פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש פברואר 2020 - מקבץ 4

עודכן בתאריך 26/02/2020

הדיאטה הקטוגנית שוב בכותרות, 

והפעם – האם הדיאטה עלולה לפגוע בבריאות העצם בקרב ספורטאים מקצועיים? 

כמו כן, האם צריכת סויה מהווה גורם מגן מפני שברים בקרב נשים המחלימות מסרטן השד? 

תשובות מעניינות לשאלות ״חמות״ אלו – בסקירת המחקרים השבועית שלנו. 

 

בנוסף: 

תוספי אומגה 3 להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי,

תוסף לבונה ובורמליין לשיפור איכות החיים של מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית,

תזונה דלה בויטמין A בהריון עלולה להוות גורם סיכון לבקע סרעפתי מולד,

תזונה עשירה בויטמיני E ו-C קשורה בסיכון מופחת לכבד שומני,

תכנית התערבות נטורופתית לטיפול בחולי סוכרת סוג 2,

תוכנית מיינדפולנס לטיפול בילדים עם ADHD,

האם לתוסף ויטמין D ופרוביוטיקה השפעה מיטיבה בקרב נשים עם סוכרת הריון? 

תוסף אוכמניות לשיפור תפקודים קוגניטיביים בקרב ילדים,

כיצד ליישם בצורה קלינית מדויקת את דיאטת ה-FODMAP

האם תוספי ארגינין עלולים להגביר תהליכים דלקתיים? 

האם נטילת תוספי ויטמין B יעילה למניעת הידרדרות קוגניטיבית? 

האם יש קשר בין תזונה דלקתית לבין הסיכון לסרטן השד?

ומהו הפוטנציאל המטבולי של חיידקי המעי? 

 

בכותרות השבוע:

אנג'ליקה סינית עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות סרטן השד,

ג'ינג'ר להגנה מפני נזקי קרינה,

השפעה מזיקה לתוספי ביוטין על רקמת האשכים ואיכות הזרע,

הפוטנציאל של סלרי לטיפול בתסמונת המטבולית,

שמנים אתריים לטיפול בזיהומים חיצוניים,

ותבלינים לטיפול בטרשת עורקים.

 

דיאטה קטוֹגנית עלולה לפגוע בבריאות העצם בקרב ספורטאים מקצועיים

במחקר קליני מבוקר הוערכה ההשפעה של דיאטה קטוגנית על בריאות העצם בקרב ספורטאים מקצועיים. במחקר נכללו 30 ספורטאים בתחום ההליכה התחרותית (25 גברים ו-5 נשים), שהשתתפו במחנות אימונים לקראת המשחקים האולימפיים ואליפות העולם. בהתאם להעדפה אישית, הספורטאים הוקצו לשתי קבוצות דיאטה, כאשר הערך הקלורי של הדיאטות היה זהה (כ-52 קק"ל/ק"ג/יום) וגודל והרכב הארוחות הותאמו על ידי אנשי מקצוע לצרכים האישיים של כל ספורטאי: 

  1. דיאטה קטוגנית דלת פחמימות ועתירת שומנים (LCHF): 0.5 גרם/ק"ג/יום פחמימות, 2.1 גרם/ק"ג/יום חלבונים, ושומנים 75-80% מסך הקלוריות.
  2. דיאטה סטנדרטית לספורטאים עתירת פחמימות (HCHO): 8.6 גרם/ק"ג/יום פחמימות, 2.1 גרם/ק"ג/יום חלבונים, 1.2 גרם/ק"ג/יום שומנים.

המשתתפים צרכו את הדיאטות למשך 3.5 שבועות ולאחר מכן כל המשתתפים צרכו באופן אקוטי דיאטה עתירת פחמימות. מדדי בריאות העצם נמדדו במנוחה ולאחר אימון בתחילת המחקר, בסיום תקופת הדיאטה ולאחר צריכה אקוטית של פחמימות. 

באופן כללי, נמצא כי צריכת דיאטה קטוגנית הייתה מלווה בעלייה במדד פירוק העצם (CTX), וכן בירידה במדד בניית העצם (P1NP) ובמדד לחילוף חומרים בעצם (אוסטאוקלצין), הן במנוחה והן לאחר אימון. צריכה אקוטית של פחמימות הובילה לאיזון מדד פירוק העצם, אולם המדדים של בניית העצם והמטבוליזם נותרו נמוכים. בקרב הספורטאים, שצרכו את הדיאטה עתירת הפחמימות לא חלו שינויים משמעותיים במדדים אלה. 

מסקנת החוקרים היא כי בקרב ספורטאים מקצועיים תהליכי שחלוף העצם עלולים להיפגע בעקבות צריכה קצרת טווח של דיאטה קטוגנית, אולם נדרשים מחקרים נוספים על מנת להעריך את ההשפעה על צפיפות העצם וכן את ההשפעה ארוכת הטווח.

Heikura IA, Burke LM, Hawley JA, et al. A Short-Term Ketogenic Diet Impairs Markers of Bone Health in Response to Exercise. Front Endocrinol (Lausanne). 2020;10:880. Published 2020 Jan 21. 

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32038477/

 

 

הקשר בין צריכת סויה, אורח חיים בריא והסיכון לשברים בקרב נשים שהחלימו מסרְטן שד

במחקר עוקבה, שנערך בסין, נבדק הקשר בין צריכת סויה בתזונה, פעילות גופנית ו-BMI לבין הסיכון לשברים בקרב נשים שהחלימו מסרטן השד. במחקר נכללו 4,139 נשים, שהחלימו מסרטן שד בשלב 0 עד 3, מהן 1,987 נשים לפני גיל המעבר ו-2,152 נשים לאחר גיל המעבר. החוקרים ערכו מעקב אחר התפתחות שברים בעצמות כתוצאה מנפילות ואוסטאופורוזיס במשך 10 שנים לאחר אבחון הסרטן. הערכה של הפעילות הגופנית וצריכת הסויה (איזופלבונים) נערכה 6 ו-18 חודשים לאחר האבחון. 

להלן סיכום הממצאים:

  • במהלך תקופת המעקב, שיעור השברים בעצמות היה 2.9% בקרב הנשים לפני גיל המעבר ו-4.4% בקרב הנשים לאחר גיל המעבר
  • צריכה גבוהה של סויה הייתה קשורה בסיכון מופחת לשברים בעצמות רק בקרב נשים לפני גיל המעבר, כך שהסיכון היה נמוך ב-78% עבור נשים שצרכו מעל 56 מ"ג/יום איזופלבונים בהשוואה לנשים שצרכו עד 31 מ"ג/יום. 
  • בהשוואה למשקל תקין, עודף משקל היווה גורם סיכון לשברים עבור נשים לפני גיל המעבר, אך לא עבור נשים לאחר גיל המעבר
  • פעילות גופנית הייתה קשורה בסיכון מופחת לשברים אוסטאופורוטים בקרב נשים לאחר גיל המעבר, כאשר הסיכון היה נמוך ב-44% עבור פעילות גופנית של מעל ל- 12 לעומת פחות מ-4.5 שעות MET (שווה ערך מטבולי - אינדקס של תצרוכת אנרגטית/קלורית). 

החוקרים מסכמים כי זהו המחקר הראשון, אשר מראה כי צריכת מוצרי סויה עשויה להוות גורם מגן מפני שברים בקרב נשים המחלימות מסרטן השד, ועשוי לתרום לגיבוש הנחיות לצמצום הסיכון לשברים באוכלוסייה זאת הנמצאת בסיכון מוגבר. 

Zheng N, Hsieh E, Cai H, et al. Soy Food Consumption, Exercise, and Body Mass Index and Osteoporotic Fracture Risk Among Breast Cancer Survivors: The Shanghai Breast Cancer Survival Study. JNCI Cancer Spectr. 2019;3(2):pkz017. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/31157323

 

 

תוספי אוֹמגה 3 להפחתת הסיכון הקרדיוֹוסקולרי

במטה-אנליזה עדכנית של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה היעילות של תוספי אומגה 3 ממקורות ימיים להפחתת הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. ניתוח הנתונים מבוסס על הממצאים מ-13 מחקרים, בהם 127,477 משתתפים. בממוצע, גיל המשתתפים היה 64, ממוצע ה-BMI היה 28 ומשך ההתערבות - 5 שנים בממוצע. בתחילת המחקר כ-40% מהמשתתפים סבלו מסוכרת וכ-72% מהמשתתפים נטלו תרופות להפחתת כולסטרול. המשתתפים נטלו אומגה 3 במינון שנע בין 376 מ"ג ל-4 גרם, כאשר הייתה שונות גדולה בין המחקרים ביחס בין EPA ל-DHA. במהלך תקופת המעקב אובחנו 3,838 מקרים של אוטם שריר הלב, 3,008 מקרים של תמותה ממחלת לב כלילית, סה"כ 8,435 אירועים של מחלת לב כלילית, 2,683 מקרי שבץ, 5,017 מקרים של תמותה קרדיווסקולרית, סה"כ 15,759 אירועים קרדיווסקולריים ו-16,478 אירועים וסקולריים משמעותיים. 

החוקרים בדקו את הקשר בין שימוש בתוספי אומגה 3 לבין הסיכון לכל אחת מהתוצאות, כאשר הניתוח נערך עם או בלי הנתונים מהמחקר REDUCE-IT, שבו נעשה שימוש במינון אומגה 3 גבוה ביחס לשאר המחקרים (4 גרם/יום). 

בניתוח ללא הנתונים מהמחקר REDUCE-IT נמצא כי קרא עוד.

Hu Y, Hu FB, Manson JE. Marine Omega-3 Supplementation and Cardiovascular Disease: An Updated Meta-Analysis of 13 Randomized Controlled Trials Involving 127 477 Participants. J Am Heart Assoc. 2019;8(19):e013543. 

 

 

תוסף לבוֹנה וברומליין לשיפור איכות החיים של מטופלים עם דלקת מִפרקים נִיוונית

במחקר פיילוט קליני הוערכה התרומה של תוסף טבעי לשיפור איכות החיים, בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית. במחקר נכללו 49 מטופלים, אשר נטלו את התוסף “EVAN”, המכיל מיצוי לבונה (Boswellia serrata) וברומליין. החוקרים מציינים כי מיצוי לבונה הינו אחד מהטיפולים הצמחיים המוכרים ביותר לשיפור התפקוד הגופני בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך, בעיקר בשל פעילותו נוגדת הדלקת. בנוסף, ישנן עדויות לכך שברומליין, המופק מאננס, עשוי לתרום להקלה על כאב ונוקשות בקרב מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית בברך, בשל השְפעתו נוגדת הדלקת ומשככת הכאב. 

התוסף ניתן בטבליות של 990 מ"ג, כל טבליה הכילה 750 מ"ג מיצוי לבונה ו-80 מ"ג ברומליין, במינון של 2 טבליות ליום למשך 1 עד 6 חודשים. המשתתפים התבקשו למלא שאלון איכות חיים בתחילת המחקר ובסיום תקופת המעקב. 

נמצא קרא עוד.

Italiano G, Raimondo M, Giannetti G, Gargiulo A. Benefits of a Food Supplement Containing Boswellia serrata and Bromelain for Improving the Quality of Life in Patients with Osteoarthritis: A Pilot Study. J Altern Complement Med. 2020;26(2):123–129. 

 

 

תזונה דלה בוִיטמין A בהריוֹן עלולה להוות גורם סיכון לבקע סרעפתי מולד

במחקר עוקבה, שנערך ביפן, נבדק הקשר בין צריכת ויטמין A במהלך ההריון לבין הסיכון לבקע סרעפתי מולד. בקע סרעפתי מולד (Congenital Diaphragmatic Hernia) הוא פגם עוברי, שעלול להיווצר בעת היווצרות הסרעפת בטרימסטר הראשון להריון, כאשר הגורם לכך אינו ידוע, אולם ניכר כי קיימת מעורבות של ויטמין A. מחקרי מקרה-בקרה קודמים הראו קשר שלילי בין צריכת ויטמין A בתזונה במהלך ההריון לבין הסיכון ל-CDH. במחקר נכללו הנתונים של 89,658 נשים, אשר ילדו בין השנים 2011-2014 תינוק יחיד חי. באמצעות שאלוני תזונה החוקרים ניתחו את דפוס התזונה של המשתתפות, בדגש על הטרימסטר הראשון וסך הצריכה של ויטמין A, רטינול, קרוטנואידים וירקות. 

סה"כ תועדו 40 מקרים של CDH. נמצא כי קרא עוד.

Michikawa T, Yamazaki S, Sekiyama M, et al. Maternal dietary intake of vitamin A during pregnancy was inversely associated with congenital diaphragmatic hernia: the Japan Environment and Children's Study. Br J Nutr. 2019;122(11):1295–1302. 

 

 

תזונה עשירה בוִיטמיני E ו-C קשורה בסיכון מופחת לכבד שוּמני

במחקר חתך, אשר נערך על ידי חוקרים ישראלים, נבדק הקשר בין צריכת ויטמיני E ו-C בתזונה לבין התפתחות של כבד שומני. במחקר השתתפו 789 גברים ונשים ישראלים בגילאי 70-40, כאשר 38.7% מהם אובחנו עם כבד שומני. צריכת הוויטמינים הוערכה באמצעות שאלוני תזונה והצטברות השומן בכבד נבדקה באמצעות אולטרסאונד. 

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Ivancovsky-Wajcman D, Fliss-Isakov N, Salomone F, et al. Dietary Vitamin E and C intake is inversely associated with the severity of nonalcoholic fatty liver disease. Dig Liver Dis. 2019;51(12):1698–1705. 

 

 

תכנית התערבות נטורופתית לטיפול בחולי סוּכרת סוג 2

במחקר תצפיתי, שנערך בהודו, הוערכה התרומה של תכנית התערבות נטורופתית על איזון משק הגלוקוז בקרב חולי סוכרת סוג 2. במחקר השתתפו 102 מטופלים במרפאת חוץ בבית חולים בהודו, אשר הוזמנו להשתתף בתכנית התערבות בת 3 חודשים שנערכה במרכז נטורופתי. התכנית כללה תזונה, יוגה, טיפולי מים, עיסוי והדרכות בנושאי אורח חיים בריא וניהול עצמי של סוכרת סוג 2. המשתתפים צרכו דיאטה בעלת אינדקס גליקמי נמוך, מוגבלת במלח, עשירה בסיבים תזונתיים מהצומח ומבוססת על דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות ללא תוספת שמנים, סוכרים או מלח. בנוסף, המשתתפים ביצעו צום מיצים מוגבל קלוריות במשך 3-4 ימים בחודש. מטרת ההתערבות הייתה ירידה במשקל במידת הצורך, הפחתת סטרס ואיזון התגובה הגליקמית. בנוסף, השתתפה במחקר קבוצת ביקורת של 109 מטופלים, אשר קיבלו את הטיפול הסטנדרטי לסוכרת סוג 2 - טיפול תרופתי והשתתפות בתכנית הדרכה לחולי סוכרת במסגרת הביקורים בבית החולים, וכן ייעוץ לתזונה ולפעילות גופנית על ידי תזונאי קליני. 

מדדי הגלוקוז נמדדו בתחילת המחקר ולאחר 3, 6 ו-12 חודשים. נמצא כי קרא עוד.

Bairy S, Rao MR, Edla SR, Manthena SR, Tatavarti NVGD. Effect of an Integrated Naturopathy and Yoga Program on Long-Term Glycemic Control in Type 2 Diabetes Mellitus Patients: A Prospective Cohort Study. Int J Yoga. 2020;13(1):42–49. 

 

 

תוכנית מיינדפוּלנס לטיפול בילדים עם AִDHD

במחקר פיילוט הוערכה התערבות מבוססת מיינדפולנס לטיפול בילדים עם ADHD. מחקרים קודמים מראים כי התערבות מבוססת מיינדפולנס תורמת לשיפור הקשב בקרב מבוגרים בריאים וכן בקרב מבוגרים עם ADHD, וישנם שני מחקרים קטנים, בהם נמצאה יעילות למיינדפולנס בקרב בני נוער עם ADHD

מטרות המחקר היו לדייק את פרוטוקול ההתערבות כבסיס למחקר אקראי מבוקר, להעריך את ההיתכנות, ולבצע הערכה ראשונית ליעילות ההתערבות. במחקר נכללו 10 ילדים בגילאי 7-11, אשר השתתפו בתכנית מיינדפולנס בת 16 מפגשים דו-שבועיים של 30 דקות. החוקרים מדווחים כי קרא עוד.

Saunders, David C.Mindfulness-based ADHD Treatment for Children: A Pilot Feasibility Study. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Volume 58, Issue 10, S312

 

 

השפעה מיטיבה לתוסף וִיטמין D ופרוֹביוטיקה בקרב נשים עם סוּכרת הריוֹן

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו הוערכה ההשפעה של תוסף ויטמין D ופרוביוטיקה, בקרב נשים עם סוכרת הריון. במחקר נכללו 87 נשים, אשר חולקו אקראית לשלוש קבוצות המחקר למשך 6 שבועות:

1) ויטמין D במינון של 50,000 יחידות פעם בשבועיים + פרוביוטיקה המכילה 8 מיליארד חיידקים מהזנים Lactobacillus acidophilus, Bifidobacterium bifidum, L. Reuteri, Lactobacillus fermentum.

2) פרוביוטיקה בלבד.

3) פלסבו.

להלן הממצאים העיקריי : קרא עוד

Jamilian M, Amirani E, Asemi Z. The effects of vitamin D and probiotic co-supplementation on glucose homeostasis, inflammation, oxidative stress and pregnancy outcomes in gestational diabetes: A randomized, double-blind, placebo-controlled trial. Clin Nutr. 2019;38(5):2098–2105.

 

 

תוסף אוכמניות לשיפור תפקודים קוֹגניטיביים בקרב ילדים

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה האקוטית של צריכת משקה אוכמניות על התפקוד הקוגניטיבי בקרב ילדים. במחקר נכללו 54 ילדים בריאים בגילאי 7-10, אשר צרכו באופן אקראי 200 מ"ל משקה אוכמניות (המכיל 253 מ"ג אנתוציאנינים, שווה ערך לכ-240 גרם אוכמניות טריות) או פלסבו. בתחילת המחקר ולאחר שעתיים נבדקו היבטים שונים של תפקוד קוגניטיבי, כולל זיכרון מילולי, תפקודים ניהוליים וקריאה. 

נמצא כי קרא עוד

Barfoot KL, May G, Lamport DJ, Ricketts J, Riddell PM, Williams CM. The effects of acute wild blueberry supplementation on the cognition of 7-10-year-old schoolchildren. Eur J Nutr. 2019;58(7):2911–2920.

 

 

התאמה אישית של דיאטת FOִDMAP

בסקירה, המבוססת על ממצאים קליניים, בוחנים החוקרים את המנגנונים הביולוגיים, המסבירים כיצד מזונות עשירים ב-FODMAP גורמים לתסמינים במערכת העיכול, במטרה לגבש עקרונות להתאמה אישית של הדיאטה. במסגרת הסקירה מציגים החוקרים את חמש קבוצות רכיבי המזון הנכללות תחת ה-FODMAP (פרוקטנים, גלקטו-אוליגוסכרידים, לקטוז, פרוקטוז ופוליאולים) ואת המנגנונים הביולוגיים המעורבים בתהליכי העיכול והספיגה של כל קבוצה, אשר עלולים לגרום לתסמינים. בהתייחס לכל קבוצה, החוקרים דנים ביישום הקליני של הממצאיםקרא עוד.

Wang XJ, Camilleri M, Vanner S, Tuck C. Review article: biological mechanisms for symptom causation by individual FODMAP subgroups - the case for a more personalised approach to dietary restriction. Aliment Pharmacol Ther. 2019;50(5):517–529. 

 

 

תוספי ארגִינין עלולים להגביר תהליכים דלקתיים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תוספי ארגינין על מדדים דלקתיים, שכן במחקרים קודמים נמצאו תוצאות סותרות. בסקירה נכללו 11 מחקרים, בהם ניתנו תוספי ארגינין במינון שנע בין 0.8 ל-20 גרם/יום למשך 5 עד 180 יום. בארבעה מהמחקרים נכללו משתתפים בריאים ובמחקרים האחרים נכללו משתתפים חולי סרטן, משתתפים עם יתר כולסטרול בדם, מטופלים עם פצעי לחץ וחולי לב שאינם סוּכרתיים. 

בניתוח כולל של הממצאים קרא עוד.

Nazarian B, Fazeli Moghadam E, Asbaghi O, Zeinali Khosroshahi M, Choghakhori R, Abbasnezhad A. Effect of l-arginine supplementation on C-reactive protein and other inflammatory biomarkers: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2019;47:102226.

 

 

נטילת תוספי וִיטמיני B לא נמצאה יעילה למניעת הידרדרות קוֹגניטיבית

במחקר אקראי מבוקר הוערכה ההשפעה של תוספי ויטמיני B למניעת הידרדרות קוגניטיבית, בקרב קשישים הסובלים מפגיעה קוגניטיבית קלה (MCI) ומרמות הומוציסטאין גבוהות. החוקרים מסבירים כי הן MCI והן רמות הומוציסטאין גבוהות קשורות בסיכון מוגבר להידרדרות קוגניטיבית. במחקר נכללו 279 מטופלים מעל גיל 65, המאובחנים עם MCI ועם רמת הומוציסטאין של 10 μmol/L ומעלה. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תוספי ויטמיני B: נטילת 500 מק"ג B12 (מתילקובלמין) ו-400 מק"ג חומצה פולית, או פלסבו - למשך 24 חודשים. החוקרים העריכו את ההידרדרות הקוגניטיבית באמצעות המדד הקליני להערכת דמנציה (CDR_SOB) ובנוסף הוערכו תפקודי הזיכרון, התפקודים הניהוליים ורמת הדיכאון

להלן סיכום הממצאים: קרא עוד.

Kwok T, Wu Y, Lee J, et al. A randomized placebo-controlled trial of using B vitamins to prevent cognitive decline in older mild cognitive impairment patients. Clin Nutr. 2019;S0261-5614(19)33132-2. 

 

 

האם יש קשר בין תזונה דלקתִית לבין הסיכון לסרְטן השד?

במחקר עוקבה, שנערך בספרד, נבדק הקשר בין הפוטנציאל הדלקתי של התזונה לבין הסיכון לסרטן השד. החוקרים מסבירים כי משוער שלגורמים תזונתיים תפקיד בהתפתחות סרטן שד, ייתכן כתוצאה מהשפעה על תהליכים דלקתיים, אולם הממצאים אינם עקביים. במחקר נכללו 10,713 נשים בגיל הביניים. בהתבסס על שאלוני תזונה החוקרים חישבו לכל משתתפת ציון במדד DII (dietary inflammatory index), המבטא את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה. לאחר מעקב חציוני של כ-10 שנים, אובחנו 100 מקרים ודאיים ו-168 מקרים נוספים בסבירות גבוהה של סרטן שד. 

נמצא כי קרא עוד.

Gardeazabal I, Ruiz-Canela M, Sánchez-Bayona R, et al. Dietary inflammatory index and incidence of breast cancer in the SUN project. Clin Nutr. 2019;38(5):2259–2268.

 

 

הפוטנציאל המטבולי של חיידקי המעי

במחקר מעבדה, המבוסס על נתונים קליניים, הוערך הפוטנציאל המטבולי של חיידקי המעי. החוקרים מסבירים כי במעי ישנה סביבה המאכלסת אוכלוסייה מורכבת של חיידקים, שהינם פעילים מטבולית. מרבית המחקרים מתמקדים בקשר בין הרכב החיידקים לבין הבריאות, אולם אין מספיק מחקר הבוחן את הפוטנציאל המטבולי של אוכלוסיית חיידקים זו. 

במחקר הנוכחי נעשה שימוש בדגימות חיידקים, שנאספו מ-1,004 תאומים. החוקרים מראים כ קרא עוד.

Visconti A, Le Roy CI, Rosa F, et al. Interplay between the human gut microbiome and host metabolism. Nat Commun. 2019;10(1):4505. Published 2019 Oct 3. 

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

אנג'לִיקה סינית עשויה להוות גורם מגן מפני התפתחות סרְטן השד

במחקר מקרה-בקרה, המבוסס על נתוני הביטוח הרפואי בטאיוואן, מצאו החוקרים כי השימוש באנג'ליקה סינית (Angelica sinensis) עשוי להוות גורם מגן מפני התפתחות סרטן השד.

Jhong-Yuan Chen, Yi-Hsiu Wang, Atik Choirul Hidajah, Chung-Yi Li. A population-based case-control study on the association of Angelica sinensis exposure with risk of breast cancer. Journal of Traditional and Complementary Medicine,Available online 23 October 2019.

 

 

גִ'ינג'ר להגנה מפני נזקי קרינה

בסקירה מקיפה דנים החוקרים בממצאים הפרה-קליניים העוסקים בהשפעה המגינה של ג'ינג'ר (Zingiber officinale) ורכיביו הפעילים מפני נזקי קרינה – טבעית או כימית - ובפוטנציאל ליישום הממצאים בקרב חולי סרטן המקבלים טיפולי כימותרפיה או רדיותרפיה, וכן לנטרול נזקי זיהום תעשייתי, אלכוהול, עישון או תרופות. 

Alsherbiny MA, Abd-Elsalam WH, El Badawy SA, et al. Ameliorative and protective effects of ginger and its main constituents against natural, chemical and radiation-induced toxicities: A comprehensive review. Food Chem Toxicol. 2019;123:72–97. 

 

 

השפעה מזיקה לתוספי בִיוטין על רקמת האשכים ואיכות הזרע 

במחקר, שנערך בקרב עכברים, מראים החוקרים כי שימוש בתוספי ביוטין היה מלווה בשינויים מורפולוגיים ברקמת האשכים ולפגיעה במורפולוגיה ובתנועתיות של הזרע, ללא השפעה על ספירת הזרע ורמת הטסטוסטרון. 

Pastén-Hidalgo K, Riverón-Negrete L, Sicilia-Argumedo G, et al. Dietary Biotin Supplementation Impairs Testis Morphology and Sperm Quality [published online ahead of print, 2019 Oct 29]. J Med Food. 2019;10.1089/jmf.2019.0137. 

 

 

הפוטנציאל של סלרִי לטיפול בתִסמונת המטבוֹלית

בסקירה מוצגות העדויות, בעיקר ממחקרים פרה-קליניים, בהתייחס למנגנוני הפעולה העומדים בבסיס ההשפעה המיטיבה של סלרי (Apium graveolens) על מאפייני התסמונת המטבולית, בעיקר כתוצאה מפעילות נוגדת חמצון, נוגדת דלקת והרחבת שרירים חלקים המסייעת להורדת לחץ הדם.

Hedayati N, Bemani Naeini M, Mohammadinejad A, Mohajeri SA. Beneficial effects of celery (Apium graveolens) on metabolic syndrome: A review of the existing evidences. Phytother Res. 2019;33(12):3040–3053. 

 

 

שמנים אתריים לטיפול בזיהומים חיצוניים

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה, הכוללת 18 מחקרים קליניים, מוצגות העדויות לגבי היעלות והבטיחות של שמנים אתריים לטיפול בזיהומים חיצוניים, כגון אקנה וזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה. נמצא כי באופן כללי השימוש בשמנים אתריים, כמו שמן עץ התה, היה יעיל במידה דומה לטיפול הסטנדרטי ויעיל יותר מפלסבו.

Deyno S, Mtewa AG, Abebe A, et al. Essential oils as topical anti-infective agents: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2019;47:102224. 

 

 

תבלינים לטיפול בטרשת עוֹרקים

בסקירה מפורטת ההשפעה המיטיבה של מגוון תבלינים, בהם משתמשים בתרבויות שונות על טרשת עורקים, בדגש על מנגנוני הפעולה כפי שנבדקו במחקרים פרה-קליניים. התבלינים המוצגים בסקירה כוללים: פלפל שחור, קינמון, צ'ילי, שום, ג'ינג'ר, אניס, ציפורן, כוסברה, שמיר, רוזמרין, זעפרן, כוכב אניס, טרגון וכורכום.

Tsui PF, Lin CS, Ho LJ, Lai JH. Spices and Atherosclerosis. Nutrients. 2018;10(11):1724. Published 2018 Nov 10. Doi:10.3390/nu10111724

 

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם