- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
חוגגים שנה חדשה עם מצעד המחקרים השנתי.
והשנה:
נתחיל בחימום קל לכבוד החורף, נמשיך עם שיפור מצב רוח, נשבור כמה מיתוסים וכמובן מחקרי השנה בתזונה, צמחי מרפא ותוספים.
חוץ מהמנה העיקרית, השנה יש לנו פינת קפה ואפילו פינת עישון. מתחילים...
קר שם בחוץ, אז נתחיל עם שתי סקירות שיחממו אתכם:
סקירה שמצאה כי סאונה עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה,
ומטה אנליזה שהוכיחה שטיפול בצמחי מרפא יעיל יותר להקלה על רגישות יתר לקור בכפות הידיים והרגליים בהשוואה לטיפול קונבנציונלי.
נמשיך עם מחקרים שיעלו לכם את מצב הרוח:
שלוש סקירות שמצאו כי:
פעילות גופנית תהפוך אתכם למאושרים יותר,
סיבים תזונתיים, פרוֹביוטיקה, אוֹמגה 3 ודיאטה ים תיכונִית יעילים לשיפור מצב הרוח,
ומספר רכיבים צמחיים לטיפול בדִיכאון - זעפרן (Crocus sativus), פרע מחורר (Hypericum perforatum), קאווה-קאווה (Piper methysticum), רודיולה (Rhodiola rosea), לבנדר (Lavandula angustifolia), לוטוס (Nelumbo nucifera).
וסקר אינטרנטי שמצא כי דפוס התזונה הנדרש לשיפור מצב הרוח משתנה עם הגיל.
נשבור כמה מיתוסים:
לא נמצאה תמיכה לנטילה מניעתית של אספִירין בקרב קשישים,
חומצה פיטית יעילה להפחתת הסיכון ולטיפול בתחלואה הנלווית לסוכרת סוג 2,
גלוטן זה רע? צריכת גלוּטן קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סוֹכרת סוג 2,
פרוקטן, יותר מגלוטן, הוא הגורם לתסמינים במטופלים עם רגישות לגלוֹטן שאינה צלִיאק,
צריכת שייק פירות אינה מגבירה את התגובה הגליקמית בהשוואה לפרי השלם, ועשויה אף להפחית אותה,
נטילת תוספי סִידן ווִיטמין D אינה מפחיתה את הסיכון לשברים (מטה אנליזה),
וצריכת פסטה אינה גורמת להשְמנה ועשויה אף להוביל לירידה קלה במשקל (מטה אנליזה).
ובאותו עניין, כמה מחקרים שעוסקים בשמירה על המשקל ומצאו כי:
אכילה רגשית קיימת כבר בילדות המוקדמת,
אכילה איטית עשויה לסייע במניעת השְמנה,
איכות המזון ולא כמותו היא שעוזרת לרדת במשקל ולשמור עליו,
ומי טוב יותר לירידה במשקל – דיאטה צמחונית או דיאטה ים תִיכונית? ובכן, שתיהן!
וכיאה למסיבה של נטורופתים, בואו נדבר עוד קצת על תזונה, צמחים ותוספים:
תזונה:
לשמן קוקוס השפעה דומה לזו של שמן זית על פרופיל השומנים,
צריכת מזון אורגני קשורה בסיכון מופחת לסרְטן,
דובדבנים תורמים לבריאות, בעיקר בשל פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת,
תזונה מבוססת על הצומח – גם כלכלי וגם בריא!
לתזונה עשירה בשוּם ובצל השפעה מגינה מפני מחלות קרדיווסקולריות,
מיץ סלק הינה אסטרטגיה יעילה וזולה לאיזון לחץ הדם,
הוספת עדשים לתזונה מפחיתה את התגובה הגליקמית,
צריכת דגים שומניים וקטניות טריות עשויה לתרום לדחיית גִיל המעבר,
וסקירה שמצאה כי חלב סוֹיה הוא התחליף הטוב ביותר לחלב פרה.
בתחום צמחי המרפא:
מיצוי קצַח להורדת לחץ הדם (מטה אנליזה),
כּורכומין לטיפול בדלקת מפרקים נִיוונית (סקירה),
אדמונִית לטיפול בפסוריאזִיס (קליני),
תה ירוֹק לטיפול בזֶאבת (קליני),
ורוזמרִין לסטודנטים - רוזמרין עשויה לתרום לשיפור תפקודי הזיכרון, להפחית חַרדה ודיכאוֹן ולשפר את איכות השינה בקרב סטודנטים.
ובתחום תוספי התזונה:
שלושה מחקרים על פרוביוטִיקה מצאו כי:
פרוֹביוטיקה יעילה לטיפול באקְנה בקרב מבוגרים,
שימוש בפרוֹביוטיקה צריך להיות מותאם אישית,
ופרוֹביוטיקה יעילה לבריאות הפה.
ומחקרים קליניים שמצאו כי:
אין הצדקה למתן וִיטמִין D במינונים גבוהים לתינוקות,
תוסף טבעי המכיל מיצוי שעועית לבנה, קפה ירוק ותות לבן - מפחית את התגובה הגליקמית.
בפינת הקפה, ארבעה מחקרים על היתרונות של צריכת קפה:
צריכת קפה תורמת להארכת תוחלת החיים, וקשורה בסיכון מופחת לרוזציאה, בשיעור תמותה נמוך יותר בקרב חולי סוּכרת וחולים עם מחלת כליוֹת כרונית, ובסיכון מופחת לתמוּתה.
ונסיים בסיגריה?? אולי לא...
עישון פאסיבי קשור בסיכון מוגבר לתמותה ממחלת ריאות חסימתִית כרונִית ומתחלואה קרדיווסקולרִית,
עישון פאסיבי קשור בהופעת תסמיני דיכאוֹן בקרב ילדים,
והפחתת עישון מצמצמת אך במעט את הסיכון למחלת לב, צריך להפסיק...
ואם תרצו להפסיק לכבוד השנה החדשה, הנה שתי עצות מועילות:
תרגול יוגה תורם להפסקת עישון, (קליני)
ולמיינְדפולנס פוטנציאל לטיפול בהתמכרויות. (סקירה)
ולברי המזל שחוגגים בחו"ל - מחקר קליני מבוקר מצא כי פִיקנוגנול יכול לסייע בהפחתת בצקות וארועים תרומבוטיים בטיסה.
מאחלים לכם ולנו שנה נוספת של מחקרים שיבססו את מקומה הראוי של הרפואה הטבעית. שנה אזרחית טובה!
בסקירה, שנערכה על ידי חוקרים מפינלנד, מוצגות העדויות האפידמיולוגיות, הפרה-קליניות והקליניות לגבי היתרונות הבריאותיים של סאונה פינית. מהעדויות עולה כי מעבר להנאה והרגעה, סאונה עשויה לתרום להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה, כולל הסיכון ליתר לחץ דם, למחלות קרדיווסקולריות, למחלות נוירו-קוגניטיביות ולמחלות ריאה וכן להקלה במצבים של דלקות מפרקים, כאב ראש ושפעת.
יתרונות בריאותיים אלה נמצאו קשורים בהשפעה המיטיבה של סאונה על התפקודים הקרדיווסקולריים והחיסוניים, כאשר שהייה בסאונה נמצאה בעלי תרומה להרחבת כלי הדם, להפחתת נוקשות העורקים, וויסות מערכת העצבים האוטונומית, שיפור פרופיל השומנים בדם והפחתת לחץ הדם. החוקרים מסכמים כי סאונה עשויה להוות אסטרטגיה נוספת לשיפור אורח החיים והבריאות, בנוסף לפעילות גופנית סדירה או בקרב אוכלוסיות שאינן יכולות לבצע פעילות גופנית.
Laukkanen JA, Laukkanen T, Kunutsor SK. Cardiovascular and Other Health Benefits of Sauna Bathing: A Review of the Evidence. Mayo Clin Proc. 2018 Aug;93(8):1111-1121.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30077204
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה היעילות של רפואת צמחים להקלה על רגישות יתר לקור בכפות הידיים והרגליים. החוקרים מסבירים כי רגישות יתר לקור בכפות הידיים והרגליים ומחלת רנו הן תופעות נפוצות בקרב האוכלוסייה האסיאתית, ובמיוחד בקרב נשים, ועשויות להיות קשורות בבעיות גניקולוגיות.
בסקירה נכללו 14 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם סה"כ 974 משתתפים. במחקרים השונים נעשה שימוש בפורמולות צמחי מרפא סיניות שונות, כאשר שני הצמחים השכיחים ביותר בהם נעשה שימוש כוללים: קינמון (Cinnamomum) וג'ינג'ר (Zingiber officinale).
ב-13 מהמחקרים נמצא כי חל שיפור של כ-70% ביעילות הכללית בקרב משתתפים אשר השתמשו ברפואת צמחים בלבד או בשילוב רפואה מערבית, בהשוואה למשתתפים שלא קיבלו כל טיפול או שטופלו ברפואה מערבית בלבד (למשל, התרופה Nifedipine). כמו כן, טיפול בצמחי מרפא בלבד היה יעיל יותר בהשוואה לטיפול ברפואה מערבית בלבד. שיעור היעילות הגבוה ביותר נמצא עבור טיפול המשלב רפואת צמחים ורפואה מערבית. במחקר הנוסף נמצא כי השימוש ברפואת צמחים היה יעיל יותר מפלסבו להעלאת טמפרטורת העור וזרימת דם פריפריאלית. למרות התוצאות המבטיחות, החוקרים מציינים כי המחקרים הינם באיכות מתודולוגית נמוכה ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.
Yu JS, Lee D, Hyun D, Chang SJ. Herbal Medicines for Cold Hypersensitivity in the Hands and Feet: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Altern Complement Med. 2018 Jul 11.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29993255
בסקירה שיטתית הוערך הקשר בין פעילות גופנית לבין אושר. בסקירה נכללו 15 מחקרים תצפיתיים (13 מחקרי חתך ו-2 מחקרי אורך) ו-8 מחקרים התערבותיים (6 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-2 מחקרים מבוקרים לא אקראיים). מחקרים אלה כללו קבוצות אוכלוסייה ממדינות ומאזורים שונים בעולם. בכל המחקרים התצפיתיים נמצא קשר חיובי בין פעילות גופנית לבין אושר, כך שגם פעילות גופנית מועטה (כ-10 דקות בשבוע או פעילות ביום אחד בשבוע) הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של אושר.
מהמחקרים השונים עולה כי ייתכן וקשר זה מושפע מגורמים שונים כגון שיפור המצב הבריאותי והתפקוד החברתי. ממחקרים אקראיים מבוקרים, אשר התמקדו בעיקר באוכלוסייה מבוגרת ובמטופלים המחלימים מסרטן, עולה כי הן פעילות אירובית והן אימונים הכוללים מתיחות ושיווי משקל היו יעילים לשיפור רמת האושר. יחד עם זאת, מדובר במספר מועט של מחקרים שאינו מאפשר לקבוע מסקנה חד משמעית לגבי קשר סיבתי בין פעילות גופנית לבין שיפור מידת האושר. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבהיר מהם המנגנונים העומדים בבסיס ממצאים אלה ולבחון מהו סוג ומשך הפעילות המיטיבי המוביל לשיפור במידת האושר.
Zhanjia ZhangWeiyun Chen. A Systematic Review of the Relationship Between Physical Activity and Happiness. Journal of Happiness Studies, 2018.
https://doi.org/10.1007/s10902-018-9976-0
בסקירה דנים החוקרים בהשפעה של רכיבים תזונתיים ושל חיידקי המעי על תסמיני דיכאון, חרדה וסטרס, תוך התמקדות בממצאים הקליניים בנוגע לתרומה של התערבויות תזונתיות שונות.
להלן הממצאים העיקריים העולים מהסקירה:
החוקרים מסכמים כי תזונה איכותית, עשירה בסיבים תזונתיים ובאומגה 3, וכן תוספי פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה עשויים לתרום לשיפור מצב הרוח.
Taylor AM, Holscher HD. A review of dietary and microbial connections to depression, anxiety, and stress. Nutr Neurosci. 2018 Jul 9:1-14. doi: 10.1080/1028415X.2018.1493808. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29985786
בסקירה מוצגים הממצאים לגבי ההשפעה של רכיבים צמחיים (פיטוכימיקלים) ושל צמחי מרפא לטיפול בדיכאון. בחלקה הראשון של הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעילות של פיטוכימיקלים שונים, כולל קרבקרול (המצוי בצמחים ארומטיים כגון אורגנו ותימין), כורכומין (הרכיב הפעיל העיקרי בכורכום), חומצה פרולית (בעל פעילות נוגדת חמצון חזקה), ל-תיאנין (חומצת אמינו המצויה בתה ירוק), פרואנתוציאנידינים (מצויים בצמחים שונים כגון תפוחים, פולי קקאו, ענבים ותה), קוורצטין (פלבונואיד המצוי במגוון גדול של פירות, ירקות וצמחי מרפא) ורזברטרול (פנול המצוי בעיקר בענבים ויין אדום). בחלקה השני של הסקירה מוצגים הממצאים, בעיקר ממחקרים קליניים, לגבי ההשפעה ומנגנוני הפעולה של מגוון צמחי מרפא.
להלן עיקרי הממצאים:
החוקרים מסכמים כי השימוש ברכיבים צמחיים וצמחי מרפא עשוי להיות יעיל לטיפול בדיכאון, במיוחד במקרים בהם לא ניתן להשתמש בטיפול התרופתי המקובל בשל תופעות לוואי, יעילות נמוכה או העדר נגישות. עם זאת, יש להמשיך ולבצע מחקרים קליניים נוספים על מנת לבסס את יעילות ובטיחות השימוש.
Lee G, Bae H. Therapeutic Effects of Phytochemicals and Medicinal Herbs on Depression. Biomed Res Int. 2017;2017:6596241.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28503571
במחקר, שנערך באמצעות סקר אינטרנטי, נבדק הקשר בין דפוס התזונה בקרב 463 צעירים בגילאי 18-29, לעומת 100 מבוגרים מעל גיל 30, לבין רמת המצוקה הנפשית. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות להשפעה של דפוס התזונה על המוח, אולם ידוע כי התפתחות המוח נמשכת עד גיל 30 ולכן משוער כי לגורמים תזונתיים עשויה להיות השפעה שונה בקרב צעירים לעומת מבוגרים.
ניכר כי בקרב צעירים מצב הרוח מושפע מהזמינות של גורמים תזונתיים, הקשורים בעלייה בייצור ובריכוז של נוירוטרנסמיטרים במוח (כגון צריכה גבוהה של בשר וביצוע פעילות גופנית, בהתאמה). אולם, מצב הרוח בקרב מבוגרים תלוי בעיקר בזמינות של נוגדי חמצון (כגון צריכת פירות) והימנעות מתזונה הגורמת לעוררות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית (כגון קפה, מזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה ודילוג על ארוחת בוקר). החוקרים מסכמים כי בשל השינויים ההתפתחותיים במבנה ובפעילות המוח, יש להתאים את דפוסי התזונה על מנת לשפר את תחושת הרווחה הנפשית.
Assessment of dietary factors, dietary practices and exercise on mental distress in young adults versus matured adults: A cross-sectional study.
Begdache L, Chaar M, Sabounchi N, Kianmehr H.
Nutr Neurosci. 2017 Dec 11:1-11. doi: 10.1080/1028415X.2017.1411875. [Epub ahead of print]
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29224485
במחקר קליני גדול לא נמצאה תמיכה לנטילה יומית של אספירין בקרב קשישים. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה (ספטמבר) בשלושה מאמרים בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine.
מחקר ASPREE (הידוע בשמו המלא Aspirin in Reducing Events in the Elderly) הינו מחקר אקראי מבוקר, שנערך בין השנים 2010-2014 באוסטרליה ובארה"ב. במחקר נכללו כ-19,000 משתתפים מעל גיל 70, שאינם סובלים מתחלואה קרדיווסקולרית, דמנציה או מוגבלות גופנית. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 100 מ"ג אספירין ליום או פלסבו. המחקר הופסק לאחר תקופה חציונית של 4.7 שנים, בעקבות תוצאות שהצביעו על כך שלא תהיה תועלת להמשך הנטילה היומית של אספירין בהתייחס למדדי המטרה העיקריים, שכללו תמותה, דמנציה ומוגבלות גופנית. נמצא כי שיעור המקרים הכולל של תמותה, דמנציה ומוגבלות גופנית היה 21.5 מקרים ל-1,000 שנות אדם בקבוצת האספירין לעומת 21.2 מקרים ל-1,000 שנות אדם בקבוצת הפלסבו. לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביחס להיענות לטיפול ולא נמצא יתרון לנטילת אספירין בהתייחס למדדי המטרה העיקריים. עוד נמצא כי שיעור המקרים של דימום משמעותי (כגון שבץ המורגי, דימום מוחי או דימום במערכת העיכול) היה גבוה יותר בקבוצת האספירין לעומת הפלסבו (3.8% לעומת 2.8%, p<0.001). את המאמר הראשון החוקרים מסכמים בכך שנטילה יומית של אספירין במינון נמוך לא הייתה מלווה בהארכת תוחלת החיים ללא מוגבלות בתקופה של 5 שנים.
במאמר השני החוקרים מציגים ניתוח של מקרי התמותה במחקר. בתקופת המעקב היו סה"כ 1,052 מקרי תמותה, עם סיכון גבוה יותר ב-14% לתמותה מכל גורם בקבוצת האספירין (12.7 לעומת 11.1 מקרים ל-1,000 שנות אדם). הגורם העיקרי לשיעור התמותה הגבוה יותר בקבוצת האספירין היה תמותה מסרטן, עם שיעור תמותה של 3.1% מהמשתתפים בקבוצת האספירין לעומת 2.3% בקבוצת הפלסבו. החוקרים מסכמים כי נטילת יומית של אספירין במינון נמוך הייתה קשורה בסיכון מוגבר לתמותה, בעיקר כתוצאה מסרטן. הם מציינים כי בהתבסס על ממצאים קודמים, תוצאה זאת לא הייתה צפויה ויש להתייחס לכך בזהירות.
במאמר השלישי החוקרים מציגים ניתוח של מקרי הדימום והתחלואה הקרדיווסקולרית במחקר. נמצא כי בסיום תקופת המעקב, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בקבוצת האספירין היה נמוך ב-5% בהשוואה לקבוצת הפלסבו (10.7 לעומת 11.3 מקרים ל-1,000 שנות אדם), כאשר הסיכון לדימום משמעותי היה גבוה ב-38% בקבוצת האספירין (8.6 לעומת 6.2 מקרים ל-1,000 שנות אדם). החוקרים מסכמים כי שימוש באספירין במינון נמוך כאסטרטגיה מניעתית בקרב קשישים הייתה מלווה בסיכון מוגבר לדימום ולא הפחיתה באופן משמעותי את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית.
המחקר מומן על ידי גורמים ממשלתיים בארה"ב ובאוסטרליה.
Effect of Aspirin on Disability-free Survival in the Healthy Elderly. McNeil JJ, et al. N Engl J Med. 2018 Sep 16.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30221596
Effect of Aspirin on All-Cause Mortality in the Healthy Elderly. McNeil JJ, et al. N Engl J Med. 2018 Sep 16.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30221595
Effect of Aspirin on Cardiovascular Events and Bleeding in the Healthy Elderly. McNeil JJ, et al. N Engl J Med. 2018 Sep 16.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30221597
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף חומצה פיטית על תהליכי גליקציה של חלבונים בקרב חולי סוכרת סוג 2. חומצה פיטית הינה רכיב טבעי המצוי בדגנים, קטניות ואגוזים, אשר יכול להיקשר למתכות בגוף ובכך לסייע בהפחתת תהליכי גליקציה של חלבונים בנוכחות מתכות מעבר.
במחקר נכללו 33 חולי סוכרת סוג 2, המטופלים תרופתית ואשר צרכו דיאטה אחידה - עם או בלי תוסף - בשתי תקופות של 12 שבועות עם 12 שבועות הפסקה ביניהם. התוסף ניתן במינון של 3 כמוסות ליום עם הארוחות, כל כמוסה מכילה 380 מ"ג חומצה פיטית. תכנית הדיאטה כללה תפריט של 5 ארוחות ביום - המבוססות על פירות, ירקות, דגים, בשר, ביצים, שמן זית ומוצרי חלב דלי שומן - תוך הנחייה להימנע ממזונות המכילים חומצה פיטית ולכן מקור הפחמימות העיקרי בתזונה היו דגנים לא מלאים. הרכב התזונה הכולל היה בהתאם להנחיות התזונתיות בספרד לחולי סוכרת.
מהתוצאות עולה כי צריכת חומצה פיטית הייתה מלווה ברמה נמוכה באופן מובהק של AGEs ושל המוגלובין מסוכרר HbA1c. החוקרים מסכמים כי בהינתן ש- AGEs קשורים בעלייה בסיבוכים בכלי הדם בחולי סוכרת, ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל של חומצה פיטית להפחתת הסיכון ולטיפול בתחלואה הנלווית לסוכרת סוג 2.
החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Sanchis P, et al. Phytate Decreases Formation of Advanced Glycation End-Products in Patients with Type II Diabetes: Randomized Crossover Trial. Sci Rep. 2018 Jun 25;8(1):9619.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29941991
בהתבסס על 3 מחקרי עוקבה גדולים, שנערכו בארה"ב, נבדק הקשר בין צריכת גלוטן בתזונה לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג 2. במחקר נכללו הנתונים הבאים:
צריכת הגלוטן הוערכה על בסיס שאלוני תזונה שמילאו המשתתפים כל 2-4 שנים במהלך תקופת המעקב, ובנוסף המשתתפים התבקשו לדווח על אבחנה של סוכרת בשאלון נפרד. כמצופה, נמצא כי צריכת גלוטן הייתה קשורה באופן חיובי בצריכת פחמימות, בדגש על דגנים מעובדים, עמילנים וסיבים שמקורם בדגנים.
במהלך תקופת המעקב, 15,947 מהמשתתפים דיווחו על אבחנה של סוכרת סוג 2, כאשר לאחר התאמה סטטיסטית לגורמים שונים, כולל צריכת הסיבים, נמצא כי משתתפים עם צריכת הגלוטן הגבוהה ביותר היו בסיכון נמוך ב-13% להתפתחות סוכרת, בהשוואה למשתתפים עם צריכת הגלוטן הנמוכה ביותר. ניתוח נוסף הראה כי קשר זה היה תלוי מינון, כך שצריכה גבוהה יותר, עד לסף של 12 גרם ליום, הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר. החוקרים מסכמים כי בקרב קבוצת אוכלוסייה גדולה, שהינה באופן יחסי בריאה, צריכה גבוהה יותר של גלוטן הייתה קשורה בסיכון מופחת לסוכרת סוג 2, כאשר הגבלת הגלוטן בתזונה קשורה בצריכה נמוכה יותר של סיבים תזונתיים, וייתכן של רכיבים תזונתיים נוספים, אשר חשובים לשמירה על הבריאות.
מחקר האחיות מומן על ידי ה-NIH.
Zong G, et al. Gluten intake and risk of type 2 diabetes in three large prospective cohort studies of US men and women.Diabetologia. 2018 Oct;61(10):2164-2173.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30074058
במחקר כפול-סמיות מוצלב נבדקה ההשפעה של פרוקטן וגלוטן, כל אחד בנפרד, בקרב משתתפים עם רגישות לגלוטן שאינה צליאק. החוקרים מסבירים כי רגישות לגלוטן שאינה צליאק מלווה בשיפור בתסמינים במערכת העיכול עם הורדת הגלוטן מהתזונה, אולם מזונות המכילים גלוטן לרוב מכילים גם פרוקטן ולכן לא ידוע מהו הגורם העיקרי לאותם תסמינים. פרוקטנים הינם סוכרים המצויים במגוון מזונות כגון חיטה, שיפון, קטניות מסוימות, בצל, סלק, כרוב, אפרסק ועוד.
במחקר נכללו 59 משתתפים, הצורכים דיאטה נטולת גלוטן, אשר צרכו בסדר אקראי חטיפי גרנולה המכילים גלוטן, פרוקטן או פלסבו - כל אחד למשך שבעה ימים עם הפסקה של לפחות 7 ימים ביניהם (עד להיעלמות התסמינים). נמצא כי היה הבדל מובהק ברמת התסמינים, שנמדדה באמצעות המדד GSRS-IBS י(Gastrointestinal Symptom Rating Scale Irritable Bowel Syndrome), עם ציון ממוצע של 33.1, 38.6 ו-34.3 עבור צריכה של גלוטן, פרוקטן ופלסבו, בהתאמה. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לתחושת נפיחות.
החוקרים מראים כי לאחר צריכת פרוקטן ציון התסמינים הכללי ותחושת הנפיחות היו גבוהים יותר באופן מובהק בהשוואה לצריכת גלוטן, כאשר לא נמצא הבדל מובהק ברמת התסמינים לאחר צריכת גלוטן לעומת פלסבו. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שפרוקטן, יותר מגלוטן, גרם להופעת התסמינים במערכת העיכול.
Skodje GI, et al. Fructan, Rather Than Gluten, Induces Symptoms in Patients With Self-Reported Non-CeliacGluten Sensitivity. Gastroenterology. 2018 Feb;154(3):529-539.e2.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29102613
במחקר קליני מוצלב נבדקה ההשפעה על התגובה הגליקמית של שייק פירות לעומת פירות שלמים. במחקר נכללו שתי קבוצות של מתנדבים צעירים בגילאי 20-27.
בקבוצה הראשונה נכללו 19 משתתפים, אשר צרכו תערובת פירות (בננה, מנגו, פסיפלורה, אננס, קיווי ופטל) בשתי צורות – שייק על בסיס מים או חתוכים יחד עם כוס מים, עם הפרדה של לפחות 3 ימים ביניהם. הקבוצה השניה כללה 9 משתתפים, אשר צרכו מנגו בלבד – כשייק או חתוך. כל מנות הפרי הכילו 25 גרם סוכר ובנוסף כל המשתתפים שתו 25 גרם גלוקוז מהול במים לצורך ביקורת.
בקבוצת תערובת הפירות נמצא כי צריכת גלוקוז בלבד הביאה לתנודות המשמעותיות ביותר ברמת הסוכר בדם (עלייה משמעותית ולאחר מכן ירידה מתחת לרמת הגלוקוז שלפני הארוחה), כאשר העלייה ברמת הגלוקוז הייתה נמוכה יותר באופן מובהק לאחר צריכת השייק בהשוואה הן לגלוקוז והן לפירות חתוכים, ולא ירדה באופן משמעותי מתחת לרמה שלפני הארוחה. בקבוצת המנגו בלבד (שהינו בעל אינדקס גליקמי גבוה), העלייה ברמת הגלוקוז הייתה דומה בשני התנאים (שייק ופרי חתוך), ונמוכה יותר באופן מובהק בהשוואה לתנאי הביקורת (שתיית הגלוקוז). החוקרים מסכמים כי צריכת שייק פירות אינה מגבירה את התגובה הגליקמית בהשוואה לצריכת הפרי השלם, ועשויה אף להפחית אותה.
לא מדווח על מימון והחוקרים מצהירים שאין ניגוד אינטרסים.
Nutrient-extraction blender preparation reduces postprandial glucose responses from fruit juice consumption.
Redfern KM, Cammack VL, Sweet N, Preston LA; SoBHCS Student Team, Jarvis MA, Rees GA.
Nutr Diabetes. 2017 Oct 9;7(10):e288. doi: 10.1038/nutd.2017.36.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28991222
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של צריכת פסטה בתזונה על מדדי השמנה. החוקרים מסבירים כי פסטה הינה דוגמא חשובה לדגן לא מלא ומעובד, אך בעלת אינדקס גליקמי נמוך, ולכן לא ידוע האם ההשפעה של צריכת פסטה דומה לזו של דגנים אחרים בעלי אינדקס גליקמי נמוך או שדווקא מובילה להשמנה בדומה לדגנים לא מלאים ומעובדים.
בסקירה נכללו 32 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם הוערכה ההשפעה של פסטה, כחלק מתזונה בעלת ערך גליקמי נמוך, על מדדי השמנה. המחקרים השונים ארכו 9-21 שבועות וכללו 21-112 משתתפים, בגילאי 40-58 ובעלי BMI של 28-32. מניתוח כלל הנתונים עולה כי צריכת פסטה כחלק מתזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך הייתה מלווה בירידה מובהקת קלה במשקל וב-BMI בהשוואה לתזונה בעלת אינדקס גליקמי גבוה. לא נמצאה השפעה על מדדי השמנה נוספים, כגון מסת השומן או היקף המותניים.
החוקרים מסכמים כי צריכת פסטה כחלק מתזונה בעלת אינדקס גליקמי נמוך אינה גורמת להשמנה ועשויה אף להוביל לירידה קלה במשקל.
Chiavaroli L, et al. Effect of pasta in the context of low-glycaemic index dietary patterns on body weight and markers of adiposity: a systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials in adults. BMJ Open. 2018 Apr 2;8(3):e019438.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29615407
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים נבדק האם נטילת תוספי סידן וויטמין D - כל אחד בנפרד או במשולב - קשורה בסיכון נמוך יותר לשברים בקרב קשישים החיים בקהילה.
בסקירה נכללו 31 מחקרים, בהם 51,145 משתתפים. בניתוח כולל של הנתונים לא נמצא קשר מובהק בין נטילת תוספי סידן ו/או ויטמין D לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך או לשבר באופן כללי - בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל טיפול או שקיבלה פלסבו. בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי הממצאים היו עקביים ללא קשר למינון התוסף, למין המשתתף, להיסטוריה של שברים, לצריכת הסידן בתזונה ולרמות הבסיס של ויטמין D בדם. החוקרים מסכמים כי הממצאים אינם תומכים בשימוש שגרתי בתוספים אלה במטרה להפחית את הסיכון לשברים בקרב קשישים החיים בקהילה.
Association Between Calcium or Vitamin D Supplementation and Fracture Incidence in Community-Dwelling Older Adults: A Systematic Review and Meta-analysis.
Zhao JG, Zeng XT, Wang J, Liu L.
JAMA. 2017 Dec 26;318(24):2466-2482. doi: 10.1001/jama.2017.19344.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29279934
במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של המצב הרגשי על אכילת חטיפים בקרב ילדים. החוקרים מסבירים כי גם ילדים נוטים לאכילה רגשית, אולם מרבית המחקרים מתבססים על דיווח עצמי של ההורה או הילד, דיווח שאינו בהכרח תואם להתנהגויות של אכילה רגשית בפועל.
במחקר נכללו 91 ילדים בני 6.8 בממוצע, אשר הוקצו אקראית לאחד משלושה תנאים של מצב רוח: שמח, עצוב או ניטרלי (אשר תופעלו באמצעות צפייה בקליפים מהסרט "מלך האריות").
נמצא כי ילדים צרכו יותר קלוריות שמקורן בשוקולד בתנאי של מצב רוח עצוב, לאחר מכן בתנאי של מצב רוח שמח והכי מעט בתנאי הניטרלי ודפוס הפוך ביחס לצריכה של קרקר דגים מלוח (הכי הרבה בתנאי הניטרלי והכי מעט בתנאי העצוב). ההשפעה של מצב הרוח על דפוס האכילה לא הייתה תלויה במשקל או במין הילד. עם זאת לגיל הילד הייתה השפעה בתנאי העצוב בלבד, כך שילדים גדולים יותר נטו לאכול יותר שוקולד בהשוואה לילדים קטנים יותר. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שאכילה רגשית קיימת כבר בילדות המוקדמת וממשיכה להתפתח בגילאים אלה.
The effects of happiness and sadness on Children's snack consumption.
Tan CC, Holub SC.
Appetite. 2018 Apr 1;123:169-174. doi: 10.1016/j.appet.2017.12.021. Epub 2017 Dec 24.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29278720
https://www.sciencedaily.com/releases/2018/02/180221180534.htm
כחלק ממחקר אורך, שנערך ביפן, במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של הרגלי אורח החיים על שינויים במשקל, תוך התמקדות בהשפעה של קצב האכילה בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2.
במחקר נעשה שימוש בנתוני הרשומות הרפואיות של כ-60,000 מבוגרים, אשר אובחנו עם סוכרת סוג 2 בין השנים 2008-2013 וענו על שאלוני אורח חיים. החוקרים התמקדו בעיקר בקצב האכילה, שסווג לשלוש רמות – מהיר, רגיל ואיטי וכן בהרגלי אכילה נוספים כגון אכילת ארוחת ערב בטווח של שעתיים לפני השינה, אכילה לאחר ארוחת הערב, דילוג על ארוחת הבוקר, צריכת אלכוהול, איכות השינה ועישון. באמצעות מודלים סטטיסטיים העריכו החוקרים את ההשפעה של הרגלים אלה על עלייה במשקל, BMI והיקף המותניים.
נמצא כי דפוס של אכילה איטית היה קשור בעיכוב ההתפתחות של השמנה, כאשר משתתפים שדיווחו על אכילה איטית היו בעלי סיכון נמוך ב-29% וב-42% לשמנות בהשוואה למשתתפים שדיווחו על אכילה רגילה או מהירה, בהתאמה. בדומה, משתתפים אלה נטו להיות בעלי BMI והיקף מותניים נמוכים יותר. עוד נמצא כי הימנעות מאכילה לאחר ארוחת הערב או בטווח של שעתיים מהשינה הייתה בעלת תרומה דומה לשמירה על משקל תקין. החוקרים מסכמים כי האטת קצב האכילה עשוי לסייע במניעת השמנה ובהפחתת הסיכון לסיכונים הנלווים.
Effects of changes in eating speed on obesity in patients with diabetes: a secondary analysis of longitudinal health check-up data.
Hurst Y, Fukuda H.
BMJ Open. 2018 Feb 12;8(1):e019589. doi: 10.1136/bmjopen-2017-019589.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29440054
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דיאטה דלת-שומן בריאה לעומת דיאטה דלת-פחמימות בריאה על הירידה במשקל וכן את המידה בה השפעה זו תלויה בגנטיקה ובפעילות האינסולין.
במחקר השתתפו 609 מבוגרים בגילאי 18-50, אשר סובלים מעודף משקל או משמנות (BMI בטווח של 28-40), אך אינם חולי סוכרת. המשתתפים חולקו באופן אקראי לצריכת דיאטה דלת-שומן בריאה או לדיאטה דלת-פחמימות בריאה, למשך תקופה של שנה. המשתתפים הונחו להפחית את צריכת השומנים או הפחמימות ל-20 גרם/יום ב-8 השבועות הראשונים, עם עדיפות להפחתת מזונות מסוימים כגון שמני מאכל, בשרים שמנים, מוצרי חלב שמנים ואגוזים בקבוצת הדיאטה דלת-השומן ודגנים, אורז, ירקות עמילניים וקטניות בקבוצת הדיאטה דלת-הפחמימות. לאחר מכן, המשתתפים הונחו להעלות את צריכת השומנים או הפחמימות, בהתאמה, ב-5-15 גרם/שבוע עד שהגיעו לרמה הנמוכה ביותר האפשרית עבורם כדפוס תזונה ארוך טווח. הדיאטה לא הוגבלה קלורית, ושתי הקבוצות הונחו לצרוך כמות גדולה של ירקות, לצמצם צריכת סוכר מוסף, קמח לבן ושומן טראנס ולהתמקד בצריכת מזונות מלאים עם רמת עיבוד נמוכה, עשירים בערכים תזונתיים ובבישול ביתי ככל שניתן.
בתקופת המחקר, שתי הקבוצות השתתפו ב-22 מפגשי הדרכה תזונתית, שהתמקדו באסטרטגיות לשמירה על תזונה בריאה ואיכותית תוך צריכה נמוכה של שומן או פחמימות, בהתאם לקבוצת הדיאטה. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במשקל לאחר שנה וההשפעה של מאפיינים גנטיים ופעילות האינסולין על השינוי במשקל בשתי קבוצות הדיאטה.
מניתוח נתוני התזונה של שתי הקבוצות עולה כי הרכב התזונה של המשתתפים בשתי הקבוצות היה כדלהלן:
| דיאטה דלת שומן | דיאטה דלת פחמימות | |
| פחמימות | 48% | 30% |
| שומנים | 29% | 45% |
| חלבונים | 21% | 23% |
המשתתפים בקבוצת הדיאטה דלת-שומן ירדו בממוצע 5.3 ק"ג לעומת ירידה של 6 ק"ג בקבוצת הדיאטה דלת-פחמימות, הבדל שאינו מובהק סטטיסטית. לא נמצאה השפעה למאפיינים הגנטיים או לפעילות האינסולין על מידת הירידה במשקל. כמו כן, לא נמצא הבדל בין הקבוצות ביחס להשפעות השליליות הקשורות בדיאטה. החוקרים מסכמים כי מידת הירידה במשקל הייתה דומה בשתי הדיאטות, ללא עדיפות לדיאטה מסוימת.
המחקר תומך ברעיון שאיכות המזון ולא כמותו היא שעוזרת לרדת במשקל ולשמור עליו לטווח הרחוק, כאשר ממצאים אלה מעמידים בספק את ההשערה כי יש לבסס המלצות תזונה על גנטיקה או על סבילות הגוף לפחמימות ושומנים.
Effect of Low-Fat vs Low-Carbohydrate Diet on 12-Month Weight Loss in Overweight Adults and the Association With Genotype Pattern or Insulin Secretion: The DIETFITS Randomized Clinical Trial.
Gardner CD, et al.
JAMA. 2018 Feb 20;319(7):667-679. doi: 10.1001/jama.2018.0245.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29466592
במחקר מוצלב הוערכה ההשפעה של דיאטה הרזיה צמחונית לעומת דיאטת הרזיה ים-תיכונית בקרב משתתפים אוכלי-כל הסובלים מעודף משקל ובעלי רמת סיכון קרדיווסקולרית נמוכה עד בינונית.
במחקר נכללו 118 משתתפים בני 51 בממוצע, אשר צרכו כל אחת מהדיאטות למשך 3 חודשים. שתי הדיאטות כללו הפחתה קלורית והכילו 50-55% פחמימות, 25-30% שומן ו-15-20% חלבון. כל המשתתפים קיבלו הצעה לתפריט שבועי וכן מידע וטיפים על המזונות המומלצים וקבוצות המזון שיש להכליל או להימנע בדיאטה. הם הונחו לשמור על הרגלי החיים והפעילות הגופנית בתקופת המחקר ולא הוצב יעד לירידה במשקל.
נמצא כי שתי הדיאטות הובילו לירידה דומה במשקל, ירידה של 1.88 ק"ג בדיאטה הצמחונית ו-1.77 ק"ג בדיאטה הים-תיכונית. מגמה דומה נמצאה ביחס ל- BMI ולמסת השומן. עם זאת, רק בדיאטה הצמחונית חלה ירידה מובהקת ברמת ה-LDL (ירידה של 5.44%), ברמת ויטמין B12 (ירידה של 5.06%) וברמת החומצה האורית (2.89%) ואילו רק בדיאטה הים תיכונית חלה ירידה מובהקת ברמת הטריגליצרידים (5.91%). לא נמצאו הבדלים מובהקים בין הדיאטות ביחס למרבית המדדים של עקה חמצונית ומדדי הדלקת.
החוקרים מסכמים כי שתי הדיאטות היו יעילות במידה דומה לירידה במשקל ובמסת השומן, אולם הדיאטה הצמחונית הייתה יעילה יותר להפחתת רמת הכולסטרול ואילו הדיאטה הים-תיכונית הייתה יעילה יותר להפחתת רמת הטריגליצרידים.
Sofi F, et al. Low-Calorie Vegetarian Versus Mediterranean Diets for Reducing Body Weight and Improving Cardiovascular Risk Profile: CARDIVEG Study (Cardiovascular Prevention With Vegetarian Diet).
Circulation. 2018 Mar 13;137(11):1103-1113.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29483085
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של שלושה סוגי שמנים: שמן קוקוס, שמן זית וחמאה, על גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים. החוקרים מסבירים כי צריכה גבוהה של שומן רווי קשורה בריכוז גבוה של LDL, אולם הממצאים אינם עקביים לגבי ההשפעה המטבולית של שמנים בעלי הרכב שונה של חומצות שומן. במחקר הנוכחי נכללו 94 מתנדבים בגילאי 50-75 ללא היסטוריה של סרטן, מחלות קרדיווסקולריות או סוכרת ושאינם נוטלים תרופות להורדת כולסטרול. רמת הכולסטרול הממוצעת של המשתתפים הייתה 230 מ"ג/דצ"ל ורמת ה-LDL הממוצעת הייתה 135 מ"ג/דצ"ל.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 50 גרם ליום של שמן קוקוס, שמן זית או חמאה, כחלק מהתזונה הרגילה שלהם, למשך 4 שבועות.
להלן הממצאים העיקריים:
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שחמאה ושמן קוקוס, שניהם מכילים ריכוז גבוה של שומן רווי, הינם בעלי השפעה שונה על פרופיל השומנים, כאשר שמן קוקוס דומה יותר לשמן זית בהשפּעתו על ריכוז ה-LDL בדם. כלומר, ההשפעה של שמנים שונים אינה תלויה רק בתכולת השומן הרווי או הבלתי רווי, אלא גם בהרכב הספציפי של חומצות השומן, בצורת העיבוד ובדפוס התזונה הכולל. חומצות השומן העיקריות בשמן קוקוס הן חומצה לאורית וחומצה מיריסטית - חומצות שומן בינוניות שרשרת, אשר נספגות במהירות, נקלטות על ידי הכבד ועוברות חימצון לצורך הגברת ההוצאה האנרגטית. זה ההסבר האפשרי לכך שלשמן קוקוס יש השפעות שונות משומנים רוויים אחרים. הסברים נוספים יכולים להיות מיוחסים גם לשימוש בהכנות של שמן קוקוס כתית מעולה (extra virgin) לעומת שמן קוקוס רגיל; שיטות הכנה שונות כדוגמת קירור של שמן קוקוס כתית, בהשוואה למזוכך, או שמן שעבר הלבנה והפגת ריחות רעים – יכולות להשפיע על תרכובות פנוליות ופעילות נוגדת חמצון, ובכך עיבוד השמנים משנה את הרכב השמן, האיכויות הביולוגיות וההשפעות המטבוליות הפוטנציאליות שלו.
יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי ממצאים אלה אינם סותרים את ההמלצה הכללית להפחתת השומן הרווי בתזונה, אלא מדגישים את הצורך בהתייחסות לגורמים נוספים בבחינת הקשר בין שמנים שונים בתזונה לבין בריאות.
Khaw KT, et al. Randomised trial of coconut oil, olive oil or butter on blood lipids and other cardiovascular risk factors in healthy men and women. BMJ Open. 2018 Mar 6;8(3):e0201.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29511019
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך בצרפת, נבדק הקשר בין צריכת מזון אורגני לבין הסיכון לסרטן. במסגרת המחקר, החוקרים חישבו עבור כל משתתף ציון בין 0-32, המבטא את מידת הצריכה של מזון אורגני, בהתבסס על תדירות הצריכה של 16 מזונות (אף פעם/לעיתים/בדרך כלל). המזונות שנבדקו כללו פירות, ירקות, מוצרי סויה, מוצרי חלב, בשר ודגים, ביצים, דגנים וקטניות, לחמים ומאפים, קמח, שמנים צמחיים ותבלינים, ארוחות מוכנות, קפה ותה, יין, עוגיות, שוקולד, סוכר, ריבות ותוספי תזונה. במחקר נכללו כ-70,000 משתתפים בני 44 בממוצע. בתקופת מעקב של כ-7 שנים אובחנו 1,340 מקרי סרטן (מהם 459 סרטן שד, 180 סרטן ערמונית ו-135 סרטן עור).
נמצא כי המשתתפים עם צריכת המזון האורגני הגבוהה ביותר, בהשוואה לנמוכה ביותר, היו בסיכון נמוך ב-25% לסרטן, כאשר כל עלייה של 5 נקודות הייתה קשורה בירידה של 8% בסיכון. נוטרלו משתנים סוציו-דמוגרפיים, אורח חיים ודפוסי תזונה. החוקרים מציינים כי הסיכון האבסולוטי לסרטן היה נמוך ב-0.6% בקרב המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של מזון אורגני. החוקרים מסכמים כי התוצאות מצביעות על כך שעידוד לצריכת מזון אורגני עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למניעת סרטן, אולם יש להמשיך ולאשש את הממצאים במחקרים נוספים.
המחקר מומן על ידי גורמים לאומיים בצרפת.
Baudry J, Assmann KE, Touvier M, et al. Association of Frequency of Organic Food Consumption With Cancer Risk: Findings From the NutriNet-Santé Prospective Cohort Study. JAMA Intern Med. Published online October 22, 2018.
https://jamanetwork.com/journals/jamainternalmedicine/fullarticle/2707948
בסקירה מציגים החוקרים את העדויות ממחקרים קליניים בנוגע לתרומה הבריאותית של דובדבנים מתוקים או חמוצים. החוקרים מסבירים כי דובדבנים עשירים בפוליפנוֹלים ובויטמין C, שהינם בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת, אשר עשויה לתרום למניעת התפתחות מחלות דלקתיות כרוניות. בסקירה נכללו 29 מחקרים, מרביתם מחקרים אקראיים מבוקרי פלסבו. במחקרים השונים נעשה שימוש במינון שווה ערך ל- 45-270 דובדבנים ליום (55-720 מ"ג ליום אנתוציאנינים), כאשר רוב המחקרים נמשכו פחות משבועיים.
נמצא כי בשמונה מתוך עשרה מחקרים שמדדו עקה חמצונית, חלה ירידה מובהקת במדד זה. ב-11 מתוך 16 מחקרים חלה ירידה במדדי דלקת, ב-8/9 מחקרים חל שיפור בכאבי השרירים ומיתון בירידה בחוזק השריר לאחר פעילות גופנית, ב-5/7 מחקרים חל שיפור בלחץ הדם, ב-5/5 מחקרים נצפה שיפור במדדים של דלקת מפרקים וב-4/4 מחקרים חל שיפור במדדי השינה. עוד נמצא כי צריכת דובדבנים תרמה לירידה ברמת ההמוגלובין המסוכרר וכן לשיפור מדדי השומן בקרב נשים עם סוכרת או מטופלים עם שמנות. ממצאים אלה תומכים בתרומה הבריאותית של דובדבנים, בדגש על הגברת הפעילות נוגדת החמצון ונוגדת הדלקת.
Kelley DS, Adkins Y, Laugero KD. A Review of the Health Benefits of Cherries. Nutrients. 2018 Mar 17;10(3). pii: E368.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29562604
להלן שלושה מחקרים העוסקים בהשפעות של תזונה המבוססת על הצומח:
במאמר הראשון סוקרים החוקרים את הממצאים בנוגע ליתרונות הקרדיו-מטבוליים של תזונה המבוססת על הצומח. מהסקירה עולה כי כמעט מחצית ממקרי התמותה הקרדיו-מטבוליים ניתנים למניעה באמצעות הקפדה על תזונה בריאה, כאשר תזונה צמחונית או טבעונית הינה אסטרטגיה יעילה לשיפור הצריכה התזונתית. המחקרים מצביעים על כך שתזונה מהצומח קשורה בירידה בסיכון לתמותה מכל גורם וכן לירידה בסיכון לשמנות, סוכרת סוג 2 ומחלת לב כלילית. באופן ספציפי, ישנן עדויות לכך שתזונה מהצומח קשורה בהפחתת הסיכון לאירועי לב בכ-40% ולאירועי שבץ בכ-29%. בנוסף, תזונה מהצומח קשורה בסיכון נמוך בכ-50% להתפתחות התסמונת המטבולית וסוכרת סוג 2. החוקרים מראים כי תזונה צמחונית מאוזנת הינה בריאה ויעילה לאיזון המשקל ומדדי הסוכר ובעלת תרומה מטבולית וקרדיווסקולרית, כולל הפיכת מצבי טרשת עורקים והורדת לחץ הדם ורמות השומנים בדם. הם מסכמים כי תזונה מהצומח עשויה להוות אסטרטגיה יעילה למניעה ולטיפול בתחלואה קרדיו-מטבולית ומומלץ להתאים את ההנחיות וההמלצות התזונתיות בהתאם לכך.
במאמר השני מוצג מחקר אקראי מבוקר, הבוחן את ההשפעה של תזונה המבוססת על הצומח על תאי בטא בלבלב ועל הרגישות לאינסולין. במחקר נכללו 76 מבוגרים עם עודף משקל ללא היסטוריה של סוכרת. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת הדיאטה, שצרכה תזונה דלת שומן המבוססת על הצומח למשך 16 שבועות, או לקבוצת ביקורת שלא ביצעה שינוי תזונתי. הרכב הדיאטה היה 75% פחמימות, 15% חלבון ו-10% שומן והיא כללה ירקות, דגנים, קטניות ופירות. המשתתפים הונחו להימנע ממוצרים מן החי ומשומנים מוספים, כאשר צריכת השומן הכללית הייתה 20-30 גרם. בנוסף המשתתפים נטלו תוסף ויטמין B12 במינון 500 מק"ג/יום. צריכת האלכוהול הוגבלה למשקה אחד ליום לנשים ושניים לגברים - בשתי הקבוצות.
נמצא כי בקבוצת ההתערבות חלה עלייה בתגובת האינסולין לאחר הארוחה וירידה במדד התנגודת לאינסולין. עוד נמצא כי הירידה בתנגודת לאינסולין הייתה קשורה בירידה ב-BMI ובשומן הבטני. החוקרים מסכמים כי תזונה דלת שומן המבוססת על הצומח הייתה יעילה לשיפור פעילות תאי בטא בלבלב והרגישות לאינסולין, ובכך הינה בעלת פוטנציאל למניעת סוכרת.
במאמר השלישי מתואר מודל סטטיסטי, הבוחן את הפוטנציאל של תזונה המבוססת על הצומח לשיפור המצב הבריאותי של האוכלוסייה ואת החיסכון הכלכלי הנובע מכך ברמה הלאומית בבריטניה ובבלגיה. במודל הוערכה התרומה הפוטנציאלית של תזונה ים-תיכונית ותזונה המבוססת על סויה בהשוואה לדפוס התזונה הקונבנציונאלי. באמצעות המודל, החוקרים העריכו מהי התרומה הבריאותית והכלכלית בעשרים השנים הבאות, בהתאמה לגיל ולמין. תוצאות המודל מבוטאות על פי מספר שנות החיים באיכות גבוהה - QALYsו(quality-adjusted life-years).
• Cardio-Metabolic Benefits of Plant-Based Diets.
Kahleova H, Levin S, Barnard N.
Nutrients. 2017 Aug 9;9(8). pii: E848. doi: 10.3390/nu9080848.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28792455
• A Plant-Based Dietary Intervention Improves Beta-Cell Function and Insulin Resistance in Overweight Adults: A 16-Week Randomized Clinical Trial.
Kahleova H, Tura A, Hill M, Holubkov R, Barnard ND.
Nutrients. 2018 Feb 9;10(2). pii: E189. doi: 10.3390/nu10020189.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29425120
• The potential health and economic effects of plant-based food patterns in Belgium and the United Kingdom
Schepers, Janne et al.
Nutrition , Volume 48 , 24 - 32
http://www.nutritionjrnl.com/article/S0899-9007(17)30286-1/fulltext
במחקר אורך נבדק הקשר בין צריכת שום ובצל בתזונה לבין הסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, יתר לחץ דם, מחלת כליות כרונית וסוכרת סוג 2.
במחקר נכללו הנתונים של כ-3,000 משתתפים בני 40 בממוצע, אשר מילאו שאלוני תזונה בתחילת המחקר. בתקופת מעקב של כ-6 שנים, 3.3% מהמשתתפים אובחנו עם אירוע קרדיווסקולרי, 15.5% עם יתר לחץ דם, 17.9% עם מחלת כליות כרונית ו-6.7% עם סוכרת סוג 2. נמצא כי בהשוואה לצריכה הנמוכה ביותר (שליש תחתון) המשתתפים עם הצריכה הגבוהה ביותר של שום ובצל (שליש עליון) היו בסיכון נמוך ב-64% לאירוע קרדיווסקולרי, ב-32% למחלת כליות כרונית וב-26% ליתר לחץ דם. באופן ספציפי, כל צריכה של 10 גרם לשבוע הייתה קשורה בירידה של 30% בסיכון לאירוע קרדיווסקולרי, ב-9% בסיכון למחלת כליות כרונית וב-6% ליתר לחץ דם. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת שום ובצל לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. בנוסף, נמצא כי צריכת שום ובצל הייתה קשורה בשיפור רמת הטריגליצרידים ופינוי הקראטינין.
החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה תומכים במחקרים פרה-קליניים המצביעים על ההשפעה המגינה של שום ובצל.
Bahadoran Z, Mirmiran P, Momenan AA, Azizi F. Allium vegetable intakes and the incidence of cardiovascular disease, hypertension, chronickidney disease, and type 2 diabetes in adults: a longitudinal follow-up study. J Hypertens. 2017 Sep;35(9):1909-1916. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28319598
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של מיץ סלק על לחץ הדם. החוקרים מסבירים כי מיץ סלק הינו עשיר בניטראטים, כאשר ישנן עדויות לתרומתו באיזון לחץ הדם - הן בקרב האוכלוסייה הבריאה, הן בקרב מטופלים עם קדם יתר לחץ דם ואף בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם הנוטלים טיפול תרופתי. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם הוערכה ההשפעה האקוטית או המתמשכת של תוספי מיץ סלק על לחץ הדם בקרב משתתפים עם לחץ דם בטווח הנורמה או עם יתר לחץ דם. באופן כללי, עולה מהסקירה כי שימוש בתוספי מיץ סלק הינה אסטרטגיה יעילה וזולה לאיזון לחץ הדם באוכלוסיות שונות, ככל הנראה באמצעות מסלולים של ניטראטים, ניטריטים ו-NO) nitric oxide) ומטבוליטים משניים המצויים בסלק.
החוקרים מסכמים כי מיץ סלק עשוי לתרום להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי ולכן יש לעודד את הצריכה של מיץ סלק כרכיב מרכזי באורח חיים בריא, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להמשיך ולחקור גורמים שונים הקשורים בהשְפעתו.
Bonilla Ocampo DA, et al. Dietary Nitrate from Beetroot Juice for Hypertension: A Systematic Review. Biomolecules. 2018 Nov 2;8(4). pii: E134.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30400267
במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של החלפת חצי מכמות הפחמימות ממזונות בעלי אינדקס גליקמי גבוה בעדשים, על התגובה הגליקמית.
במחקר נכללו שתי קבוצות של 24 משתתפים בריאים, כאשר המשתתפים בכל קבוצה צרכו 4 מנות המכילות 50 גרם פחמימות זמינות - במועדים שונים. קבוצה אחת צרכה אורז בלבד או מנה המכילה יחס שווה של אורז ועדשים משלושה סוגים (ירוקות גדולות, ירוקות קטנות או כתומות). הקבוצה השנייה צרכה אותה כמות פחמימות מתפוח אדמה בלבד, או בשילוב עם שלושת סוגי העדשים.
נמצא כי בהשוואה לצריכת אורז בלבד או תפוח אדמה בלבד, רמות הסוכר היו נמוכות יותר לאחר צריכת אורז או תפוח אדמה בשילוב עד עדשים מכל סוג. עוד נמצא כי רמות האינסולין היו נמוכות יותר לאחר צריכת עדשים בשילוב עם תפוח אדמה, אך לא בשילוב עם אורז. החוקרים מראים כי התגובה הגליקמית לאורז או לתפוח אדמה הופחתה בכ-20% ובכ-35%, בהתאמה, כאשר מחצית מכמות הפחמימות הוחלפה בעדשים. החוקרים מסכמים כי החלפת מחצית מהפחמימות ממזונות עם אינדקס גליקמי גבוה בעדשים, הפחיתה באופן מובהק את התגובה הגליקמית בקרב מבוגרים בריאים.
Moravek D, et al. Carbohydrate Replacement of Rice or Potato with Lentils Reduces the Postprandial Glycemic Response in Healthy Adults in an Acute, Randomized, Crossover Trial. J Nutr. 2018 Apr 1;148(4):535-541.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29659967
במחקר עוקבה, שנערך בבריטניה, הוערך הקשר בין תזונה לבין גיל הפסקת הווסת (באופן טבעי בלבד), שכן ישנן השלכות בריאותיות הקשורות בכניסה מוקדמת או מאוחרת לגיל המעבר.
במחקר נכללו הנתונים של 914 נשים בגילאי 40-65, אשר נכנסו לגיל המעבר בתקופת מעקב של 4 שנים.
נמצא כי צריכת דגים שומניים וקטניות טריות הייתה קשורה בגיל מאוחר יותר של הפסקת הווסת; גיל מאוחר ב-3.3 שנים עבור צריכה של מנת דג ליום ו-0.9 שנים עבור צריכה של מנת קטניות ליום. בניגוד לכך, צריכת מנה אחת ליום של פסטה ואורז לבן הייתה קשורה בהקדמת גיל הפסקת הווסת ב-1.5 שנים.
עוד נמצא כי צריכה גבוהה יותר של ויטמין B6 ושל אבץ הייתה קשורה בדחיית גיל המעבר. החוקרים מסכמים כי ישנם רכיבים תזונתיים אשר תורמים לניבוי גיל הפסקת הווסת, ועשויות להיות לכך השלכות על בריאות האישה.
Dunneram Y, Greenwood DC, Burley VJ, Cade JE. Dietary intake and age at natural menopause: results from the UK Women's Cohort Study. J Epidemiol Community Health. 2018 Apr 30. pii: jech-2017-209887.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29712719
בסקירה בוחנים החוקרים את ההרכב התזונתי והתרומה הבריאותית של משקאות חלב צמחיים בהשוואה לחלב פרה. החוקרים מסבירים כי בשל העלייה בשכיחות של אי-סבילות ללקטוז ושל אלרגיה לחלב, חלה עלייה בצריכת משקאות חלב צמחיים, אולם רק מעט מחקרים בחנו מהי התרומה התזונתית והבריאותית של משקאות אלה.
במסגרת הסקירה, החוקרים מתמקדים בארבעה משקאות החלב השכיחים ביותר - סויה, אורז, קוקוס ושקדים (לא ממותקים) - ומשווים את הערך התזונתי שלהם לחלב פרה. הם מסכמים כי חלב פרה הינו בעל הערך התזונתי הגבוה ביותר, אולם מבין המשקאות הצמחיים חלב הסויה, העשיר בחלבון ומכיל איזופלבונים נוגדי סרטן, הוא המזין ביותר והוא התחליף הטוב ביותר לחלב פרה.
המחקר מומן על ידי סוכנות ממשלתית בקנדה, המספקת מענקי מחקר בתחום מדעי הטבע וההנדסה.
How well do plant based alternatives fare nutritionally compared to cow's milk?
Vanga SK, Raghavan V.
J Food Sci Technol. 2018 Jan;55(1):10-20. doi: 10.1007/s13197-017-2915-y. Epub 2017 Nov 2.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29358791
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של מיצוי קצח (Nigella sativa) להורדת לחץ הדם. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם 860 משתתפים עם יתר לחץ דם או לחץ דם תקין. בעשרה מהמחקרים נבדקה ההשפעה של תוסף קצח לעומת פלסבו ובמחקר אחד בהשוואה לטיפול תרופתי. במחקרים השונים נעשה שימוש בקצח בצורת אבקה במינון 0.5 עד 2 גרם/יום, או בצורת שמן במינון 5 מ"ל/יום, 200 מ"ג/יום או 3 גרם/יום. משך ההתערבות נע בין 4 ל-12 שבועות (8.3 שבועות בממוצע).
בניתוח כולל של הממצאים לחץ הדם הסיסטולי ירד מ-132.85 ל-125.19 מ"מ כספית והדיאסטולי ירד מ-82.63 ל-77.74 מ"מ כספית בקרב משתתפים שנטלו קצח. נתונים אלה מבטאים הפרש ממוצע של 3.26 ו-2.80 מ"מ כספית בהשוואה לקבוצת הביקורת. החוקרים מדגימים כי השימוש באבקה היה יעיל יותר מאשר שמן וכי לא נמצאה השפעה משמעותית למינון. השימוש בתוסף קצח נסבל היטב; באף אחד מהמחקרים לא דווח על השפעות שליליות חמורות ובשני מחקרים דווח על בחילה קלה. מכאן, החוקרים מסכמים כי תוסף קצח עשוי לתרום להורדת לחץ הדם, אולם נדרשים מחקרים נוספים לאשש את הממצאים.
A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials investigating the effects of supplementation with Nigella sativa (black seed) on blood pressure.
Sahebkar A, Soranna D, Liu X, Thomopoulos C, Simental-Mendia LE, Derosa G, Maffioli P, Parati G.
J Hypertens. 2016 Nov;34(11):2127-35. doi: 10.1097/HJH.0000000000001049.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27512971
בסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים קליניים, הבוחנים את היעילות של מוצרי כורכומין שונים לטיפול בדלקת מפרקים ניוונית. במסגרת הסקירה מפורטים שמונה מחקרים קליניים, בהם נבדקה ההשפעה של מוצרי כורכומין על כאב, נוקשות ורמת התפקוד בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך. המינונים במחקרים השונים היו בטווח של 1-2 גרם ליום כורכום או כורכומין.
באופן כללי, נמצא כי השימוש במוצרי כורכומין היה יעיל יותר מפלסבו לשיפור המדדים שנבדקו, ובעל השפעה דומה לתרופות ממשפחת NSAIDs וככל הנראה גם לגלוקוזאמין. יחד עם זאת, למרות הממצאים המובהקים סטטיסטית, המשמעות הקלינית של התוצאות הינה נמוכה בשל גודל אפקט קטן ומגבלות מתודולוגיות משמעותיות.
Perkins K, Sahy W, Beckett RD. Efficacy of Curcuma for Treatment of Osteoarthritis. J Evid Based Complementary Altern Med. 2017 Jan;22(1):156-165.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26976085
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה היעילות של מיצוי גלוקוזידים מאדמונית (Paeonia spp) לטיפול בנגעי פסוריאזיס ברמה בינונית עד חמורה.
במחקר נכללו 108 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות הטיפול: קבוצה אחת נטלה את התרופה אציטרטין (acitretin) בשילוב תוסף אדמונית והקבוצה השניה את התרופה בשילוב פלסבו.
לאחר 12 שבועות נמצא כי שיעור המטופלים עם שיפור של לפחות 50% בשטח הנגעים בעור וחומרת המחלה היה 90% בקבוצת הטיפול המשולב לעומת 70.5% בקבוצת הטיפול התרופתי בלבד (p<0.05). בנוסף, נטילת מיצוי אדמונית תרמה להפחתת הפגיעה בכבד כתוצאה מהטיפול התרופתי, שכן העלייה באנזים ALT (תפקודי כבד) הייתה 6.25% בקבוצת הטיפול המשולב לעומת 20.4% בקבוצת הטיפול התרופתי (p<0.05).
החוקרים מסכמים כי שילוב של מיצוי אדמונית עם הטיפול התרופתי הינו טיפול יעיל ובטוח במקרים של נגעי פסוריאזיס ברמה בינונית עד חמורה.
Yu C, Fan X, Li Z, Liu X, Wang G. Efficacy and safety of total glucosides of paeony combined with acitretin in the treatment of moderate-to-severe plaque psoriasis: a double-blind, randomised, placebo-controlled trial. Eur J Dermatol. 2017 Apr 1;27(2):150-154.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28400341
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של מיצוי תה ירוק (Camellia sinensis) על מהלך המחלה ואיכות החיים בקרב מטופלים עם זאבת אדמנתית מערכתית (SLE).
במחקר נכללו 68 מטופלים בני כ-40 בממוצע, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת 500 מ"ג מיצוי תה ירוק פעמיים ביום או פלסבו - למשך 12 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תה ירוק הובילה לשיפור מובהק במדד פעילות המחלה (SLEDAI 2000), עם ירידה של 1.87 נקודות בקבוצת ההתערבות לעומת עלייה של 0.3 נקודות בקבוצת הפלסבו (p=0.004). בנוסף, בקבוצת ההתערבות נצפה שיפור מובהק במדדי התפקוד הפיזי, הבריאות הכללית והויטאליות בהשוואה לקבוצת הפלסבו.
החוקרים מסכמים כי תוסף תה ירוק עשוי לתרום לשיפור במהלך המחלה וכן באיכות החיים בקרב מטופלים עם זאבת. המנגנונים המוצעים כוללים השפעה נוגדת חמצון, ויסות חיסוני ופעילות נוגדת דלקת של רכיבי התה הירוק.
A Randomized, Double-blind, Placebo-controlled Clinical Trial Examining the Effects of Green Tea Extract on Systemic Lupus Erythematosus Disease Activity and Quality of Life.
Shamekhi Z, Amani R, Habibagahi Z, Namjoyan F, Ghadiri A, Saki Malehi A.
Phytother Res. 2017 Jul;31(7):1063-1071. doi: 10.1002/ptr.5827. Epub 2017 Jun 6.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28585735
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של רוזמרין (Rosmarinus officinalis) על מדדים של זיכרון, חרדה, דיכאון ואיכות שינה בקרב סטודנטים מאיראן. במחקר נכללו 68 סטודנטים, אשר חולקו אקראית לקבלת כמוסות רוזמרין במינון 500 מ"ג או פלסבו - פעמיים ביום למשך חודש. נמצא כי בהשוואה לנתוני הבסיס, נטילת רוזמרין הובילה לשיפור מובהק בכל המדדים, מלבד במדד של משך השינה.
להלן הציונים הממוצעים במדדים שנבדקו:
|
נתוני הבסיס |
בסיום ההתערבות |
|||
|---|---|---|---|---|
|
פלסבו |
פלסבו |
|||
|
זיכרון |
35.53 |
35.5 |
30.65 |
35.59 |
|
6.3 |
6.48 |
4.63 |
6.52 |
|
|
4.62 |
3.6 |
2.94 |
3.9 |
|
|
איכות שינה |
6.13 |
6.57 |
4.34 |
6.2 |
|
זמן ההירדמות |
1.16 |
1.47 |
0.63 |
1.2 |
|
משך השינה |
0.97 |
0.9 |
0.94 |
1 |
החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף רוזמרין עשויה לתרום לשיפור תפקודי הזיכרון, להפחית חרדה ודיכאון ולשפר את איכות השינה בקרב סטודנטים, ובכך להוות תחליף לתרופות ולתוספים בעלי השפעה ממריצה בהם סטודנטים נוהגים להשתמש.
המחקר מומן על ידי אוניברסיטה באיראן והחוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים.
Nematolahi P, Mehrabani M, Karami-Mohajeri S, Dabaghzadeh F. Effects of Rosmarinus officinalis L. on memory performance, anxiety, depression, and sleepquality in university students: A randomized clinical trial. Complement Ther Clin Pract. 2018 Feb;30:24-28.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29389474
במחקר פיילוט כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה מסוג Lactobacillus rhamnosus על הביטוי בעור של גנים המעורבים בפעילות האינסולין ועל מידת השיפור באקנה. החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות המצביעות על התפקיד של ציר המעי-עור ושל פעילות האינסולין בהתפתחות של אקנה, ולכן משוער כי לפרוביוטיקה עשויה להיות השפעה מיטיבה במקרים של אקנה.
במחקר נכללו 20 מבוגרים בני 34 בממוצע הסובלים מאקנה, אשר חולקו לשתי קבוצות. קבוצת ההתערבות צרכה משקה פרוביוטיקה במינון של 30 מיליארד חיידקים ליום מסוג Lactobacillus rhamnosus וקבוצת הביקורת צרכה משקה פלסבו - למשך 12 שבועות.
בביופסיה של דגימות עור נמצא כי נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בירידה של 32% ועלייה של 65% בביטוי הגנים IGF1 ו-FOXO1, בהתאמה, גנים הקשורים בפעילות האינסולין ובאיזון רמות הסוכר, ללא שינוי משמעותי בקבוצת הפלסבו. על פי הערכה קלינית רפואית, בקרב 80% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות חל שיפור במצב האקנה לעומת 90% מהמטופלים בקבוצת הפלסבו שמצבם נותר ללא שינוי בסיום תקופת המחקר. החוקרים מסכמים כי נטילת התוסף סייעה לנרמול הביטוי בעור של גנים הקשורים בפעילות האינסולין ולשיפור המצב הקליני בקרב מבוגרים עם אקנה.
Supplementation with Lactobacillus rhamnosus SP1 normalises skin expression of genes implicated in insulin signalling and improves adult acne.
Fabbrocini G, Bertona M, Picazo Ó, Pareja-Galeano H, Monfrecola G, Emanuele E.
Benef Microbes. 2016 Nov 30;7(5):625-630. Epub 2016 Sep 6.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27596801
בשני מאמרים, שפורסמו בכתב העת Cell, מראים צוות חוקרים ממכון וייצמן כי לתוספי פרוביוטיקה עלולה להיות השפעה מזיקה.
במחקר הראשון, שנערך בקרב מכרסמים ובקרב בני אדם, מצביעים החוקרים על כך שהשְפעת הפרוביוטיקה על פלורת המעי הינה אישית. במסגרת המחקר החוקרים בדקו את הרכב החיידקים של 25 מתנדבים ומצאו כי קיים קשר חלקי בלבד בין הרכב החיידקים במעי לבין הרכב החיידקים בצואה. החוקרים מציינים כי מחקרים רבים, התומכים בשימוש בפרוביוטיקה עושים שימוש במדידת החיידקים בצואה, מתוך הנחה שזהו מדד המייצג את הרכב החיידקים גם במעי. בהמשך, המתנדבים חולקו אקראית לנטילת תוסף פרוביוטיקה, המכיל 11 זני חיידקים, לנטילת פלסבו או לקבוצת ביקורת, שלא קיבלה כל טיפול. בקרב המשתתפים שנטלו תוסף פרוביוטיקה נמצאו דפוסים שונים באופן ההתיישבות של החיידקים במעי, הן מבחינת מיקום והן מבחינת זנים. לטענת החוקרים, ניתן לנבא את דפוס התגובה לפרוביוטיקה בהתאם להרכב החיידקים הבסיסי והביטוי הגנטי. מכאן, ההשפעה של פרוביוטיקה איננה קבועה ולכן השימוש בפרוביוטיקה צריך להיות מותאם אישית.
במחקר נוסף, בדקו החוקרים את ההשפעה של תוסף פרוביוטיקה לאחר נטילת אנטיביוטיקה. במחקר נכללו 21 מתנדבים, אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף, להשתלת צואה או לקבוצת ביקורת, שלא קיבלה כל טיפול. לאחר מעקב של חצי שנה נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, אשר עברה שיקום טבעי של אוכלוסיית החיידקים לאחר נטילת אנטיביוטיקה, נטילת פרוביוטיקה הייתה מלווה בעיכוב משמעותי ובשיקום חלקי, ואילו השתלת צואה הייתה מלווה בשיקום מהיר וכמעט מלא של פלורת המעי תוך ימים בודדים. כלומר, לנטילת פרוביוטיקה עלולה להיות השפעה מזיקה שכן היא עלולה לעכב את השיקום של אוכלוסיית חיידקי המעי למצבם המקורי לפני תחילת הטיפול באנטיביוטיקה. לטענת החוקרים, ממצאים אלה מדגישים את היתרון של השתלת צואה או של שימוש בפרוביוטיקה מותאמת אישית להגנה על רירית המעי ללא הפרעה לתהליך שיקום אוכלוסיית החיידקים.
הערת מערכת: מחקרים אלה מעלים תהייה לגבי השימוש בבדיקות צואה במעבדות פרטיות לצורך התאמת פרוביוטיקה.
Zmora N, et al. Personalized Gut Mucosal Colonization Resistance to Empiric Probiotics Is Associated with Unique Host and Microbiome Features. Cell. 2018 Sep 6;174(6):1388-1405.e21.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30193112
Suez J, et al. Post-Antibiotic Gut Mucosal Microbiome Reconstitution Is Impaired by Probiotics and Improved by Autologous FMT. Cell. 2018 Sep 6;174(6):1406-1423.e16
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30193113
במחקר אקראי מבוקר הוערכה התרומה של תוסף פרוביוטיקה לשמירה על בריאות הפה, כולל בריאות החניכיים, הצטברות פלאק והצטברות חיידקים פתוגניים, בקרב צעירים בריאים. במחקר נכללו 108 בנים בגילאי 13-15, אשר חולקו באופן אקראי לנטילת שתי לכסניות ליום של תוסף פרוביוטי (המכיל חיידקים מהזנים Lactobacillus rhamnosus ו-Bifidobacterium lactis) או פלסבו - לתקופה של 4 שבועות.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, נטילת תוסף פרוביוטיקה הייתה מלווה בשיפור מובהק במדד בריאות החניכיים וכן בהפחתת ריכוז חיידקים פתוגניים ברוק ובפלאק. החוקרים מסכמים כי נטילת תוסף פרוביוטיקה הובילה לשיפור בריאות החניכיים ולהפחתת ריכוז החיידקים הפתוגניים מסוג Aggregatibacter actinomycetemcomitans ו-Porphyromonas gingivalis, ובכך עשויה לתרום לשמירה על בריאות הפה בקרב צעירים.
Alanzi A, et al. Effect of Lactobacillus rhamnosus and Bifidobacterium lactis on gingival health, dental plaque, and periodontopathogens in adolescents: a randomised placebo-controlled clinical trial. Benef Microbes. 2018 Apr 10:1-10.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29633646
במחקר אקראי מבוקר, שנערך בפינלנד, נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D במינון גבוה, לעומת המינון הסטנדרטי, על חוזק העצמות ועל הסיכון לזיהומים בקרב תינוקות עד גיל שנתיים.
במחקר נכללו 975 תינוקות בריאים שנולדו במועד, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף ויטמין D במינון 1,200 יחב"ל או 400 יחב"ל מגיל שבועיים ועד גיל שנתיים. החוקרים מדווחים כי 85% מהתינוקות השלימו את תקופת המעקב, כאשר סמוך ללידה 96% מהתינוקות היו בעלי רמת ויטמין D מספקת (מעל 20 ננוגרם/מ"ל) ובגיל שנתיים רמת ויטמין D הייתה גבוהה יותר בקרב התינוקות שקיבלו מינון גבוה (הפרש ממוצע של 12.5 ננוגרם/מ"ל).
עם זאת, בגיל שנתיים, לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות ביחס למדדים של חוזק העצם, כולל הרכב וצפיפות המינרלים בעצם, או הבדלים בשיעור הזיהומים, בהתאם לדיווח ההורים. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שנטילת תוסף ויטמין D במינון הסטנדרטי של 400 יחב"ל ליום הינה מספיקה על מנת לשמור על רמה תקינה של ויטמין D בקרב תינוקות עד גיל שנתיים.
Rosendahl J, et al. Effect of Higher vs Standard Dosage of Vitamin D3 Supplementation on Bone Strength and Infection in Healthy Infants: A Randomized Clinical Trial. JAMA Pediatr. 2018 May 29.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29813149
במאמר מוצגים הממצאים משני מחקרים כפולי-סמיות מבוקרי פלסבו מוצלבים, בהם נבדקה ההשפעה של תוסף טבעי על התגובה הגליקמית לאחר הארוחה בקרב משתתפים בריאים.
במחקר הראשון נבדקה ההשפעה של שני תוספים שונים (IP-A ו-IP-B) על רמות הגלוקוז והאינסולין לאחר ארוחה בעלת עומס גליקמי גבוה (לחמנייה מקמח לבן) בקרב 32 משתתפים. במחקר השני נבדקה ההשפעה רק של אחד מהתוספים (IP-A) על רמות הגלוקוז והאינסולין לאחר 5 ארוחות שונות בעלות עומס גליקמי גבוה (קולה וחטיף פופקורן, דגני בוקר בחלב וניל, מאפה פטל ויוגורט אוכמניות, צ'יפס עם קטשופ או פסטה עם גבינה) בקרב 150 משתתפים. התוספים במחקר הכילו:
בשני המחקרים המשתתפים צרכו את התוסף ואת הפלסבו - בשני מועדים שונים, עם הפסקה של 4-14 יום ביניהם. ביום הבדיקה המשתתפים נטלו את התוסף / פלסבו לאחר צום לילה של 11 שעות לפחות, ולאחר 15 דקות צרכו את הארוחה עם מעקב אחר רמות הגלוקוז והאינסולין עד ל-125 דקות לאחר הארוחה.
באופן כללי, נמצא כי בהשוואה לפלסבו, לאחר נטילת התוסף רמות הגלוקוז והאינסולין היו נמוכות יותר 20-35 דקות לאחר הארוחה והיו פחות מקרים של היפוגליקמיה לאחר הארוחה. לדוגמא, בקרב משתתפים שנטלו את התוסף רמת הגלוקוז הייתה נמוכה יותר (100.2 לעומת 112.5 מ"ג/דצ"ל, p<0.01) ורמת האינסולין הייתה נמוכה יותר (45.9 לעומת 68.2 יחידה /מ"ל, p<0.01) בהשוואה לפלסבו - לאחר 20 דקות מארוחה הכוללת דגני בוקר וחלב וניל. החוקרים מסכמים כי התוספים הנחקרים תרמו להפחתת התגובה הגליקמית לארוחה בעלת עומס גליקמי גבוה ובכך עשויים לסייע בטיפול בתסמונת המטבולית ובסוכרת סוג 2.
המחקר מומן על ידי קרן מחקר לאומית בפולין ועל ידי חברת MarMar Investment שפיתחה את התוספים וערכה את המחקרים.
Adamska-Patruno E, et al. A Synergistic Formulation of Plant Extracts Decreases Postprandial Glucose and Insulin Peaks: Results from Two Randomized, Controlled, Cross-Over Studies Using Real-World Meals. Nutrients. 2018 Jul 25;10(8). pii: E956.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30044398
בדוח עדכני, שפורסם מטעם ISIC (הידוע כ-Institute for Scientific Information on Coffee) - ארגון ללא כוונות רווח העוסק במחקר אודות הקשר בין קפה ובריאות - מציגים צוות המומחים את העדויות המחקריות העדכניות בנוגע לקשר שבין קפה לבין תוחלת החיים. באופן כללי, הנתונים ממספר מטה-אנליזות מצביעים על כך שקיים קשר שלילי, שאינו לינארי, בין צריכת קפה לבין הסיכון לתמותה, כך שצריכה גבוהה יותר קשורה בסיכון מופחת, כאשר הסיכון הוא הנמוך ביותר עבור צריכה של 3-5 כוסות ליום.
בהתייחס למנגנונים הקשורים בכך, החוקרים מציינים כי קפאין בלבד אינו מסביר את ההשפעה המיטיבה של צריכת קפה על הסיכון לתמותה, וככל הנראה ישנו תפקיד גם לפולִיפנולִים המצויים בקפה, שהינם בעלי פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת.
החוקרים מסכמים כי נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין את הקשרים ואת המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות המחקריות.
Institute for Scientific Information on Coffee (ISIC). Coffee, caffeine, mortality and life expectancy.
בשני מחקרים, המבוססים על נתונים תצפיתיים מסקר הבריאות והתזונה האמריקאי (NHANES), נבדק הקשר בין צריכת קפאין לבין שיעור התמותה – במחקר אחד בקרב חולי סוכרת ובמחקר השני בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית. בשני המחקרים נעשה שימוש בנתוני צריכת הקפאין, שהוערכו בתחילת תקופת המעקב, ובנתוני התמותה, שנאספו באמצעות רשומות התמותה הלאומיות. החוקרים מציינים כי בעבר זוהה קשר בין צריכת קפאין לבין סיכון מופחת לתמותה באוכלוסייה הכללית, אולם קשר זה לא נבדק בקרב אוכלוסיות עם מצבים רפואיים ספציפיים.
במחקר הראשון נכללו הנתונים של 1,974 גברים ו-1,974 נשים חולי סוכרת סוג 1 וסוג 2. במהלך תקופת מעקב חציונית של 57 חודשים, 407 מהגברים ו-351 מהנשים נפטרו. נמצא כי בקרב נשים, צריכת קפאין הייתה קשורה בשיעורי תמותה נמוכים יותר באופן תלוי מינון, כך שבהשוואה לנשים שלא צרכו קפאין כלל הסיכון לתמותה היה נמוך ב-43% עבור צריכה של עד 100 מ"ג ליום, ב-50% עבור צריכה של 100-200 מ"ג ליום וב-61% עבור צריכה של מעל 200 מ"ג ליום. לא נמצא קשר בין צריכת קפאין לבין תמותה בקרב גברים. כמו כן, לא נמצא קשר בין צריכת קפאין לבין הסיכון לתמותה מתחלואה קרדיווסקולרית או מסרטן. החוקרים מסכמים כי צריכת קפאין עשיה להוות גורם מגן עבור נשים חולות סוכרת.
במחקר השני נכללו הנתונים של 4,863 מבוגרים עם מחלת כליות כרונית, שאינם מאושפזים. במהלך תקופת מעקב חציונית של 60 חודשים, 1,283 מהמשתתפים נפטרו. נמצא כי בהשוואה למשתתפים עם צריכת הקפאין הנמוכה ביותר (עד 28.2 מ"ג ליום), הסיכון לתמותה היה נמוך יותר ב-26% עבור צריכה של 28.2-213.5 מ"ג ליום וב-22% עבור צריכה של מעל 213.5 מ"ג ליום. לא נמצא קשר בין צריכת קפאין לבין שלבי או חומרת המחלה.
Neves JS, et al. Caffeine Consumption and Mortality in Diabetes: An Analysis of NHANES 1999-2010.Front Endocrinol (Lausanne). 2018 Sep 20;9:547
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30294299
Bigotte Vieira M, et al. Caffeine consumption and mortality in chronic kidney disease: a nationally representative analysis. Nephrol Dial Transplant. 2018 Sep 12.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30215779
במחקר עוקבה נבדק הקשר בין צריכת קפאין לבין הסיכון לרוזציאה (מחלת עור המאופיינת באדמומיות מוגברת בעור הפנים) בקרב נשים. החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים מצאו שקפאין מפחית התרחבות כלי דם והינו בעל השפעה מדכאת חיסון, אשר עשויה לתרום להפחתת הסיכון לרוזציאה, אולם מנגד השׁפעתו המחממת עלולה להוביל להתפרצויות של המחלה, ולכן לא ברור מהו הקשר בין צריכת קפאין לבין הסיכון לרוזציאה. במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של 82,737 נשים ממחקר האחיות השני, בנות כ-50 בממוצע. בתקופה של כ-16 שנות מעקב אובחנו 4,945 מקרים של רוזציאה.
לאחר התאמה לגורמי הסיכון המוכרים, נמצא כי משתתפות עם צריכת הקפאין הגבוהה ביותר (מעל 411 מ"ג/יום) היו בסיכון נמוך ב-24% לרוזציאה בהשוואה למשתתפות עם צריכת הקפאין הנמוכה ביותר (עד 46 מ"ג/יום). מגמה דומה נמצאה עבור צריכת קפה, עם סיכון נמוך ב-23% עבור צריכה של מעל 4 מנות ליום לעומת צריכה של עד מנה אחת בחודש, אך לא עבור צריכת קפה נטול קפאין. צריכת קפאין ממקורות אחרים (תה, משקאות קלים או שוקולד) לא הייתה קשורה בסיכון מופחת לרוזציאה. החוקרים מסכמים כי צריכת קפאין גבוהה יותר שמקורה בקפה הייתה קשורה בסיכון מופחת להתפתחות רוזציאה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבחון מהם המנגנונים העומדים בבסיס קשר זה וכן לבחון את הקשר באוכלוסיות נוספות ובהתייחס לסוגים שונים של רוזציאה.
המחקר מומן על ידי גורמי מחקר שאינם מסחריים.
Li S, et al. Association of Caffeine Intake and Caffeinated Coffee Consumption With Risk of Incident Rosacea In Women. JAMA Dermatol. 2018 Oct 17.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30347034
במחקר עוקבה בריטי מבוסס אוכלוסייה נבדק הקשר בין שתיית קפה לתמותה, ואת ההשפעה של מאפיינים גנטיים הקשורים במטבוליזם של קפאין על קשר זה. המחקר מבוסס על מאגר נתונים של כ-9 מיליון איש, הכולל נתונים דמוגרפיים, הרגלי אורח חיים ומידע גנטי, כאשר במחקר הנוכחי נכללו הנתונים של כ-500,000 משתתפים. על בסיס הבדלים גנטיים מסוימים, לכל משתתף חושב ציון גנטי של מטבוליזם של קפאין ונבדק הקשר בין שתיית קפה לבין תמותה בתקופת מעקב של 10 שנים.
גיל המשתתפים הממוצע היה 57 ו-78% מהם צרכו קפה (כולל שחור, נמס ונטול קפאין). במהלך תקופת המעקב 14,225 מהמשתתפים נפטרו. מניתוח הנתונים עולה כי באופן כללי צריכת קפה קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה. בהשוואה למשתתפים שלא שתו קפה כלל, שתייה של עד 1, 1, 2-3, 4-5, 6-7, ומעל 8 כוסות ליום הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-6%, 8%, 12%, 12%, 16% ו-14% לתמותה. מגמה דומה נמצאה עבור קפה שחור, נמס או נטול קפאין ועבור גורמי התמותה השכיחים, כגון מחלות קרדיווסקולריות וסרטן. לא נמצאה השפעה משמעותית לציון הגנטי של מטבוליזם של קפאין, המעיד על מטבוליזם איטי יותר או מהיר יותר, על קשרים אלה. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על תפקיד של רכיבים אחרים, מלבד קפאין, בקשר בין צריכת קפה לבין סיכון מופחת לתמותה.
המחקר מומן ע"י הביו-בנק הבריטי ובשיתוף ה-NIH
Loftfield E, et al. Association of Coffee Drinking With Mortality by Genetic Variation in Caffeine Metabolism: Findings From the UK Biobank. JAMA Intern Med. 2018 Jul 2.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29971434
כחלק ממחקר עוקבה גדול, נבדק הקשר בין עישון פאסיבי בתקופת הילדות והבגרות לבין הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים. במחקר נכללו הנתונים של 70,900 מבוגרים מעל גיל 50. בתקופת מעקב של כ-22 שנה 25,899 מהמשתתפים נפטרו.
נמצא כי עישון פאסיבי בתקופת הילדות, שהוגדר כחיים עם אדם מעשן במשך 16-18 שנה, לא היה קשור בסיכון מוגבר לתמותה מכל גורם, אך כן לסיכון גבוה ב-31% לתמותה ממחלות ריאות חסימתית כרונית. עישון פאסיבי בתקופת הבגרות, שהוגדר כחשיפה של מעל ל-10 שעות בשבוע, היה קשור בסיכון גבוה ב-9% לתמותה מכל גורם, ב-27% לתמותה ממחלת לב כלילית, ב-23% לתמותה משבץ וב-42% לתמותה ממחלת ריאות חסימתית כרונית. ממצאים אלה מצביעים על כך שבאופן כללי עישון פאסיבי קשור בסיכון מוגבר לתמותה ממחלת ריאות חסימתית כרונית וכן מתחלואה קרדיווסקולרית ומספקים תמיכה לחשיבות של הפחתת החשיפה המשנית לעישון במהלך החיים.
Diver WR, Jacobs EJ, Gapstur SM. Secondhand Smoke Exposure in Childhood and Adulthood in Relation to Adult Mortality Among Never Smokers. Am J Prev Med. 2018 Sep;55(3):345-352.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30122215
במחקר אורך, שנערך בקנדה, הוערך הקשר בין עישון פאסיבי לבין תסמיני דיכאון בקרב ילדים. במחקר נכללו 1,553 תלמידים מ-29 בתי ספר יסודיים, אחריהם נערך מעקב מכיתה ה' ועד כיתה י"א. בניתוח חתך של הנתונים נמצא כי חשיפה לעישון בבית ובמכונית הייתה קשורה ברמה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון. מגמה דומה נמצאה בהתייחס לקשר בין חשיפה לעישון לבין תסמיני דיכאון שנה מאוחר יותר. עם זאת, חשיפה לעישון לא ניבאה רמה גבוהה יותר של תסמיני דיכאון שנתיים מאוחר יותר. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מספקים תמיכה נוספת לחשיבות של מניעת עישון פאסיבי בקרב ילדים.
Wellman RJ, et al. Secondhand smoke exposure and depressive symptoms in children: a longitudinal study. Nicotine Tob Res. 2018 Oct 20.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30346615
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה רחבה נבדק הקשר בין עישון סיגריות לבין הסיכון הקרדיווסקולרי, במטרה להעריך את הסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ בקרב מעשנים קלים (1-5 סיגריות ליום). במחקר נכללו 141 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים, אשר התפרסמו ב-55 דוחות מחקר בין השנים 1946-2015. להלן הממצאים העיקריים:
נתונים אלה מבטאים כי בקרב גברים עישון סיגריה אחת ליום היה קשור ב-46% מהסיכון העודף למחלת לב כלילית וב-41% מהסיכון העודף לשבץ, בהשוואה לעישון 20 סיגריות ליום. בקרב נשים הסיכון העודף היה 31% ו-34% למחלת לב כלילית ולשבץ, בהתאמה. באופן כללי עולה מהנתונים כי הסיכון הקרדיווסקולרי הקשור בעישון היה משמעותי יותר בקרב נשים. החוקרים מסכמים כי גם עישון קל קשור בסיכון קרדיווסקולרי ניכר, ולכן על מעשנים לשאוף להפסקת עישון מלאה ולא להפחתת מספר הסיגריות ליום.
Low cigarette consumption and risk of coronary heart disease and stroke: meta-analysis of 141 cohort studies in 55 study reports.
Hackshaw A, Morris JK, Boniface S, Tang JL, Milenković D.
BMJ. 2018 Jan 24;360:j5855. doi: 10.1136/bmj.j5855.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29367388
במחקר אקראי מבוקר נבדקה התרומה של יוגה להפסקת עישון. החוקרים מציינים שיוגה נמצאה יעילה להפחתת סטרס ומצב רוח שלילי וכן לשמירה על משקל תקין – גורמים, אשר עשויים לתרום להצלחת התהליך של הפסקת עישון. במחקר נכללו 227 מבוגרים מעשנים, אשר השתתפו בתכנית טיפול קוגניטיבית התנהגותית (CBT) בת 8 שבועות להפסקת עישון. בנוסף, נערכו שני מפגשים בשבוע של איינגר יוגה או של בריאות כללית (קבוצת ביקורת). נמצא כי בסיום תקופת ההתערבות, הנטייה להפסקת עישון הייתה גבוהה ב-37% בקבוצת היוגה בהשוואה לקבוצת הביקורת. מגמה זו הייתה בולטת במיוחד בקרב משתתפים שעישנו פחות מ-10 סיגריות ליום. עוד נמצא כי הקשר בין יוגה לבין הפסקת עישון היה תלוי מינון, כך שהשתתפות בכל שיעור יוגה הייתה קשורה בעלייה של 12% בסבירות להפסקת עישון. יחד עם זאת, קשר זה לא היה מובהק לאחר סיום תקופת הטיפול (לאחר 3 ו-6 חודשים). החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על התרומה של יוגה להפסקת עישון, במיוחד בקרב מעשנים קלים.
Bock BC, et al. Yoga as a Complementary Therapy for Smoking Cessation: Results from Breath Easy, a Randomized Clinical trial. Nicotine Tob Res. 2018 Oct 6.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30295912
בסקירה מוצגים 30 מחקרים מבוקרים, אשר בחנו את ההשפעה של מיינדפולנס על ההשתוקקות (craving) למזון, לסיגריות או לאלכוהול, תוך פירוש הממצאים בהתאם לתיאוריות פסיכולוגיות של השתוקקות. מהסקירה עולה כי מרבית המחקרים מספקים תמיכה לרעיונות של התיאוריה elaborated intrusion theory of desire (תיאוריה קוגניטיבית התנהגותית, המציעה כי מחשבות אודות התשוקה לחומרים שונים מועצמות על ידי דימוי ויזואלי) ולמודלים של התניה.
המחקרים מראים כי תרגול מיינדפולנס מוביל להפחתה מיידית בהשתוקקות כתוצאה מעלייה בעומס זיכרון העבודה (זיכרון לטווח קצר). מכאן, החוקרים טוענים כי גם אסטרטגיות אחרות המובילות לעלייה בעומס זיכרון העבודה, ולא רק מיינדפולנס, יהיו בעלות השפעה דומה על הפחתת השתוקקויות. עוד נמצא כי הירידה בהשתוקקות בטווח הזמן הבינוני קשורה בתהליכי הכחדה (extinction – ירידה או היעלמות התגובה המותנית) כתוצאה מעיכוב התגובה לדחפים של השתוקקות, כך שבאופן דומה גם אסטרטגיות אחרות לעיכוב התגובה עשויות להיות יעילות.
יחד עם זאת, כמה מחקרים הראו תוצאות מבטיחות בתרגול מיינדפולנס לאורך תקופה ממושכת. מחקרים אלה מספקים תמיכה לתיאוריות בודהיסטיות של השתוקקות, לפיהן לתרגול מיינדפולנס השפעה על הפחתת השתוקקויות ועל הפחתת הצריכה הקשורה בהשתוקקויות אלה, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש זאת.
Mindfulness and craving: effects and mechanisms.
Tapper K.
Clin Psychol Rev. 2018 Feb;59:101-117. doi: 10.1016/j.cpr.2017.11.003. Epub 2017 Nov 13.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29169665
במחקר קליני מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף פיקנוגנול על התפתחות בצקות וסיבוכים טרומבוטיים וכן על תסמיני ג'ט-לג, בקרב משתתפים הטסים טיסות ארוכות.
במחקר נכללו 295 משתתפים, אשר טסו במחלקת תיירים טיסות של 8 שעות לפחות - פעמיים בשבוע. המשתתפים סווגו לשלוש קבוצות בהתאם לרמת הסיכון לטרומבוזיס – סיכון נמוך, בינוני או גבוה. בכל קבוצת סיכון המשתתפים חולקו ל-3 קבוצות בהתאם לסוג הטיפול שהעדיפו: הטיפול הסטנדרטי בלבד – הקפדה על תנועה ושתייה במהלך הטיסה (ביקורת), תוסף פיקנוגנול במינון 150 מ"ג ליום החל מ-3 ימים לפני הטיסה הראשונה ועד 3 ימים לאחר הטיסה השנייה, או גרביים אלסטיות. כל המשתתפים בקבוצת הסיכון הגבוה קיבלו בנוסף גם אספירין. מדדי המחקר הוערכו 24 שעות לפני הטיסה הראשונה ועד 30 שעות לאחר הטיסה השנייה.
להלן תוצאות המחקר:
| התפתחות בצקות | אירועים טרומבוטיים | מדד D-dimer* | |
| משתתפים בסיכון נמוך | סיכון נמוך יותר בקבוצת הפיקנוגנול וקבוצת הגרביים | ללא |
רמה תקינה בקבוצת הפיקנוגנול. נצפתה עלייה בקרב משתתף אחד בקבוצת הביקורת ושניים בקבוצת הגרביים. |
| משתתפים בסיכון בינוני | סיכון נמוך יותר בקבוצת הפיקנוגנול | 2 אירועים בקבוצת הביקורת | רמה תקינה בקבוצת הפיקנוגנול |
| משתתפים בסיכון גבוה | סיכון נמוך יותר בקבוצת הפיקנוגנול | 2 אירועים בקבוצת הביקורת |
רמה תקינה בקבוצת הפיקנוגנול. נצפתה עלייה בקרב 3 משתתפים בקבוצת הביקורת ו-4 בקבוצת הגרביים. |
בנוסף, המשתתפים בקבוצת הפיקנוגנול דיווחו על רמה נמוכה יותר של ג'ט לג בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מצביעים על כך שתוסף פיקנוגנול עשוי לתרום להפחתת בצקות והסיכון לאירועים טרומבוטיים על רקע טיסות ארוכות.
* בדיקת מעבדה המשמשת להערכת תהליכים טרומבוטיים.
Belcaro G, et al. Long-haul flights, edema, and thrombotic events: prevention with stockings and Pycnogenol® supplementation (LONFLIT Registry Study). Minerva Cardioangiol. 2018 Apr;66(2):152-159.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29512362
