- דילוג לתוכן הדף
- הגדלת טקסט
- הקטנת טקסט
- פונט קריא
- הדגשת כותרות
- הדגשת קישורים
- ניגודיות גבוהה
- שחור לבן
- איפוס
- סגירה
ראשית נעדכן בהנחיות התזונה האמריקאיות לשנים 2020-2025.
במרכז הסקירה השבוע מחקרים על סוכרת:
סקירה שיטתית אשר בדקה האם דיאטה דלת פחמימות עשויה להוביל לנסיגה מוחלטת של סוכרת סוג 2?
ומגוון מחקרים חדשים:
האם לדיאטת מופחתת פחמימות יש השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת סוג 2?
האם יעיל לשלב ברברין ופרוביוטיקה בטיפול בחולי סוכרת סוג 2?
מהו הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסוכרת סוג 2?
מהי השְפעת השתלת צואה על התקדמות של סוכרת סוג 1?
ומהן תוצאות התערבות לשיפור אורח החיים בקרב חולי סוכרת סוג 2?
נציג מחקרים על השפעה של שינוי תזונתי על פתולוגיות:
דיאטה דלת FODMAP לקשישים הסובלים משלשול כרוני,
דיאטה ים-תיכונית למטופלים עם כבד שומני,
התערבויות תזונתיות לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית,
והשְפעת צריכת יוגורט על הסיכון לסרטן המעי.
נביא שני מחקרים על תפקוד המוח:
האם פעילויות פנאי תורמות להפחתת הסיכון לדמנציה?
והאם יש קשר בין רמות חומצה פולית וויטמין B12 לתפקוד קוגניטיבי?
ונסכם במחקר המציג הבדלים בין EPA לעומת DHA בהשפעה על התגובה הדלקתית.
בכותרות השבוע:
ההשפעה המיטיבה של קקאו על המוח,
סטרס בהריון והשְפעתו על התפתחות מוח העובר,
הקשר בין מדדים אנתרופומטריים ונזק לאיברים כתוצאה מיתר לחץ דם,
הקשר בין חיידקי המעי והרכב הגוף בקרב ילדים,
והתפקיד של חיידקי המעי בייצור מטבוליטים פעילים מרכיבים צמחיים.
הנחיות התזונה, מפורסמות על ידי משרד הבריאות ומשרד החקלאות האמריקאי פעם בחמש שנים, ומעודכנות בהתאם לממצאים המחקריים בתחום התזונה והבריאות. הנחיות אלה מהוות בסיס לקובעי המדיניות ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות והתזונה, אשר תפקידם לסייע לציבור לצרוך תזונה בריאה. כמו כן הן משמשות לפיתוח, הטמעה והערכה של מדיניות ותכניות לאומיות בתחום הבריאות והתזונה. מודגש כי הנחיות התזונה מיועדות לכלל אוכלוסיית ארה"ב, הבריאה והחולה.
למרות שרוב ההנחיות נשארות קבועות לאורך זמן, ההנחיות הנוכחיות משקפות שלושה היבטים בהם חלה התפתחות והתקדמות בידע המדעי:
ישנה שכיחות גבוהה של תחלואה כרונית הקשורה בתזונה, אשר מהווה בעיה משמעותית בתחום בריאות הציבור. לפיכך, מודגש כי לכל האוכלוסייה ובכל מצב בריאותי ישנה תועלת למעבר לדפוס תזונה בריא יותר.
ישנה חשיבות גבוהה לדפוס התזונה בכללותו, ופחות לרכיבים תזונתיים או קבוצות מזון מסוימות.
ישנה חשיבות לעידוד לדפוס של תזונה בריאה בכל שלבי החיים, כאשר לראשונה הנחיות התזונה כוללת דגשים תזונתיים לתינוקות ופעוטות.
בסיכום ההנחיות לציבור מוצגות ארבע המלצות:
אימוץ דפוס תזונה בריאה בכל שלבי החיים – לעולם לא מוקדם מדי או מאוחר מדי לאכול בריא:
בששת החודשים הראשונים לחיים: מומלצת הנקה בלעדית, עם המשך הנקה בשנת החיים הראשונה לפחות. כאשר הנקה אינה אפשרית, יש להזין תינוקות בתמ"ל מועשר בברזל, וכן לספק תוספי ויטמין D.
סביב גיל שישה חודשים: להתחיל חשיפה למזון משלים עשיר בערכים תזונתיים, כולל מזונות בעלי פוטנציאל אלרגני. מומלץ לעודד צריכה של מזון מגוון מכל קבוצות המזון, וכן לכלול מזונות עשירים בברזל ובאבץ, בעיקר לתינוקות יונקים.
מגיל שנה ועד קשישים: אימוץ דפוס של תזונה בריאה המספק את הצרכים התזונתיים, מסייע לשמירה על משקל תקין ומפחית את הסיכון לתחלואה כרונית.
בחירה במזונות ומשקאות עשירים בערכים תזונתיים, בהתאם להעדפות אישיות, תרבותיות ותקציב.
הקפדה על צריכת כל קבוצות המזון תוך שמירה על הצריכה הקלורית המומלצת, כאשר דפוס של תזונה בריאה כולל:
ירקות מכל הסוגים.
פירות, בדגש על פירות שלמים.
דגנים, לפחות מחציתם דגנים מלאים.
מוצרי חלב, כולל חלב דל-שומן, יוגורט וגבינה, ו/או מוצרים נטולי לקטוז וכן תחליפים כגון משקאות סויה מועשרים.
מקורות לחלבון, כולל בשר רזה, עוף, ביצים, מאכלי ים, שעועית, אפונה, עדשים, אגוזים וזרעים ומוצרי סויה.
שמנים, כולל שמנים צמחיים ומזונות המכילים שומנים כגון מאכלי ים ואגוזים.
הגבלת מזונות ומשקאות עתירים בסוכר מוסף, שומן רווי ונתרן, והגבלת הצריכה של משקאות אלכוהוליים.
סוכר מוסף: החל מגיל שנתיים יש להגביל לעד 10% מסך הצריכה הקלורית ליום, מומלץ להימנע מסוכר מוסף מתחת לגיל שנתיים.
שומן רווי: החל מגיל שנתיים יש להגביל לעד 10% מסך הצריכה הקלורית ליום.
נתרן: עד 2,300 מ"ג ליום, ופחות לילדים עד גיל 14.
אלכוהול: עד 2 משקאות ליום לגברים, ועד משקה אחד לנשים, כאשר צריכת אלכוהול נמוכה עדיפה על צריכה גבוהה. נשים בהריון צריכת להימנע מצריכת אלכוהול.
לצד פרסום הנחיות אלה, מושמעת ביקורת בקרב מומחים בתחום הבריאות, על כך שלא התקבלה דעת הוועדה המייעצת בהתייחס להגבלת הסוכר המוסף ל-6%, ולהפחתת צריכת האלכוהול המומלצת ללא יותר ממשקה אחד ליום.
לקריאת סיכום דוח הוועדה המייעצת לחצו כאן.
U.S. Department of Agriculture and U.S. Department of Health and Human Services. Dietary Guidelines for Americans, 2020-2025. 9th Edition. December 2020. Available at DietaryGuidelines.gov.
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה היעילות והבטיחות של דיאטות דלות פחמימות, להובלה לנסיגה של סוכרת סוג 2. בסקירה נכללו רק מחקרים בהם נבדקה דיאטה דלת פחמימות, שהוגדרה כעד 130 גרם/יום פחמימות או עד 26% בדיאטה של 2,000 קלוריות ליום, או דיאטה דלה מאוד בפחמימות, שהוגדרה כעד 10% מסך הקלוריות שמקורן בפחמימות, למשך 12 שבועות לפחות, בקרב מבוגרים המאובחנים עם סוכרת סוג 2. מדד המטרה העיקרי היה נסיגה של סוכרת, שהוגדרה כרמת המוגלובין מסוכרר נמוכה מ-6.5%, או רמת גלוקוז בצום נמוכה מ-126 מ"ג/דצ"ל, עם או בלי טיפול תרופתי לסוכרת.
בסקירה נכללו 23 מחקרים, בהם 1,357 משתתפים.
להלן סיכום הממצאים:
לאחר מעקב של שישה חודשים, דיאטה דלת פחמימות הייתה מלווה בשיעור גבוה יותר של נסיגת סוכרת בהשוואה לקבוצת הביקורת (57% לעומת 31% מהמשתתפים, בניתוח המבוסס על שמונה מחקרים בהם 264 משתתפים). ההשפעה הייתה קטנה יותר ולא מובהקת סטטיסטית כאשר נכללו בניתוח רק מקרים ללא טיפול תרופתי, אולם שיעור הנסיגה היה נמוך יותר בקרב מטופלים המשתמשים באינסולין.
בדיאטה דלת פחמימות נמצא בנוסף, לאחר מעקב של שישה חודשים, שיפור משמעותי במשקל, ברמת הטריגליצרידים וברגישות לאינסולין, אולם שיפור זה לא נשמר במעקב לאחר 12 חודשים.
דיאטה דלה מאוד בפחמימות הייתה פחות יעילה בהשוואה לדיאטה פחות מגבילה בהתייחס לירידה במשקל, ממצא הניתן להסבר באמצעות היענות נמוכה יותר לדיאטה.
לא נמצאו בין הקבוצות הבדלים משמעותיים באיכות החיים, כאשר לאחר 12 חודשים נמצאה ירידה מסוימת באיכות החיים וברמת ה-LDL.
החוקרים מסכמים, כי ישנן עדויות ברמת ביטחון בינונית עד נמוכה לכך שדיאטה דלת פחמימות למשך שישה חודשים, עשויה להוביל לנסיגה של סוכרת ללא השפעות שליליות. הם מציינים כי יש לקחת בחשבון שיש חוסר הסכמה בין מומחים בתחום בהתייחס להגדרה של נסיגת סוכרת (סף ההמוגלובין המסוכרר או הגלוקוז בדם שמעליהם מאובחנת סוכרת), ובהתייחס ליעילות, לבטיחות ולשביעות הרצון של צריכת דיאטה דלת פחמימות לתקופה ממושכת.
Goldenberg JZ, Day A, Brinkworth GD, et al. Efficacy and safety of low and very low carbohydrate diets for type 2 diabetes remission: systematic review and meta-analysis of published and unpublished randomized trial data. BMJ. 2021;372:m4743. Published 2021 Jan 13.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33441384/
במחקר אקראי מבוקר שנערך בסין, נבדקה ההשפעה של צריכת שקדים כחלק מדיאטה מופחתת פחמימות - על המטבוליזם של פחמימות ועל תסמיני דיכאון בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 45 מטופלים, אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות למשך שלושה חודשים.
קבוצת הביקורת השתתפה בתכנית דיאטה דלת שומן, וקבוצת ההתערבות צרכה דיאטה דומה שבה חלק מהפחמימות הוחלפו ב-56 גרם/יום שקדים. בסיום תקופת ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בסך הצריכה הקלורית, כאשר הרכב התזונה בקבוצת ההתערבות היה 40% פחמימות, 38% שומן ו-22% חלבון, לעומת 59% פחמימות, 25% שומן ו-16% חלבון בקבוצת ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד.
Ren M, Zhang H, Qi J, et al. An Almond-Based Low Carbohydrate Diet Improves Depression and Glycometabolism in Patients with Type 2 Diabetes through Modulating Gut Microbiota and GLP-1: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020;12(10):3036. Published 2020 Oct 3.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו, הוערכה ההשפעה של פרוביוטיקה ושל ברברין על חיידקי המעי, בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר נכללו 409 משתתפים, עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 2 שאינם נוטלים תרופות לאיזון הסוכר, מ-20 מרכזים רפואיים בסין. המשתתפים חולקו אקראית לארבע קבוצות ההתערבות למשך 12 שבועות:
טבליות ברברין במינון 0.6 גרם פעמיים ביום (נעשה שימוש בברברין שהופק במעבדה).
פרוביוטיקה במינון ארבעה גרם ליום של תשעה זני חיידקים (מעל 50 מיליארד חיידקים).
ברברין + פרוביוטיקה.
פלסבו.
נמצא כי קרא עוד.
Zhang Y, Gu Y, Ren H, et al. Gut microbiome-related effects of berberine and probiotics on type 2 diabetes (the PREMOTE study). Nat Commun. 2020;11(1):5015. Published 2020 Oct 6.
במחקר עוקבה, המבוסס על נתוני הביו-בנק הסיני, נבדק הקשר בין גיל התחלת שתיית אלכוהול, לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. ברקע למחקר, מסבירים החוקרים כי ידוע שקיים קשר בין צריכת אלכוהול לבין סוכרת סוג 2, כך שצריכה מתונה עשויה להפחית את הסיכון, ואילו צריכה כרונית בכמות גבוהה עלולה להגביר את הסיכון. מחקרים קודמים מצאו, כי התחלת שתיית אלכוהול בגיל צעיר ולאורך תקופה ממושכת יותר, הייתה קשורה בסיכון מוגבר להפרעת שימוש באלכוהול, לצריכה גבוהה ולתלות.
במחקר נכללו הנתונים של 512,712 משתתפים בגילאי 30-79 אשר דיווחו בתחילת תקופת המעקב על צריכת האלכוהול שלהם בשנה האחרונה ובעבר. במהלך תקופת מעקב חציונית של 9.8 שנים, אובחנו 15,115 מקרים של סוכרת סוג 2.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.
Li H, Lv J, Yu C, et al. The Association Between Age at Initiation of Alcohol Consumption and Type 2 Diabetes Mellitus: A Cohort Study of 0.5 Million Persons in China. Am J Epidemiol. 2020;189(12):1478-1491.
במחקר אקראי מבוקר, הוערכה ההשפעה של השתלת צואה בקרב מטופלים עם אבחנה חדשה של סוכרת סוג 1. החוקרים מסבירים, כי סוכרת סוג 1 מאופיינת בהתפתחות של אוטואימוניות ושל הרס תאי בטא בלבלב, כאשר להשפעה החיסונית של חיידקי המעי תפקיד בהתפתחות המחלה.
במחקר נכללו 20 משתתפים בגילאי 18-30, אשר אובחנו עם סוכרת סוג 1 בששת השבועות האחרונים. המשתתפים חולקו אקראית להשתלה של צואה עצמית או מתורם בריא, שלוש פעמים לאורך תקופה של ארבעה חודשים. מדד המטרה העיקרי, היה שימור יכולת ההפרשה של פפטיד C במהלך 12 חודשים, כמדד ליצירת האינסולין בלבלב. בנוסף הוערכו השינויים באיזון הגליקמי, מטבוליטים בדם, פעילות תאי T, הביטוי הגנטי במעי הדק, והרכב חיידקי המעי.
בקרב המשתתפים שקיבלו השתלת צואה עצמית, נצפה שימור משמעותי של הפרשת פפטיד C בהשוואה למשתתפים שקיבלו השתלת צואה מתורם בריא. החוקרים משערים, כי היתרון של השתלת צואה עצמית נובע מהתאמה חיסונית טובה יותר, וכי השתלת צואה ממקור חיצוני עלולה להגביר תהליכים דלקתיים, הממסכים את ההשפעה המיטיבה שמתרחשת במקביל.
בנוסף, רמה גבוהה יותר של חיידקים מהסוג Prevotella, הייתה קשורה בירידה בתפקוד תאי בטא, לעומת מטבוליטים מסוימים שהיו קשורים בשימור הפעילות של תאי בטא. עוד נמצא כי קרא עוד.
de Groot P, Nikolic T, Pellegrini S, et al. Faecal microbiota transplantation halts progression of human new-onset type 1 diabetes in a randomised controlled trial. Gut. 2021;70(1):92-105.
בניתוח של נתונים ממחקר אקראי מבוקר, נבדקו התוצאות ארוכות הטווח של התערבות לשיפור אורח החיים ולירידה במשקל בקרב חולי סוכרת סוג 2, בהתייחס לשימוש במשאבים רפואיים ולהוצאות רפואיות.
במסגרת המחקר, המשתתפים חולקו אקראית להשתתפות בתכנית לשיפור אורח החיים ולירידה במשקל, שמטרתה הייתה ירידה של 7% במשקל שנה הראשונה. התכנית כללה מפגש שבועי בששת החודשים הראשונים, עם ירידה בתדירות בהמשך תקופת המחקר, כאשר בקבוצת הביקורת נערכו שלושה מפגשים בשנה הראשונה ומפגש אחד בשנה בהמשך. במהלך תקופת המחקר של כ-11 שנים, דווח על שיפור בניהול הסוכרת ועל ירידה בהוצאות הרפואיות.
בניתוח הנוכחי, נבדקו הנתונים של חברת הביטוח הפרטית Medicare, בשלוש השנים לאחר סיום תקופת ההתערבות. נבדקו הוצאות רפואיות, עלות תרופות, אשפוזים, ביקורים במיון, והוצאת משאבים הקשורים בנכות או מוגבלות. בניתוח נכללו הנתונים של 2,796 משתתפים מהמחקר המקורי (54% מסך המשתתפים).
לא נמצאו קרא עוד.
Huckfeldt PJ, Frenier C, Pajewski NM, et al. Associations of Intensive Lifestyle Intervention in Type 2 Diabetes With Health Care Use, Spending, and Disability: An Ancillary Study of the Look AHEAD Study. JAMA Netw Open. 2020;3(11):e2025488. Published 2020 Nov 2.
במחקר קליני (ללא קבוצת ביקורת), הוערכה ההשפעה של דיאטה דלת FODMAP, בקרב קשישים הסובלים משלשול כרוני. במחקר נכללו 20 משתתפים בני 76 בממוצע, אשר בבדיקת קולונוסקופיה לא נמצא גורם לשלשול כרוני. כל המשתתפים צרכו במשך שישה שבועות דיאטה דלת FODMAP תחת ליווי דיאטני. בתחילת ההתערבות ובסיומה הוערכו התסמינים במערכת העיכול, וכן תסמיני דיכאון וחרדה, ונבדקה הצריכה התזונתית באמצעות מילוי יומן אכילה במשך ארבעה ימים.
החוקרים מציינים כי קרא עוד.
O'Brien L, Skidmore P, Wall C, et al. A Low FODMAP Diet Is Nutritionally Adequate and Therapeutically Efficacious in Community Dwelling Older Adults with Chronic Diarrhoea. Nutrients. 2020;12(10):3002. Published 2020 Sep 30.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי, שנערך ביוון, נבדק הקשר בין הדיאטה הים-תיכונית לבין בריאות הכבד והתפתחות תחלואה קרדיווסקולרית וסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 3,042 מבוגרים בריאים, ללא מחלה כרונית וללא אבחנה של כבד שומני.
בתחילת תקופת המעקב חושב לכל משתתף ציון התאמה לדיאטה הים-תיכונית, ונבדקו מדדים של כבד שומני. לאחר עשר שנות מעקב, בוצעה הערכה קרדיווסקולרית ל-2,020 מהמשתתפים ובדיקת מצב סוכרת ל-1,485 מהמשתתפים.
נמצא, כי קרא עוד.
Kouvari M, Boutari C, Chrysohoou C, et al. Mediterranean diet is inversely associated with steatosis and fibrosis and decreases ten-year diabetes and cardiovascular risk in NAFLD subjects: Results from the ATTICA prospective cohort study [published online ahead of print, 2020 Nov 7]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30605-1.
בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות או תוספי תזונה, לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. בסקירה נכללו 27 מחקרים, בהם נבדקה ההשפעה של מגוון התערבויות, כולל ההשפעה של דפוסי תזונה (דיאטה ים-תיכונית, דיאטה טבעונית חיה, דיאטה אנטי-דלקתית), של מזונות ספציפיים (כגון מיץ חמוציות), של אומגה 3, של מיקרונוטריאנטים ספציפיים (כגון ויטמין D), של תוספים נוגדי חמצון (כגון חומצה אלפא-ליפואית), ושל תוספי פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה או סינביוטקה.
מהסקירה עולה כי קרא עוד.
Nelson J, Sjöblom H, Gjertsson I, Ulven SM, Lindqvist HM, Bärebring L. Do Interventions with Diet or Dietary Supplements Reduce the Disease Activity Score in Rheumatoid Arthritis? A Systematic Review of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2020;12(10):2991. Published 2020 Sep 29.
במחקר המבוסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים, נבדק הקשר בין צריכת יוגורט בתזונה, לבין הסיכון לסרטן קולורקטלי. החוקרים מסבירים, כי יוגורט הינו מזון מותסס אשר נפוץ בתזונה, כאשר צריכה קבועה של יוגורט, עשויה להיות בעלת השפעה מיטיבה על הרכב החיידקים ובריאות המעי. במחקר נכללו הנתונים של 83,054 נשים, אחריהן נערך מעקב במשך 32 שנה (מחקר האחיות), ו-43,269 גברים, אחריהם נערך מעקב במשך 26 שנה (מחקר אנשי מקצועות הבריאות). הצריכה התזונתית הוערכה בתחילת תקופת המעקב, ועודכנה כל ארבע שנים. במהלך תקופת המעקב אובחנו 2,666 מקרים של סרטן קולורקטלי.
נמצא כי קרא עוד.
Michels KB, Willett WC, Vaidya R, Zhang X, Giovannucci E. Yogurt consumption and colorectal cancer incidence and mortality in the Nurses' Health Study and the Health Professionals Follow-Up Study. Am J Clin Nutr. 2020;112(6):1566-1575.
בהתבסס על נתונים ממחקר עוקבה גדול, נבדק הקשר בין השתתפות בפעילויות פנאי, לבין הסיכון להתפתחות דמנציה. במחקר נכללו הנתונים של 8,280 משתתפים, כאשר השתתפות בפעילויות פנאי הוערכה בשנים 1997-1999, בשנים 2002-2004 ובשנים -2007-2009 ומקרים של דמנציה נאספו מהרשומות הלאומיות עד שנת 2017. פעילויות פנאי כללו קריאה, האזנה למוסיקה, לימודים, השתתפות במועדונים שונים, ביקור חברים וקרובי משפחה, משחקי קלפים ואחרים, פעילויות הקשורות בדת, וגינון.
במהלך תקופת המעקב אובחנו 360 מקרים, כאשר הגיל הממוצע בעת האבחנה היה 76.2.
להלן סיכום הממצאים:קרא עוד.
Sommerlad A, Sabia S, Livingston G, Kivimäki M, Lewis G, Singh-Manoux A. Leisure activity participation and risk of dementia: An 18-year follow-up of the Whitehall II Study [published correction appears in Neurology. 2021 Jan 11;:]. Neurology. 2020;95(20):e2803-e2815.
במחקר חתך, נבדק הקשר בין רמת החומצה הפולית וויטמין B12 בדם, לבין התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים. החוקרים מסבירים, כי ישנן עדויות לכך שרמה נמוכה של חומצה פולית ושל ויטמין B12, באופן בלתי תלוי, וכן רמה גבוהה של חומצה פולית בשילוב רמה נמוכה של ויטמין B12, עלולות להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי. במחקר נכללו 1,408 משתתפים בני 57 בממוצע.
להלן הממצאים העיקריים:קרא עוד.
Boumenna T, Scott TM, Lee JS, Palacios N, Tucker KL. Folate, vitamin B-12, and cognitive function in the Boston Puerto Rican Health Study [published online ahead of print, 2020 Nov 12]. Am J Clin Nutr. 2020;113(1):179-186.
במחקר אקראי מוצלב, נבדקה ההשפעה של EPA לעומת DHA על התגובה הדלקתית. החוקרים מסבירים, כי אין עדויות ברורות לגבי ההשפעה הבלתי תלויה של EPA ושל DHA על תהליכים דלקתיים כרוניים. ההשפעה של חומצות שומן אומגה 3, הינה באמצעות המרה למתווכים שומניים, כולל המרה ל-SPM (specialized pro-resolving lipid mediators), מתווכים המעורבים בשחרור גורמים דלקתיים כגון IL-6 ו-TNF-α.
במחקר השתתפו תשעה גברים ו-12 נשים בגילאי 50-75, בעלי מאפיינים של דלקת כרונית. מאפיינים אלה הוגדרו ע"י שילוב של:
רמות דלקת בדם: C-reactive protein (hsCRP) ≥2 μg/mL.
רמות טריגליצרידים: 90–500 mg/dL.
מאפיין אחד לפחות של התסמונת המטבולית - הקף מותניים גבוה (≥ 102 אצל גברים או ≥ 89 אצל נשים), או לחץ דם ≥ 130/80, או סוכר בצום ≥ 100.
כל המשתתפים קיבלו בסדר אקראי שלושה גרם ליום תוסף EPA, או שלושה גרם ליום תוסף DHA, כל אחד למשך עשרה שבועות עם עשרה שבועות הפרדה בין התנאים.
נמצא כי: קרא עוד.
So J, Wu D, Lichtenstein AH, et al. EPA and DHA differentially modulate monocyte inflammatory response in subjects with chronic inflammation in part via plasma specialized pro-resolving lipid mediators: A randomized, double-blind, crossover study. Atherosclerosis. 2021;316:90-98.
וכעת, עוד כותרות...
במחקר אקראי מבוקר, נמצא כי לפלבאנולים המצויים בקקאו, השפעה אקוטית מיטיבה על העברת החמצן למוח בתגובה להיפרקפניה (רמה גבוהה של פחמן דו חמצני), ועל הביצועים הקוגניטיביים.
Gratton G, Weaver SR, Burley CV, et al. Dietary flavanols improve cerebral cortical oxygenation and cognition in healthy adults. Sci Rep. 2020;10(1):19409. Published 2020 Nov 24.
במחקר תצפיתי, שנערך בקרב 78 צמדי אם-תינוק, נמצא כי רמת הקורטיזול בהריון, הייתה קשורה בהבדלים בהתפתחות האמיגדלה (אזור במוח הקשור בעיקר בוויסות רגשי), כתלות במין התינוק (הבדלים שונים נצפו אצל בנות לעומת בנים). ממצא זה תורם להבנה לגבי המנגנונים המעורבים בקשר בין בריאות האם בהריון, וההתפתחות הנוירו-פסיכיאטרית של העובר והתינוק.
Stoye DQ, Blesa M, Sullivan G, et al. Maternal cortisol is associated with neonatal amygdala microstructure and connectivity in a sexually dimorphic manner. Elife. 2020;9:e60729. Published 2020 Nov 24.
במחקר חתך שנערך בסין, בו נכללו 3,077 קשישים, מדגימים החוקרים כי המדד (BRI (Body Roundness Index אשר מחושב בהתאם לגובה, למשקל, ולהיקף המותניים והירכיים, וכן יחס המותניים לירכיים, היו קשורים במידה רבה יותר, בהשוואה ל-BMI, לנזק לאיברים כתוצאה מיתר לחץ דם.
Jiamin Tang, et al. Association between hypertension-mediated organ damage and obesity defined by novel anthropometric indices in community-dwelling elderly individuals. Clinical Nutrition, 2021.
במחקר חתך, בו נכללו 236 ילדים בגילאי 6-9, מדגימים החוקרים כיצד הרכב חיידקי המעי וריכוז חומצות שומן קצרות שרשרת, קשור במדדים של הרכב הגוף ושמנות.
Wei Y, Liang J, Su Y, et al. The associations of the gut microbiome composition and short-chain fatty acid concentrations with body fat distribution in children [published online ahead of print, 2020 Nov 20]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30618-X.
בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים פרה-קליניים, העוסקים בתפקיד של חיידקי המעי, בייצור מטבוליטים בעלי פעילות ביולוגית מיטיבה מרכיבים צמחיים כגון ג'ינסנוסידים, קטכינים וקוורצטין.
Santangelo R, Silvestrini A, Mancuso C. Ginsenosides, catechins, quercetin and gut microbiota: Current evidence of challenging interactions. Food Chem Toxicol. 2019;123:42-49.
