עם ישראל חי!
פתיחת תפריט נגישות
גישה מהירה לדף הבית

מחקרים עדכניים - חודש מאי 2025 - מקבץ 3

עודכן בתאריך 22/05/2025

 

טיפול בתסמונת קדם-וסתִית | אלרְגיה למזון | טיפול טבעי בהפרעוֹת שינה | רכיבים צמחיים לכבד שוּמני

 

טיפול בתסמונת קדם-וסתִית:

שיפור תסמינים פסיכולוגיים של PMS,

ההשפעה של תוסף ויטמין E

בטטה אסיאתית להקלה על PMS,

והתועלת של יוגה לנשים עם PMS.

 

אלרְגיה למזון:

הקשר בין הנקה ואלרגיות למזון,

חשיפה מוקדמת למניעת אלרגיה לבוטנים,

חשיפה מוקדמת והתפתחות אלרגיה לחלב,

ואבוקדו בהריון ואלרגיות למזון בילדות.

 

טיפול טבעי בהפרעוֹת שינה:

ההשפעה של קמומיל,

מליסה לשיפור איכות השינה,

ההשפעה של קמפפרול,

ותוסף צמחי לשיפור איכות השינה.

 

רכיבים צמחיים לכבד שוּמני:

שוש קירח ותפקודי הכבד,

רכיבים טבעיים לטיפול בכבד שומני,

כורכומין ותפקודי הכבד

והתועלת של תפוזים.

 

טיפול בתסמונת קדם-וסתִית

 

התערבויות תזונתיות לשיפור תסמינים פסיכולוגיים של PֹMS

בסקירה שיטתית משנת 2025 הוערכה ההשפעה של התערבויות תזונתיות על תסמינים פסיכולוגיים בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם-וסתית (PMS).

הסקירה כללה 31 מחקרים אקראיים מבוקרים, בהם השתתפו 3,254 נשים בגילאי 15 עד 50.

ההתערבויות שנבדקו סווגו לשש קטגוריות: ויטמינים, מינרלים, תוספי מולטי-ויטמין-מינרל, חומצות שומן, פחמימות והתערבויות אחרות. משך ההתערבויות נע בין חודש לשישה חודשים.

החוקרים סקרו את הממצאים בגישה נרטיבית, וציינו כי לא ניתן היה לבצע ניתוח סטטיסטי כולל (מטה-אנליזה) בשל ההטרוגניות בין המחקרים.

  • ויטמינים: ב-8 מחקרים נבחנה השפּעת תיסוף ויטמינים, מהם 4 בחנו את השפּעת ויטמיני B ו-4 את ויטמין D. נמצא כי תיסוף ויטמין B6 במינון של לפחות 50 מ"ג ליום עשוי להקל על תסמינים פסיכולוגיים של PMS. לעומת זאת, לא נמצאה מסקנה חד-משמעית בנוגע ליעילות ויטמין D בנשים ללא חסר.
  • מינרלים: ב-8 מחקרים נבחנה השפּעתם של סידן, אבץ ומגנזיום. מהנתונים עולה כי צריכה של לפחות 1,000 מ"ג סידן ליום (מהתזונה או מתוספים) וכן תיסוף אבץ במינון של לפחות 30 מ"ג ליום, נמצאו יעילים בהפחתת תסמינים רגשיים ושיפור איכות החיים.
  • מולטי-ויטמין-מינרל: ב-8 מחקרים נבחנה ההשפעה המשולבת של ויטמינים ומינרלים כתוספים או בתזונה. באפן כללי הממצאים מעורבים ולא ניתן היה להסיק לגבי המינון וההרכב המיטבי להשגת הקלה בתסמינים.
  • חומצות שומן: ב-3 מחקרים נבחנה ההשפעה של חומצות שומן בתזונה או כתוסף, כאשר באופן כללי לא נמצאו עדויות עקביות ליעילותן בטיפול ב-PMS.
  • פחמימות: ב-3 מחקרים נבחנה ההשפעה של הרכב הפחמימות בתזונה כאשר הממצאים מצביעים על כך שצריכת פחמימות באיכות גבוהה עשויה לתרום להקלה בתסמינים פסיכולוגיים, אולם יש לבסס את הממצאים במחקרים נוספים.
  • התערבויות אחרות: מחקר אחד הצביע על יתרון לצריכת איזופלבונים מסויה בהפחתת תסמינים גופניים (אך לא פסיכולוגיים), בעוד שמחקר אחר לא מצא יתרון לדיאטה שכללה פחמימות מורכבות, סידן ודגים, לצד הפחתת מזונות עתירי קלוריות.

