- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על מניעת אלצהיימר ודמנציה:
מהם גורמי אורח החיים הקשורים באלצהיימר,
רמת EPA והסיכון לאלצהיימר,
תזונה עשירה ב-DHA למבוגרים בסיכון לאלצהיימר,
הקשר בין שינה ודמנציה,
וצריכת בשר מעובד כגורם סיכון להתפתחות דמנציה.
נמשיך עם שני מחקרים קליניים על טיפול בתסמונת המעי הרגיש:
דיאטה דלת FODMAP למטופלים עם תסמונת המעי הרגיש,
ופרוביוטיקה למטופלים עם תסמונת המעי הרגיש.
נביא מחקרים בתחום הקרדיווסקולרי:
ג'ינסנג קוריאני אדום לנשים לאחר גיל המעבר עם יתר כולסטרול,
דיאטה ים-תיכונית ופעילות גופנית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב נשים,
הקשר בין תזונה עשירה בכולסטרול ובביצים והסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה בקרב נשים אחרי גיל המעבר,
והסיכון הקרדיווסקולרי הקשור בצריכת ביצים ובשר.
נסקור מחקרים על צמחי מרפא:
סקירה מקיפה על רכיבים צמחיים לטיפול בזיהום פטרייתי בחלל הפה,
ומחקר קליני על מיצוי עץ אורן לילדים עם ADHD.
נראה מהו התפקיד של רכיבים תזונתיים בהתפתחות המוח,
ונסכם במחקר על הקשר בין דפוס התזונה ומחלת הקורונה.
ובכותרות השבוע:
רכיבים צמחיים לוויסות חיסוני,
ההשפעה המגינה של נרינגנין מפני רעלנים,
כורכומין כנגד גליובלסטומה,
הפוטנציאל של ערער מצוי לטיפול בסרטן הכבד,
ותוספי קריאטין לחיזוק השרירים והעצמות בקרב קשישים.
במחקר שנערך בשיטה של רנדומיזציה מנדליאנית, נבדק מהם גורמי אורח החיים ההפיכים אשר קשורים באלצהיימר. רנדומיזיציה מנדליאנית הינה שיטה לשימוש במאפיינים גנטיים לצורך הערכת יחסי סיבה ותוצאה במחקרים תצפיתיים. במסגרת המחקר, נלקחו בחשבון מאפיינים כגיל הופעת המחלה, נפח ההיפוקמפוס, שטח פנים ועובי קליפת המוח, רמת עמילואידים וחלבון טאו בנוזל המוחי, פלאקים עצביים, סבכים נוירו-פיברילריים ונזק וסקולרי מוחי. ציון סיכון גנטי חושב עבור 13,312 משתתפים עם אלצהיימר, וקבוצת ביקורת של 13,119 משתתפים ללא אלצהיימר.
להלן הממצאים העיקריים:
רמת השכלה גבוהה יותר הייתה קשורה בסיכון מופחת לאלצהיימר, בדחיית גיל הופעת המחלה, ובשמירה על שטח ועובי קליפת המוח.
רמה גבוהה יותר של כולסטרול ו-LDL הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של פלאקים עצביים ובנפח היפוקמפוס קטן יותר.
לחץ דם גבוה יותר היה קשור בסיכון מוגבר לנזק וסקולרי מוחי.
נמצאו קשרים בין עישון, סוכרת סוג 2 ושינה מועטה, ובין גורמים הקשורים באלצהיימר.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בכך שלרמת השכלה, לחץ דם, כולסטרול, עישון וסוכרת תפקיד סיבתי בהתפתחות אלצהיימר.
Andrews SJ, Fulton-Howard B, O'Reilly P, Marcora E, Goate AM; collaborators of the Alzheimer's Disease Genetics Consortium. Causal Associations Between Modifiable Risk Factors and the Alzheimer's Phenome. Ann Neurol. 2021 Jan;89(1):54-65.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32996171/
כחלק ממחקר עוקבה שנערך בגרְמניה, נבדק הקשר בין רמת אומגה 3 ואומגה 6 בדם ובין הסיכון לדמנציה מכל סוג ולאלצהיימר. במחקר נכללו 1,264 משתתפים ללא דמנציה בני 84 בממוצע. במהלך תקופת מעקב של כשבע שנים, תועדו 233 מקרים חדשים של דמנציה. נמצא כי ריכוז גבוה יותר של EPA בדם היה קשור בסיכון נמוך ב-24% לאלצהיימר. עוד נמצא כי רק בקרב משתתפים שאינם נשאים של הגן APOE ε4, אך לא בקרב נשאים, ריכוז גבוה של EPA היה קשור בסיכון נמוך ב-24% לדמנציה מכל סוג וב-34% לאלצהיימר. לא נמצאו קשרים מובהקים בין חומצות שומן אחרות ובין הסיכון לדמנציה ולאלצהיימר.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים בתרומה של אומגה 3, הקשורה בפעילות נוגדת דלקת ומגינה על תאי העצב, לשמירה על הבריאות הקוגניטיבית במהלך ההזדקנות.
Melo van Lent D, Egert S, Wolfsgruber S, Kleineidam L, Weinhold L, Wagner-Thelen H, Maier W, Jessen F, Ramirez A, Schmid M, Scherer M, Riedel-Heller SG, Wagner M. Eicosapentaenoic Acid Is Associated with Decreased Incidence of Alzheimer's Dementia in the Oldest Old. Nutrients. 2021 Jan 30;13(2):461.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33573174/
במחקר חתך נבדק הקשר בין צריכת DHA בתזונה, ובין הביצועים הקוגניטיביים ומדדים מבניים של המוח, בקרב מבוגרים בגיל הביניים המוגדרים בסיכון גנטי גבוה להתפתחות אלצהיימר. החוקרים מסבירים כי נשאות של הגן APOE ε4 מהווה גורם סיכון בלתי הפיך לאלצהיימר, כאשר ישנן עדויות להשפעה מיטיבה של תזונה עשירה ב-DHA לפני הופעת התסמינים, בעיקר בקרב נשאי APOE ε4. במחקר נכללו 340 משתתפים, מהם 122 ללא נשאות גנטית, 157 נשאים של אלל אחד, ו-61 נשאים של שני אללים. צריכת DHA הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, והמשתתפים ביצעו מבחנים קוגניטיביים להערכת הזיכרון האפיזודי והתפקודים הניהוליים. מדדים מבניים של המוח נבדקו באמצעות MRI. באופן כללי קרא עוד.
Sala-Vila A, Arenaza-Urquijo EM, Sánchez-Benavides G, Suárez-Calvet M, Milà-Alomà M, Grau-Rivera O, González-de-Echávarri JM, Crous-Bou M, Minguillón C, Fauria K, Operto G, Falcón C, Salvadó G, Cacciaglia R, Ingala S, Barkhof F, Schröder H, Scarmeas N, Gispert JD, Molinuevo JL; ALFA study. DHA intake relates to better cerebrovascular and neurodegeneration neuroimaging phenotypes in middle-aged adults at increased genetic risk of Alzheimer disease. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1627-1635.
במחקר עוקבה שנערך בבריטניה, נבדק הקשר בין צריכת בשר ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. במחקר נכללו 493,888 משתתפים מהביו-בנק הבריטי. צריכת בשר הוערכה באמצעות שאלוני תזונה, ומקרי דמנציה זוהו באמצעות הרשומות הרפואיות. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של שמונה שנים תועדו 2,896 מקרים של דמנציה מכל סוג, 1,006 מקרי אלצהיימר ו-490 מקרי דמנציה וסקולרית.
נמצא כי קרא עוד.
Zhang H, Greenwood DC, Risch HA, Bunce D, Hardie LJ, Cade JE. Meat consumption and risk of incident dementia: cohort study of 493,888 UK Biobank participants. Am J Clin Nutr. 2021 Mar 22:nqab028.
כחלק ממחקר עוקבה גדול שכלל עובדי ציבור בבריטניה, נבדק הקשר בין משך השינה במהלך החיים ובין הסיכון לדמנציה. החוקרים מסבירים, כי הפרעה בדפוס השינה הינה מאפיין של דמנציה, אולם לא ברור מהי ההשפעה של משך השינה במהלך החיים על הסיכון להתפתחות דמנציה ואלצהיימר. במחקר נכללו הנתונים של 7,959 משתתפים, כאשר במהלך תקופת מעקב של 25 שנה תועדו 521 מקרים חדשים של דמנציה. נמצא כי קרא עוד.
Sabia S, Fayosse A, Dumurgier J, van Hees VT, Paquet C, Sommerlad A, Kivimäki M, Dugravot A, Singh-Manoux A. Association of sleep duration in middle and old age with incidence of dementia. Nat Commun. 2021 Apr 20;12(1):2289.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בסין נבדקה היעילות של דיאטה דלת FODMAP לטיפול בתסמונת המעי הרגיש המאופיינת בשלשול. במחקר נכללו 108 מטופלים, אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות או לקבוצת הביקורת שקיבלה ייעוץ תזונתי סטנדרטי, למשך שלושה שבועות.
המשתתפים בקבוצת ההתערבות קיבלו הנחייה להימנע ממזונות המהווים מקור ל-FODMAP, ואילו המשתתפים בקבוצת הביקורת קיבלו הנחייה להפחית את הצריכה של מזונות שומניים וחריפים, קפה ואלכוהול, להקפיד על שלוש ארוחות ביום, לאכול במידה ולאכול בנינוחות וללעוס היטב.
יעילות ההתערבות הוגדרה כשיפור של 50 נקודות לפחות בחומרת התסמינים, ובנוסף נבדק השינוי בריכוז חומצות השומן קצרות השרשרת ובפרופיל החיידקים בדגימות הצואה.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Zhang Y, Feng L, Wang X, Fox M, Luo L, Du L, Chen B, Chen X, He H, Zhu S, Hu Z, Chen S, Long Y, Zhu Y, Xu L, Deng Y, Misselwitz B, Lang BM, Yilmaz B, Kim JJ, Owyang C, Dai N. Low fermentable oligosaccharides, disaccharides, monosaccharides, and polyols diet compared with traditional dietary advice for diarrhea-predominant irritable bowel syndrome: a parallel-group, randomized controlled trial with analysis of clinical and microbiological factors associated with patient outcomes. Am J Clin Nutr. 2021 Jun 1;113(6):1531-1545.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה היעילות והבטיחות של תוסף פרוביוטיקה בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש המאופיינת בשלשול. במחקר נכללו 51 מטופלים אשר חולקו אקראית לקבלת תוסף פרוביוטיקה או פלסבו למשך שמונה שבועות. כל כמוסה מהתוסף, אשר משווק תחת השם המסחרי ™NordBiotic, הכילה 2.5 מיליארד חיידקים מ-10 זנים (4 מהסוג Bifidobacterium, 5 מהסוג Lactobacillus ו-Streptococcus thermophilus).
נמצא, כי קרא עוד.
Skrzydło-Radomańska B, Prozorow-Król B, Cichoż-Lach H, Majsiak E, Bierła JB, Kanarek E, Sowińska A, Cukrowska B. The Effectiveness and Safety of Multi-Strain Probiotic Preparation in Patients with Diarrhea-Predominant Irritable Bowel Syndrome: A Randomized Controlled Study. Nutrients. 2021 Feb 26;13(3):756.
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף ג'ינסנג קוריאני אדום (Panax ginseng), בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם יתר כולסטרול בדם. במחקר נכללו 68 נשים אשר חולקו אקראית לקבלת 2 גרם/יום תוסף ג'ינסנג או פלסבו למשך ארבעה שבועות.
במסגרת המחקר נבדקה הרמה של תשעה סטרולים בדם, במטרה להעריך את הספיגה והסינתזה של כולסטרול. נמצא כי קרא עוד.
Kwon YJ, Jang SN, Liu KH, Jung DH. Effect of Korean Red Ginseng on Cholesterol Metabolites in Postmenopausal Women with Hypercholesterolemia: A Pilot Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Nov 8;12(11):3423.
במחקר תצפיתי פרוספקטיבי שנערך באיטליה, נבדקה ההשפעה של תכנית הכוללת דיאטה ים-תיכונית מותאמת אישית יחד עם פעילות גופנית, בקרב נשים בסיכון קרדיווסקולרי. במחקר נכללו נשים מעל גיל 18 שהגיעו לבדיקה תזונתית-בריאותית, אשר סובלות ממצב פתולוגי אחד לפחות ללא טיפול תרופתי (כולל שמנות, טרום-סוכרת, סוכרת, תסמונת מטבולית, אוסטאופניה, יתר לחץ דם, יתר שומנים בדם, מחלת לב כלילית, כבד שומני, היפראוריצמיה, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלת כליות כרונית).
בתחילת המחקר ולאחר שישה חודשים בוצעה הערכה שכללה בדיקה רפואית, מדדים אנתרופומטריים, הרכב הגוף ובדיקות מעבדה. בהתאם להערכה הראשונית, לכל משתתפת הותאמה תכנית דיאטה ים-תיכונית מאוזנת ופעילות גופנית, כאשר לנשים עם עודף משקל או שמנות הדיאטה כללה הפחתה קלורית של כ-20% מההוצאה האנרגטית הצפויה. את המחקר השלימו 52 נשים בנות 47 בממוצע, 94% מהן סבלו משמנות בתחילת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
Di Renzo L, Cinelli G, Dri M, Gualtieri P, Attinà A, Leggeri C, Cenname G, Esposito E, Pujia A, Chiricolo G, Salimei C, De Lorenzo A. Mediterranean Personalized Diet Combined with Physical Activity Therapy for the Prevention of Cardiovascular Diseases in Italian Women. Nutrients. 2020 Nov 11;12(11):3456.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול העוסק בבריאות האישה, נבדק הקשר בין צריכת כולסטרול וביצים ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית ולתמותה, בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במחקר נכללו 96,831 נשים בגילאי 50-79 ללא מחלה קרדיווסקולרית או סרטן בתחילת המחקר בשנים 1993-1998. במהלך תקופת מעקב של כ-18 שנה תועדו 9,808 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית ו- 19,508 מקרי תמותה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Chen GC, Chen LH, Mossavar-Rahmani Y, Kamensky V, Shadyab AH, Haring B, Wild RA, Silver B, Kuller LH, Sun Y, Saquib N, Howard B, Snetselaar LG, Neuhouser ML, Allison MA, Van Horn L, Manson JE, Wassertheil-Smoller S, Qi Q. Dietary cholesterol and egg intake in relation to incident cardiovascular disease and all-cause and cause-specific mortality in postmenopausal women. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):948-959.
במאמר עמדה המבוסס על עדויות מחקריות, מציגים החוקרים את הסיכון הקרדיווסקולרי הקשור בצריכת ביצים ובשר. הם מסבירים, כי קיימת מחלוקת בהתייחס לבטיחות או לסיכון הקשור בצריכת ביצים ובשר, כאשר בעבר המיקוד היה בתכולה הגבוהה של שומן רווי ושל כולסטרול. במאמר זה הם מראים כי מעבר לכך, צריכת ביצים ובשר מובילה לייצור של מטבוליטים רעילים על ידי חיידקי המעי, ובכך מגבירה את הסיכון הקרדיווסקולרי. במסגרת המאמר הם דנים במגבלות של מחקרים קודמים ובסיבות למחלוקת הקיימת.
לטענתם, מדידת גורמי הסיכון בצום אינה המשמעותית ביותר, שכן ההשפעה המזיקה של ביצים ובשר נובעת בעיקר מהשְפעתם לאחר הצריכה. מעבר לתכולת הכולסטרול הגבוהה, חלמון הביצה מכיל פוספטידילכולין אשר מומר על ידי חיידקי המעי למטבוליט TMA אשר הופך בכבד ל-TMAO, רכיב שנמצא קשור בהתפתחות טרשת עורקים ובסיכון קרדיווסקולרי. בדומה, צריכת בשר אדום מובילה לייצור של מגוון מטבוליטים קרא עוד.
ikul KK, Jenkins DJA. Cardiovascular Harm From Egg Yolk and Meat: More Than Just Cholesterol and Saturated Fat. J Am Heart Assoc. 2021 Apr 6;10(7):e017066. doi: 10.1161/JAHA.120.017066. Epub 2021 Mar 15. PMID: 33719494; PMCID: PMC8174346.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC8174346/
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות של השימוש ברכיבים צמחיים לטיפול בדלקת ריריות הפה הקשורה בשיניים תותבות (denture stomatitis), דלקת שמקורה העיקרי הוא זיהום קנדידה בפה. בסקירה נכללו 19 מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של טיפול צמחי בצורת ג'ל, שטיפת פה או חומר לניקוי תותבות בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה טיפול תרופתי או פלסבו. במחקרים אלה נעשה שימוש ב-14 רכיבים טבעיים: פרופוליס, כורכומינואידים, שום, תה ירוק, קיקיון מצוי (Ricinus communis), כופר לבן (Lawsonia inermis), ג'ינג'ר (Zingiber officinale), אונקריה (Uncaria tomentosa), צתרה קייצית (Satureja hortensis), גרניום (Pelargonium graveolens), לענה (Artemisia Sieberi), עץ התה (Melaleuca alternifolia), זעתר פרסי (Zataria multiflora) ורימון (Punica granatum). מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Shui Y, Li J, Lyu X, Wang Y. Phytotherapy in the management of denture stomatitis: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Phytother Res. 2021 Mar 9.
במחקר אקראי מוצלב שנערך בטאיוואן, נבדקה ההשפעה של מיצוי קליפת עץ אורן (Pinus pinaster) על תסמיני הקשב והאימפולסיביות בקרב ילדים עם ADHD. במחקר נכללו 20 ילדים בני 10 בממוצע שאינם מקבלים טיפול תרופתי.
כל המשתתפים קיבלו מיצוי עץ אורן, המשווק תחת השם המסחרי Oligopin®, או פלסבו, כל אחד למשך ארבעה שבועות, עם שבועיים הפרדה בין התנאים. ילדים במשקל של עד 50 ק"ג קיבלו מינון יומי של 25 מ"ג וילדים במינון גבוה מ-50 ק"ג קיבלו מינון כפול של 50 מ"ג. תסמיני ADHD הוערכו באמצעות השאלון SNAP-IV שמולא על ידי ההורים והמורים ובאמצעות מבחן ממוחשב (Conners' CPT-III). באופן כללי נמצא כי קרא עוד.
Hsu CD, Hsieh LH, Chen YL, Lin IC, Chen YR, Chen CC, Shirakawa H, Yang SC. Complementary effects of pine bark extract supplementation on inattention, impulsivity, and antioxidative status in children with attention-deficit hyperactivity disorder: A double-blinded randomized placebo-controlled cross-over study. Phytother Res. 2021 Feb 8.
בסקירה דנים החוקרים בתפקיד של רכיבים תזונתיים בהתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, והעצבית של תינוקות ופעוטות.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים בהתייחס להשפעה של שומנים (שומנים רב בלתי רוויים ארוכי שרשרת ושומנים פולריים כגון פוספוליפידים), של מינרלים (ברזל, אבץ ויוד), של ויטמינים (ויטמין A, ויטמין B12 וויטמין D), ושל חלבונים וחומצות אמינו. בהמשך, מפורטים מנגנוני ההשפעה של רכיבים תזונתיים אלה באמצעות ציר המעי-מוח. בנוסף, מפורטים הממצאים לגבי השפעה של אוכלוסיית חיידקי המעי והתרומה של השימוש בפרה-ביוטיקה ובפרוביוטיקה להתפתחות הנוירו-קוגניטיבית.
החוקרים מסכמים כי קרא עוד.
Cohen Kadosh K, Muhardi L, Parikh P, Basso M, Jan Mohamed HJ, Prawitasari T, Samuel F, Ma G, Geurts JM. Nutritional Support of Neurodevelopment and Cognitive Function in Infants and Young Children-An Update and Novel Insights. Nutrients. 2021 Jan 10;13(1):199.
במחקר המבוסס על סקר אינטרנטי, נבדק הקשר בין דפוס התזונה ותחלואה בנגיף הקורונה. הסקר הועבר לעובדי מערכת הבריאות משש מדינות: צרפת, גרמנְיה, איטליה, ספרד, בריטניה וארה"ב, אשר מאופיינים בחשיפה גבוהה לחולי קורונה. הסקר נערך בין יולי לספטמבר 2020. המשתתפים התבקשו לדווח על מאפיינים דמוגרפיים, דפוס התזונה, והידבקות בקורונה. על הסקר השיבו 2,316 משתתפים שלא חלו בקורונה ו-568 משתתפים שדיווחו על הידבקות בקורונה, מהם 138 דיווחו על מחלה בחומרה בינונית עד קשה ו-430 דיווחו על מחלה קלה מאוד עד קלה.
נמצא כי קרא עוד.
Kim H, Rebholz CM, Hegde S, et alPlant-based diets, pescatarian diets and COVID-19 severity: a population-based case–control study in six countriesBMJ Nutrition, Prevention & Health 2021;bmjnph-2021-000272.
וכעת, עוד כותרות...
בסקירה מוצגות העדויות הפרה-קליניות והקליניות בהתייחס לרכיבים צמחיים בעלי פוטנציאל לוויסות חיסוני, ביניהם ברברין, קולכיצין, כורכומין, שום, ג'ניסטאין, ג'ינסנג, ליקופן, קוורצטין ורזברטרול.
Ali SA, Singh G, Datusalia AK. Potential therapeutic applications of phytoconstituents as immunomodulators: Pre-clinical and clinical evidences. Phytother Res. 2021 Mar 18.
בסקירה מוצגים הממצאים הפרה-קליניים העוסקים בהשפעה המגינה של הרכיב הצמחי נרינגנין (פלבונואיד שמקורו בעיקר בפירות הדר) מפני רעלנים, כולל רעלנים טבעיים, סינטטיים, מתכות כבדות וכימיקלים סביבתיים.
Naraki K, Rezaee R, Karimi G. A review on the protective effects of naringenin against natural and chemical toxic agents. Phytother Res. 2021 Mar 16.
בסקירה מפורטים מנגנוני הפעולה נוגדי הסרטן של כורכומין, בדגש על פעילותו כנגד גליובלסטומה (סרטן המוח).
Wong SC, Kamarudin MNA, Naidu R. Anticancer Mechanism of Curcumin on Human Glioblastoma. Nutrients. 2021 Mar 16;13(3):950.
במחקר פרה-קליני מדגימים החוקרים את הפעילות נוגדת הסרטן של ערער מצוי (Juniperus communis) כנגד תאי סרטן הכבד.
Huang NC, Huang RL, Huang XF, Chang KF, Lee CJ, Hsiao CY, Lee SC, Tsai NM. Evaluation of anticancer effects of Juniperus communis extract on hepatocellular carcinoma cells in vitro and in vivo. Biosci Rep. 2021 Jun 21:BSR20211143.
בסקירה מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה המיטיבה של תוספי קריאטין, בעיקר בשילוב אימוני התנגדות, על השרירים והעצמות בקרב קשישים.
Candow DG, Forbes SC, Kirk B, Duque G. Current Evidence and Possible Future Applications of Creatine Supplementation for Older Adults. Nutrients. 2021 Feb 26;13(3):745.
