פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

קוהוש שחור - Cimicifuga (Actaea) racemosa

עודכן בתאריך 27/11/2018

Black Cohosh


משפחה בוטנית: נוריתיים – Ranunculaceae

חלק הצמח | איכויות | רכיבים פעילים | פעילות רפואית | התוויות | מינונים | רגישות | תופעות לוואי | 

מינון יתר | אזהרות | התוויות נגד | רעילות | אינטראקציות | הריון | הנקה | מקורות

 

מקור השם Cimicifuga בריחו של הצמח, הדוחה חרקים (Cimex = חרק/פשפש, fugo = מוכרח לברוח).

בעקבות מחקרי גנטיקה, בשנים האחרונות הצמח סווג מחדש כ-Actaea, כפי שסיווג אותו לראשונה הבוטנאי קארולוס ליניאוס.

קוהוש שחור הינו צמח עשבוני רב-שנתי גבוה, ומוצאו במזרח צפון אמריקה.

קוהוש שחור מותר לשיווק בישראל.

 

חלק הצמח בשימוש

קנה השורש.

 

איכויות

טמפרטורה: קריר.

לחות: יבש.

טעם: חרפרף, מריר.

 

רכיבים פעילים עיקריים

גליקוזידים טריטרפנים (actein, cimigoside), חומצות שומן, טאנינים, שרף (cimicifugin 15-20%), סטרולים.

 

פעילות רפואית

מאזן/מזין מערכת הורמונלית (נשים), מקדם אסטרוגן, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, מוריד לחץ דם, מרחיב כלי-דם, נוגד עווית, נוגד דלקת, משכך כאבים, מקרר, מרגיע, נוגד פרכוסים, נוגד שיעול, תומך בלידה, נוגד עווית (רחם), ממריץ/מניע.

 

התוויות

תסמונת גיל המעבר, אל וסת, כאבי ווסת, לחץ דם גבוה, דלקת מפרקים שגרונית, דלקת באגן, ציסטות בשד, שחלות פוליציסטיות, דלדול עצם (אוסטיאופרוזיס).

 

מינונים

תמצית נוזלית בריכוז 1:3, 60% אלכוהול – 2-6 מ"ל ביום.

תמצית יבשה תקנית בריכוז 3% גליקוזידים טריטרפנים – 40-500 מ"ג ביום.

מרתח – 1-6 גרם ביום.

בפורמולה – 20%-30%.

 

רגישות

לא ידוע על רגישות מיוחדת.

 

תופעות לוואי

תופעות לוואי (בשכיחות של 5.5%) עלולות לכלול תחושת אי נוחות בטנית ופריחות(1,2).

בשכיחות נמוכה יותר, עלולים להופיע גם כאבי ראש (במיוחד במינון גבוה, אך גם במינון רפואי מקובל)(3).

 

מינון יתר

מינון יתר (5 גרם קוהוש שחור או 12 מ"ל תמצית נוזלית) עלול לגרום לבחילות, הקאות, סחרחורות, כאבי ראש, ורטיגו, כאבי מפרקים ודופק חלש.

כמו כן, ישנם דיווחים על הפרעות ראייה והפרעות עצביות(4-6).

 

אזהרות וצעדי מנע

אין מניעה לשימוש ארוך-טווח בקוהוש שחור, אך מומלץ לעשות זאת ברף הנמוך של טווח המינונים, ולבצע בדיקות תקופתיות להערכת תפקודי הכבד(7).

יש לנקוט זהירות רבה במטופלים הנוטלים חומרים אחרים אשר עלולים לפגוע בתפקודי הכבד, כגון תרופות, אלכוהול וצמחי מרפא בעלי פוטנציאל רעילות לכבד. רצוי לשים לב לתסמינים העלולים להצביע על פגיעה בתפקוד הכבד, כגון: עייפות, אובדן תיאבון, הצהבת העור או העיניים, או כאב ברום הבטן המלווה בבחילות או הקאות(8,9).

עקב תכולת סאפונינים, מוטב להימנע(10) משימוש בקוהוש שחור באנשים הסובלים מעימדון מרה, צליאק, ליקוי בספיגת שומנים ו/או חוסר של ויטמיני A, D, E, K.

 

התוויות נגד

אין להשתמש בקוהוש שחור באנשים הסובלים ממצב מקדים של מחלת כבד(7).

 

גידולים ממקור הורמונלי 

בעבר, בעיקר עקב שמרנות ומחסור במידע, היתה מקובלת גישה של הימנעות ממתן קוהוש שחור לחולים בעלי גידולים תלויי אסטרוגן(10).

מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על בטיחות בשימוש קליני(11,12), שוללים פעילות אסטרוגנית של קוהוש שחור(13,14) ואף שוללים המרצה של גידולים מסוג זה(15-17).

מכלל המידע שהצטבר בשנים האחרונות, עולה כי לא רק שהשימוש בקוהוש שחור בחולים בעלי גידולים תלויי אסטרוגן הינו בטוח(7,18), אלא שהשימוש בצמח כנראה מעלה את יעילות התרופות המשמשות לטיפול ולמניעה של מחלות מסוג זה.

ניתן לקרוא בהרחבה תחת סעיף תגובות הדדיות וגם בסקירה נפרדת שערכנו בנושא.

 

רעילות

בספרות הרפואית מדווחים מספר עשרות מקרים בהם התגלתה רעילות לכבד בעקבות שימוש בקוהוש שחור.

יש לציין שברוב המקרים הללו, השימוש בקוהוש שחור היה מלווה בגורמים נוספים העלולים לגרום לרעילות כבדית, כמו נטילה של תרופות רבות במקביל, צריכה גבוהה של אלכוהול ו/או שילוב עם צמחים אחרים, בעלי פוטנציאל רעילות כבדית. כמו כן, הרעילות ברוב המקרים נעלמה עם הפסקת השימוש.

מספר סקירות ספרות וניתוחים של המקרים נעשו על מנת לבאר את הסוגיה.

בשנת 2008 נערכה סקירה מעמיקה מטעם הפרמקופיאה האמריקאית(19). בסקירה נכללו 40 מקרים. ברוב המקרים החקירה העלתה כי קיימת אפשרות למעורבות של קוהוש שחור ברעילות שהתגלתה, אולם מעורבות זו הוכרזה בכל המקרים כאפשרית (possible) בלבד ולא קרובה לוודאית (probable) או ודאית (certain).

למרות מסקנות אלו, הוחלט בוועדה כי יש צורך באזהרה לגבי מוצרים המכילים קוהוש שחור.

בשנים 2009-2010 פורסמו שתי סקירות מעמיקות נוספות(20,21) אשר שללו את מסקנות הסקירה שהוזכרה לעיל.

בסקירה הראשונה(21) נבחנו 69 מקרים, ברובם הגדול (68 מתוך 69) המסקנה היתה כי מעורבות הקוהוש השחור ברעילות הכבדית מוטלת בספק גדול (excluded, unlikely, unrelated or un-assessable). עוד צוין כי במרבית המקרים המדווחים אין רישום של סוג תמצית הצמח, המינון היומי, משך השימוש ומידת מעורבותם של חומרים אחרים (תרופות או צמחים).

בעקבות הסקירה מ-2008 שפורסמה על ידי הפרמקופיאה האמריקנית, פורסם גם מאמר(22) מטעם מרכז רפואי, בו ניתן במשך כ-10 שנים טיפול שכלל תמצית יבשה של קוהוש שחור (במינון של 500-1000 מ"ג ליום, לבד או עם צמחי מרפא נוספים) ל-107 מטופלות שסבלו מתסמיני גיל מעבר.

בעקבות האזהרות, ביקשו אנשי המרכז לברר עם כל המטופלות האם היו או ישנם מקרים של רעילות לכבד בשל השימוש בקוהוש שחור. כל המטופלות עברו תשאול ובדיקות דם ונמצא כי באף לא מטופלת אחת התגלו סימני רעילות לכבד או הדרדרות במדדים המעידים על נזק לכבד. מסקנת אנשי המרכז היתה שלמרות הדיווחים והאזהרות אין סיבה אמיתית לחשוד בקוהוש שחור כרעיל לכבד.

במחקרים קליניים נוספים שנערכו בשנים האחרונות לא נצפתה רעילות כלשהי כתוצאה משימוש בקוהוש שחור במינונים המקובלים(23-28).

מדד רעילותLD50: במספר מחקרים שנערכו על בעלי חיים, לא נצפתה רעילות גם במינונים גבוהים.

נטילה פומית בחולדות; עד 5 גרם לכל ק"ג משקל גוף, במשך 26 שבועות(29).

 

תגובות הדדיות עם תרופות / צמחי מרפא / תוספי תזונה

 

השפעה על חילוף חומרים תרופתי

הנושא נחקר ביסודיות על ידי קבוצת חוקרים שערכה מספר מחקרים קליניים(30-32), בהם נבדקה השפּעת תמצית קוהוש על אנזימי CYP450 מסוג 1A2, 2D6, 2E1, 3A4/5.

כמו כן, במחקר קליני(33) לא נצפתה השפעה מובהקת של מיצוי קוהוש על מנגנון P-gp.

במחקרים אלו הובהר כי לקוהוש אין השפעה מהותית על אנזימי הכבד המעורבים בחילוף חומרים תרופתי. אי לכך לא צפויות תגובות הדדיות על בסיס פרמקוקינטי.

כדאי לציין, כי מחקרי מעבדה בנושא (34-35) הדגימו תוצאות סותרות, החל מחוסר השפעה ועד להשפעה מהותית על כל אנזימי הציטוכרוֹם, כמו כן, במעבדה(36) מיצוי קוהוש שחור במינון שווה ערך לכמות הנספגת במעי בעקבות נטילה של המינון היומי המומלץ עבור בני אדם עיכב ב-47.2% את פעילות נשאי האניונים OATP-B המעורבים בכניסת חומרים קסנוביוטיים (תרופות ורעלים) לאפיתל המעי (p<0.05). עוד נמצא במעבדה כי מיצוי קוהוש שחור עיכב פעילות מנגנון BCRP בתאי סרטן השד המעורב בעמידות תאי הסרטן לתרופות כימותרפיות(37).

כמו במקרים רבים של צמחי מרפא אחרים, מקרה הקוהוש מהווה הוכחה נוספת (ראו למשל גדילן או פרע מחורר) לכך שמחקרים אשר נעשים במעבדה (in-vitro) אינם מהימנים דיים לניבוי השפעות דומות גם בגוף האנושי(38).

 

כימותרפיה כללי

אין מניעה לשילוב קוהוש שחור יחד עם תרופות אלו. מידע מקדמי (מעבדה ובעלי חיים) מצביע על אפשרות של סינרגיה ושיפור תוצאה קלינית.

מחקרים שנעשו בתנאי מעבדה (in-vitro) הראו הגברה של יעילות תרופות כימותרפיות (doxorubicin, docetaxel), ואף סינרגיה איתן(39-40).

מחקר אחד אף הראה כי רכיב מהצמח (acerinol) עשוי לסייע להתגבר על עמידות לתרופות כימותרפיות(41).

לא נמצאו מחקרים אשר הדגימו פגיעה ביעילות התרופות ולא נערכו עדיין מחקרים קליניים שיאשרו או יפריכו את תוצאות מחקרי המעבדה.

בכל מקרה, מוטב לנקוט זהירות במקרים בהם מעורבות כימותרפיות אשר עלולות לפגוע בכבד.

לעמוד המלא של אינטרקאציות צמחי מרפא וכימותרפיה - לחצו כאן
 

טמוקסיפן (Tamoxifen)

ניתן לשלב קוהוש שחור עם טמוקסיפן על מנת לנסות ולהפחית את תופעות הלוואי התרופתיות.

מספר מחקרים קליניים נערכו בקרב נשים מחלימות סרטן שד, אשר קיבלו טיפול תרופתי מניעתי. במחקרים נבדק האם תוספת של קוהוש שחור מפחיתה את היארעות תופעות הלוואי התרופתיות.

במחקר אחד (פתוח) נצפתה היארעות נמוכה באופן משמעותי (24% לעומת 74%) של גלי חום חמורים, כאשר למחצית מקבוצת המחקר היתה הפסקה מוחלטת של גלי החום(42).

מחקר אחר(43), תצפיתי (ללא סמיות), כלל 50 נשים שכולן עברו ניתוח, רובן (87%) עברו הקרנות וחלקן (50%) קיבלו טיפול כימותרפי.

במחקר נצפתה הפחתה משמעותית של גלי חום, הזעות, הפרעות שינה וחרדה.

מחקר שלישי, אשר כלל קבוצת ביקורת, הראה ירידה בתופעות הלוואי התרופתיות, הן בקבוצת הניסוי והן בקבוצת הביקורת, ללא הבדל משמעותי(44).

בכל המחקרים נצפתה סבילות טובה לקוהוש שחור ולא דווח על הפרעה בפעילות התרופתית.

יש לציין כי קיים מחקר יחיד(45) (על תאים במעבדה) בו תמצית אתנולית ומטבוליטים שונים נפרדים של קוהוש עיכבו את פעילות התרופה טמוקסיפן דרך אנזימי הכבד 3A4 ו-2D6. מחקר זה גרם לחשש תיאורטי על פיו עיכוב התרופה הוא שגורם להפחתה בתופעות הלוואי אשר נצפתה במחקרים קליניים. להערכתנו, לאור מחקרים קליניים אשר הדגימו כי לקוהוש אין השפעה מהותית על אנזימי הכבד המעורבים בחילוף חומרים תרופתי(30-32), ולאור פעילותו של הצמח המשמש בהצלחה בטיפול בגלי חום של גיל המעבר גם ללא קשר לסרטן, חשש זה הינו מאוד לא סביר.

 
תכשירים המכילים אסטרוגן (גלולות למניעת הריון, טיפול הורמונלי חלופי)
במספר מקורות מוסמכים מופיעה אזהרה תיאורטית(46-47), על פיה אין לשלב הצמח עם תכשירים המכילים אסטרוגן בשל פעילות אסטרוגנית של הצמח. ברם אולם, פעילות אסטרוגנית שכזו מעולם לא הודגמה במחקרי בעלי חיים ו/או מחקרי מעבדה(48-54). לא קיימים דיווחים קליניים בנושא.
 

טיפולי פוריות 

ניתן לשלב קוהוש שחור עם טיפולים מסוג זה.

משלב של קוהוש שחור (120 מ"ג ליום, במשך 12 ימים) עם טיפולי פוריות קונבנציונליים כגון נטילת Clomiphene, זריקות HCG ותזמון קיום יחסי מין הגביר את יעילות הטיפול: בשני מחקרים קליניים מבוקרים(55-56) נצפו ריכוזים גבוהים יותר של אסטרדיול ו-LH, עליה משמעותית ברמת הפרוגסטרון בדם, הבשלת זקיק מוקדם יותר, עיבוי רירית הרחם ושיעור גדול יותר של התעברות.

 

משככי כאב

קוהוש שחור עשוי לסייע בהסדרת המחזור החודשי ובהפחתה של כאבי מחזור ובעקבותיהם גם הפחתה בנטילת תרופות משככות כאב.

במחקר קליני, מתן יומיומי של 50 מ״ג תמצית קוהוש שחור ביום, יחד עם 150 מ״ג תמצית סויה (glycine max) המכילה 60% איזופלבונים (60 מ״ג ביום) ו-100 מ״ג אנג׳ליקה סינית (Angelica sinensis) למשך 24 שבועות, ל-49 מטופלות עם מיגרנות בסמוך לביוץ, הפחית משמעותית את צריכת משככי הכאב לאחר 20-24 שבועות, בהשוואה לפלסבו(57).