לסיכום, נמצאו עדויות המצביעות על תרומה אפשרית לויטמין B6, סידן ואבץ להקלה על תסמינים פסיכולוגיים של PMS, אולם לא נמצאה תמיכה מבוססת להשפּעתן של התערבויות תזונתיות אחרות. לאור הממצאים, נדרשים מחקרים נוספים על מנת לגבש המלצות קליניות ברורות.

Robinson J, Ferreira A, Iacovou M, Kellow NJ. Effect of nutritional interventions on the psychological symptoms of premenstrual syndrome in women of reproductive age: a systematic review of randomized controlled trials. Nutr Rev. 2025 Feb 1;83(2):280-306.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38684926/

 

 

ההשפעה של תוסף וִיטמין E ב-PֹMS

במחקר אקראי מוצלב משנת 2023 נבדקה ההשפעה של תיסוף ויטמין E מסוג גמא-טוקופרול על תסמונת קדם-וסתית (PMS) ועל הפרשת נתרן בשתן.

מחקרים קודמים בחנו את תכונותיו נוגדות החמצון והדלקת של גמא-טוקופרול, אך השפּעתו על תסמיני PMS ועל מאזן הנתרן טרם הובהרה. ההשערה המרכזית של המחקר הייתה כי נטילת גמא-טוקופרול עשויה להקל על תסמינים גופניים ונפשיים של PMS, בעיקר בשל השפּעתו האפשרית על הפחתת בצקות ואגירת נוזלים בגפיים התחתונות במהלך השלב הלוטאלי של המחזור.

במחקר השתתפו 51 נשים יפניות שסבלו מתסמיני PMS, בעיקר כאלה שחוו החמרה בתסמינים הקשורים לאגירת נוזלים בשלב הלוטאלי בהשוואה לשלב הפוליקולרי.

תסמיני PMS, מדדים גופניים ודגימות שתן נאספו במהלך 48 שעות בשלב הפוליקולרי שלאחר הווסת במחזור הראשון.

בהמשך, המשתתפות נטלו תוסף גמא-טוקופרול או פלסבו, בסדר אקראי במהלך שני מחזורי וסת רצופים. התוסף ניתן במינון של 180 מ"ג פעמיים ביום במשך 7 ימים בשלב הלוטאלי, והערכה חוזרת של המדדים בוצעה החל מהבוקר של היום השישי לנטילת התוסף.

תוצאות המחקר הראו כי בהשוואה לפלסבו, נטילת גמא-טוקופרול הביאה להפחתה מובהקת בתסמיני עייפות ועצבנות, וכן לצמצום בהיקף הירכיים.

בעוד שבשלב הפוליקולרי נצפתה תנודתיות יומית בנפיחות הרגליים ובהיקף הירך (עלייה בשעות היום וירידה בבוקר), תופעה זו לא הופיעה בשלב הלוטאלי כאשר המשתתפות נטלו פלסבו.

לעומת זאת, נטילת גמא-טוקופרול הביאה לירידה מובהקת במדדים אלה בשעות הבוקר בהשוואה לפלסבו. בנוסף, נצפתה עלייה בהפרשת הנתרן בשתן לאחר נטילת גמא-טוקופרול, ללא הבדלים מובהקים ברמות האלקטרוליטים בדם או בהפרשת האשלגן בשתן.

החוקרים מסכמים כי גמא-טוקופרול עשוי לתרום להפחתת תסמיני PMS, בעיקר כאלה הנובעים מאגירת נוזלים בשלב הלוטאלי, ככל הנראה הודות להשפעה המשתנת של γ-CEHC, שהוא מטבוליט פעיל של גמא-טוקופרול.

Higuchi T, Ueno T, Uchiyama S, Matsuki S, Ogawa M, Takamatsu K. Effect of γ-tocopherol supplementation on premenstrual symptoms and natriuresis: a randomized, double-blind, placebo-controlled study. BMC Complement Med Ther. 2023 Apr 28;23(1):136.

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/37118716/

 

 

בטטה אסיאתית להקלה על PֹMS

במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של בטטה אסיאתית (Dioscorea esculenta) על הפעילות הדלקתית וכאבי מחזור בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם-וסתית (PMS).

החוקרים הסתמכו על ממצאים פרה-קליניים קודמים שהצביעו על השפעה נוגדת דלקת של הרכיב הפעיל Diosgenin, במיוחד בהפחתת גורמים דלקתיים כגון PGE2.

המחקר כלל 10 נשים צעירות, בגיל ממוצע של 21, עם מחזור וסת סדיר הסובלות מתסמיני PMS וכאבי מחזור.

המשתתפות נטלו בסדר אקראי תוסף בטטה אסיאתית במינון של 300 מ"ג ליום או פלסבו, כל אחד למשך 4 שבועות, עם הפרדה של 4 שבועות בין התנאים.

מדדי המחקר כללו רמות של גורמי הדלקת PGE2 ו-COX-2, וכן את עוצמת כאבי המחזור.

תוצאות המחקר הצביעו על כך קרא עוד

 

 

התועלת של יוגה לנשים עם PֹMS

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של יוגה בקרב נשים הסובלות מתסמונת קדם-וסתית (PMS).

הסקירה כללה 14 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם נבדקה ההשפעה של יוגה מסוגים שונים בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא קיבלה כל התערבות.

משך ההתערבות נע בין 8 ל-16 שבועות.

המחקרים בחנו את השפּעת היוגה על מדדים פיזיולוגיים, בהם לחץ דם וקצב לב, וכן על תסמיני PMS באמצעות שאלון MMDQ.

מניתוח כולל של 3 מחקרים עלה כי קרא עוד

 

אלרְגיה למזון

 

הקשר בין הנַקה ואלרגיוֹת למזון

במחקר תצפיתי משנת 2025 שנערך בישראל, נבדקה ההשפעה של הנקה בלעדית ב-4 החודשים הראשונים לחיים על התפתחות אלרגיה למזון בתיווך נוגדני IgE.

על אף שהנקה וחשיפה מוקדמת למזונות אלרגניים מהוות אסטרטגיות מניעה פוטנציאליות, תרומתו של חלב אם לצמצום שכיחות האלרגיות למזון אינה חד-משמעית.

המחקר התבסס על סקר שנערך בקרב 3,030 אימהות לתינוקות בגילאי 6 עד 24 חודשים, וכלל שאלות הנוגעות לדפוסי ההזנה המוקדמים, חשיפה לאלרגנים, מצבים אטופיים והיסטוריה משפחתית.

מתוך כלל המשתתפות, 2,920 אימהות סיפקו מידע מלא על התקופה שמיום הלידה ועד גיל ארבעה חודשים, כאשר 39% מהאימהות דיווחו על הנקה בלעדית, 12% על הזנה באמצעות תמ"ל בלבד (על בסיס חלב פרה), ו-49% על שילוב של הנקה ותמ"ל.

בקרב התינוקות דווחו 392 מקרים של אלרגיה למזון, עם סך של 480 תגובות אלרגיות לחלב פרה, שומשום, ביצים ובוטנים. מתוכם, רק 25.4% מהמקרים התרחשו בקרב תינוקות בקבוצת ההנקה הבלעדית.

מניתוח הנתונים עלה כי קרא עוד

 

 

חשיפה מוקדמת למניעת אלרְגיה לבוטנים

במחקר משנת 2024 נבחנה ההשפעה של חשיפה מוקדמת לבוטנים על ההתפתחות של אלרגיה לבוטנים לאחר תקופת מעקב ממושכת.

המחקר התבסס על מחקר אקראי מבוקר שהראה כי חשיפה לבוטנים מהינקות ועד גיל 5 הפחיתה את הסיכון להתפתחות אלרגיה לבוטנים בהשוואה להימנעות. מחקר המשך הראה שההשפעה נמשכה גם לאחר שנה של הימנעות מבוטנים.

במחקר הנוכחי נבדק אם הסבילות לבוטנים נשמרת גם בגיל 12, לאחר מספר שנים של צריכה חופשית של בוטנים (שאינה תחת פיקוח מחקרי).

הניתוח כלל 497 משתתפים מתוך 640 שהשתתפו במחקר המקורי.

בגיל 12, קרא עוד

 

 

חשיפה מוקדמת קשורה בסיכון מופחת להתפתחות אלרְגיה לחלב

במחקר תצפיתי משנת 2025 נחקר הקשר בין חשיפה לחלב פרה לבין התפתחות תגובה אלרגית לחלב בתיווך נוגדני IgE בקרב ילדים בסיכון גבוה לאלרגיות.

החוקרים מציינים כי אלרגיה לחלב פרה נוטה להתפתח בגיל צעיר יותר בהשוואה לאלרגיות אחרות למזון, וכי מועד החשיפה הראשונית לחלב פרה עשוי להשפיע על הסיכון לפתח רגישות או אלרגיה.

המחקר התבסס על נתונים ממחקר רב-מרכזי שעסק בהתפתחות אלרגיה לבוטנים בקרב תינוקות בגילאי 3 עד 15 חודשים, אשר סבלו מאלרגיה קיימת לחלב, לביצים, ו/או מאטופיק דרמטיטיס.

מתוך 416 תינוקות שנכללו בניתוח, 407 אובחנו עם אלרגיה לחלב לאחר ביצוע תבחין עור.

לשלוש קבוצות בהתאם למועד וסוג החשיפה לחלב פרה: חשיפה לתמ"ל בבית החולים, חשיפה לתמ"ל לאחר שחרור מבית החולים, או חשיפה למזונות המכילים חלב.

בנוסף, התינוקות סווגו לפי מועד החשיפה: חשיפה מוקדמת (לפני גיל 4 חודשים) לעומת חשיפה מאוחרת (לאחר גיל 4 חודשים).

ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד

 

 

אבוקדו בהריוֹן ואלרגיוֹת למזון בילדות

במחקר עוקבה משנת 2025 נבדק הקשר בין צריכת אבוקדו במהלך ההריון לבין הסיכון להתפתחות אלרגיות אצל התינוק. 

המחקר התבסס על נתוניהן של 2,272 נשים אשר מילאו שאלוני תזונה בטרימסטר הראשון והשלישי להיריון. הנשים סווגו לשתי קבוצות: אלו שדיווחו על צריכת אבוקדו באחת מנקודות הזמן או בשתיהן, ואלו שדיווחו על העדר צריכה בשתי נקודות הזמן.

המעקב אחר הילדים כלל הערכה של הופעת אלרגיות שונות במהלך השנה הראשונה לחיים, לרבות נזלת אלרגית, התקפי צפצופים בדרכי הנשימה, אטופיק דרמטיטיס ואלרגיה למזון

מהממצאים עולה כי קרא עוד

 

טיפול טבעי בהפרעוֹת שינה

 

ההשפעה של קמוֹמיל על איכוּת השינה

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של קמומיל (Matricaria recutita) על איכות השינה.

הסקירה כללה 10 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 772 משתתפים ממגוון אוכלוסיות, ובהן נשים לאחר גיל המעבר, קשישים, משתתפים עם הפרעות שינה, צעירות הסובלות מכאבי מחזור, חולים באי-ספיקת לב וחולי כליות כרוניים.

במחקרים נבדקו התערבויות המבוססות על קמומיל שניתנו בצורות מינון שונות; כמוסות, סירופ, תה וטיפות, כאשר משך ההתערבות נע בין יומיים לחודש.

מטה-אנליזה, שהתבססה על נתונים מ-5 מהמחקרים, הראתה קרא עוד

 

 

מלִיסה לשיפור איכוּת השינה

במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של מליסה (Melissa officinalis) על איכות השינה.

