פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מרץ 2020 - מקבץ 2

עודכן בתאריך 11/03/2020

בפתח סקירת המחקרים השבועית, שלושה מחקרים ומאמרים בתחום הסרטן

תוספי פרוביוטיקה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב חולי סרטן קולורקטלי,

ארומתרפיה כטיפול תומך בחולי סרטן,

והשילוב של פעילות גופנית בטיפול האונקולוגי.

 

זאת ועוד: 

תוספי כורכומין לטיפול בכבד שומני,

התרומה של צריכת תפוחים טריים במצבים של יתר כולסטרול בדם,

התפקיד של מיקרונוטריאנטים בצמצום הסיכון הקרדיווסקולרי בקרב ילדים,

האם תוסף זעפרן תומך בטיפול בהפרעת דיכאון

תמצית ענבים ואוכמניות לשיפור הביצועים הקוגניטיביים,

התרומה של תוסף חומצות אמינו לקשישים הסובלים מתת-תזונה,

יעילות תוסף ויטמין D בצורת ספריי תת-לשוני שוות ערך לכמוסות,

תכנית התערבות לשיפור ההיענות לדיאטה בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית,

חשיבות השמירה על הירידה במשקל בקרב חולי סוכרת סוג 2,

פרוביוטיקה למניעת דלקת מעי נמקית ביילודים,

והפעילות האנטי-בקטריאלית של צמחי מרפא לטיפול במחלת ליים.

 

בכותרות השבוע: 

מהי ההשפעה של שמן כמון על מאפייני התסמונת המטבולית?

תזונה עשירה באצות קשורה בסיכון מופחת למחלת לב כלילית,

תזונה עשירה בחלבון מן הצומח קשורה בהארכת תוחלת החיים,

חשיפת יילודים בסיכון לבוטנים עשויה לתרום למניעת התפתחות אלרגיה לבוטנים,

והשְפעת התזונה על המיקרוביום בקרב ילדים. 

 

 

תוספי פרוֹביוטיקה לשיפור התוצאות הקליניות בקרב חולי סרְטן קולורקטלי 

בסקירה שיטתית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי פרוביוטיקה וסינביוטיקה בקרב חולי סרטן קולורקטלי. בסקירה נכללו 21 מחקרים, בהם 1,831 מטופלים. ב-16 מהם נבדקה היעילות של פרוביוטיקה, בארבעה מהם נבדקה היעילות של סינביוטיקה ובמחקר אחד נבדקה היעילות של פרוביוטיקה, פרה-ביוטיקה וסינביוטיקה. סה"כ נעשה שימוש ב-23 זני חיידקים בטווח רחב של מינונים, כאשר הזנים השכיחים ביותר היו L. Acidophilus ו-B. Longum. 

מהסקירה עולה כי שימוש בתוספי פרוביוטיקה הוביל להפחתת תוצאות שליליות כולל מדדי דלקת, השפעות שליליות של הטיפול הכימותרפי, שלשול חמור וסיבוכים זיהומיים לאחר הניתוח, וכן תרם לקיצור משך השימוש באנטיביוטיקה, לשיפור הרכב חיידקי המעי ולשינוי בהרכב החיידקים ברקמת הגידול. 

החוקרים מסכמים כי הממצאים הקיימים מצביעים על כך ששימוש מניעתי טרום-ניתוחי בתוספי פרוביוטיקה או סינביוטיקה בקרב חולי סרטן קולורקטלי עשוי לתרום לשיפור התוצאות הקליניות. עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך מהם זני החיידקים והמינונים היעילים.

החוקרים מדווחים על העדר ניגודי אינטרסים. 

Darbandi A, Mirshekar M, Shariati A, et al. The effects of probiotics on reducing the colorectal cancer surgery complications: A periodic review during 2007-2017 [published online ahead of print, 2019 Nov 9]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33135-8. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31831184/

 

 

ארוֹמתרפיה כטיפול תומך בחולי סרְטן

בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של ארומתרפיה לטיפול בתסמינים ובהשפעות שליליות, בקרב חולי סרטן. בסקירה נכללו 43 מחקרים, בהם 3,239 חולי סרטן מ-13 מדינות, כאשר 31 מהמחקרים היו אקראיים מבוקרים. ב-21 מהמחקרים נעשה שימוש בארומתרפיה בהרחה, ב-22 מהמחקרים בעיסוי ארומתרפי ובשלושה מחקרים - בשיטות אחרות. סה"כ נעשה שימוש ב-32 סוגי שמנים, השכיחים ביותר היו לבנדר (18 מחקרים), קמומיל (6 מחקרים) וג'ינג'ר (5 מחקרים). 

מהתוצאות עולה כי שימוש בארומתרפיה תרם להקלה במגוון רחב של תסמינים גופניים ונפשיים שנבדקו - כולל חרדה, כאב, איכות חיים, בחילות והקאות, דיכאון, הקלה בתסמינים פסיכולוגיים וגופניים, איכות השינה, עייפות, סימנים ויטאליים, מוקוזיטיס בפה, הפרעות עוריות, תחושת רווחה, מצב תזונתי, מדדים חיסוניים, מצב רוח, עצירות, פגיעה בבלוטות הרוק, דלקת ורידים על רקע כימותרפיה, ורמת קורטיזול ופרולקטין. יחד עם זאת, החוקרים מציינים כי במספר מחקרים לא נמצאה השפעה לארומתרפיה על התגובה העורית. 

הממצאים הקיימים מצביעים על הפוטנציאל של ארומתרפיה כטיפול תומך להקלה על תסמינים והשפעות שליליות בקרב חולי סרטן, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת לבסס את פרוטוקול הטיפול ואת סוג הארומתרפיה והמינונים הנדרשים.

Farahani MA, Afsargharehbagh R, Marandi F, et al. Effect of aromatherapy on cancer complications: A systematic review. Complement Ther Med. 2019;47:102169. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31779991/

 

 

השילוב של פעילות גוּפנית בטיפול האונקולוגי

במאמר מציעים החוקרים כלים והנחיות לרופאים כיצד לשלב פעילות גופנית כחלק ממסגרת הטיפול האונקולוגי הסטנדרטי. 

ראשית, החוקרים מציגים את העדויות לפיהן פעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות סרטן, בשיפור ההישרדות ובשיפור תוצאות נוספות בקרב חולי סרטן כגון איכות החיים, חרדה, דיכאון, עייפות ועוד. יחד עם זאת, מרבית חולי הסרטן אינם מבצעים פעילות גופנית סדירה. מחקרים מראים שבמקרים רבים החולים כלל אינם מקבלים מהצוות המטפל הנחיות לביצוע פעילות גופנית, כאשר החסמים לכך כוללים העדר מודעות לערך של פעילות גופנית בקרב חולי סרטן, חוסר ודאות לגבי הבטיחות או ההתאמה של פעילות גופנית למטופל, העדר מודעות לתכניות פעילות גופנית המיועדות לחולי סרטן, צורך בהכשרה לצורך ביצוע ההפניה ואמונה כי הפניה לפעילות גופנית אינה בתחום הטיפול של האונקולוג. 

במסגרת המאמר החוקרים מציעים כלים המיועדים להקל על האונקולוג להמליץ למטופלים או להפנותם לתכנית בטוחה, יעילה ומתאימה, תוך התייחסות להעדפות וצרכי המטופל. על הרופא קרא עוד.

Schmitz KH, Campbell AM, Stuiver MM, et al. Exercise is medicine in oncology: Engaging clinicians to help patients move through cancer. CA Cancer J Clin. 2019;69(6):468–484. 

 

 

תוספי כוּרכומין לטיפול בכבד שוּמני

להלן שני מאמרים, העוסקים בתוספי כורכומין לטיפול במחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). 

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי כורכומין על מדדים מטבוליים ואנתרופומטריים בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). בסקירה נכללו 9 מחקרים אשר נערכו כולם באיראן. במחקרים השונים נעשה שימוש בתוספים שהכילו כורכומין במינון שנע בין 50 ל-1,500 מ"ג ליום למשך חודשיים עד שלושה חודשים. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוסף כורכומין בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). במחקר נכללו 70 מטופלים עם מחלת כבד שומני, שאובחנה באמצעות אולטרסאונד. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוסף כורכומין בשילוב עם פיפרין לשיפור הספיגה (C3 Complex, מינון יומי של 500 מ"ג כורכומינואידים + 5 מ"ג פיפרין) או פלסבו - למשך 12 שבועות. בתחילת המחקר ובסיומו החוקרים העריכו את תפקודי הכבד ואת חומרת המחלה באמצעות אולטרסאונד. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Jalali M, Mahmoodi M, Mosallanezhad Z, Jalali R, Imanieh MH, Moosavian SP. The effects of curcumin supplementation on liver function, metabolic profile and body composition in patients with non-alcoholic fatty liver disease: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2020;48:102283. 

 

Panahi Y, Valizadegan G, Ahamdi N, Ganjali S, Majeed M, Sahebkar A. Curcuminoids plus piperine improve nonalcoholic fatty liver disease: A clinical trial. J Cell Biochem. 2019;120(9):15989–15996. 

 

 

התרומה של צריכת תפוחים טריים במצבים של יָתר כולסטרול בדם

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של צריכת תפוחים על מדדי סיכון קרדיו-מטבוליים. במחקר נכללו 40 מתנדבים בני 51 בממוצע, עם רמת כולסטרול מעל הגבול העליון המומלץ (235 מ"ג/דצ"ל בממוצע). כל המשתתפים צרכו שני תפוחים טריים ליום (עשירים בפרואנתוציאנידינים) או מיץ תפוחים עם סוכר מוסף, כאשר סך הסוכר היה זהה בשני התנאים וכל תנאי נמשך 8 שבועות, עם ארבעה שבועות הפרדה ביניהם. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Koutsos A, Riccadonna S, Ulaszewska MM, et al. Two apples a day lower serum cholesterol and improve cardiometabolic biomarkers in mildly hypercholesterolemic adults: a randomized, controlled, crossover trial. Am J Clin Nutr. 2020;111(2):307–318. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/31840162/

 

 

התפקיד של מיקרו-נוטריאנטים בצמצום הסיכון הקרדיוֹוסקולרי בקרב ילדים

במחקר, המבוסס על נתונים ממחקר קליני שנערך בברזיל, בוחנים החוקרים את ההשפעה של תוסף מולטי ויטמין ומינרל על הרכב השומנים בתא, בקרב ילדים. במחקר הקליני נכללו ילדים בריאים בגילאי 9-13, אשר נטלו תוסף ™Nestrovit - המכיל ויטמין A, ויטמין E, חומצה פולית, ויטמין B1, ויטמין B2, ניאצין, ויטמין B6, ויטמין D, ויטמין C, ויטמין B12ביוטין, ויטמין B5, סידן, זרחן, ברזל, מגנזיום ואבץ. המינון הותאם לגיל והיה שווה ערך לכ-100% מהקצובה היומית המומלצת עבור מרבית המיקרונוטריאנטים. 

המשתתפים נטלו את התוסף חמישה ימים בשבוע, למשך שישה שבועות בכל שנה, למשך שנתיים רצופות. באמצעות דגימות דם שנלקחו בצום, החוקרים ניתחו את הרכב השומנים והחלבונים בתאים.

במחקר נכללו 141 ילדים, מהם 136 השלימו את תקופת ההתערבות המעקב בשנה הראשונה למחקר. להלן סיכום הממצאים:  קרא עוד.

Chakrabarti A, Eiden M, Morin-Rivron D, et al. Impact of multi-micronutrient supplementation on lipidemia of children and adolescents [published online ahead of print, 2019 Oct 18]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33071-7. 

 

 

האם תוסף זעפְרן תומך בטיפול בהפרעת דִיכאון? 

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה התרומה של תוסף זעפרן בשילוב עם נוגדי דיכאון, בקרב 139 מבוגרים, הסובלים מהפרעת דיכאון ונוטלים טיפול תרופתי. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף ®affron במינון 14 מ"ג פעמיים ביום או פלסבו - למשך 8 שבועות. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Lopresti AL, Smith SJ, Hood SD, Drummond PD. Efficacy of a standardised saffron extract (affron®) as an add-on to antidepressant medication for the treatment of persistent depressive symptoms in adults: A randomised, double-blind, placebo-controlled study. J Psychopharmacol. 2019;33(11):1415–1427. 

 

 

תמצית ענבים ואוכמניות לשיפור הביצועים הקוֹגניטיביים

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה האקוטית והמתמשכת של תוסף ™Memophenol - המכיל תמצית ענבים ואוכמניות עשירה בפוליפנוֹלים - על הביצועים הקוגניטיביים בקרב צעירים בריאים. במחקר נכללו 30 סטודנטים בגילאי 18-25, אשר צרכו את התוסף במינון 600 מ"ג או פלסבו - בשני מועדים שונים, עם הפרדה של כשבוע ביניהם. הביצועים הקוגניטיביים הוערכו 90 דקות לאחר נטילת התוסף או הפלסבו, ובנוסף הוערך תפקוד כלי הדם (באמצעות המדד Flow-mediated dilation) ורמת המטבוליטים בדם. 

נמצא כי קרא עוד.

Philip P, Sagaspe P, Taillard J, et al. Acute Intake of a Grape and Blueberry Polyphenol-Rich Extract Ameliorates Cognitive Performance in Healthy Young Adults During a Sustained Cognitive Effort. Antioxidants (Basel). 2019;8(12):650. Published 2019 Dec 17. 

 

 

התרומה של תוסף חוּמצות אמינו לקשישים הסובלים מתת-תזונה

במחקר אקראי פתוח הוערכה ההשפעה של תוסף חומצות אמינו בקרב קשישים. החוקרים מסבירים כי מצב של תת-תזונה הינו נפוץ בקרב קשישים וגורם לשיעור גבוה של תחלואה ותמותה. באופן ספציפי, צריכה לא מספקת של חלבונים מהווה גורם לשבריריות* ולסרקופניה בקרב קשישים. במחקר נכללו 155 קשישים מעל גיל 80 במצב של תת-תזונה, אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף חומצות האמינו ®Aminotrofic, המועשר בחומצות אמינו מסועפות שרשרת, או לקבלת הדרכה תזונתית. השְפעת התוסף נבדקה לאחר חודש ולאחר חודשיים וכללה הערכה קוגניטיבית, שינויים במסת השריר ובחוזק השריר, רמת עקה חמצונית ופעילות המיטוכונדריה. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Buondonno I, Sassi F, Carignano G, et al. From mitochondria to healthy aging: The role of branched-chain amino acids treatment: MATeR a randomized study [published online ahead of print, 2019 Oct 18]. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33085-7. 

 

 

תוסף וִיטמין D בצורת ספריי תת-לשוני נמצא יעיל כמו תוסף בכמוסות

במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תוסף ויטמין D בצורת ספריי תת-לשוני לשיפור רמת ויטמין D בדם. במחקר נכללו 75 מתנדבים בריאים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר:

  1. ויטמין D במינון 3,000 יחידות ליום בצורת כמוסה.
  2. ויטמין D במינון 3,000 יחידות ליום בצורת ספריי. 
  3. פלסבו. 

ריכוז ויטמין D בדם נמדד בתחילת המחקר ולאורך תקופת התערבות של 6 שבועות. בתחילת המחקר שיעור הסובלים מחסר (פחות מ-30 ננומול/ליטר), חסר יחסי (31-46 ננומול/ליטר) ורמה תקינה (מעל 50 ננומול/ליטר) של ויטמין D היה 14.9%, 44.6% ו-40.5%, בהתאמה. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Williams CE, Williams EA, Corfe BM. Rate of change of circulating 25-hydroxyvitamin D following sublingual and capsular vitamin D preparations. Eur J Clin Nutr. 2019;73(12):1630–1635. 

 

 

תכנית התערבות לשיפור ההיענות לדיאטה בקרב מטופלים עם התִסמונת המטבולית

במחקר אקראי מבוקר הוערכה היעילות של תכנית הדרכה בנושא תזונה ופעילות גופנית, בקרב מטופלים עם התסמונת המטבולית. במאמר זה מוצג ניתוח של התוצאות הראשוניות לאחר שנה, כאשר המחקר טרם הסתיים. המחקר, אשר נערך ב-23 מרכזים בספרד, כלל 6,874 משתתפים בגילאי 55-75, הסובלים מהתסמונת המטבולית ללא מחלות קרדיווסקולריות. 

המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות המחקר:

קבוצת ההתערבות - דיאטה ים-תיכונית מוגבלת קלורית + ביצוע פעילות גופנית. 

קבוצת הביקורת - דיאטה ים-תיכונית ללא הגבלה קלורית. 

כל המשתתפים קיבלו בחינם שמן זית ואגוזים. מדד המטרה העיקרי היה השינוי במידת ההיענות לדיאטה הים-תיכונית לאחר 12 חודשים. 

נמצא כי קרא עוד.

Sayón-Orea C, Razquin C, Bulló M, et al. Effect of a Nutritional and Behavioral Intervention on Energy-Reduced Mediterranean Diet Adherence Among Patients With Metabolic Syndrome: Interim Analysis of the PREDIMED-Plus Randomized Clinical Trial. JAMA. 2019;322(15):1486–1499. 

 

 

חשיבות השמירה על הירידה במשקל בקרב חולי סוּכרת סוג 2 

בניתוח של נתונים ממחקר אקראי מבוקר, בו הוערכה היעילות של התערבות לשיפור אורח החיים בקרב חולי סוכרת סוג 2, נבדקה ההשפעה של מידת העלייה המחודשת במשקל על מדדי סיכון קרדיווסקולריים. במחקר נכללו הנתונים של 1,561 משתתפים, אשר ירדו מעל ל-3% ממשקלם במהלך שנת ההתערבות, אחריהם נערך מעקב במשך 3 שנים לאחר מכן. בתוך 3 השנים, החוקרים סיווגו את המשתתפים לשתי קבוצות: 

משתתפים ששמרו על המשקל שהשיגו. 

משתתפים שעלו חזרה במשקל (ביחס לירידה במשקל בשנה הראשונה). 

לאחר מכן, נערכה השוואה בין שתי הקבוצות בהתייחס לשינוי במדדי הסיכון הקרדיווסקולריים בתקופת המעקב. נערך ניתוח נפרד עבור משתתפים שירדו יותר או פחות מ-10% ממשקלם בשנת ההתערבות הראשונה ועבור נשים לעומת גברים. 

באופן כללי, כמצופה, בקרב משתתפים ששמרו על הירידה במשקל נמצא קרא עוד.

Berger SE, Huggins GS, McCaffery JM, Jacques PF, Lichtenstein AH. Change in Cardiometabolic Risk Factors Associated With Magnitude of Weight Regain 3 Years After a 1-Year Intensive Lifestyle Intervention in Type 2 Diabetes Mellitus: The Look AHEAD Trial. J Am Heart Assoc. 2019;8(20):e010951. 

 

 

פרוֹביוטיקה למניעת דלקת מעי נמקית ביילודים

במחקר רטרוספקטיבי הוערכה התרומה של תוספי פרוביוטיקה למניעת דלקת מעי נמקית (NEC - necrotising enterocolitis), בקרב יילודים בסיכון גבוה. המחקר מבוסס על נתוני מחלקת טיפול נמרץ יילודים בבית חולים בבריטניה, חמש שנים לפני הטמעת מתן תוסף פרוביוטיקה כטיפול שגרתי ביילודים בסיכון גבוה, בהשוואה לחמש השנים לאחר מכן. במחקר נכללו פגים, שאושפזו בטיפול נמרץ יילודים במהלך שלושת הימים הראשונים לאחר הלידה, לפני שבוע 32 להריון או ב-32-36 שבועות להריון ומשקל לידה נמוך מ-1.5 ק"ג. במחקר נכללו הנתונים החל מינואר 2008 ועד דצמבר 2017, כאשר עד ינואר 2013 לא נעשה כלל שימוש בפרוביוטיקה, לאחר מכן נעשה שימוש בשילוב של שני זנים (Lactobacillus acidophilus ו-Bifidobacterium bifidum) ומאפריל 2016 נעשה שימוש בשילוב של שלושה זנים (הוספה של B. Longum). תרומת הטיפול הוערכה באמצעות שיעור המקרים של NEC, הופעה מאוחרת של אלח דם ותמותה. 

נמצא כי קרא עוד.

Robertson C, Savva GM, Clapuci R, et al. Incidence of necrotising enterocolitis before and after introducing routine prophylactic Lactobacillus and Bifidobacterium probiotics [published online ahead of print, 2019 Oct 30]. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2019;fetalneonatal-2019-317346. 

 

 

הפעילות האנטי-בקטריאלית של צמחי מרפא לטיפול במחלת ליים

במחקר מעבדה הוערכה ההשפעה האנטי-בקטריאלית של מגוון רכיבים טבעיים כנגד החיידק Borrelia burgdorfer, הגורם למחלת ליים. מחלת ליים הינה מחלה זיהומית רב-מערכתית, המועברת לגוף האדם דרך עקיצה של קרצייה נגועה. החוקרים מסבירים כי לרוב הטיפול האנטיביוטי הינו יעיל, אולם 10-20% מהמטופלים ממשיכים לסבול מתסמיני המחלה למרות הטיפול. ישנם דיווחים לגבי יעילות מסוימת של צמחי מרפא, אולם לא ברור האם השְפעתם הינה כתוצאה מפעילות אנטי-בקטריאלית ישירה או כתוצאה מפעילות חיסונית כללית. 

במחקר זה נבדקה הפעילות של מגוון צמחי מרפא ורכיבים טבעיים כנגד החיידק Borrelia burgdorferi. להלן הממצאים העיקרייםקרא עוד.

Feng Jie, Leone Jacob, Schweig Sunjya, Zhang Ying. Evaluation of Natural and Botanical Medicines for Activity Against Growing and Non-growing Forms of B. Burgdorferi. Front. Med., 21 February 2020.

 

 

וכעת, עוד כותרות..

 

 

מהי ההשפעה של שמן כמון על מאפייני התִסמונת המטבולית?

במחקר תלת-סמיות מבוקר פלסבו נכללו 56 מטופלים עם התסמונת המטבולית. לא נמצאה השפעה משמעותית לנטילת תוסף שמן כמון (Cuminum Cyminum) במינון 75 מ"ג 3 פעמים ביום למשך 8 שבועות, על מאפייני התסמונת המטבולית, מלבד הפחתה קלה בלחץ הדם הדיאסטולי. 

Morovati A, Pourghassem Gargari B, Sarbakhsh P. Effects of cumin (Cuminum cyminum L.) essential oil supplementation on metabolic syndrome components: A randomized, triple-blind, placebo-controlled clinical trial. Phytother Res. 2019;33(12):3261–3269. 

 

 

תזונה עשירה באצות קשורה בסיכון מופחת למחלת לב כלִילית

במחקר, המבוסס על נתונים משני מחקרי עוקבה גדולים שנערכו ביפן, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של אצות בתזונה קשורה בסיכון מופחת למחלת לב כלילית; סיכון נמוך ב-24% בהשוואה בין משתתפים שצרכו אצות באופן יומיומי לעומת משתתפים שכלל לא צרכו אצות. 

Murai U, Yamagishi K, Sata M, et al. Seaweed intake and risk of cardiovascular disease: the Japan Public Health Center-based Prospective (JPHC) Study. Am J Clin Nutr. 2019;110(6):1449–1455. 

 

 

תזונה עשירה בחלבון מן הצומח קשורה בהארכת תוחלת החיים

במחקר עוקבה, שנערך ביפן, בו נכללו 70,696 משתתפים בגילאי 45-74 ללא היסטוריה של תחלואה כרונית, נמצא כי צריכה גבוהה יותר של חלבון מן הצומח הייתה קשורה בסיכון מופחת לתמותה מכל גורם או על רקע תחלואה קרדיווסקולרית. למרות שלא נמצא קשר בין צריכת חלבון מן החי לבין הסיכון לתמותה, החלפת חלבון שמקורו בבשר אדום או מעובד בחלבון מן הצומח הייתה מלווה בסיכון מופחת לתמותה מכל גורם, על רקע סרטן או על רקע תחלואה קרדיווסקולרית. 

Budhathoki S, Sawada N, Iwasaki M, et al. Association of Animal and Plant Protein Intake With All-Cause and Cause-Specific Mortality [published online ahead of print, 2019 Aug 26]. JAMA Intern Med. 2019;10.1001/jamainternmed.2019.2806. 

 

 

חשיפת יילודים בסיכון לבוטנים עשויה לתרום למניעת התפתחות אלרגיה לבוטנים

במחקר אקראי מבוקר נכללו 640 תינוקות עד גיל 11 חודשים, אשר סובלים מאלרגיה לביצים או מאטופיק דרמטיטיס בחומרה בינונית-גבוהה. נמצא כי בקרב תינוקות שנחשפו לחמאת בוטנים (2 גרם 3 פעמים בשבוע) שיעור האלרגיה לבוטנים בטווח של 5 שנים היה 3.2%, לעומת 17.2% מהילדים שנמנעו מחשיפה לבוטנים. 

Kalaichandran A, Marrs T, du Toit G. Early introduction of infant-safe peanut protein to reduce the risk of peanut allergy. CMAJ. 2019;191(29):E816. 

 

 

השְפעת התזונה על המיקרוביום בקרב ילדים

במחקר חתך נכללו 75 ילדים בגילאי 2-9, אשר מילאו שלושה יומני אכילה של 24 שעות ונתנו שלוש דגימות צואה. נמצא כי גם אחרי גיל 3 הרכב אוכלוסיית המעי הינו דינמי ומשתנה בהתאם לצריכה התזונתית של קבוצות מזון שונות, כגון דגנים שאינם מלאים, פירות וסיבים תזונתיים.

Herman DR, Rhoades N, Mercado J, Argueta P, Lopez U, Flores GE. Dietary Habits of 2- to 9-Year-Old American Children Are Associated with Gut Microbiome Composition [published online ahead of print, 2019 Oct 23]. J Acad Nutr Diet. 2019;S2212-2672(19)31030-5. 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם