- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
היעילות של תוספי תזונה:
האם תוספי ויטמינים ומינרלים יעילים למניעת תמותה ותחלואה כרונית?
מנגנוני הפעילות והתועלת הקלינית של מלטונין,
שילוב של ויטמין B2 וויטמין E להפחתת הומוציסטאין בקרב ספורטאיות,
וההשפעה הארגוגנית של תוספי קריאטין.
מניעה וטיפול בדיכאון לאחר לידה:
מיינדפולנס להפחתת תסמיני דיכאון לאחר לידה,
טיפול קוגניטיבי התנהגותי לדיכאון לאחר לידה,
האם לויטמין D תפקיד בדיכאון לאחר לידה?
והקשר בין תזונה פרו-דלקתית ודיכאון לאחר לידה.
היתרונות הבריאותיים של ספירולינה:
השפעה מיטיבה לספירולינה בקרב חולי אלצהיימר,
הפוטנציאל של ספירולינה לטיפול באנמיה בחולי קוליטיס,
ספירולינה ואימון גופני לגברים עם שמנות,
וספירולינה לשיפור הפעילות החיסונית בקרב ספורטאים.
ההשפעה של תוספי פירות על לחץ הדם:
ההשפעה של תוספי אוכמניות וחמוציות על לחץ הדם,
תוסף אוכמניות לשיפור תפקוד כלי הדם,
תוסף דובדבנים להורדת לחץ הדם בקרב משתתפים עם שמנות,
ותמצית זרעי ענבים ואוכמניות להורדת לחץ דם בקרב משתתפים בסיכון.
היעילות של תוספי תזונה
בסקירה שיטתית, שנערכה מטעם כוח המשימה האמריקאי למניעה, הוערכה היעילות של תוספי ויטמינים ומינרלים למניעת תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן בקרב מבוגרים בריאים.
בסקירה נכללו 78 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 324,728 משתתפים אשר בחנו את ההשפעה של ויטמינים ומינרלים, וכן 6 מחקרי עוקבה בהם 390,689 משתתפים להערכת השפעות שליליות חמורות.
מדדי המטרה העיקריים היו תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, תחלואה בסרטן והשפעות שליליות חמורות.
להלן הממצאים העיקריים מניתוח כולל של הנתונים:
החוקרים מסכמים כי באופן כללי העדויות מצביעות על תועלת קטנה עד העדר תועלת לנטילת תוספי ויטמינים ומינרלים בהתייחס למניעת תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן, מלבד תועלת מסוימת לנטילת מולטי-ויטמין מינרל בהתייחס למניעת סרטן.
O'Connor EA, Evans CV, Ivlev I, Rushkin MC, Thomas RG, Martin A, Lin JS. Vitamin and Mineral Supplements for the Primary Prevention of Cardiovascular Disease and Cancer: Updated Evidence Report and Systematic Review for the US Preventive Services Task Force. JAMA. 2022 Jun 21;327(23):2334-2347.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35727272/
בסקירה מוצגים מנגנוני הפעולה של מלטונין במערכות הגוף השונות והשימושים הקליניים האפשריים.
החוקרים מציעים כי קיים מקום להשוואה בין מלטונין ובין ויטמין D הן בהיבט של מנגנוני הפעולה והן בהתייחס להשפעה הרחבה על מערכות שונות בגוף ומציגים את תהליכי הייצור וההפרשה של המלטונין והריכוז שלו באיברי הגוף השונים.
במסגרת הסקירה מפורטות העדויות הפרה-קליניות לגבי מנגנוני הפעולה מעבר לתפקיד המלטונין בהשראת שינה: מנגנונים הקשורים בהזדקנות ותחלואה בדגש על פעילות נוגדת חמצון ונוגדת דלקת; התפקיד המרכזי של המיטוכונדריה בהתייחס לייצור, למטבוליזם ולפעילות של מלטונין; תפקיד חיידקי המעי בייצור מלטונין; והמנגנונים הקשורים בהשפעה של מלטונין על הבריאות הנפשית והתגובה לסטרס.
בהמשך, מוצגות העדויות הקליניות לגבי ההשפעה של מלטונין והשימושים האפשריים בכל מערכת גוף בנפרד, כולל במערכת העצבים המרכזית (ויסות השעון הביולוגי ושינה, בריאות העין, דמנציה, כאבי ראש, טנטון, הפרעת קשב), במערכת הקרדיווסקולרית (פרופיל שומנים, לחץ דם, אי ספיקת לב), במערכת הרבייה (הריון ופוריות, אנדומטריוזיס, תסמונת השחלות הפוליציסטיות) , במערכת העיכול (הליקובקטר פילורי, רפלוקס, מחלות מעי דלקתיות, תסמונת מעי רגיש), במערכת החיסון (מחלות אוטואימוניות, עקה חמצונית, ודלקת, סרטן), ובמערכת השלד (בריאות העצם).
בחלק האחרון של הסקירה החוקרים דנים בשיקולים הטיפוליים, כולל מקורות תזונתיים למלטונין והשימוש בתוספים בהתייחס לסוגי התוספים הקיימים, מינון ותזמון הנטילה.
בהתייחס לצריכה התזונתית, מודגשת התרומה של מזונות עשירים בטריפטופן המהווה בסיס לייצור מלטונין בגוף וכי צריכת מלטונין בתזונה, גם אם בכמות קטנה, מעודדת את הפעילות נוגדת החמצון.
באופן כללי מזונות רבים מהצומח מכילים מלטונין, עם ריכוז גבוה בעיקר בזרעים. במזונות מהחי ריכוז המלטונין נמוך יותר, אולם הם מהווים מקור טוב יותר לטריפטופן.
בהתייחס לתוספי מלטונין החוקרים מציינים שישה גורמים שיש לשקול בבחירת התוסף: מקור (מהחי, מהצומח, סינטטי או מותסס), אופן הנטילה (פומי או בצורות שימוש אחרות), צורת התוסף (כמוסה, טבליה, תוסף ללעיסה, סוכריה), הרכב התוסף (מלטונין בלבד או בשילוב רכיבים נוספים), איכות התוסף, ומינון בהתאם למטופל, למטרת השימוש ולמשך הנטילה. באופן כללי לתוסף ממקור צמחי יתרון בהתייחס ליעילות ולבטיחות בהשוואה לתוסף ממקור סינטטי.
ישנן עדויות מוגבלות לגבי תגובות הדדיות עם תוספים אחרים, כולל ויטמין C, ויטמין B12, מיו-אינוזיטול, חומצה פולית וויטמין D, אולם על בסיס הממצאים הקיימים לא ניתן לקבוע המלצות קליניות.
החוקרים מסכמים כי למלטונין פעילות רחבה, כאשר בהיבט הביולוגי מלטונין הינו נוגד חמצון חזק אשר יכול לעבור את מחסום הדם מוח, לעכב תהליכי דלקת ולהשפיע על חיידקי המעי. בהיבט הקליני, חוסר איזון ברמת המלטונין עשוי להעיד על "חסר בחשכה" ולהשפיע על האטיולוגיה של מגוון מחלות כרוניות. הם מציינים כי יש להמשיך ולחקור את ההשפעה של צריכת מלטונין בתזונה ואת הגורמים הביולוגיים המשפיעים על פעילותו.
החוקרים מדווחים על קבלת מימון מחברת Symphony Natural Health המייצרת תוסף מלטונין ממקור צמחי.
Minich DM, Henning M, Darley C, Fahoum M, Schuler CB, Frame J. Is Melatonin the "Next Vitamin D"?: A Review of Emerging Science, Clinical Uses, Safety, and Dietary Supplements. Nutrients. 2022 Sep 22;14(19):3934.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/36235587/
במחקר קליני שנערך ביפן נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין B2 וויטמין E להפחתת ריכוז הומוציסטאין בדם בקרב ספורטאיות מקצועיות.
החוקרים מסבירים כי יצירת עומס חוזר על העצם בעקבות פעילות גופנית עצימה עלול לגרום לשברי מאמץ, כאשר רמת הומוציסטאין גבוהה קשורה בסיכון מוגבר לכך.
שינויים בגן המייצר את האנזים MTHFR פוגעים במסלול בו הומוציסטאין הופך למתיונין וכתוצאה מכך ישנה עלייה בריכוז ההומציסטאין בדם, ולכן נשיאת גן זה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לשברי מאמץ. משוער כי נטילת ויטמין B2 וויטמין E תסייע בהורדת ריכוז הומוציסטאין ובכך להפחתת הסיכון לשברי מאמץ.
במחקר נכללו 11 ספורטאיות עם שינויים בגן המייצר את האנזים MTHFR.
תקופת המחקר חולקה לשלושה שלבים של 14 יום כל אחד, עם הפרדה של 14 יום בין כל שלב. בשלב הראשון כל המשתתפות קיבלו רק ויטמין B2 במינון 28 מ"ג ליום, בשלב השני כל המשתתפות קיבלו רק ויטמין E במינון 60 מ"ג ליום, ובשלב השלישי כל המשתתפות קיבלו את שניהם יחד.
במהלך כל תקופת המחקר כל המשתתפות התגוררו באותו מקום וקיבלו את אותן ארוחות.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית הוערכה היעילות של תרכובות קריאטין חדשות לשיפור הביצועים הגופניים והרכב הגוף בקרב מבוגרים בריאים.
החוקרים מסבירים כי ישנן עדויות רבות ועקביות לגבי ההשפעה הארגוגנית של קריאטין, כאשר התרכובת הנחקרת ביותר הינה קריאטין מונוהידרט (CrM). כיום משווקים תוספי קריאטין המבוססים על תרכובות אחרות שמוצגות כיעילות יותר למרות העדר עדויות התומכות בכך.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם 548 משתתפים, מרביתם פעילים גופנית.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי קריאטין (Cr) מהצורות הבאות: Cr citrate (9 מחקרים), Cr ethyl ester (מחקר אחד), magnesium-creatine chelate (2 מחקרים), Cr malate (2 מחקרים), Cr nitrate (2 מחקרים) ו- Cr pyruvate (2 מחקרים).
המינון היומי נע בין 1.5 ל-20 גרם, כאשר בחלק מהמחקרים ניתן מינון קבוע ובחלק מהמחקרים ניתן מינון תלוי משקל גוף ומשך ההתערבות נע בין 2 ל-20 יום.
רק ב-3 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אחד מתוספים אלה בהשוואה לתוסף קריאטין סטנדרטי (CrM).
באופן כללי קרא עוד.
מניעה וטיפול בדִיכאון לאחר לידָה
במחקר אקראי מבוקר שנערך בארה"ב נבדקה ההשפעה ארוכת הטווח של תרגול מיינדפולנס בתקופת ההריון על תסמיני דיכאון לאחר הלידה ועד 8 שנים לאחר מכן.
במחקר נכללו 162 נשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר חולקו אקראית לקבלת תכנית התערבות מבוססת מיינדפולנס למשך 8 שבועות במהלך ההריון או לקבוצת הביקורת שקיבלה את הטיפול הסטנדרטי בלבד.
תסמיני דיכאון הוערכו בתחילת המחקר, בסיום תקופת ההתערבות, לאחר הלידה ובמהלך 8 שנים לאחר הלידה. סה"כ ל-77% מהמשתתפות היו לפחות 6 מדידות של תסמיני דיכאון במהלך תקופת המחקר.
נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) למניעה ולטיפול בדיכאון לאחר לידה.
בסקירה נכללו 31 מחקרים בהם 5,291 משתתפות. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות התנהגותיות, ב-17 מחקרים נערכה התערבות אישית אינטנסיבית, ב-8 מחקרים נערכה התערבות קבוצתית, וב-7 מחקרים ההתערבות כללה הדרכה, מפגש מינימלי או הנחיה לטיפול עצמי באמצעות סרטונים או חוברות. מספר המפגשים נע בין 5 ל-16. ב-12 מחקרים ההתערבות החלה בתקופת ההריון וב-19 מחקרים ההתערבות החלה לאחר הלידה.
במטה-אנליזה של 26 מחקרים נמצא כי קרא עוד.
בסקירה שיטתית של מחקרים תצפיתיים והתערבותיים הוערכה ההשפעה של נטילת תוספי ויטמין D במהלך ההריון או לאחר הלידה על תסמיני דיכאון לאחר לידה.
בסקירה נכללו 2 מחקרים אקראיים מבוקרים ו-18 מחקרים תצפיתיים.
במחקרים המבוקרים נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין D בטרימסטר האחרון להריון (2,000 יחב"ל ליום) או לאחר הלידה (50,000 יחב"ל פעם בשבועיים למשך 8 שבועות עם או בלי 500 מ"ג ליום סידן).
נמצא כי קרא עוד.
במחקר חתך שנערך בסין נבדק הקשר בין תזונה דלקתית ובין דיכאון לאחר לידה בקרב אימהות מניקות.
במחקר נכללו 293 נשים שהגיעו לבדיקה רפואית שגרתית במהלך 6 חודשים לאחר הלידה ודיווחו על הנקה מלאה.
המשתתפות התבקשו למלא שאלוני תזונה ולכל משתתפת חושב ציון המבטא את רמת הדלקתיות של התזונה באמצעות המדד DII.
תסמיני דיכאון הוערכו באמצעות המדד EPDS הכולל 10 פריטים עם ציון כולל שנע בין 0 ל-30, כאשר לצורך המחקר ציון נמוך מ-9 הוגדר כהעדר דיכאון לאחר לידה, ציון של 9 עד 12 הוגדר כרמת דיכאון נמוכה וציון של 13 ומעלה הוגדר כדיכאון לאחר לידה.
החוקרים סיווגו את המשתתפות ל-3 קבוצות בהתאם לציון במדד DII, כאשר ציון גבוה יותר מבטא תזונה יותר פרו-דלקתית.
נמצא כי קרא עוד.
היתרונות הבריאותיים של ספירולינה
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של ספירולינה על התפקוד הקוגניטיבי ועל מדדים מטבוליים בקרב חולי אלצהיימר.
במחקר נכללו 60 משתתפים אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג ליום ספירולינה או פלסבו למשך 12 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות בוצע מבחן מיני-מנטל (MMSE) להערכת התפקוד הקוגניטיבי ובנוסף נבדקו המדדים האנתרופומטריים ונלקחו בדיקות דם.
לאחר 12 שבועות נמצא קרא עוד.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של תוסף ספירולינה על מדדי הברזל בקרב מבוגרים חולי קוליטיס.
במחקר נכללו 80 משתתפים בני 38 בממוצע ו-BMI ממוצע של 25. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת 1 גרם ליום ספירולינה או פלסבו למשך 8 שבועות.
בתחילת המחקר ובסיום תקופת ההתערבות נבדקה רמת הברזל והפריטין בדם, מדדים של אנמיה ודם סמוי בצואה.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך באיראן נבדקה ההשפעה של ספירולינה ואימון גופני על רמת האדיפוקינים ופרופיל השומנים בקרב גברים עם שמנות.
במחקר נכללו 44 גברים עם BMI מעל 30 שאינם מבצעים פעילות גופנית שגרתית.
המשתתפים חולקו אקראית ל-4 קבוצות למשך 12 שבועות:
נמצא כי רק בקרב המשתתפים שקיבלו ספירולינה בשילוב אימון גופני חלה ירידה מובהקת במשקל בהשוואה לנתוני הבסיס. יחד עם זאת, בסיום תקופת ההתערבות בכל הקבוצות משקל הגוף היה נמוך בהשוואה לקבוצת הביקורת.
עוד נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר שנערך בסין נבדקה ההשפעה של תוסף ספירולינה על תאי מערכת החיסון בקרב ספורטאים מקצועיים.
החוקרים מסבירים כי אימון גופני ממושך ובעצימות גבוהה עלול לפגוע בפעילות החיסונית, כאשר ירידה בחלק היחסי של תאי הדם הלבנים מהווה ביטוי לכך. ספירת תאי הדם הלבנים משמשת את הרופאים והמאמנים של הקבוצה בהערכת המצב הגופני של השחקנים.
במחקר נכללו 39 שחקני כדורגל אשר חולקו אקראית לנטילת 3 גרם ליום כמוסות ספירולינה או פלסבו. ההתערבות נמשכה 8 שבועות במהלכם נערכו אימונים בעצימות גבוהה.
בדיקות דם נאספו 24 שעות לפני האימון הראשון ו-24 לאחר האימון האחרון בתקופת ההתערבות.
החוקרים בדקו את השְֹפעת ההתערבות על החלק היחסי של תאי הדם הלבנים השונים (סך לוקוציטים ותת-הסוגים שלהם) בתאי הדם ההיקפיים.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
ההשפעה של תוספי פירות על לחַץ הדם
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי אוכמניות וחמוציות על לחץ הדם בקרב מטופלים עם מחלות קרדיו-מטבוליות.
בסקירה נכללו 17 מחקרים בהם נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, תסמונת מטבולית, שמנות וכבד שומני.
ב-9 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של אוכמניות וב-8 מהמחקרים נבדקה ההשפעה של חמוציות. צורת ההתערבות כללה מיצוי אוכמניות או חמוציות בכמוסות במינון 1.4-1.5 גרם ליום, מיץ במינון 450-500 מ"ל ליום, אבקה במינון 22-45 גרם ליום, או שייק שכלל 22.5 גרם אוכמניות טריות או 22-150 גרם אוכמניות מיובשות בהקפאה. משך ההתערבות נע בין 4 ל-24 שבועות.
רק ב-2 מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה להתערבות על לחץ הדם, בהם צריכה של 50 גרם או 22 גרם ליום אוכמניות מיובשות בהקפאה הובילו לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בהשוואה לקבוצת ביקורת.
בניתוח כולל של הנתונים קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של אוכמניות על תפקוד כלי הדם בקרב נשים לאחר גיל המעבר עם לחץ דם גבוה.
החוקרים מציעים כי לאוכמניות עשויה להיות השפעה מיטיבה על הבריאות הקרדיווסקולרית ועל תפקוד כלי הדם כתוצאה מהפחתת העקה החמצונית.
במחקר נכללו 43 נשים בגיל 45 עד 65 עם לחץ דם גבוה עד יתר לחץ דם בדרגה 1.
המשתתפות חולקו אקראית לצריכת 22 גרם ליום אבקת אוכמניות מיובשות בהקפאה או פלסבו למשך 12 שבועות.
נמצא כי קרא עוד.
במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של דובדבנים על מדדים קרדיו-מטבוליים, מדדי דלקת ובריאות הכבד בקרב משתתפים עם שמנות.
החוקרים מציינים כי דובדבנים כהים מתוקים עשירים בסיבים ובפוֹליפנוֹלים אשר עשויים לסייע בשיפור גורמי סיכון הקשורים בשמנות.
במחקר נכללו 40 משתתפים מעל גיל 18 עם BMI בטווח של 30 עד 40.
המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 200 מ"ל משקה המכיל אבקת דובדבנים או פלסבו פעמיים ביום למשך 30 יום.
נמצא כי בהשוואה לפלסבו, צריכת משקה דובדבנים הייתה מלווה בירידה מובהקת קטנה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. עוד נמצא כי הירידה בלחץ הדם הייתה גדולה יותר בקרב משתתפים עם BMI מעל 35.
בקבוצת ההתערבות קרא עוד.
במחקר אקראי מוצלב נבדקה ההשפעה של תוסף זרעי ענבים וזן של אוכמניות בר (bilberry) על מדדים קרדיו-מטבוליים ועל חיידקי המעי בקרב משתתפים בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2.
במחקר נכללו 14 משתתפים מעל גיל 45 עם BMI מעל 28.
כל המשתתפים התבקשו לצרוך בסדר אקראי מינון יומי של 250 מ"ג מיצוי אוכמניות + 300 מ"ג תמצית זרעי ענבים או 550 מ"ג פלסבו, כל אחד למשך 12 שבועות (ללא הפרדה בין התנאים).
נמצא כי קרא עוד.