מחקרים פרה-קליניים קודמים הצביעו על השפעות נוגדות חרדה ומשפרות שינה של מיצוי מליסה, השפעות שניתן לייחס, בין היתר, לפעילותה של חומצה רוזמרינית על האנזים GABA-T. עם זאת, הממצאים הקליניים בתחום זה אינם עקביים, ככל הנראה בשל זמינות ביולוגית נמוכה של הרכיבים הפעילים בצמח.

המחקר הנוכחי בחן את השפּעתו של תוסף מליסה מתוקנן בצורת פיטוזום (Meloff®), שתוכנן לשפר את הזמינות הביולוגית של הרכיבים הפוליפנוליים הפעילים. כל טבליה הכילה 200 מ"ג של רכיבים פעילים.

המחקר כלל 30 משתתפים בגיל 18 עד 65 משני מרכזים באיטליה, שדיווחו על תחושת עייפות לאחר שינה ועל שינה לא מרעננת.

במסגרת המחקר, המשתתפים נטלו בסדר אקראי את תוסף המליסה או פלסבו, במינון של שתי טבליות כחצי שעה לפני השינה. כל שלב נמשך שבועיים, עם תקופת הפסקה של שבוע ביניהם.

במהלך כל תקופת המחקר ענדו המשתתפים מד תאוצה אשר ניטר את קצב הלב, ריווי החמצן בדם והפעילות הגופנית.

החוקרים בחנו את השפּעת ההתערבות על איכות השינה, שנמדדה באמצעות משך השינה הכולל, חלוקת שלבי השינה השונים, מדדי איכות שינה סובייקטיביים וכן תסמיני חרדה.

ממצאי המחקר העלו כי קרא עוד

 

 

ההשפעה של קמפפרול על פעילות גופנית ושינה

במחקר אקראי מוצלב משנת 2024 נבדקה ההשפעה של קמפפרול על מדדים של פעילות גופנית ושינה.

קמפפרול הינו פלבונואיד המצוי במקורות צמחיים כגון תה, עלים ירוקים וברוקולי וידוע בפעילותו הבריאותית המגוונת, לרבות השפעות נוגדות חמצון ודלקת.

המחקר כלל 37 משתתפים אשר אינם עוסקים בפעילות גופנית סדירה ועובדים בסביבה משרדית. המשתתפים צרכו בסדר אקראי 10 מ"ג ליום קמפפרול או פלסבו, כל אחד למשך שבועיים, עם תקופת הפרדה של שבוע בין התנאים.

במהלך המחקר ענדו המשתתפים מד תאוצה לניטור רמות הפעילות הגופנית, קצב הלב ושינויים בקצב הלב במהלך השינה.

נמצא כי קרא עוד

 

 

תוסף צמחי לשיפור איכוּת השינה

במחקר פיילוט קליני משנת 2024 נבחנה היעילות של תוסף תזונה צמחי לשיפור איכות השינה, ללא תופעות הלוואי הנפוצות בטיפול התרופתי באינסומניה.

המחקר כלל 20 משתתפים בגילאי 20-65 שסבלו מהפרעות שינה ברמה תת-קלינית.

כלל המשתתפים נטלו את התוסף, אשר מכיל מיצוי שורש רודיולה (Rhodiola rosea) וזרעי לוטוס (Nelumbo nucifera) ביחס של 2 ל-1, במינון 750 מ"ג ליום לפני השינה למשך תקופה של שבועיים.

הערכת ההשפעה בוצעה באמצעות המדדים ISI להערכת אינסומניה, PSQI להערכת איכות השינה, FSS להערכת עייפות ו- SF-36להערכת איכות החיים.

ניתוח הנתונים התבסס על 13 משתתפים אשר השלימו את תקופת ההתערבות.

ממצאי המחקר הצביעו על קרא עוד

 

רכיבים צמחיים לכבד שוּמני

 

ההשפעה של שוּש קירח על תפקודי הכבד

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 הוערכה ההשפעה של שוש קירח (Glycyrrhiza glabra) על תפקודי הכבד בקרב מטופלים עם מחלת כבד ראשונית.

הסקירה כללה 15 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 1367 משתתפים הסובלים מהפטיטיס B, הפטיטיס C, או מחלת כבד שומני.

ב-11 מהמחקרים נעשה שימוש בתוספים המכילים שוש קירח בשילוב רכיבים צמחיים נוספים, בצורת מרתח, טבליות או חוקן. ב-3 מחקרים נעשה שימוש ברכיבים פעילים מבודדים של שוש קירח אשר ניתנו בעירוי תוך-ורידי או כטבליות, ואילו במחקר אחד נעשה שימוש באבקת שוש קירח. קבוצות הביקורת קיבלו פלסבו או טיפול חלופי אחר. משך ההתערבויות נע בין 3 ל-96 שבועות.

הניתוח הכולל של הנתונים הצביע על קרא עוד

 

 

רכיבים טבעיים לטיפול בכבד שוּמני

בסקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2024 נבדקה ההשפעה של מגוון רכיבים טבעיים בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומני.

הסקירה כללה 37 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם 2,509 משתתפים המאובחנים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD). 

במחקרים אלה נבדקה ההשפעה של כורכומין (17 מחקרים), סילימרין (6 מחקרים), רזברטרול (8 מחקרים), מיצוי עלי ארטישוק (2 מחקרים), ברברין (2 מחקרים), קטכינים (מחקר 1) ונרינגנין (מחקר 1). משך ההתערבות נע בין 4 ל-48 שבועות.

מדדי התוצאה העיקריים כללו רמות אנזימי הכבד, פרופיל שומנים ו-BMI.

הניתוח התמקד בזיהוי ההתערבות היעילה ביותר בהשוואה לאחרות, תוך שימוש במדד P score. מדד זה משקף את מידת הביטחון שההתערבות עדיפה על פני ההתערבויות האחרות בממוצע, אם כי אינו מעיד בהכרח על יתרון קליני ממשי.

  • מיצוי עלי ארטישוק נמצא היעיל ביותר להפחתת רמות AST, ALT ו-LDL.
  • נרינגנין נמצא היעיל ביותר להפחתת טריגליצרידים וכולסטרול כללי ולהעלאת HDL.
  • קטכינים נמצאו היעילים ביותר להפחתת BMI.

החוקרים מסכמים כי קרא עוד

 

 

מהי ההשפעה של כוּרכומין על תפקודי הכבד?

בסקירה שיטתית ומטה אנליזה משנת 2024 נבחנה התרומה האפשרית של כורכומין לשיפור תפקודי הכבד בקרב מטופלים עם מחלת כבד שומנית, במטרה לזהות את המקורות להטרוגניות בתוצאות של מחקרים אקראיים מבוקרים.

הסקירה כללה 15 מחקרים בהם 835 משתתפים.

ב-4 מהמחקרים נעשה שימוש בתוספי כורכומין בשילוב פיפרין וב-11 מהמחקרים נעשה שימוש בתוספי כורכומין בלבד. משך ההתערבות היה 8 או 12 שבועות.

הניתוח הכולל של הנתונים העלה כי קרא עוד

 

 

התועלת של תפוזים לטיפול בכבד שוּמני

במחקר אקראי מבוקר משנת 2024 נבדקה ההשפעה של צריכת תפוזים על בריאות הכבד בקרב משתתפים עם מחלת כבד שומני על רקע מטבולי.

מחקרים קודמים במודלים של עכברים הראו כי צריכת מיץ תפוזים עשיר בפלבונואידים הפחיתה השמנה והצטברות שומן בכבד, אולם קיימים נתונים מוגבלים לגבי ההשפעה של צריכת תפוזים שלמים.

המחקר כלל 62 משתתפים בגילאי 30-65 עם מחלת כבד שומני.

המשתתפים חולקו אקראית לצריכת 400 גרם ליום תפוזים שלמים או פירות אחרים למשך 4 שבועות.

בתחילת המחקר ובסיום ההתערבות בוצעה הערכה בריאותית, כולל בדיקות דם, הערכת הרכב הגוף והדמיה של הכבד.

נמצא כי קרא עוד




חזרה לתחילת העמוד

חזרה לעמוד הקודם