כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות | אינטראקציות שליליות | התוויות נגד | מחקרים
כללי
ברזל הינו מינרל קורט בעל חשיבות רבה לגוף האדם.
כמויות הברזל אצל אדם מבוגר נעות בין 4-5 גרם כאשר כ-75% משמשים לפעילויות גופניות שונות ואילו השאר מאוחסנים למקרי חוסר.
תפקידו העיקרי של הברזל הוא השתתפות בייצור כדוריות דם אדומות במח העצם אשר מכילות את ההמוגלובין (4 אטומי ברזל) ואחריות על קליטת חמצן מהריאות והעברתו אל תאי הגוף. בנוסף, הברזל חיוני לתהליכי צמיחה, פעילויות אנזימטיות רבות הקשורות ליצירת אנרגיה בתאי הגוף, תפקוד מוחי תקין, פעילות תקינה של מערכת החיסון ועוד. חוסר בברזל עלול להוביל לאנמיה המתבטאת בתאי דם אדומים קטנים ובמקרים חמורים עלול לגרום להפרעות תפקודיות שונות ולמוות.
עם זאת, חשוב לציין כי כמויות עודפות של ברזל עלולות לגרום לרעילות ולכן נטילת תוסף או תרופות המכילות ברזל מומלצת רק במידה ובדיקות דם מצביעות על חוסר במינרל.
מקורות תזונתיים לברזל:
ברזל קיים במזון בשתי צורות עיקריות: Heme המצוי רק במזונות מן החי ו-Nonheme המצוי בעיקר במזונות מן הצומח, כאשר הראשון מתפרק בקלות ונספג בצורה יעילה וטובה יותר. בכל מקרה מומלץ לצרוך מזונות המכילים ברזל ביחד עם מזונות המכילים ויטמין C (עגבניה, גמבה, פלפל, לימון, תפוזי, פפאיה ועוד) על מנת לשפר את ספיגתו של הברזל.
מקורות מן הצומח: שמרי בירה, מולסה, טחינה מלאה, אצות, ירקות עליים ירוקים (פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום, עלי מנגולד, חסה וכד'), סלק, אבוקדו, אפונה, עגבניות, בטטות, תפוחי אדמה, פירות יבשים (תאנים, שזיפים, תמרים, צימוקים, משמש), קטניות (פולי סויה, עדשים, פול), דגנים מלאים (קינואה, כוסמת, חיטה מלאה, שיבולת שועל, בורגול, אמרנט), אגוזים וזרעים (קאשיו, ערמונים, פקאן, זרעי חמנייה, גרעיני דלעת) ועוד.
מקורות מן החי: בשר בקר, הודו ובעיקר איברים פנימיים כגון כבד, לב וכליות, עוף, דגים וביצים.
* חשוב לציין כי קיימים מזונות שונים מן הצומח אשר מכילים ברזל אך גם מכילים פיטאטים (דגנים מלאים, קטניות), אוקסלאטים (כגון תרד) או טאנינים (תה) אשר קושרים את הברזל ומונעים את ספיגתו. כמו כן, צריכה מוגברת של סיבים תזונתיים עלולה למנוע את ספיגתו של הברזל.
בנוסף, סידן מתחרה עם ברזל על אתרי קשירה ולכן צריכתו ביחד עם ברזל עלולה ליצור תחרות על אתרי הספיגה ולמנוע את ספיגת הברזל.
תפקידיו של ברזל:
אחראי על הובלת חמצן מהריאות לתאי הגוף - הברזל חיוני לייצור החלבונים המוגלובין אשר תפקידו לקלוט את החמצן מהריאות ולשאת אותו אל רקמות הגוף ומיוגלובין אשר תפקידו לשאת את החמצן אל תאי השריר בהתאם לצריכת השרירים.
תכונות נוספות של ברזל:
נספג טוב יותר בסביבה חומצית.
ספיגה והפרשה של ברזל:
גוף האדם מכיל כ- 4-5 גרם ברזל כאשר 50% מצויים בהמוגלובין בתאי הדם האדומים, כ- 5% במיוגלובין בשרירים, כעשירית מחוברים בדם לחלבון נשא המכונה טרנספרין, והשאר מצויים באנזימים (ציטוכרוֹםים) ובמאגרי ברזל בעיקר בצורת פריטין ומעט בצורת המוסידרין (פריטין הנבלע על ידי תאי דם לבנים (מאקרופאג'ים) במח העצם ונאגר שם).
תהליך הספיגה של הברזל איטי (2-4 שעות) ונעשה בתריסריון ובתחילת המעי הדק ותלוי בתפקוד תקין של מערכת העיכול.
קיימות שתי צורות עיקריות של ברזל המגיע מהמזון: Heme המתקבל רק מצריכה של בשר ו- Nonheme המתקבל מצריכה של מקורות תזונתיים מן הצומח או של מוצרים מן החי (כגון ביצים ומוצרי חלב).
ברזל בתצורת Heme נספג בצורה טובה יותר (עד פי 10) שכן הוא מתפרק בקלות, נספג ביעילות ומועבר דרך התאים הריריים במעי ישירות אל זרם הדם.
לעומתו, ברזל מסוג Nonheme צריך לעבור המרה לתצורה יחידנית (Ferrous form) על מנת שיוכל להיספג. בכדי שהמרה זו תתבצע ביעילות דרושה רמה תקינה של חומצה הידרוכלורית בקיבה. בנוסף, ספיגתו של ברזל מסוג Nonheme מועצמת בנוכחות חומצה אסקורבית (ויטמין C), אשר מונעת התחמצנותו של הברזל (חמצון הברזל גורם להפיכתו של הברזל מתצורת Ferrous לתצורת Ferric אשר אינה נספגת כראוי).
אחוזי הספיגה של ברזל מהמזון הינם נמוכים (5-30%) יחסית ותלויים במידת הצורך של הגוף בברזל. כך למשל, כאשר רמות הברזל בגוף תקינות, אחוז ספיגת הברזל מהמזון יהיה נמוך. לעומת זאת, כאשר רמות הברזל בגוף הינן נמוכות אחוז ספיגת הברזל מהמזון יגדל בהתאם לצורך.
לאחר ספיגתו, מועבר הברזל בדם באמצעות החלבון הנשא טרנספרין אל רקמות הגוף השונות.
ברזל מופרש בעיקר דרך הצואה ובכמויות מועטות באמצעות הזעה או עקב מוות טבעי של תאים ריריים ותאי עור ושיער.
כ- 75% מכלל הברזל בגוף משתתפים בתהליכים גופניים שונים והשאר משמשים כמאגרי ברזל המאוחסנים בעיקר בכבד, בטחול ובמח העצם בצורת פריטין או המוסידרין.
חשוב לציין כי המינרל סידן מתחרה עם ברזל על אתרי קשירה ולכן מפחית את ספיגתו.
כמו כן, קיימים מזונות שונים המכילים פיטאטים/חומצה פיטית (דגנים, קטניות), אוקסלאטים (כגון תרד), טאנינים (תה) וסיבים תזונתיים אשר קושרים את הברזל וגם כן מונעים את ספיגתו.
גורמים לחוסר בברזל:
מרכיבים תזונתיים מסוימים – מרכיבים תזונתיים הכוללים אוקסלאטים (כגון תרד, עלים ירוקים כהים, בוטנים, קקאו, שוקולד, בטטות, סובין חיטה, פלפל ירוק), פיטאטים (דגנים מלאים, סובין חיטה, קטניות), טאנינים (תה, שוקולד, יין אדום) וקפאין (קפה, תה, קולה) קושרים את הברזל ומפריעים לספיגתו. לכן, כאשר קיים חוסר בברזל מומלץ להגביל את צריכתם.
הפרעות ותסמינים הנגרמים עקב חוסר בברזל:
אנמיה הינה התופעה השכיחה ביותר עקב חוסר בברזל.
השלב הראשוני של אנמיה מסוג זה אינו בהכרח מורגש ולרוב מתבטא ברמות פריטין נמוכות ורמות טרנספרין גבוהות המופיעות בבדיקות דם.
בשלבים מתקדמים יותר יופיעו רמות נמוכות של הומוגלובין וכדוריות דם קטנות מהרגיל (MCV).
תסמינים של אנמיה מסוג זה כוללים חיוורון, עייפות, כאבי ראש תכופים, קוצר נשימה במאמץ, דופק לב לא סדיר או מואץ, לשון נפוחה ואדומה וקשיים בריכוז וזיכרון.
תסמינים נוספים המתבטאים עקב חוסר בברזל (ללא אנמיה) כוללים – כיבים במערכת העיכול, ציפורניים דקות ובעלות צורה קעורה, חולשה של מערכת החיסון ונטייה לזיהומים (בעיקר במערכת הנשימה), רגישות לקור, הפרעות קוגנטיביות והפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות (בעיקר אצל ילדים).
עודף של ברזל (רעילות):
עודף של ברזל הינו נדיר שכן הגוף מווסת את הספיגה של המינרל לפי מאגריו ברקמות.
עם זאת, נטילת כמויות גבוהות מהרגיל (Mega-dose) של תוספים או תרופות המכילים ברזל במינונים הגבוהים מ- 40 מ"ג ליום אצל ילדים עד גיל 13 או מינונים הגבוהים מ- 45 מ"ג ביום עלולה להיות רעילה.
בנוסף, עודף של ברזל עלול להיגרם עקב פגם גנטי המתבטא בספיגה עודפת ואגירה של ברזל (Hemochromatosis) או עקב עודף שקיעה של ברזל בגוף הנוצר לרוב כתוצאה מעירויי דם רבים (Hemosiderosis).
עודף ברזל עלול להתבטא בתסמינים כגון גוון עור אפרפר, כאבי ראש , קוצר נשימה, סחרחורות, עייפות ואובדן משקל.
במידה וקיימת רעילות של ברזל, עלולים להופיע תסמינים חמורים יותר כגון הפרעות עצביות, אדישות, הפרעות בקצב לב, דופק מואץ, רעילות בכבד, ירידה מסוכנת בלחץ הדם ואף מוות.
בכל מקרה מומלץ לבצע בדיקות דם לפני נטילת תוסף של ברזל על מנת למנוע רעילות.
מינון יומי מומלץ של ברזל לפי ה- (RDA (RECOMMENDED DAILY ALLOWANCE:
מלידָה ועד גיל 6 חודשים – 0.27 מ"ג.
חשוב לציין כי, ברזל יכול להיות רעיל במידה ולא קיימים חוסרים ונוטלים תוסף של המינרל או כאשר נוטלים כמויות גבוהות מדי של המינרל.
לכן, לפני נטילת תוסף ברזל מומלץ לבצע בדיקות דם אשר יצביעו על חוסר בו ולהיוועץ עם הרופא המטפל או כל גורם מקצועי אחר לגבי המינון המתאים.
ברזל עלול לגרום לתופעות לוואי הכוללות כאבי בטן, שלשולים, עצירות ובחילות. קיימים תוספים שונים (ברזל בשחרור מושהה, ברזל רך, ברזל נוזלי וכד') אשר משפיעים באופן פרטני על כל מטופל ובחירת התוסף המתאים נעשית על ידי ניסוי וטעייה.
פורום מקצועי מטעם הרשות האירופאית לבטיחות מזון (EFSA) פרסם בספטמבר 2015 נייר עמדה בנוגע לערכי הצריכה התזונתית היומית המומלצת (DRV) של ברזל:
מינון יומי מומלץ לפי ה- AR (Average Requirement)
גברים – 6 מ"ג ביום.
נשים לאחר חידלון וסת – 6 מ"ג ביום.
נשים לפני חדלון וסת – 7 מ"ג ביום
תינוקות 7-11 חודשים – 8 מ"ג ביום.
ילדים 1-6 שנים – 5 מ"ג ביום.
ילדים 7-11 שנים – 8 מ"ג ביום.
נערים ונערות 12-17 שנים – 7 מ"ג ביום.
הנקה והריון – 7 מ"ג ביום.
מינון יומי מומלץ לפי ה- PRI (Population Refrence Intake)
גברים – 11 מ"ג ביום.
נשים לאחר חידלון וסת – 11 מ"ג ביום.
נשים לפני חדלון וסת – 16 מ"ג ביום
תינוקות 7-11 חודשים – 11 מ"ג ביום.
ילדים 1-6 שנים – 7 מ"ג ביום.
ילדים 7-11 שנים – 11 מ"ג ביום.
נערים ונערות 12-17 שנים – 13 מ"ג ביום.
הנקה והריון – 16 מ"ג ביום.
טווח מינון לטיפול בחוסר ברזל1-6:
כאמור, מומלץ ליטול ברזל רק כאשר בדיקות הדם מצביעות על חוסר בו.
כמו כן, על מנת לקבוע את המינון היומי המתאים יש להיוועץ ברופא המטפל או בכל גורם מקצועי אחר ולבצע את הטיפול תחת פיקוח רפואי ומעקב אחר רמות הברזל בגוף. להלן מספר דוגמאות:
תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ברזל:
וִיטמין C – ויטמין C משפר את ספיגתו של הברזל (בעיקר מסוג Nonheme) ומונע את חמצונו בקיבה. שילוב של השניים נמצא יעיל במניעה ובטיפול של אנמיה2-3.
תגובות הדדיות- השפּעת גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ברזל:
סִידן – נטילה של תוסף סידן או צריכה מוגברת שלו במזון עלולים להפריע לספיגה של ברזל (ובעיקר מסוג non- heme). לכן, מומלץ להפריד את נטילתם בשעתיים לפחות12.
התוויות נגד לשימוש בברזל:
מומלץ שלא ליטול ברזל כאשר בדיקות הדם אינן מצביעות על מחסור בו.
כמו כן, יש לנקוט זהירות אצל אנשים אשר סובלים ממחלות כליה, הפרעות במערכת העיכול (בחילות, הקאות, צרבות, כיבים וכד'), מחלות מעי דלקתיות, דלקת לבלב, דלקת כבד, הפרעות לב ואלכוהוליסטים.
להלן מספר התוויות נגד לנטילת ברזל:
אלרְגיה או רגישות – אין ליטול ברזל במידה וקיימת אלרגיה או רגישות לברזל או לתרופות המכילות ברזל.
מחקרים על ברזל:
כללי | אנמְיה | פריוֹן והריוֹן | תפקוד קוגניטיבי
מקורות:
מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות
מקורות פרטניים לתגובות הדדיות
Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 523-555.