 

הריון

קוהוש שחור אסור לשימוש בהריון. עם זאת, קוהוש שחור משמש באופן מסורתי לתמיכה בתהליך הלידה(8,10).

קיים תיאור מקרה יחיד(58) בו יולדת הובהלה לבית חולים לאחר בלבול ואדישות שהופיעו בעת לידה ביתית לאחר נטילת קוהוש שחור (מינון לא ברור). בבית החולים אובחן שיבוש במאזן האלקטרוליטים והיא עברה ניתוח קיסרי. 

 

הנקה

קוהוש שחור אסור לשימוש בהנקה.

למרות מחלוקת בקרב גורמים מקצועיים לגבי מידת הרעילות האפשרית של קוהוש, מוטב להימנע משימוש בזמן ההנקה(7,8).

 

מקורות
 

  1. American Herbal Pharmacopoeia. Black cohosh rhizome: Actaea racemosa L. syn. Cimicifuga racemosa (L.) Nutt. Analytical, Quality Control, and Therapeutic Monograph. Santa Cruz: American Herbal Pharmacopoeia; 2002. https://www.frostburg.edu/fsu/assets/File/ACES/actaea%20racemosa-%20final.pdf.
  2. Low Dog T, Powell KL, Weisman SM. Critical evaluation of the safety of Cimicifuga racemosa in menopause symptom relief. Menopause. Jul-Aug 2003;10(4):299-313. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12851513.
  3. Felter HW. The Eclectic Materia Medica, Pharmacology and Therapeutics, 1922. Portland: Eclectic Medical Publications; 1983. pp. 466–469. http://www.swsbm.com/FelterMM/Felters_Materia_Medica.pdf.
  4. Grieve MA. A Modern Herbal, vol 1. New York: Dover Publications; 1971. p. 211. http://store.doverpublications.com/0486227987.html.
  5. Mills SY. The A-Z of Modern Herbalism. London: Thorsons; 1989. p. 39. 
  6. Blaschek W, Ebel S, Hackenthal E, et al. HagerROM: Hagers Handbuch der Drogen und Arzneistoffe. Heidelberg: Springer; 2006. https://www.springer.com/de/book/9783540282358
  7. Mills & Bone - Principles and practice of Phytotherapy. Modern Herbal Medicine, 2ed. Churchill Livingstone, 2013. https://www.elsevier.com/books/principles-and-practice-of-phytotherapy/9780443069925.
  8. Brinker F. Herb Contraindications and Drug Interactions, 4th ed. Sandy (OR): Eclectic Medical Publications; 2010. https://www.eclecticherb.com/herb-contraindications-drug-interactions/.
  9. EMEA public statement on herbal medicinal products containing Cimicifugae racemosae rhizome (black cohosh, root) serious hepatic reactions [press release]. London: European Medicines Agency, July 18, 2006. https://www.ema.europa.eu/documents/public-statement/emea-public-statement-herbal-medicinal-products-containing-cimicifugae-racemosae-rhizoma-serious_en.pdf.
  10. Mills. S, Bone K, The Essential Guide to Herbal Safety. Churchill Livingstone, 2005. https://www.elsevier.com/books/the-essential-guide-to-herbal-safety/mills/978-0-443-07171-3.
  11. Rebbeck TR, Troxel AB, Norman S, et al. A retrospective case-control study of the use of hormone-related supplements and association with breast cancer. Int. J. Cancer, 120:1523-1528, 2007. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17205521.
  12. Ruhlen RL, Haubner J, Tracy JK, et al. Black cohosh does not exert an estrogenic effect on the breast. Nutr. Cancer,59(2):269-277, 2007. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18001221.
  13. Einer-Jensen N, et al. Cimicifuga and Melbrosia lack estrogenic effects in mice and rats. Maturitas, 25:149- 153, 1996. https://www.maturitas.org/article/0378-5122(96)01052-3/pdf.
  14. Zava DT, Dollbaum CM, Blen M. Estrogen and progestin bioactivity of foods, herbs, and spices. Proc. Soc. Exp. Biol. Med., 217:369-378, 1998. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/9492350.
  15. Freudenstein J, Dasenbrock C, Nisslein T. Lack of promotion of estrogen-dependent mammary gland tumors in vivo by an isopropanolic Cimicifuga racemosa extract. Cancer Res., 62:3448-3452, 2002. http://cancerres.aacrjournals.org/content/62/12/3448.
  16. Nisslein T, Freudenstein J. Concomitant administration of an isopropanolic extract of black cohosh and tamoxifen in the in vivo tumor model of implanted RUCA-I rat endometrial adenocarcinoma cells. Toxicol. Lett., 150:271-275, 2004. https://europepmc.org/abstract/med/15110078.
  17. Amato P, Christophe S, Mellon PL. Estrogenic activity of herbs commonly used as remedies for menopausal symptoms. Menopause, 9(2):145-150, 2002. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11875334.
  18. Walji R, Boon H, Guns E, et al. Black cohosh (Cimicifuga racemosa [L.] Nutt.): Safety and efficacy for cancer patients. Support Care Cancer. 2007;15:913–921. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17602247.
  19. Mahady GB et al. United States Pharmacopeia review of the black cohosh case reports of hepatotoxicity. Menopause 2008 Jul-Aug;15(4 Pt 1):628-38. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18340277.
  20. Teschke R et al. Suspected black cohosh hepatotoxicity--challenges and pitfalls of causality assessment. Maturitas. 2009 Aug 20;63(4):302-14. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19586731.
  21. Teschke R. Black cohosh and suspected hepatotoxicity: inconsistencies, confounding variables, and prospective use of a diagnostic causality algorithm. A critical review. Menopause. 2010 Mar;17(2):426-40. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20216279.
  22. Firenzuoli F et al. Black Cohosh Hepatic Safety: Follow-Up of 107 Patients Consuming a Special Cimicifuga racemosa rhizome Herbal Extract and Review of Literature. Evid Based Complement Alternat Med. 2011. https://www.hindawi.com/journals/ecam/2011/821392/.
  23. Geller SE, Shulman LP, van Breemen RB, et al. Safety and efficacy of black cohosh and red clover for the management of vasomotor symptoms: a randomized controlled trial. Menopause J. N. Am. Menop. Soc., 16(6):1-10, 2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19609225.
  24. Nasr A, Hafeh H. Influence of black cohosh (Cimicifuga racemosa) use by postmenopausal women on total hepatic perfusion and liver functions. Fertil. Steril., 92(5):1780-1782, 2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19539907.
  25. Amsterdam JD et al. Randomized, double-blind, placebo-controlled trial of Cimicifuga racemosa (black cohosh) in women with anxiety disorder due to menopause. J Clin Psychopharmacol. 2009 Oct;29(5):478-83. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19745648.
  26. Ross SM. Menopause: a standardized isopropanolic black cohosh extract (remifemin) is found to be safe and effective for menopausal symptoms. Holist Nurs Pract. 2012 Jan-Feb;26(1):58-61. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22157510.
  27. Drewe J, Zimmermann C, Zahner C. The effect of a Cimicifuga racemosa extracts Ze 450 in the treatment of climacteric complaints - an observational study. Phytomedicine. 2013 Jun 15;20(8-9):659-66. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23537746
  28. Huang YX et al. Clinical study of combined treatment of remifemin and paroxetine for perimenopausal depression. Zhonghua Yi Xue Za Zhi. 2013 Feb 26;93(8):600-2. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23663341.
  29. Genazzani E, Sorrentino L. Nature.vascular action of acteina: active constitueut of actaea racemose l. 1962;194(4828):544–545. http://adsabs.harvard.edu/abs/1962Natur.194.544G.
  30. Gurley BJ, et al. Effect of milk thistle (Silybum marianum) and black cohosh (Cimicifuga racemosa) supplementation on digoxin pharmacokinetics in humans. Drug Metab Dispos. (2006). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16221754.
  31. Gurley BJ, et al. In vivo effects of goldenseal, kava kava, black cohosh, and valerian on human cytochrome P450 1A2, 2D6, 2E1, and 3A4/5 phenotypes. Clin Pharmacol Ther. (2005). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15900287.
  32. Gurley BJ, et al. Clinical assessment of CYP2D6-mediated herb-drug interactions in humans: effects of milk thistle, black cohosh, goldenseal, kava kava, St. John's wort, and Echinacea. Mol Nutr Food Res. (2008). https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18214849.
  33. Gurley, B.J.; Barone, G.W.; Williams, D.K.; Carrier, J.; Breen, P.; Yates, C.R.; Song, P.F.; Hubbard, M.A.; Tong, Y.; Cheboyina, S. Effect of milk thistle (Silybum marianum) and black cohosh (Cimicifuga racemosa) supplementation on digoxin pharmacokinetics in humans. Drug Metab. Dispos, 2006, 34(1), 69-7. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16221754.
  34. Huang Y, Mahady GB, et al. Fukinolic acid derivatives and triterpene glycosides from black cohosh inhibit CYP isozymes, but are not cytotoxic to Hep-G2 cells in vitro. Curr Drug Saf. 2010 Apr;5(2):118-24. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20406160.
  35. Ho SH, Singh M, Holloway AC, Crankshaw DJ. The effects of commercial preparations of herbal supplements commonly used by women on the biotransformation of fluorogenic substrates by human cytochromes P450. Phytother Res. 2011;25:983–989. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21213356.
  36. Fuchikami, H.; Satoh, H.; Tsujimoto, M.; Ohdo, S.; Ohtani, H.; Sawada, Y. Effects of herbal extracts on the function of human organic anion-transporting polypeptide OATP-B. Drug Metab. Dispos. 2006, 34, 577–582. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16415120.
  37. Tamaki, H.; Satoh, H.; Hori, S.; Ohtani, H.; Sawada, Y. Inhibitory effects of herbal extracts on breast cancer resistance protein (BCRP) and structure-inhibitory potency relationship of isoflavonoids. Drug Metab. Pharmacokinet. 2010, 25, 170–179. https://keio.pure.elsevier.com/en/publications/inhibitory-effects-of-herbal-extracts-on-breast-cancer-resistance.
  38. von Moltke LL, Greenblatt DJ, Schmider J, Wright CE, Harmatz JS, Shader RI. In vitro approaches to predicting drug interactions in vivo. Biochem Pharmacol. 1998;55:113–122. https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0006295297002396.
  39. Rockwell S, Liu Y, Higgins SA. Alteration of the effects of cancer therapy agents on breast cancer cells by the herbal medicine black cohosh. Breast Cancer Res Treat 2005;90(3):233-9. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15830136.
  40. Einbond LS, Weinstein IB, et al. Actein and a fraction of black cohosh potentiate antiproliferative effects of chemotherapy agents on human breast cancer cells. Planta Med. 2006 Oct;72(13):1200-6. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16988912.
  41. Liu DL, Zhang DM, et al. Acerinol, a cyclolanstane triterpenoid from Cimicifuga acerina, reverses ABCB1-mediated multidrug resistance in HepG2/ADM and MCF-7/ADR cells. Eur J Pharmacol. 2014 Jun 15;733:34. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24704556.
  42. Hernandez Munoz G, Pluchino S. Cimicifuga racemosa for the treatment of hot flushes in women surviving breast cancer. Maturitas, 44(Suppl. 1):A59-A65, 2003. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12609560.
  43. Rostock M1, Bartsch HH, et al. Black cohosh (Cimicifuga racemosa) in tamoxifen-treated breast cancer patients with climacteric complaints - a prospective observational study. Gynecol Endocrinol. 2011 Oct;27(10):844-8. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21231853.
  44. Jacobson JS1, Grann VR, et al. Randomized trial of black cohosh for the treatment of hot flashes among women with a history of breast cancer. J Clin Oncol. 2001 May 15;19(10):2739-45. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11352967.
  45. Li J, Gödecke T, Chen SN, Imai A, Lankin DC, Farnsworth NR, et al. In vitro metabolic interactions between black cohosh (Cimicifuga racemosa) and tamoxifen via inhibition of cytochromes P450 2D6 and 3A4. Xenobiotica. 2011. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21827327.
  46. Huntley, A.; Ernst, E. A systematic review of the safety of black cohosh. Menopause, 2003, 10(1), 58-64. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12544678.
  47. C. Ulbricht, W. Chao, D. Costa, E. Rusie-Seamon, W. Weissner and J. Woods. Clinical Evidence of Herb-Drug Interactions: A Systematic Review by the Natural Standard Research Collaboration. Current Drug Metabolism, 2008, 9, 1063-1120. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19075623.
  48. Seidlova-Wuttke, D.; Hesse, O.; Jarry, H.; Christoffel, V.; Spengler, B.; Becker, T.; Wuttke, W. Evidence for selective estrogen receptor modulator activity in a black cohosh (Cimicifuga racemosa) extract: comparison with estradiol-17beta. Eur. J. Endocrinol, 2003, 149(4), 351-362. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14514351.
  49. Burdette, J.E.; Liu, J.; Chen, S.N.; Fabricant, D.S.; Piersen, C.E.; Barker, E.L.; Pezzuto, J.M.; Mesecar, A.; van Breemen, R.B.; Farnsworth, N.R.; Bolton, J.L. Black cohosh acts as a mixed competitive ligand and partial agonist of the serotonin receptor. J. Agric. Food. Chem, 2003, 51(19), 5661-5670. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12952416.
  50. Jarry, H.; Metten, M.; Spengler, B.; Christoffel, V.; Wuttke, W. In vitro effects of the Cimicifuga racemosa extract BNO 1055. Maturitas, 2003, 44 (Suppl 1), S31-S38. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12609557.
  51. Borrelli, F.; Izzo, A.A.; Ernst, E. Pharmacological effects of Cimicifuga racemosa. Life Sci, 2003, 73(10), 1215-1229. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12850238.
  52. Lupu, R.; Mehmi, I.; Atlas, E.; Tsai, M.S.; Pisha, E.; OketchRabah, H.A.; Nuntanakorn, P.; Kennelly, E.J.; Kronenberg, F. Black cohosh, a menopausal remedy, does not have estrogenic activity and does not promote breast cancer cell growth. Int. J. Oncol, 2003, 23(5), 1407-1412. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14532983.
  53. Mahady, G.B. Is black cohosh estrogenic? Nutr. Rev, 2003, 61(5 Pt 1), 183-186. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12822708. 
  54. Seidlova-Wuttke, D.; Jarry, H.; Becker, T.; Christoffel, V.; Wuttke, W. Pharmacology of Cimicifuga racemosa extract BNO 1055 in rats: bone, fat and uterus. Maturitas, 2003, 44 (Suppl 1), S39-S50. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12609558.
  55. Shahin AY, Ismail AM, Zahran KM, et al. Adding phytoestrogens to clomiphene induction in unexplained infertility patients - a randomized trial. Reprod. BioMed. Online, 16(4):580-588, 2008. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18413068.
  56. Shahin AY, Ismail AM, Shaaban OM. Supplementation of clomiphene citrate cycles with Cimicifuga racemosa or ethinyl oestradiol - a randomized trial. Reprod. BioMed. Online, 19(4):501-507, 2009. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19909590.
  57. Burke BE, Olson RD, Cusack BJ. Randomized, controlled trial of phytoestrogen in the prophylactic treatment of menstrual migraine. Biomed. Pharmacother., 56:283-288, 2002. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12224599.
  58. Blitz MJ, Smith-Levitin M, Rochelson B. Severe Hyponatremia Associated with Use of Black Cohosh during Prolonged Labor and Unsuccessful Home Birth. AJP Rep. 2016 Mar;6(1):e121-4. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26989565

תמונה:  Actaea racemosa 002 by H. Zell - Own work

 



בחזרה לדף הראשי של האינדקס

חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם