' '
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש אפריל 2021 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 14/04/2021

במרכז הסקירה חידושים בטיפול טבעי בלחץ דם:

סקירה מקיפה על ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית,

סקירה נוספת על השְפעת תוספי מגנזיום,

מגוון מחקרים על השְפעת צמחים: ברברית מצויה, ארטישוק ופילנטוס,

ומחקרים על השְפעת רכיבים תזונתיים: סויה ותמצית זרעי ענבים.

 

בהמשך, מחקרים על בעיות פוריות:

מהי היעילות של רפואה משלימה לשיפור הכניסה להריון?

והאם נוגדי חמצון יעילים לטיפול בבעיות פוריות בקרב נשים?

 

נביא מחקרים על בריאות המוח:

ההשפעה של קפאין על מבנה המוח,

וההשפעה על חוסר איזון גליקמי על בריאות המוח.

 

נתאר מחקרים על פתולוגיות של הערמונית:

האם תה ירוק עשוי לתרום להפחתת הסיכון לסרטן הערמונית?

והאם ויטמין D עשוי לעזור לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית?

 

ונסכם בשני מחקרים על הקשר בין צריכת החלבון והתפקוד הגופני בקרב קשישים.

 

ובכותרות השבוע:

האם לתוסף רזברטרול יש השפעה מיטיבה בקרב חולי סוכרת סוג 2?

הפוטנציאל של ברברין לתמיכה בטיפול נוגד הסרטן,

הקשר בין תחושת סטרס והסיכון לשלבקת חוגרת,

הקשר בין אורח חיים יושבני והסיכון לאי ספיקת לב,

וספלילה להגנה על הכבד.

 

 

ההשפעה של הדיאטה הים-תיכוֹנית על לחץ הדם

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית על לחץ הדם. החוקרים העריכו את ההשפעה של הדיאטה הים-תיכונית בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, או בהשוואה להתערבות תזונתית אחרת, כגון דיאטה דלת שומן או דיאטה דלת פחמימות, בקרב משתתפים עם או בלי יתר לחץ דם

בסקירה נכללו 35 מחקרים בהם 13,943 משתתפים, בני 61 בממוצע, עם BMI ממוצע של 29.4. רמת הבסיס של לחץ הדם הייתה 140/81 מ"מ כספית, כאשר לאחר תקופת התערבות שנעה בין 6 ל-192 שבועות לחץ הדם הממוצע היה 126/73 מ"מ כספית. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • בניתוח כולל של הנתונים, נמצא כי דיאטה ים-תיכונית הייתה מלווה בירידה מובהקת בלחץ הדם בהשוואה לקבוצת הביקורת (הפרש ממוצע של 1.5 ו-0.9 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, בהתאמה). 

  • עם זאת, נמצא כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה בלחץ הדם רק בהשוואה לדיאטה הרגילה של המשתתפים, אך לא בהשוואה להתערבויות תזונתיות אחרות. 

  • הירידה בלחץ הדם הדיאסטולי הייתה משמעותית יותר במחקרים בהם רמת לחץ הדם הסיסטולי הממוצעת הייתה גבוהה מ-130 מ"מ כספית

  • הירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי הייתה משמעותית יותר במחקרים שנמשכו 16 שבועות לפחות. 

החוקרים מסכמים כי הדיאטה הים-תיכונית תרמה לירידה קטנה, אך מובהקת, בלחץ הדם, עם השפעה משמעותית יותר ברמות לחץ דם גבוהות ולאורך תקופה ממושכת יותר.  

Filippou CD, Thomopoulos CG, Kouremeti MM, Sotiropoulou LI, Nihoyannopoulos PI, Tousoulis DM, Tsioufis CP. Mediterranean diet and blood pressure reduction in adults with and without hypertension: A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Clin Nutr. 2021 Jan 29:S0261-5614(21)00054-6.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33581952/

 

 

תוספי מגנזיוּם לטיפול ביתֶר לחץ דם

בסקירה שיטתית של מחקרים קליניים הוערך השימוש בתוספי מגנזיום לטיפול ביתר לחץ דם, שכן למרות הממצאים המבטיחים העדויות אינן עקביות. בסקירה נכללו 49 מחקרים, אשר סווגו לארבע קטגוריות: משתתפים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל, משתתפים עם יתר לחץ דם שאינו מאוזן, משתתפים עם יתר לחץ דם מאוזן, ומשתתפים עם לחץ דם בטווח הנורמה. 

להלן הממצאים העיקריים:

  • במחקרים בהם נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל (20 מחקרים), זוהתה ירידה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי רק במינון מגנזיום גבוה מ-600 מ"ג/יום, כאשר במינון 120-486 מ"ג/יום פחות מחצי מהמחקרים מצאו ירידה בלחץ הדם הסיסטולי או הדיאסטולי, אך לא בשניהם, ובשאר המחקרים לא נמצא שינוי מובהק. 

  • בכל המחקרים בהם נכללו משתתפים עם יתר לחץ דם שאינו מאוזן (10 מחקרים) מינון של 240-607 מ"ג/יום הוביל לירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. 

  • במחקרים בהם נכללו משתתפים עם לחץ דם בטווח הנורמה, וכן משתתפים עם רמות גבוהות של מגנזיום, לא נמצאה השפעה לנטילת תוספי מגנזיום, גם במינונים גבוהים של מעל 600 מ"ג/יום. 

  • גם כאשר לא נמצאה השפעה מיטיבה על לחץ הדם, נטילת מגנזיום הייתה יעילה לשיפור גורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים, כגון תפקוד כלי הדם, זרימת הדם בעין, הפרשת הנתרן, רמת האשלגן בדם, ירידה ברמת ה-CRP, ושיפור מדדי הגלוקוז והשומנים.  

  • ההשפעה המיטיבה של מגנזיום לא הייתה תלויה בסוג המגנזיום, כולל מגנזיום אוקסיד שנחשב בעל ספיגה נמוכה יותר.

ההשפעה המיטיבה של מגנזיום על לחץ הדם קשורה בתרומתו לשיפור התפקוד של אנדותל כלי הדם ושל שרירים חלקים, ולוויסות כיווץ כלי הדם. 

החוקרים מסכמים כי לנטילת תוספי מגנזיום לא נמצאה השפעה על לחץ הדם בקרב משתתפים ללא יתר לחץ דם או עם יתר לחץ דם מאוזן, כאשר מגנזיום במינון של לפחות 240 מ"ג/יום נמצא יעיל ובטוח למשתתפים עם יתר לחץ דם לא מאוזן הנוטלים טיפול תרופתי, בעוד שנדרש מינון של לפחות 600 מ"ג/יום למשתתפים עם יתר לחץ דם שאינם נוטלים טיפול תרופתי.  

המחקר מומן על ידי מענק מטעם Center for Magnesium Education & Research וכן באמצעות שימוש בנתונים שנאספו במימון חברות מסחריות בתחום המזון והפארמה. 

Rosanoff A, Costello RB, Johnson GH. Effectively Prescribing Oral Magnesium Therapy for Hypertension: A Categorized Systematic Review of 49 Clinical Trials. Nutrients. 2021 Jan 10;13(1):195.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33435187/

 

 

ההשפעה של רכיבים צמחיים בקרב מטופלים עם יתֶר לחץ דם

להלן חמישה מחקרים העוסקים בהשפעה של רכיבים צמחיים שונים בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם

ברברִית מצויה

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של ברברית מצויה (Berberis vulgaris) על תפקוד כלי הדם, ועל מדדי דלקת בקרב מטופלים עם יתר לחץ דם. ברברית עשירה ברכיבים פוליפנוֹלים שהינם בעלי פעילות נוגדת חמצון, ובנוסף תורמים להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי באמצעות ויסות תהליכים דלקתיים ושיפור הפעילות החיסונית והרחבת כלי הדם. במחקר נכללו 84 משתתפים בני 54 בממוצע אשר חולקו אקראית לנטילת עשרה גרם/יום ברברית או פלסבו למשך שמונה שבועות. 

נמצא כי קרא עוד.

Emamat H, Asadian S, Zahedmehr A, Ghanavati M, Nasrollahzadeh J. The effect of barberry (Berberis vulgaris) consumption on flow-mediated dilation and inflammatory biomarkers in patients with hypertension: A randomized controlled trial. Phytother Res. 2020 Dec 22.

 

ארטישוֹק

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה הוערכה ההשפעה של תוספי ארטישוק (Cynara scolymus) על לחץ הדם. בסקירה נכללו שמונה מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 512 משתתפים הסובלים מכבד שומני, מיתר לחץ דם , מסוכרת סוג 2, יתר כולסטרול או מהתסמונת המטבולית. 

במחקרים אלה נעשה שימוש בתוספי ארטישוק בטווח מינונים של 100 מ"ג/יום ועד 19.45 גרם/יום למשך 8 עד 12 שבועות. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Moradi M, Sohrabi G, Golbidi M, Yarmohammadi S, Hemati N, Campbell MS, Moradi S, Kermani MAH, Farzaei MH. Effects of artichoke on blood pressure: A systematic review and meta-analysis. Complement Ther Med. 2021 Jan 16;57:102668.

 

פִילנטוס

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של פילנטוס (Phyllanthus emblica) על יתר לחץ דם, שכן פילנטוס הינו עשיר בנוגדי חמצון, טאנינים וויטמין C. במחקר נכללו 150 מטופלים עם יתר לחץ דם, אשר חולקו אקראית לנטילת 500 מ"ג מיצוי מיימי של פילנטוס, או פלסבו, פעמיים ביום למשך 12 שבועות, בנוסף לטיפול התרופתי השגרתי שלהם. 

נמצא כי קרא עוד.

Shanmugarajan D, Girish C, Harivenkatesh N, Chanaveerappa B, Prasanna Lakshmi NC. Antihypertensive and pleiotropic effects of Phyllanthus emblica extract as an add-on therapy in patients with essential hypertension-A randomized double-blind placebo-controlled trial. Phytother Res. 2021 Feb 11.

 

סויה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים, הוערכה ההשפעה של צריכת סויה על לחץ הדם. בסקירה נכללו 15 מחקרים, כאשר בשישה ובתשעה מחקרים נכללו משתתפים עם לחץ דם סיסטולי נמוך או גבוה מ-130 מ"מ כספית, בהתאמה, ובשבעה ובשמונה מחקרים נכללו משתתפים עם לחץ דם דיאסטולי נמוך או גבוה מ-80 מ"מ כספית, בהתאמה. במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של תוספי סויה שונים, כגון חלבון סויה או איזופלבונים בלבד, במשך תקופת התערבות שנעה בין שישה ל-52 שבועות. 

בניתוח כולל של הנתונים נמצא כי קרא עוד.

Mosallanezhad Z, Ranjbar S, Mahmoodi M, Hosseini R, Clark CCT, Carson-Chahhoud K, Norouzi Z, Abbasian A, Jalali M. Soy intake is associated with lowering blood pressure in adults: A systematic review and meta-analysis of randomized double-blind placebo-controlled trials. Complement Ther Med. 2021 Feb 23:102692.

 

תמצית זרעי ענבִים

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו נבדקה ההשפעה של תמצית זרעי ענבים על לחץ הדם, בקרב משתתפים בריאים. החוקרים מציינים כי למטרת מניעה, השימוש ברכיבים טבעיים, בשילוב טיפול תרופתי, נמצא יעיל מאוד לטיפול בקדם יתר לחץ דם וביתר לחץ דם קל. במחקר הוערכה ההשפעה של התוסף ®Enovita, תמצית מתוקננת של פוליפנוֹלים המופקים מענבים (Vitis vinifera). 

ראשית, החוקרים מראים כי בניסוי מעבדה שנערך על תאים אנושיים, חשיפה לתמצית זרעי ענבים הייתה מלווה בהשפעה מיטיבה על הפעילות הדלקתית ועל התרחבות העורקים. השפעה זאת מיוחסת לפעילות נוגדת החמצון וכן לשיפור תפקוד האנדותל והעלאת הפעילות והסינתזה של nitric oxide.  

במחקר הקליני נכללו 80 משתתפים בריאים עם קדם יתר לחץ דם, ללא טיפול תרופתי, בגילאי 40-70 ו-BMI בטווח 19-32. המשתתפים חולקו אקראית לנטילת תמצית זרעי ענבים במינון 150 מ"ג פעמיים ביום, או פלסבו, למשך 16 שבועות. 

בשתי הקבוצות חלה ירידה מובהקת בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. עם זאת קרא עוד.

המחקר נערך על ידי חברת BioTeSys בשיתוף חברת Indena המייצרת את התוסף.

Schön C, Allegrini P, Engelhart-Jentzsch K, Riva A, Petrangolini G. Grape Seed Extract Positively Modulates Blood Pressure and Perceived Stress: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Study in Healthy Volunteers. Nutrients. 2021 Feb 17;13(2):654.

 

 

מהי היעילות של רפואה משלימה לשיפור הכניסה להריוֹן?

בסקירה שיטתית הוערכה ההשפעה של רפואה משלימה ואלטרנטיבית על הילודה בקרב זוגות שאינם מקבלים טיפולי פוריות. החוקרים מציינים כי בעיות פוריות הינן נפוצות ברחבי העולם, אולם רק למיעוט מהזוגות נגישות לטיפולי פוריות בשל חסמים פיננסיים או תרבותיים, כאשר רפואה משלימה ואלטרנטיבית מהווה אפשרות נוספת לטיפול. 

בסקירה נכללו 20 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם 2,748 משתתפים, גברים ונשים. מבין כלל המחקרים, ב-13 מחקרים נבדקה ההשפעה של רכיבים ביולוגיים (צמחי מרפא, נוגדי חמצון, תוספי תזונה), בארבעה מחקרים נבדקו טיפולים אנרגטיים (דיקור), במחקר אחד נבדק טיפול גופני (רפלקסולוגיה), במחקר אחד נבדק טיפול מסורתי (הומאופתיה), ובמחקר אחד נבדק טיפול משולב (צמחי מרפא והומאופתיה). בכל המחקרים נבדקה ההשפעה של הטיפול על שיעור הכניסה להריון, בארבעה מחקרים על שיעור הלידה של תינוק חי, ובשלושה מחקרים על שיעור ההפלות

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Yogasundram HM, Hui AJO, Sia CYS, Chui AC, Waldock WJ, Quenby S, Brown E, Oliver-Williams C. Reproductive outcomes in women and men using complementary and alternative medicine treatment and not receiving artificial reproductive technology: a systematic review. Arch Gynecol Obstet. 2021 Mar;303(3):821-835.

 

 

נוגדי חמצון לטיפול בבעיות פוריות בקרב נשים

בסקירה מוצגות העדויות ממחקרים אקראיים מבוקרים, לגבי היעילות של השימוש בנוגדי חמצון לטיפול בבעיות פוריות בקרב נשים. החוקרים מסבירים, כי ההערכה היא שבקרב 40-50% מהזוגות בעיות הפוריות נובעות מגורמים המשפיעים על פוריות האישה, כאשר לנוגדי חמצון עשויה להיות השפעה מיטיבה על גורמים אלה. גורמי אורח חיים, כגון עישון, צריכת אלכוהול, תזונה לקויה, תחלואה, זיהום אוויר, סטרס ואלרגיות מובילים לעלייה ברדיקלים חופשיים אשר עלולים להגביר בעיות פוריות, ולפיכך משוער כי לנוגדי חמצון תהיה השפעה מיטיבה במצבים אלה. 

בסקירה נכללו מחקרים בהם נבדקה ההשפעה של נוגדי חמצון בנטילה פומית מכל סוג ובכל מינון, בהשוואה לפלסבו, להעדר טיפול או לטיפול בנוגד חמצון אחר בקרב מטופלות במרפאת פוריות. לא נכללו מחקרים בהם נערכה השוואה בין נוגדי חמצון וטיפול תרופתי בלבד, או מחקרים בהם נכללו נשים ללא בעיות פוריות. בהתאם להגדרות אלה, נמצאו 63 מחקרים בהם 7,760 נשים אשר בדקו את ההשפעה של מגוון נוגדי חמצון ושילובים שונים, ביניהם: נ-אצטיל ציסטאין, מלטונין, ל-ארגינין, מיו-אינוזיטול, קרניטין, סלניום, ויטמין E, ויטמיני B, ויטמין C, ויטמין D + סידן, קו-אנזים Q10 ואומגה 3

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Showell MG, Mackenzie-Proctor R, Jordan V, Hart RJ. Antioxidants for female subfertility. Cochrane Database Syst Rev. 2020 Aug 27;8:CD007807.

 

 

ההשפעה של קפאין על מבנה המוח

במחקר אקראי מוצלב הוערכה ההשפעה של צריכת קפאין על מבנה המוח. החוקרים מסבירים, כי אנשים רבים נוהגים לצרוך קפאין באופן קבוע על מנת להילחם בתחושת עייפות, אולם הפרעה בוויסות מחזורי השינה והערות עלולה לפגוע באיזון העצבי, וחוסר שינה עלול להוביל לפגיעה בחומר האפור במוח. 

במחקר נכללו 20 משתתפים צעירים ובריאים הצורכים קפה באופן שגרתי. במסגרת המחקר המשתתפים צרכו 150 מ"ג קפאין שלוש פעמים ביום (בטבליות), או פלסבו, כל אחד למשך עשרה ימים. בכל תקופת המחקר המשתתפים התבקשו להימנע מצריכת קפאין. 

לאחר צריכת קפאין החוקרים קרא עוד.

המחקר מומן על ידי מענק מטעם ה-Swiss National Science Foundation. 

Lin YS, Weibel J, Landolt HP, Santini F, Meyer M, Brunmair J, Meier-Menches SM, Gerner C, Borgwardt S, Cajochen C, Reichert C. Daily Caffeine Intake Induces Concentration-Dependent Medial Temporal Plasticity in Humans: A Multimodal Double-Blind Randomized Controlled Trial. Cereb Cortex. 2021 Feb 15:bhab005.

 

 

חוסר איזון גליקמי עלול לפגוע בבריאות המוח

במחקר תצפיתי מבוסס אוכלוסייה, נבדק הקשר בין רמת האיזון הגליקמי ובריאות המוח. במחקר נכללו הנתונים של 500,000 משתתפים בגילאי 40-69 מהביו-בנק הבריטי. במסגרת המחקר נבדק הקשר בין חמש רמות של איזון גליקמי בהתאם לרמת ההמוגלובין המסוכרר (נמוכה - עד 5.5%; תקינה - 5.5-6%; טרום-סוכרת – 6-6.5%; סוכרת שאינה מאובחנת – מעל 6.5%; סוכרת מאובחנת), ובין מדדים שונים של בריאות המוח, כולל סיכון לאלצהיימר, דמנציה וסקולרית, תפקוד קוגניטיבי והידרדרות קוגניטיבית, נפח ההיפוקמפוס ונגעים בחומר הלבן במוח. 

להלן הממצאים העיקריים בהשוואה לרמת המוגלובין מסוכרר תקינה: קרא עוד.

Garfield V, Farmaki AE, Eastwood SV, Mathur R, Rentsch CT, Bhaskaran K, Smeeth L, Chaturvedi N. HbA1c and brain health across the entire glycaemic spectrum. Diabetes Obes Metab. 2021 Jan 19. 

 

 

האם תה ירוק עשוי לתרום להפחתת הסיכון לסרְטן הערמונית?

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים הוערכה ההשפעה של תה ירוק על רמת ה-PSA (prostate specific antigen), מדד המשמש כבדיקת סקר לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית. בסקירה נכללו שבעה מחקרים בהם 455 משתתפים בני 60-65 בממוצע עם BMI ממוצע של 26-30. בחמישה מהמחקרים נכללו משתתפים בסיכון מוגבר לסרטן הערמונית ובשני מחקרים נכללו משתתפים שאובחנו עם סרטן הערמונית. 

במחקרים אלה הוערכה ההשפעה של מיצוי קטכינים מתה ירוק במינונים של 400-800 מ"ג/יום או של תה במינון שש כוסות/יום עד 600 מ"ל/יום, למשך תקופת התערבות של שלושה שבועות עד 12 חודשים. 

באופן כללי קרא עוד.

Sharifi-Zahabi E, Hajizadeh-Sharafabad F, Abdollahzad H, Dehnad A, Shidfar F. The effect of green tea on prostate specific antigen (PSA): A systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Complement Ther Med. 2021 Jan 2;57:102659.

 

 

וִיטמין D לטיפול בהגדלה שפירה של הערמוֹנית

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף ויטמין D על הגדלה שפירה של הערמונית (BPH). במחקר נכללו 108 גברים מעל גיל 50 עם הגדלה שפירה של הערמונית שאינם סובלים מתסמינים, או הסובלים מתסמינים קלים על פי המדד IPSS. המשתתפים חולקו אקראית לקבוצת ההתערבות שקיבלה ויטמין D במינון 50,000 יחב"ל פעם בשבועיים במשך שישה חודשים, או לקבוצת הביקורת שקיבלה פלסבו. 

נמצא כי קרא עוד.

Zendehdel A, Ansari M, Khatami F, Mansoursamaei S, Dialameh H. The effect of vitamin D supplementation on the progression of benign prostatic hyperplasia: A randomized controlled trial [published online ahead of print, 2020 Nov 7]. Clin Nutr. 2020;S0261-5614(20)30609-9.

 

 

הקשר בין צריכת החלבון והתפקוד הגופני בקרב קשישים

להלן שני מחקרים העוסקים בקשר בין צריכת החלבון והתפקוד הגופני. 

 

במחקר עוקבה שנערך בקנדה, נבדקו הקשרים בין צריכת החלבון ובין חוזק השריר והתפקוד הגופני בקרב קשישים. במחקר נכללו 524 גברים ו-574 נשים בגילאי 67-84 בתחילת המחקר, אחריהם נערך מעקב במשך שלוש שנים. צריכת החלבון הוערכה באמצעות תשעה יומני אכילה של 24 שעות שנאספו במהלך תקופת המעקב, כולל סך הצריכה היומית, מספר הארוחות הכוללות חלבון, וחלוקת החלבון בין הארוחות. המדדים הגופניים, כולל חוזק שריר היד, חוזק שריר הרגל והתפקוד הגופני הוערכו בתחילת המחקר ובסיומו. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

 

במחקר אקראי מבוקר נבדקה ההשפעה של תוסף חלבון, לבד או בשילוב אימוני התנגדות בעצימות נמוכה או גבוהה, על מסת, חוזק ותפקוד השריר בקרב קשישים. במחקר נכללו 208 קשישים בריאים מעל גיל 65 אשר חולקו אקראית לאחת מבין חמש התערבויות:

  1. תוסף פחמימות.

  2. תוסף חלבון קולגן.

  3. תוסף חלבון מי גבינה.

  4. תוסף חלבון מי גבינה + אימוני התנגדות בעצימות נמוכה שלוש עד חמש פעמים בשבוע.

  5. תוסף חלבון מי גבינה + אימוני התנגדות בעצימות גבוהה שלוש פעמים בשבוע.

תוספי החלבון הכילו עשרה גרם פחמימות + 20 גרם חלבון ותוסף הפחמימות הכיל 30 גרם פחמימות. כל התוספים ניתנו פעמיים ביום. 

להלן הממצאים העיקריים: קרא עוד.

Hengeveld LM, Chevalier S, Visser M, Gaudreau P, Presse N. Prospective associations of protein intake parameters with muscle strength and physical performance in community-dwelling older men and women from the Quebec NuAge cohort. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):972-983.

 

Mertz KH, Reitelseder S, Bechshoeft R, Bulow J, Højfeldt G, Jensen M, Schacht SR, Lind MV, Rasmussen MA, Mikkelsen UR, Tetens I, Engelsen SB, Nielsen DS, Jespersen AP, Holm L. The effect of daily protein supplementation, with or without resistance training for 1 year, on muscle size, strength, and function in healthy older adults: A randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2021 Apr 6;113(4):790-800.

 

 

וכעת, עוד כותרות...

 

 

השפעה מיטיבה לתוסף רזברטרול בקרב חולי סוּכרת סוג 2

במחקר כפול-סמיות מבוקר פלסבו בו נכללו 71 חולי סוכרת סוג 2, נמצאה השפעה מיטיבה לתוסף רזברטרול, על הביטוי של גנים המעורבים בעיכוב עיבוי כלי הדם על רקע תהליכי טרשת עורקים (intimal hyperplasia).  

Toupchian O, Abdollahi S, Salehi-Abargouei A, Heshmati J, Clark CCT, Sheikhha MH, Fallahzadeh H, Mozaffari-Khosravi H. The effects of resveratrol supplementation on PPARα, p16, p53, p21 gene expressions, and sCD163/sTWEAK ratio in patients with type 2 diabetes mellitus: A double-blind controlled randomized trial. Phytother Res. 2021 Feb 13.

 

 

הפוטנציאל של ברברִין לתמיכה בטיפול נוגד הסרְטן

בסקירה דנים החוקרים בהשפעה של הרכיב הצמחי ברברין בשיפור יעילות הטיפול נוגד הסרטן ובהגנה מפני השפעותיו השליליות, בדגש על מנגנוני הפעולה המעורבים והאתגרים ביישום הקליני. 

Devarajan N, Jayaraman S, Mahendra J, Venkatratnam P, Rajagopal P, Palaniappan H, Ganesan SK. Berberine-A potent chemosensitizer and chemoprotector to conventional cancer therapies. Phytother Res. 2021 Feb 8.

 

 

תחושת סְטרס קשורה בסיכון מוגבר לשׁלבקת חוֹגרת

במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שנערך בדנמרק, בו נכללו 77,310 משתתפים מעל גיל 40, נמצא כי רמה גבוהה יותר של תחושת סטרס הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאבחנה של שלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). 

Schmidt SAJ, Sørensen HT, Langan SM, Vestergaard M. Perceived psychological stress and risk of herpes zoster: a nationwide population-based cohort study. Br J Dermatol. 2021 Jan 28.

 

 

אורח חיים יושבני קשור בסיכון מוגבר לאִי ספיקת לב

במחקר עוקבה גדול העוסק בבריאות האישה, בו נכללו 80,982 נשים בגילאי 50-79 נמצא כי התנהגות יושבנית הייתה קשורה בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב

LaMonte MJ, Larson JC, Manson JE, Bellettiere J, Lewis CE, LaCroix AZ, Bea JW, Johnson KC, Klein L, Noel CA, Stefanick ML, Wactawski-Wende J, Eaton CB. Association of Sedentary Time and Incident Heart Failure Hospitalization in Postmenopausal Women. Circ Heart Fail. 2020 Dec;13(12):e007508. 

 

 

ספלִילה להגנה על הכבד

בסדרת ניסויים פרה-קליניים הודגמה ההשפעה המגינה של ספלילה (Centella asiatica) כנגד פגיעה כבדית אקוטית או כרונית, תוך דיון במנגנוני הפעולה המעורבים. 

Lu J, Chen C, Gai R, Qiu H, Wu Y, He Q, Yang X. Protective effects and possible mechanisms of Centella asiatica (L.) urban extract against acute and chronic liver injury: Evidence from in vivo and in vitro studies. Phytother Res. 2021 Jan 18.

 




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם