות, עם חמישה ימים הפרדה בין כל רמה.
להלן נתוני ההפרש הממוצע בלחץ הדם הסיסטולי (במ"מ כספית), בחלוקה לפי רמת לחץ הדם הבסיסית:

לחץ דם סיסטולי בסיסי

(מ"מ כספית)

ההשפעה של רמת נתרן נמוכה

ההשפעה של דיאטת DASH

ההשפעה המשולבת של רמת נתרן נמוכה ודיאטת DASH

צריכת נתרן גבוהה לעומת נמוכה (בקבוצת דיאטת הביקורת)

דיאטת DASH לעומת דיאטת ביקורת (שתיהן עם רמת נתרן גבוהה)

דיאטת DASH עם רמת נתרן נמוכה לעומת דיאטת ביקורת עם רמת נתרן גבוהה

עד 130

3.20-

4.5-

5.3-

130-139

8.56-

4.3-

7.5-

140-149

8.99-

4.7-

9.7-

מעל 150

7.04-

10.6-

20.8-


החוקרים מסכמים כי השילוב של דיאטת DASH ורמת נתרן נמוכה הינו היעיל ביותר להורדת לחץ הדם הסיסטולי, במיוחד עבור משתתפים עם רמת לחץ דם גבוהה יותר. נדרשים מחקרים נוספים להערכת ההשפעה בקרב משתתפים עם לחץ דם סיסטולי של מעל 160 מ"מ כספית.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29141784

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (פברואר 2018) נבדק הקשר בין מספר מדדים לתזונה בריאה לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו בארה"ב, בהם 74,446 נשים לאחר גיל המעבר ו- 36,602 גברים מעל גיל 50. לאורך תקופת מעקב של 26-32 שנה, המשתתפים מילאו שאלוני תזונה מדי 4 שנים. עבור כל משתתף, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים לתזונה בריאה: המדד לתזונה ים-תיכונית (Alternate Mediterranean Diet), המדד לאכילה בריאה (Alternate Healthy Eating Index-2010), לפיו צריכה גבוהה של ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, קטניות וחומצות שומן רב בלתי רוויות נחשבת אידיאלית, והמדד לדיאטת DASH. בתקופת המעקב דווח על 1,143 מקרים של שבר בצוואר הירך בקרב נשים ו-603 מקרים בקרב גברים.

נמצא כי נשים עם הציונים הגבוהים ביותר במדד לאכילה בריאה היו בסיכון נמוך יותר ב-13% לשבר בירך בהשוואה לנשים עם הציונים הנמוכים ביותר. בנוסף, ציונים גבוהים בכל המדדים היו קשורים בסיכון נמוך יותר לשבר בירך בקרב נשים מתחת לגיל 75, אך לא בקרב נשים מבוגרות יותר. לא נמצא קשר בין מדדי התזונה לבין הסיכון לשבר בירך בקרב גברים.   
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29398568

במאמר (מרץ 2018) מטעם האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה מסוכמות העדויות המחקריות המהוות בסיס לטיפול המערכתי בשמנות. במסגרת המאמר, החוקרים מגדירים מהי שמנות, דנים באסטרטגיות למניעת שמנות בקרב מבוגרים וילדים, בתחלואה הנלווית, בטיפול בשמנות באמצעות שינויים באורח החיים - כולל ההשפעה של סוגי דיאטות שונות ופעילות גופנית, גישות טיפול התנהגותיות - וכן באסטרטגיות טיפול תרופתיות וכירורגיות.

מהסקירה עולה כי ישנם גורמים רבים המשפיעים על התפתחות שמנות, כולל גורמים גנטיים, סביבתיים והתנהגותיים. לשמנות השלכות בריאותיות רבות, כאשר ירידה במשקל תורמת לשיפור בתחלואה הנלווית, כך שככל שהירידה במשקל גדולה יותר כך השיפור במצב הבריאותי משמעותי יותר. החוקרים מציינים כי המצב של שמנות, הנחשבת בטווח הבריא מבחינה רפואית, הינה מצב מעבר בלבד, המתפתח לאורך זמן למצב של תחלואה, במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים. לסוגי דיאטות שונות נמצאו מגוון יתרונות ובכל סוג דיאטה ניתן להשיג לאורך זמן ירידה מתונה במשקל, כאשר לדוגמא דיאטה ים-תיכונית או דיאטת DASH נמצאו יעילות להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ובשילוב הפחתה קלורית הובילו גם לירידה במשקל. יחד עם זאת, שמירה על המשקל לאורך זמן הינה מאתגרת ובכל אסטרטגיות הטיפול צפויה עלייה במשקל, במיוחד לאחר הפסקת ההתערבות. עוד מציינים החוקרים כי למרות השימוש הרחב בתוספי תזונה שונים, יעילותם או אפילו בטיחותם לרוב אינה מוכחת מחקרית. הגישה הטיפולית צריכה להיות מותאמת אישית, בהתבסס על המידע הגנטי, המצב הגופני והבריאותי והיכולת להקפיד על אורח חיים מסוים.     
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29518206

במחקר עוקבה (2019) הוערך הקשר בין שלושה דפוסי תזונה במהלך החיים – דיאטה ים-תיכונית, דיאטת DASH ו-APDQS (מדד לאיכות התזונה) - לבין התפקוד הקוגניטיבי. להלן מאפייני הדיאטות שנבדקו: 

  1. בדיאטה ים-תיכונית הדגש הוא על צריכת דגנים מלאים, פירות וירקות, שומנים בריאים לא רוויים, אגוזים, קטניות ודגים והגבלת בשר אדום, עוף ומוצרי חלב עתירי שומן. 
  2. תזונה על פי המדד APDQS (A Priori Diet Quality Score) מדגישה צריכת פירות וירקות, קטניות, מוצרי חלב דלי שומן, דגים וצריכה מתונה של אלכוהול והגבלת מזונות מטוגנים, חטיפים מלוחים, מתוקים, מוצרי חלב עתירי שומן ומשקאות ממותקים. 
  3. דיאטת DASH מדגישה צריכת דגנים, פירות וירקות, מוצרי חלב דלי שומן, קטניות ואגוזים והגבלת הצריכה של בשר, דגים ועוף, שומנים ושומן רווי, מתוקים ונתרן. 

במחקר זה נכללו 2,621 משתתפים בני 25 בממוצע בתחילת המחקר. ציון התאמה לכל אחד מדפוסי התזונה חושב בהתאם לשאלוני תזונה שמילאו המשתתפים בתחילת המחקר, לאחר 7 שנות מעקב ולאחר 20 שנות מעקב. התפקוד הקוגניטיבי הוערך לאחר 25 ו-30 שנות מעקב (גיל 50 ו-55 בממוצע).

נמצא כי הציונים בדיאטת DASH לא היו קשורים בשינוי בתפקוד הקוגניטיבי לאורך זמן. עם זאת, ציונים גבוהים יותר במדד לדיאטה ים-תיכונית ובמדד APDQS היו קשורים בהידרדרות קוגניטיבית איטית יותר. באופן ספציפי, בהשוואה בין המשתתפים עם הציונים הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר, הסיכון להידרדרות משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי היה נמוך ב-46% עבור דיאטה ים-תיכונית, ב-52% עבור המדד APDQS וב-11% עבור דיאטת DASH.

החוקרים מסכמים כי היענות גבוהה לדיאטה הים-תיכונית או ל-APDQS במהלך החיים הייתה קשורה בתפקוד קוגניטיבי טוב יותר, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להגדיר מהם המזונות ורכיבי התזונה היעילים ביותר לשמירה על בריאות המוח לאורך שלבי החיים.  

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30842290

במחקר עוקבה (מאי 2018) נבדק הקשר בין איכות התזונה לבין הסיכון להידרדרות בשמיעה בקרב נשים.

החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות לקשר בין רכיבים תזונתיים מסוימים לבין מדדים של שמיעה, אולם לא נערכה הערכה פרוספקטיבית לגבי התרומה של דפוס התזונה הכולל.

במחקר נכללו 81,818 נשים ממחקר האחיות השני בגילאי 27-44 בתחילת המחקר, אחריהן נערך מעקב בין השנים 1991-2013. על בסיס שאלוני תזונה, שנאספו כל ארבע שנים, החוקרים חישבו ציון התאמה לשלושה מדדים של דפוסי תזונה בריאה: המדד לדיאטה ים תיכונית, המדד לדיאטת DASH והמדד לאכילה בריאה (AHEI-2010). ההידרדרות בשמיעה נבדקה באמצעות דיווח עצמי של המשתתפות.

במהלך תקופת המעקב דווח על 2,306 מקרים של הידרדרות מתונה או חמורה בשמיעה.

באופן כללי, נמצא כי ציונים גבוהים יותר לאורך כל תקופת המחקר של הדיאטה הים-תיכונית ודיאטת ה- DASH היו קשורים בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה.

בהשוואה בין הנשים עם הציונים הגבוהים ביותר לנמוכים ביותר (חמישון עליון לעומת חמישון תחתון), נמצא כי הסיכון היה נמוך ב-30% עבור דיאטה ים-תיכונית וב-29% עבור דיאטת DASH. כמו כן, ציונים גבוהים יותר במדד AHEI-2010 בסוף תקופת המעקב היו קשורים בסיכון נמוך יותר ב-21% להידרדרות בשמיעה.

החוקרים מסכמים כי הקפדה על דפוס תזונה כולל בריא יותר קשורה בסיכון נמוך יותר להידרדרות בשמיעה בקרב נשים. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29757402