פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

ויטמין B-1 (תיאמין)

עודכן בתאריך 05/12/2017

כללי | מקורות | תפקידים | תכונות | ספיגה והפרשה | גורמים לחוסר | תסמיני חוסר | עודף | ODA | RDA | מינונים | אינטראקציות חיוביות |  אינטראקציות שליליות | התוויות נגד  | מחקרים

כללי

ויטמין B1 הינו ויטמין השייך לקבוצת ויטמיני B. הויטמין מיוצר על ידי חיידקי המעי מפירוק של תאית (סיבים תזונתיים שמקורם בירקות, בעיקר חסה, כרוב ומלפפון). 

משתתף בתהליכים ביוכימיים רבים ביניהם חילוף חומרים של פחמימות ותהליכי הפקת אנרגיה בגוף ומשמש כמרכיב חיוני לתפקוד תקין של מערכת העצבים. חוסר בויטמין יגרום למגוון תופעות לא רצויות הפוגעות בעיקר במערכת העצבים ומערכת הדם. כמויות הויטמין הנדרשות לגוף אינן גדולות, אך משום שהוא משתתף בתהליכים רבים בגוף, הוא בעל חשיבות עצומה. מחסור בויטמין שכיח בעיקר באוכלוסיה שמתבססת על מזון מעובד, כגון אורז לבן ומוצרי קמח לבן ומזונות מתועשים ובמצבים שונים של תת-תזונה כמו אנורקסיה, רעב במדינות מתפתחות, אלכוהוליזם ותפריט לא מאוזן בהריון.

 

מקורות תזונתיים לויטמין B1:

מקורות מן מהצומח: שמרי בירה, אורז מלא, דגנים מלאים, קמח מלא ומוצריו, קוואקר, ירקות (בעיקר סלק וירקות ירוקים עליים), בוטנים, קטניות (עדשים, פולי סויה), גרעינים, אגוזים, אספרגוס, תפוחי אדמה ושמרים. 

מקורות מן החי: כבד, כליות ולב (אברים בהם נאגר הויטמין בגוף האדם ובבע"ח), בשר אדום, דגים, עוף, מוצרי חלב.

 

תפקידיו של ויטמין B1:

  • נחוץ לחילוף חומרים והטמעה של פחמימות, שומנים וחלבונים.

  • משתתף במסלולי הנשימה התאית (יחד עם ויטמיני B2 ו- B3), תהליך חיוני בשרשרת חילוף החומרים ואספקת החמצן בגוף.

  • משמש כקו-פקטור בייצור של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) ומרכיבים שונים בתאי הגוף האחראים בין השאר על הפחתת סטרס חמצוני בתאים.

  • נחוץ לייצור של המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטור) אצטיל כוֹלין, האחראי בין השאר על תקשורת בין תאי עצב ועל כיווץ תקין של תאי שריר.

  • מסייע בייצור מיאלין (מעטפת תאי העצב) ובכך שומר על פעילות תקינה של תאי עצב (יחד עם ויטמיני B12 ו- B6).

  • חיוני לחילוף חומרים של סוכרים בתאי המוח.

  • מהווה רכיב בממברנה של תאי העצב ומאפשר מעבר של יוני נתרן לתוך התאים.

  • משתתף בייצור של חד סוכרים אשר משמשים את חומצות הגרעין בתא לבניית DNA.

  • מהווה רכיב חיוני ביצירת חומצה הידרוכלורית (חומצת קיבה).

 

תכונות נוספות של ויטמין B1:

  • מסיס במים.

  • יציב בייבוש.

  • עמיד בחומצה, נהרס בבסיס אלקאלי (רוב הויטמין מתפרק במעי ומופרש בצואה, מפני שסביבת המעיים היא בסיסית).

  • בישול או חימום הורס 10%-40% מתכולת הויטמין במזון.

  • נהרס בקרינת אור שמש.

  • נהרס במזונות אשר ארוזים בקופסאות שימורים.

  • מאוחסן בשריר הלב, בכבד, בכליות, במח ובשרירים. הכמויות הנאגרות בגוף הינן מועטות ולכן יש לספקו מדי יום באמצעות מקורות תזונתיים.

  • הפיכת ויטמין B1 לקו אנזים (צורתו הפעילה) נעשית בכבד.

 

ספיגה והפרשה של ויטמין B1:

אתר הספיגה העיקרי של ויטמין B1 הוא במעיים הדקים, ספיגת הויטמין יכולה להגיע עד 5 מ"ג ולכן, כמות ויטמין העולה על כך לא תיספג במלואה ותופרש בצואה. צריכה של תפריט מאוזן מספקת לגוף 1-2 מ"ג ויטמין B1 ביום. עם זאת, הויטמין עמיד לחומצה ונהרס בסביבה בסיסית ולכן חוסר בחומצות קיבה (הגורם לבסיסיות יחסית של הקיבה) יפגע בספיגה של הויטמין. בנוסף, ויטמין B1 הופך לפעיל בכבד. הפיכתו לפעיל מצריכה אנזימים וחלבונים נשאים שונים כגון הורמון אינסולין.

לאחר ספיגתו במעי מובל הויטמין בסרום כאשר הוא קשור לחלבון נשא (אלבומין) לרקמות הגוף. מירב הויטמין נמצא בעצמות, לב, כבד, כליות ומוח.

עיקר ההפרשה של הויטמין נעשית בצואה. כמות ההפרשה נעה בין 0.2-0.4 מ"ג ותלויה בכמות התאית הנצרכת במזון - ככל שיש יותר תאית, כך יופרש פחות ויטמין B1 בצואה. ההפרשה של הויטמין בשתן מועטה מאוד, ונעה בין 100-200 מק"ג ביממה. החלק המופרש בשתן הוא תוצר פירוק של הויטמין הנספג בגוף. לכן, הפרשת ויטמין B1 בשתן תלויה בכמות הויטמין במזון - ככל שתרד הכמות במזון, תרד ההפרשה בשתן.

חשוב לציין כי אימהות מניקות מאבדות כמות של כ- 20 מק"ג ויטמין על כל 100 מ"ל חלב אם בהנקה. אם מספקת לתינוק כ-800 מ"ל חלב אם ביום וכך מאבדת כ-160 מק"ג ויטמין B1. לכן, בעת הנקה יש להגביר את צריכת הויטמין במזון או כתוסף.

 

גורמים לחוסר בויטמין B1:

  • עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול, קפאין וסוכרים– עישון וצריכה מוגברת של אלכוהול, קפה, סוכר ומוצרים המכילים סוכר פוגעים ביעילות הספיג ויטמין B1.

  • דגים נאים (סושי) ומאכלי ים - בדגים ומאכלי ים מסוימים קיים אנזים הקרוי תיאמינז הגורם לפירוק של ויטמין B1. לכן, צריכה מופרזת של מאכלי ים ודגים עלולה לפגוע בספיגת הויטמין.

  • תזונה דלה בויטמין B1 - תזונה דלה בויטמין B1 שכיחה בקרב אוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על אורז לבן (כגון סין), אוכלוסיות אשר תזונתן מבוססת על מזון מהיר מעובד ומתועש (כגון ארה"ב) או אוכלוסיות במדינות מתפתחות (כגון אפריקה).

  • מחסור תזונתי – אנורקסיה או אובדן תיאבון עלולים לגרום לחוסר בויטמין B1.

  • הריון והנקה - בתקופת ההריון וההנקה תזונת האם מהווה את הגורם הבלעדי לתזונת התינוק. דרישת גוף האם לויטמינים, ביניהם ויטמין B1, מוגברת ולכן, תזונה דלה בויטמין B1בתקופת זו עלולה לגרום לחסר בו באם ובתינוק.

  • מתח נפשי – מתח ולחץ מוגברים ו/ או מתמשכים גורמים לחוסר בכל ויטמיני B.

  • מחלות שונות – מחלות שונות כגון איידס, סוכרת, תת או יתר פעילות של בלוטת התריס, מחלות מעיים (קרוהן וכד'), טרשת נפוצה, מחלות לב ועוד עלולות לגרום לניצול מוגבר של ויטמין B1 ולהגביר את הסיכון של חוסר בו.

  • גיל – אצל קשישים קיימת נטייה לפתח חוסר של הויטמין על רקע של בעיות ספיגה.

  • תרופות – שימוש בתרופות שונות כגון גלולות למניעת הריון, תרופות לנשאי וחולי איידס ועוד עלול לפגוע בספיגת ויטמין B1. 

 

תסמינים הנגרמים עקב חוסר בויטמין B1:

  • אנמיה - ויטמיני B פועלים יחדיו ומסייעים האחד לשני בספיגה ובפעילות. לכן, חוסר בויטמין B1 עלול לגרום לחוסר בויטמיני B נוספים כגון B12 או חומצה פולית אשר מוביל לאנמיה מגלובלסטית. אנמיה מסוג זה עלולה לפגוע בתפקוד מערכת העצבים ולגרום לתסמינים כגון תחושת נימול או איבוד תחושה בכפות רגליים וידיים, בלבול דיכאון ותפקוד מוחי לוקה בסחר.

  • מחלת ברי ברי- מחלה הנגרמת עקב חוסר כרוני של ויטמין B1 אשר מתבטאת בתסמינים כגון חוסר תאבון, הפרעות עיכול, בצקות בלב, ניוון שרירים, אנומליות של מערכת העצבים, בלבול ופגיעה בכדוריות הדם האדומות. 

  • קיימים 3 אופנים בהן יכולה המחלה להתבטא: 

  1. ברי ברי ינקותית – צורה המופיעה בקרב תינוקות של אימהות מניקות אשר תזונתן דלה בויטמין B1 או תינוקות שתזונתם מתבססת על פורמולות מתועשות דלות בויטמין. בנוסף, עלול הויטמין להיאבד בחימום הבקבוק. ברי ברי ינקותית מופיעה בגיל 2-4 חודשים ומתבטאת באי ספיקת לב, איבוד קול ונזק לעצבים היקפיים. 

  2. ברי ברי מוחית-יבש (תסמונת ורוניקה קורסקוף - Wernicke–Korsakoff syndrome) – צורה הנפוצה בקרב אלכוהוליסטים קשים, אנורקטיים וחולים המרבים להקיא (כולל גם נשים בהריון). המחלה מתבטאת בפגיעה מוחית קשה (אנצפלופתיה) הכוללת שיכחה, בידוי זיכרונות, בלבול, הליכה לא יציבה וריצוד עיניים. צורה זו של המחלה מוכרת מ"פרשת רמדיה".

  3. ברי ברי רטוב – צורה זו גורמת לתפוקה מוגברת של דם מהלב וקצב לב מהיר המתפתח לאי ספיקת לב. המחלה מתבטאת בקוצר נשימה ובאצירת נוזלים בריאות וברקמות ההקפיות.

  • הפרעות עצביות – בעיות שונות של המערכת העצבית כגון עייפות, חולשה, דיכאון, בלבול, רגישות לרעשים, כאבי ראש, עקצוצים ו/או נימולים בגפיים, שיתוק עצב הפנים, אלצהיימר, דלקת במח, הפרעות ראייה (בעיקר ראיית לילה), דלקת בתאי העצב, שיתוק ילדים חוסר שינה (אינסומניה) ועוד.

  • הפרעות קוגנטיביות – כגון קשיי למידה, הפרעות קשב וריכוז וזיכרון לקוי.

  • הפרעות מוטוריות - כגון היפורפלקסיה (הפחתה בעוצמת הרפלקס של השרירים, בעיקר שרירי הרגליים), פגיעה בקואורדינציה, חולשה וכאבי שרירים, קושי בהליכה, ניוון שרירים וכד'.

  • מתח נפשי – מתח ולחץ (סטרס) מתמשכים.

  • הפרעות במערכת העיכול - כגון עצירות, שלשול, חוסר תאבון עד אנורקסיה, דלקות מעיים, דלקות קיבה, בחילות, כיבים, אפטות, עצירות או שלשולים ועוד.

  • הפרעות לב וכלי הדם - כגון קצב לב מוגבר במנוחה (טכיקרדיה), דפיקות לב מהירות (פלפיטציות), יתר לחץ דםאי ספיקת לב, בעיות בזרימת דם, כאבי מחזור ועוד.
     

עודף של ויטמין B1 (רעילות):

עודף של הויטמין בדם הינו מצב נדיר שכן הויטמין הוא מסיס במים ועודפיו נשטפים בשתן (כמויות מזעריות). יש לזכור כי צריכת כמויות גדולות של הויטמין לא תיספג במלואה שכן המעיים אינם סופגים יותר מ 5 מ"ג בבת אחת. עם זאת, במידה וקיים עודף יכולים להופיע תסמינים כגון פריחה עורית, אדישות ורפיון שרירים. גם נטילת כמויות מוגברות (מעל-100 מ"ג) אינה גורמת לרעילות אך עלולה לגרום לסחרחורת אצל אנשים מסוימים.

לעיתים נדירות יכולות להופיע תגובות אלרגיות לתכשירי B1 הניתנים בהזרקה. חשוב לציין כי האלרגיה היא לחומרים הנוספים הניתנים בזריקה ולא לויטמין B1 עצמו.

 

מינון יומי מומלץ של ויטמין B1 לפי ה- (RDA (Recommended daily allowance

  • מלידה עד גיל 6 חודשים- 0.2 מ"ג

  • מגיל 7 חודשים עד שנה- 0.3 מ"ג

  • גילאים 1-3 שנים- 0.5 מ"ג

  • גילאים 4-8 שנים- 0.6 מ"ג

  • גברים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • גברים מגיל 14 ומעלה- 1.2 מ"ג

  • נשים בגילאים 9-13 שנים- 0.9 מ"ג

  • נשים מגיל 14 ומעלה- 1.1 מ"ג

  • נשים בהריון- 1.4 מ"ג

  • נשים מניקות- 1.4 מ"ג

בתפריט מאוזן הנצרך על ידי אנשים בריאים, יכולים להתקבל מעל 9 מ"ג ויטמין מהמזון. משמעות הדבר היא שתפריט מאוזן ישמור על כמויות נאותות של הויטמין בגוף.

 

מינון יומי מומלץ של ויטמין B1 לפי ה- (ODA (optimal daily allowance:

במידה ובדיקות הדם או הפרופיל הרפואי, מראים על חוסר בויטמין B1, ניתן לצרוך כתוסף בכדורים לבליעה, או בהזרקה לוריד או לשריר (המבוצעת על ידי רופא), במינון של 50-100 מ"ג ביום. במקרים של בעיות חילוף חומרים שונות, ניתן לתת עד 8 גרם ויטמין ביום, במנות מחולקות במהלך היום, תחת פיקוח רפואי.

 

טווח מינון לטיפול בחוסר ויטמין B1:

  • ברי- ברי - 5-30 מ"ג, בהזרקה לוריד או לשריר, 3 פעמים ביום, עד להקלה בתסמינים. לאחר מכן נטילה פנימית של 10-50 מ"ג, בלקיחה פנימית, 3 פעמים ביום למשך שבועיים ואז 5-10 מ"ג בלקיחה פנימית, 3 פעמים ביום, למשך חודש.

  • תסמונת ורוניקה - wernicke's encephalopathy - כ 50-100 מ"ג ליום, בהזרקה, עד לאיזון הערכים בדם.

  • חוסר תזונתי במבוגרים - 50-100 מ"ג ביום.

  • חוסר תזונתי בילדים- 25-50 מ"ג ביום.

  • חסר תזונתי בנשים הרות ומניקות- 50-100 מ"ג ביום.

 

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) חיוביות עם ויטמין B1:

  • ויטמין C - שילוב בין ויטמין C לויטמיני B יעיל למניעה ולטיפול בלחץ ומתח מתמשכים (סטרס כרוני)1.

  • ויטמיני B2 ו- B3 - עובד בסינרגיה עם ויטמיני B2 ו- B3 במסלול הנשימה התאית1.

  • תרופות נוגדות דיכאון - תרופות נוגדות דיכאון ובעיקר אלו ממשפחת הטריציקליים (Tricyclic antidepressant) כגון:(Nortriptyline (Nortylin
    ו- (Amitriptyline (Elatrol, Elatrolet עובדות בסינרגיה עם ויטמיני B, בעיקר ויטמין B1. לקיחת תוסף של ויטמיני B, כולל ויטמיןB1, תמנע חוסר של הויטמין ותשפר את האפקט הטיפולי של התרופה2

  • תרופות נוגדות פירכוסים - תרופות נוגדות פרכוסים (אנטי אפילפטיות) כגון: (Valproic acid (Depalept, Valporal), Carbamazepine (Tegretol, Teril ו- (Phenytoin (Epanutin, Dilantin עובדות בסינרגיה עם ויטמיני B. לקיחת תוסף של ויטמיני B, בעיקר ויטמין B1 וחומצה פולית, יחד עם תרופות אלו משפרת את התפקודים הנוירולוגים בקרב המטופלים3.

  • תרופות לטיפול באיידס - ויטמין B1 משמש לטיפול בחמצת הנגרמת מעודף חומצה לקטית (lactic acidosis) המהווה את אחת מתופעות הלוואי האפשריות של התרופה (Stavudine (Zerit הניתנת לטיפול בחולי איידס. ויטמין B1 יעיל לטיפול בתופעת לוואי זו, בעיקר בחולים שלקו בחסר בויטמין B1 לפני מחלתם4
     

תגובות הדדיות – השפעות גומלין (אינטראקציות) שליליות עם ויטמין B1:

  • תרופות סותרות חומצה - תרופות סותרות חומצה מפריעות לספיגת ויטמין B1- יש להפריד לקיחת תרופות אלה לפחות שעתיים מלקיחת הויטמין5

  • אנטיביוטיקה - תרופות אנטיביוטיות שונות, במיוחד תרופות בעלות טווח פעולה רחב כגון: (Ofloxacin (Tarivid,Oflodex ,
    (Ciprofloxacin (Ciprogis,Ciprodex  
    ו- (Levofloxacin (Levo,Tavanic המשתייכות למשפחת הפלואורוקוינולונים (Flouroquinolones), פוגעות בפלורה של המעיים ובייצור ויטמין B1 בגוף6. יש להפריד נטילת תרופות אלה מנטילת תוסף של ויטמיני B.

  • טטרציקלינים - ויטמין B1 ושאר ויטמיני B עלולים להפריע לפַרְמָקוֹקִינֶטִיקָה (ספיגה, פיזור בגוף והפרשה מהגוף של תרופות) של תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הטטראציקלינייםכגון:
    (Doxycycline (Doxylin,Doxi), Tetracycline (Tetracycline ו- ( Minocycline (Minocin. עם זאת, שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה מסוג זה עלול לפגוע בפלורת המעי ולשבש את הספיגה של ויטמיני B. בכל מקרה, מומלץ להפריד נטילת תרופות אלה מנטילת תוסף של ויטמיני B1. 

  • תרופות משתנות - תרופות משתנות, ממשפחת משתני לולאה כגון (Furosemide (Fusid ומשתנים תיאזידיים כגון (Chlorthalidone (Aquadon מגבירות הפרשת ויטמין B1 בשתן. חולי לב הנוטלים את התרופות הנ"ל, עלולים לפתח חוסר בויטמין B1, דבר שעלול להחריף את ההפרעה הלבבית8

  • גלולות למניעת הריון כגון (Gestodene- Estrogen (Emily , Harmonet, Gynera, Minulet ,Meliane מפריעות לספיגת ויטמין B1 ומורידות את רמתו בדם9

  • כימותרפיה - התרופה הכימותרפית (Fluorouracil (5FU המשמשת לטיפול בסוגים שונים של סרטן (מעכבת סינתיזה של DNA ו- RNA והתרבות של תאים סרטניים) מפריעה להפיכת ויטמין B1 לצורתו הפעילה (תיאמין פירופוספט). מומלץ להפסיק נטילה של הויטמין בזמן נטילת התרופה אך עם זאת תזונה עשירה בויטמין או נטילת תוסף בעת הצורך יכולה להתאים באופן תקופתי, בין טיפולים ותחת פיקוח רפואי10

  • תרופות נוגדות פירכוסים - תרופות נוגדות פירכוסים כגון (Phenytoin (Dilantin, Epanutin מפריעות לתפקוד של ויטמין B1 במערכת העצבים המרכזית ומורידות רמות של ויטמין B1 ושל חומצה פולית בגוף11

  • (Scopolamine (Scopolamine Hydrobromide - התרופה, המשמשת למניעה של מחלת ים ועוד, עלולה להפריע לתפקוד של ויטמין B1 במערכת העצבים המרכזית, בעיקר של המוליך העצבי אצטיל כוֹלין12. לקיחת תוסף של הויטמין תמנע ברוב המקרים תופעה זו.

  • שבטבט -נטילה של צמח המרפא שבטבט (horsetail / equisetum), עלולה לפגוע בספיגת ויטמין B1. צריכה של שבטבט על ידי חיות משק גרמה לירידה ברמת הויטמין1. למרות היעדר ראיות בבני אדם, יש להיזהר בשימוש מוגבר בשבטבט


התוויות נגד לשימוש בויטמין B1:

אין התוויות נגד ללקיחת ויטמין B1.

 

מחקרים על ויטמין B1:

 

בחלק זה תמצאו סקירות מחקרים על ויטמין B1 למידע השלם למנויים
 

מקורות:

 

מקורות כלליים לכל המידע מלבד התגובות ההדדיות

 

Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 253-262

www.naturaldatabase.com – Thiamine. found at -  http://naturaldatabase.therapeuticresearch.com/nd/Search.aspx?cs=NONMP&s=ND&pt=100&id=965&ds=&name=Thiamine+(THIAMINE+(VITAMIN+B1))&searchid=28107854

אודי בר, יפה שיר-רז, "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה", כתר ספרים, 2005

www. Naturalstandard.com – Thiamine. found at - http://naturalstandard.com/databases/herbssupplements/thiamin.asp

מוריי מייקל ט., פיז'ורנו ג'וזף א., "אנציקלופדיה לרפואה טבעית", אור-עם, 1995

National Academy of Sciences. Institute of Medicine. Food and Nutrition BoardDRI table for DRI tables for recommended dietary allowances (RDA). found at - http://www.iom.edu/Activities/Nutrition/SummaryDRIs/DRI-Tables.asp

U.S. Institutes Of Health – Office Of Dietary Supplements – RDA tables. found at - http://ods.od.nih.gov/Health_Information/Dietary_Reference_Intakes.aspx

Patrick Holford, "Special Report: Supplements – Optimum Daily Allowances". found at –  http://www.patrickholford.com/index.php/advice/betterhealtharticle/138/

 

מקורות פרטניים לתגובות הדדיות

  1. Stargrove M B, Treasure J, McKee D. L, Herb, Nutrient, and Drug Interactions, Elsevier, 2008. pp 253-262

  2. Bell IR, Edman JS, Morrow FD et al. Brief communication. Vitamin B1, B2, and B6 augmentation of tricyclic antidepressant treatment in geriatric depression with cognitive dysfunction. J Am Coll Nutr 1992;11:159-163.
  3. Botez MI, Botez T, Ross-Chouinard A, Lalonde R. Thiamine and folate treatment of chronic epileptic patients: a controlled study with the Wechsler IQ scale. Epilepsy Res 1993;16:157-163.

  4. Schramm C, Wanitschke R, Galle PR. Thiamine for the treatment of nucleoside analogue–induced severe lactic acidosis. Eur J Anaesthesiol 1999;16:733-735.
  5. Majoor CL, de Vries LA. [The development of cardiac beriberi with polyneuritis after protracted use of large amounts of magnesium trisilicate. An unpublished observation by Dr. JGG Borst]. Ned Tijdschr Geneeskd 1980;124:1411-1416.
  6. Deguchi Y MT, Mutai M. Comparative studies on synthesis of water-soluble vitamins among species of bifidobacteria. Agric Biol Chem 1985:13-19.
  7. Omray A, Varma KC. Evaluation of pharmacokinetic parameters of tetracycline hydrochloride upon oral administration with vitamin C and vitamin B complex. Hindustan Antibiot Bull 1981;23:33-37.
  8. Brady JA, Rock CL, Horneffer MR. Thiamin status, diuretic medications, and the management of congestive heart failure. J Am Diet Assoc 1995;95:541-544.
  9. Egoramaiphol S, Migasena P, Supawan V. Effect of oral contraceptive agents on thiamine status. J Med Assoc Thai 1985;68:19-23.
  10. Aksoy M, Basu TK, Brient J, Dickerson JW. Thiamin status of patients treated with drug combinations containing 5-fluorouracil. Eur J Cancer 1980;16:1041-1045.
  11. Botez MI, Young SN. Effects of anticonvulsant treatment and low levels of folate and thiamine on amine metabolites in cerebrospinal fluid. Brain 1991;114(Pt 1A):333-348.
  12. Meador KJ, Nichols ME, Franke P et al. Evidence for a central cholinergic effect of high-dose thiamine. Ann Neurol 1993;34:724-726.



דוגמא לדף מידע מלא

לרכישת מנוי  |  כניסת מנויים

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם