הטיפול בתסמונת המעִי הרגיש:
התועלת של פעילות גופנית,
פרוביוטיקה להקלה על תסמינים,
הטיפול התזונתי ב-IBS,
והתועלת של תוסף טאנינים.
תוספים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי:
תפקודי זיכרון ותוספי ויטמינים וצמחי מרפא,
ההשפעה הקוגניטיבית של תוסף אצה חומה,
וההשפעה הקוגניטיבית של תוסף PEA.
תוספים טבעיים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים:
ההשפעה של תוספי סיבים,
ההשפעה הקרדיו-מטבולית של קוורצטין,
תוספי פלבונואידים ותפקוד כלי הדם,
ופיטוסטרוֹלים לשיפור גורמי סיכון.
אוֹמגה 3:
ריכוז חומצות שומן בדם והסיכון לתמותה,
אומגה 3 להפחתת התנהגות אגרסיבית,
והאם אומגה 3 מגבירה סיכון לדימום?
הטיפול בתסמונת המעִי הרגיש
בסקירה משנת 2024 נבחנה ההשפעה של פעילות גופנית מסוגים שונים ובעצימות שונה על אוכלוסיית חיידקי המעי בקרב משתתפים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש (IBS).
מחקרים רבים הדגישו את תפקידם המרכזי של חיידקי המעי בהתפתחות IBS, כאשר אחת ההשערות המרכזיות היא כי פעילות גופנית עשויה להקל על התסמינים באמצעות השפעה על הרכב ותפקוד חיידקי המעי.
במסגרת הסקירה מוצגים ממצאים עדכניים בנוגע להשפעות של פעילות אירובית ואימוני התנגדות על מגוון והרכב חיידקי המעי, כמו גם על התסמינים הקליניים של IBS.
פעילות אירובית נמצאה כמועילה במיוחד לשיפור הריכוז והמגוון של חיידקים מיטיבים כגון Lactobacillus ו-Bifidobacterium, הידועים ביכולתם לייצר חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) להן השפעה נוגדת דלקת התומכת בשמירה על מחסום המעי.
בנוסף להשפעות החיוביות על אוכלוסיית חיידקי המעי, מחקרים מבוקרים מצאו כי השתתפות בתוכנית פעילות אירובית סייעה להפחתת תסמינים כגון כאבי בטן ונפיחות. כמו כן, נמצאה השפעה מיטיבה על הבריאות הנפשית, שהתבטאה בירידה ברמות סטרס ושיפור מצב הרוח, מה שמדגיש את הקשר בין פעילות גופנית לוויסות ציר המעי-מוח.
יתרה מכך, נמצא כי התערבויות ארוכות טווח, המבוססות על פעילות גופנית עקבית, תרמו לשימור מגוון חיידקי המעי, תמכו בתפקוד מערכת החיסון וסייעו בהפחתת תהליכים דלקתיים מערכתיים.
בעוד שהראיות בנוגע לאימוני התנגדות עדיין מוגבלות, ממצאים ראשוניים מצביעים על השפעה מיטיבה, בדגש על חיזוק מחסום המעי.
החוקרים מדגישים את החשיבות של התאמת תוכנית האימונים לצרכים האישיים של המטופלים כדי למנוע החמרה של התסמינים. הם ממליצים על התחלה הדרגתית של פעילות גופנית בעצימות נמוכה עד בינונית, תוך העלאה מדורגת של רמת העצימות, על מנת למקסם את התועלת ולצמצם את הסיכון.
לסיכום, ממצאי הסקירה מדגישים את הפוטנציאל הטיפולי של פעילות גופנית עבור חולי IBS, אך גם מצביעים על הצורך במחקרים נוספים שיבחנו את הנושא במדגמים גדולים יותר, לאורך תקופות מעקב ממושכות, וכן את ההשפעה המשולבת של פעילות גופנית עם התערבויות נוספות הקשורות לאורח החיים. שילוב פעילות גופנית כחלק מהטיפול ב-IBS עשוי לשפר את השליטה בתסמינים ולהוביל לשיפור משמעותי באיכות חייהם של המטופלים.
Li C, Li J, Zhou Q, Wang C, Hu J, Liu C. Effects of Physical Exercise on the Microbiota in Irritable Bowel Syndrome. Nutrients. 2024 Aug 11;16(16):2657.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39203794/
במחקר קליני משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תיסוף מותאם אישית של פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיש (IBS). התיסוף הותאם לכל משתתף בהתאם להרכב חיידקי המעי ולסוג ה-IBS שממנו הוא סובל (מאופיין בשלשול, מאופיין בעצירות או דפוס מעורב).
במחקר נכללו 120 משתתפים, 40 מכל דפוס IBS.
ההתערבות כללה תיסוף באחד מחמישה סוגי פרה-ביוטיקה (במינון של 7.5 גרם ליום) ובאחד משני סוגי פרוביוטיקה המבוססים על Bifidobacterium או Lactobacillus (במינון של 155 מ"ג ליום).
משך ההתערבות היה ארבעה שבועות, והמדד העיקרי להערכת ההשפעה היה השינוי במדד חומרת ה-IBS בהשוואה לנתוני הבסיס. הציונים נעו בין 0 ל-500, כאשר ציון של עד 175 הוגדר כחומרה נמוכה, וציון מעל 300 כחומרה גבוהה.
ממצאי המחקר הראו ירידה מובהקת במדד חומרת ה-IBS בכלל המשתתפים, עם ירידה ממוצעת של 38 נקודות (p<0.001).
השיפור היה מובהק גם בקרב מטופלים עם IBS המאופיין בשלשול (ירידה של 44.5 נקודות, p=0.004) ו-IBS המאופיין בעצירות (ירידה של 51.2 נקודות, p=0.002), אך לא בקרב מטופלים עם IBS בדפוס מעורב (ירידה של 20 נקודות, p=0.47).
לא דווחו השפעות שליליות הקשורות בהתערבות.
החוקרים מסכמים כי תיסוף פרוביוטיקה ופרה-ביוטיקה מותאם אישית עשוי להקל על תסמיני IBS, אך יעילותו עשויה להיות מוגבלת בקרב מטופלים עם IBS בדפוס מעורב.
Matsuura N, Kanayama M, Watanabe Y, Yamada H, Lili L, Torii A. Effect of Personalized Prebiotic and Probiotic Supplements on the Symptoms of Irritable Bowel Syndrome: An Open-Label, Single-Arm, Multicenter Clinical Trial. Nutrients. 2024 Oct 1;16(19):3333.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/39408300/
בסקירה משנת 2024 מסוכמות העדויות הקליניות לגבי הטיפול התזונתי בתסמונת המעי הרגיש (IBS), תוך התייחסות לאתגרים ביישום הטיפול ואסטרטגיות להתמודדות עימם.
הסקירה מציגה ממצאים לגבי גישות תזונתיות שונות לטיפול ב-IBS, לרבות שילוב תוספים כגון סיבים ופרה-ביוטיקה, שינוי בהרכב התזונה כמו הוספה או הפחתה של מזונות מסוימים (למשל, מזון מותסס, דגנים עתירי סיבים או קיווי טרי), וכן התאמות בדפוסי האכילה, כגון מעבר לארוחות קטנות וסדירות, אימוץ דיאטה ים-תיכונית, דיאטה דלת FODMAP או דיאטה נטולת גלוטן.
בהמשך, החוקרים בוחנים את השפּעתם של גורמים סוציו-דמוגרפיים על הבחירות התזונתיות והתגובה לטיפול, תוך התחשבות בהעדפות אישיות ובסגנון החיים של המטופלים.
הם מדגישים כי עלות ונגישות הטיפול הן סוגיות מרכזיות המשפיעות על ההיענות, ומציינים כי למרות היעדר נתונים מספקים על מצבם הסוציו-אקונומי של מטופלים עם IBS, יש להתייחס להיבט זה כחסם אפשרי ליישום ההתערבות התזונתית.
הסקירה מתעמקת גם בהשפּעת הגבלות תזונתיות על איכות חיי המטופלים, לרבות אתגרים חברתיים, פסיכולוגיים ויישומיים. החוקרים מציעים אסטרטגיות שמטרתן לאזן בין הפחתת התסמינים לבין גמישות תזונתית. כמו כן, הם עוסקים בקשר שבין טיפול תזונתי ב-IBS לבין הסיכון להפרעות אכילה, ומדגישים את הצורך בזהירות בהמלצה על דיאטות מגבילות. בהקשר זה, מוצגים כלים לזיהוי ומניעה של התפתחות הפרעות אכילה בקרב מטופלים.
בהמשך, החוקרים מציעים גישות מעשיות להטמעת ההתערבות התזונתית ולניהול ארוך טווח של התזונה, בין אם באופן עצמאי על ידי המטופל ובין אם בליווי מקצועי. כמו כן, החוקרים מציגים את יתרונות קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2025 נבדקה ההשפעה של תוסף טאנינים בקרב משתתפים הסובלים מתסמונת המעי הרגיש (IBS).
במחקר נכללו 156 משתתפים בגיל 18 עד 70 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו במינון יומי של 480 מ"ג ליום במשך 56 יום (בשתי כמוסות, אחת לפני ארוחת צהריים ואחת לפני ארוחת ערב).
התוסף הכיל תערובת רכיבים טאנינים משני מקורות צמחיים (Schinopsis lorentzii ו-Castanea sativa) תחת השם המסחרי Welltan® Complex.
מדד המטרה העיקרי היה מדד IBS-SSS להערכת חומרת התסמינים, כאשר ציון של 75 עד 175 הוגדר כחומרה קלה, ציון של 175 עד 300 הוגדר כחומרה בינונית, וציון של 300 ומעלה הוגדר כחומרה גבוהה.
בנוסף, נבדקו מדדי איכות חיים וכן השפּעת ההתערבות על תסמינים ספציפיים ופעילות המעי.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
תוספים לשיפור התפקוד הקוגניטיבי
להלן שני מחקרים העוסקים בהשפעה של תוספי תזונה המבוססים על ויטמיני B וצמחי מרפא על תפקודי הזיכרון.
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2023 נבדקה ההשפעה של תוסף נוטרופי טבעי על תפקודי הזיכרון בקרב מבוגרים בריאים.
במחקר נכללו 49 משתתפים בגיל 20 עד 68 אשר חולקו אקראית לשתי קבוצות: קבוצת ההתערבות (36 משתתפים), שנטלה את התוסף, וקבוצת הביקורת (13 משתתפים), שנטלה פלסבו. התוסף ניתן במינון של שתי כמוסות ליום במשך 30 יום.
המינון היומי של התוסף כלל: 2.5 מ"ג ויטמין B6, 100 מק"ג ויטמין B9, 7.5 מק"ג ויטמין B12, 250 מ"ג ציטיקולין, 150 מ"ג פשטה שרועה (Bacopa monnieri), 500 מ"ג פטריית היריסיום, 100 מ"ג פוספטידיל סרין, 175 מ"ג נ-אצטיל, 100 מ"ג ל-תיאנין, 50 מ"ג רודיולה (Rhodiola rosea) ו-75 מ"ג קליפת אורן (Pinus pinaster).
לפני תחילת ההתערבות ובסיומה כל המשתתפים עברו מבחנים להערכת תפקודי הזיכרון אשר כללו מדדים של זיכרון שמיעתי, זיכרון חזותי, זיכרון עבודה חזותי ויכולת היזכרות מיידית ומושהית.
תוצאות המחקר הראו קרא עוד
במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו משנת 2022 נחקרה ההשפעה של תוסף תזונה משולב על התפקוד הקוגניטיבי ומצב הרוח, תוך התייחסות למצבם התזונתי של המשתתפים.
הממצאים ממחקרים קודמים לגבי ההשפעה של תוספי תזונה משולבים בקרב מבוגרים בריאים היו מעורבים, כאשר אחת ההשערות היא שהבדלים במצב התזונתי בתחילת המחקר עשויים להשפיע על מידת ההשפעה של התוסף.
במחקר נכללו 141 מבוגרים בגילאי 40 עד 65.
כל המשתתפים עברו הערכה תזונתית באמצעות מדד DST (ציון מירבי של 104) וסווגו לשתי קבוצות: איכות תזונה נמוכה (ציון מתחת ל-60) ואיכות תזונה גבוהה (ציון 60 ומעלה).
המשתתפים חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 12 שבועות.
התוסף ניטל בשתי כמוסות ביום, לאחר ארוחת הבוקר והצוהריים, כאשר מינון יומי של התוסף כלל: 50 מ"ג ויטמין B1, 70 מ"ג ויטמין B2, 40 מ"ג ויטמין B3 (ניקוטינאמיד), 128 מ"ג ויטמין B5, 41 מ"ג ויטמין B6, 50 מק"ג ויטמין B12 (ציאנוקובלאמין), 7.46 גרם פשטה שרועה (Bacopa monnieri) ו-6 גרם עלי גינקו דו-אונתי (Ginkgo biloba).
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של תוסף אצה חומה מהסוג Phaeodactylum tricornutum על התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים המדווחים על ירידה סובייקטיבית בזיכרון.
במחקר נכללו 43 משתתפים בגיל ממוצע של 64 אשר חולקו אקראית לנטילת התוסף או פלסבו למשך 12 שבועות.
התוסף ניתן במינון של 1,100 מ"ג ליום, מתוכם 8.8 מ"ג הרכיב הפעיל פוקוקסנטין (fucoxanthin).
בתחילת המחקר ולאחר 4 ו-12 שבועות נלקחו בדיקות דם ובוצעה הערכה קוגניטיבית.
נמצא כי קרא עוד
במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של Palmitoylethanolamide (PEA) על רמות גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF) בדם ועל התפקוד הקוגניטיבי בקרב מבוגרים בריאים.
PEA היא תרכובת שומנית המיוצרת באופן אנדוגני בגוף ונמצאת במזונות כגון חלמון ביצה ובוטנים. מחקרים קודמים הצביעו על יעילותה בטיפול במגוון מצבים, בעיקר בתחומי הדלקת והכאב.
במחקר השתתפו 39 סטודנטים בריאים מעל גיל 18 אשר צרכו בסדר אקראי את התוסף Levagen+® PEA במינון של 700 מ"ג ליום או פלסבו, כל אחד למשך 6 שבועות עם הפרדה של 6 שבועות בין התנאים.
כל המשתתפים עברו הערכה קוגניטיבית בתחילת המחקר ובסיומה של כל תקופת התערבות.
תוצאות המחקר הראו כי קרא עוד
תוספים טבעיים וגורמי סיכון קרדיווסקולריים
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של תוספי סיבים פרה-ביוטיים על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
בסקירה נכללו 55 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 2,518 משתתפים בגילאי 19 עד 67, בריאים או עם מגוון גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי סיבים, כגון אינולין או FOS, בלבד או בשילוב התערבויות נוספות, במינון חציוני של 10 גרם ליום ועם תקופת מעקב חציונית של 8 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד
בסקירה מקיפה משנת 2023 הוערכה ההשפעה של תיסוף קוורצטין על מדדים קרדיו-מטבוליים.
הסקירה כללה 5 מטה-אנליזות המבוססות על 18 מחקרים אקראיים מבוקרים, לצד 5 מחקרים נוספים שלא נכללו בהן.
מחקרים אלו בדקו את השפּעת הקוורצטין במינונים שנעו בין 4 ל-3,000 מ"ג ליום, הן באופן אקוטי והן לאחר תקופת התערבות של 2 עד 12 שבועות.
הניתוח הכולל של הנתונים התמקד בהשפעה על לחץ הדם, פרופיל השומנים, איזון גליקמי, מדדים אנתרופומטריים ומדדי דלקת.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של פלבונואידים מפירות הדר על תפקוד האנדותל בכלי הדם.
בסקירה נכללו 8 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 596 משתתפים בגיל ממוצע שנע בין 12 ל-58, בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כולל שמנות, תסמונת מטבולית וגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פלבונואידים מפירות הדר במינונים של 128 עד 1,000 מ"ג ליום, הן בטווח הקצר (עד שבע שעות) והן לאחר מעקב של עד 6 חודשים.
הניתוח הכולל של הנתונים הראה כי קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2025 הוערכה ההשפעה של פיטוסטרוֹלים על גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
בסקירה נכללו 109 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 7,048 משתתפים בריאים או עם מגוון מצבים בריאותיים, כגון יתר לחץ דם, כבד שומני, סוכרת סוג 2 ועוד.
במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי פיטוסטרוֹלים במינונים שנעו בין 0.5 ל-8.8 גרם ליום, כאשר משך ההתערבות נע בין 11 יום ל-85 שבועות.
בניתוח כולל של הנתונים נבדקה ההשפעה על שלוש קבוצות מדדים מרכזיות.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
אוֹמגה 3
להלן שני מחקרי עוקבה אשר בחנו את הקשר בין ריכוז חומצות השומן בדם לבין הסיכון לתמותה.
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2025 נבדק הקשר בין ריכוז חומצות השומן בדם לבין הסיכון לתמותה מכל גורם, מתחלואה קרדיווסקולרית ומסרטן.
המחקר התבסס על נתוניהם של 117,871 משתתפים מהביו-בנק הבריטי, אשר עברו בדיקות לריכוז חומצות השומן בתחילת תקופת המעקב. מידע על מקרי התמותה, כולל תאריך וסיבת המוות, נאסף מתוך הרשומות הלאומיות.
במהלך תקופת מעקב של כ-12 שנים תועדו 7,805 מקרי תמותה.
להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד
במחקר עוקבה פרוספקטיבי משנת 2025 נבדק הקשר בין ריכוז חומצות שומן מסוג אומגה 6 ברקמת השומן לבין הסיכון לתמותה מכל גורם.
המחקר נערך במסגרת מחקר עוקבה ממושך בדנמרק, וניתוח הנתונים כלל 4,663 משתתפים שגויסו בין השנים 1993-1997.
ריכוז חומצות השומן אומגה 6 הוערך באמצעות ביופסיה מרקמת השומן שנלקחה בתחילת המעקב, כסמן לצריכה התזונתית. נתוני התמותה התבססו על הרשומות הלאומיות.
הריכוז החציוני של חומצת שומן לינולאית היה 10.6% ושל חומצה ארכידונית 0.36%.
במהלך תקופת מעקב חציונית של 21 שנה 1,160 מהמשתתפים נפטרו.
ממצאי המחקר הראו כי קרא עוד
במטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה התועלת של תיסוף אומגה 3 להפחתת התנהגות אגרסיבית, כחלק מתחום מחקר העוסק בקשר בין המצב התזונתי לבעיות התנהגות.
החוקרים מציינים כי בעוד שקיימות עדויות המצביעות על ההשפעה המיטיבה של אומגה 3, עדיין לא ברור האם השפעה זו חלה על כל סוגי ההתנהגות האגרסיבית. בפרט, המחקר התמקד בהבחנה בין התנהגות אגרסיבית ריאקטיבית לבין אגרסיביות פרואקטיבית.
בניתוח נכללו הנתונים מ-28 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 3,918 משתתפים.
כמחצית מהמחקרים נערכו בקרב ילדים עד גיל 18, כאשר כמחצית מהמחקרים נערכו במסגרת קהילתית ואחרים נערכו בקרב משתתפים עם אוטיזם ובקרב אסירים.
משך ההתערבות הממוצע היה כ-16 שבועות והמינון הממוצע של אומגה 3 היה 1.18 גרם ליום.
ניתוח הנתונים בוצע בשלוש רמות: ניתוח ברמת המדגם של כל מחקר – סה"כ 35 מדגמים, ניתוח ברמת המחקר - סה"כ 29 מחקרים (בחלק מהמחקרים נכללו כמה מדגמים שונים), וניתוח ברמת מעבדת המחקר – סה"כ 19 מעבדות (מיצוע של מחקרים שנערכו באותה מעבדה).
בכל הניתוחים נמצאה קרא עוד
בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערך הסיכון לדימום בעקבות השימוש באומגה 3.
החוקרים בחנו את האפשרות ששימוש באומגה 3 עשוי להגביר את הסיכון לדימום, תוך התמקדות בשאלה האם הסיכון תלוי במינון או בהיסטוריה של שימוש בתרופות נוגדות קרישה.
הסקירה כללה 11 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתמשו באומגה 3, עם סך כולל של 120,643 משתתפים.
במסגרת המחקר בוצעה השוואה בין משתתפים שנטלו אומגה 3 לבין קבוצת הביקורת בהתייחס לסך אירועי הדימום, דימומים שהובילו למוות ואירועים במערכת העצבים המרכזית.
הניתוח הכולל קרא עוד
