רגישות לגלוטן | פוֹריות | השפעות של דפוסי תזונה | תוספי פטריות
רגישות לגלוטן:
טיפול ברגישות לגלוטן שאינה צליאק,
רגישות לגלוטן ב-IBS או דיספפסיה,
ההשלכות של דיאטה נטולת גלוטן,
ודיאטה נטולת גלוטן בקרב חולות השימוטו.
פוֹריות:
ירידה במשקל לפני טיפול IVF,
אורח חיים בריא ואי-פריון בנשים,
ההשפעה של אומגה 3 על שיעור הריונות,
וההשפעה של ויתניה משכרת.
ההשפעות של דפוס התזונה:
התזונה כמעצבת פרופיל חיידקי המעי,
צריכת מוצרי חלב והאיזון הגליקמי,
דפוס התזונה, תוצרי גליקציה ומשקל,
ורמות מיקרונוטריינטים בהתאם לתזונה.
השימוש בתוספי פטריות:
פטריות לתמיכה בבריאות נוירולוגית,
ההשפעה של פטריית רעמת האריה,
קורדיספס למניעת אנמיה בקרב ספורטאים,
ואוזנית הצדף לזיהומים בדרכי הנשימה.
רגישות לגלוטן
בסקירה משנת 2025 נבחנו העדויות הקיימות בנוגע לרגישות לגלוטן שאינה צליאק כמצב קליני מובחן, תוך התייחסות למנגנונים המעורבים ולשיקולים יישומיים באבחון ובטיפול.
הסקירה כוללת הגדרה של המושג, נתונים אפידמיולוגיים, בחינה ביקורתית של העדויות להגדרה של מצב קליני מובחן, תיאור המאפיינים הקליניים, ודיון בהיבטים תזונתיים רלוונטיים.
בהמשך מוצגים ממצאים הנוגעים לתהליך ההערכה והאבחון, לרבות שיקולים באבחנה מבדלת, וכן עקרונות הניהול התזונתי.
בנוסף, מוצג המבנה של חיטה וגלוטן, ומתוארים מנגנונים ביולוגיים אפשריים העשויים להיות מעורבים בהתפתחות רגישות לגלוטן.
בסיום הסקירה מציגים החוקרים את האתגרים המרכזיים בהבנה של רגישות לגלוטן.
מהסקירה עולה כי המונח רגישות לגלוטן שאינה צליאק מתייחס לקבוצה הטרוגנית של אנשים המדווחים על תסמינים במערכת העיכול ומחוץ לה הקשורים לצריכת גלוטן או חיטה, בהיעדר מחלת צליאק או אלרגיה לחיטה.
עם זאת, עדיין לא ברור האם רגישות לגלוטן מהווה מצב קליני מובחן, שכן בניסויים מבוקרים רק תת-קבוצה קטנה של נבדקים מראה תגובה ספציפית לגלוטן, בעוד שקיימות עדויות לכך ש-FODMAPs ואפקט נוסבו (תוצאה שלילית הנובעת מציפייה או אמונה) תורמים במידה משמעותית להופעת התסמינים.
עוד עולה כי גורמים מסחריים, ובפרט ההתרחבות המהירה של שוק המוצרים נטולי הגלוטן, עשויים להשפיע בעקיפין על סדרי העדיפויות המחקריים ועל עיצוב הנרטיב המדעי סביב רגישות לגלוטן.
אבחנה חד-משמעית נותרת מאתגרת בשל היעדר סמנים ביולוגיים ייחודיים, חפיפה עם הפרעות תפקודיות של מערכת העיכול, וקשיים מתודולוגיים בהערכה תזונתית. לפיכך, עד לזיהוי גורמים סיבתיים ולפיתוח בדיקות אבחנתיות, האבחנה נותרת על דרך השלילה ומחייבת הערכה שיטתית וזהירה.
החוקרים מסכמים כי הראיות הקיימות תומכות בגישה רב-תחומית, המשלבת התאמות תזונתיות לצד תמיכה פסיכולוגית.
Biesiekierski JR, Jonkers D, Ciacci C, Aziz I. Non-coeliac gluten sensitivity. Lancet. 2025 Nov 22;406(10518):2494-2508.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41138740/
במחקר אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה השכיחות של רגישות לגלוטן שאינה צליאק וכן זוהו גורמים מנבאים להופעתה בקרב מטופלים המאובחנים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS) או דיספפסיה תפקודית. החוקרים מציינים כי רגישות לגלוטן מתבטאת בתסמינים הדומים לאלו של IBS ודיספפסיה תפקודית, עובדה המקשה על האבחנה הקלינית.
המחקר כלל 177 משתתפים בגילאי 18-65 עם אבחנה של IBS או דיספפסיה תפקודית, אשר לא הגיבו לטיפול הסטנדרטי. בשלב הראשון כל המשתתפים הקפידו על דיאטה נטולת גלוטן במשך שישה שבועות. משתתפים שהפגינו תגובה קלינית חיובית לדיאטה זו המשיכו לשלב השני של המחקר – ניסוי אקראי מוצלב.
בשלב זה נכללו 77 מהמשתתפים אשר צרכו בסדר אקראי דיאטה הכוללת עוגיות עם גלוטן או ללא גלוטן, כל התערבות למשך שבוע, עם שבוע הפרדה בין התנאים.
החוקרים בחנו את השינוי בחומרת התסמינים וכן מדדים של איכות חיים, דיכאון וחרדה.
ממצאי המחקר הראו כי בקרב 31 משתתפים (כ-20%) חלה החמרה מובהקת בתסמינים בעקבות חשיפה לגלוטן, ממצא התומך באבחנה של רגישות לגלוטן שאינה צליאק.
גורמים שנמצאו כמנבאים סיכון מוגבר לרגישות זו כללו מין נשי, אבחנה משולבת של IBS ודיספפסיה תפקודית, וכן נוכחות תסמינים כגון כאבי ראש, עייפות וחרדה.
עוד נמצא כי הקפדה על דיאטה נטולת גלוטן הייתה קשורה לשיפור במדדי איכות החיים.
החוקרים מסכמים כי כחמישית מהמטופלים עם IBS או דיספפסיה תפקודית עמידה לטיפול עשויים לסבול מרגישות לגלוטן שאינה צליאק, ומדגישים את חשיבות הזיהוי והאבחון של אוכלוסייה זו לצורך הימנעות מטיפולים מיותרים ושיפור התוצאות הקליניות ואיכות חיי המטופלים.
Goyal O, Goyal MK, Gupta A, Bharadwaj A, Mehta A, Kumar P, Goyal P, Sood A. Prevalence and predictors of nonceliac wheat sensitivity in refractory irritable bowel syndrome and functional dyspepsia: results from a randomized double-blind placebo-controlled study. Eur J Gastroenterol Hepatol. 2025 Nov 1;37(11):1238-1248.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/41025571/
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות הקיימות בנוגע למצבים הבריאותיים הקשורים לגלוטן, ובהם מחלת הצליאק, אלרגיה לחיטה ורגישות לגלוטן שאינה צליאק, תוך בחינה מעמיקה של השלכות הדיאטה נטולת הגלוטן, בדגש מיוחד על ילדים.
הסקירה מציגה את המאפיינים הייחודיים של כל אחד מהמצבים, לרבות הביטוי הקליני, דרכי האבחון, עקרונות הטיפול והמעקב הקליני הנדרש.
בהמשך מפורטים ממצאים העוסקים בהשפעות של דיאטה נטולת גלוטן, ובהם:
בנוסף, מוצגים גורמים סביבתיים שעשויים להיות קשורים בהתפתחות מחלת הצליאק מעבר לרקע הגנטי, כגון הנקה, זיהומים בראשית החיים, שינויים בהרכב חיידקי המעי ושימוש באנטיביוטיקה.
מהסקירה עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של דיאטה נטולת גלוטן בקרב נשים עם מחלת השימוטו, תת-פעילות בלוטת התריס על רקע אוטואימוני.
החוקרים מציינים כי לתזונה תפקיד מרכזי בעיצוב אוכלוסיית חיידקי המעי, וכי דיאטה נטולת גלוטן עשויה להשפיע לרעה על הרכב החיידקים.
המחקר כלל 31 נשים במשקל תקין עם אבחנה של מחלת השימוטו, אשר התבקשו להקפיד על דיאטה נטולת גלוטן למשך 8 שבועות.
לאחר 4 השבועות הראשונים להתערבות, המשתתפות חולקו אקראית לקבלת כמוסה המכילה גלוטן או עמילן אורז (פלסבו).
בדיקות דם וצואה נאספו בתחילת המחקר, לאחר 4 שבועות ולאחר 8 שבועות.
באופן כללי, קרא עוד
פוֹריות
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של ירידה במשקל לפני התחלת טיפולי פוריות בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות הסובלות מאי-פריון.
הסקירה כללה 6 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1,627 נשים עם BMI מעל 25 אשר עברו טיפולי IVF.
ברוב המחקרים הנשים בקבוצת ההתערבות השתתפו בתוכנית לירידה במשקל המבוססת על תזונה ופעילות גופנית לירידה במשקל, בעוד שבמחקר אחד נעשה שימוש בטיפול תרופתי. קבוצת הביקורת עברה טיפולי IVF ללא התערבות ייעודית לירידה במשקל.
בקרב נשים בקבוצת ההתערבות קרא עוד
במחקר חתך משנת 2025 נבדק הקשר בין אורח חיים בריא לבין אי-פריון בקרב נשים, תוך בחינת המנגנונים המעורבים.
המחקר התבסס על נתונים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה של ארה"ב בשנים 2013-2018 וכלל 1,703 נשים בגיל 18 עד 45.
לכל משתתפת חושב ציון במדד LE8 (Life's Essential 8) בטווח של 0 עד 100, בהתאם ל-8 גורמי סיכון קרדיווסקולריים. המדד כולל 4 גורמים התנהגותיים: תזונה, פעילות גופנית, עישון ושינה, ו-4 גורמים בריאותיים: BMI, פרופיל שומנים, רמת גלוקוז ולחץ דם.
מבין המשתתפות 6% היו בעלות ציון נמוך (0-49), 52% בעלות ציון בינוני (50-79) ו-42% בעלות ציון גבוה (80-100) במדד LE8.
הממצאים הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבחנה ההשפעה של תיסוף אומגה 3 במהלך טיפול להשראת ביוץ בנשים עם אי-פוריות על רקע תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS).
החוקרים מציינים כי חומצות שומן מסוג אומגה 3 ידועות כתורמות לפוריות בגברים ובנשים ומהוות גורם חשוב בהתפתחות התקינה של העובר.
המחקר נערך בישראל, במרפאת פוריות במרכז רפואי בירושלים, וכלל 34 נשים שעברו סה"כ 60 מחזורי טיפול. כל הנשים עברו השראת ביוץ באמצעות קלומיפן ציטראט (50 מ״ג), ובנוסף חולקו אקראית לנטילת תוסף אומגה 3 (אומגה מקס) במינון 1,800 מ"ג ליום, או פלסבו, למשך עד שני מחזורי טיפול.
במסגרת המחקר נאספו נתונים של רמות ההורמונים וממצאי אולטרסאונד, כאשר מדד המטרה העיקרי היה שיעור ההריונות.
הריונות קליניים נצפו ב-8 מתוך 30 מחזורי טיפול (26.7%) בקבוצת האומגה 3, לעומת 4 מתוך 30 מחזורי טיפול (13.3%) בקבוצת הפלסבו, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
בקרב נשים עם עודף משקל או שמנות נמצא קרא עוד
בסקירה משנת 2025 נבחנה השפּעתה של ויתניה משכרת (Withania somnifera) על בריאות מערכת הרבייה ועל התפקוד המיני בקרב נשים וגברים.
החוקרים מדגישים כי בריאות מערכת הרבייה, לרבות פוריות ותפקוד מיני, מושפעת ממכלול גורמים ובהם תזונה, רמות סטרס ואורח חיים.
הסקירה מתבססת על מחקרים רבים אשר בחנו את השפּעת הויתניה על מערכת הרבייה, ובכלל זה מחקרים שהתמקדו בתסמונת השחלות הפוליציסטיות ובהפרעות במחזור החודשי הקשורות לסטרס בקרב נשים, וכן במחקרים שבחנו את השפּעתה על ספירת הזרע, איכותו ותפקודו בקרב גברים.
במסגרת הסקירה מוצגים הממצאים ממחקרים פרה-קליניים וקליניים המעידים על הפוטנציאל של ויתניה בשיפור הבריאות המינית ובטיפול בהפרעות שונות של מערכת הרבייה.
בנוסף, מוצגים מנגנוני הפעולה האפשריים של ויתניה בהקשר לבריאות מערכת הרבייה, ובהם ויסות הפעילות ההורמונלית, פעילות אדפטוגנית והפחתת סטרס, השפעות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת, וכן השפעה על מסלולים תאיים.
בהמשך הסקירה מוצגת ההשפעה של ויתניה בקרב גברים, כולל השפעות הורמונליות והשפעה על מדדי פוריות, וכן השפּעתה על בריאות מערכת הרבייה הנשית.
מן הממצאים עולה כי קרא עוד
ההשפעות של דפוס התזונה
במחקר עוקבה משנת 2025 נבחנה ההשפעה של דפוס התזונה על הרכב ותפקוד אוכלוסיית חיידקי המעי.
החוקרים מדגישים כי לתזונה השפעה משמעותית על חיידקי המעי, שלהם תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות האדם. כך למשל, התססת סיבים תזונתיים על ידי חיידקי המעי תורמת לשמירה על שלמות מחסום המעי, לאיזון סביבת המעי ולוויסות הפעילות החיסונית, בין היתר באמצעות ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs). לעומת זאת, צריכה מוגברת של מזונות מן החי מובילה לעלייה בהתססת חלבונים, תהליך הקשור לפגיעה ברירית המעי, להגברת תהליכים דלקתיים ולירידה בייצור SCFAs.
המחקר התבסס על נתונים של 21,561 משתתפים מ-5 מחקרי עוקבה שנערכו בבריטניה, ארה"ב ואיטליה. המשתתפים דיווחו על דפוס התזונה שלהם, שסווג לשלוש קטגוריות: אוכלי-כל, צמחוניים וטבעוניים, וכן סיפקו דגימות צואה לצורך ניתוח חיידקי המעי. מתוך כלל המשתתפים, 656 סווגו כטבעוניים, 1,088 כצמחוניים ו-19,817 כאוכלי-כל.
ניתוח פרופיל חיידקי המעי הצביע על הבחנה ברורה בין שלושת דפוסי התזונה. נמצא כי מספר סוגי החיידקים היה גבוה יותר בקרב אוכלי-כל בהשוואה לצמחוניים ולטבעוניים, ממצא המרמז כי תזונה מגוונת יותר עשויה להשפיע על מגוון אוכלוסיית החיידקים במעי.
בקרב אוכלי-כל הפרופיל החיידקי אופיין בנוכחות חיידקים הקשורים לצריכת בשר, ובפרט בשר אדום, אשר נקשרו לעלייה בדלקת, לירידה בייצור SCFAs ולסיכון קרדיו-מטבולי מוגבר. מנגד, בקרב טבעוניים, פרופיל החיידקים כלל מינים המתמחים בפירוק סיבים תזונתיים ובייצור SCFAs, ונקשר לצריכת פירות וירקות ולפרופיל מטבולי מיטיב. ממצאים אלו באו לידי ביטוי גם בניתוח מסלולים מטבוליים, ולא רק ברמת זני החיידקים.
צריכת מוצרי חלב נמצאה קרא עוד
במחקר פיילוט אקראי מבוקר משנת 2025 נבחנה ההשפעה של צריכת מוצרי חלב על האיזון הגליקמי והפרופיל המטבולי בקרב מבוגרים בריאים.
במחקרים קודמים החוקרים הדגימו כי צריכת מוצרי חלב עשויה להגן מפני התפתחות סוכרת סוג 2, בין היתר באמצעות שיפור מדדים קרדיו-מטבוליים. כאשר במחקר זה נבחנה ההשפעה על ניטור גלוקוז רציף בקרב משתתפים הצורכים דיאטה צמחונית לעומת טבעונית.
המחקר נערך בהודו וכלל 30 משתתפים, אשר חולקו אקראית לצריכת דיאטה טבעונית או צמחונית, שתיהן בעלות ערך קלורי והרכב תזונתי זהה, למשך 14 יום.
כלל הארוחות סופקו למשתתפים לאורך תקופת ההתערבות. התזונה הטבעונית כללה תחליפים שאינם חלביים בעלי תכולת חלבון דומה, תוך התאמה למאפיינים התרבותיים של האוכלוסייה, כגון חלב סויה וטופו.
במהלך תקופת המחקר בוצע ניטור גלוקוז רציף, ונמדדו מדדים אנתרופומטריים וביוכימיים. בנוסף, בתת-מדגם של 13 משתתפים נאספו דגימות דם בצום ולאחר הארוחה בתחילת המחקר ובסיומו, לצורך ניתוח מטבולומי מקיף של כלל המטבוליטים.
מהממצאים עולה כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבחנה ההשפעה של דפוסי תזונה שונים על רמת תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs), תרכובות מזיקות הנוצרות מתגובה בין גלוקוז לחלבונים, במטרה להעריך את הקשר בין רמות AGEs לבין משקל הגוף.
המחקר כלל 62 מבוגרים בגיל 30-76 עם BMI בטווח של 28-40.
המשתתפים צרכו בסדר אקראי שתי התערבויות תזונתיות, דיאטה ים-תיכונית ודיאטה טבעונית דלת-שומן, כל אחת למשך 16 שבועות עם הפרדה של 4 שבועות ביניהן.
הדיאטה הים-תיכונית כללה לפחות 2 מנות ליום של ירקות, 2-3 מנות פירות טריים, לפחות 3 מנות לשבוע של קטניות, לפחות 3 מנות לשבוע של דגים או מאכלי ים, לפחות 3 מנות לשבוע של אגוזים וזרעים והעדפה של בשר לבן רזה על פני בשר אדום, תוך המלצה להימנע מצריכת שמנת, חמאה, מרגרינה, בשר מעובד, משקאות מתוקים, מאפים וחטיפים. המשתתפים קיבלו 50 גרם ליום שמן זית.
הדיאטה הטבעונית התבססה על ירקות, פירות, דגנים וקטניות, ללא הגדרה של כמות או גודל מנה, תוך הימנעות ממוצרים מהחי ומשומנים מוספים. המשתתפים קיבלו תוסף ויטמין B12 במינון 500 מק"ג ליום.
שתי הדיאטות לא כללו הגבלה קלורית והמשתתפים לא קיבלו ארוחות מוכנות.
החוקרים העריכו את הצריכה התזונתית של המשתתפים ואת השינוי במשקל לאורך שתי תקופות ההתערבות.
נמצא כי קרא עוד
במחקר חתך משנת 2024 הוערכה הצריכה התזונתית והרמות בדם של מיקרונוטריינטים בקרב צעירים בנורבגיה, בהתאם לדפוס התזונה.
המחקר כלל 165 משתתפים בגיל 16-24 אשר מילאו שאלון תזונה ודיווחו על הצריכה התזונתית במשך 4 ימים רצופים. מכל המשתתפים נאספו בדיקות דם למדידת המוגלובין (כסמן לאנמיה) ורמות חומצה מתיל-מלונית (כסמן לויטמין B12), וכן נבדק ריכוז היוד בשתן.
המשתתפים סווגו לפי דפוס התזונה: 19 טבעוניים, 20 צמחוניים, 30 צמחוניים הצורכים דגים, 25 בעלי תזונה גמישה (פחות משתי מנות בשר בשבוע) ו-71 אוכלי-כל.
בסך הכול, 72% מהמשתתפים דיווחו על שימוש בתוספי תזונה במהלך ששת החודשים שקדמו למחקר. שיעור השימוש הגבוה ביותר נמצא בקרב טבעוניים (95%), והנמוך ביותר בקרב צמחוניים הצורכים דגים (60%). טבעוניים דיווחו על שיעורי השימוש הגבוהים ביותר בתוספי מולטי-ויטמינים (58%), ויטמין B12 (90%) ואצות (32%), בעוד שמשתתפים בעלי תזונה גמישה הציגו את שיעור השימוש הגבוה ביותר בתוספי אומגה 3 (56%).
בהתאם לנתוני הצריכה התזונתית שנאספו במהלך ארבעת ימי הדיווח, 58% מהמשתתפים צרכו לפחות תוסף תזונה אחד. בקרב טבעוניים נמצאו שיעורי השימוש הגבוהים ביותר בתוספי מולטי-ויטמינים (42%), יוד (37%), ויטמין B12 (79%) וברזל (63%). מנגד, בקרב אוכלי-כל נרשמו שיעורי שימוש נמוכים במיוחד בתוספי תזונה שונים (עד 15%).
באופן כללי, נמצא סיכון קרא עוד
השימוש בתוספי פטריות
בסקירה משנת 2025 הוערכו העדויות לגבי השימוש בפטריות לתמיכה בבריאות נוירולוגית ולשיפור התפקוד הקוגניטיבי במחלות כגון פרקינסון, אלצהיימר, טרשת נפוצה, דיכאון וחרדה.
הסקירה מציגה את ההשפעות המגינות של רכיבים פעילים בפטריות על המוח, לרבות מניעת עקה חמצונית, הפחתת תהליכי דלקת והגנה מפני ניוון עצבי. בנוסף, נדונה התקשורת הדו-כיוונית בין המעי למוח והמעורבות של חיידקי המעי במחלות נוירולוגיות, וכן ההשפעה הכללית של התזונה על בריאות המוח.
הסקירה מפרטת את השפּעתן של פטריות שונות על בריאות נוירולוגית, בעיקר על בסיס ממצאים פרה-קליניים, ובכלל זה שיטאקי (Lentinula edodes), מיטאקי (Grifola frondosa), טרמטס (Trametes versicolor), צ'אגה (Inonotus obliquus), רעמת האריה (Hericium erinaceus), קורדיספס (Cordyceps sinensis), ריישי (Ganoderma lucidum) ומלך היער (Pleurotus eryngii), תוך הצגת מנגנוני הפעולה האפשריים שלהן.
באופן כללי, מספר מנגנוני פעולה שונים, ולעיתים משולבים, של פטריות קרא עוד
בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכו העדויות הקיימות באשר לתועלת ולסיכונים האפשריים של השימוש בפטריית רעמת האריה (Hericium erinaceus).
הסקירה התמקדה במנגנונים של עירור עצבי, עידוד אפופטוזיס, השפעה על חיידקי המעי המעורבים בייצור חומצות שומן קצרות שרשרת ובוויסות מצב הרוח.
הסקירה כללה ממצאים מ-5 מחקרים אקראיים מבוקרים, 15 מחקרי מעבדה, 3 מחקרי פיילוט קליניים, מחקר עוקבה אחד, תיאור מקרה אחד וניתוח ממוחשב אחד.
במחקרים הקליניים נבחנה השפּעת השימוש ברעמת האריה על התפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים עם וללא דמנציה. באופן כללי, הממצאים הצביעו על שיפור בתפקוד הקוגניטיבי בקרב משתתפים שקיבלו את התוסף, בהשוואה לקבוצות הביקורת.
מחקרי המעבדה שהתמקדו בתאי סרטן ובמנגנוני אפופטוזיס הדגימו פוטנציאל נוגד סרטן. נמצא כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2024 נבחנה ההשפעה של פטריית קורדיספס מיליטריס (Cordyceps militaris) על מדדים של אנמיה בקרב ספורטאים.
במחקר נבדקה השפּעת התוסף בקרב רצים למרחקים ארוכים במשך 16 שבועות, במהלך תקופת האימונים שלפני פתיחת העונה, תקופה שבה הספורטאים נוטים לפתח אנמיה.
המחקר כלל 22 גברים בגיל 18-24 אשר חולקו אקראית לנטילת תוסף קורדיספס או פלסבו. המינון היומי היה 1,800 מ"ג אבקת קורדיספס, מחולק ל-3 כמוסות בבוקר ו-3 כמוסות בערב.
במסגרת המחקר נבדקו סמני דם הקשורים לאנמיה ולפגיעת שריר.
התוצאות הראו כי קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבחנה היעילות של תוסף המבוסס על פטריית אוזנית הצדף (Pleurotus ostreatus) בשילוב ויטמין D ואבץ למניעת זיהומים בדרכי הנשימה בקרב ילדים הסובלים מזיהומים חוזרים.
במחקר השתתפו 249 ילדים מסלובקיה, צ'כיה וסרביה בגיל 3 עד 18 אשר חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שנטלה את התוסף או לקבוצת הביקורת שקיבלה ויטמין D ואבץ בלבד.
התוסף Imunoglukan P4H® ניתן בצורת טבליות לעיסה, כל טבליה הכילה 50 מ"ג מהרכיב הפעיל של אוזנית הצדף (IMG®), 5 מ"ג אבץ ו-10 מק"ג ויטמין D. ילדים במשקל של עד 25 ק"ג קיבלו טבליה אחת ליום וילדים במשקל גבוה יותר קיבלו 2 טבליות ליום. תקופת ההתערבות נמשכה שלושה חודשים, בין החודשים אוקטובר למרץ.
את המחקר השלימו 217 ילדים. ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
