פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים לטיפול בסוכרת

עודכן בתאריך 16/11/2017

 

סוכרת - יש הרבה מה לעשות, בין אם אתם מטפלים בעזרת תזונה, בעזרת צמחי מרפא או בשיטות נוספות, מגוון הכלים העומד לרשותכם הולך וגדל כל הזמן. מחקרים חדשים עוזרים לדייק את הטיפול בכדי להגיע לתוצאות מיטביות.

את המחקרים העדכניים שלפניכם חילקנו לקטגוריות על מנת להקל על ההתמצאות. כמו כן, להלן קישור לטבלת אינדקס ועומס גליקמי של מזונות רבים. 

להסבר על מונחים אלו ולטבלה להורדה - לחץ כאן

 

אורח חיים בריא | תזונה | צמחי מרפא | תוספי תזונה

 

אורח חיים בריא

 

שנת לילה

מחקר (מאי 2013) אשר כלל 194 חולי סוכרת סוג 2 בממוצע גילאים של 58 שרובם סובלים מהשמנת יתר ובעלי רמת המוגלובין מסוכרר (HbA1c) ממוצעת של 7.5%. מניתוח הנתונים עולה כי "טיפוסי לילה" אשר הולכים לישון מאוחר יותר ואוכלים ארוחות גדולות יותר בערב היו בעלי רמות סוכר פחות מאוזנות, באופן בלתי תלוי בהפרעות שינה.

החוקרים ממליצים לאנשים הסובלים מסוכרת סוג 2 ללכת לישון בשעה מוקדמת יותר ולקום מוקדם יותר, לאכול ארוחת ערב קטנה יותר ובאופן כללי לשמור על לוח זמנים קבוע על מנת לשמור על רמות סוכר מאוזנות.

http://care.diabetesjournals.org/content/early/2013/03/28/dc12-2697.abstract

כחלק ממחקר חתך גדול (יוני 2016), ניתוח הנתונים של 788 מבוגרים בריאים אשר ישנים 7.3 שעות בממוצע מצביע על כך שגם שינה מועטה אך גם שינה רבה מדי עלולה לפגוע ברגישות לאינסולין ובתפקוד תאי בטא בלבלב ובכך להגביר סיכון לסוכרת סוג 2

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27355399

 

פעילות גופנית

מחקר עוקבה פרוספקטיבי (2016), ללא קבוצת ביקורת למעקב, בו נבדקה התרומה של תכנית הכוללת שילוב של נטורופתיה ויוגה (Integrated Naturopathy and Yoga - INY) כטיפול תומך לאיזון רמות הסוכר בחולי סוכרת סוג 2.

במחקר נכללו הנתונים של 101 חולי סוכרת סוג 2 שהגיעו לטיפול בבית חולים נטורופתי בהודו למשך 15 או 30 יום והשתתפו בתכנית הכוללת תזונה צמחונית ללא תוספת של שמנים, סוכרים או מלח וללא הגבלה על כמות המזון, תרגולי יוגה, השתתפות בהרצאות והקפדה על מנוחה.

החוקרים קיימו מעקב טלפוני על המשתתפים עד להשלמת 3 חודשי טיפול. תוצאה חיובית לתכנית הוגדרה כרמת HbA1c מתחת ל-7% או ירידה אבסולוטית של 1% וכן הפחתה של לפחות 50% בטיפול התרופתי בתקופה של 3 חודשים.

תוצאה חיובית נצפתה בקרב 65% מהמשתתפים, כאשר 19% מכלל המשתתפים הפסיקו את השימוש בתרופות תוך שמירה על איזון הסוכר. הקפדה גבוהה על התזונה הייתה מלווה בירידה של 1.7% ברמת ההמוגלובין המסוכרר, ממצא המצביע על התרומה של התזונה הנטורופתית.

החוקרים מסכמים כי לתכנית תרומה לאיזון רמת הסוכר ולהפחתת השימוש בתרופות אולם נדרשים מחקרים אקראיים מבוקרים לאישוש הממצאים ולהערכת ההשפעה ארוכת הטווח.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27534941

מחקר מוצלב אקראי בדק מהי ההשפעה של תזמון הפעילות ביחס לארוחה. במסגרת המחקר השתתפו 41 חולי סוכרת סוג 2 אשר למשך שבועיים התבקשו ללכת 30 דקות כל יום או 10 דקות לאחר כל ארוחה עם חודש הפסקה בין שני התנאים ולאחר מכן החלפה בין הקבוצות.

החוקרים עקבו אחר ביצוע הפעילות במהלך כל תקופת המחקר וכן ניטרו באופן רציף את רמת הסוכר במשך 7 ימים, כאשר מדד המטרה של רמת הסוכר לאחר הארוחה נמדד במהלך 3 שעות מסיום הארוחה.

נמצא כי רמת הסוכר לאחר הארוחה הייתה נמוכה יותר כאשר המשתתפים הלכו לאחר כל ארוחה בהשוואה להליכה אחת ביום, כאשר השיפור היה משמעותי במיוחד לאחר ארוחת הערב בה נצרכה כמות הפחמימות הגבוהה ביותר ואשר אופיינה בהתנהגות יושבנית רבה. ממצאים אלה מצביעים על התרומה של ביצוע פעילות גופנית לאחר הארוחה, במיוחד בארוחה הכוללת כמות משמעותית של פחמימות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27747394

במחקר אקראי מוצלב (יוני 2017) נבדקה ההשפעה של הפסקות קבועות במהלך היום לביצוע פעילות גופנית על מדדי השומן והסוכר.

החוקרים מסבירים כי ידוע שלפעילות גופנית השפעה מיידית על רמת הגלוקוז והאינסולין, אולם לרוב ההשפעה על רמת הטריגליצרידים הינה מאוחרת ומופיעה לאחר 12-24 שעות. במחקר נכללו 36 מבוגרים עם BMI ממוצע של 24, אשר השתתפו ב-4 התערבויות שונות, כאשר כל התערבות נמשכה יומיים: 1) ישיבה ממושכת, 2) ישיבה ממושכת עם הליכה ממושכת של 30 דקות בסוף היום הראשון, 3) ישיבה והליכה קצרה של 2 דקות כל 30 דקות, 4) שילוב של הליכה ממושכת של 30 דקות בסוף היום הראשון + הליכה קצרה של 2 דקות כל 30 דקות. מדדי השומן והסוכר לאחר הארוחה נבדקו במהלך 5 שעות ביום השני לכל התערבות.

נמצא כי בהשוואה לישיבה בלבד, בשתי ההתערבויות שכללו הליכה כל 30 דקות חלה ירידה ברמת הטריגליצרידים, כאשר הירידה באינסולין הייתה הגדולה ביותר בהתערבות המשולבת והעלייה בחומצות השומן החופשיות הייתה הגדולה ביותר בהתערבות שכללה הפסקה כל 30 דקות. לא נמצאה השפעה על רמת הגלוקוז. 
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של הקפדה על הפסקות וביצוע פעילות גופנית בקרב אנשים עם אורח חיים יושבני. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28673802

במחקר אקראי מוצלב (יוני 2017) נבדקה ההשפעה של הפסקות קבועות במהלך היום לביצוע פעילות גופנית על מדדי השומן והסוכר.

החוקרים מסבירים כי ידוע שלפעילות גופנית השפעה מיידית על רמת הגלוקוז והאינסולין, אולם לרוב ההשפעה על רמת הטריגליצרידים הינה מאוחרת ומופיעה לאחר 12-24 שעות. במחקר נכללו 36 מבוגרים עם BMI ממוצע של 24, אשר השתתפו ב-4 התערבויות שונות, כאשר כל התערבות נמשכה יומיים: 1) ישיבה ממושכת, 2) ישיבה ממושכת עם הליכה ממושכת של 30 דקות בסוף היום הראשון, 3) ישיבה והליכה קצרה של 2 דקות כל 30 דקות, 4) שילוב של הליכה ממושכת של 30 דקות בסוף היום הראשון + הליכה קצרה של 2 דקות כל 30 דקות. מדדי השומן והסוכר לאחר הארוחה נבדקו במהלך 5 שעות ביום השני לכל התערבות.

נמצא כי בהשוואה לישיבה בלבד, בשתי ההתערבויות שכללו הליכה כל 30 דקות חלה ירידה ברמת הטריגליצרידים, כאשר הירידה באינסולין הייתה הגדולה ביותר בהתערבות המשולבת והעלייה בחומצות השומן החופשיות הייתה הגדולה ביותר בהתערבות שכללה הפסקה כל 30 דקות. לא נמצאה השפעה על רמת הגלוקוז. 
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של הקפדה על הפסקות וביצוע פעילות גופנית בקרב אנשים עם אורח חיים יושבני. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28673802

 

סביבה נקייה ממזהמים 

מחקר (מאי 2016) שנערך על ידי חוקרים ישראליים עוסק בקשר בין חשיפה לזיהום אוויר לבין רמות הסוכר והשומנים בדם.

החוקרים מציינים כי קיימות עדויות לכך שזיהום אוויר מהווה גורם לעקה חמצונית וכתוצאה מכך עלול להשפיע על רמות הסוכר והשומנים בדם.

במחקר קוהורט רטרוספקטיבי נבדקו מעל ל-600,000 דגימות דם של כ-73,000 משתתפים תושבי הנגב בתקופה של כ-10 שנים. נמצא כי חשיפה לרמות גבוהות יותר של זיהום אוויר בשלושת החודשים שקדמו לבדיקה, היתה קשורות בירידה של עד 1.13% ברמות כולסטרול HDL ועליה של עד 0.57% ברמות הסוכר בדם, עד 3.58% ברמות המוגלובין מסוכרר, עד 2.37% ברמות כולסטרול LDL ועד 0.31% ברמות טריגליצרידים.

קשר זה היה משמעותי יותר בקרב חולי סוכרת, כאשר טיפול תרופתי שאינו אינסולין הפחית את ההשפעה של זיהום האוויר על רמת הגלוקוז בדם.

החוקרים מציינים כי למרות שמדובר בשינויים קטנים הממצאים הם משמעותיים בשל העובדה שחלק גדול מהאוכלוסייה חשוף לזיהום אוויר באופן ממושך ועשויה להיות לכך השלכה קלינית משמעותית על הסיכון לתחלואה. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27218271

 

תזונה

 

השפּעת דיאטות שונות

במחקר אקראי מבוקר (אוקטובר 2016) נבדקה ההשפעה של דיאטה עתירת חלבון, לעומת דיאטה עתירת פחמימות, על מטופלים עם טרום-סוכרת.

במחקר נכללו 24 מטופלים, שהוקצו אקראית לדיאטה עתירת חלבון (30% חלבון, 30% שומן, 40% פחמימות) או לדיאטה עתירת פחמימות (15% חלבון, 30% שומן, 55% פחמימות) למשך 6 חודשים. שתי הדיאטות היו היפוקלוריות לעידוד ירידה במשקל, כאשר מקורות השומן היו שמנים צמחיים, מרגרינה חצי נוזלית ואגוזים; מקורות הפחמימות היו דגנים מלאים, פירות, ירקות וקטניות; ומקורות החלבון היו בשר רזה, דגים, עוף, ביצים, מוצרי חלב דלי שומן.

נמצא כי בקרב 100% מהמשתתפים שצרכו דיאטה עתירת חלבון חלה נסיגה מלאה במצב הטרום-סוכרתי: רמות גלוקוז בצום מתחת ל-100 מ"ג/דצ"ל ורמות גלוקוז כעבור שעתיים מהעמסת סוכר (Oral Glucose Challenge Test) מתחת ל- 140 מ"ג/דצ"ל. זאת לעומת 33% מהמשתתפים שצרכו דיאטה עתירת-פחמימות. 
בנוסף, בקרב המשתתפים בדיאטה עתירת החלבון נמצא שיפור מובהק ברמת הרגישות לאינסולין (p=0.001), בגורמי הסיכון הקרדיווסקולריים (p=0.04), ברמת המתווכים הדלקתיים (p=0.001), ברמת העקה החמצונית (p=0.001) ובמסת הגוף הרזה (p=0.001) בהשוואה לדיאטה עתירת-פחמימות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27843552

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (יולי 2016) אשר נועדה להעריך את ההשפעה הבריאותית של דיאטה ים-תיכונית שאיננה מוגבלת בשומן.

בסקירה נכללו רק מחקרים מבוקרים, הכוללים לפחות 100 משתתפים, אחריהם בוצע מעקב של שנה לפחות ודווח על נתוני תמותה, תחלואה קרדיווסקולרית, יתר לחץ דם וסוכרת וכן על מידת ההיענות לדיאטה. בנוסף נכללו בסקירה מחקרי עוקבה הבוחנים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית וסרטן.

בשני מחקרים מבוקרים לא נמצא הבדל בשיעורי התמותה מכל גורם בין הדיאטות שנבדקו. במחקר אחד גדול נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים, סרטן השד וסוכרת (סיכון נמוך ב-29%, 57% ו-30%, בהתאמה).

בניתוח כולל של מחקרי עוקבה נמצא כי היענות גבוהה לדיאטה ים-תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך בכ-14% לתמותה מסרטן (13 מחקרים) וכן לתחלואה בסרטן באופן כללי (4%, 3 מחקרים) וסרטן קולורקטלי (9%, 9 מחקרים).

בהתייחס להשפעה קרדיווסקולרית, מבין שלושה מחקרים, במחקר אחד נמצא כי דיאטה ים תיכונית הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר להישנות של אוטם שריר הלב ולתמותה. הממצאים לגבי ההשפעה של דיאטה ים תיכונית על יתר לחץ דם, תפקוד קוגניטיבי, מחלת כליות, דלקת מפרקים שגרונית ואיכות החיים היו לא עקביים, מינימליים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי מהעדויות המוגבלות הקיימות, דיאטה ים תיכונית שאיננה מוגבלת בצריכת השומן עשויה להפחית את הסיכון הקרדיווסקולרי, לסרטן השד ולסוכרת סוג 2 אך ככל הנראה אינה מפחיתה את הסיכון לתמותה מכל גורם.  

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27428849

מחקר אקראי מבוקר שנערך בקוריאה (יוני 2016) בו נבדקה ההשפעה של דיאטה טבעונית, לעומת הדיאטה המומלצת לחולי סוכרת, על משק הסוכר בחולי סוכרת סוג 2.

החוקרים מסבירים כי מחקרים קודמים שבחנו את ההשפעה של דיאטה טבעונית או צמחונית על משק הסוכר לרוב כללו משתתפים שצרכו דיאטה מערבית ולא משתתפים מתרבויות בהן הדיאטה מבוססת במידה רבה יותר על מזונות מהצומח.

במחקר השתתפו 93 חולי סוכרת סוג 2 אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה טבעונית, בדגש על צריכת דגנים מלאים, או לדיאטה המומלצת על ידי איגוד הסוכרת הקוריאני למשך 12 שבועות.

בסיום המחקר נמצא כי בשתי הקבוצות חל שיפור ברמת ההמוגלובין המסוכרר, אולם השיפור היה גדול יותר בקרב משתתפים שצרכו דיאטה טבעונית לעומת "הדיאטה המומלצת" (ירידה של 0.5% לעומת ירידה של 0.2% ברמת מובהקות גבוהה p=0.017). בקרב משתתפים עם היענות והקפדה גבוהה לדיאטה לדיאטה הטבעונית, השיפור היה משמעותי יותר (ירידה של 0.9% בדיאטה הטבעונית, ו- 0.5% ב"דיאטה המומלצת").

מכאן שדיאטה טבעונית עשויה להוות אסטרטגיה יעילה להורדה ואיזון רמות הסוכר בחולי סוכרת סוג 2. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27253526

בסקירה (ינואר 2017) מסכמים החוקרים את ההשפעות של דיאטה דלת-פחמימות ועתירת שומנים (LCHF) על משקל הגוף, על איזון משק הסוכר ועל גורמי הסיכון הקרדיווסקולריים, תוך התייחסות לנושאים שנויים במחלוקת הקשורים בדפוס תזונה זה.

דיאטה דלת-פחמימות מוגדרת בסקירה כדיאטה בה אחוז הפחמימות הינו עד 26% מצריכת הקלוריות היומית או עד 130 גרם פחמימות ליום. בנוסף, הדיאטה מאופיינת בצריכת מזונות לא מעובדים, ירקות מצליבים, עלים ירוקים, אגוזים, זרעים, ביצים, דגים, בשר לא מעובד, מוצרי חלב, שמנים ושומנים טבעיים על בסיס אבוקדו, קוקוס וזיתים.
הממצאים מצביעים על כך שקיימת שונות בין-אישית גבוהה בשינויים בכולסטרול הכללי וב-LDL בתגובה לדיאטת LCHF. עם זאת, עדויות ממחקרים קליניים ופרה-קליניים מראות כי דיאטת LCHF תורמת באופן עקבי לשיפור בשאר מדדי הסיכון הקרדיווסקולריים, כולל רמת גלוקוז, אינסולין, טריגליצרידים, ApoB, ריכוז השומן הרווי, מספר חלקיקי LDL, המוגלובין מסוכרר, לחץ הדם, משקל הגוף ורמת HDL וכן להפיכת מצב של כבד שומני לא אלכוהולי. השפעות מיטיבות אלה ככל הנראה קשורות בירידה ברמת התיאבון והפחתת הצריכה הקלורית.

למרות שדיאטות אלה אינן בהכרח מתאימות לכולם, מהעדויות עולה כי דיאטה זו הינה יעילה ובטוחה, במיוחד למטופלים עם יתר שומנים בדם והתפתחות טרשת עורקים, תנגודת לאינסולין ומחלת כבד שומני לא אלכוהולי.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28053201

מחקר קליני מבוקר (אוקטובר 2016) נועד להעריך כיצד עומס הפחמימות בתזונה משפיע על התגובה המטבולית. במחקר השתתפו 32 נשים בריאות בגילאי 50-65 עם רמות סוכר מאוזנות (רמת גלוקוז בצום עד 100 מ"ג/דצ"ל) אשר קיבלו 3 ארוחות בעלות ערך קלורי זהה, אחת בערב לפני יום הניסוי ושתיים במהלך יום הניסוי. 
המשתתפות חולקו אקראית ל-4 קבוצות: ארוחות עם רמת פחמימות גבוהה (60% מסך הצריכה הקלורית) או נמוכה (30%), וכל אחת מהארוחות בשילוב פעילות גופנית (שעתיים של פעילות גופנית בעצימות בינונית שעה לפני כל אחת מהארוחות ביום הניסוי) או ללא פעילות גופנית. 
נמצא כי בקרב נשים שצרכו רמת פחמימות נמוכה, רמת האינסולין בערב, לאחר הארוחה האחרונה ביום, הייתה נמוכה בהשוואה לרמת האינסולין לאחר הארוחה הקודמת. ב-39% בקרב נשים שלא ביצעו פעילות גופנית וב-31% בקרב נשים שכן ביצעו פעילות גופנית.

מגמה דומה נמצאה ביחס לרמות ההורמון GIP ולמדד התנגודת לאינסולין. מחקר זה מצביע על התרומה של הפחתת הפחמימות לשיפור התגובה המטבולית וכן להשפּעת של תזמון הפעילות הגופנית על תגובה זאת, כך שאימון לפני הארוחה עלול לפגוע בהשפעה המיטיבה של הפחתת הפחמימות בתזונה. למרות הבדלים קטנים בעומס הגליקמי בין הארוחות השונות החוקרים טוענים כי להבדלים אלה לא היתה השפעה משמעותית על התוצאות.

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27798656

מחקר מבוקר (פברואר 2016) שנועד לבחון את התגובה הגליקמית בחולי סוכרת סוג 1 לארוחה עם עומס גליקמי נמוך לעומת גבוה.

במסגרת המחקר 13 חולי סוכרת סוג 1 אשר עושים שימוש במשאבת אינסולין צרכו סדרת ארוחות עם עומס גליקמי גבוה או נמוך.

כל אחת מהארוחות הכילה כמות פחמימות קבועה עם הבדלים בהרכב השומן: דלת שומן, מועשרת בשומן רווי (חמאה) או מועשרת בשומן חד בלתי רווי (שמן זית כתית מעולה).

נמצא כי התגובה הגליקמית לאחר הארוחה הייתה תלויה בעומס הגליקמי של הארוחה, כאשר 3 שעות לאחר ארוחה עם עומס גליקמי גבוה, רמת הגלוקוז הייתה גבוהה יותר ו-3 שעות לאחר מכן רמת הגלוקוז הייתה נמוכה יותר. מעבר לכך, בארוחה עם עומס גליקמי גבוה, רמת הגלוקוז בדם הייתה נמוכה יותר בארוחה שכללה שמן זית בהשוואה לחמאה או לארוחה דלת שומן. להרכב השומן לא הייתה השפעה על התגובה הגליקמית בארוחה עם עומס גליקמי נמוך.

מכאן, ישנה חשיבות לא רק לכמות הפחמימות בארוחה אלא גם לאיכותן ולהרכב השומן, במיוחד בחולי סוכרת אשר נוטלים אינסולין בהתאם להרכב הארוחה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26861923

 

צריכת רכיבים ספציפיים

מחקר מבוסס אוכלוסייה (יוני 2016) שנערך בהודו אשר נועד לבחון את הקשר בין צריכת קטניות לבין רמת הסוכר בצום, תנגודת לאינסולין והסיכון לסוכרת סוג 2.

במחקר נכללו 6,367 משתתפים בגילאי 15-76 אשר התבקשו לבצע בדיקות דם בצום ולענות על שאלונים המיועדים לאיסוף נתונים סוציו-דמוגרפיים וכלכליים, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, עישון ותזונה, בנוסף לאיסוף מדדים אנתרופומטריים.

מניתוח כלל הנתונים החוקרים לא מצאו קשר בין צריכת קטניות לבין רמת הסוכר בצום, תנגודת לאינסולין או לסיכון לסוכרת סוג 2. בנוסף, גם בבדיקה לפי תזונה צמחונית או מצב ההגירה (מאזורים כפריים לעירוניים) לא נמצא קשר בין צריכת קטניות למדדי הסוכר.

החוקרים מסכמים כי למרות שקטניות הינן מזון בסיסי בדיאטה ההודית וכן בדיאטה מאוזנת ודיאטה ים-תיכונית, צריכת קטניות לא נמצאה קשורה באיזון משק הסוכר. 
הערת המערכת: חסרונו של מחקר זה הוא בכך שאינו בודק קשר של סיבה ותוצאה, כלומר את ההשפעה של הוספת קטניות לתזונה על רמות הסוכר בדם. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27329792

במחקר (יוני 2017) המבוסס על ניתוח גנטי של רקמות פגועות, נמצא כי סולפוראפן (אחד הרכיבים הפעילים בברוקולי) תורם לדיכוי ייצור הגלוקוז בתאי הכבד ולדיכוי הביטוי של אנזימים מרכזיים בתהליך הגלוקונאוגנזה. יתר על כן, מחקרים בחיות מעבדה מצאו כי השפּעתו על ייצור הגלוקוז ואי-סבילות לגלוקוז דומה להשפּעת מטפורמין. בנוסף, בניסוי קליני נמצא כי מיצוי נבטי ברוקולי הפחית את רמת הסוכר בצום ואת רמת ההמוגלובין המסוכרר בקרב חולי סוכרת סוג 2 שאינם מאוזנים ואשר סובלים משמנות
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28615356

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה (פברואר 2016) הבוחנת את העדויות לגבי הקשר בין צריכת אלכוהול לבין הסיכון לסוכרת סוג 2. בניתוח הנתונים נכללו 26 מחקרי עוקבה בהם כ-700,000 משתתפים, מהם כ-31,000 חולי סוכרת סוג 2.

נמצא כי בהשוואה למשתתפים שאינם צורכים אלכוהול, צריכת אלכוהול במידה קלה ומתונה (עד 2 כוסות ליום) הייתה מלווה בסיכון מופחת לסוכרת סוג 2 (סיכון נמוך בכ-17% ו-26% בהתאמה).

עם זאת, צריכת אלכוהול במידה רבה לא הייתה קשורה בסיכון לסוכרת סוג 2. כלומר, הסיכון היה הנמוך ביותר עבור גברים ונשים שצרכו כ-2 משקאות אלכוהוליים ליום. החוקרים לא ציינו את סוג האלכוהול שנצרך.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26843157

במחקר עוקבה (יולי 2017), הכולל כ-70,000 משתתפים מדנמרק, עולה כי צריכת אלכוהול 3-4 פעמים בשבוע קשורה בסיכון הנמוך ביותר לסוכרת סוג 2 - בהשוואה לצריכה של פחות מפעם בשבוע, לאחר התאמה סטטיסטית לכמות האלכוהול הממוצעת בשבוע. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28748324

במטה-אנליזה (מרץ 2016) הוערכה ההשפעה של שיבולת שועל ושל בטא-גלוקן על מדדי הסוכר והרגישות לאינסולין.

במחקר נכללו 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם נבדקה ההשפעה של שיבולת שועל (שלמה או סובין) ושל בטא-גלוקן (ממגוון מקורות) - לעומת קבוצת ביקורת - למשך 4 שבועות לפחות. במחקרים השונים מינון שיבולת השועל נע בין 20-136 גרם/יום ומינון הבטא-גלוקן נע בין 3-10 גרם/יום.

נמצא כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, צריכת שיבולת שועל, אך לא בטא-גלוקן, הובילה לירידה גדולה יותר ברמת הגלוקוז בצום וברמת האינסולין. החוקרים מראים כי באופן כללי צריכת שיבולת שועל (שלמה או סובין), אך לא בטא גלוקן שמקורו בשיבולת שועל או בשעורה, הייתה קשורה ברמה נמוכה יותר של המוגלובין מסוכרר ושל הגלוקוז והאינסולין בצום בקרב משתתפים עם סוכרת סוג 2, עם יתר שומנים בדם או עם עודף משקל.

ממצאים אלה מצביעים על הפוטנציאל של שיבולת שועל לאיזון משק הסוכר ושיפור הרגישות לאינסולין בקרב אוכלוסייה עם הפרעות מטבוליות. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26840185

במטה-אנליזה וסקירה שיטתית (יולי 2017) נבדק האם לשימוש ממושך בממתיקים מלאכותיים (ללא קלוריות) השפעה קרדיו-מטבולית מזיקה.

בסקירה נכללו שבעה מחקרים אקראיים מבוקרים בהם כ-1,000 משתתפים ו-30 מחקרי עוקבה בהם כ-400,000 משתתפים. מניתוח כולל של המחקרים האקראיים המבוקרים עולה כי לצריכת ממתיקים מלאכותיים לא הייתה השפעה על ה-BMI. בניתוח מחקרי העוקבה נמצא כי צריכת ממתיקים מלאכותיים הייתה קשורה בעלייה קלה ב-BMI וכן במדדים נוספים כולל משקל והיקף מותניים ובשיעור גבוה יותר של שמנות, יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, סוכרת סוג 2 ואירועים קרדיווסקולריים.

החוקרים מסכמים כי הממצאים ממחקרים מבוקרים מראים כי לממתיקים מלאכותיים אין תרומה לירידה במשקל, כאשר מחקרי העוקבה אף מצביעים על קשר לעלייה במשקל ובגורמי הסיכון הקרדיו-מטבוליים. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28716847


צמחי מרפא

 

בסקירה (2016) בוחנים החוקרים את העדויות ממחקרים קליניים ופרה-קליניים בנוגע לשימוש בצמחי מרפא לטיפול בסוכרת סוג 2 ולמנגנוני הפעילות שלהם. החוקרים מסבירים כי ניתן לחלק את הטיפול הצמחי בהתאם לארבעה מסלולי פעילות עיקריים: 

  1. האטת גלוקונאוגנזה וגליקוגנוליזה – דרך מסלול זה פועלים צמחים כגון עולש (Cichorium intybus), כורכום (Curcuma longa) ושעונית (Passiflora incarnata). 
  2. עידוד פעילות תאי בטא – דרך מסלול זה פועלים צמחים כגון מרוביון מצוי (Marrubium vulgare) ומלון מר (Momordica charantia).
  3. השפעה על מסלולי האינסולין - דרך מסלול זה פועלים צמחים כגון אלוורה (Aloe), ברברית מצויה (Berberis vulgaris) ומלון מר (Momordica charantia). 
  4. השפעה על מטבוליזם של שומנים – דרך מסלול זה פועלים צמחים כגון פיקוס (Ficus racemosa) ורימון (Punica granatum). 

צמחי מרפא, שנמצאו יעילים במחקרים קליניים, כוללים: אלוורה (Aloe), צלפים (Capparis spinosa) קינמון סיני (Cinnamomum cassia), אבטיח הפקועה (Citrullus Colocynthis), מלון מר (Momordica charantia), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng), לחך סגלגל (Plantago spp), גדילן מצוי (Silybum marianum), חילבה (Trigonella foenum-graecum), עלי סרפד (Urtica dioica).  
החוקרים מסכמים כי לצמחי מרפא פוטנציאל גדול לטיפול בסוכרת סוג 2, אולם נדרשים מחקרים קליניים בהיקף גדול על מנת לאשש את העדויות הקיימות.

הערת המערכת: למרות הסקירה המצויינת, החוקרים לא כללו בה את הצמח ג'ימנמה (Gymnema sylvestre), אולי הצמח המרכזי בטיפול בסוכרת שכן הוא גם עובד על 4 המסלולים המפורטים וגם יש לו תכונה ייחודית של שינוי הטעם בפה והפחתת מתיקות. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26306505

בסקירה (אוגוסט 2017) מוצגות העדויות בנוגע לפעילות הרפואית של סטיביה (Stevia rebaudiana), כולל פעילות נוגדת חמצון, אנטי-מיקרוביאלית, נוגדת יתר לחץ דם, נוגדת סוכרת ונוגדת סרטן, בדגש על התרומה לטיפול במצבים הקשורים בתסמונת המטבולית. 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28792778

מחקר (ספטמבר-אוקטובר 2015) שנועד לבחון את ההשפעה של צמחי מרפא שונים על רמות הסוכר והשומנים בקרב חולי סוכרת סוג 2.

במחקר השתתפו 32 חולים בגילאי 30-60 אשר חולקו לארבע קבוצות. המשתתפים קיבלו פלסבו או כמוסה של ג'ימנמה (Gymnema sylvestre), לענת האבסינת (Artemisia absinthium) או אבטיח הפקועה (Citrullus Colocynthis) במינון של 1 גרם ליום (כל אחד), במשך 30 יום.

נמצא כי נטילת ג'ימנמה הפחיתה את המדדים הבאים: רמת הסוכר בדם ב-37%, טריגליצרידים ב-5%, כולסטרול כללי ב-13% וכולסטרול LDL ב-19%.

נטילת לענת האבסינת הובילה לירידת כולסטרול מסוג LDL בשיעור 6% וכולסטרול HDL בשיעור של 3%.

נטילת אבטיח הפקועה הפחיתה את רמת הסוכר בדם, הכולסטרול, הטריגליצרידים והכולסטרול מסוג HDL ב-35%, 6%, 6% ו-5% בהתאמה.

למרות שהממצאים מעידים על התרומה של צמחי מרפא אלה לשיפור המדדים המטבוליים בחולי סוכרת, נדרשים מחקרים בהיקף גדול יותר על מנת לבסס את מסקנת החוקרים. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26665406

בסקירה מקיפה (ינואר 2017) מציגים החוקרים את העדויות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים בנוגע לפעילות הרפואית של ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) וג'ינסנג אמריקאי (Panax quinquefolius), כולל השפעה אנטי-סרטנית, הגנה מפני סיבוכי סוכרת, עידוד שגשוג תא גזע עצביים, הפחתת ייצור בטא-עמילואידים, הגנה מפני נזקים איסכמיים, הגנה מפני פגיעה עצבית, הפחתת ייצור גורמים פתוגניים, טיפול בהפרעות לתפקודי הזקפה, הפחתת עייפות בטרשת נפוצה, מניעת אטופיק דרמטיטיס ודלקת מפרקים שגרונית וטיפול בשמנות על רקע תזונה עתירת שומן.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27930975

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו (פברואר 2017) נבדקה היעילות של תוסף כורכומינואידים לשיפור הפעילות נוגדת החמצון בקרב חולי סוכרת סוג 2.

במחקר השתתפו 118 חולי סוכרת סוג 2, אשר חולקו באופן אקראי לקבוצת הטיפול או לקבוצת הפלסבו למשך 8 שבועות. המשתתפים בקבוצת הטיפול נטלו 1,000 מ"ג כורכומינואידים יחד עם 10 מ"ג פיפרין ליום.

נמצא כי בהשוואה לפלסבו, בקרב משתתפים שנטלו את התוסף חל שיפור מובהק בפעילות נוגדת החמצון (p<0.001). באופן ספציפי, חלה עלייה מובהקת במדדים TAC הנקרא גם: total antioxidant capacity ו-SOD, הידוע כ- superoxide dismutase וירידה ב-MDA הידוע כ- malondialdehyde. שיפור זה היה בלתי תלוי ב-BMI וברמת האינסולין בצום של המשתתפים.

ממצאי המחקר מצביעים כי לנטילת תוסף כורכומינואידים השפעה משמעותית על הפעילות נוגדת החמצון ויש להמשיך ולבחון מהי התרומה של כך להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי וסיבוכי הסוכרת.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27928704

במחקר עוקבה פרוספקטיבי (מאי 2017) נבדקה ההשפעה של צריכת תה ירוק וקפה על הקשר, שהוכח במחקרים קודמים, בין צריכת אורז לבין הסיכון לסוכרת סוג 2 בקרב קשישים ביפן.
המחקר מבוסס על נתוני התזונה, אורח החיים, לחץ הדם ומדדים אנתרופומטריים של 8,427 משתתפים בגילאי 49-76, שנאספו בין השנים 2004-2007, ונתוני מעקב שנאספו בין השנים 2010-2012. בתקופת מעקב ממוצעת של 5.3 שנים אובחנו 464 מקרים חדשים של סוכרת סוג 2.

בקרב נשים, אך לא בקרב גברים, נמצא כי צריכת דגנים ואורז הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר לסוכרת סוג 2. באופן ספציפי, נשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של אורז (490 גרם/יום בממוצע), בהשוואה לנמוכה ביותר (175 גרם/יום בממוצע), היו בסיכון גבוה פי 2 לסוכרת סוג 2 ונשים עם הצריכה הגבוהה ביותר של דגנים ( 528 גרם/יום בממוצע), בהשוואה לנמוכה ביותר (326 גרם/יום בממוצע), היו בסיכון גבוה פי 1.5 לסוכרת סוג 2. בנוסף, נמצא כי בקרב נשים, אך לא בקרב גברים, צריכת תה ירוק הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 2. לא נמצא קשר בין צריכת קפה לבין הסיכון לסוכרת סוג 2.

החוקרים מראים כי עבור נשים שצרכו מעל 7 כוסות תה ירוק ליום, לא נמצא קשר בין צריכת אורז וסוכרת סוג 2. כלומר, לתה ירוק עשוי להיות תפקיד מגן בהתפתחות סוכרת סוג 2 על רקע צריכה גבוהה של אורז.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28429922

במחקר קליני אקראי כפול סמיות מבוקר פלסבו (2016) נטלו נבדקים חולי סוכרת לא תלוית אינסולין תמצית תקנית של מלון מר (מתוקננת לפי 10% Charantin) בצורת אבקה מומסת במים (במינון 1 גרם ליום) או פלסבו במשך חודש. בתום ההתערבות נצפה יתרון מובהק לטיפול במלון מר על פני פלסבו בהורדת רמות ההמוגלובין המסוכרר (HbA1c)(p=0.0002). הטיפול באמצעות מלון מר נסבל היטב ולא נצפו שינויים בערכים של תפקודי הכבד בבדיקות הדם בעקבות נטילת הצמח.
http://www.eurekaselect.com/76671
מחקר קליני השוואתי אקראי וכפול סמיות (מרץ 2011) בחן את יעילות הטיפול בסוכרת לא תלוית אינסולין באמצעות מלון מר (Momordica charantia) בהשוואה לטיפול ב-Metformin. כ- 129 נבדקים שאובחנו זה מקרוב בסוכרת נטלו צמח מלון מר טחון לאבקה (כל כמוסה של 500 מ"ג הכילה 0.04-0.05% charantin) במינון 500 מ"ג, 1000 מ"ג, 2000 מ"ג ליום במשך ארבעה שבועות או Metformin (במינון 1000 מ"ג ליום). בתום ההתערבות נמצא שמלון מר הניטל במינון של 2000 מ"ג יעיל כמו Metformin בהורדת רמות הפרוקטוזמין (Fructosamine), (ירידה של 10.2 מיקרומול לליטר לעומת 16.8 מיקרומול לליטר, בקבוצת הטיפול בצמח ובקבוצת הטיפול התרופתי בהתאמה, p=0.04). לא נרשמה ירידה מובהקת ברמות הפרוקטוזמין בקבוצות שנטלו מינון של 500 או 1000 מ"ג. כמו כן, בניגוד לטיפול ב-Metformin, לטיפול בצמח בכל המינונים לא היתה השפעה מובהקת על רמות הגלוקוז בצום ושעתיים לאחר מבחן הסבילות לסוכר. הטיפול בצמח נסבל היטב ולא דווח על תופעות לוואי משמעותיות (למעט מקרים אחדים של סחרחורות, כאבי ראש ותיאבון מוגבר ששויכו להיפוגליקמיה). 
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21211558

במחקר קליני מבוקר פלסבו (2004) נמצא שנטילת תוסף Ganopoly תמצית תקנית של פטריית ריישי (Ganoderma lucidum) מתוקננת להכיל 25% פוליסכרידים. במינון 5.4 גרם ליום במשך 12 שבועות הפחיתה את רמות ההמוגלובין המסוכרר אך לא את רמות הגלוקוז בצום בהשוואה לפלסבו בקרב נבדקים חולי סוכרת לא תלוית אינסולין. כמו כן, הפחיתה הנגזרת הפוליסכרידית של ריישי תסמינים של מחלת לב כלילית כגון כאבים בחזה, פלפיטציות וקוצר נשימה בשיעור גבוה יותר של נבדקים מאשר פלסבו. פרטים נוספים לגבי הממצאים אינם ידועים כי המאמר השלם אינו נגיש לקריאה.
http://www.dl.begellhouse.com/journals/708ae68d64b17c52,0738f8d34e863c74,1629a45749954343.html

במטה-אנליזה (ספטמבר 2016), שבוצעה על ידי חוקרים מסין, הוערכה התרומה של אסטרגלוס (Astragalus membranaceus) כטיפול תומך בסוכרת סוג 2. במחקר נכללו 13 מחקרים מבוקרים, בהם 1,054 משתתפים, אשר בדקו את ההשפעה של אסטרגלוס בצורת זריקה או בצורת מרתח - לעומת קבוצת ביקורת.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, נטילת אסטרגלוס בצורת זריקה או מרתח הייתה מלווה בשיפור מובהק ברמת הסוכר בצום וברמת הסוכר לאחר הארוחה. עוד נמצא כי רק שימוש באסטרגלוס בצורת מרתח היה מלווה בשיפור ברמת האינסולין בצום, בתנגודת לאינסולין וברמת ההמוגלובין המסוכרר HbA1c. החוקרים מסכמים כי נמצאה תמיכה ליעילות של אסטרגלוס כטיפול תומך בסוכרת סוג 2, אולם בשל האיכות המוגבלת של המחקרים הקיימים נדרשים מחקרים נוספים באיכות מתודולוגית גבוהה לפני שניתן לקבוע מסקנות חד משמעיות.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27269392

 

תוספי תזונה

 

במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה פרוספקטיביים (דצמבר 2016) נבדק הקשר בין צריכת מגנזיום בתזונה לבין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, סוכרת סוג 2 ותמותה.

ניתוח הנתונים מבוסס על 40 מחקרים, בהם למעלה ממיליון משתתפים. תקופת המעקב במחקרים נעה בין 4 שנים ועד 30 שנים, בהן דווח על 7,678 מקרים של תחלואה קרדיווסקולרית, 6,845 מקרים של מחלת לב כלילית, 701 מקרים של אי ספיקת לב, 14,755 מקרי שבץ, 26,299 מקרים של סוכרת סוג 2 ו-10,983 מקרי תמותה.

במחקרים אשר בדקו את הקשר למחלות לב וכלי דם באופן כללי או למחלת לב כלילית, לא נמצא קשר לצריכת מגנזיום גבוהה יותר. כן נמצא כי עבור כל עלייה של 100 מ"ג ליום מגנזיום (ממזונות כדוגמת דגנים מלאים, ירקות עליים ירוקים ואגוזים) חלה ירידה של 22% בסיכון לאי ספיקת לב, 7% בסיכון לשבץ (מכל הסוגים), 19% בסיכון לסוכרת סוג 2 ו-10% בסיכון לתמותה.

ממצאים אלה מצביעים על התרומה של תזונה עשירה במגנזיום להפחתת הסיכון לתחלואה. 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27927203

מחקר (יולי 2011) שבדק השפּעת תוסף כרום על  40 חולי סוכרת מסוג 2.

המשתתפים במחקר חולקו ל-2 קבוצות, קבוצת הניסוי קיבלה שמרים המכילים כרום (42 מק"ג) וקבוצת הפלסבו קיבלה אבקה נטולת כרום למשך 3 חודשים ללא שינוי תזונתי מעבר לכך, הראה כי מתן תוסף כרום הפחית משמעותית את רמות הסוכר בדם ופרופיל השומנים בדם ורמת ההמוגלובין A1C.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21570271

במחקרים קודמים נמצאו עדויות סותרות לגבי הקשר בין אומגה 3 לבין סוכרת סוג 2. 

במחקר הנוכחי (ספטמבר 2013), כחלק ממחקר אוכלוסייה גדול שבוצע בפינלנד, נבדק הקשר בין חומצות שומן מסוג אומגה 3 בדם (EPA, DPA, DHA, ALA) ורמות הכספית בשיער, כמדד לחשיפה, לבין התפתחות של סוכרת סוג 2

המחקר מבוסס על נתונים של 2,212 גברים בגילאי 42-60 שלא סבלו מסוכרת בתחילת המחקר. 

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של כ-19 שנים, זוהו 422 מקרי סוכרת, כאשר גברים בעלי רמה גבוהה של אומגה 3 (EPA, DHA, DPA) היו בסיכון נמוך ב-33% לפתח סוכרת בהשוואה לגברים בעלי רמה נמוכה של אומגה 3

לא נמצא קשר בין הרמות בדם או בתזונה של ALA, צריכת דגים או רמת הכספית בדם לבין התפתחות סוכרת

מכאן, לשמירה על רמה גבוהה של אומגה 3 חשיבות גבוהה במניעת סוכרת, יחד עם היבטי אורח חיים ותזונה אחרים כגון שמירה על משקל תקין.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24026545

מחקר קליני מצומצם (דצמבר 2014) שנועד להעריך את ההשפעה של נטילת תוסף ויטמין D על רמות הסוכר והתנגודת לאינסולין בקרב חולי סוכרת סוג 2.

במחקר השתתפו 58 חולים אשר נטלו 4,000 יחבל ויטמין D או פלסבו במשך חודשיים.

מהתוצאות עולה כי בחולים שנטלו ויטמין D חלה ירידה מובהקת ברמת ההמוגלובין המסוכרר HbA1c וריכוז האינסולין וכן ירידה שאיננה מובהקת סטטיסטית במדד התנגודת לאינסולין. החוקרים מסכמים כי ויטמין D עשוי לתרום לאיזון רמות הסוכר ולשפר רגישות לאינסולין בקרב חולי סוכרת סוג 2. 

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26171357

סקירה שפורסמה (אפריל 2014) בחנה את השימוש בתוספי תזונה לטיפול בסוכרת וביתר לחץ דם.

הסקירה בחנה את השימוש בתוספים ליתר לחץ דם, ונמצא כי תזונה עשירה בחומצה פולית וחומצה אסקורבית קשורה בהפחתת לחץ דם, אך מחקרים שכללו תוסף ויטמין C מדגימים תוצאות מעורבות. חומצה פולית נמצאה במחקרים יעילה להפחתת לחץ דם. CoQ10 ושמן דגים הודגמו במחקרים כמפחית לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי בשילוב עם תרופות מפחיתות לחץ דם קונבנציונאליות. מסקנות הסקירה בנוגע לטיפול בתוספים לסוכרת מעלה כי חומצה אלפא ליפואית מגנה מפני נזק תאי, ונחקרת בקשר להשפעה על רגישות לאינסולין, מטבוליזם של גלוקוז ונוירופתיה סוכרתית.

תוסף כרום נמצא כשנוי במחלוקת כאשר למחקרים תוצאות שונות. ALA, כרום, קינמון (Cinnamomum zeylanicum) ותוספים שונים נמצאו יעילים לטיפול בנוירופתיה סוכרתית.

מסקנות החוקרים מסקירה זו היא שהשימוש בתוספים מהווה אפשרות תחליף יעילה ובטוחה.

http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25371590

מחקר קליני כפול-סמיות מבוקר פלסבו (ינואר 2015) מראה כי תוספי אנתוציאנינים הינם בעלי תרומה ניכרת לשיפור המדדים המטבוליים בחולי סוכרת סוג 2.

במחקר השתתפו 58 חולי סוכרת אשר קיבלו 160 מ"ג תוסף אנתוציאנינים פעמיים ביום או פלסבו למשך 24 שבועות. נמצא כי בהשוואה לפלסבו, התוסף הינו בטוח ויעיל לשיפור המדדים המטבוליים, כולל שיפור פרופיל השומנים בדם, הגברת הפעילות נוגדת החמצון והפחתת רמות הסוכר בדם והתנגודת לאינסולין.

מחקר זה מדגיש כי לאנתוציאנינים, שהינם נוגדי חמצון חזקים, עשוי להיות תפקיד מכריע בשיפור הבריאות המטבולית והקרדיווסקולרית.

ואנחנו אומרים, למה תוסף? אכלו פירות יער, תותים, רימונים, כרוב סגול ושתו מעט יין אדום. לבריאות...

http://jn.nutrition.org/content/early/2015/02/04/jn.114.205674.abstract

במטה-אנליזה וסקירה שיטתית (יוני 2017) נחקרה התרומה של נטילה כרונית של תוספים נוגדי חמצון על ההתקדמות של מחלת כליות סוכרתית, על רקע סוכרת סוג 1 או 2. בסקירה נכללו 14 מחקרים, בהם 4,345 משתתפים אשר נטלו תוספי נוגדי חמצון כגון ויטמיני A, C, E, סלניום, אבץ, מתיונין וקו-אנזים Q10 - לבד או בשילובים שונים.

מניתוח כולל של הנתונים עולה כי באופן כללי נטילת נוגדי חמצון הייתה מלווה בירידה ברמת האלבומינוריה (רמת האלבומין בשתן, המהווה מדד לחומרת מחלת הכליות) בהשוואה לקבוצת ביקורת, אולם לא נמצאה השפעה על תפקודי הכליות (GFR). הממצאים לגבי שאר המדדים שנבדקו היו לא עקביים או לא מובהקים סטטיסטית.

החוקרים מסכמים כי למרות המגבלות המתודולוגיות הקיימות, נמצאה תמיכה לכך שנטילת תוספים נוגדי חמצון עשויה לשפר נזק כלייתי בשלבים המוקדמים של המחלה ונדרשים מחקרים נוספים על מנת להמשיך ולבחון את היעילות של נוגדי חמצון להאטת התקדמות מחלת כליות סוכרתית.  
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28570649

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם